‫מגיש ‪:‬בוטבול עמיר ‪03356013‬‬

‫‪15.6.05‬‬

‫ניסוי ‪ :1‬נפילה חופשית‬

‫מטרה‪ :‬מציאת גודלה של תאוצת הנפילה החופשית ‪.g‬‬
‫תיאוריה‪:‬‬
‫ע"פ משוואות התנועה הללו בתנאי ההתחלה של הניסוי שלנו נוכל לקבל נוסחה מצומצמת‬
‫לחישוב‬
‫ההעתק‪.‬‬
‫התאוצה במשוואות היא כוח הכבידה מאחר וזהו הכוח שפועל על גוף הנופל חופשית על פני כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪at‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪X = X 0 + v0 t +‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a=g‬‬ ‫‪‬‬
‫‪X0 = 0‬‬
‫‪ gt 2‬‬ ‫⇐‬
‫= ‪X‬‬ ‫‪v0 = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ at 2‬‬
‫= ‪X‬‬
‫‪2‬‬

‫מהלך הניסוי‪ :‬הניסוי בוצע בהתאם לתדריכי המעבדה שפורסמו באתר הקורס‬
‫(מעבדה מס' ‪ ,1‬ניסוי ‪.)1‬‬
‫ריכוז תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫ממוצע‬
‫מרחק במטרים‬ ‫זמן בשניות‬ ‫הזמן‬ ‫ריבוע הזמן‬
‫)‪s(m‬‬ ‫‪t(s)1‬‬ ‫‪t(s)2‬‬ ‫‪t(s)3‬‬ ‫)‪t(s‬‬ ‫‪t(s) 2‬‬
‫‪0.579‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪0.36‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪0.353‬‬ ‫‪0.125‬‬
‫‪0.497‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪0.31‬‬ ‫‪0.310‬‬ ‫‪0.096‬‬
‫‪0.442‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪0.33‬‬ ‫‪0.31‬‬ ‫‪0.320‬‬ ‫‪0.102‬‬
‫‪0.332‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫‪0.27‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪0.270‬‬ ‫‪0.073‬‬

‫גרף המתאר את השפעת הזמן בריבוע על ההעתק שעבר הגוף‪:‬‬

‫‪2‬‬
 ‫השתנות ההעתק בהשפעת הזמן בריבוע‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫העתק [‪[m‬‬

‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.15‬‬

‫‪y = 4.5672x + 0.0104‬‬ ‫זמן [‪]t^2‬‬

‫‪R2 = 0.8871‬‬
‫ניתוח הניסוי ומסקנות‪:‬‬

‫‪2× S‬‬
‫‪=g :‬‬ ‫בהסתמך על הנוסחה‬
‫‪t2‬‬

‫‪g = 8.97 m‬‬ ‫תאוצת הנפילה החופשית המחושבת בניסוי היא ‪:‬‬
‫‪s2‬‬

‫‪g = 9.8 m‬‬ ‫ידוע שהערך המדויק של תאוצת הנפילה החופשית הוא ‪:‬‬
‫‪s2‬‬

‫נחשב את אחוז השגיאה‪:‬‬

‫‪9.8 − 8.97‬‬
‫שגיאה זו הנה קטנה אך אינה זניחה בהיותה גבוהה‬ ‫‪×100 = 8.46%‬‬
‫‪9.8‬‬

‫מ ‪5%‬‬

‫הסטייה נובעת כנראה בשל מגבלות אנושיות של מדידת המרחק המדויק וכן סטיית המכשיר בעת‬
‫מדידת הזמן ( ‪ ± 0.005 sec‬במידה והמכשיר עדיין עומד בתקן היצרן)‪.‬‬

‫ניסוי ‪ :2‬נפילה חופשית‬

‫מטרה‪ :‬מציאת גודלה של תאוצת הנפילה החופשית ‪.-g‬‬
‫תיאוריה‪:‬‬
‫כמו בניסוי הקודם צימצמנו את המשוואות על פי נתוני הפתיחה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪  ‬‬ ‫‪at 2‬‬
‫‪X = X 0 + v0 t +‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a=g‬‬ ‫‪‬‬
‫‪X0 = 0‬‬
‫‪ gt 2‬‬ ‫⇐‬
‫= ‪X‬‬ ‫‪v0 = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ at 2‬‬
‫= ‪X‬‬
‫‪2‬‬

‫מהלך הניסוי‪ :‬הניסוי בוצע בהתאם לתדריכי המעבדה שפורסמו באתר הקורס‬
‫(מעבדה מס' ‪ ,1‬ניסוי ‪.)2‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫מרחק מ‪-‬‬
‫מספרי נקודות‬ ‫פרקי הזמן‬ ‫‪t0‬‬ ‫הפרש מרחק בין שתי נקודות‬ ‫מהירות ממוצעת‬
‫‪i‬‬ ‫)‪ti(s‬‬ ‫)‪yi(m‬‬ ‫)‪yi(m‬‬ ‫)‪vi(m/s‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.009‬‬ ‫‪0.021‬‬ ‫‪0.525‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.021‬‬ ‫‪0.025‬‬ ‫‪0.625‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪0.033‬‬ ‫‪0.825‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.054‬‬ ‫‪0.042‬‬ ‫‪1.050‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.078‬‬ ‫‪0.051‬‬ ‫‪1.275‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.105‬‬ ‫‪0.059‬‬ ‫‪1.475‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ניתוח הניסוי‪:‬‬
‫‪ .‬המשקולת שחוברה לסרט נעה תחת פעולתה של תאוצה כלשהי‪ ,‬המרחקים בין הנק' על‬
‫הסרט גדלים מנק' לנק' מכאן שמהירות המשקולת גדלה בזמן בהשפעת אותה תאוצה ‪.‬‬

‫גרף המתאר את ההעתק בזמן‪:‬‬

‫השתנות ההעתק ביחס לזמן כשהתאוצה קבועה‬

‫‪0.12‬‬
‫‪0.1‬‬
‫העתק כללי [‪[m‬‬

‫‪0.08‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪y = 0.9557x - 0.0164‬‬
‫‪0.02‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R = 0.9774‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.15‬‬
‫זמן [‪]s‬‬

‫גרף המתאר את המהירות הממוצעת בזמן‪:‬‬

‫‪5‬‬
 ‫השתנות המהירות הממוצעת ביחס לזמן בתאוצה‬
‫‪1.6‬‬ ‫קבועה‬
‫‪1.4‬‬

‫מהירות ממוצעת [‪[m\s‬‬

‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪y = 9.8929x + 0.27‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪R2 = 0.9897‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.15‬‬
‫זמן [‪]s‬‬

‫קיבלנו מקדם רגרסיה בערך של ‪ 0.9897‬שמראה על לינאריות משביעת רצון‪-‬כך שנוכל לגזור‬
‫מהגרף שקיבלנו את שיפועו‪-‬הלא הוא ערך התאוצה שפעלה על הגוף הנבדק בניסוי‪.‬‬

‫‪g = 9.8929 m‬‬ ‫ערך תאוצת הנפילה החופשית ‪:‬‬

‫‪s2‬‬

‫‪9.8929 − 9.8‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪×100 = 0.94%‬‬ ‫חישוב אחוז השגיאה ‪:‬‬

‫מסקנות ‪:‬‬
‫המשקולת שחוברה לסרט נעה תחת פעולתה של תאוצה כלשהי‪ ,‬המרחקים בין הנק' על הסרט‬
‫גדלים מנקודה לנקודה מכאן שמהירות המשקולת גדלה בזמן בגלל אותה תאוצה‪.‬‬
‫השינוי בהעתק עלה בצורה לינארית ביחס ליחידת זמן קבועה וכך ניתן לחשב את המהירות‬
‫‪:‬‬ ‫הממוצעת בקטע‪‬‬
‫) ‪ ∆y i ( m‬‬
‫= ‪Vi‬‬
‫) ‪0.004 ( s‬‬
‫ומהשינוי במהירות כפונקציה של הזמן‪ -‬גם הוא בצורה לינארית‪ ,‬הסקנו את גודלה של תאוצת‬
‫הנפילה החופשית של המשקולת וכן את העובדה שהיא קבועה בשל הלינאריות שנמדדה‬
‫בהשתנות המהירות ‪.‬‬

‫הסקנו כי קיים כוח תאוצה קבוע המושך גופים כלפי כדור הארץ וערך התאוצה קרוב מאוד לערך‬
‫הספרותי‪.‬‬

‫‪g = 9.8929 m‬‬

‫‪s2‬‬
‫הערך שחושב ⇐‬

‫‪6‬‬
 ‫ניסוי ‪ :3‬התנגשות בשני ממדים‬
‫מטרה‪ :‬יישום חוק שימור התנע הקווי‪ :‬השוואת התנע לפני ההתנגשות לסכום התנעים לאחר‬
‫ההתנגשות של הגופים‪.‬‬
‫תיאוריה‪ " :‬כאשר על מערכת של גופים לא פועל כוח חיצוני‪ ,‬אלא רק כוחות פנימיים‪ ,‬התנע‬
‫הכולל של המערכת נשמר קבוע‪".‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m1 v1 +m 2 v 2 =m1 v '1 +‬‬‫‪m2 v ' 2‬‬

‫מהלך הניסוי‪ :‬לא בוצע בשל אילוצים טכניים – הניתוח על סמך בריסטול תוצאות שנלקח מזוג‬
‫אחר שביצע את אותה המעבדה‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי‪ :‬מצורף בריסטול המפרט את תנועת הגופים ‪.‬‬
‫ניתוח הניסוי‪:‬‬
‫אופי תנועת הכדורים מרגע עזיבתם את מסלול השיגור ועד פגיעתם בקרקע הוא זריקה‬ ‫‪.1‬‬
‫אופקית‪.‬‬
‫זמני תנועת הכדורים מרגע עזיבתם את מסלול השיגור ועד לרגע פגיעתם בקרקע שווים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מפני שגובה נפילת הכדורים שווה ‪ ,‬נפילתם בעלת תאוצה קבועה והם חסרי מהירות התחלתית‬
‫בכיוון נפילתם‪.‬‬
‫הקווים הישרים שצוירו על גיליון הנייר מייצגים את המהירות האופקית של הכדורים‬ ‫‪.3‬‬
‫מכיוון שהם מראים איזה מרחק עבר גוף בזמן נפילתו ובאיזה כיוון נע‪ .‬פרמטרים אלו מייצגים‬
‫וקטור שגודלו נובע מהשינוי בדרך ליחידת זמן ובכיוון מסוים‪.‬‬
‫הקווים הישרים שצוירו על גיליון הנייר מייצגים את התנע הקווי במישור האופקי של‬ ‫‪.4‬‬
‫הכדורים משום שהתנע ‪ ,‬כמות התנועה‪ ,‬הוא וקטור השווה לוקטור המהירות מוכפל במסת‬
‫‪‬‬
‫הגוף ( גודל סקלרי) ‪. P = mv‬‬
‫בניתוח תוצאות הניסוי לא התקבל וקטור התנע לפני ההתנגשות מחיבור וקטורי התנע‬ ‫‪.5‬‬
‫לאחר ההתנגשות ולכן התנע הקווי הכולל של הכדורים לא נשמר בהתנגשות מכאן ניתן‬
‫להסיק שבמערכת פעלו כוחות חיצוניים בנוסף לכוחות הפנימיים אשר תרמו לאיבוד אנרגיה‬
‫ולכן התנע הקווי של הכדורים לפני ההתנגשות גדול מהתנע לאחר ההתנגשות‪.‬‬

‫‪ . 6‬התנע נשמר בהתנגשות בין שני כדורים למרות פעולתו של כוח חיצוני כיוון שפרק זמן‬
‫ההתנגשות קצר כל כך לכן הכוח החיצוני הפועל על המערכת לא מקבל ביטוי באיבוד תנע של‬
‫המערכת‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F∆t = ∆P‬‬

‫בהתנגשות אלסטית בנוסף על שימור התנע מתקיים גם חוק שימור האנרגיה המכאנית‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪m1 = m2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m1v1 = m1v '1 + m2 v ' 2‬‬ ‫‪/:m 1‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪v1 = v '1 +v ' 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪) (/‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪v12 = v '12 + v ' 22 +2v '1 v ' 2‬‬

‫⇐ מפני שמכפלה סקלרית של וקטורים מאונכים שווה ל‪ 0 -‬ואז מתקבלת‬

‫‪ ‬‬
‫‪2v '1 v ' 2 = 0‬‬

‫המשוואה‪:‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪v12 = v '12 +v ' 22‬‬
‫משוואה זו פרופורציונית למשוואה המתארת את שימור האנרגיה המכאנית‬
‫במערכת זו והיא‪:‬‬
‫‪2 1  2 1  2‬‬
‫‪2 m1v1 = 2 m1v '1 + 2 m 2 v ' 2‬‬
‫‪1‬‬

‫ומכאן שבהתנגשות זו מתקיימים בצוותא שני החוקים שהוזכרו ולכן‬

‫ההתנגשות היא‪,‬בקירוב טוב ‪ ,‬אלסטית‪.‬‬

‫מדידת הזויות בין וקטורי התנועה‪:‬‬

‫אחוז השגיאה‬ ‫זווית בין הכדורים (במעלות)‬ ‫וקטור‬

‫‪1.10%‬‬ ‫‪89‬‬ ‫זריקה ‪ – 1‬כחול‬
‫‪8.88%‬‬ ‫‪82‬‬ ‫זריקה ‪ - 2‬ורוד‬
‫‪7.77%‬‬ ‫‪83‬‬ ‫זריקה ‪ -3‬ירוק‬
‫‪10.00%‬‬ ‫‪81‬‬ ‫זריקה ‪ -4‬תכלת‬
‫‪0.00%‬‬ ‫‪90‬‬ ‫זריקה ‪ -5‬צהוב‬
‫‪8.88%‬‬ ‫‪82‬‬ ‫זריקה ‪–6‬ורוד כהה‬
‫‪2.22%‬‬ ‫‪88‬‬ ‫זריקה ‪ - 7‬אפור‬
‫‪2.22%‬‬ ‫‪88‬‬ ‫זריקה ‪ -8‬ורדרד‬
‫ממוצע אחוז שגיאה = ‪% 5.13‬‬

‫נראה כי בהתנגשות אלסטית הזווית בין הווקטורים לאחר ההתנגשות שווה בקירוב טוב ל‪90-‬‬
‫מעלות‬
‫כאשר ממוצע אחוז השגיאה הנו ‪ % 5.13‬שהוא עומד בהחלט במגבלות דיוק הניסוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .8‬מרכזי המסה של הכדורים בניסוי נעים בכיוון ‪ v x‬בתנועה שוות מהירות‪ ,‬ובכיוון ‪ v y‬בתנועה‬
‫שוות תאוצה ‪.-g‬‬
‫‪ .9‬אם היה מתבצע ניסוי זהה על הירח נקודות הפגיעה על הרצפה היו שוות במרחקן מהאנך‬
‫למרחק שנמדד על כדור הארץ בין הנקודות לאנך ‪ ,‬למרות שהמחשבה המיידית היא שהמרחקים‬
‫אמורים לגדול מאחר והכבידה קטנה על הירח‪-‬כך שהגוף יוכל לנוע למרחק רב יותר על ציר ‪. x‬‬
‫מאחר וכוח הכבידה קטן בערך פי ‪ 6‬מגודלו על כדור הארץ‪ ,‬התאוצה המוקנית לגוף בעת ההחלקה‬
‫על המסילה בכיוון ציר ‪ y‬מקטינה את המהירות ההתחלתית של הגוף בעת שהוא עוזב את‬
‫המסילה‪ -‬וכך שלמרות שמופעלת עליו כבידה מופחתת בעת מעופו באוויר ‪-‬הרי שהתחיל הוא‬
‫במהירות נמוכה בשיעור זהה לשיעור בו קטנה הגרוויטציה‪.‬‬

‫מסקנות‪ :‬בניסוי זה ראינו כי הוקטורים לאחר חיבורם חצו את וקטור תנועת הכדור המרכזי‬
‫(האנך) בקירוב רב אחד לשני‪ .‬מכך אנו מסיקים שקיימות סטיות במערכת הגורמות לאיבוד תנע‪.‬‬
‫אף על פי כן אנו רואים עקביות בתוצאות החיבור הוקטורי המעידה כי התנע במערכת לאחר‬
‫ההתנגשות משתמר‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ניסוי ‪ -4‬שימור אנרגיה מכנית‪:‬‬
‫מטרה‪ :‬בדיקת נכונות חוק שימור האנרגיה המכנית‪.‬‬

‫תיאוריה‪:‬‬
‫על פי המשוואה לשימור אנרגיה‪ ,‬האנרגיה הכוללת מכילה בתוכה את האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫והקינטית יחד‪,‬בהנחה ומדובר במערכת סגורה ואין איבוד של אנרגיה לסביבה בצורה של חום וכו'‪.‬‬

‫המשוואה שנבדוק את תקפותה‪:‬‬

‫‪E =U + K‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫‪E = mgh +‬‬
‫‪2‬‬

‫מהלך הניסוי‪ :‬הניסוי בוצע בהתאם לתדריכי המעבדה שפורסמו באתר הקורס‬
‫(מעבדה מס' ‪ ,1‬ניסוי ‪.)4‬‬
‫נתוני הניסוי‪:‬‬

‫מסת הסל = ‪ 1.475‬ק"ג‬

‫מסת האופן = ‪ 5‬ק"ג‬
‫רדיוס החישוק הגדול = ‪ 0.315‬מטר‬
‫רדיוס החישוק הקטן = ‪ 0.025‬מטר‬
‫גובה ‪ 0.925 = 1‬מטר‬
‫גובה ‪ 0.895 = 2‬מטר‬

‫תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫‪∆h = 0.03 m‬‬ ‫בחלק א' הגובה שעלה הסל לאחר מתיחת החוט במלואו‪-‬‬

‫(עשרה סיבובים)‬
‫‪t = 8. 3 s‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬הזמן שנדרש לגלגל להשלים ‪ 10‬סיבובים שלמים‬

‫ניתוח הניסוי‪:‬‬
‫‪ . 1‬הפחת באנרגיה המכנית יחושב על פי הגובה שאליו טיפס הסל ‪:‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪E = − ∆ h × mg‬‬
‫‪E = − 0.03m × 9.8 m × 1.475 kg‬‬
‫‪s2‬‬

‫‪E = − 0.433 j‬‬

‫פחת זה משמעותי במסגרת דיוק הניסוי כי הוא הגורם לאי השגת מטרת הניסוי‪,‬‬
‫ומלבד זה חלקו היחסי מכלל האנרגיה הוא כ‪. 3.2% -‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬כאשר הסל בירידה ע'פ החוק השני של ניוטון ‪ T=Mg-Ma‬ולכן ‪T<Mg‬‬
‫ב‪ .‬כאשר הסל בעליה‪ ,‬ע'פ החוק השני של ניוטון ‪ , T=Mg+Ma‬אך התאוצה בעת העליה‬
‫מנוגדת לכיוון התנועה והיא שלילית‪ ,‬ולכן ‪. T<Mg‬‬
‫ג‪ .‬ברגע שינוי כיוון התנועה המתיחות בחוט היא הגדולה ביותר כי זמן החלפת הכיוון הוא‬
‫המהירות באותו הזמן ולכן התאוצה גדולה מאוד‪T> Mg .‬‬ ‫אפסי לעומת‬

‫חישוב השינוי באנרגיה הפוטנציאלית עבור ניסוי ב'‪:‬‬

‫בחישוב השתמשנו בגובה השני שנמדד ⇐ ‪ 0.925‬מטר‬

‫‪∆U = −mgh‬‬
‫‪∆U = −1.475 kg × 9.8 m \sec2 × 0.925 m‬‬
‫‪∆U = −13.4 j‬‬

‫השינוי באנרגיה הוא ‪j 13.4 :‬‬

‫‪.4‬א‪ .‬חישוב המהירות המשיקית המרבית של הגלגל‬

‫נפתח את משוואת המהירות מתנועה הרמונית פשוטה‪-‬‬
‫חושבה על פי רדיוס החישוק הגדול‬

‫‪2πR 2π × 0.315‬‬
‫= ‪V‬‬ ‫=‬
‫‪T‬‬ ‫‪0.83‬‬
‫‪V = 2.38 m‬‬
‫‪s‬‬

‫ב‪.‬מהירות מרבית של הסל‬

‫חושבה על פי רדיוס החישוק הקטן‬
‫' ‪2πR‬‬
‫= ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪2π × 0.025‬‬
‫= ‪V‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪V = 0.189 m‬‬
‫‪s‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪.5‬השינוי באנרגיה הקינטית של המערכת בניסוי ב' ‪:‬‬
‫בהנחה ומסת הגליל זניחה ביחס למסת הגלילים המחוברים לחישוקו ולמסת הגלילים בסל ‪ ,‬נחשב‪:‬‬

‫‪mv 2 mv02‬‬
‫= ‪∆K‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5 × 2.38‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5 × 02‬‬
‫= ‪∆K‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= 14.16 j‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪. 6‬על פי חוק שימור האנרגיות סכום כל האנרגיות במערכת צריך להיות שווה לאפס‬

‫‪∆E + ∆U + ∆K = 0‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫‪∆E = −mgh −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∆E = 13.4 − 14.16 = −0.761 j‬‬

‫הפחת המחושב ‪0.761 j :‬‬

‫‪0.76‬‬
‫‪14.16‬‬
‫‪×100 = 5.36%‬‬ ‫חישוב ערך האנרגיה ה"עודפת" באחוזים מהערך האנרגטי הגבוה ⇐‬

‫אחוז הפחת הוא ‪ , 5.36%‬אחוז משמעותי יחסית לאחוז השגיאה במסגרת ניסוי זה‪.‬‬

‫בניסוי א' הפחת נוצר עקב מתיחות בחוט‪ .‬ברגע שהסל נמצא בנקודה הנמוכה ביותר‬ ‫‪.7‬‬
‫דרושה אנרגיה רבה להחזרתו למעלה‪ .‬כתוצאה מכך נוצר חיכוך עם ציר הסיבוב אשר גורם‬
‫לאיבוד אנרגיה בצורה של חום‪ .‬במקרה זה גורם החיכוך זניח‪ .‬בניסוי ב' הפחת נוצר עקב‬
‫סטיות בחישוב וחיכוך של הסל עם האויר בצורה בלתי נמנעת בשל צורתו והחומר שמצפה את‬
‫פני השטח שלו‪.‬‬
‫השוואת הפחת המכאני ‪ j 0.761 :‬בניסוי זה לעומת ‪ j 0.433‬בניסוי הראשון‬
‫נראה כי איבוד האנרגיה הגבוה יותר הוא בניסוי בו אנרגיה אבדה בצורה של חום בשל חיכוך‪-‬‬
‫ומסתבר כי החיכוך של הסל עם האוויר היה זעיר יותר‪ .‬ניתן אולי אף לטעון כי ההפרש נובע‬
‫בשל חיכוך שונה בין מוצק למוצק > חיכוך בין מוצק לאויר ‪ ,‬בניסוי שלנו‪.‬‬

‫מנועי בוכנה מוגבלים לתדירות של ‪ Hz 200‬כיוון שבזמן שינוי כיוון התנועה פועל על‬ ‫‪.8‬‬
‫הבוכנה כוח אדיר משום שקצב השינוי במהירות (המתקף) ברגע זה יהיה גדול ביותר‪ ,‬על פי‬
‫שאלה ‪2‬ג' רק בערכים של זמן קטנים בהרבה ובעוצמות אנרגיה גבוהות בהרבה‪-‬דבר המוביל‬
‫לעומס שעלול לשבור את נק' החיבור בין הבוכנה למוט שמניע אותה‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫בניסוי זה בדקנו את תקפות החוק לשימור האנרגיה המכאנית בתנאי מעבדה אמנם‪ ,‬אך במערכת‬
‫פתוחה החשופה להשפעת כוחות חיצוניים‪ .‬הראינו כי על אף ההשפעות הנ"ל (חיכוך‬
‫מוצקים‪,‬חיכוך אויר‪,‬סטיית מכשירים) חוק שימור האנרגיה מתקיים בקירוב טוב מאוד‪.‬‬

‫‪11‬‬
12