‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫קריסטלוגרפיה ‪Crystalography‬‬

‫סידור קצר טווח לעומת סידור ארוך טווח‬

‫במצבי הצבירה השונים ניתן למצוא ‪ 3‬צורות סידור לאטומים וליונים‪:‬‬

‫אי סדר – בגזים מונואטומיים )חד‪-‬אטומים( האטומים אינם מסודרים בסדר כלשהו‪.‬‬
‫סדר לטווח קצר – קיים בחומר שבו הסדר תופס רק לגבי האטומים הקרובים ביותר לאטום מסוים‪.‬‬
‫סדר לטווח ארוך – במרבית המתכות‪ ,‬הסגסוגות‪ ,‬מוליכים למחצה‪ ,‬חומרים קרמים וחלק מהפולימרים‬
‫ישנו מבנה גבישי מחזורי לטווחים גדולים )גדולים מ‪ .(100nm-‬חומרים אלה נקראים חומרים גבישיים‪.‬‬
‫חומר הבנוי רק מגביש אחד גדול נקרא חומר חד גבישי‪ .‬חומרים חד גבישיים שימושיים מאוד‬
‫באלקטרוניקה ובאופטיקה‪.‬‬
‫חומר רב גבישי )פולי‪-‬קריסטלי( מורכב גבישים קטנים בעלי אוריינטציה שונה בחלל‪ .‬גבישים קטנים אלו‬
‫נקראים "גרעינים" )‪ .(Grains‬הגבול בין הגרגרים הללו נקרא גבול גרעין )‪.(Grain boundary‬‬

‫חומרים אמורפיים‬
‫כל חומר המציג סדר לטווח קצר או אי סדר בלבד נקרא חומר אמורפי‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא גבישי‪ .‬בכלליות‪ ,‬רוב‬
‫החומרים שואפים ליצור סידורים מחזוריים מכיוון שבצורה זו היציבות התרמודינמית שלהם מקסימלית‪.‬‬
‫חומרים אמורפייים נוצרים בד"כ‪ ,‬כאשר בתהליך היווצרותם ישנו גורם המונע מהם ליצור מחזוריות‪.‬‬
‫מדי פעם‪ ,‬בחומרים אמורפיים יש מבנים גבישיים קטנים בודדים‪.‬‬

‫סריגים‪ ,‬תאי יחידה‪ ,‬בסיסים ומבנים גבישיים‬

‫תא יחידה )‪ – (Unit cell‬מספר אטומים יוצרים תא יחידה‪ .‬תא היחידה הוא החלק הבסיסי של סריג של‬
‫חומר כלשהו‪ .‬הוא שומר על מאפייני הסריג‪.‬‬
‫ישנם ‪ 7‬סידורים ייחודיים הידועים בשם צורות סימטריה )‪ ,(Crystal systems‬הממלאים חלל תלת‬
‫מימדי‪.‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫אלו הם‪:‬‬
‫‪.Cubic‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪tetragonal‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪Orthorombic‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪Trigonal / Rhomohedral‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪Hexagonal‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪Monoclinic‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪Triclinic‬‬ ‫‪.7‬‬
‫למרות שישנם ‪ 7‬צורות סימטריה‪ ,‬ישנם ‪ 14‬סידורים ייחודיים של תאי יחידה‪ .‬אלה נקראים סריגי‬
‫ברוואיס )‪:(Bravais Lattices‬‬

‫נקודות הסריג )נקודת סריג במתכות היא בד"כ אטום בודד( ממוקמות בפינות תאי היחידה‪ ,‬ובמקרים‬
‫מסוימים בפאות או במרכז התא‪.‬‬
‫חשוב לציין שעבור ‪ Cubic Crystal System‬יש לנו‪:‬‬
‫‪ – SC = Simple Cubic‬תא פרימיטיבי‪.‬‬
‫‪ – FCC = Face Centered Cubic‬תא מרוכז פנים‪ ,‬תא מרוכז פאות‪.‬‬
‫‪ – BCC = Body Centered Cubic‬תא מרוכז גוף‪.‬‬
‫כל צירוף אטומים אחר ניתן לייצוג על ידי שימוש ב‪ 14-‬סריגי ברוואיס אלה‪.‬‬

‫סריג )‪ – (Lattice‬אוסף נקודות הנקראות נקודות הסריג )‪ (Lattice points‬המסודרות בצורה מחזורית‬
‫כך שהסביבה של כל נקודה זהה לסביבה של שאר הנקודות‪ .‬בהנדסת חומרים משתמשים במילה סריג‬
‫לתאר מבנים מסודרים של אטומים או יונים‪ .‬קבוצה של אטום אחד או יותר המסודרים בצורה מסוימת‬
‫אחד ביחס לאחר‪ ,‬ומקושרת לנקודות סריג אחרות נקראת מוטיב )‪ (motif‬או בסיס )‪ .(Basis‬אנו מקבלים‬
‫מבנה גבישי על ידי מדגם המורכב משני רכיבים‪:‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫א‪ .‬מוטיב – המתאר צבר אטומים או יונים המשמש אבן היסוד לתיאור המדגם‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכימת החזרה – המתארת כיצד ולפי איזו חוקיות וסדר ארוזים המוטיבים הזהים בחומר‪.‬‬
‫הפעולות המאפשרות מעבר ממוטיב אחד למשנהו נקראות פעולות סימטריה‪:‬‬
‫‪ .1‬סיבוב – רוטציה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקוף ראי – רפלקציה‪.‬‬
‫‪ .3‬שיקוף דרך נקודה – אינברסיה‪.‬‬

‫אינברסיה‬ ‫שיקוף ראי‬ ‫רוטציה‬

‫אם כתוצאה מפעולת הסימטריה שני המוטיבים הזהים הם בעלי אותה הדמות נקרא להם מוטיבים‬
‫קונגרואנטים‪ .‬אם המוטיבים הזהים הם של דמות הפוכה נקרא להם מוטיבים אננתיומורפים‪.‬‬

‫נסתכל על המאפיינים של תא יחידה או סריג‪:‬‬

‫הפרמטרים של הסריג –את הסריג ניתן לתאר באמצעות ששה פרמטרים‪ :‬שלושה וקטורי חזרה ‪a,b,c‬‬
‫ושלושת הזויות בניהם ‪ .α,β,γ‬ששת הפרמטרים הללו יוצרים למעשה את תא היחידה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬על מנת‬
‫לתאר תא יחידה של מערכת ‪ Cubic Crystal System‬מספיק לדעת אורך צלע אחת‪ .‬מכיוון שמניחים‬
‫שכל הזוויות הן ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
‫האורך נתון בדרך כלל בננומטרים או באנגסטרם‪:‬‬

‫‪o‬‬
‫‪1 nanometer (nm) = 10 −9 m = 10 −7 m = 10 Α‬‬
‫‪o‬‬
‫‪1 angstrom( Α) = 0.1nm = 10 −10 m = 10 −8 cm‬‬

‫הגדרת מספר אטומים בתא יחידה – כאשר סופרים את מספר נקודות הסריג השייכות לכל תא יחידה‪,‬‬
‫חשוב לזכור שכל נקודה מתחלקת בין יותר מתא יחידה אחד‪ .‬נקודת סריג בפינה של תא יחידה שייכת‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫לעוד ‪ 7‬תאי יחידה ובסך הכל שייכת לשמונה תאי יחידה‪ ,‬ולכן רק שמינית מכל נקודה שייכת לתא יחידה‬
‫כלשהו‪ .‬מכיוון שלתא יש ‪ 8‬פינות‪ ,‬אז בסך הכל יש לו נקודה אחת שלמה‪.‬‬
‫נקודה באמצע פאה של תא מרוכז פאה שייכת לשני תאי יחידה שכנים‪) ,‬כפי שניתן לראות באיור שלמטה(‬
‫ולכן תורמת חצי נקודה למכלול הנקודות של התא‪ .‬נקודה במרכז תא שייכת רק לאותו תא ותורמת נקודה‬
‫שלמה‪.‬‬

‫מספר האטומים בתא יחידה שווה למספר האטומים בכל נקודה בתא כפול מספר הנקודות השלמות בתא‬
‫יחידה )נקודת סריג היא בד"כ אטום אחד אך ישנם חומרים בהם כל נקודה בנויה יותר מאטום אחד(‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫בהנחה שבכל נקודת סריג יש אטום אחד‪ ,‬חשב את מספר האטומים שבתא יחידה מסוג ‪.FCC‬‬

‫פתרון‬
‫בתא מסוג ‪ FCC‬יש ‪ 8‬נקודות סריג בפינות התא ונקודות נוספות במרכזי ‪ 6‬הפאות של התא‪:‬‬
‫מספר כולל של סריג‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 4‬אטומים לתא יחידה = ⋅ ‪ 6‬פאות ‪ 8 ⋅ +‬פינות =‬
‫החלק מהנקודה ששייך לתא‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬

‫רדיוס אטומי לעומת הפרמטרים של הסריג – לא כל נקודות הסריג בתא יחידה "נוגעות" אחת בשניה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בתא מסוג ‪ BCC‬נקודת הסריג הנמצאת במרכז התא נוגעת בכל נקודות הסריג הממוקמות‬
‫בפינות התא‪ ,‬אך כל נקודת סריג בפינה של התא נוגעת בנקודה המרכזית בלבד‪ .‬כיוונים בסריג‪ ,‬בהם‬
‫אטומים נמצאים בקשר )נגיעה( אחד עם השני וגודלו של תא היחידה תלויים ישירות ברדיוס האטומים על‬
‫אותו וקטור כיוון‪ ,‬כשהמרחק בין נקודות הסריג נמדד מגרעין אטום אחד עד גרעין אטום אחר‪.‬‬
‫נדגים זאת באמצעות הדוגמא הבאה‪:‬‬

‫דוגמא‬
‫מצא את היחס בין פרמטר הסריג ‪ a0‬לבין הרדיוס האטומי של נקודות הסריג )בהנחה שבכל נקודת סריג‬
‫יש אטום אחד בלבד( עבור תאי יחידה מסוג ‪ BCC ,SC‬ו‪.FCC-‬‬

‫פתרון‬
‫נעזר בתמונה למטה‪ ,‬ונראה אילו נקודות סריג נוגעות זו בזו במבנים השונים‪.‬‬
‫‪a0 = 2 r‬‬ ‫במבנה ‪ SC‬נקודות הסריג הנמצאות בפינות תא היחידה נוגעות זו בזו ולכן ‪:‬‬

‫במבנה ‪ BCC‬נקודות הסריג שנוגעות זו בזו נמצאות על האלכסון של המבנה הקובי‪ .‬אורך אלכסון זה הוא‬
‫‪ . 3a0‬באורך זה יש פעמיים את אורך רדיוס האטום המרכזי ופעם אחת את הרדיוס של כל אטום‬
‫‪4r‬‬
‫= ‪a0‬‬ ‫שנמצא בפינת תא היחידה‪ .‬ובסך הכל‪:‬‬
‫‪3‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫במבנה ‪ FCC‬נקודות הסריג שנוגעות זו בזו נמצאות על האלכסון של פאת תא היחידה‪ .‬אורך האלכסון‬
‫‪4r‬‬
‫= ‪a0‬‬ ‫הוא ‪ 2a0‬וגם פה יש לנו ‪ 4‬רדיוסים כמו במבנה ‪ .BCC‬ולכן‬
‫‪2‬‬

‫מספר קואורדינציה – מספר האטומים הנוגעים באטום מסוים או השכנים לו‪.‬‬

‫מספרי הקואורדינציה של המבנים השונים הם‪:‬‬

‫‪6 = SC‬‬
‫‪8 = BCC‬‬
‫‪12 = FCC‬‬
‫‪12 = HCP‬‬

‫מקדם אריזה ‪ – (APF) Atomic Packing Factor‬הנפח שתופסים האטומים מתוך הנפח הכולל של תא‬
‫היחידה‪.‬‬
‫נפח כל אטום × מספר האטומים בתא היחידה‬
‫= מקדם אריזה‬
‫נפח תא יחידה‬

‫ה‪ APF -‬הגדול ביותר האפשרי הוא ‪ ,0.74‬לא משנה אם מדברים על אטומים או כדורי סל‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫חשב את מקדם האריזה עבור תא ‪FCC‬‬

‫פתרון‬
‫בתא ‪ FCC‬ישנן ‪ 4‬נקודות סריג סך הכל בכל תא יחידה‪ .‬בהנחה שבכל נקודת סריג יש אטום אחד‪ ,‬יש לנו‬
‫‪4πr 3‬‬
‫)נפח כדור( ונפח תא היחידה הוא ‪. a03‬‬ ‫‪ 4‬אטומים בכל תא יחידה‪ .‬נפח כל אטום הוא‬
‫‪3‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫‪ 4πr 3‬אטומים‬
‫‪4‬‬ ‫×‬
‫תא יחידה‬ ‫‪3‬‬
‫= מקדם אריזה‬ ‫‪3‬‬
‫‪a0‬‬

‫‪4r‬‬
‫= ‪ a0‬ולכן‪:‬‬ ‫בעזרת חישוב‪ ,‬נראה שעבור מבנה ‪ FCC‬מתקיים‬
‫‪2‬‬
‫‪ 4πr 3‬אטומים‬
‫‪4‬‬ ‫×‬
‫תא יחידה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪π‬‬
‫= מקדם אריזה‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪≅ 0.74‬‬
‫⎞ ‪⎛ 4r‬‬ ‫‪18‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎠‪⎝ 2‬‬

‫מקדמי האריזה עבור המבנים הבאים הם‪:‬‬

‫‪0.524 = APF – SC‬‬
‫‪0.680 = APF – BCC‬‬
‫‪0.740 = APF – FCC‬‬

‫צפיפות – הצפיפות התיאורטית של חומר מחושבת על ידי הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫מסה אטומית × מספר אטומים בתא יחידה‬
‫= צפיפות‬
‫מספר אבוגדרו × נפח תא יחידה‬
‫או לחילופין‪:‬‬
‫‪n ⋅ VA ⎡ gr‬‬ ‫⎤‬
‫⎢‬
‫⎣‬ ‫‪mol‬‬ ‫⎦⎥‬
‫⎡‪ρ‬‬ ‫‪gr‬‬ ‫⎤‬
‫= ‪3‬‬
‫] [‬
‫‪⎢⎣ cm ⎥⎦ V cm ⋅ 6.023 × 10 atoms‬‬
‫‪C‬‬
‫‪3‬‬
‫[‬‫‪23‬‬
‫‪mol‬‬
‫]‬
‫דוגמא‬
‫חשב את הצפיפות של ברזל ‪ ,BCC‬אשר פרמטר הסריג שלו הוא ‪ 0.2866‬ננומטר‬

‫פתרון‬
‫עבור תא יחידה ‪:BCC‬‬
‫מספר אטומים בתא הוא ‪2‬‬
‫מסה אטומית היא ‪ 55.847‬גרם למול‬
‫(‬ ‫)‬‫‪3‬‬
‫‪a03 = 2.866 × 10 −8 cm = 23.54 × 10 −24 cm‬‬
‫‪3‬‬

‫‪cell‬‬
‫נפח תא יחידה הוא‬

‫הצפיפות היא‪:‬‬
‫‪2 ⋅ 55.847‬‬
‫=‪ρ‬‬ ‫‪= 7.882 g 3‬‬
‫(‬ ‫()‬
‫‪− 24‬‬
‫‪23.54 × 10 ⋅ 6.02 × 10‬‬ ‫‪23‬‬
‫)‬ ‫‪cm‬‬

‫מבנה תא יחידה הקסגונלי )‪ – (HCP=Hexagonal Close Packed‬בתמונה שבעמוד הבא ניתן לראות‬
‫צורה מיוחדת של תא הקסגונלי – ‪ .Hexagonal close packed‬תא היחידה של מבנה זה הוא הקוביה‬
‫המלבנית ה"מעוכה" שבציור הימני‪ .‬למבנה ה‪ HCP-‬נקודת סריג אחת בכל תא‪ ,‬המורכבת משמונת‬
‫החלקים המתקבלים משמונת הפינות של תא היחידה – אבל שני אטומים קשורים לכל נקודת סריג‪ .‬אטום‬
‫אחד ממוקם בפינה‪ ,‬ואילו השני ממוקם בתוך התא‪ .‬ולכן הבסיס הוא ‪.2‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫‪c0‬‬
‫‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ברוב המתכות היחס שונה‬ ‫בתא ‪ HCP‬אידיאלי היחס בין הצירים הוא ‪= 1.633‬‬
‫‪a0‬‬
‫במקצת בשל צירוף הקשרים השונים בין האטומים‪.‬‬

‫טרנספורמציות אלוטרופיות ופולימורפיות‬

‫חומרים שיש להם יותר ממבנה גבישי אחד נקראים אלוטרופיים או פולימורפיים‪ .‬בדרך כלל משתמשים‬
‫במושג אלוטרופיה כאשר מדברים על יסודות‪ ,‬ופולימורפיזם כאשר מדברים על תרכובות‪ .‬לכל צורה‬
‫סריגית של חומר תכונות שונות‪.‬‬
‫דוגמא לפולימורפיזם היא פחמן‪ .‬גרפיט הוא הפולימורף היציב בטמפרטורת החדר אך בטמפרטורות‬
‫גבוהות הוא הופך ליהלום‪.‬‬

‫נקודות‪ ,‬כיוונים ומישורים בתא יחידה‬

‫קואורדינטות של נקודות – ניתן למצוא מיקומו של כל אטום בתא היחידה לפי קואורדינטות כמו אלה‬
‫שבציור למטה‪.‬‬

‫כיוונים בתא יחידה – מצייני מילר )‪ (Miller indices‬הם צורת כתיבה לקביעת כיוונים בתא יחידה‪.‬‬
‫תהליך מציאת מצייני מילר בתא יחידה הוא כזה‪:‬‬
‫א‪ .‬בעזרת שימוש במערכת צירים כמו זו שבתמונה למעלה‪ ,‬מצא את הקואורדינטות של שתי נקודות‬
‫בכיוון אותו אתה מחפש‪.‬‬
‫ב‪ .‬החסר את קואורדינטות ה"זנב" מקואורדינטות ה"ראש"‪.‬‬
‫ג‪ .‬לצמצם את התוצאה למספרים שלמים הקטנים ביותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬את המספרים יש לשים בסוגריים ][ ואם יש סימן שלילי‪ ,‬יש לסמן את המספר אליו הוא מתייחס‬
‫בקו מעל המספר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪14‬‬

 ‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫דוגמא‬
‫מצא את מצייני מילר של הכיוונים ‪ B ,A‬ו‪ C-‬שבציור הבא‪:‬‬

‫פתרון‬
‫כיוון ‪:A‬‬
‫‪ .1‬שני נקודות הן ‪ 1,0,0‬ו‪.0,0,0-‬‬
‫‪.(1,0,0)-(0,0,0)=1,0,0 .2‬‬
‫‪ .3‬אין שברים לצמצם‪.‬‬
‫‪.[100] .4‬‬
‫כיוון ‪:B‬‬
‫‪ .1‬שתי נקודות הן ‪ 1,1,1‬ו‪.0,0,0-‬‬
‫‪.(1,1,1)-(0,0,0)=1,1,1 .2‬‬
‫‪ .3‬אין שברים לצמצם‪.‬‬
‫‪.[1,1,1] .4‬‬
‫כיוון ‪:C‬‬
‫‪ .1‬שתי נקודות הן ‪ 0,0,1‬ו‪.½,0,1-‬‬
‫‪.(0,0,1)-(½,0,1) .2‬‬
‫‪.2(-½,-1,1)= -1,-2,2 .3‬‬
‫‪[ 1 22] .4‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מכיוון שהכיוונים הם וקטורים‪ ,‬כיוון והשלילי שלו הם שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬כיוון כלשהו והכפולות שלו הם זהים‪ ,‬לדוגמא ]‪.[100]=[200‬‬
‫‪ .3‬ישנן קבוצות של כיוונים שהם זהים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נשנה את האוריינטציה של מערכת הצירים‬
‫מצייני מילר של אותם הכיוונים ישתנו‪ .‬נשתמש בסוגריים מסוג > < בכדי לציין קבוצה כזו‪.‬‬
‫התכונות לאורך כל כיוון בקבוצה זו יהיו זהות‪ .‬דוגמא לקבוצה כזו היא הכיוון ]‪:[110‬‬
‫]‪⎧[110][ 1 1 0‬‬
‫⎪‬
‫] ‪⎪[101][ 1 0 1‬‬
‫] ‪⎪⎪[011][0 1 1‬‬
‫⎨ = ‪110‬‬
‫]‪⎪[1 1 0][ 1 10‬‬
‫]‪⎪[10 1 ][ 1 01‬‬
‫⎪‬
‫]‪⎪⎩[01 1 ][0 1 1‬‬

‫חשיבות כיוונים קריסטלוגרפיים – משתמשים בכיוונים הללו על מנת לתאר אוריינטציה של גביש או‬
‫חומר פוליקריסטלי כלשהו‪ .‬מתכות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מתעוותות יותר בקלות בכיוונים בהם האטומים נמצאים‬
‫בקרבה גדולה זה לזה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫מרחק חזרה )סכימת חזרה(‪ ,‬צפיפות ליניארית – ניתן לאפיין כיוונים גם בעזרת סכימת החזרה או המרחק‬
‫בין שתי נקודות סריג לאורך כיוון כלשהו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ב‪ FCC-‬נאמר שהנקודה הראשונה היא ראשית‬
‫הצירים‪ .‬הנקודה הבאה תמצא באמצע פאה‪.‬‬
‫הצפיפות הליניארית מוגדרת כמספר נקודות הסריג ליחידת אורך באותו הכיוון‪ .‬על מנת למצוא את‬
‫הצפיפות הליניארית נפעל כך‪:‬‬
‫‪ .1‬נבחר את הכיוון בו אנחנו רוצים למצוא את הצפיפות‪.‬‬
‫‪ .2‬נמצא את מרחק החזרה של תא היחידה‪.‬‬
‫‪ .3‬נמדוד כמה פעמים מופיע מרחק זה במרחק אותו אנו מודדים‪.‬‬
‫‪ .4‬נחלק את מספר החזרות של מרחק החזרה באורך כולו ונקבל כמה נקודות סריג יש ביחידת מידה‬
‫אחת )‪.(nm‬‬
‫הערה‪ :‬צפיפות ליניארית היא למעשה ההפכי של מרחק החזרה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נגדיר אורך צלע או כיוון‬
‫כלשהו בתא יחידה כ‪ ,a0 -‬הצפיפות הליניארית תהיה ההפכי של המרחק בין שני גרעיני האטומים הצמודים‬
‫בכיוון זה‪.‬‬

‫מישורים בתא יחידה – למישורים מסוימים בתא היחידה ישנה חשיבות גדולה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בגידול גבישים או‬
‫כאשר רוצים לעוות מתכת‪ .‬על מנת לייצג מישורים משתמשים במצייני מילר בצורה הבאה‪:‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של המישור עם כל אחד מהצירים‪ .‬אם המישור עובר בראשית‬
‫הצירים‪ ,‬יש להעביר את מערכת הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לכל מספר מוצאים את ההפכי שלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם יש שברים מצמצמים אותם‪ .‬אבל לא מצמצמים מעבר לכך את המספרים שקיבלנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬את התוצאה שמים בסוגריים ) (‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫מצא את מצייני מילר של המישורים ‪ B ,A‬ו‪ C-‬שבציור הבא‪:‬‬

‫פתרון‬
‫מישור ‪:A‬‬
‫‪.x=1, y=1, z=1 .1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. = 1, = 1, = 1 .2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ .3‬אין שברים לצמצם‪.‬‬
‫‪.(111) .4‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫מישור ‪:B‬‬
‫‪ .1‬המישור לעולם לא חותך את ציר ‪ Z‬ולכן‪ ,y=2 ,x=1‬ו‪.z=∞-‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1 1‬‬
‫‪. = 1, = , = 0 .2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y 2 z‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .3‬נצמצם שברים ונקבל‪. = 2, = 1, = 0 :‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪.(210) .4‬‬

‫מישור ‪:C‬‬
‫‪ .1‬מכיוון שהמישור עובר בראשית הצירים נזיז אותה פרמטר סריג אחד בכיוון ‪ .y‬כעת ∞=‪,x‬‬
‫∞=‪.y=-1, z‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. = 0, = −1, = 0 .2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪ .3‬אין שברים לצמצם‪.‬‬
‫‪. (0 1 0) .4‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫את מצייני מילר של המישורים נהוג לציין בעזרת האותיות )‪.(hkl‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בניגוד לכיוונים‪ ,‬מישורים והשליליים שלהם זהים‪ ,‬כלומר )‪.(0-20) = (020‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בניגוד לכיוונים‪ ,‬מישורים והכפולות שלהם שונים זה מזה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כמו בכיוונים‪ ,‬גם במישורים יש קבוצות המייצגות את אותו המישור‪ ,‬ההבדל נעוץ באוריינטציה‬ ‫‪.4‬‬
‫של מערכת הצירים‪ .‬את הקבוצות מסמנים עם הסוגריים } {‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מישורים מהצורה }‪ {110‬במערכות קוביות‪:‬‬
‫)‪⎧(110‬‬
‫)‪⎪(101‬‬
‫⎪‬
‫)‪⎪⎪(011‬‬
‫⎨}‪{110‬‬
‫)‪⎪(1 1 0‬‬
‫) ‪⎪(10 1‬‬
‫⎪‬
‫) ‪⎪⎩(01 1‬‬

‫צפיפות מישורית )‪ (Planar Density‬מוגדרת כמספר האטומים ביחידת שטח שמרכזם נמצא במישור‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫חשב את הצפיפות המישורית ואת מקדם האריזה עבור המישורים )‪ (010‬ו‪ (020)-‬במבנה ‪ SC‬של‬
‫פולוניום‪ ,‬שלו פרמטר סריג של ‪.0.334 nm‬‬

‫פתרון‬
‫שני המישורים משורטטים בתמונה שלמטה‪ .‬במישור )‪ (010‬האטומים מרוכזים בפינות הפאה הריבועית‬
‫כאשר למעשה רק רבע מכל אטום נמצא בתוך הפאה של תא היחידה‪ .‬ולכן סכום האטומים הוא ‪.1‬‬
‫הצפיפות המישורית תהיה‪:‬‬
‫מספר האטומים בפאה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪atoms‬‬ ‫‪atoms‬‬
‫= )‪planar density (010‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 8.96‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 8.96 × 1014‬‬
‫שטח הפאה‬ ‫‪0.334‬‬ ‫‪nm‬‬ ‫‪cm 2‬‬

‫מקדם האריזה המישורי ניתן עלי ידי‪:‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫‪ 1 ⋅ πr 2‬שטח שהאטומים מהמישור‬ ‫‪πr 2‬‬

‫= )‪packing fraction (010‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 0.79‬‬
‫שטח המישור‬ ‫‪a02‬‬ ‫‪(2r )2‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כפי שניתן לראות מהציור‪ ,‬אין אף אטום במישור )‪ .(020‬לכן מקדם האריזה המישורי‬
‫והצפיפות המישורית של מישור זה שווים לאפס‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫בתא יחידה קובי )‪ (cubic‬צייר‪:‬‬
‫א‪ .‬את הכיוון ]‪. [121‬‬
‫ב‪ .‬את המישור )‪. ( 210‬‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬מכיוון שאנו יודעים שנצטרך לנוע עם הכיוון השלילי של ציר ‪ y‬נמקם את ראשית הצירים ב‪.0,1,0-‬‬
‫ה"זנב" של הכיוון שלנו יתחיל בנקודה זו‪ .‬את הנקודה בצידו השני של הכיוון נקבע על ידי כך שננוע ‪+1‬‬
‫בציר ‪ -2 ,x‬בציר ‪ ,y‬ו‪ +1-‬בציר ‪ .z‬את התוצאה ניתן לראות בציור שלמטה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בכדי לצייר את המישור‪ ,‬קודם כל ניקח את ההפכיים של המציינים שלו‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫∞ = = ‪y = =1 z‬‬
‫‪−2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫מכיוון שהמציין של ציר ‪ x‬הוא שלילי ואנו רוצים לצייר את המישור בתוך תא היחידה‪ ,‬נזיז שוב את‬
‫ראשית הצירים לנקודה ‪ .1,0,0‬כעת נמצא את המציינים שלנו בתא היחידה‪ .‬המישור יהיה מקביל לציר ‪z‬‬
‫כפי שניתן לראות בתמונה‪:‬‬

‫מצייני מילר עבור תאי יחידה הקסגונלים – בשל הסימטריה המיוחדת של תאים אלו‪ ,‬עוצבו מצייני מילר –‬
‫ברוואיס מיוחדים עבורם‪ .‬מערכת הצירים עבור תאים אלה מכילה ‪ 4‬כיוונים‪ .‬במקום לציין אותם בעזרת‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫האותיות )‪ (hkl‬נציין אותם באמצעות )‪ (uvtw‬או )‪ .(hkil‬בשל הגיאומטריה המיוחדת של תאים אלה‬
‫ישנו קשר בין שלושת המציינים הראשונים )‪ (a1, a2, a3‬והוא‪.a1+a2 = -a3 :‬‬
‫ניתן להשתמש במערכת של ‪ 3‬או ‪ 4‬צירים על מנת להגדיר כיוונים בתא יחידה כזה‪ .‬את השיטה למציאת‬
‫הכיוון באמצעות ‪ 4‬צירים נדגים בדוגמא הבאה‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫מצא את מצייני מילר – ברוואיס עבור המישורים ‪ ,A‬ו‪ ,B-‬ואת הכיוונים ‪ C‬ו‪ D-‬שבתמונה למעלה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫מישור ‪:A‬‬
‫‪. a1 = a2 = a3 = ∞, c = 1 .1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0,‬‬ ‫‪= 1 .2‬‬
‫‪a1 a2 a3‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪ .3‬אין שברים לצמצם‪.‬‬
‫‪.(0001) .4‬‬
‫מישור ‪:B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. a1 = 1, a2 = 1, a3 = − , c = 1 .1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. = 1,‬‬ ‫‪= 1,‬‬ ‫‪= −2,‬‬ ‫‪= 1 .2‬‬
‫‪a1‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪ .3‬אין שברים לצמצם‪.‬‬
‫‪. (11 21) .4‬‬

‫כיוון ‪:C‬‬
‫‪ .1‬שתי נקודות הן ‪ 0,0,1‬ו‪.1,0,0-‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫‪.(0,0,1)-(1,0,0)= -1,0,1 .2‬‬

‫‪ .3‬אין שברים או מספרים שלמים לצמצם‪.‬‬
‫‪ [ 2113] .4‬או ]‪. [ 1 01‬‬

‫כיוון ‪:D‬‬
‫‪ .1‬שתי נקודות הן ‪ 0,1,0‬ו‪.1,0,0-‬‬
‫‪.(0,1,0)-(1,0,0)=-1,0,0 .2‬‬
‫‪ .3‬אין שברים או מספרים שלמים לצמצם‪.‬‬
‫‪ [ 1 100] .4‬או ]‪. [ 1 10‬‬

‫נבחן לרגע את מבנה ה‪ .HCP-‬לצורך כך ניעזר בתמונה שלמטה‪ .‬הסידור ההקסגונלי של האטומים‬
‫מתקבל בשני מימדים‪ .‬קל לזהות את המישורים הצפופים )‪ .(close packed planes‬אלו הם המישורים‬
‫)‪ (0001‬ו‪ .(0002)-‬למעשה‪ ,‬ניתן לבנות תא יחידה ‪ HCP‬על ידי הערמה של מישורים צפופים‬
‫‪ ...ABABAB‬זה על זה‪ .‬האטומים על מישור ‪ B‬מתאימים ל"עמקים" שבין האטומים במישור ‪,A‬‬
‫והאטומים של מישור ‪ A‬מתאימים ל"עמקים" שבין האטומים של מישור ‪ .B‬חשוב לציין שכל המישורים‬
‫הצפופים בתא זה מקבילים זה לזה )בניגוד ל‪.(FCC-‬‬
‫מהתמונה שלמטה ניתן למצוא את מספר הקואורדינציה של תא זה‪ .‬האטום המרכזי במישור נוגע בשישה‬
‫אטומים על אותו מישור‪ .‬בנוסף‪ 3 ,‬אטומים ממישור ‪ B‬שמעליו ו‪ 3-‬אטומים ממישור ‪ B‬שתחתיו נוגעים‬
‫בו ולכן מספר הקואורדינציה שלו הוא ‪.12‬‬

‫מרחקים בין מישורים – המרחק בין שני מישורים מקבילים בעלי אותם מצייני מילר נקרא‬
‫)‪ .Interplanar Spacing (dhkl‬מרחק זה בחומרים ‪ cubic‬ניתן על ידי הנוסחה‪:‬‬

‫‪a0‬‬
‫= ‪d hkl‬‬
‫‪h + k2 + l2‬‬
‫‪2‬‬

‫כאשר ש‪ a0‬הוא פרמטר הסריג‪ h,k,l ,‬הם מצייני מילר של המישורים המקבילים‪.‬‬

‫טכניקות דיפרקציה לניתוח מבנה סריגי‬

‫מבנה גבישי ניתן לניתוח באמצעות דיפרקציה של קרני ‪ (XRD) X‬או דיפרקצית אלקטרונים‪ .‬כאשר‬
‫קרני ‪ X‬באורכי גל מסוימים פוגעות באטומים שבחומר‪ ,‬הן מוחזרות מהן‪ .‬בד"כ הקרינה שמוחזרת‬
‫מהאטומים מתבטלת על ידי הקרינה שמוחזרת מאטומים אחרים‪ ,‬אך אם קרני ה‪ X-‬פוגעות במישורים‬
‫קריסטלוגרפיים מסוימים הן מחוזקות במקום להתבטל‪ .‬תופעה זו נקראת דיפרקציה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪14‬‬

‫פרק ‪ - 3‬קריסטלוגרפיה‬

‫דיפרקציה מתרחשת כאשר משוואת חוק בראג )‪ (Braggs Law‬יוצאת נכונה‪ .‬המשוואה היא‪:‬‬

‫‪λ‬‬
‫= ‪sin θ‬‬
‫‪2d hkl‬‬

‫כאשר ‪ λ‬הוא אורך הגל ו‪ θ-‬היא זווית השבירה של קרני ה‪.x-‬‬

‫בכדי למצוא את הפרמטרים של המבנה הגבישי של חומר "קיובי" נשתמש בנוסחה הבאה‪:‬‬

‫‪λ2‬‬
‫= ‪sin θ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(h‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ k2 +l2‬‬ ‫)‬
‫‪0‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬משתמשים דווקא בקרני ‪ X‬מכיוון שאורך הגל שלהם )‪ 0.5-2‬אנגסטרום( הוא באותו גודל של‬
‫המרחק בין שכבות האטומים בגביש‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורך הגל הכי שימושי של קרני ה‪ X-‬הוא בערך ‪ 1‬אנגסטרום או ‪ 0.1‬ננומטר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪14‬‬