È˘Â‡‰ ÔÈÓ‰ Ï˘ ‰È¯ÂËÒȉ‰ ¯Á˘Ó Ì„‡‰ ·Ï ˙‡ ÂÎ˘Ó ˙ÂÈÈÚÓ‰ ̉È˙¯ˆ ÌÈ˘È·‚‰ Ï˘ ÌÈÈÙÂÈ

ÔÁ È·‡Â ÌÈ‚È¯Ò ¨ÌÈϯÈÓ ÏÚ

‰ÈÙ¯‚ÂÏËÒȯ˜‰ Ú„Ó ÌȘˆÂÓ‰ ÌȯÓÂÁ‰ ‰·Ó

ÊÚÈχ ÌÚ ÈÊ΢‡ ‰„

052
‡ÈÏÈÏ‚
ı¯Ó
≤∞∞∏
 ‫‪‰ÈÙ¯‚ÂÏËÒȯ˜‰ Ú„Ó ÈˆÂÏÁ ȄÒÈÈÓ‬‬

‫מיוון העתיקה ועד למדע הקריסטלוגרפיה‬ ‫משחר האנושות התעניין האדם בגבישים‪ ,‬בשל יופיים‬
‫תעלומת המבנה הגבישי העסיקה את המין האנושי‬ ‫הקסום‪ ,‬צורותיהם המרשימות ושלל צבעיהם וגוניהם‪ .‬אבני‬
‫מימי קדם‪ .‬היוונים הקדומים האמינו‪ ,‬כי כל החומרים‬ ‫חן יקרות דוגמת יהלום‪ ,‬ספיר‪ ,‬אודם וברקת )אזמרגד( הן‬
‫בעולם בנויים מארבעה יסודות‪ :‬אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר ואש‪.‬‬ ‫גבישים‪ ,‬שקיים בהם סידור מחזורי ארוך‪-‬טווח של אטומי‬
‫היוונים סברו‪ ,‬כי הגבישים עשויים מן היסוד אדמה‪ .‬ג‘ון‬ ‫החומר‪ ,‬המקנה להם תכונות אופייניות‪.‬‬
‫דנס סקוטוס )‪ ,(Duns Scotus‬תיאולוג בן המאה ה‪,13-‬‬ ‫בימי קדם האמינו בני‪-‬האדם כי לאבני החן כוחות מאגיים‬
‫סבר שהגבישים חיים וגדלים בדומה לצמחים‪ ,‬וכי המבנה‬ ‫היכולים להקנות לבעליהן סגולות כגון עושר‪ ,‬בריאות‬
‫שלהם נובע משאיפתם של יצורים חיים להסתדר סביב‬ ‫וחוכמה — ויש המאמינים בכך גם כיום‪ .‬במצרים הפרעונית‬
‫צורה ”אידאלית“‪ .‬האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני‬ ‫היתה אבן הכחל )לַפּיס לָזלי(‪ ,‬שצבעה כחול מוכתם בזהוב‪,‬‬
‫יוהנס קפלר )‪ ,(Kepler‬שנודע בזכות ניסוח חוקי ”התנועה‬ ‫אחת מאבני החן היקרות ביותר‪ .‬אבן זו‪ ,‬שנחשבה לאבן‬
‫השמימית“‪ ,‬התעניין לא רק בכוכבים‪ ,‬אלא אף במבנה‬ ‫האלים‪ ,‬שובצה בתכשיטים יקרים‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהכחל היא‬
‫הגבישים‪ .‬במסתו ”פתית השלג משושה‪-‬הקצוות“ טען‬ ‫סלע המורכב מכמה סוגי מינרלים‪ .‬המצרים הקדמונים נהגו‬
‫קפלר‪ ,‬כי פתיתי השלג מורכבים מחלקיקים זעירים בעלי‬ ‫גם לטחון את אבן הכחל לאבקה‪ ,‬לערבב את האבקה במים‬
‫צורה כדורית‪.‬‬ ‫ולהשתמש בה לאיפור‪ .‬הכהן הגדול )שמות‪ ,‬פרק ל“ט( נהג‬
‫הגאולוג הדני ניקולס סטנו )‪ (Steno‬טען‪ ,‬שגידולו של‬ ‫לענוד אפוד חושן‪ ,‬שבו שובצו תריסר אבני חן‪ ,‬כמספר‬
‫גוף — צומח או דומם — נובע מהצטברות של חלקיקים‬ ‫שבטי ישראל‪ .‬אביזר פולחני זה היה מונח על חזהו של‬
‫המופרשים מהנוזל‪ .‬סטנו סבר‪ ,‬שלצמיחתם של צמחים‬ ‫הכהן בעת שעסק בעבודת הקודש בבית‪-‬המקדש‪ .‬במשך‬
‫אחראי כוח פנימי‪ ,‬ואילו לצמיחתם של הגבישים אחראי‬ ‫אלפי שנים התהדר האדם בתכשיטים המשובצים באבני חן‬
‫כוח חיצוני‪ .‬סטנו אמנם לא ידע להסביר מהו אותו כוח‪ ,‬אך‬ ‫גבישיות ונוצצות‪ .‬גברים ונשים העניקו לבני‪-‬זוגם גבישים‬
‫סבר ש“זרע“ קטן בנוזל הוא המתחיל את תהליך הגידול‬ ‫כסמל לאהבתם הנצחית‪ ,‬ואף לא מעט מאבקים ומלחמות‬
‫∑‬ ‫הגבישי על‪-‬ידי כך שהוא מושך אליו חלקיקים מתוך הנוזל‪.‬‬ ‫התרחשו סביב אותם גבישים בעלי צורות מרתקות‪.‬‬

‫‪053‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ‫‪ÔÁ È·‡Â ÌÈ‚È¯Ò ¨ÌÈϯÈÓ ÏÚ‬‬

‫‪ÈÏ‚Ҙ‰‬‬ ‫˜‪Û‚≠ÊίÂÓÓ È·Â‬‬ ‫˜‪‰‡Ù≠ÊίÂÓÓ È·Â‬‬ ‫רוברט הוק )‪ ,(Hooke‬מגדולי המדענים במאה ה‪) 17-‬חוק‬ ‫∑‬
‫הוק‪ ,‬הקרוי על שמו‪ ,‬מתאר את התארכותו של גוף אלסטי‬
‫ביחס ישר לכוח הפועל עליו; הוא גם טבע את המונח‬
‫הביולוגי הראשון במעלה ”תא“(‪ ,‬הלך בעקבותיו של קפלר‪,‬‬
‫והראה כי על‪-‬ידי דחיסת כדורים בצפיפות ניתן לקבל‬
‫צורות גבישיות רבות‪ .‬מאחר שחלוצי הקריסטלוגרפיה‬
‫טיפלו בחומרים לא‪-‬טהורים‪ ,‬שהכילו פגמים רבים‪ ,‬מיונם‬
‫של גבישים היה משימה מסובכת ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬במשך שנים‬
‫רבות היה תחום הקריסטלוגרפיה שרוי בחשכה‪ ,‬עד אשר‬
‫‪È˘ ÏÚ ˙ÂÒÒ·Ӊ ¨¯Âȇ·˘ ˙ÂÈ„ÓÓ≠˙Ï˙‰ ˙ÂÈ·˙‰ ˘ÂÏ˘ — ‰Â¯· ȂȯÒ‬‬ ‫אברהם ורנר )‪ ,(Werner‬חוקר גרמני בתחום המינרלוגיה‬
‫‪Ï˘ ÔÈÈ·‰ È·‡ ˙‡ ˙‚ˆÈÈÓ ¨®ÈÏ‚Ҙ‰Â ȷ˜© ÌÈ¢ ÌÈȯËÓ‡‚ ÌÈ·Ó‬‬ ‫)מדע המינרלים(‪ ,‬הציע דרך למיון מינרלים‪.‬‬
‫‪·Á¯Ó‰ ÈÂÏÈÓ ÆÌÈÓ¡ ÌÈÈÈˆÓ ¯Âȇ· ÌÈÓ„‡‰ Ìȯ„Ή ÆÌÈ˘È·‚‰ ÔÓ ˜ÏÁ‬‬
‫·‡‪‰·Ó‰ ÆÈ˘È·‚ ‰·Ó ˙¯ÈˆÈ ¯˘Ù‡È ‰Ï‡ ˙ÂÈ·˙Ó ˙Á‡ ÏÎ ˙ÂÚˆÓ‬‬
‫מינרלים )‪ (minerals‬הם חומרים מוצקים אי‪-‬אורגניים‬
‫‪˙ÂÈÂÂʉ ÏΠÌÈ¢ ÌȯȈ‰ ÏΠÏȇ‰ ¨˙ÈÒÁÈ ‰ËÂ˘Ù ‰Ó‚„ ‡Â‰ ȷ˜‰‬‬ ‫טבעיים‪ ,‬לרוב גבישיים‪ ,‬בעלי תכונות פיזיקליות וכימיות‬
‫‪̉ È˘È·‚ ˜ˆÂÓ Ï˘ ·ˆÓ· ÌȇˆÓ‰ Ìȯ‰ˉ ˙„ÂÒȉ ˙È·¯Ó Æ˙¯˘È‬‬ ‫מוגדרות‪ .‬ורנר‪ ,‬שהיה איש מעשי‪ ,‬הציע לחלק את הגבישים‬
‫·‪ÈÏ‚Ҙ‰ ‡ ¨Û‚≠ÊίÂÓÓ È·Â˜ ¨‰‡Ù≠ÊίÂÓÓ È·Â˜ ‰·Ó ÈÏÚ‬‬ ‫לקבוצות בהתאם למאפייניהם החזותיים‪ .‬בגישה פשוטה‬
‫ומעשית זו מיין ורנר מגוון רחב של מינרלים גבישיים‬
‫התחוללה בשנת ‪ ,1845‬כאשר הפיזיקאי הצרפתי אוגוסט‬ ‫בהתאם לצבעם‪ ,‬למידת חספוסם‪ ,‬למשקלם הסגולי‪,‬‬
‫ברווה )‪ (Bravais‬הצליח לחזות ‪ 14‬שילובים בסיסיים אפשריים‬ ‫לריחם‪ ,‬לשקיפותם‪ ,‬לצורת שבירתם לרסיסים‪ ,‬לקשיותם‬
‫של מבנים גאומטריים ואטומים המשובצים בתוכם‪ ,‬שמהם‬ ‫וכו‘‪ .‬ורנר קטלג על פי התכונות הללו כל מינרל שנפל לידיו‪,‬‬
‫בנויים הגבישים השונים‪ .‬מבנים אלו )ראו איור למעלה(‬ ‫ובכך יצר ”מדריך שדה“ לזיהוי מינרלים‪.‬‬
‫מוכרים כיום בשם ”סריגי ברווה“ )‪.(Bravais Lattices‬‬ ‫אחת מפריצות הדרך החשובות בחקר המבנים הגבישיים‬
‫הקריסטלוגרפיה )תורת הגבישים( היא מדע העוסק בחקר‬
‫ובפענוח המבנים הגבישיים ובשיטות ניסוייות לקביעתם‪,‬‬
‫לרבות אופן היווצרותם של גבישים ותכונותיהם‪ .‬הפריצה‬
‫הגדולה בתחום זה התחוללה בתחילת המאה ה‪ ,20-‬לאחר‬
‫הגילוי שאפשר לפענח את המבנה של גבישים באמצעות‬
‫קרני ‪ .X‬הרבה מהידוע לנו על סידורם של גבישים הוא פרי‬
‫מחקרים שנערכו בתחום עקיפת )דיפרקציית( קרני ה‪.X-‬‬
‫קרני ‪ X‬הן גלים אלקטרומגנטיים באורך גל ‪100-0.02 Å‬‬
‫)‪ .(1 Å = 10-10 m‬דיפרקציה מתרחשת כאשר גל נתקל‬
‫בסדרת מכשולים בעלי מרווח קבוע ביניהם ש‪ (1) :‬מסוגלים‬
‫לפזר את הגל‪ ,‬ו)‪ (2‬שהמרווח ביניהם הוא מאותו סדר גודל‬
‫של אורך הגל הפוגע‪.‬‬
‫אור נראה הוא בעל אורך גל ‪ ,7,800-3,800 Å‬לאמור‬
‫— גבוה בהרבה מהדרוש לאפיון מבנים גבישיים‪ .‬לעומת‬ ‫‪‰·Ó‰ ˙„ÈÁÈ ‡Â‰ ®unit cell© ‰„ÈÁȉ ‡˙ Ɖ„ÈÁÈ ‡˙ Ï˘ ÈÏÏÎ ‰·Ó‬‬
‫זאת‪ ,‬בדיפרקציית קרני ‪ X‬משתמשים באלומה בעלת‬ ‫‪˘È·‚‰ ‰·Ó· ÌÈÓ¡‰ ¯Â„ÈÒ ˙ÈȯËÓÈÒ ˙‡ ˙¯‡˙Ó‰ ¯˙ÂÈ· ‰˘‰‬‬
‫אנרגיה אופיינית של ‪ ,120-1 keV‬המניבה אורך גל של‬ ‫‪¨˙ȷ˜ Ô‰Ó ˙Á‡ ¨˙Â¢ ˙ÂȯËÓ‡‚ ˙ÂίÚÓ ∑ ˙ÂÓÈȘ ÆÈ„ÓÓ≠˙Ï˙‰‬‬
‫‪ 0.1 Å‬עד אנגסטרמים בודדים )עבור גבול האנרגיה העליון‬ ‫‪Ï˘ ÈÂÏÈÓ ˙¯˘Ù‡Ó‰ ˙ÂÈÒÈÒ·‰ ‰È¯ËÓÈÒ‰ ˙ÂÏÂÚÙ· ÂÊÓ ÂÊ ˙ÂÏ„·‰‬‬
‫‪·Á¯Ó‰ ÏÎ‬‬
‫או התחתון‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬אורכי גל אלו הם מסדר גודל של‬

‫‪054‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ‫שקיבל‪ .‬קשיים אלו באו לקצם בשנת ‪ ,1914‬כאשר שני‬ ‫פרמטרי הסריג‪ ,‬ולכן שימוש בקרינת ‪ X‬מאפשר לפענח‬
‫מדענים אנגלים‪ ,‬ויליאם הנרי בראג וויליאם לורנס בראג‬ ‫מבנה של גבישים‪.‬‬
‫)‪ ,(Bragg‬מצאו כי סידור אטומי הגביש יוצר מישורים‬ ‫בשנת ‪ 1912‬הקרין הפיזיקאי הגרמני מקס פון לאווה‬
‫מקבילים בעלי מרווח זהה ביניהם‪ .‬האב ובנו לבית בראג‬ ‫)‪ (Von Laue‬גביש נחושת סולפט באמצעות קרני ‪.X‬‬
‫הגיעו למסקנה‪ ,‬כי עבור מרחק נתון בין האטומים ואורך גל‬ ‫בסדרת ניסויים מצא לאווה‪ ,‬שקרני ה‪ X-‬נשברות בשעה‬
‫ידוע‪ ,‬ישנה זווית שתיתן החזרת קרינה מרבית )התאבכות‬ ‫שהן עוברות דרך הגביש‪ ,‬וכי קרינת ה‪ X-‬היא קרינה‬
‫בונה(‪ .‬לכן‪ ,‬על‪-‬ידי הקרנת הגביש בקרני ‪ X‬ומדידת‬ ‫אלקטרומגנטית בעלת אורכי גל קצרים‪ ,‬בסדר גודל של‬
‫הזווית שבה מתקבלת ההחזרה המרבית‪ ,‬אפשר לחשב‬ ‫המרווח בין אטומי הגביש‪ .‬כתוצאה מהקרנת הגביש קיבל‬
‫את המרחקים בין אטומי הגביש‪ .‬על תגליתם זו זכו שני‬ ‫לאווה תבנית של נקודות )כתמים(‪ ,‬שנבעה מאופן שבירתן‬
‫החוקרים בפרס נובל לפיזיקה לשנת ‪.1915‬‬ ‫והחזרתן של קרני ה‪ X-‬מאטומי הגביש המסודרים בצורה‬
‫מחזורית‪ .‬לפי עוצמת הקרינה שהוחזרה מהגביש הסיק‬
‫לאווה על כיווניות אטומי הגביש‪ .‬לאווה ניצל את קרני ה‪X-‬‬
‫חידת הגבישים‬ ‫לקבלת ”תמונה“ של חומרים גבישיים לפי אופן התאבכות‬
‫כשאנו מסתכלים סביבנו‪ ,‬אנו רואים מכל עבר מגוון עצום‬ ‫קרני ה‪ X-‬דרך החומרים הללו )ראו תיבה( והוכיח‪ ,‬כי‬
‫של חומרים‪ .‬המשותף לכל החומרים הללו הוא‪ ,‬שהם בנויים‬ ‫אטומי הגביש מסודרים באופן מחזורי‪ .‬על תגליתו זו‬
‫מאטומים )או יונים( של יסודות‪ .‬גוש ברזל בנוי מאטומי‬ ‫בתחום עקיפת קרני ‪ X‬בגבישים זכה לאווה בשנת ‪1914‬‬
‫היסוד ברזל‪ ,‬גוש טיטניום בנוי מאטומי היסוד טיטניום‪,‬‬ ‫בפרס נובל לפיזיקה‪.‬‬
‫ואילו החומר הקרוי מים מורכב מאטומי היסודות מימן‬ ‫לאווה נתקל בקשיים לא‪-‬מעטים בפענוח התמונות‬
‫וחמצן‪ .‬היסודות שמהם מורכב החומר‪ ,‬אופי הקשרים בין‬
‫האטומים שלהם‪ ,‬סידור האטומים במרחב וסוג הפגמים‬
‫הקיימים בחומר הם האחראים לתכונות החומר‪.‬‬ ‫‪˙Âη‡˙‰‬‬
‫קיימים כמה סוגים של קשרים בין אטומים‪ ,‬ובהם‬ ‫‪˙ÈÈÙ‡Ó‰ ‰ÚÙÂ˙ ‡È‰ ®interference© ˙Âη‡˙‰‬‬
‫קשר יוני‪ ,‬קשר קוולנטי )שיתוף זוגות אלקטרונים בין‬ ‫‪ͯ„ Ìȯ·ÂÚ ÌÈÏ‚ ‰ÓÎ ¯˘‡Î ∫˙ÈÏ‚ ˙‚‰˙‰‬‬
‫אטומים( וקשר מתכתי‪ .‬בקשר מתכתי האטום ”מוותר“‬ ‫‪‰˙‡· Ï‚‰ Ï˘ ˙Ú¯˘Ó‰ ¨·Á¯Ó· ˙Á‡ ‰„˜‬‬
‫על אלקטרונים בקליפתו החיצונית‪ ,‬שאותם הוא ”תורם“‬ ‫‪¨ÔÂÂÈη ˙·˘Á˙‰ ÍÂ˙ ¨È¯·‚χ ÌÂÎÒ ‰È‰˙ ‰„˜‬‬
‫לענן אלקטרונים חופשיים בתוך החומר‪ .‬מבנה זה מקנה‬ ‫˘‪ÂÊ ‰ÓÎÒ Æ‰„˜ ‰˙‡· ÌÈÏ‚‰ ÏÎ ˙ÂÚ¯˘Ó Ï‬‬
‫למתכות תכונות כגון ברק והולכת חום וחשמל‪.‬‬ ‫˘‪‰· ˙Âη‡˙‰ ƉȈÈÊÂÙ¯ÙÂÒ ‰ÂÎÓ ÌÈÏ‚‰ Ï‬‬
‫נוסף על הקשרים היוניים‪ ,‬הקוולנטיים והמתכתיים‪,‬‬ ‫‪ÌÂÓÈÒ˜Ó‰ ˙„˜ ¯˘‡Î ÌÈÏ‚ ÔÈ· ˙˘Á¯˙Ó‬‬
‫קיימים גם קשרים משניים‪ ,‬חלשים יותר‪ ,‬הקרויים קשרי‬ ‫©‪¯˘‡Î ¯ÓÂÏÎ ¨„ÁÈ ˙ÂÏ·˜˙Ó Ì‰Ï˘ ®ÌÂÓÈÈÓ‰Â‬‬
‫ואן‪-‬דר‪-‬ואלס וקשרי מימן‪ .‬קשרי ואן‪-‬דר‪-‬ואלס הם קשרים‬ ‫˙„‪˙Âη‡˙‰ ¨˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ ÆÌÈ¢ ÌÈÏ‚‰ ÚÙÂÓ ˙¯È‬‬
‫הנוצרים כתוצאה מאי‪-‬סימטריה במסלולי האלקטרונים‬ ‫‪¨‰‰Ê ˙¯Ȅ˙ ÌÈÏ‚ È˘Ï ¯˘‡Î ˙˘Á¯˙Ó ˙ү‰‬‬
‫בקליפה החיצונית‪ .‬בגלל אי‪-‬סימטריה זו‪ ,‬אזור מסוים‬ ‫‡‪■ ƯÂÊÁÓ ÈˆÁ Ï˘ ÚÙÂÓ ˘¯Ù‰ ̉ÈÈ· ˘È Í‬‬
‫במולקולה הופך באופן זמני לשלילי מעט‪ ,‬ואזור אחר‬
‫— לחיובי מעט‪ .‬בין אזורים טעונים‪-‬זמנית כאלה נוצרת‬
‫משיכה חשמלית חלשה‪ ,‬הנקראת קשר ואן‪-‬דר‪-‬ואלס‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בין שכבות האטומים בגרפיט קיימים קשרי ואן‪-‬‬
‫דר‪-‬ואלס חלשים‪ ,‬הניתנים לניתוק בקלות‪ .‬ואכן‪ ,‬כך אנו‬
‫עושים כשאנו כותבים בעיפרון‪.‬‬
‫∑‬ ‫קשרי מימן נובעים מכך שבמולקולות מסוימות‪ ,‬לדוגמה‬

‫‪055‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ‫‪ÔÁ È·‡Â ÌÈ‚È¯Ò ¨ÌÈϯÈÓ ÏÚ‬‬

‫מולקולות מים‪ ,‬יש אטומי מימן בעלי מטען חיובי חלקי‬ ‫∑‬
‫ואטומים אחרים בעלי מטען שלילי חלקי‪ .‬במולקולות‬
‫סמוכות מסוג זה‪ ,‬האזור הטעון שלילית של מולקולה אחת‬
‫יימשך לאזור הטעון חיובית של מולקולה אחרת‪.‬‬
‫חומר במצב מוצק יכול להיות בעל סידור מחזורי ארוך‪-‬‬
‫טווח של האטומים‪ ,‬כלומר בעל מבנה גבישי‪ ,‬או בעל סידור‬
‫אטומי לטווח קצר בלבד‪ ,‬בדומה למבנה הנוזל‪ .‬במקרה‬
‫של סדר לטווח קצר‪ ,‬אנו אומרים שהמבנה הוא אמורפי‬
‫‪ÏÂ˘È· ÁÏÓ Ï˘ È˘È·‚‰ ‰·Ó· ¯ÂÏΉ ԯ˙‰ ÈÂÈ Ï˘ ȯÂÊÁÓ ¯Â„ÈÒ‬‬
‫©‪Ìȯ„Ή ÂÏȇ ¨¯ÂÏÎ Ï˘ ÌÈÈÏÈÏ˘ ÌÈÂÈ ÌÈÈÈˆÓ ÌÈÏÂÁΉ Ìȯ„Ή Æ®NaCl‬‬
‫)‪ ,amorphous‬נטול צורה(‪ ,‬או זכוכיתי‪ .‬אפשר להתייחס אל‬
‫‪Íȯˆ ‰Ê ‰¯˜Ó· È˘È·‚‰ ‰·Ó‰ ÆÔ¯˙ Ï˘ ÌÈÈ·ÂÈÁ ÌÈÂÈ ÌÈÈÈˆÓ ÌÈÏ‚҉‬‬ ‫המבנה הזכוכיתי כאל מבנה של נוזל שקפא מבלי להתגבש‪.‬‬
‫‪τ‚ ÈÏÚ· ÌÈÂÈ È‚ÂÒ È˘ Ï˘ ‰ÏÈÚÈ ‰Êȯ‡ ԉ ˙ÈÏÓ˘Á ˙ÂÈϯËÈ Ô‰ ÁÈË·‰Ï‬‬ ‫באיור שלמטה ניתן לראות את השוני בין מבנה אמורפי‬
‫˘‪¨ÌÈÈÂÈÓ„ ·˘ ÌȘ‰Â ¨‰„ÈÁÈ È‡˙ Ï˘ ʯ‡Ó ÌÈ‚„Ó ÔÈÓÈÓ˘ ¯Âȇ‰ ƉÂ‬‬ ‫לבין מבנה גבישי‪.‬‬
‫·‪·Á¯Ó· ÏÚÂÙ· Ìȯ„ÂÒÓ ÌÈÓ¡‰ „ˆÈÎ ˘ÈÁÓÓ Ï‡Ó˘Ó˘ ¯Âȇ‰˘ „ÂÚ‬‬
‫‪È„ÓÓ≠˙Ï˙‰‬‬
‫הסידור הגבישי מזכיר את האופן שבו דבורים בונות‬
‫חלות דבש‪ ,‬המכילות מספר עצום של משושים‪ ,‬או לאופן‬
‫שבו האמן ההולנדי הנודע אשר )‪ (Escher‬צייר מוטיבים‬
‫אם החלקיקים המרכיבים את הגביש הם יונים וקיימים‬ ‫שונים )כגון דגים‪ ,‬פרפרים ולטאות( החוזרים על עצמם‬
‫קשרים יוניים ביניהם‪ ,‬הגביש הוא גביש יוני‪ .‬חומרים‬ ‫במבנה מסודר ומחזורי‪ .‬מבנה גבישי מתאפיין בכך‪ ,‬שלכל‬
‫ֶקָרמיים רבים הם בעלי מבנה כזה‪ .‬גם מלח הבישול השולחני‬ ‫נקודת סריג אפשר לשייך אטום אחד או יותר )מוטיב(‪,‬‬
‫הוא דוגמה לחומר יוני בעל מבנה גבישי‪ ,‬כפי שניתן לראות‬ ‫וקיימת מחזוריות סידור בנפח החומר‪ .‬בעת תיאור‬
‫באיור שלמעלה‪.‬‬ ‫המבנה הגבישי נהוג להתייחס לאטומים או ליונים כאל‬
‫נוסף על גבישים מתכתיים ויוניים‪ ,‬קיימים גם גבישים‬ ‫כדורים קשיחים‪ .‬לתא הבסיסי של הגביש קוראים כאמור‬
‫מולקולריים‪ ,‬שבהם המוטיבים הממוקמים בנקודות‬ ‫תא יחידה‪ .‬הסריג )‪ (lattice‬בנוי מאוסף של תאי יחידה‬
‫הסריג הם מולקולות‪ ,‬ולא אטומים בודדים‪ .‬הקשרים‬ ‫החוזרים על עצמם באופן מחזורי‪ ,‬כשמוטיב כלשהו‪ ,‬אחד‬
‫בתוך המולקולות הם קשרים קוולנטיים חזקים‪ ,‬ואילו בין‬ ‫או יותר‪ ,‬ממוקם בנקודות קבועות בסריג‪ .‬הגאומטריה‬
‫המולקולות קיימים קשרים חלשים )קשרי ואן‪-‬דר‪-‬ואלס‬ ‫הבסיסית של תא היחידה יכולה להיות‪ ,‬למשל‪ ,‬קובייה‪ .‬אם‬
‫וקשרי מימן(‪.‬‬ ‫החלקיקים המרכיבים את הגביש הם אטומי מתכת‪ ,‬עם‬
‫חומר הבנוי מגביש יחיד בלבד קרוי חד‪-‬גביש )‪single‬‬ ‫קשר מתכתי בין האטומים‪ ,‬אזי הגביש הוא גביש מתכתי‪.‬‬
‫‪ .(crystal‬בתעשיית המיקרו‪-‬אלקטרוניקה משתמשים‬
‫בחד‪-‬גביש ענקי של צורן )סיליקון‪ ,(Si ,‬שאותו חותכים‬
‫לפרוסות דקות )‪ .(wafers‬בתום תהליך הייצור מכילה‬
‫כל פרוסה כזו אלפי רכיבים‪ ,‬המשמשים לבניית מעגלים‬
‫מודפסים‪ .‬מרבית החומרים הגבישיים אינם חד‪-‬גבישים‪,‬‬
‫אלא הם מורכבים מאוסף רב של גבישים הגדלים ממרכזי‬
‫התמצקות שונים ומאורגנים באוריינטציות גבישיות שונות‪.‬‬
‫חומר המכיל מספר רב של גבישים )גרעינים( המסודרים‬
‫בכיוונים שונים קרוי רב‪-‬גביש )‪.(polycrystalline‬‬
‫תהליך יצירת הגבישים קרוי התגבשות )‪.(crystallization‬‬ ‫‪‡Ï· ¨ÈÙ¯ÂÓ‡ ‰·Ó ÔÈÓÈÓ ∫È˘È·‚ ¯ÓÂÁ ÔÈ·Ï ÈÙ¯ÂÓ‡ ¯ÓÂÁ ÔÈ· È·Ó‰ Ï„·‰‰‬‬
‫במהלך התמצקותו של חומר רב‪-‬גבישי נוצרים גבישונים‬ ‫‪ȯÂÊÁÓ ÈÓ¡ ¯Â„ÈÒ ÏÚ· ¨È˘È·‚ ‰·Ó Ï‡Ó˘Ó Æͯ‡ ÁÂÂËÏ ÈÓ¡ ¯„Ò‬‬
‫‪ͯ‡ ÁÂÂËÏ‬‬
‫קטנים‪ ,‬המכונים עבָּרים‪ ,‬במקומות שונים בנוזל‪ .‬הגבישים‬

‫‪056‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ‫הללו גדלים על‪-‬ידי כך שהם אוספים אליהם אטומים‬
‫מתוך הסביבה הנוזלית‪ .‬משטח המפגש בין שני גרעינים‬
‫שונים קרוי גבול גרעין )‪ .(grain boundary‬בגבולות גרעין‬
‫לא קיים סדר גבישי מושלם‪ ,‬והם מכילים ריכוז גבוה של‬
‫פגמים )כלומר‪ ,‬אזורי אי‪-‬סדר באריזה האטומית(‪ ,‬כגון‬
‫אטומים זרים )זיהומים(‪ ,‬המתרכזים בגבולות ונעים דרכם‬
‫במהירות‪ ,‬יחסית למהירות תנועתם דרך נפח הגרעינים‪.‬‬
‫סידור אטומי החומר בגרעינים ובגבולות הגרעין של חומר‬
‫רב‪-‬גבישי מודגם באיור שמשמאל‪.‬‬
‫תכונות החומרים מושפעות מהאופן שבו האטומים‬
‫‪¯Ó˘ ÏÏÎ≠ͯ„· ÆÈ˘È·‚≠·¯ ˜ˆÂÓ ¯ÓÂÁÏ ÈÏÊÂ ·ˆÓÓ ¯ÓÂÁ Ï˘ Â˙˜ˆÓ˙‰‬‬ ‫מסודרים בתוך הגרעינים ובגבולות שביניהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ככל‬
‫‪‰·Ó ÏÚ· ÛÒÂ ÁÙ ‡ˆÓ „ÈÏ ¨¯ÓÂÁ· ÌÈÂÒÓ ÁÙ· È˘È·‚‰ ¯„Ò‰‬‬
‫‚·‪¨Ìȯ„ÂÒÓ‰ ÌȈ·˜Ó‰ ÔÈ· Æ®¯Âȇ· Ìȷ‰ˆ ÌȯÂʇ© ¯Á‡ ÔÂÂÈη ¯„ÂÒÓ È˘È‬‬
‫שגרעיניו של חומר רב‪-‬גבישי קטנים יותר‪ ,‬יש יותר גבולות‬
‫‪Ìȯ„Ή ÆÔÈÚ¯‚ Ï·‚ ȯ˜‰ ¨¯„ÂÒÓ≠‡Ï ıÈÁ ¯Âʇ ‡ˆÓ ¨ÌÈÈÚ¯‚ Ìȇ¯˜‰‬‬ ‫גרעין‪ ,‬וכתוצאה מכך חוזק החומר וקשיותו גדלים )כל עוד‬
‫‪ÌÈ‚ˆÈÈÓ Ìȷ‰ˆ‰ ÌȯÂʇ‰ ¨¯ÓÂÁ‰ ÈÓ¡ ˙‡ ÌÈ‚ˆÈÈÓ ¯Âȇ· ÌÈÓ„‡‰‬‬ ‫הטמפרטורה אינה גבוהה מאוד(‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים שוני בתכונות‬
‫‪ÌÈÓ¡© ÌÈÓ‰ÈÊ ÌÈ‚ˆÈÈÓ ÌÈÏÂÁΉ Ìȯ„Ή ÂÏȇ ¨¯„ÂÒÓ È˘È·‚ ‰·Ó‬‬ ‫בין חומר חד‪-‬גבישי‪ ,‬רב‪-‬גבישי או אמורפי‪ .‬חומרים ֶקָרמיים‬
‫‪ÌÈÈÚ¯‚‰ ˙ÂÏ·‚ χ ˙˜ˆÓ˙‰‰ ˙Ú· ÌÈÚ‰ ®ÌȯÊ‬‬
‫ופולימרים במצב אמורפי או חד‪-‬גבישי נוטים להיות‬
‫שקופים לאור‪ ,‬ולעומתם אותם החומרים במצב רב‪-‬גבישי‬
‫)המכונה פֶריט(‪ ,‬הוא מגנטי‪ ,‬ויכול להמס בתוכו כמות‬ ‫נוטים להיות אטומים לאור‪ ,‬ולעתים בעלי ברק והחזרת אור‬
‫מועטה של אטומי פחמן‪ .‬בטמפרטורה של ‪ 912°C‬הברזל‬ ‫בדומה למראה‪ .‬קיימים גם חומרים ֶקרמיים ופולימרים‬
‫עובר שינוי מבנה )מעבר אלוטרופי(‪ ,‬ויוצר מבנה קובי‬ ‫בעלי סדר אטומים לטווח קצר בלבד; חומרים אלו מכונים‬
‫ממורכז‪-‬פאה )המכונה אוֹ ְס ֶטנ ִיט(‪ ,‬שאינו מגנטי ויכול‬ ‫חומרים זכוכיתיים‪ ,‬או חומרים אמורפיים‪ ,‬ותכונותיהם‬
‫להמס בתוכו כמות גדולה בהרבה של אטומי פחמן‪ .‬מבנה‬ ‫שונות במידה רבה מאלה של מוצקים גבישיים‪.‬‬
‫זה יציב עד טמפרטורה של ‪ ,1,394°C‬שבה מתרחש מעבר‬
‫אלוטרופי שני‪ ,‬המסתיים ביצירת מבנה קובי ממורכז‪-‬גוף‪,‬‬ ‫פולימורפיות‬
‫מגנטי‪ ,‬המכונה דלתא‪-‬ברזל‪ .‬הפריט והדלתא‪-‬ברזל הם‬ ‫פולימורפיות )‪ ,polymorphism‬ביוונית — ”רב‪-‬צורתיות“(‬
‫בעלי מבנה גבישי דומה‪ ,‬אך הפריט הוא רך יותר ויכול‬ ‫פירושה‪ ,‬שחומר מופיע במבנים גבישיים שונים בתנאים‬
‫להמס בתוכו ריכוז נמוך יותר של פחמן‪.‬‬ ‫שונים של לחץ ו‪/‬או טמפרטורה‪ ,‬בלא שיחול כל שינוי‬
‫דוגמה חשובה נוספת היא של היסוד פחמן‪ ,‬היכול‪ ,‬במצב‬ ‫בהרכבו הכימי‪ .‬ביסודות טהורים‪ ,‬תופעה זו נקראת גם‬
‫מוצק‪ ,‬להתקיים כגרפיט )מבנה הֶקסָגוֹנ ָלי(‪ ,‬כיהלום )מבנה‬ ‫אלוֹטרוֹפִּית‪.‬‬
‫קבּי(‪ ,‬ככדור ‪ C60‬המכיל ‪ 60‬אטומי פחמן )‪,fullerene‬‬ ‫חומרים קרמיים רבים‪ ,‬כגון סיליקה )‪ ,(SiO2‬הם‬
‫או ‪ ,(buckyball‬וכן בצורה של ננו‪-‬צינוריות‪ .‬בכל אחד‬ ‫פולימורפיים‪ .‬תופעת האלוטרופיות בברזל‪ ,‬שהוא‬
‫מהחומרים הללו‪ ,‬העשויים כולם מפחמן טהור‪ ,‬ישנם‬ ‫המרכיב העיקרי של פלדות )סגסוגות על בסיס ברזל‪-‬‬
‫קשרים שונים בין האטומים‪ ,‬וכתוצאה מכך הם מתאפיינים‬ ‫פחמן(‪ ,‬מאפשרת ליצור פלדות בעלות מבנים גבישיים‬
‫במראה שונה ובתכונות שונות‪.‬‬ ‫שונים ותכונות שונות באמצעות טיפולים תרמיים שונים‪.‬‬
‫היהלום הלבן הוא מינרל גבישי יקר‪-‬ערך‪ ,‬המורכב‬ ‫זוהי אחת הסיבות לכך‪ ,‬שבמרוצת השנים הפכו הפלדות‬
‫מפחמן בלבד‪ .‬זהו אוצר טבע‪ ,‬ראשון בין אבני החן‪ .‬היהלום‬ ‫לחומרי המבנה הנפוצים ביותר‪ .‬כאשר מחממים ברזל טהור‬
‫נוצר בטבע במעמקי האדמה )‪ 450-150‬קילומטרים‪ ,‬או‬ ‫מטמפרטורת החדר‪ ,‬הוא עובר שני מעברים אלוטרופיים‬
‫אפילו יותר(‪ ,‬שם שוררים תנאים של לחץ גבוה )כ‪40,000-‬‬ ‫בטרם יותך ויהפוך לנוזל בטמפרטורה של ‪.1,538°C‬‬
‫∑‬ ‫אטמוספרות( וטמפרטורות גבוהות )‪ 1,200-1,000‬מעלות‬ ‫בטמפרטורת החדר‪ ,‬לברזל יש מבנה קובי ממורכז‪-‬גוף‬

‫‪057‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ‫‪ÔÁ È·‡Â ÌÈ‚È¯Ò ¨ÌÈϯÈÓ ÏÚ‬‬

‫צלזיוס‪ ,‬בקירוב(‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬היהלומים נוצרים ממאגמות‬ ‫∑‬

‫עשירות בפחמה )קרבונט(‪ .‬לאחר שנוצרו‪ ,‬היהלומים‬
‫עשויים להימצא עוד זמן רב במעטפת כדור‪-‬הארץ‪ ,‬עד‬
‫אשר הם מועלים אל פני השטח בהתפרצויות של מאגמה‪,‬‬
‫הנקראת ִקי ְמבְֵרלִיט‪ .‬עם התבלות הקימברליט‪ ,‬היהלומים‬
‫נסחפים בנחלים‪ ,‬ויוצרים לעתים מרבצים משניים בתוך‬
‫הסחף‪ .‬אף שהיהלומים אינם יציבים מבחינה אנרגטית‬
‫בתנאי סביבה סטנדרטיים‪ ,‬למזלנו תהליך התפרקותם אטי‬
‫מאוד‪ ,‬ולכן אנו זוכים ליהנות מהם‪ .‬אפשר לייצר יהלומים‬
‫מלאכותיים במעבדה באמצעות גלי פלזמה בלחצים גבוהים‬
‫ובטמפרטורות גבוהות‪ .‬בתהליך זה נעשה שימוש ברסיסים‬
‫קטנים של יהלומים טבעיים‪ ,‬המהווים מרכזי גידול‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬נכון להיום לא הצליחו לייצר יהלומים מלאכותיים‬
‫‪¯Â˘ÈÓ‰ ÍÂ˙· ̉ÈÈ· ÌÈ¯Â˘˜‰ ¨ÔÓÁÙ ÈÓ¡ Ï˘ ÌÈ˘Â˘ÓÓ ÈÂ· ËÈÙ¯‚‰‬‬ ‫המשתווים בניקיונם‪ ,‬בשקיפותם ובגודלם ליהלומים‬
‫·˜˘¯‪¨ÏÂÁÎ ¯Â„ÎÎ ¯Âȇ· ‚ˆÂÈÓ‰ ¨ÔÓÁÙ Ì¡ ÏÎ ÆÌȘÊÁ ÌÈÈËϘ ÌÈ‬‬ ‫הטבעיים‪.‬‬
‫˜˘‪ÂÊ ˙¯·Á˙Ó ˙·΢‰ Æ¯Â˘ÈÓ‰ ÍÂ˙· ÌÈÙÒÂ ÔÓÁÙ ÈÓ¡ ‰˘ÂÏ˘Ï ¯Â‬‬ ‫היהלום הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬אחד הפולימורפים של פחמן‪.‬‬
‫‪Ìȯ˘Ù‡Ó ¨Í¯ ˙ÂÈ‰Ï ËÈÙ¯‚Ï ÌÈӯ‚‰ ¨ÌÈ˘ÏÁ ÒχÂ≠¯„≠ԇ ȯ˘˜· ÂÊÏ‬‬
‫‪ÔÓÁÙ‰ È¯Â˘ÈÓ ¨Ô¯ÙÈÚ· ÌÈ·˙ÂÎ ¯˘‡Î Æ˙Â¯ÙÚ ¯ÂˆÈÈÏ Â· ˘Ó˙˘‰Ï‬‬
‫גביש היהלום מורכב מתא יחידה קבּי‪ ,‬שבו קשור כל‬
‫‪¯ÈÈ‰ ÏÚ Ìȯ‡˘ ÌÈ„¯Ù ¨‰Ê È·‚ ÏÚ ‰Ê ÌȘÈÏÁÓ ÌÈ˘Â˘Ó‰‬‬ ‫אטום פחמן בקשרים קוולנטיים עם ארבעה אטומי פחמן‬
‫נוספים‪ .‬באופן זה נוצרים טֶטָרהֶדרים של אטומי פחמן‪.‬‬
‫וגרמניום )‪ .(Ge‬זהו מבנה יציב ביותר )כלומר‪ ,‬בעל רמה‬ ‫מבנה זה‪ ,‬שתא היחידה שלו מוצג באיור‪ ,‬קרוי מבנה‬
‫אנרגטית נמוכה(‪ ,‬מפני שזוגות האלקטרונים המעורבים‬ ‫יהלום‪ ,‬והוא אופייני גם ליסודות נוספים‪ ,‬דוגמת סיליקון‬
‫בקשרים הקוולנטיים מרוחקים זה מזה במידה מרבית‪.‬‬
‫יציבותו של המבנה היא המעניקה ליהלום את חוזקו‬
‫וקשיותו הגבוהים‪ .‬בסולם ‪ — 1) 10-1‬הרך ביותר‪10 ,‬‬
‫— הקשה ביותר(‪ ,‬שהציע המינרלוג פרידריך מוס )‪(Mohs‬‬
‫לתיאור ההתנגדות לשריטה של מינרלים שונים‪ ,‬ליהלום‬
‫יש קשיות ‪ ,10‬הגבוהה ביותר מבין כל החומרים בטבע‪ .‬לכן‬
‫אפשר להשתמש בו לעיבוד חומרים אחרים‪ ,‬כגון חיתוך‪,‬‬
‫השחזה וליטוש‪.‬‬
‫גרפיט הוא פולימורף נוסף של היסוד הפחמן‪ .‬אך בשונה‬
‫מהיהלום‪ ,‬הגרפיט בנוי משכבות המכילות משושים של‬
‫אטומי פחמן‪ ,‬כמתואר באיור שלמעלה‪ .‬בתוך כל שכבה‬
‫כזאת‪ ,‬אטומי הפחמן קשורים ביניהם בקשרים קוולנטיים‬
‫חזקים‪ ,‬כאשר כל אטום פחמן במישור קשור לשלושה אטומי‬
‫פחמן נוספים הנמצאים בסמוך אליו‪ .‬השכבות מתחברות זו‬ ‫‪ÌÈ‚ˆÈÈÓ ÌÈÏÂÁΉ Ìȯ„Ή ÆÌÂÏ‰È ‰·Ó Ï˘ ‰„ÈÁÈ ‡˙ — ÔÈÓÈÓ ÆÌÂωÈ‬‬
‫לזו בקשרי ואן‪-‬דר‪-‬ואלס חלשים‪ .‬קשרים חלשים אלו בין‬ ‫‡‪Ɖ¯˜È Ô·‡Ï ·˘Á‰ ¨ÌÂÏ‰È ˘È·‚ Ï˘ ÌÂψ˙ — Ï‡Ó˘Ó ÆÔÓÁÙ ÈÓÂË‬‬
‫השכבות גורמים לגרפיט להיות רך )בניגוד ליהלום‪ ,‬קשיות‬ ‫‪¯Â„ÈÒ ÏÚ ˙„ÓÏÓ Ô‰Ó ‰¢‰ ¯Â‡‰ ˙¯ÊÁ‰Â ˙Â¢‰ ®facets© ˙‡ى‬‬
‫‚·‪˙Ú‚ÂÙ‰ ¯Â‡‰ Ô¯˜Ï ˙ÈÒÁÈ ‰¢ ˙ÂÈÂÂÈÎ ÏÚ· È˘È‬‬
‫הגרפיט היא כ‪ 2-1-‬בסולם מוס(‪ ,‬ומאפשרים להשתמש‬

‫‪058‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ‫בו )בתערובת עם חומרים אחרים‪ ,‬כגון חרסית( לייצור‬
‫עפרונות‪ .‬שימושים נוספים בגרפיט‪ :‬הכנת פלדות‪ ,‬מוטות‬
‫בכורים גרעיניים‪ ,‬ומרכיבים מחזקים בחומרים מרוכבים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1985‬התגלתה צורה נוספת של פחמן‪ ,‬הקרויה‬
‫פלֶֶרן )‪ .(fullerene‬מדובר במולקולת פחמן )קשרים‬
‫‪ËÈÙ¯‚ ÁË˘Ó ‰¯ÈÎÊÓ ÂÊ ‰Ï˜ÏÂÓ — armchair ÒÂÙÈËÓ ÔÓÁÙ ˙ȯÂȈ≠Â‬‬ ‫קוולנטיים( בעלת צורה כדורית חלולה )מבנה חלול סגור‬
‫‪˙ÂȯÂȈ≠Â‰ Ɖ·Ó· ÔÓÁÙ ÈÓ¡ ÌÈ‚ˆÈÈÓ ÌÈÏÂÁΉ Ìȯ„Ή ÆÛÙÂÎÓ‬‬ ‫קרוי מבנה גאודזי(‪ .‬גילויה של צורה זו‪ ,‬הקיימת בפיח‬
‫‪¨˙Ú·ËÎ ¯‚Ò ÏÙ˜˘ ËÈÙ¯‚ ¯Â˘ÈÓÎ ‰‡¯‰ ¨Í¯‡ÂÓ Ô¯ÏÂÙ ÔÈÚÓ ˙‰Ó‬‬ ‫)אפילו בפיח של נר שעווה ניתן למצוא כמויות זעירות של‬
‫‪È¯ÏÂÙ ¯Â„Î≠ȈÁ „ˆ ÏÎÓ ÛÒÂ ÂÈχ˘Â‬‬
‫פולרן( ובמרחב הבין‪-‬כוכבי‪ ,‬זיכתה את מגליה‪ ,‬רוברט קארל‬
‫)‪ ,(Curl‬הרולד קרוטו )‪ (Kroto‬וריצ‘רד סמלי )‪,(Smalley‬‬
‫פולר )‪ ,(Buckminster “Bucky” Fuller‬שהציג את מבנה‬ ‫בפרס נובל לכימיה לשנת ‪ .1996‬בַּאקמינסטרפולרן‪ ,‬או‬
‫הביתן האמריקני הגאודזי שעיצב בתערוכה בינלאומית‬ ‫פחמן ‪) 60‬על שום ‪ 60‬אטומי הפחמן המרכיבים מולקולה‬
‫במונטריאול כבר בשנת ‪ .1967‬מכיוון שלמולקולת ‪C60‬‬ ‫זו(‪ ,‬הוא הפולרן הראשון שהתגלה במשפחת הפלֶֶרנים‪,‬‬
‫צורה כמו זו של כדורגל אנגלי‪ ,‬דבק במולקולה זו הכינוי‬ ‫שהם חומרים בעלי מבנה גבישי מולקולרי‪ .‬עם חלוף הזמן‬
‫”כדור באקי“‪.‬‬ ‫נתגלו מולקולות פחמן נוספות השייכות גם הן למשפחת‬
‫ישנו גביש מולקולרי שבו המוטיב הממוקם בנקודות‬ ‫החומרים הפולרניים‪ .‬כל הפולרנים מורכבים משילוב‬
‫הסריג של תא קבּי ממורכז‪-‬פאה הוא מולקולות של פולרן‪,‬‬ ‫בין טבעות משושות )הקסגונים( לטבעות מחומשות‬
‫ולא אטומים יחידים‪ .‬ניתן לייצר במעבדה גבישי פולרן‪,‬‬ ‫)פנטגונים(‪ .‬מולקולת באקמינסטרפולרן נקראת על שמו‬
‫למשל על‪-‬ידי העברת זרם חשמלי חזק בין שתי אלקטרודות‬ ‫של האדריכל והמתמטיקאי הנודע ריצ‘רד באקמינסטר‬
‫גרפיט הנמצאות באטמוספרה של גזים אצילים‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬המחקר והפיתוח בתחום הפולרנים התרחב‬
‫והתקדם במידה רבה‪ ,‬וסביר להניח שתחום זה ימשיך‬
‫להתפתח גם בעתיד‪.‬‬

‫ננו‪-‬צינוריות פחמן‬
‫ננו‪-‬צינוריות פחמן )‪ ,carbon nanotubes‬למעלה( הן‬
‫מעין פולרן מוארך‪ .‬הן מתקבלות על‪-‬ידי קיפול מישור‬
‫יחיד של גרפיט והוספת חצי כדור פולרני מכל צד של‬
‫המבנה הגלילי‪ ,‬כך שנוצר מבנה חלול סגור‪ .‬ננו‪-‬צינוריות‬
‫אלה מורכבות ממשטח משושי פחמן‪ ,‬בדומה לגרפיט‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬להבדיל ממבנה הגרפיט‪ ,‬בננו‪-‬צינוריות קיימים גם‬
‫מחומשים‪ ,‬ולעתים אפילו משובעים המורכבים מאטומי‬
‫פחמן‪ ,‬המונעים מהשטח להיות מישורי‪.‬‬
‫מבנה נוסף זה של פחמן‪ ,‬שהתגלה לראשונה בשנת‬
‫‪ ,1991‬אינו קיים בטבע‪ ,‬אלא מיוצר באופן מלאכותי‪.‬‬
‫לננו‪-‬צינוריות פחמן תכונות ייחודיות‪ ,‬הנובעות מהמבנה‬ ‫‪¨ÔÓÁÙ ÈÓ¡ ÌÈ˘È˘Ó ‰ÈÂ·‰ ¨®Ô¯ÏÂÙ¯ËÒÈÓ˜‡·© C∂∞ ˙ϘÏÂÓ‬‬
‫הייחודי שלהן‪ .‬הן בעלות מוליכות חשמלית טובה‪ ,‬וכן‬ ‫‪ÆÔÓÁÙ‰ ÈÓ¡ ˙‡ ÌÈ‚ˆÈÈÓ ‰ÂÓ˙· ÌÈÏÂÁΉ Ìȯ„Ή Æ¯Â‚Ò ‰·Ó ÌȯˆÂȉ‬‬
‫קיים בהן שילוב נדיר של חוזק גבוה מחד גיסא‪ ,‬וגמישות‬ ‫‪‰‰Ê ‰·Ó‰ ÆÌÈ‚ËÙ ±≤≠Ó ÌÈ‚Ҙ‰ ≤∞≠Ó ˙·Î¯ÂÓ ‰Ï˜ÏÂÓ‰‬‬
‫·ˆ‪Ï‚¯Â„ÎÏ Â˙¯Â‬‬
‫∑‬ ‫מצוינת מאידך גיסא‪ .‬שימושים עתידיים אפשריים של‬

‫‪059‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬

‫ישראל על המפה‬ ‫ננו‪-‬צינוריות כוללים מעגלים אלקטרוניים מדויקים‪ ,‬מסכי‬
‫בשנת ‪ 1984‬התחוללה סערה גדולה בקהילת‬
‫הקריסטלוגרפיה בעולם‪ ,‬כאשר חוקר ישראלי מהפקולטה‬
‫להנדסת חומרים בטכניון‪ ,‬פרופ‘ דני שכטמן‪ ,‬פרסם יחד‬
‫עם עמיתים מאמר הדן בגבישים בעלי ”סימטריה אסורה“‪.‬‬
‫שכטמן ועמיתיו גילו את התופעה כבר ב‪ ,1982-‬אך בשל‬
‫ספקותיהם של חוקרים שונים בקהילה המדעית‪ ,‬נדרשו‬
‫כשנתיים עד אשר המאמר פורסם בכתב‪-‬עת‪.‬‬
‫הגבישים שגילו שכטמן ושותפיו‪ ,‬המכונים קווזי‪-‬גבישים‬
‫)‪ ,(quasicrystals‬אינם מקיימים את חוקי ”הסימטריה‬
‫הגבישית הקלאסית“‪ ,‬ששלטו בתחום הקריסטלוגרפיה‬
‫במשך שנים רבות‪ .‬לפי הקריסטלוגרפיה הקלאסית‪” ,‬גביש“‬
‫מוגדר כסידור תלת‪-‬ממדי של אטומים בעל מחזוריות‬
‫העתקות )‪ (translational periodicity‬לאורך שלושת‬
‫ציריו הראשיים‪ .‬את המרחב הדו‪-‬ממדי ניתן לרצף במלואו‬
‫באריחים מרובעים‪ ,‬מלבניים‪ ,‬משולשים או משושים‪ .‬הדבר‬
‫נובע מכך‪ ,‬שלמצולעים אלו יש זוויות קדקודיות השוות‬
‫למנות שלמות של ‪ .2π‬שילוב של פעולות סיבוב מסדר ‪,2‬‬
‫‪ 4 ,3‬ו‪) 6-‬כלומר‪ ,‬סיבוב בשיעור של ‪2π/4, 2π/3, 2π/2‬‬
‫ו‪ ,2π/6-‬בהתאמה( עם ‪ 14‬סריגי ברווה מניב ‪ 230‬קבוצות‬
‫מרחביות )‪.(space groups‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קווזי‪-‬גבישים מגלמים סוג חדש של סדר‪,‬‬
‫בין גבישי לאמורפי‪ .‬קווזי‪-‬גבישים מוגדרים כחומרים‬
‫אל‪-‬גבישיים בעלי סדר מושלם לטווח ארוך‪ ,‬החסרים‬
‫מחזוריות העתקות בשלושה ממדים‪ .‬חלקה הראשון‬
‫של הגדרה זו מתבטא בהופעת נקודות דיפרקציה חדות‪,‬‬
‫וחלקה השני — בקיום סימטריית סיבוב שאינה לפי‬
‫הקריסטלוגרפיה הקלאסית )דהיינו‪ ,‬פעולות סיבוב מסדר‬
‫‪ 5‬או מסדר גבוה מ‪ .(6-‬באיור נראות תבניות דיפרקציית‬
‫אלקטרונים מקווזי‪-‬גבישים‪ .‬בדיפרקציית אלקטרונים‬
‫משתמשים בקרן אלקטרונים בעלי אנרגיה גבוהה‬
‫)‪ ,(~400-100 keV‬קרן אלקטרונים שלה — על פי הפיזיקאי‬
‫הצרפתי לואי דה ברולי )‪ — (de Broglie‬תכונות של גל‪.‬‬
‫אלקטרונים אלו עוברים דיפרקציה בפרוסה דקה של חומר‪,‬‬
‫ה“שקופה“ לאלקטרונים‪.‬‬
‫תגליתם של שכטמן ועמיתיו שברה את המוסכמות‬
‫בתחום הקריסטלוגרפיה‪ .‬בעקבותיה נמצאו מאות גבישים‬
‫חדשים‪ ,‬שנחשבו עד אז כבלתי אפשריים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי‬
‫המבנה הקווזי‪-‬גבישי משפיע על תכונות החומר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫‪ÔÁ È·‡Â ÌÈ‚È¯Ò ¨ÌÈϯÈÓ ÏÚ‬‬
‫∑‬
‫טלוויזיה בעלי רזולוציה גבוהה‪ ,‬שימושים ברפואה )לדוגמה‪,‬‬
‫להשמדת תאים סרטניים באופן ממוקד(‪ ,‬גשרים‪ ,‬שלדת‬
‫מכוניות קלה וחזקה במיוחד‪ ,‬וחלקי מטוסים‪.‬‬
‫ביו‪-‬מינרליזציה‬
‫גבישים ותהליכי התגבשות קיימים גם בגוף החי‪ .‬המרכיב‬
‫האי‪-‬אורגני העיקרי של העצם הוא מינרל בשם אפטיט‬
‫)‪ .(Apatite‬מינרל זה שייך למשפחת הסידן זרחתיים‬
‫)‪) (Calcium Phosphates‬וראו‪ :‬ספי רז — ”עשיית סדר‬
‫בסידן פחמתי אמורפי“‪” ,‬גליליאו“ ‪.(82‬‬
‫בצורתם הסינתטית‪ ,‬מינרלים אפטיטיים ֶקרמיים‬
‫מעודדים בנייה והיצמדות של רקמות קשות‪ ,‬כגון עצם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬זה כ‪ 30-‬שנים חלק מיצרניות השתלים האורתופדיים‬
‫והדנטליים מצפות את מוצריהן‪ ,‬שביסודם עשויים ממתכות‬
‫כגון טיטניום וסגסוגותיו‪ ,‬בציפויי אפטיט סינתטיים‪.‬‬
‫ציפויים אלו משפרים את קיבוע השתל על‪-‬ידי יצירת‬
‫רקמה גרמית סביבו‪ ,‬תוך מניעת היווצרות של רקמה סיבית‬
‫חלשה באזור הממשק שתל‪/‬עצם‪ .‬במעבדה לביו‪-‬חומרים‬
‫וקורוזיה שבאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬שאליה שייכים מחברי‬
‫מאמר זה‪ ,‬נחקרים בשנים האחרונות תהליכים שונים‬
‫המשפיעים על האינטראקציה של תאים בוני‪-‬עצם עם פני‬
‫השטח‪ .‬מוצגות כאן תמונות מיקרוסקופיות‪ ,‬הממחישות‬
‫את מורפולוגיית פני השטח של ציפויי הידרוקסיאפטיט‬
‫סינתטיים‪ ,‬שיוצרו באמצעות תהליך אלקטרוכימי‪.‬‬
‫©‡® ˙‪‰ÓÈ‚„Ó‰ ®SEM© ˜¯ÂÒ ÌÈ¯˘χ Ù˜Ò¯˜ÈÓ ˙ÂÓ‬‬
‫‡˙ ‪ÈÂÙȈ Ï˘ Áˢ‰ ÈÙ ÏÚ ˙Âȷ·˜‰Â ˙È˙ÈÁÂω ‰È‚ÂÏÂÙ¯ÂÓ‰‬‬
‫‪ÌÂÈËÈË È·‚ ÏÚ ÈÓÈί˘χ ÔÙ‡· Ú˜Â˘˘ ¨ÈË˙ÈÒ ËÈËÙ‡ÈҘ¯„ȉ‬‬
‫‪˙˜„ ∂∞ ¯Á‡Ï ‰Óψ˘ ®AFM© ÈÓ¡ ÁÂÎ Ù˜Ò¯˜ÈÓ ˙ÂÓ˙ ®·© Ư‰Ë‬‬
‫˘‪¯Â‰Ë ÌÂÈËÈË È·‚ ÏÚ ÈÓÈί˘χ ÈÂÙȈ ÍÈω˙ Ï‬‬
‫‪060‬‬
‫‚‪‡ÈÏÈÏ‬‬
‫‪ı¯Ó‬‬
‫∏∞∞≤‬
 ÔÂÁÂÓ
ȯÂÊÁÓ È„ÓÓ≠˙Ï˙ ¯Â„ÈÒ ÏÚ· ¯ÓÂÁ ∫˘È·‚
Æ˙ÂϘÏÂÓ Â‡ ÌÈÂÈ ¨ÌÈÓ¡ Ï˘ ÁÂÂË≠ͯ‡Â
Æ˙ÈÏ‚ ˙‚‰˙‰ ˙ÈÈÙ‡Ó‰ ‰ÚÙÂ˙ ∫˙Âη‡˙‰
ÌÈÏ‚ È˘ Ï˘ ¯Â·ÈÁ‰ ˙‡ˆÂ˙ ‡È‰ ÌÈÏ‚ ˙Âη‡˙‰
˜¯ ‡Ï ‰ÈÂÏ˙ ¯Â·ÈÁ‰ ˙‡ˆÂ˙ Æ®‚ÂÒ Â˙‡ È·©
ÚÙÂÓ‰ È˘¯Ù‰· Ì‚ ‡Ï‡ ÌÈÏ‚‰ È˘ ˙ÂÓˆÂÚ·
È˘ ÌÈ˘‚Ù ̉·˘ ˙ÂÓÂ˜Ó Ì˙‡· ÆÌ‰Ï˘ ®‰Ê‡Ù©
Ï˘ ˘¯Ù‰ ̉ÈÈ· ˘È˘ ͇ ¨‰Â¢ ‰ÓˆÂÚ ÈÏÚ· ÌÈÏ‚
¨®Ï‚ ͯ‡ ȇˆÁ Ï˘ È‚ÂÊ È˙Ï· ¯ÙÒÓ Â‡© Ï‚ ͯ‡ ȈÁ
ÊÊ˜Ó „Á‡ Ï‚ Ï˘ Â‡È˘ — ¢˙ү‰ ˙Âη‡˙‰¢ ‰È‰˙
˙ÂÓÂ˜Ó Ì˙‡·Â ¨ÍىϠ¨¯Á‡‰ Ï‚‰ Ï˘ ÏÙ˘‰ ˙‡
¯ˆÂÂÈÈ ¨¯Â‡ ÈÏ‚ ̉ ÌÈÏ‚‰ ̇ Æ‰Ê ˙‡ ‰Ê ÂÏË·È ÌÈÏ‚‰
Æ˘˘ ¯Âʇ· ¯Â¯˘È ¨Ï˜ ÈÏ‚ ̇ ¨¯ÂÁ˘ ¯Âʇ
·Â¯Ï ¨ÌÈÈÚ·Ë ÌÈÈ‚¯Â‡≠ȇ ÌȘˆÂÓ ÌȯÓÂÁ ∫ÌÈϯÈÓ
Æ˙ÂÚ·˜ ˙ÂÈÓÈΠ˙ÂÈϘÈÊÈÙ ˙ÂÂÎ˙ ÈÏÚ· ¨ÌÈÈ˘È·‚
Ư˙ÂÈ Â‡ „Á‡ ϯÈÓÓ ÈÂ˘Ú ÚÏÒ
˙ÈÈÈÙ‡ ‰ÚÙÂ˙ ∫®˙ÂÈ˙¯Âˆ≠·¯© ˙ÂÈÙ¯ÂÓÈÏÂÙ
ÈÓÈÎ ·Î¯‰ ÏÚ· ¯ÓÂÁ ‰·˘ ¨ÌÈÓÈÂÒÓ ÌȯÓÂÁÏ
ÌÈ¢ Ìȇ˙· ÌÈ¢ ÌÈÈ˘È·‚ ÌÈ·Ó ıÓ‡Ó Ú·˜
Ɖ¯Â˯ÙÓË Â‡Ø ıÁÏ Ï˘
˜ÒÂÚ‰ Ú„Ó ∫®ÌÈ˘È·‚‰ ˙¯Â˙© ‰ÈÙ¯‚ÂÏËÒȯ˜
˙ÂÈÈÂÒÈ ˙ÂËÈ˘·Â ÌÈÈ˘È·‚‰ ÌÈ·Ó‰ ÁÂÚÙ·Â ¯˜Á·
ÌÈ˘È·‚ Ï˘ Ì˙¯ˆÂÂȉ ÔÙ‡ ˙·¯Ï ¨ÌÁÂÚÙÏ
Æ̉È˙ÂÂÎ˙Â
‰Èʯ˜ ÌȯÓÂÁ≠ÂÈ·Ï ‰„·ÚÓ‰ ˘‡¯ ‡Â‰ ÊÚÈχ ÌÚ ¯¢„
ÊίÓ ¨·È·‡≠Ï˙ ˙ËÈÒ¯·È‡· ˙ÈÎÓ ‰Ò„‰Ï ¯ÙÒ‰≠˙È··
ÆÌȯÓÂÁ ˙Ò„‰Â Ú„ÓÏ ˙ÈÎ˙‰
ÆÂÊ ‰„·ÚÓ· ¯˜ÁÓ ˙˙ÈÓÚ ‡È‰ ÈÊ΢‡ ‰„ ¯¢„
ÌÈÊÂÁ‡ ÌÈ‚ˆÈÈÓ ÌȯÙÒÓ‰© Zr∂πÆμCu±≤Ni±±Al∑Æμ Ï˘ ÌÈ˘È·‚≠Èʘ ÔÂÈÙ‡
˙ÂÓ˙ ®‡© Æ®TEM© ¯„ÂÁ ÌÈ¯˘χ Ù˜Ò¯˜ÈÓ ˙ÂÚˆÓ‡· ®ÌÈÈÓ¡
˙¯·ÂÚ ˙È˘‡¯‰ ÌÈ¯˘χ‰ Ô¯˜˘Î ˙¯ˆÂ ¨Bright Field© ¯È‰· ‰„˘
ÌÈ˘È·‚≠Èʘ ‰‡¯Ó ®Ìȯ·ÂÚ Ìȇ ‰Èˆ˜¯ÙÈ„ È¯˘χ˘ „ÂÚ· ¨ÌˆÓˆ ͯ„
Æ®‰ÙȈ¯‰ ‰Ê‡Ù‰ ‡È‰ ‰ˆÈ¯ËÓ‰© ˙ÈÙ¯ÂÓ‡ ‰ˆÈ¯ËÓ· ÌÈÙ˜ÂÓ‰ ÌÈȯ„Î
‰·Ó ÌÂȘ ÏÚ ‰„ÈÚÓ‰ ¨˙ȯ„Ή ‰Ê‡Ù‰Ó ÌÈ¯˘χ ˙ÈȈ˜¯ÙÈ„ ®·©
È˘È·‚≠Èʘ
‫ ובעלי‬,‫גבישים הם מוליכים גרועים של חשמל וחום‬-‫קווזי‬
‫ קשיות גבוהה ועמידות גבוהה בשיתוך‬,‫מקדם חיכוך נמוך‬
.(‫)קורוזיה‬
‫סיפא‬
‫משחר ימי האנושות גילה האדם עניין בגבישים ובמבנה‬
‫ רק בעת החדשה הביאו חוקרים דוגמת‬,‫ ואולם‬.‫שלהם‬
‫ פון לאווה ובראג לפריצות דרך מדעיות בתחום‬,‫ברווה‬
‫ממדי‬-‫ הגבישים מאופיינים בסידור תלת‬.‫הקריסטלוגרפיה‬
‫ סידור‬.‫ יונים או מולקולות‬,‫טווח של אטומים‬-‫מחזורי ארוך‬
,‫ בין שהוא סינתטי )לדוגמה‬,‫זה משפיע על תכונות החומר‬
.(‫מינרלים או יהלום‬-‫ ביו‬,‫פלדה( ובין שהוא טבעי )לדוגמה‬
‫ המבנה הגבישי של חומר נתון משתנה כתלות‬,‫לעתים‬
,‫ תופעה המוכרת בשם פולימורפיות‬,‫בטמפרטורה ובלחץ‬
.‫ולכן תכונות החומר משתנות אף הן‬
-‫לישראל תרומה משלה לתורת הגבישים — גילוי קווזי‬
‫ידי פרופ‘ דני‬-‫גבישים בעלי ”סימטריה אסורה“ על‬
‫ שפריצות הדרך בתחום‬,‫ אפשר לצפות‬.‫שכטמן ועמיתיו‬
‫תורת הגבישים תמשכנה ותובלנה למיפוי חומרים חדשים‬
■ .‫ולפיתוחים טכנולוגיים חשובים‬

‫ תתארח ד"ר דנה אשכנזי בפורום "גליליאו" ותשמח לענות על‬,22:00-19:00 ‫ בשעות‬,16.3.08 '‫ביום א‬
www.ifeel.co.il/galileo :"‫ המעוניינים מוזמנים לפורום מדע וחברה באתר "גליליאו‬.‫שאלותיכם‬
:‫לקריאה נוספת‬
.(‫ עמנואל לוטם‬:‫ )תרגום‬2001 ,‫ הוצאת זמורה ביתן‬,‫ סימטריה נוראה‬,‫איאן סטיוארט ומרטין גולוביצקי‬
W. Schumann, Gemstones of the World, Sterling Publishing, N.Y. (1999).
D. Shechtman, I. Blech, D. Gratias and J.W. Cahn, Phase with long-range orientational order and no
translational symmetry, Physical Review Letters 53(20) (1984), pp. 1951-1953.
R. Tenne, L. Margulis, M. Genut and G. Hodes, Polyhedral and cylindrical structures of tungsten disulfide,
Nature 360 (1992), pp. 444-446.
N. Eliaz and M. Eliyahu, Electrochemical processes of nucleation and growth of hydroxyapatite on titanium
supported by real-time electrochemical atomic force microscopy, Journal of Biomedical Materials Research
A, 80(3) (2007), pp. 621-634.

061
‡ÈÏÈÏ‚
ı¯Ó
≤∞∞∏