You are on page 1of 82

‫קורס ‪80312‬‬

‫הסתברות ושימושיה‬
‫‪Probability Theory and Applications‬‬
‫שמעון בן שושן‬

‫סמסטר ב'‪ ,‬תשע"ד‬

‫תקציר‬

‫מסמך זה מכיל את סיכומי ההרצאות של הקורס בהסתברות ושימושיה כפי שהועברו ע"י ד"ר בוריס ביגון‪.‬‬
‫בחלק השני מופיעים התרגולים שהועברו במהלך הסמסטר‪.‬‬
‫במקרה של טעויות ואי דיוקים‪ ,‬ניתן לפנות אליי במייל ‪.shimonb89@gmail.com‬‬

‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬ ‫תוכן עניינים‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪5‬‬ ‫הרצאות‬ ‫‪I‬‬


‫‪5‬‬ ‫כללי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪6‬‬ ‫מרחב הסתברות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪7‬‬ ‫הגדרות וסימונים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.1‬‬
‫‪7‬‬ ‫תכונות אקסיומטיות של פונקציית ההסתברות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.2‬‬
‫‪7‬‬ ‫מרחב סימטרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.3‬‬
‫‪8‬‬ ‫הסתברות מותנית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.4‬‬
‫‪10‬‬ ‫נוסחת ההסתברות השלמה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪10‬‬ ‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.5.1‬‬
‫‪10‬‬ ‫נוסחת בייס ) ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (Bayes‬‬ ‫‪2.6‬‬
‫‪11‬‬ ‫גרסה נוספת לנוסחת בייס ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.6.1‬‬
‫‪13‬‬ ‫מאורעות בלתי תלויים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.7‬‬
‫‪13‬‬ ‫הגדרות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.7.1‬‬
‫‪13‬‬ ‫אי תלות במשותף ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.7.2‬‬
‫‪15‬‬ ‫משתנה מקרי )‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (Random Variable‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪15‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.1‬‬
‫‪15‬‬ ‫פונקציית התפלגות מצטברת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.2‬‬
‫‪15‬‬ ‫תכונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.2.1‬‬
‫‪16‬‬ ‫משתנה מקרי בדיד ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.3‬‬
‫‪16‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.3.1‬‬
‫‪16‬‬ ‫התפלגות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.3.2‬‬
‫‪17‬‬ ‫תכונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.3.3‬‬
‫‪17‬‬ ‫משתנה מקרי רציף ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.4‬‬
‫‪17‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.4.1‬‬
‫‪18‬‬ ‫תכונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.4.2‬‬
‫‪18‬‬ ‫הקשר לפונקציית ההתפלגות המצטברת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.4.3‬‬
‫‪19‬‬ ‫התפלגויות בדידות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫התפלגות בינומית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪20‬‬ ‫התפלגות גיאומטרית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4.2‬‬
‫‪21‬‬ ‫התפלגות פואסונית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4.3‬‬
‫‪22‬‬ ‫הקשר בין התפלגות בינומית להתפלגות פואסונית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4.3.1‬‬
‫‪23‬‬ ‫התפלגויות רציפות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪23‬‬ ‫התפלגות אחידה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5.1‬‬
‫‪23‬‬ ‫פונקציית התפלגות מצטברת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5.1.1‬‬
‫‪24‬‬ ‫התפלגות מעריכית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5.2‬‬
‫‪24‬‬ ‫פונקציית התפלגות מצטברת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5.2.1‬‬
‫‪26‬‬ ‫תוחלת של משתנה מקרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪26‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.1‬‬
‫‪26‬‬ ‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.1.1‬‬
‫‪27‬‬ ‫התפלגות סימטרית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.1.2‬‬
‫‪28‬‬ ‫תוחלות של משתנים מקריים מיוחדים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪28‬‬ ‫משתנה מקרי בינומי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2.1‬‬
‫‪28‬‬ ‫משתנה מקרי פואסוני ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2.2‬‬
‫‪28‬‬ ‫משתנה מקרי גיאומטרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2.3‬‬
‫‪29‬‬ ‫משתנה מקרי אחיד ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2.4‬‬
‫‪29‬‬ ‫משתנה מקרי מעריכי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2.5‬‬
‫‪30‬‬ ‫התפלגות ותוחלת של פונקציה של משתנה מקרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.3‬‬
‫‪30‬‬ ‫התפלגות של פונקציה של משתנה מקרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.3.1‬‬
‫‪31‬‬ ‫תוחלת של פונקציה של משתנה מקרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.3.2‬‬
‫‪32‬‬ ‫( של משתנה מקרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪Variance‬‬ ‫שונות )‬ ‫‪7‬‬
‫‪32‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7.1‬‬
‫‪32‬‬ ‫סטיית תקן ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7.2‬‬
‫‪33‬‬ ‫תכונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7.3‬‬
‫‪34‬‬ ‫התפלגות נורמלית )גאוסית( ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪34‬‬ ‫התפלגות נורמלית תקנית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.1‬‬
‫‪34‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.1.1‬‬

‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬ ‫תוכן עניינים‬

‫‪34‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪8.1.2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫תוחלת ‪. . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪8.1.3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫שונות ‪. . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪8.1.4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫סטיית תקן ‪. . . . . . . .‬‬‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪8.1.5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫התפלגות נורמלית כללית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.2‬‬
‫‪35‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.2.1‬‬
‫‪35‬‬ ‫תכונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.2.2‬‬
‫‪36‬‬ ‫תקנון של משתנה מקרי נורמלי כללי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.2.3‬‬
‫‪36‬‬ ‫פונקציית הצפיפות של משתנה מקרי נורמלי כללי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.2.4‬‬
‫‪36‬‬ ‫משפט דה־מואבר ־ לפלס ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.3‬‬
‫‪37‬‬ ‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪37‬‬ ‫הגדרות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.1‬‬
‫‪38‬‬ ‫תוחלת של סכום שני משתנים מקריים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.2‬‬
‫‪39‬‬ ‫התפלגות משותפת עבור משתנים מקריים בלתי תלויים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.3‬‬
‫‪39‬‬ ‫תנאי לאי תלות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.3.1‬‬
‫‪40‬‬ ‫שונות משותפת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.4‬‬
‫‪40‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.4.1‬‬
‫‪40‬‬ ‫תכונות של שונות משותפת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.4.2‬‬
‫‪41‬‬ ‫( ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫משתנים בלתי מתואמים )‬ ‫‪Uncorrelated‬‬
‫‪9.4.3‬‬
‫‪42‬‬ ‫( ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מקדם מתאם )‬ ‫‪Correlation Coecient‬‬
‫‪9.4.4‬‬
‫‪42‬‬ ‫יישומים של השונות המשותפת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.4.5‬‬
‫‪43‬‬ ‫התפלגות של סכום של שני משתנים מקריים בלתי תלויים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.5‬‬
‫‪44‬‬ ‫התפלגות משותפת של משתנים מקריים מותנים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.6‬‬
‫‪44‬‬ ‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.6.1‬‬
‫‪44‬‬ ‫תוחלת מותנית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.6.2‬‬
‫‪45‬‬ ‫נוסחת התוחלת השלמה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.6.3‬‬
‫‪47‬‬ ‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪47‬‬ ‫חוק המספרים הגדולים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪10.1‬‬
‫‪48‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪10.2‬‬
‫‪51‬‬ ‫תנועה בראונית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪10.2.1‬‬

‫‪52‬‬ ‫תרגולים‬ ‫‪II‬‬


‫‪52‬‬ ‫‪ 1‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 17.2.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪1‬‬
‫‪52‬‬ ‫מקדם הבינום ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫‪52‬‬ ‫טענות עבור מקדם הבינום ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1.1.1‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪ 2‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 24.2.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪2‬‬
‫‪55‬‬ ‫מרחב הסתברות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.1‬‬
‫‪55‬‬ ‫טענות על מרחב ההסתברות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.1.1‬‬
‫‪56‬‬ ‫דוגמות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2.1.2‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ 3‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.3.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪3‬‬
‫‪58‬‬ ‫הסתברות מותנית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3.1‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ 4‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 10.3.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪4‬‬
‫‪60‬‬ ‫אי־תלות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ 5‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 11.3.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪5‬‬
‫‪62‬‬ ‫אי תלות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5.1‬‬
‫‪63‬‬ ‫פונקציית התפלגות מצטברת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5.2‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪ 6‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 24.3.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪6‬‬
‫‪64‬‬ ‫משתנים מקריים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.1‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ 7‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 31.3.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪7‬‬
‫‪66‬‬ ‫משתנים מקריים בדידים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7.1‬‬
‫‪66‬‬ ‫משתנים מקריים רציפים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7.2‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ 8‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 28.4.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪8‬‬
‫‪68‬‬ ‫תוחלת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8.1‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ 9‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 12.5.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪9‬‬
‫‪70‬‬ ‫תוחלת ושונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9.1‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪ 10‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 19.5.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪10‬‬
‫‪72‬‬ ‫התפלגות נורמלית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪10.1‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪ 11‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 26.5.14‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪11‬‬

‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬ ‫תוכן עניינים‬

‫‪74‬‬ ‫התפלגויות משותפות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪11.1‬‬


‫‪76‬‬ ‫תרגול ‪ 12‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.6.14‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪76‬‬ ‫שונות משותפת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪12.1‬‬
‫‪79‬‬ ‫תרגול ‪ 13‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 9.6.14‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪79‬‬ ‫שונות משותפת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪13.1‬‬
‫‪80‬‬ ‫שימוש בקונבולוציה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪13.2‬‬
‫‪81‬‬ ‫תרגול ‪ 14‬־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 16.6.14‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪81‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪14.1‬‬

‫‪4‬‬
‫כללי‬ ‫‪1‬‬

‫‪I‬‬ ‫חלק‬

‫הרצאות‬
‫כללי‬ ‫‪1‬‬
‫פרטי המרצה‪ :‬ד"ר בוריס ביגון‬
‫מייל‪begun@math.huji.ac.il :‬‬
‫שעות קבלה‪ :‬בתיאום מראש‪ ,‬שפרינצק ‪104‬‬

‫אריאל רפפורט‬ ‫פרטי המתרגל‪:‬‬


‫‪Ariel.Rapaport@mail.huji.ac.il‬‬ ‫מייל‪:‬‬
‫שעות קבלה‪ :‬יום א' ‪18:00‬־‪ ,17:00‬קנדה עליון‬

‫מטלות‪:‬‬

‫• תרגילים שבועיים ־ ‪ 25%‬מגן‬


‫• מבחן סוף ־ ‪100%‬‬

‫‪5‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬

‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬


‫נבחן מספר דוגמות בכדי להבין את מושג ההסתברות‪.‬‬
‫דוגמה‬

‫איילת ובועז לומדים בכיתה של ‪ 8‬בנות ו־‪ 5‬בנים‪ .‬בוחרים באקראי )כאשר מדובר בבחירה אקראית‪ ,‬הסיכוי לבחור בכל אחת‬
‫מהאפשרויות הוא שווה( ועד המורכב מבת אחת ובן אחד‪.‬‬
‫מהי ההסתברות לכך ש‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Pr (A) = 40‬‬ ‫‪ .1‬איילת ובועז ייבחרו? ‪= 2.5%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Pr (B) = 40‬‬ ‫‪ .2‬איילת תיבחר? ‪= 12.5%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .3‬איילת ודלית תבחרנה? ‪Pr (C) = 40 = 0%‬‬
‫‪Pr (D) = 10‬‬
‫‪ .4‬לפחות אחת מהחברות איילת ודלית תיבחר? ‪40 = 25%‬‬
‫‪Pr (E) = 22‬‬
‫‪40‬‬ ‫=‬ ‫‪ .5‬אחד מהרביעייה ־ איילת‪ ,‬בועז‪ ,‬גיא ודלית יבחר? ‪55%‬‬
‫נשים לב שבסה"כ ישנם ‪ 40‬וועדים אפשריים‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים מטבע הוגן ‪ 3‬פעמים‪.‬‬


‫מהי ההסתברות‪:‬‬
‫‪ .1‬לקבל יותר עץ )‪ (H‬מפלי ) ‪?(T‬‬
‫‪ .2‬לקבל לפחות עץ )‪ (H‬אחד?‬
‫נקבע את מרחב המדגם ־ כל התוצאות האפשרויות של הניסוי )סה"כ ‪ 23 = 8‬אפשרויות(‪:‬‬

‫‪HHH‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪HHT‬‬


‫‪HT T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T HH‬‬
‫‪TTH‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪TTT‬‬
‫‪HT H‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T HT‬‬

‫דרך נוספת ־ כיוון שהשאלות הן רק על עץ )‪ ,(H‬נוכל לקבוע את מרחב המדגם לפי מספר הפעמים שיצא עץ )סה"כ ‪4‬‬
‫אפשרויות(‪:‬‬

‫‪H=0 ,‬‬ ‫‪H=1‬‬


‫‪H=2 ,‬‬ ‫‪H=3‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי מרחב המדגם הראשון‪ ,‬מאורע ‪ A‬מכיל ‪ 4‬אפשרויות ולכן ‪.Pr (A) = 84 = 50%‬‬
‫לפי מרחב המדקם השני‪ ,‬מאורע ‪ A‬מכיל ‪ 2‬אפשרויות ולכן ‪.Pr (A) = 42 = 50%‬‬
‫‪ .2‬לפי מרחב המדגם הראשון‪ ,‬מאורע ‪ B‬מכיל ‪ 7‬אפשרויות ולכן ‪.Pr (B) = 87 = 87.5%‬‬
‫לפי מרחב המדגם השני‪ ,‬מאורע ‪ B‬מכיל ‪ 3‬אפשרויות ולכן ‪.Pr (B) = 34 = 75%‬‬
‫מדוע קיבלנו תוצאות שונות? הסיבה היא שבמרחב המדגם השני‪ ,‬הסיכוי לקבל את כל אחת מהתוצאות הוא שונה‪ :‬עבור‬
‫‪ H = 0‬יש אפשרות אחת‪ ,‬עבור ‪ H = 1‬יש ‪ 3‬אפשרויות‪ ,‬עבור ‪ H = 2‬יש ‪ 3‬אפשרויות ועבור ‪ H = 3‬יש אפשרות אחת‪.‬‬
‫בשקלול ההבדלים הללו נגיע לאותה תוצאה ־ ‪ .Pr (B) = 87‬אולם כדי להתחשב בהבדלים עלינו לחזור למרחב המדגם‬
‫הראשון‪ ,‬ולכן אין סיבה להשתמש בשני מלכתחילה‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫הגדרות וסימונים‬ ‫‪2.1‬‬

‫דוגמה‬

‫רכבות מגיעות לתחנה כל ‪ 10‬דקות‪ .‬יוסי מגיע לתחנה בזמן אקראי וממתין לרכבת שתגיע‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שיוסי‪:‬‬
‫‪ .1‬ימתין יותר מ־‪ 3‬דקות ו־‪ 45‬שניות?‬
‫‪ .2‬ימתין יותר מ־‪ 3‬דקות ופחות מ־‪ 7‬דקות?‬
‫‪ .3‬ימתין בדיוק ‪ 3‬דקות ו־‪ 45‬שניות?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫טווח הערכים שיוסי יכול להמתין הוא בין ‪ 0‬ו־‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫האקראיות מתבטאת בכך שהסיכוי להמתין פרק זמן שווה בכל טווח הערכים היא שווה‪.‬‬
‫‪.Pr (A) = 6.25‬‬
‫‪10 = 62.5% .1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.Pr (B) = 10‬‬ ‫‪= 40% .2‬‬
‫‪ .3‬סימנו נקודה בודדת על הקטע‪ .‬את הנקודה הזו נוכל לכלול בתוך קטע המייצג פרק זמן קטן כרצוננו ולכן ההסתברות היא‬
‫מספר אשר קטן מכל מספר חיובי‪ .‬כיוון שההסתברות לא יכולה להיות שלילית נסיק כי ‪.Pr (C) = 0‬‬

‫הגדרות וסימונים‬ ‫‪2.1‬‬


‫• ‪ Ω‬־ מרחב מדגם‪ :‬אוסף כל התוצאות האפשריות‪.‬‬
‫• ‪ ω‬־ תוצאה אפשרית‪.‬‬
‫• ‪ A, B, C, . . .‬־ מאורעות )קבוצות של תוצאות(‪ .‬מתקיים ‪.A, B, C, · · · ⊆ Ω‬‬
‫• פונקציית ההסתברות ‪ :Pr‬לכל מאורע ‪ A‬הפונקציה מתאימה מספר )‪) Pr (A‬ההסתברות של המאורע ‪.(A‬‬

‫תכונות אקסיומטיות של פונקציית ההסתברות‬ ‫‪2.2‬‬


‫‪.1‬‬

‫‪0 6 Pr (A) 6 1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪Pr (∅) = 0 , Pr (Ω) = 1‬‬

‫נשים לב לכך שאם ההסתברות היא ‪ ,0‬אזי לא בהכרח מתקיים שהמאורע הוא הקבוצה הריקה )בדומה למאורע ‪C‬‬
‫בדוגמה השלישית שראינו(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪X‬‬
‫) ‪Pr (∪Ai‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (Ai‬‬
‫‪i‬‬

‫שוויון זה מתקיים כאשר ∅ = ‪ ∀i, j Ai ∩ Aj‬וכן כאשר ‪ A1 , A2 , . . .‬משפחת מאורעות סופית או בת מניה‪.‬‬

‫באופן פורמלי‪ ,‬מרחב ההסתברות הוא שלשה )‪ (Ω, F, Pr‬כאשר ‪ Ω‬הוא מרחב המדגם‪ Pr ,‬היא פונקציית ההסתברות ו־‪F‬‬
‫היא ‪σ‬־אלגברה של מאורעות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקורס זה לא נשתמש ב־‪ F‬כיוון שלא ניתקל במצבים הדורשים אותה‪.‬‬

‫מרחב סימטרי‬ ‫‪2.3‬‬


‫מקרה פרטי חשוב של מרחב הסתברות הוא מרחב הסתברות סימטרי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫= )}‪ ,Pr ({ω‬ובכך ומהאקסיומות נסיק את השוויון הבא‪:‬‬ ‫‪N‬‬ ‫במרחב כזה‪ ,‬כאשר ‪ |Ω| = N‬מתקיים‬

‫|‪|A‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫=‬ ‫)‪(2.1‬‬
‫|‪|Ω‬‬

‫‪7‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫הסתברות מותנית‬ ‫‪2.4‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים מטבע הוגן פעם אחר פעם‪.‬‬


‫אם יצא ‪ ,H‬איילת מקבלת נקודה ואם יצא ‪ T‬בועז מקבל נקודה‪ .‬המשחק מסתיים כאשר אחד המשתתפים משיג ‪ 6‬נקודות‪.‬‬
‫מהי ההסתברות של כל אחד לנצח אם המשחק הופסק במצב של ‪ 5 : 3‬לאיילת‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫לכל היותר יידרשו ‪ 3‬הטלות נוספות בכדי לסיים את המשחק ולכן נעקוב אחרי ‪ 3‬הטלות )גם אם המנצח נקבע לפני(‪.‬‬
‫ישנן ‪ 8‬אפשרויות שוות סיכוי שרק באחת מהן בועז ינצח ) ‪ .(T T T‬ולכן‪ ,‬הסיכויים הם ‪ 7 : 1‬לטובת איילת‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫זורקים מטבע מגג בניין על דף ניר משובץ‪ .‬גודל המשבצות הוא ‪.2 × 2‬‬
‫מהי ההסתברות‪:‬‬
‫‪ .1‬שמרכז המטבע יהיה במרחק לא יותר מ־ ‪ 13‬ממרכז של איזושהי משבצת?‬
‫‪ .2‬שמרכז המטבע יהיה במרחק לא יותר מ־ ‪ 13‬מאיזושהי פינת משבצת?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .1‬הנקודות המתאימות הן אלו הנמצאות בעיגול ברדיוס ‪ 3‬מסביב למרכז משבצת‪ .‬על כן‪ ,‬ההסתברות היא ‪.Pr (A) = 4 = 36‬‬
‫‪9‬‬

‫‪ .2‬הנקודות המתאימות הן אלו הנמצאות על כל אחד מרבעי המעגל ברדיוס ‪ 31‬סביב הפינות‪ .‬על כן‪ ,‬ההסתברות היא‬
‫‪1 π‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪Pr (B) = 4 449‬‬ ‫‪36‬‬

‫הסתברות מותנית‬ ‫‪2.4‬‬

‫הסתברות מותנית היא ההסתברות שיתרחש מאורע ‪ B‬בהינן שמאורע ‪ A‬כבר התרחש‪.‬‬
‫דוגמה‬

‫מטילים מטבע הוגן פעם אחר פעם‪.‬‬


‫אם יצא ‪ ,H‬איילת מקבלת נקודה ואם יצא ‪ T‬בועז מקבל נקודה‪ .‬המשחק מסתיים כאשר אחד המשתתפים משיג ‪ 6‬נקודות‪.‬‬
‫‪ .1‬מה הסיכוי שאיילת תנצח‪.‬‬
‫‪ .2‬מה הסיכוי שאיילת תנצח כאשר שידוע שהמשחק הגיע לתוצאה ‪ 5 : 3‬לטובת איילת‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬מכיוון שיש בבעיה זו סימטריה‪ ,‬ההסתברות היא ‪. 21‬‬
‫‪ .2‬נגדיר‪ A :‬־ המאורע בו איילת תנצח‪ B ,‬־ התוצאה כרגע היא ‪ 5 : 3‬לאיילת‪ .‬אנו מחפשים את ההסתברות ש־‪ A‬יקרה‬
‫בהינתן ש־‪ B‬כבר התרחש ־ )‪ .Pr (A|B‬ראינו כבר באותה דוגמה בסעיף ‪ 2.3‬שמתקיים ‪.Pr (A|B) = 78‬‬

‫כיצד נוכל לחשב את ההסתברות עבור כל זוג מאורעות?‬


‫הגדרה ־ הסתברות מותנית‬

‫בהינתן מאורעות ‪ A, B‬כך ש־)‪ ,Pr (B‬ההסתברות המותנית של ‪ A‬בהינתן ש־‪ B‬התקיים היא‪:‬‬

‫)‪Pr (A ∩ B‬‬
‫)‪Pr (A|B‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬

‫הערה‪ :‬נשים לב שאיננו יכולים לקבוע מי יותר גדול ־ )‪ Pr (A‬או )‪ ,Pr (A|B‬כיוון שמאורע ‪ B‬נושא בחובו מידע שיכול להשפיע‬
‫לשני הכיוונים‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫הסתברות מותנית‬ ‫‪2.4‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים ‪ 2‬קוביות הוגנות‪.‬‬


‫‪ .1‬מה ההסתברות לסכום זוגי‪.‬‬
‫‪ .2‬מה הסיכוי לקבל סכום זוגי כאשר ידוע שהתקבלו שני מספרים שונים?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬נגדיר את ‪ A‬כמאורע שבו התקבל סכום זוגי‪ .‬מסימטריה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬

‫‪ .2‬נגדיר את ‪ B‬כמאורע שבו התקבלו מספרים שונים בשתי ההטלות‪ .‬לכן‪:‬‬


‫‪12‬‬
‫)‪Pr (A ∩ B‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪Pr (A|B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪30‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪5‬‬

‫נשים לב שכיוון שמדובר במרחב סימטרי יכולנו לחשב פשוט‪:‬‬

‫|‪|A ∩ B‬‬
‫)‪Pr (A|B‬‬ ‫=‬
‫|‪|B‬‬

‫מסקנה‪ :‬לכל שני מאורעות ‪ A, B‬מתקיים ]‪:[Pr (A) , Pr (B) > 0‬‬

‫)‪Pr (A ∩ B‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (B) · Pr (A|B) = Pr (A) · Pr (B|A‬‬ ‫)‪(2.2‬‬

‫דוגמה‬

‫בסוף השבוע אטייל בעמק האיילות בסיכוי ‪. 23‬‬


‫‪1‬‬
‫‪) 10‬בכל מקום אחר ההסתברות לפגוש איילה היא ‪.(0‬‬ ‫ההסתברות לפגוש איילה בעמק היא‬
‫מה ההסתברות שאפגוש איילה בסוף השבוע?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן ב־‪ A‬את המאורע שאלך לעמק האיילות בסוף השבוע וב־‪ B‬את המאורע שאפגוש איילה בסוף השבוע‪.‬‬
‫נתון לנו כי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫=‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪Pr (B|A‬‬
‫‬ ‫‪10‬‬
‫‪Pr B|A = 0‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (A ∩ B‬‬


‫=‬ ‫)‪Pr (A) · Pr (B|A‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪15‬‬

‫‪9‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫נוסחת ההסתברות השלמה‬ ‫‪2.5‬‬

‫נוסחת ההסתברות השלמה‬ ‫‪2.5‬‬


‫הגדרה ־ נוסחת ההסתברות השלמה‬

‫בהינתן חלוקה של ‪ Ω‬למספר מאורעות זרים ‪ (Ω = ]Ai ) Ai‬ומאורע כלשהו ‪ ,B‬כך שאנחנו יודעים את ) ‪ Pr (Ai‬ואת‬
‫‪i‬‬
‫) ‪ Pr (B|Ai‬לכל ‪ i‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫= )‪Pr (Ai ∩ B‬‬ ‫) ‪Pr (Ai ) · Pr (B|Ai‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫הערות‬ ‫‪2.5.1‬‬

‫‪ Pr (B) .1‬הוא ממוצע משוקלל של ) ‪ Pr (B|Ai‬כאשר מקדמי השקלול הם ) ‪.Pr (Ai‬‬


‫‪ .2‬מתקיים ‪.Pr (B|Ai )min 6 Pr (B) 6 Pr (B|Ai )max‬‬

‫) ‪(Bayes‬‬ ‫נוסחת בייס‬ ‫‪2.6‬‬

‫הגדרה ־ נוסחת בייס‬

‫בהינתן חלוקה של ‪ Ω‬למספר מאורעות זרים ‪ (Ω = ]Ai ) Ai‬ומאורע כלשהו ‪ ,B‬כך שאנחנו יודעים את )‪ Pr (B‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪i‬‬

‫)‪Pr (Ai ∩ B‬‬ ‫) ‪Pr (Ai ) · Pr (B|Ai‬‬


‫)‪Pr (Ai |B‬‬ ‫=‬ ‫‪=P‬‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫) ‪Pr (Aj ) · Pr (B|Aj‬‬
‫‪j‬‬

‫נשים לב שתוך כדי חישוב המכנה בנוסחת בייס‪ ,‬נמצא גם את המונה‪.‬‬


‫כמו כן‪ ,‬נשים לב שנובע מהנוסחה הקשר הבא‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪Pr (Ai |B‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪(2.3‬‬
‫‪i‬‬

‫בהינתן הסתברויות א־פריוריות )‪ ,Pr (B‬נוסחת בייס מאפשרת לנו להגיע להסתברויות א־פוסטריוריות‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫נוסחת בייס )‪(Bayes‬‬ ‫‪2.6‬‬

‫דוגמה‬

‫בארגז יש שלושה סוגים של פנסים קטנים‪.‬‬


‫‪ 20%‬מהם מסוג ‪ 30% ,1‬מהם מסוג ‪ 2‬ו־‪ 50%‬מהם מסוג ‪.3‬‬
‫ההסתברות של פנס מסוג ‪ 1‬להחזיק יותר מ־‪ 100‬שעות היא ‪.0.7‬‬
‫ההסתברות של פנס מסוג ‪ 2‬להחזיק יותר מ־‪ 100‬שעות היא ‪.0.4‬‬
‫ההסתברות של פנס מסוג ‪ 3‬להחזיק יותר מ־‪ 100‬שעות היא ‪.0.3‬‬
‫‪ .1‬שולפים פנס מהארגז‪ .‬מה הסיכוי שהוא יחזיק ‪ 100‬שעות?‬
‫‪ .2‬שולפים פנס מהארגז‪ .‬הפנס החזיק ‪ 100‬שעות‪ .‬מה ההסתברות שהפנס הוא מכל אחד מהסוגים?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן ב־ ‪ Ai‬את המאורע שבו הפנס הוא מסוג ‪ i‬וב־‪ B‬את המאורע שהפנס מחזיק יותר מ־‪ 100‬שעות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נתונות לנו ההסתברויות הבאות‪:‬‬

‫‪Pr (A1 ) = 0.2,‬‬ ‫‪Pr (A2 ) = 0.3,‬‬ ‫‪Pr (A3 ) = 0.5‬‬


‫‪Pr (B|A1 ) = 0.7, Pr (B|A2 ) = 0.4, Pr (B|A3 ) = 0.3,‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (Ai ) · Pr (B|Ai‬‬
‫‪i=1‬‬
‫=‬ ‫‪0.2 · 0.7 + 0.3 · 0.4 + 0.5 · 0.3‬‬
‫=‬ ‫‪0.41‬‬

‫‪.2‬‬
‫)‪Pr (A1 ∩ B‬‬ ‫) ‪Pr (A1 ) · Pr (B|A1‬‬ ‫‪0.2 · 0.7‬‬ ‫‪14‬‬
‫)‪Pr (A1 |B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫)‪Pr (B‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪41‬‬
‫)‪Pr (A2 ∩ B‬‬ ‫) ‪Pr (A2 ) · Pr (B|A2‬‬ ‫‪0.3 · 0.4‬‬ ‫‪12‬‬
‫)‪Pr (A2 |B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫)‪Pr (B‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪41‬‬
‫)‪Pr (A3 ∩ B‬‬ ‫) ‪Pr (A3 ) · Pr (B|A3‬‬ ‫‪0.5 · 0.3‬‬ ‫‪15‬‬
‫)‪Pr (A3 |B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫)‪Pr (B‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪41‬‬

‫נשים לב שאכן מתקיים‪:‬‬

‫)‪Pr (A1 |B) + Pr (A2 |B) + Pr (A3 |B‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬

‫גרסה נוספת לנוסחת בייס‬ ‫‪2.6.1‬‬

‫לכל שני מאורעות ‪ A, B‬מתקיים‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (A) · Pr (B|A) + Pr A · Pr B|A‬‬ ‫)‪(2.4‬‬
‫)‪Pr (A) · Pr (B|A‬‬ ‫)‪Pr (A) · Pr (B|A‬‬
‫)‪Pr (A|B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‬ ‫‬ ‫)‪(2.5‬‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫‪Pr (A) · Pr (B|A) + Pr A · Pr B|A‬‬

‫‪11‬‬
‫נוסחת בייס )‪(Bayes‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬

‫דוגמה‬

‫בדיקת דם מגלה מחלה מאיימת ב־‪ 95%‬מהחולים‪ .‬הבדיקה מצביעה בטעות על קיום המחלה אצל ‪ 1%‬מהבריאים וידוע‬
‫ש־‪ 0.5%‬מהאוכלוסיה חולה‪.‬‬
‫אדם אובחן כחולה‪ ,‬מהי ההסתברות שהוא אכן חולה?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן ב־‪ A‬את המאורע בו האיש חולה וב־‪ B‬את המאורע בו האיש אובחן כחולה‪.‬‬
‫נתון לנו‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‬ ‫‪199‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪Pr (A‬‬ ‫‪,‬‬ ‫= ‪Pr A‬‬ ‫‪200 ,‬‬ ‫= )‪Pr (B|A‬‬ ‫= ‪, Pr B|A‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪100‬‬
‫לפי נוסחת בייס‪:‬‬
‫)‪Pr (A) · Pr (B|A‬‬
‫)‪Pr (A|B‬‬ ‫=‬ ‫‬ ‫‪ ≈ 0.323‬‬
‫‪Pr (A) · Pr (B|A) + Pr A · Pr B|A‬‬

‫דוגמה‬

‫ספינה אבדה באחד מהאיזורים ‪ .I, II, III‬ההסתברות למצוא אותה בסריקה בודדת של ‪) I‬בהנחה והיא באמת שם( היא ‪.q‬‬
‫אם הספינה לא התגלתה לאחר סריקה אחת של ‪ ,I‬מהן ההסתברויות החדשות שהיא בכל אחד מן האיזורים הנ"ל?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן ב־ ‪ A1 , A2 , A3‬את המאורעות שהספינה באיזור ‪ I, II, III‬בהתאמה וב־‪ B‬את המאורע שהספינה התגלתה בסריקה של‬
‫איזור ‪.I‬‬
‫נתון לנו‪:‬‬
‫‬
‫‪Pr (B|A1 ) = q ⇒ Pr B|A1 = 1 − q‬‬

‫מנוסחת בייס‪:‬‬
‫‬
‫‬ ‫‪Pr (A1 ) · Pr B|A1‬‬
‫‪Pr A1 |B‬‬ ‫=‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪Pr (A1 ) · Pr B|A1 + Pr (A2 ) · Pr B|A2 + Pr (A3 ) · Pr B|A3‬‬
‫‬ ‫‬
‫נשים לב שמתקיים ‪ Pr B|A2 = Pr B|A3 = 1‬כיוון שהספינה אינה יכולה להתגלות באיזור ‪ I‬אם היא כלל אינה שם‪.‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‬ ‫) ‪(1 − q) Pr (A1‬‬
‫‪Pr A1 |B‬‬ ‫=‬ ‫) ‪< Pr (A1‬‬
‫) ‪(1 − q) Pr (A1 ) + Pr (A2 ) + Pr (A3‬‬

‫באופן דומה עבור האיזורים האחרים )נשים לב שכיוון שספינה בהכרח באחד מהאיזוריםת אזי = ) ‪Pr (A1 )+Pr (A2 )+Pr (A3‬‬
‫‪:(1‬‬
‫‬ ‫) ‪Pr (A2‬‬ ‫) ‪Pr (A2‬‬
‫‪Pr A2 |B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫) ‪> Pr (A2‬‬
‫) ‪(1 − q) Pr (A1 ) + Pr (A2 ) + Pr (A3‬‬ ‫) ‪1 − q Pr (A1‬‬
‫‬ ‫) ‪Pr (A3‬‬ ‫) ‪Pr (A3‬‬
‫‪Pr A3 |B‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫) ‪> Pr (A3‬‬
‫) ‪(1 − q) Pr (A1 ) + Pr (A2 ) + Pr (A3‬‬ ‫) ‪1 − q Pr (A1‬‬

‫‪12‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫מאורעות בלתי תלויים‬ ‫‪2.7‬‬

‫מאורעות בלתי תלויים‬ ‫‪2.7‬‬


‫הגדרות‬ ‫‪2.7.1‬‬

‫כפי שראינו‪ ,‬ההסתברות המותנית )‪ Pr (A|B‬יכולה להיות גדולה או קטנה מ־)‪ ,Pr (A‬אך היא יכולה להיות גם שווה לה‪.‬‬
‫מהגדרת ההסתברות המותנית נסיק את התנאי לאי תלות בין מאורעות‪:‬‬
‫)‪Pr (A ∩ B‬‬
‫)‪Pr (A|B) = Pr (A‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬
‫)‪Pr (A ∩ B‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (A) · Pr (B‬‬ ‫)‪(2.6‬‬

‫מספר הערות‪:‬‬

‫‪ .1‬ניתן לקחת גם מאורעות עם הסתברות ‪ 0‬או ‪.1‬‬


‫‪ .2‬יחס אי־תלות הוא יחס סימטרי‪.‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪ .3‬אם ‪ A, B‬בלתי תלויים‪ ,‬אזי גם ‪ A, B , A, B , A, B‬בלתי תלויים‪.‬‬
‫‪ .4‬משוואה )‪ (2.6‬מבטאת אי תלות סטטיסטית ולאו דווקא סיבתית‪ .‬נשים לב שאי תלות סיבתית גוררת אי תלות‬
‫סטטיסטית‪ ,‬אך ההיפך אינו בהכרח נכון‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים ‪ 2‬קוביות הוגנות‪ .‬נגדיר את ‪ A‬כמאורע בו קיבלנו מספר זוגי בקוביה האדומה‪ ,‬את ‪ B‬כמאורע בו קיבלנו מספר זוגי‬
‫בקוביה הכחולה ואת ‪ C‬כמאורע בו קיבלנו סכום זוגי‪.‬‬
‫‪ .1‬האם )‪ (A, B) , (A, C) , (B, C‬בלתי תלויים?‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪Pr (A‬‬ ‫= )‪= , Pr (B‬‬ ‫‪6‬‬ ‫= )‪= 12 , Pr (C‬‬ ‫=‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪2‬‬
‫נחשב את ההסתברות של כל אחד מהחיתוכים‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫)‪Pr (A ∩ B‬‬ ‫=‬ ‫· = =‬
‫‪36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫)‪Pr (A ∩ C‬‬ ‫=‬ ‫· = =‬
‫‪36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫)‪Pr (B ∩ C‬‬ ‫=‬ ‫· = =‬
‫‪36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫ולכן כל אחד מזוגות המאורעות בלתי תלויים‪.‬‬
‫נשים לב שבעוד )‪ (A, C) , (B, C‬הם בלתי תלויים סטטיסטית )כלומר‪ ,‬במקרה מקיימים את משוואה )‪ ,((2.6‬הרי ש־)‪(A, B‬‬
‫בלתי תלויים סיבתית ולכן בהכרח מקיימים את המשוואה‪.‬‬
‫‪ .2‬האם המאורעות )‪ (A ∩ B, C‬בלתי תלויים?‬
‫התשובה היא לא‪ ,‬משום ש־‪ A ∩ B ⊂ C‬ולכן ‪.A ∩ B ⇒ C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪Pr [(A ∩ B) ∩ C] = Pr (A ∩ B‬‬ ‫=‪6‬‬ ‫= )‪Pr (A ∩ B) · Pr (C‬‬ ‫= ·‬
‫‪4‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪Pr (C‬‬ ‫=‪6‬‬ ‫‪Pr [C| (A ∩ B)] = 1‬‬
‫‪2‬‬

‫אי תלות במשותף‬ ‫‪2.7.2‬‬

‫מאורעות ‪ A, B, C‬הם בלתי תלויים במשותף אם מתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬


‫)‪Pr (A ∩ B) = Pr (A) · Pr (B) , Pr (A ∩ C) = Pr (A) · Pr (C‬‬ ‫)‪(2.7‬‬
‫)‪Pr (B ∩ C) = Pr (B) · Pr (C) , Pr (A ∩ B ∩ C) = Pr (A) · Pr (B) · Pr (C‬‬ ‫)‪(2.8‬‬

‫‪13‬‬
‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2‬‬ ‫מאורעות בלתי תלויים‬ ‫‪2.7‬‬

‫אם ‪ A, B, C‬אינם תלויים במשותף‪ ,‬אזי כל אחד מהם בלתי תלוי בכל מאורע הנבנה משני האחרים על ידי פעולות קבוצתיות‪.‬‬
‫נכליל עבור כל מספר של מאורעות‪:‬‬
‫תהי ‪ A1 , A2 , A3 , . . .‬משפחת מאורעות )לא בהכרח סופית(‪ .‬נאמר שהמשפחה בלתי תלויה במשותף אם‪:‬‬

‫) ‪(∀i1 < i2 < · · · < ik ) Pr (Ai1 ∩ Ai2 ∩ . . . Aik‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (Ai1 ) · Pr (Ai2 ) · · · · · Pr (Aik‬‬ ‫)‪(2.9‬‬

‫עבור משפחת מאורעות בלתי תלויה במשותף‪ ,‬כל אחד מהמאורעות בלתי תלוי בכל מאורע שנבנה מתת קבוצה של המאורעות‬
‫האחרים במשפחה על ידי פעולות קבוצתיות‪.‬‬
‫דוגמה ־ ניסוי ברנולי‬

‫מטילים מטבע עם הסתברות ‪ p‬לקבל ‪ H‬בהטלה בודדת עד שמקבלים את ה־‪ H‬הראשון‪.‬‬


‫‪ .1‬מהי ההסתברות שנבצע בדיוק ‪ k‬הפלות?‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות שלעולם לא נקבל ‪?k‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬נתון ‪.Pr (H) = p‬‬

‫)‪p (1 − p‬‬
‫)‪Pr (T H‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (T ) · Pr (II → H|I → T ) = (1 − p‬‬ ‫‪= (1 − p) p‬‬
‫‪1−p‬‬
‫נכליל עבור ‪ k‬הטלות‪:‬‬
‫‪k−1‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 − p‬‬ ‫‪p‬‬

‫‪.2‬נגדיר את ‪ B‬כמאורע שבו לא נקבל ‪ H‬לעולם‪.‬‬


‫נגדיר את ‪ Ak‬כמאורע שבו קיבלנו ‪ T k‬ברצף‪.‬‬
‫מהגדרות המאורעות נסיק‪:‬‬

‫‪(∀k ∈ N) B‬‬ ‫⊂‬ ‫‪Ak‬‬


‫‪0 6 Pr (B) 6‬‬ ‫‪Pr (Ak ) 6 q k‬‬

‫כיוון שהדבר נכון לכל ‪ ,k‬הרי שנקבל ‪.Pr (B) = 0‬‬

‫‪14‬‬
‫‪(Random‬‬ ‫משתנה מקרי )‪Variable‬‬ ‫‪3‬‬

‫משתנה מקרי )‪(Random Variable‬‬ ‫‪3‬‬

‫הגדרה‬ ‫‪3.1‬‬
‫הגדרה ־ משתנה מקרי‬

‫משתנה מקרי ‪ X‬הינו פונקציה מדידה המתאימה ערך ממשי לכל מאורע במרחב ההסתברות‪.‬‬

‫‪X : Ω‬‬ ‫‪→ R‬‬


‫‪X : ω‬‬ ‫)‪7→ X (ω‬‬

‫דוגמות ־ בחירת משתנים מקריים‬

‫‪ .1‬מטילים שתי קוביות הוגנות‪.‬‬


‫נוכל להגדיר כמשתנים מקריים את כל אחד מהגדלים הבאים‪:‬‬
‫א‪ X .‬־ סכום הקוביות‪.‬‬
‫ב‪ Y .‬־ המספר הגדול מבין השניים‪.‬‬
‫ג‪ Z .‬־ ‪ 1‬אם לפחות הטלה אחת יצאה זוגית‪ 0 ,‬אם לא‪.‬‬
‫‪ .2‬בוחרים נקודה אקראית בתוך עיגול ברדיוס ‪.R‬‬
‫נוכל להגדיר כמשתנים מקריים את כל אחד מהגדלים הבאים‪:‬‬
‫א‪ X .‬־ המרחק בין הנקודה לבין מרכז העיגול‪.‬‬
‫ב‪ Y .‬־ ‪ 1,2,3,4‬בהתאם לרביע העיגול שבו הנקודה נמצאת‪.‬‬
‫‪ 2 .3‬אנשים נפגשים במקום קבוע‪ ,‬כך שכל אחד מגיע בזמן אקראי בין השעה ‪ 12‬והשעה ‪ 1‬באופן בלתי תלוי‪.‬‬
‫נוכל להגדיר כמשתנה מקרי את ‪ X‬־ זמן ההמתנה שיחכה הראשון שמגיע‪.‬‬
‫משתנים מקריים ‪ X, Y‬נקראים בלתי תלויים אם המאורעות ‪ X ∈ I, Y ∈ J‬בלתי תלויים לכל שני קטעים ‪.I, J ⊆ R‬‬

‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪3.2‬‬


‫השאלה שתישאל על משתנה מקרי כלשהו ‪ X‬היא‪ :‬מהי ההסתברות ש־‪ X‬יקבל ערך כלשהו בין ‪ a‬ו־‪ b‬או בדיוק את הערך ‪?a‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנו מחפשים את )‪.Pr (a 6 X 6 b) , Pr (X = a‬‬
‫נוח לתאר משתנה מקרי על ידי ציון של פונקציה )‪ Pr (X 6 a‬לכל ‪ .a ∈ R‬למשל‪ ,‬אם נרצה לדעת את )‪Pr (15 6 X 6 17‬‬
‫נוכל לחשב את )‪.Pr (X 6 17) − Pr (X 6 15‬‬
‫נגדיר את פונקציית ההתפלגות המצטברת‪:‬‬

‫)‪FX (a‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (X 6 a) ; a ∈ R‬‬ ‫)‪(3.1‬‬

‫תכונות‬ ‫‪3.2.1‬‬

‫‪ .1‬פונקציית ההתפלגות המצטברת היא פונקציה שאינה יורדת‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪lim Fx (a) = 0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪lim Fx (a) = 1‬‬


‫∞‪a→−‬‬ ‫∞→‪a‬‬

‫תכונה זו נובעת מאדיטיביות של משפחות בנות מניה‪.‬‬

‫‪ .3‬פונקציית ההתפלגות המצטברת היא פונקציה רציפה מימין‪ .‬תכונה זו נובעת מההגדרה )הבחירה בהסתברות עבור‬
‫‪ X 6 a‬ולא ‪.(X < a‬‬

‫‪15‬‬
‫‪(Random‬‬ ‫משתנה מקרי )‪Variable‬‬ ‫‪3‬‬ ‫משתנה מקרי בדיד‬ ‫‪3.3‬‬

‫‪ .4‬בכדי למצוא את ההסתברות למשתנה מקרי להיות שווה ל־‪:a‬‬

‫)‪Pr (X = a‬‬ ‫=‬ ‫])‪lim [FX (a) − FX (a − ε‬‬


‫‪ε→0‬‬

‫דוגמות ־ פונקצית התפלגות מצטברת‬

‫‪ .1‬המשתנה המקרי ‪ X‬הוא תוצאת ההטלה של קוביה הוגנת‪ .‬פונקציית ההתפלגות המצטברת היא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪a<1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪16a<2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪26a<3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪FX (a‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪36a<4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪46a<5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪56a<6‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪66a‬‬

‫לו הקוביה הייתה לא הוגנת‪ ,‬השינוי היחיד היה בגובה המדרגות אחת ביחס לשניה‪.‬‬
‫זהו משתנה מקרי בדיד‪.‬‬
‫‪ .2‬בוחרים נקודה באקראי בתוך עיגול ברדיוס ‪ .R‬המשתנה המקרי ‪ Y‬הוא המרחק בין בנקודה למרכז העיגול‪ .‬פונקציית‬
‫ההתפלגות המצטברת היא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪0  , a < 0‬‬
‫‪‬‬
‫= )‪FY (a‬‬ ‫‪a 2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪,06a6R‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,R<a‬‬
‫‪‬‬

‫זהו משתנה מקרי רציף‪.‬‬

‫משתנה מקרי בדיד‬ ‫‪3.3‬‬


‫הגדרה‬ ‫‪3.3.1‬‬

‫הגדרה ־ משתנה מקרי בדיד‬

‫‪ X‬הוא משתנה מקרי בדיד אם הוא מקבל ערכים מתוך קבוצה סופית או בת־מניה } ‪.{x1 , x2 , x3 , . . .‬‬

‫משתנים מקריים בדידים ‪ X, Y‬הם בלתי תלויים אם המאורעות ‪ X = a, Y = b‬הם בלתי תלויים לכל ‪.a, b ∈ R‬‬

‫התפלגות‬ ‫‪3.3.2‬‬

‫ההתפלגות של משתנה מקרי בדיד נקבעת על ידי פונקציית ההסתברות ‪ ,pX‬אשר מוגדרת באופן הבא‪:‬‬

‫) ‪pX (xi‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (X = xi‬‬ ‫)‪(3.2‬‬

‫‪16‬‬
‫משתנה מקרי רציף‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪(Random‬‬ ‫משתנה מקרי )‪Variable‬‬ ‫‪3‬‬

‫תכונות‬ ‫‪3.3.3‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪pX (xi ) > 0‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪X‬‬
‫) ‪pX (xi‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪i‬‬

‫דוגמה ־ הטלת קוביה הוגנת‬

‫נסמן את המשתנה המקרי ‪ X‬כמספר שהתקבל בהטלה‪.‬‬


‫כיוון שהקוביה הוגנת‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪pX (i‬‬ ‫=‬ ‫}‪; i = {1, 2, 3, 4, 5, 6‬‬
‫‪6‬‬

‫נשים לב שגובה פונקציית ההתפלגות עבור המשתנה המקרי הבדיד הוא בדיוק גובה הקפיצה בגרף פונקציית ההתפלגות‬
‫המצטברת עבור אותו משתנה מקרי‪.‬‬

‫דוגמה ־ הטלת ‪ 2‬קוביות הוגנות‬

‫נסמן את המשתנה המקרי ‪ X‬כסכום המספרים ואת המשתנה המקרי ‪ Y‬כמספר הגדול מבין השניים‪.‬‬
‫כיוון שהקוביות הוגנות מתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪, i = 2, 12‬‬ ‫‪,i=1‬‬
‫‪ 36‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 18 , i = 3, 11‬‬ ‫‪ 12 , i = 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 , i = 4, 10‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5 ,i=3‬‬
‫‪‬‬
‫‪pX (i) = 12‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫)‪(i‬‬ ‫=‬ ‫‪36‬‬
‫‪ 91‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫=‬ ‫‪5,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ 36‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,i=4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫=‬ ‫‪6,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪,i=5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 11‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪,i=7‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪,i=6‬‬

‫משתנה מקרי רציף‬ ‫‪3.4‬‬


‫הגדרה‬ ‫‪3.4.1‬‬

‫הגדרה ־ משתנה מקרי רציף‬

‫‪ X‬הוא משתנה מקרי רציף אם קיימת פונקציית צפיפות ‪ fX : R → R‬כך שלכל ־∞ ‪ −∞ 6 a 6 b 6‬מתקיים‪:‬‬

‫‪ˆb‬‬
‫)‪Pr (a 6 X 6 b‬‬ ‫=‬ ‫‪fX (x) dx‬‬
‫‪a‬‬

‫הערה‪ :‬אם ‪ X‬הוא משתנה מקרי רציף‪ ,‬אזי לכל ‪ a ∈ R‬מתקיים‪:‬‬


‫‪ˆa‬‬
‫)‪Pr (X = a‬‬ ‫=‬ ‫‪fX (x) dx = 0‬‬
‫‪a‬‬

‫ולכן אין משתנה מקרי שהוא גם בדיד וגם רציף‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪(Random‬‬ ‫משתנה מקרי )‪Variable‬‬ ‫‪3‬‬ ‫משתנה מקרי רציף‬ ‫‪3.4‬‬

‫תכונות‬ ‫‪3.4.2‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪fX (x) > 0 ; ∀X ∈ R‬‬

‫‪.2‬‬
‫∞ˆ‬
‫= ‪fX (x) dx‬‬ ‫‪1‬‬
‫∞‪−‬‬

‫הקשר לפונקציית ההתפלגות המצטברת‬ ‫‪3.4.3‬‬

‫הקשר בין פונקציית הצפיפות לבין פונקציית ההתפלגות המצטברת נתון על ידי‪:‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫)‪FX (a) = Pr (X 6 a‬‬ ‫=‬ ‫‪fX (x) dx‬‬ ‫)‪(3.3‬‬
‫∞‪−‬‬
‫ ‬
‫ ‪dFX‬‬
‫)‪fX (a‬‬ ‫=‬ ‫)‪(3.4‬‬
‫‪dx x=a‬‬

‫נשים לב שהקשר השני נכון רק אם )‪ fX (x‬רציפה ב־‪ .a‬ככלל‪ fX (x) ,‬לא בהכרח רציפה בכל מקום‪ ,‬אך )‪ FX (x‬בהכרח‬
‫רציפה בכל מקום‪.‬‬
‫דוגמה‬

‫בתוך המעגל‪ .‬ראינו כבר שמתקיים‪:‬‬ ‫בהינתן מעגל ברדיוס ‪ ,R‬בוחרים באקראי נקודה‬
‫‪‬‬
‫ ‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,x<0‬‬
‫= )‪FX (x) = Pr (X 6 x‬‬ ‫‪x 2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪,06x6R‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,R<x‬‬
‫‪‬‬

‫פונקציית הצפיפות היא‪ ,‬אם כן‪:‬‬


‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,x<0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2x‬‬
‫)‪fX (x‬‬ ‫‪= FX‬‬ ‫= )‪(x‬‬ ‫‪,06x6R‬‬
‫‪ R2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪,R < x‬‬
‫‪‬‬

‫ואכן‪ ,‬ניתן לראות שהגרף של )‪ FX (x‬רציף‪ ,‬ואילו הגרף של )‪ fX (x‬אינו רציף‬

‫כמו כן‪ ,‬נשים לב שהשטח מתחת ל־)‪ fX (x‬הוא אכן ‪ ,1‬כנדרש‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫התפלגויות בדידות‬ ‫‪4‬‬

‫התפלגויות בדידות‬ ‫‪4‬‬

‫התפלגות בינומית‬ ‫‪4.1‬‬


‫דוגמה‬

‫נסמן משתנה מקרי בדיד ‪ X‬כמספר ההצלחות בסדרה של ‪ n‬ניסויי ברנולי‪ ,‬כאשר ההסתברות להצליח בניסוי בודד היא ‪.p‬‬
‫קבוצת הערכים ש־‪ X‬יכול לקבל היא }‪.{0, 1, 2, . . . , n‬‬
‫נמצא את פונקציית ההסתברות )‪ pX (k) = Pr (X = k‬במפורש עבור כל מספר ‪ k‬שלם כך ש־‪:0 6 k 6 n‬‬
‫‪n−k‬‬
‫)‪ .pk (1 − p‬אבל‪ ,‬יכולנו באותה‬ ‫אם נקבע ‪ k‬ניסויים כלשהם כניסויים שבהם הצלחנו‪ ,‬ההסתברות שהדבר יתקיים היא‬
‫מידה לקבע ‪ k‬ניסויים אחרים כניסויים שבהם הצלחנו‪ .‬לכן‪ ,‬התשובה הסופית היא‪:‬‬
‫ ‬
‫‪n k‬‬ ‫‪n−k‬‬
‫= )‪pX (k) = Pr (X = k‬‬ ‫)‪p (1 − p‬‬
‫‪k‬‬

‫משתנה מקרי אשר מתפלג באופן שראינו בדוגמה נקרא משתנה מקרי בינומי‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫∼‬ ‫)‪Bin (n, p‬‬


‫ ‬
‫‪n k‬‬ ‫‪n−k‬‬
‫)‪pX (k‬‬ ‫=‬ ‫)‪p (1 − p‬‬ ‫)‪(4.1‬‬
‫‪k‬‬

‫‪n‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ ,‬לפי כללי ההסתברות‪:‬‬ ‫נבדוק שאכן מתקיים ‪pX (k) = 1‬‬
‫‪k=0‬‬

‫‪n‬‬ ‫  ‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪n k‬‬ ‫‪n−k‬‬ ‫‪n‬‬
‫)‪pX (k‬‬ ‫=‬ ‫)‪p (1 − p‬‬ ‫‪= (p + 1 − p) = 1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫‪k=0‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪ p‬כפי שנראה באיור ‪.4.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ככלל‪ ,‬הגרף אינו סימטרי פרט למקרה הפרטי בו‬

‫התפלגות בינומית סימטרית )‪X ∼ Bin (30, 0.5‬‬ ‫התפלגות בינומית א־סימטרית )‪X ∼ Bin (30, 0.7‬‬

‫איור ‪ :4.1‬התפלגות בינומית בדידה‬

‫‪19‬‬
‫התפלגויות בדידות‬ ‫‪4‬‬ ‫התפלגות גיאומטרית‬ ‫‪4.2‬‬

‫התפלגות גיאומטרית‬ ‫‪4.2‬‬


‫דוגמה‬

‫נסמן את המשתנה המקרי ‪ X‬כמספר ניסויי ברנולי עד ההצלחה הראשונה )כולל הניסוי שהצליח(‪ ,‬כאשר ההסתברות להצליח‬
‫בניסוי בודד היא ‪.p‬‬
‫נמצא את פונקציית ההסתברות )‪ pX (k) = Pr (X = k‬במפורש עבור כל מספר ‪ k‬שלם כך ש־‪:0 6 k 6 n‬‬
‫הסיכוי להצליח בדיוק בהטלה ה־‪ k‬הוא הסיכוי להיכשל ב־‪ k − 1‬ההטלות שקדמו לו וגם להצליח בהטלה ה־‪ .k‬כיוון שניסויי‬
‫ברנולי בלתי תלויים אחד בשני נקבל‪:‬‬
‫‪k−1‬‬
‫)‪pX (k‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 − p‬‬ ‫‪·p‬‬

‫משתנה מקרי אשר מתפלג באופן שראינו בדוגמה נקרא משתנה מקרי גיאומטרי‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫∼‬ ‫)‪Geom (p‬‬


‫‪k−1‬‬
‫)‪pX (k‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 − p‬‬ ‫‪·p‬‬ ‫)‪(4.2‬‬

‫‪n‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ ,‬לפי כללי ההסתברות‪:‬‬ ‫נבדוק שאכן מתקיים ‪pX (k) = 1‬‬
‫‪k=1‬‬

‫‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪= p + pq + pq 2 + · · · = p 1 + q + q 2 + . . . = p‬‬
‫‬
‫)‪pX (k‬‬ ‫‪= =1‬‬
‫‪1−q‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪k=1‬‬

‫‪4.2‬‬ ‫התפלגות גיאומטרית בדידה נראית באיור‬

‫איור ‪ :4.2‬התפלגות גיאומטרית בדידה )‪X ∼ Geom (0.2‬‬

‫דוגמה‬

‫מהי ההסתברות )‪ Pr (X > k‬כאשר נתון ש־‪ X‬מתפלג גיאומטרית?‬


‫דרך א'‪:‬‬

‫‪1 − qk‬‬ ‫‪1 − qk‬‬ ‫‪k‬‬


‫‪1 − Pr (x 6 k) = 1 − p + pq + · · · + pq k−1 = 1 − p‬‬ ‫)‪= q k = (1 − p‬‬
‫‬
‫)‪Pr (x > k‬‬ ‫=‬ ‫‪=1−p‬‬
‫‪1−q‬‬ ‫‪p‬‬
‫דרך ב'‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪= pq k + pq k+1 + · · · = pq k 1 + q + q 2 + . . . = pq k‬‬ ‫)‪= pq k = q k = (1 − p‬‬
‫‬
‫)‪Pr (x > k‬‬
‫‪1−q‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪k‬‬
‫דרך ג'‪ :‬המאורע ‪ X > k‬משמעותו כשלונות ב־‪ k‬הניסויים הראשונים‪ ,‬ולכן )‪.Pr (X > k) = q k = (1 − p‬‬

‫‪20‬‬
‫התפלגויות בדידות‬ ‫‪4‬‬ ‫התפלגות פואסונית‬ ‫‪4.3‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון משתנה מקרי ‪ X‬אשר מתפלג גיאומטרית‪.‬‬


‫‪ .1‬מהי ההסתברות ש־‪ X‬גדול מ־‪?10‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪Pr (X > 10‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 − p‬‬

‫‪ .2‬מהי ההסתברות ש־‪ X‬שווה ל־‪?10‬‬


‫‪9‬‬
‫)‪Pr (X = 10‬‬ ‫=‬ ‫‪(1 − p) p‬‬

‫‪ .3‬ענו על ‪ 1, 2‬כאשר נתון ש־‪.X > 3‬‬


‫‪10‬‬
‫])‪Pr [(X > 10) ∩ (X > 3‬‬ ‫)‪Pr (X > 10‬‬ ‫)‪(1 − p‬‬ ‫‪7‬‬
‫)‪Pr (X > 10|X > 3‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (X > 3‬‬
‫=‬
‫)‪Pr (X > 3‬‬
‫=‬ ‫)‪3 = (1 − p‬‬
‫)‪(1 − p‬‬
‫‪9‬‬
‫])‪Pr [(X = 10) ∩ (X > 3‬‬ ‫)‪Pr (X = 10‬‬ ‫‪(1 − p) p‬‬ ‫‪6‬‬
‫)‪Pr (X >= 10|X > 3‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (X > 3‬‬
‫=‬
‫)‪Pr (X > 3‬‬
‫=‬ ‫‪3 = (1 − p) p‬‬
‫)‪(1 − p‬‬

‫נשים לב שמשמעות הנתון ש־‪ X > 3‬הוא שכבר נכשלנו ב־‪ 3‬ההטלות הראשונות‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן להתייחס לשאלה כאילו מדובר‬
‫על ‪ 7‬הטלות‪.‬‬
‫התכונה שראינו בדוגמה האחרונה נקראת תכונת "חוסר הזכרון" של משתנה מקרי גיאומטרי‪:‬‬
‫‬
‫)‪Pr (X > n + m|X > n) = Pr (X > m‬‬
‫⇒ )‪X ∼ Geom (p‬‬ ‫)‪(4.3‬‬
‫)‪Pr (X = n + m|X > n) = Pr (X = m‬‬
‫בהתפלגויות בדידות‪ ,‬ההתפלגות הגיאומטרית היא היחידה בעלת תכונה זו‪.‬‬

‫התפלגות פואסונית‬ ‫‪4.3‬‬


‫‪k‬‬
‫התפלגות פואסונית מוגדרת עבור פרמטר חיובי כלשהו ‪ λ‬ופרופורציונית ל־ !‪ . λk‬נמצא את קבוע הפרופורציה באמצעות נרמול‬
‫ההסתברות‪:‬‬
‫∞‬ ‫‪∞ k‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪λk‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪λ‬‬
‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫‪C‬‬ ‫‪=C‬‬ ‫‪= Ceλ‬‬
‫!‪k‬‬ ‫!‪k‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫‪k=0‬‬
‫‪−λ‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪= e‬‬
‫ולכן‪ ,‬בסך הכל‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫)‪∼ Pois (λ‬‬
‫‪λk‬‬
‫‪pX (k) = e−λ‬‬ ‫)‪(4.4‬‬
‫!‪k‬‬
‫‪4.3‬‬ ‫התפלגות פואסונית בדידה נראית באיור‬

‫איור ‪ :4.3‬התפלגות פואסונית בדידה )‪X ∼ Pois (10‬‬

‫‪21‬‬
‫התפלגויות בדידות‬ ‫‪4‬‬ ‫התפלגות פואסונית‬ ‫‪4.3‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונים שני משתנים מקריים בדידים בלתי תלויים )‪ .X ∼ Pois (λ) , Y ∼ Pois (µ‬איך מתפלג המשתנה המקרי ‪?Z = X + Y‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫= )‪Pr (Z = a‬‬ ‫= )‪Pr (X = k, Y = l‬‬ ‫)‪Pr (X = k) · Pr (Y = l‬‬
‫‪k+l =a‬‬ ‫‪k+l =a‬‬
‫‪k, l > 0‬‬ ‫‪k, l > 0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪l‬‬ ‫)‪−(λ+µ‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫!)‪X (k + l‬‬
‫=‬ ‫= ‪e−λ e−µ‬‬ ‫‪λk µl‬‬
‫!‪k‬‬ ‫!‪l‬‬ ‫!‪a‬‬ ‫!‪k!l‬‬
‫‪k+l =a‬‬ ‫‪k+l =a‬‬
‫‪k, l > 0‬‬ ‫‪k, l > 0‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪e−(λ+µ) (λ + µ‬‬
‫=‬
‫!‪a‬‬
‫כלומר‪ ,‬מתקיים )‪.Z ∼ Pois (λ + µ‬‬

‫הקשר בין התפלגות בינומית להתפלגות פואסונית‬ ‫‪4.3.1‬‬

‫יהי ‪ ,λ > 0‬משתנה מקרי ) ‪ Xn ∼ Bin (n, pn‬כך שמתקיים ‪ n · pn = λ‬ומשתנה מקרי נוסף )‪.Y ∼ Pois (λ‬‬
‫לכל }‪ k ∈ N ∪ {0‬מתקיים‪:‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫)‪Pr (Xn = k) −−−−→ Pr (Y = k‬‬ ‫)‪(4.5‬‬

‫‪λ‬‬
‫= ‪ pn‬ונקבל הסתברות מוגדרת היטב‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫נשים לב שנדרש ‪ n‬מספיק גדול‪ ,‬כך ש־‪< 1‬‬

‫)‪(4.5‬‬ ‫הוכחה ־ נוסחה‬

‫ ‪   k‬‬ ‫‪n−k‬‬ ‫‬ ‫ ‪−k k‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪n‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫)‪n (n − 1) . . . (n − k + 1‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫)‪Pr (Xn = k‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪1−‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪nk‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪n‬‬
‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪−k k‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪k−1‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪λ‬‬
‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪... 1 −‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪1−‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪n‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪λk‬‬
‫‪−−−−→ e−λ‬‬ ‫)‪= Pr (Y = k‬‬
‫!‪k‬‬

‫‪22‬‬
‫התפלגויות רציפות‬ ‫‪5‬‬

‫התפלגויות רציפות‬ ‫‪5‬‬

‫התפלגות אחידה‬ ‫‪5.1‬‬


‫∈ ‪ x‬ובתוך הקטע מתקיים שההסתברות לכל‬
‫התפלגות אחידה על קטע ]‪ [a, b‬היא התפלגות אשר מתאפסת עבור כל ]‪/ [a, b‬‬
‫שני תחומים בעלי גודל זהה היא אותה הסתברות‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫∼‬ ‫)‪U (a, b‬‬


‫(‬
‫‪0‬‬ ‫∈‪,x‬‬ ‫]‪/ [a, b‬‬
‫)‪fX (x‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(5.1‬‬
‫‪b−a‬‬ ‫]‪, x ∈ [a, b‬‬

‫התפלגות אחידה נראית באיור ‪.5.1‬‬

‫איור ‪ :5.1‬התפלגות אחידה )‪X ∼ U (3, 7‬‬

‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪5.1.1‬‬

‫את פונקציית ההתפלגות המצטברת נקבל באמצעות אינטגרציה )כפי שראינו בסעיף ‪ .(3.4.3‬את בחירת קבוע האינטגרציה‬
‫נבצע כך ש־‪ . lim FX (x) = 0‬לכן‪:‬‬
‫∞‪x→−‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,x<a‬‬
‫‪x−a‬‬
‫)‪FX (x‬‬ ‫=‬ ‫‪,a6x6b‬‬ ‫)‪(5.2‬‬
‫‪ b−a‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,b<x‬‬
‫‪‬‬

‫איור ‪ :5.2‬פונקציית התפלגות מצטברת עבור התפלגות אחידה )‪X ∼ U (3, 7‬‬

‫‪23‬‬
‫התפלגויות רציפות‬ ‫‪5‬‬ ‫התפלגות מעריכית‬ ‫‪5.2‬‬

‫התפלגות מעריכית‬ ‫‪5.2‬‬


‫התפלגות מעריכית מוגדרת עבור פרמטר חיובי כלשהו ‪ λ‬בתחום ‪ x > 0‬ופרופורציונית ל־ ‪ .e−λx‬נמצא את קבוע הפרופורציה‬
‫באמצעות נרמול ההסתברות‪:‬‬
‫∞ˆ‬
‫‪C‬‬
‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫= ‪Ce−λx dx‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪C‬‬ ‫=‬ ‫‪λ‬‬

‫ולכן‪ ,‬בסך הכל‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫)‪∼ Exp (λ‬‬


‫)‪fX (x‬‬ ‫‪= λe−λx‬‬ ‫)‪(5.3‬‬

‫‪5.3‬‬ ‫התפלגות מעריכית נראית באיור‬

‫איור ‪ :5.3‬התפלגות מעריכית )‪X ∼ Exp (1‬‬

‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪5.2.1‬‬

‫את פונקציית ההתפלגות המצטברת נקבל באמצעות אינטגרציה )כפי שראינו בסעיף ‪ .(3.4.3‬את בחירת קבוע האינטגרציה‬
‫נבצע כך ש־‪ . lim FX (x) = 0‬לכן‪:‬‬
‫∞‪x→−‬‬
‫(‬
‫‪0‬‬ ‫‪,x<0‬‬
‫)‪FX (x‬‬ ‫=‬ ‫)‪(5.4‬‬
‫‪1 − e−λx‬‬ ‫‪,06x‬‬

‫איור ‪ :5.4‬פונקציית התפלגות מצטברת עבור התפלגות מעריכית )‪X ∼ Exp (1‬‬

‫‪24‬‬
‫התפלגויות רציפות‬ ‫‪5‬‬ ‫התפלגות מעריכית‬ ‫‪5.2‬‬

‫דוגמה‬

‫‪1‬‬
‫= ‪ .λ‬מהן ההסתברויות שהרכיב יחזיק מעמד‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אורך החיים של רכיב מסויים מתפלג מעריכית עם‬
‫‪ .1‬יותר משנה?‬
‫∞ˆ‬
‫∞ ‬ ‫‪12‬‬
‫)‪Pr (X > 12‬‬ ‫=‬ ‫‪λe−λx dx = −e−λx 12 = e−12λ = e− 10‬‬
‫‪12‬‬

‫‪ .2‬בין ‪ 10‬חודשים ו־‪ 20‬חודשים?‬

‫‪ˆ20‬‬
‫‪ 20‬‬
‫)‪Pr (10 6 X 6 20‬‬ ‫=‬ ‫‪λe−λx dx = −e−λx 10 = e−10λ − e−20λ = e−1 − e−2‬‬
‫‪10‬‬

‫‪ .3‬פחות מ־‪ 10‬חודשים?‬


‫‪ˆ10‬‬
‫‪ 10‬‬
‫)‪Pr (X < 10‬‬ ‫=‬ ‫‪λe−λx dx = −e−λx 0 = 1 − e−10λ = 1 − e−1‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ .4‬ענו על סעיף ‪ 1‬אם ידוע שהרכיב מחזיק מעמד כבר ‪ 10‬חודשים‪.‬‬

‫])‪Pr [(X > 12) ∩ (X > 10‬‬ ‫)‪Pr (X > 12‬‬ ‫‪2‬‬
‫])‪Pr [(X > 12) | (X > 10‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫)‪= e− 10 = Pr (X > 2‬‬
‫)‪Pr (X > 10‬‬ ‫)‪Pr (X > 10‬‬

‫התכונה שראינו בסעיף ‪ 4‬בדוגמה נקראת תכונת חוסר הזיכרון )בדומה להתפלגות הגיאומטרית הבדידה(‪ .‬עבור משתנה‬
‫המתפלג באופן מעריכי‪ ,‬מתקיים הקשר הבא‪:‬‬

‫])‪Pr [(X > a + b) | (X > a‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (X > b‬‬ ‫)‪(5.5‬‬

‫‪25‬‬
‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬

‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬

‫הגדרה‬ ‫‪6.1‬‬
‫התוחלת היא המונח המתאר את הממוצע המשוקלל של משתנים מקריים‪.‬‬
‫דוגמה ־ הבנת מושג התוחלת‬

‫הגרלה מתקיימת פעם בשבוע ובה ‪ 4‬אפשרויות זכיה בהסתברויות שונות‪.‬‬


‫לזכיה ב־‪ 0‬ש"ח יש הסתברות ‪ ,P1‬לזכיה ב־‪ 10‬ש"ח יש הסתברות ‪ ,P2‬לזכיה ב־‪ 50‬ש"ח יש הסתברות ‪ P3‬ולזכיה ב־‪ 1000‬ש"ח‬
‫יש הסתברות ‪.P4‬‬
‫אני משתתף בהגרלה מספר רב של פעמים ומעוניין לחשב את ממוצע הזכיה שלי‪.‬‬
‫אם מתוך ‪ N‬הגרלות זכיתי ‪ m1‬פעמים ב־‪ 0‬ש"ח‪ m2 ,‬פעמים ב־‪ 10‬ש"ח‪ m3 ,‬פעמים ב־‪ 50‬ש"ח ו־ ‪ m4‬פעמים ב־‪ 1000‬ש"ח‪,‬‬
‫אזי ממוצע הזכיה שלי הוא‪:‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪m4‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫·‪0‬‬ ‫· ‪+ 10‬‬ ‫· ‪+ 50‬‬ ‫· ‪+ 1000‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫נוכל להניח כי עבור ‪ N‬מספיק גדול מתקיים‪:‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪0 · P1 + 10 · P2 + 50 · P3 + 1000 · P4‬‬

‫‪.m‬‬
‫כלומר‪ ,‬עבור ‪ N‬מספיק גדול מתקיים ‪N → Pi‬‬
‫‪i‬‬

‫הגדרה ־ תוחלת של משתנה מקרי‬

‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי בדיד‪ .‬התוחלת של ‪ X‬מוגדרת להיות‪:‬‬


‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫= ) ‪xi · Pr (X = xi‬‬ ‫) ‪xi · pX (xi‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי רציף‪ .‬התוחלת של ‪ X‬מוגדרת להיות‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪xfX (x) dx‬‬
‫∞‪−‬‬

‫הערות‬ ‫‪6.1.1‬‬

‫‪ .1‬עבור משתנה מקרי בדיד ־ אם ‪ X‬נבחר מתוך קבוצה אינסופית בת מניה של ערכים אך הטור האינסופי אינו מתכנס‬
‫בהחלט‪ ,‬אזי התוחלת אינה מוגדרת היטב‪:‬‬

‫)א( אם בביטוי ל־]‪ ,E [X‬החלק החיובי אינסופי והחלק השלילי סופי‪ ,‬אזי נסמן ∞ = ]‪.E [X‬‬
‫)ב( אם בביטוי ל־]‪ ,E [X‬החלק החיובי סופי והחלק השלילי אינסופי‪ ,‬אזי נסמן ∞‪.E [X] = −‬‬
‫)ג( אם שני החלקים אינסופיים )אחד ∞ והשני ∞‪ ,(−‬אזי התוחלת אינה מוגדרת כלל‪.‬‬

‫‪ .2‬עבור משתנה מקרי רציף ־ אם האינטגרל אינו מתכנס בהחלט‪ ,‬אזי התוחלת אינה מוגדרת היטב‪:‬‬

‫)א( אם השטח מתחת לגרף אינסופי בחלק החיובי וסופי בחלק השלילי‪ ,‬אזי ∞ = ]‪.E [X‬‬
‫)ב( אם השטח מתחת לגרף סופי בחלק החיובי ואינסופי בחלק השלילי‪ ,‬אזי ∞‪.E [X] = −‬‬
‫)ג( אם שני החלקים אינסופיים‪ ,‬אזי התוחלת אינה מוגדרת כלל‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬ ‫הגדרה‬ ‫‪6.1‬‬

‫דוגמה ־ תוחלת אינסופית‬

‫‪1‬‬
‫= )‪.pX (k‬‬ ‫‪k(k+1) ,‬‬ ‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי בעל פונקציית הסתברות ‪k ∈ N‬‬
‫נבדוק שזוהי אכן פונקציית הסתברות תקינה‪:‬‬
‫∞‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1 1‬‬
‫)‪pX (x‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ · · · = 1− +‬‬ ‫‪− + − ··· = 1‬‬
‫‪1·2 2·3 3·4‬‬ ‫‪| 2{z‬‬ ‫}‪2}| 3{z 3‬‬
‫‪k=1‬‬
‫‪=0‬‬ ‫‪=0‬‬

‫נחשב את התוחלת‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X 1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫·‪k‬‬ ‫=‬
‫)‪k (k + 1‬‬ ‫‪k+1‬‬
‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬

‫זהו כמובן טור הרמוני שאינו מתכנס ולכן ∞ = ]‪.E [X‬‬

‫דוגמה ־ תוחלת שאינה מוגדרת‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪.pX (k‬‬ ‫יהי ‪ Y‬משתנה מקרי בעל פונקציית הסתברות }‪k ∈ Z \ {0, −1‬‬
‫‪2 |k(k+1)| ,‬‬
‫נחשב את התוחלת‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫·‪k‬‬ ‫=‬ ‫)‪sign (k‬‬
‫‪2‬‬ ‫|)‪|k (k + 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫|‪|k + 1‬‬
‫‪k6=0,−1‬‬ ‫‪k6=0,−1‬‬

‫במקרה זה ישנו טור חיובי אשר מתכנס ל־∞ וטור שלילי המתכנס ל־∞‪ −‬ולכן התוחלת של ‪ X‬אינה מוגדרת‪.‬‬

‫התפלגות סימטרית‬ ‫‪6.1.2‬‬

‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי אשר מתפלג סימטרית ביחס ל־‪:a‬‬

‫‪ .1‬עבור משתנה בדיד‪ ,‬לכל ‪ t‬מתקיים‬

‫)‪pX (a + t‬‬ ‫=‬ ‫)‪pX (a − t‬‬

‫‪ .2‬עבור משתנה רציף‪ ,‬לכל ‪ t‬מתקיים‬

‫)‪fX (a + t‬‬ ‫=‬ ‫)‪fX (a − t‬‬

‫אם ]‪ E [x‬מוגדרת היטב‪ ,‬אזי ‪.E [X] = a‬‬

‫‪27‬‬
‫תוחלות של משתנים מקריים מיוחדים‬ ‫‪6.2‬‬ ‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬

‫תוחלות של משתנים מקריים מיוחדים‬ ‫‪6.2‬‬


‫משתנה מקרי בינומי‬ ‫‪6.2.1‬‬

‫בהינתן )‪ X ∼ Bin (n, p‬אזי‬


‫]‪E [X‬‬ ‫‪= np‬‬ ‫)‪(6.1‬‬

‫הוכחה ־ תוחלת משתנה בינומי‬

‫∞‬ ‫ ‬ ‫∞‬
‫‪X‬‬ ‫‪n k n−k X n (n − 1) (n − 2) . . . (n − k + 1) k n−k‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫·‪k‬‬ ‫‪p q‬‬ ‫=‬ ‫·‪k‬‬ ‫‪p q‬‬
‫‪k‬‬ ‫!‪k‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫‪k=0‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪X‬‬ ‫‪n (n − 1) (n − 2) . . . (n − k + 1) k n−k‬‬ ‫)‪X (n − 1) (n − 2) . . . (n − k + 1‬‬
‫=‬ ‫‪p q‬‬ ‫‪= np‬‬ ‫‪pk−1 q n−k‬‬
‫!)‪(k − 1‬‬ ‫!)‪(k − 1‬‬
‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬
‫∞‬ ‫ ∞‬ ‫‬
‫‪l=k−1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪(n − 1) (n − 2) . . . (n − l) l n−1−l‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪n − 1 l n−1−l‬‬ ‫‪n−1‬‬
‫=‬ ‫‪np‬‬ ‫‪pq‬‬ ‫‪= np‬‬ ‫‪pq‬‬ ‫)‪= np(p + q‬‬ ‫‪= np‬‬
‫!‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫} ‪| {z‬‬
‫‪l=0‬‬ ‫‪l=0‬‬
‫‪=1‬‬

‫משתנה מקרי פואסוני‬ ‫‪6.2.2‬‬

‫בהינתן )‪ X ∼ Pois (λ‬אזי‬


‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪λ‬‬ ‫)‪(6.2‬‬

‫הוכחה ־ תוחלת משתנה פואסוני‬

‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬


‫‪X‬‬ ‫‪λk‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪λk‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪λk−1‬‬ ‫‪l=k−1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪λl‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪k · e−λ‬‬ ‫=‬ ‫‪e−λ‬‬ ‫‪= λ e−λ‬‬ ‫=‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪e−λ‬‬ ‫‪=λ‬‬
‫!‪k‬‬ ‫!)‪(k − 1‬‬ ‫!)‪(k − 1‬‬ ‫!‪l‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫‪l=0‬‬
‫} ‪| {z‬‬
‫‪=1‬‬

‫משתנה מקרי גיאומטרי‬ ‫‪6.2.3‬‬

‫בהינתן )‪ X ∼ Geom (p‬אזי‬


‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫)‪(6.3‬‬
‫‪p‬‬

‫הוכחה ־ תוחלת משתנה גיאומטרי‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫‪"∞ #‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪X‬‬
‫‪k−1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪k−1‬‬ ‫‪d X k‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪k·q‬‬ ‫‪p=p‬‬ ‫‪k·q‬‬ ‫‪=p‬‬ ‫‪q =p‬‬ ‫‪=p‬‬ ‫‪2‬‬ ‫= ‪= 2‬‬
‫‪dq‬‬ ‫‪dq 1 − q‬‬ ‫)‪(1 − q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬

‫‪28‬‬
‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬ ‫תוחלות של משתנים מקריים מיוחדים‬ ‫‪6.2‬‬

‫משתנה מקרי אחיד‬ ‫‪6.2.4‬‬

‫בהינתן )‪ X ∼ U (a, b‬אזי‬

‫‪a+b‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫)‪(6.4‬‬
‫‪2‬‬

‫הוכחה ־ תוחלת משתנה אחיד‬

‫‪ˆb‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪b2 − a2‬‬ ‫‪a+b‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫=‬
‫‪b−a‬‬ ‫)‪2 (b − a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a‬‬

‫משתנה מקרי מעריכי‬ ‫‪6.2.5‬‬

‫בהינתן )‪ X ∼ Exp (λ‬אזי‬


‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫)‪(6.5‬‬
‫‪λ‬‬

‫הוכחה ־ תוחלת משתנה מעריכי‬

‫∞ˆ‬ ‫‬ ‫∞ ‬
‫ ‪(1 + λx) −λx‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪λxe−λx dx = −‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪ =λ‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים מטבע‪ .‬אם בהטלה הראשונה יצא עץ מקבלים ‪ 1‬ש"ח‪ ,‬אם יצא פלי ואז עץ מקבלים ‪ 2‬ש"ח וכך הלאה כך שאם ‪k‬‬
‫פעמים יצא פלי ואז עץ מקבלים ‪ 2k‬ש"ח‪.‬‬
‫נגדיר משתנה מקרי ‪ X‬כסכום הזכייה במשחק‪ .‬כמה כסף כדאי להשקיע בו?‬
‫נמצא את התוחלת של ‪:X‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫·‪1‬‬ ‫∞ = ··· ‪+ 2 · + 4 · +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫כלומר‪ ,‬התוחלת של הזכיה במשחק היא אינסופית‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬ ‫התפלגות ותוחלת של פונקציה של משתנה מקרי‬ ‫‪6.3‬‬

‫התפלגות ותוחלת של פונקציה של משתנה מקרי‬ ‫‪6.3‬‬


‫התפלגות של פונקציה של משתנה מקרי‬ ‫‪6.3.1‬‬

‫בהינתן משתנה מקרי ‪ X‬בעל התפלגות נתונה )באמצעות )‪ Pr (x‬או )‪ (fX (x‬ומשתנה מקרי )‪ Y = g (X‬נרצה למצוא את‬
‫ההתפלגות של ‪.Y‬‬
‫אם ‪ X‬משתנה מקרי בדיד‪ ,‬נבחין בין שני מקרים‪:‬‬

‫‪ g (x) .1‬פונקציה חד־חד ערכית‪:‬‬

‫]) ‪Pr [Y = g (xi‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (X = xi‬‬

‫‪ g (x) .2‬אינה פונקציה חד־חד ערכית‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫]‪pY [Y = y‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (X = xi‬‬
‫‪g(xi )=y‬‬

‫אם ‪ X‬משתנה מקרי רציף‪ ,‬נבצע את שרשרת המעברים הבאה‪:‬‬

‫‪ .1‬באמצעות אינטגרציה על ‪ fX‬נקבל את פונקציית ההתפלגות המצטברת ‪.FX‬‬


‫‪ .2‬באמצעות הקשר )‪ y = g (x‬נקבל את פונקציית ההתפלגות המצטברת ‪.FY‬‬

‫‪ .3‬באמצעות גזירת הפונקציה ‪ FY‬נקבל את פונקציית הצפיפות ‪.fY‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון משתנה מקרי רציף ‪ X‬בעל צפיפות מסויימת )‪ fX (x‬ומשתנה מקרי נוסף ‪ .Y = 3 − 2X‬מהי פונקציית הצפיפות )‪?fY (y‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪3−y‬‬ ‫‪3−y‬‬
‫> ‪FY (y) = Pr (3 − 2X 6 y) = Pr X‬‬ ‫‪= 1 − FX‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪dFY‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3−y‬‬
‫= )‪fY (y‬‬ ‫‪= fX‬‬
‫‪dy‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון משתנה מקרי רציף )‪ .X ∼ U (0, 1‬נרצה למצוא משתנה מקרי ‪ Y‬בעל פונקציית התפלגות מצטברת )‪g : R → (0, 1‬‬
‫עולה ממש ומקיימת ‪ . lim g (x) = 0, lim g (x) = 1‬כיצד נוכל לקבל משתנה מקרי כזה מהצורה )‪?Y = h (X‬‬
‫∞‪x→−‬‬ ‫∞→‪x‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נגדיר )‪ Y = g −1 (x‬כאשר ‪ g‬היא הפונקציה הנ"ל‪ .‬נראה שאכן מתקיים )‪:FY (y) = g (y‬‬

‫)‪FY (y) = Pr (Y 6 y) = Pr g −1 (X) 6 y = Pr [X 6 g (y)] = g (y‬‬


‫‬ ‫‬

‫כאשר המעבר האחרון נובע מהעובדה ש־‪ X‬מתפלג אוניפורמית‪.‬‬


‫כלומר‪ ,‬ברגע שיש לנו משתנה מתפלג אוניפורמית‪ ,‬נוכל לסמלץ פונקציות התפלגות נוספות‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫תוחלת של משתנה מקרי‬ ‫‪6‬‬ ‫התפלגות ותוחלת של פונקציה של משתנה מקרי‬ ‫‪6.3‬‬

‫דוגמה ־ התפלגות קושי‬

‫נתון משתנה מקרי ‪ Y‬בעל פונקציית הצפיפות הבאה‪:‬‬


‫‪1 1‬‬
‫)‪fY (y‬‬ ‫=‬
‫‪π 1 + y2‬‬
‫פונקציית ההתפלגות המצטברת היא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪FY (y‬‬ ‫=‬ ‫‪tan−1 (y) +‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪2‬‬
‫כעת‪ ,‬אם )‪ ,X ∼ U (0, 1‬מהי הפונקציה ‪ g‬הדרושה כך ש־)‪ Y = g (X‬יתפלג בהתפלגות קושי?‬
‫התשובה‪:‬‬

‫‪Y‬‬ ‫)‪= FY−1 (X) = − cot (πX‬‬

‫נשים לב שזוהי אינה התשובה היחידה‪ .‬גם )‪ Y = cot (πX‬מקיימת את התנאי‪.‬‬


‫ככלל‪ ,‬עבור כל משתנה ‪ Y‬המתפלג סימטרית מתקיים שהמשתנה ‪ −Y‬מתפלג באותו אופן‪.‬‬

‫תוחלת של פונקציה של משתנה מקרי‬ ‫‪6.3.2‬‬

‫נוכל למצוא את התוחלת בשתי דרכים‪:‬‬

‫‪ .1‬מציאת ההתפלגות של ‪ Y‬במפורש )כמתואר בחלק הקודם( ולאחר מכן הפעלת הגדרת התוחלת‪.‬‬
‫‪ .2‬חישוב התוחלת ישירות‪:‬‬

‫)א( עבור משתנה בדיד‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫])‪E [g (X‬‬ ‫=‬ ‫) ‪g (xi ) Pr (X = xi‬‬
‫‪i‬‬

‫)ב( עבור משתנה רציף‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫])‪E [g (X‬‬ ‫=‬ ‫‪g (x) fX (x) dx‬‬
‫∞‪−‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי רציף בעל פונקציית צפיפות )‪ .fX (x‬מתקיים‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫= ‪E X2‬‬ ‫‪x2 fX (x) dx‬‬
‫ ‬

‫∞‪−‬‬
‫∞ˆ‬
‫]‪E [aX + b‬‬ ‫=‬ ‫‪(ax + b) fX (x) dx = aE [X] + b‬‬
‫∞‪−‬‬

‫מהדוגמה הנ"ל נסיק שכאשר )‪ g (x‬היא פונקציה ליניארית ב־‪ x‬אזי מתקיים‪:‬‬

‫])‪E [g (X‬‬ ‫)]‪= g (E [X‬‬

‫‪31‬‬
‫שונות )‪ (Variance‬של משתנה מקרי‬ ‫‪7‬‬

‫( של משתנה מקרי‬ ‫שונות ) ‪Variance‬‬ ‫‪7‬‬


‫השונות היא גודל המסמל את פיזור הנתונים ביחס לתוחלת‪.‬‬

‫הגדרה‬ ‫‪7.1‬‬
‫הגדרה‬

‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי בעל תוחלת ‪ .µ‬נגדיר את השונות באופן הבא‪:‬‬


‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫)]‪= E (X − µ) = E (x − E [X‬‬

‫נשים לב שתיתכן גם שונות אינסופית‪.‬‬


‫במקרה הבדיד מתקיים‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫=‬ ‫) ‪(xi − E [X]) · Pr (X = xi‬‬ ‫)‪(7.1‬‬
‫‪i‬‬

‫במקרה הרציף מתקיים‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫‪2‬‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫=‬ ‫‪(x − E [X]) fX (x) dx‬‬ ‫)‪(7.2‬‬
‫∞‪−‬‬

‫נקבל ביטוי נוסף עבור השונות במקרה הרציף‪:‬‬


‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬
‫= ‪x − µ2 fX (x) dx‬‬ ‫‪x2 fX (x) dx − 2µ‬‬ ‫‪xfX (x) dx + µ2‬‬
‫‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫=‬ ‫‪fX (x) dx‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬ ‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬
‫‪=µ‬‬ ‫‪=1‬‬

‫‪= E X 2 − µ2‬‬
‫ ‬

‫]‪Var (X) = E X 2 − E2 [X‬‬


‫ ‬
‫)‪(7.3‬‬

‫דוגמה‬

‫‪7‬‬
‫= ]‪.E [X‬‬ ‫‪2‬‬‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי המייצג את תוצאת ההטלה של קוביה הוגנת‪ .‬כפי שראינו כבר‪ ,‬מתקיים‬
‫נחשב את השונות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12 + 2 2 + 3 2 + 4 2 + 5 2 + 6 2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪7‬‬ ‫‪35‬‬
‫= ]‪= E X 2 − E2 [X‬‬
‫ ‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬

‫סטיית תקן‬ ‫‪7.2‬‬


‫נשים לב שהיחידות של השונות הן ריבוע היחידות של ‪ X‬ושל ]‪ .E [X‬לכן‪ ,‬נגדיר את סטיית התקן באופן הבא‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪σX‬‬ ‫)‪Var (X‬‬ ‫)‪(7.4‬‬

‫‪32‬‬
‫( של משתנה מקרי‬Variance) ‫שונות‬ 7 ‫תכונות‬ 7.3

‫תכונות‬ 7.3
.1

Var (X) > 0 (7.5)

.2

Var (aX) = a2 Var (X) (7.6)


σaX = |a| σX (7.7)

.3

Var (X + b) = Var (X) (7.8)

33
‫התפלגות נורמלית )גאוסית(‬ ‫‪8‬‬

‫התפלגות נורמלית )גאוסית(‬ ‫‪8‬‬


‫התפלגות נורמלית תקנית‬ ‫‪8.1‬‬
‫הגדרה‬ ‫‪8.1.1‬‬

‫הגדרה ־ התפלגות נורמלית תקנית‬

‫משנה מקרי ‪ Z‬ייקרא משתנה מקרי נורמלי תקני אם פונקציית הצפיפות שלו היא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x2‬‬
‫)‪fZ (x‬‬ ‫=‬ ‫‪√ e− 2‬‬
‫‪2π‬‬

‫איור ‪ :8.1‬התפלגות נורמלית תקנית‬

‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪8.1.2‬‬

‫פונקציית ההתפלגות המצטברת של התפלגות נורמלית תקנית מסומנת )‪ Φ (x‬ומקיימת‪:‬‬


‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬
‫= )‪Φ (x‬‬ ‫√ ‪1 + erf‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫́‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪.erf (x‬‬ ‫‪√2‬‬
‫‪π‬‬
‫כאשר ‪e−t dt‬‬
‫‪0‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתקיים הקשר‬

‫)‪Φ (a) + Φ (−a‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬

‫ולכן‪ ,‬לכל ‪ a < b‬מתקיים‪:‬‬

‫)‪Pr (a 6 Z 6 b‬‬ ‫=‬ ‫)‪Φ (b) − Φ (a‬‬

‫פונקציית ההתפלגות המצטברת עבוד משתנה מקרי נורמלי תקני נראית באיור ‪:8.2‬‬

‫איור ‪ :8.2‬פונקציית התפלגות מצטברת עבור משתנה מקרי נורמלי תקני‬

‫‪34‬‬
‫התפלגות נורמלית )גאוסית(‬ ‫‪8‬‬ ‫התפלגות נורמלית כללית‬ ‫‪8.2‬‬

‫תוחלת‬ ‫‪8.1.3‬‬

‫תוחלת של משתנה מקרי נורמלי תקני‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫‪1‬‬ ‫‪x2‬‬
‫]‪E [Z‬‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫‪xe−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪2π‬‬
‫∞‪−‬‬
‫]‪E [Z‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬

‫שונות‬ ‫‪8.1.4‬‬

‫שונות של משתנה מקרי נורמלי תקני‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫‪x2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x2 e−‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪Var (Z‬‬ ‫‪= E Z‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪dx‬‬
‫∞‪−‬‬
‫)‪Var (Z‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬

‫סטיית תקן‬ ‫‪8.1.5‬‬

‫סטיית תקן של משתנה מקרי נורמלי תקני‪:‬‬


‫‪p‬‬
‫‪σZ‬‬ ‫=‬ ‫)‪Var (Z‬‬
‫‪σZ‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬

‫התפלגות נורמלית כללית‬ ‫‪8.2‬‬


‫הגדרה‬ ‫‪8.2.1‬‬

‫הגדרה ־ התפלגות נורמלית כללית‬

‫משנה מקרי ‪ X‬ייקרא משתנה מקרי נורמלי כללי אם ניתן להציגו בצורה ‪ X = αZ + β‬כאשר ‪ Z‬הוא משתנה נורמלי תקני‪.‬‬

‫תכונות‬ ‫‪8.2.2‬‬

‫תוחלת של משתנה מקרי נורמלי‪:‬‬


‫]‪E [X‬‬ ‫‪= αE [Z] + β‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫‪= β‬‬
‫שונות של משתנה מקרי נורמלי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫)‪= α Var (Z‬‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫‪= α2‬‬
‫סטיית תקן של משתנה מקרי נורמלי‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫‪σX‬‬ ‫=‬ ‫)‪Var (X‬‬
‫‪σX‬‬ ‫‪= α‬‬

‫‪35‬‬
‫התפלגות נורמלית )גאוסית(‬ ‫‪8‬‬ ‫משפט דה־מואבר ־ לפלס‬ ‫‪8.3‬‬

‫תקנון של משתנה מקרי נורמלי כללי‬ ‫‪8.2.3‬‬

‫הגדרה ־ תקנון של משתנה מקרי נורמלי‬

‫בהינתן משתנה מקרי נורמלי ‪ ,X‬אזי התקנון של ‪ X‬מוגדר להיות‬


‫‪X − µX‬‬
‫‪Z‬‬ ‫=‬
‫‪σX‬‬
‫נשים לב ש־‪ Z‬הוא משתנה מקרי נורמלי תקני‪.‬‬
‫‬
‫משתנה מקרי נורמלי כללי מתוקנן מסומן ‪ .X ∼ N µ, σ 2‬משתנה מקרי כזה מקיים את התכונות הבאות‪:‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫‪= µ‬‬


‫)‪Var (X‬‬ ‫‪= σ2‬‬
‫‪σX‬‬ ‫‪= σ‬‬

‫בפרט‪ ,‬משתנה נורמלי תקני הוא משתנה נורמלי כללי המקיים )‪.Z ∼ N (0, 1‬‬
‫‬
‫עבור משתנה מקרי ‪ X ∼ N µ, σ 2‬מתקיים‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪a−µ‬‬ ‫‪X −µ‬‬ ‫‪b−µ‬‬ ‫‪b−µ‬‬ ‫‪a−µ‬‬
‫)‪Pr (a 6 X 6 b‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪=Φ‬‬ ‫‪−Φ‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬

‫פונקציית הצפיפות של משתנה מקרי נורמלי כללי‬ ‫‪8.2.4‬‬

‫נמצא את פונקציית הצפיפות )‪ fX (x‬באמצעות פונקציית ההתפלגות המצטברת‪:‬‬


‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪X −µ‬‬ ‫‪x−µ‬‬ ‫‪x−µ‬‬
‫‪FX (x) = Pr (X 6 x) = Pr‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪=Φ‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪x−µ‬‬
‫= ‪FX‬‬ ‫‪1 + erf‬‬ ‫√‬
‫‪2‬‬ ‫‪σ 2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪dF‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x−µ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x−µ‬‬
‫= )‪fX (x‬‬ ‫‪= Φ0‬‬ ‫‪= fZ‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪(x−µ)2‬‬
‫= )‪fX (x‬‬ ‫‪√ e− 2σ2‬‬
‫‪σ 2π‬‬

‫משפט דה־מואבר ־ לפלס‬ ‫‪8.3‬‬

‫בהינתן משתנה מקרי )‪ ,X ∼ Bin (n, p‬מתקיים‪:‬‬


‫∞→‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫→‪−−−−‬‬ ‫])‪N [np, np (1 − p‬‬

‫‪36‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬

‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬

‫הגדרות‬ ‫‪9.1‬‬
‫הגדרה ־ התפלגות משותפת של שני משתנים מקריים בדידים‬

‫יהיו ‪ X, Y‬שני משתנים מקריים בדידים המוגדרים על אותו מרחב הסתברות ‪ ,Ω‬אזי פונקציית ההסתברות המשותפת של‬
‫‪ X, Y‬מסומנת‪:‬‬

‫)‪Pr XY (a, b‬‬ ‫=‬ ‫])‪Pr [(X = a) ∩ (Y = b‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪X (ω‬‬
‫במרחב של מספר משתנים מקריים נוכל להגדיר וקטור אקראי ‪  Y (ω) ‬בכדי לתאר את המצב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫הגדרה ־ התפלגויות שוליות‬

‫בהינתן פונקציית הסתברות משותפת ‪ PrXY‬נגדיר את ההתפלגויות השוליות‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫= )‪pX (a‬‬ ‫) ‪Pr XY (a, yj‬‬
‫‪j‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪pY (b‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr XY (xj , b‬‬
‫‪j‬‬

‫הגדרה ־ התפלגות משותפת של שני משתנים מקריים רציפים‬

‫משתנים מקריים רציפים ‪ X, Y‬המוגדרים על אותו מרחב הסתברות ‪ Ω‬הם בעלי פונקציית צפיפות משותפת )‪ fXY (x, y‬אם‬
‫לכל תחום ‪ D ⊆ R2‬מתקיים‪:‬‬
‫¨‬
‫= ]‪Pr [(x, y) ∈ D‬‬ ‫‪fXY (x, y) dxdy‬‬
‫‪D‬‬

‫נמצא את האנלוגיה להתפלגויות השוליות עבור משתנים רציפים‪:‬‬


‫∞ˆ ‪ˆx‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪FX (x‬‬ ‫=‬ ‫= )‪Pr (X 6 x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪fXY (x0 , y) dy  dx0‬‬


‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫∞ˆ‬
‫)‪fX (x‬‬ ‫=‬ ‫‪fXY (x, y) dy‬‬ ‫)‪(9.1‬‬
‫∞‪−‬‬

‫באופן דומה‪:‬‬
‫∞ˆ‬
‫)‪fY (y‬‬ ‫=‬ ‫‪fXY (x, y) dx‬‬ ‫)‪(9.2‬‬
‫∞‪−‬‬

‫נשים לב שייתכנו מצבים בהם )‪ fX (x) , fY (y‬קיימות‪ ,‬אבל )‪ fXY (x, y‬אינה קיימת‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫תוחלת של סכום שני משתנים מקריים‬ ‫‪9.2‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון ‪.X ∼ U (0, 1) , Y ∼ U (0, 1) , X = Y‬‬


‫הדרך היחידה שבה דבר כזה ייתכן היא כאשר ההתפלגות היא כל הישר ‪ y = x‬בין ‪ 0‬ו־‪ .1‬אך במצב כזה לא נוכל למצוא‬
‫התפלגויות שוליות בכלים שאנו מכירים‪.‬‬

‫תוחלת של סכום שני משתנים מקריים‬ ‫‪9.2‬‬

‫כיצד נוכל לחשב את‬ ‫נניח שנתונים לנו שני משתנים מקריים ‪ X, Y‬המתפלגים במשותף כך ש־] ‪ E [X] , E [Y‬קיימים‪.‬‬
‫] ‪?E [X + Y‬‬
‫ניזכר בשיטה שבה חישבנו תוחלת של פונקציה של משתנה מקרי יחיד ונכליל עבור משתנים מקריים המתפלגים במשותף‪:‬‬
‫¨‬
‫= ]) ‪E [g (X, Y‬‬ ‫‪g (x, y) fXY (x, y) dxdy‬‬ ‫)‪(9.3‬‬
‫‪R2‬‬

‫ובפרט‪:‬‬
‫¨‬ ‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ ∞ˆ‬
‫] ‪E [X + Y‬‬ ‫=‬ ‫= ‪(x + y) fXY (x, y) dxdy‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪fXY‬‬ ‫‪(x, y) dy dx +‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪fXY (x, y) dxdy‬‬
‫‪R2‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−∞ −‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬ ‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬
‫)‪=fX (x‬‬ ‫)‪=fY (y‬‬
‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬
‫=‬ ‫‪xfX (x) dx +‬‬ ‫] ‪yfY (y) dy = E [X] + E [Y‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬

‫נכליל עבור כל מספר של משתנים מקריים המתפלגים במשותף‪:‬‬


‫"‬ ‫‪#‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪Xn‬‬ ‫=‬ ‫] ‪E [Xn‬‬ ‫)‪(9.4‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫מסקנה נוספת שנוכל להגיע אליה ־ בהינתן ‪ ,Y > X‬אזי ]‪:E [Y ] > E [X‬‬

‫] ‪E [Y‬‬ ‫]‪= E [X + (Y − X)] = E [X] + E [Y − X] > E [X‬‬


‫} ‪| {z‬‬
‫‪>0‬‬

‫דוגמה‬

‫נוכל להשתמש בתוחלת של סכום משתנים מקריים בכדי לחשב בדרך נוספת את התוחלת של משתנה מקרי בינומי‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫‪P‬‬‫‪n‬‬
‫=‪X‬‬ ‫נגדיר את ‪ X‬כמספר ההצלחות בסדרה של ‪ n‬ניסויי ברנולי עם סיכוי ‪ p‬להצלחה‪ .‬כעת‪ ,‬נציג את ‪ X‬באופן הבא ־ ‪Xk‬‬
‫‪k=1‬‬
‫כאשר ‪ Xk‬הוא ‪ 1‬אם הצלחנו בניסוי ה־‪ k‬ו־‪ 0‬אחרת‪ .‬מתקיים‪:‬‬

‫] ‪E [Xk‬‬ ‫=‬ ‫‪0 · (1 − p) + 1 · p = p‬‬

‫נחשב את התוחלת של ‪:X‬‬


‫"‬ ‫‪n‬‬
‫‪#‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫‪= E‬‬ ‫= ‪Xk‬‬ ‫= ] ‪E [Xk‬‬ ‫‪p = np‬‬
‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬

‫‪38‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫התפלגות משותפת עבור משתנים מקריים בלתי תלויים‬ ‫‪9.3‬‬

‫דוגמה‬

‫שמים ‪ n‬מספרים }‪ {1, . . . , n‬ב־‪ n‬תאים ממוספרים‪ .‬נסמן ב־‪ X‬את מספר ההתאמות ־ מספר המספרים שהושמו בתא בעל‬
‫מספר זהה‪ .‬מהי התוחלת של ‪?X‬‬
‫‪P‬‬‫‪n‬‬
‫= ‪ X‬כאשר ‪ Xk‬הוא ‪ 1‬אם המספר ‪ k‬נמצא בתא ה־‪ k‬ו־‪ 0‬אחרת‪ .‬מתקיים‪:‬‬ ‫נציג את ‪ X‬באופן הבא ־ ‪Xk‬‬
‫‪k=1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫] ‪E [Xk‬‬ ‫=‬ ‫‪1· +0· 1−‬‬ ‫=‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫נחשב את התוחלת של ‪:X‬‬


‫"‬ ‫‪n‬‬
‫‪#‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫‪= E‬‬ ‫= ‪Xk‬‬ ‫= ] ‪E [Xk‬‬ ‫‪=n‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬

‫התפלגות משותפת עבור משתנים מקריים בלתי תלויים‬ ‫‪9.3‬‬


‫תנאי לאי תלות‬ ‫‪9.3.1‬‬

‫משתנים מקריים רציפים משותפים ‪ X, Y‬הם בלתי תלויים אם ורק אם )‪.fXY (x, y) = fX (x) fY (y‬‬
‫הוכחה‬

‫כיוון ראשון‪:‬‬
‫יהיו ‪ .a, b ∈ Ω‬לפי הנחת האי־תלות )‪.Pr [(X 6 a) ∩ (Y 6 b)] = Pr (X 6 a) · Pr (Y 6 b) = FX (a) FY (b‬‬
‫נגזור לפי ‪ a‬ולפי ‪:b‬‬
‫‪ˆa ˆb‬‬
‫‪d2‬‬ ‫‪d2‬‬
‫= ‪fXY (x, y) dydx‬‬ ‫])‪[FX (a) FY (b‬‬
‫‪dadb‬‬ ‫‪dadb‬‬
‫∞‪−∞ −‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ˆa ‬‬ ‫‪ˆb‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪XY‬‬ ‫‪(x,‬‬ ‫)‪y‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫)‪ dx = fX (a) fY (b‬‬
‫‪da‬‬ ‫‪ db‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪−∞ ‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫‪}‬‬
‫)‪=fXY (x,b‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪d‬‬
‫)‪fXY (x, b) dx = fX (a) fY (b‬‬
‫‪da‬‬
‫∞‪−‬‬
‫)‪fXY (a, b‬‬ ‫)‪= fX (a) fY (b‬‬

‫כיוון שני‪:‬‬
‫¨‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫])‪Pr [(X ∈ I) ∩ (Y ∈ J‬‬ ‫=‬ ‫‪fX (x) fY (y) dxdy = ‬‬ ‫‪fX (x) dx ‬‬ ‫‪fY (y) dy ‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪X∈I‬‬
‫‪Y ∈J‬‬
‫=‬ ‫)‪Pr (X ∈ I) · Pr (Y ∈ J‬‬

‫‪39‬‬
‫שונות משותפת‬ ‫‪9.4‬‬ ‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬

‫דוגמה‬

‫שני אנשים קבעו להיפגש במקום מסויים בין השעות ‪ 12‬ואחת אחר הצהריים‪ .‬כל אחד מהשניים מגיע בזמן אקראי‪ ,‬ממתין ‪10‬‬
‫דקות ואז עוזב‪ .‬מהי ההסתברות שהם יפגשו?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נתון לנו )‪ X ∼ U (0, 1) , Y ∼ U (0, 1‬וכן ש־ ‪ X, Y‬בלתי תלויים‪ .‬ההתפלגות המשותפת היא‪:‬‬
‫(‬
‫]‪1 , x ∈ [0, 1] ∧ y ∈ [0, 1‬‬
‫= )‪fXY (x, y‬‬
‫‪0 , else‬‬

‫ולכן‪ ,‬ההסתברות היא‪:‬‬


‫‬ ‫‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr |X − Y | 6‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫=‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪36‬‬

‫שונות משותפת‬ ‫‪9.4‬‬


‫הגדרה‬ ‫‪9.4.1‬‬

‫הגדרה ־ שונות משותפת‬

‫השונות המשותפת של שני משתנים מקריים ‪ X, Y‬מוגדרת להיות‪:‬‬

‫) ‪Cov (X, Y‬‬ ‫=‬ ‫]) ‪E [(X − µX ) (Y − µY‬‬

‫נבחין בין שני מקרים של השונות המשותפת‪:‬‬

‫‪ .1‬שונות משותפת חיובית ־ למשתנה מקרי אחד יש נטיה לגדול ככל שהמשתנה המקרי האחר גדל‪.‬‬
‫‪ .2‬שונות משותפת שלילית ־ למשתנה מקרי אחד יש נטיה לקטון ככל שהמשתנה המקרי האחר גדל‪.‬‬

‫הערה‪ :‬השונות המשותפת אינה אינדיקציה לאופי ההשפה של משתנה מקרי אחד על משתנה מקרי אחר‪ .‬ייתכן ששניהם‬
‫מושפעים ממשתנה מקרי שלישי‪.‬‬

‫תכונות של שונות משותפת‬ ‫‪9.4.2‬‬

‫‪ .1‬סימטריה‪:‬‬

‫) ‪Cov (X, Y‬‬ ‫=‬ ‫)‪Cov (Y, X‬‬

‫‪ .2‬ביליניאריות‪:‬‬

‫) ‪Cov (X1 + X2 , Y‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Cov (X1 , Y ) + Cov (X2 , Y‬‬

‫‪ .3‬סגירות לכפל וחיבור‪:‬‬

‫)‪Cov (aX − b, cY + d‬‬ ‫) ‪= acCov (X, Y‬‬

‫‪40‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫שונות משותפת‬ ‫‪9.4‬‬

‫‪ .4‬מכפלה פנימית‪:‬‬

‫)‪Cov (X, X‬‬ ‫=‬ ‫‪Var (X) > 0‬‬

‫‪ .5‬חישוב השונות המשותפת‪:‬‬

‫) ‪Cov (X, Y‬‬ ‫] ‪= E [XY ] − E [X] E [Y‬‬

‫‪ .6‬שונות משותפת של משתנים בלתי תלויים‪:‬‬

‫] ‪E [XY‬‬ ‫] ‪= E [X] E [Y‬‬


‫) ‪Cov (X, Y‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬

‫הוכחה ־ תכונה ‪6‬‬

‫¨‬ ‫¨‬ ‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫] ‪E [XY‬‬ ‫=‬ ‫= ‪xyfXY (x, y) dxdy‬‬ ‫‪xyfX (x) fY (y) dxdy = ‬‬ ‫‪xfX (x) dx ‬‬ ‫‪yfY (y) dy ‬‬
‫‪R2‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫] ‪= E [X] E [Y‬‬

‫(‬ ‫משתנים בלתי מתואמים ) ‪Uncorrelated‬‬ ‫‪9.4.3‬‬

‫הגדרה ־ משתנים בלתי מתואמים‬

‫משתנים מקריים ‪ X, Y‬הם בלתי מתואמים אם ורק אם ‪.Cov (X, Y ) = 0‬‬

‫מסקנה‪ :‬משתנים מקריים בלתי תלויים הם בהכרח בלתי מתואמים‪ ,‬אך הכיוון ההפוך אינו נכון‪.‬‬
‫דוגמות ־ משתנים בלתי מתואמים ותלויים‪.‬‬

‫‪ .1‬נתבונן במשתנים מקריים בדידים ‪ X, Y‬כך שההסתברות המשותפת שלהם היא כזו‪:‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫)‪, (0, −1) , (0, 1) , (−1, 0) , (1, 0‬‬
‫‪pXY‬‬ ‫= )‪(x, y‬‬
‫‪0 , else‬‬

‫קל לראות שמתקיים ‪ E [X] = E [Y ] = E [XY ] = 0‬ולכן המשתנים בלתי מתואמים‪ ,‬אך הם גם תלויים‪.‬‬
‫‪ .2‬נתון משתנה מקרי ‪ X‬המפולג סביב ‪ 0‬באופן סימטרי ־ ‪ E [X] = 0‬ומשתנה מקרי ‪ .Y = X 2‬מתקיים‪:‬‬

‫‪E [X] = 0 , E [XY ] = E X 3 = 0‬‬


‫ ‬

‫זאת משום שגם ‪ X 3‬בהכרח מתפלג סביב ‪ 0‬באופן סימטרי‪ .‬לכן ‪ X, Y‬אינם מתואמים‪ ,‬אך מובן הם תלויים ) ‪ Y‬הוא פונקציה‬
‫של ‪.(X‬‬

‫‪41‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫שונות משותפת‬ ‫‪9.4‬‬

‫(‬ ‫מקדם מתאם ) ‪Correlation Coecient‬‬ ‫‪9.4.4‬‬

‫הגדרה ־ מקדם המתאם‬

‫יהיו ‪ X, Y‬משתנים מקריים שאינם דטרמינימסטיים ־ ‪ Var (X) > 0 , Var (Y ) > 0‬־ אזי מקדם המתאם שלהם מוגדר‬
‫להיות‪:‬‬
‫) ‪Cov (X, Y‬‬
‫‪ρXY‬‬ ‫=‬
‫‪σX σY‬‬

‫כאשר ‪ ρXY‬קרוב ל־‪ ,1‬אזי נאמר שישנה תלות ליניארית חזקה‪.‬‬


‫כאשר ‪ ρXY‬קרוב ל־‪ ,0‬אזי נאמר שישנה תלות ליניארית חלשה‪.‬‬
‫נשים לב שתמיד מתקיים ‪.|ρXY | 6 1‬‬
‫הוכחה ־ תכונת מקדם המתאם‬

‫)‪Cov (Y − λX, Y − λX‬‬ ‫=‬ ‫‪Var (Y − λX) = Var (Y ) + λ2 Var (X) − 2λCov (X, Y ) > 0‬‬

‫כיוון שעבור ‪ λ = 0‬אנו מקבלים ‪ ,Var (Y ) > 0‬אז נסיק שמתקיים‪:‬‬


‫‪2‬‬
‫‪4Cov (X, Y ) − 4Var (X) Var (Y ) 6 0‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪Cov (X, Y‬‬ ‫) ‪6 Var (X) Var (Y‬‬
‫|) ‪|Cov (X, Y‬‬
‫‪6 1‬‬
‫‪σX σY‬‬
‫‪ρXY‬‬ ‫‪6 1‬‬

‫בנוסף‪ ,‬נשים לב שאם ‪ ,ρXY = 1‬אזי ‪ Y = αX + β‬עבור ‪ α > 0‬ואם ‪ ,ρXY = −1‬אזי ‪ Y = αX + β‬עבור ‪.α < 0‬‬

‫יישומים של השונות המשותפת‬ ‫‪9.4.5‬‬

‫‪ .1‬שונות של סכום‪:‬‬

‫) ‪Var (X + Y‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Var (X) + Var (Y ) + 2Cov (X, Y‬‬

‫נסיק עבור משתנים בלתי מתואמים‪:‬‬

‫) ‪Var (X + Y‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Var (X) + Var (Y‬‬

‫‪ .2‬הכללה ל־‪ n‬מחוברים‪:‬‬


‫‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫) ‪Var (X1 + X2 + · · · + Xn‬‬ ‫=‬ ‫‪Var (Xi ) + 2‬‬ ‫) ‪Cov (Xi , Xj‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪16i<j6n‬‬

‫נסיק עבור משתנים בלתי מתואמים לכל ‪:i 6= j‬‬


‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫) ‪Var (X1 + X2 + · · · + Xn‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Var (Xi‬‬
‫‪i=1‬‬

‫‪42‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫התפלגות של סכום של שני משתנים מקריים בלתי תלויים‬ ‫‪9.5‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון )‪ .X ∼ Bin (n, p‬ראינו שעבור התוחלת מתקיים ‪ ,E [X] = np‬כעת נראה שמתקיים ‪.Var (X) = npq‬‬
‫‪n‬‬
‫‪P‬‬
‫= ‪ X‬וכן שלכל ‪ Xi , Xj i 6= j‬בלתי תלויים ולכן‪:‬‬ ‫נגדיר ‪ Xi‬להיות ‪ 1‬אם הניסוי ה־‪ i‬הצליח ו־‪ 0‬אם לא‪ .‬מובן ש־ ‪Xi‬‬
‫‪i=1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪Var (Xi ) = E Xi2 − E [Xi ] = p − p2 = pq‬‬
‫ ‬

‫‪X‬‬‫‪n‬‬
‫= )‪Var (X‬‬ ‫‪Var (Xi ) = npq‬‬
‫‪i=1‬‬

‫התפלגות של סכום של שני משתנים מקריים בלתי תלויים‬ ‫‪9.5‬‬


‫בהינתן משתנים מקריים ‪ X, Y‬בלתי תלויים בעלי צפיפות )‪ ,fX (x) , fY (y‬כיצד יתפלג המשתנה ‪?S = X + Y‬‬

‫¨‬ ‫∞ˆ‬ ‫ˆ‬


‫‪s−x‬‬

‫)‪FS (s‬‬ ‫=‬ ‫= )‪Pr (S 6 s) = Pr (X + Y 6 s‬‬ ‫= ‪fXY (x, y) dxdy‬‬ ‫)‪fX (x‬‬ ‫‪fY (y) dy dx‬‬
‫‪x+y6s‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬
‫)‪=FY (s−x‬‬
‫∞ˆ‬
‫)‪fS (s‬‬ ‫=‬ ‫‪fX (x) fY (s − x) dx‬‬
‫∞‪−‬‬

‫באותו אופן נוכל להגיע לקשר‪:‬‬


‫∞ˆ‬
‫)‪fS (s‬‬ ‫=‬ ‫‪fY (y) fX (s − y) dy‬‬
‫∞‪−‬‬

‫כלומר‪ ,‬בסך הכל קיבלנו קשר של קונבולוציה‪:‬‬

‫)‪fS (s‬‬ ‫)‪= fX (x) ∗ fY (y‬‬ ‫)‪(9.5‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונים )‪ X, Y ∼ N (0, 1‬בלתי תלויים‪ .‬מהי ההתפלגות של ‪?S = X + Y‬‬


‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(s−x)2‬‬ ‫‪1 − s2‬‬ ‫‪s 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪s2‬‬
‫)‪fS (s‬‬ ‫=‬ ‫‪e‬‬ ‫‪− x2‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫‪e 4‬‬ ‫‪e−(x− 2 ) dx = √ e− 4‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪2 2π‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬

‫כלומר‪ ,‬קיבלנו כי )‪.S ∼ N (0, 2‬‬

‫‪43‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫התפלגות משותפת של משתנים מקריים מותנים‬ ‫‪9.6‬‬

‫התפלגות משותפת של משתנים מקריים מותנים‬ ‫‪9.6‬‬


‫הגדרה‬ ‫‪9.6.1‬‬

‫הגדרה ־ התפלגות משותפת של משתנים מקריים מותנים‬

‫יהיו ‪ X, Y‬שני משתנים מקריים המתפלגים במשותף‪ ,‬אזי ההתפלגות המותנית של ‪ X‬בהינתן ‪ Y‬מוגדרת באופן הבא‪:‬‬
‫עבור משתנים בדידים‪:‬‬
‫)‪pXY (a, b‬‬
‫)‪pX|Y =b (a‬‬ ‫=‬
‫)‪pY (b‬‬
‫עבור משתנים רציפים‪:‬‬
‫)‪fXY (x, y‬‬
‫)‪fX|Y =y (x‬‬ ‫=‬
‫)‪fY (y‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫לכל ‪ y‬קבוע שעבורו ‪ ,fY (y) > 0‬הפונקציה )‪ fX|Y =y (x‬הינה פונקציית צפיפות לגיטימית של ‪:x‬‬

‫• ‪.fX|Y =y (x) > 0‬‬


‫´‬
‫∞‬ ‫´‬
‫∞‬
‫)‪fXY (x,y‬‬ ‫)‪fY (y‬‬
‫‪.‬‬ ‫= ‪fX|Y =y (x) dx‬‬ ‫)‪fY (y‬‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫)‪fY (y‬‬ ‫• ‪=1‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון כד ובתוכו ‪ 3‬כדורים כחולים‪ 4 ,‬אדומים ו־‪ 2‬לבנים‪ .‬מוציאים ‪ 2‬כדורים ללא החזרה‪.‬‬
‫נסמן ב־‪ X‬את מספר הכדורים הכחולים שהוצאנו וב־ ‪ Y‬את מספר הכדורים האדומים שהוצאנו‪.‬‬
‫מהי פונקציית ההסתברות של ‪ X‬בהינתן ‪?Y = 1‬‬
‫‪8‬‬
‫])‪Pr [(X = 0) ∩ Pr (Y = 1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪pX|Y =1 (0‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪20‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (Y = 1‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫])‪Pr [(X = 1) ∩ Pr (Y = 1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪pX|Y =1 (1‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪20‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (Y = 1‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪5‬‬
‫])‪Pr [(X = 2) ∩ Pr (Y = 1‬‬
‫)‪pX|Y =1 (2‬‬ ‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫)‪Pr (Y = 1‬‬

‫תוחלת מותנית‬ ‫‪9.6.2‬‬

‫הגדרה ־ תוחלת מותנית‬

‫יהיו ‪ X, Y‬שני משתנים מקריים המתפלגים במשותף‪ ,‬אזי התוחלת המותנית של ‪ X‬בהינתן ‪ Y‬היא פונקציה ) ‪ g (Y‬המוגדרת‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫לכל ‪ g (Y ) ,y ∈ Y‬היא התוחלת של משתנה מקרי המתפלג באופן מותנה ‪ X|Y = y‬־ ]‪.g (y) = E [X|Y = y‬‬

‫‪44‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫התפלגות משותפת של משתנים מקריים מותנים‬ ‫‪9.6‬‬

‫דוגמה‬

‫בהינתן הדוגמה הקודמת‪ ,‬נחשב את התוחלות המותנות‪:‬‬


‫‪. 3·2‬‬
‫= ‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬ ‫עבור ‪ ,Y = 0‬נתייחס לכד כאילו יש בו ‪ 5‬כדורים ובהתאם לתרגיל בית ‪ ,9‬התוחלת של הכדורים הכחולים היא‬
‫עבור ‪ Y = 1‬נחשב את התוחלת לפי הגדרה וההסתברויות שחישבנו‪.‬‬
‫עבור ‪ Y = 2‬נקבל ש־‪ X‬הוא משתנה דטרמיניסטי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫]‪g (0) = E [X|Y = 0‬‬ ‫=‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫]‪g (1) = E [X|Y = 1‬‬ ‫=‬ ‫·‪0‬‬ ‫=‪+1· +2·0‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫]‪g (2) = E [X|Y = 2‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬

‫נוסחת התוחלת השלמה‬ ‫‪9.6.3‬‬

‫כיוון שהפונקציה ] ‪ g (Y ) = E [X|Y‬מגדירה משתנה מקרי ‪ ,G‬נוכל לדון בתוחלת שלו ]] ‪.E [g (Y )] = E [E [X|Y‬‬
‫בהנחה ש־]‪ E [X‬קיימת ומוגדרת היטב‪ ,‬אזי מתקיים‪:‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫]] ‪E [E [X|Y‬‬ ‫)‪(9.6‬‬

‫דוגמה‬

‫בהמשך לדוגמה הקודמת‪:‬‬

‫]] ‪E [E [X|Y‬‬ ‫)‪= g (0) · Pr (Y = 0) + g (1) · Pr (Y = 1) + g (2) · Pr (Y = 2‬‬


‫‪6 10 3 20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫·‬ ‫· ‪+‬‬ ‫·‪+0‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪5 36 5 36‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪3‬‬
‫נחשב את התוחלת ישירות )לפי תרגיל בית ‪:(9‬‬
‫‪2·3‬‬ ‫‪2‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬

‫הוכחה ־ נוסחת התוחלת השלמה‬

‫נראה עבור המקרה הרציף‪:‬‬


‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ ∞ˆ‬ ‫∞ˆ ∞ˆ‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪fXY (y) ‬‬
‫]] ‪E [E [X|Y‬‬ ‫=‬ ‫= ‪g (y) fY (y) dy‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫= ‪dx fY (y) dy‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪xfXY (x, y) dx dy‬‬
‫)‪fY (y‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−∞ −‬‬ ‫∞‪−∞ −‬‬
‫∞ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫∞ˆ‬
‫∞ ‪‬‬ ‫‪‬‬

‫=‬ ‫‪x‬‬ ‫= ‪fXY (x, y) dy  dx‬‬ ‫]‪xfX (x) dx = E [X‬‬


‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬

‫‪45‬‬
‫התפלגות משותפת של מספר משתנים מקריים‬ ‫‪9‬‬ ‫התפלגות משותפת של משתנים מקריים מותנים‬ ‫‪9.6‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון חדר תת קרקעי בעל ‪ 3‬דלתות‪:‬‬


‫דלת ‪ 1‬־ מובילה לקרקע תוך ‪ 3‬שעות‪.‬‬
‫דלת ‪ 2‬־ מובילה חזרה לחדר תוך ‪ 5‬שעות‪.‬‬
‫דלת ‪ 3‬־ מובילה חזרה לחדר תוך ‪ 7‬שעות‪.‬‬
‫בכל פעם בוחרים דלת באקראי‪ .‬מהו הזמן הממוצע עד להגעה לקרקע‪.‬‬
‫נסמן ב־ ‪ Y‬את מספר הדלת שבחרנו בהתחלה וב־‪ X‬את מספר השעות שיעברו עד ההגעה לקרקע‪.‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫]‪E [E [X|Y ]] = Pr (Y = 1) · E [X|Y = 1] + Pr (Y = 2) · E [X|Y = 2] + Pr (Y = 3) · E [X|Y = 3‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫]‪· 3 + · E [X|Y = 2] + · E [X|Y = 3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫כעת‪ ,‬נשים לב שמתקיים‪:‬‬

‫]‪E [X|Y = 2‬‬ ‫‪= E [X] + 5‬‬


‫]‪E [X|Y = 3‬‬ ‫‪= E [X] + 7‬‬

‫משום שבכל חזרה לחדר מתחילים את כל התהליך מחדש‪ .‬נציב ונקבל‪:‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪1+‬‬ ‫)‪(E [X] + 5) + (E [X] + 7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪15‬‬

‫דוגמה‬

‫מספר הלקוחות ‪ N‬שיכנסו לחנות במהלך שעה אחת מתפלג פואסונית עם פרמטר ‪ .λ‬כל לקוח )באופן בלתי תלוי באחרים(‬
‫יקנה משהו בהסתברות ‪ .p‬מהי התוחלת והשונות של מספר הקניות במהלך השעה?‬
‫נסמן ב־‪ X‬את מספר הקניות ונשים לב לכך ש־)‪X|N ∼ Bin (N, p‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪E E [X|N ] = E [N p] = pE [N ] = pλ‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫} ‪| {z‬‬
‫‪=N p‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪E E X 2 |N = E Var (X|N ) + (E [X|N ]) = E N p (1 − p) + N 2 p2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪E X‬‬ ‫=‬
‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪p (1 − p) E [N ] + p2 E N 2 = λp (1 − p) + p2 Var (N ) + (E [N ]) = λp (1 − p) + λp2 (1 + λ‬‬
‫ ‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪E X 2 − (E [X]) = λp (1 − p) + λp2 (1 + λ) − λ2 p2 = λp‬‬
‫ ‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫=‬

‫דוגמה ־ תוחלת ושונות של התפלגות גיאומטרית‬

‫נתוך )‪ .X ∼ Geom (p‬נחשב את ]‪ .E [x‬לשם כך נגדיר משתנה מקרי ‪ Y‬להיות ‪ 1‬אם הצלחנו בניסוי הראשון ו־‪ 0‬אחרת‬
‫)ההסתברות להצליח בניסוי מסויים היא ‪.(p‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫]‪= E [E [X|Y ]] = 1 · p + (1 − p) (E [X] + 1) = p + (1 − p) E [X] + 1 − p = 1 + (1 − p) E [X‬‬


‫‪1‬‬
‫= ]‪E [X‬‬
‫‪p‬‬

‫‪46‬‬
‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי‬ ‫‪10‬‬

‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי‬ ‫‪10‬‬


‫נראה מה קורה כאשר מגרילים את אותו משתנה מקרי מספר גדול של פעמים‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪P‬‬
‫וב־ ‪ X N‬את‬ ‫במהלך פרק זה נסמן ב־ ‪ X1 , X2 , . . .‬משתנים מקריים בלתי תלויים שווי התפלגות‪ ,‬ב־ ‪ SN‬את הסכום ‪Xi‬‬
‫‪i=1‬‬
‫הגודל ‪. SNN‬‬
‫‬ ‫‬
‫כמו כן‪ ,‬נסמן ‪ E [Xi ] = µ‬ולכן נקבל ‪.E [SN ] = N µ, E X N = µ‬‬

‫חוק המספרים הגדולים‬ ‫‪10.1‬‬

‫הגדרה ־ חוק המספרים הגדולים‬

‫יהיו ‪ X1 , X2 , . . .‬משתנים מקריים בלתי תלויים ושווי התפלגות עם תוחלת ‪.µX‬‬


‫אזי‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬מתקיים‪:‬‬
‫‬ ‫∞→ ‪N‬‬
‫‪Pr µX − ε 6 X N 6 µX + ε‬‬ ‫→‪−−−−‬‬ ‫‪1‬‬

‫הוכחה‬

‫‪2‬‬
‫‪.σX‬‬ ‫נוכיח למקרה שבו ∞ <‬
‫חישוב עזר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪Var (Xi‬‬ ‫=‬ ‫‪σX‬‬
‫‪2‬‬
‫√‬
‫‪Var (SN ) = N σX‬‬ ‫‪,‬‬ ‫= ‪σSN‬‬ ‫‪N σX‬‬
‫‪ σ2‬‬ ‫‪σX‬‬
‫‪Var X N = X‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪σX N‬‬ ‫√=‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫בהתאם לאי שוויון צ'בישב‪:‬‬
‫‬
‫‪Var X N‬‬ ‫‪2‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪σX‬‬ ‫∞→ ‪1 N‬‬
‫‪Pr X N − µX > ε‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫·‬ ‫‪−−−−→ 0‬‬
‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫‪N‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫∞→ ‪ N‬‬
‫‪Pr µX − ε 6 X N 6 µX + ε‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr X N − µX 6 ε = 1 − Pr X N − µX > ε −−−−→ 1‬‬

‫דוגמה ־ הילוך אקראי סימטרי‬

‫נתון חלקיק המתחיל ב־‪ x = 0‬ובכל תור יכול לנוע צעד ימינה או צעד שמאלה בהסתברות ‪. 12‬‬
‫נסמן ב־ ‪ SN‬את מיקום החלקיק לאחר ‪ N‬צעדים‪ .‬נרצה להציג את ‪ SN‬כסכום של משתנים מקריים בלתי תלויים ושווי‬
‫התפלגות‪ ,‬ולכן נגדיר את ‪ Xi‬להיות ‪ 1‬אם זזנו ימינה בתור ה־‪ i‬ו־‪ −1‬אם זזנו שמאלה באותו תור‪ .‬לפי חוק המספרים הגדולים‪,‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬מתקיים‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪SN‬‬ ‫∞→ ‪N‬‬
‫‪Pr −ε 6‬‬ ‫‪6ε‬‬ ‫‪−−−−→ 1‬‬
‫‪N‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫→‪Pr (−N ε 6 SN 6 N ε) −−−−‬‬ ‫‪1‬‬

‫כלומר‪ ,‬החלקיק נשאר בסביבת נקודת ההתחלה ‪) x = 0‬כאשר הסביבה היא תחום הגדל ליניארית ב־ ‪.(N‬‬

‫‪47‬‬
‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי‬ ‫‪10‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪10.2‬‬

‫דוגמה ־ סדרת ניסויי ברנולי‬

‫נגדיר בסדרת ניסויי ברנולי עם סיכוי ‪ p‬להצלחה את המשתנים המקריים ‪ Xi‬להיות ‪ 1‬אם הצלחנו בסיבוב ה־‪ i‬ו־‪ 0‬אחרת‪.‬‬
‫אלו הם משתנים בלתי תלויים ושווי התפלגות‪.‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪X‬‬
‫= ‪SN‬‬ ‫‪Xi‬‬ ‫)‪⇒ S ∼ Bin (N, p‬‬
‫‪i=1‬‬

‫התוחלת של ‪:Xi‬‬

‫] ‪E [Xi‬‬ ‫=‬ ‫‪1 · p + 0 · (1 − p) = p‬‬

‫ולכן‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬מתקיים‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪SN‬‬ ‫∞→ ‪N‬‬
‫‪Pr p − ε 6‬‬ ‫‪6p+ε‬‬ ‫→‪−−−−‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪N‬‬

‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪10.2‬‬


‫בהינתן ‪ ,SN , X N‬נרצה לעבוד עם הגרסה המתוקננת שלהם )גרסה שיש לה תוחלת ‪ 0‬ושונות ‪:(1‬‬

‫‪SN − N µX‬‬ ‫‪X N − µX‬‬


‫√‬ ‫‪,‬‬ ‫‪σX‬‬
‫‪σX N‬‬ ‫√‬
‫‪N‬‬

‫‪2‬‬
‫‪.0 < σX‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נשים לב שעבור משפט הגבול המרכזי אנו חייבים להניח שמתקיים ∞ <‬

‫הגדרה ־ משפט הגבול המרכזי‬

‫‪2‬‬
‫‪.0 < σX‬‬ ‫יהיו ‪ X1 , X2 , . . .‬משתנים מקריים בלתי תלויים ושווי התפלגות בעלי תוחלת ‪ µX‬ושונות ∞ <‬
‫אזי לכל ∞ ‪ −∞ 6 a < b 6‬מתקיים‪:‬‬
‫!‬
‫‪X N − µX‬‬ ‫∞→ ‪N‬‬
‫< ‪Pr a‬‬ ‫‪σX‬‬ ‫‪<b‬‬ ‫)‪−−−−→ Φ (b) − Φ (a‬‬
‫√‬
‫‪N‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪SN − N µX‬‬ ‫∞→ ‪N‬‬
‫< ‪Pr a‬‬ ‫√‬ ‫‪<b‬‬ ‫→‪−−−−‬‬ ‫)‪Φ (b) − Φ (a‬‬
‫‪σX N‬‬

‫‪48‬‬
‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי‬ ‫‪10‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪10.2‬‬

‫דוגמה ־ משפט דה־מואבר ־ לפלס‬

‫יהיה )‪) Xi ∼ Ber (p‬כלומר‪ .(Xi ∼ Bin (1, p) ,‬אזי ־ )‪ SN ∼ Bin (N, p‬אזי באמצעות משפט הגבול המרכזי נקבל את‬
‫משפט דה־מואבר לפלס לגבי קירוב נורמלי להתפלגות בינומית עבור ‪ N‬גדול‪:‬‬
‫∞→ ‪N‬‬
‫‪SN‬‬ ‫→‪−−−−‬‬ ‫])‪N [np, np (1 − p‬‬

‫באיור מופיעים ‪ SN‬עבור ‪ N = 5, 10, 15, 20‬וכן ‪ .p = 0.7‬ניתן לראות כיצד הגרף הופך יותר ויותר נורמלי‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ .Xi ∼ Geom (0.7‬באיור מופיעים ‪ SN‬עבור ‪ .N = 1, 5, 10, 15‬ניתן לראות כיצד הגרף הופך יותר ויותר נורמלי‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ .Xi ∼ Pois (1‬באיור מופיעים ‪ SN‬עבור ‪ .N = 1, 5, 10, 15‬ניתן לראות כיצד הגרף הופך יותר ויותר נורמלי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מתקיים הקשר )‪.SN ∼ Pois (N λ‬‬

‫‪49‬‬
‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי‬ ‫‪10‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪10.2‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ .Xi ∼ U (0, 1‬באיור מופיעים ‪ SN‬עבור ‪ .N = 1, 2, 3, 4‬ניתן לראות כיצד הגרף הופך יותר ויותר נורמלי‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ .Xi ∼ Exp (1‬באיור מופיעים ‪ SN‬עבור ‪ .N = 1, 2, 3, 4‬ניתן לראות כיצד הגרף הופך יותר ויותר נורמלי‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ .Xi ∼ N (1, 4‬באיור מופיעים ‪ SN‬עבור ‪ .N = 1, 2, 3, 4‬ניתן לראות כיצד הגרף נשאר נורמלי‪ ,‬אך זז ומתרחב בהתאם‬
‫לקשר ‪.SN ∼ N N µ, N σ 2‬‬

‫‪50‬‬
‫התנהגות אסימפטוטית של משתנה מקרי‬ ‫‪10‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪10.2‬‬

‫דוגמה ־ יישום של משפט הגבול המרכזי עבור הילוך אקראי סימטרי‬

‫∞→ ‪N‬‬
‫ראינו שלכל ‪ α > 0‬מתקיים הקשר ‪.Pr (|SN | > αN ) −−−−→ 0‬‬
‫עבור שני מספרים ‪ ,0 < α < β‬איזו פונקציה של ‪ N‬נצטרך בכדי שההסתברות ]) ‪ Pr [αf (N ) < SN < βf (N‬תשאף למספר‬
‫√‬ ‫סופי שתלוי ב־‪?α, β‬‬
‫ממשפט הגבול המרכזי נסיק שהפונקציה הדרושה היא ‪ N‬ומתקיים‪:‬‬
‫√ ‪h‬‬ ‫∞→‪√ i X‬‬
‫‪Pr α N < SN < β N‬‬ ‫)‪−−−−→ Φ (β) − Φ (α‬‬

‫למשל‪ ,‬לאחר ‪ 1, 000, 000‬צעדים מתקיים‪:‬‬

‫)‪Pr (−1000 < SN < 1000‬‬ ‫‪≈ Φ (1) − Φ (−1) = 2Φ (1) − 1 ≈ 0.68‬‬
‫)‪Pr (−2000 < SN < 2000‬‬ ‫‪≈ Φ (2) − Φ (−2) = 2Φ (2) − 1 ≈ 0.95‬‬
‫)‪Pr (−3000 < SN < 3000‬‬ ‫‪≈ Φ (3) − Φ (−3) = 2Φ (3) − 1 ≈ 0.99‬‬

‫תנועה בראונית‬ ‫‪10.2.1‬‬

‫תנועה בראונית מתקבלת מהילוך אקראי כאשר מחלקים את אורך הצעד ב־ ‪ N‬ומגדילים את תדירות הצעדים ב־ ‪.N 2‬‬
‫כך‪ W (t) ,W (0) = 0 ,‬היא פונקציה רציפה של ‪ t‬ועדיין התוספות למיקום הן בלתי תלויות אחת מהשניה‪ .‬מתקיים‪:‬‬

‫∼ )‪W (s) − W (t‬‬ ‫)‪N (0, s − t‬‬

‫‪51‬‬
‫תרגול ‪ 1‬־ ‪17.2.14‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪II‬‬ ‫חלק‬

‫תרגולים‬
‫תרגול ‪ 1‬־ ‪17.2.14‬‬ ‫‪1‬‬

‫מקדם הבינום‬ ‫‪1.1‬‬

‫נגדיר את מקדם הבינום לכל ‪ 0 6 k 6 n‬שלמים‪:‬‬


‫ ‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫=‬
‫‪k‬‬ ‫!)‪k! (n − k‬‬

‫למשך התרגול‪ ,‬נגדיר את הקבוצה }‪.A = {1, 2, . . . , n‬‬

‫טענות עבור מקדם הבינום‬ ‫‪1.1.1‬‬

‫טענה‬
‫ ‬
‫‪n‬‬
‫הוא מספר תתי הקבוצות של ‪ A‬בגודל ‪.k‬‬ ‫הגודל‬
‫‪k‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫!‪n‬‬
‫!)‪.n (n − 1) (n − 2) . . . (n − k + 1) = (n−k‬‬ ‫מספר הדרכים לבחור סדרה באורך ‪ k‬של איברים שונים מ־‪ A‬הוא‬
‫בהינתן ‪ B ⊂ A‬כך ש־‪ ,|B| = k‬קיימות בדיוק !‪ k‬סדרות ‪ a1 , a2 , . . . , ak ∈ A‬כך ש־} ‪.B = {a1 , a2 , . . . , ak‬‬
‫על כן‪ ,‬מספר תתי הקבוצות הוא מספר הדרכים לבחור סדרה מחולק במספר הסדרות המרכיבות את אותה קבוצה‪:‬‬
‫ ‬
‫!‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫= ‪N‬‬ ‫=‬
‫!‪(n − k)!k‬‬ ‫‪k‬‬

‫טענה‬

‫מתקיים השוויון‪:‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫=‬
‫‪k‬‬ ‫‪n−k‬‬

‫הוכחה אלגברית‪:‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪k‬‬ ‫!)‪k! (n − k‬‬ ‫!‪(n − k)!k‬‬ ‫‪n−k‬‬

‫הוכחה קומבינטורית‪:‬‬
‫נסמן }‪ B = {B ⊂ A : |B| = k‬ו־}‪.C = {C ⊂ A : |C| = n − k‬‬
‫לכל ‪ B ∈ B‬נסמן ‪ f (B) = A\B‬ומכך קל להראות ש־ ‪ f‬היא העתקה חד חד ערכית ועל מ־‪ B‬ל־ ‪.C‬‬
‫על כן‪:‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫= | ‪= |B| = |C‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪n−k‬‬

‫‪52‬‬
‫תרגול ‪ 1‬־ ‪17.2.14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מקדם הבינום‬ ‫‪1.1‬‬

‫טענה‬

‫נניח ‪ ,1 6 k‬אזי מתקיים‬


‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪n−1‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪+‬‬ ‫=‬
‫‪k−1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫הוכחה אלגברית‪:‬‬
‫‬ ‫‬‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪n−1‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫!)‪(n − 1‬‬ ‫!)‪(n − 1‬‬ ‫)‪(n − 1)! (k + n − k‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪k−1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫!)‪(k − 1)! (n − k)! k! (n − 1 − k‬‬ ‫!)‪k! (n − k‬‬ ‫‪k‬‬

‫הוכחה קומבינטורית‪:‬‬
‫∈ ‪D = {E ⊂ B : n‬‬ ‫נסמן }‪ C = {E ⊂ B : n ∈ E} ,B = {B ⊂ A : |B| = k‬ו־}‪/ E‬‬
‫ניתן לראות ש־‪ B‬הוא האיחוד הזר של ‪ C , D‬־ ‪) B = C ] D‬אין ביניהם איברים משותפים( ולכן מתקיים |‪.|B| = |C | + |D‬‬
‫על כן‪:‬‬
‫ ‬
‫‪n‬‬
‫|‪= |B| = |C | + |D‬‬
‫‪k‬‬
‫=‬ ‫|}‪|{E ⊂ {1, 2, . . . , n − 1} : |E| = k − 1}| + |{E ⊂ {1, 2, . . . , n − 1} : |E| = k‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪n−1‬‬ ‫‪n−1‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪k−1‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪53‬‬
17.2.14 ‫ ־‬1 ‫תרגול‬ 1 ‫מקדם הבינום‬ 1.1

‫טענה‬

:‫ אזי‬,a, b ∈ R ‫יהיו‬
n  
n
X n
(a + b) = ak bn−k
k
k=0

:‫הוכחה באינדוקציה‬
:n = 1 ‫עבור‬
   
1 1
a+b = b+ a=a+b
0 1

:n + 1 ‫ ונוכיח עבור‬n > 1 ‫ נניח שהטענה נכונה עבור‬:‫טענת האינדוקציה‬


n  
n+1 n
X n
(a + b) = (a + b) (a + b) = (a + b) ak bn−k
k
k=0
n+1
X  n  
n X n
= ak bn−k+1 + ak bn−k+1
k−1 k
k=1 k=0
n    
X n n
= an+1 + bn+1 + + ak bn−k+1
k−1 k
k=1
n  
n+1 n+1
X n + 1 k n−k+1
= a +b + a b
k
k=1
n+1
X 
n + 1 k n+1−k
= a b
k
k=0

‫טענה‬

‫מתקיים השוויון‬
n  
X n
= 2n
k
k=0

:‫הוכחה‬
n   n
X n X
= |{B ⊂ A : |B| = k}|
k
k=0 k=0

n
= ∪ {B ⊂ A : |B| = k}

k=0

= |{B : B ⊂ A}|
= 2n

54
‫תרגול ‪ 2‬־ ‪24.2.14‬‬ ‫‪2‬‬

‫תרגול ‪ 2‬־ ‪24.2.14‬‬ ‫‪2‬‬

‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2.1‬‬


‫הגדרה‪ :‬מרחב הסתברות הוא זוג )‪ ,(Ω, Pr‬כאשר ‪ Ω‬היא קבוצה לא ריקה )מרחב המדגם( ו־‪ Pr‬היא פונקציית ההסתברות‬
‫אשר נותנת לחלק מתתי הקבוצות )מאורעות( של ‪ Ω‬מספר ממשי כך שמתקיים‪:‬‬

‫‪ 0 6 Pr (A) 6 1 .1‬לכל מאורע ‪.A ⊂ Ω‬‬


‫‪.Pr (Ω) = 1, Pr (∅) = 0 .2‬‬
‫∞‬
‫‬ ‫‬
‫‪P‬‬ ‫∞‬
‫כאשר ∅ = ‪.∀i 6= j Ai ∩ Aj‬‬ ‫‪Pr (Aj ) = Pr ] Aj .3‬‬
‫‪j=1‬‬ ‫‪j=1‬‬

‫טענות על מרחב ההסתברות‬ ‫‪2.1.1‬‬

‫טענה‬

‫לכל מאורע ‪ A‬מתקיים )‪:(Ac = Ω \ A‬‬

‫) ‪Pr (Ac‬‬ ‫=‬ ‫)‪1 − Pr (A‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (Ω) = Pr (A ∪ Ac‬‬


‫=‬ ‫) ‪Pr (A) + Pr (Ac‬‬
‫) ‪Pr (Ac‬‬ ‫=‬ ‫)‪1 − Pr (A‬‬

‫טענה‬

‫לכל זוג מאורעות ‪ A ⊂ B‬מתקיים‪:‬‬

‫)‪Pr (A) 6 Pr (B‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫])‪Pr [A ∪ (B \ A‬‬


‫=‬ ‫)‪Pr (A) + Pr (B \ A‬‬
‫>‬ ‫)‪Pr (A‬‬

‫‪55‬‬
‫תרגול ‪ 2‬־ ‪24.2.14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2.1‬‬

‫טענה‬

‫לכל זוג מאורעות ‪ A, B‬מתקיים‪:‬‬

‫)‪Pr (A ∪ B‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (A) + Pr (B) − Pr (A ∩ B‬‬

‫הוכחה‪ַ:‬ר‬

‫)‪Pr (A ∪ B‬‬ ‫=‬ ‫])‪Pr [A ∪ (B \ A‬‬


‫=‬ ‫)‪Pr (A) + Pr (B \ A) + Pr (A ∩ B) − Pr (A ∩ B‬‬
‫=‬ ‫)‪Pr (A) + Pr [(B \ A) ∪ (A ∩ B)] − Pr (A ∩ B‬‬
‫=‬ ‫)‪Pr (A) + Pr (B) − Pr (A ∩ B‬‬

‫דוגמות‬ ‫‪2.1.2‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים קוביה הוגנת‪.‬‬


‫‪ .1‬מהו מרחב ההסתברות?‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות שיצא מספר ראשוני?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬מרחב ההסתברות‪:‬‬

‫‪Ω‬‬ ‫}‪= {1, 2, 3, 4, 5, 6‬‬


‫|‪|A‬‬
‫= )‪Pr (A‬‬
‫‪6‬‬

‫‪ .2‬ישנם שלושה מספרים ראשוניים במרחב המדגם )‪ (2, 3, 5‬ולכן ההסתברות לקבל מספר ראשוני היא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪Pr (prime‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬

‫‪56‬‬
‫תרגול ‪ 2‬־ ‪24.2.14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מרחב הסתברות‬ ‫‪2.1‬‬

‫דוגמה‬

‫מטילים קוביה לא הוגנת‪ .‬נניח שהסיכוי שיצא מספר כלשהו ‪ j‬פרופורציוני ל־‪.j‬‬
‫‪ .1‬מהו מרחב ההסתברות?‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות שיצא מספר ראשוני?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬מרחב ההסתברות‪:‬‬

‫‪Ω‬‬ ‫}‪= {1, 2, 3, 4, 5, 6‬‬


‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬
‫‪j∈A‬‬ ‫‪j∈A‬‬
‫= ‪Pr (A) = P‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪j∈Ω‬‬

‫‪ .2‬ישנם שלושה מספרים ראשוניים במרחב המדגם )‪ (2, 3, 5‬ולכן ההסתברות לקבל מספר ראשוני היא‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪Pr (prime‬‬ ‫=‬
‫‪21‬‬

‫דוגמה‬

‫ארבעה אנשים )‪ (A, B, C, D‬מסודרים בשורה באופן רנדומלי‪.‬‬


‫‪ .1‬מהו מרחב ההסתברות?‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות ש־‪ A‬יהיה ראשון בשורה?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬מרחב ההסתברות‪:‬‬

‫‪Ω‬‬‫}‪= {f : {1, 2, 3, 4} → {A, B, C, D} ; f is one − to − one and onto‬‬


‫|‪|S‬‬ ‫|‪|S‬‬
‫= )‪Pr (S‬‬ ‫=‬
‫!‪4‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ .2‬ההסתברות ש־‪ A‬יהיה ראשון‪:‬‬

‫!‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (A is first‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫!‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪57‬‬
‫תרגול ‪ 3‬־ ‪3.3.14‬‬ ‫‪3‬‬

‫תרגול ‪ 3‬־ ‪3.3.14‬‬ ‫‪3‬‬

‫הסתברות מותנית‬ ‫‪3.1‬‬


‫דוגמה‬

‫זורקים שתי קוביות הוגנות וידוע שסכום התוצאות גדול או שווה ל־‪.10‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות המותנית שבקוביה אחת יצא ‪ 6‬ובשניה ‪?5‬‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות המותנית שהתוצאה בקוביה הנמוכה יותר היא ‪?4‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫|‪|A‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪.Pr (A‬‬ ‫‪36‬‬ ‫א‪ .‬מרחב ההסתברות הוא }‪ Ω = {1, 2, 3, 4, 5, 6‬ופונקציית הסתברות‬
‫נסמן ב־‪ A‬את המאורע שבו הסכום גדול או שווה ל־‪.10‬‬

‫= ‪A‬‬ ‫})‪{(4, 6) , (5, 5) , (5, 6) , (6, 4) , (6, 5) , (6, 6‬‬

‫נסמן ב־‪ B‬את המאורע שבו בקוביה אחת יצא ‪ 5‬ובשניה יצא ‪:6‬‬

‫‪B‬‬ ‫})‪= {(5, 6) , (6, 5‬‬

‫נחשב‪:‬‬
‫)‪Pr (B ∩ A‬‬ ‫)‪Pr (B‬‬ ‫|‪|B‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (B|A‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫)‪Pr (A‬‬ ‫|‪|A‬‬ ‫‪3‬‬

‫ב‪ .‬נסמן ב־‪ C‬את המאורע שבו התוצאה הנמוכה יותר היא ‪:4‬‬

‫‪C‬‬ ‫})‪= {(4, 4) , (4, 5) , (5, 4) , (4, 6) , (6, 4‬‬

‫נחשב‪:‬‬
‫)‪Pr (C ∩ A‬‬ ‫})‪Pr {(4, 6) , (6, 4‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (C|A‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫)‪Pr (A‬‬ ‫‪3‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונה מערכת המורכבת מנגד וקבל‪ .‬נסמן ב־‪ R‬את המאורע שבו הנגד תקין וב־‪ C‬את המאורע שבו הקבל תקין‪.‬‬
‫מתצפיות ידוע שמתקיים ‪ .Pr (R) = 0.9, Pr (C|R) = 0.95, Pr (C|Rc ) = 0.95‬מהן ההסתברויות הבאות‪:‬‬

‫)‪Pr (C‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (C|R) · Pr (R) + Pr (C|Rc ) · Pr (Rc ) = 0.95 · 0.9 + 0.95 · 0.1 = 0.95‬‬
‫)‪Pr (R ∩ C‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (R) · Pr (C|R) = 0.9 · 0.95 = 0.855‬‬
‫)‪Pr (R ∩ C‬‬ ‫‪0.855‬‬
‫)‪Pr (R|C‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 0.9‬‬
‫)‪Pr (C‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫)‪Pr (Rc ) − Pr (Rc |C) · Pr (C‬‬ ‫‪0.1 − 0.1 · 0.95‬‬
‫) ‪Pr (Rc |C c‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 0.1‬‬
‫) ‪Pr (C c‬‬ ‫‪0.05‬‬

‫‪58‬‬
‫תרגול ‪ 3‬־ ‪3.3.14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הסתברות מותנית‬ ‫‪3.1‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונה כיתה בה לומדים ‪ 30‬בנים ו־‪ 10‬בנות‪ .‬בוחרים ועדה של ‪ 4‬תלמידים באופן הוגן‪.‬‬
‫מהן ההסברויות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬בת תיבחר ראשונה?‬
‫‪1‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫=‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬בת תיבחר שניה?‬
‫‪1‬‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬
‫‪4‬‬
‫נראה זאת באמצעות הסתברות מותנית‪ :‬נסמן ב־‪ X‬את המאורע שבת נבחרה ראשונה וב־ ‪ Y‬את המאורע שבת נבחרה שניה‪:‬‬

‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (Y |X) · Pr (X) + Pr (Y |X c ) · Pr (X c‬‬


‫‪9 1 10 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪· +‬‬ ‫= ·‬
‫‪39 4 39 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬בועדה יהיו שני בנים ושתי בנות?‬
‫   ‬
‫‪10‬‬ ‫‪30‬‬
‫·‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪Pr (C‬‬ ‫=‬ ‫ ‬ ‫‪= 0.214192‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון מרחב הסתברות )‪ (Ω, Pr‬ומאורעות ‪ A, B ⊂ Ω‬כך ש־)‪.Pr (B) ∈ (0, 1‬‬
‫א‪ .‬האם בהכרח )‪?Pr (Ac |B) = 1 − Pr (A|B‬‬
‫נחשב‪:‬‬
‫)‪Pr (A ∩ B‬‬ ‫)‪Pr (B) − Pr (A ∩ B‬‬ ‫)‪Pr (Ac ∩ B‬‬
‫)‪1 − Pr (A|B‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫)‪= Pr (Ac |B‬‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫)‪Pr (B‬‬ ‫)‪Pr (B‬‬

‫ב‪ .‬האם בהכרח )‪?Pr (A|B c ) = 1 − Pr (A|B‬‬


‫נבחן דוגמה נגדית‪:‬‬
‫זורקים שתי קוביות הוגנות‪ .‬אחת אדומה ואחת ירוקה‪ .‬נסמן ב־‪ A‬את המאורע שבו התוצאה בקוביה האדומה היא ‪ 6‬וב־‪B‬‬
‫את המאורע שבו התוצאה בקוביה הירוקה היא ‪.6‬‬
‫נחשב‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫) ‪Pr (A ∩ B c‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪Pr (A|B c‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪36‬‬
‫‪30‬‬ ‫=‬
‫) ‪Pr (B c‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪Pr (A ∩ B‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪1 − Pr (A|B‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪6‬‬ ‫=‬
‫)‪Pr (B‬‬ ‫‪36‬‬
‫‪6‬‬

‫ואכן התוצאות אינן שוות‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫תרגול ‪ 4‬־ ‪10.3.14‬‬ ‫‪4‬‬

‫תרגול ‪ 4‬־ ‪10.3.14‬‬ ‫‪4‬‬

‫אי־תלות‬ ‫‪4.1‬‬
‫דוגמה‬

‫יהי )‪ (Ω, Pr‬מרחב הסתברות ויהיו ‪ A, B ⊂ Ω‬מאורעות בלתי תלויים‪.‬‬


‫‪ .1‬האם ‪ A, B c‬בלתי תלויים?‬
‫התשובה היא כן‪:‬‬

‫) ‪Pr (A ∩ B c‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (A) − Pr (A ∩ B) = Pr (A) − Pr (A) · Pr (B) = Pr (A) [1 − Pr (B)] = Pr (A) · Pr (B c‬‬

‫‪ .2‬האם ‪ Ac , B c‬בלתי תלויים?‬


‫התשובה היא כן‪ ,‬הוכחה באותו אופן‪.‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונה חפיסת קלפים סטנדרטית‪ .‬שולפים קלף באופן אקראי‪ .‬נסמן את המאורעות הבאים‪:‬‬
‫‪ A‬־ צורת הקלף היא לב‪ B ,‬־ הקלף הוא שחור‪ C ,‬־ הקלף הוא מלך‪.‬‬
‫‪ .1‬האם ‪ A, B‬בלתי תלויים?‬
‫התשובה היא לא‪:‬‬
‫‪1 1‬‬
‫=‪Pr (A ∩ B) = 0 6‬‬ ‫)‪· = Pr (A) · Pr (B‬‬
‫‪4 2‬‬

‫‪ .2‬האם ‪ A, C‬בלתי תלויים?‬


‫התשובה היא כן‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫= )‪Pr (A ∩ C‬‬ ‫=‬ ‫·‬ ‫)‪= Pr (A) · Pr (C‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪4 13‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונה המערכת הבאה‪:‬‬

‫‪R3‬‬
‫‪%‬‬ ‫&‬
‫‪X‬‬ ‫‪→ R1‬‬ ‫‪Y‬‬
‫&‬ ‫‪%‬‬
‫‪R2‬‬

‫הרכיבים ‪ R1 , R2 , R3‬בלתי תלויים במשותף ועובדים כשורה בהסתברויות ‪.Pr (R1 ) = 0.9, Pr (R2 ) = 0.5, Pr (R3 ) = 0.6‬‬
‫המערכת תקינה אם יש מסלול בין ‪ X‬ו־ ‪.Y‬‬
‫נסמן ב־ ‪ Ai‬את המאורע בו רכיב ‪ Ri‬תקין‪ .‬מהי ההסתברות שהמערכת תקינה?‬

‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr [(A1 ∩ A2 ) ∪ (A1 ∩ A3 )] = Pr (A1 ∩ A2 ) + Pr (A2 ∩ A3 ) − Pr (A1 ∩ A2 ∩ A3‬‬
‫=‬ ‫‪Pr (A1 ) Pr (A2 ) + Pr (A1 ) Pr (A3 ) − Pr (A1 ) Pr (A2 ) Pr (A3 ) = 0.72‬‬

‫‪60‬‬
‫תרגול ‪ 4‬־ ‪10.3.14‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אי־תלות‬ ‫‪4.1‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ (Ω, Pr‬מרחב הסתברות ויהיו ‪ A, B ⊂ Ω‬מאורעות כך ש־)‪ 0 < Pr (A) , Pr (B‬וגם )‪ .Pr (A|B) 6 Pr (A‬האם בהכרח‬
‫נכון ש־)‪?Pr (B|A) 6 Pr (B‬‬
‫התשובה היא כן‪:‬‬

‫)‪Pr (B ∩ A‬‬ ‫)‪Pr (B ∩ A‬‬


‫)‪Pr (B|A‬‬ ‫=‬ ‫‪6‬‬ ‫)‪= Pr (B‬‬
‫)‪Pr (A‬‬ ‫)‪Pr (A|B‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון כד ובו ‪ 7‬כדורים לבנים ו־‪ 3‬כדורים אדומים‪ .‬מוציאים כדור באופן אקראי‪ ,‬מחזירים כדור עם הצבע השני ומוציאים כדור‬
‫נוסף באופן אקראי‪.‬‬
‫נסמן ב־ ‪ Fr‬את ההסתברות שהכדור הראשון אדום‪ ,‬ב־ ‪ Fw‬את ההסתברות שהכדור הראשון לבן‪ ,‬ב־ ‪ Sr‬את ההסתברות‬
‫שהכדור השני אדום וב־ ‪ Sw‬את ההסתברות שהכדור השני לבן‪.‬‬
‫‪ .1‬מהי ההסתברות שהכדור השני אדום?‬

‫) ‪Pr (Sr‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Pr (Fr ) · Pr (Sr |Fr ) + Pr (Fw ) · Pr (Sr |Fw‬‬
‫‪3 2‬‬ ‫‪7 4‬‬
‫=‬ ‫·‬ ‫‪+‬‬ ‫·‬ ‫‪= 0.34‬‬
‫‪10 10 10 10‬‬

‫‪ .2‬מהי ההסתברות ששני הכדורים אדומים?‬

‫‪2 3‬‬
‫) ‪Pr (Fr ∩ Sr‬‬ ‫=‬ ‫= ) ‪Pr (Sr |Fr ) · Pr (Fr‬‬ ‫·‬ ‫‪= 0.06‬‬
‫‪10 10‬‬

‫‪ .3‬מהי ההסתברות ששני הכדורים לבנים?‬

‫‪6 7‬‬
‫) ‪Pr (Fw ∩ Sw‬‬ ‫=‬ ‫= ) ‪Pr (Sw |Fw ) · Pr (Fw‬‬ ‫·‬ ‫‪= 0.42‬‬
‫‪10 10‬‬

‫‪ .4‬מהי ההסתברות ששני הכדורים לבנים בהינתן ששניהם באותו צבע?‬

‫) ‪Pr (Fw ∩ Sw‬‬


‫}]) ‪Pr {(Fw ∩ Sw ) | [(Fw ∩ Sw ) ∪ (Fr ∩ Sr‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.875‬‬
‫]) ‪Pr [(Fw ∩ Sw ) ] (Fr ∩ Sr‬‬

‫‪61‬‬
‫תרגול ‪ 5‬־ ‪11.3.14‬‬ ‫‪5‬‬

‫תרגול ‪ 5‬־ ‪11.3.14‬‬ ‫‪5‬‬

‫אי תלות‬ ‫‪5.1‬‬


‫דוגמה‬

‫נתונה המערכת הבאה‪:‬‬

‫‪R1‬‬
‫‪%‬‬ ‫&‬
‫‪X‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪→ Y‬‬
‫&‬ ‫‪%‬‬
‫‪R2‬‬

‫הרכיבים ‪ R1 , R2 , R3‬בלתי תלויים במשותף ועובדים כשורה בהסתברויות ‪.P1 , P2 , P3‬‬


‫‪ .1‬מה ההסתברות שהמערכת תקינה?‬

‫)‪Pr (A‬‬ ‫]) ‪= P3 · [1 − (1 − P1 ) (1 − P2‬‬

‫‪ .2‬מה ההתסברות שהמערכת תקינה בהינתן ש־ ‪ R1‬תקין?‬

‫)‪Pr (B‬‬ ‫=‬ ‫‪P3‬‬

‫‪ .3‬מה ההסתברות שהמערכת תקינה בהינתן ש־ ‪ R1‬מקולקל?‬

‫)‪Pr (C‬‬ ‫‪= P 2 · P3‬‬

‫‪Gambler's Ruin‬‬ ‫דוגמה ־‬

‫מהמר מתחיל עם שקל אחד‪ .‬בכל תור יש סיכוי שווה להפסיד שקל או להרוויח שקל )‪ .(Random walk‬המשחק נעצר כאשר‬
‫למהמר לא נשאר כסף או כאשר הוא מגיע ל־ ‪ N‬שקלים‪ .‬כל תור אינו תלוי בתורים שקדמו לו‪.‬‬
‫מהי ההסתברות להגיע ל־‪ 0‬לפני ‪?N‬‬
‫נפתור בעיה כללית ־ נניח שההסתברות להגיע ל־‪ 0‬לפני ‪ N‬כאשר מתחילים מ־‪ n‬כלשהו היא ‪ .pn‬מנוסחת ההסתברות השלמה‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪pn‬‬ ‫=‬ ‫‪pn−1 + pn+1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫זוהי פונקציה ליניארית‪ ,‬ולכן כדי לקבוע אותה במפורש נסתכל על הקצוות‪:‬‬

‫‪p0 = 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪pN = 0‬‬


‫‪n‬‬
‫‪pn‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬
‫‪N‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪p1‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬
‫‪N‬‬
‫ההסתברות להגיע ל־ ‪ N‬לפני ‪ 0‬היא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪p1‬‬ ‫=‬
‫‪N‬‬

‫‪62‬‬
‫תרגול ‪ 5‬־ ‪11.3.14‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪5.2‬‬

‫פונקציית התפלגות מצטברת‬ ‫‪5.2‬‬


‫דוגמה‬

‫זמן הנסיעה מהבית לעבודה הוא ‪ 15‬דקות ללא המתנה ברמזור‪ .‬הרמזור פועל במחזוריות ־ ‪ 3‬דקות אדום‪ 2 ,‬דקות ירוק‪.‬‬
‫נגדיר משתנה מקרי ‪ X‬כזמן הנסיעה לעבודה בפועל בדקות‪ .‬מהי פונקציית ההתפלגות המצטברת?‬
‫לא ייתכן שזמן הההגעה ייקח פחות מ־‪ 15‬דקות הנסיעה הנדרשות ולא ייתכן שזמן ההגעה יעלה על ‪ 18‬דקות )המתנה‬
‫מקסימלית(‪.‬‬
‫ההסתברות להגיע כאשר הרמזור ירוק היא ‪.0.4‬‬
‫באופן כללי‪:‬‬

‫)‪Pr (X 6 15 + t‬‬ ‫=‬ ‫)‪Pr (green) · 1 + Pr (red) · Pr (waiting less than t‬‬
‫‪2 3‬‬
‫=‬ ‫)‪+ · Pr (waiting less than t‬‬
‫‪5 5‬‬

‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪, a < 15‬‬
‫‪a−13‬‬
‫)‪FX (a‬‬ ‫=‬ ‫‪, 15 6 a 6 18‬‬
‫‪ 5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪, 18 < a‬‬
‫‪‬‬

‫‪63‬‬
‫תרגול ‪ 6‬־ ‪24.3.14‬‬ ‫‪6‬‬

‫תרגול ‪ 6‬־ ‪24.3.14‬‬ ‫‪6‬‬

‫משתנים מקריים‬ ‫‪6.1‬‬


‫דוגמה‬

‫אדם משתתף בניסוי הבא‪ :‬מטילים מטבע ‪ 10‬פעמים וכל פעם מבקשים ממנו לחזות את התוצאה מראש‪ .‬מה הסיכוי שהוא‬
‫יצליח בלפחות ‪ 7‬פעמים?‬
‫נגדיר משתנה מקרי ‪ X‬שיסמן את מספר הפעמים שהאדם מנחש נכון‪.‬‬
‫‪ X‬מתפלג בינומית ־ )‪ X ∼ Bin (10, 0.5‬ולכן‪:‬‬
‫‪10    10‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (X > 7‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.17‬‬
‫‪j=7‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪2‬‬

‫דוגמה‬

‫כד מכיל ‪ 5‬כדורים אדומים‪ 4 ,‬לבנים ו־‪ 3‬כחולים‪ .‬מוציאים כדור באופן אקראי‪ ,‬רושמים את צבעו ומחזירים אותו לכד‪ .‬חוזרים‬
‫"‬ ‫על הניסוי ‪ 6‬פעמים‪ .‬מהי ‪#‬ההסתברות שיצאו שלושה כדורים אדומים‪ ,‬שניים לבנים וכחול אחד?‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫= )‪, Prw = 31 , Prb = 14 , Pr (A‬‬
‫‪P Q‬‬
‫‪Ω = {r, w, b} , Prr = 12‬נרצה למצוא את‬ ‫מרחב ההסתברות הוא ) ‪Pr (aj‬‬
‫‪a∈Aj=1‬‬
‫ההסתברות של המאורע הבא‪:‬‬

‫‪E‬‬ ‫}‪= {(a1 , a2 , . . . , a6 ) ∈ Ω : 3 red, 2 blue‬‬

‫נחשב‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫‬ ‫‪3  2‬‬
‫‪XY‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (E‬‬ ‫=‬ ‫· |‪Pr (aj ) = |E‬‬ ‫·‬ ‫·‬
‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪a∈E j=1‬‬

‫כאשר מתקיים‪:‬‬
‫   ‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫= |‪|E‬‬ ‫·‬ ‫‪= 60‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪625‬‬
‫= )‪Pr (E‬‬
‫‪5184‬‬

‫‪64‬‬
‫תרגול ‪ 6‬־ ‪24.3.14‬‬ ‫‪6‬‬ ‫משתנים מקריים‬ ‫‪6.1‬‬

‫דוגמה‬

‫אדם שיכור חוזר לביתו בלילה‪ .‬יש לו ‪ n > 2‬מפתחות והוא רוצה להיכנס‪ .‬בכל פעם הוא מנסה מפתח‪ ,‬אם הוא מצליח‪ ,‬הוא‬
‫נכנס והולך לישון‪ ,‬אחרת הוא מחזיר את המפתח לצרור וחוזר על הפעולה‪.‬‬
‫‪ .1‬בהינתן ‪ ,k > 1‬מה הסיכוי שהוא ינסה בדיוק ‪ k‬מפתחות?‬
‫שיסמן את מספר הניסיונות עד ההצלחה‪.‬‬‫נגדיר משתנה מקרי ‪ X‬‬
‫‪ X‬מתפלג גיאומטרית ־ ‪ X ∼ Geom n1‬ולכן‪:‬‬
‫‬ ‫‪k−1‬‬
‫‪n−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (X = k‬‬ ‫=‬ ‫·‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ .2‬בהינתן ‪ ,k > 1‬מה הסיכוי שהוא ינסה לא יותר מ־‪ k‬מפתחות?‬

‫ ∞‬ ‫‪j−1‬‬ ‫‬ ‫‪k‬‬ ‫‬ ‫‪k‬‬


‫‪X‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 n−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n−1‬‬
‫)‪Pr (X 6 k‬‬ ‫=‬ ‫‪1 − Pr (X > k) = 1 −‬‬ ‫‪· =1−‬‬ ‫‪=1−‬‬
‫‪j=k+1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1 − n−1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ .3‬מה התשובה ל־‪ 1‬אם הוא לא מחזיר מפתחות לצרור?‬


‫כיוון שיש בסה"כ ‪ n‬מפתחות‪ ,‬אזי ‪.Pr (k > n) = 0‬‬
‫לכל ‪ 0 6 j < k‬נסמן את המאורע ‪ Ej‬כמאורע שבו ‪ j‬המפתחות הראשונים נכשלו‪.‬‬
‫‪.Pr (Ej ) = n−j‬‬
‫נראה באינדוקציה על ‪ j‬שמתקיים ‪n‬‬
‫עבור ‪ j = 0‬הטענה נכונה‪ .‬נניח שהטענה נכונה לכל ‪ 0 < j < k − 1‬ונראה נכונות עבור ‪:j + 1‬‬

‫‪n−j−1 n−j‬‬ ‫)‪n − (j + 1‬‬


‫) ‪Pr (Ej+1‬‬ ‫=‬ ‫= ) ‪Pr (Ej+1 |Ej ) · Pr (Ej‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫‪n−j‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫ולכן‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫)‪n − (k − 1‬‬ ‫‪1‬‬


‫)‪Pr (X = k‬‬ ‫=‬ ‫= ) ‪Pr (X = k|Ek−1 ) · Pr (Ek−1‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫)‪n − (k − 1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫דוגמה‬

‫מספר הביצים שלטאה מטילה מתפלג פואסונית עם פרמטר ‪ .λ > 0‬כל ביצה בוקעת בהסתברות ‪ p‬באופן בלתי תלוי באחרות‪.‬‬
‫נגדיר את ‪ X‬כמספר הביצים שבקעו‪ ,‬מהי ההתפלגות של ‪?X‬‬
‫אנו מחפשים את )‪ Pr (X = k‬לכל ‪:k ∈ N‬‬
‫∞‬
‫‪X‬‬
‫)‪Pr (X = k‬‬ ‫=‬ ‫])‪Pr [(X = k) ∩ (j eggs layed‬‬
‫‪j=k‬‬
‫‪X‬‬‫∞‬
‫=‬ ‫)‪Pr [(X = k) | (j eggs layed)] · Pr (j eggs layed‬‬
‫‪j=k‬‬
‫ ∞‬ ‫‬ ‫‪j‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪j k‬‬ ‫‪j−k −λ λ‬‬
‫=‬ ‫)‪p (1 − p‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪k‬‬ ‫!‪j‬‬
‫‪j=k‬‬
‫‪k‬‬
‫)‪(pλ‬‬
‫‪= e−pλ‬‬
‫!‪k‬‬

‫‪65‬‬
‫תרגול ‪ 7‬־ ‪31.3.14‬‬ ‫‪7‬‬

‫תרגול ‪ 7‬־ ‪31.3.14‬‬ ‫‪7‬‬

‫משתנים מקריים בדידים‬ ‫‪7.1‬‬


‫דוגמה‬

‫מטילים מטבע עם הסתברות )‪ p ∈ (0, 1‬לקבל עץ עד שמטילים עץ או עד שמטילים ‪ N‬פעמים‪.‬‬


‫נגדיר משתנה מקרי ‪ X‬כמספר הפעמים שהטלנו את המטבע עד לעצירה‪.‬‬
‫‪ .1‬אילו ערכים ‪ X‬יכול לקבל?‬

‫‪X‬‬ ‫=‬ ‫} ‪{1, 2, . . . , N‬‬

‫‪.2‬מה ההתפלגות של ‪?X‬‬


‫עבור ‪:1 6 k < N‬‬
‫‪k−1‬‬
‫)‪pX (k‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 − p‬‬ ‫‪p‬‬

‫עבור ‪:N = n‬‬


‫‪N −1‬‬
‫) ‪pX (N‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 − p‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי )‪ X ∼ Bin (n, p) , Y ∼ Bin (m, p‬בלתי תלויים‪ .‬נסמן ‪ .Z = X + Y‬כיצד ‪ Z‬מתפלג?‬
‫יהי ‪0 6 k 6 n + m‬‬
‫‪k‬‬ ‫  ‪k‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n−j‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m−k+j‬‬
‫)‪pZ (k‬‬ ‫=‬ ‫= )‪pX (j) pY (k − j‬‬ ‫)‪pj (1 − p‬‬ ‫)‪pk−j (1 − p‬‬
‫‪j=0‬‬ ‫‪j=0‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪k−j‬‬
‫  ‪k‬‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪n+m−k‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n+m k‬‬ ‫‪n+m−k‬‬
‫)‪= pk (1 − p‬‬ ‫=‬ ‫)‪p (1 − p‬‬
‫‪j=0‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪Z‬‬ ‫)‪∼ Bin (n + m, p‬‬

‫משתנים מקריים רציפים‬ ‫‪7.2‬‬


‫דוגמה‬
‫‪x‬‬
‫‪x − 10‬‬ ‫√‬
‫= )‪ h (x‬ולכל ‪.l (x) = h (x) = 0 x < 0‬‬ ‫‪100 e‬‬ ‫לכל ‪ x > 0‬נסמן ‪l (x) = x‬‬
‫ו־‬
‫האם )‪ l (x) , h (x‬צפיפויות הסתברות?‬
‫´‬
‫∞‬
‫‪.‬‬ ‫)‪ l (x‬אינה צפיפות הסתברות כיוון ש־∞ = ‪l (x) dx‬‬
‫∞‪−‬‬
‫´‬
‫∞‬
‫‪.‬‬ ‫)‪ h (x‬היא אכן צפיפות הסתברות כיוון ש־‪ h (x) > 0‬לכל ‪ x‬ובנוסף ‪h (x) dx = 1‬‬
‫∞‪−‬‬

‫‪66‬‬
‫תרגול ‪ 7‬־ ‪31.3.14‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משתנים מקריים רציפים‬ ‫‪7.2‬‬

‫דוגמה‬

‫יהי ‪ .θ ∈ R‬נגדיר‪:‬‬
‫(‬
‫)‪e−(x−θ‬‬ ‫‪,x>θ‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫=‬
‫‪0‬‬ ‫‪,x6θ‬‬

‫‪ .1‬הראו ש־ ‪ f‬היא צפיפות הסתברות‪.‬‬


‫‪ f (x) > 0‬לכל ‪ .x‬בנוסף‪:‬‬
‫∞ˆ‬ ‫∞ˆ‬
‫‪f (x) dx‬‬ ‫=‬ ‫‪e−(x−θ) dx = 1‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪θ‬‬

‫‪ .2‬מהי פונקציית ההתפלגות המצטברת של ‪?f‬‬


‫‪ˆx‬‬ ‫‪ x‬‬
‫(‬
‫) ‪−(x0 −θ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ ) ‪−(x0 −θ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,x6θ‬‬
‫)‪FX (x‬‬ ‫=‬ ‫‪e‬‬ ‫‪dx = −e‬‬ ‫=‬
‫)‪1 − e−(x−θ‬‬
‫ ‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪,x>θ‬‬
‫∞‪−‬‬

‫‪ .3‬מהו )‪ Pr (θ + 1 6 X 6 θ + 2‬כאשר ‪ X‬משתנה מקרי עם צפיפות הסתברות ‪?f‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Pr (θ + 1 6 X 6 θ + 2‬‬ ‫=‬ ‫= ‪FX (θ + 2) − FX (θ + 1) = 1 − e−2 − 1 + e−1‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪e e2‬‬

‫דוגמה‬

‫בתחנת דלק ממלאים את המיכל הראשי פעם בשבוע‪ .‬הדרישה עבור דלק )בעשרות אלפי ליטרים( היא משתנה מקרי עם‬
‫פונקציית הצפיפות הבאה‪:‬‬
‫(‬
‫‪4‬‬
‫]‪5 (1 − x) , x ∈ [0, 1‬‬
‫= )‪f (x‬‬
‫‪0‬‬ ‫∈‪,x‬‬‫]‪/ [0, 1‬‬

‫מה צריך להיות גודל המיכל הראשי ]‪ t ∈ [0, 1‬כך שההסתברות למחסור בדלק תהיה קטנה מ־‪?0.1‬‬

‫‪ˆ1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪Pr (X > t‬‬ ‫=‬ ‫)‪5 (1 − x) dx = (1 − t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪(1 − t‬‬ ‫<‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪t‬‬ ‫>‬ ‫‪0.37‬‬

‫‪67‬‬
‫תרגול ‪ 8‬־ ‪28.4.14‬‬ ‫‪8‬‬

‫תרגול ‪ 8‬־ ‪28.4.14‬‬ ‫‪8‬‬

‫תוחלת‬ ‫‪8.1‬‬
‫דוגמה‬

‫מטילים מטבע הוגן ‪ 3‬פעמים‪ .‬יהי ‪ X‬מספר הפעמים שיצא עץ ו־ ‪ Y‬הרצף הארוך ביותר של עצים‪ .‬מהם התוחלות של המשתנים‬
‫המקריים הללו?‬

‫]‪E [X‬‬ ‫=‬‫)‪0 · Pr (X = 0) + 1 · Pr (X = 1) + 2 · Pr (X = 2) + 3 · Pr (X = 3‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪12‬‬
‫= ‪= 0+ +2· +‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8 8‬‬ ‫‪8‬‬
‫)‪E [Y ] = Pr (Y = 1) + 2 · Pr (Y = 2) + 3 · Pr (Y = 3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬
‫=‬ ‫= ·‪+2· +3‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫דוגמה‬

‫תחנת ממסר מקבלת ‪ 4‬אותות אקראיים ‪ (j = 1, 2, 3, 4) Uj‬כך ש־)‪ .Uj ∼ U (0, j‬אחד מהאותות הנ"ל נבחר באופן מקרי‬
‫ובלתי תלוי לפי ההסתברויות ‪ 0.2, 0.3, 0.3, 0.2‬בהתאמה ומשודר הלאה‪ .‬יהי ‪ X‬האות המשודר‪ ,‬מהי פונקציית ההתפלגות‬
‫‪ FX‬ומהי התוחלת ]‪?E [X‬‬
‫‪4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪FX (0 6 t 6 1‬‬ ‫=‬ ‫= )‪Pr (X 6 t‬‬ ‫= ]‪Pr [(X 6 t) ∧ Uj chosen‬‬ ‫]‪Pr [(Uj 6 t) ∧ Uj chosen‬‬
‫‪j=1‬‬ ‫‪j=1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫=‬ ‫= ‪Pr (Uj 6 t) · Pr (Uj chosen) = 0.2t + 0.3 + 0.3 + 0.2‬‬
‫‪j=1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1 X‬‬
‫)‪FX (1 6 t 6 2‬‬ ‫=‬ ‫= )‪Pr (X 6 t) = Pr (X 6 1) + Pr (1 < X 6 t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫]‪Pr [(1 < X 6 t) ∧ Uj chosen‬‬
‫‪2 j=2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1 X‬‬ ‫‪1 X‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Pr [(1 < Uj 6 t) ∧ Uj chosen] = +‬‬ ‫)‪Pr (1 < Uj 6 t) · Pr (Uj chosen‬‬
‫‪2 j=2‬‬ ‫‪2 j=2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪t−1‬‬ ‫‪t−1‬‬ ‫‪t−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3t‬‬
‫=‬ ‫‪+ 0.3‬‬ ‫‪+ 0.3‬‬ ‫‪+ 0.2‬‬ ‫‪= +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5 10‬‬
‫באופן דומה עבור הקטעים הנותרים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬
‫= )‪FX (2 6 t 6 3‬‬ ‫‪+ ,‬‬ ‫= )‪FX (3 6 t 6 4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪20 ,‬‬ ‫‪FX (4 6 t) = 1‬‬
‫‪2 20‬‬
‫נחשב את התוחלת של ‪:X‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x60‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪0<x61‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫∞ˆ‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪dFX (x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪1<x62‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫= )‪fX (x) x dx ; fX (x‬‬ ‫‪= 10‬‬‫‪3‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪2<x63‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪3<x64‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 20‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4<x‬‬
‫‪‬‬

‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫‪1.25‬‬

‫‪68‬‬
28.4.14 ‫ ־‬8 ‫תרגול‬ 8 ‫תוחלת‬ 8.1

‫דוגמה‬

:‫ נסמן את המשתנים המקריים הבאים‬.C > 0‫ ו־‬X ∼ Exp (λ) ,λ ∈ (0, ∞) ‫יהיו‬

Y = C · X, Z = X 2 , W = X

?fY , fZ , fW ‫מהם פונקציות הצפיפות‬


.fY (t) = fZ (t) = fW (t) = 0 ‫ מתקיים‬t < 0 ‫מובן שלכל‬
:Y ‫עבור‬
t
  ˆC ˆt
t −λx λ −λx
FY (t) = Pr (Y 6 t) = Pr (C · X 6 t) = Pr X 6 = λe dx = e C dx
C C
0 0
 
λ −λx λ
fY = e C ⇒ Y ∼ Exp
C C

:Z ‫עבור‬

√ ˆ t ˆt √

−λx λ
Pr (Z 6 t) = Pr X 2 6 t = Pr X 6 t = √ e−λ x dx

FZ (t) = λe dx =
2 x
0 0
λ √
fZ = √ e−λ x
2 x

:W ‫עבור‬

ˆt ˆt
2
√  2
−λx
X 6 t = Pr X 6 t2 = 2λxe−λx dx

FW (t) = Pr (W 6 t) = Pr λe dx =
0 0
−λx2
fW = 2λxe

69
12.5.14 ‫ ־‬9 ‫תרגול‬ 9

12.5.14 ‫ ־‬9 ‫תרגול‬ 9

‫תוחלת ושונות‬ 9.1


‫דוגמה‬

:‫ נחשב את הגדלים הבאים‬.X ∼ Geom (p)‫ ו־‬p ∈ (0, 1) ‫יהי‬


1
E [X] =
p

X ∞
X
k−1 k−2
E [X (X − 1)] = k (k − 1) p (1 − p) = p (1 − p) k (k − 1) (1 − p)
k=2 k=2
∞ ∞
X d2 k
X d2 k
= p (1 − p) 2
(1 − p) = p (1 − p) (1 − p)
dp dp2
k=2 k=0
2 X∞
d2 1
 
d k 2 2 − 2p
= p (1 − p) 2 (1 − p) = p (1 − p) 2 = p (1 − p) 3 =
dp dp p p p2
k=0
2 − 2p 1 1 1−p
= E X 2 − E2 [X] = E [X (X − 1)] + E [X] − E2 [X] =
 
Var (X) 2
+ − 2 =
p p p p2

‫דוגמה‬

1
:Pr (|X| > t) 6 t2 ‫ הראו כי‬t > 0 ‫ יהי‬.1 ‫ ושונות‬0 ‫ משתנה מקרי עם תוחלת‬X ‫יהי‬
(
1 ,x>t
∀x ∈ R : f (x) =
0 ,x<t
t2 · Pr (|X| > t) t2 · E [f (|X|)] = E t2 · f (|X|)
 
=
E X 2 = Var (X) + E2 [X] = 1
 
6
1
Pr (|X| > t) 6
t2

‫דוגמה‬
X−µ
.a, b ∈ R ‫ יהיו‬.X ∗ =
‫ נגדיר‬,σX ‫ וסטיית תקן‬µ ‫ משתנה מקרי עם תוחלת‬X ‫בהינתן‬
σ
:‫ חשבו את הגדלים הבאים‬.1
 
X −µ µ µ
E [aX ∗ + b] = aE [X ∗ ] + b = aE +b=a − +b=b
σ σ σ
a2
 
X µ
Var (aX ∗ + b) = Var (aX ∗ ) = a2 Var (X) = a2 Var − = 2 Var (X) = a2
σ σ σ | {z }
=σ 2

2
.(∀t > 0) : Pr (|X − µ| > t) 6 σt2 ‫הוכיחו את אי־שוויון צ'בישב ־‬.2
2
   
X − µ
Pr (|X − µ| > t) = Pr > t = Pr |X ∗ | > t 6 σ
σ σ σ t 2

.‫כאשר המעבר האחרון נובע מהדוגמה הקודמת‬

70
‫תרגול ‪ 9‬־ ‪12.5.14‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תוחלת ושונות‬ ‫‪9.1‬‬

‫דוגמה‬

‫אדם יוצא לעבודה כל יום בשעה ‪ .7 : 30‬הזמן הממוצע שלוקח לו להגיע הוא ‪ 30‬דקות וסטיית התקן של זמן זה היא ‪ 5‬דקות‪.‬‬
‫ביום מסויים מגיע לקוח למקום העבודה ב־‪ ,8 : 30‬הראו שהסיכוי שהאדם יגיע אחרי הלקוח קטן מ־‪.3%‬‬
‫נשתמש באי־שוויון צ'בישב‪ .‬יהי ‪ X‬הזמן שלוקח לאדם להגיע לעבודה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪Pr (X > 60‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (X − 30 > 30) 6 Pr (|X − 30| > 30) 6‬‬ ‫<‬ ‫‪= 3%‬‬
‫‪900‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪71‬‬
‫תרגול ‪ 10‬־ ‪19.5.14‬‬ ‫‪10‬‬

‫תרגול ‪ 10‬־ ‪19.5.14‬‬ ‫‪10‬‬

‫התפלגות נורמלית‬ ‫‪10.1‬‬


‫דוגמה‬

‫‪1‬‬
‫‬
‫> ‪ Pr X‬כאשר )‪:X ∼ N (3, 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בעזרת הטבלה עבור ההתפלגות הנורמלית סטנדרטית חלצו את )‪ Pr (X ≤ 1‬ו־‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪X −3‬‬ ‫‪X −3‬‬ ‫†‬ ‫‪X −3‬‬
‫)‪Pr (X ≤ 1‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr‬‬ ‫‪≤ −1 = 1 − Pr‬‬ ‫‪≥ −1 = 1 − Pr‬‬ ‫‪≤ 1 = 1 − 0.84 = 0.16‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר את המעבר † עשינו מסמטרייה‪.‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪1‬‬ ‫‪X −3‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪X −3‬‬
‫> ‪Pr X‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr‬‬ ‫‪>−‬‬ ‫‪= Pr‬‬ ‫‪≤ 1.25‬‬ ‫‪= 0.89‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‬
‫דוגמה נניח שהגובה של גבר בן ‪ 25‬במדינה כלשהיא הוא משתנה מקרי נורמלי ‪ , X ∼ N µ, σ 2‬כאשר ‪, µ = 174.5‬‬

‫ו־‪. σ 2 = 36‬‬
‫‪ .1‬מהו אחוז בני ה־‪ 25‬אשר גובהם לפחות ‪?170‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪X −µ‬‬ ‫‪170 − µ‬‬ ‫‪X −µ‬‬ ‫‪µ − 170‬‬ ‫‪X −µ‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪Pr (X ≥ 170‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr‬‬ ‫≥‬ ‫‪= Pr‬‬ ‫≤‬ ‫‪= Pr‬‬ ‫≤‬ ‫‪= 0.77‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .2‬מהו ‪ α > 0‬המינימלי כך שגובהם של לכל היותר ‪ 10%‬מבני ה־‪ 25‬הוא לפחות ‪.α‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪X −µ‬‬ ‫‪α−µ‬‬ ‫‪α − 174.5‬‬
‫)‪Pr (X 6 α‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪=Φ‬‬ ‫‪= 0.9‬‬
‫‪σ‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪α − 174.5‬‬
‫‪= 1.28‬‬ ‫‪⇒ α = 182.2‬‬
‫‪6‬‬

‫‪72‬‬
19.5.14 ‫ ־‬10 ‫תרגול‬ 10 ‫התפלגות נורמלית‬ 10.1

:‫ מ"מ עם צפיפות משותפת‬X, Y ‫דוגמה יהיו‬

(
c · e−x−2y , x, y > 0
fXY (x, y) =
0 , else

?c ‫ מהו‬.1

ˆ∞ ˆ∞ ˆ∞ ˆ∞
−x−2y −x c
= P (X, Y ) ∈ R2 = c e−2y dy =
 
1 e dxdy = c e dx
2
0 0 0 0
c = 2

?Pr (X > 1, Y < 1) ‫ מהו‬.2

ˆ1 ˆ∞ ˆ1 ˆ∞
−x−2y −2y e2 − 1
Pr (X > 1, Y < 1) = 2e dxdy = 2 e dy e−x dx =
e3
0 1 0 1

?Pr (X < Y ) ‫ מהו‬.3

ˆ∞ ˆy ˆ∞ ˆy ˆ∞
−x−2y −2y −x 1
e−2y 1 − e−y dy =

Pr (X < Y ) = 2e dxdy = 2 e dy e dx = 2
3
0 0 0 0 0

73
‫תרגול ‪ 11‬־ ‪26.5.14‬‬ ‫‪11‬‬

‫תרגול ‪ 11‬־ ‪26.5.14‬‬ ‫‪11‬‬

‫התפלגויות משותפות‬ ‫‪11.1‬‬


‫דוגמה‬

‫יהיו ‪ X, Y‬משתנים מקריים עם צפיפות משותפת )‪ fXY (x, y‬כך ש־ ‪ .X 6 Y‬הראו ש־] ‪.E [X] 6 E [Y‬‬

‫‪X6Y‬‬ ‫⇔‬ ‫])‪(∀ω ∈ Ω) [X (ω) 6 Y (ω‬‬

‫מהעובדה ש־ ‪ X 6 Y‬נוכל להסיק ש־‪ fXY (x, y) = 0‬לכל נקודה )‪ (x, y‬המקיימת ‪.y < x‬‬
‫נחשב את התוחלת‪:‬‬
‫¨‬ ‫¨‬ ‫¨‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫= ‪xfXY (x, y) dxdy‬‬ ‫‪xfXY (x, y) dxdy 6‬‬ ‫‪yfXY (x, y) dxdy‬‬
‫‪R2‬‬ ‫‪x6y‬‬ ‫‪x6y‬‬
‫¨‬
‫=‬ ‫] ‪yfXY (x, y) dxdy = E [Y‬‬
‫‪R2‬‬

‫דוגמה‬

‫נתון מטבע עם הסתברות )‪ p ∈ (0, 1‬לקבלת עץ‪ .‬מהי תוחלת מספר ההטלות שיש לבצע בכדי לקבל ‪ k > 1‬פעמים עץ‪.‬‬
‫נגדיר את המשתנה המקרי ‪ X‬להיות מספר ההטלות הכולל‪.‬‬
‫נגדיר את המשתנים המקריים הבאים‪ X1 :‬־ מספר ההטלות עד לקבלת העץ הראשון‪ ,‬לכל ‪ 1 < j 6 k‬נסמן ב־ ‪ Xj‬את מספר‬
‫ההטלות בין העץ ה־‪ j − 1‬עד העץ ה־‪.j‬‬
‫‪P‬‬‫‪k‬‬
‫= ‪ X‬וכן שלכל ‪ 1 6 j 6 k‬מתקיים )‪ .X ∼ Geom (p‬לכן‪:‬‬ ‫נשים לב שמתקיים ‪Xj‬‬
‫‪j=1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫‪= E‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪Xj‬‬
‫‪‬‬ ‫= ] ‪E [Xj‬‬ ‫=‬
‫‪j=1‬‬ ‫‪j=1‬‬ ‫‪j=1‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬

‫‪74‬‬
‫תרגול ‪ 11‬־ ‪26.5.14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫התפלגויות משותפות‬ ‫‪11.1‬‬

‫דוגמה‬

‫תהי ‪ Q = (X, Y ) ∈ R2‬כך ש־ ‪ X, Y‬בלתי תלויים וכן )‪.X ∼ N (0, 1) , Y ∼ N (0, 1‬‬
‫נגדיר את המשתנה המקרי ‪ S‬להיות שטח העיגול עם מרכז )‪ (0, 0‬העובר דרך ‪.Q‬‬
‫מהן התוחלת והצפיפות של ‪?S‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1 − x +y‬‬
‫‬
‫‪.fXY (x, y) = fX (x) fY (y) = 2π‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נשים לב ש־ ‪ .S = π X 2 + Y 2‬וכן שמתקיים‬
‫יהי ‪ .t ∈ R‬לכל ‪ t < 0‬מתקיים ‪ .FS (t) = 0‬עבור ‪:t > 0‬‬
‫! ‪r‬‬ ‫"‬ ‫¨ ‪r !#‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫)‪FS (t‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (S 6 t) = Pr‬‬ ‫‪X +Y 6‬‬ ‫‪= Pr (X, Y ) ∈ B 0,‬‬ ‫=‬ ‫‪fXY (x, y) dxdy‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪B‬‬
‫‪√t‬‬
‫¨‬ ‫‪ˆ π ˆ2π‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x2 +y 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r2‬‬ ‫‪t‬‬
‫=‬ ‫= ‪e− 2 dxdy‬‬ ‫‪re− 2 drdθ = 1 − e− 2π‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫(‬ ‫ ‬
‫‪0‬‬ ‫‪,t<0‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪FS (t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪− 2π‬‬
‫⇒‬ ‫‪S‬‬ ‫∼‬ ‫‪Exp‬‬
‫‪1−e‬‬ ‫‪,t>0‬‬ ‫‪2π‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫‪1 −2‬‬
‫‪E [S] = 2π‬‬ ‫‪,‬‬ ‫= )‪fS (s‬‬ ‫‪e 2π‬‬
‫‪2π‬‬

‫‪75‬‬
‫תרגול ‪ 12‬־ ‪2.6.14‬‬ ‫‪12‬‬

‫תרגול ‪ 12‬־ ‪2.6.14‬‬ ‫‪12‬‬

‫שונות משותפת‬ ‫‪12.1‬‬


‫דוגמה‬

‫נתון כד עם ‪10‬כדורים‪ .‬על ‪ 5‬מהם רשום ”‪ ,”1‬על ‪ 4‬מהם רשום ”‪ ”2‬ועל כדור אחד רשום ”‪ .”3‬שולפים שני כדורים בזה אחר‬
‫זה ללא החזרה‪.‬‬
‫נגדיר את המשתנים המקריים הבאים‪:‬‬
‫‪ X‬־ המספר על הכדור הראשון‪.‬‬
‫‪ Y‬־ המספר על הכדור השני‪.‬‬
‫‪ S‬־ סכום המספרים‪.‬‬
‫‪ T‬־ ממוצע המספרים‪.‬‬
‫חשבו את הגדלים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬פונקציית ההסתברות של ‪:X, Y‬‬

‫)‪(∀1 6 i, j 6 3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪pXY (i, j) = Pr [(X‬‬ ‫])‪= i) ∩ (Y = j‬‬


‫‪5 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪pXY (1, 1‬‬ ‫= ·‬ ‫‪,‬‬ ‫= )‪pXY (1, 2‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫‪10 9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10 9‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪5 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4 5‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪pXY (1, 3‬‬ ‫= ·‬ ‫‪,‬‬ ‫= )‪pXY (2, 1‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫‪10 9‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪10 9‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪4 3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4 1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪pXY (2, 2‬‬ ‫= ·‬ ‫‪,‬‬ ‫= )‪pXY (2, 3‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫‪10 9‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10 9‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪1 5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪pXY (3, 1‬‬ ‫= ·‬ ‫‪,‬‬ ‫= )‪pXY (3, 2‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫‪10 9‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪10 9‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪pXY (3, 3) = 0‬‬

‫‪ .2‬האם ‪ X, Y‬מתפלגים אותו דבר?‬


‫כן‪ ,‬כיוון שהמטריצה שקיבלנו סימטרית‪.‬‬
‫‪ .3‬מהם )‪:pX (x) , pY (y‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪pX (1) = pY (1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪pX (2) = pY (2) = 52 ,‬‬ ‫= )‪pX (3) = pY (3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ .4‬מהם התוחלות של כל אחד מהמשתנים המקריים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫] ‪E [X] = E [Y‬‬ ‫=‬ ‫·‪1‬‬ ‫·‪+2· +3‬‬ ‫‪= 1.6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪E [S] = E [X] + E [Y ] = 3.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪E [T ] = E [S] = 1.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .5‬האם ‪ X, Y‬בלתי תלויים?‬
‫‪1‬‬
‫‪.0 = pXY (3, 3) 6= pX (3) · pX (3) = 100‬‬ ‫לא‪ ,‬משום ש־‬
‫‪ .6‬מהו הסימן של ) ‪?Cov (X, Y‬‬
‫הסימן הוא שלילי‪ ,‬משום שככל ש־‪ X‬גדול יותר‪ ,‬כך נצפה ש־ ‪ Y‬יהיה קטן יותר‪.‬‬

‫‪76‬‬
2.6.14 ‫ ־‬12 ‫תרגול‬ 12 ‫שונות משותפת‬ 12.1

‫המשך דוגמה‬

Cov (X, Y ) , Cov (X, S) , Cov (Y, T ) ‫ והשונויות המשותפות‬X, Y, S, T ‫ למה שוות השונויות של‬.7
1 2 1
= E X 2 − 2.56 = 1 · + 4 · + 9 ·
 
Var (X) − 2.56 = 3 − 2.56 = 0.44
2 5 10
Var (Y ) = Var (X) = 0.44
113 11
Cov (X, Y ) = E [XY ] − E [X] E [Y ] = − 2.56 = −
45 225
Var (S) = Cov (S, S) = Cov (X + Y, X + Y ) = Cov (X, X) + Cov (X, Y ) + Cov (Y, X) + Cov (Y, Y )
176
= Var (X) − 2 · Cov (X, Y ) + Var (Y ) =
225
1 44
Var (T ) = Var (S) =
4 225
88
Cov (X, S) = Cov (X, X + Y ) = Cov (X, X) + Cov (X, Y ) = Var (X) + Cov (X, Y ) =
225
1 1 44
Cov (Y, T ) = Cov (Y, S) = Cov (X, S) =
2 2 225
?ρXY ‫ מהו מקדם המתאם‬.8

Cov (X, Y ) 1
ρXY = p =−
Var (X) Var (Y ) 9

‫דוגמה‬

.‫ את מספר ההטלות‬X‫ נסמן ב־‬.‫ עצים‬k > 1 ‫ מטילים את המטבע עד שמקבלים‬.p ∈ (0, 1) ‫נתון מטבע שיוצא עץ בהסתברות‬
?X ‫מהי התוחלת והשונות של‬
:‫את התוחלת חישבנו בשיעור הקודם‬
k
E [X] =
p
:‫נחשב את השונות‬
k X k k
X X 1−p
Var (X) = Cov (Xi , Xj ) = Var (Xi ) = k 2
i=1 j=1 i=1
p

77
‫תרגול ‪ 12‬־ ‪2.6.14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫שונות משותפת‬ ‫‪12.1‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונים שני משתנים מקריים ‪ X, Y‬בלתי תלויים ושווי התפלגות‪.‬‬


‫‪ .1‬האם בהכרח ‪ X + Y, X − Y‬בלתי תלויים?‬
‫לא נכון‪ .‬נראה דוגמה נגדית‪:‬‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪, X = 0, Y = 0‬‬
‫) ‪pX (X) = pY (Y‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪, X = 1, Y = 1‬‬

‫ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪0 = Pr [(X + Y = 2) ∩ (X − Y = 1)] 6‬‬ ‫= )‪Pr (X + Y = 2) · Pr (X − Y = 1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .2‬האם בהכרח ‪ X + Y, X − Y‬בלתי מתואמים?‬
‫התשובה היא כן‪:‬‬

‫) ‪Cov (X + Y, X − Y‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Cov (X, X) + Cov (X, −Y ) + Cov (Y, X) + Cov (Y, −Y‬‬
‫=‬ ‫‪Var (X) − Cov (X, Y ) + Cov (X, Y ) − Var (Y ) = 0‬‬

‫‪78‬‬
‫תרגול ‪ 13‬־ ‪9.6.14‬‬ ‫‪13‬‬

‫תרגול ‪ 13‬־ ‪9.6.14‬‬ ‫‪13‬‬

‫שונות משותפת‬ ‫‪13.1‬‬


‫דוגמה‬

‫נתונים שני משתנים מקריים ‪ X, Y‬בעלי צפיפות משותפת‬


‫(‬
‫‪2 , x, y > 0 ∧ x + y 6 1‬‬
‫)‪fXY (x, y‬‬ ‫=‬
‫‪0 , else‬‬

‫מהו מקדם המתאם ‪?ρXY‬‬


‫נחשב את ההתפלגות השולית של ‪:X‬‬
‫‪‬‬
‫∞ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪1−x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,x60‬‬
‫)‪fX (x‬‬ ‫=‬ ‫= ‪fXY (x, y) dy‬‬ ‫‪2 dy = 2 − 2x , 0 < x 6 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪,1<x‬‬
‫‪‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪0‬‬

‫נחשב את התוחלת של ‪:X‬‬


‫∞ˆ‬ ‫‪ˆ1‬‬
‫‪1‬‬
‫]‪E [X‬‬ ‫=‬ ‫= ‪xfX (x) dx‬‬ ‫= ‪2x − 2x2 dx‬‬
‫‪3‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪0‬‬

‫נחשב את התוחלת של ‪:X 2‬‬


‫∞ˆ‬ ‫‪ˆ1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪E X2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪2x2 − 2x3 dx‬‬
‫ ‬
‫= ‪x fX (x) dx‬‬
‫‪6‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪0‬‬

‫השונות של ‪:X‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪Var (X‬‬ ‫=‬ ‫= ‪−‬‬
‫‪6 9‬‬ ‫‪18‬‬
‫כיוון ש־ ‪ X, Y‬סימטריים לחלוטין נוכל להסיק כי הגדלים עבור ‪ Y‬זהים‪.‬‬
‫נחשב את התוחלת של ‪:XY‬‬
‫∞ˆ ∞ˆ‬ ‫‪ˆ1 1−x‬‬
‫ˆ‬ ‫‪ˆ1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫] ‪E [XY‬‬ ‫=‬ ‫‪xyfXY‬‬ ‫= ‪(x, y) dxdy‬‬ ‫= ‪2xy dydx = x (1 − x) dx‬‬
‫‪12‬‬
‫∞‪−∞ −‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫השונות המשותפת‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪Cov (X, Y‬‬ ‫=‬ ‫‪− =−‬‬
‫‪12 9‬‬ ‫‪36‬‬
‫מקדם המתאם‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− 36‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ρXY‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2‬‬

‫‪79‬‬
‫תרגול ‪ 13‬־ ‪9.6.14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שימוש בקונבולוציה‬ ‫‪13.2‬‬

‫שימוש בקונבולוציה‬ ‫‪13.2‬‬


‫דוגמה‬

‫נתונים שני משתנים מקריים בלתי תלויים )‪ .X, Y ∼ U (0, 1‬נגדיר ‪ .S = X + Y‬מהי הצפיפות של ‪?S‬‬
‫כפי שראינו בשיעור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪,s<0‬‬
‫∞ˆ‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪,06s61‬‬
‫= )‪fS (s‬‬ ‫= )]‪fX (x) fY (s − x) dx = length ([0, 1] ∩ [s − 1, s‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,16s62‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪,2<s‬‬
‫‪‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונים שני משתנים מקריים בלתי תלויים )‪ .X ∼ Exp (λ) , Y ∼ U (0, 1‬נגדיר ‪ .S = X + Y‬מהי הצפיפות של ‪?S‬‬
‫כפי שראינו בשיעור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫∞ˆ‬ ‫‪ˆs‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪,s<0‬‬
‫= )‪fS (s‬‬ ‫‪fX (x) fY (s − x) dx = λ‬‬ ‫‪Θ (x) e−λx dx = 1 − e−λs‬‬ ‫‪,0 6 s 6 1‬‬
‫)‪ −λ(t−1‬‬
‫‪− e−λt , 1 < s‬‬
‫‪‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪s−1‬‬ ‫‪e‬‬

‫‪80‬‬
‫תרגול ‪ 14‬־ ‪16.6.14‬‬ ‫‪14‬‬

‫תרגול ‪ 14‬־ ‪16.6.14‬‬ ‫‪14‬‬

‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪14.1‬‬


‫בהינתן סדרה של ‪ N‬משתנים מקריים )‪ (N  1‬בלתי תלויים ושווי התפלגות ‪ X1 , X2 , . . . , XN‬כך ש־= ) ‪E [X1 ] = 0, Var (X1‬‬
‫‪ ,1‬אזי לכל ‪ t ∈ R‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ N‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Xj‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ j=1‬‬
‫√ ‪Pr ‬‬ ‫)‪6 t ≈ Φ (t‬‬
‫‪‬‬
‫‪ N‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמה‬

‫נתונות ‪ 3‬קוביות‪:‬‬
‫קוביה א' עם פאות }‪ ,{2, 2, 3, 3, 9, 9‬קוביה ב' עם פאות }‪ {4, 4, 5, 5, 7, 7‬וקוביה ג' עם פאות }‪.{1, 1, 6, 6, 8, 8‬‬
‫משחקים את המשחק הבא‪ :‬כל אחד בוחר קוביה שונה ומטיל אותה ‪ N‬פעמים‪ .‬המנצח נקבע בהתאם לאחת מהגרסות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מי שמנצח ביותר סיבובים מנצח במשחק‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שסכום כלל ההטלות שלו גדול יותר מנצח במשחק‪.‬‬
‫ענו על השאלות עבור כל אחת מהגרסות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם תעדיפו לבחור קוביה ראשונים או שניים?‬
‫גרסה א'‪:‬‬
‫נניח שהקוביות כבר נבחרו ושההסתברות לכך שננצח בסיבוב ספציפי היא )‪ .p ∈ (0, 1‬לכל ‪ 1 6 j 6 N‬נגדיר את המשתנה‬
‫המקרי ‪ Tj‬להיות ‪ 1‬אם ניצחנו בסיבוב ה־‪ j‬ו־‪ 0‬אם הפסדנו בו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נגדיר את ‪ T‬להיות מספר הסיבובים בהם ניצחנו ־‬
‫‪P‬‬‫‪N‬‬
‫= ‪ .T‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪Tj‬‬
‫‪j=1‬‬
‫"‬ ‫‪#‬‬ ‫"‬ ‫‪#‬‬
‫√‬ ‫‪1‬‬
‫‪−p‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪N‬‬ ‫‪T − Np‬‬ ‫)‪N (1 − 2p‬‬ ‫†‬
‫)‪Pr (lost‬‬ ‫=‬ ‫< ‪Pr T‬‬ ‫‪= Pr p‬‬ ‫‪< p‬‬ ‫‪≈Φ‬‬ ‫‪Np2‬‬
‫‪2‬‬ ‫)‪N p (1 − p‬‬ ‫)‪2 N p (1 − p‬‬ ‫)‪p (1 − p‬‬

‫כאשר המעבר המסומן ב־† הוא על פי משפט הגבול המרכזי‪.‬‬


‫"‬ ‫‪#‬‬
‫√‬ ‫‪p − 12‬‬
‫‪Pr (win) ≈ Φ‬‬ ‫‪Np‬‬
‫)‪p (1 − p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪p−‬‬
‫‪ √ 2‬היא פונקציה עולה של ‪ p‬ולכן כדאי לבחור את ‪ p‬כמה שיותר גדול‪.‬‬ ‫בדיקה ישירה מעלה ש־‬
‫)‪p(1−p‬‬
‫נמצא את ‪ p‬עבור המקרים השונים‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪ .p‬אם‬ ‫‪9‬‬ ‫= ‪ .p‬אם נבחר את קוביה ב' והיריב את קוביה ג' אזי‬ ‫אם אנחנו נבחר את קוביה א' והיריב את קוביה ב' אזי‬
‫‪3‬‬
‫נבחר את קוביה ג' והיריב את קוביה א' אזי ‪.p = 59‬‬
‫‪1‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם נבחר שניים‪ ,‬תמיד נוכל לדאוג למצב שבו ‪ .p > 2‬לכן‪ ,‬עדיף לבחור שניים‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬היריב יעדיף לבחור את‬
‫קוביה ב' או קוביה ג' בכדי להקטין את הסיכוי שלנו לנצח‪.‬‬
‫גרסה ב'‪:‬‬
‫נניח שהקוביות כבר נבחרו ושההסתברות לכך שננצח בסיבוב ספציפי היא )‪ .p ∈ (0, 1‬לכל ‪ 1 6 j 6 N‬נגדיר את המשתנה‬
‫המקרי ‪ Xj‬להיות המספר שקיבלנו בסיבוב ה־‪ j‬ואת ‪ Yj‬להיות המספר שהיריב קיבל בהטלה ה־‪ .j‬נסמן ‪Wj = Xj − Yj‬‬
‫‪P‬‬‫‪N‬‬
‫= ‪.W‬‬ ‫ונגדיר את ‪ W‬להיות ‪Wj‬‬
‫‪j=1‬‬

‫‪81‬‬
‫תרגול ‪ 14‬־ ‪16.6.14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫משפט הגבול המרכזי‬ ‫‪14.1‬‬

‫המשך דוגמה‬

‫מתקיים‪:‬‬
‫"‬ ‫‪#‬‬ ‫"‬ ‫‪#‬‬
‫] ‪W − N E [W1‬‬ ‫] ‪N E [W1‬‬ ‫†‬ ‫√‬ ‫] ‪E [W1‬‬
‫)‪Pr (lost‬‬ ‫=‬ ‫‪Pr (W < 0) = Pr p‬‬ ‫‪< −p‬‬ ‫‪≈Φ − Np‬‬
‫) ‪N Var (W1‬‬ ‫) ‪N Var (W1‬‬ ‫) ‪Var (W1‬‬

‫כאשר המעבר המסומן ב־† הוא על פי משפט הגבול המרכזי‪.‬‬


‫"‬ ‫‪#‬‬
‫√‬ ‫] ‪E [W1‬‬
‫≈ )‪Pr (win‬‬ ‫‪Φ‬‬ ‫‪Np‬‬
‫) ‪Var (W1‬‬

‫מתקיים ש־] ‪ .E [W1 ] = E [X1 ] − E [Y1‬אם אנחנו נבחר בקוביה ב' והיריב בקוביה א' אזי ‪ .E [W1 ] = 32‬אם אנחנו בוחרים‬
‫בקוביה ב' והיריב בקוביה ג' אזי ‪ .E [X1 ] = 31‬כלומר‪ ,‬הסיכוי לנצח בבחירת קוביה ב' הוא הגבוה ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬עדיף לבחור‬
‫ראשונים ולקחת את קוביה ב'‪ .‬במקרה זה היריב יעדיף לבחור את קוביה ג'‪.‬‬
‫‪ .2‬בהנחה שסעיף ‪ 1‬מתקיים והמשחק מתנהל כפי שצריך‪ ,‬מה הסיכוי שבכל זאת תפסידו?‬
‫גרסה א' ־ עבור ‪ 20‬הטלות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪√ 12 − 95‬‬
‫‪Pr (lost) ≈ Φ  20 q  ≈ 0.31‬‬
‫‪20‬‬
‫‪81‬‬

‫גרסה ב' ־ עבור ‪ 32‬הטלות‪:‬‬

‫≈ )‪Pr (lost‬‬ ‫‪Φ (−0.59) = 0.28‬‬

‫‪82‬‬

You might also like