Professional Documents
Culture Documents
1
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
תוכן עניינים
5 הקדמה ,מושגי יסוד והגדרות שיווי משקל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1
5 הקדמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1.1
5 מושגי יסוד בתרמודינמיקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1.2
6 הגדרות שיווי משקל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1.3
7 עבודה ,חוק ראשון ,חוק האפס ,אנרגיה ,חום וטמפרטורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2
7 מדידת עבודה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.1
7 עבודת שינוי גבולות ־ עבודה של מערכת דחיסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.2
8 עבודה בתהליך קוואזיסטטי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.3
9 החוק הראשון של תרמודינאמיקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.4
9 אנרגיה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.5
10 החוק הראשון עבור תהליך לא אדיאבטי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.6
10 טמפרטורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.7
10 עקרון המצב ,מערכת פשוטה ,חומר טהור וטבלאות קיטור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3
10 הקדמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.1
10 עקרון המצב ־ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . State Postulate 3.2
11 מערכת דחיסה פשוטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.3
11 אנרגיה פנימית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.4
12 תהליך בנפח קבוע ־ תהליך איזוחורי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.5
12 חום סגולי בנפח קבוע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.5.1
13 תהליך בלחץ קבוע ־ תהליך איזוברי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.6
13 אנטלפיה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.6.1
14 חום סגולי בלחץ קבוע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.6.2
14 חומר טהור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.7
16 טבלאות קיטור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.8
16 כללי נוזל דחוס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.9
16 משוואת המצב של גז אידאלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4
16 הקדמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4.1
17 אנרגיה פנימית ואנתלפיה של גז אידאלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4.2
18 הקשר בין cpל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . cv 4.3
18 תהליכים קוואזיסטטיים עבור גזים אידאלים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4.4
20 תהליך קוואזיסטטי פוליטרופי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4.5
22 נפח בקרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5
22 הקדמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.1
22 מעבר ממערכת סגורה לנפח בקרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.2
23 משפט שימור מסה עבור נפח בקרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.3
23 החוק הראשון עבור נפח בקרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.4
23 החוק הראשון כשינוי תכונה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.4.1
24 עבודת נפח בקרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.4.2
24 ניסוח החוק הראשון עבור נפח בקרה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.4.3
25 אנטלפיית סטגנציה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.5
25 תהליך תמידי ־ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . Steady State Process 5.6
25 נפח בקרה עם שני פתחים בתהליך תמידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.6.1
26 טורבינה ומדחס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.6.2
26 מצערת ). . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (Throttle 5.6.3
27 נחיר )מאט( ־ ). . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . Nozzle (Diuser 5.6.4
28 דוד )מחליף חום( ־ ). . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . Boiler (Heat Exchanger 5.6.5
28 נפח בקרה בתהליך לא תמידי ,מכונות חום והחוק השני של התרמודינמיקה )הרצאה . . . . . . . . . . . . . . . (6 6
28 נפח בקרה בתהליך לא תמידי ־ מיכל עם פתח אחד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.1
28 מילוי מיכל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.1.1
29 ריקון מיכל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.1.2
30 מכונות חום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.2
30 מבוא והגדרות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.2.1
31 מאגר חום ־ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . Heat Reservoir 6.2.2
32 מדי יעילות של מכונות חום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.2.3
32 החוק השני של התרמודינמיקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6.3
2
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
3
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
4
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
– מחזורי קיטור
– מחזורי קירור
– תחנות כוח הידראוליות
– מנועי בעירה פנימית
– למעשה כל נושא העוסק בעבודה ,נצילות ואנרגיה משתמש בעקרונות התרמודינמיקה
• לדוגמא אוויר בגליל סגור ע"י בוכנה הוא מערכת ,בעוד שחמצן שבאוויר לא מהווה מערכת.
־ מערכת שגבולותיה לא מאפשרים כניסה ויציאה של חומר ,כלומר כמות מערכת תרמודינמית סגורה )(Closed System .2
החומר שבתוך המערכת קבועה בזמן.
־ מערכת שגבולותיה כן מאפשרים כניסה ויציאה של חומר. מערכת תרמודינמית פתוחה )(Open System .3
.6תכונה ראשונית ) (Primitive Property־ תכונה ראשונית היא גודל הקשור למערכת שניתן לבצע עבורה בוחן )מדידה(,
תוצאת הבוחן מהווה את ערך התכונה .הבוחן צריך להתבצע ללא מידע מוקדם על המערכת ואינו יכול לגרום לשינויים בה.
־ תכונה שאי אפשר למדוד אותה ע"י ניסוי ישיר בלי לגרום לשינויים במערכת. תכונה נגזרת )(Derived Property .7
־ תכונה שערכה פרופורציונאלי להיקף המערכת. תכונה אקסטנסיבית )(Extensive Property .8
־ תכונה שערכה לא תלוי בהיקף המערכת )כמות החומר במערכת(. תכונה אינטנסיבית )(Intensive Property .9
V m
=v m = ,ρטמפרטורה או נפח סגולי ־ V • לדוגמא צפיפות )מסה סגולית( ־
• למעשה כל תכונה הנמדדת ביחס לנקודה כל שהיא בתוך המערכת )תכונות סגוליות( היא תכונה אינטנסיבית.
• כל תכונה סגולית ) (Specicמסומנת באות הקטנה המתאימה ,והיא התכונה הכללית )האקסטנסיבית( מחולקת במסה.
(State־ אוסף הערכים של כל התכונות הראשוניות מגדיר את מצב המערכת .שני מצבים זהים מצב מערכת )of a System .10
־ כל התכונות זהות.
־ רצף כל המצבים אשר המערכת עוברת דרכם בזמן שינוי מצב. מסלול )(Path .11
־ אם שינוי מצב המערכת קשור לשינוי מצב של מערכת אחרת )או שינוי בסביבה( ,אומרים אינטראקציה )(Interaction
.12
שאינטראקציה חלה בין שתי המערכות דרך המעטפת המשותפת.
5
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
.16תכונה )הגדרה כללית( ־ גודל ,Fששינויו אינו תלוי בתהליך אלא רק במצבי קיצון:
2
∧ dF = F2 − F1 dF = 0
1
2 2
⇒⇐ δF = dF = δF M (X, Y ) dX + N (X, Y ) dY = F2 − F1
1 1
– שיווי משקל מכאני מוכל בתוך שיווי משקל תרמודינמי ,שכן אם יפעל כוח חיצוני על מנת להפר את שיווי המשקל המכאני
הוא יבצע אינטראקציה עם המערכת.
• במערכת הנמצאת בשיווי משקל יציב ,כל שינוי סופי במערכת דורש שינוי סופי בסביבה.
.1שיווי משקל יציב :מצב שיווי משקל שכדי לשונותו דרוש בסביבה שינוי תמידי ובאותו סדר גודל.
.2שיווי משקל רופף :מצב שיווי משקל שכדי לשנותו מספיק שינוי זמני בסביבה ובסדר גודל קטן יותר.
.3שיווי משקל אדיש :מצב שיווי משקל שכדי לשנות מספיק שינוי זמני בסביבה ,אבל כדי ליצור קצב דרוש שינוי תמידי
בסביבה.
• שיווי משקל הדדי ־ מביאים שתי מערכות למגע ,אם אין אינטראקציה בינהן אומרים ששתי המערכות נמצאות בשיווי משקל
הדדי.
• חוק האפס של תרמודינמיקה ־ אם נתונות שלוש מערכות A, B, C ,וכל אחת מן המערכות Aו Bנמצאת בשיווי משקל הדדי
עם מערכת Cאזי גם מערכות Aו Bנמצאות בשיווי משקל הדדי אחת עם השניה )טרנזטיביות שיווי משקל(.
6
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
איור :1המערכת
• גודל העבודה:
syst
W12 ) = mg (x2 − x1
איור :2המערכת
7
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– כאשר peהוא לחץ חיצוני אקוויולנטי )הלחץ הפועל על המערכת ,משקל הבוכנה ,אטמוספרה ,קפיץ ,כל מה שפועל עליה(
ולאו דווקא זהה ללחץ בתוך המערכת:
mg Fspring
pe = Patm + +
A A
• סימן העבודה:
gas
W12 > 0 : p > pe
gas
W12 < 0 : p < pe
איור :3המערכת
• בתחילת התהליך המערכת בשיווי משקל .נגלגל גרגיר של חול תרמודינאמי )חול דק בעל מסה זניחה( אחד למדף ־ דבר הגורם
למערכת לעבור למצב שיווי משקל חדש ־ הנפח יעלה מעט ,הלחץ החיצוני האקוויולנטי ירד מעט:
B
X B
X
gas gas gas
δW12 = pe dV12 =⇒ WAB = δWn,n+1 = pe dVn,n+1
A A
תהליך זה נקרא תהליך קוואזיסטטי ,תהליך המורכב כולו ממצבי שיווי משקל ,ועבורו מתקיים ,p = peלכן נוכל לכתוב את
הסכום בצורת אינטגרל:
B
gas
WAB = pdV
A
.1
.2
8
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
– עבודה מכאנית:
δW = F dx
δW = pdV
– עבודת פיתול:
δW = M dφ
אנרגיה 2.5
• אנרגיה ־ תכונת מערכת ,פונקצייה של מצב ,כאשר שינוי אנרגיה בעזרת עבודה אדיאבטית בין שני מצבי קיצון:
adiab.
−W12 = E2 − E − 1
• למעשה החוק הראשון מאפשר מדידת שינוי האנרגיה של המערכת בין שני מצבים על ידי מדידת עבודה אדיאבטית בין מצבים
אלו.
• אנרגיה היא תכונה נגזרת ,לא ניתן למדוד אותה במצב נתון ,אלא רק את השינוי בה בין שני מצבים נתונים.
9
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
טמפרטורה 2.7
• תכונה המשותפת לכל המערכות הנמצאות בשיווי משקל הדדי תרמי.
• מערכת בעלת פרמטר עבודה קוואזיסטטית אחד )במקרה זה הגובה של הכספית( בשילוב של שני מצבים סטנדרטיים:
– מסקנה מיידית היא שעבור מערכת פשוטה דרושים רק שני פרמטרים ־ פרמטר העבודה הקוואזיסטטית והאנרגיה של
המערכת.
10
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• לפי עקרון המצב ,כל תכונה ) ηiכל עוד התכונות בלתי תלויות( היא פונקציה של Vו :E
אזי מתקיים:
(
) E = fE (ηi
) V = fV (ηi
מתקיים:
ועבור
(
V
=v
m
m = const
נוכל לכתוב:
pv − RT = 0
11
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
δQ − δW = dU
חשוב לשים לב שבצד אחד יש דיפרנציאל שלם )שכן אנרגיה היא תכונה( ,ובצד השני דחפרנציאלים חלקיים בלבד.
– מדוע? מפני שפרמטר העבודה הקוואזיסטטית היחיד שיש לנו הוא ,dVאם הנפח קבוע הפרמטר שווה לאפס ,שכן אין
שינוי נפח כלל.
Q12 = U2 − U1
• ועבור שינוי קטן ובשימוש במשוואה שפיתחנו עבור חום סגולי ,נוכל לרשום:
δQ = dU = mdu
12
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• במקרה ומתקיימים התנאים הבאים )התנאי השני תמיד נכון כי הנפח קבוע(:
(
∂u
∂T v = cv = const
dv = 0
kJ
= ] [cv
◦ kg · C
– חשוב לזכור שהמשוואה האחרונה נכונה אך ורק תחת הנחות מאוד מגבילות.
• חום סגולי בנפח קבוע cv־ חום הדרוש להעלאת טמפרטורה של 1ק"ג חומר במעלה אחת בתהליך בנפח קבוע .זו היא תכונה
אינטנסיבית.
– ניתן להכפיל את התכונה במסה ולקבל "קיבול חום" ,תכונה אקסטנסיבית ־ Cv = mcv
x
Q12 − W12 = U2 − U1 + p2 V2 − P1 V1
אנטלפיה 3.6.1
• אנטלפיה היא תכונה אקסטנסיבית ,ניתן להפוך אותה לאינטנסיבית:
H
= H = U + pV =⇒ h = u + pv
m
אם נגזור את הפונקציה )שוב דיפרנציאל שלם ,מפני שאנטלפיה היא תכונה(:
∂h ∂h
= dh dT + dp
∂T p ∂p T
13
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
δQ − δW x = dH
2
Q12 = m cp (T, p) dT
1
ולרוב נבחר:
) η = η (p, T
– בחירה זו לא תמיד אפשרית ,שכן לדוגמא עבור מים בלחץ של 1אטמוספרה ב 0מעלות צלזיוס ,החומר יכול להיות גם
נוזל וגם מוצק .מעבר לזאת ,אם נתבונן בדיאגרמת ,p − Tישנם אזורים מסויימים שעבורם יתבצע שינוי במערכת כאשר
הפרמטרים נותרים קבועים )במעברים בין הפאזות(.
14
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
איור :7דיאגרמות
– השטח מתחת לגרף של דיאגרמת p − vמייצג עבודה ,לכן לעיתים נוח להתבונן דווקא בדיאגרמה זו.
– הקווים בדיאגרמת p − Tמייצגים מעברי פאזות.
• תיאור מצב דו־פאזי )אד־נוזל(:
15
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– מצב דו־פאזי של מערכת דחיסה לא מוגדר ע"י ) (p, Tאלא ע"י (p, x) , (T, x) , (u, x) , (u, v) . . .
v ∼ vf , dv = 0
.2אנרגיה פנימית של נוזל דחוס :פונקציה "חזקה" של טמפרטורה וכמעט לא תלויה בלחץ:
∂u ∂u
= du dT + dv =⇒ du ≈ cv dT
∂T v ∂v v
pv = RT
16
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• גזים המצייתים לחוק הגזים האידאלי נקראי גזים אידאלים ,לדוגמא אוויר ,ארגון ,הליום וחנקן.
• ניתן לכתוב את המשוואה במספר דרכם בהתאם לצורך:
pV = mRT
V h
m3
i
=v =⇒ pv̄ = R̄T, = ]̄[v mol
m
pV = nRT
• חשוב לציין שגז אידאלי לא קיים ,אך לגזים רבים ניתן להתייחס כגזים אידאלים כאשר השגיאה ≥ .%1
• עבור גזים דחוסים במיוחד ,לא ניתן להתייחס אליהם כגזים אידאלים .על מנת לבדוק זאת הגדרנו מקדם דחיסות )Compressibility
:(Factor
pv
=Z
RT
כאשר עבור גז אידאלי מקדם הדחיסות שווה לאחד.
– כאשר אנו עובדים בלחצים גבוהים ,להרבה מאוד גזים )לדוגמא קיטור ,אדי מים( לא ניתן להתייחס כגז אידאלי ,כעיקרון
ככל שהלחץ קרוב יותר ללחץ הקריטי )הלחץ בנקודה הקריטית( כך הסטייה של מקדם הדחיסות מ 1תגדל.
– נשים לב כי המשוואה )והגרף אותו ניתן לגזור ממנה( נכונים עבור כל גז.
) u (T, v) = u (T
• לכן עבור גז אידאלי ,קיבול החום בלחץ קבוע )תהליך איזוברי( הופך לדיפרנציאל שלם:
du
= ) cv (T =⇒ du = cv (T ) dT
dT
ולכן אם נבצע אינטגרציה בין T1אל T2נוכל להתחשב רק בנקודות הקצה:
T2
= ∆u ) cv (T ) dT = u (T2 ) − u (T1
T1
– נגלה בהמשך שעבור גזים מסויימים cvהוא קבוע )בקורס שלנו לפחות( ,אבל ככלל עלינו להשאיר אותו בתוך האינטגרל.
• באותו האופן ניתן להגיע לכך שגם האנתלפיה תלויה בטמפרטורה בלבד ,בדיוק באותה הצורה:
T2
dh
= ) cp (T = =⇒ ∆h ) cp (T ) dT = h (T2 ) − h (T1
dT
T1
17
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
h (T ) = u (T ) + pv = u (T ) + RT
– כמובן מדובר תמיד על אותו גז ספציפי ,המשוואות נכונות עבור כל גז אידאלי ,אבל ערכי הקיבול חייבים להיות ביחס
לאותו הגז.
איור :9גרף
– ניתן לראות כי ברוב הטווחים ההנדסיים ,קיבול החום של גזים חד ודו אטומיים קבועים.
18
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– החוק הראשון:
∆U = Q − W
– משוואת המצב:
pV = mRT
2
dv = 0 =⇒ w = 0 =⇒ Q = ∆U = m ]cv dT = mcv (T2 − T1 ) [J
1
– עבור cvקבוע!
– עבודה קוואזיסטטית:
– החוק הראשון:
2
= Q = ∆H ]mcp dT = mcp (T2 − T1 ) [J
1
או
∆u = ∆h = 0
– ולכן מהחוק הראשון וחוק הגז האידאלי ,אם נבצע אינטגרציה נקבל:
( 2
Q = W = 1 pdV V2 p1
=⇒ Q = W = mRT · ln = p1 V1 m · ln
p = mRT
V
V1 p2
חשוב לשים לב לכך שהפכנו את האינדקסים במעבר בין הנפח ללחץ )זו לא טעות!(.
– ניתן לחשוב על זה בצורה אינטואיטיבית ,בכך שכל החום שנכנס למערכת יוצא מיד לעבודה ־ אין שינוי באנרגיה של
המערכת.
19
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– קיבלנו קשר בין שתי תכונות שונות דרך קבוע אחד ,קשר כזה הוא רב עוצמה שכן הוא מאפשר לנו לגלות בקלות תכונות
החסרות לנו.
– נגזור קשרים כלליים מהביטוי בעזרת מניפולציות עם משוואת המצב:
T V k−1 = const.
−k
p2
v2
pV k = const. p1 = v1
p k−1
k−1
k
k T2 p2
T = const. T1 = p1
– בעזרת הקשרים האלו נפתח מספר ביטויים עבור העבודה בתהליך אדיאבטי )נוכל לבחור את המתאים לנו לפי הנתונים(:
k−1 !
1 mRT1 p2 k
= ) W = −∆U = mcv (T1 − T2 = ) (p1 V1 − p2 V2 1−
k−1 k−1 p1
• חשוב לשים לב שהתהליך מוגדר לכל גז )וגם לנוזל( ,לאו דווקא עבור גז אידאלי.
• מקרים מיוחדים:
n = ±∞ =⇒ pv ∞ = const
20
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
n = 0 =⇒ pv 0 = const
n = 1 =⇒ pv = const
• תהליכים אמיתיים של דחיסה או התפשטות של גז הם כמובן לא אדיאבטיים או איזותרמיים ,אבל נוכל להעריך אותם בצורה
נוחה למדי בעזרת תהליך פוליטרופי כאשר 1 < n < k
• ביטוי כללי עבור עבודה של תהליך פוליטרופי במערכת דחיסה פשוטה )וסגורה כמובן(:
( 2 2
W = 1 pdV dv
= =⇒ W p1 V1n
pV n = p1 V1n = p2 V2n Vn
1
נחלק למקרים:
• עד עכשיו הביטויים שפיתחנו היו עבור כל גז ,אם נציב פנימה את הביטויים המתאימים עבור גז אידיאלי נקבל:
n−1 n−1
T2 p2 n
V1
= =
T1 p1 V2
– אלו ביטויים זהים לאלו שקיבלנו עבור תהליך אדיאבטי ,כאשר .n = k
• נציב את הביטויים המתאימים ממשואת המצב עבור גז אידאלי בביטוי עבור עבודה:
21
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• כעת נבצע את אותו התהליך עבור אינטראקציית חום בעזרת החוק הראשון :Q = ∆U + W
– עבור :n 6= 1
n−k
Q = mcv ) (T2 − T1
n−1
• מומלץ מאוד לפתח את הנוסחאות לבד בבית בכדי להבין אותן ,הן ככלל פיתוחים הנובעים ממעט מאוד משוואות בסיסיות.
• כעת נרצה דרך לקשור בין שתי המשוואות .היות ואנו יודעים שבזמן tהתחלתי המערכת ונפח הבקרה שקולים לכן נוכל לכתוב:
)dBCV = dB + BCV (t + dt) − B (t + dt
• אם נחשוב לרגע מה ההבדל בין נפח בקרה למערכת סגורה ,נראה כי ההבדל הוא מעבר חומר פנימה והחוצה ,לכן אם נתייחס
לגירסא הסגולית של ) bהתלויה בספיקה המסית( נוכל לרשום:
dBCV = dB + bin δmin − bout δmout
• כעת אם נחלק בפרק זמן קטן ,dtנוכל לרשום את המשוואה בצורה הבאה:
dBCV dB
= + bin ṁin − bout ṁout
dt dt
• ולכן באופן כללי עבור nכניסות ויציאות מנפח הבקרה ,שינוי תכונה בנפח בקרה יבוטא ע"י:
dBCV dB X
= + bi ṁi
dt dt in−out
22
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
̄A · V
= ̄ṁ = ρA · V
v
1
= ,ρכאשר vהוא הנפח הסגולי. v כאשר השתמשנו בקשר
:(Steady-Stateמוגדר כמצב שעבורו תכונות בכל נקודה של נפח הבקרה אינן משתנות עם מתמיד )Operation • מצב
הזמן:
n
X dmCV
⇒= ṁi = 0 =0
i=1
dt
• הנפח בפתח 1מאפשר כניסה של מסה ,אבל הקטין את נפח המערכת ,בעוד שהנפח בפתח 2מאפשר יציאה של מסה לכן הנפח
חיובי) .מבלבל ולטענת לאוניד לא מאוד קריטי ,לברר(.
23
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
dE = δQ − δW
כאשר הלחצים הם הלחצים בפתחים ,לא בתוך הנפח עצמו! מכאן נכליל:
n
X n
X
δWports = − pi vi δmi = − pi vi ṁi dt
i=1 i=1
24
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• ועבור נפח בקרה ,שם הגבולות לא משתנים ,אין שינוי נפח ולכן:
n
dECV X
= Q̇ − Ẇx + hoi ṁi
dt i=1
25
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• באופן דומה ,נגדיר אינטראקציית עבודה ליחידת מסה העוברת דרך נפח הבקרה:
δWx
Ẇx dt δWx
= δm
= = wx
̇m dt
δm
• ומכאן:
q − wx + ho1 − ho2 = 0 =⇒ q − wx + hoin − hoout =0
כאשר:
1
hoin − hoout = hin − hout + V̄ 2 − V̄out
2
) + g (zin − zout
2 in
כאשר האנרגיה הפוטנציאלית גובהים בד"כ זניחה בכל מכונות החום ,והאנרגיה הקינטית זניחה פרט לזרימה במאיצים\מאיטים
)נחירים\דיפוזורים(.
Ẇx = ṁwx
• מדחס פועל בדיוק הפוך מטורבינה ,מספקים לו עבודה ,לכן Ẇin > 0ונקבל:
win = −wx = hout − hin
Ẇin = ṁwin
איור :12מצערת
• הצערה היא תהליך זרימה תמידי ,כאשר בו לחץ מופחת אדיאבטית ללא מעורבות.
26
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• במערכות כאלו מניחים שהן אדיאבטיות וקשיחות ,כלומר אין אינטראקציית חום ואין אינטראקציית עבודה.
• לעומת זאת ,לא ניתן להזניח את המהירויות )האנרגיה הקינטית( המוכלת בתוך אנתלפיית הסטגנציה ,לכן:
1 1
ho1 = ho2 =⇒ h1 + V̄12 = h2 + V̄22
2 2
ומכאן נוציא ביטוי לנפח:
q
= v2 ) v12 + 2 (h1 − h2
27
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
איור :14דוד
• יש כניסת חום פנימה ,אין עבודה וניתן להזניח את המהירות ואנרגיית הגובה.
• מכאן:
Q̇ = ṁq
(6 נפח בקרה בתהליך לא תמידי ,מכונות חום והחוק השני של התרמודינמיקה )הרצאה 6
נפח בקרה בתהליך לא תמידי ־ מיכל עם פתח אחד 6.1
• הערה חשובה לתרגילים באופן כללי ־ אם נתון מיכל קשיח לא תיתכן עבודת שינוי נפח ,ואם נתון מיכל מבודד לא תיתכן
אינטראקציית חום.
28
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• אנו יודעים שהמערכת פשוטה ,לכן מתקיים .Ecv = Uנבצע אינטגרציה מנקודת ההתחלה aלנקודת הסיום :b
b b b
= Ub − Ua Q̇dt − Ẇx dt + ṁin h0p dt
a a a
היות ואנתלפיית הסטגנציה קבועה )לפי ההנחה שלנו( ניתן להוציא אותה מהאינטגרל ,ומתקיים:
• במקרים בהם אין מהירויות זרימה גבוהות בקו האספקה ,hp = h0 ,נוכל לכתוב את החוק הראשון:
• אם בנוסף המיכל קשיח ,נוסיף לשני האגפים ) ,V (p2 − p1ונוכל לרשום ביטוי נוסף:
• מתקיים:
p0 < pa
h0p = h0
dm
dt = −ṁout
• הפעם לא נוכל להניח שהאנתלפייה קבועה בזמן ,לכן נישאר עם האינטגרל על האנתלפייה ,ועל מנת לפתור אותו נהיה חייבים
לדעת כיצב משתנה האנתלפייה כתלות בזמן.
– הנחת היסוד שלנו שהאנתלפיה מחוץ למיכל ובתוך המיכל שוות עדיין מתקיימת ,אך זה לא אומר שהן קבועות.
• החוק הראשון:
dU
= Q̇ − Ẇx − ṁout h0p
dt
29
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• חשבו לזכור:
– מילוי dm > 0 :
– ריקוןdm < 0 :
• כמובן קיימות מכונות חום העובדות בצורה הפוכה ,בהן אנו משקיעים עבודה ומקבלים חום ,למכונה כזו קוראים מקרר )לדוגמא
מקרר או מזגן(.
δW ≤ 0
• חיצים מכוונים אל המערכת מסמנים אינטראקצייות הגורמות להגדלת האנרגיה הפנימית שלה.
30
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• ובאופן סכמטי:
• כזכור ,חצים המכוונים אל הריבוע מסמנים אינטראקציות הגורמות להגדלת האנרגיה הפנימית של המנוע.
• מנוע חום עובד במחזור ,לכן סך הכל ∆U = 0עבורו .מכאן ,ננסח את החוק הראשון:
QH − QC = W
31
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
32
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
הגדרה 7.1תהליך 1־ 2נקרא הפיך ,אם קיים עבורו תהליך משלים )הפוך(2 ,־ ,1אשר מביא את המערכת והסביבה למצבם הקודם דרך
כל אותם מצבי ביניים .כל אינטראקצייה של 2־ 1היא בעלת אותו גודל של האינטראקצייה המתאימה עבור 1־ ,2אך בסימן הפוך:
(
W12 = −W21
Q12 = −Q21
איור :22המערכת
• תהליך Aהוא אדיאבטי ולא מבצע עבודה ,לכן מהחוק הראשון :
(
W12 = 0
=⇒ ∆U = Q12 − W12 ==⇒ U1 = U2
Q12 = 0
• נניח כי קיים תהליך הופכי ,A−1 ,ונראה כי הוא סותר את החוק השני )השרטוט הוא רק לצורך המחשה ,אנו מניחים שהוא
עובר דרך אותם תהליכי ביניים(.
.1תהליך 3־ 1הוא התפשטות אדיאבטית כנגד הלחץ החיצוני )תהליך שאנו יודעים שאפשרי(:
33
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
איור :23המערכת
המערכת "מרימה" את החול התרמודינאמי שסמנו לצורך בוחן ,לכן ,W13 > 0והיות והמערכת עדיין אדיאבטית מתקיים
כי .Q13 = 0מהחוק הראשון:
.2תהליך 2־ 3־ חימום בנפח קבוע ,כשהפעם הסרנו את הבידוד )גם התהליך הזה אפשרי( :
היות ואין שינוי נפח אין עבודה )זה הוא פרמטר העבודה הקוואזיסטטית היחיד במערכת( ,אך הפעם אנו מכניסים חום
למערכת לכן .Q32 > 0 :מהחוק הראשון:
Q32 = U2 − U3
(
Q21 = 0
W21 = 0
34
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
קיבלנו למעשה מכונה הכוללת שלושה תהליכים ,ובינהם את A−1במחזורה ,המייצרת עבודה חיובית תוך אינטראקצייה עם
מאגר חום יחיד ־ וזו סתירה לחוק השני! היות ושניים מהתהליכים אפשריים בוודאות ,נקבל בהכרח כי ) A−1שאת קיומו רק
הנחנו( לא קיים ולכן תהליך Aלא הפיך.
איור :26המערכת
• כל חלק במערכת בשיווי משקל ,ומתקיים .T1 > T2האינטראקצייה היחידה היא מעבר חום מחלק 1לחלק ,2האם התהליך
הפיך?
• נניח כי קיים תהליך הפוך .A−1 ,קיבלנו מכונה הפועלת במחזור ,אשר אינה משפיעה על הסביבה בשום צורה ,ורק מעבירה
חום ממאגר קר למאגר חם ־ וזו סתירה לניסוח של קלאוזיוס לחוק השני.
• באופן כללי ,נוכל לומר כי" :מעבר חום עבור הפרש טמפרטורות סופי הוא תהליך לא הפיך".
35
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
.6דפורמציה פלסטית.
.7זרם חשמלי דרך נגד.
.8תגובות כימיות )לא הפיכות(.
– מטוטלת היא דוגמא קלאסית ,יש איבוד אנרגיה בציר ־ אך בעזרת מיסוב נכון ניתן להפחית אותו ככל שנרצה.
• תהליך הפיך פנימי הוא תהליך שניתן להחליף אותו לתהליך הפיך על ידי שינויים\החלפת סביבה ,כך שבתוך המערכת לא יהיו
שינויים
• לדוגמא:
גז המתפשט כנגד רפידות חיכוך .ברור לנו שלא נוכל לגרום לרפידות לעבוד בצורה הפוכה ,הרפידות יכולות לבלום את
התקדמות המוט ולהביא אותו להתפשטות קוואזיסטטית איטית ־ הן לא יכולות לעבוד בכיוון ההפוך .מצד שני ,הרפידות
נמצאות מחוץ למערכת שלנו ־ הן חלק מהסביבה ־ לכן אם נחליף אותן בחול תרמודינאמי ,התהליך ישאר אותו הדבר אך
עתה ניתן יהיה להפוך אותו .אם נוסיף חול נגדיל את הלחץ החיצוני ,ואם נסיר חול נקטין אותו.
36
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• מחזור המורכב מארבעה תהליכים הפיכים ,שניים מהם הם איזותרמיים ,ומחברים בינהם שני תהליכים אדיאבטיים.
– תהליך :2 ← 1דחיסה איזותרמית הפיכה .קיימת אינטראקצייה עם מאגר קר ,המסלק את החום ,ומתבצעת עבודה
שלילית )הסביבה פועלת על המערכת(.
T = Tc = const
Q12 = Qc
W12 < 0
– תהליך :3 ← 2דחיסה אדיאבטית הפיכה .אין אינטראקציה עם מאגר ,לכן הטמפרטורה עולה ,אך אין אינטראקציית
חום .גם פה העבודה שלילית שכן המערכת מבצעת אותה.
T =⇒ Th
Q23 = 0
W23 < 0
– תהליך :4 ← 3התפשטות איזותרמית הפיכה .יש אינטראקצייה עם מאגר חם ,לכן חום נכנס למערכת .הטמפרטורה
קבועה בגלל המגע עם המאגר ,אך הפעם העבודה חיובית )הגז מתפשט כנגד הלחץ החיצוני(.
T = Th = const.
Q34 = Qh
W34 > 0
– תהליך :1 ← 4התפשטות אדיאבטית הפיכה .אין אינטראקציה עם מאגר ,לכן הטמפרטורה יורדת ,אך אין אינטראקציית
חום .גם פה העבודה חיובית שכן המערכת מבצעת אותה.
T =⇒ Tc
Q41 = 0
W41 > 0
• מדובר בתהליכים קוואזיסטטיים ,לכן סך העבודה היא השטח הכלוא בין העקומות .היות ומדובר במחזור ,אנו יודעים שסה"כ
שינוי התכונה הוא אפס ,מכאן:
∆U = Q − W = 0 =⇒ Q = W
37
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
.2נצילויות של כל מנועי חום הפיכים הפועלים בין שני מאגרים נתונים שוות.
• לפי הגדרת הנצילות ,המנוע התאורטי שלנו ,X ,מבצע עבודה גדולה יותר מאשר של המנוע ההפיך:
ומהגדרת החוק הראשון עבור מחזור נקבל כי אינטראקציית החום קטנה יותר ,מכאן:
(
WX = QH − QX
=⇒ QX < QR
WR = QH − QR
38
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• בגלל ש )WX > WRלפי ההנחה( ,מנוע Xמספק עבודה למקרר ,כאשר סך העבודה חיובית:
• היות ו QHמתבטל )פעם אחת חיובי ופעם אחת שלילי( ,קיבלנו מנוע חום שמתקשר עם מאגר יחיד ומספק עבודה חיובית ,זו
מכונה נצחית מסוג שני ־ סתירה לחוק השני ! מכאן ההנחה אינה נכונה ומתקיים:
ηX ≤ ηR
ηX ≤ ηR
ηR ≤ ηX
39
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• כזכור ,נצילות\מקדם בצוע של מכונת חום הפיכה תלויה אך ורק בטמפרטורת המאגרים ,מכאן ניתן להגדיר אות המנה הבאה
כפונקציה של הטמפרטורות:
QC
) = f (TC , TH
QH
• ננסה לחקור את הפונקציה הזו .נתבונן בשלושה מנועי חום הפיכים ,A, B, Cונגדיר איזה מאגר חום ביניים הנמצא בטמפרטורה
.TA
– מנוע :A
QC
) = f (TC , TH
QH
– מנוע :B
QA
) = f (TA , TH
QH
40
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
– מנוע :C
QC
) = f (TC , TA
QA
• הפונקציה ) f (TC , THלא תלויה כלל ב ,TAהדרך היחידה לדאוג לכך היא שהפונקציה תהיה מנה של שתי פונקציות חדשות
במשתנים יחידים:
) F (TC QC
= ) f (TC , TH =
) F (TH QH
• הקשר הזה בצירוף מצב סטנדרטי יחיד )נסמן ∗ (Tמאפשר מדידת טמפרטורה של כל מערכת בעזרת מכונת חום הפיכה ־ .R
מודדים QHו QCומקבלים:
QH
· ∗T = T
QC
• המצב הסטנדרטי כפי שהוגדר היום הוא לפי הנקודה המשולשת של המים:
משפט 8.1עבור מערכת סגורה אשר פועלת במחזור ומחליפה חום עם מאגר אחד ,קיים אי שוויון:
• ההוכחה היא מיידית מהחוק השני ,אם הוא לא מתקיים אזי יצרנו PMM2
41
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
הטמפרטורה TRקבועה ,לכן ניתן להוציא אותה מהאינטגרל ,והיות והיא חיובית נצמצם אותה ונקבל:
(
δQ
TR
δQ
⇒= ≤ 0 T = 0 Reversable
δQ
T T < 0 Ireverseable
• קיבלנו גודל שלא תלוי במסלול ומגדיר שינוי תכונה ,נגדיר זאת בתור השינוי באנטרופיה:
δQ
= S2 − S1
T R
1→2
– מבחינה אינטואיטיבית יותר )מאוחר יותר נדגים זאת( ,אנטרופיה מצביעה על רמת אי ההפיכות של התהליך.
S
= ,sומכאן: m • אנטרופיה ־ S־ היא תכונה אקסטנסיבית ,ניתן להגדיר אנטרופיה סגולית
δQ δq
= ∆S12 =m = m∆s12
T R T R
1→2 1→2
• עבור חומר טהור ניתן להגדיר אותה כפונקציה של טמפרטורה ולחץ ,או של איכות האד:
(
) s = s (p, T
s = sf + xsf g
• מפני שאנטרופיה היא תכונה ,השינוי בה בין שתי נקודות קיצון לא תלוי במסלול כלל ,לכן השינוי באנטרופיה בתהליך הפיך
בין שתי נקודות ,או בתהליך לא הפיך בין אותן נקודות ־ זהה:
(∆S12 )rev = (∆S12 )Irev
42
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
הוכחה :נגדיר שני תהליכים בין הנקודות 1ו־ X12 ,2לא הפיך ו R12הפיך .לפי משפט עזר , 2אי שוויון קלאוזיוס ,מתקיים:
δQ δQ δQ
= + ≤0
T T T
1−X−2 2−R−1
• קודם ,טענו שהשינוי באנטרופיה בין שתי נקודות שווה ללא קשר להאם התהליך הפיך או לא ,מצד שני הרגע הוכחנו אי שוויון
שמראה אחרת עבור תהליכים לא הפיכים:
(
∆S12R = ∆S12
2
∆S12 ≥ 1 δQT
dS ≥ 0 =⇒ S2 − S1 ≥ 0 =⇒ S2 ≥ S1
• במילים מפורשות :אנטרופיה של מערכת סגורה בתהליך אדיאבטי אינה יורדת ,אם התהליך אדיאבטי והפיך אז האנטרופיה
קבועה.
• האנטרופיה כן יכולה לקטון כאשר התהליך אינו אדיאבטי ואינטראקציית החום שלילית ,נניח כאשר אנו מקררים את המערכת.
• תהליך אדיאבטי סמערכת סגורה נקרא תהליך איזנטרופי ,תהליך באנטרופיה קבועה.
• עבור מערכת מבודדת :אנטרופיה של מערכת סגורה ומבודדת אינה יורדת .במצב שווי משקל אנטרופיה מגיעה לערכה
המקסימאלי.
• מכאן ,הפיסיקאי הגרמני רודולף קלאוזיוס הגדיר מחדש את שני החוקים של התרמודינמיקה:
• מסקנה המגיעה מכך היא תאוריית ה"מוות חומני של היקום" ).(Heat Death of the Universe
43
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
.1התהליך הפיך פנימית ,לכן נרצה לשנות את הסביבה על מנת להפוך את התהליך להפיך .נחליף את הסביבה לסביבה
הנמצאת באותה טמפרטורה כמו המערכת שלנו ,לכן התהליך הפך להפיך .חשוב לשמור את אינטראקציית החום כפי
שהייתה! כעת נחשב את האנטרופיה בעזרת אינטגרציה:
2
system δQ Q12 ]666.78 [kJ kJ
∆S12 = = = = 2.441
T Tice ]273.15 [K K
1
היות וחישבנו את אינטראקציית החום ,ונתון לנו שטמפרטורת הקרח קבועה ,לא היינו צריכים באמת לבצע את
האינטגרציה .האנטרופיה גדלה ,תוצאה זו הגיונית שכן המערכת קיבלה חום מהסביבה.
.2על מנת לחשב את שינוי האנטרופיה של האוויר ,נתייחס לאוויר כמערכת ונשנה את הסביבה כך שהטמפרטורה שלה תהיה
] ,20 [Cעל מנת שהפרש הטמפרטורות שוב יהיה קטן אינפיטיסימלית והמערכת תהיה הפיכה .גם כאן נזכור לשמור את
אינטראקציית החום ,כעת בסימן שלילי ,ונחשב את האנטרופיה:
2
air δQ −Q12 ]−666.78 [kJ kJ
∆S12 = = = = −2.2745
T Tair (273.15 + 20) K K
1
האנטרופיה קטנה .זו תוצאה הגיונית ,שכן האוויר מעביר חום החוצה.
44
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
השינוי הכללי באנטרופיה גדול מאפס עבור מערכת מבודדת ,מכאן נוכל להסיק כי התהליך בהכרח אינו הפיך.
.4כיצד נבצע הפשרה הפיכה? נחבר מנוע הפיך שיקבל חום מהאוויר ,ויספק חום לאוויר .היות והמנוע הפיך ,כל פעולה בו
הפיכה ,לכן נחשב את השינוי באנטרופיה ישירות:
system Q12 kJ
∆S12 = = 2.441
T K
– נשים לב שקיבלנו תהליך "טוב ׁיותר" או יעיל יותר ,האם תהליך הפיך תמיד יעיל יותר? נראה בשיעור הבא.
du = T ds − pdv
dh = T ds + vdp
45
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• עבור גז אידאלי:
dT dv
dh = cp dT
ds = cv T + R v
dT dp
du = cv dT =⇒ ds = cp T − R p
dp
ds = cp dv
pv = RT v + cv p
כאשר את המשוואות עבור אנטרופיה קיבלנו בעקבות הצבה בביטויים הקודמים ,ולפי הקשר:
)R = cp − cv = cr (k − 1
– נבצע אינטגרציה:
T2 v2
s2 − s1 = cv ln + R ln
T1 v1
s2 − s1 = cp ln TT21 − R ln pp21
s2 − s1 = cv ln T2 + cp ln v2
T1 v1
δQ
= ds =⇒ δQ = T ds
T
2
= Q12 ) T dS = T (S2 − S1
1
• אם נתבונן בדיאגרמת ,p − vנראה שבתוך הפעמון "נשבר" לצורה אופקית כמעט ,היות וחלק מהאנרגיה עוברת למעבר פאזה
)חום כמוס(.
46
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
איור :34הדיאגרמות
• *עכשיו הוא עשה שתי דוגמאות מהספר של שביט ,הוא רץ עליהן אז לא ניסיתי להעתיק אותן ,הן נמצאות במצגת*
• מכאן:
dS Q̇ X
≥ + si ṁi
dt dv T
• כזכור ,מתקיים:
47
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מכאן:
̇S
X z
X }| X {
− ⇒= si ṁi ≥ 0 si |ṁi | − si |ṁi | ≥ 0
out in
̇Q
≥ ) |ṁ| (sout − sin
T
sout ≥ sin
• בנוסף ,החוק השני מועיל גם בבדיקת האם תהליך נתון אפשרי או לא ,והפיך או לא.
• שאלה מעניינת שעולה ,היא אם הגדרנו את האנטרופיה )כמו גם האנטלפיה והאנרגיה לדוגמא( כשינוי בין שני מצבים ,כיצד זה
שבטבלאות קיטור יש לנו ערכים למצבים ספציפיים? בעיקרון תמיד מוגדר איזה שהוא מישור ייחוס בתור האפס שלנו ,והכל
מחושב ביחס אליו.
• בשאלות תרמודינאמיות ,חשוב מאוד לשים לב לניסוח השאלה שכן הניסוח נותן "נתונים חבויים".
48
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– נתון כי המערכת מבודדת היטב ־ כלומר התהליך הוא אדיאבטי ,לכן בסך הכל:
∆S ≥ 0
• ידועות לנו שתי תכונות בת"ל בכל מיכל ,לכן אם נניח כי מדובר בגז אידאלי ,בעזרת משוואת המצב נוכל בקלות למצוא את
המסות:
pV 300×0.6
m1 = RT = 8.3143 ]= 9.005 [kg
1 ( 28 )×674.15
m3 = pV 200×1.0
= 8.3143 ]= 1.592 [kg
RT ( 28 )×423.15
3
• המיכלים קשיחים ,המערכת סגורה ואדיאבטית ,לכן .∆U = Q = W = 0נשתמש בביטוי שפיתחנו עבור גז אידאלי:
1
= ∆U ) (p2 V2 − p1 V1
k−1
ובמקרה שלנו:
• במקרה שלנו ,בסוף התהליך הלחצים שווים ,ומתקיים V2 = V1ו־ V3 = V4מפני שהמערכת קשיחה ,אזי:
• *החלק החשוב* מצאנו פרמטר יחיד ,עלינו למצוא את הטמפרטורות בסוף התהליך על מנת לקבוע את מצב המערכת.
• נגדיר כמערכת את הגז שנשאר בחלק Aבסוף התהליך .בגלל שהגדרנו שהזרימה היא איטית ניתן להניח כי בכל רגע נתון הגז
במיכל מעורבב היטב ,לכן ניתן להתייחס למערכת שלנו כמבצעת התפשטות כנגד סביבה בלחץ וטמפרטורה זהים ־ כלומר ניתן
להגדיר את התהליך כהפיך פנימית .מכאן ,היות והתהליך הפיך ואדיאבטי האנטרופיה הסגולית לא משתנה:
s2 = s1
– היות והלחץ ב Aבתחילת התהליך הוא הגבוה יותר הזרימה היא לכיוון ,Bכמו כן יכולנו להניח כי הגז הסופי ב Aתופס
נפח קטן יותר במצב ההתחלתי .זו נקודה עדינה ,שכן התהליך ככלל לא הפיך ,אבל לפי ההנחה שהגז מעורבב היטב,
הפרש הלחצים והטמפרטורות הוא אינפיטיסימלית קטן לכן ניתן להגדיר את התהליך כהפיך פנימית.
• נחשב את הטמפרטורה הסופית במיכל ,T2 ,Aלפי המשוואה עבור התפשטות אדיאבטית:
k−1 1
3.5
T2 p2 k
1.25
= = ]= 0.7787 =⇒ T2 = 673.15 × 0.7787 = 524.2 [K
T1 p1 3.0
49
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– נשים לב שמדובר באנטרופיה סגולית ,בתהליך שהגדרנו כהפיך פנימית באמת אין שינוי באנטרופיה הסגולית ,אך כשנכפיל
במסות השונות נקבל את השינוי באנטרופיות .השינוי באנטרופיה במיכל Aנובע משינוי המסה בלבד ,שכן הגז רק התפשט
ולא זרם לשום מקום ־ תוצאה של תהליך הפיך פנימית.
• חשוב לשים לב לבחירת המערכת לצורך יצירת תהליך הפיך פנימית ,זה קטע חשוב ועדין שבהחלט יכול להיות במבחן.
50
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• במידה ושינויי הגובה והמהירות קטנים בהשוואה לשינויים באנתלפיה ,נוכל לכתוב בפשטות:
) Q̇ − Ẇ = ṁ (h2 − h1
נחלק את שני האגפים ב ̇ ,mונקבל:
q − wx = h2 − h1
ומכאן:
≤0
z |} {
2 2
• במקרה הכללי:
2
wx ≤ − vdp
1
• עבור תהליך אדיאבטי הפיך )תהליך איזנטרופי( בגז אידאלי ,ידוע כי הנפח נתון על ידי הפונקצייה:
k1
p1
v = v1
p
נציב ופתור את האינטגרל ,ונקבל:
" k−1 # " k−1 #
k p2 k
kRT1 p2 k
= (wx )rev p1 v1 1 − = 1−
k−1 p1 k−1 p1
51
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
– דחיסה אדיאבטית
– דחיסה איזותרמית
– דחיסה פוליטרופית )(1 < n < k
– דחיסה רב שלבית.
• כזכור מהשיעור הקודם ,בתהליך אדיאבטי טמפרטורת הגז עולה והוא מנסה להתפשט ־ למעשה הוא מנסה להתנגד לדחיסה
שלנו .לעומת זאת ,בתהליך איזותרמי אנו מסלקים את החום ,לכן הטמפרטורה לא תעלה והוא לא ינסה להתפשט ־ לכן תהליך
דחיסה איזותרמית ידרוש פחות עבודה .בתהליך פוליטרופי יש סילוק חום מסויים ,לכן הוא יהיה בין אדיאבטי לאיזותרמי
מבחינת יעילות.
• ככלל ,המסקנה ההנדסית המתבקשת היא שהמדחס היעיל ביותר הוא מדחס איזותרמי ,והמדחס הכי פחות יעיל הוא מדחס
אדיאבטי.
– תהליך הקירור הוא לא "חינם" ,יש עלויות אנרגטיות וכספיות במערכת כזו ,אבל ככלל נרצה שהמדחס יהיה כמה שיותר
איזותרמי.
• תהליך דחיסה רב שלבית הוא תהליך דחיסה אדיאבטי ,אך בין השלבים השונים אנו מקררים את המערכת עד לטמפרטורה
ההתחלתית )הטמפרטורה של הדחיסה האיזותרמית( .העבודה אותה משקיעים בדחיסה זו )בדחיסה בלבד ,לא בקירור( גדולה
יותר מאשר דחיסה איזותרמית ,אבל עדיין משמעותית טובה יותר מאשר האופציות האחרות .ככלל נוכל לקרב תהליך דחיסה
לתהליך איזותרמי ע"י צירוף של מספר רב מאוד של מצבי ביניים.
– גם פה יש עלות מסויימת לשלבי הקירור ,החל משלב כלשהו זה לא כדאי להוסיף עוד תהליכי ביניים ,זו שאלה הנדסית
ותלויה במצב הנתון.
• שאלה נוספת שעולה ,היא האם יש איזה שהוא לחץ ביניים אופיטמלי ,pi ,כך שהעבודה בדחיסה הדו שלבית תהיה מינימאלית?
נגזור את הביטוי לעבודה לפי ,piונשווה לאפס:
" k−1 # " k−1 #
kRT1 pi k
kRT1 p2 k
= wx = (wx )1i + (wx )i2 1− + 1−
k−1 p1 k−1 pi
52
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
איור :37השאלה
)(n − k
Q̇ = ṁcn (T2 − T1 ) = ṁR ] (T2 − T1 ) = −471.1 [kW
)(n − 1) (k − 1
53
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
ṁkR
= ) Q̇ = ṁcp (T2 − T1 ] (T1 − Ti ) = −603.2 [kW
k−1
• משפט הטורבינה ההפיכה :בין כל הטורבינות האדיאבטית הפועלת בין שני לחצי זורם נתונים )ומצב בכניסה נתון( ,טורבינה
הפיכה תעשה עבודה מקסימלית.
• הנחנו כי העבודה של Xגדולה יותר מאשר של ,Rוהיות ועבודת טורבינות מוגדרת בעזרת הפרש האנתלפיות ,נוכל לומר
בוודאות כי .h3 > h1
• נותרנו עם מחזור המקיים אינטראקצייה עם מאגר חום יחיד ,ויוצרת עבודה חיובית ־ .PMM2
• קיבלנו סתירה לחוק השני ,לכן לא ייתכן כי ,Wx > WRלכן עבודת טורבינה הפיכה היא המקסימלית.
• אם נתבונן בדיאגרמת ,h − sנקבל כי טורבינה הפיכה אדיאבטית היא תהליך איזנטרופית )באנטרופיה קבועה(:
54
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
– החוק השני:
s2s = s1
– החוק הראשון:
ws = h1 − h2s
– חשוב לזכור כי זו עבודה סגולית ,אם נרצה הספק נכפיל בשינוי המאסה:
Ẇ = ṁw
• כזכור ,אנטרופיה היא מדד לאי־הפיכות של תהליך ,מהדיאגרמה ניתן לראות שכאשר הפרש האנתלפיות קטן )כתוצאה מגידול
באנטרופיה( העבודה קטנה.
– מהחוק הראשון:
wsin = h2s − h1
55
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• כאשר קיבולת החום של שני זורמים שווה ,מחליף החום יקרא מאוזן.
• גם למחליף חום ניתן להגדיר דרגת טיב ,ובאותו האופן ־ היחס בין החום שבאמת עובר לבין המקסימלי:
Q T2 − T1 T3 − T4
= = =
Qmax T3 − T1 T3 − T1
56
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
.1בעיה ראשונה היא במשאבה .משאבה מתקשה לעבוד היטב כאשר יש חומר דו־פאזי ,לדוגמא כאשר יש אד בנוסף לנוזל.
.2בעיה שנייה היא בטורבינה .בטורבינה הגז זורם במהירות גבוהה מאוד ,כאשר יש חומר דו־פאזי בטורבינה ,טיפות הנוזל
הנעות במהירות גבוהה גורמות לארוזיה )שחיקה( של להבי הטורבינה.
– כעת כל תהליך הדחיסה 1 → 2מתבצע מחוץ לפעמון ,כלומר במצב של נוזל בלבד.
– המעבר הבא ,תהליך החימום בדוד )מחליף חום ,הנחת מוצא היא שהוא עובד בלחץ קבוע( 2 → 3חוצה את כל הפעמון
עד שהחומר כולו הפך לאד שחון.
– התהליך הבא ) 3 → 4איזותרמי( דרך הטורבינה )טורבינה אידאלית הפיכה ־ התפשטות איזנטרופית המסתיימת בקו
הרוויה(.
– וסוף המחזור הוא קירור דרף המעבה עד שחוזרים לנקודת ההתחלה.
• כעת המשאבה שואבת רק נוזל ובטורבינה מתפשט רק גז ,כך "פתרנו" את הבעיות של קרנו.
• הנחה :כל התהליכים במחזור אידאלי הם הפיכים )(o = t = 1
• נתונים שחשוב לזכור:
T3 = Tboiler
p3 = pboiler
p4 = pcondenser
כאשר מצב 1הוא מצב של נוזל רווי )גם אם לא נתון בשאלה ,ניתן להניח זאת(.
• בנוסף חשוב לזכור את ההנחות הבאוץ:
57
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
∗ הביטוי שלעיל נכון אך ורק עבור תהליך הפיך ,אחרת נאלץ לחלק בדרגת הטיב ) (pאו לפתור את האינטגרל
)בהרצאה הקודמת(.
– עבור דוד:
w23 = 0 , qH = q23 = h3 − h2
∗ הסיבה שהביטוי הוא h4 − h1ולא h1 − h4הוא בגלל סימן המינוס ,סימון לנוחות בלבד.
qh − qc = wt − wp
• אם נרצה לנתח מתקן נתון ,נהיה חייבים להתייחס לכמות החומר העוברת דרכו ,כלומר נרצה את קצב ביצוע האינטראקציות:
• מכאן ,נוכל לרשום נוסחא מפורשת עבור נצילות מחזור רנקין אידאלי היא:
qc wt − wpin
η =1− =
qh qh
58
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• במציאות ,גם המשאבה וגם הטורבינה לא הפיכים באמת ־ לכן יש להם דרגת טיב )כזכור ,תמיד קטנה מאחד!(.
• כאשר משרטטים גרפים כאלו חייבים לזכור ולהבין שנקודות 2ו־ 4תמיד יהיו מימין לנקודות 2sו־) 4sבהתאמה( ,שכן במערכת
אדיאבטית האנטרופיה תמיד תגדל.
• תמיד נרצה שנקודה 3תהיה כמה שיותר גבוהה ,על מנת שנקודה 4לא תיפול בתוך הפעמון .אם היא תיפול בתוך הפעמון יהיו
לנו טיפות מים בטורבינה ,וחזרנו לבעיה של קרנו.
• במקרה האמיתי:
– עבודת משאבה:
h2 − h1 ) v1 (p2 − p1
= wpin =
p p
– עבודת טורבינה:
• ניתן להעלות את הנצילות ע"י הגדלת לחץ וטמפרטורה בדוד )עלות גבוהה יותר עקב חומרים ואחזקה( או הקטנת הלחץ במעבה
) p1נקבע ע"י טמפ' מי עיבוי(.
דוגמא 10.5.1
• *דוגמא מהספר ,יש גם במצגת*
• נתון כי הנוזל יוצא רווי ,לכן ניתן מייד לרשום שנקודה 1היא בדיוק על קו הרוויה.
59
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מבקשים בסעיף הראשון לצייר דיאגרמת T − sעבור המחזור ,ככלל מומלץ תמיד לצייר לפחות סכמטית גם אם לא מבקשים
במפורש ־ זה עוזר להבין את התהליך ולבדוק שהתוצאה שיצאה לנו בחישוב הגיונית.
• בסעיף fיש נתון על ההספק ,מדובר בהספק הכולל ,כלומר:
• נקודה 1היא על קוו הרוויה ,אד רווי גורר איכות אד אפס ,X = 0יחד עם הלחץ הנתון יש שתי תכונות בלתי תלויות ־ ניתן
למצוא תא שאר התכונות.
• עבור נקודה 2sנשתמש כמובן באנטרופיה )שכן זה הוא תהליך איזנטרופי(.
– הטמפרטורה בנקודה 2sהיא לא מדוייקת שכן הנחנו שהנפח בין 1ל 2sנותר קבוע )כי מדובר בנוזל לא דחיס( ,לכן
החישוב לטמפרטורה יהיה מקורב בלבד.
– חשוב לשים לב שמותר לנו להניח רק שהנפח קבוע ,ככל שנוסיף עוד הנחות מקלות נגדיל את השגיאה המצטברת שלנו.
מעבר לכך ,במקרים אחרים )בקורסים מתקדמים יותר( ההנחות האלו בכלל לא נכונות )לדוגמא במנועי דיזל ,לחץ
ההזרקה מאוד גבוה לכן הטמפרטורה תגדל משמעותית אבל הנפח עדיין יוותר בקירוב טוב קבוע(.
• בדוד הלחץ לא משתנה ,לכן ] . p2 = 20 [barאת h2ניתן להוציא בעזרת h1ודרגת הטיב הנתונה.
• בכניסה לטורבינה )נקודה (3נתון לחץ וטמפרטורה ־ מיידית ניתן למצוא את כל שאר התכונות.
• עבור 4sבעזרת לחץ )נתון( ואנטרופיה של נקודה ) 3כי מדובר בתהליך איזנטרופי( ניתן לחשב את כל התכונות עבור הנקודה.
• חשוב לזכור תמיד את היחידות ,מה סגולי ומה לא ,כמו גם את סדרי הגודל של התוצאות שלנו.
• אנו מצפים כי ) qh > 0הכנסת חום( בעוד ש ) qc < 0סילוק חום(.
• הטמפרטורה של המאגר הקר היא הטמפרטורה בנקודה 1ושל החם היא זו בכניסה לטורבינה )נקודה .(3חשוב לזכור לנרמל
לסקאלת קלווין!
• ברגע שהבנו מה אומר הנתון על ההספק ,החישוב הוא טריוואלי.
h i
kJולא ביחידות של קילו וואט! ניתן לראות זאת מיידית, – בספר יש טעות ביחידות wnet ,הוא אמור להיות ביחידות של kg
ביחידות הכתובות שם אנו מקבלים גודל חסר יחידות וזה לא הגיוני.
60
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מחממים את הנוזל בדוד ומעבירים אותו לטורבינה בלחץ גבוה ,ומחזירים אותו בדוד לחימום נוסף.
• לאחר החימום הנוסף מעבירים אותו לטורבינה בלחץ נמוך יותר ומשם כרגיל למעבה ולמשאבה.
• הכוונה ההנדסית היא שגזי הפליטה מהדוד יצאו בטמפ' נמוכה יותר מפני שהם משמשים פעמיים לחימום )בשני המעברים
מהדוד לטורבינות( .בקיצור ,זה נותן חיסכון מסויים בדלק אבל דורש השקעה בטורבינה נוספת.
• גם פה ,חשוב לשים לב שהקווים נוטים ימינה ,קו שנוטה שמאלה מעיד על חוסר הבנה משווע של החוק השני.
• הנצילות נתונה ע"י:
61
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• העיקרון הבסיסי הוא שאחרי ההתפשטות בטורבינה הראשונה ,חלק מהקיטור לא עובר לטורבינה הבאה ,אלא למחליף חום
המבצע preheatingלמי ההזנה.
• אנו מאבדים חלק מהקיטור שלנו )לכן ההספק הסופי קטן( ,אבל חוסכים בדלק הדרוש לחימום )הקיטור מסייע לחימום לפני
הדוד(.
• שימו לב שהלחץ בכניסה למעבה חייב להיות זהה ,כלומר p1 = p7וגם ,p6 = p8היות ו p6גבוה מאשר הלחץ הנכנס למעבה,
חייבים להעביר אותו דרך מצערת ) (Throttleעל מנת להוריד את הלחץ.
• נקודה 8היא נקודת רוויה )לעיתים יש הפרש של מספר מעלות בודדות ,אם לא נתון אחרת ניתון להניח שהיא נחה בדיוק על
הקו(.
62
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
63
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
.1מצב 8־ נוזל רווי )ברירת מחדל ,אלא אם נתון אחרת( ,כמו גם .h9 = h8
.2מצב 3נקבע מהתנאי:
T3 = T8 − δ
.1לחצי הזרמים המתערבבים בממה"פ שווים ,p6 = p2 = p3 :לכן חייבים משאבה בין המעבה לבין הממה"פ.
.2ביציאה מ־ממה"פ )מצב (3־ ברירת המחדל היא נוזל רווי.
64
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• נשים לב שזה תהליך סכמתית זהה למחזור רנקין ,ההבדל בין שניהם הוא שבמחזור רנקין יש שינוי מצבי צבירה )גז ונוזל( ,בעוד
שבמחזור ברייטון אנו עובדים עם גז בלבד.
• שימו לב שהאנטרופיה בסכמה קבועה ,זו היא סכמה אידאלית בלבד ־ במציאות כמובן יהיה שוני מסויים.
– האם יכול להתקיים תהליך איזנטרופי ראלי? כן! בתהליך אדיאבטי ריאלי האנטרופיה תגדל ,אבל אם נוסיף קירור
מתאים )ואז התהליך לא אדיאבטי באמת( ניתן יהיה לדאוג שהאנטרופיה תישאר קבועה ־ תהליך איזנטרופי.
65
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• שימו לב שאין חץ של עבודה פנימה בסכימה ,מדוע? מפני שהטורבינה יושבת על ציר אחד עם המדחס ,עבודת הטורבינה גדולה
מהעבודה הדרושה להפעלת המדחס וחלק ממנה משמש להפעלת המדחס ,בעוד שהשאר משמש לעבודה חיובית.
• דוגמא נוספת לשימוש בטורבינת גז היא טנק אברמס ,אשר משתמש בטורבינת גז להנעה.
• מנוע סילון עובד בצורה מעט שונה מאשר טורבינת גז ,אבל גם עובד על מחזור ברייטון .במנוע סילון אוויר נכנס ,מואץ ונפלט
החוצה ,כאשר התנאי לעבודה הוא שמהירות הגז היוצא גדולה ממהירות המטוס.
• למעשה ,לרוב אין לנו מצנן ־ אנו משתמשים באטמוספירה כמאגר קר ,שכן אינטראקציות סופיות לא משנות את הטמפרטורה
שלה.
• כלומר "תכלס" אין לנו מחזור אמיתי ,אבל ניתן להתייחס אליו כאל מחזור בדיוק בשל ההתייחסות לאטמוספירה כמאגר קר.
במעבר בין אנתלפיות לטמפרטורה מתחבאות ההנחות ש cpקבוע ושמדובר בגז אידאלי.
– חימום איזובארי :2 − 3
(
) q23 = cp (T3 − T2
(wx )23 = 0
העבודה בטורבינה חיובית ו־ ,T3 > T4לכן הביטוי הוא T3 − T4ולא הפוך.
– צינון איזובארי :4 − 1
(
) q41 = cp (T1 − T4
(wx )41 = 0
66
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• בעזרת הפיתוח שלעיל ,ניתן לכתוב את הנצילות של המחזור האידאלי בצורה מעט יותר נוחה:
T4
T1 T1 −1 T1
ηideal = 1 − T3
=1− = 1 − λ−1
T2 T2 −1 T2
• תהליכי דחיסה והתפשטות אינם הפיכים במציאות ,לכן הקווים לא אנכיים באמת )לא איזנטרופי( אלא בהטייה ימינה
)האנטרופיה גדלה(.
• עבודת הדחיסה גדלה ועבודת ההתפשטות קטנה.
• קיימים מפלי לחץ בתא השריפה ,בכניסה למדחס ,וביציאה מהטורבינה ־ אך הם קטנים מאוד וניתן להזניח אותם.
67
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
דוגמא 11.3.1
• *להוסיף שאלה*
• כאשר מתעסקים עם טורבינות גז ,נהוג להתייחס ליחס הלחצים pp21ולא ללחצים עצמם )בניגוד לכאשר מתעסקים במנועי ביערה
פנימית( .סתם בתור טיפ לעתיד ,תמיד כדאי להשתמש בסלנג המקצועי הנכון בראיונות עבודה ־ לפעמים זה יותר חשוב מאשר
השאלות עצמן בראיון.
• בסעיף ,cלמעשה מבקשים מאיתנו לדרוש שעבודת הטורבינה תהיה שווה לעבודת המדחס.
• ראשית נחשב את T2sואת ,T4sזה יהיה יעיל לסעיפים הבאים:
k−1
p2 k
0.4
T2s = T1 ]= 300 · 4 1.4 = 445.8 [K
p1
• כזכור ,התנאי לכך שהמחזור לא יבצע עבודה היא שעבודת הטורבינה תהיה שווה לעבודת המדחס ,נביע את התנאי בעזרת
דרגות הטיב:
h2s − h1 h2s − h1 T2s − T1
= (h3 − h4s ) e = =⇒ c e = = 0.3715
c h3 − h4s T3 − T4s
נניח כי דרגות הטיב האיזנטרופיות שוות )אחרת לא ניתן לפתור את התרגיל ,חייבים ליצור יחס בינהן ,במבחן יהיה כתוב שניתן
להניח זאת( ,ולכן:
√
e = c = 0.3715 = 0.6095
68
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• יחס הלחצים במחזור הוא פרמטר הנובע מתכן המערכת ,כמו גם הטמפרטורה בכניסה לטורבינה.
• לרוב הפרמטרים הידועים הם p1 , T1 , pp21 , T3 , c , e
• בתהליך דחיסה אידאלי מתקיים השוויון:
k−1
T2s p2 k k−1
= =r k =λ
T1 p1
• לכן הנצילות של מחזור ריאלי ,נתונה ע"י *יש פה טעות בספר ,הביטוי הסופי נכון אבל הדרך לא*:
T3 T4 [1−e (1− λ1 )]T3
T4 − T1 T1 T3 − 1 −1
η =1− =1− )= 1 − T T1 (λ−1
T3 − T2 T3 T1
T1 − 1 − c
3
T T1
−1
2
1
1 −היא הנצילות האידאלית ,מוכפלת בביטוי קטן מאחד. λ • נשים לב שהביטוי
• על מנת לדרוש שהעבודה במחזור לא תהיה שלילית עלינו לדרוש:
c e T3 T1
− λ ≥ 0 =⇒ e c ≥ λ
T1 T3
69
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• מחזור ברייטון בעל "מיחזור חום" ) ,(Waste Heat Recovery - WHRמנסים לנצל חלק מהחום הנפלט.
• כיצד אנו מנצלים את החום הנפלט? חלק מהחום הנפלט מהטורבינה עובר למחליף חום הנמצא בין המדחס לתא השריפה,
ומנוצל לחימום התחלתי מסויים.
• כמובן שלא ניתן להשתמש בכל החום הנפלט ,מפני שהדבר יצור מכונה המייצרת עבודה חיובית ומתקשרת עם מאגר חום יחיד
־ הפרה של החוק השני של התרמודינמיקה.
• עבודת הטורבינה חסומה ע"י עבודת טורבינה אידאלית )התפשטות איזנטרופית( ,למחליף חום אין את המגבלה הזו .זו הסיבה
שעדיף להשתמש בגזי הפליטה לצורך חימום ,ולא להוסיף טורבינה נוספת בלחץ נמוך יותר לאחר הטורבינה הראשית.
70
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מכאן הנצילות:
• מנוע זה זול יותר מאשר שימוש בטורבינה ומדחס אקווילנטים ,שכן טורבינה ומדחס הם רב־שלביים.
• לחץ היציאה מהטורבינה נקבע מהתנאי:
win = wt
) F = ṁ (v5 − v0
h0 ≈ h
71
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• אפילו מנועי טורבינה ומנועי סילון הם מנועי בעירה פנימית ,אבל מסיבות היסטוריות נהוג להתייחס רק למנועי אוטו ודיזל
בתור מנועי בעירה פנימית .
• מנוע הזז בין שני מצבי קיצון ,פועל בעזרת בוכנה הנעה בצילינדר.
• שני המצבים נקראים נקודה מתה עליונה ) (TDC - Top Dead Centerונקודה מתה תחתונה (BDC - Bottom Dead
) ,Centerבנקודות אלו הבוכנה מחליפה כיוון תנועה לכן מהירותה אפס )בהתאמה בקירבת הנקודות מהירות הבוכנה מאוד
נמוכה(.
• המנוע פועל על לחץ אטמוספרי ,כאשר נוצר הפרש לחצים האוויר בלחץ האטמוספרי "נינק" )מלשון ייניקה( פנימה ואז נישרפת
תערובת הדלק.
• העבודה החיובית נוצרת כמובן בעת תהליך התפשטות הבוכנה.
• הגלגל הגדול באיור הוא גלגל תנופה ,מטרתו היא לצבור מספיק אינרציה על מנת למשוך את הבוכנה חזרה וליצור מחזור.
• המנוע היה בעל הספק של עד 6כוחות סוס ,ובעל נצילות של בערך .5%
• לאחר מכאן התפתחנו למנוע אוטו ,המיוחס לאוטו הגרמני בשנת .1876
• למעשה ,מנוע הפועל על אותם עקרונות של אוטו הומצא 14שנים קודם על ידי הצרפתי אלפונס דה רושה (Alfonse de
).Roches
• היה מנוע בעל ארבע פעימות ,הספק של 2כוחות סוס ויעילות של בערך .14%
72
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מושגי יסוד:
– כאשר הבוכנה נמצאת בנקודה מתה תחתונה ,הנפח מעליו הוא הנפח המירבי ־ נקרא הנפח הכולל:
V1 = Vt
V2 = Vc
Vt = Vc + Vd
– את יחס הדחיסה )יחס הנפחים ,לא הלחצים כמו במחזור ברייטון( מגדירים בתור:
Vt
=r
Vc
73
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
;
• בפעימה ראשונה נפתח שסתום הכניסה ,בשל הפרש לחצים נכנסת )בעזרת פעולת יניקה( תערובת אוויר ודלק ,הבוכנה נעה
לנקודה המתה התחתונה.
• בפעימה השנייה יש פעולת דחיסה ,כל השסתומים סגורים והבוכנה מחליפה כיוון ונעה כלפי מעלה כתוצאה מאינרציית גלגל
התנופה.
• בפעימה השלישית התערובת מוצתת )או מתחילה לבעור מסיבה אחרת ־ בהמשך( ,הגז מתפשט בבוכנה ומייצר עבודה חיובית,
אותה אנו רותמים בעזרת טלטל ) (Piston Rodוגל ארכובה ,על גל הארכובה מורכב גלגל התנופה הצובר את האינרצייה.
– אנו רוצים שגל הארכובה ינוע בקצב אחיד ,גלגל התנופה מייצב את קצב התנועה בנוסף לשאר תפקידיו.
• בפעימה הרביעית נפתח שסתום הפליטה ,וגזי הפליטה נפלטים החוצה ,כאשר הבוכנה עולה חזרה מעלה ־ אינטראקציית חום
עם מאגר קר )האטמוספירה היא המאגר הקר(.
• חשוב לשים לב שבמנוע כזה אנו מקבלים עבודה חיובית כל שני סיבובים!
• הספיקה נתונה ע"י:
1 RP M V1 − V2
= ̇m
2 60 v1
סיבובים לדקה חלקי 60כלומר סיבובים לשנייה ,מוכפל בהפרש הנפחים )חלקי נפח סגולי( כפול חצי ,מפני שאנו מקבלים חומר
חדש כל שני סיבובים ולא כל סיבוב.
• בהתאמה ,ההספק:
1 RP M 1 RP M V1 − V2
· Ẇ = Wcycle = = ṁw ·w
2 60 2 60 v1
החצי הוא רק במנוע ארבע פעימות!
74
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• ובהתאמה הספק:
RP M RP M V1 − V2
· Ẇ = Wcycle = = ṁw ·w
60 60 v1
75
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
w W
= mep =
∆v Vd
כאשר ∆v = vBDC − vT DC
• זה הוא מדד שמטרתו להשוות בין תיכנון המנועים )או יעילותם( ללא תלות בהספק או מומנט.
76
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
– אינטראקציית החום )השריפה( אינה רגעית ,היא מתרחשת בפרק זמן מסויים ־ כלומר לא באמת בנפח קבוע.
– תהליך קירור 4 − 1לא באמת קיים ,יש פליטה של גזים החוצה ויניקת תערובת חדשה ,כמו בברייטון ־ האטמוספירה
מנוצלת כמאגר קר.
– נצילות המנוע גדלה עם הגדלת יחס הדחיסה.
– יש מגבלה על הגדלת יחסי דחיסה ־ עלולה להיווצר הצתה מוקדמת לא מבוקרת של התערובת )"צילצולים" או "נקישות"
במנוע( .זה הוא תחום מתקדם ,בספר של שביט דובר על יחסים גדולים מ־ 9כקשים להגעה ,במצגת הקורס היחס המצויין
הוא ,13ולאוניד אומר שהיום כבר אפילו למאזדה 3חדשה יש יחס דחיסה של 14־ כלומר המספרים משתנים באופן
תדיר.
• אינטראקציית החום מתרחשת בלחץ קבוע ,לעומת מחזור אוטו בו המחזור בנפח קבוע.
77
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• ההבדל הזה מאפשר למנועי דיזל לעבוד ביחסי דחיסה הרבה יותר גבוהים ,שכן אין צורך בהצתה חשמלית ־ מנועים מסוג זה
נקראים מנועי הצתה עצמית .Self Ignition Engine
• התהליכים:
rck − 1
1
η =1− ·
rk−1 )k (rc − 1
• נשים לב שמחזור דיזל פחות יעיל ממחזור אוטו עבור אותו יחס דחיסה ,אז מדוע אנו יודעים מחיי היום יום שמנוע דיזל יותר
יעיל ממנוע בנזין )שהוא מנוע אוטו( רגיל?
• כפי שהזכרנו ,עבור מחזור אוטו יחס הדחיסה מוגבל ,עבור מחזור דיזל ניתן להגיע גם ליחסי דחיסה של 22ויותר ־ לכן יעילותו
גבוהה יותר.
• הערות על מחזור דיזל:
78
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
– יחס דחיסה:
v1
=r
v2
– יחס חיתוך:
v4
= rc
v3
– יחס לחצים:
p3
= rp
p2
כאשר rp ≈ 1מדובר במחזור דיזל.
δW ≤ 0
– אם העבודה במסלול סגור הייתה חיובית ,היינו מקבלים הפרה של החוק השני לפי קלאוזיוס ־ מכונת חום המעבירה חום
ממאגר קר למאגר חם ומייצרת עבודה חיובית.
79
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• כזכור ,עבור מקרר )או מזגן בקיץ( הגדרנו מקדם ביצוע ולא נצילות מפני שהביטוי יכול להיות < :1
– β ≈ 1כאשר בחוץ קר מאוד ,כלומר ההבדל בין הטמפרטורות שואף לאפס .זו בדיוק הסיבה מדוע במקומות קרים
מאוד )לדוגמא ברוסיה( לא משתמשים במזגנים לקירור ,כמות החום שניתן למשוך ממאגר פרופורציונאלית לטמפרטורת
המאגר ,לכן כאשר הפרשי הטמפרטורה זניחים ניתן למשוך מעט מאוד חום .יעילות המזגן מתקרבת לזו של מחמם חשמלי
רגיל )תנור סלילים לדוגמא( ,אבל עלות השימוש של המזגן גבוהה כמעט בסדר גודל.
• תהליך :1 − 2מדחס דוחס גז )בעבר פריאונים( בצורה אדיאבטית ,הגז יוצא בצורת אד שחון בטמפרטורה ולחץ גבוהים.
• תהליך :2 − 3במעבה מתבצע סילוק חום החוצה והאד השחון הופך כולו לנוזל רווי ,כלומר מתקיים .x3 = 0
• תהליך :3 − 4במשנק\מצערת ) (Throttling valveמתבצעת הפלת לחץ )אנתלפיה קבועה במשנק!( ,על מנת לחזור ללחץ
כניסה למדחס.
– משתמשים במשנק ולא בטורבינה מפני שהיא הרבה הרבה הרבה יותר זולה ,אומנם טורבינה מסוגלת גם לבצע עבודה ־
אבל זה לא כלכלי במערכות ביתיות פשוטות.
• תהליך :4 − 1במאדה )מחליף חום( מתבצע אידוי של התערובת הדו פאזית בטמפרטורה מאוד נמוכה )שימו לב ,הטמפרטורה
יותר נמוכה מאשר טמפרטורת היעד של חלל הקירור( עד שכל התערובת הופכת לגז )על מנת שהמדחס לא ידחוס טיפות
ויהרס( ,כלומר מתקיים .x1 = 1
80
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• אנו רוצים שבטמפרטורה הכי נמוכה במחזור ,לחץ האדים יהיה גבוה מהלחץ האטמוספרי .בתאוריה המערכת מבודדת ,בפועל
אנו רוצים שבמקרה וכן יש דליפה הפריאון יצא החוצה והאוויר לא יכנס פנימה ,שכן האוויר לא יכול להתנזל והמזגן יהרס.
• יציבות כימית טובה ־ זה די ברור.
• אי־דליקות ־ המערכת נמצאת בסביבה של מערכות חשמליות ,לא רוצים שבמקרה של ניצוץ הגז ישמש כחומר בעירה מהיר.
• רעילות נמוכה ־ הגז נמצא בסביבת אנשים ,לטובת בטיחות אנו רוצים שיוכלו לנשום אותו במקרה של דליפה.
• התאמה לחומרי סיכה וחומרי מבנה של המדחס.
• עלות סבירה.
• ידידותי לסביבה ־ חומרי קירור כדוגמאת R12ו־ R22הוחלפו על ידי R134Aו־ R410Aעקב פגיעתם בשכבת האוזון .מפני
שאנו רוצים שבמקרה של מערכת לא מבודדת לחלוטין תהיה דליפת גז החוצה ולא אוויר פנימה ,עלינו לדאוג שהגז הדולף לא
יפגע בסביבה.
איור :64דיאגרמות
81
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• בנקודה הראשונה אנו יודעים שהחומר שלנו הוא במצב של אד רווי ,כלומר ,x1 = 1והלחץ נתון לנו ־ מכאן המצב מוגדר
היטב וניתן לפתרון בעזרת טבלאות.
• מצב 2sלא באמת נחוץ במקרה הזה ,אבל לו רצינו האנטרופיה נותרת קבועה כמו בנקודה 1והלחץ נתון לנו )זהה ללחץ
בנקודה (2־ גם כאן המצב מוגדר היטב.
• נקודה 3היא אחרי המעבה לכן יש לנו נוזל רווי ,כלומר ,x3 = 0הלחץ נותר קבוע וגם המצב הזה מוגדר היטב.
• בנקודה 4ידוע הלחץ הסופי ,והפעם נשמרת לנו האנתלפיה ביחס למצב )3מעבר דרך מצערת\משנק משמר אנתלפיה( ,לכן גם
מצב זה מוגדר היטב.
• הטבלה שלנו מוגדרת היטב ,לכן ניתן לחשב את מקדם הביצוע במהירות:
• קיבולת קירור היא קצב סילוק החום מהחלל המקורר )זה שאנחנו מקררים( ,חישבנו אותה בסעיף הקודם .היות ומדובר בגודל
חסר יחידות ,ניתן להשתמש גם בנגזרות:
Q̇c
= COP =⇒ Ẇ = Q̇c · COP
̇W
חשוב לזכור שהטמפרטורה נכונה רק בסקאלת קלווין! במכנה מדובר בהפרש ,אז אין צורך באמת בתוספת ,אבל כדאי לכתוב
אותה רק כדי לא להתבלבל.
• בנוסף נתונה לנו דרגת טיב של המדחס ,ויעילות מכנית מסויימת )איבוד אנרגיה במייסבים ,בגירים וכו'(.
• על מנת לצייר את דיאגרמת p − hהמתאימה ,חשוב לסמן את נקודות 3ו־ 1על הפעמון מיידית .נקודות 1ו־ 2sנמצאות על
אותו קו של אנטרופיה קבועה .בנוסף נקודות 2s ,2ו־ 3על אותו קו אופקי ,מפני שהן באותו הלחץ )כנ"ל לגבי נקודות 1ו־
.(4במקרים של קירור בין נקודה 3ל־ 4האנתלפיה קבועה לכן הן על קו ניצב.
– חשוב מאוד! טעויות בשרטוט הנ"ל )או הטייה לא נכונה של האנטרופיה( מצביעה על חוסר הבנה של התהליך ויעלו
בהרבה נקודות בבחינה!
82
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• בנקודה הראשונה ידוע כי מדובר באד רווי ) (x1 = 1והטמפרטורה ידועה ־ המצב מוגדר.
• בנקודה 3מדובר בנוזל רווי ) (x3 = 0ונתונה הטמפרטורה ־ המצב מוגדר.
• נקודות 4ו־ 1הן באותו הלחץ ובאותה הטמפרטורה ,שכן הן נמצאות בתוך הפעמון ועל אותה האיזוברה )אלו לא תכונות
בלתי תלויות כי מדובר במצב דו־פאזי! האנתלפיה לדוגמא לא תהיה זהה(.
• נקודה 2sנמצאת באותו הלחץ של נקודה ,3והאנטרופיה שלה זהה לזו של נקודה .1
• נקודה 2נמצאת באותו הלחץ של מצבים 2sושל ,3ובעזרת דרגת הטיב ניתן לחשב את הנתלפיה:
h2s − h1
h2 = h1 +
c
כאשר wהיא העבודה ליחידת מסה של המדחס qc ,היא אינטראקציית החום ליחידת מסה הנספגת במאדה ,ו qhהיא סילוק
החום ליחידת מסה במאדה.
• מכאן לפי הגדרה ניתן לחשב את ספיקת המסה:
Q̇c
= ̇m
qc
ואת הספק המנוע האמיתי:
ṁ · w
= ̇W
ηm
שימו לב כי אנחנו מחלקים ביעילות המכאנית ,כי העבודה האמיתית של המנוע שלנו גדולה מזו שקיבלנו בפועל ,בדיוק בשל
האיבודים האלו.
• מכאן לפי הגדרה ניתן לחשב את מקדם הביצוע:
Q̇c
= COP
̇W
83
תרמודינמיקה 1 מרצה :לאוניד טרטקובסקי
• את ספיקת נוזל הקירור נגלה ממאזן אינטראקציות חום על המעבה )החום שנלקח מהמים שווה לחום הנכנס למערכת(:
ṁqh
= Qcw = Qh =⇒ ṁcw · cpcw (Tout − Tin ) = ṁ · qh =⇒ ṁcw
) cpcw (Tout − Tin
• מהמאייד יוצא גז קר מאוד ,מצד שני מהמעבה יוצא נוזל חם .אם נקרר את הנוזל בעזרת הגז הקר )ע"י מיקום נכון של מחליף
החום(.
84
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מתקיים:
T1∗ = T3 − δ
עבור מחליף אידאלי מתקיים ,δ = 0אם לא נתונה לנו δניתן להניח זאת .אף פעם לא יתקיים .T1∗ > T3
• מקדם הביצוע של מערכת כזו נתון ע"י:
qc ∗h1 − h4
=β =
win ∗h2∗ − h1
• האם בהכרח ה COPיעלה במקרה של קונפיגורציה כזו? לא! אומנם אנו מעלים את סילוק החום מהמאגר הקר )וגם מבטיחים
שהמדחס יקבל אד שחון\יבש( ,אבל אנו גם מגדילים את עבודת המדחס.
• שני המצבים אותם אנו יודעים הם 3ו־ ,1לפי טמפרטורות ואכויות אד .משני המצבים האלו ניתן להגיע ל ,2sומשם ל .2
• נתונה הטמפרטורה בסוף )זהה לטמפרטורה במצב ,(1ומשימור אנתלפייה בין מצב 4למצב 3קיבלנו שתי תכונות וניתן להשלים
את הטבלה.
• מהטבלה ניתן ישירות לחשב את מקדם הביצוע ,חשוב לזכור שהיעילות המכאנית מגדילה את העבודה ,לכן מקטינה את מקדם
הביצוע:
qc h1 − h4
= COP = w ηm
ηm h2 − h1
85
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
Q̇c
= ̇W
COP
• עבור המקרה עם מחליף חום פנימי ,אנו יודעים כי הלחצים לא משתנים ־ לכן נקודות 1ו־ 3אינן משתנות.
• מאחר וקיבול החום של זרם הנוזל לתוך מחליף החום גדול מאשר זה של האד ,טמפרטורת האד ביציאה נמוכה באותן 3מעלות
מאשר זו של הנוזל ,כלומר .41 − 3 = 38◦ C
• מכאן ניתן לחשב את נקודות 1a, 2as, 2aבאותה הצורה שעשינו במקור.
• את נקודה 3aניתן לגלות בעזרת מאזן אנתלפיות על מחליף החום:
• ובאותו האופן כמקודם ,ההספק הדרוש הוא )עם הערכים המתאימים לעבודה ,הספק חום ומקדם ביצוע(:
Q̇c
= ̇W
COP
– התוצאה הסופית לא ממש נכונה פיסיקלית ,ראינו כי qcהחדש גדל ,אבל הם טענו כי Q̇cנותר זהה בין שני המקרים ־
זה אפשרי רק אם השתנתה ספיקת המאסה בין שני התהליכים וזה לא היה נתון.
86
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• כזכור דחיסה איזותרמית היא היעילה ביותר ־ וניתן להשיג אותה בעזרת דיחסה רב שלבית עם קירור ביניים.
87
מרצה :לאוניד טרטקובסקי תרמודינמיקה 1
• מערכת כזו מקטינה את צריכת החשמל ־ עבודת הדחיסה ־ עקב הקירוב לדחיסה איזותרמית .חשוב לשים לב שקיבולת הקירור
לא משתנה ,אנו רק מקטינים את ההשקעה התרמודינאמית שלנו.
• כמובן שבתור מהנדסים אנו חייבים לבדוק האם ההקטנה בהשקעה התרמודינאמית לא מגדילה יותר מדי את ההשקעה הכלכלית
שלנו במערכת.
88