‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫תרגיל בית ‪ -9‬משתנה מקרי רציף‬

‫תרגיל ‪1‬‬

‫נתונה פונקציית הצפיפות של משתנה מקרי רציף ‪: X‬‬

‫‪ A(2 x  x 2 ) , 0  x  1‬‬
‫‪f X ( x)  ‬‬
‫‪0 ,‬‬ ‫‪otherwise‬‬
‫‪ .1‬חשבו את הקבוע ‪.A‬‬
‫‪ .2‬חשבו את התוחלת והשונות של ‪.X‬‬
‫‪ .3‬מצאו את פונקציית ההתפלגות (‪. F)x‬‬

‫פתרון‬

‫‪ .1‬ע"י אינטגרציה והשוואה ל‪ 1-‬מקבלים ‪.A=1.5‬‬

‫‪ .2‬התוחלת היא ‪ ,0.625‬השונות היא ‪ , 0.06‬התוחלת של ‪ X‬בריבוע היא ‪.0.45‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪, x0‬‬

‫‪‬‬
‫‪  2 x ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F ( x)  1.5  x -‬‬ ‫‪ , 0  x 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪, x 1‬‬
‫‪‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫תרגיל ‪2‬‬

‫נתונה פונקציית צפיפות של משתנה מקרי ‪:W‬‬

‫‪ .1‬מצאו את ‪.c‬‬
‫‪ .2‬חשבו את פונקציית ההתפלגות המצטברת‪.‬‬
‫‪ .3‬חשבו את ההסתברויות הבאות ‪P(W  1 2), P(W  3 4), P(1 3  W  2 3) :‬‬
‫פתרון‬

‫‪c 1‬‬
‫כלומר ‪ . c  2‬לכן‪ ,‬פונקציית הצפיפות‬ ‫‪ .1‬כל השטח מתחת לגרף שווה ל‪ ,1-‬לכן מתקיים ‪ 1‬‬
‫‪2‬‬
‫היא‪ , f X (t )  2  t :‬עבור ‪. 0  x  1‬‬

‫‪ , FX (t )   f X (t )dt   2tdt t 2 , 0  t  1 .2‬או ע"י חישובי שטח משמאל לנקודה ‪.t‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪P (W  1 2)  F (0.5)  0.52  0.25‬‬

‫‪P(W  3 4)  1  F (0.75)  1  0.752  0.4375‬‬

‫‪ 3   F  13    2 3    13 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P (1 3  W  2 3)  F 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫עמוד ‪2‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫תרגיל ‪3‬‬

‫אורכה של קופסת גפרורים בס"מ היא משתנה מקרי ‪ X‬המתפלג לפי פונקציית הצפיפות‪:‬‬

‫𝑥𝑐‬ ‫𝑐≤𝑥<‪0‬‬
‫𝑥𝑐‪𝑓𝑋 (𝑥) = {5‬‬ ‫𝑐‪𝑐 < 𝑥 < 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬

‫‪ .1‬מהי פונקציית ההתפלגות המצטברת?‬

‫‪ .2‬מהי סטיית התקן של ‪?X‬‬
‫‪ .3‬יש לחשב את ההסתברויות הבאות‪:‬‬

‫)‪𝑃(𝑥 > 0.5‬‬

‫)‪𝑃(𝑥 < 0.5‬‬

‫)‪𝑃(0.1 < 𝑥 < 0.6‬‬

‫‪ .4‬מתוך ‪ 70‬קופסאות גפרורים‪ ,‬מהי התוחלת והשונות של מספר הקופסאות שאורכן אינו‬
‫עולה על ‪ 0.55‬ס"מ?‬

‫פתרון‬

‫‪ .1‬ראשית יש לחשב את ערכו של הקבוע ‪ :c‬מתוך התנאי שמקיימת פונקציית הצפיפות כלומר‬
‫האם האינטגרל על התחום נותן ‪:1‬‬

‫𝑐‬ ‫‪2c‬‬
‫𝑐‪𝑐𝑥 2 𝑐 5𝑐𝑥 2 2‬‬ ‫‪𝑐3‬‬ ‫‪5𝑐(2𝑐)2 5𝑐(𝑐)2‬‬
‫→ ‪∫ 𝑐𝑥 𝑑𝑥 + ∫ 5𝑐𝑥 𝑑𝑥 = 1‬‬ ‫‪| +‬‬ ‫[ ‪| = [ − 0] +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫]‬
‫‪0‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑐‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑐3‬‬ ‫‪5𝑐 ∗ 4𝑐 2 5𝑐 3‬‬ ‫‪𝑐3‬‬ ‫‪20𝑐 3 5𝑐 3‬‬ ‫‪16𝑐 3‬‬
‫[‪=[ ]+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫[‪]=[ ]+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫[=]‬ ‫‪] = 8𝑐 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝟓 ‪→ 8𝑐 3 = 1 → 𝒄 = 𝟎.‬‬

‫נעדכן את פונקציית הצפיפות‪:‬‬

‫𝑥‪0.5‬‬ ‫‪0 < 𝑥 ≤ 0.5‬‬

‫𝑥‪𝑓𝑋 (𝑥) = {2.5‬‬ ‫‪0.5 < 𝑥 < 1‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬

‫נחשב את פונקציית ההתפלגות המצטברת‪:‬‬

‫𝑥‬
‫𝑥 ‪0.5𝑡2‬‬ ‫‪0.5𝑥2‬‬
‫= 𝑡𝑑 𝑡‪∫ 0.5‬‬ ‫[= |‬ ‫‪− 0] = 0.25𝑥2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫𝑥‬
‫‪0.5𝑡2 0.5‬‬ ‫𝑥 ‪2.5𝑡2‬‬ ‫‪2.5 ∙ 𝑥 2‬‬
‫= 𝑡𝑑 𝑡‪∫ 0.5𝑡 𝑑𝑡 + ∫ 2.5‬‬ ‫|‬ ‫‪+‬‬ ‫|‬ ‫[ ‪= [0.0625 − 0] +‬‬ ‫]‪− 0.3125‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= −0.25 + 1.25𝑥 2 = 1.25𝑥 2 − 0.25‬‬

‫עמוד ‪3‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫פונקציית ההתפלגות המצטברת‪:‬‬

‫‪0‬‬
‫‪𝑥≤0‬‬
‫‪0.25𝑥2‬‬
‫‪0 < 𝑥 ≤ 0.5‬‬
‫{ = )𝑥(𝐹‬
‫‪1.25𝑥 2 − 0.25 0.5 < 𝑥 < 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪𝑥≥1‬‬

‫‪ .2‬סטיית התקן של ‪:X‬‬

‫∞‬
‫𝑥𝑑 )𝑥( 𝑋𝑓𝑥 ∫ = )𝑋(𝐸‬
‫∞‪−‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑥𝑑 𝑥‪𝐸(𝑋) = ∫ 𝑥0.5𝑥 𝑑𝑥 + ∫ 𝑥2.5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬

‫‪0.5𝑥 3 0.5 2.5𝑥 3 1‬‬ ‫‪0.54‬‬ ‫‪2.5 2.5 ∗ 0.53‬‬

‫=‬ ‫|‬ ‫‪+‬‬ ‫|‬ ‫[=‬ ‫[ ‪− 0] +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪] = 0.75‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3 0.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪𝑉(𝑋) = 𝐸(𝑥 2 ) − [𝐸(𝑋)]2‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪2‬‬
‫𝑥(𝐸‬ ‫𝑡𝑑 𝑥‪= ∫ 𝑥 0.5𝑥 𝑑𝑥 + ∫ 𝑥 2 2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬

‫‪0.5𝑥 4 0.5 2.5𝑡 4 1‬‬ ‫‪0.55‬‬ ‫‪2.5 2.5 ∗ 0.54‬‬

‫=‬ ‫|‬ ‫‪+‬‬ ‫|‬ ‫[=‬ ‫[ ‪− 0] +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪] = 0.59375‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4 0.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪𝑉(𝑋) = 𝐸(𝑥 2 ) − [𝐸(𝑋)]2 = 0.59375 − 0.752 = 0.03125‬‬

‫‪𝜎(𝑋) = √𝑉(𝑥) = √0.03125 = 0.1768‬‬

‫‪ .3‬חישוב הסתברויות‪:‬‬

‫‪0‬‬
‫‪𝑥≤0‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑥‪0.25‬‬ ‫‪0 < 𝑥 ≤ 0.5‬‬
‫{ = )𝑥(𝐹‬
‫‪1.25𝑥 2 − 0.25 0.5 < 𝑥 < 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪𝑥≥1‬‬

‫‪𝑃(𝑥 > 0.5) = 1 − 𝐹(0.5) = 1 − (1.25 ∗ 0.52 − 0.25) = 0.9375‬‬

‫‪𝑃(𝑥 < 0.5) = 𝐹(0.5) = (0.25 ∗ 0.52 ) = 0.0625‬‬

‫נשים לב שההסתברויות הנ"ל משלימות ל‪1-‬‬

‫עמוד ‪4‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫‪𝑃(0.1 < 𝑥 < 0.6) = 𝐹(0.6) − 𝐹(0.1) = (1.25 ∗ 0.62 − 0.25) − (0.25 ∗ 0.12 ) = 0.1975‬‬

‫‪ .4‬מתוך ‪ 70‬קופסאות גפרורים‪ ,‬מהי התוחלת והשונות של מספר הקופסאות שאורכן אינו עולה‬
‫על ‪ 0.55‬ס"מ?‬

‫נגדיר ‪ -X‬מספר קופסאות הגפרורים שאורכן אינו עולה על ‪ 0.55‬ס"מ‪ .‬מדובר במשתנה בינומי‪.‬‬

‫ההסתברות לקופסה באורך שאינו עולה על ‪ 0.55‬ס"מ‪:‬‬

‫‪𝑃(𝑥 < 0.55) = 𝐹(0.55) = (1.25 ∗ 0.552 − 0.25) = 0.1281‬‬

‫‪𝐸 (𝑋) = 𝑛𝑝 = 70 ∙ 0.1281 = 8.967‬‬

‫‪𝑉(𝑋) = 𝑛𝑝𝑞 = 70 ∙ 0.1281 ∙ (1 − 0.1281) = 7.818‬‬

‫תרגיל ‪4‬‬
‫אדווה יוצאת בכל יום לעבודה בין השעה ‪ 8:00‬ל‪ 9:00-‬בבוקר‪.‬‬

‫‪ .1‬מהי פונקציית הצפיפות של זמן היציאה לעבודה של אדווה?‬

‫עמוד ‪5‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫‪ .2‬מה ההסתברות שאדווה תצא לעבודה בין ‪ 8:15‬ל‪?8:30-‬‬

‫פתרון‬

‫‪ . 1‬המשתנה של זמן היציאה לעבודה של אדווה הינה משתנה מקרי רציף שמקבל ערכים בין ‪0‬‬
‫(‪ )8:00‬ל‪.)9:00( 60-‬‬

‫פונקצית הצפיפות‪ :‬ההסתברות לצאת בכל דקה מהבית היא זהה‪ ,‬ההסתברות שתצא לפני ‪8:00‬‬
‫או אחרי ‪ 9:00‬היא אפס‪.‬‬

‫‪𝑐 0 ≤ 𝑥 ≤ 60‬‬
‫{ = )𝑥( 𝑋𝑓‬
‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪0 𝑜𝑡ℎ‬‬

‫נמצא את הקבוע ‪ :C‬מתוך ההנחה שהשטח בין גרף הפונקציה לציר ה‪ X-‬שווה ל‪.1-‬‬

‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫| 𝑥𝑐 = 𝑥𝑑 𝑐 ∫ = )𝑥 ≤ 𝑋(𝑃 = )𝑥( 𝑋𝑓‬ ‫‪= 60𝑐 − 0𝑐 = 60𝑐 = 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬
‫= 𝑐 → ‪60𝑐 = 1‬‬
‫‪60‬‬

‫‪1‬‬
‫‪𝑓𝑋 (𝑥) = {60‬‬ ‫‪0 ≤ 𝑥 ≤ 60‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬

‫‪ .2‬מה ההסתברות שאדווה תצא לעבודה בין ‪ 8:15‬ל‪?8:30-‬‬

‫‪30‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 30 30 15 15‬‬
‫∫ = )𝑡( 𝑋𝐹‬ ‫= 𝑡𝑑‬ ‫= |𝑡‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.25‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪60 15 60 60 60‬‬
‫‪15‬‬

‫תרגיל ‪5‬‬

‫איתמר מתחיל בהכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה בכל יום שלישי בשעה ‪ 16:00‬ומסיים עד השעה‬
‫‪ 17:00‬לפי התפלגות אחידה‪.‬‬

‫עמוד ‪6‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫‪ .1‬מה ההסתברות שיסיים עד השעה ‪?16:42‬‬

‫‪ .2‬מה ההסתברות שיסיים את הכנת שיעורי הבית אחרי השעה ‪?16:30‬‬
‫‪ .3‬בשעה ‪ 16:30‬איתמר עדיין הכין שיעורי בית‪ ,‬מה ההסתברות שיסיים עד השעה ‪?16:45‬‬
‫‪ .4‬כמה זמן איתמר מקדיש בממוצע להכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה?‬

‫פתרון‬

‫‪ – X‬הזמן שיעבור (אחרי ‪ )16:00‬עד שאיתמר יסיים שיעורי בית‪.‬‬

‫)‪ X ~ U (0, 60‬כלומר ‪ X‬מתפלג אחיד בקטע )‪.(0,60‬‬

‫‪0‬‬ ‫𝑎>𝑥‬
‫𝑎‪𝑥−‬‬
‫{ = )𝑥( 𝑋𝐹‬ ‫𝑏≤𝑥≤𝑎‬
‫𝑎‪𝑏−‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑥<𝑏‬

‫‪ .1‬מה ההסתברות שיסיים עד השעה ‪?16:42‬‬

‫‪𝑥 − 𝑎 42 − 0‬‬
‫= )‪𝑃(𝑋 < 42‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.7 0 ≤ 𝑥 ≤ 60‬‬
‫‪𝑏 − 𝑎 60 − 0‬‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שיסיים את הכנת שיעורי הבית אחרי השעה ‪?16:30‬‬

‫𝑎‪𝑥−‬‬ ‫‪30 − 0‬‬

‫( ‪𝑃(𝑋 > 30) = 1 − 𝑃(𝑋 > 30) = 1 −‬‬ ‫(‪)= 1−‬‬ ‫‪) = 0.5 0 ≤ 𝑥 ≤ 60‬‬
‫𝑎‪𝑏−‬‬ ‫‪60 − 0‬‬

‫‪ .3‬בשעה ‪ 16:30‬איתמר עדיין הכין שיעורי בית‪ ,‬מה ההסתברות שיסיים עד השעה ‪?16:45‬‬

‫‪45 − 0‬‬ ‫‪30 − 0‬‬

‫‪𝑃(30 < 𝑋 < 45) (60 − 0) − (60 − 0) 0.25‬‬
‫= )‪𝑃(𝑋 < 45|𝑋 > 30‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫)‪𝑃(𝑋 > 30‬‬ ‫‪30 − 0‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫(‪1−‬‬ ‫)‬
‫‪60 − 0‬‬

‫‪ .4‬כמה זמן איתמר מקדיש בממוצע להכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה?‬

‫‪𝑏 + 𝑎 60 + 0‬‬
‫= )𝑋(𝐸‬ ‫=‬ ‫𝑠𝑒𝑡𝑢𝑛𝑖𝑚 ‪= 30‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪30‬‬

‫תרגיל ‪6‬‬

‫משך זמן ההמתנה לרכבת בדקות‪ ,‬הינו משתנה מקרי מעריכי בעל פונקציית הצפיפות הבאה‪:‬‬

‫עמוד ‪7‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫𝑥‪1 −1‬‬
‫𝑒 ‪𝑓(𝑥) = {36‬‬ ‫‪𝑥≥0‬‬
‫‪36‬‬

‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬

‫‪ .1‬מה ההסתברות שמשך ההמתנה יהיה פחות מ‪ 20-‬דקות?‬

‫‪ .2‬מה ההסתברות שההמתנה לרכבת תהיה בין ‪ 12‬ל‪ 26-‬דקות?‬
‫‪ .3‬תמר ממתינה לרכבת יותר מ‪ 15-‬דקות‪ ,‬מה ההסתברות שתמתין לרכבת יותר מחצי שעה?‬

‫פתרון‬

‫𝟏‬
‫פילוג מעריכי )𝟔𝟑 = 𝝀(𝒑𝒙𝒆~𝑿‬

‫‪ .1‬מה ההסתברות שמשך ההמתנה יהיה פחות מ‪ 20-‬דקות?‬

‫‪1‬‬
‫‪𝑃(𝑋 < 20) = 𝐹(20) = 1 − 𝑒 −36∗20 = 0.4262‬‬

‫‪ .2‬מה ההסתברות שההמתנה לרכבת תהיה בין ‪ 15‬ל‪ 30-‬דקות?‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑃(12 < 𝑋 < 26) = 𝐹(26) − 𝐹(12) = [1 − 𝑒 −36∗26 ] − [1 − 𝑒 −36∗12 ] = 0.2308‬‬

‫‪ .3‬תמר ממתינה לרכבת יותר מ‪ 10-‬דקות‪ ,‬מה ההסתברות שתמתין לרכבת יותר מחצי שעה?‬
‫שימוש בתכונת חוסר זיכרון‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪𝑃(𝑋 > 30|𝑋 > 15) = 𝑃(𝑋 > 25) = 𝑒 −36∗15 = 0.659‬‬

‫תרגיל ‪7‬‬

‫הזמן החולף עד התרחשותה של הפסקת חשמל בעיר רמת גן מתפלג מעריכית עם תוחלת ‪24‬‬
‫שעות‪ .‬מה ההסתברות שהפסקת החשמל הבאה תתרחש תוך פחות מיומיים?‬

‫פתרון‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )𝑋(𝐸‬ ‫= 𝜆 → 𝑠𝑟𝑢𝑜‪= 24 ℎ‬‬
‫𝜆‬ ‫‪24‬‬
‫‪1‬‬
‫‪𝑃(𝑋 < 48ℎ𝑜𝑢𝑟𝑠) = 𝐹𝑋 (48) = [1 − 𝑒 −24∗48 ] = 0.8646‬‬

‫תרגיל ‪8‬‬

‫משך החיים של מנורות חשמל מתפלג מעריכית‪ .‬תוחלת משך זה הינה ‪ 10,000‬שעות‪ .‬מה‬
‫ההסתברות כי מנורה תתקלקל לפני שהגיעה ל‪ 10,000 -‬שעות?‬

‫עמוד ‪8‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬

‫סטטיסטיקה ‪1‬‬

‫פתרון‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )𝑋(𝐸‬ ‫= ‪= 10,000 → λ‬‬ ‫‪= 10−5‬‬
‫𝜆‬ ‫‪10,000‬‬

‫‪1‬‬
‫‪P(𝑋 ≤ 10,000) = 1 − 𝑒−1000010000 = 1 − 𝑒 −1 = 0.632‬‬

‫תרגיל ‪9‬‬

‫מס' הקילומטרים שניתן לנסוע ברכבו של שומאכר לאחר תדלוק של מיכל מלא מסומן ב‪X -‬‬
‫ומתפלג )‪.𝑋~𝑈(300,500‬‬

‫‪3000‬‬
‫‪.𝑌 = 5 +‬‬ ‫𝑋‬
‫‪ .1‬נסמן ב‪ Y-‬את מס' הימים עד שהמיכל מתרוקן מרגע התדלוק ונניח כי‬

‫מצאו את הצפיפות של ‪.Y‬‬

‫‪ .2‬בפעם הראשונה שהמיכל מספיק לפחות מ‪ 350-‬קילומטרים‪ ,‬שומאכר יחליף רכב‪ .‬כיצד‬
‫מתפלג מספר התדלוקים עד להחלפת הרכב?‬

‫פתרון‬

‫עמוד ‪9‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫מיכל קורן‬