Professional Documents
Culture Documents
איור :1 א .קטע מדיאגרמת הפאזות ברזל פחמן ,
ב .דיאגרמה סכמטית המתארת את תוצרי הפירוק של אוסטניט בפלדה
היפואויטקטואידית :
(a) 1% ferrite, (b) 99% ferrite, (A)1% pearlite, (B) 99% pearlite, (C) 1% upper
bainite, (D) 99% upper bainite, (F) 99% lower bainite, (Ms) martensite finish
1
2
האופן שבו מוחלף הנפח של הפאזה הישנה בפאזה החדשה מתואר באיור .2
עקומה מסוג זה נקראת סיגמואידה :מעבר הפאזות מורגש רק לאחר זמן דגירה) אינקובציה(
, t iלאחריו קצב גידול הנפח של הפאזה החדשה הוא מהיר .כשמתחילים מפגשים בין
גרעינים הגדלים במקביל ,קצב גידול הנפח הולך וקטן עד שהגידול נפסק .השתנות זמן
הדגירה עם טמפרטורה היא עקומת ההתחלה של מעבר פאזות בדיאגרמת TTT והיא
עקומת C בגלל הקשר שלה למכפלה) G n N m ראה תדריך לנושא התמצקות( .עקומת הסיום
מקבילה לעקומת ההתחלה .
איור :2 מהלך התפרקות האוסטניט לפרליט בפלדה אוטקטואידית ב . 705 O C
.1פאזות ראשוניות פריט או צמנטיט נוצרות בהרכבים משני צדי האוטקטואיד
בטמפרטורות קרובות לטמפרטורה האוטקטואידית .חלקיקי הפאזות הראשוניות גדלים
בשתי צורות אופייניות) איור :(3
א .פריט או צמנטיט שגדלים לאורך גבולות הגרעינים .מניחים שחלקיקים אלו
קוהרנטיים עם אחד הגרעינים ואינם קוהרנטיים עם הגרעין השני של האוסטניט
שנפגש בגבול .צורות אלו נוצרות בתנאים קרובים לשווי משקל ,כלומר במשך זמן
ממושך בטמפרטורה גבוהה או בקירור איטי .
ב .לוחות Widmanstatten גידול חלקיקי פריט או צמנטיט שנובטים בגבולות
האוסטניט וגדלים לעומק הגרעין .צורתם האופיינית בחתך מטלוגרפי היא מחטנית .
הם נוצרים בטמפרטורות נמוכות יותר ובקצבי קירור גדולים יותר .
3
איור :3 א .צורות שונות של פריט ראשוני בפלדת פחמן 0.4%C לאחר אוסטניזציה
ב 1350 O Cוקירור איטי .
ב .מיון סכמטי של הצורות השונות של הפריט בפלדות
איור :4 תיאור סכמטי של הפילוג מחדש של פחמן וברזל בעת גידול פרליט
4
.2פרליט הוא תוצר ההתפרקות האוטקטואידי של האוסטניט 0.77 C 0.02 C Fe3 C 6.67 C :
היווצרות פרליט מתחילה בנביטה של גביש של פריט או של צמנטיט .הפריט דוחה את
עודף הפחמן לסביבתו ולכן מסייע לנביטה ולגידול של גבישי צמנטיט סביבו .גבישי צמנטיט
אוספים אטומי פחמן ודוחים אטומי ברזל וכך מסייעים לגידול של גבישי פריט סביבם
) איור .(4 החלפת חומר בין שתי הפאזות מנוהלת באמצעות דיפוזיה בחזית הגידול
והגבישים גדלים בצורת לוחות מסועפים ) (lamella) איור .(5 נמצא שכל לוחות הצמנטיט
במושבה של פרליט מחוברים יחד ונובעים ממקור אחד וכך גם כל לוחות הפריט .
כשהטמפרטורה של מעבר הפאזות גבוהה ,טווח הדיפוזיה יכול להיות גדול והלוחות של
פריט וצמנטיט הם עבים .כשהטמפרטורה נמוכה טווח הדיפוזיה קטן והלוחות נעשים
עדינים יותר .רוחב הלוחות נמצא יחסי הפוך למידת קירור היתר . T T A1 T
Zener הראה שבמצב זה קצב הגידול של הפרליט הוא מירבי .
איור :5 טרנספורמציה פרליטית בפלדה אוטקטואידית ב 705 O C
ולאחר אוסטניזציה ב 860 O C
5
איור :6 תאור סכמטי של גידול ביניט תחתון) א( וביניט עליון) ב( הלוחיות הבהירות הן פריט ,
החלקיקים הכהים הם צמנטיט .לפי הסבר זה ההבדל בין שתי צורות הביני ט הוא באתרי
נביטה של הצמנטיט :בחזית הלוחיות בביניט תחתון ובין הלוחות בביניט עליון) .[4 ] ג( הצגה
סכמטית תלת ממדית של גידול ביניט תחתון .כי וון הגידול של הפריט והצמנטיט נטויים זה
בזה) .ד( תמונת מיקרומבנה במיקרוסקופ אור של ביניט תחתון בפלדה 0.17%C לאחר
מעבר פ אזות איזותרמי ב 450 O C משך 10 שניות [X2000] .
.3ביניט כשאוסטניט מקורר מהר לטמפרטורה נמוכה יותר ,הוא מתפרק לביניט .בהמשך
למגמה שפגשנו בפרליט ,הביניט הוא תערובת עדינה מאוד של פריט וצמנטיט ,אך צורתם
אינה צורת לוחות .בטמפרטורות יחסית גבוה ות נוצר ביניט עליון שצורתו במיקרוסקופ אור
כנוצות .רק במיקרוסקופ אלקטרונים מוצאים שהנוצות הן אלומות (laths) של פריט
וביניהם גבישים ארוכים של צמנטיט .בטמפרטורות הנמוכות יותר נוצר ביניט תחתון
שצורתו לוחות מחטיים .(acicular) תוך גידול מחטי הפריט נפרשים בתוכם ג בישים קטנים
מאוד של צמנטיט וקרבידי מעבר) ראה פרק הרפיה() איור .(6 לביניט עשוי להיות צירוף
של חוזק ומשיכות טוב יותר מזה של פלדות מחוסמות ומורפות .הפריט בביניט מכיל 3
מבנים צפופים של נקעים שקובעים את תכונותיו המכאניות ומלמדים שהיווצרותו אינה
תהליך טהור של דיפוזיה אלא הוא כולל עם גזירה .
6
איור) :7 א( תא היחידה BCT בתוך מבנה FCC של אוסטניט) .ב( תא BCT לפני ואחרי
היווצרות המרטנזיט .השינוי במבנה מלווה בגזירה במישור) .(110 ) ג( שינוי פרמטר הסריג
הטטרגונלי במרטנזיט כתלות בריכוז הפחמן
.4מרטנזיט תוצר הפירוק של אוסטניט בטמפרטורות הנמוכות ביותר או במצבי קירור
היתר הקיצוניים ביותר .כשהטמפרטורה יורדת מתחת לטמפרטורת התחלת היווצרות
המרטנזיט ,Ms ,מופיעים גבישי המרטנזיט הראשונים .כשהטמפרטורה יורדת עוד נוצרים
גבישים חדשים והם גדלים במהירות קרובה למהירות הקול בפלדה עד שהם נעצרים .
השהיה בטמפרטורה קבועה לא מגדילה את כמות המרטנזיט ) איור .(8 הרכב גבישי
המרטנזיט זהה להרכב האוסטניט ומעבר הפאזה אינו מלווה כלל בפילוג מחדש של פחמן
והברזל .ברור שזהו מנגנון חדש של מעבר פאזות שאינו תלוי בדיפוזיה אלא בתנועה
קואו פרטיבית של כל האטומים במישור הגבול בין המרטנזיט והאוסטניט או התמוטטות של
הסריג מהמבנה הישן למבנה החדש .שינוי המבנה במעבר מאוסטניט למרטנזיט מתואר
באיור .7 אטומי הפחמן נותרים לכודים באחד משלושה סוגי אתרי חדירה במבנה BCC
ולכן אחד משלושת הצירים של תא היחידה נותר ארוך מן האחרים והמבנה הוא טטרגונלי
ממורכז גוף .ההבדל בין הגובה לצלע הבסיס גדל עם ריכוז הפחמן) איור7 ג( .הכוח המניע
לשינוי המבנה מאוסטניט למרטנזיט הוא ירידה גדולה באנרגיה החופשית במבנה BCC או
BCTיחסית למבנה .FCC שינויי מבנה אלה מלווים גידול נפח של כ 4% ויוצרים מאמצים
פנימיים גדולים מאוד סביב כל גביש של מרטנזיט .המאמצים הפנימיים בולמים את
היווצרותו של גביש המרטנזיט עד שהכוח המניע גדול מספיק ,מצב שמושג
כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל .Ms גם אז גידול של גביש מושלם של מרטנזיט יהיה
7
כרוך באנרגית עיבורים גדולה .הדרך להקטין את אנרגית העיבורים מבלי לשנות את מבנה
ה BCC היא דפורמציה פלסטית שמאפשרת לגביש המרטנזיט לגדול במקביל למישור
קריסטלוגרפי קבוע של האוסטניט .בחומרים גבישיים יש שני מנגנונים לדפורמציה
פלסטית :גזירה ע"י נקעים וע" י תאומים .בפלדות דלות פחמן מנגנון הדפורמציה הוא גזירה
ע"י נקעים .המרטנזיט שנוצר הוא דמוי נוצות או אלומות (lath martensite) שמתגלות
באיכול בגלל כיווניות שונה של" הגבעולים" שבאלומה) איור 9 ,8 אב( .רק במיקרוסקופ
אלקטרונים ניתן להבחין ב"גבעולים" הבודדים ממש והם עדינים מאוד ומכילים צפיפות
גבוהה מאוד של נקעים .
איור :8 א .תלות Ms וצורת גבישי המרטנזיט בהרכב הפלדה ,
ב .גידול כמות המרטנזיט עם ירידת הטמפרטורה מתחת ל Ms
בפלדות עתירות פחמן מנגנון הדפורמציה הוא גזירה על ידי תאומים .המרטנזיט הנוצר דמוי
לוחות ) (plate martensite) איור 9 ,8 בג .(10 ,צורת כל החתכים של מרטנזיט לוחי היא
צורת עדשה ולכן מניחים שצורתו המרחבית היא דסקה .כל דסקה גדלה במקביל למישור
קריסטלוגרפי מוגדר של האוסטניט בגלל דפורמציה פנימית ויצירת מערך צפוף של תאומים .
מעבר פאזות מרטנזיט אינו מיוחד רק לפלדות .הוא מתרחש במתכות ,בחומרים קרמיים וגם
בחלבונים .אחת מתכונות המעבר המרטנזיטי בפלדה היא שהמעבר יוצר את אחד המבנים
הקשים ביותר בטבע .איור 11 מראה את הקושי של המרטנזיט שנוצר בפלדות פחמן
כפונקציה של ריכוז הפחמן .את הסיבות לקושי גבוה זה רואים ב שלושה מנגנונים :
א .הקשיה ע" י המסה אטומי הפחמן יוצרים עיוות במבנה הגבישי המפריע מאוד להחלקת
נקעים .
8
איור :9 מבנה סכמטי של מרטנזיט) :א( מרטנזיט אלומתי) ,ב( מרטנזיט לוחי) ,ג( ו )ד(
מתארים את מנגנוני הדפורמציה הפנימיים שמצמצמים את שינוי הצורה הכללי במרטנזיט
ע"י החלקת נקעים במרטנזיט אלומתי) ג( ,ע"י תאימה במרטנזיט לוחי) ד(
9
איור :10 התפתחות מבנה מרטנזיט לוחי עם הירידה בטמפרטורה בפלדה (X500 ) 1.8%C
10
איור :11 שינוי הקושי עם תכולת הפחמן בפלדה עבור תוצרי התפרקות שונים של אוסטניט
הרפייה
השינויים המבניים שנצפים בעת ההרפיה מסווגים לארבעה שלבים :
שלב :( 100 250 O C ) I שחרור מאמצים ,יצירת קרבידי מעבר וירידת ריכוז הפחמן
במטריצה לכ .0.25% התופעה של שחרור מאמצים פנימיים מוסברת כתוצאה של ירידת
מאמץ הכניעה עם עליית הטמפרטורה .בגלל ירידת מאמץ הכניעה מתאפשרת דפורמציה
פלסטית מקומית שמקטינה את המאמצים השיורים עד לגודל מאמץ הכניעה באותה
טמפרטורה .השינוי המבני הראשון שנצפה בעת ההרפיה הוא היווצרותם של קרבידי ε
) (Fe 2.4Cהקסגונלי וקרבידי (Fe 2C ) η אורתורומבי בצורת כדורים זעירים שקוטרם כ .20A
קיימו ת עדויות שאטומי פחמן נאספים לצבירים סביב נקעים ופגמים אחרים כבר בסביבת
טמפרטורת החדר .
שלב :( 250 300 O C ) II טרנספורמציה של אוסטניט שיורי לפריט וצמנטיט מתרחשת רק
לאחר התבדלות הקרבידים מן המרטנזיט .
שלב :( 250 350 O C ) III החלפת קרבידי המעבר בקרביד היציב צמנטיט .הצמנטיט מופיע
ככדורים או לוחות ארוכים כנראה לאורך גבולות של לוחות מרטנזיט .
11
בהמשך ההרפיה או בטמפרטורות גבוהות יותר גדלים חלקיקי הצמנטיט והופכים לכדורים
גדולים יחסית שניתן לזהותם במיקרוסקופ אור בתוך מטריצה של פריט .הגבולות בין הלוחות
או אלומות המרטנזיט נעלמים וגם גרעיני הפריט גדלים ) איור .(12
שלב :( 500 650 O C ) IV הקשיה משנית מתרחשת בפלדות המכילות יסודות שיש להם
נטייה ליצור קרבידים יציבים והם ונדיום ,מוליבדן ,טונגסטן ,כרום וטיטניום .קרבידים של
יסודות אלה מעידים שקרבידי המסגסגים יציבים יותר מקרבידי הברזל .
12
רגיל עולה מונוטונית עם עלית הטמפרטורה או משך ההרפיה) איור12 ב( .מסתבר
שההתארכות לא מגלה שהפלדה נעשית פריכה בשני תחומיים אופייניים של טמפרטורות
ההרפיה .תכונה זו מתגלה רק בניסויי העמסה בקצב גבוה) נגיפה( ,אז מסתבר שאנרגית
הנגיפה קטנה לאחר ההרפיה בטווח טמפרטורותtemper martensite ) 250 370 O C
) (embrittlmentאיור .(15 פלדות כאלו נשברות בשבר בין גרעיני ומניחים שזו תוצאה של
התבדלות זרחן לגבולות הגרעינים .ידיעת תחומי פריכות אלה חשובה מאוד .תקנים אוסרים
על הרפית פלדות בתחומי פריכות .
איור :13 א .הקושי כתלות בתכולת הפחמן של מרטנזיט בנתכי ברזל פחמן
בטמפרטורות שונות .
) ב( שינוי התכונות המכאניות עם טמפרטורת ההרפיה עבור פלדת 4340
מחוסמת בשמן
13
איור :14 הקשיה משנית במהלך הרפיה של פלדות בעלות תכולות שונות של מוליבדן
איור :15 האנרגיה לשבר) לפי בדיקת נגיפה בשיטת (Charpy כתלות בטמפרטורת ההרפיה
עבור פלדות 4340 המכילות כמויות שונות של זרחן .הדגמים עברו אוסטניזציה בטמפרטורה
של ,870 °C חיסום בשמן והרפיה למשך שעה אחת בטמפרטורה המצוינת
14
15
איור 16
16
איור 17
17
איור 18
18
נספח :אוסטניזציה
מטרת האוסטניזציה של פלדות היא להביא את כל החלק למבנה אוסטניטי ,כלומר להמיס
את כל הפחמן ,הקשור לברזל או למסגסגים אחרים ,בפאזה אוסטניטית .טיפול אוסטניזציה ,
כמו כל טיפול תרמי אחר ,הוא צירוף של טמפרטורה וזמן השהייה בטמפרטורה .
בחירת טמפרטורה :לאוסטניזציה מלאה יש להימצא מעל הטמפרטורה הקריטית Ac1 :
בפלדות היפו אוטקטואידיות ו Acm בפלדות היפר אוטקטואידיות .כדי להגדיל את קצב
האוסטניזציה מקובל לבצע אותה בטמפרטורה הגבוהה ב 30 °C מ Ac1 או .Acm טבלה א'
מפרטת את הטמפרטורות הקריטיות לפלדות השכיחות .
טבלה א' :טמפרטורות קריטיות לפלדות פחמן ולפלדות דלות סיגסוג
19
D
לפלדות לא מסוגסגות 20 min
2
D
לפלדות מסוגסגות 30 min
2
ובקירוב ,לכל אינטש קוטר דרושה שעה אחת לטיפול אוסטניזציה .
איור א' :השפעת טמפרטורת האוסטניזציה על קצב היווצרות האוסטניט
בפלדה אוטקטואידית .
20
List of references:
1. G. Krauss, "Principles of Heat Treatment of Steel" ASM, 1980.
2. L. E. Samueles, "Optical Microscopy of Carbon Steels" ASM, 1980.
3. Metals Handbook, Heat Treatment, 10 th ed.ASM
4. Metallurgical Transaction, 27A, 1559 (1996)
5. R.E Smallman and R.J Bishop "Modern Physical Metallurgy and Materials
Engineering, Butterworth – Heinemann a division of Reed educational and
professional publishing Ltd,
21
22