‫הסתברות ושימושיה ־ תרגול ‪4‬‬

‫הסתברות מותנה‬
‫תרגיל‪ :‬יהי )‪ (Ω, P‬מרחב הסתברות ויהיו ‪ A, B ⊆ Ω‬שני מאורעות‪.‬‬
‫נתון כי ‪ A‬ו־‪ B‬בלתי־תלויים‪ ,‬האם ‪ A‬ו־ ‪ B c‬בלתי־תלויים? האם ‪ Ac‬ו־ ‪ B c‬בלתי־תלויים?‬
‫פתרון‪ :‬התשובה היא כן בשני המקרים‪ .‬נזכר בהגדרה של אי־תלות‪ :‬שני מאורעות ‪ A, B‬הם בלתי תלויים אם‪:‬‬

‫)‪P (A ∩ B) = P (A) · P (B‬‬

‫או באופן שקול כש־‪:P (B) > 0‬‬

‫)‪P (A|B) = P (A‬‬

‫במקרה שלנו יתקיים גם‪:‬‬

‫) ‪P (A ∩ B c‬‬ ‫= )‪= P (A\ (A ∩ B)) = P (A) − P (A ∩ B) = P (A) − P (A) · P (B‬‬

‫) ‪= P (A) · (1 − P (B)) = P (A) · P (B c‬‬

‫הפעלה של אותו הטיעון שוב בהחלפת תפקידים תתן את המסקנה השניה‪.‬‬

‫תרגיל‪ :‬שולפים קלף באופן אקראי מחפיסה של ‪ 52‬קלפים‪ .‬נסמן את המאורעות הבאים‪:‬‬
‫}הקלף הוא לב{ = ‪A‬‬
‫}הקלף הוא שחור{ = ‪B‬‬
‫}הקלף הוא מלך{ = ‪C‬‬
‫)א( האם ‪ A‬ו־‪ B‬בלתי־תלויים?‬
‫)ב( האם ‪ A‬ו־‪ C‬בלתי־תלויים?‬
‫פתרון‪) :‬א( לא‪ .‬כי שני המאורעות בעלי הסתברות חיובית וזרים זה לזה ולכן‪:‬‬
‫‪1 1‬‬
‫=‪P (A ∩ B) = 0 6‬‬ ‫)‪· = P (A) · P (B‬‬
‫‪4 2‬‬
‫)ב( כן‪ ,‬כי‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 4‬‬
‫= )‪P (A ∩ C‬‬ ‫· =‬ ‫)‪= P (A) · P (C‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪4 52‬‬

‫תרגילון‪ :‬נתונה המערכת הבאה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫ובה שלושה רכיבים ‪ .R1 , R2 , R3‬נניח כי אין תלות בין תקינותם של שלושת הרכיבים הללו ונאמר שהמערכת כולה‬
‫תקינה אם יש נתיב תקין בין ‪ X‬ל־ ‪.Y‬‬
‫נסמן את המאורע }רכיב ‪ Ri‬תקין{ = ‪ Ai‬לכל ‪ .i = 1, 2, 3‬נתון כי‪:‬‬

‫‪P (A1 ) = 0.9, P (A2 ) = 0.5, P (A3 ) = 0.6‬‬

‫מהי ההסתברות שהמערכת כולה תקינה?‬

‫פתרון‪ :‬נבחין כי ) ‪} = (A1 ∩ A2 ) ∪ (A1 ∩ A3‬המערכת תקינה{ = ‪ .A‬נשתמש בנוסחאת ההכלה וההדחה ונחשב‪:‬‬

‫)‪P (A‬‬ ‫= ) ‪= P ((A1 ∩ A2 ) ∪ (A1 ∩ A3 )) = P (A1 ∩ A2 ) + P (A1 ∩ A3 ) − P (A1 ∩ A2 ∩ A3‬‬

‫= ) ‪= P (A1 ) P (A2 ) + P (A1 ) P (A3 ) − P (A1 ) P (A2 ) P (A3‬‬
‫=‬ ‫‪0.9 · 0.5 + 0.9 · 0.6 − 0.9 · 0.5 · 0.6 = 0.72‬‬

‫טענה‪ :‬יהיו ‪ A‬ו־‪ B‬שני מאורעות זרים בניסוי כלשהו‪ .‬נניח כי ‪ P (A) = p‬ו־‪ P (B) = q‬כש־‪ .p.q > 0‬אנו מבצעים‬
‫את הניסוי באופן חוזר ובלתי־תלוי עד הפעם הראשונה שבה תוצאת הניסוי ב־‪ .A ∪ B‬ההסתברות שסדרת הניסויים‬
‫‪p‬‬
‫‪. p+q‬‬ ‫תסתיים בתוצאה ‪ A‬היא‬
‫הערה‪ :‬ראיתם בשיעור שבהסתברות ‪ 1‬סדרה כנ"ל של ניסויים תסתיים בשלב סופי כלשהו‪.‬‬
‫הוכחה ‪ :1‬נסכום את כל האפשרויות השונות להרצת הניסוי‪ .‬ההסתברות שסדרת הניסויים תסתיים ב־‪ A‬בניסוי‬
‫הראשון הוא ‪ .p‬ההסתברות שסדרת הניסויים תסתיים ב־‪ A‬בניסוי השני הוא ‪ .(1 − (p + q)) · p‬ההסתברות שסדרת‬
‫‪2‬‬
‫הניסויים תסתיים ב־‪ A‬בניסוי השלישי הוא ‪ .(1 − (p + q)) p‬באופן כללי‪ ,‬ההסתברות שסדרת הניסויים תסתיים‬
‫‪k−1‬‬
‫))‪.(1 − (p + q‬‬ ‫ב־‪ A‬בניסוי ה־‪ k‬הוא ‪p‬‬
‫האפשרויות הללו זרות ומרכיבות את כל המאורע }סדרת הניסויים תסתיים ב־‪ .{A‬לכן ההסתברות היא‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪X‬‬ ‫‪k−1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪k−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p‬‬
‫))‪(1 − (p + q‬‬ ‫·‪p=p‬‬ ‫))‪(1 − (p + q‬‬ ‫·‪=p‬‬ ‫=‬
‫))‪1 − (1 − (p + q‬‬ ‫‪p+q‬‬
‫‪k=1‬‬ ‫‪k=1‬‬

‫‪c‬‬
‫הוכחה ‪ :2‬נסמן ב־‪ x‬את ההסתברות שסדרת הניסויים תסתיים ב־‪ .A‬נבחין שאם הניסוי הראשון נגמר ב־ )‪(A ∪ B‬‬
‫אז ההסתברות שסדרת הניסויים תסתיים ב־‪ A‬היא עודנה ‪ .x‬כלומר‪ ,‬אם נתנה על תוצאות הניסוי הראשון ונשתמש‬
‫בנוסחאת ההסתברות השלמה‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫= ‪x‬‬ ‫= ) )‪1 · P (A) + 0 · P (B) + x · P ((A ∪ B‬‬
‫=‬ ‫))‪p + x (1 − (p + q‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪ x‬כמקודם‪.‬‬ ‫‪p+q‬‬ ‫מזהות זו נקבל‬

‫מסתבר שבהטלות מטבע במציאות ההסתברות שמטבע ייפול על אותו הצד בו החל בעת שעזב את יד המטיל היא‬
‫)במעט( גדולה מ־ ‪. 21‬‬
‫תרגיל‪ :‬האם ישנה דרך להטיל מטבע מציאותי בצורה הוגנת?‬
‫פתרון‪ :‬נניח שההסתברות שמטבע ייפול על אותו הצד בו החל היא ‪ 12 < p < 1‬בכל הטלה‪ .‬נציע את השיטה הבאה‪:‬‬
‫נטיל פעמיים את המטבע כאשר בכל הטלה נניח את המטבע בתחילה כאשר הצד ‪ H‬כלפי מעלה‪ .‬נקבע כי רצף הטלות‬
‫הוא "חוקי" אם תוצאות שתי ההטלות בו הן הפוכות‪ .‬במקרה זה נשפוט לפי תוצאת המטבע השני‪ ,‬אחרת נפסול את‬
‫הרצף וננסה שנית‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬אלה ובלה מתערבות על הטלת מטבע‪ .‬אלה בוחרת ‪ H‬ובלה ‪ T‬והשתיים מחליטות להטיל ע"פ האסטרטגיה‬
‫לעיל‪ .‬אלה מניחה פעמיים את המטבע עם הצד ‪ H‬כלפי מעלה ומטילה בתוצאה ‪ .HH‬רצף ההטלות אינו חוקי ולכן‬
‫נפסל‪ .‬הן מנסות להטיל בשנית‪ ,‬אלה מניחה פעמיים את המטבע עם הצד ‪ H‬כלפי מעלה ומטילה בתוצאה ‪ .HT‬בלה‬
‫זכתה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫נעזר בטענה הקודמת כדי לראות שהאסטרטגיה הזו היא אכן הוגנת‪ .‬מתקיים‪:‬‬

‫)}‪P ({HT }) = p · (1 − p) = (1 − p) · p = P ({T H‬‬

‫ומהטענה הקודמת ההסתברות שסדרת הטלות כנ"ל תסתיים ב־ ‪ HT‬הינה‪:‬‬

‫)‪p (1 − p‬‬ ‫‪1‬‬

‫=‬
‫)‪p (1 − p) + p · (1 − p‬‬ ‫‪2‬‬

‫תוצאה זו לא אמורה להפתיע אותנו מהסימטריה בין המאורעות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬למתעניינים באשר להסבר הפיסיקלי להטיה שבהטלת המטבע במציאות‪:‬‬

‫‪http://statweb.stanford.edu/~susan/papers/headswithJ.pdf‬‬

‫תרגיל‪ :‬בידיכם מטבע הוגן‪ .‬האם ישנה דרך להטיל בצורה הוגנת כדי לבחור בין שלוש אפשרויות?‬
‫כלומר האם ישנה דרך להטיל מטבע הוגן כך שנקבל בהסתברות בדיוק ‪ 13‬כל אחת מהאפשרויות?‬
‫פתרון‪ :‬אכן יש! נבצע סדרה של זוגות של הטלות כמקודם‪ .‬הניסוי יסתיים ברגע שתתקבל אחת מהזוגות הבאות‪:‬‬
‫‪ .HH, HT, T H‬לכן ההסתברות שהניסוי יסתיים ב־‪ HH‬היא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫=‬
‫‪4‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬