‫‪04337897‬‬ ‫מגישות‪ :‬הדס סיבוני‬

‫‪03905434‬‬ ‫אילאיל שפירא‬

‫דוח מס' ‪ – 5‬גורמים המשפיעים על נשימה ופוטוסינתזה‬

‫מבוא‪:‬‬
‫בתא צמחי מתרחשים תהליכי הנשימה והפוטוסינתזה בשני אברונים שונים‪ ,‬תהליך הנשימה מתבצע‬
‫במיטוכונדריה ותהליך הפוטוסינתזה מתרחש בכלורופלסט‪.‬‬
‫בתהליך הנשימה ה‪ NADH-‬מתחמצן והאלקטרונים שלו זורמים במערכת הולכת אלק' על ממברנת‬
‫הקריסטה דרך קומפלקסים שונים עד לחיזור אטום חמצן המצוי בקצה השרשרת‪ .‬לאחר החיזור נוצרת‬
‫מולק' מים‪.‬‬
‫בתהליך הפוטוסינתזה מתרחשת העברת אלקטרונים מהמים ל ‪ +NADP‬על ממברנת הטילקואיד‪.‬בכדי‬
‫שתהליך זה יתרחש יש צורך באנרגית האור לערור האלק' ב ‪ PS2‬ו ‪. PS1‬‬
‫שני התהליכים יוצרים גרדינט פרוטונים המניע את סנתזת ה ‪ ATP‬באמצעות ‪. ATPsynthase‬‬
‫בין שני תהליכים אלה יש יחסי גומלין באשר לצריכת‪ /‬יצירת חמצן‪.‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫בדיקת יחסי הגומלין בין תהליך הפוטוסינתזה לתהליך הנשימה בהיבט של צריכת ‪ /‬יצור חמצן‪ ,‬בהשפעת‬
‫גורמים שונים‪ :‬גלוקוז‪ ,DCMU, CCCP ,‬עוצמות אור ו ‪.CO2‬‬
‫שיטות עבודה‪:‬‬
‫לצורך מדידת יחסי הגומלין בין שני התהליכים השתמשנו במכשיר המודד שינויים בריכוזי החמצן על ידי‬
‫אלקטרודת חמצן‪ ,‬מהירות הדיפוזיה של החמצן מהתמיסה לאלקטרודה פרופורציונית לריכוז החמצן‬
‫בתמיסה החיצונית‪ .‬שינויים בריכוז החמצן בתמיסה זו‪ ,‬כתוצאה של תהליכי נשימה או פוטוסינתזה‪,‬‬
‫יגרמו לשינויים מקבילים בעוצמת הזרם באלקטרודה‪ ,‬כאשר הנחת היסוד היא שבנשימה נצרך חמצן‬
‫(ריכוזו יורד) ובפוטוסינתזה משתחרר חמצן (ריכוזו עולה)‪.‬‬
‫גלוקוז‪ :‬תהליך הנשימה מבוסס על חמצון הסובסטראט (גלוקוז ) תוך שחרור אנרגיה שמנוצלת ע"י‬
‫האורגניזמים לקיום תהליכים השונים‪.‬‬
‫"מפר צימוד" ‪ -CCCP‬מפריד בין מעבר האלקטרונים וסינתזת ‪ ATP‬ע"י הגברת החדירות הממברנלית‬
‫לפרוטונים ‪ ,‬כתוצאה מזורז מעבר האלקטרונים בחלבון הטרנסממברנלי ומתבטלת סינתזת ה‪.ATP-‬‬
‫‪ - DCMU‬חומר המשמש כקוטל עשבים ומעכב את מעבר האלקטרונים בין שני הפלסטוקינונים ‪, PSII‬‬
‫כתוצאה מכך מעוכב מעבר האלקטרונים בין ‪ PSII‬ל‪ PSI -‬ונמנעת פליטת חמצן ויצירת כוח מחזר‪.‬‬
‫‪ -KHCO 3‬מהווה מאגר ל‪.CO 2 -‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫הריכוזים של החמצן הינם במיקרומולר ועל מנת לקבל כמות חמצן העברנו את הריכוזים ליחידות‬
‫מיקרומול לליטר ולכן הכפלנו את הריכוז בנפח הדגימה ‪.0.0025L‬‬
‫ניסוי א‪ -‬מדידת הנשימה (קליטת חמצן)‪:‬‬
‫נלקחו ‪ 2.5‬מ"ל אצות מורעבות ומוחשכות והכנסנו לכלי האלקטרודה תוך הקפדה על המשכת ההחשכה‬
‫(למניעת הפוטוסינתזה) ונמדדו שינויים בריכוז החמצן באלקטרודה‪ .‬כאשר ראינו התייצבות בשיפוע‬
‫הוספנו ‪ μl10‬של תמיסת גלוקוז לאחר שהנשימה הגיע לקצב קבוע הוספנו ‪.μl25 CCCP‬‬
‫כיצד ישפיעו הוספת גלוקוז ו ‪ CCCP‬על קצב פליטת החמצן?‬
‫גרף מס' ‪:1‬‬ ‫טבלה מספר ‪– 1‬שינוי בקצב הנשימה כתוצאה מהוספת גלוקוז ו ‪CCCP‬‬
‫קצב הנשימה‬
‫קצב הנשימה בהשפעת גלוקוז ו‪CCCP-‬‬ ‫כמות‬
‫(קצב העלמות חמצן‬ ‫טיפול‬
‫‪0.0012‬‬ ‫(‪)µl‬‬
‫מהתמיסה ‪( μmol/sec‬‬
‫‪0.001‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪3*10-5‬‬ ‫גלוקוז ‪0‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪0.0008‬‬ ‫‪- 6.08*10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ 0.0006‬קצב הנשימה‬ ‫‪- 1.1*10-3‬‬ ‫‪25 Cccp‬‬
‫‪0.0004‬‬

‫‪0.0002‬‬

‫‪0‬‬
‫ללא גלוקוז ללא‬ ‫עם גלוקוז ללא‬ ‫עם גלוקוז ועם ‪CCCP‬‬
‫‪CCCP‬‬ ‫‪CCCP‬‬
‫מתוך הגרף ניתן לראות כי קצב הנשימה הגבוה ביותר‬
‫הינו לאחר הוספת גלוקוז ו ‪ , CCCP‬ללא אף אחד מהם‬
‫קצב הנשימה היה נמוך מאוד‪.‬‬

‫‪‬קצב פליטת החמצן חושב ע"י מדידת השיפוע של גרף שבו ציר ‪ = X‬משך הזמן וציר ‪=Y‬‬
‫פליטת חמצן (שיפוע הגרף ‪.)ΔY/ΔX‬‬
 ‫ניסוי ב‪ -‬השפעת ‪ DCMU‬והארה על קצב הפוטוסינתזה‪:‬‬
‫הארנו תרחיף אצות מורעבות בעצמת אור של ‪ MEm2s-1 300‬עד להתייצבות השיפוע‪ ,‬לאחר מכן החשכנו‬
‫את הכלי וחיכינו עד להתייצבות‪ .‬הארנו והוספנו ‪ DCMU 25μl‬ולאחר מכן החשכנו שוב‪.‬‬
‫כיצד ישפיע ‪ DCMU‬על קצב פליטת החמצן?‬
‫גרף מס' ‪:2‬‬ ‫טבלה ‪ -2‬השפעת ‪ DCMU‬והארה על קצב הפוטוסינתזה‬
‫פוטוסינתזה‬ ‫קצב‬
‫קצב פוטוסינתזה ‪+‬‬
‫קצב פליטת החמצן‬ ‫קצב פליטת החמצן בהשפעת אור ו ‪DCMU‬‬ ‫נטו‬ ‫פליטת‬
‫נשימה‬
‫קצב פוטוסינתזה‬
‫‪μmol /sec‬‬ ‫הארה ‪ DCMU‬חמצן‬
‫‪0.005‬‬ ‫נטו‬
‫‪μmol /sec‬‬
‫‪0.004‬‬ ‫‪-3‬‬
‫‪4.3*10‬‬ ‫‪4.3*10-3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪-5‬‬ ‫‪-5‬‬
‫‪0.003‬‬ ‫‪-3*10‬‬ ‫‪-3*10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-3‬‬ ‫‪-3‬‬
‫‪0.002‬‬ ‫‪2*10‬‬ ‫‪*10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪-1.24*10-3 -1.3*10-3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫ללא הארה‬ ‫הארה ללא‬ ‫הארה עם‬ ‫ללא הארה‬
‫‪-0.001‬‬ ‫וללא‬ ‫‪DCMU‬‬ ‫‪DCMU‬‬ ‫ועם‬
‫‪DCMU‬‬ ‫‪DCMU‬‬
‫‪-0.002‬‬

‫מהגרף ניתן לראות כי קצב הפוטוסינתזה נטו וקצב פליטת חמצן כללי הגבוהים ביותר התקבלו בהארה‬
‫ללא מעכב‪ .‬ללא הארה ועם מעכב ישנם ערכים נמוכים מאוד בקצב ‪.‬‬

‫קצב הפוטוסינתזה נטו חושב על פי הנוסחה‪:‬‬

‫קצב פליטת החמצן בכללי ‪ | +‬קצב נשימה בחושך | =פוטוסינתזה נטו אמיתית‬

‫* הנתון קצב נשימה בחושך נלקח מניסוי מס' ‪ ,1‬לפני הוספת הגלוקוז‪ ,‬כאשר נמדדה במערכת קצב‬
‫הנשימה בחושך (תנאים אלו תואמים את התנאים אשר התבקשו כאן)‪.‬‬
‫דוג' חישוב‪:‬‬
‫‪µmol‬‬
‫‪4.3 x10 −3 + − 3 x10 −5 = 4.35 x10 −3‬‬ ‫‪o2‬‬
‫‪sec‬‬
‫ניסוי ג‪ -‬מדידת פוטוסינתזה כפונקציה של עוצמת האור‪:‬‬
‫התרחיף הואר באור חלש‪,‬נמדד קצב הנשימה בחושך עד להתייצבות השיפוע‪ .‬לאחר קבלת קצב קבוע של‬
‫פליטת חמצן החשכנו את הכלי וחזרנו על המדידה‪ .‬חזרה על המדידה בעוצמות אור שונות כפי שנקבעו ע"י‬
‫המדריך‪.‬‬
‫כיצד ישפיעו עוצמות אור שונות על קצב תהליך הפוטוסינתזה?‬
‫טבלה ‪-3‬קצב יצירה וצריכה של חמצן כתלות בעצמת האור‬
‫קצב פוטוסינתזה‬ ‫נשימה‬
‫קצב נשימה ‪ +‬פוטוסינתזה‬ ‫עצמת האור‬
‫‪μmol 02/sec‬‬ ‫‪μmol 02/sec‬‬
‫‪μmol 02/sec‬‬ ‫‪MEm2s-1‬‬
‫‪10-5*3‬‬ ‫‪-2*10-4‬‬
‫‪10-5*9‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪10-3*2‬‬ ‫‪10-4* 4-‬‬
‫‪1.5*10-3‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪10-3*3‬‬ ‫‪-6*10-4‬‬
‫‪2.3*10-3‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪10-3*4.4‬‬ ‫‪-8.5*10-4‬‬
‫‪3.5*10-3‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪10-3*5.7‬‬ ‫‪-1*10-3‬‬
‫‪4.6*10-3‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪------‬‬ ‫‪8.2*10-4‬‬
‫‪-------‬‬ ‫‪500‬‬
‫השוואה בין קצב הנשימה וקצב הפוטוסינתזה כפונקציה של‬ ‫‪µmol‬‬ ‫דוג' חישוב‪:‬‬
‫‪4.6 x10 −3 + − 1x10 −3 = 5.7 x10 −3‬‬ ‫‪o2‬‬
‫עוצמות האור‬ ‫‪sec‬‬

‫‪0.006‬‬ ‫גרף מס' ‪:3‬‬

‫‪0.005‬‬
‫קצב פליטת חמצן‬

‫‪0.004‬‬
‫קצב הנשימה‬
‫‪0.003‬‬
‫קצב הפוטוסינתזה‬
‫‪0.002‬‬
‫ניתן לראות מהגרף שככל‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬
‫עוצמות אור (מיקרואינשטיין)‬
 ‫שעצמת האור גדלה קצב הפוטוסינתזה עולה וכן גם קצב הנשימה ‪ ,‬כלומר קצב פליטת החמצן עולה‪.‬‬

‫‪‬הערכים של עצמת אור ‪ MEm2s-1 500‬הושמטו מהגרף היות ובעוצמה זו מכשיר‬

‫המדידה הגיע לנקודת המקסימום במדידת ריכוז החמצן (כויל לעד לריכוז של ‪μM‬‬
‫‪ ,) 02750‬ולכן לא ניתן לראות בתוצאות שלנו את נקודת הקומפנסציה‪.‬‬
‫ניסוי ד‪ -‬מדידת פוטוסינתזה כפונקציה של זמינות ‪:CO2‬‬
‫הארנו את תרחיף האצות בעצמת אור של ‪ μE 300‬עד להתייצבות השיפוע‪ ,‬החשכנו את הכלי‪ ,‬ולאחר‬
‫התייצבות השיפוע הארנו שנית‪ .‬הוספנו ‪25μl , KHCO3‬ובדקנו את השינויים על הקצב‪.‬‬
‫כיצד תשפיע הוספת ‪KHCO 3‬על תהליך הפוטוסינתזה?‬
‫גרף מס' ‪:4‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :4‬קצב פליטת החמצן כפונקציה של זמינות ‪2CO‬‬

‫קצב פליטת החמצן כפונקציה של זמינות ‪CO2‬‬

‫קצב פליטת חמצן‬
‫הארה ‪KHCO3‬‬
‫‪μmol 02/sec‬‬
‫‪0.004‬‬ ‫‪0.0036‬‬ ‫‪0.00374‬‬ ‫‪3.6 *10-3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪0.0035‬‬ ‫‪-9.3 *10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪3.3 *10‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫קצב פליטת החמצן‬

‫‪0.003‬‬
‫‪0.0025‬‬ ‫‪3.74 *10-3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.0015‬‬ ‫ניתן לראות מתוך הגרף כי ההוספה של‬
‫‪0.001‬‬ ‫‪ KHCO 3‬הגבירה את צריכת החמצן‬
‫‪0.0005‬‬ ‫בצורה מועטה מאוד‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫הארה ללא ‪CO2‬‬ ‫הארה עם ‪CO2‬‬

‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫ניסוי א‪:‬‬
‫האצות שהיו בניסוי היו מורעבות ומוחשכות‪ ,‬כך שנצפה למצוא‪ ,‬בתחילת הניסוי‪ ,‬קצב פליטת חמצן שלילי‬
‫בגלל העדר פוטוסינתזה‪ .‬כיוון שהאצות הן אוטוטרופיות ומסוגלות לספק לעצמם אנרגיה בלבד בלי יכולת‬
‫לקבלה מבחוץ ניתן לקבוע כי מאחר שהן לא ביצעו פוטוסינתזה לא היה להן גלוקוז לנשימה‪ .‬מתוצאות‬
‫הניסוי ניתן לראות כי לאחר הוספת הגלוקוז ישנה האצה בתהליך הנשימה‪.‬‬
‫היינו מצפים שהוספת מפר צימוד תעלה את קצב הנשימה ובכך תוריד את ריכוז החמצן‪ .‬הוספת מעכב‬
‫הצימוד ‪ CCCP‬פגעה בכושר יצור ה ‪ .ATP‬בעקבות כך המערכת מאיצה את תהליך הנשימה על מנת לייצר‬
‫את כמות ה ‪ ATP‬הנדרשת‪ .‬מניתוח הגרף שלנו ניתן לראות כי ריכוז החמצן ירד ושהקצב (שיפוע) ירד‬
‫כאשר הוספה מנת ‪ CCCP‬אחת‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬ניתן לראות מניסוי זה שתהליך הנשימה גורם להורדת קצב פליטת החמצן שהוא נגזרת ישירה‬
‫של ריכוז החמצן‪ .‬כמו כן מעכב צימוד גורם לירידה משמעותית בקצב פליטת החמצן‪.‬‬
‫ניסוי ב‪:‬‬
‫בניסוי זה אנו מצפים כי בשלב ההארה ללא מעכב תהיה עליה בקצב פליטת החמצן בשל העובדה כי‬
‫האצות מבצעות פוטוסינתזה‪ .‬בשלב החושך נצפה כי תהיה ירידה בקצב היות וישנה רק נשימה הצורכת‬
‫חמצן‪ ,‬וכאשר נוסיף מעכב ‪ DCMU‬באור תהיה ירידה משמעותית בקצב פליטת החמצן‪ .‬בהחשכה עם‬
‫‪ DCMU‬לא היינו מצפים לשינוי מכיוון שמעכב זה משפיע על תהליך הפוטוסינתזה בלבד‪ .‬קצב פליטת‬
‫החמצן בחושך עם וללא ‪ DCMU‬צריך להיות שווה‪.‬‬
‫מהתוצאות ניתן לראות שכאשר יש הארה ללא הוספת ‪ DCMU‬ישנו קצב חיובי של פליטת החמצן אבל‬
‫כאשר הוספנו ‪ DCMU‬חלה ירידה חדה בקצב הפוטוסינתזה ולכן ירידה בריכוז החמצן‪.‬‬
‫כאשר החשכנו את האצות חלה ירידה משמעותית בקצב‪ ,‬ועוד יותר מכך קרה לאחר הוספת ‪, DCMU‬‬
‫בטיפול זה התקבל השיפוע השלילי ביותר ‪ ,‬תוצאה השונה מציפיותינו היות ולא אמורה להיות השפעה של‬
‫‪ DCMU‬כאשר האצות מוחשכות‪ .‬היות ונתוני שלב החושך ללא מעכב נלקחו מניסוי א' אפשר אולי להניח‬
‫שזו הסיבה לחריגה זו (תנאים לא שווים לגמרי בין הניסויים)‪.‬‬
‫ניסוי ג‪:‬‬
‫נקודת הקומפנסציה של האור ‪ -‬עוצמת האור בה משתווה פליטת החמצן לקליטתו (עוצמת האור שבה על‬
‫כל מולקולת חמצן שנפלטת יש מולקולת חמצן נצרכת)‪.‬‬
‫בניסוי ניסינו לבודד את השפעת הפוטוסינתזה על קצב פליטת החמצן ע"י הפחתת גורם הנשימה שהוא‬
‫תהליך הקולט חמצן‪ .‬הינו מצפים לעלייה בקצב הפוטוסינתזה ככל שעולים בעוצמת האור עד לגבול‬
‫מסוים בו האור לא יהווה עוד גורם מגביל‪ .‬בנוסף ישנן עוצמות אור היכולות לגרום לירידה בקצב‬
‫הפוטוסינתזה עקב תהליכים חימצוניים (אינהיביציה ) המתרחשים במערכות האור ‪ PS2‬ו ‪.PS1‬‬
‫הינו אמורים להגיע לנקודת הקומפנסציה של האור אך עקב כיול המכשיר לנקודת מקסימום לא יכולנו‬
‫להמשיך בניסוי ‪.‬‬
 ‫מהגרף ניתן לראות שקצב פליטת החמצן באור עולה ככל שעוצמת האור עולה ‪ .‬ואילו קצב פליטת החמצן‬
‫בחושך הינו שלילי ונלקח בערך מוחלט בגרף המתאר את קצב הנשימה‪ ,‬כיוון שבמצב של חושך לא תהיה‬
‫פליטת חמצן אלא רק צריכת חמצן ‪.‬‬

‫ניסוי ד‪:‬‬
‫בניסוי זה בדקנו את השפעתו‪ ,‬ואם קיימת בכלל‪ ,‬של ריכוז ה‪ CO2 -‬על עוצמת תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫נצפה לראות כי הוספת ה‪ CO2 -‬תגרום להגברת מעגל קלווין ובעקבות כך תגדל הצריכה של ה ‪ ATP‬ו‬
‫‪ NADPH‬וכתוצאה מכך יגבר קצב הפוטוסינתזה וישתחרר יותר חמצן‪.‬‬
‫מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי קיים הבדל קטן מאוד בין קצב פליטת החמצן לפני הוספת ‪,KHCO 3‬‬
‫לבין קצב פליטת החמצן לאחר הוספתו‪ .‬תוצאות אלו אינן תואמות את הצפיות‪ .‬אנו משערים שהיה‬
‫מספיק ‪ CO2‬במערכת ‪ CO2 ,‬לא היווה גורם מגביל במערכת הראקציה ולכן לא השפיע כמעט על קצב‬
‫פליטת החמצן‪ .‬אם הניסוי היה נערך בצורה מדויקת יותר ובעלת פריסה רחבה של ריכוזי ‪ KHCO 3‬היינו‬
‫מגלים כי כל זה נכון אך רק עד גבול מסוים בו ריכוז ה ‪ CO2‬מהווה גורם מגביל למערכת‪.‬‬
‫בנקודה זו היינו מקבלים רוויה בגרף‪.‬‬
‫נקודה נוספת בניסוי זה‪ ,‬שהובהרה כבר בניסוי ב' ‪ ,‬היא שבמעבר בין אור לחושך‪ ,‬קצב פליטת החמצן יורד‪.‬‬

‫נספחים‪:‬‬
‫נספח מס' ‪:1‬‬
‫השפעת גלוקוז ו ‪ CCCP‬על תהליך הנשימה‬
‫‪3.50E+02‬‬
‫‪3.00E+02‬‬
‫ריכוז חמצן בתמיסה‬

‫‪2.50E+02‬‬
‫‪2.00E+02‬‬ ‫‪y = -0.0117x + 253.28‬‬

‫‪1.50E+02‬‬ ‫‪y = -0.2431x + 320.79‬‬

‫‪1.00E+02‬‬
‫‪y = -0.4363x + 415.27‬‬
‫‪5.00E+01‬‬
‫‪0.00E+00‬‬
‫‪-5.00E+01 0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪600‬‬
‫זמן (שניות)‬

‫נספח מס' ‪:2‬‬

‫השפעת ‪ DCMU‬על ריכוז החמצן‬

‫‪8.00E+02‬‬ ‫‪y = 1.7233x + 130.36‬‬

‫‪y = 0.6618x + 395.25‬‬
‫‪6.00E+02‬‬
‫‪y = -0.5098x + 812.37‬‬
‫ריכוזי חמצן‬

‫‪4.00E+02‬‬
‫תהליך הנשימה והפוטוסינתזה‬
‫‪2.00E+02‬‬
‫‪0.00E+00‬‬ ‫לאחר הוספת ‪ DCMU‬באור‬
‫‪-2.00E+02 0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬
‫בחושך ‪DCMU‬‬
‫זמן (‪)sec‬‬
‫ליניארי (‪ DCMU‬בחושך )‬

‫(לאחר הוספת ‪DCMU‬‬ ‫ליניארי‬

‫מס' ‪:3‬‬ ‫נספח‬
‫באור )‬
‫ליניארי )תהליך הנשימה‬
‫והפוטוסינתזה(‬
 ‫השפעת עוצמת האור על הפוטוסינטזה וריכוז החמצן‬
‫עוצמת אור ‪35‬‬
‫‪8.00E+02‬‬ ‫חושך ‪35‬‬
‫‪7.00E+02‬‬ ‫עוצמת אור ‪50‬‬
‫‪6.00E+02‬‬ ‫חושך ‪50‬‬

‫ריכוז החמצן‬
‫‪5.00E+02‬‬ ‫עוצמת אור ‪100‬‬
‫‪4.00E+02‬‬ ‫חושך ‪100‬‬
‫‪3.00E+02‬‬ ‫עוצמת אור ‪200‬‬
‫‪2.00E+02‬‬ ‫חושך ‪200‬‬
‫‪1.00E+02‬‬ ‫עוצמת אור ‪300‬‬
‫‪0.00E+00‬‬ ‫חושך ‪300‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1400‬‬
‫עוצמת אור ‪500‬‬
‫זמן (‪)sec‬‬

‫נספח ‪:4‬‬

‫פליטת החמצן בפוטוסינתזה כפונקציה של ריכוז ‪CO2‬‬ ‫‪y = 1.4458x + 243.63‬‬

‫‪y = -0.3734x + 599.16‬‬
‫‪9.00E+02‬‬
‫‪8.00E+02‬‬ ‫‪y = 1.3491x + 101.54‬‬
‫‪7.00E+02‬‬
‫‪6.00E+02‬‬ ‫‪y = 1.4378x + 79.242‬‬
‫‪5.00E+02‬‬
‫ריכוז חמצן‬

‫‪4.00E+02‬‬
‫‪3.00E+02‬‬ ‫אור בעוצמה ‪300‬‬
‫‪2.00E+02‬‬ ‫חושך‬
‫‪1.00E+02‬‬
‫‪0.00E+00‬‬ ‫אור בעוצמה ‪300‬‬
‫‪-1.00E+02 0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪600‬‬ ‫לאחר הוספת ‪KHCO3‬‬
‫זמן (‪)sec‬‬