‫‪ .

1‬הגדר וצייר את המבנים והפאזות הבאים‪ :‬אוסטניט‪ ,‬פרליט‪ ,‬פריט‪,‬‬

‫ולדבוריט )אם יש לפאזה תא‪-‬יחידה ספציפי צייר גם אותו(‪.‬‬

‫‪ .2‬ענה על הסעיפים הבאים בעזרת דיאגרמת הפאזות ברזל‪-‬פחמן‪:‬‬

‫א‪ .‬מהו גבול המסיסות של פחמן באוסטניט‪ ,‬ובאיזו טמפרטורה הוא מושג?‬
‫ב‪ .‬מהו גבול המסיסות של פחמן בפריט‪ ,‬ובאיזו טמפרטורה הוא מושג?‬
‫ג‪ .‬ציין את הטמפרטורה ואת ריכוז הפחמן בהם מתרחשת כל אחת מהריאקציות‬
‫שבדיאגרמה )אוטקטית‪/‬אוטקטואידית‪/‬פריטקטית‪/‬פריטקטואידית(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהו האחוז המשקלי של צמנטיט בפלדה אוטקטואידית בטמפרטורה‬
‫)‪(11.7wt%‬‬ ‫האוטקטואידית?‬
‫ה‪ .‬חשב את כמותם היחסית ואת הרכבם של הנוזל ושל המוצק בפלדה המכילה‬
‫)‪(Xl=33.3%‬‬ ‫‪ 2wt%C‬בטמפרטורה של ‪.1300°C‬‬
‫ו‪ .‬דגם פלדה פחמנית עובר קרור איטי לטמפ' של ‪ .720°C‬בחתך מטלוגרפי‬
‫נמצא כי ‪ 25%‬מהדגם הוא פרליט והשאר פריט‪ .‬מה אחוז הפחמן בפלדה?‬
‫)‪(0.215wt%‬‬
‫‪ .3‬בדגם ברזל‪-‬פחמן מסוים שעבר קירור אטי התקבל ‪ 28.6%‬פריט‬
‫)‪(4.79wt%‬‬ ‫בטמפ' ‪ .720°C‬מהו ריכוז הפחמן בדגם?‬

‫‪ .4‬בדגם מסוים יש ‪ 86%‬פריט ו‪ 14% -‬צמנטיט בטמפ' ‪ .720°C‬אילו פאזות יכיל‬

‫הדגם ב‪ ? 725°C-‬חשב את כמותן היחסית‪.‬‬

‫‪ .5‬א‪ .‬הוכח‪ ,‬כי ריכוזו המשקלי של הפחמן בצמנטיט הוא ‪.6.67wt%‬‬

‫ב‪ .‬באיזו פלדה תבחר‪ ,‬כך שאחוז הצמנטיט בטמפרטורת החדר לא יעלה על‬
‫)‪(≤0.14wt%C‬‬ ‫‪?0.02%wt‬‬
‫ג‪ .‬כל הנתכים בהם אחוז הפחמן גבוה מ‪ 2wt%-‬מכילים לדבוריט‪.‬‬
‫הסבר בקצרה את ההבדל בין הלדבוריט מעל לטמפרטורה האוטקטואידית‬
‫ומתחתיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל הפלדות ההיפואוטקטואידיות מכילות שני סוגי פריט‪ :‬פריט אוטקטואידי‬
‫ופריט פרואוטקטואידי‪ .‬הסבר בקצרה את ההבדל ביניהם מבחינת הרכב‬
‫ומבחינת מיקרומבנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הסבר את ההבדל בין פאזה למיקרומבנה )לדוגמא‪ :‬ההבדל בין פריט לפרליט(‪.‬‬

‫‪ .6‬פלדה המכילה ‪ 0.6wt%C‬קוררה באיטיות מטמפרטורה של ‪1200°C‬‬

‫לטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את הכמויות היחסיות של הפריט והצמנטיט בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הכמות היחסית של הפרליט בטמפרטורה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו אחוז הפריט שבתוך הפרליט מתוך סה"כ החומר בטמפרטורה הנ"ל?‬
‫ד‪ .‬מהו אחוז הפריט שמחוץ לפרליט מתוך סה"כ החומר בטמפרטורה הנ"ל?‬
‫ה‪ .‬צייר את המיקרומבנה של פלדה זו בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫)א‪ ,Xα=91.2% .‬ב‪ ,74.4% .‬ג‪ ,65.6% .‬ד‪(25.6% .‬‬

‫‪67‬‬
 ‫*‪ .7‬נתון דגם אוסטניט במשקל ‪ , 3.5Kg‬המכיל ‪ .0.95wt%C‬הדגם מקורר אל מעט‬
‫מתחת לטמפרטורה האוטקטואידית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי הפאזה הפרואוטקטואידית?‬
‫ב‪ .‬חשב את משקל הפריט ואת משקל הצמנטיט בפלדה‪(Wα=3.01kg,WFe3C=0.491kg).‬‬
‫ג‪ .‬חשב את משקל הפרליט ואת משקל הפאזה הפרואוטקטואידית‪ .‬האם‬
‫משקלה של פאזה זו זהה למשקל שחושב בסעיף הקודם? הסבר מדוע‪.‬‬
‫)‪(Wp=3.41kg‬‬
‫*‪ .8‬נתונים ‪ 6Kg‬של אוסטניט‪ ,‬המכילים ‪ .0.4wt%C‬הדגם מקורר אל מעט‬
‫מתחת לטמפרטורה ‪.723°C‬‬
‫א‪ .‬מהי הפאזה הפרואוטקטואידית?‬
‫ב‪ .‬חשב את משקל הפריט ואת משקל הצמנטיט בפלדה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את משקל הפרליט ואת משקל הפאזה הפרואוטקטואידית‪ .‬האם‬
‫משקלה של פאזה זו זהה למשקל שחושב בסעיף הקודם? הסבר מדוע‪.‬‬
‫*‪ .9‬השבר המשקלי של צמנטיט אוטקטואידי בפלדה מסויימת הוא ‪.0.109‬‬
‫האם ניתן למצוא את הרכב הפלדה? אם כן‪ ,‬חשב את הרכב הפלדה‪ ,‬ואם לא‪-‬‬
‫הסבר מדוע‪.‬‬

‫*‪ .10‬האם ניתן לקבל פלדות פחמן המכילות ‪ 0.057%‬צמנטיט ו‪ -0.36%‬פריט‬

‫פרואוטקטואידי? נמק‪.‬‬

‫‪ 10 .11‬ק"ג של יצקת ברזל בריכוז ‪ 2.8wt%C‬התמצקו והתקררו לטמפרטורת‬

‫החדר‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את משקל האוסטניט בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫)‪(6.61kg‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את משקל הפרליט בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו ריכוז הפחמן בנוזל בטמפרטורה של ‪?1142°C‬‬
‫)‪(5.83kg‬‬ ‫ד‪ .‬חשב את משקל הפריט שבתוך הפרליט בטמפרטורת החדר‪.‬‬

‫‪ 10 .12‬ק"ג יצקת ברזל המכילה ‪ 2.5%wt‬פחמן התמצקה והתקררה עד לטמפ'‬

‫החדר בצורה איטית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו ריכוז הפחמן בנוזל בטמפ' ‪ ,1142°C‬ומהו משקל הלדבוריט בטמפ'‬
‫‪?1138°C‬‬
‫ב‪ .‬מהו משקל האוסטניט בטמפ' ‪?725°C‬‬
‫ג‪ .‬מהו משקל הפרליט בטמפ' ‪ ,720°C‬ומה משקל הצמנטיט שבתוכו?‬
‫ד‪ .‬מהו ריכוז הפחמן בכל פאזה ומהו משקל כל פאזה הקיימת בטמפ'‬
‫החדר?‬
‫ה‪ .‬שרטט את המיקרומבנה המתקבל בטמפ' החדר‪.‬‬

‫‪ .13‬שתי הספרות האחרונות בסימון האמריקאי של פלדות מציינות את מאית‬

‫האחוז של פחמן בפלדה‪.‬‬
‫‪ 100‬ק"ג של פלדה ‪ SAE 1040‬קוררו מטמפ' של ‪ 850°C‬באופן אטי‪.‬‬
‫)‪(Xα=94.3%‬‬ ‫א‪ .‬מהי כמות הפריט והצמנטיט בטמפ' ‪?720°C‬‬
‫)‪(42.8kg‬‬ ‫ב‪ .‬מה משקל הפריט בפרליט ומה ריכוז הפחמן בו?‬
‫ג‪ .‬צייר סכמטית את המבנה בחתך מטלוגרפי בדגם לאחר הקרור‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫ד‪ .‬במה ייבדל המבנה בסעיף הקודם ממבנה של חתך דומה אשר בוצע בפלדה‬
‫‪ SAE 1080‬שהיתה עוברת טיפול זהה?‬

‫‪ .14‬כיצד משפיע אחוז הפחמן על תכונות מכניות של פלדות?‬

‫*‪ .15‬במקרים מסוימים נהוג לחשב ערך של תכונה מסוימת של סגסוגת )תמיסה‬
‫מוצקה( ע"פ הביטוי‪,Ealloy=E1V1+E2V2 :‬‬
‫כאשר‪-E :‬תכונה מכנית כלשהי )כגון מודול אלסטיות או קשיות(‬
‫‪-Vi‬השבר הנפחי של מרכיב ‪ i‬עם תכונה ‪.Ei‬‬
‫השתמש בקשר זה לקבוע את מספר הקשיות של סגסוגת המכילה ‪0.2%‬‬
‫פחמן בטמפ' מעט מתחת לקו האוטקטי‪.‬‬
‫הנח‪ ,‬כי לפריט מספר קשיות ‪ 80‬ולצמנטיט ‪ ,220‬וכן הנח כי האחוז הנפחי‬
‫)‪(84.2‬‬ ‫קרוב מאד לאחוז המשקלי‪.‬‬

‫‪ .16‬ארבע סגסוגות בהרכבים הבאים‪ 1.6%C ,0.6%C ,0.015%C :‬ו‪2.4%C-‬‬

‫עוברות קירור איטי מטמפ' של ‪ 1600°C‬לטמפ' החדר‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין את התגובות המתרחשות בעת הקרור‪ ,‬ואת הטמפרטורות בהן הן‬
‫מתרחשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬צייר סכמטית את המבנה של כל אחת מהסגסוגות בטמפ' החדר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהן הפאזות הקיימות בכל סגסוגת בטמפ' החדר ומהי כמותן‬
‫היחסית של כל אחת מפאזות אלו?‬

‫‪ .17‬יצקת ברזל המכילה ‪ 3.1wt%C‬קוררה באיטיות לטמפרטורה של ‪.900°C‬‬

‫א‪ .‬חשב את הכמויות היחסיות של האוסטניט ושל הצמנטיט בטמפרטורה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הכמות היחסית של הלדבוריט בחומר בטמפרטורה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו אחוז האוסטניט שבתוך הלדבוריט מתוך סה"כ החומר בטמפרטורה זו?‬
‫ד‪ .‬מהו אחוז האוסטניט שמחוץ ללדבוריט מתוך סה"כ החומר בטמפרטורה זו?‬
‫ה‪ .‬צייר את התפתחות המיקרומבנה של יצקת זו עד לטמפרטורת החדר‪.‬‬

‫‪ .18‬דגם פלדה עבר קירור אטי לטמפרטורת החדר‪ .‬בבדיקה נמצא‪ ,‬כי ‪30wt%‬‬
‫מגרעיני הדגם מכילים פריט טהור‪ .‬חשב את אחוז הפחמן בפלדה‪(0.566wt%C) .‬‬

‫‪ .19‬בבדיקה מטלוגרפית של פלדה שקוררה באיטיות לטמפרטורת החדר נמצא‪ ,‬כי‬

‫היא מכילה ‪ 75wt%‬פרליט‪.‬‬
‫)‪(0.605/2.275 wt%C‬‬ ‫א‪ .‬מהם ההרכבים האפשריים של פלדה זו?‬
‫)‪(8.9/33.8 %‬‬ ‫ב‪ .‬מהו אחוז הצמנטיט בכל אחד מההרכבים הנ"ל?‬
‫ג‪ .‬שרטט איכותית עקום קירור לכל אחד מההרכבים הנ"ל‪.‬‬

‫‪ .20‬דגם פלדה קורר מטמפרטורה של ‪. 1000°C‬‬

‫א‪ .‬מצא את הרכב הפלדה‪ ,‬כאשר נתון‪ ,‬כי בטמפרטורה של ‪ 800°C‬הדגם מכיל‬
‫)‪(0.303wt%C‬‬ ‫אוסטניט ופריט ביחס של ‪.1:3‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הכמויות היחסיות של הצמנטיט ושל הפריט בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫)‪(Xα=95.6%‬‬

‫‪69‬‬