‫מעבדה מתקדמת בהנדסת מכונות‬

‫דוח מעבדה – תרמודינמיקה בסיסית‬

‫מגישים‪ :‬יצחק טזזו ‪200806511‬‬

‫יניב צלביץ ‪305137176‬‬

‫מדריכים‪ :‬גב' מור מגה‬

‫מר מתנאל ביטון‬

‫תאריך ביצוע המעבדה‪29.11.2020 :‬‬

‫תאריך הגשה‪19.12.2020:‬‬
 ‫תקציר‬
‫במעבדה זו בצענו שלשוה ניסויים בתרמודינמיקה והוכחנו את שלושת החוקים של בויל‪ ,‬לוסק ומרסט‪:‬‬
‫חוק בויל‪ :‬אחד מחוקי הגז האידיאלי‪ ,‬החוק נוסח בשנת ‪ 1662‬על ידי רוברט בויל‪ .‬חוק המתאר‬ ‫‪‬‬
‫את הקשר בין לחץ לנפח בטמפרטורה קבועה‪ ,‬כך שככל שהנפח קטן הלחץ עולה ולהפך‪.‬‬
‫חוק גה‪-‬ליסאק‪ :‬אחד מחוקי הגז האידיאלי‪ ,‬הוא בעצם גם מקרה פרטי של משוואת הגז‬ ‫‪‬‬
‫האידיאלי‪ ,‬החוק נוסח בשנת ‪ 1802‬על ידי הפיזיקאי גה‪-‬ליסאק‪ .‬החוק קובע שעבור גז אידיאלי‬
‫שנמצא בנפח קבוע הלחץ והטמפרטורה (בקלווין) נמצאים ביחס ישיר‪ .‬ככל שנחמם את הגז‬
‫האידיאלי שנמצא בנפח קבוע הלחץ יגדל ולהפך‪.‬‬
‫ניסוי דוד מרסט‪ :‬הוא ניסוי המתאר את יחס קלאוזיוס עבור אד רווי‪ ,‬ניסוי זה בוצע לקביעת‬ ‫‪‬‬
‫הקשר בין הלחץ לטמפרטורת האדים הרוויים בשיווי משקל‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניסוי זה נעשה גם כדי‬
‫להדגים את עקומת לחץ האדים‪ .‬דוד מרסט שימש לניסוי זה‪ .‬כאשר הלחץ עולה‪ ,‬הטמפרטורה גם‬
‫עולה‪ .‬לכן‪ ,‬יחסי הלחץ והטמפרטורה הם פרופורציונליים באופן ישיר‪ .‬הנוסחאות‪ ,‬הנגזרות‬
‫והנתונים שימשו לחישוב השיפוע‪ .‬בגרף ‪ 3‬חישוב ביחס לגרף הסטייה ‪ DT / Dp‬שנמדד הושווה‬
‫לנתונים בטבלת הרוויה‪ .‬תיאורטית‪ ,‬הערכים שנמדדו צריכים להיות כמעט זהים עם הערכים‬
‫החזויים וזה אכן מה שקיבלנו אך עם זאת‪ ,‬בנקודות מסוימות‪ ,‬הערכים אינם זהים וזה יכול‬
‫להיות בגלל השגיאות שנעשו בניסוי על ידינו בנוסף לשגיאות המדידה‪.‬‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫חוק בויל ‪3.............................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רקע תאורטי ‪3.................................................................................................‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫מערכת הניסוי ‪4...............................................................................................‬‬ ‫‪.1.2‬‬
‫תיאור הניסוי ‪5.................................................................................................‬‬ ‫‪.1.3‬‬
‫תוצאות ‪5.......................................................................................................‬‬ ‫‪.1.4‬‬
‫חישובים ‪6......................................................................................................‬‬ ‫‪.1.5‬‬
‫חוק גיי לוסק ‪7........................................................................................................‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רקע תאורטי ‪7.................................................................................................‬‬ ‫‪.2.1‬‬
‫תיאור הניסוי ‪7.................................................................................................‬‬ ‫‪.2.2‬‬
‫תוצאות ‪7.......................................................................................................‬‬ ‫‪.2.3‬‬
‫חישובים ‪8......................................................................................................‬‬ ‫‪.2.4‬‬
‫ניסוי דוד מרסט ‪9....................................................................................................‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רקע תאורטי ‪9.................................................................................................‬‬ ‫‪.3.1‬‬
‫מערכת הניסוי ‪10.............................................................................................‬‬ ‫‪.3.2‬‬
‫תיאור הניסוי ‪11...............................................................................................‬‬ ‫‪.3.3‬‬
‫תוצאות ‪11......................................................................................................‬‬ ‫‪.3.4‬‬
‫חישובים ‪12....................................................................................................‬‬ ‫‪.3.5‬‬
‫דיון בתוצאות ‪13.....................................................................................................‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סיכום ומסקנות ‪13..................................................................................................‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪14.......................................................................................................‬‬ ‫‪.6‬‬

‫רשימת איורי‬

‫איור ‪ :1‬מערכת ניסוי עבור חוק בויל מריוט ‪5.........................................................................................‬‬

‫איור ‪:2‬גרף תאורטי של חוק בויל ‪6........................................................................................................‬‬
‫איור ‪:3‬מערכת הניסוי ‪11......................................................................................................................‬‬

‫רשימת טבלאו‬

‫טבלה ‪ :1‬בויל ‪5....................................................................................................................................‬‬

‫טבלה ‪ :2‬גיי לוסק ‪7.............................................................................................................................‬‬
‫טבלה ‪:3‬חוק מרסט ‪11.........................................................................................................................‬‬
 ‫רשימת גרפי‬

‫גרף ‪:1‬לחץ כתלות בנפח ‪6.....................................................................................................................‬‬

‫גרף ‪ :2‬ניסוי גיי לוסק ‪8........................................................................................................................‬‬
‫גרף ‪:3‬חישוב ביחס לסטייה ‪11..............................................................................................................‬‬
‫גרף ‪ :4‬טמפ' כתלות בלחץ ‪12................................................................................................................‬‬

‫חוק בויל‬ ‫‪.1‬‬

‫רקע תאורטי‬ ‫‪.1.1‬‬
‫חוק בויל‪-‬מריוט‪ - ‬אחד מחוקי‪ ‬הגז האידיאלי‪ ,‬אשר נוסח ב‪ 1662-‬על ידי המדען האירי‪ ‬רוברט בויל‪ .‬‬
‫בויל הראה את הקשר בין לחץ ונפח במערכת סגורה‪ ,‬וחוק זה קרוי על שמו‪ .‬אדם מריוט‪ ‬הצרפתי גילה את‬
‫אותו החוק באופן עצמאי ‪ 14‬שנים לאחר‪-‬מכן‪ ,‬בשנת‪ 1676‬אך מדידותיו היו מדויקות יותר מאלה של בויל‪,‬‬
‫ולכן החוק נקרא בשם הכפול חוק בויל מריוט‪ ,‬אף שיש המקצרים אותו לחוק בויל‪ ‬או‪ ‬חוק מריוט‪ .‬החוק‬
‫עצמו‪ ,‬כמו שהסתבר מאוחר יותר‪ ,‬הוא מקרה פרטי של‪ ‬משוואת הגז האידיאלי‪ ‬לתהליך איזותרמי‪ .‬חוק‬
‫בויל‪-‬מריוט קובע כי מכפלת הנפח‪ ‬בלחץ‪ ‬של כמות קבועה של גז אידיאלי בטמפרטורה‪ ‬קבועה‪ ‬היא קבועה‪.‬‬
‫או‪ ,‬במילים אחרות‪ :‬בהינתן כמות קבועה של גז הנמצא בטמפרטורה קבועה‪ ,‬ככל שנגדיל את הלחץ‬
‫המופעל עליו‪ ,‬כן יירד נפחו‪ ,‬ולהפך‪ .‬ערכו של‪  K ‬במשוואה מחושב על פי מדידות הלחץ והנפח של כמות גז‬
‫קבועה‪ .‬לאחר שמבצעים שינוי למערכת‪ ,‬לרוב על ידי שינוי נפח כלי הקיבול של הגז‪ ,‬נמדדים ערכיהם‬
‫החדשים של הלחץ והנפח‪ .‬מכפלת שני ערכים אלה תהיה שווה לערך הקבוע‪. K ‬‬

‫הביטוי המתמטי של חוק בויל הוא‪:‬‬

‫המשוואה קובעת כי תוצר הלחץ והנפח הוא קבוע למסה נתונה של גז סגור וכל זה מתקיים כל עוד‬
‫הטמפרטורה קבועה‪ .‬לצורך השוואה של אותו חומר בשתי קבוצות שונות של תנאים בתהליך איזותרמי‪,‬‬
‫החוק יכול לבוא לידי ביטוי בצורה שימושית כ‪:‬‬

‫מערכת הניסוי‬ ‫‪.1.2‬‬

 ‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - 1‬מד לחץ‪.‬‬
‫‪ - 2‬צינור אקרילי‪.‬‬
‫‪ - 3‬סקאלת מדידה‪.‬‬
‫‪ - 4‬שסתום לניקוז מים‪.‬‬
‫‪ - 5‬שסתום יציאת אוויר‪.‬‬
‫‪ - 6‬שסתום הכנסת מים‪.‬‬

‫תיאור הניסוי‬ ‫‪.1.3‬‬

‫כפי שניתן לראות באיור ‪ 1‬המערכת כוללת צינור אקרילי שקוף שעליו יש שנתות למדידת גובה המים‪ ,‬מד‬
‫לחץ שיושב עליו ושסתומים לכניסה ויציאה של האוויר והמים‪ .‬בתחילת ניסוי זה מוודים שהצינור ריק‬
‫ממים והמערכת סגורה‪ ,‬במהלך הניסוי מבצעים ‪ 7‬מדידות סה"כ כאשר לפני שלוקחים את המדידה‬
‫ממלאים את הצינור מדידה ב ‪ 5‬ס"מ של מים לאט לאט בשביל לשמור על טמפרטורה קבוע של המערכת‬
‫ככל הניתן‪ .‬ככל שנפח המים בצינור גדל כך נפח האוויר קטן והלחץ בצינור עלה כפי שהנחנו וניתן לראות‬
‫בגרף ‪ 1‬שהתוצאות שלנו יצאו בצורה דומה מעוד לספרות‪.‬‬

‫תוצאות‬ ‫‪.1.4‬‬
‫נתוני הסביבה‪ :‬לחץ סביבה – ]‪ , P=101.5 [kpa‬טמפרטורת סביבה ]‪T=20°[C‬‬
‫טבלה ‪ :1‬בויל‬

‫מהתאוריה‬
‫(‪)mc/gk‬‬
‫‪A*L*P‬סטייה‬
‫אחוז‬ ‫(‪Vriamc‬‬
‫‪)mc( )³riA )mc( retaw‬‬ ‫(‪mc/gk‬‬
‫)‪P a mc/gk( ²‬‬
‫‪P‬‬ ‫)‪²‬‬ ‫מס ניסוי‬
‫‪A93‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪!0/VID#‬‬ ‫‪45.44 A43‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪956978386.1-‬‬ ‫‪97.34 A92‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪42962997.0-‬‬ ‫‪44.34 A42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪18.1‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪206119530.1‬‬ ‫‪98.34 A91‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪894443293.2-‬‬ ‫‪48.24 A41‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪50.2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪159240477.1‬‬ ‫‪6.34 A9‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪53.3‬‬ ‫‪7‬‬
 ‫גרף של לחץ כתלות בנפח‬
‫‪7‬‬
‫חיש‬ ‫‪.1.5‬‬
‫ובים‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪)³mc( V‬‬

‫חישוב לדוגמא עבור השורות ‪ 3‬ו‪ 2-‬בטבלה‪:‬‬

‫גרף ‪:1‬לחץ כתלות בנפח‬
‫= ‪P 2 ∙V‬‬
‫‪2 P TSNOC‬‬
‫‪3V‬‬
‫= ∙‬
‫‪3‬‬

‫‪13.1 ∗43 15.1‬‬

‫≈‬ ‫‪∗92 8.34‬‬ ‫] ‪[ ∗ cm 3‬‬
‫‪≈ apk‬‬
‫חישוב סטייה לדוגמא עבור השורות ‪ 2‬ו‪ 3-‬בטבלה‪:‬‬

‫‪P 2 ∙V −‬‬
‫‪2 P 3V‬‬‫‪∙ 3‬‬
‫=∆‬
‫‪P 3V‬‬‫‪∙ 3‬‬
‫‪13.1 ∗43 15.1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪∗92‬‬
‫‪710.0‬‬
‫=‬ ‫‪gk‬‬
‫] ‪[ ∗mc‬‬
‫‪15.1 ∗92‬‬

‫חישובי שגיאות – עבור שורה ‪:1‬‬

‫‪hd. =1.0‬‬ ‫שגיאת מידה של סרגל הוא‬
‫‪pd. =1.0‬‬ ‫שגיאת המדידה של מד הלחץ הוא‬
 ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∂s‬‬ ‫‪∂s‬‬
‫∗‪s A‬‬
‫=‬
‫(√‬ ‫‪∂p‬‬
‫‪×∆ p +‬‬‫( )‬
‫‪∂v‬‬
‫‪×∆ v‬‬

‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪2‬‬
‫) ‪∆ s= A √ v( × ∆ p )+ (p× ∆ v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∆ s= A √93( ×1.0 10.1‬‬
‫( ‪)+‬‬ ‫‪×1.0‬‬ ‫‪) 9±.3 A‬‬
‫=‬

‫חוק גיי לוסק‬ ‫‪.2‬‬

‫רקע תאורטי‬ ‫‪.2.1‬‬

‫חוק גיי לוסק אחד מחוקי הגז האידאלי שנוסח בשנת‪ 1802  ‬על ידי הפיזיקאי הצרפתי גוז'ף לואיס גיי‬
‫לוסק החוק אומר שעבור גז‪ ‬שנמצא בנפח קבוע במערכת סגורה הלחץ ‪ P‬והטמפרטורה ‪T‬נמצאים ביחס‬
‫ישר כלומר בהינתן גז שתופס נפח קבוע ככל שנחמם אותו יותר הלחץ שלו יגדל ולהפך‪.‬‬

‫‪P‬‬
‫‪tsnoc‬‬
‫=‬
‫‪T‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫[‪ - T]OC‬טמפרטורה‬
‫[‪ -P ]pa‬לחץ‬

‫תיאור הניסוי‬ ‫‪.2.2‬‬

‫חוק גיי לוסק נותן לנו את הקשר בין טמפרטורה ללחץ כאשר הנפח קבוע‪ ,‬לצורך כך יש לנו מיכל‬
‫בנפח קבוע של ‪ 1‬ליטר בעל ברז ניקוז בתחתית‪ .‬מהמכל יוצאים שלושה מדי טמפרטורה כאשר ‪T1‬‬
‫ו‪T2 -‬מודדים את טמפרטורת האוויר למעלה ולמטה במיכל ו‪T3 -‬היא הטמפרטורה של גוף‬
‫החימום ‪ T1‬ו‪ T2 -‬נראים על הצג הדיגיטלי וגם הטמפרטורה הממוצעת שלהם‪ .‬במיכל יש גם‬
‫חיישן שמודד את הלחץ האבסולוטי שמוצג בצג הדיגיטלי‪ .‬את הניסוי מתחילים ממצב בו האוויר‬
‫בתוך המיכל נמצא בטמפרטורת הסביבה נמדוד קריאה ראשונה מהצגים הדיגיטליים עבור‬
‫טמפרטורה ולחץ שבו נמצאת המערכת לאחר מכן נעלה את הטמפרטורה ב ‪ 3‬מעלות צלזיוס‬
‫ונמתין שהטמפרטורה והלחץ יתייצבו ואז נרשום את המדידות של הטמפרטורה והלחץ בטבלת‬
‫הנתונים‪ .‬כך נבצע ‪ 10‬קריאות שבכל פעם נעלה את הטמפרטורה ב‪ 3‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪tsnoc‬‬
‫=‬ ‫לאחר שביצענו את כל המדידות נתחיל את החישובים‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫תוצאות‬ ‫‪.2.3‬‬
‫טבלה ‪ :2‬גיי לוסק‬
‫‪ P/T‬סטייה‬ ‫)‪Ptheoreti (Kpa‬‬
‫)‪Pair (Kpa) Tair (k‬‬ ‫‪ Tavg‬מס ניסוי‬
‫‪0.329501‬‬ ‫‪97.45‬‬ ‫‪295.75‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪22.75‬‬
‫‪-0.15476 0.328991‬‬ ‫‪98.65268‬‬ ‫‪98.5‬‬ ‫‪299.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪26.4‬‬
‫‪0.144977 0.329468‬‬ ‫‪99.30603‬‬ ‫‪99.45‬‬ ‫‪301.85‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪28.85‬‬
‫‪0.127016 0.329887‬‬ ‫‪100.3725‬‬ ‫‪100.5‬‬ ‫‪304.65‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪31.65‬‬
‫‪0.091058 0.330187‬‬ ‫‪101.3577‬‬ ‫‪101.45‬‬ ‫‪307.25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪34.25‬‬
‫‪-0.04008 0.330055‬‬ ‫‪102.391‬‬ ‫‪102.35‬‬ ‫‪310.1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪37.1‬‬
‫‪0.089002 0.330349‬‬ ‫‪103.2081‬‬ ‫‪103.3‬‬ ‫‪312.7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪39.7‬‬
‫‪0.055723 0.330533‬‬ ‫‪104.1919‬‬ ‫‪104.25‬‬ ‫‪315.4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪42.4‬‬
‫‪0.134116 0.330976‬‬ ‫‪105.159‬‬ ‫‪105.3‬‬ ‫‪318.15‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪45.15‬‬
‫‪0.162854 0.331515‬‬ ‫‪106.1771‬‬ ‫‪106.35‬‬ ‫‪320.8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪47.8‬‬
 ‫גרף ‪ :2‬ניסוי גיי לוסק‬

‫גרף מס' ‪ 2‬מתאר את התלות של הלחץ בטמפ'‪ ,‬עם עליית הטמפ' הלחץ במערכת עולה בהתאמה‪.‬‬

‫חישובים‬ ‫‪.2.4‬‬
‫דוגמת חישוב עבור ניסוי ‪ 4‬ו‪ 5-‬בטבלה‪:‬‬

‫‪P4 P5‬‬
‫‪= tsnoc‬‬
‫=‬
‫‪T4 T5‬‬
‫‪5.001 54.101‬‬
‫=‬ ‫‪33.0‬‬
‫≈‬
‫‪56.403 52.703‬‬
‫דוגמת חישוב סטייה עבור ניסוי ‪ 4‬ו‪ 5-‬בטבלה‪:‬‬

‫‪PriA −‬‬ ‫‪P‬‬

‫=∆‬ ‫(‬ ‫‪P‬‬
‫‪citeroeht‬‬

‫‪citeroeht‬‬
‫)‬
‫‪001‬‬
‫×‬

‫‪5.001‬‬
‫‪5273.001‬‬
‫‪−‬‬
‫=∆‬ ‫(‬
‫‪5273.001‬‬ ‫‪)0×01 721.0‬‬
‫=‬
 ‫ניסוי דוד מרסט‬ ‫‪.3‬‬

‫רקע תאורטי‬ ‫‪.3.1‬‬

‫ניסוי דוד מרסט‪ ,‬משמש ככלי לחקירת הקשרים התרמודינמים בין לחץ וטמפרטורה באד רווי של מים‪.‬‬
‫במערכת מבודדת וסגורה‪ ,‬ישנה כמות אנרגיה פנימית הניתנת למדידה (‪ .)U‬כאשר אנו מחממים את‬
‫המערכת‪ ,‬החלקיקים במערכת מתחילים לנוע‪ ,‬כך שכאשר האנרגיה הפנימית במים עולה מספר‬
‫המולקולות אשר בורחות מפני השטח גם עולה‪.‬‬
‫כאשר האנרגיה במים עולה‪ ,‬הפעילות בקרב המולקולות מאפשרת את הגידול במספר המולקולות‬
‫הנמלטות מפני השטח עד להשגת שיווי המשקל‪ .‬מצב שיווי המשקל תלוי בלחץ שבין פני המים לבין‬
‫האדים‪ .‬בלחץ נמוך יותר‪ ,‬למולקולות קל יותר לעזוב את פני המים‪ ,‬בעוד שפחות אנרגיה נדרשת להשגת‬
‫מצב שיווי המשקל (נקודת רתיחה)‪ .‬הטמפרטורה בה שיווי משקל מתרחש ברמת לחץ נתונה נקראת‬
‫טמפרטורה רוויה‬
‫בעזרת השימוש ב – דוד מרסט‪ ,‬ניתן לחשב את היחס בין הלחץ והטמפרטורה עבור אד רווי בשווי משקל‪,‬‬
‫בטמפרטורות שונות על ידי שיפוע הגרף שהתקבל במדידות וגם ניתן להשוות לטבלאות הרוויה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬נוכל להוכיח את הקשר של משפט קלאוזיוס‪:‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -‬הנפח הסגולי של המים‬
‫‪v‬‬ ‫‪f‬‬

‫‪ -v g‬נפח הסגולי של הקיטור‬

 ‫‪ –h‬אנתלפיה של המים‬ ‫‪f‬‬

‫‪ –h g‬אנתלפיה של הקיטור‬
‫‪ –h gf‬אנתלפיה של המים פחות האנתלפיה של הקיטור‬

‫מערכת הניסוי‬ ‫‪.3.2‬‬

‫איור ‪:3‬מערכת הניסוי‬

‫‪. 1‬דוד‬
‫‪ 2.‬גוף חימום‬
‫‪ 3.‬מד לחץ‬
‫‪ 4.‬שסתום ביטחון‬
‫‪ 5.‬חיישן טמפרטורה‬
‫‪ 6.‬מראה רמה‬
‫‪ 7.‬שסתום כניסת מים‬
‫‪ 8.‬שסתום יציאה מים וקיטור עודפים‬
‫‪ 9.‬כפתור הדלקה ‪/‬כיבוי‬
‫‪ 10.‬מראה לחץ‬
 ‫‪ 11.‬בקרת טמפרטורה‬
‫‪ 12.‬כפתור הדלקה‪/‬כיבוי גוף חימום‬
‫‪ 13.‬נתיך חשמלי‬
‫‪ 14.‬פחת‬
‫‪ 15.‬תאורת אזהרת רמה נמוכה‬

‫תיאור הניסוי‬ ‫‪.3.3‬‬

‫אנו מדליקים את המערכת‪ ,‬מסתכלים במחוון ומוודאים שיש מספיק מים בתוך הדוד‪ .‬בתחילת הניסוי‬
‫המים בתוך הדוד נמצאים בטמפרטורת הסביבה‪ .‬לוקחים קריאה ראשונית של הלחץ והטמפרטורה‪.‬‬
‫ומתחילים להרתיח‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬נרתיח את המים עם שסתום הפריקה פתוח‪ ,‬כדי לשחרר אוויר לא רצויי במערכת‪ .‬כאשר‬
‫נתחיל לראות כי קיטור יוצא מהמערכת‪ ,‬נמתין מספר שניות עד דקה ונסגור את השסתום העליון‪ .‬עכשיו‬
‫המערכת סגורה והלחץ יתחיל להיווצר בתוך הדוד‪ .‬נתחיל לקחת קריאות לחץ וטמפרטורה בצמדים בכל‬

‫‪gk‬‬ ‫‪gk‬‬
‫[ ‪51.‬‬ ‫‪2‬‬
‫[ ‪1‬עד ל ]‬ ‫פעם שעולה שעון הלחץ (את התוצאות קיבלנו מהמנחים) הלחץ התחיל מ ]‬
‫‪cm‬‬ ‫‪cm 2‬‬
‫נמלא את טבלת הנתונים שלנו ונמצא את הקשר בין הלחץ והטמפרטורה לאנטרופיה של האידוי‪ ,‬עד אשר‬
‫נגיע למצב של אד רווי‪ .‬ונראה האם התוצאות שלנו תואמות למשוואת קלווזיאוס‪.‬‬

‫תוצאות‬ ‫‪.3.4‬‬
‫טבלה ‪:3‬חוק מרסט‬

‫‪fgh/gV*T‬‬ ‫‪gfh‬‬
‫‪)gK/jK( m( gv‬‬ ‫‪)gk/‬‬
‫‪³‬‬ ‫(‪∆)²mc/gk‬‬
‫∆‪/T ∆P P‬‬ ‫∆‪)k( T‬‬ ‫‪)k( T‬‬ ‫(‪gT mc/gk‬‬
‫‪(c °֯ ) P‬‬ ‫)‪²‬‬
‫‪724702.0‬‬ ‫‪1.0322‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪3.283‬‬ ‫‪3.901‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪21951.0‬‬ ‫‪3.2022‬‬ ‫‪198.0‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11 3.393‬‬ ‫‪3.021‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪69321.0‬‬ ‫‪4.4712‬‬ ‫‪866.0‬‬ ‫‪201.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.01‬‬ ‫‪5.304‬‬ ‫‪5.031‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪720901.0‬‬ ‫‪5.0512‬‬ ‫‪275.0‬‬ ‫‪460.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4.6 9.904‬‬ ‫‪9.631‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪245880.0‬‬ ‫‪4.1412‬‬ ‫‪654.0‬‬ ‫‪950.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9.5 8.514‬‬ ‫‪8.241‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪843970.0‬‬ ‫‪2.5112‬‬ ‫‪893.0‬‬ ‫‪950.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9.5 7.124‬‬ ‫‪7.841‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪301270.0‬‬ ‫‪3.5012‬‬ ‫‪653.0‬‬ ‫‪740.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7.4 4.624‬‬ ‫‪4.351‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪875760.0‬‬ ‫‪5.6802‬‬ ‫‪723.0‬‬ ‫‪840.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8.4 2.134‬‬ ‫‪2.851‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪605160.0‬‬ ‫‪3.1702‬‬ ‫‪392.0‬‬ ‫‪630.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6.3 8.434‬‬ ‫‪8.161‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪26750.0‬‬ ‫‪2.5602‬‬ ‫‪172.0‬‬ ‫‪340.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3.4 1.934‬‬ ‫‪1.661‬‬ ‫‪01‬‬
‫‪832250.0‬‬ ‫‪5.9402‬‬ ‫‪242.0‬‬ ‫‪330.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3.3 4.244‬‬ ‫‪4.961‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪361940.0‬‬ ‫‪8.9302‬‬ ‫‪522.0‬‬ ‫‪330.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3.3 7.544‬‬ ‫‪7.271‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪528640.0‬‬ ‫‪4.2302‬‬ ‫‪212.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.3 9.844‬‬ ‫‪9.571‬‬ ‫‪31‬‬
‫‪80540.0‬‬ ‫‪9.4102‬‬ ‫‪102.0‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3 9.154‬‬ ‫‪9.871‬‬ ‫‪41‬‬
‫‪937140.0‬‬ ‫‪7.6002‬‬ ‫‪481.0‬‬ ‫‪330.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3.3 2.554‬‬ ‫‪2.281‬‬ ‫‪51‬‬
 ‫גרף מחושב ביחס לגרף הסטייה‬

‫‪0.18‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.12‬‬
‫גרף מחושב‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪PΔ/TΔ‬‬

‫גרף סטייה‬ ‫‪0.06‬‬

‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪)²mc/gk( P‬‬

‫גרף ‪:3‬חישוב ביחס לסטייה‬

‫גרף של טמפרטורה כתלות בלחץ‬

‫‪200‬‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪]C°[T‬‬

‫חישו‬ ‫‪60‬‬ ‫‪.3.5‬‬

‫בים‬ ‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫חישוב‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪)²mc/gk( P‬‬

‫לדוגמא עבור קריאה ‪ 3‬בטבלה‪:‬‬

‫גרף ‪ :4‬טמפ' כתלות בלחץ‬

‫‪TΔ‬‬ ‫‪TV g‬‬

‫=‬
‫‪PΔ‬‬ ‫‪h gf‬‬

‫‪2.01 5.304 866.0‬‬

‫∗‬
‫=‬ ‫→‬
‫‪21.0 201.0‬‬
‫≈‬
‫‪1 4.4712‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪0∗01 46.71‬‬
‫=‬ ‫חישוב סטייה‪% :‬‬
‫‪201.0‬‬
 ‫דיון בתוצאות‬ ‫‪.4‬‬
‫ניסוי דוד מרסט‪ :‬ניתן לראות על פי התוצאות כי חוק זה מקיים את הקשר הישיר בין לחץ לטמפ' באד‬
‫רווי‪ ,‬כפי שניתן ליראות בגרפים ובטבלה שאכן מתקיים קשר ישיר בין הטמפרטורה לבין לחץ האדים‪.‬‬
‫חוק בויל‪ :‬מתאר את הקשר בין לחץ לנפח בטמפרטורה קבועה‪ ,‬במערכת סגורה ככל שהנפח קטן הלחץ‬
‫עולה‪ ,‬בטבלת הנתונים שלנו ניתן ליראות שהתוצאות מוכיחות את התאוריה הזו וכי בהקטנת הנפח יש‬
‫עלייה בלחץ‪ ,‬הגרף מראה את זה באופן מובהק‪ ,‬כמו כן הסטייה והשגיאה שחישבנו מהתאוריה הינה‬
‫מזערית‪.‬‬
‫חוק גיי לוסק‪ :‬מתאר את היחס בין הלחץ לטמפרטורה בתהליך איזוכורי (נפח קבוע) ההגדרה של החוק כל‬
‫עוד הנפח במערכת סגורה נשאר קבוע אז היחס בין הלחץ לבין הטמפרטורה (בקלווין מכיוון שההגדרה של‬
‫החוק היא בקלווין) נשאר קבוע כפי שניתן ליראות בתוצאות שיצאו לנו בגרף ישנו קשר לינארי בין‬
‫הטמפרטורה ללחץ בכל פעם שהעלנו את הטמפרטורה ב ‪ 3‬מעלות הלחץ עלה‪ ,‬בנוסף הסטיות הן מזעריות‬
‫הניסוי הצליח להראות לנו כי היחס בין הלחץ לטמפרטורה הוא קבוע‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‬ ‫‪.5‬‬

‫בניסוי דוד מרסט גרף הסטיה שהכנו בנוי מהנתונים שהוצאנו מתוך טבלאות רוויה (תכונות של נוזל רווי‬
‫שניתנו לנו בתדריך)‪ .‬ניתן לראות שיש הבדל ברור בין הגרף שבנינו מטבלאות הרוויה לגרף מהנתונים‬
‫שמדדנו שהוא הגרף המחושב‪ ,‬לבין גרף הסטייה שמורכב מהנתונים שהוצאנו מתוך טבלאות הרוויה‪ ,‬אבל‬
‫הבדל זה הוא זניח ולכן אפשר להגיד שהתוצאות שקיבלנו יחסית טובות ואכן מוכיחות את התאוריה‪.‬‬
‫ושמשוואת קלווזיאוס עובדת בצורה מדויקת לבניית הנתונים של טבלת התכונות של נוזל רווי‪ .‬אכן הוכחנו‬
‫בניסוי דוד מרסט שיש יחס ישיר בין הטמפרטורה והלחץ‪ .‬מתוך המדידות שביצענו ניתן לראות בטבלה‬
‫שככל שהלחץ גדל כך גם הטמפרטורה גדלה בהתאמה‪.‬‬

‫בניסוי חוק בויל ניתן לראות בברור שכמו בתאוריה ולפי הנוסחה שככל שנפח האוויר קטן‪ ,‬הלחץ גדל‪.‬‬

‫‪P ∗V‬כאשר הנפח שווה לגובה כפול שטח החתך מקבלים ששטח‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 P ∗V‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן לראות בנוסחה‪:‬‬
‫החתך מצטמצם ואנו נשארים עם גרף ‪( , P-V‬הנפח בניסוי מבוטא על ידי גובה האוויר שבצינור האקרילי)‪.‬‬
‫ובנוסף ניתן לראות בתוצאות את אחוז הסטייה הקטנים שקיבלנו ‪ ,‬והמשמעות הנגזרת היא שניתן לעשות‬
‫קירוב טוב שאוויר הוא גז אידיאלי ולראות שניסוי זה אכן מוכיח את חוק בויל‪.‬‬

‫חוק גה‪-‬לוסאק אומר שהיחס בין הטמפרטורה ללחץ הוא ישיר‪ ,‬המשמעות היא שככל שהטמפרטורה‬
‫במערכת תגדל הלחץ יגדל בהתאם‪ ,‬בגרף שהכנו ניתן לראות שלפי התאוריה‪ ,‬שככול שהעלנו את‬
‫הטמפרטורה במערכת הלחץ שלנו עלה‪ .‬ולפי תוצאות גם בניסוי זה ניתן לראות שאחוזי הסטייה שקיבלנו‬
 ‫בגרף התוצאות גם הם נמוכים‪ ,‬ולכן אפשר לומר שגם בניסוי זה הוכחנו שחוק גה‪-‬ליסאק עובד כמו‬
‫בתאורה מפני שהערכים שהתקבלו בניסוי זה קרובים מאוד לערכים שחושבו לפי הנוסחאות שפיתח‬
‫גה‪-‬לוסאק‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪https://en.wikipedia.org/wiki/Gay-Lussac%27s_law‬‬

‫‪https://en.wikipedia.org/wiki/Boyle%27s_law‬‬

‫‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9E‬‬
‫‪%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94‬‬
‫חוברת תדריך מעבדה‬