You are on page 1of 2

‫אורך גיאוגרפי של נקודה)‪ (λ‬נמדד מערבה‬ ‫גליות הגיאוגיד ‪N=h-H -‬‬ ‫משפט הסינוסים ‪𝒄/𝐬𝐢𝐧𝜸 = 𝒂/𝒔𝒊𝒏𝜶 = 𝒃/𝒔𝒊𝒏𝜷 -‬‬

‫ומזרחה מקו גריניץ' ‪0 ≤ λ ≤ 180 E/W‬‬ ‫‪ – N‬ההפרש בין גובה אליפסואידלי לגובה אורתומטרי‬ ‫משפט הקוסינוסים – 𝜸𝐬𝐨𝐜 𝒃 𝒂 𝟐 ‪𝒄𝟐 = 𝒂𝟐 + 𝒃𝟐 −‬‬
‫רוחב גיאוגרפי של נקודה )‪ (φ‬נמדד צפונה‬ ‫‪ – h‬גובה אליפסואידלי מרחק לאורך ניצב לאליפסואיד‬ ‫סכום זוויות במשולש ‪𝜶 + 𝜷 + 𝜸=𝟏𝟖𝟎°‬‬
‫ודרומה מקו המשווה ‪0 ≤ φ ≤ 90 N/S‬‬ ‫‪ – H‬גובה אורתומטרי‪ ,‬מרחק לאורך האנך לגיאוגיד‬
‫נוסחת היטל‬
‫‪X, Y, Z <--> φ, λ, h <--> x, y‬‬ ‫פרמטרים של אליפסואיד‪:‬‬
‫הציר הגדול ‪ - a‬רדיוס מעגל במישור של קו המשווה‬
‫יחידות למדידת מרחקים אורך‬ ‫הציר הקטן ‪ - b‬מרחק ממרכז האליפסואיד אל כל אחד‬
‫‪ 1‬קילומטר = ‪ 1,000‬מטר‬ ‫מהקטבים‬ ‫משולש ישר זווית‬
‫‪ 1‬מ' = ‪ 100‬סנטימטר‬ ‫פחיסות ‪ – f‬מדד "המעיכות" – ‪0 < f = (a-b) / a < 1‬‬ ‫𝒃‪𝜶=𝐭𝐚𝐧−𝟏𝒂/‬‬ ‫𝒃‪𝐭𝐚𝐧𝜶=𝒂/‬‬ ‫𝒄‪𝐜𝐨𝐬𝜶=𝒃/‬‬ ‫𝒄‪𝐬𝐢𝐧𝜶=𝒂/‬‬
‫‪ 1‬ס"מ = ‪ 10‬מ"מ‬ ‫𝒂‪𝜷=𝒕𝒂𝒏−𝟏𝒃/‬‬ ‫𝒂‪𝒕𝒂𝒏𝜷=𝒃/‬‬ ‫𝒄‪𝒄𝒐𝒔𝜷=𝒂/‬‬ ‫𝒄‪𝒔𝒊𝒏𝜷=𝒃/‬‬
‫‪ 1‬דצימטר = ‪ 10‬ס"מ‬ ‫𝟎=‪𝐭𝐚𝐧𝟎°‬‬ ‫𝟏=‪𝐜𝐨𝐬𝟎°‬‬ ‫𝟎=‪𝐬𝐢𝐧𝟎°‬‬
‫יחידות למדידת זוויות )סיבוב(‬ ‫‪∞=𝐭𝐚𝐧𝟗𝟎°‬‬ ‫𝟎=‪𝐜𝐨𝐬𝟗𝟎°‬‬ ‫𝟏=‪𝐬𝐢𝐧𝟗𝟎°‬‬
‫מעגל )סיבוב שלם( ‪( 360° -‬מעלות‬ ‫‪ +50000 metter‬ישנה‪ = Y‬חדשה‪Y‬‬ ‫‪𝒕𝒂𝒏−𝟏≤𝟗𝟎°≥𝟎°‬‬ ‫𝟎≥𝒏𝒂𝒕≥∞‬ ‫𝟎≥𝟏≤𝒔𝒐𝒄‬ ‫𝟎≥𝟏≤𝒏𝒊𝒔‬
‫‪) 60' = 1°‬דקות( )'‪(1°/60 = 1‬‬ ‫‪ +500000 metter North Ramon‬ישנה‪ = X‬חדשה‪X‬‬
‫'‪) 60'' = 1‬שניות( )''‪(1' /3600 = 1'/60=1‬‬
‫‪ -500000 metter South Ramon‬ישנה‪ = X‬חדשה‪X‬‬
‫סד"פ בעיה גיאודטית ישרה‪:‬‬ ‫סד"פ בעיה גיאודטית הפוכה‪:‬‬
‫‪.1‬מחשבים 𝑪𝑨𝒛𝑨 ‪:‬‬ ‫מחשבים מרחק‪𝑳𝑨𝑩 : 𝑳𝑨𝑩=√(Δ𝒚𝑨𝑩𝟐+Δ𝒙𝑨𝑩𝟐) -‬‬
‫)‪𝛂𝐀C = tan−𝟏 (Δ𝐲𝐀C/Δ𝐱𝐀C‬‬
‫‪.2‬מחשבים 𝑩𝑨𝒛𝑨 ‪:‬‬ ‫מחשבים‪𝑨𝒛𝑨𝑪 (𝛂𝐀C) : 𝛂𝐀C = tan−𝟏 (Δ𝐲𝐀C/Δ𝐱𝐀C) -‬‬
‫𝜷‪𝑨𝒛𝑨𝑩=𝑨𝒛𝑨𝑪+‬‬
‫מחשבים‪𝑨𝒛𝑨𝑩 (𝛂𝐀𝐁) : 𝛂𝐀𝐁 = tan−𝟏 (Δ𝐲𝐀𝐁/Δ𝐱𝐀𝐁) -‬‬
‫‪Δ𝒚𝑨𝑩=𝑳𝑨𝑩∗𝒔𝒊𝒏𝑨𝒛𝑨𝑩 .3‬‬
‫𝑩𝑨𝒛𝑨𝒔𝒐𝒄∗𝑩𝑨𝑳=𝑩𝑨𝒙‪Δ‬‬ ‫מחשבים זווית‪𝜷 : 𝜷=𝑨𝒛𝑨𝑩−𝑨𝒛𝑨𝑪 -‬‬
‫‪𝒚𝑩=𝒚𝑨+Δ𝒚𝑨𝑩 .4‬‬ ‫חישוב שטחים‪:‬‬
‫𝑩𝑨𝒙‪𝒙𝑩=𝒙𝑨+Δ‬‬
‫שיטה סמי גרפית‪:‬‬
‫למציאת מרחק‪:‬‬
‫𝑩𝑨𝒛𝑨𝒏𝒊𝒔∗𝑩𝑨𝑳‪𝒚𝑩=𝒚𝑨+‬‬
‫𝑩𝑨𝒛𝑨𝒔𝒐𝒄∗𝑩𝑨𝑳‪𝒙𝑩=𝒙𝑨+‬‬
‫מדידה בשיטת משיחה‬ ‫מדידה בשיטה קוטבית‬ ‫הפרש אורך גיאוגרפי‬
‫‪ – a‬מרחק רץ‬ ‫חישוב מרחק אופקי לנקודה מדודה‪:‬‬ ‫סך מעלות נק' ‪ A‬פלוס‬
‫)סך דק' נק' ‪ A‬חלקי‬
‫‪ – b‬מרחק ניצב‬ ‫‪ * SIN S‬משופע‪ = LAB‬אופקי‪𝑳AB‬‬ ‫‪ ,(60‬ועוד‬ ‫שיטה אנליטית‬
‫‪ 1‬לינק – ‪ 0.2‬מטר )מכפילים ‪ L‬ב ‪(0.2‬‬ ‫אזימוט בין נקודות ידועות ‪𝑨𝒛𝑨𝑪 -‬‬ ‫סך מעלות נק' ‪ B‬פלוס‬
‫)סך דק' נק' ‪ B‬חלקי‬
‫"‪ "+‬כאשר הנקודה מימין לקו המדידה‬ ‫אזימוט לנקודה מדודה ‪𝑨𝒛𝑨𝑩=𝑨𝒛𝑨𝑪+𝜷 -‬‬ ‫‪(60‬‬
‫לבדוק באיזה רביע זה‬
‫"‪ "-‬כאשר הנקודה משמאל לקו המדידה‬ ‫קואורדינטות של נקודה מדודה‪:‬‬ ‫יוצא והאם צריך‬
‫להחסיר ‪ 360‬מעלות‪.‬‬
‫‪LAB = √(XB-XA)2+(YB-YA)2‬‬ ‫𝑩𝑨𝒛𝑨𝒏𝒊𝒔∗𝑩𝑨𝑳‪𝒚𝑩=𝒚𝑨+‬‬ ‫להפוך את התוצאה‬
‫למעלות‪/‬דק‪/‬שניות‬
‫‪XP = XA + a (XB-XA) / L – b (YB - YA) / L‬‬ ‫𝑩𝑨𝒛𝑨𝒔𝒐𝒄∗𝑩𝑨𝑳‪𝒙𝑩=𝒙𝑨+‬‬ ‫במחשבון '' ' ‪O‬‬
‫‪YP = YA + a (YB-YA) / L + b (XB - XA) / L‬‬ ‫‪ – S‬זווית אנכית 𝜷 – זווית אופקית‬

‫מדידות גובה באיזון טריגונומטרי‪:‬‬ ‫תורת השגיאות‬


‫𝒑 – 𝑺 𝐬𝐨𝐜 * משופע𝑩𝑨𝑳 ‪𝑯𝑩 = 𝑯𝑨 + 𝒊 +‬‬ ‫שגיאה שיטתית‪,‬שגיאה גסה‪,‬שגיאה אקראית‪:‬‬
‫‪ – HA‬ידוע‬
‫‪ – i‬גובה מהקרקע עד למשקפת‬
‫‪ – P‬גובה פריזמה‬
‫‪ – S‬זווית אנכית‬ ‫ממוצע ‪-‬‬
‫𝑩𝑨𝑳 – אורך ניצב סמוך לזווית‬
‫‪A‬‬

‫מיפוי – קנה מידה‪:‬‬ ‫מדידת גובה באיזון גיאומטרי‪:‬‬ ‫ש‪.‬ר‪.‬ב‪- .‬‬


‫‪ – l‬מרחק מפה‬
‫‪ – L‬מרחק במציאות‬ ‫‪ – a‬קריאה אחורה‬
‫‪ – b‬קריאה קדימה‬
‫‪ – S‬מכנה קנ"מ נטול מידה‬
‫מעבר איזון‬ ‫ש‪.‬ר‪.‬ב‪ .‬של ממוצע –‬
‫‪l/L = 1/S‬‬
‫𝒃‪𝑯𝑩=𝑯𝑨+𝒂−‬‬
‫מעבר ממפה למציאות‪:‬‬ ‫𝑩𝑨𝑯‪𝑯𝑩=𝑯𝑨+Δ‬‬ ‫)ש‪.‬ר‪.‬ב‪ – .‬שגיאה ריבועית בינונית(‬
‫‪L=lXS‬‬ ‫𝒃‪Δ𝑯𝑨𝑩=𝒂−‬‬
‫מעבר ממציאות למפה‪:‬‬
‫מעבר איזון בין הרבה נקודות‪:‬‬ ‫חישוב גובה בעזרת אינטרפולציה‪:‬‬
‫‪l=L/S‬‬
‫מציאת ‪: S‬‬ ‫𝒃 ‪𝑯𝑩=𝑯𝑨+Σ 𝒂− Σ‬‬
‫‪ – a,b‬גבהים של קווי גובה עוקבים‬
‫‪S=L/l‬‬
‫לשים לב ליח' מדידה –‬ ‫‪ – L,X‬מרחקים אופקיים‬
‫תיאום שטחים לרישום בחלוקה – נוסחת התיאום‪:‬‬
‫צריך אותו דבר‪.‬‬ ‫‪ – C‬גובה נקודה על המפה‬
‫מיפוי תצלום אוויר‪:‬‬ ‫לרישום חדשה ‪A‬‬ ‫רשום חלקה מתחלקת ‪A‬‬ ‫‪ – M‬שיפוע קרקע‬
‫מחושב חדשה ‪A‬‬ ‫=‬ ‫מחושב חלקה מתחלקת ‪A‬‬
‫‪ – f‬אורך מוקד ) ‪153‬ממ(‬
‫'‪ – H‬גובה טיסה ממוצע‬
‫‪ – A‬שטח במ"ר ולא בדונם!‬
‫מעל פני הקרקע‬

‫‪1 / S = f / H' = l / L‬‬ ‫בתנאי שההפרש במ"ר בין השטח הרשום לשטח המחושב‬
‫יהיה הגדול מבין השניים ‪:‬‬
‫‪H' = H – h‬‬ ‫רשום‪ + 0.005A‬רשום‪∆A = 0.3√A‬‬
‫‪ – H‬גובה טיסה אורתומטרי‬ ‫רשום‪ + 0.002A‬רשום‪∆A = 0.8√A‬‬
‫)מעל פני הים(‬
‫‪ – h‬גובה אורתומטרי‬ ‫תקין – מותר ‪ < ∆A‬בפועל ‪∆A‬‬ ‫חישוב פלח‪:‬‬
‫ממוצע של הקרקע‬ ‫לא תקין – מותר ‪ > ∆A‬בפועל ‪∆A‬‬ ‫‪ + 180) – East‬מספר פלח( חלקי ‪) 6‬מעגלים למעלה(‬
‫‪ – 180) – West‬מספר פלח( חלקי ‪) 6‬מעגלים למעלה(‬
‫תצ"ר )תוכנית לצרכי רישום( – המשך‪:‬‬
‫*סכום המספרים של הרישום בחלוקה חייב להסתכם לשטח הרישום של החלקה שמחלקים‪ ,‬אחרת היא לא תירשם!‬
‫חישוב שטח לרישום ‪ A21 <-‬רשום ‪ A16 +‬רשום ‪ A12 +‬רשום = ‪ A100‬לרישום‬

‫איחוד וחלוקה‪:‬‬
‫‪ .1‬נוסחת ‪ ∆A = 0.3/0.8‬ואז בודקים אם תקין )ראה צד שני(‬
‫‪ .2‬נוסחת התיאום )ראה נוסחא עליונה בצד שמאל(‬

‫חלוקה ואיחוד‪:‬‬
‫‪ .1‬חלוקה )ראה נוסחא תחתונה בצד שמאל(‬
‫‪ .2‬איחוד – מאחדים שטחים )מסכמים(‬

‫סטייה מגנטית היא– זווית בין הכיוון לצפון האמתי לבין הכיוון לצפון המגנטי‬ ‫עקרון המדידות "מן הכלל אל הפרט" מדבר על– יצירת מסגרת מדידות של פרטים הנמדדים בדיוק נמוך יותר‬
‫היטל מלווה בעיוותים הנגרמים מחוסר יכולת– לבצע התאמה מלאה בין האליפסואיד לבין המישור‬ ‫מדיוק המסגרת‬
‫ָמ ֵריאוגְ ַרף )מכשיר לרישום תנודות גובה של פני הים( מיועד ל‪-‬הגדרת ייחוס להקמת רשת הבקרה האנכית‬ ‫גיאואיד הוא גוף ייחוס‪ -‬העובר בגובה פני הים שנקבע על סמך מדידות רב שנתיות‬
‫פיזור אי סגירה קווית במדידת צלעון מתבצע בהתאם ל‪-‬ערך תיקון המחושב ביחס ישיר לאורך צלע‬ ‫פחיסות אליפסואיד היא‪ -‬יחס בין הפרש אורכי הצירים של אליפסואיד לרדיוס קו המשווה‬
‫שיטה סמי גרפית לחישוב שטח מדויקת יותר מאשר שיטה גרפית כי– היא מתבצעת על סמך נתונים שנמדדו‬ ‫היטל גיאודטי משמש לצורכי מעבר‪ -‬מפני האליפסואיד אל המפה‬
‫על גבי מפה ונתונים שנמדדו בשטח‬ ‫שיטה גרפית לחישוב שטח חלקה מתבצעת‪ -‬על סמך שרטוט החלקה על גבי מפה‬
‫שגיאות אקראיות במדידות– שגיאות בלתי נמנעות במהלך המדידות‬ ‫שגיאה שיטתית במדידות היא‪ -‬שגיאה קבועה של מכשיר המדידה‬

‫מדידה לוויינית בזמן אמת ( ‪ ) RTK‬מתבצעת ביחס לתחנות קבועות– שקולטות אותות מלוויינים ומשדרות‬ ‫חשיבות של מדידה מדויקת של זמנים במדידות לווייניות נובעת מהצורך‪ -‬לחשב מרחק בין לוויין למקלט‬

‫תיקונים למקלט בשטח‬ ‫בשטח בדיוק מרב‬

‫דרישה לכיסוי שטח גדול יותר ע"י מפה מצריכה קנ"מ– קטן יותר של המפה‬ ‫כאשר מפת נייר מוגדלת או מוקטנת‪ ,‬הקנ"מ שמופיע על גביה כיחס‪ -‬לא משתנה ומראה יחס לא נכון‬
‫קווי גובה צפופים על גבי מפה מצביעים על‪ -‬שיפוע קרקע תלול‬
‫תשאול טבלאי של מערכת מידע גיאוגרפי הוא‪ -‬סינון שורות מידע בבסיס הנתונים בהן שדה מסוים עונה‬
‫דיוק המרה של מפת נייר למפה וקטורית תלוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב‪-‬קנ"מ המפה‬
‫לקריטריון מידע מסוים‬
‫כיצד ניתן לחשב את קנה המידה של תצלום האוויר?עפ"י גובה טיסה של מטוס ואורך מוקד של עדשת‬
‫אחד החסרונות של שיטת רישום שטרות לעומת שיטת רישום זכויות קניין הוא– הגדרת מיקום חלקה עפ"י‬
‫המצלמה‬
‫תיאור מילולי‬
‫מהו תוקף של תכנית לרישום שיכונים ציבוריים בייחס לתוקף של תכנית מפורטתתוקף של תכנית לרישום‬
‫מהו הסדר הנכון של הגשות תצ"ר לאישור ורישום ‪? 1‬הגשת תצ"ר לוועדה מקומית‪ 2 - ,‬הגשת תצ"ר למפ"י‪- ,‬‬
‫שיכונים ציבוריים כתוקף של תכנית מפורטת‬
‫‪ 3‬הגשת תצ"ר לטאבו‬
‫האם ייתכן המצב שגבולותיה של חלקה נקבעים בתצ"ר כפי שהראה והציג אותם פלוני בפני המודד? ייתכן‪,‬‬
‫מה מתוך אלה איננה מטרה של גיאודזיה‪ -‬הגדרת צורת פני הקרקע‬
‫אם מדובר בחלקה בשטח לא מוסדר ואין לה חומר ביסוס‬
‫מושג "מדידות לרבים" הוגדר ב‪ -‬פקודת המדידות‪1929 ,‬‬
‫מהו העיקרון שלא נכלל בשיטת רישום זכויות קניין במקרקעין‪ -‬ביצוע חקירה פומבית בטרם רישום זכויות‬
‫פתרון ע"י התקרבויות נובע מעקרון המדידות‪ -‬התאמת שיטות מדידה וחישוב למטרה‬
‫במקרקעין‬
‫גוף ייחוס פיזיקלי לביצוע מדידות הנוצר ע"י משטח שווה פוטנציאל‪ ,‬עובר ב‪ -‬גובה ממוצע רב שנתי של פני‬
‫אחת המטרת של ביצוע מדידות עודפות היא‪ -‬לאפשר הערכת דיוק המדידות‬
‫הים‬
‫אליפסואיד הוא גוף ייחסו– הנוצר ע"י סיבוב של אליפסה סביב צירה העובר דרך הקוטב הצפוני והדרומי‬
‫מהו האפיון שלא שייך לרשת ישראל ‪ ?2005/12‬היטל קסיני סולדנר‬
‫גליות הגיאואיד היא‪ -‬הפרש בין גובה ביחס לפני הים הממוצעים לגובה ביחס לגוף הנוצר ע"י סיבוב של‬
‫שיטה סמי גרפית לחישוב שטח מדויקת יותר מאשר שיטה גרפית כי‪ -‬היא מתבצעת על סמך נתונים שנמדדו‬
‫אליפסה‬
‫על גבי מפה ונתונים שנמדדו בשטח‬
‫שיטה סמי גרפית לחישוב שטח חלקה מתבצעת‪ -‬על סמך שרטוט החלקה ומידות הרשומות על גבי מפה‬
‫שגיאה שיטתית במדידות‪ -‬ניתנת לתיקון ע"י הוספת ערך שגיאה למדידות‬
‫שגיאה גסה במדידות היא‪ -‬שגיאה שניתנת לאיתור ע"י מציאת מדידות בעלות שגיאות חריגות‬
‫כיצד במדידה לווינית מקבלים מיקום יחסי של שני מקלטים בדיוק גבוה‪ ,‬כאשר כל אחד מהם נמדד בדיוק‬
‫קליטת אותות הלוויינים בו זמנית ב ‪ 2 -‬מקלטים בשטח מאפשרת‪ -‬מדידה מדויקת של מיקום יחסי בין ‪2‬‬
‫נמוך יותר? קליטת אותות בשני מקלטים בו זמנית‬
‫המקלטים‬
‫מה מתוך אלה אינו מערך של מערכת? ‪ GPS‬מערך התיקונים‬
‫כאשר מפת נייר מוגדלת או מוקטנת‪ ,‬הקנ"מ שמופיע על גביה בצורה של סרגל‪ -‬משתנה ומראה יחס נכון‬
‫דרישה למדידת גובה על סמך קווי גובה מדויקת יותר מצריכה רווח אנכי‪ -‬קטן יותר‬
‫הקטנת רווח אנכי על גבי מפה מאפשרת קביעת גובה נקודות‪ -‬בצורה מדויקת יותר‪ ,‬וגורמת לעלויות מדידה‬
‫מהו העיקרון שלא נכלל בשיטת רישום זכויות קניין במקרקעין? ביצוע חקירה פומבית בטרם רישום זכויות‬
‫ומיפוי גדולות יותר‬
‫במקרקעין‬
‫מידע מרחבי הוא‪ -‬מידע הקשור למיקום גאוגרפי‬
‫מה מתוך אלה איננו תחום עיסוק של מדידות‪ -‬הגדרת גופי ייחוס לביצוע מדידות ומיפוי‬
‫טריאנגולציה אווירית משמשת ל‪-‬קשירת רצף תצלומי האוויר לקואורדינטות ברשת ארצית‬
‫מה מתוך אלה איננו תנאי לקבלת רישיון מדידה‪ -‬עבד במקצוע המדידה לפחות שנתיים‬
‫האם ניתן לרשום בפנקסי המקרקעין חלוקה חדשה על סמן תכנית תכנונית בלבד?אי אפשר‬
‫ציר סיבוב של אליפסה היוצרת גוף ייחוס מתמטי לביצוע מדידות עובר דרך‪ -‬הצפון האמתי‬
‫האם ייתכן המצב שגבולותיה של חלקה רשומה נמדדים שוב‪ ,‬ונקבע לחלקה שטח רשום חדש? לא ייתכן‪,‬‬
‫מהו האפיון שלא שייך לרשת ישראל החדשה? רשת מבוססת על תחנות קבועות‬
‫אם החלקה רשומה בפנקסי הזכויות‬
‫שיטה אנליטית לחישוב שטח מדויקת יותר מאשר שיטה גרפית במקרה ש‪ -‬היא מתבצעת על סמך נתונים‬
‫האם רישום חלקה בפנקסי המקרקעין בשטח לא מוסדר מקנה לה סטטוס של חלקה מוסדרת? רישום‬
‫שנמדדו בשטח‬
‫חלקה בשטח לא מוסדר אינו מקנה לה סטטוס של חלקה מוסדרת בשום מקרה‬
‫שגיאות אקראיות במדידות‪ -‬שגיאות בלתי נמנעות במהלך המדידות‬
‫דיוק גבוה של מדידה לוויינית מושג‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בזכות‪ -‬ביצוע תצפיות עודפות‬ ‫הפקודה שמסדירה תחום מדידת הקרקעות היא– פקודת המדידות‪1929 ,‬‬

‫מה מתוך אלה אינו היתרון של מדידה לוויינית בזמן אמת )‪ (RTK‬לעומת מדידה עם עיבוד‬ ‫אחת המטרות של גיאודזיה היא– הגדרת גופי ייחוס לביצוע מדידות ומיפוי‬

‫מאוחר)‪(PP‬קבלת דיוק תוצאות גבוה יותר‬ ‫מה מתוך אלה איננו עקרון של מדידות– יצירת תמונה של המציאות בשטח‬
‫מפה טופוגרפית המכסה תא שטח קטן יותר לעומת מפה באותו גודל המכסה תא שטח גדול יותר דורשת‬ ‫התכנסות המרידיאנים היא– זווית בין הכיוון לצפון האמתי לבין הכיוון לצפון הרשת‬
‫רווח אנכי‪ -‬קטן יותר‬ ‫שני שלבי מעבר מן המרחב אל המישור הם– מעבר מן המציאות אל האליפסואיד‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬מן האליפסואיד‬
‫איזו פעולה מתוך הפעולות הבאות אינה שייכת לסדר הכנת תצ"ר‪ -‬תיחום גבולות של חלקות המשתתפות‬ ‫אל המישור‬
‫בתצ"ר עפ"י הצהרת הבעלים‬ ‫כיצד נפתרה ברשת ישראל החדשה בעיית פיצול של רשת ישראל הישנה לחלקמצפוני ודרומי? ע"י הזזת‬
‫כיצד נפתרה ברשת ‪ UTM‬בעיית קואורדינטות שליליות בציר מזרח מערב‪ -‬על ידי קביעת ציר צפון דרום‬ ‫ציר ‪ Y‬דרומה ב ‪ 500,000 -‬מטר עבור החלק הצפוני וצפונה ב ‪ 500,000 -‬מטר עבור החלק הדרומי‬
‫מערבה ב ‪ 500 - -‬קילומטר מקו אורך ראשי בכל פלח‬ ‫פיזור אי סגירה זווייתית במדידת צלעון מתבצע ע"י‪ -‬הוספת ערך תיקון לכל זווית שנמדדה באופן שווה‬
‫מדידה מדויקת של מיקום יחסי בין ‪ 2‬מקלטי ‪ GNSS‬מתאפשרת בזכותקליטה בו זמנית ב ‪ 2 -‬מקלטים של‬ ‫שיטה אנליטית לחישוב שטח מדויקת יותר מאשר שיטה גרפית במקרה ש– היא מתבצעת על סמך נתונים‬
‫אתות הלוויינים‬ ‫שנמדדו בשטח‬
‫קנה מידה של מפה עם מכנה גדול יותר גורם לכיסוי שטח על ידי מפה גדול יותר‬ ‫שגיאה שיטתית במדידות– ניתנת לתיקון ע"י הוספת ערך שגיאה למדידות‬
‫היחס בין קנה מידה של מפה טופוגרפית לרווח אנכי הפוך (כאשר אחד גדל‪ ,‬השני קטן(‬ ‫למדידה לוויינית דרושים מינימום ‪ 4‬לוויינים‪ ,‬כי פחות מ ‪ 4 -‬לוויינים‪ -‬לא מאפשרים לקבל פתרון למיקום‬
‫חדות )רזולוציה( של מפת רסטרעולה ככל שגודל פיקסלים קטן‬ ‫המקלט‬
‫החלקה רשומה בפנקס הזכויות‪ ,‬ולכן לא ייתכן שגבולותיה נקבעים כפי שהראה והציג אותם פלוני בפני המודד‬ ‫דרישה להכנת מפה מפורטת מצריכה קנ"מ– גדול יותר של המפה‬
‫האם רישום חלקה בפנקסי המקרקעין בשטח לא מוסדר מקנה לה סטטוס של חלקה מוסדרת רישום חלקה‬ ‫תשאול מרחבי של מערכת מידע גיאוגרפי הוא‪ -‬סינון ישויות גיאומרטיות העונות לקריטריון גיאומטרי מסוים‬
‫בשטח לא מוסדר אינו מקנה לה סטטוס של חלקה מוסדרת בשום מקרה‬ ‫אחד היתרונות של שיטת רישום זכויות קניין לעומת שיטת רישום שטרות הוא– היעדר חקירה פומבית של‬
‫קבלת תוצאות מדידה לוויינית בזמן אמת מתאפשרת בזכות‪ -‬הקשר בין תחנה למקלט נייד‬ ‫בעלות‬
‫בהגדלת מפה‪ -‬קנה מידה כסרגל נשאר נכון‬ ‫איזו פעולה מתוך הפעולות הבאות אינה שייכת לסדר הכנת תצ"ר‪ -‬תיחום גבולות של חלקות המשתתפות‬
‫הבדלים בצפיפות קווי גובה בחלקים שונים במפה מצביעים על‪ -‬הבדלים בשיפוע פני הקרקע‬ ‫בתצ"ר עפ"י הצהרת הבעלים‬
‫אפשרות לבצע תשאול מרחבי של מפה‪ -‬קיימת‪ ,‬אם המפה חלק ממערכת מידע גיאוגרפי‬ ‫אחת המטרות של מדידות היא– הגדרת צורת פני הקרקע ומיקום הפרטים המצויים עליה‬
‫גבולותיה של חלקה רשומה נמדדו שוב‪ ,‬ונקבע לה שטח רשום חדש‪ ,‬ולכן‪ -‬לא מדובר בחלקה בשטח מוסדר‬
‫מה מתוך אלה איננו נכון– מפה מציגה צורת פני כדור הארץ‬

You might also like