‫‪ .

I‬עקום מאמץ‪-‬עיבור‬
‫ז‪ .‬מקדם פואסון‪.‬‬
‫ח‪ .‬מודול נפח‪.‬‬
‫ט‪ .‬מודול גזירה‪.‬‬
‫‪ .1‬הגדר את המושגים הבאים‪:‬‬
‫ד‪ .‬עיבור אמיתי‪.‬‬ ‫א‪ .‬מאמץ הנדסי‪.‬‬
‫ה‪ .‬עיבור שיורי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מאמץ אמיתי‪.‬‬
‫ו‪ .‬מודול אלסטיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיבור הנדסי‪.‬‬

‫‪ .2‬מחק את המיותר במשפטים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬עיבור פלסטי הוא העיבור הנשאר‪/‬המשתחרר לאחר העמסה מעבר לנקודת‬
‫הכניעה והסרת העומס‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר מאמץ המתיחה ההנדסי המקסימלי )‪ (σUTS‬מתרחשת רוב הדפורמציה‬
‫באיזור התפסניות‪/‬הצוואר‪/‬מרכז הדגם‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחומר הומוגני ואיזוטרופי קיים קשר ישיר בין המודולים ‪ E‬ו‪ G-‬בתחום‬
‫האלסטי‪/‬הפלסטי‪.‬‬
‫ד‪ .‬עם שבירת הדגם‪ ,‬נעלם העיבור האלסטי‪/‬הפלסטי‪/‬הכולל‪.‬‬
‫ה‪ .‬המאמץ ההנדסי בניסוי מתיחה גבוה‪/‬נמוך מהמאמץ האמיתי‪.‬‬
‫ו‪ .‬צוואר מתחיל להתפתח כאשר המאמץ ההנדסי‪/‬האמיתי מקבל ערך מקסימלי‪.‬‬
‫‪ .3‬גליל העשוי מסגסוגת אלומיניום‬
‫מועמס במתיחה‪ ,‬כמתואר בציור ‪.1‬‬
‫קוטרו ההתחלתי של הגליל היה ‪10mm‬‬
‫ואורכו ההתחלתי ‪. 75mm -‬‬
‫העזר בציור ‪ 1‬כדי לענות על השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהם מאמץ הכניעה )‪,(σy‬‬
‫ומאמץ המתיחה המקסימלי של הסגסוגת?‬
‫ב‪ .‬חשב את מודול האלסטיות של הסגסוגת‪(200GPa) .‬‬
‫ג‪ .‬חשב את העיבור האמיתי בנקודת הכניעה‪(1.748⋅10-3).‬‬
‫ד‪ .‬חשב את אורכו של הדגם תחת עומס של ‪. 40800N‬‬
‫ציור ‪1‬‬ ‫מה יהיה העיבור השיורי לאחר הסרת עומס זה? )‪(9.05⋅10-4‬‬

‫‪ .4‬עבור דגם מתכתי כלשהוא ידועים הנתונים הבאים‪:‬‬

‫⋅ אורך התחלתי ‪.12.6mm -‬‬
‫⋅ עיבור בנקודת הכניעה ‪.1.5% -‬‬
‫⋅ מאמץ בנקודת הכניעה ‪.60Kg/mm2 -‬‬
‫⋅ מאמץ מתיחה מקסימלי ‪. 75kg/mm2 -‬‬
‫⋅ עיבור בנקודת ה‪.8% - UTS-‬‬
‫⋅ הדגם נשבר במאמץ של ‪ ,65Kg/mm2‬כשאורכו הגיע ל‪. 14mm -‬‬

‫א‪ .‬שרטט עקום מאמץ‪-‬עיבור הנדסי עבור דגם זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬חשב את המאמץ האמיתי בדגם‪ ,‬כאשר העיבור ההנדסי בדגם שווה ל‪.5% -‬‬
‫ג‪ .‬חשב את מודול יאנג של החומר‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ .5‬דגם פליז בעל חתך עגול וקוטר התחלתי של ‪ 11mm‬נבדק בניסוי מתיחה‪.‬‬
‫הדגם החל לעבור דפורמציה פלסטית במאמץ של ‪ ,250MPa‬וקוטרו תחת מאמץ‬
‫זה היה ‪ .10.8mm‬המאמץ ההנדסי המקסימלי אליו הגיע הדגם היה ‪, 400MPa‬‬
‫בו הגיע קוטרו ל‪. 10.2mm-‬‬
‫הדגם נשבר במאמץ של ‪ ,350MPa‬כאשר העיבור ההנדסי היה ‪. 0.34‬‬
‫א‪ .‬חשב את העיבור ההנדסי והאמיתי בכל אחד מהמאמצים הנ"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬צייר עקומי מאמץ‪-‬עיבור הנדסי ואמיתי לדגם‪ ,‬תוך ציון התחום האלסטי‬
‫והתחום הפלסטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את מודול יאנג ואת מקדם פואסון של הפליז‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתוך העקום ההנדסי שציירת‪ ,‬חשב את העיבור האלסטי והעיבור הפלסטי‬
‫במאמץ של ‪.300MPa‬‬

‫‪ .6‬נתון עקום כוח כנגד זמן שהתקבל בניסוי מתיחה חד‪-‬צירית של דגם אלומיניום‪.‬‬
‫מהירות תנועת הגשר אליו מחובר הדגם היא ‪. 2mm/min‬‬
‫נתוני הדגם ההתחלתיים‪. l0 = 120mm ; A0 = 120mm2 :‬‬
‫א‪ .‬חשב את מאמץ הכניעה ואת עיבור הכניעה ההנדסיים‪(4.16kg/mm2,0.016) .‬‬
‫)‪(0.066‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את העיבור ההנדסי שהתקבל עד להיווצרות הצואר‪.‬‬
‫)‪(250kg/mm2‬‬ ‫ג‪ .‬חשב את מודול האלסטיות של החומר‪.‬‬
‫ד‪ .‬דגם זהה נמתח במשך ‪ 2.5‬דקות‪ ,‬ולאחר מכן הוסר העומס‪.‬‬
‫)‪(0.023‬‬ ‫חשב את העיבור השיורי בדגם הנ"ל‪.‬‬
‫)‪F(Kg‬‬

‫‪600‬‬

‫‪400‬‬

‫‪200‬‬

‫)‪t (min‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬

‫**‪ .7‬דגם פלדה בעל אורך התחלתי ‪ l0‬נבדק בניסוי מתיחה‪ ,‬כאשר קצב העיבור קבוע‬
‫ושווה ל‪. 10-4[1/sec] -‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות המתיחה של הדגם?‬
‫ב‪ .‬מצא ביטוי כללי לאורך הדגם כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את קצב העיבור האמיתי‪.‬‬

‫‪ .8‬דגם נחושת בעל שטח חתך מלבני של ‪ 15.2mm×19.1mm‬מועמס במתיחה‬

‫אלסטית בעומס של ‪.44.5KN‬‬
‫חשב את העיבור שנוצר בדגם‪ ,‬כאשר ידוע מודול האלסטיות ‪. E=110GPa -‬‬

‫)‪(1.39⋅10-3‬‬

‫‪21‬‬
‫‪ .9‬לוח פלדה שמימדיו ‪ 1mm x 1cm x 10cm‬נבדק במתיחה‪ .‬בנקודת ה‪, UTS-‬‬
‫בעומס של ‪ ,600Kg‬הגיע אורך הלוח ל‪ 13cm -‬חשב את העיבור ההנדסי‪ ,‬העיבור‬
‫האמיתי והמאמץ האמיתי בנקודה זו‪.‬‬
‫*‪ .10‬נתונה מערכת המורכבת משני מוטות‬
‫‪A‬‬ ‫בעלי מימדים זהים‪ ,‬אך העשויים מחמרים‬
‫שונים‪ .‬המערכת מועמסת במתיחה אלסטית‪.‬‬
‫‪A B‬‬ ‫במקרה א' המוטות מחוברים ביניהם בטור‬
‫‪B‬‬ ‫ובמקרה ב' ‪ -‬במקביל )ציור ‪.(2‬‬
‫חשב את מודול האלסטיות של המערכת‬
‫עבור כל מקרה כתלות ב – ‪EA, EB‬‬
‫מודולי האלסטיות של שני החומרים‪.‬‬
‫)הנח הדבקה טובה בין שני המוטות‪(.‬‬
‫ציור ‪2‬ב'‬ ‫ציור ‪2‬א'‬

‫‪ .11‬שני מוטות בעלי קוטר זהה )‪ (d=2.54cm‬עשויים סגסוגת אלומיניום ‪.2024-T4‬‬

‫המוטות מחוברים במקביל )ציור ‪,(3‬‬
‫ונושאים עומס של ‪.227KN‬‬
‫‪2.54 cm‬‬ ‫)‪(224MPa‬‬ ‫א‪ .‬חשב את המאמץ ההנדסי‪.‬‬
‫)‪(0.003‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את העיבור ההנדסי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם רוצים להחליף את‬
‫ציור ‪3‬‬ ‫מוטות האלומיניום במוטות פלדה‪,‬‬
‫תוך שמירה על אותו עיבור‪ ,‬מה צריך להיות קוטרם של המוטות החדשים?‬
‫)‪(1.514cm‬‬ ‫)היעזר בנתונים שבטבלה(‪.‬‬
‫מאמץ הכניעה‬ ‫מודול יאנג‬ ‫החומר‬
‫‪294MPa‬‬ ‫סגסוגת אלומיניום ‪74.2 GPa‬‬
‫‪1.1GPa‬‬ ‫‪210GPa‬‬ ‫פלדה‬

‫)‪(-0.5‬‬ ‫‪ .12‬א‪ .‬פח אלומיניום עורגל למחצית עוביו המקורי‪ .‬מהו העיבור ההנדסי?‬
‫)‪(1‬‬ ‫ב‪ .‬פח אלומיניום עורגל לפעמיים אורכו המקורי‪ .‬מהו העיבור ההנדסי?‬
‫)‪(0.69,-0.69‬‬ ‫ג‪ .‬מהו העיבור האמיתי בשני המקרים?‬
‫ד‪ .‬הוכח‪ ,‬כי בהנחה של שימור נפח‪ ,‬מתקיים‪.σt = σ(1+ε) .1 :‬‬
‫‪.εt = ln(1+ε) .2‬‬

‫‪ .13‬מוט פלדה שאורכו ההתחלתי ‪ 80mm‬וקוטרו ‪ 10mm‬מועמס במתיחה‪ .‬הניסוי‬

‫הופסק )לפני הווצרות הצואר( במאמץ של ‪ , 50Kg/mm2‬כשאורך המוט היה‬
‫‪ .85mm‬לאחר שחרור מאמץ זה‪ ,‬הגיע אורך המוט ל‪.84.8mm-‬‬
‫)‪(20⋅103kg/mm2‬‬ ‫א‪ .‬חשב את מודול יאנג של החומר‪.‬‬
‫)‪(9.71mm‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את קוטר הדגם לאחר שחרור העומס‪.‬‬

‫‪ .14‬דגם פלדה גלילי נמתח מתיחה אלסטית בעומס של ‪.48.9KN‬‬

‫‪E = 20.7⋅104 MPa ; ν = 0.27‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. l0 = 25cm ; A0 = 15.2mm‬‬
‫)‪(3.885mm‬‬ ‫א‪ .‬חשב את התארכות הדגם בכיוון המתיחה‪.‬‬
‫)‪(-0.018mm‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את השינוי בקוטר הדגם עקב מתיחה זו‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫‪ .15‬דגם מתכתי שקוטרו ‪ 65mm‬ואורכו ‪ 300mm‬מועמס במתיחה אלסטית‪.‬‬
‫בעת הפעלת עומס של ‪ 14.5‬טון על הדגם‪ ,‬נצפתה בו התארכות של ‪0.2mm‬‬
‫והפחתת הקוטר ב‪.0.015mm -‬‬
‫חשב את שני הקבועים האלסטיים של החומר ‪ -‬מודול יאנג ומקדם פואסון‪.‬‬
‫)‪(6554.5kg/mm2,0.346‬‬

‫**‪ .16‬מקדם פואסון עבור רוב המתכות הינו ‪ , 0.3‬עבור שעם ‪ -‬קרוב לאפס‪ ,‬ועבור‬
‫גומי הינו ‪ . 0.5‬מצא את שינוי הנפח היחסי בכל אחד מהחמרים הנ"ל כאשר‬
‫הוא עובר עיבור מתיחה ‪. ε‬‬
‫רמז‪ :‬הוכח תחילה‪ ,‬כי שינוי הנפח היחסי ‪ ∆V/V0‬נתון ע"י הביטוי ‪εx+εy+εz‬‬
‫)ניתן להניח‪.( ∆li/li << 1, i=x,y,z :‬‬

‫‪ .17‬מודול האלסטיות של פלדה פחמנית מסוימת שווה ל‪.21GPa -‬‬

‫חשב את האנרגיה ליחידת נפח שיש להשקיע במתיחה חד‪-‬צירית של פלדה זו עד‬
‫)‪(1.05⋅104J/m3‬‬ ‫לעיבור אלסטי של ‪.0.1%‬‬

‫‪.18‬דגם מתכתי נמתח עד לעיבור של ‪ ,3⋅10-3‬ולאחר הסרת העומס חזר לממדיו‬

‫ההתחלתיים‪ .‬האנרגיה ליחידת נפח שהושקעה במתיחתו של הדגם‬
‫היתה ‪. 193KJ/m3‬‬
‫עבור דגם מסוג זה נתון‪. σy = 140MPa, σUTS = 200MPa, εUTS = 0.5 :‬‬
‫)‪(42.8GPa‬‬ ‫א‪ .‬חשב את מודול האלסטיות של הסגסוגת‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את העיבור השיורי שנותר בדגם זהה שמועמס במאמץ של ‪? 200MPa‬‬
‫)‪(0.495‬‬

‫‪ .19‬חשב את האנרגיה ליחידת נפח הנדרשת לשבירת סגסוגת מתכתית שעברה‬

‫)‪(3.65⋅109J/m3‬‬ ‫עיבור אלסטי ופלסטי‪ ,‬בעלת הנתונים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בתחום האלסטי ‪εy = 1% ; E = 17.2⋅104 MPa -‬‬
‫ב‪ .‬בתחום הפלסטי ‪,εf =75% -‬‬
‫וכמו כן ניתן להניח‪) σ = Kεn :‬כאשר‪.(K = 6900 MPa ; n = 0.3 :‬‬

‫‪ .II‬השפעת גורמים שונים על עקומי מאמץ‪-‬עיבור‬

‫)הקשיית מעוותים(‬

‫‪ .20‬השלם את המשפטים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬דפורמציה פלסטית במוצקים היא תוצאה של )שינויים כימיים‪/‬תנועת‬
‫אטומים‪/‬תנועת נקעים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיבוד בקר של החומר גורר אחריו )עליה‪/‬ירידה‪/‬שום שינוי( בצפיפות‬
‫הנקעים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דפורמציה פלסטית מתרחשת ע"י )מישורי החלקה שלמים‪/‬נקעים במישורי‬
‫ההחלקה(‪.‬‬
‫‪ .21‬חומר מסוים עבר דפורמציה פלסטית התחלתית של ‪.10%‬‬
‫א‪ .‬שרטט סכמטית את עקום מאמץ‪-‬עיבור של החומר לפני הטיפול ואחריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה פרמטר הנדסי של החומר גדל כתוצאה מהטיפול?‬
‫ג‪ .‬איזה פרמטר הנדסי של החומר קטן כתוצאה מהטיפול?‬

‫‪23‬‬
 ‫‪ .22‬נתונים שלשה עקומי מאמץ‪-‬עיבור סכמטיים עבור סגסוגת אלומיניום מסוימת‪.‬‬
‫‪σ‬‬
‫א‬ ‫א‪ .‬בהנחה שניסויי המתיחה נערכו‬
‫בשלש טמפרטורות שונות )‪,(T1>T2>T3‬‬
‫ב‬ ‫קבע ונמק באיזו טמפרטורה נערך כל ניסוי‪.‬‬
‫ג‬

‫‪ε‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה שניסויי המתיחה נערכו בשלשה קצבי עיבור שונים ) ‪,( ε& 3 > ε& 2 > ε& 1‬‬
‫קבע ונמק באיזה קצב עיבור נערך כל ניסוי‪.‬‬

‫‪ .23‬נתון עקום מאמץ‪-‬עיבור של פליז‪ ,‬שהתקבל בניסוי מתיחה בקצב עיבור ‪ε& 1‬‬
‫בטמפרטורה ‪ .T1‬צייר סכמטית ביחס לעקום זה את התהליכים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מתיחה עד לעיבור של ‪ 1%‬בטמפרטורה ‪. T1‬‬
‫ב‪ .‬שינוי קצב העיבור ל‪ ε& 2 < ε& 1 -‬לאחר עיבור של ‪.1%‬‬
‫ג‪ .‬שחרור העומס בעיבור של ‪.2%‬‬
‫ד‪ .‬מתיחה חוזרת עד לעיבור של ‪ 3%‬בקצב עיבור של ‪. ε& 3 > ε& 1‬‬
‫ה‪ .‬שחרור העומס בעיבור של ‪.3%‬‬
‫ו‪ .‬מתיחה חוזרת עד לעיבור של ‪ 4%‬בקצב ‪ ε& 1‬ובטמפרטורה ‪. T1<T2‬‬
‫ז‪ .‬שחרור העומס בעיבור של ‪.4%‬‬
‫‪σ‬‬

‫)‪ε(%‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ .24‬דגם העשוי מסגסוגת נחושת כלשהי עבר ניסוי מתיחה בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫לאחר דפורמציה של ‪ 3%‬שוחרר העומס )ראה ציור בעמוד הבא( ‪ ,‬והדגם עבר‬
‫דפורמציה נוספת בשלבים שונים‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬דפורמציה של ‪ 2%‬ושחרור העומס‪.‬‬
‫ב‪ .‬חימום לטמפרטורה של ‪ ,100°C‬מתיחה עד לדפורמציה נוספת של ‪3%‬‬
‫ושחרור העומס‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתיחה באותה טמפרטורה בקצב עיבור גבוה פי‪ 10 -‬עד להשגת דפורמציה‬
‫נוספת של ‪.3%‬‬

‫שרטט איכותית )באותו קנה‪-‬מידה( את העקומים המתאימים לשלבים הנ"ל ע"ג‬

‫מערכת הצירים הנתונה‪ .‬ניתן להניח שבאף שלב לא נוצר צואר בדגם‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪σ‬‬

‫)‪ε(%‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬

‫*‪ .25‬בהנחה שעקום מאמץ‪-‬עיבור אמיתי מתואר בתחום הפלסטי ע"י ‪,σt=kεtn‬‬
‫הוכח‪ ,‬כי בנקודת ה‪ UTS -‬בעקום הנדסי מתקיים הקשר ‪ n,k ) n=(εt)UTS‬הם‬
‫קבועי החומר (‪.‬‬

‫‪ .26‬האם תעדיף חומר בעל ‪ k‬גבוה או נמוך לשם ביצוע עיבוד פלסטי בקר? נמק‪.‬‬

‫‪ .27‬הסבר כיצד משפיעה העליה בגורמים הבאים על מודול האלסטיות‪ ,‬על מאמץ‬
‫הכניעה ועל היכולת לעבור דפורמציה פלסטית בטמפרטורת החדר‪:‬‬
‫א‪ .‬גודל גרעינים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות הזיהומים‪.‬‬
‫ג‪ .‬צפיפות הנקעים‪.‬‬

‫‪ .28‬עבור סגסוגת ניקל מסוימת נתון‪. n=0.2 ; k=800 MPa :‬‬

‫חשב את המאמץ האמיתי וההנדסי הפועל על סגסוגת זו בנקודת ה‪.UTS-‬‬
‫)‪(σt=580MPa,σ=474MPa‬‬
‫‪ .29‬מאמץ מתיחה מקסימלי של חומר מסוים בעת היווצרות הצואר הוא‬
‫‪ . 1100MPa‬העיבור ההנדסי ב‪ UTS-‬הוא ‪.0.5‬‬
‫)‪(2379MPa‬‬ ‫מצא את קבוע הקשיית המעוותים )‪ (k‬של חומר זה‪.‬‬

‫**‪ .30‬דגם פלב"ם בעל חתך עגול )‪ (d0=9.1mm‬מועמס במתיחה במאמצים קטנים‬
‫ממאמץ המתיחה המקסימלי‪.‬‬
‫תחת עומס של ‪ 22KN‬הגיע קוטר הדגם ל‪ . 8.8mm -‬תחת עומס של‬
‫‪ 28.9KN‬הגיע קוטר הדגם ל‪.8.2mm-‬‬
‫חשב את קבוע הקשיית המעוותים )‪ (k‬ואת מקדם הקשיית המעוותים )‪(n‬‬
‫עבור דגם זה )הדגם הינו משיך‪ .‬הנח נקודת כניעה מוסכמת כאשר ‪.(εy=0.2%‬‬
‫)‪(k=967.5 MPa,n=0.364‬‬
‫*‪ .31‬בבדיקות מתיחה שנערכו עבור אלומיניום התקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫העיבור השיורי‬ ‫]‪σ [MPa‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪220‬‬
‫חשב את קבוע הקשיית המעוותים )‪ (k‬ואת מקדם הקשיית המעוותים )‪ (n‬עבור‬
‫‪4‬‬
‫דגם זה‪ ,‬כאשר נתון‪(k=497MPa,n=0.43) .σy=186 MPa , E=6.9⋅10 MPa :‬‬

‫‪25‬‬
‫‪ .32‬שני דגמים ‪ ,‬האחד בעל חתך עגול והשני בעל חתך מלבני‪ ,‬עברו דפורמציה‬
‫פלסטית‪ .‬שני הדגמים עשויים מאותו חומר‪.‬‬
‫קבע איזה מהדגמים עבר הקשיית מעוותים גדולה יותר על סמך מימדי הדגמים‬
‫לפני ואחרי הדפורמציה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫] ‪a x b [mm‬‬ ‫]‪d [mm‬‬
‫‪125 x 175‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫לפני הדפורמציה‬
‫‪75 x 200‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫אחרי הדפורמציה‬

‫*‪ .33‬א‪ .‬הראה‪ ,‬כי בהנחת שימור נפח‪ ,‬מתקיים הקשר הבא עבור ניסוי מתיחה‪:‬‬
‫)‪. %CW = 100⋅ε/(ε+1‬‬
‫)‪(13%‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את אחוז העיבוד בקר עבור עיבור של ‪.15%‬‬

‫‪ .III‬בדיקות קשיות‬

‫‪ .34‬המשפטים הבאים מתארים יתרונות וחסרונות של בדיקות קשיות ושל ניסויי‬

‫מתיחה‪ .‬קבע‪ ,‬לאיזה סוג ניסויים מתאים כל משפט‪:‬‬
‫א‪ .‬מאפשר קבלת מספר פרמטרים הנדסיים שימושיים בניסוי על דגם אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאפשר בדיקת חלקי מכונות ללא הכנה מיוחדת של הדגם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מייצג את התכונות המכניות ע"י פרמטר כמותי יחיד‪.‬‬
‫ד‪ .‬התוצאות רגישות לטיב פני השטח‪.‬‬
‫ה‪ .‬מספק מידע על תכונות הנפח של החומר‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪ .35‬דגם מתכתי עבר בדיקת מיקרו‪-‬קשיות‬

‫של ויקרס תחת עומס של ‪ ,500gr‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫אלכסוני העקבות שנמדדו‪:‬‬
‫‪. d1=43µm, d2=45µm, d3=22µm, d4=39µm‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬הסבר את החריגה במדידה השלישית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את קשיות ויקרס של המתכת‪(523kg/mm2).‬‬

‫ג‪ .‬הסבר מדוע יש לבצע מדידות קשיות רבות לקבלת מידע אמין על תכונות‬
‫החומר‪.‬‬

‫‪P‬‬
‫= ‪BHN‬‬ ‫*‪ .36‬עבור בדיקת ברינל ידוע‪:‬‬
‫) ‪( πD / 2)( D − D 2 − d 2‬‬
‫א‪ .‬מצא את הקשר בין העומס לבין קוטר החודרן הדרוש כדי לשמור על אותו‬
‫ערך קשיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהן מגבלות השימוש בגודל החודרנים?‬

‫‪ .37‬א‪ .‬חודרן ברינל בקוטר של ‪ 10mm‬יצר עקבה בקוטר של ‪ 2.5mm‬בסגסוגת‬

‫פלדה‪ ,‬כאשר הופעל עליו עומס של ‪ .1000Kg‬מהי קשיות ברינל של הפלדה?‬
‫)‪(200.5HB,1.77mm‬‬ ‫ב‪ .‬מה יהיה קוטר העקבה תחת עומס של ‪? 500Kg‬‬

‫‪26‬‬
 ‫*‪ .38‬דגם מתכתי נבדק בבדיקת ברינל ע"י חודרן בקוטר של ‪ , 10mm‬שעליו הופעל‬
‫עומס של ‪ .3000Kg‬קוטר העקבה שנוצרה ‪.4.75mm -‬‬
‫)‪(159.14HB‬‬ ‫א‪ .‬חשב את קשיות ברינל של דגם זה‪.‬‬
‫)‪(0.286mm‬‬ ‫ב‪ .‬מהו עומק העקבה?‬
‫ג‪ .‬הסבר כיצד היו משתנות תוצאות הבדיקה אם היתה מתבצעת בטמפרטורה‬
‫של ‪ .300°C‬נמק‪.‬‬

‫*‪ .39‬קשיותה של פלדה דלת‪-‬פחמן מסוימת נבדקה בשיטת ברינל בעזרת חודרן‬
‫בקוטר של ‪ .10mm‬מאמץ המתיחה של הפלדה הוא ‪.500MPa‬‬
‫עבור פלדות דלות‪-‬פחמן נתון הקשר‪.σUTS=0.36HBN :‬‬
‫א‪ .‬חשב את העומס שיש להפעיל על החודרן‪ ,‬כך שיחדור כדי ‪ 1/6‬מקוטרו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את העומס שיש להפעיל על החודרן‪ ,‬כך שיותיר עקבה בקוטר ‪.0.1mm‬‬

‫‪ .40‬הערך את קשיות ברינל ורוקוול ‪ B‬של סגסוגת אבץ )‪ (BRASS‬עם התנהגות‬

‫כבציור‪:‬‬

‫‪27‬‬