‏لقطة شاشة ٢٠٢٤-٠٣-١٥ في ٤.٥٨.٣٦ ص

‫קורס מתמטיקה‬
‫חוברת מלווה לקורס‬
‫חלק א‬
‫עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה ירושלים‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – מערכת המספרים ומבוא לקבוצות‬
‫תרגיל בית‪/‬כיתה מס' ‪1‬‬
‫קבוצות‬
‫קבוצה – אוסף של עצמים‪ .‬כל עצם נקרא איבר‪.‬‬
‫כתיבת קבוצה בשתי דרכים‪:‬‬

‫א‪ .‬בצורה מפורשת‪ .‬למשל ‪ x, 6, 2‬‬
‫‪x ‬‬ ‫ב‪ .‬בעזרת כלל המאפיין את איברי הקבוצה‪ .‬למשל ‪x  3R‬‬
‫אין חשיבות לסדר‪ ,‬אין חשיבות למספר הפעמים שמופיע כל איבר –‬
‫למשל‪1, 2, 2,3,1  2,3,1  1, 2,3 :‬‬
‫סימון הקבוצה – מקובל לסמן קבוצות ע"י צומדיים שבתוכם רשימה של אברי הקבוצה או‬
‫הקריטריון שעל פיו נקבע מי הם אברי הקבוצה‪.‬‬
‫שתי דרכים עיקריות להצגת התכונה המייחדת את אברי הקבוצה ‪:‬‬

‫‪.1‬סימון אינטואיטיבי‪ -‬בו תכונת אברי הקבוצה ברורה – לדוגמה }…‪{1,2,3,4,5‬‬
‫‪.2‬קביעת קריטריון ‪ -‬כלל מאפיין את אברי הקבוצה ונהוג לסמן כך ‪:‬‬
‫}‪𝐴 = {𝑥| 𝑥 > 10‬‬

‫וקוראים כך ‪ A :‬היא קבוצת כל ה‪X -‬ים כך שכל ‪ X‬גדול מ‪.10-‬‬
‫שמות לקבוצות – מקובל להשתמש באותיות לטיניות גדולות‪.‬‬
‫קבוצות מיוחדות‪ :‬נהוג לחלק את מערכת המספרים לקבוצות ‪:‬‬

‫‪ ‬הטבעיים }…‪N={0,1,2,3,4‬‬
‫‪ ‬הטבעיים החיוביים } … ‪𝑁 = {1,2,3‬‬
‫‪ ‬השלמים } … ‪𝑍 = {… − 2, −1,0,1,2‬‬
‫=𝑄‬ ‫הרציונליים } ‪𝑛 ∈ 𝑍 , 𝑚 ∈ 𝑍 , 𝑚 ≠ 0‬‬ ‫‪‬‬
‫הממשיים }∞ < 𝑥 < ∞ ‪𝑅 = {𝑥| −‬‬ ‫‪‬‬
‫הקבוצה הריקה – במתמטיקה נהוג לכנות קבוצה גם כאשר הקבוצה אינה מכילה שום‬
‫איבר‪ .‬לקבוצה שאין בה אף איבר קוראים קבוצה ריקה‪ .‬דוגמה ‪-‬במקום לומר אין אף‬
‫‪2‬‬
‫פעולות על קבוצות – )ניתן להמחיש ע"י דיאגרמת וון(‬
‫איחוד קבוצות – תהיינה ‪ A‬ו‪ B-‬שתי קבוצות כלשהן‪ .‬האיחוד של ‪ A‬ו‪ B-‬היא הקבוצה‬
‫שאיבריה הם כל אותם האברים השייכים או ל‪ A-‬או ל‪) B-‬או לשתי הקבוצות גם יחד(‪.‬‬
‫מסמנים את האיחוד של ‪ A‬ו‪ B -‬על ידי ‪. AUB‬‬
‫}𝑩 ∈ 𝒙 או 𝑨 ∈ 𝒙 |𝒙{ = 𝑩𝑼𝑨‬
‫חיתוך קבוצות – החיתוך של הקבוצות ‪ A‬ו ‪ B‬היא הקבוצה שאיבריה הם אותם עצמים‬
‫שהם גם איברים של ‪ A‬וגם איברים של ‪. B‬‬
‫הפרש קבוצות – אם ‪ A‬ו‪ B-‬שתי קבוצות‪ ,‬אזי ‪ A‬פחות ‪ B‬היא הקבוצה שאיבריה הם כל‬
‫אברי ‪ A‬פרט לאותם אברים שהם גם ב‪. B-‬‬
‫‪A  B   x x  A and x  B‬‬

‫‪A  B   x x  A or x  B‬‬
‫‪A \ B   x x  A and x  B‬‬
‫שאלה ‪ 1‬מצאו את האיחוד‪ ,‬החיתוך וההפרש של הקבוצות הבאות‪.‬‬
‫}‪A = {1, 2,3} , B = {3, 4,5‬‬ ‫א‪.‬‬

‫}‪A = {2,3, 4,5, 6} , B = {2, 6, 7,8,9‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫}‪𝐴 = {1,2,3} , 𝐵 = {4,5,6‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫}‪𝐴 = {1,2,10,12} , 𝐵 = {3,4,5,6,7,8,9‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫שאלה ‪ 2‬רשמו בכתיב של קבוצות ‪:‬‬

‫א‪𝑥 > 3 .‬‬
‫ב‪−4 ≤ 𝑥 ≤ 1 , 𝑥 ∈ 𝑍 .‬‬
‫ג‪2 < 𝑥 < 6 , 𝑥 ∈ 𝑁 .‬‬
‫ד‪𝑥 ≠ 2 .‬‬
‫ה‪𝑥 ≠ ±4 .‬‬
‫‪3‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – מבוא‬
‫‪ .1.1‬סדר פעולות חשבון‬
‫‪5 ∙ 6 + 3(17 − 5 ∙ 2) )7‬‬ ‫‪3 + 5 ∙ 4 )1‬‬
‫‪10 ∙ 2 − 2(12 − 15: 3) )8‬‬ ‫‪(8 + 2 ∙ 3) ∙ 2 )2‬‬
‫‪37 − {21 − 5(4 ∙ 3 − 10) + 9} )9‬‬ ‫‪12-2:2 )3‬‬
‫‪5(3 ∙ 4 − 14: 2) + 8{13 − 20: (4 + 3 ∙ 2)} )10‬‬ ‫‪12: 6: 2 )4‬‬
‫‪4 : (8: 4 + 2) − (3 + 2 ∙ 4 − 5) : 9 )11‬‬

‫‪5 ∙ 4: 2 )5‬‬
‫‪:3-44 ∙ √9 )12‬‬
‫‪(3 ∙ 10 − 15): 2 ∙ 4 −‬‬ ‫‪)6‬‬
‫‪.1.2‬מספרים מכוונים‬
‫‪4 ∙ (−3) )10‬‬ ‫‪−7 + (+5) )1‬‬

‫‪5 ∙ (−3) ∙ (−4))11‬‬ ‫‪1 + (−3) )2‬‬
‫‪48: (−6) )12‬‬ ‫‪−13 + (−10) )3‬‬
‫‪−60: (−12) )13‬‬ ‫‪(-12)−5 )4‬‬
‫‪5 ∙ (−3) )14‬‬ ‫‪−10 + (−3) − (+1) + (−4) )5‬‬
‫‪−2(−3) )15‬‬ ‫‪12 − (−3) + (−20) )6‬‬
‫‪40 ∙ {3 ∙ 5 − (10 − 3)} )16‬‬ ‫‪−20 − (−16) + 8 )7‬‬
‫‪3 ∙ {17 − 2(5 − 2 ∙ 4) + 1} )17‬‬ ‫)‪60 − 30 + (−20‬‬ ‫‪)8‬‬
‫‪2 ∙ {(−3) − (−2) + 3(−4)} )18‬‬ ‫‪−200 − {−60 − (120 − 40)} + 50 )9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1.3‬חיבור‪ ,‬חיסור‪ ,‬כפל וחילוק שברים מספרים‬
‫‪∙ ∙ )12‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪)1‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪)13‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫‪)2‬‬
‫‪1: )14‬‬ ‫‪− +‬‬ ‫‪)3‬‬
‫‪4 : )15‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫‪)4‬‬
‫‪5 : 2 )16‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫‪)5‬‬
‫‪8 ∙ 2 )17‬‬ ‫‪− +‬‬ ‫‪)6‬‬
‫‪6+ − −‬‬ ‫‪)18‬‬ ‫‪2 + +‬‬ ‫‪)7‬‬
‫‪12 − 3 + −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪)19‬‬ ‫‪+ − +‬‬ ‫‪)8‬‬
‫‪∙ − 3 ∙ : )20‬‬ ‫‪+1 +‬‬ ‫‪)9‬‬
‫‪2 : − ∙ : + 4 : 8 ∙ )21‬‬ ‫‪1 + 2 − + 1 )10‬‬
‫‪8 ∙ )11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1.4‬פעולות בביטויים אלגבריים ‪ -‬הצבה‬
‫‪𝑎 = 2 ,𝑏 = 3 ,𝑐 = 2‬‬ ‫‪2𝑎 − 3𝑐 + 𝑏 )1‬‬
‫‪𝑎 = −1 , 𝑏 = −2 , = 3‬‬ ‫‪3𝑎 − 3(2𝑎 − 𝑏) + 𝑐 )2‬‬
‫𝑥 ‪𝑥 = −1 , 𝑦 = 5 , 𝑧 = 4 𝑥 − 3𝑦 𝑥 + 2𝑥𝑦𝑧 −‬‬ ‫‪)3‬‬
‫‪𝑥 = 7 ,𝑎 = 3‬‬ ‫‪(3𝑥 − 4𝑎)(3𝑥 + 4𝑎) )4‬‬
‫= ‪x = −3 , y = 5 , z‬‬ ‫‪− 3(𝑥 − 4𝑥𝑦)𝑧 )5‬‬
‫‪𝑥 = −2 , 𝑎 = 3 , 𝑐 = 4 , 𝑘 = −1‬‬ ‫‪)6‬‬
‫‪ .1.5‬כינוס אברים דומים‬
‫‪3𝑥 − 10𝑥 + 4𝑥 − 8𝑥 )1‬‬

‫‪12𝑥 − 5𝑥 + 10 − 𝑥 + 11 )2‬‬
‫𝑎‪3𝑎 − 𝑎 + 12 − 4𝑎 + 3𝑎 − 4‬‬ ‫‪)3‬‬
‫𝑥𝑦‪6𝑥𝑦 + 3𝑦 − 12𝑥 𝑦 + 𝑥𝑦 − 𝑎 + 3‬‬ ‫‪)4‬‬
‫‪12𝑚 − 3𝑚𝑏𝑐 + 7𝑚𝑏 − 3𝑚 + 3𝑚𝑏𝑐 − 𝑚 𝑏𝑐 )5‬‬
‫‪12𝑥 − 6𝑥 − (5 − 3𝑥 + 4𝑥) − (10𝑥 − 9𝑥 − 13) )6‬‬
‫‪13𝑎 − 4𝑏 + {−13𝑚 − (10 − 2𝑚 )} )7‬‬
‫‪3𝑥𝑦 − {𝑥𝑦 − [4𝑥𝑦 + (4𝑥𝑦 − 3𝑥𝑦)] − 11𝑦 } )8‬‬
‫‪6𝑎 𝑏 − (2𝑎𝑏 − 𝑎 𝑏 ) − (5𝑎 𝑏 − 3𝑎𝑏) )9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .1.6‬כללי הפילוג‬
‫𝑐𝑎 ‪𝑎(𝑏 + 𝑐) = 𝑎𝑏 +‬‬ ‫𝑐𝑎 ‪𝑎(𝑏 − 𝑐) = 𝑎𝑏 −‬‬ ‫𝑑𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏)(𝑐 + 𝑑) = 𝑎𝑐 + 𝑎𝑑 + 𝑏𝑐 +‬‬
‫פתחו את הסוגריים הבאים בשימוש חוק הפילוג וכנסו אברים דומים‬
‫‪4(2𝑎 + 𝑏 + 𝑐) )1‬‬
‫‪−6(3𝑎 − 5𝑏 + 2𝑐) )2‬‬
‫‪𝑥(2𝑥 − 6𝑥𝑦 + 𝑥 ) )3‬‬
‫‪−2(3𝑎 − 2𝑎𝑏)10𝑎 )4‬‬
‫‪2𝑎𝑏(5𝑎 − 5 𝑏 + 3𝑏 𝑎) )5‬‬
‫‪3𝑦(𝑦 − 6𝑦 𝑥 + 𝑥) )6‬‬
‫‪3𝑎 𝑏 𝑐(−5𝑎𝑏 + 5𝑎 − 2𝑎𝑐 + 10𝑎 𝑏𝑐 ) )7‬‬
‫‪5(2𝑥 − 4) − 5(2𝑥 − 3) )8‬‬
‫‪6(3𝑥 − 7) + 2(1 − 3𝑥) − 7(8𝑥 − 10) )9‬‬
‫‪3(𝑥 − 7𝑥 + 8)2 + 2𝑥 − (−10 + 4𝑥) )10‬‬
‫‪3𝑥(2𝑥 + 5𝑥) + (10𝑥63 − 6𝑥 ) ∙ (−3𝑥) )11‬‬
‫‪2𝑚{3𝑐 − 4𝑥 + 3(𝑚 + 𝑎)} − 7𝑚{𝑚 − 6(𝑥 + 𝑎) + 4𝑐} )12‬‬
‫‪−{2𝑚 − (4𝑚 + 4𝑐 − 6𝑚𝑐)2𝑚}3𝑐 + {5𝑚 − 𝑐(7 − 2𝑚}2𝑚𝑐 )13‬‬
‫‪7‬‬
(𝑎 + 3)(𝑎 + 4) )14
(2𝑥 − 6)(3𝑥 + 4) )15
(5𝑥 − 3)(7 − 4𝑥) )16
−(2𝑎 + 5)(𝑎 − 1) )17
−(𝑏 + 5)(𝑏 − 2) )18
(𝑚 + 𝑚𝑥 + 𝑥 )(𝑚 − 𝑥) )19
−(6𝑥 − 2𝑥 + 2)(𝑥 + 5) )20
(𝑥 − 5𝑥 + 6𝑥 − 10)(3𝑥 − 4) )21
3𝑥(2𝑥 − 6) − (𝑥 + 4)(𝑥 + 2) )22
−4(3𝑚 − 9)(𝑚 + 5) )23
2𝑚 (7 − 𝑚)(2𝑚 + 1) )24
(𝑎 − 2)(𝑎 + 5)(3𝑎 − 3) )25
(1 − 2𝑏 )(2𝑏 − 2)(4𝑏 + 6) )26
8
‫נוסחאות כפל מקוצר‬
‫𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏) = 𝑎 + 3𝑎 𝑏 + 3𝑎𝑏 +‬‬ ‫𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏) = 𝑎 + 2𝑎𝑏 +‬‬
‫𝑏 ‪(𝑎 − 𝑏) = 𝑎 − 3𝑎 𝑏 + 3𝑎𝑏 −‬‬ ‫𝑏 ‪(𝑎 − 𝑏) = 𝑎 − 2𝑎𝑏 +‬‬
‫𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏)(𝑎 − 𝑏) = 𝑎 −‬‬
‫שאלה ‪ : 1‬פתחו את הסוגריים הבאים באמצעות נוסחאות הכפל המקוצר ‪:‬‬
‫‪(4𝑥 − 3) )12‬‬ ‫)‪(𝑥 + 2‬‬ ‫‪)1‬‬
‫‪−(𝑥 − 3) )13‬‬ ‫)‪(𝑥 + 6‬‬ ‫‪)2‬‬
‫‪−(𝑥 + 7) )14‬‬ ‫)‪(𝑥 + 3‬‬ ‫‪)3‬‬
‫‪(2𝑎 − 5𝑏) )15‬‬ ‫)‪(2𝑥 + 3‬‬ ‫‪)4‬‬
‫‪5(2𝑥 + 8𝑚) )16‬‬ ‫)‪(3𝑎 + 1‬‬ ‫‪)5‬‬
‫‪−2(3𝑥 − 10) )17‬‬ ‫)‪(4𝑥 + 2‬‬ ‫‪)6‬‬
‫‪(4𝑎 𝑏 − 2𝑎𝑏) )18‬‬ ‫)‪(𝑥 − 1‬‬ ‫‪)7‬‬
‫‪(3𝑎 𝑦 + 5𝑎𝑦 ) )19‬‬ ‫)‪(𝑥 − 5‬‬ ‫‪)8‬‬
‫‪−3(2𝑎 𝑥𝑦 − 3𝑎 𝑥 ) )20‬‬ ‫)‪(𝑥 − 10‬‬ ‫‪)9‬‬
‫‪(𝑎 − 𝑏)(𝑎 + 𝑏) )21‬‬ ‫‪(3𝑥 − 2) )10‬‬
‫‪(3𝑎 − 4)(3𝑎 + 4) )22‬‬ ‫‪(5𝑥 − 2) )11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪(2𝑎 − 1) )26‬‬ ‫‪2(2𝑥 − 3)(2𝑥 + 3) )23‬‬
‫‪(𝑥 𝑎 − 2𝑥𝑦) )27‬‬ ‫‪(1 − 20)(1 + 20) )24‬‬
‫‪(𝑥 + 3) )25‬‬
‫שאלה ‪ : 2‬פתחו את הסוגריים באמצעות נוסחאות הכפל המקוצר או חוקי הפילוג וכנסו אברים‬
‫דומים‪.‬‬
‫‪(𝑥 + 2) + (𝑥 + 4)(𝑥 + 3) )1‬‬
‫)𝑥 ‪(2𝑎 + 𝑥) + (2𝑎 −‬‬ ‫‪)2‬‬
‫)‪5(2𝑥 − 3) + 3(2𝑥 + 3‬‬ ‫‪)3‬‬
‫‪−(𝑥 − 1)(𝑥 + 1) + (𝑥 − 4)(𝑥 + 2) )4‬‬
‫‪(2𝑏 − 3𝑐) + 2(𝑏 − 𝑐)(𝑏 + 𝑐) )5‬‬
‫)‪2(5𝑥 − 1) − (7𝑥 − 3‬‬ ‫‪)6‬‬
‫‪(4𝑎 + 3) − (4𝑎 − 3)(4𝑎 + 3) − (2𝑎 − 3)(3𝑎 − 1) )7‬‬
‫‪(2𝑎 − 1) − 3(𝑎 − 1)(𝑎 + 1)(2𝑎 − 1) )8‬‬
‫‪(3𝑎 − 2) + (2𝑎 + 2)(3𝑎 − 1)(2𝑎 − 2) )9‬‬
‫‪(5𝑐 − 4𝑏) + 3(𝑐 + 1)(3𝑐 − 3) )10‬‬
‫‪10‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – פירוק לגורמים‬
‫קיימות ‪ 4‬שיטות לפירוק ביטוי אלגברי לגורמים ‪:‬‬

‫‪ .1‬הוצאת גורם משותף‬
‫‪ .2‬פירוק לפי קבוצות‬
‫‪ .3‬פירוק לפי נוסחאות הכפל המקוצר‬
‫‪ .4‬פירוק הטרינום‬
‫פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף‬ ‫‪.1.1‬‬

‫‪5𝑥 + 5𝑦 )1‬‬
‫‪3𝑥 + 12𝑦 )2‬‬
‫‪𝑎𝑏 + 𝑎𝑐 )3‬‬
‫‪𝑚𝑥 − 2𝑚𝑥 )4‬‬
‫‪5𝑎𝑏 + 15𝑎𝑐 )5‬‬
‫𝑚‪𝑚 𝑥 − 3‬‬ ‫‪)6‬‬
‫‪3𝑚 𝑐 + 6𝑚 + 12𝑚𝑐 )7‬‬
‫𝑎 𝑥 ‪4𝑥 𝑎 − 2𝑥 𝑎 +‬‬ ‫‪)8‬‬
‫𝑎‪15𝑎 − 5‬‬ ‫‪)9‬‬
‫‪10𝑚𝑐 + 5𝑎𝑚 − 15𝑚 )10‬‬
‫‪𝑥 (𝑎 − 𝑏) − 𝑥(−𝑎 + 𝑏) )11‬‬
‫‪𝑥 𝑦 (𝑥 − 2𝑎) − 𝑥𝑦 (𝑥 − 2𝑎) − (2𝑎 − 𝑥)𝑦 )12‬‬
‫‪10𝑎 𝑏 − 4𝑎 𝑏 + 6𝑎 𝑏𝑐 )13‬‬
‫𝑥‪3𝑥 − 6𝑥 + 15𝑥 − 12‬‬ ‫‪)14‬‬
‫‪3𝑎 𝑏 − 6𝑎 𝑐 )15‬‬
‫𝑥‪20‬‬ ‫‪− 40𝑥 𝑏 )16‬‬
‫‪11‬‬
‫פירוק לגורמים לפי קבוצות‬ ‫‪.1.2‬‬
‫)‪2𝑎𝑐 − 6𝑐 + 5𝑎 − 15𝑎 (11‬‬ ‫)‪𝑎𝑏 + 𝑎𝑐 + 3𝑏 + 3𝑐 (1‬‬
‫)‪10𝑚 − 8𝑚 + 15𝑚 − 12 (12‬‬ ‫)‪𝑥𝑚 − 𝑥𝑎 + 2𝑏𝑚 − 2𝑏𝑎 (2‬‬
‫)‪𝑐 𝑥 − 1 + 𝑐 − 𝑥 (13‬‬ ‫)‪𝑎 − 𝑎𝑚 + 5𝑎 − 5𝑚 (3‬‬
‫)‪18𝑎 𝑐 − 5𝑏𝑐 + 6𝑎 − 15𝑎𝑏𝑐 (14‬‬ ‫)‪𝑚 + 9𝑚 − 5𝑚 − 45 (4‬‬
‫)‪𝑎𝑏 + 𝑎𝑐 + 𝑚𝑏 + 𝑚𝑐 + 𝑥𝑏 + 𝑥𝑐 (15‬‬ ‫)‪𝑎 − 6𝑎 − 12𝑎 + 72 (5‬‬
‫)‪6𝑡 𝑘 − 9𝑡 − 10𝑡𝑘 + 15𝑡 + 8𝑘 − 12 (16‬‬ ‫)‪3𝑥 + 6𝑥 + 7𝑥 + 14 (6‬‬
‫)‪6𝑥 + 9𝑥 − 4𝑥 − 6 (7‬‬
‫)‪5𝑎 − 10𝑎 + 4𝑎 − 8 (8‬‬
‫)‪4𝑎 − 16𝑎 + 2𝑎 − 8 (9‬‬
‫)‪10𝑚 − 5𝑚 + 6𝑚 − 3 (10‬‬
‫‪12‬‬
‫פירוק לגורמים לפי נוסחאות הכפל המקוצר‬ ‫‪.1.3‬‬
‫)‪100𝑧 + 20𝑧𝑡𝑘 + 𝑡 𝑘 (16‬‬ ‫)‪𝑥 + 10𝑥 + 25 (1‬‬
‫)‪36𝑥 − 48𝑥 + 16 (17‬‬ ‫)‪𝑥 + 8𝑥 + 16 (2‬‬
‫)‪16𝑥 − 47𝑥 + 36 (18‬‬ ‫)‪𝑥 + 6𝑥 + 9 (3‬‬
‫)‪4𝑥 − 14𝑥 𝑎 + 49𝑎 (19‬‬ ‫)‪𝑥 − 4𝑥 + 4 (4‬‬
‫)‪25𝑥 + 40𝑥 𝑎 + 16𝑎 (20‬‬ ‫)‪𝑥 − 2𝑥 + 1 (5‬‬
‫)‪9𝑡 𝑎 + 6𝑡𝑎 + 1 (21‬‬ ‫)‪𝑥 + 20𝑥 + 100 (6‬‬
‫)‪𝑥 − 25 (22‬‬ ‫)‪𝑥 + 12𝑥 + 36 (7‬‬
‫)‪𝑥 − 9 (23‬‬ ‫)‪𝑥 + 14𝑥 + 49 (8‬‬
‫)‪𝑥 − 100 (24‬‬ ‫)‪𝑥 − 18𝑥 + 81 (9‬‬
‫)‪𝑥 + 16 (25‬‬ ‫)‪4𝑥 + 16𝑥 + 16 (10‬‬
‫)‪𝑥 − 16 (26‬‬ ‫)‪9𝑥 + 6𝑥 + 1 (11‬‬
‫)‪𝑥 − 49 (27‬‬ ‫)‪10𝑥 + 20𝑥 + 4 (12‬‬
‫)‪𝑥 − 81 (28‬‬ ‫)‪9𝑥 − 6𝑥 + 1 (13‬‬
‫)‪𝑥 − 144 (29‬‬ ‫)‪4𝑥 − 24𝑥 + 7 (14‬‬
‫)‪𝑥 − 1 (30‬‬ ‫)‪9𝑥 𝑦 − 30𝑥𝑦𝑡 + 25𝑡 (15‬‬
‫‪13‬‬
𝑥 − 4 (31)
72 − 2𝑥 (44) 9𝑎 − 4𝑏 (32)
3𝑘 − 75 (45) 100𝑎 − 81𝑘 (33)
𝑚𝑐 − 16𝑚 (46) 𝑥 − 2𝑥 + 1 (34)
3𝑎 𝑥 − 12𝑚 𝑎 (47) 𝑥 − 10𝑥 + 25 (35)
𝑥 − 6𝑥 + 9 (36)
𝑥 − 6𝑥 + 9𝑥 (48)
𝑥 − 20𝑥 + 100 (37)

18𝑘 − 24𝑘 + 8𝑘 (49)
𝑥 − 2𝑥 + 1 (38)
12𝑥 + 12𝑥 + 3 (50)
𝑥 − 4𝑥 + 4 (39)
6𝑡𝑥 − 6𝑡 (51)
𝑥 − 81 (40)
6𝑥 − 24 (52)
𝑥 − 100 (41)
3𝑥 − 30𝑥 + 25𝑥 (53)
3𝑥 − 27 (42)
2𝑥 − 18 (43)
14
‫‪.1.4‬פירוק הטרינום‬
‫)‪𝑥 − 8𝑥 + 7 (14‬‬
‫)‪𝑥 + 5𝑥 + 6 (1‬‬
‫)‪𝑥 − 12𝑥 + 27 (15‬‬
‫)‪𝑥 + 9𝑥 + 20 (2‬‬
‫)‪𝑥 − 11𝑥 + 30 (16‬‬
‫)‪𝑥 + 13𝑥 + 30 (3‬‬

‫)‪𝑥 − 11𝑥 + 10 (17‬‬
‫)‪𝑥 + 3𝑥 + 2 (4‬‬
‫)‪𝑥 − 3𝑥 − 4 (18‬‬
‫)‪𝑥 + 6𝑥 + 5 (5‬‬
‫)‪𝑥 − 4𝑥 − 5 (19‬‬
‫)‪𝑥 + 15𝑥 + 50 (6‬‬

‫)‪𝑥 − 4𝑥 − 12 (20‬‬
‫)‪𝑥 + 10𝑥 + 21 (7‬‬

‫)‪𝑥 − 7𝑥 − 8 (21‬‬
‫)‪𝑥 + 13𝑥 + 36 (8‬‬

‫)‪𝑥 + 5𝑥 − 6 (22‬‬
‫)‪𝑥 + 10𝑥 + 25 (9‬‬

‫)‪𝑥 + 𝑥 − 6 (23‬‬
‫)‪𝑥 + 10𝑥 + 24 (10‬‬

‫)‪𝑥 + 9𝑥 − 10 (24‬‬
‫)‪𝑥 + 6𝑥 + 8 (11‬‬
‫)‪𝑥 + 10𝑥 − 24 (25‬‬
‫)‪𝑥 − 9𝑥 + 20 (12‬‬
‫)‪𝑥 − 11𝑥 − 26 (26‬‬
‫)‪𝑥 − 5𝑥 + 6 (13‬‬
‫)‪𝑥 − 13𝑥 − 30 (27‬‬
‫‪15‬‬
𝑥 − 10𝑥 + 21 (28)
2𝑥 + 7𝑥 + 3 (29)
2𝑥 + 11𝑥 + 12 (30)
6𝑥 + 14𝑥 + 4 (31)
3𝑥 + 5𝑥 + 2 (32)
6𝑥 + 14𝑥 + 6 (33)
2𝑥 − 3𝑥 − 5 (34)
2𝑥 − 12𝑥 + 16 (35)
18𝑎 − 24𝑎 + 8𝑎 (36)
3𝑥 + 8𝑥 + 5 (37)
3𝑚 − 21𝑚 − 90 (38)
2𝑚 + 14𝑚 − 36 (39)
4𝑎 + 28𝑎 + 40 (40)
16
‫קורס הכנה במתמטיקה – צמצום שברים אלגברים בשימוש פירוק לגורמים‪,‬‬
‫חיבור‪,‬חיסור ‪,‬כפל וחילוק של שברים אלגברים‬
‫תרגיל בית‪/‬כיתה מסי ‪3‬‬
‫צמצום שברים – צמצמו ככל הניתן ע"י פירוק לגורמים‬
‫(‬ ‫)‬
‫)‪(8‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫(‬ ‫)‬ ‫)‪(2‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫)‪(9‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(10‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫)‪(11‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫)‪(12‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫)‪(13‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫)‪(14‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫)‪(7‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)5‬‬ ‫‪)1‬‬
‫‪)6‬‬ ‫‪)2‬‬
‫‪)7‬‬ ‫‪)3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪)9‬‬
‫‪)10‬‬
‫כפל וחילוק שברים‪ -‬צמצמו ככל הניתן ‪:‬‬
‫⋅‬
‫∶‬ ‫(‪)4‬‬ ‫∶‬ ‫(‪)1‬‬
‫⋅‬ ‫(‪)5‬‬ ‫⋅‬ ‫(‪)2‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫⋅‬ ‫(‪)3‬‬
‫תשובות‪:‬‬
‫)‪(6‬‬ ‫;‬ ‫)‪(5‬‬ ‫;‬ ‫)‪(4‬‬ ‫;‬ ‫)‪(3‬‬ ‫‪; 1 (2‬‬
‫‪18‬‬
‫מצאו את הכפולה משותפת מינמלית‬
‫)‪3, 6, 9 (1‬‬
‫)‪5, 10, 20 (2‬‬
‫)‪10, 12, 8 (3‬‬
‫)‪𝑥, 3𝑥, 12𝑥 (4‬‬
‫)‪(𝑥 − 1), 2𝑥 − 2, 6(𝑥 − 1) (5‬‬
‫)‪(𝑥 − 2) , , 4(𝑥 − 2) (6‬‬
‫)‪𝑥, 𝑥 − 8, 𝑥 (7‬‬
‫)‪2𝑥, 4(𝑥 − 3), (𝑥 − 3) (8‬‬
‫)‪𝑥 − 6𝑥 + 9, 𝑥 − 𝑥 − 6, 2(𝑥 + 2) (9‬‬
‫)‪𝑥 − 8𝑥 + 16, 𝑥 − 6𝑥 + 8, 4𝑥 − 8 (10‬‬
‫)‪𝑥 − 𝑥, −𝑥 + 1, 3𝑥 − 3 (11‬‬
‫)‪3𝑥 + 6, 2𝑥 − 8, 3𝑥 − 𝑥 − 14 (12‬‬
‫)‪𝑥 + 7𝑥 + 10𝑥, 3(𝑥 + 5), 6𝑥 − 24, 𝑥 (13‬‬
‫)‪𝑎 − 1, 𝑎 + 2𝑎 + 𝑎 + 2, 3𝑎 − 3 (14‬‬
‫‪19‬‬
‫חיבור וחיסור שברים‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪−‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫(‪)2‬‬
‫‪−‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫‪−‬‬ ‫(‪)6‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‬ ‫)‬

‫(‪)7‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫(‪)8‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪−‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪−‬‬ ‫(‪)9‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)‪(10‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪(11‬‬
‫‪20‬‬
‫;‬ ‫)‪(7‬‬ ‫‪;−‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫;‬ ‫)‪(5‬‬ ‫;‬ ‫)‪(4‬‬ ‫)‪; (3‬‬ ‫;‬ ‫)‪(2‬‬ ‫(;‬ ‫( )‬
‫)‪(1‬‬
‫)‬
‫)‪(11‬‬ ‫;‬ ‫(‬ ‫)‬

‫)‪(10‬‬ ‫;‬ ‫(‬ ‫)‬
‫)‪(9‬‬ ‫)‪; 1 (8‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪𝑚(3 +‬‬ ‫(‪) )8‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫𝑎‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)9‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪(1 +‬‬ ‫‪) ⋅ (1 +‬‬ ‫)‬ ‫)‪(10‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫‪+‬‬ ‫)‪(11‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫(‬ ‫‪−‬‬ ‫‪) ⋅ (3𝑚 +‬‬ ‫)‪) (12‬‬ ‫(‬ ‫)‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫(‪)6‬‬
‫(‬ ‫‪−‬‬ ‫(⋅)‬ ‫)‪) (13‬‬ ‫(‬ ‫‪+‬‬ ‫‪) ⋅ (𝑎 −‬‬ ‫)‪) (14‬‬
‫;‬ ‫)‪(5‬‬ ‫;‬ ‫)‪(4‬‬ ‫;‬ ‫)‪(3‬‬ ‫;‬ ‫)‪(2‬‬ ‫;‬ ‫)‪(1‬‬
‫;‬ ‫)‪(9‬‬ ‫;‬ ‫)‪(8‬‬ ‫;‬ ‫(‬ ‫)‬

‫)‪(7‬‬ ‫;‬ ‫(‬ ‫)‬
‫)‪(6‬‬
‫(‬ ‫()‬ ‫)‬

‫)‪(14‬‬ ‫;‬ ‫)‪(13‬‬ ‫;‬ ‫)‪(12‬‬ ‫;‬ ‫)‪(11‬‬ ‫;‬ ‫)‪(10‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – משוואה‪/‬פונקציה ריבועית‬
‫ההצגות השונות של המשוואה‪/‬פונקציה ריבועית‪ ,‬מאפייני הפרבולה‪,‬‬
‫דיסקרימיננטה‪.‬‬
‫המשוואה והפונקציה הריבועית‬

‫פרק זה יעסוק בהצגות השונות של המשוואה או הפונקציה הריבועית ומספר הפתרונות של‬
‫המשוואה כתלות בסימן הדיסקרימיננטה‪.‬‬
‫הפונקציה הריבועית ‪(𝑎 ≠ 0) , 𝑓(𝑥) = 𝑎𝑥 + 𝑏𝑥 + 𝑐 :‬‬
‫המשוואה הריבועית ‪(𝑎 ≠ 0) 𝑎𝑥 + 𝑏𝑥 + 𝑐 = 0 :‬‬
‫לפונקציה‪/‬משוואה ריבועית ‪ 3‬הצגות חשובות ‪:‬‬
‫‪ .1‬הצגה סטנדרטית 𝑐 ‪. 𝑓(𝑥) = 𝑎𝑥 + 𝑏𝑥 +‬‬

‫‪ .2‬הצגה כמפלה של גורמים לינאריים ) 𝑥 ‪𝑓(𝑥) = 𝑎(𝑥 − 𝑥 )(𝑥 −‬‬
‫‪ .3‬הצגה "קודקודית" 𝑝 ‪𝑓(𝑥) = 𝑎(𝑥 − 𝑘) +‬‬
‫חלק א – דיסקרימיננטה‬
‫ניתן למצוא את שורשי המשוואה הריבועית‪.‬‬ ‫מנוסחת השורשים‪ b  b 2  4ac :‬‬

‫‪x1, 2 ‬‬
‫‪2a‬‬
‫הגורם תחת השורש נקרא דיסקרימיננטה ומסומן כך ‪∆= 𝑏 − 4𝑎𝑐 :‬‬
‫מספר הפתרונות הממשיים )שורשים ממשיים( הקיימים למשוואה ריבועית‬ ‫‪‬‬

‫מהצורה‬
‫‪ (𝑎 ≠ 0) 𝑎𝑥 + 𝑏𝑥 + 𝑐 = 0‬נקבע ע"פ סימן הדיסקרימיננטה ומסוכם בטבלה‬
‫מתחת‪.‬‬
‫מספר הפתרונות )השורשים( של המשוואה הריבועית קובע את מספר נקודות‬ ‫‪‬‬
‫החיתוך של גרף הפרבולה עם ציר ה‪.x-‬‬
‫הגרף המתאר את הפונקציה הריבועית נקרא פרבולה‪ .‬לפרבולה יש שני מצבים‬ ‫‪‬‬
‫כתלות ב – ‪) , a‬המקדם של האיבר הריבועי( ‪:‬‬
‫‪ - a>0 (1‬פרבולה ישרה )פרבולת מינימום(‬
‫‪ - a<0 (2‬פרבולה הפוכה )פרבולת מקסימום(‬
‫המספר החופשי ‪ c‬קובע את שיעור נקודת החיתוך של הפרבולה עם ציר ה‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Y‬והיא ‪. (0,c) :‬‬
‫להלן טבלה המסכמת את מצבי הפרבולה כתלות בדיסקרימיננטה ובמקדם ‪: a‬‬

‫צורת הפרבולה‬ ‫סימן המקדם‬ ‫סימן‬ ‫משמעות גרפית‬ ‫מספר פתרונות‬
‫‪a‬‬ ‫הדיסקרימיננטה‬
‫‪∆> 0‬‬ ‫הפרבולה תחתוך‬ ‫שני פתרונות‬
‫את ציר ה‪ x -‬בשתי‬
‫נקודות ‪:‬‬
‫)‪(𝑥 , 0), (𝑥 , 0‬‬
‫‪∆= 0‬‬ ‫הפרבולה תחתוך‬ ‫פתרון יחיד‬

‫‪𝑎>0‬‬ ‫את ציר ה‪x -‬‬
‫בנקודה אחת בלבד‬
‫–נקודת הקודקוד‬
‫)‪(𝑥 , 0‬‬
‫‪∆< 0‬‬ ‫הפרבולה לא‬ ‫ללא פתרונות‬

‫חותכת את ציר ‪x‬‬
‫צורת הפרבולה‬ ‫סימן המקדם‬ ‫סימן‬ ‫משמעות גרפית‬ ‫מספר פתרונות‬
‫‪a‬‬ ‫הדיסקרימיננטה‬
‫‪∆> 0‬‬ ‫הפרבולה תחתוך‬ ‫שני פתרונות‬
‫את ציר ה‪ x -‬בשתי‬
‫נקודות ‪:‬‬
‫)‪(𝑥 , 0), (𝑥 , 0‬‬
‫‪∆= 0‬‬ ‫הפרבולה תחתוך‬ ‫פתרון יחיד‬

‫את ציר ה‪x -‬‬
‫‪𝑎<0‬‬ ‫בנקודה אחת בלבד‬
‫–נקודת הקודקוד‬
‫)‪(𝑥 , 0‬‬
‫‪∆< 0‬‬ ‫הפרבולה לא‬ ‫ללא פתרונות‬

‫חותכת את ציר ‪x‬‬
‫שאלה ‪ - 1‬קבעו את מספר השורשים הממשיים הקיימים לפונקציות הריבועיות הבאות והתאימו‬
‫כל מקרה לגרף המתאים בטבלה לעיל ‪:‬‬
‫א‪𝑓(𝑥) = 𝑥 + 5𝑥 − 10.‬‬
‫ב‪𝑓(𝑥) = −4𝑥 − 2𝑥 − 3 .‬‬
‫ג‪𝑓(𝑥) = 𝑥 + 6𝑥 + 9 .‬‬
‫ד‪𝑓(𝑥) = −𝑥 + 5𝑥 − 20 .‬‬
‫ה‪𝑓(𝑥) = 6𝑥 + 36 .‬‬
‫שאלה ‪– 2‬‬
‫א‪ .‬מצאו משוואה ממעלה שלישית בעלת שלושה שורשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו משוואה ממעלה שלישית בעלת שני שורשים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו משוואה ממעלה רביעית בעלת ארבעה שורשים‪.‬‬
‫מעבר בין ההצגות השונות של הפונקציה הריבועית ‪,‬השלמה לריבוע שלם‪.‬‬
‫חלק א‪ -‬מעבר מהצגה סטנדרטית לצורת מכפלה‬
‫במקרים פשוטים ניתן לפרק ישירות למכפלת הגורמים הלינאריים )פירוק הטרינום‪,‬‬
‫ובשימוש נוסחאות הכפל המקוצר( במקרים מורכבים יותר ניתן להשתמש בנוסחת‬
‫השורשים‪ .‬הטבלה להלן מסכמת את המקרים השונים על פיהם ניתן להציג את‬
‫הפונקציה או המשוואה הריבועית כמכפלה של גורמים לינאריים כתלות במספר‬
‫השורשים‪:‬‬
‫‪∆> 0‬‬ ‫מקרה ראשון – שני שורשים‬

‫) 𝑥 ‪𝑓(𝑥) = 𝑎(𝑥 − 𝑥 )(𝑥 −‬‬ ‫ממשיים ‪ :‬שונים𝑥 ‪𝑥 ,:‬‬
‫‪∆= 0‬‬ ‫מקרה שני – שורש ממשי‬

‫) 𝑥 ‪𝑓(𝑥) = 𝑎(𝑥 −‬‬ ‫𝑥‬ ‫יחיד ‪:‬‬
‫לא ניתן להציג כמכפלה‬ ‫‪∆< 0‬‬ ‫מקרה שלישי – אין שורשים‬
‫ממשיים‬
‫שאלה ‪-3‬‬
‫ב‪ .‬פרקו לגורמים )עד כמה שניתן( את הביטויים הבאים והביאו לצורת מכפלה‪:‬‬
‫‪. ax  bx  c  a  x  x1  x  x2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1) a 2  4a  21‬‬ ‫‪2) b 2  8b  15‬‬ ‫‪3) 3 x 2  3 x  6‬‬ ‫‪4) 4 x 2  4 x  3‬‬

‫‪5) x3  x 2  x‬‬ ‫‪6) 4 x 2  2 x  2‬‬ ‫‪7) 3 x 2  12 x  15‬‬ ‫‪8) x 2  6 x  10‬‬
‫חלק ב‪ -‬מעבר מהצגה סטנדרטית להצגה קודקודית על ידי שיטת ההשלמה לריבוע‪:‬‬
‫שיטת ההשלמה לריבוע שלם ‪:‬‬
‫נחלק לשני מקרים ‪:‬‬

‫א‪a=1 .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪b b‬‬ ‫‪b2 b2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b2‬‬
‫‪x 2  bx  c  x 2  bx        c  x 2  bx ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ c x   ‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫*עד כאן על מנת להגיע להצגה קודקודית‪ .‬עם זאת ניתן להמשיך לפרק ‪:‬‬
‫ניתן להמשיך לפרק לפי נוסחת הכפל המקוצר‪:‬‬ ‫‪b2‬‬ ‫אם‬

‫‪‬‬ ‫‪c0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪a 2  b 2  a  ba  b‬‬
‫ב‪ .‬אם ‪ a≠1‬נוציאו כגורם משותף ואז נשלים לריבוע ‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬

‫כמו‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫של‬ ‫לריבוע‬ ‫השלמה‬ ‫לבצע‬ ‫יש‬ ‫ואז‬ ‫‪ax 2  bx  c  a x 2  x  ‬‬
‫‪x2  x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫בסעיף א‪.‬‬
‫דוגמה למקרה ראשון ‪a=1‬‬
‫‪𝑓(𝑥) = 𝑥 + 6𝑥 − 16‬‬
‫‪𝑓(𝑥) = (𝑥 + 3) − 9 − 16 = (𝑥 + 3) − 25‬‬
‫מכאן קודקוד הפרבולה הוא ‪ K (-3,-25) :‬מסוג ‪min‬‬
‫ניתן להמשיך את הפירוק ע"פ הנוסחה להפרש ריבועים ולעבור להצגת מכפלה ‪:‬‬
‫)‪𝑓(𝑥) = (𝑥 + 3) − 25 = (𝑥 + 3 + 5)(𝑥 + 3 − 5) = (𝑥 + 8)(𝑥 − 2‬‬
‫ומכאן נקודות החיתוך עם ציר ה‪ x -‬הן ‪:‬‬
‫)‪(-8,0) , (2,0‬‬
‫דוגמה למקרה שני ‪a≠1‬‬
‫‪ ,‬ונקודת החיתוך עם ציר ה‪ y -‬היא‬ ‫ומכאן‪:‬‬

‫‪ 0,5 ‬‬ ‫‪K  2, 3‬‬
‫‪f  x   2 x2  8x  5‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5 ‬‬ ‫‪5 ‬‬ ‫‪5 ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪y  2 x 2  8 x  5  2  x 2  4 x    2  x 2  4 x  4  4    2  x  2   4    2  x  2     2  x  2   3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫ומכאן‪ ,‬נקודות החיתוך עם ציר ה‪ x -‬הן‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪x = −2 +‬‬ ‫‪, 𝑥 = −2 −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪f ( x)  a ( x  x0 ) 2  p‬‬ ‫שאלה ‪ - 4‬רשמו את הפונקציות הבאות בצורה‬
‫ואם אפשר בצורה ) ‪. f ( x)  a( x  x1 )( x  x2‬‬
‫מצאו וסמנו בשרטוט את הקדקוד ואת נקודות החיתוך עם ציר ה‪) x-‬אם ישנן(‪.‬‬
‫ג‪f ( x)  x 2  4 x .‬‬ ‫ב‪f ( x)  x 2  5x  50 .‬‬ ‫א‪f ( x)  x 2  6 x  17 .‬‬
‫ו‪f x   2 x 2  12x  19 .‬‬ ‫ה‪f ( x)  x 2  6 x  9 .‬‬ ‫ד‪f ( x)  x 2  x  1 .‬‬
‫ט‪f x    x 2  4 x  2 .‬‬ ‫ח‪f x   3x 2  24x  46 .‬‬ ‫ז‪f x   5x 2  10x  3 .‬‬
‫‪1 2 1‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪f x  ‬‬ ‫יב‪x  x  .‬‬ ‫יא‪f x   7 x 2  8x .‬‬ ‫י‪f x  5x 2  10x  15 .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫יד‪f ( x)  3x2  2 x 1 .‬‬ ‫יג‪f ( x)  2 x2  5x  2 .‬‬
‫שאלה ‪-5‬‬
‫א‪ .‬נתונה הפונקציה‬

‫‪f  x   2x2  x 1‬‬
‫רשמו את הפונקציה בצורה ‪ f ( x)  a ( x  d ) 2  p‬ואם אפשר אז גם בצורה‬
‫‪.‬‬ ‫) ‪f ( x)  a( x  x1 )( x  x2‬‬
‫מצאו את קדקוד הפרבולה ואת נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים )אם ישנן(‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חקירת משוואה ריבועית ותרגילים מסכמים‪.‬‬
‫חקירת משוואה ריבועית – תרגילים‬
‫‪.1‬מצאו לאילו ערכי ‪ m‬לכל אחת מהפונקציות הבאות יש‪:‬‬

‫א( ‪ 2‬נקודות חיתוך עם ציר ה‪x -‬‬
‫ב( אין נקודות חיתוך עם ציר ה‪x -‬‬
‫ג( נקודת חיתוך אחת עם ציר ה‪x -‬‬
‫‪y  (m  1) x 2  (m  4) x  2m  5 (2‬‬ ‫‪y  (m 2  1) x 2  2(m  1) x  5 (1‬‬
‫‪y  (m 2  4) x 2  (m  2) x  1 (4‬‬ ‫‪y  mx 2  (2m  2) x  m  4 (3‬‬

‫‪m3‬‬
‫‪y   m  1 x 2  x ‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫‪y  4 x 2  (3m  5) x  m 2  3 (5‬‬
‫‪m6‬‬
‫מצאו לאילו ערכי ‪ m‬גרף הפונקציה ‪y  (m  2) x 2  (3m  2) x  7  m‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ב( בנקודה אחת בלבד‬ ‫א( בשתי נקודות שונות‬ ‫חותך את הישר ‪y  1‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪ . y  2 x 2  (3m  1) x  m 2  1‬מצאו לאילו ערכי ‪: m‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬גרף הפונקציה חותך את ציר ה‪ x -‬בשתי נקודות שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרף הפונקציה נמצא כולו מעל הישר ‪y  6‬‬
‫ג‪ .‬שני התנאים בסעיפים א ו‪-‬ב מתקיימים יחד‪.‬‬
‫בסעיפים ‪ 1‬ו‪ , .2-‬מצאו לאילו ערכי ‪ m‬יש לגרפים של הפונקציות הבאות ‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬נקודה אחת משותפת‬
‫ב‪ .‬שתי נקודות משותפות‪.‬‬
‫ו‪y  x 2  2mx  m 2 -‬‬ ‫‪y  2 x .1‬‬
‫‪ y  x  m  2 .2‬ו‪y  (m  1) x 2  3mx  7 -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬נתונה הפונקציה ‪ . f ( x)  mx  2mx  m  2‬מצאו לאילו ערכים של ‪: m‬‬
‫א‪ .‬הגרף של )‪ f ( x‬נמצא כולו מעל ציר ה‪x -‬‬

‫ב‪ .‬לגרף של ) ‪ f ( x‬ולישר ‪ y  4 x  4‬יש בדיוק נקודה אחת משותפת‬
‫‪2 2‬‬
‫נתונות הפונקציות )‪. g ( x)  m x  2 , f ( x)  mx( x  2‬‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬עבור אילו ערכי ‪ m‬הגרף של )‪ f ( x‬נמצא כולו מעל הגרף של )‪? g ( x‬‬
‫ב‪ .‬עבור אילו ערכי ‪ m‬לגרפים של )‪ f ( x‬ושל )‪ g ( x‬יש ‪ 2‬נקודות חיתוך בדיוק?‬
‫ג‪ .‬עבור ‪ , m  1‬שרטטו את הגרפים של )‪ f ( x‬ושל )‪ g ( x‬במערכת צירים אחת‪.‬‬
‫במידה והגרפים נחתכים‪ ,‬מצאו את נקודות החיתוך בין הגרפים וסמנו אותן על השרטוט‬
‫‪y  2 x 2   m2  m  6  x   m2  m  2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .6‬נתונה הפרבולה‬
‫א‪ .‬עבור אילו ערכים של הפרמטר ‪ m‬הפרבולה חותכת את ציר ה‪ x -‬בראשית הצירים?‬
‫עבור אילו ערכים של הפרמטר ‪ m‬הפרבולה חותכת את ציר ה‪ x -‬בשתי נקודות‬ ‫ב‪.‬‬
‫שונות?‬
‫עבור אילו ערכים של הפרמטר ‪ m‬הפרבולה חותכת את ציר ה‪ x -‬בראשית הצירים‬ ‫ג‪.‬‬
‫ובנקודה נוספת?‬
‫ד‪ .‬מצאו את נקודת החיתוך הנוספת עבור ערכי הפרמטר ‪ m‬שמצאתם בסעיף ג‪.‬‬
‫רמז לסעיף ב ‪ -‬פרקו לגורמים את הביטויים‪m2  m  2 , m2  m  6 :‬‬
‫שאלות מסכמות ‪:‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬מצא לאילו ערכי ‪ m‬יש למשוואה הבאה לפחות שורש אחד ממשי )‪ 5‬נק'( ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪𝑥 + 3𝑥 + 2𝑚 − 3 = 0‬‬
‫‪𝑚−1‬‬
‫ב‪ .‬עבור איזה ערך של ‪ m‬ניתן להציג את המשוואה בצורה ‪? 𝑎(𝑥 − 𝑥 ) = 0 :‬‬
‫הציבו את ערך ה‪ m -‬במשוואה ורשמו אותה בצורה ‪𝑎(𝑥 − 𝑥 ) = 0‬‬
‫)מצאו את 𝑥 (‪.‬‬
‫ג‪ .‬הציבו ‪ m=3‬במשוואה הריבועית ומצאו את שורשי המשוואה על ידי השלמה‬
‫לריבוע שלם‪ .‬יש להראות דרך מלאה‪.‬‬
‫מצא לאילו ערכי ‪ m‬יש למשוואה הבאה לפחות שורש אחד ממשי )‪ 5‬נק'( ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪(𝑚 − 1)𝑥 − 4𝑥 + 2𝑚 − 4 = 0‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עבור אילו ערכי ‪ m‬ניתן להציג את המשוואה בצורה ‪? 𝑎(𝑥 − 𝑥 ) = 0 :‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הציבו ‪ m=1.5‬במשוואה הריבועית ומצאו את שורשי המשוואה על ידי השלמה‬ ‫ד‪.‬‬
‫לריבוע שלם‪ .‬יש להראות דרך מלאה )אין לרשום תשובות כשבר עשרוני(‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪. 𝑓(𝑥) = (𝑚 + 1)𝑥 + 2(𝑚 − 2)𝑥 + 4 :‬‬
‫א‪ .‬מצאו לאילו ערכי ‪ m‬הגרף של הפונקציה חותך את ציר ‪ x‬בשתי נקודות שונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציבו ‪ m=1‬בפונקציה‪ .‬ע"י השלמה לריבוע שלם‪ ,‬רשמו את )‪ f(x‬בצורה‬
‫𝑝 ‪ 𝑓(𝑥) = 𝑎(𝑥 − 𝑘) +‬ובצורה של ) 𝑥 ‪ 𝑓(𝑥) = 𝑎(𝑥 − 𝑥 )(𝑥 −‬אם ניתן‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבור ‪ , m=1‬מצאו את הקדקוד ואת נקודות החיתוך עם ציר ה‪) x-‬אם ישנן( ‪.‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – חוקי חזקות ושורשים‬
‫חלק א‪ -‬חוקי חזקות ושורשים‬
‫שאלה ‪ 1‬חשבו ללא מחשבון או נמקו מדוע הביטוי לא מוגדר‪:‬‬
‫‪ 2 4 (4‬‬ ‫‪(2) 4 (3‬‬ ‫‪(2) 5 (2‬‬ ‫‪(2) 5 (1‬‬
‫‪(4)1 / 2 (8‬‬ ‫‪ 4 1 / 2 (7‬‬ ‫‪4 1 / 2 (6‬‬ ‫‪41 / 2 (5‬‬
‫שאלה ‪ 2‬צמצמו‪:‬‬
‫‪ 16 ‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪2 / 3‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪8 3/ 2‬‬ ‫‪6 7‬‬ ‫‪ 8 ‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫‪[(3x) ] (4‬‬ ‫) ‪(25x‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(a ) (2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪235‬‬ ‫‪ 27 ‬‬
‫שאלה ‪ 3‬בהינתן ‪ , 5 x  2‬מצאו‪:‬‬

‫‪253 x (4‬‬ ‫‪ 5 2 x (3‬‬ ‫‪5  x (2‬‬ ‫‪5 3 x (1‬‬
‫שאלה ‪ 4‬בהינתן ‪ , a1 / 3  2‬מצאו‪:‬‬
‫‪a 0 (4‬‬ ‫‪a 3 (3‬‬ ‫‪a 2 / 3 (2‬‬ ‫‪a (1‬‬
‫שאלה ‪ 5‬בהינתן ‪ , a 2 / 3  1 / 4‬מצאו‪:‬‬
‫‪a 7 / 3 (4‬‬ ‫‪a 4 / 3 (3‬‬ ‫‪a 2 (2‬‬ ‫‪a 3 (1‬‬
‫שאלה ‪ 6‬הכניסו לתוך השורש את הכופל שמופיע לפני השורש‪:‬‬

‫‪5 3‬‬
‫‪a 1b 1 6‬‬ ‫‪a 9 b 9 (4‬‬ ‫‪m 3 n 2 mn 2 (3‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪3 5 (1‬‬
‫‪5‬‬
‫שאלה ‪ 7‬הוציאו מתוך השורש את המספר ואת החזקה הגדולים ביותר‪:‬‬

‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫‪m14 n12 (4‬‬ ‫‪3 19 ‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪24 (2‬‬ ‫‪300 (1‬‬
‫‪32‬‬
‫חשבו ללא מחשבון‪:‬‬ ‫שאלה ‪8‬‬
‫‪4 4‬‬ ‫‪8 3 8‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪9  6 3 2 (3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪5  5 160 1 (2‬‬ ‫‪20  5 (1‬‬
‫חשבו ללא מחשבון‪:‬‬ ‫שאלה ‪9‬‬

1
 49 
2
1
0.75
0.0016 (4   (3 320.6 (2 27 3
(1
 121 
:‫חשבו ע"י מעבר למעריך שברי‬ 10 ‫שאלה‬

4
(4 3  1 
216 2    
3
 81 4 (3  27 
5 6 20
(2 16
163   2
12
15
(1
 3
3  2 2  8  24 3  3 3
1 2 2
:‫פשטו את הביטויים הבאים‬ 11 ‫שאלה‬

x y x
 x  3  y 3 (4 x 6 (1
7 3
a 3 a 4 (3
1 1
. 3 98 (2
y x y
:‫רשמו כסכום חזקות‬ 12 ‫שאלה‬
2
3 3  1
x 2  xx 2
x x  
 x x3  3 x x3  x x 3
(2 (1
3 x  3
2 3
x2
‫קורס הכנה במתמטיקה – משוואות ואי שוויונים מעריכיים כולל משתנה בבסיס‬
‫חלק א – משוואות מעריכיות‬

‫פתרו את המשוואות הבאות ‪:‬‬ ‫שאלה ‪1‬‬
‫‪25 5 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x2‬‬
‫‪ 0.2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ז‪.‬‬ ‫א‪2 x1  3 x2  108 .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 x 1‬‬
‫‪ x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2 x 1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬
‫ט‪7 3 x  32 x3  21 .‬‬

‫‪2‬‬
‫‪12 x  2 x  3 x‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪x 1‬‬
‫ג‪ 1 .‬‬
‫‪1 x2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ 4  4 x 1 ‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ד‪3  2 x  5  8  3 x  3 .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x2  5‬‬
‫יא‪3  5 x  12  5 x1  75 .‬‬ ‫‪ 16   3 ‬‬

‫‪   ‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ 81   2 ‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x3  7 x  6‬‬
‫‪ ‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫‪64 2 x 1   ‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫ח‪ 4 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 2 .‬יא‪ 3 .‬יב‪2,0, 4 .‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ג‪ 0, 2 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 1, 5 .‬ו‪.‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫שאלה ‪ 2‬פתרו את המשוואות הבאות בעזרת הצבה‪:‬‬
‫‪3 x  4 3 x 1  9‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫א‪3  2 x3  5  2 x1  2 x2  40 .‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪8‬‬
‫ז‪72 x  5  36 x  4  18 x  0 .‬‬ ‫ב‪ x 1  2 .‬‬
‫‪4 1 4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2 x1  2  x1  5‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ג‪2  4 x  9  2 x  4  0 .‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ x  2  3‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫ד‪4 x2  24  4 x1  7  12 x1  6  12 x .‬‬
‫‪5 2 5‬‬
‫‪x‬‬
‫י‪7  3 x1  5 x2  3 x4  5 x3 .‬‬ ‫ה‪52 x  2  16 15 x  9 x 1  0 .‬‬
‫‪1 5‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ 2 .‬ב‪  , .‬ג‪ 1, 2 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 1,3 .‬ז‪ 0, 2 .‬ח‪ 1,1 .‬ט‪ 1 .‬י‪1 .‬‬
‫‪2 2‬‬
3 ‫שאלה‬
(𝑥 + 4) = (𝑥 + 4) .‫א‬
(𝑥 + 1) = (𝑥 + 1) .‫ב‬
= 1 .‫ג‬
(𝑥 − 5𝑥 + 7) = 1 .‫ד‬
(𝑥 + 𝑥 − 1) = 1 .‫ה‬
-2, 1 .‫ה‬ ±1 ,3,2 .‫ ∅ ד‬.‫ ג‬-0.5 , 0 .‫ב‬ -1 , 3 ,-3 .‫ א‬: ‫תשובות‬
‫שוויונים מעריכיים‬-‫ אי‬- ‫חלק ב‬
:‫ רשום את תשובתך כקטע או כאיחוד קטעים‬.‫ פתרו את אי השוויונים הבאים‬.1

2 x4  x 1
3  16 
    .‫ב‬ 33 x5  9 x1 .‫א‬
4 9
x2
1 2 x 1
27   .‫ד‬ 1613 x  8 x1 .‫ג‬
 3
5 x 2 2 x
3 4
( 0  x  1 -‫ ו‬x  1 ‫) בדקו בנפרד‬ x 3 x 4
x 4 x 5
.‫ו‬     .‫ה‬
4 3
2 x  1152 x  2 x  1
2
x 6
2  4 x  9  2 x  4  0 .‫ח‬ .‫ז‬
 
x2 6
 x  1
2x 1
 x  2x  1   x 2  x  1 .‫ט‬
2 x
.‫י‬
x  x 1
2
(2𝑥 − 1) ≤ (2𝑥 − 1) .‫יב‬ (5 − 𝑥) ≤ (5 − 𝑥) .‫יא‬

(𝑥 − 3𝑥 + 3) < 1 . ‫יד‬ (𝑥 − 3) < (𝑥 − 3) .‫יג‬
1,3 .‫ז‬  .‫ ו‬ 7 ,   .‫ ה‬ ,1 .‫ ד‬ , 7  .‫ג‬  ,   .‫ ב‬ 7,   .‫ א‬:‫תשובות‬
3   15 
[3, ∞) ∪ .‫[ יב‬0,4] ∪ [4.5,5) .‫ יא‬1, 2    3,   .‫ י‬ 1, 0   1, 0  .‫ ט‬ , 1   2,   .‫ח‬
(0.5,1]
(0,1) ∪ (2,3) .‫( יד‬3.5,4) .‫יג‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – חוקי לוגריתמים‬
9 ‫כיתה מסי‬/‫תרגיל בית‬
‫חלק א –חוקי לוגריתמים‬
‫ כאשר‬a  x  y  log a x
y
1  a  0, x0
log a x  log a y  log a  xy 

x
log a x  log a y  log a  
 y
log a x n  n log a x  
log a  n x   1n loga x logb x 
log a x
log a b
1
log n x  log a x
 a  n
a a   x
log x
:‫חשבו את ערכי הלוגריתמים הבאים בהסתמך על הגדרת הלוגריתם‬ 1 ‫שאלה‬
1  1 
log 4 8 (4 log 1 3 9 (3 log 2 (2 log 10   (1
3 128  10 
3a  25 

log 3 a a  a (82
 log a  2  (7
a 
log 5 
 5
 (6 log100 5 0.1 (5
1 3 2 1
7 12 (8 1 23 (7 3 (6  (5 (4  (3 7 (2 (1 :‫תשובות‬
10 4 3 2
:‫ על פי הנתון‬x ‫ מצאו את‬2 ‫שאלה‬

 x  2 x
(5 log 27     (4 3  22 (3 32 x2  8 (2 2 x  5 (1
 x 8  3
log x  x 2  6   1 (6 log16  x 2  2 x  
3
(8 log 2  log x (6  x)   1 (7
4
log 1 (log 2 (log3  x  1 ))  1

2
10,8 (8 2 (7 3 (6 2, 4 (5 1 (4 log 2  log 2 3 (3 3 log3 2  1 (2 log 2 5 (1 :‫תשובות‬

2
:‫ חשבו ללא שימוש במחשבון‬3 ‫שאלה‬
log 1 8  log 1 5  log 1 2 .3 27log9 16 .2 81log9 16 .1

10 10 10
log 2 1
log 6 7
 
log 3 7
log 5 10  log 5 2 log 5 log 4 3  1 
.8 5 .7 3 .6 6 log 4 7 .5
  .4
3  log 5 64  3
1 1 1
(8 2 (7 4 (6 2 (5 (4  (3 64 (2 256 (1 :‫תשובות‬
3 7 2
4 ‫שאלה‬
log14 56 .‫ג‬ log 7 28 .‫ב‬ log 2 49 .‫ את א‬m ‫ הביעו באמצעות‬2m  14 ‫ נתון‬.1
.‫ ד‬log 6 2 .‫ ג‬log3 12 .‫ ב‬log 4 12 .‫ א‬:‫ את‬a ‫ הביעו באמצעות‬log12 2  a ‫ נתון‬.2
log 9 6
log9 18 .‫ ב‬log 4 9 .‫ א‬:‫ את‬a ‫ הביעו באמצעות‬log18 2  a ‫ נתון‬.3
a 1 1 m2 m 1
.‫ד‬ .‫ג‬ .‫ב‬ .‫( א‬2 .‫ג‬ .‫ ב‬2  m  1 .‫( א‬1 :‫תשובות‬
1 a 1  2a 2a 2m m 1
1 1 a 1 a
.‫ב‬ .‫( א‬3
1 a 2a 2 1  2a 
:‫ הוכיחו ללא שימוש במחשבון‬5 ‫שאלה‬
log5 4  log6 5  log11 3  log6 121  2 .1

log5 7  log7 3  1  log5 15 .2
log5 8  log8 7  log7 4  1  log5 20 .3
log5 49  log7 2  2  log5 100 .4
log 2 3
log 2 6  log 2 12   log 2 54  1 .5
log 3 2
‫חלק ב משוואות לוגריתמיות‬
:‫ פתרו את המשוואות הבאות‬6 ‫שאלה‬

1
log3 x  log x 9  1 .5 log 1 x  log 1 (3  4 x)  .1
4 4
2
log(log( x 2 ))  log(log x  4)  1 .6 log 2 (3  2 x1  1)  2x  1 .2

 
log x x 2  4  1  log x 2 16 .7 log 3 x  log 9 x  8 .3
 log3 x 
2
 log 3
x  3 .4
1 1 1 1
4 (11 ,10 (10 2 (9 2 (8 105 (7 ,9 (6 , 27 (5 8 (4 ,81 (3 0,1 (2 1
4 , 12 (1 :‫תשובות‬
10 3 3 81
:("‫ פתרו את המשוואות הבאות )"הוצאת לוגריתם‬7 ‫שאלה‬

 
log x 2 1
 x 3 .4  2x x3log2 x  16 .1
log x 4
x  x 4 .3 xlog5 x3  562log5 x .2
1 1 1
10,1 (4 , 2 (3 , 125 (2 , 2 (1 :‫תשובות‬
2 25 16
:‫ פתרו את מערכות המשוואות הבאות‬8 ‫שאלה‬
2log3 x  log3 y  2
  x log5 y  25
  x  y  3
 .‫ג‬  .‫ ב‬ .‫א‬

 5 y  x  0.04 log5 x  log5 y  3

x 1 y
3  3  18
(6, 4) , (3,1) .‫ ג‬ 5, 25  ,  25, 5  .‫( ב‬1, 2) .‫ א‬:‫תשובות‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – אי שוויונים לוגריתמים‬
‫אי שוויונים לוגריתמים‬

‫שאלה ‪ – 1‬אי שוויונים לוגריתמים ‪ -‬רשום את תשובתך כקטע או כאיחוד קטעים‪:‬‬
‫ב‪log 1 ( x 2  1)  log 1 (5 x  5) .‬‬ ‫א‪log 2 ( x  3)  0 .‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ד‪ 1  log 1 (5 x  1)  log 1 ( x  1) .‬‬ ‫‪log 3 ( x  5)  log 3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x 1 1‬‬
‫‪log 4‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪log‬‬ ‫ה‪( x 2  3x)  4 .‬‬
‫‪x3 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ח‪log 3 x  log 3 9  0 .‬‬ ‫ז‪log 1 (8 x  2)  log 5 (1  x) .‬‬

‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫תשובות‪ :‬א‪ (3, 4) .‬ב‪ (1, 2)  (3, ) .‬ג‪ (6, ) .‬ד‪ ( ,1) .‬ה‪(,1)  (4, ) .‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 3‬‬
‫ו‪ (, 1)  (7, ) .‬ז‪ ( , ) .‬ח‪ (0, ) .‬ט‪ (0,1)  1,    ,3  .‬י‪(1, )  (2, 4) .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ 2 2 ‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫שאלה ‪ – 2‬אי שוויונים עם משתנה בבסיס‪ .‬רשום את תשובתך כקטע או כאיחוד קטעים‪:‬‬
‫א‪log (2𝑥 + 3) < log 3𝑥 .‬‬
‫‪log‬‬ ‫‪(4 − 𝑥) < log‬‬ ‫ב‪(2𝑥 − 1) .‬‬
‫‪log‬‬ ‫ג‪> 0 .‬‬
‫‪log‬‬ ‫ד‪4 < 1 .‬‬
‫‪log‬‬ ‫ה‪(5 − 𝑥) < 1 .‬‬
‫ו‪log (𝑥 + 1) < log (2𝑥 − 1) .‬‬
‫‪log‬‬ ‫ז‪(𝑥 − 2) < 2 .‬‬
‫‪log 3 < log‬‬ ‫ח‪9 .‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫𝑥‬ ‫ט‪< 𝑥 .‬‬
‫תשובות ‪:‬‬
‫א‪ (3, ∞) ∪ (0,1) .‬ב‪ (2,4) ∪ (1, ) .‬ג‪ (1.5, ∞) ∪ ( ,1) .‬ד‪ (6, ∞) ∪ (2,3) .‬ה‪.‬‬
‫ו‪ (2, ∞) ∪ (0.5,1) .‬ז‪ (6, ∞) ∪ (4,5) .‬ח‪ (2, ∞) ∪ (0,1) .‬ט‪.‬‬ ‫)‪(3,5) ∪ (1,2‬‬
‫‪(0,0.5) ∪ (1,1.5‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – ערך מוחלט‪ ,‬פונקציה מוגדרת למקוטעין‬
‫הערך המוחלט‬
‫המשמעות הגיאומטרית – המרחק מ ‪ 0 -‬על ציר המספרים‬
‫‪𝑎, 𝑎 ≥ 0‬‬
‫= |𝑎|‬ ‫הגדרת הערך המוחלט ‪:‬‬
‫‪−𝑎, 𝑎 < 0‬‬
‫תכונות הערך המוחלט ‪:‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪b0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪, a b  a  b‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ a   1  a  1  a  a‬ולכן ‪ a  a‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ b  a    a  b   1  a  b   1  a  b  a  b‬ולכן ‪b  a  a  b‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫𝑎 ≥ |𝑎|‬ ‫‪|𝑎| − 𝑎 ≥ 0‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬אם ‪ a  0‬אז ‪a  a‬‬
‫אם ‪ a  0‬אז ‪ a  0  a‬ולכן ‪a  0  a‬‬
‫(להסביר את המשמעות של " ‪ - " ‬קטן או שווה)‬
‫ו‪|𝑎 | = |𝑎| = 𝑎 .‬‬
‫ז‪√𝑥 = |𝑥|.‬‬
‫רשמו את הביטויים הבאים ללא סימן הערך המוחלט ופצלו למקרים שונים אם יש‬ ‫שאלה ‪1‬‬
‫צורך ‪:‬‬
‫‪a  a  a (3‬‬ ‫‪x x‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪x  x 2 (1‬‬
‫‪−|3a| − |−a| (6 |𝑎 − 4| + |8 − 2𝑎| (5‬‬ ‫‪2 3 ‬‬ ‫‪5  7 (4‬‬
‫הגדרת הפונקציה למקוטעין‬

‫ע"פ הגדרת הערך המוחלט שראינו לעיל מתקיים ‪:‬‬
‫‪ x,‬‬ ‫‪x0‬‬
‫‪f ( x)  x  ‬‬
‫‪  x,‬‬ ‫‪x0‬‬
‫והפונקציה |)𝑥(𝑓| = 𝑦 ‪.‬‬ ‫שאלה ‪ 2‬בסעיפים הבאים נתונה הפונקציה )𝑥(𝑓 = 𝑦‬

‫שרטטו את הפונקציה |)𝑥(𝑓| = 𝑦 בכל אחת מהדרכים הבאות ‪:‬‬
‫‪ (1‬שרטטו את הישר )𝑥(𝑓 = 𝑦 ואז שקפו את התחום בו הפונקציה שלילית ביחס לציר ה‪x-‬‬
‫‪ (2‬שרטטו את |)𝑥(𝑓| = 𝑦 ע"י הגדרת הפונקציה למקוטעין‪ .‬בכל סעיף מצאו את נקודת החוד‪.‬‬
‫|‪𝑦 = |𝑥 − 6‬‬ ‫‪, 𝑦 =𝑥−6‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪y = |x + 1| , 𝑦 = 𝑥 + 1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪𝑦 = |2𝑥 − 8| , 𝑦 = 2𝑥 − 8‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪y = |x − 4| , 𝑦 = 𝑥 − 4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪𝑦 = |3𝑥 − 9| , 𝑦 = 3𝑥 − 9‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫‪𝑦 = |𝑥 + 4| , 𝑦 = 𝑥 + 4‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫𝑥‪𝑦 = |2 − 5𝑥| , 𝑦 = 2 − 5‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪𝑦 = |𝑥 − 2| , 𝑦 = 𝑥 − 2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪𝑦 = |𝑥 + 6𝑥 + 8| , 𝑦 = 𝑥 + 6𝑥 + 8‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫‪𝑦 = |𝑥 + 5𝑥 + 4| , 𝑦 = 𝑥 + 5𝑥 + 4‬‬ ‫י‪.‬‬
‫‪𝑦 = |𝑥 − 4𝑥 + 4| , 𝑦 = 𝑥 − 4𝑥 + 4‬‬ ‫יא‪.‬‬
‫‪𝑦 = | − 𝑥 − 4| , 𝑦 = −𝑥 − 4‬‬ ‫יב‪.‬‬
‫הזזות אופקיות ואנכיות של פונקציית ערך מוחלט‬

‫|𝑘 ‪ - 𝑓(𝑥) = |𝑥 +‬הזזה ‪ k‬יחידות שמאלה של הפונקציה |𝑥| = )𝑥(𝑓‬
‫|𝑘 ‪ - 𝑓(𝑥) = |𝑥 −‬הזזה ‪ k‬יחידות ימינה של הפונקציה |𝑥| = )𝑥(𝑓‬
‫𝑘 ‪ - 𝑓(𝑥) = |𝑥| +‬הזזה ‪ k‬יחידות מעלה של הפונקציה |𝑥| = )𝑥(𝑓‬
‫𝑘 ‪ - 𝑓(𝑥) = |𝑥| −‬הזזה ‪ k‬יחידות מטה של הפונקציה |𝑥| = )𝑥(𝑓‬
‫שאלה ‪ 3‬שרטטו את הפונקציות הבאות ע"י הזזות‪.‬‬

‫א‪𝑓(𝑥) = |𝑥| + 2 .‬‬
‫ב‪𝑓(𝑥) = |𝑥| − 2 .‬‬
‫ג‪𝑓(𝑥) = |𝑥| + 4 .‬‬
‫ד‪𝑓(𝑥) = |𝑥 − 4| + 2 .‬‬
‫ה‪𝑓(𝑥) = |𝑥 − 8| − 1 .‬‬
‫ו‪𝑓(𝑥) = |𝑥 − 4| + 5 .‬‬
‫ז‪𝑓(𝑥) = |−𝑥 + 3| − 4 .‬‬
‫ח‪𝑓(𝑥) = |𝑥 + 3| + 6 .‬‬
‫שאלה ‪ 4‬הגדירו את הפונקציות הבאות למקוטעין‪ ,‬מצאו את נקודת החוד ושרטטו את גרף הפונקציה‪.‬‬
‫א‪𝑓(𝑥) = 𝑥 − |𝑥| − 2 .‬‬

‫ב‪𝑓(𝑥) = |𝑥| + 4 .‬‬
‫ג‪𝑓(𝑥) = 𝑥 − |3𝑥| .‬‬
‫ד‪f ( x )  x  2  x .‬‬
‫ה‪𝑓(𝑥) = |2𝑥 + 4| + 2𝑥 + 4 .‬‬
‫משוואות עם ערך מוחלט ‪:‬‬

‫‪ .1‬משוואה מהצורה ‪ (𝑏 > 0) |𝑓(𝑥)| = 𝑏 :‬נפתור 𝑏‪𝑓(𝑥) = ±‬‬
‫נפתור )𝑥(𝑔‪ 𝑓(𝑥) = ±‬או )‪g(x) = ±f(x‬‬ ‫‪ .2‬משוואה מהצורה‪|𝑓(𝑥)| = |𝑔(𝑥)|:‬‬
‫‪ .3‬משוואות מהצורה‪ |𝑓(𝑥)| = 𝑔(𝑥) :‬נפתור בתנאי )‪ (g(x)>0‬ע"י חלוקה למקרים או)𝑥(𝑔‪. 𝑓(𝑥) = ±‬‬
‫‪ .4‬משוואות עם יותר מערך מוחלט אחד וגורם חופשי – נפתור ע"י חלוקה למקרים‪.‬‬
‫שאלה ‪ 5‬פתרו את המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪5x  2  0 . 3‬‬ ‫‪5 x  2  3 .2‬‬ ‫‪x  2  3 .1‬‬

‫‪2 x 2  2  2 .6‬‬ ‫‪x 2  1  3 .5‬‬ ‫‪5 x  2  3 .4‬‬
‫‪2 x 2  x  3 .9‬‬ ‫‪7 x  2  2 x  3 .8‬‬ ‫‪x  2  x  3 .7‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪4 x  1  3 ( x  1) 2  1 .10‬‬
‫‪2x 1‬‬ ‫)‪(4 x  2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫|‪𝑥 − 4 = |𝑥 − 1‬‬ ‫‪.12‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪, ‬‬ ‫‪ .4 ,‬אין פתרון‪.7 , 0 ,  2 .6 ,  2 .5 ,‬‬ ‫תשובות‪.3 ,  , 1 .2 , 1 , 5 .1 :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪1 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x=2.5 .12‬‬ ‫‪ , .11 , 0 , 2 .10‬‬ ‫‪, 1 .9 , ‬‬ ‫‪, 1 .8‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪9‬‬
‫משוואות עם יותר מערך מוחלט אחד בהם נדרש לפתור ע"י חלוקה לתחומים‬
‫שאלה ‪ 6‬פתרו את המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪x  2  x  1  x (3‬‬ ‫‪4  x  2 x  3  x (2‬‬ ‫‪x  x  2  1 (1‬‬
‫‪42‬‬
‫‪-|(𝑥 − 2) | + |4𝑥 − 8| + 5 = 0 (5‬‬ ‫‪|𝑥 − 5| + |5 − 𝑥| + |𝑥 − 1| = 8 (4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪𝑥 = 7, −3 (5 𝑥 = 1 , 6‬‬ ‫‪ (3‬אין פתרון ‪(4‬‬ ‫‪, x  5, 1 (2‬‬ ‫‪, x‬‬ ‫תשובות‪(1 :‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪ - 7‬שרטטו את הגרפים של הפונקציות הבאות ) שתי נקודות חוד( ומצאו את שיעורי נקודות החוד‪.‬‬
‫א ‪𝑓(𝑥) = |𝑥 − 5| + |𝑥 − 3| .‬‬
‫ב‪𝑓(𝑥) = |𝑥 − 2| + |𝑥 + 6| .‬‬
‫ג‪𝑓(𝑥) = 2|𝑥 − 2| + |𝑥 − 5| .‬‬
‫ד‪𝑓(𝑥) = −|𝑥 − 8| − |𝑥| .‬‬
‫ה‪𝑓(𝑥) = −3|𝑥 − 4| + 4|𝑥 − 1| .‬‬
‫שאלה ‪ - 8‬מצאו את כל נקודות החיתוך בין הגרפים של הפונקציות הבאות )אם ישנן( ושרטטו את הגרפים‪:‬‬
‫‪g ( x)  2 x  1 , f ( x)  x  1  2‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪, f ( x)  x  x  2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪g ( x)  2x‬‬ ‫‪(2‬‬
‫‪g ( x)   2  x‬‬ ‫‪, f ( x)  3  1  x‬‬ ‫‪(3‬‬
‫‪ 3  17‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ (3  1, 2  ; ‬אין נקודות חיתוך‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪,3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תשובות‪ (2  2,3 ;  4, 7  (1 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫חלק ב ‪ -‬אי שוויונים עם ערך מוחלט‬
‫א‪ .‬אי שוויונים עם ערך מוחלט אחד ) ‪ a  0‬ממשי(‬
‫‪f  x  a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ a  f  x  a‬‬
‫‪f  x  a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f  x   a or f  x   a‬‬
‫שאלה ‪ 1‬פתרו את אי השוויונים הבאים‪:‬‬

‫‪x  x  10  10 (2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 x  8  10 (1‬‬
‫‪x 1‬‬ ‫‪x3‬‬

‫‪x  2  6  3 x  6 (5‬‬ ‫‪ 2 (4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪(3‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪x 1‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 1 9‬‬
‫‪ 4, 0    4,8 ‬‬ ‫תשובות‪(5 ,  , 5   1,   (4 ,  3, 1   1, 0 (3 ,  1, 0  (2 ,   ,  (1 :‬‬
‫‪ 2 2‬‬
‫שאלה ‪ 2‬פתרו את אי השוויונים הבאים‪:‬‬

‫‪5  x  7  x  4 (3‬‬ ‫‪x  2  x  1 (2‬‬ ‫‪x  4  x  4 (1‬‬
‫‪x  x  2 (5‬‬ ‫‪x  3  6  2 x (4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫¡‬ ‫תשובות‪(5 ,  3,1 (4 ,  4,   (3 ,  ,   (2 ,  , 0    4,   (1 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציות הבאות‪:‬‬ ‫שאלה ‪3‬‬

‫‪x 2  3x  2‬‬ ‫‪3 x‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪y  1  x  x (2‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪x 2  x  10  10‬‬ ‫‪x  3x  2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , 1   0,  ‬‬ ‫תשובות‪(3 ,  , 0.5 (2 ,  3,1  1, 2    2,3 (1 :‬‬
‫‪ (1‬מצאו לאילו ערכי ‪ x‬קטנים ערכי הפונקציה ‪ f ( x)  x  4‬מערכי הפונקציה ‪f ( x)  2 x  6‬‬
‫‪ (2‬עבור אילו ערכים של ‪ x‬הגרף של ‪ f ( x)  x  1  2‬נמצא מעל הגרף של ‪. g ( x)  2 x  1‬‬
‫תנו הדגמה גרפית לפתרון‪.‬‬
‫תשובות‪ 4, 2  (2  , 2   10,   (1 :‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪f  x   2  x  3 ,‬‬ ‫שאלה ‪ 5‬נתונות הפונקציות‪g  x   x  4  x :‬‬
‫א‪ .‬מצאו בדרך אלגברית עבור אילו ערכים של ‪ x‬נמצא גרף הפונקציה ‪ g  x ‬כולו מעל גרף הפונקציה ‪f  x ‬‬
‫ב‪ .‬שרטטו את הגרפים של הפונקציות ‪ f  x ‬ו‪ g  x  -‬ותנו הדגמה גרפית לפתרון סעיף א‪ .‬הסבירו כל שלב ושלב!‬
‫‪x 4  x  2 x 3‬‬
‫‪ .‬כתבו את הפתרון כקטע או כאיחוד‬ ‫ג‪ .‬היעזרו בסעיף א ופתרו את אי השוויון ‪ 0‬‬
‫‪x 2  9 x  10‬‬
‫קטעים‬
‫‪44‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – וקטורים ‪ ,‬הוקטור הגאומטרי‬
‫בפרק זה נלמד על מושג הוקטור ועל שתי הגישות לעסוק בוקטורים ‪:‬‬
‫‪ .1‬הגישה הגאומטרית‬
‫‪ .2‬הגישה האלגברית‬
‫הגדרה ‪ :‬וקטור הוא גודל בעל כיוון‪.‬‬
‫גדלים וקטורים ידועים ‪:‬‬

‫מהירות של גוף – מתוארת ע"י גודל )ביחידות העתק‪/‬זמן( וכיוון‪ .‬לדוגמה ‪ :‬מהירות ‪ 50‬קמ"ש צפונה‪.‬‬
‫תאוצה של גוף – תאוצת הכובד תהיה תמיד בכיוון כלפי מטה )כדו"א( ובגודל המבוטא ביחידות של‬
‫מהירות‪/‬זמן^‪2‬‬
‫כוח נורמלי – הכוח פועל בגודל מסוים )ניוטונים( בכיוון של ‪ 90º‬למשטח עליו מצוי הגוף‪.‬‬
‫כוח משקל – פועל על הגוף בכיוון מטה )כלפי כדו"א(‪.‬‬
‫כוח החיכוך – פועל בכיוון המנוגד לכיוון תנועת הגוף‪.‬‬
‫הגדרה ‪ :‬סקלר – גודל ללא כיוון )אין משמעות לכיוון(‪.‬‬
‫דוגמה – מסה‪ ,‬טמ"פ ‪ ,‬נפח‪ ,‬אנרגיה ‪ ,‬שטח‪ ,‬היקף וכו'‬
‫הגדרת וקטור גאומטרי וסימונו‬
‫הוקטור הגאומטרי ייוצג ע"י חץ בעל אורך וכיוון‬
‫)חץ(‬ ‫סימון הווקטור‪:‬‬
‫אורך החץ מייצג את גודל הווקטור‬

‫כיוון החץ מייצג את כיוון הווקטור )הערה‪ -‬אין חשיבות לנקודת המוצא(‬
‫אורך הוקטור יסומן בסימונים הבאים ‪|𝑎⃗| 𝑜𝑟 ||𝑎⃗|| :‬‬
‫‪ .1‬הסימונים המקובלים לוקטור הם ‪. 𝑎⃑ 𝑜𝑟 𝑎⃗ 𝑜𝑟 𝑎 𝑜𝑟 𝑎 :‬‬

‫‪45‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ .2‬דרך נוספת לסמן וקטור היא ע"פ נקודות הקצה שלו ‪:‬‬
‫⃗𝑎‬ ‫⃗𝐵𝐴 = ⃗𝑎‬ ‫אם ‪ -‬נקודת המוצא )"זנב"( היא ‪ ,A‬ונקודת הסיום )"ראש"( היא ‪ B‬אז נסמן‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫וקטורים מיוחדים‬
‫וקטור באותו האורך של ⃗𝑎 אך בכיוון הפוך אליו יסומן ע"י ⃗𝑎‪−‬‬
‫⃗𝑎‬ ‫⃗𝑎‪−‬‬
‫וקטור האפס ‪ -‬וקטור באורך ‪ , 0‬אין לו כיוון )לא ניתן לציור( ומסומן ע"י ⃗‪) 0‬וקטור האפס ולא המספר‬
‫אפס(‬
‫וקטור יחידה – וקטור באורך ‪ 1‬נקרא וקטור היחיד‪ .‬מסומן ע"י 𝑎‬
‫שוויון וקטורים‬
‫הגדרה – וקטורים יקראו שווים אם הם בעלי אותו האורך ואותו הכיוון‪) .‬אין חשיבות למקום שלהם‪.‬‬
‫דוגמה ‪: 1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪) a  c‬באותו כיוון ובעלי גודל זהה(‬

‫‪) a  b‬באותו גודל אך בכיוונים מנוגדים(‬
‫‪) a  d‬באותו כיוון אך לא באותו גודל(‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪C‬‬ ‫דוגמה ‪ : 2‬נתון משושה משוכלל ‪ABCDEF‬‬

‫מצאו וקטורים שווים ווקטורים נגדיים‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪BC  FE , DC  FA , AB   DE‬‬
‫‪46‬‬
‫תרגול לחלק ראשון ‪:‬‬
‫קבע אילו מבין הוקטורים המסומנים במקבילית שווים ואלו הם נגדיים‬
‫נתון משוכלל‪ ,‬שצלעותיו הן וקטורים‪ .‬קבע אילו מהוקטורים שווים‬

‫ואילו נגדיים‪.‬‬
‫קבע אילו מהווקטורים המסומנים במשולש שווה השוקיים ‪ABC‬‬

‫שווים או נגדיים או שווים בגודלם‪.‬‬
‫קבע אילו מהווקטורים המסומנים בטרפז שווה השוקיים‬

‫שווים או נגדיים או שווים בגודלם‪.‬‬
‫במקבילית ‪ ABCD‬האלכסונים נחתכים בנקודה ‪ .M‬נתון‬

‫𝑢 = ⃗𝐴𝐷 ‪𝐴𝐵⃗ = 𝑣 ,‬‬
‫א‪ .‬מצא וקטור השווה ל‪ 𝑣 -‬ווקטור השווה ל‪. 𝑢 -‬‬

‫ב‪ .‬מצא וקטור השווה ל‪ 𝐷𝑀⃗ -‬ווקטור השווה ל‪𝑀𝐶 -‬‬
‫⃗‬
‫ג‪ .‬מצא וקטור השווה ל‪−𝑣 -‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬ ‫⃗‬
‫בתיבה נתון ‪𝐴𝐴′ = 𝑤 , 𝐴𝐷 = 𝑣 , 𝐴𝐵 = 𝑢 :‬‬
‫א‪ .‬מצא וקטורים השווים לווקטורים האלה ‪𝑢 , 𝑤 , −𝑣 :‬‬
‫‪47‬‬
‫חיבור וקטורים‬
‫כלל המקבילית‪:‬‬
‫יהיו ‪ u , v‬וקטורים כך שנקודת הסיום של ‪ u‬מתלכדת עם נקודת המוצא של ‪) v‬אם לא‪ ,‬נזיז את אחד‬
‫הווקטורים על מנת שתנאי זה יתקיים(‪.‬‬
‫נגדיר את וקטור הסכום ‪ u  v‬כך‪:‬‬
‫‪u‬‬
‫‪v‬‬ ‫נקודת המוצא של ‪= u  v‬נקודת המוצא של ‪u‬‬
‫‪uv‬‬ ‫נקודת הסיום של ‪= u  v‬נקודת הסיום של ‪v‬‬
‫נזיז את הוקטור ‪ b‬כך שזנבו יגיע לראש‬

‫של הוקטור ‪. a‬‬ ‫⃗𝑏‬
‫⃗𝑎‬ ‫⃗𝑎‬
‫⃗𝑏‬ ‫הוקטור המחבר בין זנבו של הוקטור ‪a‬‬
‫לראשו של הוקטור ‪ b‬הוא סכום‬
‫הוקטורים ‪a+b‬‬ ‫⃗𝑏 ‪𝑎⃗ +‬‬
‫חיסור וקטורים‬
‫‪ ‬‬
‫החיסור של שני וקטורים יוגדר כך ‪ :‬לכל שני וקטורים ‪ u , v‬נגדיר‪u  v  u   v :‬‬
‫‪ ‬ניתן להוכיח ע"י כלל המקבילית ‪.‬‬
‫)⃗𝑣‪𝑢⃗ + (−‬‬ ‫⃗𝑣‪−‬‬
‫⃗𝑢‬ ‫⃗𝑣‬
‫⃗𝑣 ‪𝑢⃗ +‬‬
‫הסבר ‪ :‬נתון משולש ‪ . ABC‬כמו כן נתון ‪:‬‬

‫⃗𝑣 = ⃗𝐶𝐵 ‪ 𝐴𝐵⃗ = 𝑢⃗ ,‬ולכן מתקיים )ע"פ הכלל של חיבור וקטורים( ‪:‬‬
‫⃗𝑣 ‪𝐴𝐶⃗ = 𝑢⃗ +‬‬
‫נאריך את הצלע ‪ AB‬כאורכה רק בכיוון הנגדי ולכן מתקיים ‪. 𝐵𝐷⃗ = −𝑣⃗ :‬‬
‫הוקטור ‪ AD‬מחבר בין נק' המוצא של הוקטור ‪ AB‬לראש של הוקטור ‪ BD‬ולכן ע"פ הכלל של חיבור וקטורים‬
‫מתקיים ‪𝐴𝐷⃗ = 𝑢⃗ + (−𝑣⃗) :‬‬
‫‪48‬‬
‫תרגול מסכם – חיבור‪ ,‬חיסור וקטורים ‪ ,‬כפל וקטור בסקלר‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר כיצד מהווקטורים ‪ 𝑎⃗ , 𝑏⃗ , 𝑐⃗ :‬מתקבל הווקטור ‪𝑎⃗ + 𝑏⃗ + 𝑐⃗ :‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע ‪. 𝑎⃗ + 𝑏⃗ + 𝑐⃗ = 𝑎 ⃗ + ( 𝑏⃗ + 𝑐⃗) :‬‬
‫בסרטוטים הבאים נתונים הןןקטורים 𝑏 ‪ . 𝑎 ,‬העתק את הווקטורים למחברתך ‪ ,‬ומצא את הווקטור 𝑏 ‪𝑎 +‬‬
‫בכל אחד מהמקרים ‪:‬‬
‫מצא את הוקטור 𝑏 ‪ 𝑎 −‬בכל אחד מהמקרים בשאלה ‪2‬‬
‫מכפלת וקטור בסקלר‬
‫⃗𝑎 ‪ ,‬והסקלר 𝑚‬ ‫‪ :‬נתון וקטור‬ ‫נגדיר‬

‫⃗‪0𝑎⃗ = 0‬‬ ‫אם ‪ m=0‬אז‬ ‫‪‬‬
‫⃗𝑎𝑚 הוא וקטור בכיוון ⃗𝑎 ואורך |⃗𝑎|𝑚‬ ‫אם ‪ m>0‬אז‬ ‫‪‬‬
‫⃗𝑎𝑚 הוא וקטור בכיוון ההפוך ל‪ 𝑎⃗ -‬ואורך |⃗𝑎||𝑚|‬ ‫אם ‪ m<0‬אז‬ ‫‪‬‬
‫⃗𝑎‬
‫נתון הוקטור ⃗𝑎 ‪.‬‬
‫אורך הוקטור הוא ‪ . |𝑎⃗| = 6‬שרטטו את הוקטורים הבאים וקבעו את אורכו של כל וקטור ‪:‬‬
‫ד‪− 𝑎⃗ .‬‬ ‫א‪3𝑎⃗ .‬‬

‫ב‪−3𝑎⃗ .‬‬
‫ה‪2𝑎⃗ .‬‬
‫⃗𝑎‪−2‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ג‪𝑎⃗ .‬‬
‫‪49‬‬
‫תכונות וקטורים וכפל בסקלר‬
‫חוק החילוף )קומוטטיביות( ⃗𝑎 ‪𝑎⃗ + 𝑏⃗ = 𝑏⃗ +‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חוק הקיבוץ )אסוציאטיביות( )⃗𝑐 ‪𝑎⃗ + 𝑏⃗ + 𝑐⃗ = 𝑎⃗ + (𝑏⃗ +‬‬ ‫‪.2‬‬
‫⃗𝑎 ∙ )𝑛𝑚( = )⃗𝑎𝑛( ∙ 𝑚‬ ‫‪.3‬‬
‫חוק הפילוג )דיסטריבוטיביות( ⃗𝑏𝑚 ‪𝑚 𝑎⃗ + 𝑏⃗ = 𝑚𝑎⃗ +‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪50‬‬
‫במשולש ‪ ABC‬נתון ‪ . 𝐵𝐶⃗ = 𝑎 , 𝐶𝐴⃗ = 𝑏 :‬הבע את הוקטור ⃗ 𝑏‬

‫𝐵𝐴‬
‫באמצעות 𝑏 ‪. 𝑎 ,‬‬
‫תשובה ‪−𝑎 − 𝑏 :‬‬
‫𝑎‬
‫במקבילית נתון ‪. 𝑂𝐵⃗ = 𝑣 , 𝑂𝐴⃗ = 𝑢 :‬‬
‫הבע את הוקטורים ⃗𝐵𝐶 ‪ 𝐷𝐶⃗ ,‬באמצעות 𝑣 ‪. 𝑢 ,‬‬
‫תשובה ‪𝐶𝐵⃗ = 𝑣 + 𝑢 , 𝐷𝐶⃗ = 𝑣 − 𝑢 :‬‬
‫במשולש שלפניך נתון ‪𝐴𝐶⃗ = 𝑣 , 𝐴𝐵⃗ = 𝑢 :‬‬
‫‪ AD‬הוא תיכון לצלע ‪ . BC‬הוכח ‪𝐴𝐷⃗ = 𝑢 + 𝑣 :‬‬
‫*הוכחה זו נוגעת למעשה לוקטור התיכון ‪ -‬וקטור התיכון היוצא‬

‫מקודקוד משולש‪ ,‬שווה למחצית סכום הוקטורים של הצלעות היוצאים מקודקוד זה‪.‬‬
‫בטרפז ‪ ABCD‬נתון ‪. 𝐶𝐵⃗ = 𝑣 , 𝐴𝐵⃗ = 𝑡𝐷𝐶⃗ , 𝐶𝐷⃗ = 𝑢 :‬‬
‫𝑣‬ ‫הנקודה ‪ P‬היא אמצע הצלע ‪ . AD‬הבע את‬
‫⃗𝑃𝐶 באמצעות 𝑢 ‪. 𝑡 , 𝑣 ,‬‬
‫𝑢‬
‫‪51‬‬
‫‪B‬‬ ‫שאלה ‪ .9‬במשולש ‪ ABC‬נתון כי ‪. AC  v , AB  u‬‬
‫‪F‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪AD 5‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הנקודה ‪ D‬נמצאת על הצלע ‪ AB‬כך ש‪ -‬‬
‫‪BD 2‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪AE 1‬‬
‫‪.‬‬ ‫הנקודה ‪ E‬נמצאת על הצלע ‪ AC‬כך ש‪ -‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪CE 2‬‬
‫בטאו באמצעות ‪ u , v‬את הוקטורים הבאים‪:‬‬ ‫הנקודה ‪ F‬היא אמצע הצלע ‪. BC‬‬
‫ח‪CD .‬‬ ‫ז‪EF .‬‬ ‫ה‪DE .‬‬ ‫ו‪AE .‬‬ ‫ה‪AD .‬‬ ‫ד‪AF .‬‬ ‫ג‪BF .‬‬ ‫ב‪CB .‬‬ ‫א‪BC .‬‬
‫שאלה ‪.10‬‬
‫‪ . A, B, C‬נתון כי‬ ‫נתונות הנקודות‬
‫‪B‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪. AB  m‬‬
‫‪AC  n‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ BD‬הוא התיכון לצלע ‪ AC‬במשולש ‪. ABC‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪KB 3‬‬
‫‪.‬‬ ‫הנקודה ‪ K‬נמצאת על הקטע ‪ BD‬כך ש‪ -‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪DK 1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪BE 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫הנקודה ‪ E‬נמצאת על הצלע ‪ BC‬כך ש‪ -‬‬
‫‪EC 3‬‬
‫בטאו באמצעות ‪ m, n‬את הווקטורים הבאים‪:‬‬
‫‪KE‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪DB‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪CB‬‬ ‫א‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫‪ . = 𝛼 𝐴𝐵⃗ = 𝑢 ,‬הבע את הוקטורים ⃗𝐵𝑃 ‪𝐴𝑃⃗ ,‬‬ ‫הנקודה ‪ P‬נמצאת על הקטע ‪ . AB‬נתון ‪:‬‬
‫באמצעות 𝑢‬
‫ו‪. α -‬‬
‫= ⃗𝐵𝑃‬ ‫⃗𝑢‬ ‫= ⃗𝑃𝐴 ‪,‬‬ ‫תשובה ‪𝑢⃗ :‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫‪ .‬הבע את הוקטורים ⃗𝐵𝑃 ‪𝐴𝐵⃗ ,‬‬ ‫‪𝐴𝑃⃗ = 𝑢 ,‬‬ ‫𝛼=‬ ‫הנקודה ‪ P‬נמצאת על הקטע ‪ .AB‬נתון‬
‫באמצעות 𝑢‬
‫ו‪. α -‬‬
‫= ⃗𝐵𝐴‬ ‫תשובה ‪𝑢⃗ , 𝑃𝐵⃗ = 𝑢⃗ :‬‬
‫‪52‬‬
‫שאלה ‪.13‬‬
‫נתונה מקבילית ‪. ABCD‬‬
‫‪. AB‬‬ ‫‪u ,‬‬ ‫נתון כי ‪AC  v‬‬
‫‪B‬‬
‫‪CD‬‬ ‫היא אמצע הצלע‬ ‫‪E‬‬ ‫הנקודה‬
‫‪KE 5‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫‪ED‬‬ ‫נמצאת על הקטע‬ ‫‪K‬‬ ‫הנקודה‬
‫‪u‬‬ ‫‪DK 2‬‬
‫את הווקטורים הבאים‪:‬‬ ‫בטאו באמצעות ‪u , v‬‬
‫‪KB‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪EB‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪AD‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪K‬‬
‫‪E‬‬ ‫שאלה ‪.14‬‬

‫‪v‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ריבוע ‪ ABCD‬חסום בתוך מעגל גדול שרדיוסו הוא‬
‫וחוסם מעגל קטן שרדיוסו הוא ‪. r‬‬
‫למעגלים מרכז משותף בנקודה ‪. O‬‬
‫‪ E‬נמצאת על המעגל הקטן כך ש‪OE  u -‬‬ ‫הנקודה‬
‫למעגל‬‫‪ F‬היא נקודת ההשקה בין הצלע ‪AD‬‬ ‫הנקודה‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הקטן‬
‫‪E‬‬ ‫‪OF  v‬‬ ‫כך ש‪-‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪OB‬‬ ‫את הווקטור‬ ‫‪R, r , u‬‬ ‫א‪ .‬בטאו באמצעות‬
‫‪AD‬‬ ‫את הווקטור‬ ‫‪R, r , u , v‬‬ ‫ב‪ .‬בטאו באמצעות‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫הערה‪ :‬בהמשך הקורס נוכל להראות כי ‪R  r 2‬‬
‫‪53‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – וקטורים ‪ ,‬מכפלה סקלרית‪ ,‬חישוב אורך וקטור‬
‫מכפלה סקלרית‬
‫המכפלה בין שני וקטורים המחזירה סקלר מכונה מכפלה סקלרית‬

‫ומוגדרת כך ‪:‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬
‫𝛼𝑠𝑜𝑐|𝑏| ∙ |⃗𝑎| = 𝑏 ∙ ⃗𝑎‬
‫⃗ ∙⃗‬
‫| = 𝛼𝑠𝑜𝑐‬ ‫אם נבודד את 𝛼𝑠𝑜𝑐 מנוסחה זו נקבל ‪:‬‬
‫| ⃗ ||⃗‬
‫כאשר הזווית בין שני הווקטורים היא ישרה )כלומר הווקטורים ניצבים זה לזה(‬ ‫‪‬‬
‫המכפלה הסקלרית שווה לאפס‪.‬‬
‫כאשר הווקטורים מקבילים המכפלה הסקלרית שווה למכפלת אורכי הווקטורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫*הערה‪ -‬חשוב לשים לב כי הזווית המדוברת במכפלה סקלרית היא הזווית שבין שתי זנבות של‬
‫וקטורים‪.‬‬
‫⃗𝑣‬ ‫⃗𝑣‬ ‫⃗𝑣‬ ‫⃗𝑣‬
‫⃗𝑢‬ ‫⃗𝑢‬ ‫⃗𝑢‬ ‫⃗𝑢‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫חשבו את המכפלה הסקלרית למקרים השונים אם נתון ‪:‬‬
‫מקרה ‪|𝑣⃗| = 4 , |𝑢⃗| = 3 , 𝛼 = 60° - 1‬‬
‫מקרה ‪|𝑣⃗| = 6 , |𝑢⃗| = 4 , 𝛼 = 60° - 2‬‬
‫מקרה ‪|𝑣⃗| = 3 , |𝑢⃗| = 5 , 𝛼 = 50° - 3‬‬
‫מקרה ‪|𝑣⃗| = 5 , |𝑢⃗| = 6 , 𝛼 = 63° - 4‬‬
‫מצא את הזווית בין שני הווקטורים 𝑣 ‪ 𝑢 ,‬אם ידוע כי ‪. 𝑢 = 5 , 𝑣 = 3 , 𝑢 ∙ 𝑣 = 7‬‬
‫תשובה ‪62.18º :‬‬
‫‪54‬‬
‫שימוש במשפט הקוסינוסים למציאת אורך וקטור ‪:‬‬
‫⃗𝑣‬
‫⃗𝑢‬
‫⃗𝑣 ‪𝑢⃗ +‬‬ ‫𝛼𝑠𝑜𝑐|⃗𝑣||⃗𝑢|‪|𝑢⃗ + 𝑣⃗| = |𝑢⃗| + |𝑣⃗| − 2‬‬
‫בשאלות ‪ 3-6‬מצאו את אורך הווקטור המבוקש או הזווית בשני דרכים ‪:‬‬

‫א( בשימוש משפט הקוסינוסים ב( בשימוש מכפלה סקלרית ‪.‬‬
‫עבור סעיף ב השתמשו בתכונה הבאה ‪ :‬כדי לחשב אורך ווקטור צריך לחשב את המכפלה‬
‫הסקלרית של הווקטור בווקטור עצמו ולהוציא מהתוצאה שורש ריבועי‪.‬‬
‫נתונים שני ווקטורים ⃗𝑣 ‪ 𝑢⃗ ,‬המקיימים ‪|𝑢⃗ = 6 , |𝑣⃗ = 3 , 𝑢⃗ ∙ 𝑣⃗ = 2‬‬
‫חשב את |⃗𝑣 ‪|𝑢⃗ +‬‬
‫תשובה ‪7 :‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬
‫שאלה ‪ - 4‬נתונים שני ווקטורים ⃗𝑣 ‪ 𝑢⃗ ,‬המקיימים ‪|𝑢 = 5 , |𝑣 = 3 , 𝑢⃗ ∙ 𝑣⃗ = −1‬‬
‫חשב את |⃗𝑣 ‪|𝑢⃗ −‬‬
‫תשובה ‪6 :‬‬
‫שאלה ‪ - 5‬נתונים שני ווקטורים ⃗𝑣 ‪ 𝑢⃗ ,‬המקיימים ‪|𝑢⃗ = 3 , |𝑣⃗ = 5 , 𝑢⃗ ∙ 𝑣⃗ = 8‬‬

‫חשב את |⃗𝑣 ‪|2𝑢⃗ −‬‬
‫תשובה ‪√29 :‬‬
‫שאלה ‪ - 6‬הווקטור ⃗𝑢 מאונך לווקטור ⃗𝑣‪ . 3𝑢⃗ − 2‬נתון ‪ . |𝑢⃗| = 2 , |3𝑢⃗ − 2𝑣⃗| = 4‬חשב את‬
‫הזווית בין הווקטורים ⃗𝑢 ו‪𝑣⃗ -‬‬
‫תשובה‪33.69º :‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪C‬‬
‫)‪ 𝐴𝐵𝐶 (1‬הוא משולש ישר‪-‬זווית (‪.)∢𝐵𝐴𝐶 = 90°‬‬
‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪. 𝑢 = 𝑣 ,𝐴𝐶⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫𝑣‬ ‫הנקודה ‪ P‬מקיימת ⃗𝐶𝐴𝑡 = ⃗𝑃𝐴‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע את הווקטורים ⃗𝐶𝐵 ו‪ 𝐵𝑃⃗ -‬באמצעות 𝑢‪ 𝑣 ,‬ו‪.𝑡 -‬‬

‫‪P‬‬
‫ב‪ .‬חשב את ערכי ‪ t‬שעבורם ‪.∢𝐶𝐵𝑃 = 30°‬‬
‫ג‪ .‬הסבר היכן נמצאת הנקודה ‪ P‬לכל אחד מערכי ‪ ,t‬שמצאת בסעיף ב׳‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫𝑢‬ ‫‪B‬‬
‫ב‪ 2 + √3 .‬או ‪.2 − √3‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.𝐵𝑃⃗ = 𝑡𝑣 − 𝑢 , 𝐵𝐶⃗ = 𝑣 − 𝑢 .‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪C‬‬

‫)‪ (2‬במלבן 𝐷𝐶𝐵𝐴 הנקודות 𝑃 ו‪ 𝑄 -‬מקיימות ⃗𝐶𝐵𝑡 = ⃗𝑃𝐵 ‪.𝐷𝑄⃗ = 𝑡𝐷𝐶⃗ ,‬‬
‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪. 𝑢 = √6 , 𝑢 = 2 ,𝐴𝐷⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫א‪ .‬הבע את ⃗𝑃𝐴 ואת ⃗𝑄𝐴 באמצעות 𝑢‪ 𝑣 ,‬ו‪.t -‬‬

‫𝑣‬
‫ב‪ .‬מצא את ערכי ‪ ,t‬שעבורם ‪.∢𝑄𝐴𝑃 = 45°‬‬
‫‪P‬‬
‫או ‪.√6‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.𝐴𝑄⃗ = 𝑣 + 𝑡𝑢 , 𝐴𝑃⃗ = 𝑢 + 𝑡𝑣 .‬‬

‫‪A‬‬ ‫𝑢‬ ‫‪B‬‬ ‫√‬
‫'‪D‬‬ ‫'‪C‬‬ ‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪,𝐴𝐴′⃗ = 𝑤 ,𝐴𝐷⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫)‪ (3‬בקובייה '‪ ABCDA'B'C'D‬נתון‪:‬‬

‫‪. 𝑢 = 𝑣 = 𝑤 =1‬‬
‫'‪A‬‬ ‫'‪B‬‬
‫הבע את ⃗𝐶𝐴 ואת ⃗‪ 𝐴𝐶′‬באמצעות 𝑢‪ 𝑣 ,‬ו‪.𝑤 -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫𝑤‬
‫𝑣‬ ‫חשב את הזווית בין ⃗‪ 𝐴𝐶′‬ל‪.𝐴𝐶⃗ -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫𝑢‬ ‫‪B‬‬

‫ב‪.35.26° .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.𝐴𝐶′⃗ = 𝑢 + 𝑣 + 𝑤 , 𝐴𝐶⃗ = 𝑢 + 𝑣 .‬‬
‫‪57‬‬
‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪,𝐴𝐴′⃗ = 𝑤 ,𝐴𝐷⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫)‪ (4‬בתיבה '‪ ABCDA'B'C'D‬נתון‪:‬‬
‫'‪D‬‬ ‫'‪C‬‬
‫‪. 𝑤 = 3 ,|𝑣| = 1 , 𝑢 = 2‬‬
‫'‪A‬‬ ‫'‪B‬‬
‫א‪ .‬הבע את ⃗𝐷𝐵‪ 𝐵𝐷′⃗ ,‬ו‪ 𝐵𝐶′⃗ -‬באמצעות 𝑢‪ 𝑣 ,‬ו‪.𝑤 -‬‬
‫𝑤‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את הזווית בין ⃗‪ 𝐵𝐷′‬ל‪ 𝐵𝐷⃗ -‬ואת הזווית בין ⃗‪ 𝐵𝐷′‬ל‪.𝐵𝐶′⃗ -‬‬
‫𝑣‬
‫‪A‬‬ ‫𝑢‬ ‫‪B‬‬

‫ב‪.° .‬‬ ‫=⃗ ‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=⃗ ‪,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.‬‬
‫)‪ (5‬בתיבה '‪ ABCDA'B'C'D‬הנקודות ‪ P‬ו‪ Q -‬הן אמצעי המקצועות בין ⃗𝐵𝐴 ו‪,𝐴𝐷⃗ -‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫'‪D‬‬ ‫'‪C‬‬ ‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪,𝐵𝐵′⃗ = 𝑤 ,𝐴𝐷⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫נסמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הבע את הווקטורים ⃗‪ ,𝑃𝐷′‬ו‪ 𝑃𝑄′⃗ -‬באמצעות 𝑢‪ 𝑣 ,‬ו‪.𝑤 -‬‬

‫'‪A‬‬ ‫'‪B‬‬
‫‪.𝑤 =2‬‬ ‫ב‪ .‬נתון‪, 𝑢 = |𝑣| = 1 :‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫𝑤‬
‫חשב את ⃗|‪ |𝑃𝐷′‬ואת ⃗|𝑄𝑃|‪.‬‬
‫‪Q‬‬ ‫𝑢‬
‫𝑣‬
‫‪A‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ג‪ .‬חשב את הזווית בין ⃗‪ 𝑃𝐷′‬ל‪.𝑃𝑄⃗ -‬‬
‫ב‪,|𝑃𝐷′|⃗ = √5.25 .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.𝑃𝑄⃗ = 𝑣 − 𝑢 , 𝑃𝐷′⃗ = 𝑣 + 𝑤 − 𝑢 .‬‬
‫ג‪62.42° .‬‬ ‫‪.|𝑃𝑄|⃗ = √0.5‬‬
‫'‪D‬‬ ‫'‪C‬‬ ‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪,𝐶𝐶′⃗ = 𝑤 ,𝐵𝐶⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫)‪ (6‬בקובייה '‪ ABCDA'B'C'D‬נתון‪:‬‬

‫‪F‬‬ ‫‪. 𝑢 = 𝑣 = 𝑤 =1‬‬
‫𝑤‬
‫'‪A‬‬ ‫'‪B‬‬ ‫הנקודות ‪ F ,E‬ו‪ G -‬הן נקודות האמצע של מקצועות הקובייה‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫א‪ .‬הבע את הווקטורים ⃗𝐸𝐹 ו‪ 𝐹𝐺⃗ -‬באמצעות 𝑢‪ 𝑣 ,‬ו‪.𝑤 -‬‬
‫‪G‬‬ ‫𝑣‬
‫‪E‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את הזווית 𝐺𝐹𝐸∢‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫𝑢‬ ‫‪B‬‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .𝐹𝐺⃗ = −𝑢 − 𝑤 , 𝐹𝐸⃗ = − 𝑢 − 𝑤 − 𝑣 .‬ב‪.30° .‬‬
‫‪58‬‬
‫)‪ (7‬אורך הצלע של קובייה הוא ‪( 1‬ראה ציור)‪.‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪ P‬היא נקודת האמצע של צלע הקובייה‪.‬‬
‫𝑐‬
‫א‪ .‬בטא את ⃗𝑃𝐴 ואת ⃗𝐷𝑃 באמצעות 𝑎‪ 𝑏 ,‬ו‪.𝑐 -‬‬
‫‪D‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האורך של ⃗𝑃𝐴 ‪.‬‬
‫𝑏‬
‫ג‪ .‬מצא את קוסינוס הזווית 𝐷𝑃𝐴∢‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫𝑎‬
‫ג‪. .‬‬ ‫ב‪.1.5 .‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.𝑃𝐷⃗ = 𝑏 − 𝑐 − 𝑎 , 𝐴𝑃⃗ = 𝑎 + 𝑏 + 𝑐 .‬‬
‫𝑢 = ⃗𝐵𝐴‪,𝐴𝐴′⃗ = 𝑤 ,𝐴𝐷⃗ = 𝑣 ,‬‬ ‫)‪ (8‬בתיבה '‪ ABCDA'B'C'D‬נתון‪:‬‬

‫‪.|𝑣| = 1 , 𝑢 = 𝑤 = 2‬‬
‫'‪D‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫'‪C‬‬
‫הנקודה ‪ P‬מקיימת ⃗‪ ,𝐴𝑃⃗ = 𝑡𝐴𝐴′‬והנקודה ‪ Q‬מקיימת ⃗‪.𝐷′𝑄⃗ = 𝑡𝐷′𝐶′‬‬
‫'‪A‬‬ ‫'‪B‬‬
‫א‪ .‬הבע את ⃗𝑄𝑃 באמצעות 𝑢‪ 𝑤 ,𝑣 ,‬ו‪.t -‬‬
‫𝑤‬
‫‪P 𝑣D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ב‪ .‬הבע את ⃗|𝑄𝑃| באמצעות ‪.t‬‬
‫ג‪ .‬חשב את הערך של ‪ t‬אם נתון כי ‪,|𝑃𝑄|⃗ = √5‬‬

‫‪A‬‬ ‫𝑢‬ ‫‪B‬‬
‫והסבר היכן נמצאות הנקודות‬
‫ב‪ .√8𝑡 − 8𝑡 + 5 .‬ג‪ 1 .‬או ‪.0‬‬ ‫תשובה‪ :‬א‪.𝑃𝑄⃗ = 𝑡𝑢 + 𝑣 + (1 − 𝑡)𝑤 .‬‬
‫‪59‬‬
‫קורס הכנה במתמטיקה – וקטורים ‪ ,‬הצגה אלגברית של וקטור‬
‫הגישה האלגברית‬
‫הצגה אלגברית )קרטזית( ‪ -‬בגישה האלגברית אנו מציגים את הווקטורים במערכת צירים במישור‬
‫‪ xy‬או במרחב ‪ xyz‬באמצעות קואורדינטות )שיעורים( ‪ ,‬כאשר נקודת המוצא של הווקטור היא‬
‫ראשית הצירים‪.‬‬
‫) 𝑥 ‪(𝑥 ,‬‬
‫הווקטור ‪ a‬הוא סכום של וקטור בכיוון ציר ‪x‬‬
‫והווקטור בכיוון ציר ה‪ .y-‬כל וקטור במערכת‬
‫⃗𝑎‬ ‫צירים ניתן לפירוק לרכיב ה‪ x-‬ולרכיב ה‪ y-‬שלו‪.‬‬
‫ההצגה האלגברית של הווקטור ⃗𝑎 תעשה כך ‪:‬‬
‫𝑥‬ ‫‪x‬‬
‫= ) 𝑦 ‪𝑎⃗ = 𝐴𝐵⃗ = (𝑥 ,‬‬ ‫=‬
‫𝑦‬ ‫‪y‬‬
‫‪ xB ‬‬ ‫‪ xB ‬‬

‫או בסימון ‪ ‬‬ ‫*לרוב נשתמש בסימון ‪ y ‬‬
‫‪ yB ‬‬ ‫‪ B‬‬
‫ההצגה האלגברית של וקטורים מיוחדים‬
‫‪0 ‬‬
‫וקטור האפס ‪ -‬וקטור המתחיל ומסתיים באותה הנקודה‪AA     0 :‬‬
‫‪0 ‬‬
‫וקטור יחידה – וקטור בגודל יחידה אחת‬
‫‪1‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 ‬‬

‫וקטורי יחידה לאורך הצירים‪( i     1 , j     1 ) i    , j    :‬‬
‫‪0 ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫שוויון וקטורים בהצגה אלגברית‬
‫‪ u1 ‬‬ ‫‪ v1 ‬‬

‫נניח ‪ u  v . u    , v   ‬אם ורק אם ‪ u1  v1‬וגם ‪u2  v2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪u2 ‬‬ ‫‪v 2 ‬‬
‫‪60‬‬
‫‪B‬‬
‫הערה‪AB  BA :‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ BA . BA   AB‬הוא הווקטור הנגדי של ‪AB‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪b  1‬‬

‫‪ . u  ‬נתון ‪ . u  v‬מצאו את ‪ a, b‬ואת‬ ‫‪‬‬ ‫‪,v‬‬ ‫דוגמה‪ :‬נתונים הווקטורים ‪‬‬
‫‪ b  1‬‬ ‫‪a  1‬‬
‫הווקטורים ‪u, v‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ a  2  b  1‬‬ ‫‪a  2  b  1‬‬ ‫‪a  b  1 ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪uv‬‬ ‫‪  a  1   b  1  a  1  a  b  0  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪b ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪  3 ‬‬

‫‪  2  2  2 ‬‬
‫‪vu ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1   3‬‬
‫‪   1   ‬‬
‫‪ 2   2‬‬
‫‪ 3   3‬‬
‫‪   ‬‬
‫הערה‪ u    2    2  :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ 2  2 ‬‬
‫חישוב גודלו של וקטור ע"פ רכיביו‬
‫לפי משפט פיתגורס מתקיים ‪:‬‬
‫= |⃗𝑎|‬ ‫𝑎‪𝑎 +‬‬
‫שאלה ‪ -1‬שרטטו במערכת צירים דו ממדית את הווקטורים הבאים ‪:‬‬

‫)‪𝐴. 𝑎⃗(3,4) 𝐵 . 𝑏⃗(3, −1) 𝐶. 𝑐⃗ (−4,2) 𝐷 . 𝑑⃗ (−5, −3‬‬
‫שאלה ‪ - 2‬חשבו את גודלם של הוקטורים הבאים ‪:‬‬

‫⃗‬
‫𝑏 ‪𝐴. 𝑎⃗(3,4) 𝐵.‬‬ ‫)‪(0,3‬‬ ‫)‪𝐶. 𝑐⃗(4,0) 𝐷. 𝑑⃗(2, −2) 𝐸. 𝑒⃗ (−5, −12) 𝐹. 𝑓⃗(1, −1) 𝐺. 𝑔⃗(3, −5‬‬
‫שאלה ‪ – 3‬מצא את ‪ a‬ע"פ הנתונים הבאים‪:‬‬

‫)𝑎 ‪𝐴. |𝑣⃗| = 5 , (3,‬‬ ‫)‪𝐵. ⃗| = 9 , (−7, 𝑎) 𝐶. |𝑣⃗| = 25 , (𝑎, 7‬‬
‫𝑣|‬
‫‪61‬‬
‫חיבור וחיסור וקטורים לפי רכיבים ‪:‬‬
‫בהינתן הווקטורים ) 𝑏 ‪𝑎⃗ = (𝑎 , 𝑎 ) , 𝑏⃗ = (𝑏 ,‬‬
‫נגדיר ) 𝑏 ‪𝑎⃗ + 𝑏⃗ = (𝑎 + 𝑏 , 𝑎 +‬‬
‫) 𝑏 ‪𝑎⃗ − 𝑏⃗ = (𝑎 − 𝑏 , 𝑎 −‬‬
‫שאלה ‪ – 4‬נתונים הווקטורים ‪ 𝒖⃗ , 𝒗⃗ :‬חשבו את ⃗𝒗 ‪ 𝒖⃗ +‬בכל אחד מהמקרים הבאים ‪:‬‬
‫)‪𝐴. 𝑢⃗(2,7), 𝑣⃗(5,1) 𝐵. 𝑢⃗(3,1), 𝑣⃗(−5,1) 𝐶. 𝑢⃗(−2,8), 𝑣⃗(6,2) 𝐷. 𝑢⃗(0, −1), 𝑣⃗(10,0‬‬
‫שאלה ‪ – 5‬חשבו את ⃗𝒗 ‪ 𝒖⃗ −‬ע"פ הנתונים בשאלה ‪. 4‬‬

‫כפל וקטור בסקלר )לפי רכיבים(‬
‫המכפלה של וקטור ) 𝑎 ‪ 𝑎⃗ = (𝑎 ,‬בסקלר ‪ m‬היא ) 𝑎 ∙ 𝑚 ‪𝑚𝑎⃗ = (𝑚 ∙ 𝑎 ,‬‬
‫⃗𝑎‪3‬‬
‫𝟏‬
‫שאלה ‪ 6‬חשבו את הווקטור ⃗𝒗 𝟐 ‪ 𝟒𝒖⃗ , −‬לכל אחד מהווקטורים בשאלה ‪.4‬‬
‫ההצגה האלגברית של וקטור שמוצאו לא בראשית‬

‫) 𝑎 ‪(𝑎 ,‬‬
‫נתון הווקטור ⃗𝐵𝐴 במישור‪ .‬מוצא הווקטור בנקודה‬
‫) 𝑏 ‪(𝑏 ,‬‬ ‫וסופו בנקודה ) 𝑏 ‪. 𝐵(𝑏 ,‬‬ ‫) 𝑎 ‪𝐴(𝑎 ,‬‬
‫) 𝑎 ‪𝐴𝐵⃗ = (𝑏 − 𝑎 , 𝑏 −‬‬
‫הסבר ‪ :‬ידוע כי ‪:‬‬

‫) 𝑏 ‪𝑂𝐴 = (𝑎 , 𝑎 ) 𝑂𝐵⃗ = (𝑏 ,‬‬
‫⃗‬
‫וע"פ הכלל לחיבור וקטורים ידוע כי ⃗𝐵𝐴 = ⃗𝐴𝑂 ‪𝑂𝐵⃗ −‬‬

‫) 𝑎 ‪(𝑏 − 𝑎 , 𝑏 −‬‬ ‫ולכן ) 𝑎 ‪𝐴𝐵⃗ = (𝑏 − 𝑎 , 𝑏 −‬‬
‫הווקטור ⃗𝐵𝐴 שווה לווקטור ⃗𝐶𝑂 ‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫שאלה ‪ – 7‬נתונות הנקודות ‪ A‬ו‪ B -‬מצא את הווקטור ⃗𝑩𝑨‪.‬‬
‫ואת | ⃗𝐵𝐴| ‪ .‬שרטטו במערכת צירים את הווקטור ⃗‪ AB‬ואת הווקטור השווה לו היוצא מראשית‬
‫הצירים‪.‬‬
‫)‪A(2,1) , B(7,4‬‬ ‫א‪.‬‬

‫)‪A(3,2) , B(1,1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪A(2,-4) , B(3,-6‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫)‪A(-1,-5) , B(2,3‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בשאלה זו‪ ,‬יש לשרטט את כל הווקטורים במערכת צירים אחת‪.‬‬ ‫שאלה ‪.8‬‬
‫‪. m  AB,‬‬ ‫נתונות הנקודות )‪ . A(2, 1), B(4,1), C(5, 4‬נתון כי ‪n  AC‬‬
‫א‪ .‬רשמו את הקואורדינטות של ‪ , m , n‬שרטטו את הווקטורים ‪ , m , n‬חשבו את‬
‫‪m , n‬‬
‫)האורכים של הווקטורים ‪.( m , n‬‬
‫‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נתון כי ‪ . p  m  n‬רשמו את הקואורדינטות של ‪ , p‬שרטטו את ‪ , p‬חשבו את‬

‫‪p‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .‬רשמו את הקואורדינטות של ‪ , u‬שרטטו את ‪ , u‬חשבו את‬ ‫ג‪ .‬נתון כי ‪1‬‬

‫‪u‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . AF  u‬הסבירו מדוע ‪ F‬היא אמצע הקטע‬ ‫ד‪ .‬ע"י שימוש בסעיף ג' מצאו נקודה ‪ F‬כך ש‪-‬‬
‫‪. AB‬‬
‫‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נתון כי ‪ . v  2m‬רשמו את הקואורדינטות של ‪ , v‬שרטטו את ‪ , v‬חשבו את‬

‫‪v‬‬
‫וכי הכיוון של ‪ w‬מנוגד לכיוון של ‪. n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‪ .‬נתון כי הווקטור ‪ w‬מקביל לווקטור ‪, n‬‬
‫‪w ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫רשמו את הקואורדינטות של ‪ , w‬שרטטו את ‪3, w‬חשבו את‬
‫‪w‬‬
‫‪) BD  w‬כאשר ‪ w‬הוא הווקטור שמוגדר בסעיף ו'(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מצאו את הנקודה ‪ D‬כך ש‪-‬‬
‫שאלה ‪ .9‬ע"י שימוש בווקטורים‪ ,‬מצא את קצהו השני של קטע אם קצהו האחד בנקודה ‪ A‬והאמצע‬
‫שלו בנקודה ‪:B‬‬
‫ב‪.B(-0.5 , 2.5) ,A(6 , 5) .‬‬ ‫א‪.B(-2 , 2) ,A(4 , -9) .‬‬
‫שאלה ‪ .10‬במשולש ‪ ABC‬קודקוד ‪ A‬הוא בנקודה )‪ .(6 , 4‬הנקודה )‪ (1.5 , 3‬היא אמצע הצלע ‪AB‬‬
‫והנקודה )‪ (0.5 , -0.5‬היא אמצע הצלע ‪ .BC‬ע"י שימוש בווקטורים‪ ,‬מצא את הקודקודים ‪ B‬ו‪ C-‬ואת‬
‫אמצע הצלע ‪.AC‬‬
‫תשובה‪. (5, 12 ) , C (4, 3) , B(3, 2) :‬‬
‫‪63‬‬
‫‪C‬‬ ‫שאלה ‪ .11‬במקבילית ‪ ABCD‬נתונים הקדקודים הבאים‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪ . A(1, 2),‬מצאו את קדקוד ‪ D‬ע"י שימוש בווקטורים‪.‬‬ ‫)‪B(3,1), C(4,5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪. A(3,0),‬‬ ‫שאלה ‪ .12‬במקבילית ‪ ABCD‬נתונים הקדקודים הבאים‪B(2, 1) :‬‬
‫‪C‬‬
‫נתון כי האלכסונים של ‪ ABCD‬נחתכים בנקודה )‪ . P(1, 2‬מצאו את קדקודים‬
‫‪P‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ C, D‬ע"י שימוש בווקטורים‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ . A(5,1),‬נתון כי הנקודה ‪ C‬נמצאת‬ ‫שאלה ‪ .13‬נתונות הנקודות )‪B(7, 4‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AC 1‬‬
‫‪ .‬מצאו את הנקודה ‪ C‬ע"י שימוש בווקטורים‪.‬‬ ‫על הקטע ‪ AB‬כך ש‪ -‬‬
‫‪BC 2‬‬
‫שאלה ‪ .14‬נתונות הנקודות )‪ . A(4, 2), C (16,8‬נתון כי הנקודה ‪ C‬נמצאת על הקטע ‪) AB‬בין הנקודות‬
‫‪AC 2‬‬
‫‪ .‬מצאו את הנקודה ‪ B‬ע"י שימוש בווקטורים‪.‬‬ ‫‪ ( A, B‬כך ש‪ -‬‬
‫‪BC 3‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪. A(2, 1),‬‬ ‫שאלה ‪ .15‬במשולש ‪ ABC‬נתונים הקדקודים הבאים‪B(4,1) :‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪AD 1‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נתון כי הנקודה )‪ D(5, 2‬נמצאת על הצלע ‪ AC‬כך ש‪ -‬‬
‫‪DC 3‬‬
‫מצאו את הקדקוד ‪ C‬ע"י שימוש בווקטורים‪.‬‬ ‫א(‬

‫מצאו את אמצע צלע ‪ BC‬ע"י שימוש בווקטורים‪.‬‬ ‫ב(‬
‫‪64‬‬

‏لقطة شاشة ٢٠٢٤-٠٣-١٥ في ٤.٥٨.٣٦ ص

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

‏لقطة شاشة ٢٠٢٤-٠٣-١٥ في ٤.٥٨.٣٦ ص

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫קורס מתמטיקה‬

‫חוברת מלווה לקורס‬

‫קבוצה – אוסף של עצמים‪ .‬כל עצם נקרא איבר‪.‬‬

‫כתיבת קבוצה בשתי דרכים‪:‬‬

‫שתי דרכים עיקריות להצגת התכונה המייחדת את אברי הקבוצה ‪:‬‬

‫}‪𝐴 = {𝑥| 𝑥 > 10‬‬

‫שמות לקבוצות – מקובל להשתמש באותיות לטיניות גדולות‪.‬‬

‫קבוצות מיוחדות‪ :‬נהוג לחלק את מערכת המספרים לקבוצות ‪:‬‬

‫}𝑩 ∈ 𝒙 או 𝑨 ∈ 𝒙 |𝒙{ = 𝑩𝑼𝑨‬

‫‪A  B   x x  A and x  B‬‬

‫שאלה ‪ 1‬מצאו את האיחוד‪ ,‬החיתוך וההפרש של הקבוצות הבאות‪.‬‬

‫}‪A = {1, 2,3} , B = {3, 4,5‬‬ ‫א‪.‬‬

‫שאלה ‪ 2‬רשמו בכתיב של קבוצות ‪:‬‬

‫‪5 ∙ 6 + 3(17 − 5 ∙ 2) )7‬‬ ‫‪3 + 5 ∙ 4 )1‬‬

‫‪10 ∙ 2 − 2(12 − 15: 3) )8‬‬ ‫‪(8 + 2 ∙ 3) ∙ 2 )2‬‬

‫‪37 − {21 − 5(4 ∙ 3 − 10) + 9} )9‬‬ ‫‪12-2:2 )3‬‬

‫‪5(3 ∙ 4 − 14: 2) + 8{13 − 20: (4 + 3 ∙ 2)} )10‬‬ ‫‪12: 6: 2 )4‬‬

‫‪4 : (8: 4 + 2) − (3 + 2 ∙ 4 − 5) : 9 )11‬‬

‫‪4 ∙ (−3) )10‬‬ ‫‪−7 + (+5) )1‬‬

‫‪∙ ∙ )12‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪)1‬‬

‫‪:‬‬ ‫‪)13‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫‪)2‬‬

‫‪1: )14‬‬ ‫‪− +‬‬ ‫‪)3‬‬

‫‪4 : )15‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫‪)4‬‬

‫‪5 : 2 )16‬‬ ‫‪+ +‬‬ ‫‪)5‬‬

‫‪8 ∙ 2 )17‬‬ ‫‪− +‬‬ ‫‪)6‬‬

‫‪6+ − −‬‬ ‫‪)18‬‬ ‫‪2 + +‬‬ ‫‪)7‬‬

‫‪12 − 3 + −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪)19‬‬ ‫‪+ − +‬‬ ‫‪)8‬‬

‫‪∙ − 3 ∙ : )20‬‬ ‫‪+1 +‬‬ ‫‪)9‬‬

‫‪2 : − ∙ : + 4 : 8 ∙ )21‬‬ ‫‪1 + 2 − + 1 )10‬‬

‫‪𝑎 = 2 ,𝑏 = 3 ,𝑐 = 2‬‬ ‫‪2𝑎 − 3𝑐 + 𝑏 )1‬‬

‫‪𝑎 = −1 , 𝑏 = −2 , = 3‬‬ ‫‪3𝑎 − 3(2𝑎 − 𝑏) + 𝑐 )2‬‬

‫𝑥 ‪𝑥 = −1 , 𝑦 = 5 , 𝑧 = 4 𝑥 − 3𝑦 𝑥 + 2𝑥𝑦𝑧 −‬‬ ‫‪)3‬‬

‫‪𝑥 = 7 ,𝑎 = 3‬‬ ‫‪(3𝑥 − 4𝑎)(3𝑥 + 4𝑎) )4‬‬

‫= ‪x = −3 , y = 5 , z‬‬ ‫‪− 3(𝑥 − 4𝑥𝑦)𝑧 )5‬‬

‫‪𝑥 = −2 , 𝑎 = 3 , 𝑐 = 4 , 𝑘 = −1‬‬ ‫‪)6‬‬

‫‪ .1.5‬כינוס אברים דומים‬

‫‪3𝑥 − 10𝑥 + 4𝑥 − 8𝑥 )1‬‬

‫פתחו את הסוגריים הבאים בשימוש חוק הפילוג וכנסו אברים דומים‬

‫‪−6(3𝑎 − 5𝑏 + 2𝑐) )2‬‬

‫‪𝑥(2𝑥 − 6𝑥𝑦 + 𝑥 ) )3‬‬

‫‪−2(3𝑎 − 2𝑎𝑏)10𝑎 )4‬‬

‫‪3𝑎 𝑏 𝑐(−5𝑎𝑏 + 5𝑎 − 2𝑎𝑐 + 10𝑎 𝑏𝑐 ) )7‬‬

‫‪5(2𝑥 − 4) − 5(2𝑥 − 3) )8‬‬

‫‪6(3𝑥 − 7) + 2(1 − 3𝑥) − 7(8𝑥 − 10) )9‬‬

‫‪3(𝑥 − 7𝑥 + 8)2 + 2𝑥 − (−10 + 4𝑥) )10‬‬

‫‪3𝑥(2𝑥 + 5𝑥) + (10𝑥63 − 6𝑥 ) ∙ (−3𝑥) )11‬‬

‫‪2𝑚{3𝑐 − 4𝑥 + 3(𝑚 + 𝑎)} − 7𝑚{𝑚 − 6(𝑥 + 𝑎) + 4𝑐} )12‬‬

‫‪−{2𝑚 − (4𝑚 + 4𝑐 − 6𝑚𝑐)2𝑚}3𝑐 + {5𝑚 − 𝑐(7 − 2𝑚}2𝑚𝑐 )13‬‬

(2𝑥 − 6)(3𝑥 + 4) )15

(5𝑥 − 3)(7 − 4𝑥) )16

−(2𝑎 + 5)(𝑎 − 1) )17

−(𝑏 + 5)(𝑏 − 2) )18

−(6𝑥 − 2𝑥 + 2)(𝑥 + 5) )20

3𝑥(2𝑥 − 6) − (𝑥 + 4)(𝑥 + 2) )22

−4(3𝑚 − 9)(𝑚 + 5) )23

(𝑎 − 2)(𝑎 + 5)(3𝑎 − 3) )25

(1 − 2𝑏 )(2𝑏 − 2)(4𝑏 + 6) )26

‫𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏) = 𝑎 + 3𝑎 𝑏 + 3𝑎𝑏 +‬‬ ‫𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏) = 𝑎 + 2𝑎𝑏 +‬‬

‫𝑏 ‪(𝑎 − 𝑏) = 𝑎 − 3𝑎 𝑏 + 3𝑎𝑏 −‬‬ ‫𝑏 ‪(𝑎 − 𝑏) = 𝑎 − 2𝑎𝑏 +‬‬

‫𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏)(𝑎 − 𝑏) = 𝑎 −‬‬

‫שאלה ‪ : 1‬פתחו את הסוגריים הבאים באמצעות נוסחאות הכפל המקוצר ‪:‬‬

‫‪(4𝑥 − 3) )12‬‬ ‫)‪(𝑥 + 2‬‬ ‫‪)1‬‬

‫‪−(𝑥 − 3) )13‬‬ ‫)‪(𝑥 + 6‬‬ ‫‪)2‬‬

‫‪−(𝑥 + 7) )14‬‬ ‫)‪(𝑥 + 3‬‬ ‫‪)3‬‬