‫אלגברה לינארית ‪2‬א ‪ -‬תרגול ‪10‬‬

‫אוריאל סיניצ’קין‬
‫‪ 11‬בדצמבר ‪2021‬‬

‫העתקות במרחבי מכפלה פנימית‬ ‫‪1‬‬

‫ט"ל צמודה‬ ‫‪1.1‬‬
‫הגדרה יהי ‪ V‬מרחב מכפלה פנימית נ“ס ו‪ T : V → V -‬ט"ל ‪ .‬אז קיימת ויחידה ‪ T ∗ : V → V‬כך‬
‫ש‬

‫‪hT v, ui = hv, T ∗ ui‬‬

‫היא נקראת ההעתקה הצמודה ל ‪.T‬‬

‫טענה יהי ‪ V‬מרחב ממ“פ נ“ס‪ T, S : V → V ,‬ט“ל ו ‪α, β ∈ F‬‬

‫‪.Id∗ = Id .1‬‬
‫∗‬
‫‪.(T ∗ ) = T .2‬‬
‫∗‬
‫‪.(αT + βS) = αT ∗ + βS ∗ .3‬‬

‫‪t‬‬
‫הגדרה עבור )‪ A ∈ Mn (F‬המטריצה הצמודה ל ‪ A‬היא )‪ A∗ = A ∈ Mn (F‬כלומר‬

‫‪(A∗ )i,j = Aj,i‬‬

‫אם ‪ B‬בסיס אורתונורמלי של ‪ V‬אז‬ ‫טענה‬

‫∗‬ ‫‪t‬‬
‫=‪[T ∗ ]B = [T ]B :‬‬ ‫‪[T ]B‬‬

‫מסקנה עבור ט“ל ‪ T : V → V‬של ממ“פ נ“ס מתקיים‬

‫∗ ‪dim ker T = dim ker T‬‬

‫הוכחה נסמן ‪ n := dim V‬ויהי ‪ B‬בסיס של ‪ .V‬אז מתקיים‬

‫
∗‬
‫∗ ‪dim ker T = n − rank ([T ]B ) = n − rank [T ]B = n − rank (T ∗ ) = dim ker T‬‬

‫‪1‬‬
 ‫דוגמאות‬
‫ עבור‬.1

T : F n → Fn
   
a1 0
 a2   a1 
   
 ..  7→  .. 
 .   . 
an an−1

‫ההעתקה הצמודה נתונה ע“י‬

   
a1 a2
 a2   .. 
   
T ∗  .  =  . 
 ..  an−1 
an 0

:‫ניתן לראות את זה ישירות מההגדרה‬

X
n−1
hT x, yi = xi yi+1 = hx, T ∗ yi
i=1

‫ בבסיס הסטנדרתי היא‬T ‫או ע“י זה שהמטריצה המייצגת של‬

 
0
1 
 
 .. 
 . 
1 0

‫ עבור‬.2

T : F n → Fn
   
a1 an
 a2   a1 
   
 ..  7→  .. 
 .   . 
an an−1

‫ההעתקה הצמודה נתונה ע“י‬

   
a1 a2
 a2   .. 
   
T ∗  .  =  . 
 ..  an−1 
an a1

:‫ניתן לראות את זה ישירות מההגדרה‬

X
n−1
hT x, yi = xi yi+1 + xn y1 = hx, T ∗ yi
i=1

2
 ‫או ע“י זה שהמטריצה המייצגת של ‪ T‬בבסיס הסטנדרתי היא‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 0‬‬

‫‪ .3‬יהי )‪ V = Mn (R‬עם מ“פ )‪hA, Bi = tr (At B‬‬

‫‪T :V →V‬‬
‫‪A 7→ At‬‬

‫אז ‪ .T ∗ = T‬אכן‪,‬‬
‫
‬ ‫
‬
‫‪hT (A) , Bi = tr (AB) = tr B t At = tr At B t = hA, T (B)i‬‬

‫תרגיל תהי ]‪ D : R≤2 [x] → R≤2 [x‬ט“ל הגזירה ‪ .Df = f ′‬מצאו את המטריצה המייצגת של‬
‫‬ ‫ ‬
‫∗‪ D‬בבסיס ‪ 1, x, x2‬עבור המ“פ )‪.hp, qi = p (−1)q (−1) + p (0)q (0) + p (1)q (1‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫פתרון ראשית‪ ,‬נמצא בסיס אורתונורמלי ל ]‪ R≤2 [x‬ע“י תהליך ג“ש לבסיס ‪. 1, x, x2‬‬

‫‪f1 = 1‬‬
‫‪u‬‬

‫‪hx, 1i‬‬
‫‪f2 = x −‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪1=x‬‬
‫‪h1, 1i‬‬
‫ ‪
2‬‬ ‫ ‪
2‬‬
‫‪x ,x‬‬ ‫‪x ,1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪f3 = x −‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x−‬‬ ‫‪1 = x2 −‬‬
‫‪hx, xi‬‬ ‫‪h1, 1i‬‬ ‫‪3‬‬
‫ולאחר נרמול‬
‫‪f1‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫√=‬
‫‪kf‬‬
‫‪u1 k‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪f2‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪x‬‬
‫= ‪u2‬‬ ‫√=‬
‫‪ku2 k‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪x2 − 23‬‬ ‫‪3 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪u3 = 2 2‬‬ ‫‪x −‬‬
‫‪kx − 3 k‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫כעת נמצא את המטריצה המייצגת את ‪ D‬בבסיס זה‬

‫‪Du1 = 0‬‬

‫‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪Du2‬‬ ‫√‬ ‫=‬ ‫‪u1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪Du3 = 6x = 2 3u2‬‬

‫‪3‬‬
 ‫ולכן‬
‫‪‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪√ ‬‬
‫‪[D]B = 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫המטריצה המייצגת את ∗‪ D‬בבסיס אורתונורמלי זה היא‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪q0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫∗‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪[D∗ ]B = ([D]B ) =  32‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫√‬
‫‪0‬‬ ‫‪2 3 0‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫כדי לחזור לבסיס ‪ E = 1, x, x2‬נמצא את מטריצות מעבר הבסיס‪:‬‬
‫√ ‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1/ 3‬‬ ‫√‪0‬‬ ‫‪− 2/3‬‬
‫‪MEB =  0‬‬ ‫‪1/ 2 p0 ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3/2‬‬
‫√‪‬‬ ‫‪√ ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪√0‬‬ ‫‪2/ 3‬‬
‫‪MBE‬‬ ‫‪= 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪p0‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2/3‬‬
‫ולכן‬
‫√ ‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬ ‫√‪ ‬‬ ‫‪√ ‬‬
‫‪1/ 3‬‬ ‫√‪0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2/3‬‬ ‫‪q0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬‫‪3‬‬ ‫‪√0‬‬ ‫‪2/ 3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‪‬‬
‫‪[D∗ ]E = MEB [D∗ ]E MBE‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1/ 2‬‬ ‫‪p0‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪p0‬‬
‫√‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3/2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2 3 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2/3‬‬
‫‪‬‬ ‫√‬ ‫√‪ ‬‬ ‫‪√  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪√0‬‬ ‫‪−2 2 0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪√0‬‬ ‫‪2/ 3‬‬ ‫‪0 −4 0‬‬
‫‪=  3/2‬‬ ‫√‬‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪p0‬‬
‫‪ = 3/2 0 1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3 2 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2/3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6 0‬‬

‫תורה ספקטרלית לט“ל בממ“פ‬ ‫‪1.2‬‬

‫ע“ע‬ ‫שם עבור ‪F = C‬‬ ‫שם עבור ‪F = R‬‬ ‫הגדרה במונחים של מ“פ‬ ‫הגדרה‬ ‫שם‬
‫‪λ∈R‬‬ ‫הרמיטית‬ ‫סימטרית‬ ‫‪hT u, vi = hu, T vi‬‬ ‫∗‪T = T‬‬ ‫צמודה לעצמה‬
‫‪|λ| = 1‬‬ ‫אוניטרית‬ ‫אורתוגונלית‬ ‫‪hT u, T vi = hu, vi‬‬ ‫∗ ‪T −1 = T‬‬ ‫איזומטריה‬
‫‪hT u, T vi = hT ∗ u, T ∗ vi‬‬ ‫‪T T ∗ = T ∗T‬‬ ‫נורמלית‬

‫תרגיל יהי ‪ V‬מרחב אוקלידי ו ‪ T : V → V‬ט“ל סימטרית המקיימת ‪ hT v, vi = 0‬לכל ‪.v ∈ V‬‬
‫הראו כי ‪.T = 0‬‬

‫פתרון ניתן לפתור ע“י לכסון אוניטרי‪ ,‬נראה פתרון אחר‪ .‬לכל ‪ u, v ∈ V‬מתקיים‬

‫= ‪0 = hT (u + v) , u + vi = hT u, ui + hT v, ui + hT u, vi + hT v, vi‬‬
‫‪= 0 + hT v, ui + hu, T vi + 0 = 2 hT v, ui‬‬

‫ולכן ‪ hT v, ui = 0‬לכל ‪ u, v ∈ V‬משמע )ע“י הצבת ‪ kT vk2 = 0 (u = T v‬לכל ‪ v ∈ V‬ולכן‬

‫‪.T = 0‬‬

‫‪4‬‬
‫תרגיל יהי ‪ V‬ממ"פ ו ‪ T : V → V‬טרנספורמציה‪ .‬אז ‪ T‬נורמלית אםם לכל ‪ ,v ∈ V‬מתקיים‬
‫‪.kT vk = kT ∗ vk‬‬

‫הוכחה מימין לשמאל חישוב ישיר‬

‫‪kT vk2 = hT v, T vi = hv, T ∗ T vi = hv, T T ∗ vi = hT ∗ v, T ∗ vi = kT ∗ vk2‬‬

‫בכיוון השני‪ ,‬לכל ‪v ∈ V‬‬

‫= ‪h(T T ∗ − T ∗ T ) v, vi = hT T ∗ v, vi − hT ∗ T v, vi‬‬

‫‪= hT ∗ v, T ∗ vi − hT v, T vi = kT ∗ vk2 − kT vk2 = 0‬‬

‫ומהרמיטיות של ‪ ,T T ∗ − T ∗ T‬היא שווה ל ‪ ,0‬כלומר ‪.T T ∗ = T ∗ T‬‬

‫לכסון אוניטרי‬ ‫‪1.3‬‬

‫הגדרה‬
‫‪ .1‬ט“ל ‪ T : V → V‬מעל ‪ C‬תקרא לכסינה אוניטרית )מעל ‪ ,R‬לכסינה אורתוגונלית( עם קיים ל ‪V‬‬
‫בסיס א“נ של ו“ע של ‪.T‬‬

‫‪ .2‬מטריצה ‪ A‬מעל ‪ C‬תקרא לכסינה אוניטרית )מעל ‪ R‬לכסינה אורתוגונלית( עם קיימת ‪ P‬אונטרית‬
‫)אורתוגונלית( ו‪ D‬אלכסונית כך ש‬

‫∗ ‪A = P DP −1 = P DP‬‬

‫טענה יהי ‪ B‬בסיס א“נ של ‪ ,V‬אז ‪ T‬לכסינה אוניטרית )אורתוגונלית( אמ“מ ‪ [T ]B‬כזו‪.‬‬

‫טענה תהי ‪ N : V → V‬נורמלית ו ‪ v, u ∈ V‬ו“ע המתאימים לע“ע שונים‪ .‬אז ‪.v ⊥ u‬‬

‫משפט )לכסון אוניטרי( יהי ‪ V‬מרחב הרמיטי‪ T : V → V ,‬העתקה לינארית‪ .‬אז ‪ T‬נורמלית אם ורק‬
‫אם ‪ T‬לכסינה אוניטרית‪.‬‬

‫משפט )לכסון אורתוגונלי( יהי ‪ V‬מרחב אוקלידי‪ T : V → V ,‬העתקה לינארית‪ .‬אז ‪ T‬סימטרית‬
‫)=צמודה לעצמה( אם ורק אם ‪ T‬לכסינה אורתוגונלית‪.‬‬

‫לא נכון מעל שדות אחרים‪ .‬לדוגמא מעל ‪: Q‬‬ ‫הערה‬

‫‬ ‫‬
‫‪1 2‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪2 −1‬‬

‫לא לכסינה כלל )כי הפולינום האפייני שלה הוא ‪ pA = (1 − x) (−1 − x)−4 = x2 −5‬וזהו פולינום‬
‫א“פ ב ]‪.(Q [x‬‬

‫‪5‬‬
 ‫אלגוריתם‬
‫‪ .1‬מלכסנים כרגיל )פולינום אופייני‪ ,‬מרחבים עצמיים‪ ,‬וכו’(‪.‬‬
‫‪ .2‬מבצעים ג“ש על כל מרחב עצמי בנפרד כדי לקבל בסיס א“נ למרחב העצמי‪.‬‬

‫‪ .3‬בזכות הטענה על ניצבות של מ“ע שונים שרשור כל הבסיסים הללו הוא בסיס א”נ למרחב כולו‪.‬‬

‫מצאו מוריצה אוניטרית ‪ U‬ומטריצה אלכסונית ‪ D‬כך ש ∗ ‪ A = U DU‬עבור‪:‬‬ ‫תרגיל‬

‫‬ ‫‬
‫‪0 i‬‬
‫= ‪.A‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪i 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 0 0 0‬‬
‫‪0 0 1 0‬‬
‫‪.A = ‬‬‫‪0 1 0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪0 0 0 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 −1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 −1 1 ‬‬
‫‪.A = ‬‬
‫‪ 1 −1 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫פתרון‬

‫‪ .1‬נמצא את הפוליום האפייני‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪−t‬‬ ‫ ‪i‬‬
‫ = )‪χA (t‬‬ ‫‪= t2 + 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪−t‬‬

‫השורשים שלו הם ‪ .i, −i‬נמצא את המרחבים העצמיים‪:‬‬

‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪−i i‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Vi = ker A − iI = ker‬‬ ‫‪= Sp‬‬
‫‪i −i‬‬ ‫‪1‬‬
‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪i i‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪V−i = ker A + iI = ker‬‬ ‫‪= Sp‬‬
‫‪i i‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‬ ‫‬
‫∗‬ ‫√‬‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪.U = U = 2‬‬ ‫וקטורים אלו מאונכים ולכן אחרי נרמול נקבל‬
‫‪1 −1‬‬

‫‪ .2‬נמצא את הפולינום האפייני‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1 − t‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ ‪0‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪−t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ ‪0‬‬ ‫‪2 −t‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫ = )‪χA (t‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)‪t‬‬ ‫)‪= (1 − t) (1 + t‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−t‬‬ ‫ ‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−t‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 1−t‬‬ ‫‬

‫נמצא את המרחבים העצמיים‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬‫‪ = Sp  1 ‬‬
‫‪V−1‬‬ ‫‪= ker A + I = ker ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ −1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪6‬‬
         
0 0 0 0 
 1 0 0 
0        
−1 1 0 0
 = Sp   ,   , 1
0
V1 = ker A − I = ker 
0 1 −1 0    0 1
 0 
 
0 0 0 0 0 1 0
‫ כלומר הבסיס‬.‫ צריך רק לנרמל‬,‫כל הוקטורים העצמיים שמצאנו מאונכים‬
        

 0 1 0 0 
 1       1   
1  0 0 1
B = √  , , , √  
 


 2
−1 0 0 2 1 

0 0 1 0

‫ ו‬A ‫הוא בסיס אורתונורמלי מלכסן של‬

 
0 1 0 0
 √1 0 0 √1 
U=  21 2
− √ 0 0 √1 
2 2
0 0 1 0

U∗ = Ut

:‫ נמצא את הפולינום האפייני‬.3

   
1 − t 1 1 −1   −t 2 2 −t 

 1 1 − t −1 1   0 2 − t 0 2 − t
χA (t) =   = =
 1 −1 1 − t 1  0 0 2 − t 2 − t
 −1 1 1 1−t   −1 1 1 1−t 
   
2 − t 0 2 − t  2 2 −t 

= (−t)  0 2 − t 2 − t + 2 − t 0 2 − t =
 1 1 1−t   0 2 − t 2 − t
   
1 0 0  2 2 −t
   
= −t (2 − t) 0 1 1 +(2 − t) 1 0 1  = t (2 − t) (t + 1)+(2 − t) (−t − 4) =
2 2 2 2

1 1 −t 0 1 1 
2
3
= (2 − t) t2 − 4 = (t − 2) (t + 2)
:‫נמצא מרחבים עצמיים‬
   
3 1 1 −1 1 −1 −1 −3
1 3 −1 1 0 4 4 8
V−2 = ker A+2I = ker 
1
 = ker  =
−1 3 1 0 4 0 4
−1 1 1 3 0 0 4 4
       
1 −1 −1 −3 
 −1   
 −1 
0     1  
1 0 1 1 1
= ker 
0
 = Sp   = Sp
    
0 1 1 
 1   
 2 1 

   
0 0 0 0 −1 −1

7
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪      ‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ = Sp   ,   , 1‬‬
‫‪V2 = ker ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ = ker ‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  1 0‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫הבסיס שמצאנו ל ‪ V2‬אינו אורתונורמלי‪ ,‬לכן צריך לבצא עליו ג“ש‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪e1 =  ‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪hv2 , u‬‬
‫‪e1 i‬‬ ‫‪0 1  0  1 0‬‬
‫‪e2 = v2 −‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪e1 = ‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1 − 2  0  = 2 2‬‬
‫‪he‬‬ ‫‪e1 i‬‬
‫‪u1 , u‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪hv3 , u‬‬
‫‪e1 i‬‬ ‫‪hv3 , u‬‬
‫‪e2 i‬‬ ‫‪1 1  0  1 0 1  3 ‬‬
‫‪e3 = v3 −‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪e1 −‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪e2 = ‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪0 − 2  0  − 6 2 = 3 −1‬‬
‫‪he‬‬ ‫‪e1 i‬‬
‫‪u1 , u‬‬ ‫‪he‬‬ ‫‪e2 i‬‬
‫‪u2 , u‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫לאחר נרמול נקבל את הבסיס‬
‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪ 1   1   1   1  ‬‬ ‫‪‬‬
‫=‪B‬‬ ‫‪ , √  , √  , √  3 ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 1 ‬‬ ‫‪2 0 ‬‬ ‫‪6 2 2 3 −1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫ו ‪ U‬היא מטריצה שעמודותיה וקטורים אלו‪.‬‬

‫משפט יהי ‪ V‬מרחב הרמיטי‪ T : V → V ,‬ט"ל ו ‪ λ‬ע"ע של ‪ .T‬אז‪:‬‬

‫‪ .1‬אם ‪ T‬הרמיטית‪.λ ∈ R ,‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ T‬אוניטרית‪.|λ| = 1 ,‬‬

‫תרגיל יהיו ‪ V‬מרחב הרמיטי‪ T : V → V ,‬ט"ל אוניטרית כך ש ‪ T 2‬צמודה לעצמה‪ .‬מה הם הע"ע‬
‫האפשריים עבור ‪?T‬‬

‫מכך ש ‪ T‬אוניטרית ‪ λ2 .|λ| = 1‬הוא ע"ע של ‪ T 2‬ולכן ‪ .λ2 ∈ R‬לכן }‪.λ ∈ {1, −1, i, −i‬‬ ‫פתרון‬

‫האם קיימת מכפלה פנימית על ‪ C2‬כך ש‪:‬‬ ‫תרגיל‬

‫‬ ‫‬
‫‪1 1‬‬
‫= ‪ A‬היא העתקה נורמלית?‬ ‫ההעתקה הנתונה ע“י כפל במטריצה‬ ‫‪.1‬‬
‫‪0 1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1 1‬‬
‫= ‪ B‬היא העתקה אוניטרית?‬ ‫ההעתקה הנתונה ע“י כפל במטריצה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪−1 1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2 −5‬‬
‫= ‪ C‬היא העתקה הרמיטית?‬ ‫ההעתקה הנתונה ע“י כפל במטריצה‬ ‫‪.3‬‬
‫‪0 −3‬‬

‫‪8‬‬
‫פתרון ראשית נשים לב שלא מספיק לבדוק אם המטריצות הנתונות מקיימות את התכונה המבוקשת כי‬
‫הן מייצגות את ההעתקות בבסיס הסטנדרטי שהוא א“נ אך ורק עבור המ“פ הסטנדרטית‪ .‬השאלה היא‪ ,‬אם‬
‫כן‪ ,‬האם קיים בסיס כלשהו של ‪ C2‬עבורו המטריצות הנתונות מקיימות את התכונות הרצויות‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אם קיים בסיס כזה‪ ,‬נגדיר את המ“פ שלנו כך שהוא יהיה א“נ ביחס אליה )חשבו כיצד ניתן לעשות‬
‫זאת!( ואז ההעתקות יקיימו את התכונה הרצויה עבור מ“פ זו‪ .‬אם אין בסיס כזה‪ ,‬לא משנה איזו מ“פ נבחר‪,‬‬
‫המטריצות לא יקיימו את התכונות בבסיס הא“נ שלה ולכן גם ההעתקות לא יקיימו את התכונות‪.‬‬
‫כדי לפתור את התרגיל‪ ,‬אם כן‪ ,‬עלינו לענות על השאלה האם המטריצות הנ“ל דומות )לאו דווקא ע“י‬
‫טרנספורמציה אוניטרית!( למטריצות המקיימות את התכונות‪.‬‬
‫נבדוק‪:‬‬

‫‪ .1‬לא‪ .‬מטריצות נורמליות הן לכסינות‪ ,‬אך ‪ A‬הינה בלוק ז’ורדן ולכן אינה לכסינה )וגם לא דומה‬
‫למטריצה לכסינה(‬
‫‪ .2‬לא‪ .‬דמיון מטריצות משמר דטרמיננטה‪ ,‬ולכן כל מטריצה הדומה ל‪ B‬תהיה עם דטרמיננטה = ‪detB‬‬
‫‪ .2‬אך אנו יודעים כי למטריצות אוניטריות דטרמיננטה עם ערך מוחלט ‪.1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2 0‬‬
‫‪ .3‬כן‪ C .‬משולשית עליונה עם ערכים שונים על האלכסון ולכן לכסינה‪ .‬כלומר ‪ C‬דומה ל‬
‫‪0 −3‬‬
‫שהיא הרמיטית‪.‬‬

‫‪9‬‬