‫‪28.01.

2019‬‬ ‫הפקולטה לפיסיקה‬ ‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫פיסיקה ‪1‬מ‬ ‫מועד א חורף תשע"ט ‪:‬‬

‫טור ‪0‬‬
‫הוראות‬
‫‪ .1‬דבר ראשון‪ :‬לרשום במדויק על דף התשובות תעודת זהות ואת הטור של הבחינה הרשום למעלה‪ .‬לסמן בעט‬
‫שחור או כחול‪.‬‬
‫‪ .2‬הבחינה מכילה ‪ 12‬שאלות‪ .‬כל השאלות חובה ולכולן משקל זהה‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל שאלה נמצאות מספר תשובות‪ ,‬אשר רק אחת מהן נכונה‪.‬‬

‫‪ .4‬מותר להשתמש ב עד ‪ 4‬עמודים (גם מצולמים) ובמחשבון כיס‪ .‬ספרים ומחברות שלמות אסורים!‬
‫‪ .5‬משך הבחינה ‪ 3‬שעות‪.‬‬

‫‪ .6‬לשים לב היטב‪ :‬בהרבה שאלות יש תשובות מאוד קרובות אחת לשנייה‪ :‬הבדל של אות אחת בפתרון‪,‬‬
‫הבדל סימן (פלוס או מינוס)‪ ,‬הבדל בספרה אחרונה‪ ,‬הבדל קטן בפונקציה (סינוס או קוסינוס)‪ ,‬וכו‪.‬‬
‫עליכם לדייק בבחירה שלכם את הפתרון הנכון‪.‬‬
‫‪ .7‬לסמן בעט שחור או כחול‪.‬‬

‫בהצלחה !‬
 ‫‪ ‬שאלה ‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪M0‬‬ ‫עגלה (ללא מנוע) ועמוסה בחול מתחילה תנועה במישור במהירות מסוימת ועם מסה‬
‫ק"ג לשנייה‪ ,‬ככה שמהירות החול ביחס לכביש היא‬ ‫‪‬‬ ‫מנגנון על העגלה שופך חול החוצה בקצב קבוע של‬
‫תלויה בזמן ‪. t‬‬ ‫) ‪v (t‬‬ ‫אפס‪ . vsand  0 :‬מהירות העגלה בזמן מאוחר יותר‬
‫מהו הביטוי לתאוצת העגלה (משוואת התנועה)‪:‬‬

‫‪ 2 v (t ) t‬‬ ‫‪ 2 v (t ) t‬‬ ‫‪ v (t ) M 0‬‬

‫‪v‬‬ ‫(ג)‬ ‫‪v‬‬ ‫)ב( ‪2‬‬ ‫‪v‬‬ ‫)א( ‪2‬‬
‫‪M0   t M0‬‬ ‫‪M0  t‬‬ ‫‪M0   t‬‬

‫‪ v (t ) M 02‬‬ ‫‪ 2 v (t ) M 0 t‬‬ ‫) ‪ v (t‬‬

‫‪v‬‬ ‫(ו) ‪3‬‬
‫‪v‬‬ ‫(ה) ‪3‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪M0  t‬‬ ‫‪M0  t‬‬ ‫(ד) ‪ M 0   t ‬‬

‫‪ ‬שאלה ‪2‬‬
‫על חוט שאורכו ‪ 2‬מטר‬ ‫‪M  5kg‬‬ ‫קרון רכבת נמצא במנוחה‪ .‬מהתקרה שלו תלויה במנוחה מסה של ‪ 5‬ק"ג‬
‫‪.h‬‬ ‫‪ 3.5m‬‬ ‫‪ .‬גובה הקרון ‪ 3.5‬מטר‬ ‫‪L  2.0 m‬‬
‫‪.a‬‬ ‫‪ 1.5 m s 2‬‬ ‫הקרון מתחיל להאיץ ימינה בתאוצה אופקית קבועה של‬ ‫בזמן ‪t  0‬‬
‫‪.g‬‬ ‫‪ 9.8 m s 2‬‬ ‫עבור תאוצת הכובד יש לקחת‬
‫את הסטייה הזוויתית של המסה מנקודת שיווי משקל החדשה (כאשר הקרון מאיץ)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסמן ב‪-‬‬
‫‪d 2‬‬
‫ביחס לקרון במשך כל הזמן בו הקרון נמצא בתאוצה‬
‫‪ 2‬‬ ‫מהו הביטוי לתאוצה הזוויתית של המסה‬
‫‪dt‬‬
‫הזאת?‬
‫‪2‬‬
‫‪ . s‬הביטוי ביחידות ‪.(MKS) SI‬‬ ‫קבוע (חיובי או שלילי‪ ,‬לא נתון) עם יחידות של‬ ‫‪A‬‬

‫(ג) ‪  A cos  0.866t ‬‬ ‫(ב) ‪  A cos  2.214t ‬‬ ‫(א) ‪  A cos  2.226t ‬‬

‫(ו) ‪  A sin  0.866t ‬‬ ‫(ה) ‪  A sin  2.214t ‬‬ ‫(ד) ‪  A sin  2.226t ‬‬
 ‫שאלה ‪3+4‬‬
‫נע בהשפעת כוח כך שהאנרגיה הפוטנציאלית היא‬ ‫‪M  4 kg‬‬ ‫גוף קטן בעל של‬

‫‪1 2 3‬‬
‫‪,‬‬
‫‪U x y‬‬
‫‪6‬‬
‫ואנחנו עובדים ביחידות ‪ , SI‬כלומר כל הגדלים נתונים עם הממדים המתאימים ועם יחידות ‪.(MKS) SI‬‬
‫‪.‬‬ ‫ˆ‪p  7.2 xˆ  9.6 y‬‬ ‫והתנע שלו הוא‬ ‫ˆ‪r  3xˆ  2 y‬‬ ‫ברגע מסוים הגוף נמצא בנקודה‬

‫‪ ‬שאלה ‪3‬‬
‫של הכוח הנובע מהאנרגיה הפוטנציאלית סביב הנקודה (או ביחס‬ ‫מהו מומנט הכוח ‪N‬‬
‫‪? r0  6 x‬‬
‫לנקודה) ˆ‪ˆ  3 y‬‬
‫מומנט הכוח על הגוף סביב הנקודה נתון ביחידות של מטר כפול ניוטון‪.‬‬
‫ˆ‪N  432 z‬‬ ‫(ג)‬ ‫ˆ‪N  84 z‬‬ ‫(ב)‬ ‫ˆ‪N  46 z‬‬ ‫(א)‬

‫ˆ‪N  378 z‬‬ ‫(ו)‬ ‫ˆ‪N  84 z‬‬ ‫(ה)‬ ‫ˆ‪N  38 z‬‬ ‫(ד)‬

‫‪ ‬שאלה ‪4‬‬
‫עבור אותם נתונים כמו בשאלה קודמת‪ ,‬עבור אותה אנרגיה פוטנציאלית‪ ,‬מסה‪ ,‬תנע‪ ,‬עבור אותו הזמן‪ ,‬ועבור אותו‬
‫‪. r  3x‬‬ ‫מיקום הגוף ˆ‪ˆ  2 y‬‬
‫מהו קצב שינוי האנרגיה הקינטית של הגוף (ביחידות ג'ול בשנייה) כאשר הוא בנקודה הנתונה ועם התנע הקווי‬
‫הנתון?‬

‫(ג) ‪57.6‬‬ ‫‪230.4‬‬ ‫(ב)‬ ‫‪59.1‬‬ ‫(א)‬

‫‪57.6‬‬ ‫(ו)‬ ‫(ה) ‪230.4‬‬ ‫(ד) ‪59.1‬‬

 ‫‪ ‬שאלה ‪5‬‬
‫דסקה דקה מונחת אופקית על שולחן חלק לחלוטין‪ ,‬וחופשית להסתובב סביב מסמר אנכי בקצה הדסקה‪.‬‬
‫כלומר תנודות הדסקה אופקיות והכבידה לא חשובה‪.‬‬
‫) ‪ . ( x, y‬במצב שיווי משקל מרכז המסה של הדסקה הדקה נמצא בנקודה‬ ‫)‪ (0,0‬‬ ‫המסמר נמצא בראשית‬
‫(אנכי בציור) ככה שבמצב שיווי משקל ללא תנועה של‬ ‫‪y‬‬ ‫) ‪ . ( x, y ) cm  (0, R‬קפיץ מחובר במקביל לציר‬
‫כל הסיטואציה מוצגת בציור הראשון‪.‬‬ ‫‪. ( x, y )sp‬‬ ‫)‪ (0.6R, R‬‬ ‫הדסקה הוא מחובר בנקודה‬

‫‪y‬‬ ‫דסקה על שולחן אופקי‪:‬‬

‫מנוחה בשיווי משקל‬
‫‪x‬‬

‫מרכז מסה‬

‫‪R‬‬

‫קפיץ‬
‫מסמר‬

‫מזיזים מעט את מרכז המסה שמאלה סביב המסמר ומשחררים‪ .‬הגלגל מבצע תנודות קטנות ככה שאורך הקפיץ‬
‫‪ , A‬הקפיץ נשאר בכיוון ‪.y‬‬ ‫כאשר ‪L0‬‬ ‫‪L  L0  A cos  t ‬‬ ‫נתון על ידי‬

‫‪ ‬‬
‫מרכז המסה נע שמאלה וימינה בתנודות קטנות ‪ xcm   B cos  t‬כאשר ‪ B R‬ו‪ B -‬חיובי‪.‬‬
‫איזה חץ מראה איכותית את כיוון הכוח שמפעיל המסמר על הדסקה בזמן בו הקפיץ באורך מינימלי‬
‫כמוצג בציור למטה? (בציור‪ :‬ב למעלה‪ .‬ד שמאלה‪ .‬ו למטה‪ 3 .‬כיוונים אחרים אלכסוניים)‪.‬‬ ‫‪L  L0  A‬‬
‫דסקה על שולחן אופקי‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫מצב קיצון בתנודה‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫תנודות‬

‫מרכז מסה‬

‫א ב ג‬
‫ד‬
‫קפיץ‬
‫ו ה‬
 ‫שאלה ‪7 + 6‬‬
‫‪ v‬ובגובה קבוע מעל פני כדור הארץ מנקודה ‪A‬‬ ‫‪ 900 km h 1  250 ms 1‬‬ ‫מטוס טס במהירות של‬

‫צפונית לנקודה ‪.A‬‬ ‫‪S  5.2 km  5.2  103 m‬‬ ‫לעבר נקודה ‪ B‬המצויה במרחק של‬
‫הטיסה מתבצעת בקו רוחב של ‪ 73‬מעלות דרום כמוצג בציור בצורה סכמתית‪.‬‬
‫הניחו כי ‪ B‬מספיק קרובה ל‪ A-‬כך שניתן להניח שקו הרוחב לא משתנה במהלך הטיסה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫עבור מהירות זוויתית של סיבוב כדור הארץ סביב צירו יש לקחת ‪ 7.29 105 s 1‬‬
‫‪23h+56min‬‬
‫מסלול הטיסה תוכנת מראש ללא התחשבות בקוריוליס‪ ,‬ככה שתאוצת קוריוליס משנה את מהירות המטוס‪.‬‬
‫‪ ‬שאלה ‪6‬‬
‫מהי המהירות בכיוון מזרח או מערב שנוספה למטוס כתוצאה מתאוצת קוריוליס לאחר שעבר ‪ 5.2‬קילומטר‬

‫‪ ? v‬התשובה ביחידות של מטר לשנייה‪.‬‬ ‫צפונה במהירות של ‪ 900 km h 1  250 ms 1‬‬

‫(ג) ‪ 0.758‬מערבה‬ ‫‪ 0.725‬מערבה‬ ‫(ב)‬ ‫‪ 0.222‬מערבה‬ ‫(א)‬

‫‪ 0.758‬מזרחה‬ ‫(ו)‬ ‫(ה) ‪ 0.725‬מזרחה‬ ‫‪ 0.222‬מזרחה‬ ‫(ד)‬

‫קוטב צפוני‬ ‫‪‬‬

‫באזור זה‬
‫מזרחה זה‬
‫החוצה מהדף‬
‫ומערבה‬
‫פנימה לתוך‬
‫הדף‪.‬‬ ‫‪73‬‬
‫‪v‬‬
‫‪B‬‬ ‫קוטב דרומי‬
‫‪A‬‬

‫‪ ‬שאלה ‪7‬‬
‫מהי העבודה של הכוח הצנטריפוגלי והעבודה של כוח קוריוליס על המטוס (במערכת כדור הארץ)?‬

‫עבודת הכוח הצנטריפוגלי חיובית (‪ )+‬ועבודת כוח קוריוליס חיובית (‪.)+‬‬ ‫(א )‬
‫עבודת הכוח הצנטריפוגלי חיובית (‪ )+‬ועבודת כוח קוריוליס אפס (‪.)0‬‬ ‫(ב)‬
‫עבודת הכוח הצנטריפוגלי חיובית (‪ )+‬ועבודת כוח קוריוליס שלילית (‪.)-‬‬ ‫(ג)‬
‫עבודת הכוח הצנטריפוגלי שלילית (‪ )-‬ועבודת כוח קוריוליס חיובית (‪.)+‬‬ ‫(ד)‬
‫עבודת הכוח הצנטריפוגלי שלילית (‪ )-‬ועבודת כוח קוריוליס אפס (‪.)0‬‬ ‫(ה)‬
‫עבודת הכוח הצנטריפוגלי שלילית (‪ )-‬ועבודת כוח קוריוליס שלילית (‪.)-‬‬ ‫(ו)‬
 ‫‪ ‬שאלה ‪8‬‬
‫דיסקה לא אחידה מונחת על שולחן אופקי כאשר מרכז המסה שלה במרכז הדסקה והמרכז בראשית (כבידה לא‬
‫‪.‬‬ ‫‪R  0.7m‬‬ ‫חשובה בשאלה זאת)‪ .‬מסת הדסקה ‪ M‬ורדיוסה‬
‫הדסקה חופשית להסתובב סביב מסמר הנמצא בנקודה‬
‫‪. ( x,‬‬ ‫)‪y ) n  (0, 0.8 R )  (0, 0.56m‬‬
‫מומנט ההתמד של הדסקה סביב ציר העובר דרך מרכז המסה ובניצב לדסקה הוא ‪I CM  0.56MR 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .‬הוא‬
‫‪y‬‬ ‫‪‬‬ ‫גוף בעל מסה של ‪ mb  0.2 M‬נע במהירות ‪ v0  3xˆ ms1‬על הישר ‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פוגע בדיסקה ומוחזר במהירות של ‪ v  3 yˆ ms 1‬ונע על הישר ‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר‪ ,‬אותו גודל מהירות רק בניצב למהירות תחילית‪.‬‬
‫ההתנגשות לא אלסטית‪.‬‬

‫‪v  3ms 1‬‬

‫‪v0  3ms1‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪mb  0.2 M‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪R‬‬
‫‪0.8R‬‬

‫מסמר‬

‫מהי המהירות הזוויתית (רק הגודל) של הדסקה סביב המסמר לאחר ההתנגשות? ביחידות של‬
‫‪-1‬‬
‫‪.s‬‬
‫(ג) ‪  1.07‬‬ ‫‪  0.57‬‬ ‫(ב)‬ ‫‪0‬‬ ‫(א)‬

‫‪  1.61‬‬ ‫(ו)‬ ‫(ה) ‪  1.58‬‬ ‫(ד) ‪  1.22‬‬

 ‫‪ ‬שאלה ‪9‬‬
‫חללית חולפת על פני כדור הארץ במהירות של ˆ‪ . vH  0.7c x‬החללית וכדור הארץ מאפסים שעונים באותו‬
‫הרגע‪ .‬המרחקים בשנות אור והזמנים בשנים בשאלה זאת‪.‬‬
‫כוכב מתפוצץ בקואורדינטה ˆ‪ r  18 xˆ  3 y‬לפי כדור הארץ ובזמן של ‪ t  20 year‬לפי מערכת כדור‬
‫הארץ‪ .‬הזמן ‪ t  20 year‬הוא זמן הפיצוץ עצמו לפי מערכת כדור הארץ‪ ,‬ולא הזמן שהאור מהפיצוץ מגיע‬
‫לכדור הארץ‪ .‬כלומר‪ ,‬הפיצוץ התרחש לפי מערכת כדור הארץ ‪ 20‬שנים לפני שהחללית חלפה על פני כדה"א‪.‬‬
‫מהו המרחק לפי החללית בין הכוכב שהתפוצץ לבין החללית ברגע הפיצוץ?‬
‫התשובה בשנות אור‪.‬‬
‫)ו( ‪25.38‬‬ ‫)ה( ‪13.20‬‬ ‫)ד( ‪13.03‬‬ ‫)ג( ‪12.13‬‬ ‫)ב( ‪9.23‬‬ ‫)א( ‪6.35‬‬

‫‪ ‬שאלה ‪10‬‬
‫חללית חולפת על פני כדור הארץ במהירות של ˆ‪ vH  0.57c x‬ביחס לכדור הארץ‪.‬‬
‫ברגע מסוים נפלט גרעין רדיואקטיבי ממעבדה בכדור הארץ‪ .‬הגרעין נע במהירות של‬
‫ˆ‪ v p   0.82c x‬ביחס לכדור הארץ‬
‫(מהירות הגרעין ביחס לכדור הארץ בכיוון הפוך לכיוון מהירות החללית ביחס לכדור הארץ‪).‬‬
‫‪. 0‬‬ ‫‪ 20 year‬‬ ‫הגרעין הרדיואקטיבי חיי זמן עצמי (לפי מערכת הגרעין עצמו) של‬
‫מהו המרחק שעבר החלקיק מרגע היצירה שלו ועד שהתפרק לפי מערכת החללית?‬
‫התשובה ביחידות של שנות אור‪.‬‬
‫(ו) ‪84.6‬‬ ‫(ה) ‪59.1‬‬ ‫(ד) ‪51.2‬‬ ‫(ג) ‪24.6‬‬ ‫(ב) ‪18.9‬‬ ‫(א) ‪10.6‬‬
 ‫שאלה ‪11‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ E1  5M 0c‬והתנע ביחס למעבדה הוא‬
‫‪2‬‬
‫חלקיק נע במעבדה‪ .‬האנרגיה הכללית של החלקיק במעבדה היא‬
‫ˆ‪ , p1  3M 0c x‬כאשר ‪ M 0‬מסה כלשהי שאינה מסת החלקיק‪ .‬נא לשים לב ש‪ M 0 -‬היא לא מסת‬
‫החלקיק!‬
‫החלקיק מתנגש ומתלכד עם פוטון ונוצר חלקיק יחיד חדש‪.‬‬
‫החלקיק החדש נע עם תנע של ˆ‪ p2  5M 0c x‬ביחס למעבדה‪.‬‬
‫מהי מסת החלקיק החדש?‬

‫(ו) ‪8.6M 0‬‬ ‫(ה) ‪7.0M 0‬‬ ‫(ד) ‪6.0M 0‬‬ ‫(ג) ‪5.6M 0‬‬ ‫(ב) ‪4.9M 0‬‬ ‫(א) ‪4.2M 0‬‬

‫‪ ‬שאלה ‪12‬‬
‫חללית נעה בקו ישר מכוכב ‪ A‬לכוכב ‪.B‬‬
‫שני הכוכבים במנוחה אחד ביחס לשני‪.‬‬
‫החללית נעה במהירות של ‪. 0.7c‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪0.7c‬‬ ‫כלומר מתקרבת לכוכב ‪ B‬במהירות ‪ 0.7c‬ומתרחקת מכוכב ‪ A‬במהירות של‬

‫לעבר כוכב ‪B‬‬ ‫)‪(emit  5000 A  5  105 cm‬‬ ‫החללית משגרת אור באורך גל של ‪ 5000‬אנגסטרם‬
‫הנמצא בכיוון החרטום שלה‪.‬‬
‫על כוכב ‪ B‬יש מראה המחזירה את האור בחזרה לכיוון החללית ולכיוון כוכב ‪.A‬‬
‫מהו אורך הגל של האור המוחזר מכוכב ‪ B‬והנקלט על ידי כוכב ‪?A‬‬
‫התשובה באנגסטרם‪.‬‬

‫(ו) ‪67445‬‬ ‫(ה) ‪28333‬‬ ‫(ד) ‪11902‬‬ ‫(ג) ‪5000‬‬ ‫(ב) ‪2100‬‬ ‫(א) ‪882‬‬
 ‫פתרון‬
‫‪ ‬פתרון שאלה ‪1‬‬
‫‪. M 0 v0‬‬ ‫‪Mv‬‬ ‫‪ . M‬שימור תנע נותן מיד‬ ‫‪ M0  t‬‬ ‫מסת העגלה לאחר זמן ‪ t‬היא‬
‫נציב את המסה ונגזור לפי הזמן‪:‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪M 0v0   M 0   t  v ‬‬ ‫‪ M 0v0    M 0   t  v ‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪which gives‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ M 0   t   v   M 0   t  v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪Derivation gives‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪vv‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪M0   t‬‬

‫‪ ‬פתרון שאלה ‪2‬‬

‫כיוון שיווי משקל החדש לאנך נתון על ידי‬
‫‪tan 0  1.5 / 9.8  0  0.15188  8.7‬‬
‫התדירות החדשה נתונה על ידי התאוצה האפקטיבית החדשה‪:‬‬
‫‪aeff‬‬
‫‪aeff  g 2  a 2  9.9141ms2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 2.226s1‬‬
‫‪L‬‬
‫המסה במנוחה ביחס לקרון‪ ,‬זוהי נקודת קיצון‪ .‬ולכן הביטוי לסטייה‬ ‫כיוון שבנקודה תחילית בזמן ‪t  0‬‬
‫הוא עם פונקציית קוסינוס‬

‫‪  0.15188cos  2.226t     0.15188  2.23sin  2.226t ‬‬

‫‪and so‬‬
‫‪  0.15188  2.226  2.226cos  2.226t   0.755cos  2.226t   A cos  2.226t ‬‬
 ‫‪ ‬פתרון שאלה ‪3‬‬
‫מומט הכוח הוא‬
‫‪N   r  r0   F   3xˆ  2 yˆ    6 xˆ  3 yˆ     8 xˆ  18 yˆ ‬‬
‫‪  3xˆ  1 yˆ    8 xˆ  18 yˆ ‬‬
‫ˆ‪N  (54  8) zˆ  46 z‬‬
‫‪ ‬פתרון שאלה ‪4‬‬

‫קצב שינוי האנרגיה הקינטית הוא הספק הכוח‪ .‬את הכוח מוצאים מהפוטנציאל‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ˆ‪F  U   x y 3 xˆ  x 2 y 2 y‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ‪F (3xˆ  2 yˆ )  8 xˆ  18 y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪ , v ‬כך שהספק הכוח הוא‬ ‫ˆ‪ 1.8 xˆ  2.4 y‬‬ ‫ומהירות הגוף היא‬
‫‪M‬‬
‫‪W  F  v   8 xˆ  18 yˆ   1.8 xˆ  2.4 yˆ   57.6‬‬

‫‪ ‬פתרון שאלה ‪5‬‬

‫דסקה על שולחן אופקי‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫מצב קיצון בתנודה‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫מרכז מסה‬

‫א ב ג‬
‫ד‬
‫קפיץ‬
‫ו ה‬
‫במצב הנתון מרכז המסה מאיץ שמאלה והקפיץ מפעיל כוח מעלה‪ .‬ולכן כיוון הכוח של המסמר‬
‫חייב להיות למטה (נגד הקפיץ) ושמאלה (להאיץ את מרכז המסה שמאלה)‪ :‬ה‪.‬‬
 ‫פתרון שאלה ‪6‬‬
‫המטוס מתרחק מציר הסיבוב‪ ,‬ולכן תאוצת קוריוליס בניגוד למגמת הסיבוב‪ ,‬כלומר מערבה‪.‬‬
‫היא ‪ 73‬מעלות‪ ,‬ככה שתאוצת קוריוליס היא‬ ‫‪ v‬ל‪ -‬‬ ‫הזווית בין המהירות‬

‫‪aCor  2 v sin 73  2  7.29 105  250sin 73  0.03486ms 2‬‬

‫‪S 5.2  103‬‬
‫‪t ‬‬ ‫זמן הטיסה הוא ‪ 20.8s‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪250‬‬
‫‪1‬‬
‫‪vCor‬‬ ‫והמהירות המבוקשת כיוונה מערבה וגודלה ‪ aCor t  0.03486 20.8  0.725ms‬‬
‫‪ ‬פתרון שאלה ‪7‬‬
‫הכוח הצנטריפוגלי כיוונו החוצה מציר הסיבוב והגוף מתרחק מציר הסיבוב‪ .‬ולכן העבודה חיובית‪.‬‬
‫עבודת כוח קוריוליס היא תמיד אפס כי כיוון הכוח בניצב לכיוון המהירות‪:‬‬
‫(ב) עבודת הכוח הצנטריפוגלי חיובית (‪ )+‬ועבודת כוח קוריוליס אפס (‪.)0‬‬
 ‫פתרון שאלה ‪8‬‬
‫מומנט ההתמד של הדסקה סביב המסמר‬
‫‪I  I CM  M (0.8R)2  (0.56  0.64) MR 2  1.2 MR 2‬‬
‫נרשום שימור תנע זוויתי‪ ,‬סביב המסמר כמובן כי אחרת יש להתחשב בכוח שמפעיל המסמר בהתנגשות הגורם‬
‫למומנט כוח‪:‬‬
‫‪ R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪mbv0 ‬‬ ‫‪ 0.8R   mbv‬‬ ‫‪ I‬‬ ‫‪ mbv0  0.8R   I ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫נציב גדלים ונקבל‬

‫‪0.2 M 3  0.8R   1.2 M R 2  0.48  1.2 R    0.57s 1‬‬

‫‪ ‬פתרון שאלה ‪:9‬‬
‫‪ , t  20 year‬לפי כדה"א‪.‬‬ ‫נתון‪ . vH  0.7c xˆ :‬כוכב התפוצץ בקואורדינטה ˆ‪r  18 xˆ  24 y‬‬
‫מהו המרחק לפי החללית ברגע הפיצוץ?‬
‫נבצע טרנספורמציה למערכת החללית של מאורע הפיצוץ‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪x ‬‬ ‫‪ x  v t ‬‬ ‫‪ 18  (0.7)( 20)  ‬‬ ‫;‪ 5.6011‬‬ ‫‪y  y  3‬‬
‫‪1 v‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1  0.49‬‬ ‫‪0.714143‬‬
‫המרחק של הפיצוץ מהחללית הוא ‪r  x2  y2  5.60112  32  6.35‬‬

‫פתרון שאלה ‪:10‬‬ ‫‪‬‬

‫הרעיון הוא למצוא את מהירות החלקיק וזמן החיים שלו לפי החללית‪.‬‬
‫‪vH  v p‬‬ ‫‪1.39‬‬
‫‪. v‬‬ ‫‪‬‬
‫‪c  0.94725c‬‬ ‫המהירות היחסית בין החלקיק לחללית‬
‫‪1  vH v p / c‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1.4674‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכן לפי החללית חיי החלקיק נמשכים ‪  3.1203 0‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪1 v‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1  0.94725‬‬
‫המרחק שהחלקיק עבר לפי החללית הוא ‪x  t v  (3.1203 20 year)  0.94725c  59.11‬‬

‫פתרון שאלה ‪:11‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.M c  E  p c‬‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫הרעיון להשתמש בחוקי שימור ובגודל האינווריאנטי שהוא מסה (בריבוע)‪:‬‬
‫‪. p1  p  p2‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימור תנע נותן באופן מידי ‪p  p2  p1  2 M 0c‬‬
‫‪. E  p c  2 M 0c‬‬
‫‪2‬‬
‫ובאופן מידי מוצאים את אנרגית הפוטון‬

‫ועכשיו שימור אנרגיה ‪E2  E1  E  7 M 0c 2‬‬

‫ונסיים עם שימוש בקשר‬
‫‪M 22c 4  E22  p22c 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪M 2  E22c 4  p22c 2  49  25M 0  24 M 0  4.9 M 0‬‬

‫‪ ‬פתרון שאלה ‪12‬‬

‫‪1 v / c‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪B ‬‬ ‫‪emit ‬‬ ‫‪5000 A  2100.4 A‬‬ ‫האור נקלט על ידי כוכב ‪ B‬עם ארוך גל של‬
‫‪1 v / c‬‬ ‫‪1.7‬‬
‫המראה מחזירה באותו אורך הגל‪ .‬כיוון שאין מהירות יחסית בין הכוכבים‪ ,‬כוכב ‪ A‬קולט באותו אורך הגל‪:‬‬
‫‪ A  B  2100 A‬‬