‫אלגברה לינארית ‪2‬א ‪ -‬תרגול ‪7‬‬

‫אוריאל סיניצ’קין‬
‫‪ 28‬בנובמבר ‪2021‬‬

‫צורת ז’ורדן‬ ‫‪1‬‬

‫תרגיל הוכיחו כי לכל מטריצה הפיכה )‪ A ∈ Mn×n (C‬קיימת )‪ B ∈ Mn×n (C‬כך ש ‪.B 2 = A‬‬

‫פתרון נראה ראשית לבלוקי ז’ורדן )‪ .(λ ̸= 0) Jm (λ‬במקרה זה יחסית קל לבנות את השורש במפורש‬
‫√‪‬‬ ‫‪−3‬‬
‫‪‬‬
‫‪λ 2√1 λ − λ 8 2‬‬ ‫?‬
‫‪‬‬ ‫√‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫√‬‫‪1‬‬
‫···‬ ‫‪? ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2√ λ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪? ‬‬
‫‪B=‬‬ ‫‪.. ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪√ ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2√ λ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫···‬ ‫‪λ‬‬

‫כאשר הערך במקום ‪ ai,i+k‬שווה ל ‪ di‬הנתון ע"י נוסחת הנסיגה‬

‫√‬ ‫∑ ‪1‬‬
‫‪k−1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪d0‬‬ ‫√ ‪λ , d1 = √ , dk = −‬‬ ‫‪dj dk−j‬‬
‫‪2 λ‬‬ ‫‪2 λ j=1‬‬

‫כעת‪ ,‬אם ) ‪ J = diag (J1 , . . . , Jm‬היא מטריצה בצורת ז’ורדן אז‬

‫√‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J1‬‬ ‫√‬ ‫‪J1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪J2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪J2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪=‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪=J‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫√‬
‫‪Jm‬‬ ‫‪Jm‬‬
‫√‬
‫כאשר ‪ Ji‬היא הבניה ממקודם‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אם ‪ A = P JP −1‬עבור ‪ P‬הפיכה ו‪ J-‬בצורת ז’ורדן‪ ,‬ו ‪ B‬שורש של ‪ J‬אז‬
‫(‬ ‫‪)2‬‬
‫‪P BP −1‬‬ ‫‪= P B 2 P −1 = P JP −1 = A‬‬

‫‪1‬‬
 ‫(‬
‫)‬
‫‪0 1‬‬
‫= )‪ J2 (0‬אין שורש ריבועי‪ .‬אכן‪ ,‬אם )‪ B 2 = J2 (0‬אז ‪ B 4 = 0‬כלומר‬ ‫דוגמה למטריצה‬
‫‪0 0‬‬
‫‪ B‬נילפוטנטית אבל אז כפי שראינו )‪.B 2 = 0 ̸= J2 (0‬‬

‫‪k‬‬
‫תרגיל תהי )‪ A ∈ Mn (C‬עפ פולינום מינימלי )‪ x (x − 1‬עבור ‪ k ≥ 0‬כלשהו‪ .‬הראו כי ‪ A‬דומה‬
‫ל ‪.A2‬‬

‫פתרון צורת הז’ורדן של ‪ A‬היא‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪Jn1 (1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪Jnr (1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J =‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬

‫מספיק להראות ש ‪ J‬דומה ל ‪ .J 2‬עבור זה מספיק להראות שכל בלוק בנפרד דומה לריבועו‪ .‬בלוקי האפסים‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כמובן שמקיימים זאת‪ .‬נותר להראות שצורת הז’ורדן של )‪ Jn (1‬היא )‪ .Jn (1‬ל )‪ Jn (1‬יש ע“ע בודד‬
‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .1‬נראה שהפולינום המימילי של )‪ Jn (1‬הוא )‪ .(x − 1‬אכן‪ ,‬מתקיים‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 2 1 0‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫‪ 0 2 1‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Jn (1) − I = ‬‬ ‫)‪ = 2 · Jn (0) + Jn (0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 2‬‬
‫‪0‬‬

‫ולכן‬
‫(‬ ‫‪)k‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪Jn (1) − I‬‬ ‫))‪= Jn (0) (2I + Jn (0‬‬

‫‪k‬‬
‫ומכיוון ש )‪ 2I + Jn (0‬הפיכה‪ ,‬מטריצה זו מתאפסת אך ורק כאשר ‪ Jn (0) = 0‬כלומר עבור ‪.k ≥ n‬‬

‫תרגיל )‪ 2020‬סמסטר א‪ ,‬מועד א( תהי ‪ T : V → V‬ט“ל עם פולינום אפייני = )‪∆T (x‬‬

‫‪4‬‬
‫)‪ .x5 (x − 1‬נניח ש ‪ rank (T − I) = 6 ,rank (T ) = 7‬ו‪ . rankT 2 = 5 -‬מצאו את כל‬
‫האפשרויות עבור צורת ז’ורדן של ‪.T‬‬

‫פתרון כיוון שהפולינום האפייני הוא ממעלה ‪ .dim V = 9 ,9‬הע“ע הם השורשים של ‪ ∆T‬כלומר‬
‫‪ .0, 1‬הר“א של ‪ 1‬הוא ‪ 4‬ולכן סכום גדלי בלוקי ז’ורדן עם ע“ע ‪ 1‬הוא ‪ .4‬מתקיים‬

‫‪dim ker (T − I) = dim V − rank (T − I) = 3‬‬

‫כלומר הר“ג של ‪ 1‬הוא ‪ 3‬ויש ‪ 3‬בלוקים עם ע“ע ‪ ,1‬גדלי הבלוקים חייבים להיות ‪.2, 1, 1‬‬

‫‪2‬‬
‫עבור הע“ע ‪ ,0‬הר“א הוא ‪ 5‬ולכן זה סכום גדלי הבלוקים המתאימים‪ dim ker T = 2 .‬ולכן זה הר“ג‬
‫של ‪ 1‬ויש ‪ 2‬בלוקים עם ע“ע ‪ .1‬האופציות הם בלוק אחד בגודל ‪ 1‬ואחד בגודל ‪ 4‬או אחד בגודל ‪ 2‬ואחד‬
‫בגודל ‪ .3‬במקרה הראשון ‪ dim ker T 2 = 3‬ובמקרה השני ‪ dim ker T 2 = 4‬ולכן המקרה השני הוא‬
‫היחיד שמתאים לנתון ‪. rankT 2 = 5‬‬
‫סה“כ קיבלנו‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪J3 (0‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪J2 (0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪J‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪1‬‬

‫תרגיל יהיו )‪ A, B, C ∈ Mn (C‬עם ‪ C = AB − BA‬וגם ‪ .AC = CA‬הראו כי ‪ C‬נילפוטנטית‪.‬‬

‫פתרון לכל ‪ k ≥ 1‬מתקיים‬

‫) (‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪tr C k = tr ABC k−1 − BAC k−1‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪= tr ABC k−1 − tr BAC k−1‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪= tr ABC k−1 − tr BC k−1 A‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪= tr ABC k−1 − tr ABC k−1 = 0‬‬

‫ולכן מהתרגיל בש“ב‪ C ,‬נילפוטנטית‪.‬‬

‫מרחבים ציקליים‬ ‫‪2‬‬

‫הגדרה תהי ‪ T : V → V‬ט“ל ו ‪ .v ∈ V‬התת מרחב‬
‫{‬ ‫}‬
‫‪Z (v, T ) := Sp v, T v, . . . , T k v, . . .‬‬

‫נקרא התת מרחב ה ̇‪-T‬ציקלי הנפרש ע“י ‪ .v‬עבור תת מרחב ‪ W ⊆ V‬נאמר ש ‪ W‬הוא ‪-T‬ציקלי אם‬
‫קיים ‪ v ∈ W‬כך ש ) ‪.W = Z (v, T‬‬
‫עבור ‪ v ∈ V‬נסמן ב ]‪ 0 ̸= mT,v ∈ F [x‬את הפולינום בעל המעלה הנמוכה המקיים‬
‫‪.mT,v (T ) v = 0‬‬

‫מתקיים ש‬ ‫טענה‬
‫‪ mT,v |f .1‬לכל ]‪ f ∈ F [x‬כך ש ‪.f (T ) v = 0‬‬

‫‪.dim Z (v, T ) = deg mT,v .2‬‬

‫תרגיל תהי ‪ T : V → V‬לכסינה‪ .‬הראו כי ‪ V‬הוא ‪-T‬ציקלי אםם כל הר“ג של כל הע“ע של ‪ T‬הוא ‪.1‬‬

‫‪3‬‬
‫פתרון ראשית נניח ש ‪ V‬הוא ‪-T‬ציקלי‪ .‬אז קיים ‪ v ∈ V‬כך ש ) ‪ .V = Z (v, T‬לכן‬
‫‪ deg mT,v‬אבל מצד שני ‪ mT,v |mT‬ולכן ‪ .deg mT = dim V‬מכיוון ש ‪ T‬לכסינה‪,‬‬ ‫‪∏ = dim V‬‬
‫) ‪ mT (x) = i (x − λi‬כאשר המכפלה היא על כל הע“ע השונים‪ ,‬לכן ל ‪ T‬יש ‪ dim V‬ע“ע שונים‪,‬‬
‫כל אחד בריבוי ‪.1‬‬
‫∏‪ λ‬לכל‬‫‪i‬‬ ‫̸‬
‫=‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪j‬‬ ‫וכן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫=‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪i i‬‬ ‫כאשר‬ ‫מלכסן‬ ‫בסיס‬ ‫‪B‬‬ ‫=‬ ‫‪{v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬‬ ‫}‬ ‫ש‬ ‫נניח‬ ‫בכיוון השני‪,‬‬
‫‪ .i ̸= j‬נסמן ‪ u := v1 +· · ·+vn‬ונטען ש ) ‪ .V = Z (u, T‬אכן‪ ,‬אם ]‪pi = j̸=i (x − λj ) ∈ F [x‬‬
‫אז ‪ pi (λi ) ̸= 0‬וגם‬
‫‪−1‬‬
‫) ‪vi = pi (λi‬‬ ‫‪pi (T ) u‬‬

‫ולכן ) ‪ .vi ∈ Z (u, T‬מכיוון ש ‪ B‬בסיס‪.V = Z (u, T ) ,‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬ללא הדרישה ש ‪ T‬לכסינה‪ ,‬תמיד מתקיים ש ‪ V‬הוא ‪-T‬ציקלי אםם ‪mT = ∆T‬‬ ‫הערה‬
‫)תרגיל(‪.‬‬

‫צורה קאנונית רציונאלית‬ ‫‪3‬‬

‫‪∑n−1‬‬
‫‪ f‬פולינום מתוקן‪ .‬המטריצה הנלווית של ‪ f‬היא‬ ‫‪= xn +‬‬ ‫‪i=0‬‬ ‫הגדרה יהי ]‪ai xi ∈ F [x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 0 0 0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪−a0‬‬
‫‪1 0 0 0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪−a1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−a2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪c (f ) = 0 1 0 0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪−an−1‬‬
‫‪n‬‬
‫הפולינום האפייני והמינימלי שלה שווים ל‪) f -‬עד כדי כפל ב )‪.((−1‬‬

‫טענה תהי ‪ T : V → V‬ט“ל עם פולינום מינימלי )‪ .q r (x‬אז קיים בסיס ‪ B‬של ‪ V‬שבו המטריצה‬
‫המייצגת את ‪ T‬היא מהצורה‬
‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫))‪c (q 1 (x‬‬
‫‪‬‬ ‫))‪c (q n2 (x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪nl‬‬
‫))‪c (q (x‬‬

‫מטריצה זו יחידה )עד כדי סדר הבלוקים( ונקראת הצורה הקאנונית הרציונאלית של ‪.T‬‬

‫הערות‬
‫‪ .1‬בקורס אנו מגדירים צורה רציונאלית קאנונית אך ורק עבור העתקות עם פולינום מינימלי שהוא‬
‫חזקה של א“פ‪ ,‬ונותנים למשפט הפירוק הפרימרי לדאוג לכל השאר‪ .‬ישנה הגדרה של צורה קאנונית‬
‫רציונאלית להעתקות כלליות שהיא שונה ממה שאנו מקבלים עם פירוק פרימרי‪.‬‬

‫‪ .2‬ישנה צורה קאנונית שנקראת צורת יעקובסון שגם מוגדרת להעתקות כלליות ומכלילה את צורת‬
‫ז’ורדן‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫אם ‪ f |g‬אז ‪.dim ker f (c (g)) = deg f‬‬ ‫תרגיל‬
‫) (‬
‫מספר הבלוקים ‪ c q k‬עם ‪ k ≥ ℓ‬בצורה הרציונאלית של ‪ T‬שווה ל‬ ‫מסקנה‬
‫‪ℓ‬‬
‫) ‪dim ker q (T‬‬
‫‪deg q‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫‪ℓ‬‬
‫ולכן הצורה הרציונאלית נקבעת לפי ‪. dim ker q (T ) | q is irreducible , q ℓ |mT‬‬

‫תרגיל מצאו את כל הצורות הקאנוניות רציונאליות )מעל ‪ Q‬או ‪ (R‬של מטריצות ‪ 6 × 6‬עם פולינום‬
‫(‬ ‫‪)2‬‬
‫מינימלי ‪mA (x) = (x − 1) x2 + 1‬‬

‫פתרון דבר ראשון‪ ,‬צריך להחליט מה יהיה סכום גדלי הבלוקים שמתאימים ל ‪ x−1‬ומה יהיה הסכום של‬
‫(‬ ‫‪)2‬‬
‫גדלי הבלוקים המתאימים ל‪ .x2 + 1‬הגורם ‪ x2 + 1 = x4 + 2x2 + 1‬אומר שסכום גדלי הבלוקים‬
‫המתאימים הוא לפחות ‪ 4‬ולכן בדיוק ‪ .4‬לכן הצורה הקאנונית היחידה היא‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 0 0 −1 0 0‬‬
‫(( ‪‬‬ ‫‪)2‬‬ ‫)‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 0 0 0 0 0‬‬
‫‪c x2 + 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪0 1 0 −2 0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪c (x − 1‬‬ ‫‪ = 0 0 1 0 0 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪c (x − 1‬‬ ‫‪0 0 0 0 1 0‬‬
‫‪0 0 0 0 0 1‬‬

‫תרגיל )מצאו את(כל הצורות הקאנוניות רציונאליות )מעל ‪ Q‬או ‪ (R‬של מטריצות ‪ 6 × 6‬עם פולינום‬
‫מינימלי ‪mA (x) = (x − 1) x2 + 1‬‬

‫פתרון כאן הבלוק הגודל ביותר המתאים ל ‪ x − 1‬הוא בגודל ‪)1‬הגדול (‬

‫ביותר שמתאים ל ‪ x2 + 1‬יהיה‬
‫בגודל ‪ .2‬לכן יש ‪ 2‬אופציות‪ ,‬או בלוק אחד או ‪ 2‬בלוקים מהצורה ‪:c x2 + 1‬‬
‫( ‪‬‬ ‫)‬ ‫‪‬‬
‫‪ ( 2‬‬ ‫)‬ ‫‪ c x2 + 1‬‬
‫‪c x +1‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪c x2 + 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫תרגיל הראו כי למטריצה מסדר אי‪-‬זוגי לא יכול להיות פולינום מינימלי א“פ ממעלה ‪.2‬‬

‫פתרון נניח בשלילה ש ‪ A‬מסדר אי‪-‬זוגי ו ‪ mA‬א“פ ממעלה ‪ .2‬אז הצורה הקאנונית רציונאלית של ‪A‬‬
‫היא מהצורה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪c (mA‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪c (mA‬‬
‫אבל הבלוקים על האלכסון הם מסדר זוגי‪ ,‬סתירה‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫תרגיל יהיו )‪ A, B ∈ M3 (F‬מטריצות עם אותו פולינום אפייני ואותו פולינום מינימלי‪ .‬הראו כי הן‬
‫דומות‪.‬‬

‫פתרון נחלק למקרים ובכל אחד מהמקרים נראה שצורה הרציונאלית קאנונית שלהן זהה‪:‬‬
‫‪ .1‬אם הפולינום המינימלי א“פ ממעלה ‪ 3‬אז הצורה הקאנונית רציונאלית של שניהן היא המטריצה‬
‫המצורפת של הפולינום המינימלי‪.‬‬

‫‪ .2‬הפולינום המינילי לא יכול להיות א“פ ממעלה ‪ 2‬לפי תרגיל קודם‪.‬‬

‫‪ .3‬אם הפולינום המינימלי ממעלה ‪ 1‬כלומר ‪ ,mA = mB = x − λ‬אז ‪.A = B = λI‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ mA‬מתפרק למכפלה של גורם לינארי וגורם ריבועי‬

‫‪mA = mB = (x − λ) f‬‬

‫עם ‪ ,deg f = 2‬אז צורה קאנונית רציונאלית של ‪ A‬ו ‪ B‬חייבת להיות‬

‫(‬ ‫)‬
‫) ‪c (f‬‬
‫‪λ‬‬

‫‪ .5‬אם ‪ mA‬מתפרק לגורמים לינאריים שונים‪ A ,‬ו ‪ B‬שניהן לכסינות והריבוי הגאומטרי=ריבוי אלגברי‬
‫של כל ע“ע זהה ביניהן כי הפולינום האפייני זהה‪.‬‬
‫‪ .6‬נותרנו עם המקרים בהם הפולינום המינימלי מתפרק לגורמים לינאריים אך לא שונים‪mA = :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪ .mA = (x − λ) (x − µ) ,mA = (x − λ) ,(x − λ‬במקרה זה ‪ A, B‬ז’רדינות‬
‫והצורות ז’ורדן הן‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪1 λ‬‬ ‫‪ , 1 λ‬‬ ‫‪ , 1 λ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪µ‬‬ ‫‪1 λ‬‬ ‫‪λ‬‬

‫בהתאמה‪.‬‬

‫‪6‬‬