‫הרצאה ‪2‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
 ‫חומר טהור‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫‪ .1‬חומר טהור הוא חומר שהרכבו כימי קבוע ואחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬תערובת אחידה של חומרים‪,‬שכל אחד מהם הוא בעל הרכב כימי קבוע‪.‬‬
‫מאפיינים חומר טהור בעזרת טבלאות תרמודינאמיות‪.‬‬

‫דוגמאות של חומר טהור ‪":‬מים ‪,‬חנקן‪,‬אוויר‪,‬ברזל וכולה‪.‬‬

‫תערובת של שמן ומים איננה חומר טהור כיוון שאין היא אחידה‪.‬‬
 ‫טבלאות‪:‬‬
‫סוגי הגזים המרכיבים את האוויר‬
‫‪ %‬משקל‬ ‫‪ %‬נפח‬ ‫סימן הגז‬ ‫סוג הגז‬ ‫שם לועזי‬
‫‪75.47‬‬ ‫‪78.03‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫חנקן‬ ‫‪Nitrogen‬‬
‫‪23.19‬‬ ‫‪20.99‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫חמצן‬ ‫‪Oxigen‬‬
‫‪1.30‬‬ ‫‪0.94‬‬ ‫‪Ne‬‬ ‫נאון‪ ,‬ארגון וכולה‬ ‫…‪Neon ,argon‬‬
‫‪Ar‬‬
‫‪0.04‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫פחמן דו חמצני‬ ‫‪Carbon-Dioxide‬‬
‫‪0.001‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪H2‬‬ ‫מימן‬ ‫‪Hydrogen‬‬

‫חום היתוך‪,‬חום אידוי‪,‬וטמפרטורת היתוך ורתיחה בלחץ אטמוספרי‬

‫חום אידוי‬ ‫חום אידוי‬ ‫חום היתוך חום היתוך טמפ'‬ ‫טמפ'‬ ‫חומר‬
‫)‪)J/Kg‬‬ ‫)‪)Kcal/Kg‬‬ ‫רתיחה‬ ‫)‪)J/Kg‬‬ ‫היתוך )‪)Kcal/Kg) (˚C‬‬
‫)‪(˚C‬‬
‫‪2256254‬‬ ‫‪539‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪333624‬‬ ‫‪79.7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מים‬
‫‪272090‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪357‬‬ ‫‪11804‬‬ ‫‪2.82‬‬ ‫‪-39‬‬ ‫כספית‬
‫‪213486‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪-196‬‬ ‫‪13814‬‬ ‫‪3.30‬‬ ‫‪-219‬‬ ‫חמצן‬
‫‪2335788‬‬ ‫‪558‬‬ ‫‪2193‬‬ ‫‪88325‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪961‬‬ ‫כסף‬
‫‪870688‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪1750‬‬ ‫‪245300‬‬ ‫‪5.86‬‬ ‫‪327‬‬ ‫עופרת‬
 ‫‪-‬המשך‪-‬‬ ‫חומר טהור‪:‬‬

‫חומר בעל הרכב כימי אחיד‪,‬יכול להיות בכמה מצבי צבירה (‪.)Phases‬‬
‫‪.‬‬
‫מצב צבירה‪:‬‬
‫כל חלקי המערכת בעלי אותו מצב‬
‫אינטנסיבי (אוסף של כל התכונות‬
‫האינטנסיביות של המערכת)‬

‫תכונות של חומר טהור‪:‬‬

‫‪:‬‬
‫כל תכונה )‪ɳ =ɳ)u,v‬‬

‫בדרך כלל נוח יותר‪ɳ =ɳ)P,T) :‬‬

 ‫‪Water – 1 atm‬‬

‫‪200‬‬

‫‪150‬‬

‫‪100‬‬
‫טמפ'‬
‫‪50‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-50‬‬
‫כמות החום‬
T[0C]
P=1atm
3000

2700

2400

2100

1800

1500 Iron
1400

1200

900

600

300
100
0
Water
-26.5 Freon 134a
-101
-120
Q[kJ]
T
‫‪-‬המשך‪-‬‬
‫דיאגרמת ‪:P-T‬‬
0.003155 v, m3/kg
 ‫‪-‬המשך‪-‬‬ ‫חומר טהור‪:‬‬

‫‪Cr‬‬

‫נוזל דחוס‬ ‫גז שחון‬

‫איזור סטורציה‬
‫(רוויה)‬

‫איזור גז שחון‪ :‬מכיל רק גז‪,‬‬

‫איזור נוזל דחוס‪ :‬מכיל רק נוזל‪,‬‬
‫איזור סטורציה‪ :‬מכיל נוזל וגז ביחסים שונים‪.‬‬

‫נקודה קריטית‪ :‬בנקודה הקריטית‪ ,‬מצבי נוזל רווי אד רווי הינם זהים‪ .‬או במילים אחרות‪,‬‬
‫במהלך חימום של נוזל הנתון בלחץ קריטי הגבול בין שני מצבי צבירה‪,‬נוזל ואדים (גז) הולך‬
‫ומטשטש כאשר מתקרבים לטמפרטורה הקריטית‪ .‬צפיפות הנוזל הולכת וקטנה וצפיפות‬
‫הגז הולכת וגדלה וכאשר הטמפרטורה מגיעה לערך מסוים שתי הצפיפויות משתוות‬
‫ומקבלים מצב צבירה אחד הנקרא זורם‪ .‬הטמפרטורה‪ ,‬הלחץ והנפח בנקודה הקריטית‬
‫נקראים הטמפרטורה הקריטית‪ ,‬הלחץ הקריטי והנפח הקריטי‪ .‬נקודה זו מצוינת באות '‪'Cr‬‬
‫‪.‬טהפ'' הקריטית של מים היא‪.22.09 MPa , 374.14 C,‬‬
‫‪-‬המשך‪-‬‬
‫דיאגרמת ‪:P-v‬‬
 ‫דאגרמת ‪ :P-v‬תיאור מצב דו‪-‬פאזי (אד‪-‬נוזל)‬

‫‪X ‬‬
‫‪mg‬‬ ‫‪-X‬איכות הקיטור‪.‬‬
‫‪m‬‬
 ‫איכות‪:‬‬
‫‪-X‬איכות הקיטור מוגדרת כיחס בין מסת הגז למסה הכללית והיא אך ורק‬
‫בתוך הפעמון‪.‬‬

‫‪1- X =mf /m,‬‬

‫‪mg=0‬‬ ‫‪X=0‬‬ ‫התחום של ‪:X‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪mf =0‬‬ ‫‪X=1‬‬
‫‪-‬המשך‪-‬‬ ‫תאור מצב דו‪-‬פאזי‪:‬‬

‫מצב דו‪-‬פאזי של מערכת דחיסה מוגדר על ידי‪:‬‬

‫(‪ )u,x()u,v‬או (‪ )T,x‬או (‪ )P,x()P,v‬או ‪....‬‬
‫אך לא על ידי )‪.)P,T‬‬
 ‫דיאגרמות (‪ )P,v‬ו (‪:)T,v‬‬

‫דיאגרמת )‪)P-v‬‬
‫שתי התכונות הבלתי תלויות הן לחץ (‪ )P‬ונפח סגולי (‪.)v‬‬
‫הקווים המתוארים ‪ T1‬ו ‪ T5‬הם שווי טמפרטורה‬
‫ונקראים "איזותרמית"‪,‬כלומר בכל נקודה שנבחר על גבי הקו הטמפרטורות יהיו שוות‪,‬‬
‫ורק הלחץ ‪ /‬הנפח משתנים‪.‬‬
 ‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫דיאגרמת )‪)T-v‬‬
‫שתי התכונות הבלתי תלויות הן הטמפרטורה (‪ )T‬והנפח הסגולי (‪.)v‬‬
‫הקווים המתוארים ‪ P1‬ו ‪ P5‬הם שווי לחץ‬
‫ונקראים "איזוברית"‪,‬כלומר בכל נקודה שנבחר על גבי הקו הלחצים יהיו שווים‪,‬‬
‫ורק הטמפרטורה ‪ /‬הנפח ישתנה‪.‬‬
‫טבלה תרמו‪-‬דינאמית‪ :‬דוגמא‬
 ‫תרגיל‬

‫במכל שנפחו ‪ 30‬ליטר נמצאים ‪ 5kg‬מים‪ .‬טמפרטורת המים ‪ 80‬מ''צ ‪.‬‬

‫באיזה מצב (נוזל‪ ,‬גז או נוזל‪ +‬גז) המים האלה ‪.‬‬

‫והגז ‪.‬‬ ‫מצא לחץ במכל‪ ,‬ויחות החומר ‪,‬מסה ונפח של הנוזל‬

‫נתון ‪:‬‬

‫‪V=30liter=0.03m3‬‬

‫‪m= 5kg‬‬

‫‪T=80 0C‬‬

‫מצא‪:‬מצב המים‪Vf , Vg ,mf , mg , X , P ,‬‬

 ‫פתרון‪:‬‬

‫נניח שמים במכל נמצאים במצב דו – פזי‪ .‬נפח סגולי של ‪.‬א‬

‫המים‬
‫‪V‬‬ ‫‪0.03‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.006 m 3 / kg‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪5‬‬

‫לפי טבלה של קיטור רווי עבור ‪: T=80 0C‬‬

‫‪P=47.39kPa, vf=0.001029m3/kg, vg=3.40715m3/kg‬‬
‫< ‪vf < v‬‬ ‫‪vg‬‬
‫< ‪0.001029‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪< 3.40715‬‬
‫מים במצב דו – פזי (בתוך ה פעמון)‬
‫‪P=47.39kPa‬‬
v=vf + xvfg x=(v-vf )/vfg , vfg = vg- vf
vfg =3.40715 - 0.001029 =3.40612 m3/kg,
x= (0.006 - 0.001029 ) / 3.40612 =1.459 .10-3 =0.15%
x= mg / m mg = x .m=5 . 1.459 .10-3 =7.295.10-3 kg
=7.295 g,
. -3
mf =m- mg =5 - 7.295 10 = 4.99205 kg=4.993g,
V=Vf +Vg
Vg=mg . vg =7.295.10-3 . 3.40715 =0.02486m3 =
=24.86 liter
Vf=V - Vg=0.03-0.02486=5.2 10-3 m3=5.14liter
 1
.1
P0  100kPa
m . AP  0.01m 2
g  9.81 2
s .
'

H 2O . . 0.1 80o C
. 600L
. 300kPa

1
. , / .
. , / .
. / .
 .) + ( – – .1
. , .2
: .3
. T1=800C, x=0.1 :1

.  2  1 V2=V1 , P2  300kPa :2

:
:1
T1  800 C , x1  0.1  Saturated  Table B.1.1.
P1  47.39kPa
m3
v1  v f  x1v fg  0.001029  0.1 3.40612  0.341641
kg
V 0.6
m 1   1.7562kg
v1 0.341641
 :2
 m 3

v2  v1  0.341641 , P2  300kPa   Saturated  Table B.1.2.
 kg 
T2  133.55 C
o

v2  v f 0.341641  0.001073
x2    0.5631  56.31%
v fg 0.60475

Mp g
Patm  Ap   P2  Ap
1000
M  9.81
100  0.01  p  300  0.01  M p  203.8736kg
1000

300 2

47.4
 ‫גזים אידיאלים‪:‬‬

‫מודל של גז אידיאלי‬
‫• המרחק בין מולקולות הגז הינו גדול מאוד ביחס לקוטרן‪.‬‬
‫• בין מולקולות הגז לא פועל שום כוח‪ .‬בין ההתנגשויות נעות המולקולות בקווים ישרים ובמהירויות‬
‫קבועות‪.‬‬
‫•התנגשות המולקולות זו בזו‪,‬בדופן הכלי היא התנגשות אלסטית לחלוטין‬
‫המשמעות היא‪ :‬שימור האנרגיה הקינטית לפני ואחרי ההתנגשות‪.‬‬
‫• הסתברות כיוון תנועת המולקולות הינה שווה לכל הכיוונים במרחב‪.‬‬
‫• אנרגיה פנימית של גז אידיאלי‪,‬תלויה רק בטמפרטורת הגז‪.‬‬

‫גזים בטמפרטורה גבוהה ולחץ נמוך מתנהגים כמו גז אידיאלי‪,‬‬

‫לדוגמה‪ :‬אוויר‪Ar, He, H, O2, N2, CO2, H2 ,‬‬
‫גרף ‪ T-v‬המתאר את מיקום הגז האידיאלי בתהליך‬
 ‫נוסחת קלייפרון‪:‬‬
‫משוואות מצב הגז האידיאלי‬
‫מצב של גז נקבע על ידי שלושה שיעורי מצב‪ :‬לחץ (‪, )P‬נפח סגולי (‪ )v‬וטמפרטורה (‪.)T‬‬

‫‪ -P‬לחץ‪.‬‬
‫‪ -m‬מסה‪.‬‬
‫‪ -V‬נפח‪.‬‬
‫‪ -T‬טמפרטורה‪.‬‬
‫‪ -v‬נפח סגולי‪.‬‬
‫‪-R‬קבוע הגזים (של אותו חומר) ‪.‬‬

‫‪kJ‬‬ ‫‪kJ‬‬ ‫‪kJ‬‬

‫‪Rair  0.287‬‬ ‫‪RO2  0.26‬‬ ‫‪RCO2  0.189‬‬
‫‪kg  K‬‬ ‫‪kg  K‬‬ ‫‪kg  K‬‬
 ‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫גז‪:‬‬ ‫עבור( ‪ 1 )kg‬של‬

‫‪m‬‬ ‫‪ -R‬קבוע הגזים האוניברסאלי‪.‬‬

‫‪PV ‬‬ ‫‪RT‬‬ ‫‪ -Na=6.02252*1023‬קבוע אבוגדרו‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ -k=1.38054*10-23 J/K‬קבוע בולצמן‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ -M‬מסה מולקולארית‪.‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ -n‬מספר מולקולות בנפח‪,‬‬
‫‪M‬‬
‫‪-‬המשך‪-‬‬
 ‫תהליכים תרמודינאמיים‪:‬‬

‫לשם פשטות‪ ,‬מתייחסים לתהליכים שבהם אחד מהקבועים המתארים את המערכת נותר‬
‫קבוע‪ .‬התהליכים התרמודינמיים הנפוצים ביותר הם‪:‬‬
‫• תהליך איזוכורי‪ :‬תהליך שבו נפח המערכת נשאר קבוע‪.‬‬
‫• תהליך איזובארי‪ :‬תהליך שבו הלחץ במערכת נשאר קבוע‪.‬‬
‫• תהליך איזותרמי‪ :‬תהליך שבו הטמפרטורה נשארת קבועה‪.‬‬

‫ישנם עוד סוגי תהליכים‪,‬אך עליהם נרחיב בהמשך‪.‬‬

 ‫‪-‬המשך‪-‬‬
‫תהליך איזובארי‪:‬‬
‫תהליך שינוי מצבו של גז‪,‬שבו הלחץ נשאר קבוע לאורך כל התהליך‪,‬כלומר ‪.P=CONST‬‬
‫לכן תהליך זה יכול להתרחש בחלל הצילינדר הסגור על ידי בוכנה ניידת ועמוסה על ידי משקולת‬
‫קבועה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬

‫גרפים‪:‬‬

‫מישור ‪P-V‬‬ ‫מישור ‪P-T‬‬ ‫מישור ‪V-T‬‬

V  m 3 

P4

P3

P2

P1

-273.15 T  0 C 
 ‫‪-‬המשך‪-‬‬
‫תהליך איזוכורי‪:‬‬
‫תהליך שינוי מצבו של גז‪,‬שבו נפחו נשאר קבוע לאורך כל התהליך כלומר ‪.V=CONST‬‬
‫לכן תהליך זה יכול להתרחש אך ורק בחלל סגור בעל קיבולת קבועה‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫גרפים‪:‬‬
‫מישור ‪P-V‬‬ ‫מישור ‪P-T‬‬ ‫מישור ‪V-T‬‬
 ‫‪-‬המשך‪-‬‬
‫תהליך איזותרמי‪:‬‬
‫תהליך שינוי מצבו של גז‪,‬שבו הטמפרטורה של הגז נשארת קבועה לאורך כל התהליך‪,‬‬
‫כלומר ‪ .T=CONST‬בתהליך זה אין שינוי באנרגיה הפנימית של הגז‪,‬אולם קיים מעבר חום (יציאה או‬
‫כניסה לתהליך)‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬

‫גרפים‪:‬‬

‫מישור ‪P-V‬‬ ‫מישור ‪P-T‬‬ ‫מישור ‪V-T‬‬

 ‫דוגמא ‪:1‬‬

‫בכלי בעל נפח ‪ 10m3‬נמצא גז פחמן דו חמצני(‪.)CO2‬מסתו ‪, 25kg -‬קבוע‬

‫𝐽‬
‫‪.189‬‬ ‫הגז‬
‫𝐾 ‪𝑘𝑔.‬‬
‫השב את הלחץ של הגז אם טמפרטורת היא ‪.27 0C‬‬

‫נתון‪:‬‬
‫‪V=10 m3‬‬
‫‪m=25kg‬‬
‫𝐽𝑘‬
‫‪R=0.189‬‬
‫𝐾 ‪𝑘𝑔.‬‬
‫‪T=27+273=300K‬‬
‫פיתרון‪:‬‬

‫‪0.‬‬

‫‪kPa‬‬
‫דוגמא ‪:2‬‬

‫פיתרון‪:‬‬
 )‫גז ריאלי )ממשי‬

Pv Ideal gas
Z  =1
RT

B2 B3
Pv  RT   2  Kamerlingh
v v
Onnes
B2 , B3 ,... f (T )
 RuT  c  A
P 2 1  3   v  B   2 Beattie
v  vT  v
Bridgeman
 a  b
A  A0 1   B  B0  1  
 v  v

RT a(T ) b(T ) c(T ) d (T )

P  2  3  4  5  Virial Equation
v v v v v

  n   v
2

 P  a      b   RT Van der Waals
  v    n 
) (