‫תאריך‪ :‬מועד‬

‫מבחן בקורס "חשבון אינפיניטסימאלי ‪ 1‬למהנדסים" ‪20151‬‬

‫המרצים‪:‬‬

‫הוראות‪:‬‬
‫משך המבחן ‪:‬שלוש שעות )‪ 180‬דקות(‬ ‫‪‬‬
‫אין חומר עזר‪ .‬מותר להשתמש במחשבון פשוט )לא גרפי(‬ ‫‪‬‬
‫משקלה של כל שאלה ‪20%‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לכתוב בעט ולא בעפרון‪ .‬נא להתחיל את כל שאלה ואת כל סעיף בראש הדף‬ ‫‪‬‬

‫חלק ‪) 1‬חובה(‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫‪x 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ f ( x) ‬על פי הסעיפים הבאים‪ :‬תחום הגדרה‪ ,‬תחומי עליה‬ ‫חקור את הפונקציה‬
‫‪x2‬‬
‫וירידה‪ ,‬נקודות קיצון‪ ,‬תחומי קמירות וקעירות‪ ,‬נקודות פיתול‪ ,‬אסימפטוטות‪ ,‬שרטוט‪.‬‬
‫)‪(20%‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪y‬‬

‫‪-2‬‬

‫‪-4‬‬

‫‪-6‬‬

‫‪-6‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪x‬‬
 ‫חלק ‪) 2‬בחירה ‪ 4‬מתוך ‪(5‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫‪2an‬‬
‫‪ . an 1 ‬הוכח שהסדרה מתכנסת וחשב את גבולה‪.‬‬ ‫א‪ .‬נתונה הסדרה ‪ 1, a1  1‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(10%‬‬
‫הסדרה חסומה לע ידי ‪ 3‬והיא חיובית‪ .‬אכן לפי אינדוקציה מתמטית ‪ . a1  3‬אם‬
‫‪2‬‬
‫‪ ak  3‬אז ‪. ak 1   3  1  3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪an‬‬
‫‪ an1  an  1 ‬לכן היא מתכנסת ונמצא את גבולה ‪. lim an  L‬‬ ‫הסדרה עולה כי ‪ 0‬‬
‫‪n ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫נעבור לגבול בשוויון ונקבל ‪ L  L  1‬אז ‪. L  3‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬חשב את האינטגרל ‪(10%) .  x ln 1  x  dx‬‬
‫‪2‬‬

‫‪u  ln 1  x 2  du ‬‬
‫‪2 xdx‬‬
‫‪1  x2 x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x 3 dx‬‬
‫‪ x ln 1  x  dx ‬‬ ‫‪ ln 1  x   ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪x2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1  x2‬‬

‫‪dv  xdx‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪ ln 1  x   ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x3  x  x  dx x 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ln 1  x 2     x ‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪dx ‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 1 x ‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪x2 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ln 1  x 2    ln 1  x 2   C‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫‪ ae x  1,‬‬ ‫‪x  0,‬‬

‫‪. f ( x)  ‬‬ ‫שאלה ‪ 3‬נתונה הפונקציה‬
‫‪ x  3 x  b, x  0,‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬עבור אילו ערכים של ‪ a‬ו‪ b -‬הפונקציה רציפה בנקודה ‪(5%) ? x  0‬‬
‫נחשב את הגבולות החד צדדיים ‪, lim f ( x)  lim  ae x  1  a  1‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x  0‬‬

‫‪ lim f ( x)  lim  x 2  3x  b   b‬לכן הפונקציה תהיה רציפה ב‪ 0-‬אם ורק אם‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬
‫‪ b  a  1‬ו‪ a -‬מספר כלשהו ממשי‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבור אילו ערכים של ‪ a‬ו‪ b -‬הפונקציה גזירה בנקודה ‪(10%) ? x  0‬‬
‫נמצא את הנגזרות החד‪-‬צדדיות ב‪.0-‬‬
‫)‪f (h)  f (0‬‬ ‫‪aeh  1  b‬‬ ‫‪ae h  a‬‬
‫‪ f (0 )  lim‬ו‪-‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪h  0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h  0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h  0‬‬ ‫‪h‬‬
 ‫)‪f (h)  f (0‬‬ ‫‪h 2  3h  b  b‬‬
‫‪ f (0 )  lim‬לכן הפונקציה גזירה‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪ lim  h  3  3‬‬
‫‪h  0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h 0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h 0‬‬

‫‪‬‬‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ ‬או ‪. a  3, b  4‬‬ ‫ב‪ 0-‬אם ורק אם‬
‫‪ a3‬‬
‫ג‪ .‬בדוק האם עבור הערכים של ‪ a‬ו‪ b -‬שמצאת בסעיף )ב( הנגזרת השנייה של ‪f‬‬
‫קיימת ב‪(5%) . x  0 -‬‬
‫כדי לבדוק האם )‪ f (0‬קיימת נרשום עבור הפרמטרים שהתקבלו בסעיף ב' את‬
‫‪ 3e x , x  0‬‬
‫‪ f ( x)  ‬ונמצא את הנגזרות החד‪-‬צדדיות ב‪ 0-‬מסדר שני‪.‬‬
‫‪2 x  3, x  0‬‬
‫)‪f (h)  f (0‬‬ ‫‪3e h  3‬‬
‫‪, f (0 )  lim‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪h 0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h 0‬‬ ‫‪h‬‬
‫)‪f (h)  f (0‬‬ ‫‪2h  3  3‬‬
‫‪ . f (0 )  lim‬לכן )‪ f (0‬אינה קיימת‪.‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪h 0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪h‬‬

‫‪x3‬‬
‫שאלה ‪ 4‬נתונה הפונקציה ‪. f ( x)   x 2  0.1e x‬‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬הראה שלמשוואה ‪ f ( x)  0‬יש שורש אחד בקטע ‪(10%) .  2, 0‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪x3‬‬
‫‪ f ( x) ‬רציפה ב‪  2, 0 -‬ו‪, f (2)    4  0.1e2  0 -‬‬
‫פונקציה ‪ x 2  0.1e x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ f (0)  0.1  0‬לכן לפי משפט בולצנו‪-‬קושי יש לה לפחות אפס אחד בקטע ‪.  2, 0‬‬
‫‪ f ( x)  x 2  2 x  0.1e x  0‬בקטע ‪  2, 0‬אז היא עולה וחותכת את ציר ה‪ x -‬לכל‬
‫היותר פעם אחת לכן ל‪ f -‬יש שורש אחד בלבד ב‪.  2, 0 -‬‬
‫ב‪ .‬הראה שלמשוואה ‪ f ( x)  0‬יש שורש בקטע ‪(10%) .  2,1‬‬
‫בקטע ‪  0,1‬לפונקציה ‪ f‬יש גם לפחות שורש אחד לפי משפט בולצנו‪-‬קושי כי‬
‫‪1‬‬
‫‪ f (0)  0.1  0‬ו‪ f (1)   1  0.1e  0 -‬אז פונקציה ‪ f‬מקיימת את במשפט רול בתוך‬
‫‪3‬‬
‫הקטע ‪  2,1‬וכתוצאה מכך קיימת נקודה ‪ c   2,1‬שבה ‪. f (c)  0‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2x ‬‬
‫‪(10%) . lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1  sin 2‬‬ ‫א‪ .‬חשב את הגבול ‪‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x 1 ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x sin‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 x  sin 22 x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x 2 1‬‬
‫‪lim  1  sin 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪ x 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x 1‬‬ ‫‪x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x2  1 ‬‬
 ‫‪2x‬‬ ‫‪2x‬‬
‫‪sin‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x 2 1‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪x 2 1 2 x‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪2x‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2 x x 2 1‬‬
‫‪lim x sin‬‬ ‫‪lim x sin‬‬
‫‪ e x‬‬ ‫‪x 2 1‬‬
‫‪ e x‬‬ ‫‪x 2 1‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪x 2 1‬‬
‫‪ e2‬‬
‫ב‪ .‬חשב את נפח הגוף הנוצר כסיבוב של התחום הכלוא בין הגרפים של הפונקציות‬
‫‪ y  2 x  4 , y  x‬ו ‪ y  0 -‬סביב ציר ה‪(10%) . y -‬‬
‫נקודות החיתוך של הגרפים הן ‪x  0 x  2 2 x  4  0 x  4 2 x  4  x‬‬
‫‪ x  0‬לכן הנפח שווה ל‪-‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪V  2  x x dx  2  x 2 x  4 dx ,‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5 4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪128‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2  x x dx  2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 32  0  ‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪2x  4  t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t2  4‬‬ ‫‪ t 5 4t 3 ‬‬ ‫‪256‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2  x 2 x  4 dx  x ‬‬ ‫‪    t 2  4  t 2 dt    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3 0‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪dx  tdt‬‬

‫‪ 128 256 ‬‬ ‫‪128‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪V  2  x x dx  2  x 2 x  4 dx  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪15 ‬‬ ‫‪15‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫‪ g ( x)  e‬בנקודה ‪  0,1‬הינו משיק‬

‫‪arcsin x‬‬
‫א‪ .‬המשיק מועבר לגרף של הפונקציה‬
‫לפונקציה ‪ f ( x)  x 3  2 x  3‬בנקודה אחרת‪ .‬מצא את נקודת ההשקה על הגרף של‬
‫)‪(10%) . f ( x‬‬
‫‪earcsin x‬‬
‫‪ . g (0) ‬נמצא‬ ‫משוואת המשיק לגרף של ‪ g‬ב‪  0,1 -‬היא ‪ y  1  x‬כי ‪ 1‬‬
‫‪1  x 2 x 0‬‬
‫את הנקודות על ‪ f‬שבהן השיפוע יהיה שווה ל‪ f ( x)  3x 2  2  1 .1-‬אז ‪ x  1‬ו‪-‬‬
‫‪ x  1‬המשיקים לגרף של ‪ f‬בנקודות אלו הם ‪ y  2  x  1‬ו‪ y  4  x  1 -‬לכן רק‬
‫נקודה ‪ x  1‬ו‪ y  2 -‬היא נקודת ההשקה הנדרשת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪(10%) . 0  x ‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את אורך הקשת של העקומה ‪ y  ln cos x‬כאשר‬
‫‪4‬‬
 
4
-‫ ו‬f ( x)   tan x , L   1   f ( x)  dx :‫נמצא את אורך הקשת לפי הנוסחה‬
2

1
‫ אז‬1   f ( x)  
2

cos x
 
x 4 3  3
4
dx
L  ln tan     ln tan  ln tan  ln tan
0
cos x 2 4 0 8 4 8