‫‪13/12/07‬‬

‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬

‫סטטיסטיקה תיאורית‬
‫סטטיסטיקה תיאורית עוסקת בתיאור נתונים ב – ‪ 2‬מישורים‪:‬‬
‫‪.1‬הצגות גרפיות‪.‬‬
‫‪.2‬מדדים סטטיסטים‪.‬‬

‫מושגי יסוד‬
‫משתנה בדיד – משתנה שאינו מקבל ערכי ביניים בין ‪ 2‬ערכים נתונים‪.‬‬
‫משתנה רציף – משתנה שיכול לקבל (תיאורטית) ערכי ביניים בין ‪ 2‬ערכים נתונים‪.‬‬

‫לכל אחד מהמשתנים יש הצגות גראפיות ומדדים סטטיסטים שמתאימים לו‪.‬‬

‫לוח התפלגויות שכיחות‬

‫שכיחות – מספר הפעמים שערך חוזר על עצמו בסדרת נתונים‪.‬‬

‫דוגמה – בניית לוח התפלגויות למשתנה בדיד‬

‫נבדוק כמה כתובות אי‪-‬מייל יש לסטודנטים בכיתה‪.‬‬
‫הערכים שקיבלנו‪.2,2,2,1,1,3,0,4,3,3,2,2,2:‬‬

‫נסדר את הערכים בלוח‪:‬‬

‫ערכים‬
‫כתובות) ‪4 3 2 1 0‬‬ ‫(מס'‬
‫‪1‬‬ ‫מס'‬
‫סטודנטים ‪⇐ 1 3 6 2 1‬‬
‫‪3‬‬

‫חיבור השכיחויות ייתן את מספר הנתונים‪.‬‬

‫מבנה כללי‬
‫‪Xk‬‬ ‫‪.... X 2‬‬ ‫‪X1‬‬ ‫ערכים‬
‫‪fk‬‬ ‫‪.... f 2‬‬ ‫‪f1‬‬ ‫שכיחויות‬

‫תכונה – הלוח דומה ללוח הסתברויות‪ ,‬אבל מציג שכיחות ולא סיכוי‪.‬‬
‫‪k‬‬

‫‪∑f‬‬ ‫‪i‬‬ ‫נתונים‪= n‬‬

‫‪ i =1‬שכיחויות‬

‫דוגמה – בניית לוח התפלגויות למשתנה רציף‬

‫בגלל הבעייתיות של השימוש בנתונים רציפים‪ ,‬נהוג לקחת אותם בקבוצות‪.‬‬

‫ניקח לדוגמה זמן הגעה של הסטודנטים למכללה‪.‬‬

‫הנתונים שהתקבלו בדקות‪.10,20,90,38,13,52,43,37,28,26,35,44,55,66,77:‬‬

‫נסדר את הנתונים בטבלה‪:‬‬

‫‪80-‬‬ ‫‪60-‬‬ ‫‪40-‬‬ ‫‪20-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫זמן הגעה‬
‫חלוקה ע"פ הנחה ב'‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40 -20‬‬ ‫(בדקות)‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מס' סטודנטים ‪3‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫החלוקה לקבוצות צריכה להתבצע כך שלכל נתון יהיה מקום אחד בלבד בטבלה‪.‬‬
‫גבולות אמיתיים – גבולות שיוצרים רצף בין הערכים (לדוגמה‪.)0-20,20-40 ,‬‬

‫‪-2-‬‬
 ‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫הנחות לטבלה‬
‫‪.1‬אפשרות חלוקה א' ‪-‬‬
‫גבול תחתון נכלל בקבוצה‪ ,‬גבול עליון לא נכלל בקבוצה (בדוגמה‪ ,‬קבוצה‬
‫‪ 1‬מכילה ערכים בין ‪ 0‬ל – ‪.) 19.99....‬‬
‫‪.2‬אפשרות חלוקה ב' ‪-‬‬
‫גבול תחתון לא נכלל בקבוצה וגבול עליון נכלל (מצב הפוך מסעיף ‪.)1‬‬

‫ההחלטה באיזה צורה לחלק נלקחת לפי הנתונים‪ ,‬אם יש נתונים עם ‪ 0‬ואין נתונים‬
‫עם ‪ ,100‬נבחר באפשרות חלוקה א'‪.‬‬
‫אם יש גם וגם‪ ,‬נפתח קבוצה נוספת‪.‬‬

‫הצגות גראפיות‬
‫ישנן ‪ 7‬צורות הצגה גראפיות‪:‬‬
‫‪.1‬דיאגראמת עוגה – מתאימה למשתנים בדידים ולמשתנים רציפים‪.‬‬
‫‪.2‬דיאגראמת מקלות – מתאימה למשתנים בדידים בלבד‪.‬‬
‫‪.3‬דיאגראמת מלבנים (היסטוגרם) – מתאימה למשתנים רציפים בלבד‪.‬‬
‫‪.4‬מצולע (גרף של שכיחות) – מתאימה למשתנים רציפים בלבד‪.‬‬
‫‪.5‬מצולע של שכיחות יחסית – מתאימה למשתנים רציפים בלבד‪.‬‬
‫‪.6‬מצולע של שכיחות מצטברת – מתאימה למשתנים רציפים בלבד‪.‬‬
‫‪.7‬מצולע של שכיחות מצטברת יחסית – מתאימה למשתנים רציפים בלבד‪.‬‬

‫* כל הדוגמאות על פי הנתונים מהדף הקודם‪.‬‬

‫דיאגראמת עוגה (פאי)‬

‫מציגה את הנתונים בגרף של עיגול המחולק לפרוסות‪ ,‬הפרופורציונאליות לשכיחות‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬
‫‪k‬‬

‫‪∑f‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪.1‬יש למצוא את ה – ‪= n ← .n‬‬

‫זמן הגעת סטודנטים למכללה‬ ‫‪.2‬מחשבים את מספר המעלות שניתן להקצות לכל‬
‫‪360°‬‬
‫‪80-100, 1‬‬ ‫נתון‪← .‬‬
‫‪60-80, 2‬‬
‫‪0-20, 3‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪360°‬‬
‫בכל אחת מהשכיחויות‪.‬‬ ‫‪.3‬מכפילים את‬
‫‪40-60, 4‬‬ ‫‪20-40, 5‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.4‬מחלקים את הפאי ונותנים כותרת לגרף‪.‬‬
‫‪0-20‬‬ ‫‪20-40‬‬ ‫‪40-60‬‬ ‫‪60-80‬‬ ‫‪80-100‬‬

‫דיאגראמת מקלות‬
‫כתובות אי‪-‬מייל לסטודנט‬ ‫הדיאגראמה מסודרת כך שהערך הנמוך משמאל‬
‫‪8‬‬
‫והגבוה מימין‪.‬‬
‫מספר סטודנטים‬

‫‪6‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הנתון הנמוך תמיד יהיה מימין לצירים‪,‬‬

‫‪4‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫גם אם הוא שלילי‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫מספר כתובות‬

‫‪-3-‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫דיאגראמת מלבנים (היסטוגרם)‬
‫העיקרון בדיאגראמה זו הוא ששטח המלבן פרופורציוני לשכיחות של המחלקה‪.‬‬
‫בקבוצות בהן הרוחב של המלבן שווה‪ ,‬גובה המלבן קובע את השכיחות‪.‬‬
‫בקבוצות בהן רוחב המלבן שונה‪ ,‬יש משמעות לגובה ולרוב המלבן‪.‬‬

‫השטח של המלבן קובע את הצגת השכיחות‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫קיבלנו את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫‪800-1200 500-800 200-500‬‬ ‫משקל דג (בגרם) ‪0-200‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מס' דגים‬
‫תוספת‬
‫‪1200 − 800‬‬ ‫‪800 − 500‬‬ ‫‪500 − 200‬‬ ‫‪200 − 0‬‬ ‫רוחב‬
‫‪= 400‬‬ ‫‪= 300‬‬ ‫‪= 300‬‬ ‫‪= 200‬‬ ‫(הפרש בין גבולות אמיתיים)‬

‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪=1‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪= 1 13‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪= 23‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫‪= 0.5‬‬ ‫שכיחות‬
‫רוחב‬ ‫גובה ‪-‬‬

‫בקבוצות שוות רוחב הגרף יותר נוח להבנה כי רוחב העמודות שווה ואז הגובה‬
‫מראה לנו את השכיחות‪.‬‬
‫* כאשר כל הקבוצות שוות רוחב‪ ,‬ניתן להחליף את‬
‫הגובה בשכיחות‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬
‫‪.1‬מחשבים רוחב של כל מחלקה‪.‬‬
‫שכיחות ‪.‬‬
‫‪.2‬מחשבים גובה כ ‪ -‬רוחב‬

‫‪.3‬מציגים ערכים בציר ה – ‪ X‬וגובה בציר ה – ‪.Y‬‬

‫מצולע (גרף של שכיחויות)‬

‫הנחה – כל הקבוצות שוות רוחב‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪800-‬‬ ‫‪600-‬‬ ‫‪400-‬‬ ‫‪200-‬‬ ‫משקל דג‬
‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫(בגרם)‬

‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מס' דגים‬

‫תוספת‬
‫‪900‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪300‬‬ ‫נקודת אמצע‬

‫שיטה‪:‬‬
‫‪.1‬מחשבים את הערך האמצעי של קבוצת כל קבוצת ערכים‪.‬‬
‫‪.2‬מסמנים נקודות בגרף‪ ,‬גובה על פי השכיחות‪.‬‬
‫‪.3‬מסיימים את צידי הגרף כדי ליצור שטח סגור‪.‬‬

‫סיום‪:‬‬
‫מניחים שבכל קצה יש קבוצה נוספת עם שכיחות ‪ 0‬ואיתן נסיים את הגרף‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫‪1000-‬‬ ‫‪0-‬‬ ‫משקל דג‬
‫‪1200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫(בגרם)‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מס' דגים‬

‫תוספת‬
‫‪1100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫נקודת אמצע‬

‫‪-5-‬‬
 ‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫הסבר לסיום‪:‬‬
‫שטח מתחת למצולע‪ ,‬כמו מתחת היסטוגרם‪ ,‬אמור לתת את השכיחות‪.‬‬

‫אם סיום מצולע נוגד את ההיגיון‪ ,‬לא מסיימים את המצולע‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מצולע של‬
‫משקל שמתחיל ב – ‪.0‬‬
‫אם לא מסיימים את המצולע בכיוון אחד‪ ,‬אז גם לא מסיימים אותו בכיוון השני‪.‬‬

‫מצולע (גרף) של שכיחות יחסית‬

‫הנחה – קבוצות שוות רוחב‪.‬‬
‫גרף זה דומה לגרף הקודם אך ציר ה – ‪ Y‬מציג שכיחות‬
‫יחסית במקום שכיחות‪ ,‬כלומר‪:‬‬

‫‪f‬‬
‫שכיחות יחסית =‬
‫‪n‬‬

‫דוגמה (עם קבוצות הסגירה)‪: n = 1100 ,‬‬

‫‪1000-‬‬ ‫‪800-‬‬ ‫‪200-‬‬ ‫‪0-200‬‬
‫‪600-800 400-600‬‬ ‫(בגרם)‬ ‫משקל דג‬
‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מס' דגים‬
‫תוספת‬
‫‪1100‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪100‬‬ ‫נקודת אמצע‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪= 0.36‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪= 0.36‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪= 0.18‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪= 0.1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫שכיחות יחסית‬

‫‪-‬נהוג לתת את הגרף באחוזים מכיוון שזה מתאים להשוואות‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬השוואה בין דגימת משקל של קבוצות עם כמות דגימות שונה‪.‬‬

‫מצולע (גרף) של שכיחות מצטברת‬

‫לא נדרש רוחב עמודה זהה‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫מצולע של שכיחות מצטברת‬
‫‪400-‬‬ ‫‪200-‬‬
‫‪800-1200‬‬ ‫‪600-800‬‬ ‫(בגרם)‬ ‫משקל דג‬
‫‪1200‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬
‫מספר דגים מצטבר‬

‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מס' דגים‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫לוח עזר‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1200‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫משקל דג עד‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪700 + 400‬‬ ‫‪300 + 400‬‬ ‫‪100 + 200‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪100‬‬ ‫מס' מצטבר‬
‫) ‪= 1100( = n‬‬
‫משקל דג עד‬
‫‪= 700‬‬ ‫‪= 300‬‬ ‫(קבוע)‬

‫מציגים את לוח העזר בצורה גרפית‪.‬‬

‫לא סוגרים את הגרף מכיוון שהוא מצטבר‪.‬‬
‫הערך עד הגבול התחתון תמיד יהיה ‪ ,0‬הערך עד הגבול העליון תמיד יהיה ‪.n‬‬

‫שיטה‪:‬‬

‫‪-6-‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫‪.1‬בונים לוח עזר בו רושמים את הגבולות האמיתיים של כל המחלקות‬
‫ומספר המיקרים המצטבר עד לאותם ערכים‪.‬‬
‫‪.2‬מציגים את לוח העזר בצורה גרפית‪.‬‬

‫סוג גרף זה שימושי כדי למצוא ערכי ביניים‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
 ‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫מצולע (גרף) של שכיחות מצטברת יחסית‬
‫גרף זה זהה לקודם אך בציר ‪ Y‬מציגים את השכיחות המצטברת בצורה יחסית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬יש לחלק כל נתון של ציר ‪ Y‬מהדוגמה הקודמת ב – ‪ n‬כדי לקבל אחוזים‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫מצולע של שכיחות מצטברת‬
‫‪400-‬‬ ‫‪200-‬‬
‫‪800-1200‬‬ ‫‪600-800‬‬ ‫(בגרם)‬ ‫משקל דג‬
‫‪100%‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מס' דגים‬
‫אחוז מצטבר‬

‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬ ‫לוח עזר‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1200‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫משקל דג עד‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000 1200‬‬
‫‪700 + 400‬‬ ‫‪300 + 400‬‬ ‫‪100 + 200‬‬ ‫‪0‬‬
‫משקל דג עד‬
‫‪100‬‬ ‫מס' מצטבר‬
‫) ‪= 1100( = n‬‬ ‫‪= 700‬‬ ‫‪= 300‬‬ ‫(קבוע)‬
‫‪1100 = 1‬‬ ‫‪1100 = 0.63‬‬ ‫‪1100 = 0.27‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪= 0.1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫חלק יחסי‬

‫* חשוב – למבחן יש לדעת בנייה וקריאה של כל הגרפים‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫הצג את הציונים בעזרת מצולע של שכיחות מצטברת‪.‬‬

‫שלב ‪ – 1‬בניית לוח התפלגות שכיחויות‬

‫היסטוגרם‪ ,‬מכפילים גובה ברוחב‬
‫‪80-100‬‬ ‫‪70-80‬‬ ‫‪50-70‬‬ ‫ציון‬
‫מס' תלמידים ‪10 ⋅ 40 = 400 10 ⋅ 30 = 300 10 ⋅ 20 = 200‬‬

‫שלב ‪ – 2‬בניית לוח העזר‬

‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫ציון עד‬
‫‪( n = ) 900‬‬ ‫מס' תלמידים‬
‫‪500‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מצטבר‬

‫שלב ‪ – 3‬הצגה גרפית‬

‫מצולע של שכיחות מצטברת‬

‫‪1000‬‬
‫מספר תלמידים מצטבר‬

‫‪800‬‬

‫‪600‬‬
‫‪400‬‬

‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪110‬‬
‫ציון‬

‫‪-8-‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫מדדים סטטיסטים‬
‫‪.1‬מדדי מרכז – ממוצע חשבוני‪:‬‬
‫‪.1‬מסידרת ערכים –‬
‫‪n‬‬

‫‪∑X‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪X 1 + X 2 + ... + X n‬‬
‫=‪X‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫=‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪.2‬מלוח התפלגויות של משתנה בדיד –‬

‫‪n‬‬

‫‪∑X‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪⋅ fi‬‬

‫=‪X‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪n‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ציון‬
‫‪30‬‬ ‫‪42‬‬ ‫סטודנטים ‪30‬‬
‫‪5 ⋅ 30 + 7 ⋅ 42 + 9 ⋅ 30‬‬
‫=‪X‬‬ ‫‪=7‬‬
‫‪102‬‬

‫‪.3‬מלוח התפלגויות של משתנה רציף –‬

‫כמו בסעיף הקודם אבל משתמשים באמצע של הקבוצה כמייצג‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪20-‬‬ ‫‪17-‬‬ ‫אורך דג ‪15-‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫אמצע‬
‫‪100‬‬ ‫‪300‬‬ ‫מס' דגים ‪100‬‬

‫‪100 ⋅ 21 + 300 ⋅18.5 + 100 ⋅16‬‬

‫=‪X‬‬ ‫‪= 18.5‬‬
‫‪500‬‬

‫חסרונות ממוצע חשבוני‬ ‫יתרונות ממוצע חשבוני‬

‫‪.1‬מושפע מחריגים (דוגמה‬ ‫‪.1‬מדד קל לחישוב‪.‬‬
‫בהמשך)‪.‬‬ ‫‪.2‬מדד המוכר גם לאנשים‬
‫‪.2‬ממוצע מתאים לתיאור‬ ‫שאינם עוסקים‬
‫המרכז רק לנתונים‬ ‫בסטטיסטיקה‪.‬‬
‫סימטריים או קרובים‬ ‫‪.3‬מתחשב בכל הנתונים‪.‬‬
‫לסימטריות‪.‬‬

‫דוגמה להבנת השפעת חריגים‬

‫‪70,000 3,500‬‬ ‫שכר (‪)₪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪99‬‬ ‫מס' עובדים‬

‫ממוצע – ‪₪ 4,165‬‬

‫‪-9-‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫‪.2‬מדדי מרכז – חציון (‪:)Med - Median‬‬
‫ערך שמחצית מכלל הנתונים קטנים או שווים לו ומחצית מכלל הנתונים גדולים‬
‫או שווים לו (שווה לאחוזון ‪.)50%‬‬
‫כדי להשתמש בנוסחאות יש לסדר את הנתונים בסדר עולה‪.‬‬

‫‪.1‬סידרת ערכים בדידה ) ‪: ( X 1 , X 2 ,..., X n‬‬

‫‪ n‬אי זוגי‬
‫זוגי‬ ‫אי‬ ‫מיקום ‪Med = X n+1 ‬‬
‫‪‬‬
‫החציון ‪2 ‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪,3‬‬ ‫‪,5‬‬ ‫‪,8‬‬ ‫סידרה– ‪13 21 34‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מיקום‬
‫‪n=7‬‬
‫‪Med = X 7+1 = X 4 = 8‬‬
‫‪2‬‬

‫הערך ‪ 8‬הוא החציון‪ 4 ,‬ערכים קטנים או שווים לו מכל כיוון‪.‬‬

‫‪ n‬זוגי‬
‫‪X n + X n +1‬‬
‫זוגי‬ ‫= ‪Med‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪,3‬‬ ‫‪,5‬‬ ‫‪,8‬‬ ‫סידרה– ‪13 21‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מיקום‬
‫‪n=6‬‬
‫‪X 6 + X 6 +1‬‬ ‫‪X3 + X4 5 + 8‬‬
‫= ‪Med‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 6.5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫עושים ממוצע בין ‪ 2‬ערכי האמצע‪.‬‬

‫‪.2‬לוח התפלגויות של משתנה בדיד‪:‬‬

‫הנוסחאות זהות אך יש לבצע ספירה מצטברת כדי להגיע לחציון‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מס' ילדים‬
‫) ‪( X 701 − X 750‬‬ ‫) ‪( X 401 − X 700‬‬ ‫) ‪( X101 − X 400‬‬ ‫) ‪( X1 − X100‬‬ ‫במשפחה‬
‫‪50‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מס' משפחות‬
‫‪n = 750‬‬
‫‪X 750 + X 750 +1‬‬ ‫‪X 375 + X 376 2 + 2‬‬
‫= ‪Med‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫‪=2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪- 10 -‬‬
‫‪13/12/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪8‬‬
‫כל ‪ X‬בין ‪ X 1‬ל ‪ X 100 -‬שווה ל – ‪ ,1‬כל ‪ X‬בין ‪ X 101‬ל ‪ X 400 -‬שווה ל – ‪.2‬‬
‫לכן ‪ X 375‬ו ‪ X 376 -‬שווים ל – ‪.2‬‬

‫‪- 11 -‬‬