‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫בית הספר למדעי המחשב תואר ראשון‬

‫ת‪.‬ז הסטודנט‪___________________:‬‬
‫מס' חדר‪ ________:‬מס' נבחן‪_______:‬‬

‫בחינה בקורס‪ :‬מבוא להסתברות וסטטיסטיקה‬

‫קוד קורס‪618011 :‬‬
‫מבחן לדוגמה תשפ"ב‬

‫הוראות לנבחן‪:‬‬
‫‪ 3 -‬שאלות פתוחות‪:‬‬
‫א‪ .‬משקל כל שאלה מצוין בצמוד לשאלה‬
‫ב‪ .‬יש לענות על כל השאלות בדפים ולסרוק את התשובות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לנמק בפירוט את תשובותיך‪ .‬על תשובה לא מפורטת יורדו נקודות‬
‫‪ -‬שימוש במחשבון כיס‪ :‬כן‪ ,‬מחשבון ללא צג גרפי‬
‫‪ -‬מותר להשתמש בדפי טיוטה‬
‫‪ -‬אין להדפיס את המבחן או את דפי הנוסחאות של הבחינה‬
‫‪ -‬אין להשתמש בטאבלט‬

‫בהצלחה !!!‬
 ‫שאלה ‪ 22( :1‬נקודות)‬
‫נתונה פונקציית הצפיפות הבאה‪:‬‬
‫‪𝐴(𝑥 − 2)3‬‬ ‫‪2≤𝑥≤3‬‬
‫{ = )𝑥( 𝑋𝑓‬
‫‪0‬‬ ‫אחרת‬
‫א‪ .‬מצאו את הפרמטר ‪ 2( .A‬נקודות)‬
‫לפי התכונה של פונקציית הצפיפות‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪𝑥=3‬‬
‫‪𝐴(𝑥 − 2)4‬‬
‫‪3‬‬
‫𝐴‬
‫[ = 𝑥𝑑 )‪1 = ∫ 𝐴(𝑥 − 2‬‬ ‫]‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪𝑥=2‬‬
‫‪4‬‬
‫ומכאן ‪A=4‬‬
‫סטודנט שלא מצא את הפרמטר יציב ‪ A=1‬רק לשם חישוב של הסעיפים הבאים‪ .‬סטודנט שמצא את‬
‫הפרמטרים‪ ,‬יחשב על פי מה שמצא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את פונקציית ההתפלגות המצטברת (‪ 4‬נקודות)‬

‫כש‪ 𝑡 < 2 -‬אז ‪FX(t)=0‬‬

‫כש‪ 2 ≤ 𝑡 ≤ 3 -‬אז‪:‬‬
‫𝑡=𝑥‬
‫𝑡‬
‫‪4(𝑥 − 2)4‬‬
‫[ = 𝑥𝑑 ‪𝐹𝑋 (𝑡) = ∫ 4(𝑥 − 2)3‬‬ ‫]‬ ‫‪= (𝑡 − 2)4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪𝑥=2‬‬

‫כש‪FX(t)=1 : 𝑡 > 3 -‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫‪0,‬‬ ‫‪𝑥<2‬‬
‫‪𝐹𝑋 (𝑡) = {(𝑡 − 2)4 ,‬‬ ‫‪2≤𝑡≤3‬‬
‫‪1,‬‬ ‫‪𝑡>3‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את החציון‪ ,‬השכיח והתוחלת (‪ 6‬נקודות)‬

‫‪3‬‬ ‫‪𝑥=3‬‬
‫)‪2(𝑥 − 2)4 (2𝑥 + 1‬‬
‫∫ = )𝑋(𝐸‬ ‫𝑥𝑑 ‪𝑥4(𝑥 − 2)3‬‬ ‫[=‬ ‫]‬ ‫‪= 2.8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪𝑥=2‬‬

‫חציון‪:‬‬

‫‪𝐹𝑋 (𝑡) = (𝑡 − 2)4 = 0.5 ➔ t-2=0.84 ➔ t=2.84‬‬

‫שכיח‪ :‬השכיח הוא בערך של )‪ f(x‬המקסימלי‪ .‬הפונקציה היא פונקציה מונוטונית עולה ולכן המקסימום בקצה‬
‫‪x=3‬‬

‫ד‪ .‬חשבו את הסיכוי ש‪ x<2.5-‬אם ידוע כי ‪ 2( X>2.2‬נקודות)‬

 ‫‪𝑃(2.2 < 𝑋 < 2.5) (𝐹(2.5) − 𝐹(2.2)) (2.5 − 2)4 − (2.2 − 2)4‬‬
‫= )‪𝑃(𝑋 < 2.5|𝑋 > 2.2‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪𝑃(𝑋 > 2.2‬‬ ‫)‪1 − 𝐹(2.2‬‬ ‫‪1 − (2.2 − 2)4‬‬
‫‪0.0625 − 0.0016‬‬
‫=‬ ‫‪= 0.061‬‬
‫‪1 − 0.0016‬‬

‫ה‪ .‬נתון ‪ Y‬משתנה מקרי כאשר ‪ Y = e X‬מצאו את פונקציית הצפיפות ופונקציית ההצטברות של ‪8( Y‬‬
‫נקודות)‬

‫‪0,‬‬ ‫‪ln (𝑦) < 2‬‬

‫𝑋‬ ‫‪4‬‬
‫‪𝐹𝑌 (𝑦) = 𝑃(𝑌 ≤ 𝑦) = 𝑃(𝑒 ≤ 𝑦) = 𝑃(𝑋 ≤ ln(𝑦)) = 𝐹𝑋 (ln(𝑦)) = {(ln(𝑦) − 2) ,2 ≤ ln(𝑦) ≤ 3‬‬
‫‪1,‬‬ ‫‪ln (𝑦) > 3‬‬

‫נסדר את התחומים‪:‬‬

‫‪0,‬‬ ‫‪𝑦 < 𝑒2‬‬

‫‪𝐹𝑌 (𝑦) = {(ln(𝑦) − 2)4 , 𝑒 2 ≤ y ≤ 𝑒 3‬‬
‫‪1,‬‬ ‫‪𝑦 > 𝑒3‬‬

‫כדי למצוא את פונקציית הצפיפות נגזור את ‪ FY‬ונקבל‪:‬‬

‫‪4(ln(𝑦) − 2)3‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪𝑒2 ≤ y ≤ 𝑒3‬‬
‫{ = )𝑥(𝑓‬ ‫𝑦‬
‫‪0,‬‬ ‫אחרת‬

‫שאלה ‪ 43( :2‬נקודות)‬

‫א‪ .‬נתון כי מקדם המתאם של פרסון עבור המשתנים 𝑋 ו 𝑌 שווה ‪-0.85‬‬
‫)̅𝑋‪(𝑋𝑖 −‬‬ ‫𝑌‬
‫= 𝑖𝐴‪ .‬מצא ע"י הוכחה‪:‬‬ ‫נגדיר את 𝑖𝐴 ‪ 𝐴 = ∑𝑛𝑖=1‬ואת 𝑖𝐵 ‪ 𝐵 = ∑𝑛𝑖=1‬כך ש‪𝐵𝑖 = − 𝑆 𝑖 -‬‬
‫𝑥𝑠‪4‬‬ ‫𝑌‬

‫‪ .1‬את הממוצע של 𝐴 ואת השונות של 𝐵‪ .‬יש להסביר כל מעבר בהוכחה‪ 5( .‬נקודות)‬

‫̅‬
‫) 𝑋 ‪𝑛 (𝑋𝑖 −‬‬
‫𝑥𝑠‪∑𝑛𝑖=1 𝐴𝑖 ∑𝑖=1 4‬‬ ‫𝑖𝑋 ‪∑𝑛𝑖=1 𝑋𝑖 − 𝑛𝑋̅ ∑𝑛𝑖=1 𝑋𝑖 − ∑𝑛𝑖=1‬‬
‫=𝐴‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬ ‫𝑥𝑠‪𝑛4‬‬ ‫𝑥𝑠‪𝑛4‬‬
‫𝑛‬ ‫) 𝑖𝑌(‬
‫𝑌𝑠 ‪∑𝑛𝑖=1 𝐵𝑖 ∑𝑖=1 −‬‬ ‫𝑖𝑌 ‪− ∑𝑛𝑖=1‬‬ ‫̅𝑌‬
‫=𝐵‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=−‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬ ‫𝑌𝑠 ∙ 𝑛‬ ‫𝑌𝑠‬

‫‪2‬‬
‫𝑌‬ ‫̅𝑌‬
‫)𝐵 ‪∑𝑛𝑖=1(𝐵𝑖 −‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑖 ‪∑𝑛𝑖=1 (−‬‬ ‫) 𝑠‪+‬‬ ‫‪∑𝑛𝑖=1(−𝑌𝑖 + 𝑌̅)2 𝑆𝑌2‬‬
‫𝑌𝑆‬ ‫𝑌‬
‫= ‪𝑆𝐵2‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 2=1‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬ ‫‪𝑛𝑆𝑌2‬‬ ‫𝑌𝑆‬
 ‫‪ .2‬את מקדם המתאם של פירסון עבור 𝐴 ו‪ .𝐵 -‬יש להסביר כל מעבר בהוכחה‪ 8( .‬נקודות)‬
‫‪2‬‬
‫)̅𝑋 ‪(𝑋𝑖 −‬‬
‫𝑖𝐴(‪∑𝑛𝑖=1‬‬ ‫)𝐴 ‪−‬‬
‫‪2‬‬ ‫( ‪∑𝑛𝑖=1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)‪0‬‬ ‫‪∑𝑛𝑖=1(𝑋𝑖 − 𝑋̅)2‬‬ ‫‪𝑠𝑥2‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑥𝑠‪4‬‬
‫= ‪𝑆𝐴2‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬ ‫𝑥𝑠𝑛‪16‬‬ ‫‪16𝑠𝑥 16‬‬
‫𝑛‬ ‫)̅𝑋 ‪(𝑋𝑖 −‬‬ ‫𝑌‬ ‫̅𝑌‬
‫( ‪𝑐𝑜𝑣(𝐴, 𝐵) ∑𝑛𝑖=1(𝐴𝑖 − 𝐴) (𝐵𝑖 − 𝐵) ∑𝑖=1‬‬ ‫) ‪(− 𝑖 +‬‬
‫)‪4𝑠𝑥 − 0‬‬ ‫𝑌𝑠 𝑌𝑆‬
‫= )𝐵 ‪𝑟(𝐴,‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫𝐵𝑆 𝐴𝑆‬ ‫𝐵𝑆 𝐴𝑆𝑛‬ ‫𝐵𝑆 𝐴𝑆𝑛‬
‫)̅𝑌 ‪∑𝑛𝑖=1(𝑋𝑖 − 𝑋̅) (−𝑌𝑖 + 𝑌̅) − ∑𝑛𝑖=1(𝑋𝑖 − 𝑋̅) (𝑌𝑖 −‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫∙‬
‫𝐵𝑆 𝐴𝑆𝑛 𝑌𝑆 𝑥𝑠‪4‬‬ ‫𝑛‬ ‫‪1‬‬
‫‪4𝑠𝑥 𝑆𝑌 √16 ∙ 1‬‬

‫)𝑌 ‪𝑐𝑜𝑣(𝑋,‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪= −𝑟(𝑋, 𝑌) = 0.85‬‬
‫𝑌𝑆 𝑋𝑆‬
‫)𝜆(𝑝𝑥𝑒~ 𝑖𝑋‪ .‬מצא‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫ב‪ .‬נתון כי 𝐾𝑋 ‪ 𝑋1 , 𝑋2 , … ,‬משתנים מקריים‪ ,‬בלתי תלויים כך ש 𝐾 … ‪∀𝑖 = 1‬‬
‫‪k‬‬
‫והסבירו כל שלב בהוכחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ציין את הפרמטרים של‬ ‫‪X‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫הוכחה‪ ,‬את ההתפלגות של‬

‫ההתפלגות‪ 10( .‬נקודות)‬

‫ג‪ .‬חוקר קיבל את הממצאים הבאים‪ 10( :‬נק)‬

‫𝟎𝟓‬ ‫𝟎𝟓‬ ‫𝟎𝟓‬ ‫𝟎𝟓‬ ‫𝟎𝟓‬

‫‪∑ 𝒙𝒊 = 𝟏𝟎𝟎 ,‬‬ ‫‪∑ 𝒚𝒊 = 𝟓𝟎 , ∑ 𝒙𝒊 𝒚𝒊 = 𝟐𝟓𝟎 ,‬‬ ‫𝒊𝒚(∑‬ ‫𝟐)‬ ‫‪= 𝟓𝟎𝟎 ,‬‬ ‫𝟎𝟎𝟒 = 𝟐) 𝒊𝒙(∑‬
‫𝟏=𝒊‬ ‫𝟏=𝒊‬ ‫𝟏=𝒊‬ ‫𝟏=𝒊‬ ‫𝟏=𝒊‬

‫שגיאת הניבוי בערך מוחלט עבור תצפית בה ערך ה‪ X‬שווה ‪ 2‬ו ‪ Y‬שווה ל‪ 2‬מסומנת 𝒂‪.‬‬
‫חשבו עם ‪ 3‬ספרות אחרי הנקודה‬
 ‫‪∑50‬‬
‫) 𝑖𝑦(‪𝑖=1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪𝑆𝑦2‬‬ ‫=‬ ‫= 𝑦‪−‬‬ ‫‪− 12 = 9 ==> 𝑆𝑦 = 3‬‬
‫𝑛‬ ‫‪50‬‬
‫‪∑50‬‬
‫) 𝑖𝑥(‪𝑖=1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪400‬‬
‫= ‪𝑆𝑥2‬‬ ‫= 𝑥‪−‬‬ ‫‪− 22 = 4 ==> 𝑆𝑦 =2‬‬
‫𝑛‬ ‫‪50‬‬

‫‪∑50‬‬
‫𝑖𝑦 𝑖𝑥 ‪𝑖=1‬‬ ‫‪250 100 50‬‬
‫)𝑦 ‪𝑐𝑜𝑣(𝑥,‬‬ ‫𝑦𝑥 ‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫∙‬
‫=𝑟‬ ‫=‬ ‫𝑛‬ ‫‪= 50‬‬ ‫‪50 50 = 0.5‬‬
‫𝑦𝑆 𝑥𝑆‬ ‫𝑦𝑆 𝑥𝑆‬ ‫‪3∙2‬‬
‫לכן ישנו קשר לינארי בינוני‬
‫𝑋 ‪𝑦̂ = 𝑏0 + 𝑏1‬‬
‫𝑦𝑠‬ ‫‪3‬‬
‫𝑟 = ‪𝑏1‬‬ ‫‪= 0.5 ∙ = 0.75‬‬
‫𝑥𝑠‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑏0 = 𝑦 − 𝑏1 𝑥 = 1 − 0.75 ∙ 2 = −0.5‬‬
‫𝑋‪𝑦̂ = 𝑏0 + 𝑏1 𝑋 = −0.5 + 0.75‬‬
‫‪𝑦̂𝑥=2 = −0.5 + 0.75 ∙ 2 = 1‬‬
‫טעות ניבוי‪𝑎 = |𝑦𝑖 − 𝑦̂| = |2 − 1| = 1 :‬‬

‫ד‪ .‬נתונים משתנים ב"ת‪.‬‬

‫)𝟏 ‪𝒁𝟏 , … , 𝒁𝟐𝟎 ~𝑵(𝟎,‬‬

‫)𝟓 ‪𝑿~𝑵(𝟒, 𝟏), 𝒀~𝑵(𝟐, 𝟎.‬‬

‫נגדיר‪:‬‬

‫𝟐 ‪𝑨 = 𝟐𝑿 + 𝟑𝒀 −‬‬
‫𝟎𝟐∑ 𝟒 ‪𝟎.‬‬
‫) 𝒊𝒁(𝟏𝟏=𝒊‬
‫𝟐‬
‫=𝑩‬
‫𝟐) 𝟐‪∑𝟒𝒊=𝟏(𝒁𝒊+‬‬

‫כיצד מתפלגים ‪ A‬ו‪ 10( ?B-‬נק)‬

‫‪𝐴 = 2𝑋 + 3𝑌 − 2‬‬

‫‪E(A)=2E(X)+3E(Y)-2=2 ∙ 4 + 3 ∙ 2 − 2 = 12‬‬

‫‪V(A)=22V(X)+32V(Y)=4∙1+9∙0.5=8.5‬‬

‫)‪A~N(12, 8.5‬‬
 ‫‪20‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∑20‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑖=11(𝑍𝑖 ) ⁄‬‬ ‫‪2‬‬
‫∑‬ ‫𝑍(‬
‫𝑖 ‪0.4 𝑖=11‬‬ ‫)‬ ‫∑‬
‫𝑖 ‪4 𝑖=11‬‬‫𝑍(‬ ‫)‬ ‫‪10‬‬ ‫‪𝜒10‬‬
‫‪𝐵= 4‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪~ 2 = 𝐹10,4‬‬
‫‪∑𝑖=1(𝑍𝑖+2 )2‬‬ ‫‪10 ∑4𝑖=1(𝑍𝑖+2 )2 ∑4𝑖=1(𝑍𝑖+2 )2⁄‬‬ ‫‪𝜒4‬‬
‫‪4‬‬

‫כיוון שכל אחד מ‪ zi-‬ב"ת ואין לנו חפיפה בין הסכומים‬

 ‫שאלה ‪ 35( 3‬נק)‬
‫‪ 2‬הסעיפים הבאים מתייחסים לנתונים הבאים‪:‬‬
‫הקורס האינטרנטי "תקשורת מקרבת" מורכב מ‪ 6-‬שיעורים‪ .‬ב‪ 3-‬מתוך השיעורים יש תרגיל מסכם‬
‫אחד ובכל שלושת השיעורים האחרים אין בכלל תרגיל מסכם‪ .‬אחד התרגיל המסכמים הוא תרגיל‬
‫מעשי‪ .‬סיגלית עושה את השיעורים בסדר אקראי עד שהיא תגיע לשיעור שבו יש תרגיל מסכם עם‬
‫תרגיל מעשי‪.‬‬
‫א‪ .‬מה ההתפלגות של מספר השיעורים שסיגלית תעשה אם היא בוחרת את השיעורים ללא‬
‫החזרה? (‪ 5‬נק)‬

‫)‪ W~U(1,6‬כיוון שזה ללא החזרה הסיכוי לכל שיעור שווה‪.‬‬

‫ב‪ .‬נסמן ב‪ A-‬את מספר השיעורים שסיגלית תעשה אם היא בוחרת את השיעורים עם החזרה‪.‬‬
‫למה שווה )‪ 5( ?E(2A+5‬נק)‬

‫)‪ A~G(1/6‬כיוון שזה עם החזרה‬

‫‪1‬‬
‫‪𝐸(2𝐴 + 5) = 2𝐸(𝐴) + 5 = 2‬‬ ‫‪+ 5 = 17‬‬
‫‪1/6‬‬

‫סעיפים ג‪-‬ד מתייחסים לנתונים הבאים‪:‬‬

‫משקל המזוודות שנשקלות בשדה התעופה מתפלג נורמלית עם תוחלת של ‪ 14‬ק"ג למזוודה וסטית תקן‬
‫של ‪ 2.3‬ק"ג‪.‬‬
‫ג‪ .‬נגדיר ‪ – A‬משקל מזוודה שציון התקן שלה הוא ‪ .– 2.25‬מה ערכו של ‪ 5( ?A‬נק)‬
‫‪ -X‬משקל המזוודות )‪X~N(14, 2.32‬‬
‫‪A=μ+Zσ=14-2.25∙2.3=8.825‬‬

‫ד‪ .‬מהו העשירון העליון של התפלגות משקל המזוודות? (‪ 5‬נק)‬

‫‪X0.9=μ+Z0.9σ=14+1.282∙2.3=16.95‬‬

‫הנתונים הבאים מתייחסים לסעיפים ה‪-‬ו‪:‬‬

‫גרשום ואלעזר מגיעים לביקור אצל סבתא יוכבד‪ .‬הסיכוי שבביקור הם יקבלו עוגה מסבתא הוא ‪,0.35‬‬
‫הסיכוי שהם יקבלו פרי הוא ‪ 0.7‬והסיכוי שהם לא יקבלו לא פרי ולא עוגה הוא ‪ .0.15‬כל פעם שגרשום‬
‫מקבל מסבתא עוגה הוא אחר כך מדקלם את שירת הים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מה הסיכוי שהם יקבלו גם פרי וגם עוגה? (‪ 5‬נק)‬
 ‫נגדיר ‪-C‬יקבלו עוגה‬
‫‪-D‬יקבלו פרי‬
‫‪P(C)=0.35‬‬
‫‪P(D)=0.7‬‬
‫‪𝑃(𝐶 ∩ 𝐷) = 0.15 = 1 − 𝑃(𝐶 ∪ 𝐷) ==> 𝑃(𝐶 ∪ 𝐷) = 0.85‬‬
‫‪P(C∩D)=P(C)+P(D)-P(CD)=0.35+0.7-0.85=0.2‬‬
‫ו‪ .‬מה הסיכוי שב‪ 5-‬ביקורים הוא ידקלם לפחות פעמיים את שירת הים? (‪ 5‬נק)‬
‫‪ -X‬מספר הפעמים שידקלם את שירת הים מתוך ‪ 5‬ביקורים )‪X~Bin(5, 0.35‬‬
‫‪P(X≥2)=1-P(X=0)-P(X=1)=0.572‬‬

‫ז‪ .‬בשבת חתן בבית הכנסת זרקו סוכריות על החתן‪ .‬להלן טבלה עם משקל הסוכריות בגרם‬
‫שאספו הילדים‪:‬‬

‫כמות הסוכריות‬ ‫מספר הילדים שאספו‬

‫‪0-20.5‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪20.5-35.5‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪35.5-60.5‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪60.5-90.5‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪90.5-100‬‬ ‫‪10‬‬

‫סך הכל‬ ‫‪110‬‬

‫מה שכיח משקל הסוכריות? (‪ 5‬נק)‬

‫השכיח הוא אמצע המחלקה הצפופה ביותר ולכן נמצא קודם את הצפיפות של כל מחלקה‬

‫כמות הסוכריות‬ ‫מספר הילדים‬ ‫‪ -L‬אורך המחלקה‬ ‫𝒇‬ ‫אמצע המחלקה‬

‫=𝒅‬
‫שאספו‬ ‫𝑳‬

‫‪0-20.5‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪1.46‬‬ ‫‪10.25‬‬

‫‪20.5-35.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1.333‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪35.5-60.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪48‬‬

‫‪60.5-90.5‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪1.333‬‬ ‫‪75.5‬‬

‫‪90.5-100.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪95.5‬‬

‫סך הכל‬ ‫‪150‬‬

‫ולכן המחלקה הצפופה ביותר היא ‪ 0-20.5‬ולכן השכיח הוא ‪10.25‬‬