‫אוניברסיטת ת״א‬

‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬

‫מדידות ומתמרים‬

‫תרגיל בית ‪ -3‬דופלר‪ ,Transit time ,‬מדידת לחץ וספיקה‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫נרצה למדוד את מהירות זרימת הדם בעורק בעזרת המערכת הנתונה‪:‬‬

‫תדר גל האולטרסאונד הוא ‪ 5‬מגה הרץ‪.‬‬

‫א‪ .‬עבור ספיקה בכלי הדם של ‪ 330‬מ״ל לדקה‪ ,‬מה יהיה היסט הדופלר שיתקבל? (ניתן להניח כי כלי‬
‫הדם בעל חתך עגול)‪.‬‬
‫השתמשו בטבלה הבאה כדי למצוא נתונים מתאימים‪:‬‬

‫ב‪ .‬על פי התוצאות שקיבלתם‪ ,‬מה הבעייתיות העלולה להתרחש במכשיר זה?‬
‫ג‪ .‬כיצד יראה הספקטרום של האות המתקבל במקלט? ציירו איכותית והסבירו‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫בכיתה הראינו שמהירות הדם בשיטת ‪( Transit Time‬עבור ‪ )diagonal mode‬ניתנת לביטוי ע״י‪:‬‬
‫𝑡‪𝑐 2 Δ‬‬
‫=𝑣‬
‫𝑥‪2‬‬
‫כאשר 𝑐 היא מהירות הקול בדם‪ Δ𝑡 ,‬הוא הפרש הזמנים שנמדד בין המתמרים‪ ,‬ו‪ 𝑥 -‬הוא המרחק האופקי‬
‫בין המתמרים‪.‬‬
‫א‪ .‬לעיתים קרובות מהירות הקול האמיתית בנוזל הדם אינה ידועה‪ ,‬ומושפעת מגורמים שונים כגון‬
‫טמפרטורה‪ ,‬צמיגות וצפיפות‪ .‬על כן המדידה אינה מדויקת‪ ,‬ורוצים למצוא דרך לנטרל גורם זה‪ .‬על‬
‫סמך הפיתוח שנעשה בכיתה‪ ,‬מצאו ביטוי למהירות הקול כפונקציה של הגדלים הידועים בלבד‬
‫במדידה (כלומר ניתן להשתמש ב‪.)𝑡𝑢 , 𝑡𝑑 , 𝑥, 𝐿 -‬‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬

‫ב‪ .‬הוכיחו שניתן לבטא את מהירות הדם כפונקציה של 𝐿 ‪ 𝑡𝑢 , 𝑡𝑑 , 𝑥,‬בלבד באופן הבא‪:‬‬
‫𝑡‪𝐿2 Δ‬‬
‫=𝑣‬
‫𝑑𝑡 ⋅ 𝑢𝑡 ⋅ 𝑥‪2‬‬
‫תוכלו להשתמש בפיתוח‪:‬‬
‫𝑑𝑡 ‪𝑡𝑢 + 𝑡𝑑 𝑡𝑢 +‬‬ ‫𝑡‪Δ‬‬ ‫𝑡‪Δ‬‬
‫( ‪(𝑡𝑢 + 𝑡𝑑 )2 = 4‬‬ ‫()‬ ‫) ‪) = 4 (𝑡𝑢 − ) (𝑡𝑑 +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑡‪Δ‬‬ ‫‪Δ𝑡 2‬‬ ‫‪Δ𝑡 2‬‬
‫‪= 4 [𝑡𝑢 𝑡𝑑 +‬‬ ‫‪(𝑡𝑢 − 𝑡𝑑 ) −‬‬ ‫‪] = 4 [𝑡𝑢 𝑡𝑑 +‬‬ ‫𝑑𝑡 𝑢𝑡‪] ≈ 4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫במהלך ניסוי בחיות מעבדה‪ ,‬נדרשה קבוצת חוקרים לנטר לחץ ישיר בעורק בעזרת המערכת הנתונה‪ :‬לעורק‬
‫הוחדרה צינורית דקה‪ ,‬קשיחה מאוד וקצרה‪ ,‬ולה חובר צינור ארוך ועבה‪ .‬בקצה הצינור חובר מתמר לחץ‪.‬‬

‫נתוני המערכת‪:‬‬
‫צינורית דקה‪ :‬אורך ‪ 8‬ס״מ‪ ,‬קוטר ‪ 0.7‬מ״מ‪.‬‬ ‫•‬
‫צינורית עבה‪ :‬אורך ‪ 80‬ס״מ‪ ,‬קוטר ‪ 5‬מ״מ‪.‬‬ ‫•‬
‫𝑟𝑔‬
‫הנוזל בצינורות הוא תמיסת מי מלח‪ ,‬עבורה 𝑒𝑠𝑖𝑜𝑝 ‪𝜌 = 1 𝑐𝑚3 , 𝜂 = 0.007‬‬ ‫•‬
‫‪𝑐𝑚4 𝑠𝑒𝑐 2‬‬ ‫‪𝑐𝑚4 𝑠𝑒𝑐 2‬‬
‫‪.𝐶 = 1.4 ⋅ 10−10‬‬ ‫‪ ,𝐶 = 10−10‬היענות הצינור העבה‪:‬‬ ‫היענות המתמר‪:‬‬ ‫•‬
‫𝑟𝑔‬ ‫𝑟𝑔‬

‫ציירו מעגל אנלוגי למערכת‪ ,‬לפני ואחרי ההזנחות‪ .‬פרטו את ההזנחות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את ערכי הרכיבים במעגל (לא לשכוח יחידות)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫במהלך מדידת הלחץ בעורק ״טיילו״ החוקרים עם הקטטר לאורך העורק‪ .‬בנקודה מסוימת נרשמה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ירידה בלחץ לחצי מערכו‪ .‬במדידה שמרו על הצינורית במרכז העורק (לא היה מגע עם הדפנות)‪.‬‬
‫הציעו הסבר לתופעה‪ ,‬פרטו מה גרם לשינוי הן מילולית והן מתמטית‪( .‬רמז‪ :‬היעזרו במשוואת‬
‫ברנולי)‪.‬‬
‫כתוצאה מטעות בניסוי‪ ,‬הצינור העבה נלחץ לאורך של ‪ 1‬ס״מ‪ ,‬כך שקוטרו החדש והאפקטיבי‬ ‫ד‪.‬‬
‫בנקודת הלחיצה הוא ‪ 10%‬מקוטרו המקורי‪ .‬הלחיצה הייתה באמצע הצינור‪ .‬כיצד ישתנה האנלוג‬
‫של הצינורית העבה? אילו הנחות ניתן להניח?‬

‫עבור סעיפים ה׳‪-‬ז׳ התייחסו למעגל האנלוגי המפושט שפיתחתם בסעיף א׳‪:‬‬
‫ה‪ .‬חשבו בקירוב את הזמן בו לוקח לתנודות המרוסנות לרדת לרמה של ‪ 2%‬מהערך הסופי עבור כניסת‬
‫מדרגה‪.‬‬
 ‫אוניברסיטת ת״א‬
‫המחלקה להנדסה ביו רפואית‬
‫מדידות ומתמרים‬
‫ו‪ .‬חשבו את תגובת היתר (‪ )overshoot‬עבור כניסת מדרגה‪.‬‬
‫ז‪ .‬עד עכשיו ביצעו את המדידה כאשר החולה היה בישיבה‪ .‬החליטו למדוד את הלחץ כאשר החולה‬
‫במצב עמידה‪ .‬עקב כך הצינורית העבה נמתחה בשיפוע של ‪ 15‬מעלות‪ .‬כיצד ישתנה המעגל האנלוגי?‬
‫חשבו את רכיבי המעגל שהשתנו‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫מד ספיקה מתוכנן כפי הנראה בשרטוט‪ .‬נגד המחובר למקור זרם נמצא בתוך כלי הדם‪ .‬מד טמפ׳ נמצא‬
‫במרחק ‪ 3‬ס״מ ממנו בכיוון הזרימה‪ .‬קריאת מד הטמפ׳ נדגמת כל שנייה‪.‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫מהירות זרימת הדם‪ ,𝑣 = 1 𝑠𝑒𝑐 :‬שטח החתך של העורק‪ ,𝐴 = 1 𝑐𝑚2 :‬התנגדות הנגד‪ ,𝑅 = 5Ω :‬קיבול‬
‫𝑟𝑔‬ ‫𝑙𝑎𝑐‬
‫החום הנפחי של הנוזל בצינור‪ ,𝐶 = 1 °𝐶⋅𝑐𝑚3 :‬וכן ‪.𝜌 = 1 𝑐𝑚3‬‬

‫מצאו את הקשר בין קריאת מד הטמפ׳ בזמן … ‪ 𝑛 = 1,2,3‬לבין הזרם הזורם בנגד‪ .‬הניחו כי הטמפ׳‬
‫המקורית של הדם קבועה בזמן‪ ,‬אך הזרם )𝑡(𝐼 אינו בהכרח קבוע בזמן‪ .‬שימו לב ליחידות‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫נתונה המערכת הבאה‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪±‬‬

‫‪F, Tin‬‬
‫‪F, T‬‬
‫‪R‬‬

‫𝑙𝑎𝑐‬
‫נתון‪ :‬מקור המתח 𝑉 ‪ ,𝑉 = 15‬הנגד ‪ ,𝑅 = 5Ω‬קיבול החום של הדם הזורם‪ ,𝐶 = 1 𝑔𝑟⋅°𝐶 :‬צפיפות הדם‪:‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪.𝜌 = 1 𝑐𝑚3‬‬

‫כאשר מקור המתח כבוי‪ ,‬נמדדה טמפ׳ ℃‪ .𝑇 = 37‬דקה לאחר שהודלק מקור המתח (המקור פועל ברצף)‪,‬‬
‫נמדדה טמפ׳ של ℃‪ .𝑇 = 39‬מצאו את הספיקה הנפחית של הדם בעורק‪ .‬מה ההנחה שבזכותה אנחנו‬
‫יכולים לדעת את הספיקה במקרה זה?‬