‫מספר קורס‪203.1.

1383 :‬‬
‫מרצה‪ :‬איתי זבדה‬
‫מתרגל‪:‬‬
‫יוצר המסמך‪Caroline Nicole :‬‬

‫סוג החומר‬

‫שם הקורס‪ :‬מעבדה בפיסיקה א‪1‬‬

‫לתלמידי הנדסת חומרים‬

‫‪2020‬‬
‫באדיבות מדור אקדמיה‪ ,‬אגודת הסטודנטים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫‪www.bgu4u.co.il‬‬
‫`‬

‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫הפקולטה למדעי הטבע‬
‫המחלקה לפיזיקה‬
‫דוח מספר ‪ 4‬מעבדה בפיזיקה סמסטר ב'‬

‫מתח פנים‬

‫מגישה‪:‬‬

‫מדריך המעבדה‪:‬‬
‫איתי זבדה‬

‫‪1‬‬
‫`‬

‫תוכן העניינים‬
‫‪ .1‬מטרות הניסוי ‪3 ............................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .2‬הרקע התיאורטי ‪3 ........................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .3‬ניסוי ‪ 1‬מציאת קבוע הקפיץ ‪ k‬בשיטת התארכות ‪6 ..................................................................................‬‬
‫‪ .3.1‬מהלך הניסוי ‪6 .............................................................................................................................. :‬‬
‫‪ .3.2‬תוצאות הניסוי ‪6 ........................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .3.3‬ניתוח ועיבוד תוצאות‪6 ................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .3.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪8 ................................................................................................... :‬‬
‫‪ .4‬ניסוי ‪ 2‬מציאת קבוע הקפיץ‪ k‬בשיטת התנודות‪8 ................................................................................... :‬‬
‫‪ .4.1‬מהלך הניסוי ‪8 .............................................................................................................................. :‬‬
‫‪ .4.2‬תוצאות הניסוי ‪8 ........................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .4.3‬עיבוד התוצאות ‪8 .......................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .4.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪11 ................................................................................................ :‬‬
‫‪ .5‬ניסוי ‪ - 3‬מדידת מתח הפנים של מים ושל כוהל ‪12 ................................................................................‬‬
‫‪.5.1‬מהלך הניסוי‪12.................................................................................................................:‬‬
‫‪ .5.2‬תוצאות הניסוי ‪12 ........................................................................................................................ :‬‬
‫‪ .5.3‬עיבוד התוצאות ‪12 ....................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .5.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪16 ................................................................................................ :‬‬
‫‪ .6‬ניסוי ‪ 4‬היחס בין המשקלים של טיפות מים וכהל ‪17 .............................................................................‬‬
‫‪ .6.1‬מהלך הניסוי ‪17 ........................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .6.2‬תוצאות הניסוי ‪17 ........................................................................................................................ :‬‬
‫‪ .6.3‬עיבוד התוצאות ‪17 ....................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .6.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪19 ................................................................................................ :‬‬
‫‪ .9‬סיכום ומסקנות כלליות ‪19 .................................................................................................................‬‬
‫‪ .10‬ביביליוגרפיה‪20 ..............................................................................................................................‬‬
‫‪ .11‬נספחים ‪21 .....................................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
‫`‬

‫‪ .1‬מטרות הניסוי ‪:‬‬

‫• להכיר את מתח הפנים והכוחות הנובעים ממנו‪.‬‬

‫למדוד את קבוע הכוח של קפיץ בשיטת ההתארכות והתנודות‪.‬‬ ‫•‬

‫לכייל מאזני קפיץ לצורך מדידת כוחות‪.‬‬ ‫•‬
‫למדוד את מתח הפנים של מים ושל כהל‪.‬‬ ‫•‬
‫להכיר תנועה הרמונית של קפיץ‬ ‫•‬
‫הוכחת התלות בין ריבוע זמן המחזור של תנועה הרמונית של גוף התלוי על קפיץ לבין‬ ‫•‬
‫‪4∙𝜋 2‬‬
‫= ‪𝑇2‬‬ ‫מסתו 𝑚‬
‫𝑘‬

‫‪ .2‬הרקע התיאורטי ‪:‬‬

‫מתח פנים‪ :‬ישנן תופעות המעידות כי משטח פני הנוזל הינו קרום אלסטי השרוי במצב של מאמץ כמו‬
‫למשל תנועה של חרקים על המים‪ .‬קרום זה מתוח בדומה ליריעת גומי מתוחה‪.‬‬

‫איור ‪1‬‬
‫כאשר מוצק בא במגע עם קרום פני הנוזל קיים כוח נוסף הנובע מתכונות קרום פני הנוזל ‪ ,‬במקרה זה‬
‫פועל כוח משיכה בין המוצק לבין פני הנוזל‪ .‬לשם הוצאת המוצק מהנוזל צריך להתגבר על כוחות‬
‫מתח הפנים‪ .‬במידה והמתיחות שבקרום קטנה מהכוח המדביק את קרום הפנים אל המוצק‪ ,‬הקרום‬
‫ייקרע והמוצק יישאר רטוב‪ .‬ואילו בחומרים בהם המתיחות גדולה מכוח ההדבקה ייצא המוצק יבש‪.‬‬
‫מתח פנים הוא תוצר ישיר של הכוחות הפועלים בין המולקולות של הנוזל ‪ .‬למשל במודל של טיפת‬
‫מים מולקולה פנימית נמשכת בכוח שווה על ידי המולקולות שסביבה כך שקול הכוחות הפועלים עליה‬
‫הוא ‪ .0‬לעומת זאת אם נבחן מולקולה הנמצאת על פני השטח של טיפת המים‪ ,‬המולקולות הפנימיות‬
‫מפעילות עליה כוחות כלפי פנים‪ ,‬והכוח היחיד המאזן אותם הוא התנגדות הנוזל לדחיסה‪ .‬את מתח‬
‫הפנים ‪ ‬שבקרום פני הנוזל‪ ,‬ניתן להגדיר ע"י הכנסת מוצק (בעל כושר הירטבות) לתוך הנוזל ומדידת‬
‫𝐹‬
‫= 𝛾 ‪.‬במערכת‬ ‫הכוח ‪ F‬הדרוש להוצאתו כשאורך קו המגע בין המוצק לפני הנוזל הוא‪(1) L‬‬
‫𝐿‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 1 Dyne .‬מוגדר להיות הכוח הדרוש להבאת מסה של ‪ 1‬גרם לתאוצה‬ ‫היחידות ‪ 𝛾 c.g.s‬מבוטא ב‪-‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬ ‫𝑚𝑐‬
‫‪,‬המסה ב‪ gr-‬קבועה הקפיץ ב‪-‬‬ ‫‪𝑔 = 980‬‬ ‫של סנטימטר לשנייה בריבוע 𝑁 ‪, 1𝑑𝑦𝑛𝑒 = 10−5‬‬
‫𝑚𝑐‬ ‫‪sec2‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪.22‬‬ ‫‪ 72‬ושל כהל‬ ‫מתח פנים של מים בטמפרטורת החדר‬
‫𝑚𝑐‬ ‫𝑚𝑐‬

‫תיאור הניסוי‪ :‬ננסה למצוא את ‪ ‬עבור מים וכוהל ע"י מדידת הכוח הדרוש להוצאת טבעת מהם‪ .‬נמדוד‬
‫ישירות את הכוח ‪ F‬ואת האורך‪ , L‬ונשתמש בנוסחה (‪) 1‬לחישוב ‪.‬‬
‫מערכת הניסוי מתוארת באיור ‪. 2‬משקעים בתוך הנוזל טבעת ‪ .‬הוצאתה של הטבעת מתוך הנוזל מצריכה‬
‫הפעלת כוח ‪ F‬בנוסף למשקלה כדי להתגבר על מתח הפנים ברגע ההתנתקות של הטבעת מהנוזל נקרע קרום פני‬
‫‪3‬‬
‫`‬

‫הנוזל‪ ,‬כלומר הכוח המופעל להוצאת הטבעת שווה בגודלו לכוח המופעל ע"י מתח הפנים‪ .‬אם נוציא את הטבעת‬
‫לאט‪ ,‬הרי שההפרש בין הכוח הדרוש לתליית הטבעת לפני ההתנתקות ולאחריה הוא כוח מתח הפנים שהפעיל‬
‫קרום פני הנוזל על הטבעת‪.‬‬

‫איור ‪:2‬הטבעת נמשכת מתוך הנוזל וקרום פני הנוזל נמשך עם הטבעת‪.‬‬
‫קו המגע בין קרום פני הנוזל והטבעת נמשך לאורך ההיקף הפנימי והחיצוני של הטבעת לכן מחושב על ידי‬
‫הנוסחה הבאה כאשר ‪ D‬קוטר הטבעת‪.𝐿 ≈ 2𝜋𝐷:‬‬
‫חוק הוק‪ :‬קובע שגודל הדפורמציה האלסטית היא ביחס ישר לגודל הכוח שגרם לה‪ .‬קפיץ ליניארי אידיאלי‬
‫מאופיין בכך שהתארכות הקפיץ פרופורציונית לכוח הפועל עליו‪ ,‬בהתארכות‪ /‬כיווץ ‪ X‬בקפיץ נשתמש בנוסחה‬
‫‪. (2) F= k  x‬קבוע הפרופורציה נקרא קבוע הכוח של הקפיץ ומסומן ‪.k‬‬
‫למדידת הכוח ‪ F‬נשתמש במאזני קפיץ‪ ,‬התארכות הקפיץ תשקף את הכוח הפועל על הקפיץ‪ .‬אם תולים מסה‬
‫‪m‬בקפיץ ומניחים לה להתנודד בתנועה הרמונית אזי זמן המחזור של התנודות ‪ T‬נתון על ידי‬

‫בעיה‪ :‬בניסוי זה הקפיץ אינו אידיאלי‪ ,‬קבוע הקפיץ ‪ k‬אינו קבוע אלא תלוי בעצמו בהתארכות הקפיץ‪ .‬כדי‬
‫לאפשר את השימוש במאזני הקפיץ לצורך מדידת הכוח עלינו לקבוע את תחום העבודה הרלוונטי לניסוי‪ ,‬אם‬
‫תחום זה יהיה קטן דיו נוכל להניח שהקפיץ ליניארי בקירוב טוב‪ .‬תחום העבודה הרלוונטי לניסוי הוא התחום‬
‫שבין 'משקל הטבעת' ל‪':‬משקל הטבעת ‪ +‬כוח מתח הפנים‪.‬‬
‫מתוך משוואה ‪ ,3‬נעזר בנוסחה ‪ 4‬כדי לערוך את התוצאות בגרף ליניארי‪:‬‬

‫בניסוי שלנו המסה ‪ m‬שמשפיעה על זמן המחזור מורכבת מהמסה הידועה‬

‫)מסת ‪ m1‬המשקולות) וכן ממסה אפקטיבית*‪ m‬של הקפיץ‪ ,‬הדסקית ועוד‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫`‬

‫הנוסחה‬ ‫מספר‬
‫יזכור קצר‬ ‫הנוסחה‬
‫𝐹‬ ‫‪1‬‬
‫=𝛾‬ ‫מתח פנים‬
‫𝐿‬
‫‪F= k  x‬‬ ‫כוח לפי חוק הוק הפועל על קפיץ‬ ‫‪2‬‬
‫𝑚‬ ‫זמן מחזור במטוטלת תנועה‬ ‫‪3‬‬
‫√ ∙ 𝜋‪𝑇 = 2‬‬ ‫הרמונית‬
‫𝑘‬
‫𝑥∆‬ ‫השגיאה היחסית באחוזים‬ ‫‪4‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100%‬‬
‫̅𝑥‬
‫𝑓𝑑‬ ‫הערכת שגיאה של פונקציה ‪f‬‬ ‫‪5‬‬
‫| = 𝑓∆‬ ‫𝑥∆ ∙ |‬ ‫התלויה בערך הנמדד ‪x‬‬
‫𝑥𝑑‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫השגיאה עבור פונקציה ‪ f‬התלויה‬ ‫‪6‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫בערכים הנמדדים ‪.x,y,z‬‬
‫√‬
‫)𝑧𝛥 ⋅ ( ‪𝛥𝑓 = ( ⋅ 𝛥𝑥) + ( ⋅ 𝛥𝑦) +‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫הערכת שגיאה בערך הנמדד ‪f‬‬ ‫‪7‬‬
‫| = 𝑓𝛥‬ ‫| ‪⋅ 𝛥𝑥| +‬‬ ‫| ‪⋅ 𝛥𝑦| +‬‬ ‫|𝑧𝛥 ⋅‬ ‫עבור מספר משתנים תלויים‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬

‫𝑚𝑐‬ ‫כוח הכובד‬ ‫‪8‬‬

‫‪𝑔 = 980‬‬ ‫𝑔 ∙ 𝑚 = 𝐹‪,‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫𝑚∆ ∙ |‪𝛥𝑓 = |g‬‬ ‫שגיאה של כוח הכובד‬ ‫‪9‬‬
‫‪4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫העלאה בריבוע של נוסחה ‪3‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫= 𝑇‬ ‫𝑚∙‬
‫𝑘‬
‫‪4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫פיתוח שעשיתי במהלך הדוח‬ ‫‪11‬‬
‫=𝑘‬
‫𝑧‬
‫∗𝑚 ‪𝑚 = 𝑚1 +‬‬ ‫מסת התנועה ההרמונית‬ ‫‪12‬‬
‫‪4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫∗ ‪4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫= 𝑇‬ ‫‪𝑚1 +‬‬ ‫𝑚‬ ‫פיתוח של נוסחה ‪12,10‬‬
‫𝑘‬ ‫𝑘‬
‫𝑏 = ∗𝑚 ∙ 𝑧‬ ‫פיתוח שעשיתי במהלך הדוח‬ ‫‪14‬‬
‫𝑥∆𝑘‬ ‫‪15‬‬
‫=𝛾‬ ‫מתח פנים‬
‫𝐿‬
‫𝐷𝜋‪𝐿 ≈ 2‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪∆𝐹 = √(x ⋅ 𝛥𝐾)2 + (k ⋅ 𝛥𝑥)2‬‬ ‫פיתוח לשגיאה בכוח‬ ‫‪17‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫פיתוח לשגיאה במתח פנים‬ ‫‪18‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝐹‪−‬‬
‫√‬
‫)𝐿𝛥 ⋅ ‪∆𝛾 = ( ⋅ 𝛥𝐹) + ( 2‬‬
‫𝐿‬ ‫𝐿‬
‫𝛾‬ ‫פיתוח שעשיתי במהלך הדוח‬ ‫‪19‬‬
‫𝑎𝛾=‪V‬‬
‫𝑤‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פיתוח שעשיתי במהלך הדוח‬ ‫‪20‬‬

‫‪1‬‬ ‫𝛾‪−‬‬
‫(√ = 𝑣𝛥‬ ‫) 𝑤𝛾𝛥 ⋅ 𝑎 ‪⋅ 𝛥𝛾𝑎 ) + ( 2‬‬
‫𝑤𝛾‬ ‫𝑤𝛾‬
‫∗‬ ‫‪21‬‬
‫𝑚‬
‫=𝑤‬
‫𝑝𝑠𝑚‬
‫טבלה מספר ‪ 2‬סיכום נוסחאות נתונות בהם נשתמש במהלך הדוח בו אני מאזכרת את מספרן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫`‬

‫‪ .3‬ניסוי ‪ 1‬מציאת קבוע הקפיץ ‪ k‬בשיטת התארכות‬

‫‪ .3.1‬מהלך הניסוי ‪:‬‬

‫נתלתה בתחתית הקפיץ דסקה עגולה (ראה איור ‪. )3‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לאחר שהקפיץ התייצב והפסיק לנוע‪ ,‬נקראה המדידה מהסרגל כשכיוון ההסתכלות הוא אופקי‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫וכשדמות הדסקה במראה התלכדה עם הדסקה עצמה‪.‬‬
‫נמדדה משקולת בצורת דסקית שניתן לתלות על הדסקה במאזניים אנליטיות‬ ‫‪.3‬‬
‫נתלתה המשקולת על הדסקה‬ ‫‪.4‬‬
‫חזרנו על פעולה מספר ‪.2‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חזרנו על שלבים ‪ 4‬ו‪ 5‬עבור משקולות נוספות שהוספו מעל המשקולת הקודמת בדסקה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .3.2‬תוצאות הניסוי ‪:‬‬
‫טבלה ‪ :3‬תוצאות מדידה‬

‫𝑥∆ התארכות 𝑚𝑐‪±0.1‬‬ ‫‪ m‬מסה 𝑟𝑔‪±0.01‬‬ ‫מדידה‬

‫‪1.7‬‬ ‫‪2.05‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪5.05‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3.3‬‬ ‫‪4.04‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.9‬‬ ‫‪1.02‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5.7‬‬ ‫‪7.13‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .3.3‬ניתוח ועיבוד תוצאות‪:‬‬
‫𝐹𝑑‬
‫חישוב השגיאה הכוח ‪ F‬הפועל על הקפיץ לפי נוסחה ‪ 8‬ו‪∆𝐹 = |𝑑𝑚| ∙ ∆𝑚 = |g| ∙ ∆𝑚 (9) :5‬‬
‫לפי נוסחה ‪ 9‬חישוב השגיאה הכוח ‪ F‬הפועל על הקפיץ עבור כל מסה לפי‪:‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪∆𝑓 = 980 ∙ 0.01 = 9.8 ≈ 10‬‬

‫חישוב הכוח ‪ F‬הפועל על הקפיץ עבור כל מסה לפי נוסחה ‪:8‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝐹 = 980 ∙ 2.05 = 2009 ≈ 2010‬‬ ‫‪.1‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝐹 = 980 ∙ 5.05 = 4949 ≈ 4950‬‬ ‫‪.2‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝐹 = 980 ∙ 4.04 = 3969.2 ≈ 3970‬‬ ‫‪.3‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝐹 = 980 ∙ 1.02 = 999.6 ≈ 1000‬‬ ‫‪.4‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝐹 = 980 ∙ 7.13 = 6987.4 ≈ 6990‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪6‬‬
‫`‬

‫טבלה ‪ : 4‬ריכוז תוצאות חישוב הכוח ‪ F‬הפועל על הקפיץ עבור כל מסה‬

‫𝑚𝑐‪𝑥, ∆𝑥 = ±0.1‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝐹 , ∆𝐹 ± 10‬‬ ‫משקולת מספר‪:‬‬

‫‪1.7‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4950‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3.3‬‬ ‫‪3970‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.9‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5.7‬‬ ‫‪6990‬‬ ‫‪5‬‬
‫גרף‪ :1‬כוח כפונקציה של ההתארכות‬

‫‪F=KX‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬ ‫‪y = 1251.4x - 120.46‬‬
‫‪R² = 0.9997‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F -‬‬

‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪x -cm‬‬

‫𝐹‬
‫לפי נוסחה ‪ 𝑘 = :2‬כיוון שיצרנו גרף של ‪ F‬כפונקציה של ‪ X‬אז שיפוע הגרף מייצג את ‪.K‬‬
‫𝑋‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪∆𝑘 = 12.06 ≈ 10‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫השגיאה ב‪:K‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪𝑘 = 1251 ≈ 1250‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫הגרף‪:‬‬ ‫מציאת ‪ K‬קבוע הכוח של הקפיץ משיפוע‬

‫𝒆𝒏𝒚𝒅‬
‫𝟎𝟏 ‪𝒌 = 𝟏𝟐𝟓𝟎 ±‬‬
‫𝒎𝒄‬
‫משקלה של השגיאה מהערך שחושב‪:‬‬
‫‪10 ∙ 100‬‬
‫=𝛿‬ ‫‪= 0.8%‬‬
‫‪1250‬‬

‫‪7‬‬
‫`‬

‫‪ .3.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪:‬‬

‫בגלל שלקפיץ הייתה התארכות התחלתית אז יש סטייה והגרף לא עובר בראשית‪ .‬כלומר גם ללא‬
‫הפעלת כוח יש התארכות מאחר ראיתי בסירטון שהקפיץ מעט מעוות ככל הנראה בגלל ניסויים‬
‫קודמים שבוצעו בו ושחקו וגרמו למעוות פלסטי בו‪.‬‬
‫‪ .4‬ניסוי ‪ 2‬מציאת קבוע הקפיץ‪ k‬בשיטת התנודות‪:‬‬
‫‪ .4.1‬מהלך הניסוי ‪:‬‬
‫נמדדה מסת הקפיץ וחזרה שלבים ‪ 1-4‬מהניסוי הקודם‪:‬‬
‫‪ .5‬הדיסקה נמשכה מעט מטה עם המסה מטה‪ ,‬ושוחררה כשבמקביל הופעל סטופר‪.‬‬
‫‪ .6‬נמדד הזמן שלוקח להשלים ‪ 10‬מחזורים והוא חולק ב‪ ( . 10-‬ספירת מחזור ראשון אחרי שהמשקולת‬
‫תגיע לניקודה תחתונה שממנה שוחררה)‬
‫‪ .4.2‬תוצאות הניסוי ‪:‬‬
‫טבלה ‪ : 5‬תוצאות הניסוי‬

‫𝑐𝑒𝑠‪, ∆𝑇 = ±0.03‬מחזור זמן 𝑇‬ ‫‪ m‬מסה 𝑟𝑔‪∆𝑚 = ±0.01‬‬ ‫מדידה‬

‫לא רלוונטי‬ ‫‪𝑚𝑠𝑝 = 1.56‬‬ ‫‪ -0‬מסת הקפיץ‬
‫‪0.23‬‬ ‫‪1.33‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.30‬‬ ‫‪2.36‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.39‬‬ ‫‪4.39‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0.45‬‬ ‫‪6.43‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0.59‬‬ ‫‪11.47‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .4.3‬עיבוד התוצאות ‪:‬‬
‫חישבו השגיאה של ‪∆𝑇 = 0.03 = ±0.0009𝑠𝑒𝑐 :T 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫חישוב של ‪ 𝑇 2‬בכל מדידה‪:‬‬

‫‪𝑇 2 = 0.232 = 0.0529𝑠𝑒𝑐 2‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪𝑇 2 = 0.32 = 0.0900𝑠𝑒𝑐 2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪𝑇 2 = 0.392 = 0.1521𝑠𝑒𝑐 2‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪𝑇 2 = 0.452 = 0.2025𝑠𝑒𝑐 2‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪𝑇 2 = 0.592 = 0.3481𝑠𝑒𝑐 2‬‬ ‫‪.5‬‬
‫טבלה ‪ :6‬ריכוז חישובים של ריבוע זמן המחזור‬

‫‪, ∆(𝑇 2 ) = ±0.0009𝑠𝑒𝑐 2‬מחזור זמן ‪𝑇 2‬‬ ‫‪ m‬מסה 𝑟𝑔‪∆𝑚 = ±0.01‬‬

‫‪0.0529‬‬ ‫‪1.33‬‬
‫‪0.0900‬‬ ‫‪2.36‬‬
‫‪0.1521‬‬ ‫‪4.39‬‬
‫‪0.2025‬‬ ‫‪6.43‬‬
‫‪0.3481‬‬ ‫‪11.47‬‬

‫‪8‬‬
 ‫`‬

‫גרף ‪ 𝑇 2 : 2‬כפונקציה של 𝑚 לפי נוסחה ‪:10‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝜋∙‪4‬‬
‫‪Y‬‬ ‫ערכי‬ ‫∗ ‪4 ∙ 𝜋2‬‬
‫= 𝑇‬ ‫‪𝑚1 +‬‬ ‫𝑚‬
‫‪0.4‬‬
‫𝑘‬ ‫𝑘‬
‫‪y = 0.0287x + 0.02‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪R² = 0.9986‬‬
‫‪0.3‬‬

‫‪0.25‬‬
‫‪𝑇 2 𝑠𝑒𝑐 2‬‬
‫כותרת ציר‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0.15‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.05‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬
‫)‪m (gr‬‬

‫נמצא את ‪ K‬מתוך שיפוע הגרף‪:‬‬

‫‪4𝜋2‬‬
‫= 𝑧 כיוון שיצרנו גרף של ‪ 𝑇 2‬כפונקציה של 𝑚 ‪.‬‬ ‫לפי נוסחה ‪:10‬שיפוע הגרף שלנו‬
‫𝑘‬

‫‪4∙𝜋2‬‬
‫= 𝑘 ‪-‬נוסחה (‪.)11‬‬ ‫לכן‬
‫𝑧‬

‫השגיאה של שיפוע הגרף‪:‬‬

‫‪𝑠𝑒𝑐 2‬‬
‫‪∆𝑍 = 0.00062 ≈ 0.0006‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫𝟐𝒄𝒆𝒔‬ ‫‪𝑠𝑒𝑐 2‬‬
‫𝟔𝟎𝟎𝟎 ‪𝒛 = 𝟎. 𝟎𝟐𝟖𝟕 ± 𝟎.‬‬ ‫𝒓𝒈‬
‫‪ , 𝑧 = 0.02869 ≈ 0.0287‬לכן חישוב שיפוע הגרף ‪:‬‬ ‫שיפוע הגרף‪:‬‬
‫𝑟𝑔‬

‫לפי נוסחה‪ 5‬ו ‪ 11‬נחשב את השגיאה של ‪:K‬‬

‫‪9‬‬
‫`‬

‫) ‪𝑑(𝑇2‬‬ ‫‪−4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫‪−4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬

‫| = 𝑘∆‬ ‫| = 𝑧∆ ∙ |‬ ‫| = 𝑧∆ ∙ |‬ ‫|‬ ‫∙‬ ‫‪0.0006‬‬ ‫=‬ ‫‪28.757‬‬ ‫≈‬ ‫‪30‬‬
‫𝑧𝑑‬ ‫‪𝑧2‬‬ ‫‪0.02872‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫חישוב של ‪ K‬לפי נוסחה ‪:11‬‬

‫‪4 ∙ 𝜋2‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬

‫=𝑘‬ ‫‪= 1375.55 ≈ 1380‬‬
‫‪0.0287‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫𝒆𝒏𝒚𝒅‬
‫𝟎𝟑 ‪𝒌 = 𝟏𝟑𝟖𝟎 ±‬‬ ‫𝒎𝒄‬
‫לכן‪:‬‬

‫משקלה של השגיאה מהערך שחושב‪:‬‬

‫‪30 ∙ 100‬‬
‫=𝛿‬ ‫‪= 2.17%‬‬
‫‪1380‬‬
‫מתוך נקודת החיתוך של הגרף עם הציר של ‪ 𝑇 2‬ניתן למצוא את המסה האפקטיבית ∗𝑚 של הקפיץ‪.‬‬
‫לפי נוסחה ‪:13‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝜋∙‪4‬‬ ‫𝜋∙‪4‬‬
‫= ‪𝑇2‬‬ ‫‪𝑚1 +‬‬ ‫∗𝑚‬
‫𝑘‬ ‫𝑘‬
‫𝑏‬ ‫‪4∙𝜋 2‬‬
‫(‪ , )14‬לכן 𝑧 = ∗𝑚‬ ‫כלומר נקודת החיתוך עם ציר ‪ Y‬שלנו היא 𝑏 = ∗𝑚 ∙ 𝑧 = ∗𝑚‬
‫𝑘‬

‫לפי גרף ‪𝑏 = 0.0200 ± 0.00394 ≈ 0.020 ± 0.004 𝑠𝑒𝑐 2 :2‬‬

‫לפי נוסחה ‪ , 14‬ו‪ 6‬נחשב את השגיאה של ∗𝑚‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫∗𝑚𝜕‬ ‫∗𝑚𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑏‪−‬‬
‫√‬
‫( = 𝑚𝛥‬‫∗‬
‫( ‪⋅ 𝛥𝑏) +‬‬ ‫√‬
‫)𝑧𝛥 ⋅ ‪⋅ 𝛥𝑧) = ( ⋅ 𝛥𝑏) + ( 2‬‬
‫𝑏𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑧‬ ‫𝑧‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−0.020‬‬
‫(√ =‬ ‫( ‪⋅ 0.004 ) +‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑟𝑔‪⋅ 0.0006) = 0.1401 ≈ ±0.1‬‬
‫‪0.0287‬‬ ‫‪0.0287‬‬

‫חישוב של ∗𝑚 לפי נוסחה ‪:14‬‬

‫‪0.020‬‬
‫= ∗𝑚‬ ‫𝑟𝑔‪= 0.6968 ≈ 0.7‬‬
‫‪0.0287‬‬
‫לכן 𝑟𝑔‪𝑚∗ = 0.7 ± 0.1‬‬
‫חישוב היחס בין המסה האפקטיבית של הקפיץ לבין מסתו האמיתית‪:‬‬
‫∗𝑚‬
‫)𝟏𝟐( סימון → 𝑊 =‬
‫𝑝𝑠𝑚‬
‫לפי נוסחאות ‪ 21‬ו ‪:6‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝑊𝜕‬ ‫𝑊𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫∗𝑚‪−‬‬
‫( ‪𝛥𝑊 = √( ∗ ⋅ 𝛥𝑚∗ ) +‬‬ ‫(√ = ) 𝑝𝑠𝑚𝛥 ⋅‬ ‫) 𝑝𝑠𝑚𝛥 ⋅ ‪⋅ 𝛥𝑚∗ ) + ( 2‬‬
‫𝑚𝜕‬ ‫𝑝𝑠𝑚𝜕‬ ‫𝑝𝑠𝑚‬ ‫𝑝𝑠𝑚‬

‫‪10‬‬
‫`‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−0.7‬‬
‫(√ =‬ ‫( ‪⋅ 0.1) +‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⋅ 0.01) = 0.064 ≈ ±0.06‬‬
‫‪1.56‬‬ ‫‪1.56‬‬

‫לפי נוסחה ‪:21‬‬

‫‪0.7‬‬
‫=𝑤‬ ‫‪= 0.4487 ≈ 0.45 → 𝑤 = 0.45 ± 0.06‬‬
‫‪1.56‬‬
‫טבלה ‪ :7‬ריכוז תוצאות הניסוי‬
‫שיטת התנודות‪:‬‬ ‫שיטת ההתארכויות‪:‬‬
‫‪𝑠𝑒𝑐 2‬‬
‫‪𝑧 = 0.0287 ± 0.0006‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪𝑘 = 1380 ± 30‬‬ ‫‪𝑘 = 1250 ± 10‬‬
‫𝑚𝑐‬ ‫𝑚𝑐‬
‫ערך השגיאה הערך שחושב ‪2.17%‬‬ ‫ערך השגיאה מהערך שחושב ‪0.8%‬‬

‫‪𝑏 = 0.020 ± 0.004 𝑠𝑒𝑐 2‬‬

‫𝑟𝑔‪𝑚∗ = 0.7 ± 0.1‬‬
‫∗𝑚‬
‫=𝑤‬ ‫‪= 0.45 ± 0.06‬‬
‫𝑝𝑠𝑚‬
‫‪ .4.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪:‬‬

‫לפי התוצאות ניתן לראות כי השגיאה שחושבה לקבוע הקפיץ בשיטת ההתארכות נמוכה יותר‬ ‫‪.1‬‬
‫מהשגיאה המחושבת לקבוע הקפיץ בשיטת התנודות (‪ 0.8%‬לעומת ‪ )2.17%‬לכן חישוב קבוע הקפיץ‬
‫בשיטת ההתארכות הוא המדויק יותר‪.‬‬
‫הסבר אפשרי הוא כי מדידת הזמן בשיטת התנודות הייתה תלויה גם בתחילת המדידה וגם בסופה‬ ‫‪.2‬‬
‫בזמן תגובה של המודד‬
‫סיבה נוספת היא שכאשר המודד מתח ושחרר את הקפיץ הוא לא היה מאונך לגמרי‪ .‬לעומת זאת‬ ‫‪.3‬‬
‫מדידת התארכות הקפיץ התרחשה כאשר הקפיץ במנוחה –פחות מרווח טעות‪.‬‬
‫מסיבות ‪ 2‬ו ‪ 3‬יש השפעה על הערך שחושב עבור קבוע הקפיץ ולכן יש הבדל בין הערכים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לפי החישובים מסה האפקטיבית של הקפיץ לא שווה למסה המדודה במעבדה המסה הפקטיבית‬ ‫‪.5‬‬
‫קטנה יותר ממסת הקפיץ‪.‬‬
‫ההתייחסות בניסוי היא כאילו הקפיץ הוא חסר מסה‪ ,‬על אף שבפועל זה לא נכון‪ .‬מדידת המסה‬ ‫‪.6‬‬
‫האפקטיבית לפי הגרף מאפשרת לנו לכמת את המסה של הקפיץ שאכן משפיעה על ההתארכות‪ .‬לא‬
‫נוכל להשתמש בנוסחה ‪ 10‬כפי שהיא כי הגרף לא חותך את ציר של ריבוע הזמן בראשית הצירים אלא‬
‫בנקודה אחרת ‪.‬‬
‫הכוח המופעל על כל חלק וחלק בקפיץ לא קבוע‪ ,‬בגלל שמסת הקפיץ שמתחת לאותה הנקודה היא גם‬ ‫‪.7‬‬
‫נכללת במסה התלויה‪ .‬לכן הקבוע המחושב יהיה שונה בכל נקודה בקפיץ‪ .‬הקבוע שאנחנו חישבנו הוא‬
‫הקבוע הרלוונטי למסה האפקטיבית שמצאנו‪.‬‬
‫הצעת ייעול‪ :‬כדי להקטין את שגיאת זמן התגובה על התוצאות יש לחזור על הניסוי מספר גדול יותר‬ ‫‪.8‬‬
‫של פעמים ובנוסף למדוד בכל פעם מספר גדול יותר של מחזורים‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫`‬

‫‪ .5‬ניסוי ‪ - 3‬מדידת מתח הפנים של מים ושל כוהל‬

‫מהלך הניסוי ‪:‬‬ ‫‪.5.1‬‬
‫נמדד קוטר טבעת בשפתה החדה ‪.D‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הטבעת חוברה לדסקית כך ששפתה החדה כלפי מטה ומקבילה לפני הנוזל (כבאיור ‪)3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הטבעת הושקע בתוך הנוזל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הטבעת הועלתה באיטיות ע"י סיבוב כפתור הסיבוב‪ .‬תוך מעקב במשך כל הזמן אחר קריאת‬ ‫‪.4‬‬
‫הסקאלה עד לרגע ההינתקות‪.‬‬
‫נמדוד את ההפרש של קריאות הסקלה ברגע ההינתקות ובמצב שיווי המשקל שאליו מגיע הקפיץ‬ ‫‪.5‬‬
‫לאחר הניתוק ‪ ,‬ולאחר שהטבעת התייצבה‪.‬‬
‫המדידות בוצעו מספר פעמים הן לגבי מים מזוקקים והן לגבי כהל אתילי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .5.2‬תוצאות הניסוי ‪:‬‬
‫לשם פשטות את ההתארכות במקום ב𝒙∆ נסמן ב ‪ X‬ואת השגיאה בהתארכות נסמן ב𝒙∆‪.‬‬
‫טבלה ‪ 8‬ריכוז תוצאות המדידה של הניסוי‪:‬‬

‫קוטר הטבעת‪𝐷 = 3.29 ± 0.02𝑐𝑚 :‬‬

‫התארכות בכהל ‪x‬‬ ‫התארכות במים ‪x‬‬ ‫מדידה‬
‫𝑚𝑐‪∆𝑥 = ±0.1‬‬ ‫𝑚𝑐‪∆𝑥 = ±0.1‬‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ .5.3‬עיבוד התוצאות ‪:‬‬
‫נחשב את אורך קו המגע בין הטבעת לקרום פני הנוזל לפי נוסחה (‪ )16‬ו ‪:5‬‬
‫𝐿𝑑‬
‫𝑚𝑐‪∆𝐿 = | | ∙ ∆𝐷 = 2𝜋 ∙ 0.02 = 0.1256 ≈ 0.1‬‬
‫𝐷𝑑‬
‫לכן אורך קו המגע‪𝐿 = 20.7 ± 0.1𝑐𝑚 :‬‬
‫במים‪:‬‬

‫חישוב התארכות ממוצעת במים ( ̅𝑥) ‪:‬‬

‫𝑁‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.3 + 1.4 + 1.1‬‬
‫= 𝑖𝑥 ∑ = 𝑥 ≈ ‪𝑥0‬‬ ‫𝑚𝑐‪= 1.266 ≈ 1.3‬‬
‫𝑁‬ ‫‪3‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫חישוב סטיית התקן‪:‬‬

‫𝑁‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫√ = 𝑁𝑠 ≈ 𝜎‬ ‫) ‪∑(𝑥𝑖 − 𝑥)2 = √ ∙ ((1.3 − 1.3)2 + (1.4 − 1.3)2 + (1.1 − 1.3)2‬‬
‫‪𝑁−1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫𝑚𝑐‪= 0.158 ≈ 0.2‬‬

‫חישוב השגיאה הכוללת‪:‬‬

‫‪𝜎2‬‬ ‫‪0.22‬‬
‫‪𝛥𝑥 = √(∆𝑚 )2 +‬‬ ‫‪= √(0.1)2 +‬‬ ‫𝑚𝑐‪= 0.152 ≈ 0.2‬‬
‫𝑁‬ ‫‪3‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫`‬

‫𝑚𝑐‪𝑥 = 1.3 ± 0.2‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 𝑘 = 1250 ± 10‬שחושב בשיטת ההתארכות‪:‬‬ ‫ידי‬ ‫חישוב מתח הפנים על‬
‫𝑚𝑐‬

‫חישוב השגיאה בכוח לפי נוסחה ‪ 6‬ו ‪:2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫= 𝐹𝛥‬ ‫√‬ ‫(‬ ‫‪⋅ 𝛥𝐾) +‬‬ ‫(‬ ‫)‪⋅ 𝛥𝑥) = √(x ⋅ 𝛥𝐾)2 + (k ⋅ 𝛥𝑥)2 → (17‬‬
‫𝐾𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪= √(1.3 ⋅ 10)2 + (1250 ⋅ 0.2)2 = 250.33 ≈ ±300‬‬

‫חישוב הכוח לפי נוסחה ‪:2‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F= 1250  1.3 = 1625 ≈ 1600‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 1600 ± 300‬‬
‫חישוב השגיאה במתח הפנים 𝛾 של המים לפי נוסחה ‪ 1‬ו‪:6-‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝛾𝜕‬ ‫𝛾𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝐹‪−‬‬
‫)‪𝛥𝛾 = √( ⋅ 𝛥𝐹) + ( ⋅ 𝛥𝐿) = √( ⋅ 𝛥𝐹) + ( 2 ⋅ 𝛥𝐿) → (18‬‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐿𝜕‬ ‫𝐿‬ ‫𝐿‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1600‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫(√ =‬ ‫( ‪⋅ 300) +‬‬ ‫‪⋅ 0.1) = 14.497 ≈ ±10‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫‪20.72‬‬ ‫𝑚𝑐‬

‫חישוב מתח הפנים לפי נוסחה ‪: 1‬‬

‫‪1600‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫=𝛾‬ ‫‪= 77.29 ≈ 80‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫𝒆𝒏𝒚𝒅‬
‫𝟎𝟏 ‪𝜸 = 𝟖𝟎 ±‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫𝒎𝒄‬

‫נחשב את השגיאה היחסית מהערך התאורטי לפי נוסחה ‪:4‬‬

‫‪80 − 72‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 11.11%‬‬
‫‪72‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 𝑘 = 1380 ± 30‬שחושב בשיטת התנודות‪:‬‬ ‫ידי‬ ‫חישוב מתח הפנים על‬
‫𝑚𝑐‬

‫חישוב השגיאה בכוח לפי נוסחה ‪:17‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝛥𝐹 = √(1.3 ⋅ 30)2 + (1380 ⋅ 0.2)2 = 278.74 ≈ ±300‬‬

‫חישוב הכוח לפי נוסחה ‪:2‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F= 1380  1.3 = 1794 ≈ 1800‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫`‬

‫𝒆𝒏𝒚𝒅𝟎𝟎𝟑 ‪𝐅 = 𝟏𝟖𝟎𝟎 ±‬‬

‫חישוב השגיאה במתח הפנים 𝛾 של כהל לפי נוסחה ‪:18‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1800‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫(√ = 𝛾𝛥‬ ‫( ‪⋅ 300) +‬‬ ‫‪⋅ 0.1) = 14.498 ≈ ±10‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫‪20.72‬‬ ‫𝑚𝑐‬

‫חישוב מתח הפנים לפי נוסחה ‪: 1‬‬

‫‪1800‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫=𝛾‬ ‫‪= 86.95 ≈ 90‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫‪dyne‬‬
‫‪γ = 90 ± 10‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫‪cm‬‬

‫נחשב את השגיאה היחסית מהערך התאורטי לפי נוסחה ‪:4‬‬

‫‪90 − 72‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 25%‬‬
‫‪72‬‬
‫בכוהל‪:‬‬

‫חישוב התארכות ממוצעת בכוהל ( ̅𝑥) ‪ .‬מפאת זהות המדידות‪:‬‬

‫𝑚𝑐‪𝑥0 ≈ 𝑥 = 0.7‬‬
‫חישוב סטיית התקן‪ ,‬מפאת זהות המדידות‪:‬‬

‫‪𝜎 ≈ 𝑠𝑁 = 0‬‬
‫מכאן שחישוב השגיאה הכוללת‪:‬‬

‫‪𝜎2‬‬
‫‪𝛥𝑥 = √(∆𝑚 )2 +‬‬ ‫𝑚𝑐‪= √(0.1)2 + 0 = 0.1‬‬
‫𝑁‬

‫לכן‪𝒙 = 𝟎. 𝟕 ± 𝟎. 𝟏𝒄𝒎 :‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 𝑘 = 1250 ± 10‬שחושב בשיטת ההתארכות‪:‬‬ ‫ידי‬ ‫חישוב מתח הפנים על‬
‫𝑚𝑐‬

‫חישוב השגיאה בכוח לפי נוסחה ‪:17‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝛥𝐹 = √(0.7 ⋅ 10)2 + (1250 ⋅ 0.1)2 = 125.19 ≈ ±100‬‬

‫חישוב הכוח לפי נוסחה ‪:2‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F= 1250  0.7 = 875 ≈ 900‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 900 ± 100‬‬
‫חישוב השגיאה במתח הפנים 𝛾 של המים לפי נוסחה‪:18‬‬

‫‪14‬‬
‫`‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−900‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫(√ = 𝛾𝛥‬ ‫( ‪⋅ 100) +‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⋅‬ ‫)‪0.1‬‬ ‫=‬ ‫‪4.835‬‬ ‫≈‬ ‫‪±5‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫𝑚𝑐‬

‫חישוב מתח הפנים לפי נוסחה ‪: 1‬‬

‫‪900‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫=𝛾‬ ‫‪= 43.478 ≈ 43‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪𝛾 = 43 ± 5‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫𝑚𝑐‬

‫נחשב את השגיאה היחסית מהערך התאורטי לפי נוסחה ‪:4‬‬

‫‪43 − 22‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 95.45%‬‬
‫‪22‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 𝑘 = 1380 ± 30‬שחושב בשיטת התנודות‪:‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫ידי‬ ‫חישוב מתח הפנים על‬

‫חישוב השגיאה בכוח לפי נוסחה ‪:17‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪𝛥𝐹 = √(0.7 ⋅ 30)2 + (1380 ⋅ 0.1)2 = 139 ≈ ±100‬‬

‫חישוב הכוח לפי נוסחה ‪:2‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F= 1380  0.7 = 966 ≈ 1000‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 1000 ± 100‬‬
‫חישוב השגיאה במתח הפנים 𝛾 של המים לפי נוסחה ‪:18‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1000‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫(√ = 𝛾𝛥‬ ‫( ‪⋅ 100) +‬‬ ‫‪⋅ 0.1) = 4.836 ≈ ±5‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫‪20.72‬‬ ‫𝑚𝑐‬

‫חישוב מתח הפנים לפי נוסחה ‪: 1‬‬

‫‪1000‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫=𝛾‬ ‫‪= 48.309 ≈ 48‬‬
‫‪20.7‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫𝒆𝒏𝒚𝒅‬
‫𝟓 ‪𝜸 = 𝟒𝟖 ±‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫𝒎𝒄‬

‫נחשב את השגיאה היחסית מהערך התאורטי לפי נוסחה ‪:4‬‬

‫‪48 − 22‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 118.18%‬‬
‫‪22‬‬

‫‪15‬‬
‫`‬

‫טבלה ‪ 9‬מסכמת של תוצאות החישובים‪:‬‬

‫𝑚𝑐‪ 𝐿 = 20.7 ± 0.1‬קו המגע‬

‫בכוהל‪:‬‬ ‫במים‪:‬‬
‫𝑚𝑐‪𝑥 = 0.7 ± 0.1‬‬ ‫𝑚𝑐‪𝑥 = 1.3 ± 0.2‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 𝑘1 = 1250 ± 10‬שחושב בשיטת ההתארכות‪:‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫חישוב מתח הפנים על ידי‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 900 ± 100‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 1600 ± 300‬‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪𝛾 = 43 ± 5‬‬ ‫‪𝛾 = 90 ± 10‬‬
‫𝑚𝑐‬ ‫𝑚𝑐‬
‫השגיאה היחסית של מתחי הפנים מהערך הספרותי‬
‫‪95.45%‬‬ ‫‪11.11%‬‬
‫𝑒𝑛𝑦𝑑‬
‫‪ 𝑘2 = 1380 ± 30‬שחושב בשיטת התנודות‪:‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫חישוב מתח הפנים על ידי‬

‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 1000 ± 100‬‬ ‫𝑒𝑛𝑦𝑑‪F = 1800 ± 300‬‬

‫‪dyne‬‬ ‫‪dyne‬‬
‫‪γ = 48 ± 5‬‬ ‫‪γ = 90 ± 10‬‬
‫‪cm‬‬ ‫‪cm‬‬
‫השגיאה היחסית של מתחי הפנים מהערך הספרותי‬
‫‪118.18%‬‬ ‫‪25%‬‬

‫‪ .5.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪:‬‬

‫‪ .1‬לפי הניסוי הקודם מצאנו שקבוע הקפיץ שחושב בשיטת ההתארכות ( ‪) 𝑘1‬מדויק יותר מקבוע‬
‫הקפיץ שחושב בשיטת התנודות ( ‪ ) 𝑘2‬לכן חישובי מתח הפנים בעזרת ‪ 𝑘1‬יהיו מדויקים יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬מתח הפנים של כוהל שחושב ע"י ‪ 𝑘1‬רחוק בכ‪95.45%-‬מהערך הספרותי ואילו הערך המחושב ע"י‬
‫‪ 𝑘2‬רחוק בכ‪ .118.18%-‬ויתכן שהכוהל בו השתמשנו היה מהול ולא טהור לחלוטין‪ ,‬וכיוון שמתח‬
‫הפנים של מים גבוה יותר‪ ,‬ברגע שמוהלים אלכוהול גם מתח הפנים של התערובת יעלה בהתאם‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר אנו בוחנים את תוצאות חישובי מתח הפנים של המים ניתן לראות כי הערך שחושב ע"י ‪𝑘1‬‬
‫רחוק בכ‪ 11.11%-‬מהערך התיאורטי‪ ,‬וכי הערך שחושב ע"י ‪ 𝑘2‬רחוק בכ‪ 25%‬תוצאות אלה‬
‫מחזקות את מסקנה ‪.1‬‬
‫‪ .4‬הסבר אפשרי לסטייה של ‪ 11.11%‬בתוצאות היא שהמים בהם השתמש המודד אינם מים‬
‫מזוקקים טהורים‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבר נוסף לסטיות משמעותיות אלו יכול להיות כי המודד לא הצליח בחלק מהמדידות‬
‫שבהטבעת תהייתה אופקית לחלוטין את הטבעת דבר שגורר שגיאה במדידת מתח הפנים‪.‬‬
‫‪ .6‬סיבה נוספת לזיוף בתוצאות היא שבפעל הרדיוס הפנימי קטן יותר ולכן אורך קו המגע של המים‬
‫הוא לא באמת 𝐷𝜋‪ 2‬אלא קצת פחות מזה בנוסף לטבעת יש עובי שלא נלקח בחשבון שגם לו יש‬
‫שטח מגע עם המים‪.‬‬
‫הצעה לייעול ‪ :‬את הטבעת ניתן לקבע במעוד מועד בצורה מאוזנת למשל על יד הלחמה לדסקית‬
‫ולהימנע משגיאה כתוצאה מהטיית הטבעת‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫`‬

‫‪ .6‬ניסוי ‪ 4‬היחס בין המשקלים של טיפות מים וכהל‬

‫‪ .6.1‬מהלך הניסוי ‪:‬‬
‫‪ .1‬הבקבוקון נשקל עם מאזניים אנליטיים ‪.‬‬
‫‪ .2‬טופטפו ‪ 5‬טיפות כהל בעזרת מזלף לתוך הבקבוקון‬
‫‪ .3‬חזרנו על פעולה ‪.1‬‬
‫‪ .4‬המזלף נשטף במים‬
‫‪ .5‬חזרה על פעולה ‪ 2‬עבור מים‬
‫‪ .6‬חזרה על פעולה ‪1‬‬
‫‪ .6.2‬תוצאות הניסוי ‪:‬‬
‫טבלה ‪ – 10‬תוצאות המדידה‬

‫המסה 𝑟𝑔‪±0.01‬‬ ‫תיאור‪:‬‬

‫‪13.83‬‬ ‫מסת הבקבוקון‬
‫‪13.93‬‬ ‫מסת הבקבוקון ‪ 5+‬טיפות כהל‬
‫‪14.16‬‬ ‫מסת הבקבוקון ‪ 5+‬טיפות מים‬

‫‪ .6.3‬עיבוד התוצאות ‪:‬‬

‫חישוב המסה הממוצעת של טיפת כהל‪:‬‬
‫‪13.93 − 13.83‬‬
‫= 𝑎𝑚‬ ‫𝑟𝑔‪= 0.02‬‬
‫‪5‬‬
‫נחלק גם את השגיאה ב‪ 5‬לכן‪:‬‬
‫𝑟𝑔‪𝑚𝑎 = 0.020 ± 0.002‬‬
‫חישוב המסה הממוצעת של טיפת מים‪:‬‬
‫‪14.16 − 13.83‬‬
‫= 𝑤𝑚‬ ‫‪= 0.066‬‬
‫‪5‬‬
‫נחלק גם את השגיאה ב‪ 5‬לכן‪:‬‬

‫𝑟𝑔‪𝑚𝑤 = 0.066 ± 0.002‬‬

‫חישוב יחס משקלים‪:‬‬
‫𝑎𝑚‬
‫=𝑞‬
‫𝑤𝑚‬
‫נחשב את השגיאה ב‪ q‬לפי נוסחה ‪:6‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝑞𝜕‬ ‫𝑞𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑎𝑚‪−‬‬
‫= 𝑞𝛥‬ ‫√‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪⋅ 𝛥𝑚𝑎 +‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫= 𝑤𝑚𝛥 ⋅‬ ‫√‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪⋅ 𝛥𝑚𝑎 +‬‬ ‫(‬ ‫𝑤𝑚𝛥 ⋅‬ ‫)‬
‫𝑎𝑚𝜕‬ ‫𝑤𝑚𝜕‬ ‫𝑤𝑚‬ ‫‪2‬‬
‫𝑤𝑚‬

‫‪17‬‬
‫`‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−0.020‬‬
‫(√ =‬ ‫( ‪⋅ 0.002) +‬‬ ‫‪⋅ 0.002) = 0.0316 ≈ ±0.03‬‬
‫‪0.066‬‬ ‫‪0.0662‬‬

‫‪𝑚𝑎 0.020‬‬
‫=‬ ‫‪= 0.303 ≈ 0.30‬‬
‫‪𝑚𝑤 0.066‬‬
‫𝑎𝑚‬
‫=𝑞‬ ‫‪= 0.30 ± 0.03‬‬
‫𝑤𝑚‬
‫לפי נוסחה ‪ 1‬ו‪:8‬‬
‫𝑎𝛾‬ ‫𝑚‬
‫=‪)19( V‬‬ ‫𝑎𝑚 =‬
‫𝑤𝛾‬ ‫𝑤‬

‫חישוב יחס מתח פנים בין מים לכוהל (לפי קבוע התארכות)‪:‬‬
‫השגיאה ב‪ V‬לפי נוסחה ‪ 19‬ו ‪: 6‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝑣𝜕‬ ‫𝑣𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝛾‪−‬‬
‫(√ = 𝑣𝛥‬ ‫( ‪⋅ 𝛥𝛾𝑎 ) +‬‬ ‫)‪⋅ 𝛥𝛾𝑤 ) = √( ⋅ 𝛥𝛾𝑎 ) + ( 2 𝑎 ⋅ 𝛥𝛾𝑤 ) → (20‬‬
‫𝑎𝛾𝜕‬ ‫𝑤𝛾𝜕‬ ‫𝑤𝛾‬ ‫𝑤𝛾‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−43‬‬
‫(√ =‬ ‫( ‪⋅ 5) +‬‬ ‫‪⋅ 10) = 0.0768 ≈ ±0.08‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪902‬‬

‫‪𝛾𝑎 43‬‬
‫=‬ ‫‪= 0.477 ≈ 0.48‬‬
‫‪𝛾𝑤 90‬‬
‫לכן ‪𝑣 = 0.48 ± 0.08‬‬
‫חישוב יחס מתח פנים בין מים לכוהל (לפי קבוע התנודות)‪:‬‬
‫השגיאה ב‪ V‬לפי נוסחה ‪:20‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−48‬‬
‫(√ = 𝑣𝛥‬ ‫‪⋅ 5) + ( 2 ⋅ 10) = 0.081 ≈ ±0.08‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪𝛾𝑎 48‬‬
‫=‬ ‫‪= 0.533 ≈ 0.53‬‬
‫‪𝛾𝑤 90‬‬
‫לכן ‪𝑣 = 0.53 ± 0.08 :‬‬
‫חישוב יחס מתח פנים בין מים לכוהל (לפי ערך תאורטי)‪:‬‬
‫‪𝛾𝑎 22‬‬
‫=‬ ‫‪= 0.305‬‬
‫‪𝛾𝑤 72‬‬
‫השגיאה היחסית בין החישוב של יחס המסות לחישוב של יחס מתחי הפנים התאורטי לפי נוסחה ‪:4‬‬

‫‪18‬‬
‫`‬

‫‪0.305 − 0.30‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 1.639% ≈ 1.64%‬‬
‫‪0.305‬‬
‫השגיאה היחסית בין החישוב של יחס מתחי הפנים בשיטת התנודות לחישוב של יחס מתחי הפנים התאורטי‬
‫לפי נוסחה ‪:4‬‬
‫‪0.53 − 0.305‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 73.770% ≈ 73.77%‬‬
‫‪0.305‬‬
‫השגיאה היחסית בין החישוב של יחס מתחי הפנים בשיטת ההתארכויות לחישוב של יחס מתחי הפנים‬
‫התאורטי לפי נוסחה ‪:4‬‬
‫‪0.48 − 0.305‬‬
‫= ]‪𝛿[%‬‬ ‫‪⋅ 100% = 57.377% ≈ 57.38%‬‬
‫‪0.305‬‬
‫‪ .6.4‬דיון בתוצאות ומסקנות מהניסוי ‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי החישובים ניתן לראות שיחס המשקלים בין טיפת מים וטיפת אלכוהול הוא‬
‫‪𝑞 = 0.3‬וכי היחס בין מתחי הפנים לפי הערכים התאורטים למתחי הפנים הוא ‪ 0.305‬לפי שיטת‬
‫ההתארכויות ‪ 0.48‬ו‪ 0.53‬לפי שיטת התנודות‪ .‬בשלושת המקרים הערך של המים הוא הערך הגדול‬
‫יותר‪ ,‬יש קשר ישיר בין מסת החומר למתח הפנים הנוצר עליו‪ .‬כי יחס המסות הוא כיחס בין מתחי‬
‫הפנים‪.‬‬

‫‪ .2‬ערך היחס התאורטי בין מתחח פנים למתח פנים של המים הוא‪ .0.305‬בשיטת הטיפות ערך יחס‬
‫המסות שחושב ‪( 0.3‬וזהה ליחס מתחי הפנים) יצא רחוק בכ‪ 1.64%‬מהערך התאורטי‪ .‬הערך‬
‫התאורטי כן מצוי בטווח הערכים (השגיאה היא ‪.)0.03‬‬
‫לפי שיטת ההתארכויות יצא שערך היחס בין מתחי הפנים הוא ‪ 0.48‬ורחוק ב‪ 57.38%‬מהערך הרצוי‪.‬‬
‫הערך התאורטי לא מצוי בטווח השגיאה (‪.)0.08‬‬
‫לפי שיטת הנודות יצא שערך היחס בין מתחי הפנים הוא ‪ 0.53‬ורחוק ב‪ 73.77%‬מהערך הרצוי‪ .‬הערך‬
‫התאורטי לא מצוי בטווח השגיאה (‪.)0.08‬‬

‫ניתן לומר שניסוי הטיפות היה הכי מדוייק מבחינת המדידות‪.‬‬

‫הניסוי בשיטת ההתארכויות יותר מדוייק מהניסוי בשיטת התנודות‪.‬‬

‫‪ .3‬כפי שראינו ברקע התאורטי‪ ,‬בפני הנוזל הכוח המופעל על המולקולות לא שווה מכל הכיוונים‪ .‬ככול‬
‫שמסת החומר גדולה יותר הקשרים הבין מולקולריים יהיו חזקים יותר ושקול הכוחות המופעל על‬
‫מולקולות פני הנוזל גם יהיה גדול יותר‪ .‬זה מסביר את היחס הישיר בין משקל החומר למתח פניו‪.‬‬

‫‪ .4‬יש ללחוץ על המזלף כשהוא מוחזק בצורה אנכית בכדי שהטיפה תצא במלואה‪ ,‬והנפח לא ישתנה בין‬
‫טיפה לטיפה‪ .‬כך הכוחות הפועלים על הטיפה יהיו שווים‪ ,‬כמו בדרישה שהטבעת תהיה ישרה בניסוי‬
‫מתח הפנים‪.‬‬

‫‪ .9‬סיכום ומסקנות כלליות‬

‫‪.1‬ראינו ששימוש לא מדויק במכשירים עשוי לגרום לשגיאה משמעותית בתוצאות‪ ,‬לכן יש‬
‫לשים לב לאופן השימוש(כמו למשל לוודא שהטבעת ישרה )‬
‫‪ .2‬טיב חומרי הגלם משמעות גדולה על התוצאות‪ .‬יש צורך לבדוק שהחומרים בהם אנו משתמשים‬
‫הם תקינים‪/‬נקיים‪/‬טהורים ככל הניתן כדי שנקבל תוצאות קרובות יותר לנתונים התיאורטיים‬
‫שלהם‪ .‬בניסוי שלנו יכולנו להרתיח את המים על מנת לקבל מים נקיים יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬בשיטת התנודות השגיאה היתה גבוה יותר בגלל הגורם האנושי‪ .‬ככל שהאדם מעורב יותר‬
‫בחישובים וקביעת המדידות ‪ ,‬השגיאה עשויה לגדול‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫`‬

‫מסקנות מהניסוי ‪:‬‬

‫‪ .10‬ביביליוגרפיה‬
‫תדריך מעבדה – אוניברסיטת בן גוריון‬
‫תמונות ואיורים‪ :‬איור ‪ 1‬הג'וק ‪-‬גוגל ‪ ,‬שאר האיורים מהמעבדה‪/‬תדריך‬

‫‪20‬‬
‫`‬

‫‪ .11‬נספחים ‪-‬שאלות הכנה‬

‫‪21‬‬
`

22
`

23