‫דו"ח מסכם בניסוי‪ :‬חיכוך ואנרגיה‬

‫שם הבודק ‪_____________ :‬‬

‫תאריך הבדיקה‪__________ :‬‬

‫____‬ ‫‪I‬‬ ‫ציון הדו"ח‪:‬‬

‫____‬ ‫‪II‬‬
‫שם מדריך הניסוי (שם מלא)‪_____ :‬ניר לוין_________‬

‫תאריך ביצוע הניסוי‪______15/11________ :‬‬

‫תאריך הגשת הדו"ח‪___6/12_____ :‬‬

‫הדו"ח מוגש על ידי‪:‬‬

‫‪___332031459‬‬ ‫___אורי_________סיהו‬ ‫‪II‬‬ ‫‪333134666‬‬ ‫גבאי‬ ‫אראל‬ ‫‪I‬‬

‫ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫משפחה‬ ‫שם פרטי‬ ‫ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫משפחה‬ ‫שם פרטי‬

‫___‪____210‬‬ ‫_____𝐺____‬ ‫_____אודיסאה פיזיקה______ ____________‬

‫מספר עמדה‬ ‫תת קבוצה‬ ‫מס' קבוצת המעבדה‬ ‫מסלול הלימוד‬

‫הערות הבודק לנושאים לקויים בדו"ח‪:‬‬

‫ראשית אני רוצה לומר כל הכבוד על העבודה‪ .‬כתבתי הרבה הערות‪ ,‬ואני חושב שכולן חשובות‪ ,‬אבל אין‬
‫זה אומר שלא ביצעתם עבודה טובה‪ .‬ישנם כמה דברים מהותיים שהתפספסו‪ .‬עליכם להשקיע יותר זמן‬
‫ומחשבה בניתוח המדידות שהתקבלו וללכת את המייל הנוסף על מנת להגיע למסקנות חותכות אודות‬
‫המדידות שביצעתם‪ .‬ניכר שאתם מסוגלים לכך‪ ,‬וכל הדרוש הוא שתשקיעו יותר מאמץ‪ .‬אני יודע‬
‫שהעבודה קשה‪ ,‬ואולי נדמה לכם שאני דורש מכם יותר מידי‪ ,‬אך אני רוצה שתדעו שאני דורש מכם תוצר‬
‫טוב‪ ,‬מפני שאני יודע שאתם מסוגלים לספקו‪ .‬יש לכם יכולת מאוד גבוהה‪ ,‬במיוחד בהשוואה לבני גילכם‪,‬‬
‫וכדי לנצלה ‪ -‬עליכם לעבוד קשה‪ .‬תנתחו את המידע לעומק‪ ,‬תבצעו עליו בדיקות שונות על מנת לוודא את‬
‫טענתכם ואל תשאירו שאלות פתוחות או רעיונות שחשבתם עליהם ולא ניסיתם אותם‪ .‬יש צורך בחידוד‬
‫הכתיבה המדעית‪ ,‬על כל דגשיה‪ ,‬כמו גם העמקה בתיאוריה הסטטיסטית בה אנו משתמשים‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫שימו לב שעליכם להצדיק כל הצעה שאתם מציעים כפתרון המסביר דבר מה בעבודה‪ .‬ישר כוח ותמשיכו‬
‫‪..‬להשקיע‪ ,‬ניר‬
‫מטרת הניסוי‪ :‬מציאת מקדם החיכוך הקינטי ומדידת מעבר האנרגיה מאנרגיה פוטנציאלית לאנרגיה‬
‫קינטית בעזרת חוק שימור האנרגיה‪.‬‬

‫רקע תיאורטי‬
‫אנרגיה מכנית‪ -‬אנרגיה מכנית הינו גודל סקאלרי (מתייחס לגודל שנשאר קבוע בכל מערכות הייחוס‪.‬‬
‫למשל אורך של וקטור יישאר קבוע גם אם נסובב את מערכת הייחוס שלנו) מאוד שימושי בפיסיקה‪,‬‬
‫במיוחד במקרים בהם מעניין אותנו הקשר בין מיקום גוף למהירותו ללא תלות בזמן‪.‬‬

‫אנרגיה קינטית‪ -‬אנרגיה קינטית של גוף נקודתי 𝑘𝐸 תלוי רק במהירות 𝑣 ובמסתו 𝑚‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= 𝑘𝐸(‪)1‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑣𝑚‬

‫אנרגיה פוטנציאלית‪ -‬אנרגיה פוטנציאלית של גוף תלוי במיקומו בלבד‪ .‬אנרגיה פוטנציאלית כובדית‬
‫של גוף בכל מסה 𝑚 שמרכז מסתו בגובה ‪ ℎ‬מעל נקודת הייחוס‪:‬‬

‫‪)2(𝐸𝑝 = 𝑚𝑔ℎ‬‬

‫𝑚‬
‫‪.𝑔 = 9. 81 ± 0. 10‬‬ ‫כאשר ‪ g‬הינו תאוצת הכובד קרוב לקרקע‪ ,‬ערכו לפי תדריך הניסוי הינו‪:‬‬
‫𝑠‬

‫חיכוך הינו כימות פנומנולוגי של האפקט המאקרוסקופי הכולל הנוצר ע"י הכוחות המיקרוסקופיים‬
‫שפועלים בין אטומים השייכים לשני משטחים שונים הצמודים אחד ע"י כוח נורמל (מאונך למשטח)‬
‫‪ .N‬האפקט הכולל מתנהג שונה במצב סטטי (ללא תנועה יחסית בין המשטחים) ובמצב קינטי‪ .‬בשני‬
‫המקרים מדובר בכוח שמקביל למשטח בכיוונו‪.‬‬

‫במצב הסטטי יפעל כוח שכיוונו הפוך לכוח חיצוני ושווה בגודלו (כלומר ימנע התחלה של תנועה) כל‬
‫עוד הכוח חיצוני קטן מערך מקסימום הפרופורציונלי למקדם החיכוך הסטטי 𝑠‪ µ‬ולכוח הנורמל ‪.N‬‬

‫𝑁𝑠‪)3(𝑓𝑚𝑎𝑥 = µ‬‬

‫במקרה של תנועה יחסית בין המשטחים נקבל כוח הקבוע בגודלו שפרופורציונלי למקדם החיכוך‬
‫הקינטי 𝑘‪ µ‬ולכוח הנורמל ‪.N‬‬

‫𝑁𝑘‪)4(𝑓 = µ‬‬

‫תוצאה ישירה של חוקי ניוטון הינה שללא כוחות חיצוניים האנרגיה המכנית הכוללת נשמר‪ .‬בנוכחות‬
‫→‬
‫כוח חיצוני 𝐹 נהוג לכנות את השינוי הכולל באנרגיה של המערכת כתוצאה מהכוח החיצוני "עבודה"‬
‫→‬ ‫→‬
‫ולסמנה ‪ .W‬אינטרגציה על חוק ניטון השני נותן את הביטוי עבודה 𝑟𝑑 · 𝐹 ∫ = 𝑊‪:‬‬

‫במקרה שבו הכוח הוא קבוע לאורך המסלול‪ ,‬והוא פועל במקביל לכיוון התנועה‪ ,‬נקבל‪:‬‬

‫𝑥∆|𝐹| = 𝑊(‪)5‬‬
‫כאשר |‪ |F‬הוא גודל הכוח ‪ F‬ו‪ Δx-‬הינו מרחק ההתקדמות‪.‬‬
‫משפט עבודה‪-‬אנרגיה קובע כי במערכת סגורה‪ ,‬העבודה שנעשית ע"י שקול הכוחות על גוף מסויים‪,‬‬
‫שווה להפרש בין האנרגיה הקינטית של הגוף בתחילת העבודה לבין האנרגיה של הגוף בסוף‬
‫העבודה‪.‬‬

‫𝑘𝐸∆ = 𝑊(‪)6‬‬

‫רשימת ציוד‬
‫‪ .1‬מסלול אלומיניום באורך ‪ 222‬ס"מ עם סרגל מיקום מובנה‪( .‬רזולוציה של מילימטר)‬
‫‪ .2‬קרונית ‪ +‬גדר אופטית (‪( .)fence picket‬כל שנת של הגדר האופטית‪ :‬סנטימטר)‬
‫‪ .3‬משקולת ומנשא לחיבור לחוט‪.‬‬
‫‪ .4‬שני שערים אופטיים ‪ +‬מעמדים‪.‬‬
‫‪ 3 .5‬גלגלות מוצמדות ללוח אנכי‪.‬‬
‫‪ .6‬חוט שאינו אלסטי‪.‬‬
‫‪ .7‬מעצור לקרונית‪.‬‬
‫‪ .8‬פלס‪.‬‬
‫‪ .9‬משקל אלקטרוני‪( .‬רזולוציה של ‪ 0.01‬גרם)‬
‫‪ .10‬תוכנת ‪( Data Studio‬רזולוציה‪ :‬מיקום ‪ 1/12‬מילימטר‪ ,‬זמן ‪ 0.0001‬שניות)‬

‫מהלך הניסוי‬
‫כהכנה לניסוי‪ ,‬הפלס שומש כדי ליישר את מסלול האלומיניום‪ .‬השערים האופטיים חוברו למסלול‬
‫האלומיניום ע"י המעמדים‪ .‬הקרונית הונחה על המסלול‪ .‬מעל הקרונית חוברה הגדר האופטית‪.‬‬
‫המרחק בין השערים האופטים נמדד פעם אחת בעזרת סרגל המיקום המובנה על המסלול‪ .‬השערים‬
‫האופטים חוברו לתוכנת ‪ .Data Studio‬הקרונית נדחפה לאורך מסלול האלומיניום ‪ 3‬פעמים כך‬
‫שהקרונית תעבור דרך ‪ 2‬השערים האופטיים‪ .‬תוכנת ‪ Data Studio‬קלטה את המידע מהשערים‬
‫האופטיים ופלטה טבלה בעלת ‪ 2‬עמודות‪ ,‬אחת לזמן ואחת למרחק‪ .‬נוצרה טבלה אחת לכל מדידה‬
‫ולכל שער אופטי‪.‬‬

‫בחלק השני של הניסוי‪ ,‬הוסר אחד מהשערים האופטיים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נמדדו מסת המשקולת ומסת‬
‫הקרונית ‪ 3‬פעמים כל אחד בעזרת המשקל האלקטרוני‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המשקולת חוברה לחוט‪ .‬החוט‬
‫חובר לשלושת הגלגלות ולקרונית כך שככל שהקרונית זזה לאורך מסלול האלומיניום‪ ,‬המשקולת‬
‫תזוז למטה בהתאם‪ .‬לאחר מכן המעצור חובר ב ‪ 8‬מיקומים שונים על גבי מסלול האלומיניום‪ .‬עבור‬
‫כל מיקום של המעצור בוצעו ‪ 6‬מדידות‪ .‬כל מדידה התבצעה באופן הבא‪ :‬הקרונית הוצמדה למעצור‬
‫ונדחפה לאורך המסלול‪ .‬לאחר שהקרונית עברה את השער האופטי היא נעצרה באופן ידני‪ .‬תוכנת‬
‫‪ Data Studio‬קלטה את המידע מהשער האופטי ופלטה טבלה בעלת ‪ 2‬עמודות‪ ,‬אחת לזמן ואחת‬
‫למרחק‪ .‬נוצרה טבלה אחת לכל מדידה‪.‬‬

‫תכנון עיבוד תוצאות‬

‫מכיוון שהמרחק בין השערים האופטיים נמדד בעזרת הסרגל המובנה של מסלול האלומיניום בעל‬
‫רזולוציה של מילימטר‪ ,‬אי הוודאות במרחק בין השערים האופטיים חושבה לפי אי וודאות של‬
‫התפלגות אחידה בהתאם לנוסחה (‪ )3.3‬בחוברת עיבוד הנתונים‪ .‬מכיוון שהזמן והמרחק נמדדו‬
‫בעזרת תוכנת ‪ Data Studio‬בעלת רזולוציה של ‪ 0.0001‬שניות עבור הזמן ו ‪ 1/12‬מילימטר עבור‬
‫מיקום‪ ,‬אי הוודאויות בזמן ובמרחק שהקרונית עברה חושבו לפי אי וודאות של התפלגות אחידה‬
‫בהתאם לנוסחה (‪ )3.3‬בחוברת עיבוד הנתונים‪ .‬מן התוצאות שהתקבלו נערך גרף לינארי של‬
‫המיקום כתלות בזמן עבור כל מדידה ועבור כל שער אופטי‪ ,‬לפי הנוסחה‪:‬‬

‫𝑥‪(7)𝑦 = 𝑎0 + 𝑎1‬‬
‫כאשר ‪ y‬הוא המיקום ו ‪ x‬הוא הזמן‪ .‬הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎0‬הוא ‪ 0‬עבור השער האופטי הראשון והזמן‬
‫בו הקרונית נכנסה לשער האופטי עבור השער האופטי השני‪ .‬הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎1‬הוא המהירות‬
‫של הקרונית‪ .‬בוצע ממוצע על כל המהירויות בשער האופטי הראשון וכל המהירויות בשער האופטי‬
‫השני‪ .‬שגיאת המהירויות חושבה לפי נוסחאות (‪ )3.9‬ו(‪ )3.10‬בחוברת עיבוד הנתונים‪ .‬ככל‬
‫שהקרונית נעה לאורך המסלול‪ ,‬פועל עליה כוח חיכוך קינטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכוח הנורמלי שווה בגודלו לכוח‬
‫הכבידה והפוך בכיוונו‪ .‬ניתן להשתמש במסקנות אלו כדי להשתמש בנוסחאות (‪ )5( ,)4( ,)1‬ו(‪ )6‬כדי‬
‫לפתח נוסחה עבור מקדם החיכוך הקינטי‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑓𝑣‪𝑣𝑖 −‬‬
‫= 𝑘‪(8)µ‬‬ ‫𝑥𝑔‪2‬‬

‫כאשר 𝑘‪ µ‬הוא מקדם החיכוך הקינטי‪ 𝑣𝑖 ,‬היא המהירות של הקרונית כאשר היא עוברת בשער‬
‫האופטי הראשון‪ 𝑣𝑓 ,‬היא המהירות של הקרונית כאשר היא עוברת בשער האופטי השני‪ g ,‬הוא‬
‫תאוצת הכובד ו 𝑥 הוא המרחק בין השערים האופטיים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חושבה השגיאה של מקדם‬
‫החיכוך הקינטי לפי נוסחה (‪ )4.17‬לחישוב שגיאות עקיפות בחוברת עיבוד הנתונים‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑔∆ ‪2 2‬‬ ‫𝑥∆‬
‫( ) 𝑓𝑣‪𝑣𝑖 ∆𝑣𝑖 +𝑣𝑓 ∆𝑣𝑓 + 4 (𝑣𝑖 −‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‬
‫= 𝑘‪(9)∆µ‬‬ ‫𝑥𝑔‬
‫𝑔‬ ‫𝑥‬

‫כאשר 𝑘‪ ∆µ‬היא השגיאה במקדם החיכוך הקינטי‪ 𝑣𝑖 ,‬היא המהירות של הקרונית כאשר היא עוברת‬
‫בשער האופטי הראשון‪ 𝑣𝑓 ,‬היא המהירות של הקרונית כאשר היא עוברת בשער האופטי השני‪g ,‬‬
‫הוא תאוצת הכובד‪ 𝑥 ,‬הוא המרחק בין השערים האופטיים‪ ∆𝑣𝑖 ,‬היא השגיאה במהירות של הקרונית‬
‫כאשר היא עוברת בשער האופטי הראשון‪ ∆𝑣𝑓 ,‬היא השגיאה במהירות של הקרונית כאשר היא‬
‫עוברת בשער האופטי השני‪ ∆𝑔 ,‬היא השגיאה בתאוצת הכובד ו 𝑥∆ היא השגיאה במרחק בין‬
‫השערים האופטיים‪.‬‬

‫בחלק השני של הניסוי‪ ,‬אי הוודאות במסות של חושבה לפי אי וודאות של התפלגות אחידה בהתאם‬
‫לנוסחאות (‪ )3.9( ,)3.3‬ו(‪ )3.10‬בחוברת עיבוד הנתונים‪ ,‬מכיוון שהמסות נמדדו כמה פעמים על ידי‬
‫משקל אלקטרוני בעל רזולוציה של ‪ 0.01‬גרם‪ .‬מכיוון שהגובה של המשקולת נמדד בעזרת הסרגל‬
‫המובנה של המסלול‪ ,‬אי הוודאות בגובה המשקולת חושבה לפי אי וודאות של התפלגות אחידה‬
‫בהתאם לנוסחה (‪ )3.3‬בחוברת עיבוד הנתונים‪ .‬לאחר מכן חושבו השגיאות של הזמן והמרחק כפי‬
‫שחושבו בחלק הראשון של הניסוי‪ .‬לאחר מכן נערך גרף לינארי של המיקום כתלות בזמן עבור כל‬
‫מדידה על פי נוסחה (‪ ,)7‬כאשר ‪ y‬הוא המיקום ו ‪ x‬הוא הזמן‪ .‬הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎0‬הוא ‪ .0‬הערך‬
‫הצפוי עבור ‪ 𝑎1‬הוא המהירות של הקרונית‪ .‬בוצע ממוצע על המהירויות בכל גובה בנפרד‪ .‬שגיאת‬
‫המהירויות חושבה לפי נוסחאות (‪ )3.9‬ו(‪ )3.10‬בחוברת עיבוד הנתונים‪ .‬אנו משערים שמקדם‬
‫החיכוך זניח ולכן יש שימור אנרגיה במערכת‪ .‬ניתן לחשב את האנרגיה בהתחלה ואת האנרגיה בסוף‬
‫על פי נוסחאות (‪ )1‬ו(‪ ,)2‬להשוות ולקבל משוואה של הגובה כתלות במהירות‪.‬‬

‫𝑚‪𝑀+‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪(10)ℎ‬‬ ‫𝑔𝑚‪2‬‬
‫𝑣‬
 ‫כאשר ‪ h‬הוא הגובה של המשקולת‪ M ,‬היא מסת הקרונית‪ m ,‬היא מסת המשקולת‪ g ,‬היא תאוצת‬
‫הכובד ו‪ v‬היא המהירות‪ .‬מתוך נוסחה (‪ )10‬ניתך לערוך גרף לינארי של הגובה כתלות במהירות‬
‫בריבוע לפי נוסחה (‪ .)7‬כאשר ‪ y‬הוא הגובה ו ‪ x‬היא המהירות בריבוע‪ .‬הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎0‬הוא ‪.0‬‬
‫𝑚‪𝑀+‬‬
‫הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎1‬הוא 𝑔𝑚‪ . 2‬מכאן ניתן לפתח משוואה עבור תאוצת הכובד‪.‬‬

‫𝑚‪𝑀+‬‬
‫= 𝑔)‪(11‬‬ ‫‪2𝑚𝑎1‬‬

‫כאשר ‪ g‬הוא תאוצת הכובד‪ m ,‬היא מסת המשקולת‪ M ,‬היא מסת הקרונית ו‪ 𝑎1‬הוא פרמטר‬
‫בהתאמה הלינארית‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חושבה השגיאה של תאוצת הכובד לפי נוסחה (‪ )4.17‬לחישוב‬
‫שגיאות עקיפות בחוברת עיבוד הנתונים‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑀‬ ‫‪2‬‬ ‫‪𝑀+𝑚 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∆𝑀 +‬‬ ‫‪2‬‬ ‫(‪∆𝑚 +‬‬ ‫‪𝑎1‬‬
‫‪) ∆𝑎1‬‬
‫𝑚‬
‫= 𝑔∆)‪(12‬‬ ‫‪2𝑚𝑎1‬‬

‫כאשר 𝑔∆ היא השגיאה בתאוצת הכובד‪ m ,‬היא מסת המשקולת‪ M ,‬היא מסת הקרונית‪ 𝑎1 ,‬הוא‬
‫פרמטר בהתאמה הלינארית‪ ∆𝑚 ,‬היא השגיאה במסת המשקולת‪ ∆𝑀 ,‬היא השגיאה במסת הקרונית‬
‫ו ‪ ∆𝑎1‬היא השגיאה ב‪ .𝑎1‬לאחר מכן הערך שהתקבל עבור ‪ g‬הושווה עם הערך התיאורטי לפי מדד‬
‫‪ .𝑁σ‬לאחר מכן‪ ,‬מתוך נוסחה (‪ )10‬נערך גרף פרבולי של הגובה כתלות במהירות‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫𝑥‪(13)𝑦 = 𝑎0 + 𝑎1𝑥 + 𝑎2‬‬

‫כאשר ‪ y‬הוא הגובה ו ‪ x‬היא המהירות‪ .‬הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎0‬הוא ‪ .0‬הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎1‬הוא ‪.0‬‬
‫𝑚‪𝑀+‬‬
‫הערך הצפוי עבור ‪ 𝑎2‬הוא 𝑔𝑚‪ . 2‬לאחר ההתאמה‪ g ,‬חושב לפי נוסחאות (‪ )11‬ו(‪ .)12‬כאשר ‪ g‬היא‬
‫תאוצת הכובד‪ ∆𝑔 ,‬היא השגיאה בתאוצת הכובד‪ m ,‬היא מסת המשקולת‪ M ,‬היא מסת הקרונית‪𝑎1 ,‬‬
‫הוא הפרמטר ‪ 𝑎2‬בהתאמה הפרבולית‪ ∆𝑚 ,‬היא השגיאה במסת המשקולת‪ ∆𝑀 ,‬היא השגיאה‬
‫במסת הקרונית ו ‪ ∆𝑎2‬היא השגיאה ב‪ .𝑎2‬לאחר מכן הערך שהתקבל עבור ‪ g‬הושווה עם הערך‬
‫התיאורטי לפי מדד ‪.𝑁σ‬‬
 ‫תוצאות‬
‫חלק ‪:1‬‬
‫תחילה נרצה לבצע התאמה עבור המהירויות של הקרונית ונקבל את הגרף‪:‬‬

‫איור ‪ - 1‬גרף דוגמה לניתוח עבר המהירות של הקרונית‬

‫𝑚‬
‫‪ 𝑣1 = 𝑎1 = 0. 48 ± 0. 00004‬כאשר השגיאה היחסית‬ ‫𝑠‬
‫מאיור ‪ 1‬אפשר להוציא את המהירות‬
‫‪2‬‬ ‫𝑣∆‬
‫‪ χ‬תוצאה לא רצויה מכיוון שהם‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫‪ .‬פרמטרי ההתאמה ‪= 61, 𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0‬‬ ‫𝑣‬
‫הינה ‪= 0. 09%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ χ‬רחוק בסדר גודל מהערך הרצוי של ‪ .1‬בנוסף‪ ,‬כפי‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫מחוץ לתחום הרצוי ‪ 0.5-0.95‬עבור 𝑏𝑜𝑟𝑝𝑝 ו‬
‫שניתן לראות בגרף השארים שמצורף בנספחים ישנה מגמה ברורה‪.‬‬
‫המהירויות שהתקבלו משאר ההתאמות הינם‪:‬‬
‫𝑚‬ ‫𝑚‬
‫𝑠 )‪𝑣1,1 = 0. 480000 ± 0. 000041 (0. 09%‬‬ ‫𝑠 )‪𝑣1,2 = 0. 41000 ± 0. 00034 (0. 08%‬‬
‫𝑚‬ ‫𝑚‬
‫)‪𝑣2,1 = 0. 73000 ± 0. 00036 (0. 05%‬‬ ‫𝑠‬
‫)‪𝑣2,2 = 0. 69000 ± 0. 00022 (0. 033%‬‬ ‫𝑠‬
‫𝑚‬ ‫𝑚‬
‫)‪𝑣3,1 = 0. 60000 ± 0. 00031 (0. 05%‬‬ ‫𝑠‬
‫)‪𝑣3,2 = 0. 55000 ± 0. 00037(0. 067%‬‬ ‫𝑠‬

‫כעת ניתן לחשב את המהירויות הממוצעות‪:‬‬

‫𝑚‬ ‫𝑚‬
‫)‪𝑣𝑎𝑣𝑔,1 = 0. 600 ± 0. 072 (12%‬‬ ‫𝑠‬
‫𝑠 )‪𝑣𝑎𝑣𝑔,2 = 0. 550 ± 0. 081 (15%‬‬

‫כעת ניתן לחשב את מקדם החיכוך הקינטי‬

‫)‪µ = 0. 00700 ± 0. 00070 (1%‬‬
 ‫חלק ‪:2‬‬
‫ראשית מדדנו את מסת הקרונית והמשקולת‪ ,‬וקיבלנו ש‪:‬‬

‫𝑔𝑘 ‪ = 0. 5196900 ± 0. 0000029‬קרונית𝑚‬

‫𝑔𝑘 ‪ = 0. 1232000 ± 0. 0000029‬משקולת𝑚‬
‫כעת נרצה לחשב את המהירות של העגלה בכל גובה בכך שנבצע התאמה לינארית של המיקום לפי‬
‫הזמן‪:‬‬

‫איור ‪ - 2‬גרף מיקום‪-‬זמן של העגלה בגובה כאשר‪ℎ = 0. 05 𝑚 :‬‬

‫𝑚‬
‫)‪ ,𝑣0.05,1 = 𝑎1 = 0. 41 ± 0. 00054(0. 13%‬ואת פרמטרי‬ ‫𝑠‬
‫מאיור ‪ 2‬ניתן לחלץ את המהירות‬
‫‪2‬‬
‫‪ .𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0, χ‬כפי שניתן לראות‪ ,‬פרמטרי ההתאמה לא נמצאים בטווח‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫ההתאמה ‪= 215. 8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ χ‬רחוק בכמה סדרי גודל מהערך הרצוי של ‪ .1‬מה שמצביע על‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫הרצוי‪ 0.5-0.95 ,‬עבור 𝑏𝑜𝑟𝑝𝑝 ו‬
‫התאמה לא רצויה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשר לראות מגמה פרבולית ברורה בגרף השארים‪.‬‬
‫נבצע התאמה כזו על כל אחד מהגרפים‪ ,‬ונקבל את המדידות הבאות‪:‬‬
‫𝑚‬
‫𝑠 )‪𝑣1,𝑎𝑣𝑔 = 0. 41 ± 0. 0021(0. 51%‬‬
‫𝑚‬
‫)‪𝑣2,𝑎𝑣𝑔 = 0. 51 ± 0. 0021(0. 41%‬‬ ‫𝑠‬
‫𝑚‬
‫‪𝑣3,𝑎𝑣𝑔 = 0. 7 ±‬‬ ‫𝑠 )‪0. 013(0. 18%‬‬
‫𝑚‬
‫‪𝑣4,𝑎𝑣𝑔 = 0. 83 ±‬‬ ‫𝑠 )‪0. 0026(0. 31%‬‬
‫𝑚‬
‫‪𝑣5,𝑎𝑣𝑔 = 0. 88 ±‬‬ ‫𝑠 )‪0. 0021(0. 24%‬‬
‫𝑚‬
‫‪𝑣6,𝑎𝑣𝑔 = 0. 93 ±‬‬ ‫𝑠 )‪0. 0026(0. 28%‬‬
‫𝑚‬
‫‪𝑣7,𝑎𝑣𝑔 = 0. 98 ±‬‬ ‫𝑠 )‪0. 0017(0. 17%‬‬
 ‫𝑚‬
‫)‪𝑣8,𝑎𝑣𝑔 = 1. 01 ± 0. 017(1. 7%‬‬ ‫𝑠‬

‫כעת נבצע התאמה לינארית של הגובה כתלות במהירות בריבוע ונקבל את הגרף‪:‬‬

‫איור ‪ - 3‬גרף ההתאמה של הגובה כתלות במהירות בריבוע‬

‫פרמטרי ההתאמה הם‪:‬‬

‫𝑚 )‪𝑎0 = 0. 0018 ± 0. 00082 (44. 31%‬‬
‫𝑚‬
‫)‪𝑎1 = 0. 29 ± 0. 0015(0. 51%‬‬ ‫𝑠‬
‫‪2‬‬
‫‪χ‬‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫‪= 1. 6‬‬
‫‪𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0. 14‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ χ‬באותו סדר גודל של הערך‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫פרמטרי ההתאמה נמצאים בטווח הרצוי‪ 0.5-0.95 ,‬עבור 𝑏𝑜𝑟𝑝𝑝 ו‬
‫הרצוי ‪ .1‬מה שמצביע על התאמה רצויה‪ .‬בגרף השארים (נספח ‪ )3‬ניתן לראות פיזור יחסית אקראי‪.‬‬
‫מהפרמטרים שקיבלנו ניתן לחשב את תאוצת הכובד ‪:g‬‬

‫𝑚‬
‫)‪𝑔 = 9. 1954 ± 0. 046 (0. 51%‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑠‬
‫‪𝑁σ = 5. 57‬‬

‫ערך זה של ‪ 𝑁σ‬לא נמצא בטווח הרצוי של עד ‪ 3‬סטיות תקן‪.‬‬

 ‫כעת נבצע התאמה פרבולית ל)𝑣(‪:ℎ‬‬

‫איור ‪ - 4‬התאמה פרבולית של )𝑣(‪ℎ‬‬

‫מההתאמה ניתן לקבל את הפרמטרים‪:‬‬

‫𝑚 )‪𝑎0 =− 0. 012 ± 0. 0041 (33. 12%‬‬

‫𝑠 )‪𝑎1 = 0. 05 ± 0. 013 (26. 69%‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑠‬
‫)‪𝑎2 = 0. 25 ± 0. 0098 (3. 93%‬‬ ‫𝑚‬
‫‪2‬‬
‫‪χ‬‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫‪= 0. 62‬‬
‫‪𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0. 65‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏, χ‬נמצאים בתחום הרצוי‪,‬‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫פרמטרי ההתאמה מצביעים על התאמה רצויה‪ .‬ניתן לראות ש‬
‫‪2‬‬
‫‪ χ‬באותו סדר גודל של הערך הרצוי ‪ .1‬בגרף השארים ניתן לראות פיזור‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫‪ 0.5-0.95‬עבור 𝑏𝑜𝑟𝑝𝑝 ו‬
‫אקראי‪.‬‬
‫מהפרמטרים שקיבלנו ניתן לחלץ את תאוצה הגובה ולהשוות לערך התיאורטי‪:‬‬

‫𝑚‬
‫)‪𝑔 = 10. 44 ± 0. 41(3. 9%‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑠‬
‫‪𝑁σ = 1. 49‬‬

‫ערך זה של ‪ 𝑁σ‬נמצא בטווח הרצוי של עד ‪ 3‬סטיות תקן‪.‬‬

 ‫דיון‬
‫בחלק הראשון מדדנו את מקדם החיכוך‪ ,‬וקיבלנו שהוא מסדר גודל של אלפית‪ ,‬ולכן ניתן להזניח אותו‬
‫בהמשך הניסוי‪ .‬מההתאמות של )𝑡(𝑥 קיבלנו פרמטרי התאמה מחוץ לטווח הרצוי‪ ,‬כנראה עקב‬
‫ההנחה שאין חיכוך‪ .‬ניתן היה לראות גם שככל שהמהירות גבוהה יותר‪ ,‬ההתאמה משתפרת גם כן‪,‬‬
‫זאת מכיוון שהעבודה של כוח החיכוך קבועה‪ ,‬וככל שהמהירות גדלה‪ ,‬יש לעבודה חלק יחסי קטן‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫בחלק השני של הניסוי ניסינו לחשב את ‪ g‬בעזרת התאמות של ) 𝑣(‪ .𝑥(𝑡), ℎ(𝑣), ℎ‬מההתאמה של‬
‫‪2‬‬
‫‪ 𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0, χ‬שמצביעים על התאמה לא טובה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫)𝑡(𝑥 קיבלנו את הפרמטרים ‪= 215. 8‬‬
‫ניתן לראות בגרף השארים שבנספחים מגמה פרבולית ברורה‪ .‬לפי דעתנו המגמה נוצרת עקב‬
‫‪2‬‬
‫ההזנחה של החיכוך‪ .‬לאחר מכן ביצענו את ההתאמה של ) 𝑣(‪ .ℎ‬פרמטרי ההתאמה הם‬
‫‪2‬‬
‫‪ ,𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0. 14, χ‬שמצביעים על התאמה טובה ביחס להנחות שבוצעו‪ .‬בגרף השארים‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫‪= 1. 6‬‬
‫ניתן לראות פיזור אקראי סביב ה ‪ ,0 -‬פרט לנקודה אחת שרחוקה מאוד‪ ,‬ככל הנראה טעות מדידה‪.‬‬
‫קיבלנו ש 𝑚 ‪ ,𝑎0 = 0. 0018 ± 0. 00082‬מה ששונה מהערך הצפוי ‪ ,0‬ומצביע על גובה התחלתי‬
‫𝑚‬
‫)‪ 𝑔 = 9. 1954 ± 0. 046 (0. 51%‬ו ‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שונה‪ .‬לאחר מכן חילצנו את ‪ g‬מתוך ‪ 𝑎1‬וקיבלנו‬
‫𝑠‬
‫‪ .𝑁σ = 5. 57‬מדד ‪ 𝑁σ‬מצביע על תוצאה שרחוקה מהתוצאה התיאורטית‪ ,‬כנראה עקב שגיאות‬
‫קטנות מידי‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪𝑝𝑝𝑟𝑜𝑏 = 0. 65, χ‬‬ ‫𝑑𝑒𝑟‬
‫כעת‪ ,‬ביצענו התאמה פרבולית של )𝑣(‪ ℎ‬וקיבלנו את הפרמטרים ‪= 0. 62‬‬
‫שמצביעים על התאמה טובה‪ .‬בגרף השארים ניתן לראות פיזור אקראי פרט לנקודה אחת שרחוקה‬
‫מאוד‪ ,‬כמו בגרף הקודם‪ ,‬מה שמצביע על כך שזו טעות מדידה‪ .‬קיבלנו גם ש ‪ ,𝑎0, 𝑎1 ≠ 0‬מה‬
‫שמצביע על מערכת לא אידיאלית‪ ,‬אך הם זניחים ביחס לתוצאה המרכזית‪ .‬מהתוצאות ניתן לחלץ את‬
‫𝑚‬
‫‪ .𝑁σ = 1. 49, 𝑔 = 10. 44 ± 0. 41(3. 9%) 2‬כפי שניתן לראות‪ 𝑁σ ,‬נמצא בטווח הרצוי של עד‬
‫𝑠‬
‫‪ 3‬סטיות תקן‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות שאימתנו את התיאוריה‪ .‬ביצענו התאמה פרבולית ולינארית‪ ,‬וראינו שעדיף‬
‫במקרה הזה לבצע התאמה פרבולית‪ .‬בנוסף יש לציין שפרט להזנחת כוח החיכוך הנחנו גם‬
‫שהחוטים אידיאלים והזנחנו את אנרגיית הסיבוב של הגלגלות‪ ,‬מה שכנראה הוביל להערכת שגיאות‬
‫נמוכה מדי‪ ,‬אך במסגרת הקירובים הללו השגנו את מטרתנו‪ ,‬לאמת את חוק שימור האנרגיה‪.‬‬
 ‫נספחים‬
‫נספח ‪ -1‬גרף שארים של התאמה מיקום‪-‬זמן בחלק ‪:1‬‬

‫נספח ‪ - 2‬גרף שארים של התאמה מיקום‪-‬זמן בחלק ‪ 2‬למהירות בגובה ‪:0.05‬‬

 ‫‪2‬‬
‫נספח ‪ - 3‬גרף שארים של ) 𝑣(‪:ℎ‬‬

‫נספח ‪ - 4‬גרף שארים של )𝑣(‪:ℎ‬‬