‫כיוונים ומישורים בסריג‬

‫)‪(CRYSTALLOGRAPHIC DIRECTIONS & PLANES‬‬

‫כיוון בסריג יבוטא באמצעות וקטור נתון בתא‬ ‫‪‬‬

‫היחידה‬
‫שלושת רכיבי הוקטור יתוארו באמצעות שלושת‬ ‫‪‬‬
‫וקטורי היחידה כאשר כל רכיב נתון ככפולה של‬
‫מימד וקטור יחידה כזה )יש לצמצמם לערך‬
‫הנמוך ביותר שעודנו מספר שלם(‬
‫נהוג לסמן כיוון באמצעות סוגריים מרובעים ] [‬ ‫‪‬‬
‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬
‫דוגמא לכיוונים במערכת‬ ‫‪‬‬
‫קובית‬
 ‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬

‫הסימון הבא‪<111> :‬‬

‫מתאר משפחת כיוונים‬

‫ומשמעותו‪:‬‬
‫]‪[ 1 11], [1 1 1], [11 1 ], [1 1 1 ], [ 1 1 1], [ 1 1 1 ], [ 1 1 1 ], [111‬‬
 ‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬

‫מישור קריסטלוגרפי מתואר ע"י מצייני מילר ‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫המספרים ההופכיים של נקודות החיתוך עם‬
‫מערכת הצירים )מצומצמים לערך הנמוך ביותר‬
‫שעודנו מספר שלם(‬
‫נהוג לסמן מישור באמצעות סוגריים ) (‬ ‫‪‬‬
‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬
‫דוגמא למישורים‬ ‫‪‬‬
‫במערכת קובית‬
 ‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬
‫הסימון הבא‪ {111} :‬מתאר משפחת מישורים‬

‫ומשמעותו‪:‬‬
‫)‪( 1 11), (1 1 1), (11 1 ), (1 1 1 ), ( 1 1 1), ( 1 1 1 ), ( 1 1 1 ), (111‬‬
 ‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬
‫במערכות הקסגונליות יש לבצע טרנספורמציה‬ ‫‪‬‬
‫למערכת בת ארבע קואורדינטות על מנת לשמור‬
‫על המשמעות הפיסיקלית של המשפחות‬
‫הטרנספורמציה מבוצעת הן עבור כיוונים והן‬
‫עבור מישורים אבל יש לשים לב להבדל‬
‫מבחינה פיסיקלית ברור שנדרשות רק שלוש‬ ‫‪‬‬
‫קואורדינטות ולכן הקואורדינטה הרביעית חייבת‬
‫להיות תלויה באחרות )כמו פתרון ארבע משוואות‬
‫עם שלושה נעלמים(‬
 ‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬

‫טרנספורמצית כיוונים במערכת הקסגונלית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫]‪[u’v’w’] → [uvtw‬‬
‫)’‪u = n/3(2u’-v‬‬
‫)’‪v = n/3(2v’-u‬‬
‫)‪t = -(u+v‬‬
‫’‪w = nw‬‬
 ‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬

‫טרנספורמצית מישורים במערכת הקסגונלית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪(hkl) → (hkil‬‬
‫)‪i=-(h+k‬‬
‫כיוונים ומישורים בסריג ‪ -‬המשך‬

‫מערכת הקסגונלית‬
 ‫)‪(IMPERFECTIONS‬‬ ‫פגמים בסריג‬
‫העדרות – אטום שחסר באתר בו הוא היה צריך‬ ‫‪‬‬
‫להימצא בסריג‬
‫חדירות עצמית – אטום חומר ש"חודר" אל תוך‬ ‫‪‬‬
‫אתר בו הוא לא צריך להימצא בסריג‬
‫פגמים בסריג ‪ -‬המשך‬
 ‫פגמים בסריג ‪ -‬המשך‬
‫‪ Qv ‬‬
‫‪Nv = N exp −‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ kT ‬‬
‫‪ – Nv‬מספר ההעדרויות‬ ‫‪‬‬

‫‪ – N‬מספר אתרי הסריג‬ ‫‪‬‬

‫‪ – Qv‬האנרגיה ליצירת העדרות אחת‬ ‫‪‬‬

‫‪ – k‬קבוע בולצמן ‪1.38*10-23 J/atom-K‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ – T‬טמפרטורה במעלות קלוין‬ ‫‪‬‬

 ‫פגמים בסריג ‪ -‬המשך‬
‫תמיסה מוצקה – תוספת‪ ,‬קטנה יחסית‪ ,‬של‬ ‫‪‬‬
‫חומר "מומס" לחומר האם )בדומה לתמיסה‬
‫נוזלית(‬
‫תמיסה מוצקה נוצרת באמצעות שני מנגנונים –‬ ‫‪‬‬
‫חדירה והחלפה‬
‫תמיסה מוצקה אינה פגם במובן השלילי‪ ,‬שימוש‬ ‫‪‬‬
‫מושכל בתמיסה מוצקה יניב שיפור בתכונות‬
‫המכניות של החומר‬
‫פגמים בסריג ‪ -‬המשך‬