You are on page 1of 2

‫מד"ר להנדסה – תרגול ‪8‬‬

‫שיטת אוילר לפתרון מערכות הומוגניות‬

‫מערכת לינארית הומוגנית במקדמים קבועים‬


‫דנים במערכת מהצורה‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫) ‪X (t‬‬ ‫=‬ ‫) ‪A ⋅ X (t‬‬
‫‪dt‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ x1 (t ) ‬‬ ‫‪ x1 '(t ) ‬‬ ‫‪ a1,1‬‬ ‫‪a1,2‬‬ ‫⋯‬ ‫‪a1,n ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x2 (t ) ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪x2 '(t ) ‬‬ ‫‪a2,1‬‬ ‫‪a2,2‬‬ ‫⋯‬ ‫‪a2,n ‬‬
‫‪X (t ) := ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪X (t ) := ‬‬ ‫‪A := ‬‬ ‫)‪∈ Matn (ℝ‬‬
‫‪ ⋮ ‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪ ⋮ ‬‬ ‫⋮ ‪‬‬ ‫⋮‬ ‫⋱‬ ‫‪⋮ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ xn (t ) ‬‬ ‫‪ xn '(t ) ‬‬ ‫‪ an ,1‬‬ ‫‪an ,2‬‬ ‫⋯‬ ‫‪an ,n ‬‬

‫קבוצת הפתרון היסודית )בסיסית( של המערכת היא קבוצה בת ‪ n‬ווקטורים תלויים ב‪: t -‬‬
‫) ‪X 1 (t ), X 2 (t ),… X n (t‬‬
‫המקיימת‪:‬‬
‫‪ .1‬קבוצת ווקטורים בת"ל לכל ‪ t‬בתחום ההגדרה‪:‬‬
‫↑ ‪‬‬ ‫↑‬ ‫‪↑ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪Det  X 1 (t‬‬ ‫) ‪X 2 (t‬‬ ‫⋯‬ ‫‪X n (t )  ≠ 0‬‬ ‫‪∀t‬‬
‫↓ ‪‬‬ ‫↓‬ ‫‪↓ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .2‬כל ווקטור בקבוצה הוא פתרון למערכת‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫) ‪X j (t‬‬ ‫=‬ ‫‪A ⋅ X j (t ),‬‬ ‫‪∀j‬‬
‫‪dt‬‬
‫ובהתאמה הפתרון ההומוגני הכללי ביותר של המערכת הוא‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X (t ) = ∑ c j ⋅ X j (t ),‬‬ ‫‪cj ∈ℝ‬‬
‫‪j =1‬‬

‫שיטת אוילר לפתרון המערכת ההומוגנית‬


‫שיטה זו טובה למערכות הומוגניות במקדמים קבועים וממשיים‪ ,‬ומתבססת על מציאת הערכים‬
‫העצמיים )ע"ע( והווקטורים העצמיים )ו"ע( של המטריצה‪.A ,‬‬

‫את פתרון המערכת מבצעים בשלבים‪:‬‬


‫• תחילה מוצאים את הע"ע של ‪:A‬‬
‫‪λ1, λ2 … λk‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Det ( λ j I − A) = 0‬‬ ‫‪∀j‬‬
‫• ביחס לפולינום האופייני של ‪p A (λ ) = Det ( λ I − A ) = (λ − λ1 )m1 ⋅ (λ − λ2 )m2 ⋯ (λ − λk )mk :A‬‬

‫מתאימים לכל ערך עצמי‪ , λ j ,‬קבוצת ווקטורי פתרון בת"ל‪ ,‬שגודלה כגודל הריבוי האלגברי‬
‫‪λj,mj‬‬ ‫→‬ ‫) ‪X j ,1 (t ), X j ,2 (t ),… X j ,m (t‬‬ ‫של הע"ע‪: m j ,‬‬‫‪j‬‬

‫• אוסף כל ווקטורי הפתרון שהתקבלו הוא קבוצת פתרון יסודית של המערכת‪.‬‬


‫• מטריצה שעמודיה הן קבוצת פתרון יסודית‪ ,‬כלומר ) ) ‪X = ( X j ,1 (t ) | X j ,2 (t ) | … | X j , m (t‬‬
‫‪j‬‬

‫נקראת מטריצה יסודית‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫מקרה ‪ – I‬ע"ע ממשי פשוט‬
‫‪λ j ⋅t‬‬
‫‪λj‬‬ ‫→‬ ‫‪V je‬‬ ‫עבור ‪ λ j‬ע"ע ממשי ) ‪ ( λ j ∈ ℝ‬ופשוט ) ‪ ,( m j = 1‬מתאימים‪:‬‬
‫כאשר ‪ V j ∈ ℝ n‬הוא ו"ע של ‪ ,A‬המתאים לע"ע ‪. λ j‬‬

‫מקרה ‪ – II‬ע"ע מרוכב פשוט‬


‫עבור ‪ λ j‬ע"ע מרוכב ) ‪ ( λ j ∈ ℂ‬ופשוט ) ‪ ,( m j = 1‬גם ‪) λ j‬הצמוד המרוכב שלו( הוא ע"ע‪ ,‬ועבורם‬
‫‪λ j ⋅t‬‬
‫‪λj,λ j‬‬ ‫→‬ ‫‪Vje‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V j eλ j ⋅t‬‬ ‫מתאימים‪:‬‬
‫‪λj,λ j‬‬ ‫→‬ ‫‪Re V j e‬‬‫(‬ ‫‪λ j ⋅t‬‬
‫)‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬
‫‪Im V j e‬‬
‫‪λ j ⋅t‬‬
‫)‬ ‫או בייצוג ממשי שקול‪:‬‬

‫כאשר ‪ V j ∈ ℂn‬הוא ו"ע של ‪ ,A‬המתאים לע"ע ‪ , λ j‬ו‪) V j ∈ ℂ n -‬הצמוד המרוכב של ‪ (V j‬הוא ו"ע‬
‫המתאים לע"ע ‪. λ j‬‬

‫מקרה ‪ – III‬ע"ע ממשי מרובה‬


‫אם ‪ λ j‬ע"ע ממשי ) ‪ ( λ j ∈ ℝ‬ומרובה ) ‪ ,( m j > 1‬אזי קיימות זוג אפשרויות‪:‬‬
‫• ל‪ λ j -‬יש ‪ m j‬ו"ע בת"ל‪ ,‬ואז מתאימים‪:‬‬
‫‪λj‬‬ ‫→‬ ‫‪{V‬‬ ‫‪λ ⋅t‬‬ ‫‪λ ⋅t‬‬
‫‪e j ,V j ,2 e j ,…V j ,m j e‬‬
‫‪j ,1‬‬
‫‪λ j ⋅t‬‬
‫}‬
‫כאשר ‪ {V j ,1,V j ,2 ,…V j ,m } ⊂ ℝ n‬קבוצת הו"ע המתאימים‪.‬‬ ‫‪j‬‬

‫• ל‪ λ j -‬יש פחות מ‪ m j -‬ו"ע בת"ל )כלומר הריבוי הגיאומטרי שלו קטן מהריבוי האלגברי(‪ ,‬אזי‬
‫עדיין ניתן להתאים לו קבוצה של ‪ m j‬ווקטורי פתרון בת"ל – אבל אלו מתקבלים מבסיס‬
‫ג'ורדן המתאים ל‪. λ j -‬‬

‫עבור המקרה המסוים בו ‪ m j = 2‬אבל ל‪ λ j -‬יש רק ו"ע יחיד בת"ל‪ ,‬מבצעים התאמה‬
‫‪λ j ⋅t‬‬ ‫‪λ j ⋅t‬‬ ‫‪λ j ⋅t‬‬
‫‪λj‬‬ ‫→‬ ‫‪V je‬‬ ‫מהצורה‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪V j ⋅ te‬‬ ‫‪+ Wj ⋅ e‬‬
‫כאשר ‪ V j ∈ ℝ n‬הוא ו"ע של ‪ ,A‬המתאים לע"ע ‪ , λ j‬ו‪ W j ∈ ℝ -‬הוא ווקטור המקיים‪:‬‬
‫‪n‬‬

‫‪( A − λ I )W‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪= Vj‬‬

‫מערכת לינארית אי הומוגנית במקדמים קבועים‬

‫עבור מערכת ) ‪ y ' = Ay + g ( x‬בעלת מטריצה יסודית ‪ , X‬מווריאציית פרמטרים מקבלים‬


‫) ‪ Xu ' ( x ) = g ( x‬אשר פתרונה נתון על ידי ‪. u ( x ) = ∫ X −1 g ( x ) dx‬‬
‫שימו לב כי מדובר באינטגרל של פונקציה וקטורית‪ ,‬זה אומר אינטגרל של כל רכיב ורכיב‪.‬‬

‫‪2‬‬

You might also like