‫הסתברות ושימושיה ־ תרגיל ‪2‬‬

‫יש לסרוק את התרגיל ולהגישו במקום הייעודי לכך באתר הקורס ב־‪ moodle‬עד ליום חמישי ה־‪ 23.3.2017‬בשעה ‪.12:00‬‬
‫הנחיות סריקה מופיעות באתר הקורס‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫מאחד‬ ‫מ־ ‪3‬‬ ‫‪ .1‬בוחרים נקודה באקראי מריבוע היחידה ]‪ .[0, 1‬מה ההסתברות שהנקודה תהיה במרחק קטן‬
‫הקודקודים של הריבוע?‬
‫‪ .2‬שוברים מקל בשתי נקודות אקראיות ובלתי־תלויות לאורכו‪ ,‬כלומר צמד נקודות השבירה ‪ x, y‬לאורך המקל‬
‫נבחר כנקודה אקראית בריבוע )כבשאלה ‪ .(1‬מה ההסתברות שניתן יהיה להרכיב משולש משלוש חתיכות המקל?‬
‫‪ .3‬חמישה חברים משלמים על חשבון של ‪ 100‬ש"ח בבית־קפה )כולל טיפ(‪ .‬החברים החליטו לחלק את התשלום‬
‫באקראי ביניהם כך שהחבר ה־‪ i‬ישלם ‪ 0 ≤ xi ≤ 100‬שקלים שלמים ויתקיים ‪x1 + x2 + ... + x5 = 100‬‬
‫)כשההסתברות לכל חמישיה ) ‪ (x1 , ..., x5‬אחידה(‪ .‬מה ההסתברות שאחד החברים ישלם לבדו את כל החשבון?‬
‫‪) .4‬א( הוכיחו את נוסחת ההכלה וההדחה עבור שלושה מאורעות‪:‬‬

‫)‪P (A ∪ B ∪ C) = P (A) + P (B) + P (C) − [P (A ∩ B) + P (A ∩ C) + P (B ∩ C)] + P (A ∩ B ∩ C‬‬

‫)ב( אתם מגרילים מספר באקראי בין ‪ 1‬ל־‪ .100‬מהי ההסתברות שהמספר יתחלק ב־‪ ,3‬ב־‪ 4‬או ב־‪?5‬‬
‫)ג( )רשות‪ ,‬לא להגשה( הוכיחו את נוסחת ההכלה וההדחה עבור ‪ n‬מאורעות‪:‬‬
‫‪[  X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪P‬‬ ‫= ‪Ai‬‬ ‫‪P (Ai ) −‬‬ ‫‪P (Ai ∩ Aj ) +‬‬ ‫) ‪P (Ai ∩ Aj ∩ Ak ) − . . . ± P (A1 ∩ A2 . . . ∩ An‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i<j‬‬ ‫‪i<j<k‬‬

‫רמז‪ :‬השתמשו באינדוקציה‪.‬‬

‫‪ .5‬לפי תחזית מזג האוויר בירושלים‪ ,‬ההסתברות שירד גשם בתאריך ‪ 25.3.2017‬היא ‪ ,0.4‬וההסתברות שירד גשם‬
‫בתאריך ‪ 26.3.2017‬היא ‪ .0.3‬כמו כן‪ ,‬ידוע שההתסברות שירד גשם רק באחד מהתאריכים הנ"ל היא ‪ .0.16‬מהי‬
‫ההסתברות שירד גשם לפחות באחד מן התאריכים הנ"ל?‬

‫‪ .6‬רוני הפיל בטעות את המחשב של אמו וכל ‪ 27‬אותיות העברית )כולל סופיות( נפלו מהמקלדת‪ .‬רוני חיבר את‬
‫הכפתורים באופן אקראי למקומות החסרים במקלדת‪ .‬מה ההסתברות שהקלדה של לפחות אחת מהמילים 'כן'‬
‫או 'לא' על המקלדת תוביל להצגה של המילה ההפוכה )'לא' ו־'כן' בהתאמה( על המסך?‬
‫‪ .7‬דוד גר בקומה ה־‪ 13‬בבניין בן ‪ 15‬קומות שבו פועלת מעלית שבת )מעלית אשר עולה ויורדת ללא הפסקה ועוצרת‬
‫בכל קומה ־ כלומר עוברת בקומות בסדר הבא ‪ .(1, 2, 3, ..., 14, 15, 14, ..., 2, 1, 2, 3, ...‬נניח שהמעלית נוסעת‬
‫במהירות אחידה וכי זמן העצירה שלה בכל קומה הוא זניח )ללא תלות בכמות הנוסעים(‪ .‬דוד חש כבר תקופה‬
‫ארוכה שישנה קנוניה בבניין כנגדו מאחר שכמעט בכל פעם שיוצא מביתו בשבת ומבקש לרדת במעלית‪ ,‬המעלית‬
‫מגיעה לקומתו כשהיא בדרכה למעלה ועליו להמתין לה עד שתשוב בדרכה מטה‪ .‬בהנחה שדוד יוצא מביתו‬
‫בשעה אקראית ־ מה ההסתברות שכשתגיע לקומתו המעלית תהיה בדרכה מטה?‬

‫‪ .8‬נתונות שלוש קוביות מיוחדות‪ ,‬על פאותיהן של הקוביות מופיעים המספרים הבאים‪:‬‬
‫קוביה א' ־ ‪2, 2, 4, 4, 9, 9‬‬
‫קוביה ב' ־ ‪1, 1, 6, 6, 8, 8‬‬
‫קוביה ג' ־ ‪3, 3, 5, 5, 7, 7‬‬
‫נאמר ש"קוביה ‪ X‬חזקה מקוביה ‪) "Y‬ונסמן ‪ (Y  X‬אם כשמטילים את שתי הקוביות‪ ,‬בהסתברות גדולה‬
‫מ־ ‪ 21‬קוביה ‪ X‬מראה מספר גדול מזה שמציגה קוביה ‪.Y‬‬

‫)א( שרטטו את 'יחסי הכוחות' בין הקוביות השונות ־ בדקו את כל הזוגות האפשריים וחשבו מי חזק ממי‪.‬‬
‫)ב( שני שחקנים משחקים במשחק ־ שחקן ‪ I‬בוחר קוביה אחת מבין השלוש‪ ,‬לאחריו בוחר שחקן ‪ II‬קוביה‬
‫מבין השתיים הנותרות‪ .‬שני השחקנים מטילים את הקוביות‪ .‬השחקן שהטיל את המספר הגבוה ביותר‬
‫מנצח‪ .‬בתור איזה שחקן הייתם מעדיפים לשחק‪ I ,‬או ‪?II‬‬
‫‪ .9‬אתם מטילים מטבע הוגן ‪ 2n‬פעמים‪ .‬מה ההסתברות שהטלתם ‪ H‬בדיוק חצי מהפעמים? מה הגבול של‬
‫הסתברות זו כש־‪ n‬שואף לאינסוף )תוכלו להיעזר ב'נוסחת סטירלינג'(?‬
‫‪) .10‬א( יהי ‪ n > 1‬ויהי }‪ Ω = {1, 2, 3, ..., n‬מרחב מדגם‪ .‬הראו כי הפונקציה המחזירה לכל ‪ A ⊆ Ω‬את הערך‬
‫‪2‬‬
‫|‪ |A‬איננה פונקציית הסתברות‪.‬‬‫‪n2‬‬
‫)ב( יהי }‪ Ω = N = {1, 2, 3, 4...‬מרחב מדגם אינסופי‪ .‬הוכיחו כי לא קיימת פונקציית הסתברות ‪ P‬המקיימת‬
‫)}‪ P ({i}) = P ({j‬לכל ‪.i, j ∈ Ω‬‬
‫)ג( )רשות‪ ,‬לא להגשה( הוכיחו שבכל מרחב הסתברות יש לכל היותר אוסף בן־מנייה של נקודות ‪ ω ∈ Ω‬עם‬
‫‪.P ({ω}) > 0‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪2‬‬