‫אוניברסיטת ת״א‬

‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬

‫מדידות ומתמרים‬

‫פתרון תרגיל בית ‪& Pulse Oximetry ,Hot Wire Anemometry ,Thermodilution -4‬‬
‫‪Amplifiers‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬ה נ ח ו ת ה ש י ט ה ‪:‬‬
‫כל הנוזל הקר מוזרק בבת אחת‪ ,‬בפעימה אחת‪.‬‬ ‫•‬
‫הערבוב בחדר מושלם‪.‬‬ ‫•‬
‫הנוזל עבר מהעלייה לחדר בפעימה אחת‪.‬‬ ‫•‬
‫ההזרקה מסתיימת לפני תחילת החישוב )אין ‪.(recirculation‬‬ ‫•‬
‫אין איבוד אנרגיה תרמית בלב ובתוך הקטטר‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ CO‬קבוע‪.‬‬ ‫•‬
‫כמות הנוזל המוזרק קטנה יחסית לנפח החדר‪.‬‬ ‫•‬
‫אין ״נפח״ מת בקטטר‪.‬‬ ‫•‬

‫ב‪ .‬עבור כל מקרה נחשב ‪ EF‬ל‪ 3-‬מדרגות ונמצע‪ .‬נסתכל על מדרגות בין )‪:(5,6) ,(4,5) ,(3,4‬‬
‫עבור הריבועים‪:‬‬
‫‪𝑇,‬‬ ‫‪36.3 − 37‬‬ ‫‪0.7‬‬
‫‪𝐸𝐹($,&) = 1 −‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫‪𝑇,-.‬‬ ‫‪35.6 − 37‬‬ ‫‪1.4‬‬
‫‪𝑇,‬‬ ‫‪36.6 − 37‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪𝐸𝐹(&,6) = 1 −‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪= 0.43‬‬
‫‪𝑇,-.‬‬ ‫‪36.3 − 37‬‬ ‫‪0.7‬‬
‫‪𝑇,‬‬ ‫‪36.8 − 37‬‬ ‫‪0.2‬‬
‫‪𝐸𝐹(6,7) = 1 −‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫‪𝑇,-.‬‬ ‫‪36.6 − 37‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪𝐸𝐹($,&) + 𝐸𝐹(&,6) + 𝐸𝐹(6,7) 0.5 + 0.43 + 0.5‬‬
‫= 𝐹𝐸‬ ‫=‬ ‫‪= 0.476 = 47.6%‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫עבור המשולשים‪:‬‬
‫‪𝑇,‬‬ ‫‪35.9 − 37‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫‪𝐸𝐹($,&) = 1 −‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪= 0.48‬‬
‫‪𝑇,-.‬‬ ‫‪34.9 − 37‬‬ ‫‪2.1‬‬
‫‪𝑇,‬‬ ‫‪36.5 − 37‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪𝐸𝐹(&,6) = 1 −‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪= 0.54‬‬
‫‪𝑇,-.‬‬ ‫‪35.9 − 37‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫‪𝑇,‬‬ ‫‪36.7 − 37‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪𝐸𝐹(6,7) = 1 −‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪= 0.4‬‬
‫‪𝑇,-.‬‬ ‫‪36.5 − 37‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪𝐸𝐹($,&) + 𝐸𝐹(&,6) + 𝐸𝐹(6,7) 0.48 + 0.54 + 0.4‬‬
‫= 𝐹𝐸‬ ‫=‬ ‫‪= 0.473 = 47.3%‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬
‫ג‪ .‬פתרון השאלה בשתי דרכים‪:‬‬
‫דרך א׳‪:‬‬
‫ידוע שמתקיים‪:‬‬
‫𝑂𝐶‬
‫= 𝑉𝑆‬
‫𝑅𝐻‬
‫מהגרף ניתן לראות כי עבור שני המקרים‪:‬‬
‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬ ‫𝑠𝑡𝑎𝑒𝑏‬
‫‪𝐻𝑅 = 1‬‬ ‫‪= 60‬‬
‫𝑐𝑒𝑠‬ ‫𝑛𝑖𝑚‬
‫נחשב את 𝑂𝐶 מתוך‪:‬‬
‫‪𝜌O 𝐶O 𝑉O 𝑇O‬‬ ‫‪𝑉O 𝑇O‬‬
‫= ‪𝐹LM‬‬ ‫=‬
‫𝑡𝑑 ‪𝜌LM 𝐶LM ∫ 𝑇LM 𝑑𝑡 ∫ 𝑇LM‬‬
‫נחשב את האינטגרל עבור כל מקרה ונציב בנוסחאות‪:‬‬
‫עבור הריבועים‪:‬‬

‫] 𝑐𝑒𝑠 ⋅ 𝐶‪R 𝑇LM 𝑑𝑡 = −1 ⋅ (2.8 + 1.4 + 0.7 + 0.4 + 0.2 + 0.1 + 0.05) = −5.65[°‬‬

‫‪𝑉O 𝑇O‬‬ ‫)‪10 ⋅ (−37‬‬ ‫𝑙𝑚‬ ‫𝑟𝑒𝑡𝑖𝐿‬

‫= ‪𝐶𝑂 = 𝐹LM‬‬ ‫=‬ ‫‪= 65.48‬‬ ‫‪= 3.93 Y‬‬ ‫\‬
‫𝑡𝑑 ‪∫ 𝑇LM‬‬ ‫‪−5.65‬‬ ‫𝑐𝑒𝑠‬ ‫𝑛𝑖𝑚‬
‫‪𝐶𝑂 3.93‬‬ ‫𝑟𝑒𝑡𝑖𝐿‬
‫= 𝑉𝑆‬ ‫=‬ ‫‪= 0.065 Y‬‬ ‫\‬
‫𝑅𝐻‬ ‫‪60‬‬ ‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬
‫עבור המשולשים‪:‬‬

‫]𝑐𝑒𝑠 ⋅ 𝐶‪R 𝑇LM 𝑑𝑡 = −1 ⋅ (4.2 + 2.1 + 1.1 + 0.5 + 0.3 + 0.2 + 0.1) = −8.5[°‬‬

‫‪𝑉O 𝑇O‬‬ ‫)‪10 ⋅ (−37‬‬ ‫𝑙𝑚‬ ‫𝑟𝑒𝑡𝑖𝐿‬

‫= ‪𝐶𝑂 = 𝐹LM‬‬ ‫=‬ ‫‪= 43.53‬‬ ‫‪= 2.61 Y‬‬ ‫\‬
‫𝑡𝑑 ‪∫ 𝑇LM‬‬ ‫‪−8.5‬‬ ‫𝑐𝑒𝑠‬ ‫𝑛𝑖𝑚‬
‫‪𝐶𝑂 2.61‬‬ ‫𝑟𝑒𝑡𝑖𝐿‬
‫= 𝑉𝑆‬ ‫=‬ ‫‪= 0.043 Y‬‬ ‫\‬
‫𝑅𝐻‬ ‫‪60‬‬ ‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬
‫דרך ב׳‪:‬‬
‫מכיוון שחישבנו כבר את ‪ EF‬וה‪ EDV -‬נתון‪ ,‬ניתן למצוא את ‪ SV‬מתוך ההגדרה‪:‬‬
‫𝑉𝐷𝐸 ⋅ 𝐹𝐸 = 𝑉𝑆‬
‫עבור הריבועים‪:‬‬
‫𝑙𝑚‬ ‫𝑟𝑒𝑡𝑖𝐿‬
‫‪𝑆𝑉 = 𝐸𝐹 ⋅ 𝐸𝐷𝑉 = 0.476 ⋅ 132.1 = 62.88 Y‬‬ ‫‪\ = 0.063 Y‬‬ ‫\‬
‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬ ‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬
‫עבור המשולשים‪:‬‬
‫𝑙𝑚‬ ‫𝑟𝑒𝑡𝑖𝐿‬
‫‪𝑆𝑉 = 𝐸𝐹 ⋅ 𝐸𝐷𝑉 = 0.473 ⋅ 88.1 = 41.7 Y‬‬ ‫‪\ = 0.042 Y‬‬ ‫\‬
‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬ ‫𝑡𝑎𝑒𝑏‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫א‪ .‬ה ת נ ג ד ו ת ה ת ר מ י ס ט ו ר ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪𝑅^ (𝑇_`a = 37°𝐶) = 3.36𝑘 ⋅ 𝑒 &cccd$.c-efgh = 2𝑘Ω‬‬
‫הספק החום על התרמיסטור‪:‬‬
‫‪𝑉^e 16‬‬
‫= ^𝑃‬ ‫=‬ ‫𝑊𝑚‪= 8‬‬
‫𝑘‪𝑅^ 2‬‬
‫חימום עצמי כתוצאה מהספק זה‪:‬‬
‫‪𝑃a‬‬ ‫𝑊𝑚‪8‬‬
‫= 𝑇‪Δ‬‬ ‫=‬ ‫𝐶‪= 4°‬‬
‫𝑊𝑚 ‪𝐷. 𝐶 2‬‬
‫𝐶‪°‬‬
‫כלומר טמפ׳ ליבת התרמיסטור הינה‪:‬‬
‫𝐶‪𝑇 = 37 + 4 = 41°‬‬
‫וההתנגדות בטמפ׳ זו‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪𝑅^ (𝑇 = 41°𝐶) = 3.36𝑘 ⋅ 𝑒 &cccd$.&-efgh = 1.7𝑘Ω‬‬

‫הסבר‪ :‬שימו לב שזוהי תוצאה מקורבת‪ .‬על‬

‫מנת להגיע לתוצאה המדויקת יש לחזור‬
‫ולהציב את ^𝑅 שקיבלנו בנוסחה עבור ^𝑃‪,‬‬
‫וכך הלאה עד להתכנסות‪ .‬למעשה ביצענו כאן‬
‫איטרציה אחת של התהליך הנומרי למציאת‬
‫‪ T‬ו ‪.𝑅 ^ -‬‬

‫בפועל‪ ,‬התיקונים הבאים כבר פחות משמעותיים‪:‬‬

‫‪T‬‬
‫‪42‬‬

‫‪40‬‬
‫]‪T [°C‬‬

‫‪38‬‬

‫‪36‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬
‫]‪Iteration number [#‬‬
‫‪RT‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1.9‬‬
‫] ‪RT [k‬‬

‫‪1.8‬‬

‫‪1.7‬‬

‫‪1.6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬
‫]‪Iteration number [#‬‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬

‫ב‪ .‬מצד אחד‪:‬‬

‫‪𝑉^e 16‬‬
‫= ^𝑃‬ ‫=‬ ‫𝑊𝑚‪= 8‬‬
‫𝑘‪𝑅^ 2‬‬
‫מצד שני‪ ,‬לפי נוסחת פיזור החום וחוק קינג‪:‬‬
‫𝑇‪𝑃^ = ℎ𝐴 ^ Δ𝑇 = o𝐷. 𝐶 + 0.5√𝑣r ⋅ Δ‬‬
‫נשווה בין שני הביטויים ונקבל‪:‬‬
‫𝑊𝑚‪o𝐷. 𝐶 + 0.5√𝑣r ⋅ Δ𝑇 = 8‬‬
‫]𝑊𝑚[ ‪8‬‬
‫= 𝑇‪Δ‬‬
‫𝑣√‪𝐷. 𝐶 + 0.5‬‬
‫‪tt‬‬
‫עבור המהירות ‪: 𝑣 = 4 s uvw x‬‬ ‫•‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫= 𝑇‪Δ‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫𝐶‪= 2.67°‬‬
‫𝑣√‪𝐷. 𝐶 + 0.5‬‬ ‫‪2 + 0.5√4‬‬ ‫‪3‬‬
‫הטמפרטורה בפועל‪:‬‬
‫𝐶‪𝑇 = 37 + 2.67 = 39.67°‬‬
‫ההתנגדות‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪𝑅^ (𝑇 = 39.67°𝐶) = 3.36𝑘 ⋅ 𝑒 &cccd$.e.7y-efgh = 1.79𝑘Ω‬‬
‫‪tt‬‬
‫עבור המהירות ‪: 𝑣 = 8 s uvw x‬‬ ‫•‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫= 𝑇‪Δ‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫𝐶‪= 2.34°‬‬
‫𝑣√‪𝐷. 𝐶 + 0.5‬‬ ‫‪2 + 0.5√8‬‬ ‫‪3.4‬‬
‫הטמפרטורה בפועל‪:‬‬
‫𝐶‪𝑇 = 37 + 2.34 = 39.34°‬‬
‫ההתנגדות‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪𝑅^ (𝑇 = 39.67°𝐶) = 3.36𝑘 ⋅ 𝑒 &cccd$.e.$&-efgh = 1.81𝑘Ω‬‬

‫שאלה ‪:3‬‬
‫א‪ .‬טמפרטורת התרמיסטור צריכה להתייצב על‪ ,𝑇 = 37 + 4 = 41°𝐶 :‬ולכן כדי לאזן את הגשר נבחר‪:‬‬
‫‪𝑅 = 𝑅^ (41°𝐶) = 1.7 𝑘Ω‬‬
‫נחשב את הביטוי למהירות כפי שראינו בתרגול )ע״פ הנתונים בשאלה הקודמת ‪:𝑛 = 0.5, 𝐵 = 0.5‬‬
‫‪.‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪o𝑉_`a − 𝑉~v• r‬‬ ‫‪(𝑉_`a + 5)e‬‬
‫⎛‬ ‫‪−‬‬ ‫‪𝐷.‬‬ ‫𝐶‬ ‫⎞‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑇‪4𝑅^ Δ‬‬ ‫‪4 ⋅ 1.7 ⋅ 4‬‬
‫⎜=𝑣‬ ‫‪⎟ =ƒ‬‬ ‫‪„ = (0.073(𝑉_`a + 5)e − 4)e‬‬
‫𝐵‬ ‫‪0.5‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫…‪t‬‬
‫לכן על מנת לחשב הספק ב‪ 𝑚𝑊 -‬הצבנו את ^𝑅 ב‪.𝑘Ω -‬‬ ‫†‪°‬‬
‫שימו לב כי ‪ D.C‬נתון ביחידות של‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬

‫חישוב המהירות עבור מתחי המוצא הנתונים‪:‬‬

‫𝑚𝑚‬
‫] 𝑉[ ‪𝑉_`a‬‬ ‫‪𝑣 = s‬‬ ‫‪x‬‬
‫𝑐𝑒𝑠‬
‫‪8‬‬ ‫‪69.5‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪106.25‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪292.3‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪794.84‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪1732.64‬‬

‫ב‪ .‬אם נשרטט במטלב את )𝑣(𝑓 = ‪ 𝑉_`a‬נקבל )ניתן גם לשרטט ידנית לפי הנקודות ולראות התנהגות‬
‫אקספוננציאלית(‪:‬‬

‫)‪Vout = f(v‬‬
‫‪20‬‬

‫‪18‬‬

‫‪16‬‬

‫‪14‬‬
‫]‪Vout [ Volt‬‬

‫‪12‬‬

‫‪10‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪1800‬‬
‫]‪v [mm/sec‬‬

‫ג‪ .‬החימום העצמי משפיע על טמפ׳ התרמיסטור ועל ההתנגדות שלו עד להתכנסות‪ ,‬וההנחה כי 𝑇‪ Δ‬הינו‬
‫קבוע ושווה ל‪ 4°𝐶 -‬אינה נכונה‪ .‬למעשה הפתרון מוערך ע״י איטרציה בודדת ולכן הינו אומדן לתוצאה‪.‬‬
‫הדרך היותר נכונה לפתור את המעגל היא באמצעות איטרציות עד להתכנסות לשם מציאת נקודת‬
‫העבודה של המעגל‪.‬‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬כאמור‪ ,‬וכפי שרואים באיור למטה )שראינו בכיתה(‪ ,‬ספקטרום הבליעה של ההמוגלובין המחומצן והלא‬
‫מחומצן שונה באורכי גל אלו‪ ,‬כך שעבור האזור האדום המוגלובין מחומצן יבלע הרבה פחות מהמוגלובין‬
‫לא מחומצן‪ ,‬ולהיפך באזור האינפרה‪-‬אדום‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתמשים בטווח של ‪ 600-1000nm‬מכיוון שבאורכי‬
‫גל אלו יש הכי מעט ניחות ברקמות הגוף )מים בולעים אורכי גל גדולים יותר‪ ,‬והרקמות בולעות אורכי‬
‫גל קצרים יותר(‪.‬‬

‫ב‪ .‬שגיאות מדידה אפשריות‪:‬‬

‫צבע לציפורניים מהווה גורם בליעה לאור ולכן עלול למסך את מעבר האור ולגרום לתוצאות‬ ‫•‬
‫נמוכות ושגויות של רווית החמצן בדם‪ .‬לכן כדאי להשתמש בלק ללא צבע או לחילופין למדוד‬
‫באזור אחר )על תנוך האוזן למשל(‪.‬‬
‫במצב של שוק היפוולמי‪ ,‬כלומר עקב ירידה בנפח הדם‪ ,‬ישנה ירידה בפרפוזיית הדם לגפיים‬ ‫•‬
‫ולאיברים פריפריים‪ .‬עקב פרפוזיית הדם נמוכה השינוי הפולסטילי יהיה חלש והסנסור עלול‬
‫להתקשות בזיהוי הסיגנל והבדלתו מרעשי הרקע‪.‬‬
‫מדידה בזמן תנועה‪ ,‬כל שכן ריצה‪ ,‬עלולה לגרום ל‪ ,motion artifact-‬ובעקבות זאת הזזה של‬ ‫•‬
‫הסנסור‪ .‬ז ה ו ג ו ר ם מ ש מ ע ו ת י ל ש ג י א ו ת ו ב ע י ק ר ל ה ת ר א ו ת ש ו ו א ‪ .‬ב מ ח ק ר ש נ ע ר ך ב י ח י ד ו ת ט י פ ו ל‬
‫נמרץ נמצא כי ‪ 50%‬מהתראות השווא במכשירי ‪ pulse oximeter‬מקורן בעיקר עקב תנועות‬
‫החולה )גם תנועות לא רצוניות כגון רעידות של הגוף( והזזה של הסנסור‪ .‬היום בעזרת עיבוד‬
‫אות מצליחים להתגבר יותר ויותר על רעש מסוג זה‪.‬‬
‫ת ר ו פ ו ת מסוימות ‪ ,‬כ מ ו ח ו ס מ י ע צ ב כ פ י ש מ ו פ י ע ב ש א ל ה ‪ ,‬ע ל ו ל י ם ל ג ר ו ם ל כ י ו ו ץ כ ל י ד ם‬ ‫•‬
‫פריפריים‪ ,‬כך שזרימת הדם שם תהיה פחותה והסיגנל יהיה פחות ברור וקריא‪.‬‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬
‫שאלה ‪5‬‬

‫ˆ𝑉‬ ‫‪𝑉L‬‬ ‫𝑉‪1‬‬

‫)‪(2‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫ˆ𝑉‬

‫)‪(1‬‬

‫‪ KCL‬בצומת )‪:(1‬‬
‫ˆ𝑉 ˆ𝑉 ‪𝑉_`a −‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= → 𝑉ˆ = 𝑉_`a‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ KCL‬בצומת )‪:(2‬‬

‫‪𝑉ˆ − 1 𝑉ˆ − 𝑉L‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪= 0 → 𝑉L = 3𝑉ˆ − 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ KCL‬בצומת )‪:(3‬‬

‫‪1 − 𝑉L 1 − 𝑉_`a‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪= 0 → 𝑉_`a = 3 − 2𝑉L‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‹ ‪𝑉_`a = 3 − 2𝑉L = 3 − 2(3𝑉ˆ − 2) = 7 − 6𝑉ˆ = 7 − 6 Š 𝑉_`a‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫𝑉‪𝑉 = 7 → 𝑉_`a = 4‬‬
‫‪4 _`a‬‬