‫סיכומי הרצאות בקורס‬

‫גופים קמורים במימדים גבוהים‬

‫סמסטר א'‪1122-1121 ,‬‬

‫מרצה‪ :‬פרופ' שירי ארטשטיין‬

‫נכתב ע"י‪ :‬יוני רוזנשיין‬

 ‫תוכן עניינים‬
‫‪3‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪.............‬‬ ‫‪................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬מבוא‬
‫‪7‬‬
‫‪..............................‬‬
‫‪................................................................................................‬‬ ‫‪ .1‬קמירות בסיסית‬
‫‪7‬‬
‫‪............................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................‬‬ ‫"אלגברה לינארית" של קבוצות קמורות‬
‫‪21‬‬
‫‪.............................‬‬
‫‪................................................................‬‬ ‫"קומבינטוריקה" של קבוצות קמורות‬
‫‪22‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪.... ................................................................‬‬ ‫"טופולוגיה" של קבוצות קמורות‬
‫‪21 ................................‬‬
‫‪................................‬‬ ‫אילו תכונות טופולוגיות של ‪ A‬נשמרות ב‪? conv A -‬‬
‫‪21‬‬
‫‪...........................‬‬
‫‪................................................................................................‬‬ ‫תמיכה והפרדה‬
‫‪12‬‬
‫‪....................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................................................‬‬ ‫הצגות אקסטרמליות‬
‫‪13‬‬
‫‪.........................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................................................‬‬ ‫‪ .3‬פונקציות קמורות‬
‫‪12‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪......‬‬ ‫‪................................................................................................‬‬ ‫רגולריות‬
‫‪31................................................................‬‬
‫‪...............................‬‬ ‫סאב‪-‬דיפרנציאלים ותת‪-‬גרדיאנטים‬
‫‪33‬‬
‫‪..........................‬‬
‫‪................................‬‬ ‫‪................................................................‬‬ ‫פונקציית התומך‬
‫‪11‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪.......‬‬ ‫‪................................................................‬‬ ‫‪ .1‬נפח מעורב (‪)mixed volume‬‬
‫‪11‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪... ................................................................‬‬ ‫נפח (ושטח פנים) של פוליטופים‬
‫‪11 ................................................................‬‬
‫‪................................‬‬ ‫נפח (ושטח פנים) לגוף קמור כללי‬
‫‪17‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪..... ................................................................‬‬ ‫נפחים מעורבים של פוליטופים‬
‫‪13‬‬
‫‪.....................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................‬‬ ‫נפחים מעורבים של גופים קמורים כלליים‬
‫‪11.. ................................................................‬‬
‫‪................................‬‬ ‫נוסחת שטיינר ונוסחאות קובוטה‬
‫‪32‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪..............‬‬ ‫‪................................................................‬‬ ‫‪ .1‬חוזרים לברון‪-‬מינקובסקי‬
‫‪33‬‬
‫‪...................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................................................‬‬ ‫סימטריזציית ‪Steiner‬‬
‫‪71‬‬
‫‪........................‬‬
‫‪................................‬‬ ‫אי‪-‬שוויון ‪( Prékopa-Leindler‬הכללה של ‪)Brunn-Minkowski‬‬
‫‪73‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪......‬‬ ‫‪................................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬מצב ג'ון‬
‫‪73‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪.......‬‬ ‫‪................................................................................................‬‬ ‫הקדמה‬
‫‪22‬‬
‫‪.................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................‬‬ ‫יחידות אליפסואיד מנפח מקסימלי בתוך גוף‬
‫‪23‬‬
‫‪......................‬‬
‫‪................................‬‬‫‪................................‬‬ ‫עוד פוזיציות מעניינות פרט לפוזיציית ג'ון‬
‫‪21‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪.... ................................................................................................‬‬ ‫משפט ג'ון‬
‫‪22‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪..........‬‬ ‫‪................................................................‬‬ ‫פוזיציית שטח פנים מינימלי‬
‫‪91‬‬
‫‪................................‬‬
‫‪........‬‬ ‫‪................................................................‬‬ ‫‪ .7‬משפט ‪Rogers & Shephard‬‬
‫‪93................................................................‬‬
‫‪...............................‬‬ ‫נספח‪ :‬פתרון תרגילים (חזרה למבחן)‬
 ‫‪1122-22-11‬‬

‫‪ .1‬מבוא‬

‫הגדרה ‪( 1.1‬סכום מינקובסקי‪.)Minkowski Sum ,‬‬

‫עבור ‪. A  B : x  y : x  A, y  B , A, B  n‬‬

‫משפט ‪( 1.1‬אי‪-‬שוויון ברון‪-‬מינקובסקי‪.)Brunn-Minkowski inequality ,‬‬

‫תהיינה ‪ A, B  n‬כך ש‪ A, B, A  B -‬מדידות לבג‪ .‬אזי‪:‬‬
‫‪vol  A  B ‬‬ ‫‪ vol  A  vol  B ‬‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬

‫‪ ,‬כלומר את מידת לבג ‪). n‬‬ ‫‪n‬‬

‫( ‪ vol‬מציין את נפח הקבוצה ב‪-‬‬

‫הוכחה‪ .‬ראשית נוכיח ל‪ A, B -‬שהם איחודים סופיים זרים של תיבות קואורדינאטות מיושרות‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ x ,‬‬
‫‪1‬‬ ‫שצורתה ‪, xn  : i xi   ai , bi ‬‬ ‫‪n‬‬
‫(הערה‪ :‬תיבת קואורדינאטות מיושרת היא קבוצה ‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪).‬‬ ‫ונפחה ‪  b  a ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫ההוכחה תהיה באינדוקציה על מספר התיבות הכולל ‪( k‬מספר התיבות ב‪ + A -‬מספר התיבות ב‪.) B -‬‬

‫בסיס האינדוקציה‪ A ( k  2 :‬ו‪ B -‬הן תיבות קואורדינאטות מיושרות)‪.‬‬

‫בלי הגבלת הכלליות (עד כדי הזזה) נניח ש‪ A, B -‬נתונות ע"י‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪A   0, ai ‬‬ ‫‪B    0, bi ‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫אז סכום מינקובסקי שלהן הוא‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪A  B    0, ai  bi ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫אנו צריכים להוכיח‪:‬‬
‫‪1/ n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪   ai  bi  ‬‬ ‫‪  ai1/ n   bi1/ n‬‬

‫‪ i 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬
‫‪ a ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ b ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ 1   i ‬‬‫‪  i ‬‬
‫‪i 1  ai  bi ‬‬
‫‪i 1  ai  bi ‬‬

‫עפ"י אי‪-‬שוויון הממוצעים ( ‪ , GM  AM‬כלומר ממוצע הנדסי קטן מהממוצע האריתמטי או שווה לו)‪:‬‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ ai ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ b ‬‬ ‫‪1 n ai‬‬ ‫‪1 n b‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i 1  ai  bi ‬‬
‫‪  i ‬‬
‫‪i 1  ai  bi ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  i 1‬‬
‫‪n i 1 ai  bi n i 1 ai  bi‬‬
‫כנדרש‪.‬‬

‫צעד האינדוקציה‪ :‬נניח ש‪ A, B -‬הם איחודים זרים של בסה"כ ‪ k‬תיבות קואורדינאטות מיושרות‪.‬‬
‫‪ ) H ‬שמפריד‬ ‫‪ x ,‬‬
‫נבחר על‪-‬מישור קואורדינאטה ‪( H‬כלומר‪ ,‬קבוצה מהצורה ‪, xn  : xi  const‬‬
‫‪1‬‬

‫בין ‪ 1‬תיבות ב‪ , A -‬לפחות‪( .‬מכיוון שהתיבות המרכיבות את ‪ A‬זרות ומיושרות לקואורדינאטות‪ ,‬בהכרח‬
‫יש ‪ 1‬תיבות כאלה עם לפחות קואורדינאטה אחת שניתן להעביר בה על‪-‬מישור שיפריד ביניהן‪).‬‬
 :‫נגדיר‬
H   : xi  c
A   : xi  c  A
A   : xi  c  A

. A -‫ היא לכל היותר אחת פחות מכמות התיבות ב‬A -‫ וב‬A -‫אז כמות התיבות ב‬
:‫ עד המצב בו תחת ההגדרה‬B ‫ נזיז את‬,‫כעת‬
B    : xi  c  B
B    : xi  c  B
:‫יתקיים‬
vol  B   vol  A 
 

 :
vol  B  vol  A 
 

‫ ולכן על זוגות אלה ניתן‬B  -‫ ו‬A ‫ וכנ"ל לגבי‬, k  1 ‫ הוא לכל היותר‬B  -‫ וב‬A -‫מספר התיבות הכולל ב‬
:‫ לכן‬.‫להחיל את הנחת האינדוקציה‬
vol  A  B 
1/ n
 vol1/ n  A 
 B     A  B    * 
‫ ואילו נקודות‬xi  2c ‫ מקיימות‬A  B ‫ האיחוד האחרון הוא זר עד כדי שפה כי נקודות‬:‫הערה‬
:‫ מכך שהאיחוד זר נובע‬.‫השוויון לעיל נכון‬-‫ ולכן אי‬A  B -‫ הוא מוכל ב‬. xi  2c ‫ מקיימות‬A  B 

*   vol  A  B    vol  A  B   

1/ n by induction


    vol  A   
n 1/ n

  vol  A   vol  B    vol  B 
1/ n 1/ n n
 1/ n  1/ n



    vol  A  
1/ n
 
   vol  A     vol  B   vol  B 
1/ n 1/ n n n
  1/ n  1/ n
 
 

   vol  B     
1/ n
 
 1    vol  A  
1/ n 1/ n n


 


 1    vol  A    1    vol  B   vol  A   vol  B 
1/ n 1/ n
 1/ n 1/ n

‫מינקובסקי למקרה של איחודים סופיים זרים של תיבות קואורדינאטות‬-‫שוויון ברון‬-‫מש"ל (אי‬

.)‫מיושרות‬

:‫ מדידות‬A, B - ‫רעיון הרחבת ההוכחה למקרה הכללי‬

 A, B -‫ ע"י איחוד זר של תיבות מיושרות (ניתן לעשות זאת תחת ההנחה ש‬A, B ‫נקרב מבפנים את‬
.)‫מדידות‬
Ak  A " Ak  A " vol  Ak   vol  A 
Bk  B " Bk  B " vol  Bk   vol  B 
:‫ ולכן‬Ak  Bk  A  B ‫אז‬


vol  A  B   vol  Ak  Bk   vol  Ak 
1/ n
 vol  Bk 
1/ n n
   vol  A 1/ n
 vol  B  
1/ n n

.)‫מינקובסקי‬-‫שוויון ברון‬-‫מש"ל (אי‬

. A ‫ היא הומוטטיה של‬ A   x : x  A ‫ הקבוצה‬, A  n

,  ‫ בהינתן‬.)‫הגדרה (הומוטטיה‬

:‫ לדוגמה‬. 2A  A  A ,‫ ללא הנחת קמירות‬:‫הערה‬

:‫ מתקיים‬,‫בכל מקרה‬
voln   A   voln  A n

: voln1/ n ‫ נקבל את תכונת הקעירות של הפונקציה‬,‫מינקובסקי‬-‫שוויון ברון‬-‫מאי‬

. 0    1 ‫יהי‬
vol   A  1    B   vol   A  vol  1    B 
1/ n 1/ n

1/ n

  vol  A  1    vol  B 
1/ n 1/ n

:) AM  GM ( ‫שוויון הממוצעים‬-‫נמשיך לפתח את התוצאה האחרונה ע"י שימוש באי‬


 vol  A  1    vol  B   vol  A vol  B 
1/ n 1/ n 

1 1/ n

:‫כלומר‬
vol   A  1    B 
1/ n

 vol  A vol  B 


1  1/ n

vol   A  1    B   vol  A vol  B 

 *
 1 

Brunn-Minkowski ( "‫מינקובסקי בצורה ללא מימד‬-‫שוויון ברון‬-‫ קרויה גם "אי‬* ‫התוצאה האחרונה‬
.)dimension-free form

."‫מינקובסקי "הרגיל‬-‫ זה גורר את ברון‬, 0    1 ‫ נכון לכל‬* -‫ אם נתון ש‬.1.1 ‫טענה‬

 A  B 
. vol    vol   ‫ המקיים‬0    1 ‫ נבחר‬.‫הוכחה‬
  1  
 B A
: * ‫ ונפעיל את‬B  , A  ‫נסמן‬
1  
vol  A  B   vol   A  1    B   vol  A  vol  B 
AM=GM
 1 



  vol  A 
1/ n
 1    vol  B 
1/ n n
   vol  A 1/ n
 vol  B  
1/ n n

).‫ ההופך לשוויון מכיוון שהממוצע הוא של שני מספרים שווים‬,‫שוויון הממוצעים‬-‫ הוא אי‬AM=GM (
.‫מש"ל‬

:‫ אז‬. t  0 ‫יהי‬


vol  A  tB   vol  A
1/ n
 t vol  B  
1/ n n

:" B ‫ בכיוון‬A -‫ ב‬vol ‫נשתמש בזה כדי לחשב את "הנגזרת של‬

lim
vol  A  tB   vol  A 
 lim

vol  A   t vol  B   vol  A 
1/ n


1/ n n

t 0 t t 0 t

  
n
d
 vol  A  t vol  B  
1/ n 1/ n

dt t 0


 n vol  A 
1/ n
 t vol  B  
1/ n n 1
vol  B 
1/ n

t 0

n 1
 n vol  A  vol  B 
1
n n

 n

, A ‫ נקבל את שטח הפנים של‬, B   x :

xi 1
i
2
 1 ‫ את דיסק היחידה‬B ‫ אם נבחר בתור‬,‫כעת‬

vol  A  tB   vol  A 
. S B  A  lim
t 0 t

:‫מהחישוב לעיל נקבל‬

n 1
SB  A  n vol  A vol  B 
1
n n

:‫ נקבל‬, vol  B   vol  A -‫אם נניח גם ש‬

 ‫‪S B  A  S B  B ‬‬
‫אי‪-‬שוויון זה נקרא גם אי‪-‬שוויון איזופרימטרי‪.‬‬

‫‪ vol  A  tB  ,‬הוא‬ ‫‪n‬‬

‫לגבי ‪ , vol  A  tB ‬נוכיח בעתיד את הטענה הבאה‪ :‬ל‪ K , T -‬קמורים ב‪-‬‬
‫‪n‬‬
‫‪. vol  K  tT  ‬‬ ‫‪ c  K ,T t‬‬
‫‪j 0‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫פולינום‪ ,‬כלומר‪:‬‬

‫‪ .2‬קמירות בסיסית‬

‫הגדרה ‪( 1.1‬קבוצה קמורה‪.)convex set ,‬‬

‫‪ A  n‬נקראת קמורה אם לכל ‪ x, y  A‬ו‪ , 0    1-‬גם ‪. 1    x   y  A‬‬
‫כלומר‪ ,‬לכל ‪ , x, y  A‬מתקיים ‪.  x, y   A‬‬

‫הגדרה ‪( 1.1‬קבוצה בלתי‪-‬תלויה אפינית‪ ,‬צירוף קמור)‪.‬‬

‫‪  xi i 1 ‬היא בלתי‪-‬תלויה אפינית אם לא קיימים‬
‫‪k‬‬
‫‪ , 1 ,‬לא כולם אפס‪ ,‬כך‬ ‫‪, k ‬‬
‫‪n‬‬
‫קבוצת נקודות‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪.‬‬ ‫ו‪ i  0 -‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪ x‬‬‫‪i 1‬‬
‫‪i i‬‬ ‫ש‪ 0 -‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪‬‬ ‫‪  xi i 1 ‬אם ‪ , x   i xi‬כאשר ‪ 1‬‬

‫‪k‬‬
‫‪ x ‬נקראת צירוף קמור של קבוצת הנקודות‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫ו‪-‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬

‫‪ i  0‬לכל ‪. i‬‬

‫הערה‪ .‬קבוצה בלתי‪-‬תלויה אפינית ב‪ n -‬מכילה לכל היותר ‪ n  1‬נקודות‪ :‬בהינתן קבוצה בת"א‪ ,‬נזיז כך‬
‫שאחת הנקודות תהיה הראשית‪ .‬כעת השאר בת"ל‪ ,‬כלומר יש לכל היותר ‪ n‬נקודות אחרות‪.‬‬

‫טענה ‪ .1.1‬קבוצה ‪ A‬קמורה אם"ם לכל קבוצת נקודות ‪ ,  xi i 1  A‬כל צירוף קמור שלהם נמצא ב‪. A -‬‬
‫‪k‬‬

‫הוכחה‪ .‬כיוון אחד (ש‪ A -‬קמורה) טריוויאלי (צירוף קמור של כל ‪ 1‬נקודות מוכל ב‪ , A -‬עפ"י ההנחה)‪.‬‬
‫הכיוון השני (אם ‪ A‬סגורה לצירוף קמור של ‪ 1‬נקודות אז היא סגורה לצירוף קמור של ‪ k  2‬נקודות)‬
‫מוכח בעזרת טיעון אינדוקטיבי סטנדרטי‪ k  1, 2 :‬ברור‪ ,‬וצעד המעבר של האינדוקציה‪:‬‬
‫‪k 1‬‬ ‫‪k 1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i i‬‬ ‫‪ 1 x1  1  1  ‬‬
‫‪i  2 1  1‬‬
‫‪xi  A‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫קמירות נשמרת תחת חיתוך (אם ‪ A, B‬קמורות אז ‪ A  B‬קמורות) כפי שנובע ישירות מההגדרה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫ניתן להגדיר‪:‬‬
‫‪ , A ‬הקמור (‪ )convex hull‬של ‪ A‬היא‬ ‫‪n‬‬
‫הגדרה ‪( 1.2‬קמור‪ .)convex hull ,‬בהינתן קבוצה כלשהי‬
‫‪. conv  A ‬‬ ‫הקבוצה הקמורה הקטנה ביותר המכילה את ‪ , A‬כלומר‪B :‬‬
‫‪A B‬‬
‫‪B is convex‬‬

‫"אלגברה לינארית" של קבוצות קמורות‬

 ‫טענה ‪ .1.2‬הקמור של ‪ A‬שווה לקבוצת הצירופים הקמורים של נקודות מ‪ . A -‬כלומר‪,‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪*‬‬ ‫‪conv  A   i xi : k  , i  xi  A, i  0  ,  i  1‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪‬‬
‫הוכחה‪ .‬נסמן ב‪ K -‬את אגף ימין של ‪ . *‬מהטענה הקודמת נקבל ‪( K  conv  A‬כי ‪conv  A‬‬
‫קמורה המכילה את ‪ A‬ועפ"י הטענה הקודמת‪ K ,‬מוכלת בכל קבוצה כזו)‪ .‬נותר להוכיח ש‪-‬‬
‫‪ : conv  A  K‬מספיק להוכיח ש‪ K -‬עצמה קמורה‪ ,‬ולכן משתתפת בחיתוך המגדיר את ‪. conv  A‬‬
‫זה נובע מכך‪:‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k k ‬‬
‫‪  i xi  1     i yi   i zi‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬

‫‪ zi    x1 , , xk , y1 , , yk  ‬‬
‫‪k k‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪i k  k   1 , , k , 1    1 , , 1    k  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר כל צירוף קמור של שני איברי ‪ K‬נמצא ב‪ . K -‬מש"ל‪.‬‬

‫הערה‪ .‬סכום מינקובסקי‪ ,‬וכן הומוטטיה‪ ,‬שומרים קמירות‪.‬‬

‫(כלומר‪ ,‬אם ‪ K , T‬קמורות אז ‪  K  T‬קמורה לכל ‪).  ,  ‬‬

‫הערה‪ .‬קמירות מאופיינת בכך שאם ‪  ,   0‬אז ‪.     K   K   K‬‬

‫יש לשים לב לחשיבות של חיוביות הסקלרים לעיל‪:‬‬
‫‪ , K  K  K \ K  ‬כי ‪ K  K  K    K ‬וזו בכל מקרה אינה קבוצה ריקה (אם ‪.) K  ‬‬

‫מההערות לעיל רואים שבמשפחת הקבוצות הקמורות יש חיבור (בלי פעולה הופכית) וכפל בסקלר‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬יש את כלל הצמצום‪ :‬אם ‪ A, B‬קמורות ו‪ C -‬קומפקטית‪ ,‬ו‪ , A  C  B  C -‬אז ‪. A  B‬‬
‫(הוכחתו לא טריוויאלית‪ ,‬ונראה אותה מאוחר יותר‪).‬‬

‫תכונה נוספת‪ :‬אם ‪ K‬קמורה ו‪ A -‬העתקה לינארית‪ ,‬אז‪:‬‬

‫‪ AK .2‬קמורה‪.‬‬
‫‪ A1 K .1‬קמורה‪( .‬זה נכון גם אם ‪ A‬לא הפיכה‪ :‬לביטוי ‪ A K‬מתייחסים במובן של תורת‬
‫‪1‬‬

‫הקבוצות‪ ,‬כלומר ‪). A K   y : Ay  K ‬‬

‫‪1‬‬

‫בפרט‪ ,‬הטלה של קבוצה קמורה היא קמורה‪( .‬ההיפך לא נכון‪).‬‬

‫הגדרה ‪( 1.2‬קבוצה פוליהדרלית‪ ,‬פוליטופ‪-r ,‬סימפלקס)‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫קבוצה פוליהדרלית היא חיתוך סופי של חצאי מרחבים סגורים ב‪. -‬‬
‫קמור של קבוצה סופית של נקודות נקרא פוליטופ‪.‬‬
‫קמור של ‪ r  1‬נקודות בלתי‪-‬תלויות אפינית נקרא ‪-r‬סימפלקס‪( .‬מימדו ‪). r‬‬

‫הגדרה ‪( 1.2‬קודקוד‪.)vertex ,‬‬

‫יהי ‪ P‬פוליטופ‪ .‬אז ‪ x  P‬הוא קודקוד (‪ )vertex‬של ‪ P‬אם ‪ P \  x‬קמורה‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ P  conv x j‬פוליטופ‪ .‬אזי‪:‬‬ ‫טענה ‪ .1.2‬יהי‬
‫‪j 1‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪. xi  conv x j‬‬
‫‪j i‬‬
‫‪ xi‬הוא קודקוד של ‪ P‬אם"ם‬ ‫‪.2‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬נסמן ב‪ V  P  -‬את קבוצת הקודקודים של ‪ . P‬אז ‪. conv V  P   P‬‬

‫‪1122-22-13‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪. xi  x j‬‬ ‫‪ y  x j‬איננו קודקוד‪ ,‬ולכן נטפל רק ב‪-‬‬ ‫הוכחה‪ )2( .‬ברור ש‪-‬‬
‫‪j 1‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫‪ ‬‬ ‫נניח ש‪ x -‬קודקוד‪ .‬אז ‪  \ x ‬‬

‫‪k‬‬
‫‪. xj‬‬ ‫‪ conv x j‬קמורה‪ ,‬ולכן ‪ xi‬איננו צירוף קמור של‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪j i‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫נניח ש‪ x -‬אינו קודקוד‪ .‬אז ‪ conv  x  \  x ‬לא קמורה‪ ,‬ז"א ניתן לכתוב ‪x   a  1    b‬‬
‫‪k‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j 1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫כאשר ‪ a, b  conv  x ‬ו‪ . 0    1 -‬כלומר‬

‫‪k‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪j 1‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪a  j xj‬‬ ‫‪b    j xj‬‬ ‫‪j ,  j  0‬‬ ‫‪i , i  1‬‬
‫‪j 1‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫‪xi     j x j  1      j x j  i  1    i  xi‬‬

‫‪j i‬‬ ‫‪j i‬‬

‫אבל ‪ , i  1    i  1‬ולכן ניתן להעביר אגף ולחלק במקדם של ‪( xi‬שיהיה שונה מאפס)‪ ,‬ולקבל‬
‫‪. xi  conv x j‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪j i‬‬
‫‪ , x j‬כנדרש‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪j i‬‬
‫את ‪ xi‬כצירוף קמור של‬

‫‪ , conv x j‬ומתקיים‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪j i‬‬

‫(‪ )1‬עפ"י הוכחת הסעיף הקודם‪ ,‬כל ‪ xi‬שאינו קודקוד נמצא ב‪-‬‬

‫‪ . convx ‬לכן ניתן להוריד אחד‪-‬אחד את כל איברי ‪ ‬‬ ‫‪ conv  x j ‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ x j‬שאינם קודקודים (והקמור‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j 1‬‬ ‫‪j i‬‬

‫לא משתנה)‪ .‬התהליך סופי‪ ,‬ובסופו יוותרו בקבוצה רק קודקודים‪ .‬עפ"י הוכחת הסעיף הקודם‪,‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ , V  P   x j ‬ולכן בסה"כ נקבל ‪ conv V  P  ‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪ . P  conv x j‬מש"ל‪.‬‬
‫‪j 1‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫עובדות לגבי פוליטופים‪ .‬פוליטופים נשמרים (כלומר‪ ,‬פוליטופ עובר לפוליטופ) תחת הפעולות‪:‬‬
‫‪ ‬העתקות לינאריות‪.‬‬
‫‪ ‬קמור (של איחוד שני פוליטופים)‪.‬‬
‫‪ ‬חיתוך‪ .‬נראה זאת אח"כ‪.‬‬
‫‪ ‬סכום מינקובסקי (באופן כללי‪.) conv  A  B   conv A  conv B ,‬‬

‫‪ x0 ,‬כך שלכל נקודה ב‪A -‬‬ ‫‪ A ‬היא ‪-r‬סימפלקס אם"ם יש ‪, xr  A‬‬ ‫טענה ‪ .1.2‬קבוצה קמורה‬
‫‪n‬‬

‫הצגה יחידה כצירוף קמור שלהם‪.‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫כיוון ראשון‪ :‬נניח ש‪ A -‬היא ‪-r‬סימפלקס‪ .‬אז ‪  xi , A  conv  xii 0‬בת"א‪ .‬אז לכל ‪ x  A‬יש הצגה‬
‫‪r‬‬

‫כנדרש (הראינו טענה כזו)‪.‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫שתי הצגות של נקודה ב‪ A -‬כצירוף קמור‪ .‬אז‬ ‫לגבי יחידות‪ ,‬נניח ש‪ x    x -‬‬
‫‪i 0‬‬
‫‪i i‬‬
‫‪i 0‬‬
‫‪i i‬‬

‫‪r‬‬
‫‪ ,‬וקיבלנו תלות אפינית של ‪(  xi ‬אם ההצגות היו שונות)‪ ,‬וזו סתירה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪i 0‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪ i  xi  0‬‬
‫כיוון שני‪ :‬נניח ש‪ A -‬מקיימת את התנאי בטענה‪ .‬אז ‪( A  conv  xi i 0‬עובדה זו שקולה לתנאי בטענה‬
‫‪r‬‬

‫ללא הנחת יחידות ההצגה)‪ .‬נותר להוכיח ש‪  xi  -‬קבוצה בת"א‪ ,‬ומכך ינבע ש‪ A -‬היא ‪-r‬סימפלקס‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ i  ‬שלא כולם אפסים‪ 0 , i xi  0 ,‬‬ ‫נניח בשלילה שהקבוצה תלויה אפינית‪ :‬יש‬
‫‪ .  j 1 ,‬אז‪:‬‬ ‫‪  0 ,‬ו‪,  r  0 -‬‬ ‫בלי הגבלת הכלליות‪,  j  0 ,‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪i xi ‬‬
‫‪i 0‬‬
‫‪    x‬‬
‫‪i  j 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪j‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ i‬‬ ‫‪j‬‬

‫‪‬‬
‫‪i 0 ‬‬
‫‪x‬‬‫‪i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i  j 1 ‬‬
‫‪x‬‬‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נקבל‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i 0‬‬
‫אם נסמן ‪ i‬‬

‫‪‬‬
‫‪,) x j 1 ,‬‬ ‫‪  x0 ,‬ובשני ‪, xr ‬‬ ‫אלה שני צירופים קמורים שונים (כי בצירוף הראשון משתתפים ‪, x j ‬‬
‫בסתירה ליחידות ההצגה הנתונה‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫"קומבינטוריקה" של קבוצות קמורות‬

‫‪ x1 ,‬תלויים אפינית‪ .‬אז ניתן לחלק אותם ל‪ 1-‬קבוצות זרות‬ ‫‪, xm ‬‬ ‫‪n‬‬
‫משפט ‪( 1.12‬רדון ‪ .)Radon‬יהיו‬
‫כך שהקמורים שלהם נחתכים‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ I  J   , I  J  1,‬כך ש‪. conv  xi   conv  xi    -‬‬
‫‪iJ‬‬ ‫‪iI‬‬
‫כלומר‪ ,‬קיימים ‪, m‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ x‬‬ ‫‪i i‬‬ ‫‪ i  ‬שלא כולם אפסים‪ 0 , i  0 ,‬‬ ‫הוכחה‪ .‬יש תלות אפינית ולכן קיימים‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪I  i : i  0‬‬ ‫‪J  i : i  0‬‬ ‫‪  i    i ‬‬
‫‪iJ‬‬ ‫‪iI‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪ x ‬שייך ל‪ . conv  xi   conv  xi  -‬מש"ל‪.‬‬
‫‪iJ‬‬ ‫‪iI‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪iJ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪xi  ‬‬
‫‪iI‬‬
‫‪ i‬‬
‫‪‬‬
‫אז‪xi :‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫הערה‪ .‬בפרט‪ ,‬המשפט נכון עבור כל אוסף של ‪ n  2‬נקודות (או יותר) ב‪-‬‬

‫‪ ) i  1,‬אשר כל ‪ n  1‬מהן‬ ‫‪, m ( Ai ‬‬

‫משפט ‪ .)Helly( 1.11‬נתונות ‪ m  n  1‬קבוצות קמורות‬
‫‪n‬‬

‫נחתכות‪ .‬אז יש חיתוך משותף לכולן‪.‬‬

‫הוכחה‪ .‬ההוכחה באינדוקציה על ‪ . m‬אם ‪ , m  n  1‬אז התוצאה נובעת מיידית מהנתון‪.‬‬
‫יהי ‪ . m  n  2‬מהנחת האינדוקציה‪ ,‬לכל ‪ m  1‬מהקבוצות החיתוך לא ריק‪ .‬לכן‪ ,‬לכל ‪ , i‬נבחר‬
‫‪( xi  Aj‬כלומר ‪ xi‬נמצא בכל הקבוצות פרט‪ ,‬אולי‪ ,‬ל‪ .) Ai -‬באופן זה קיבלנו ‪ m  n  2‬נקודות ולכן‬
‫‪j i‬‬

‫‪ I  J   , I  J  1,‬כך ש‪-‬‬ ‫הן תלויות אפינית‪ ,‬וממשפט רדון‪ ,‬קיימת חלוקה ‪, m‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪. conv  xi   conv  xi   ‬‬
‫‪iJ‬‬ ‫‪iI‬‬
‫‪‬‬
‫החיתוך הנ"ל מוכל בכל ‪ Ai0‬כי‪:‬‬
‫אם ‪ , i0  J‬אז לכל ‪ i  i0 , i  I‬ולכן ‪ . xi  Ai0‬ובסה"כ‪. conv  xi   Ai0 ,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪iI‬‬

‫אחרת‪ i0  I ,‬ובאופן סימטרי‪. conv  xi   Ai0 ,‬‬ ‫‪‬‬

‫‪iJ‬‬
‫מש"ל‪.‬‬
 ‫‪ , x  conv  A , A ‬אז ‪ x‬הוא צירוף קמור של לכל היותר‬ ‫‪n‬‬
‫משפט ‪ .)Carathéodory( 1.11‬אם‬
‫‪ n  1‬נקודות מ‪. A -‬‬
‫‪ k ‬כך ש‪ x -‬הוא צירוף קמור של ‪ k‬נקודות מ‪ . A -‬נבחר את ה‪k -‬‬ ‫הוכחה‪ .‬כבר ראינו שקיים‬
‫המינימלי עבורו זה אפשרי‪ ,‬ונראה שקבוצת הנקודות ‪  xi i 1‬המשתתפות בצירוף הקמור אינה תלויה‬
‫‪k‬‬

‫אפינית‪ ,‬ומכאן ינבע ‪. k  n  1‬‬

‫‪k‬‬
‫‪  i  0 ( x ‬לכל ‪.) i‬‬ ‫‪ x‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i i‬‬ ‫נסמן‬
‫‪k‬‬

‫‪ x‬‬ ‫‪ i  ‬שלא כולם אפס כך ש‪ 0 -‬‬ ‫נניח בשלילה ש‪  xi i 1 -‬תלויה אפינית‪ :‬אז יש מקדמים‬
‫‪k‬‬
‫‪i i‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪.x‬‬ ‫‪ i  i  xi‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪  ‬מתקיים‬ ‫‪ .‬אז לכל‬ ‫‪‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫ו‪ 0 -‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪ .  ‬אז לכל ‪ , i  i  0 , i‬ועבור‬ ‫‪0‬‬
‫נבחר ‪ .   min  i ‬בפרט קיים ‪ i0‬כך ש‪ i0  0 -‬ו‪-‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i: 0 ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ i‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪ i  i0‬מתקיים גם ‪. i  i  0‬‬

‫‪k‬‬
‫‪ x ‬היא הצגה של ‪ x‬כצירוף קמור של פחות מ‪ k -‬איברים‪ ,‬וזו סתירה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫כלומר‪ i  xi ,‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫‪1122-22-19‬‬

‫"טופולוגיה" של קבוצות קמורות‬

‫הגדרה (‪ ,Affine Span‬פנים יחסי)‪.‬‬

‫תהי ‪ A  n‬קבוצה‪ .‬אז ‪ E  AffineSpan A‬הוא התת‪-‬מרחב האפיני הקטן ביותר המכיל את ‪. A‬‬
‫הפנים היחסי של ‪ , A‬המסומן ‪ , relint A‬הוא הפנים של ‪ A‬ב‪ , E -‬כלומר‪:‬‬
‫‪relint A  int E A  int AffineSpan A A‬‬

‫‪. P  conv  xi i 0 ‬‬ ‫טענה ‪ .1.11‬יהי ‪ 1  k  n‬ו‪- k -‬סימפלקס‬

‫‪k‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪. relint P  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x : ‬‬
‫‪i 0‬‬
‫‪i i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫אזי‪ 0;  i  1 :‬‬
‫‪‬‬

‫‪  x0 ,‬שקולה לאי‪-‬תלות לינארית‬ ‫הוכחה‪ .‬בלי הגבלת הכלליות‪ , x0  0 ,‬ואז אי‪-‬תלות אפינית של ‪, xk ‬‬
‫‪ , Span  x1,‬כלומר נקודות אלה הן בסיס של‬ ‫‪, xk  ‬‬ ‫‪ .  x1 ,‬בלי הגבלת הכלליות‪,‬‬ ‫של ‪, xk ‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪n‬‬
‫שבהן ‪ k‬הקואורדינטות הראשונות יכולות להיות בעלות ערך‬ ‫(הכוונה היא לקבוצת כל הנקודות ב‪-‬‬
‫כלשהו‪ ,‬והשאר אפסים)‪.‬‬
‫‪ k‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.F :‬‬
‫‪k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪f   ai xi    a1 ,‬‬ ‫נגדיר "העתקת קואורדינטות"‪, ak  :‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪‬‬
‫ההעתקה ‪ F‬רציפה והפיכה ברציפות (הומיאומורפיזם) (כי היא לינארית‪ ,‬חח"ע ועל)‪.‬‬
  k
  k

F  P   1 , ,  k  :   i xi  P   1 , , ak  :  i  0,   i  1
 i 1   i 1 
relint  P   int k  P   F  int  Sk  
1

 k

Sk  1 , ,  k  : i  0,  i  1 :‫כאשר‬
 i 1 
‫ ולכן‬int  Sk   1, ,  k  : i  0, i  1 :‫ כי‬,‫וזה מה שרצינו‬
 k


.‫ מש"ל‬. F 1 int  Sk      x :  i i i  0,  i  1
 i 1 

. relint  A   :‫ אזי‬.‫ קבוצה קמורה ולא ריקה‬A  n

‫ תהי‬.1.12 ‫משפט‬
.‫ כלשהו‬k ‫ עבור‬k ‫ פורשת את‬A ,‫ בלי הגבלת הכלליות‬.‫הוכחה‬
.‫סימפלקס‬- k ‫ שהוא‬,‫ מכילה את הקמור שלהם‬A -‫ ו‬, A -‫ נקודות בת"א ב‬k  1 ‫ יש‬,‫לכן‬
:‫ לפי הטענה הקודמת‬.‫ ויש לו פנים יחסי‬, k ‫סימפלקס גם הוא‬- k -‫ של ה‬AffineSpan -‫ה‬
relint  A  int k  A  int  k -simplex   
k

.‫מש"ל‬

:‫ אזי‬.‫ קמורה‬A  n
‫ תהי‬.1.12 ‫משפט‬
A  x  n
: y  A :  y, x   A
int A   x  n
: y  x, z   x, y  :  x, z   A

:‫לפני ההוכחה‬
.  y, x   relint A ‫ אזי‬. y  relint A -‫ ו‬x  A ,‫ קמורה‬A  n
‫ תהי‬.1.12 ‫למה‬
n
. ‫ פורשת את‬A ,‫ בלי הגבלת הכלליות‬.‫הוכחה‬
. y V -‫ כך ש‬n -‫ פתוחה ב‬V  A ‫ ולכן יש‬y  int A
. 0    1 ‫ כאשר‬z   y  1    x ‫ נניח‬, z   y, x  ‫תהי‬
. xk  x ,  xk   A ‫ ולכן יש סדרה‬x  A
. z   yk  1    xk , k ‫ ולכל‬, yk  y ‫ אז מתקיים‬. yk  1
  z  1    x  :‫נסמן‬
k

. yk0 V -‫ כך ש‬k0 ‫לכן קיים‬

z   yk0  1    xk0 
z  1    xk0  V  A
Convex combination of
xk0 and entire V

. z  int A :‫לכן‬
 ‫מש"ל (למה ‪.)1.12‬‬
‫הוכחת משפט ‪.1.12‬‬
‫‪A  x ‬‬ ‫‪n‬‬
‫(‪ )2‬צ"ל‪: y  A :  y, x   A :‬‬
‫‪ ‬מיידי‪ .‬נוכיח ‪ : ‬נתון ‪ . x  A‬נבחר ‪( x  relint A‬קיים כזה מטענה קודמת) ומהלמה‪,‬‬
‫נקבל ‪.  y, x   A‬‬
‫‪int A  x ‬‬ ‫‪n‬‬
‫(‪ )1‬צ"ל‪: y  x, z   x, y  :  x, z   A :‬‬
‫‪. Span A ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ ,‬אז שני הצדדים ריקים‪ .‬נניח ש‪-‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אם ‪ A‬לא פורשת את‬
‫‪ ‬מיידי‪ .‬נוכיח ‪: ‬‬

‫יהי ‪ x  n‬המקיים את התנאי‪ .‬מטענה קודמת‪ ,‬קיים ‪ . y  int A‬נשתמש בתנאי עבור‬
‫‪( . 2x  y‬בלי הגבלת הכלליות‪ ; 2x  y  x ,‬אחרת ‪ x  y‬וסיימנו‪).‬‬
‫קיים ‪ x   x, 2 x  y ‬כך ש‪ .  x, z   A -‬בפרט‪ , z  A ,‬ומתקיים‪. x   z, y  :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪). z   x  1   y   x ‬‬ ‫‪z‬‬ ‫(הסבר‪y   z, y  :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ , z  A  A , y  int A‬ולפי הלמה‪. x  int A :‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫‪1122-22-21‬‬
 ‫‪ A ‬קמורה‪ .‬אזי ‪ A , relint A‬קמורות‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫מסקנה ‪ .1.12‬תהי‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫עבור ‪ relint A‬זה נובע ישירות מהלמה האחרונה‪ :‬אם ‪ x, x  relint A‬אז בפרט ‪ x  A‬ולכן‬
‫‪  x, x   relint A‬כרצוננו‪.‬‬
‫עבור ‪ , A‬יהיו ‪ . x, x  A‬אז קיימים ‪ y, y  A‬כך ש‪.  y, x   A ,  y, x   A -‬‬
‫תהי ‪ . 0    1‬מקמירות ‪ ,   y, x   1     y, x   A , A‬ובפרט‪,‬‬
‫‪ y  1    y,  x  1    x   A‬‬
‫לכן ‪ .  x  1    x  A‬מש"ל‪.‬‬

‫‪ A ‬קמורה‪ .‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪n‬‬

‫מסקנה ‪ .1.12‬תהי‬
‫(א) ‪relint A  relint A‬‬
‫(ב) ‪A  relint A‬‬

‫הוכחה‪ .‬ראשית‪ ,‬אם ‪ A  ‬הכל מתקיים באופן טריוויאלי‪ ,‬ולכן נניח ‪. A  ‬‬
‫(א) ‪ ‬ברור‪ :  .‬תהי ‪ . x  relint A‬מהטענה הקודמת‪ A ,‬קמורה‪ ,‬ולכן לפי טענה קודמת‪ ,‬לכל‬
‫‪ y  x‬ב‪ AffineSpan A -‬קיימת ‪.  x, z   A , z   x, y ‬‬
‫בפרט‪ ,‬יהי ‪( y  relint A‬קיים כזה לפי טענה קודמת)‪ .‬נפעיל את התנאי על ‪( 2x  y‬בלי‬
‫הגבלת הכלליות‪ ; 2x  y  x ,‬אחרת‪ x  y  relint A ,‬וסיימנו)‪ .‬נמצא ‪ z   x, 2 x  y ‬כך‬
‫ש‪ ,  x, z   A -‬ובפרט ‪ . z  A‬כעת‪ ; x   z, y  ,‬מהלמה‪. x  relint A ,‬‬
‫(ב) ‪ ‬ברור‪  .‬ישר מהלמה‪ :‬תהי ‪ , x  A‬ונבחר ‪ . y  relint A‬מהלמה‪,  x, y   relint A ,‬‬
‫ולכן ‪. x  relint A‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫אילו תכונות טופולוגיות של ‪ A‬נשמרות ב‪? conv A -‬‬

‫תהי ‪ 0,0  t,  : t  ‬‬
‫‪ . A ‬אז ‪ A‬סגורה‪ ,‬אבל‬ ‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬

‫‪ conv A   x, y  : x  0, y  0   0,0 ‬אינה סגורה‪ .‬לכן ‪ conv‬לא בהכרח משמרת סגירות‪.‬‬

‫לעומת זאת‪:‬‬

‫משפט ‪ conv ( 1.12‬משמרת קומפקטיות ופתיחות)‪.‬‬

‫(א) תהי ‪ A  n‬קומפקטית‪ .‬אז ‪ conv A‬קומפקטית‪.‬‬
‫‪ A ‬פתוחה‪ .‬אז ‪ conv A‬פתוחה‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫(ב) תהי‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫(א) נתון ש‪ A -‬סגורה וחסומה‪ .‬בפרט‪ A ,‬מוכלת בכדור‪ A  B2  0, R  ,‬כאשר ‪ R‬גדול מספיק‪.‬‬
‫הכדור קמור; לכן ‪ conv A  B2  0, R ‬חסומה‪.‬‬
‫נוכיח סגירות‪ :‬תהי ‪ . xk  x ,  xk   conv A‬צ"ל‪. x  conv A :‬‬
‫ממשפט ‪ ,Carathéodory‬ניתן לכתוב‪:‬‬
 ‫‪n 1‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪xk   a j y j‬‬ ‫‪k  k ‬‬
‫‪a j  0,  aj   1, y j   A‬‬
‫‪k ‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪j 1‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫‪k ‬‬
‫בסה"כ‪ ,‬יש לנו ‪ 2n  2‬סדרות (סדרת המקדמים וסדרת ה‪- y j -‬ים)‪ .‬הן לקוחות מהקבוצה‬
‫‪  0,1‬ומהקבוצה ‪ , A‬בהתאמה‪ ,‬אשר שתיהן קומפקטיות‪ .‬עפ"י בולצאנו‪-‬ויירשטראס‪ ,‬יש סדרת‬
‫‪ k‬כך שכל תת‪-‬הסדרות מתכנסות לאיברים ב‪  0,1 -‬ו‪ , A -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫אינדקסים ‪‬‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪yj‬‬ ‫‪k ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ yj  A‬‬ ‫‪aj‬‬ ‫‪k ‬‬
‫‪ a j  0,1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ,‬וקיבלנו‪:‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪j‬‬ ‫כמובן‪ 1 -‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪x  lim xk   a j y j‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x  conv A‬‬
‫‪‬‬
‫‪j 1‬‬

‫‪ A ‬פתוחה‪ . x  conv A ,‬לפי משפט ‪ ,Carathéodory‬נכתוב‪:‬‬ ‫‪n‬‬

‫(ב) תהי‬
‫‪n 1‬‬
‫‪x   i xi‬‬ ‫‪xi  A‬‬
‫‪i 1‬‬

‫מפתיחות ‪ , A‬קיים ‪   0‬כך ש‪ B2  xi ,    A -‬לכל ‪  ( 1  i  n  1‬משותף לכולם)‪.‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪ ,‬אבל תרגיל‬ ‫אז מתקיים ‪ : B  x,    A‬מקמירות ‪  B  x ,    conv A , conv A‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪( B2  x,   ‬מספיק להראות ‪.) ‬‬ ‫פשוט להראות ש‪  B  x ,   -‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪i‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫תמיכה והפרדה‬

‫משפט ‪( 1.12‬מהקורס "מרחבי הילברט")‪.‬‬

‫‪ K ‬קמורה וסגורה‪ . x  K ,‬אז קיימת נקודה יחידה ב‪ K -‬הקרובה ביותר ל‪( x -‬עפ"י מרחק‬
‫‪n‬‬
‫תהי‬
‫אוקלידי)‪ ,‬ומסמנים אותה ‪ PK  x ‬או ‪( PK x‬הטלה מטרית על ‪.) K‬‬

‫הערה‪ .‬לא נוכיח זאת בקורס‪ ,‬אבל גם הכיוון ההפוך נכון‪ :‬אם ‪ K‬סגורה ובעלת התכונה שלכל ‪ x  K‬יש‬
‫נקודה יחידה ב‪ K -‬הקרובה ביותר ל‪ , x -‬אז ‪ K‬קמורה‪.‬‬

‫הוכחה‪ .‬קיום הנקודה הקרובה ביותר נובע מהסגירות של ‪: K‬‬

‫נבחר ‪ R‬כך ש‪ . K  B  x, R    -‬קבוצה זו קומפקטית ובה יש סדרה ‪ yk  y0‬כך ש‪-‬‬
‫‪yk  x  inf y  x‬‬
‫‪yK‬‬

‫‪. y0  x  inf‬‬ ‫לכן‬

‫‪y0  y1‬‬
‫‪,‬‬ ‫יחידות הנקודה‪ :‬אם ‪ y0 , y1  K‬נקודות קרובות ביותר אז מכך ש‪ K -‬קמורה נובע שגם ‪ K‬‬
‫‪2‬‬
‫וזו נקודה יותר קצרה עפ"י משפט פיתגורס‪:‬‬
 ‫מש"ל‪.‬‬

‫‪1122-22-23‬‬

‫הגדרה ‪( 1.11‬על‪-‬מישור תומך‪ ,‬חצי‪-‬מרחב תומך‪ ,‬קבוצה תומכת)‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תהי ‪ K  n‬קמורה סגורה‪ .‬יהי ‪ H‬על‪-‬מישור אפיני‪ ,‬ז"א קבוצה מהצורה ‪, H  x : f  x   c‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ f :‬לינארית‪ .‬נגדיר ‪( H   x : f  x   c , H   x : f  x   c‬הערה‪ :‬ההגדרה לא‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫חד‪-‬משמעית כי היא תלויה בהצגה של ‪ H‬עם ‪ f‬ו‪.) c -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ K  H‬או ‪. K  H‬‬ ‫נאמר ש‪ H -‬על‪-‬מישור תומך של ‪ K‬אם‪ , K  H   :‬וגם‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ H , H‬חצאי מרחבים‪ ,‬וזה ש‪ K -‬מוכל בו נקרא חצי‪-‬מרחב תומך של ‪. K‬‬
‫‪ K  H‬נקראת קבוצה תומכת של ‪. K‬‬

‫‪ K ‬סגורה וקמורה‪ . x  K ,‬העל‪-‬מישור דרך ‪ PK x‬שמאונך ל‪ x  PK x -‬היא‬

‫‪n‬‬
‫משפט ‪ .1.11‬תהי‬
‫על‪-‬מישור תומך ל‪. K -‬‬
‫הוכחה‪ .‬נסמן ב‪ H -‬את העל‪-‬מישור הנ"ל‪:‬‬
‫‪H  PK x   x  PK x ‬‬
‫‪‬‬
 H   z : z  PK x, x  PK x  0
‫ ונסמן‬,) K ‫ (מקמירות‬ PK x, y   K ‫ אז‬. y  K \ H ‫ נניח בשלילה שקיימת‬. K  H  :‫צ"ל‬


y  1    PK x   y 0   1
‫ (קמירות) ולכן‬y  K ‫אז‬
y  x  y  x, y  x   PK x  x     y  PK x  ,  PK x  x     y  PK x  
2

 PK  x  2 y  PK x, PK x  x   2 y  PK x
2 2

 0 because we assumed yH 

.‫ מש"ל‬. PK x  x ‫ בסתירה למינימליות‬y  x  PK x  x ,‫ קטן מספיק‬ ‫ עבור‬,‫לכן‬

. PK x  PK y ‫ אז‬x   PK x, y  ‫ אם‬.1.11 ‫מסקנה‬


.‫ מש"ל‬. K  H -‫ הכי קרובה מ‬,‫ ובפרט‬, PK x ‫ היא‬H  -‫ מ‬y -‫ הנקודה הכי קרובה ל‬.‫ מהציור‬.‫הוכחה‬

.‫ היא חיתוך כל חצאי המרחבים התומכים שלה‬K  , ,‫ סגורה‬,‫ קמורה‬K 

n n
.1.12 ‫מסקנה‬
 ‫‪K‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪H  supporting half-space‬‬
‫הוכחה‪ .‬מיידי‪  :‬מהגדרה‪  ,‬מהפרדת נקודה שבחוץ‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫‪ PK :‬מקיימת תנאי ליפשיץ עם קבוע‬ ‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ K ‬קמורה וסגורה‪ ,‬ההעתקה‬ ‫‪n‬‬
‫למה ‪ .1.12‬בהינתן‬
‫‪( 2‬בפרט‪ ,‬רציפה)‪.‬‬
‫‪. x, y ‬‬
‫‪n‬‬
‫הוכחה‪ .‬יהיו‬

‫‪PK y  PK x, x  PK x  0‬‬
‫‪PK x  PK y, y  PK y  0‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪PK y  PK x, x  PK x  PK y  y  0‬‬
‫ע"י העברת אגף נקבל‪:‬‬
‫‪PK y  PK x  PK y  PK x, PK y  PK x ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ PK y  PK x, y  x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪PK y  PK x  y  x‬‬

‫‪Cauchy-Schwarz‬‬

‫לכן ‪. PK y  PK x  y  x‬‬
‫לכן קבוע ליפשיץ הוא לכל היותר ‪ .2‬הוא לפחות ‪ 2‬כי עבור ‪ . PK y  PK x  y  x , x, y  K‬מש"ל‪.‬‬

‫‪ K ‬קמורה וסגורה‪ . x K ,‬אז קיים על‪-‬מישור תומך המכיל את ‪. x‬‬ ‫‪n‬‬
‫משפט ‪ .1.12‬תהי‬
‫הוכחה‪ .‬נמצא ‪ y  K‬כך ש‪. PK y  x -‬‬
‫‪ ; x K‬לכן קיימת סדרת נקודות ‪ . xk  K , xk  x‬מרציפות ‪ , PK‬מתקיים ‪( PK xk  PK x  x‬כי‬
‫‪ K‬סגורה‪ ,‬לכן ‪.) K  K‬‬
 ‫נביט בקבוצה ‪( x  B2 n‬ספרה שמרכזה ‪ .) x‬כמעט לכל ‪ . xk  x  B2 n , k‬נבחר ‪ yk  x  B2 n‬כך‬
‫ש‪( xk   PK xk , yk  -‬כפי שמוצג באיור לעיל)‪.‬‬
‫ממסקנה קודמת‪ . PK yk  PK xk ,‬שפת הכדור קומפקטית‪ ,‬לכן יש תת‪-‬סדרה של ‪  yk ‬המתכנסת‬
‫לנקודה בשפת הכדור‪ . yk j  y :‬אז ‪. PK xk j  PK yk j  PK y  PK x‬‬
‫אבל ‪ y‬היא על שפת הכדור ולכן מצאנו ‪ . PK y  x , y  K‬מש"ל‪.‬‬

‫המשפט לעיל הוא משפט הפרדה‪ .‬המשפט להלן הוא משפט הפרדה חזק יותר‪.‬‬

‫משפט ‪.1.12‬‬
‫‪ A, B ‬קמורות‪ ,‬לא ריקות כך ש‪ . relint  A  relint  B    -‬אז ניתן להפריד ביניהן ע"י‬
‫‪n‬‬
‫תהיינה‬
‫על‪-‬מישור‪.‬‬
‫הוכחה‪ .‬מההנחה נקבל ‪ . 0  relint  A  relint  B ‬מתרגיל הבית (תרגיל ‪ ,1‬שאלה ‪ )23‬נקבל‬
‫‪ . 0  relint  A  B ‬אם ‪ 0  A  B‬אז ‪ 0   A  B ‬ואז נשתמש במשפט הקודם‪ ,‬ואם ‪0  A  B‬‬
‫נפריד ע"י ההטלה ‪. PA B  0 ‬‬
‫ז"א מצאנו פונקציונל לינארי ‪ f‬כך שלכל ‪ . f  x   f  0   0 , x  A  B‬כלומר‪ ,‬לכל ‪, a  A, b  B‬‬
‫‪ ; f  a  b   0‬מלינאריות ‪ . f  a   f  b ‬לכן ‪ f‬מפרידה בין ‪ A‬ל‪ . B -‬מש"ל‪.‬‬

‫‪ K ‬היא תמיד קמורה‪.‬‬ ‫‪n‬‬

‫הערה‪ :‬קבוצה תומכת ‪ H  K‬של קבוצה קמורה וסגורה‬

‫הגדרה ‪( 1.12‬פאות‪ ,faces, facets ,‬צלעות‪ ,‬קודקודים)‪.‬‬

‫יהי ‪ P  n‬פוליטופ‪ .‬הקבוצות התומכות שלו נקראות פאות (‪.)faces‬‬
‫פאות ‪-1‬מימדיות הן קודקודים (שקילות עם ההגדרה הקודמת של קודקודים – בטענה הבאה)‪.‬‬
‫פאות ‪-2‬מימדיות נקראת צלעות‪.‬‬
‫פאות ‪-  n  1‬מימדיות נקראות ‪.facets‬‬

‫‪ P ‬פוליטופ‪ .‬הפאות ה‪-1-‬מימדיות שלו הן הקודקודים שלו‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫טענה ‪ .1.12‬יהי‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫כיוון ‪ :2‬נניח ש‪ v -‬פאה ‪-1‬מימדית‪ .‬אז יש על‪-‬מישור תומך ‪: H‬‬
 H   f  x   c H    f  x   c
 
.‫ קמורה‬P \ v  x : f  x   c , P  H  , H  P  v -‫כך ש‬
.‫ קודקוד לפי ההגדרה הקודמת‬v ‫ לכן‬.)‫ קמורה (חיתוך קבוצות קמורות‬P \ v  P  f  x   c  
-‫ ו‬P  conv v, v1, , vm  ,‫ אז מטענה שהוכחנו פעם‬.‫ קודקוד לפי ההגדרה הקודמת‬v -‫ נניח ש‬:1 ‫כיוון‬
, g  P   c :‫מישור‬-‫ ע"י על‬P -‫ מ‬v ‫ נפריד את‬. P  conv v1 , , vm  ‫ נסמן‬. v  conv v1 , , vm 
 
.   min  j ‫ כאשר‬g v j  c   j  c   , v j  P -‫ משום ש‬.‫ לינארית‬g , g  v   c

 
. x  P ‫ יהי‬,‫ אכן‬: g  x   c  P  v -‫נראה ש‬
m  m 
x    j v j   0v   j   0  1 0 ,i  0
j 1  j 1 
g  x    0c    j g  v j 
g  x    0c  1   0  c   
.‫ מש"ל‬. x  v ‫ לכן‬,  0  1 ‫ אז‬g  x   c ‫ אם‬,‫לכן‬

V  P  ‫ כאשר‬, F  conv V  P   F  ‫ אזי‬. P ‫ פאה של‬F ,‫ פוליטופ‬P  n

‫ יהי‬.1.12 ‫משפט‬
. P ‫מציין את קודקודי‬
k
.‫ פאות‬2 ‫ קודקודים יש לכל היותר‬k ‫ לפוליטופ בעל‬.1.11 ‫מסקנה‬
.‫ כל פאה היא קמורה‬-  -‫ ברור ש‬.‫הוכחה‬
 
, H  x : f  x   c , F  P  H ‫ לכן‬,‫ פאה‬F : F  conv V  P   F ‫נוכיח‬  
, v1 , , v j  F ‫ ונניח בלי הגבלת הכלליות‬, P  conv v1 , , vm  ‫ אבל‬. P  H   f  x   c


. x  F ‫ תהי‬.‫ כלשהו‬  0 ‫ עבור‬f v j 1 ,   , f  vm   c   , f  v1  , , f  v j   c ‫כלומר‬

m
x    i vi
i 1

 m  m j m
c  f  x   f    i vi     i f  vi   c   i   c      i
 i 1  i 1 i 1 i  j 1
m
‫ לכן‬.)‫שליליים‬-‫ (כי המקדמים אי‬i  j ‫ לכל‬ i  0 ‫ כלומר‬, 
i  j 1
i  0 ‫לכן‬

.‫ מש"ל‬. x  conv x1 ,  , x j   conv V  P   F 

.‫ פוליטופ היא קבוצה פוליהדרלית‬.1.11 ‫משפט‬

‫ כאשר‬, P  E ‫ אם‬:‫ [הסבר‬.‫ נניח שהמימד של הפוליטופ מלא‬,‫ בלי הגבלת הכלליות‬.‫הוכחה‬
k
.) k  2  n  m  ‫ אז‬dim E  m ‫ (אם‬E  H j ‫ אז‬,‫מרחב אפיני נאות‬-‫ תת‬E  AffineSpan P
j 1
 ‫‪k‬‬
‫‪ E  P ‬מהטענה שנוכיח‪ ,‬ואז‬ ‫ואז בתוך ‪ , E‬המימד של ‪ P‬מלא‪ ,‬לכן ‪H j‬‬
‫‪j 1‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪]. P ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪‬‬
‫‪H j‬‬
‫‪j 1‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫עפ"י הטענה הקודמת‪ ,‬יש מספר סופי של פאות ל‪ . P -‬לכל פאה כזו‪ , F ,‬נבחר על‪-‬מישור ‪ H F‬כך ש‪-‬‬
‫‪ . P ‬נראה ש‪: P  P -‬‬ ‫‪ . P  H F , F  H F  P‬נחתוך‪H F :‬‬
‫‪F‬‬

‫‪ - P  P‬מיידי‪ .‬נניח בשלילה ש‪ P -‬‬

‫‪ , P ‬כלומר יש ‪ . x  P \ P‬תהי ‪ . y  int P‬אז קיימת נקודה‬
‫‪ z   x, y ‬כך ש‪ . z P -‬לפי משפט ‪ ,1.13‬קיים על‪-‬מישור תומך ל‪ P -‬בנקודה ‪ . z‬נסמנו ‪ . H‬אז‬
‫‪ F0  H  P‬פאה של ‪ ; P‬לכן בחיתוך המגדיר את ‪ P‬משתתף האיבר ‪. H F0‬‬
‫‪ , z  F0  H F0  P‬לכן ‪( z P‬יש נקודות ב‪ H F \ H F -‬קרובות ל‪ z -‬כרצוננו)‪.‬‬
‫מצד שני‪ z   y, x  ,‬כאשר ‪ x  P‬ו‪ . y  int P -‬לכן מלמה שהוכחנו בעבר‪ . z  int P ,‬סתירה‪.‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫‪2011-11-17‬‬

‫הצגות אקסטרמליות‬

‫הגדרה ‪( 1.11‬נקודה אקסטרמלית‪ ,‬נקודה חשופה)‪.‬‬

‫תהי ‪ K  n‬קמורה וסגורה‪.‬‬
‫(‪ x  K )2‬נקראת נקודה אקסטרמלית (‪ )extremal point‬אם לכל הצגה של ‪ x‬כצירוף‬
‫‪ , y, z  K , 0    1 , x   y  1    z‬מתקיים ‪ . y  z  x‬באופן שקול‪K \  x :‬‬
‫קבוצה קמורה‪ .‬קבוצת הנקודות האקסטרמליות מסומנת ‪. ext  K ‬‬
‫(‪ x  K )1‬נקראת נקודה חשופה (‪ )exposed point‬אם ‪  x‬היא קבוצה תומכת של ‪( . K‬קיים על‪-‬‬
‫מישור אפיני תומך ‪ H‬כך ש‪ ). H  K   x -‬קבוצת הנקודות החשופות מסומנת ‪. exp  K ‬‬

‫הערה ‪.1.12‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , exp  K   ext  K  .2‬כי אם המישור התומך הוא ‪ , H  x : f  x   c‬אז נקודה חשופה ‪x‬‬
‫היא היחידה המקיימת ‪( f  x   c‬והאחרות ב‪ K -‬מקיימות ‪ ,) f  x   c‬אז אם‬
‫‪c  f  x   f   y  1    z    f  y   1    f  z ‬‬
‫בהכרח ‪. y  z  x‬‬

‫‪ .1‬הכיוון ההפוך לא נכון‪ .‬דוגמה נגדית ("‪)"Stadium‬‬

 ‫‪ .3‬לחצי מרחב ‪ H ‬אין נקודות אקסטרמליות‪.‬‬

‫‪ .1‬לפוליטופים‪( . V  P   ext  P   exp  P  :‬קודקודים = פיאות ממימד ‪ 1‬כפי שראינו‪).‬‬

‫‪ ext  K    .1‬אם ורק אם ‪ K‬מכילה ישר מלא‪( .‬בתרגיל ‪).3‬‬

‫משפט ‪.)Minkowski( 1.12‬‬

‫‪ .‬תהי ‪ . A  K‬אז ‪ conv  A  K‬אם"ם ‪( . ext  K   A‬בפרט‪,‬‬ ‫‪n‬‬
‫תהי ‪ K‬קמורה וקומפקטית ב‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪). K  conv ext  K ‬‬ ‫‪‬‬
‫הערה‪ .‬משפט זה הוא מקרה סוף‪-‬מימדי של משפט ‪ ,Krein-Milman‬ונובע ממנו‪ .‬הוכחה כללית יותר‬
‫למשפט ‪ ,Minkowski‬המשתמשת באנליזה פונקציונלית‪ ,‬מופיעה בסיכומים (באנגלית) של שירי‪.‬‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫כיוון ‪ :2‬נניח ש‪ . conv  A  K -‬נוכיח ‪ : ext  K   A‬נניח בשלילה ‪ , v  A , v  ext  K ‬אז ‪K \ v‬‬
‫קמורה ומכילה את ‪ , A‬לכן ‪ K \ v‬משתתפת בחיתוך המגדיר את ‪( conv  A‬חיתוך כל הקבוצות‬
‫הקמורות המכילות את ‪ ) A‬ולכן ‪ , K  conv  A‬בסתירה לנתון‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כיוון ‪ :1‬מספיק להוכיח ש‪ . conv ext  K   K -‬נוכיח באינדוקציה על המימד‪:‬‬
‫בסיס האינדוקציה‪ :‬מימד ‪ – 2‬מיידי ( ‪ K‬קטע סגור‪ ,‬והנקודות האקסטרמליות שלו הן קצוות הקטע)‪.‬‬
‫צעד האינדוקציה‪ :‬נניח שהטענה נכונה עד מימד ‪ . n  1‬יהי ‪ . x  K‬קיים קטע ‪  y, z ‬המכיל את ‪, x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . y, z K‬יהי ‪ H‬על‪-‬מישור תומך של ‪ K‬העובר דרך ‪ , y‬ונסמן ‪. H  x : f  x   c‬‬
‫אז ‪ H  K‬קבוצה קמורה וקומפקטית ממימד ‪ . n  1 ‬לפי הנחת האינדוקציה‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪. y  conv ext  H  K ‬‬ ‫‪‬‬
‫אבל ‪ : ext  H  K   ext  K ‬תהי ‪ , x  ext  H  K ‬ונסמן ‪. y, z  K , x   y  1    z‬‬
‫משום ש‪ f  c -‬על ‪ K‬ו‪ , f  x   c -‬בהכרח גם ‪ f  y   f  z   c‬ולכן ‪, y, z  H  K‬‬
‫ומהאקסטרמליות של ‪ x‬ביחס ל‪( . y  z  x , H  K -‬אפשר לסכם את הפסקה האחרונה כטענה‪:‬‬
‫נקודה אקסטרמלית של קבוצה תומכת של ‪ K‬היא אקסטרמלית ב‪). K -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן ‪ . y  conv ext  K ‬באותו אופן‪ ,‬נראה כי ‪. z  conv ext  K ‬‬ ‫‪‬‬
‫ואז‪ . x   y  1    z  conv ext  K   ,‬מש"ל‪.‬‬
 ‫מסקנה ‪ .1.12‬קבוצה קמורה וקומפקטית היא פוליטופ אם"ם יש לה מספר סופי של נק' אקסטרמליות‪.‬‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫כיוון ‪ :2‬לפוליטופ ‪ , ext  P   V  P ‬והוכחנו ש‪ V  P  -‬סופית‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כיוון ‪ :1‬נניח ש‪ . ext  K    -‬לפי משפט ‪ K  conv ext  K  ,Minkowski‬ולכן פוליטופ‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫מסקנה ‪ .1.12‬קבוצה ‪ K‬היא פוליטופ אם"ם היא קבוצה פוליהדרלית חסומה‪.‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫כיוון ‪ :2‬הראינו בעבר שפוליטופ הוא קבוצה פוליהדרלית חסומה‪.‬‬
‫כיוון ‪ :1‬עפ"י מסקנה ‪ ,1.33‬מספיק להוכיח שאם ‪ K‬קבוצה פוליהדרלית חסומה אז ‪. ext  K   ‬‬

‫‪ . K ‬נראה שכל נקודה אקסטרמלית היא מהצורה ‪int  H j ‬‬

‫‪m‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪Hj ‬‬ ‫נסמן ‪H j‬‬
‫‪jJ‬‬ ‫‪jJ‬‬ ‫‪j 1‬‬

‫‪. J  1,‬‬ ‫‪, m‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תהי ‪ x‬אקסטרמלית ב‪ , K -‬וניקח ‪ . J  j : x  H j‬אז לכל ‪ , x  int H j , j  J‬לכן‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪Hj ‬‬ ‫‪int  H j ‬‬

‫‪jJ‬‬ ‫‪jJ‬‬

‫הקבוצה הנ"ל פתוחה יחסית‪ ,‬בתור חיתוך סופי של קבוצות פתוחות יחסית‪( .‬בדקו‪ :‬חיתוך של ‪ 1‬קבוצות‬
‫פתוחות יחסית היא קבוצה פתוחה יחסית‪).‬‬
‫אבל ‪ x  ext  K ‬ולכן לא יתכן שתהיה מוכלת בקבוצה פתוחה יחסית ב‪ , K -‬אלא אם המימד הוא ‪1‬‬
‫(אחרת אפשר למצוא נקודה ‪ y  x‬בקבוצה הפתוחה יחסית‪ ,‬כך ש‪  x, 2 x  y  -‬מוכל ב‪ K -‬בסתירה‬
‫‪ , dim AffineSpan‬ומכאן‬ ‫‪Hj ‬‬ ‫לאקסטרמליות של ‪ .) x‬לכן ‪int  H j   0‬‬
‫‪jJ‬‬ ‫‪jJ‬‬

‫‪ x ‬‬ ‫‪Hj ‬‬ ‫‪int  H j ‬‬

‫‪jJ‬‬ ‫‪jJ‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫‪ K ‬קמורה וקומפקטית‪ .‬אז ‪. K  conv exp  K ‬‬ ‫‪n‬‬

‫משפט ‪ .1.12‬תהי‬
‫הוכחה‪ .‬בתרגיל (תרגיל ‪ ,3‬שאלה ‪.)11‬‬

‫‪ K ‬קמורה וקומפקטית‪ .‬אז ‪. ext  K   exp  K ‬‬ ‫‪n‬‬

‫מסקנה ‪ .)Straszewicz( 1.12‬תהי‬
‫הוכחה‪ + K  conv exp  K   conv exp  K  .‬משפט ‪ .Minkowski‬הפרטים המדויקים‪ :‬בתרגיל‬
‫‪Check...‬‬
‫(תרגיל ‪ ,3‬שאלה ‪.)13‬‬

‫‪ .3‬פונקציות קמורות‬

‫הגדרה ‪( 1.1‬פונקציה קמורה‪ ,domain ,‬פונקציה קמורה נאותה)‪.‬‬

‫‪ f :‬תיקרא קמורה אם האפיגרף שלה‪ ,‬כלומר הקבוצה‬
‫‪n‬‬
‫א‪ .‬פונקציה ‪  , ‬‬
‫‪epi  f    x, y  ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ : y  f  x ‬‬
‫היא קמורה‪.‬‬
 ‫ קמורה אם ההרחבה‬f : A   ,  -‫ נאמר ש‬, A  n
‫ עבור‬.‫ב‬
 f  x x A
f  x  
  x n \ A
.‫היא פונקציה קמורה‬
‫ של הפונקציה הוא‬domain-‫ ה‬.‫ג‬
dom  f   x : f  x   
.‫ קמורה‬dom  f
f ‫ולכל‬  ,‫קמורה‬
‫ כל פונקציה קמורה אחרת נקראת פונקציה‬.)improper( "‫ קוראים "לא נאותה‬f   -‫ ל‬.‫ד‬
.)proper( ‫קמורה נאותה‬

, 0    1 , x, y 
n
‫ היא קמורה אם ורק אם לכל‬f : n
  ,  ‫ פונקציה‬.1.1 ‫משפט‬
f   x  1    y    f  x   1    f  y 
.‫הוכחה‬
. x, y 
n
  
‫ לכל‬ x, f  x  , y, f  y    epi f ‫ בפרט גוררת‬epi  f  ‫ קמירות‬:2 ‫כיוון‬

 
‫ ולכן‬,  x  1    y,  f  x   1    f  y   epi  f  ,‫בפרט‬

.  f  x   1    f  y   f  x  1    y 
. f  x2    2 -‫ ו‬f  x1   1 ‫ אז‬.  x1 , 1  ,  x2 ,  2   epi  f  ‫ תהיינה‬:1 ‫כיוון‬
:‫ אז‬. 0    1 ‫יהי‬
f   x1  1    x2    f  x1   1    f  x2   1  1     2
.‫ קמורה‬f ‫ קמורה; לכן‬epi  f  ‫ כלומר‬,   x1,1   1    x2 ,2   epi  f  ‫ולכן‬
.‫מש"ל‬

.1.1 ‫הערות‬
.‫ קמורה‬ f ‫ נקראת קעורה אם‬f .‫א‬
.‫ כלשהם‬u, c  , f  x   x, u  c ‫ כלומר‬,‫ אפינית‬f ‫ גם קמורה וגם קעורה אם"ם‬f
n

 
‫ קמורה וגם‬f  f  x  1    y   f  x   1    f  y   ‫ אפינית‬f  x  :‫הסבר‬
.‫קעורה‬

.)‫ הן קמורות (מיידי מהמשפט האחרון‬x : f  x      ‫ הקבוצות‬,‫קמורה‬ f ‫ אם‬.‫ב‬

.‫ קמורות‬ f   g ‫ אז‬ ,   0 -‫ קמורות ו‬f , g ‫ אם‬.‫ג‬

‫ קמורה (לא בהכרח‬g  x  : sup f  x  ‫ אז‬,   I ‫ קמורה לכל‬f ‫ אם‬:" sup ‫ "סגור תחת‬.‫ד‬
 I

 
. epi  sup f   epi  f  :‫ הסבר‬.)‫נאותה‬
 I   I

.)‫שוויון ינסן‬-‫ (אי‬1.2 ‫הערה‬

 ‫‪m‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪ 1 , 1 ,‬‬ ‫‪, m  0 , x1 ,‬‬ ‫‪, xm ‬‬ ‫‪n‬‬
‫מתקיים עבור ‪ f‬קמורה‪,‬‬

‫‪ m‬‬ ‫‪ m‬‬

‫‪f   i xi    i f  xi ‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪ i 1‬‬
‫הסבר‪ :‬אינדוקציה על משפט ‪.3.1‬‬
‫‪ ) ‬מתקיים‪:‬‬ ‫(כלומר‪   1 ,‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫הכללה‪ :‬ניתן לעבור לגבול‪ ,‬ולקבל‪ :‬עבור ‪ ‬מידת הסתברות על‬

‫‪f‬‬ ‫‪  xd     f  x  d ‬‬

‫‪f  E  x    E   f  x  ‬‬

‫הערה ‪.1.2‬‬
‫לפונקציה הומוגנית ( ‪ f   x    f  x ‬לכל ‪ ,)   0‬קמירות שקולה לתת‪-‬אדיטיביות‪:‬‬
‫‪f  x  y  f  x  f  y‬‬
‫ובפרט‪ ,‬נורמות הן קמורות‪.‬‬

‫הערה‪ .‬אם לפונקציה קמורה יש מינימום מקומי ב‪ , x0 -‬אז הוא גם מינימום גלובאלי‪:‬‬
‫‪: y‬‬ ‫אם ב‪ x0 , B  x0 ,   -‬מינימלי‪ ,‬אז לכל‬
‫‪n‬‬

‫‪x : 1    x0   y‬‬
‫‪x  x0   y  x0  ‬‬
‫‪f  x0   f  x   1    f  x0    f  y ‬‬
‫ע"י העברת אגף וחילוק ב‪  -‬נקבל ‪. f  x0   f  y ‬‬

‫‪ f : I ‬קמורה‪ ,‬ו‪. x  y  z  I -‬‬ ‫‪ I ‬קטע ו‪-‬‬ ‫למה ‪ .1.2‬יהי‬

‫אז‪:‬‬
‫‪f  y  f  x f  z   f  x f  z   f  y ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪yx‬‬ ‫‪zx‬‬ ‫‪zy‬‬
‫הוכחה‪.‬‬
 ‫‪y   x  1    z‬‬
‫‪f  y   f  x  f   x  1    z   f  x   f  x   1    f  z   f  x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪yx‬‬ ‫‪1    z  x ‬‬ ‫‪1    z  x ‬‬
‫‪f  z  f  x‬‬
‫‪‬‬
‫‪zx‬‬
‫אי‪-‬השוויון השני מתקבל באופן דומה‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫‪ f : I ‬קמורה ( ‪ I‬קטע)‪ ,‬ו‪ I   int  I  -‬סגור‪ f ,‬היא ליפשיץ על ‪. I ‬‬ ‫מסקנה ‪ .1.2‬אם‬
‫הוכחה‪ .‬נביט בשתי נקודות ‪ x, x  I‬משמאל ל‪ I  -‬ובשתי נקודות ‪ y, y  I‬מימין ל‪ , I  -‬ואז אם‬
‫‪ f  x   f  x  f  y   f  y  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪c  max ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x  x‬‬ ‫‪y  y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫אז לכל ‪, z, z  I ‬‬
‫‪f  x   f  x  f  z   f  z   f  y   f  y  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x  x‬‬ ‫‪z  z‬‬ ‫‪y  y‬‬
‫ולכן ‪ . f  z   f  z   c z  z‬מש"ל‪.‬‬

‫הגדרה ‪( 1.2‬פונקציה סגורה)‪.‬‬

‫‪ epi  f  ‬קבוצה סגורה (וכמובן‪ ,‬קמורה)‪.‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪ f : n   , ‬קמורה תיקרא סגורה אם‬

‫‪. epi  g  : epi  f‬‬ ‫‪ , g ‬המתקבלת ע"י ‪‬‬ ‫לכל ‪ f‬קמורה‪ ,‬קיימת ‪ g‬גדולה ביותר וסגורה כך ש‪f -‬‬
‫(בתרגיל ‪ ,3‬שאלה ‪ 12‬מוכיחים שאפשר לעשות זאת‪).‬‬
‫לפעמים נסמן ‪. g  cl  f  , g  f‬‬

‫הגדרה ‪( 1.2‬קמור של פונקציה)‪.‬‬

‫‪: conv  f  :‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ . f :‬הקמור שלה מוגדר להיות פונקציה ‪  , ‬‬ ‫‪n‬‬
‫תהי ‪  , ‬‬
‫‪conv  f   sup g : g  f , g is convex‬‬
‫והוא קיים אם ורק אם קיימת פונקצייה אפינית ‪.  f ,‬‬
‫(אם הוא קיים הוא קמור‪ ,‬כ‪ sup -‬של משפחת פונקציות קמורות‪).‬‬
‫‪ conv  f ‬מתקבל גם ע"י‪epi  conv  f    conv epi  f   :‬‬

‫עבור משפחה של פונקציות ‪ f‬מגדירים‪:‬‬

‫‪inf  f  : conv  inf  f    sup g : g convex &  , g  f ‬‬
‫"לפעמים ‪ " ‬אם אין אפינית שקטנה מכל ה‪ f -‬ביחד‪.‬‬

‫‪ f :‬קמורה וסגורה‪ .‬אזי‬

‫‪n‬‬
‫טענה ‪ .1.12‬תהי ‪  , ‬‬
‫‪f  sup h : h  f , h is affine linear‬‬
 ‫הוכחה‪ .‬נניח ש‪ f -‬נאותה – אחרת‪ ,‬הטענה טריוויאלית‪ .‬לפי מסקנה ‪ 1.11‬לגופים קמורים וסגורים‪,‬‬
‫‪. epi  f‬‬ ‫"עובר" על כל חצאי המרחבים המכילים את ‪‬‬ ‫‪H - epi  f  ‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪ I‬‬

‫‪H   x : x, u  c‬‬
‫‪‬‬

‫נחלק את חצאי המרחבים ‪ H ‬ל‪ 3-‬אפשרויות לפי סימן הרכיב ה‪  n  1 -‬של ‪: u‬‬
‫‪ u n1  0‬‬ ‫(‪)I‬‬
‫‪ u n1  0‬‬ ‫(‪)II‬‬
‫‪ u n1  0‬‬ ‫(‪)III‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ epi  f‬יש קרן אינסופית כלשהי בכיוון ‪ .)  x0   y : y  f  x0  ( en 1‬לכן‬ ‫מקרה (‪ :)I‬בכל מקרה‪ ,‬על ‪‬‬
‫מקרה (‪ )I‬לא יתכן‪ ,‬כי חצי מרחב כזה חותך את הקרן‪.‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪P n u‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ b ‬ו‪ x   v x  b -‬‬ ‫‪ v ‬ו‪-‬‬ ‫מקרה (‪ :)II‬נגדיר‬
‫‪  u n 1‬‬ ‫‪  u n 1‬‬
‫אז ‪ , epi   x    H‬ו‪ x   f  x  -‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. H ‬‬ ‫‪ x, y  ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ : x, e‬‬ ‫מקרה (‪ u   e, 0  :)III‬כאשר ‪ , e  n‬ו‪ c -‬‬
‫הרעיון הוא למצוא חצאי מרחבים מסוג (‪ )II‬השואפים ל‪ H  -‬ואז לומר שאפשר להתעלם מחצי המרחב‬
‫שלנו בחיתוך‪.‬‬

‫‪. dom  f   x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬

‫בלי הגבלת הכלליות‪ . c  0 ,‬בפרט‪: x, e  0 ,‬‬
‫‪...‬‬ ‫קיימת איזושהי פונקציה אפינית ‪ x   f  x ‬‬
‫‪ epi ‬משתתף‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ .‬זו פונקציה אפינית‪ .‬לכן ‪‬‬ ‫עבור ‪ a  0‬נגדיר ‪a  x    x   a e, x  f  x ‬‬

‫בחיתוך‪.‬‬
‫‪ ;  x, y  ‬אז‬ ‫‪epi ‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ :‬כי נניח ש‪ -‬‬ ‫‪epi ‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪   x, y  ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מתקיים‪: x, e  0 :‬‬
‫‪a 0‬‬ ‫‪a 0‬‬

‫‪ y ‬לכל ‪ , a  0‬ולכן ‪. e, x  0‬‬ ‫‪ x  a‬‬ ‫‪e, x‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫הגדרה (טרנספורם לז'נדר)‪.‬‬

 :‫מוגדרת ע"י‬ f  f*: n
  ,  ‫ אז‬.‫ קמורה ונאותה‬f : n
  ,  ‫תהי‬
f *  y    f  y   sup  x, y  f  x 
x n

*
‫ נאותה‬,‫ סגורה‬,‫ תמיד קמורה‬f ‫ אז‬.‫ סגורה ונאותה‬,‫ קמורה‬f : n
  ,  ‫ תהי‬.‫משפט‬
 f ,‫ סגורה כזו‬f ‫ בפרט על‬. f **   f *  
** *
.f f :‫ומתקיים‬
Closure of f

.‫הוכחה‬
;‫ היא אפינית ולכן קמורה וסגורה‬y x, y  f  x  ‫ הפונקציה‬, x  n
‫ לכל‬:‫ קמורה וסגורה‬f
*

*
.‫ ולכן קמורה וסגורה‬,‫ של פונקציות קמורות וסגורות‬sup ‫ היא‬f ‫כלומר‬
‫ אז‬.)‫ נאותה‬f ‫ כי‬,‫ (יש כזו‬f -‫מתחת ל‬  x  x, y  c ‫ תהי‬:‫ נאותה‬f *
f *  y   sup  x, y  f  x    sup x, y   x, y  c   c
x n
x n
 
.‫ נאותה‬f ‫ ; לכן‬f *  y    ‫לכן‬
*

:f
**
 f -‫נראה ש‬
:2 ‫כיוון‬

n
y n

f **  z   sup  z , y  f *  y   sup z , y  sup  x, y  f  x   
y x n

 sup infn  z  x, y  f  x    sup  z  z , y  f  z    f  z 
y n x y n

.f
**
 f ,‫ סגורה‬f ** -‫ומשום ש‬
,‫ ממשפט קודם‬:1 ‫כיוון‬
f   sup  , y  c : , y  c  f 
; x, y  f  x   c ‫ כלומר‬, f  x   x, y  c , x  n
‫ לכל‬:‫ משמעותו‬, y  c  f  ‫התנאי‬
:‫כלומר‬


f   sup , y  c : c   f   y   sup  , y   f   y    f  
*

y n
* **

 
**
.f  f ‫לכן‬

 
**
.) f  f ( ‫ סיימנו‬,‫במקרה של פונקציה סגורה‬

   f ** ‫ ; לכן‬ f 
** *
.‫ וסיימנו‬, f  f * ‫ ; לכן‬f  f -‫ נשתמש בכך ש‬,‫במקרה הכללי‬
.‫מש"ל‬

1122-22-11

‫רגולריות‬

.1.12 ‫משפט‬
 .‫ קמורה‬f : n
  ,  ‫תהי‬
. int  dom f  -‫ רציפה ב‬f ‫אז‬
.‫ קומפקטית‬A  int  dom f  ‫ היא ליפשיץ בכל‬f ,‫יתר על כן‬

.‫הוכחה‬
. x  P -‫ כך ש‬P  conv  xi i 1  int  dom f  ‫ אז קיים סימפלקס‬. x  int  dom f  ‫תהי‬
n 1

. f  P   C ‫ אז‬. C  max
i 1, , n 1
 f  v  ‫נסמן‬
i

. 0    1-‫ ו‬y   ‫ יהי‬. B  x,    P ,   0 ‫נבחר‬

,‫מצד אחד‬
f  x   y  f  1    x    x  y    1    f  x    f  x  y 
f  x   y   f  x     C  f  x      2C
,‫מצד שני‬
 1 
 x   y   1 
1 
f  x  f  x  y 
 1   1   
1  1 
 f  x   y  f  x  y  f x   y  C
1  1  1  1 
2 C    f  x   C   f  x   y   f  x 
:‫ובסה"כ קיבלנו‬
f  x   y   f  x   2 C
, B  x,   ‫ בכדור‬:‫ יתר על כן‬. x -‫וקיבלנו רציפות ב‬
f  z   f  x   2C x  z


‫ כי‬ ‫ (קיים כזה‬A   B  int  dom f  -‫ כך ש‬  0 ‫ אז קיים‬.‫ קומפקטית‬A  int  dom f 
n
2 ‫תהי‬
.)‫ חיובי‬, int  dom f  ,‫ לחוץ של הסביבה הפתוחה שלו‬A ‫המרחק בין הקבוצה הקומפקטית‬
. C   ‫ קומפקטית ולכן‬A   B2n -‫ רציפה ו‬f . C  sup f ‫נגדיר‬
A  B2n

C
.2 ‫ ליפשיץ עם קבוע‬f , A ‫ ונקבל שעל כל‬,‫ שבחרנו‬ ,C ‫נשחזר את הטיעון הקודם עם‬

.‫מש"ל‬
 ‫משפט ‪( 1.12‬גזירות במימד אחד)‪.‬‬
‫תהי ‪ f :   , ‬קמורה‪ .‬נתייחס לנקודות ב‪. int  dom f  -‬‬
‫קיימות הנגזרות החד‪-‬צדדיות ‪ f   x  , f   x ‬ומתקיים ‪. f   x   f   x ‬‬ ‫(‪)i‬‬
‫‪ f  , f ‬עולות‪ ,‬ושוות זו לזו למעט מספר בן‪-‬מניה של נקודות‪.‬‬ ‫(‪)ii‬‬
‫‪ f ‬רציפה מימין ו‪ f  -‬רציפה משמאל‪ f .‬היא האינטגרל הלא‪-‬מסויים שלהן‪:‬‬ ‫(‪)iii‬‬
‫‪x‬‬
‫‪f  x   f  a    f   t  dt‬‬
‫‪a‬‬

‫הערה‪.‬‬
‫(‪ f  )ii‬גזירה למעט מספר בן‪-‬מניה של נקודות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫(‪  )iii‬אם ‪ f‬גזירה‪ ,‬היא גזירה ברציפות‪( .‬בנקודה בה ‪ f‬גזירה‪ f ,‬רציפה‪).‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫נבחר ‪: w  x  y  z  int  dom f ‬‬

‫נוכיח את (‪ :)i‬מלמה ‪ 3.3‬נובע‪:‬‬

‫‪f  w  f  x  f  z   f  x  f  y   f  x  f  y   f  z ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪w x‬‬ ‫‪zx‬‬ ‫‪yx‬‬ ‫‪yz‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪f  w  f  x ‬‬ ‫‪f  z  f  x‬‬
‫‪f   x   lim‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪ f   x ‬‬
‫‪w x‬‬ ‫‪w x‬‬ ‫‪zx‬‬ ‫‪zx‬‬
‫והגבולות קיימים כי הפונקציות (כפונקציות של ‪ ) w, z‬מונוטוניות וחסומות‪ .‬נוכיח את (‪:)ii‬‬
‫‪f  z   f  x f  y  f  x‬‬ ‫‪f z  f  y‬‬
‫‪f   x   f   x   lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ lim‬‬ ‫‪ f   y   f   y ‬‬
‫‪zx‬‬ ‫‪zx‬‬ ‫‪yx‬‬ ‫‪zy‬‬ ‫‪zy‬‬
‫לפונקציה העולה ‪ f ‬יש מספר בן‪-‬מנייה של נקודות אי‪-‬רציפות‪.‬‬
‫‪. f   x   f   x   f   y  ‬‬ ‫בנקודת רציפות של ‪ f ‬מתקיים ‪ f   x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪yx‬‬
‫‪yx‬‬

‫לכן בכל נקודת רציפות של ‪ f ‬מתקיים ‪ , f   x   f   x ‬לכן הן שוות (ו‪ f -‬גזירה) למעט מספר בן‪-‬‬
‫מניה של נקודות‪.‬‬
‫נוכיח את (‪ :)iii‬נראה ש‪ f  -‬רציפה מימין‪:‬‬
 lim f   z   f   x 
z  x

. z  x ‫ לכל‬f   z   f   x  ‫ מיידי כי לכל‬ ‫הכיוון‬

:  ‫הכיוון‬

f  y  f  x f  y  f z
 lim  lim f   z 
yx zx yz z x


:‫ ונקבל‬y  x ‫ניקח גבול‬
f   x   lim f   z 
z x

.‫ רציפה משמאל‬f  -‫ באופן דומה מראים ש‬.‫ רציפה מימין‬f  ‫לכן‬

x
. g  x   f  a   f  t  dt :‫לגבי האינטגרל‬

a
, x  y ‫ אם‬:‫ קמורה‬g -‫ נראה ש‬,‫ראשית‬
 x  1   y

g   x  1    y   g  x    f   t  dt  f    x  1    y   1    y  x 
x
y

g  y   g   x  1    y    f   t  dt  f    x  1    y     y  x 
 x  1   y

:‫ ונחסר‬1    -‫ והשני ב‬ -‫נכפיל את השוויון הראשון ב‬

g   x  1    y    g  x   1    g  y   0
.‫ גזירה מימין ומשמאל‬g ‫ לכן‬.‫ קמורה‬g ‫לכן‬
z
1
g   x   lim f   t  dt  f   x 
zx z  x x
g   x    f   x 
g   x   f   x   f   x   g   x 
‫ וכן‬,‫ בכל מקום‬f   g  ,‫ לכן‬.‫ אבל הן רציפות מצד אחד‬,‫מנייה של נקודות‬-‫עם שוויון למעט מספר בן‬

.‫ בכל מקום‬f  g ‫ ; לכן‬f  a   g  a  ‫ וגם‬,‫בכל מקום‬  f  g   0 ‫ לכן‬.‫ בכל מקום‬f   g 

.‫מש"ל‬

1122-22-31

.1.12 ‫הערה בהמשך למשפט‬

 ‫‪ f :‬קמורה ו‪ x  int  dom f  -‬אז לכל ‪ u   f   x  , f   x ‬מתקיים‬ ‫אם ‪  , ‬‬
‫‪. f  z   f  x  u  z  x‬‬
‫הסבר‪ :‬בהוכחה הקודמת ראינו‬
‫‪ f   x  z  x‬‬
‫‪f  z  f  x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪zx‬‬ ‫‪ f   x  z  x‬‬
‫‪‬‬

‫מסקנה ממשפט ‪.1.12‬‬

‫‪ u ‬קיימת הנגזרת הכיוונית‬ ‫‪n‬‬
‫תהי ‪ f : n   , ‬קמורה ו‪ . x  int  dom f  -‬אז לכל‬
‫‪f‬‬ ‫‪f  x  tu   f  x ‬‬
‫‪ x   f   x; u  : tlim‬‬
‫‪.‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ g :‬קמורה‪,‬‬ ‫הסבר‪ :‬נצטמצם לפונקציה ‪ ; g  t   f  x  tu ‬אז ‪  ,  , g  0   f   x; u ‬‬
‫ומשתמשים בטענה הקודמת‪.‬‬

‫‪ f :‬קמורה ו‪ , x  int  dom f  -‬הביטוי ‪ f   x; u ‬כפונקציה של ‪: u‬‬ ‫‪n‬‬

‫הערה‪ .‬בהינתן ‪  , ‬‬
‫א‪ .‬הומוגני‪-‬חיובי‪ :‬אם ‪f   x; u    f   x; u  ,   0‬‬
‫ב‪ .‬קמור‪:‬‬

‫‪f  x; u  1    v   lim‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪f x  t  u  1    v   f  x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪f    x  tu   1    x  tv    f  x ‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫‪‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪  f  x  tu   f  x  ‬‬ ‫‪1     f  x  tv   f  x  ‬‬
‫‪ lim‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪t 0‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪  f  x; u   1    f  x; v ‬‬
‫וכל הגבולות בכל מקרה קיימים לפי המסקנה הקודמת‪.‬‬
‫הערות (ללא הוכחה)‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬דיפרנציאביליות ‪ ‬קיום‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .2‬לפונקציות קמורות על‬
‫‪ei i 1,‬‬ ‫‪,n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬דיפרנציאביליות ‪ ‬לאפיגרף של ‪ f‬יש על‪-‬מישור משיק יחיד בנקודה ‪ x, f  x ‬והוא נתון‬
‫‪ y  f  x ‬‬ ‫ע"י‪f  x  , y  x :‬‬

‫‪ .3‬פונקציה קמורה על ‪ n‬דיפרנציאבילית כמעט בכל מקום (כלומר למעט קבוצה ממידה אפס)‪.‬‬
‫למעשה (משפט אלכסנדרוף) קיים ‪ – Hessian( Hess f‬נגזרת שניה ב‪ ) n -‬כמעט בכל מקום‪.‬‬
‫(בסיכומים של שירי יש הוכחה לזה עבור ‪). n  1‬‬

‫‪ .1‬אם ‪ f‬דיפרנציאבילית אז היא ‪( C 1‬בכל תחום פתוח)‪.‬‬

‫‪ A ‬קמורה ופתוחה‪.‬‬ ‫‪, f : A‬‬

‫‪n‬‬
‫משפט‪ .‬תהי‬
 . A -‫ עולה ב‬f   ‫ קמורה‬f :‫ אז‬, A -‫ גזירה ב‬f -‫ ו‬n  1 ‫ כאשר‬.2
. A -‫ ב‬f   0  ‫ קמורה‬f :‫ אז‬, A -‫ גזירה פעמיים ב‬f -‫ ו‬n  1 ‫כאשר‬

:‫ אז‬, A -‫ דיפרנציאבילית ב‬f ‫ אם‬.1

. x, y  A f  x   f  y  , x  y  0 ‫ קמורה אם"ם‬f
:‫ אז‬, A -‫ גזירה פעמיים ב‬f ‫אם‬
.)‫ (כמטריצה‬Hess f  x   2 f  x   0 ‫ קמורה אם"ם‬f

.‫תזכורת‬
  f 2 
Hess f   2 f  x  :   .2
 x x
 i j ij11 n
n

x, Bx, x  0  B  0 ‫ מטריצה‬.1

.‫הוכחה‬
:‫ כיוון שני‬.‫ קמורה) טריוויאלי‬f ‫ כיוון אחד (אם‬.2
:‫ ; נשתמש במשפט הערך הממוצע‬x   x  1    y  y ‫נבחר‬
f   x  1    y   f  x 
 f   c1  c1   x,  x  1    y 
 x  1    y  x
f  y   f   x  1    y 
 f   c2  c2    x  1    y, y 
y   x  1    y
.‫ קמורה‬f -‫ נפשט ונקבל ש‬,‫שוויון את הביטויים‬-‫ ; נציב באי‬f   c1   f   c2  ‫ לכן‬, c1  c2

.‫המקרה של הנגזרת השנייה גורר את המקרה של הנגזרת הראשונה ולכן טריוויאלי‬

:‫ נסמן את התנאים‬:‫ נוכיח את התנאי על הנגזרת הראשונה‬.1

‫ קמורה‬f .a
x, y : f  y   f  x   f  x  , y  x .b
x, y : 0  f  x   f  y  , x  y .c

:b  a
f  x  , y  x  f  x   f  y  
f  x  t  y  x   f  x 
 lim  f  x  f  y 
t 0 t
1  t  f  x   tf  y   f  x   f x  f y  0
 lim
t 0
   
t

:c  b
 f  y   f  x   f  x  , y  x
f  x   f  y   f  y  , x  y
0  f  x   f  y  , y  x
:a  c
g  t   g  s   0 -‫ מספיק להראות ש‬,‫ קמורה; כלומר‬g  t   f  x  ty  -‫מספיק להראות ש‬
 
. t  s ‫כאשר‬
g   t   g   s   f  x  ty  , y  f  x  sy  , y 

 f  x  ty   f  x  sy  ,
 x  ty    x  sy  
ts
1
 f  v1   f  v2  , v1  v2  0
ts c
v1  x  ty ;v2  x  sy
0

. g  t   f  x  tv  ‫ כלשהם נגדיר‬v, x ‫ עבור‬,‫ כמו קודם‬: Hess f ‫הוכחת התנאי על‬

. v, x ‫ לכל‬g   0   0  ‫ קמורה‬f
g t   g  0 f  x  tv  , v  f  x  , v
g   0   lim  lim 
t 0 t t 0 t
 f f f f
n 
 t  v    x    x  tv    x 
x xi n
x xi
 lim   i  vi   vi lim i 
i 1  
t 0 t t 0 t
i 1
 
 
n n
 f
2
  vi  v j  x    2 f  x  v, v
i 1 j 1 xi x j
.‫מש"ל‬

‫גרדיאנטים‬-‫דיפרנציאלים ותת‬-‫סאב‬

.)‫גרדיאנט‬-‫ תת‬,‫דיפרנציאל‬-‫הגדרה (סאב‬

:‫דיפרנציאל שלה‬-‫ הסאב‬. x  dom f ‫ קמורה ויהי‬f :
n
  ,  ‫תהי‬
f  x   u : z, f  z   f  x   u, z  x 
. x -‫ ב‬f ‫גרדיאנט של‬-‫ נקרא תת‬u f  x  ‫וכל‬

.‫הערה‬
 
‫ והוא‬, x, f  x  -‫ ב‬epi  f  -‫מישור משיק ל‬-‫ כי יש על‬, f  x    ‫ אז‬x  int  dom f  ‫ אם‬
. x  int  dom f  ‫ ) כי‬y  L  x1 , , xn  ( ‫גרף של פונקציה לינארית‬
‫ קומפקטית (אחרת היא‬,‫ קבוצה קמורה (ישירות מההגדרה) וסגורה; למעשה‬f  x  ,‫כן‬-‫כמו‬ 
.)...‫ים‬- u ‫ והתנאי לא יכול להתקיים לקרן שלמה של‬x  int  dom f  ‫ אבל‬,‫תכיל קרן‬
 .‫טענה‬
:‫ אז‬. x  dom f , f : n
  ,  ‫תהי‬
 
. x, f  x  ‫ בנקודה‬epi  f  ‫ נורמל חיצוני של‬ u, 1  u f  x 

 
. epi  f   x, f  x   u, 1  
 
,‫כלומר‬

.‫הוכחה‬
‫ מתקיים‬ y, t   epi f ‫ לכל‬ epi f  x, f  x    u, 1     

 y  x, t  f  x   ,  u, 1  0 
y  x, u   t  f  x    0 
‫ מתקיים‬y ‫לכל‬
y  x, u  f  y   f  x   0 
u  f  x 
.‫מש"ל‬

. x  int  dom f  -‫ דיפרנציאבילית ב‬f -‫ ונניח ש‬,‫ קמורה‬f : n

  ,  ‫ תהי‬.‫טענה‬

. f  x   f  x  ‫אז‬ 
.)‫ (ראינו בטענה הקודמת‬f  x  f  x  -‫ ברור ש‬.‫הוכחה‬
: v ‫ לכל כיוון‬. u f  x  ‫ יהי‬:‫מצד שני‬
f  x  tv   f  x 
f   x; v   lim  u, v
t 0 t t , therefore
also in the limit

.  f   x; v   f   x, v   u , v :‫ ולכן‬x -‫ דיפרנציאבילית ב‬f ,‫מצד שני‬

.‫ מש"ל‬. u  f  x  ‫ ומכאן‬, v ‫ לכל‬u, v  f   x; v   f  x  , v ‫לכן‬

.)‫דיפרנציאל לטרנספורם לז'נדר‬-‫טענה (הקשר בין סאב‬

.‫ סגורה ונאותה‬,‫ קמורה‬f : n   ,  ‫תהי‬
. x f *  y  ‫ אם"ם‬y f  x  ‫ עם שוויון אם"ם‬f *  y   f  x   x, y ‫אזי‬

.‫ מהגדרת טרנספורם לז'נדר‬ .‫הוכחה‬

‫ אז‬. f  z   f  x   y , z  x ‫ ז"א‬, y f  x  ‫נניח‬


f *  y   sup z, y   f  x   y, z  x
z
  y, x  f  x   f *  y 
.‫וקיבלנו שוויון‬
.f *
 y   sup  z, x  f  z    x, y  f  x  ‫ ז"א‬.‫ נניח שיש שוויון‬,‫מצד שני‬
. y f  x  -‫ ו‬, f  z   f  x   z  x, y ‫ לכן‬. z, y  f  z   x, y  f  x  , z ‫ לכל‬,‫כלומר‬
 ‫* ‪ , f *  y   f  x   f‬ולכן התנאי‬ ‫‪ ; f‬לכן ‪   x   f  y ‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫**‬
‫לסיום‪ ,‬מכיוון ש‪ f -‬סגורה‪ f ,‬‬
‫‪ f *  y   f  x   x, y‬על ‪ f‬שקול לאותו תנאי על ‪ . f‬מש"ל‪.‬‬
‫*‬

‫מסקנה‪. x f *  y   y f  x  .‬‬

‫*‬
‫בפרט‪ ,‬במקרה הדיפרנציאבילי (של ‪ f‬ו‪ f -‬ביחד)‪:‬‬
‫‪. f‬‬
‫*‬
‫‪ , x  f *  y   y  f  x ‬כלומר ‪ f *  f  x    x‬או ‪f  Id‬‬
‫*‬
‫(צריך להניח שגם ‪ f‬וגם ‪ f‬דיפרנציאביליות‪ ,‬או לחילופין להניח ש‪ f -‬דיפרנציאבילית וגם "קמורה‬
‫ממש"‪ ,‬שלא הגדרנו‪).‬‬

‫פונקציית התומך‬

‫הגדרה (פונקציית התומך)‪.‬‬

‫תהי ‪ K  n‬קמורה ולא ריקה‪ .‬אז פונקציית התומך של ‪ K‬היא‪:‬‬
‫‪hK :‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪hK  u   sup x, u‬‬
‫‪xK‬‬

‫משפט ‪.1.12‬‬
‫‪ K , T ‬קמורות‪ ,‬לא ריקות‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫יהיו‬
‫‪ hK‬קמורה‪ ,‬סגורה‪ ,‬הומוגנית חיובית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪. K  x : u, x, u  hK u  , hK  hK‬‬‫‪‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ hK‬שומרת סדר‪ :‬אם ‪ K  T‬אז ‪ , hK  hT‬ואם ‪ hK  hT‬אז ‪. K  T‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ hK‬סופית אם"ם ‪ K‬חסומה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .1‬לינארית חיובית‪ h K  T   hK  hT :‬כאשר ‪.  ,   0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , hconv Ki  sup hKi‬ו‪. h Ki  conv inf hKi -‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪  K (  K*  hK‬האינדיקטור של ‪.)  K K C   ,  K  K   0 : K‬‬ ‫‪.7‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫‪ .2‬טריוויאלי מההגדרות‪.‬‬
‫‪ .1‬החלק הראשון ברור‪. hK  u   sup x, u  sup x, u  hK  u  :‬‬
‫‪xK‬‬ ‫‪xK‬‬

‫החלק השני‪ :‬הכיוון ‪ ‬טריוויאלי‪ :‬אם ‪ x  K‬אז ‪ x, u  hK  u   hK  u ‬לכל ‪ . u‬מצד שני‪,‬‬

‫אם ‪ x  K‬אז קיים על‪-‬מישור ‪ ,u  c‬כך ש‪ x, u  c  x, u -‬לכל ‪. x  K‬‬
‫לכן ‪ , hK  u   c  x, u‬ז"א ‪. x  RHS‬‬
‫‪ hK  hT  K  T‬מההגדרה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫אם ‪ , hK  hT‬אז ‪ , x : x, u  hK  u   x : x, u  hT  u ‬ולכן לפי ‪. K  T ,1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬נשים לב ש‪. hRBn  u   sup x, u  R u -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x R‬‬

‫נניח ש‪ K -‬חסומה; אז יש ‪ R‬כך ש‪ , K  RB -‬לכן ‪. hK  u   R u  ‬‬

‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
 ‫ ולכן מקבלת שם‬S n 1 ‫ לכן רציפה על‬, n
‫ היא סופית על‬,‫ בפרט‬.‫ סופית‬hK ‫ נניח‬,‫מצד שני‬
.‫ חסומה‬K ‫ ואז‬K  RB ‫ לכן‬, hK  u   R u  hRBn  u  , u ‫ לכן לכל‬. R ‫ נאמר‬,‫מקסימום‬
n
2 2

.1
h K  T  u   sup x, u  sup  y   z , u 
x K  T yK
x  y   z zT

 sup sup   y, u   z , u 
yK zT

  sup y, u   sup z , u   hK  u    hT  u 
yK yT

‫ כי‬,‫אין לינאריות שלילית‬

hK  K  hK  hK  h0
. K   x ‫אלא אם‬

2011-12-01

.)31 ‫ שאלה‬,1 ‫ בתרגיל (תרגיל‬h Ki  conv inf hKi   .3

: hconv Ki  sup hKi ‫נוכיח‬
. sup hKi  hconv K j ‫ כלומר‬, i ‫ לכל‬hKi  hconv K j ‫ ולכן‬Ki  conv K j
iI jI
n 1
.  j  1 ; x j  Ki j ; x    j x j -‫ ניתנת לכתיבה כ‬x  conv Ki ‫ כל נקודה‬,‫מצד שני‬
iI
j 1
n 1
hconv Ki  u   sup
iI xconv Ki
x, u  sup
1 , , n1  0;i1 , ,in1I 
 x ,u j j 
*  j 1
iI
 
 j 1; x j Ki j 

n 1 n 1
 sup   j x j , u  sup   j hi j  u   sup hi  u 
* j 1 * j 1 iI

.)32 ‫ שאלה‬,3 ‫ היה בתרגיל (תרגיל‬.7

.‫מש"ל‬

.1.12 ‫משפט‬
‫ סגורה קמורה‬K ‫ סגורה וקמורה קיימת‬,‫חיובית‬-‫ הומוגנית‬,‫ נאותה‬h : n
  ,  ‫לכל פונקציה‬
. h  hK -‫יחידה כך ש‬
.‫הוכחה‬
: h -‫ נביט ב‬. a  0 ‫ יהי‬. h  h ,‫מהתנאים‬
* **

h*  u   sup  x, u  h  x    sup  ax, u  h  ax   

x n
x n

 a sup  x, u  h  x    ah*  u 
x n
 ‫לכן‪ ,‬לכל ‪. h*  u  0,  , u‬‬

‫‪‬‬
‫נגדיר‪ . K  u : h*  u   0 :‬אז ‪ K‬קמורה וסגורה ומתקיים‪ ; h*   K :‬לכן ‪. h  h**   K*  hK‬‬ ‫‪‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫הערות‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ K   x‬אז ‪ - hK  u   x, u‬פונקציונל לינארי‪.‬‬
‫‪ - hK  x0  hK  hx   hK  , x0‬הזזה מוסיפה פונקציונל לינארי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪0‬‬

‫‪hK  u   hK  u   K   K .3‬‬
‫‪ . 0  K  hK  0 .1‬בפרט‪ ,‬לכל ‪ hK‬אפשר להוסיף פונקציונל לינארי לקבלת פונקציה חיובית‬
‫(שקול להזזת ‪ K‬כך ש‪ K -‬תכיל את ‪.) 0‬‬
‫הסבר‪ :‬אם ‪ 0  K‬אז ‪ , hK  u   sup x, u  0, u  0‬ואם ‪ hK  0‬אז‬
‫‪xK‬‬

‫‪‬‬
‫‪ , K  x : x, u  hK  u  u‬ובפרט ‪ x  0‬מקיים את זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגדרה‪.‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪,uS‬‬ ‫תהי ‪ K  n‬קמורה‪ ,‬סגורה ולא ריקה‪ .‬לכל כיוון‬
‫‪H  u  :  x ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪: x, u  hK  u ‬‬
‫‪K  u  : H  u   K   x  K : x, u  hK  u ‬‬
‫‪ H  u ‬הוא על‪-‬מישור‪.‬‬
‫כאשר ‪ , K  u   ‬אז ‪ H  u ‬על‪-‬מישור תומך ו‪ K  u  -‬קבוצה תומכת‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. K   x, y  ‬‬ ‫‪2‬‬
‫כרגיל‪ ,‬יש מקרים בהם ‪ . K  u   ‬למשל אפשר להסתכל על ‪: x  0, y  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪x‬‬

‫הגדרה (גוף קמור)‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫גוף קמור הוא קבוצה קמורה קומפקטית לא ריקה‪ .‬את משפחת הגופים הקמורים נסמן‬
‫תת‪-‬הקבוצה ‪ - 0n‬גופים קמורים המכילים את ‪. 0‬‬
‫‪ -‬גופים קמורים המכילים את ‪ 0‬בפנים ( ‪.) 0  int  K ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫תת‪-‬תת‪-‬הקבוצה‬

‫נשים לב‪ :‬אם ‪ P  conv  xi ‬אז‪. hP  u   sup xi , u :‬‬

‫‪i 1 m‬‬ ‫‪i 1 m‬‬
‫‪m‬‬
‫ו‪ hP -‬לינארית בכל ‪ . Ai‬הכיוון ההפוך גם נכון‪:‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫היא לינארית למקוטעין‪ ,‬כלומר קיימת חלוקה ‪Ai‬‬
‫‪i 1‬‬

‫‪ . K ‬אז ‪ hK‬לינארית למקוטעין אם ורק אם ‪ K‬פוליטופ‪.‬‬ ‫‪n‬‬

‫טענה‪ .‬יהי‬
‫הוכחה‪ .‬כיוון אחד הראינו‪ .‬כיוון שני‪ :‬נניח ‪ hK‬לינארית למקוטעין‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫ועל כל ‪( hK  u   xi , u , Ai‬כי ‪ hK‬היא ‪-2‬הומוגנית)‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫אז יש חלוקה ‪Ai‬‬
‫‪i 1‬‬
 ‫ ולכן‬Ai ‫ שייך לאיזשהו‬u ‫ ; אבל כל‬hK  max xi ,  ‫ ולכן‬, i ‫ לכל‬hK  xi ,  -‫ברור ש‬
i 1 m

. hK  max xi , 
i 1 m
.‫מש"ל‬

:‫ היא‬z ‫ הנגזרת שלה בכיוון‬. x  int  dom f  ,‫קמורה‬ f: n

  ,  ‫ תהי‬.1.11 ‫טענה‬
f   x; z   sup v, z  hf  x   z 
vf  x 

.‫הוכחה‬
...‫ קמורה‬,‫ היא הומוגנית‬z ‫ כפונקציה של‬f   x; z  -‫ראינו ש‬
. K x  f  x  ‫ צ"ל‬. f   x, z   hK x  z  -‫מכך נסיק ש‬
). f  x  tz   f  x   v, tz ‫ ; אז‬v f  x  ‫ נניח‬:‫ קל‬ :‫(הערה‬
. f  hK ‫נפעיל את המשפט עבור‬
).‫(הוכחה מפורטת – בשיעור הבא‬

1122-21-17

.1.11 ‫הוכחה לטענה‬

f  x  tz   f  x 
f   x; z   lim
t 0 t
f  x   v : f  y   f  x   v, y  x 
‫ קמורה וסגורה (כי היא סופית לכל‬,‫חיובית‬-‫ היא פונקציה הומוגנית‬z ‫ כפונקציה של‬f   x; z  ‫הפונקציה‬
.) x  int  dom f  ‫ כי‬, z
.‫ סגורה וקמורה‬K x ‫ לאיזושהי‬f   x; z   hK x  z  ,3.12 ‫ ממשפט‬,‫לכן‬
. z ‫ לכל‬v, z  hK x  z  -‫ שזה שקול לכך ש‬, v  K x ‫ ; צ"ל‬v f  x  -‫נניח ש‬
f  x  tz   f  x  vf  x  t v, z
hK x  z   f   x; z   lim  lim  v, z
t 0 t t 0 t
. v, z  f   x; z  : z ‫ זאת אומרת לכל‬, z ‫ לכל‬v, z  hK x  z  ‫ ; לכן‬v  K x ‫ נניח‬:‫כיוון שני‬
. f  x  tz   f  x   f  x; z t , t  0 ‫אבל לכל‬
.‫ מש"ל‬. v f  x  ‫ כלומר‬. f  y   f  x   v, y  x :‫ ונקבל‬, y  x  tz ‫נסמן‬

.u  0 ,u n
-‫ גוף קמור ו‬K  n
‫ יהי‬.‫טענה‬
. hK  u; z   hK u   z  )‫ ובפרט (מהטענה הקודמת‬, hK  u   K  u  :‫אזי‬

K  u   x  K : x, u  hK  u  :‫תזכורת‬

 
‫ אז‬.)‫ (נקודה בודדת‬K  u   x  u  -‫ דיפרנציאבילית ו‬hK ‫ כאשר‬:‫ מקרה פרטי‬.‫הערה‬
. Dx  u  u  x  u   hK  u  :‫ נגזור ונקבל‬. hK  u   x u  , u
0
 ‫הוכחה‪ .‬יהי ‪ . v  K  u ‬כלומר‪ v  K ,‬וגם ‪. v, u  hK  u ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫צ"ל‪hK  u  w  hK  u   v, w :‬‬
‫‪( hK  u  w  v, u  w ‬נסמן ‪ .) y  u  w‬זה כמובן נכון כי ‪. v  K‬‬
‫כיוון שני‪ :‬יהי ‪ , v hK  u ‬ז"א ידוע ‪  ‬לכל ‪ . w‬נציב ‪ w  u‬ונקבל ‪ 0  hK  u   u, v‬ז"א‬
‫‪ . u, v  hK u ‬נציב ‪ w  u‬ונקבל ‪ hK  2u   hK  u   u, v‬כלומר ‪ . hK  u   u, v‬ז"א‬
‫‪ . hK  u   u, v‬כדי להראות ‪ v  K‬מספיק להראות שלכל ‪ ; v, y  hK  y  , y‬ונתון‬
‫‪hK  y   hK  u   v, y  u‬‬
‫‪  v, y‬כרצוננו‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫מסקנה‪ hK  u  .‬הוא נקודה ( ‪ hK‬דיפרנציאבילית) אם"ם ‪ K  u ‬נקודה‪ .‬בפרט‪ hK ,‬דיפרנציאבילית על‬
‫אם"ם ‪ K‬לא מכילה אף קטע‪ .‬גופים כאלה נקראים ‪.strictly convex‬‬ ‫‪n‬‬
‫כל ‪\ 0‬‬

‫‪ .4‬נפח מעורב (‪)mixed volume‬‬

‫מבוא‪.‬‬
‫‪ vol K  tB2n‬פולינום ב‪( t  0 -‬נראה שזה פולינום)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ m‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. 1 ,‬‬ ‫‪ vol   i Ki ‬פולינום ב‪, m -‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪‬‬
‫המקדמים של הפולינומים האלה ייקראו נפחים מעורבים והם יתקשרו לנפחים ולשטחי הפנים של הגופים‪,‬‬
‫שגם הם יוגדרו בהמשך‪.‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫קבוצת הגופים הקמורים ב‪-‬‬ ‫תזכורת ‪-‬‬

‫הגדרה ‪( 2.1‬מרחק האוסדורף)‪.‬‬

‫‪ . K , T ‬נגדיר‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫יהיו‬

‫‪‬‬
‫‪ H  K , T   max max min x  y , max min x  y‬‬
‫‪xT‬‬ ‫‪yK‬‬ ‫‪xK‬‬ ‫‪yT‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. K ,T ‬‬
‫‪n‬‬
‫למה‪ .‬יהיו‬
‫‪‬‬
‫‪.  H  K , T   inf  : K  T   B2n , T  K   B2n‬‬ ‫‪‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫(‪ H  K , T   max hK  u   hT  u   hK  hT C S ,   )1‬‬

‫‪n1‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪uS‬‬ ‫‪‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫(‪ )2‬מיידי מההגדרה‪.‬‬
‫(‪K  T   B2n  hK  u   hT  u     u  )1‬‬
‫‪ hK  u   hT  u    ‬לכל ‪u  S n1‬‬
 ‫‪ hK  u   hT  u    ‬לכל ‪u  S n1‬‬
‫באותו אופן‪ hT  u   hK  u     T  K   B2n ,‬לכל ‪ u  S n1‬ולכן משני הדברים יחד‪,‬‬
‫‪   hK  hT     H  K , T   ‬לכל ‪ . u  S n1‬מש"ל‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫(פונקציות קמורות על הספירה)‪ C  S n1  ,‬‬ ‫ל‪-‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ K‬ממפה בין‬ ‫‪hK‬‬ ‫‪S n1‬‬
‫הערה‪ .‬המיפוי‬

‫‪. K ,T , M ‬‬ ‫מסקנה (פשוטה)‪  H  K , T    H  K  M , T  M  .‬כאשר‬

‫‪n‬‬

‫בפרט‪ ,‬אם ‪ K  M  T  M‬אז ‪. K  T‬‬

‫משפט ‪.)Blaschke selection theorem( 2.1‬‬

‫לכל סדרה ‪ Ki   n‬כך שכל איבריה מוכלים באיזשהו ‪ RB‬קיימת תת‪-‬סדרה מתכנסת‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬

‫(הערה‪ :‬זה נובע גם ממשפט התכנסות ‪ Arzelà-Ascoli‬על סדרת פונקציות התומך‪).‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫ההוכחה היא בשיטת האלכסון‪ .‬נבנה‪:‬‬

‫‪K1 , K 2 , K 3 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪K11 , K12 , K13 ,‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪K 21 , K 22 , K 23 ,‬‬‫‪1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪1‬‬
‫נכסה את ‪ RB2n‬ע"י כדורים מרדיוס ‪ . i1‬יש מספר סופי ‪ N i‬של כדורים שצריך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫כל ‪ K‬חותך תת סדרה כל ‪ . 1, , N ‬יש תת"ס של ‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Ki 1, j‬שכולם בה חותכים בדיוק את‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i 1, j‬‬
‫‪j 1‬‬

‫אותם כדורים מתוך ‪ . 1, , N ‬זוהי התת"ס הבאה ‪ . K ‬לכל שני איברים‬
‫‪‬‬
‫‪, Ki , j , Ki , j ‬‬ ‫‪i, j‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪j 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.  H Ki , j , Ki , j  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2i‬‬
‫‪‬‬
‫‪.  H K n j , K nm ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪min j , m‬‬
‫נגדיר ‪ . K n j  K j , j‬מהבניה מתקיים‬

‫נראה שיש ל‪ K n j -‬גבול‪:‬‬

‫‪1 n‬‬
‫‪Kn j ‬‬ ‫‪B2  K n j1‬‬
‫‪2j‬‬
‫לכן‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪K n j  j 1 B2n  K n j1  j B2n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1 n‬‬
‫הסדרה ‪ K n j  j 1 B2‬יורדת‪ .‬נגדיר ‪. K 0   K n j  j 1 B2 ‬‬
‫‪j 1 ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫‪ K 0‬קבוצה קמורה‪ ,‬סגורה ולא ריקה (מתכונת החיתוך הסופי על סדרה יורדת)‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫ראשית‪  ; K0  Kn j   B2n , j  ln  1 :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪j 1‬‬
‫‪‬‬
‫שנית‪ ; G : int  K0   B2n  :‬צ"ל ‪. K n j  K0   B2‬‬
‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1 n‬‬

‫‪ .  K n j ‬זו עדיין סדרה יורדת (הורדנו מאיברי סדרה יורדת את אותה‬ ‫נביט בסדרה‪B2  \ G :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 j 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 n ‬‬
‫וזה יספיק‪ ,‬כי זו סדרה יורדת של קבוצות סגורות‬ ‫הקבוצה)‪ .‬נראה ש‪  K n j  2 j 1 B2  \ G    -‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫ולכן איבריה יהיו ריקים החל ממקום מסויים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 n ‬‬
‫‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מצד אחד ‪  K n j  2 j 1 B2  \ G   K 0‬‬
‫‪j ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מצד שני‪.   K n j  j 1 B2n  \ G   n \ G ,‬‬
‫‪j ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪ . K n j ‬מש"ל‪.‬‬
‫‪1 n‬‬
‫‪2 j 1‬‬
‫‪ .   K0 ‬לכן החל מ‪ j -‬מסויים‪B2  G ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫אבל ‪\ int  K0   B2n ‬‬

‫משפט ‪.2.2‬‬
‫יהי ‪ K  n‬ו‪.   0 -‬‬
‫(‪ )2‬קיים פוליטופ ‪ K  P‬כך ש‪.  H  K , P    -‬‬
‫(‪ )1‬קיים פוליטופ ‪ K  P‬כך ש‪.  H  K , P    -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ )3‬אם ‪ 0  relint K‬אז קיים פוליטופ ‪ P  relint K‬ו‪. K  relint 1    P -‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫שמרכזיהם ב‪  K (  K -‬קומפקטית‪.)...‬‬ ‫(‪ )2‬נכסה את ‪ K‬ע"י מספר סופי של כדורים ברדיוס ‪‬‬
‫נסמנם ‪ . xi   B2n‬ניקח את ‪. P  conv  xi ‬‬
‫‪i 1 M‬‬

‫‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪ K, P  ‬‬ ‫ברור ש‪ P  K -‬ו‪ ; K  P   B2n -‬ולכן‪ K  P   B ,‬ובפרט‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬

‫(‪ )1‬נביט בקבוצה ‪ .  K   B2n‬נכסה אותה ע"י חצאי מרחבים פתוחים שהם המשלימים של חצאי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מרחבים תומכים בנקודות ‪( x K‬מספר סופי)‪( .‬נשים לב שאוסף כל המשלימים של חצאי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מרחבים תומכים ל‪ K -‬מכסה את ‪  K   B2n‬ואז בוחרים תת כיסוי סופי מקומפקטיות‪).‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P  K   B2n , P ‬‬ ‫נביט בחצאי מרחבים התומכים המתאימים‪H i , i  1 M , H i ,‬‬
‫‪i 1‬‬

‫(כי ‪ n \ P‬מכסה את השפה)‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן‪ K  P ,‬ו‪ P -‬פוליטופ (קבוצה פוליהדרלית חסומה)‪.‬‬
‫(‪ )3‬בתרגיל (תרגיל ‪ ,1‬שאלה ‪ .)13‬רמז‪ :‬לנסות להוכיח קודם בלי ה‪. relint -‬‬

‫נפח (ושטח פנים) של פוליטופים‬

‫‪ P ‬פוליטופ‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫הגדרה‪ .‬יהי‬
 ‫אם ‪ , n  1‬אז ‪ P‬הוא קטע ‪ ,  a, b ‬ונגדיר‪:‬‬
‫‪vol1  P   b  a‬‬
‫‪S1  P   2‬‬
‫אם ‪: n  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  hP  u  voln 1  P  u   dim P  n‬‬
‫‪voln  P    n uS n1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪dim P  n  1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Sn  P    voln 1  P  u  ‬‬
‫‪uS n1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הערה על הסכומים‪ :‬יש מספר סופי של ‪ u  S n1‬שבהם ‪ voln1 P  u   0‬ולכן הסכומים תמיד‬
‫מוגדרים היטב‪.‬‬

‫‪1122-21-12‬‬

‫‪‬‬
‫‪ vol K   B2n‬פולינום ב‪?  -‬‬ ‫למה ‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬ ‫דוגמה ב‪-‬‬

‫דוגמה ב‪ : 3 -‬קצת יותר קשה לצייר אז ויתרתי; הדוגמה הסתמכה על פירוק דומה של קובייה תלת‪-‬‬
‫מימדית פלוס כדור לרכיבים פשוטים וסכימת הנפחים‪ .‬כאן‪ S ,‬הוא שטח הפנים של הקוביה ו‪ R -‬הוא‬
‫אורך חד‪-‬מימדי הקשור ל‪"-‬רבעי הגלילים" שנוצרים בקצוות של הקובייה‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪vol  1,1   B2n  vol  1,1   S  1,1   2 R  1,1   3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬

‫הגדרה‪.‬‬
‫יהי ‪ P  n‬פוליטופ‪ .‬נסמן ב‪ N  P  -‬את אוסף כל הנורמלים החיצוניים מאורך ‪ 2‬של פאות ‪-  n  1‬‬
‫מימדיות של ‪. P‬‬
‫אם ‪ , n  1‬אז ‪ P‬הוא קטע ‪ ,  a, b ‬ונגדיר‪:‬‬
‫‪vol1  P   b  a‬‬
‫‪S1  P   2‬‬
 : n  1 ‫אם‬
1
  hP  u  voln 1  P  u   dim P  n
voln  P    n uN  P 
 dim P  n  1
 0
Sn  P    voln 1  P  u  
uN  P 

.2.2 ‫משפט‬
:‫ מקיימים‬S n -‫ ו‬vol n ,‫ בפרט‬. P ‫ הוא מידת לבג הרגילה של‬vol n  P  . n
-‫ פוליטופ ב‬P ‫יהי‬
‫ שיקופים וסיבובים‬,‫ אינווריאנטים להזזות‬-
  0 , voln   P    n voln  P  -
  0 , Sn   P    n1Sn  P  -
dim P  n 1 ‫ אם"ם‬voln  P   0 -
Sn  P   Sn  Q  ‫ וגם‬voln  P   voln  Q   ‫ פוליטופים‬P  Q -

.‫ ) מעניינת – זה לא מתקיים למשל בקבוצות לא קמורות‬Sn  P   Sn  Q  ( ‫ התכונה האחרונה‬.‫הערה‬

).‫ במידת לבג‬voln ‫ אם מחליפים את‬,‫ כן‬voln ‫(התכונות של‬

.‫ ברור‬n  1 .‫ נוכיח באינדוקציה על המימד‬.‫הוכחה‬

. n  2 , n -‫ פוליטופ ב‬P ‫יהי‬
. int P   :‫ אחרת‬. 0  ‫ שלו‬voln -‫ אז מידת לבג שלו ו‬n  1  ‫אם המימד שלו‬
. i 1 m , ui  N  P  , Pi  P  ui  -‫מימדיות ב‬-  n  1 ‫ נסמן פאות‬. 0  int P -‫נניח ראשית ש‬
m
.‫ לקבוצות ("פירמידות") שהפנימים שלהן זרים‬P ‫ הוא פירוק של‬P  conv 0  Pi 
i 1

 
m m
voln  P    hP  ui  voln 1  Pi    Lebesgue conv 0  Pi   Lebesgue  P 
1
i 1 n i 1

:‫ צ"ל‬0  int P ‫כדי להיפרד מהתנאי‬

 h u  vol  P    h u  vol  P 
P  x0 i n 1 i Pi i n 1 i
 ‫‪m‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i 1‬‬
‫שזה שקול ל‪x0 , ui voln 1  Pi   0 :‬‬

‫אנחנו כבר יודעים שעבור ‪ y0  int P‬ו‪ t -‬קטן מאוד‪. voln  P  y0  tx0   vol n  P  y0  ,‬‬

‫זה מתורגם ל‪ tx , u vol  P   0 :‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪m‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ u vol‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫הערה‪  x , u vol  P   0 .‬שקול גם ל‪ P   0 -‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫‪i‬‬

‫נותר להראות‪. P  Q  Sn  P   Sn  Q  :‬‬

‫הוכחה‪ :‬נשתמש בהכללה של אי‪-‬שוויון המשולש‪vol n 1  P1    vol n 1  Pj  :‬‬

‫‪m‬‬

‫‪j 2‬‬

‫(הסבר‪ :‬נטיל הכל ל‪ voln1  P1  ; u1 -‬לא משתנה‪ voln1  Pj  .‬לא גדל (מוכפל ב‪ .) cos  u j , u1  -‬ו‪P1 -‬‬
‫‪). P2 ,‬‬ ‫מכוסה ע"י ההטלות של ‪, Pm‬‬

‫באופן איטרטיבי‪" ,‬נהפוך" את ‪ Q‬ל‪ P -‬ע"י חיתוך עם חצאי מרחבים תומכים של ‪... P‬‬
‫‪Q1  Q  H1‬‬
‫‪Q2  Q1  H 2‬‬

‫בכל שלב‪ ,‬שטח הפנים לא גדל עפ"י אי‪-‬שוויון המשולש המוכלל המוסבר לעיל‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫‪1122-21-21‬‬

‫הערה‪ .‬משפט הקיום של מינקובסקי (‪:)Minkowski’s existence theorem‬‬

‫‪u‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫בהינתן וקטורים ‪ ui i 1  S n 1‬כך ש‪-‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬
‫(באופן שקול‪ ,‬לא כולם מוכלים באותו חצי מרחב)‬ ‫‪i‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ומשקולות ‪ , wi  0‬קיים פוליטופ ‪ P‬כך ש‪ N  P   ui i 1 -‬ו‪ wi  voln1 P  ui  -‬אם ורק אם‬
‫‪m‬‬

‫‪( .‬בהינתן פוליטופ‪ ,‬הטענה פשוטה ונובעת ממה שעשינו בשיעור הקודם‪).‬‬ ‫‪u w  0‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫נפח (ושטח פנים) לגוף קמור כללי‬

‫משפט (והגדרה של נפח ושטח פנים של גוף קמור כללי)‪.‬‬

‫יהי ‪ . K  n‬אזי‪:‬‬
‫‪ inf voln  P   sup voln  P  ‬וזוהי מידת לבג של ‪( K‬ומוגדר להיות ‪.) voln  K ‬‬
‫‪PK‬‬ ‫‪P K‬‬
‫‪polytop‬‬ ‫‪polytop‬‬

‫‪ inf Sn  P   sup Sn  P ‬וזה מוגדר להיות ‪. Sn  K ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪PK‬‬ ‫‪P K‬‬
‫‪polytop‬‬ ‫‪polytop‬‬

‫‪ Sn , voln‬אינווריאנטות תחת הזזות והעתקות אורתוגונליות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ Sn   K   ‬כאשר ‪.   0‬‬ ‫‪Sn  K  , voln   K    vol  K ‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬

‫‪. voln  K   0  dim K  n  1‬‬ ‫‪‬‬

 ‫‪. Sn  K   Sn T  , voln  K   voln T   K  T‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ K‬רציפה (ביחס למרחק האוסדורף)‪.‬‬ ‫ההעתקה ‪voln  K ‬‬ ‫‪‬‬

‫הוכחה‪ .‬נשים לב שאם ‪ K‬פוליטופ אז ה‪ inf,sup -‬מתקבלים על ‪ P  K‬וההגדרה מתלכדת עם הגדרת‬

‫הנפח ושטח הפנים של פוליטופים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אם ‪ P1 , P2‬פוליטופים ו‪ P1  K  P2 -‬אז ‪ voln  P1   voln  P2 ‬ולכן‬
‫‪. inf vol  P   sup vol  P ‬‬
‫‪PK‬‬ ‫‪P K‬‬

‫בלי הגבלת הכלליות‪( 0  relint  K  ,‬מאינווריאנטיות להזזות)‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬ממשפט ‪ 1.3‬סעיף ‪( 3‬תרגיל ‪ 1‬שאלה ‪ ,)13‬לכל ‪   0‬קיים ‪ . P0  K  1    P0‬לכן‪:‬‬

‫‪voln  1    P0  ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪sup voln  P   voln  P0  ‬‬ ‫‪inf voln  P ‬‬
‫‪1   ‬‬ ‫‪1   ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n PK‬‬
‫‪P K‬‬

‫בסה"כ קיבלנו‪ ,‬לכל ‪:   0‬‬

‫‪sup voln  P   inf voln  P   1    sup voln  P ‬‬
‫‪n‬‬

‫‪P K‬‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪P K‬‬

‫ולכן ‪ . inf voln  P   sup voln  P ‬לפי טיעון זהה‪. sup Sn  P   inf Sn  P  ,‬‬
‫‪P K‬‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪PK‬‬ ‫‪P K‬‬

‫העובדה שהביטוי ‪ inf voln  P   sup voln  P ‬מזדהה עם מידת לבג של ‪ K‬נובעת (למשל)‬
‫‪PK‬‬ ‫‪P K‬‬

‫מהמונוטוניות של מידת לבג וההזדהות שלה עם ‪ voln‬על פוליטופים‪:‬‬

‫‪  K   inf   P   inf voln  P ‬‬
‫‪PK‬‬ ‫‪PK‬‬

‫‪  K   sup   P   sup voln  P ‬‬

‫‪P K‬‬ ‫‪P K‬‬

‫שאר הטענות במשפט (פרט לאחרונה) נובעות מיידית מכך שהטענות הדומות מתקיימות על פוליטופים‪,‬‬
‫‪ K‬רציפה לפי מרחק האוסדורף‪.‬‬ ‫ומהטענות שהוכחנו‪ .‬נותר להוכיח ש‪voln  K  -‬‬
‫תהי ‪ , Ki  K‬ז"א לכל ‪ r  0‬קיים ‪ i0‬כך שלכל ‪, i  i0‬‬
‫‪ Ki  K  rB2n‬‬
‫‪‬‬
‫‪ K  Ki  rB2‬‬
‫‪n‬‬

‫מקרה ראשון‪. dim K  n :‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫יהי ‪ .   0‬נמצא פוליטופ ‪ , P  int  K ‬ו‪ K  int 1    P -‬עפ"י משפט ‪ 1.3‬סעיף ‪( 3‬תרגיל ‪1‬‬
‫‪P  sB  K  Ki  sB‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫ש‪2 -‬‬ ‫שאלה ‪( )13‬שם יש ‪ relint‬אבל הנחנו ‪ .) dim K  n‬לכן קיים ‪ s‬כך‬
‫לכל ‪ i‬מספיק גדול‪ .‬לכן (תרגיל ‪ 1‬שאלה ‪37‬א)‪. P  Ki :‬‬
‫בדומה‪ ,‬קיים ‪ s‬כך של‪ i -‬גדול מספיק‪. Ki  K  sB2  1    P ,‬‬
‫‪n‬‬

‫ז"א‪ ,‬גם ‪ K‬וגם ‪ K i‬החל מ‪ i0 -‬מסויים (תלוי ב‪ )  -‬מכילים את ‪ P‬ומוכלים ב‪ . 1    P -‬לכן‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪voln  Ki   voln  K   voln  1    P   voln  P   1     1 vol  P  ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1     1 vol  K  ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪0‬‬
‫ולכן ‪. voln  Ki   voln  K ‬‬
 n 1
, P ‫ נבחר‬. K  ,)‫ בה"כ (ע"י הזזה והעתקה אורתוגונלית‬. dim K  n  1 :‫מקרה שני‬
. Ki  K   B2n  P    ,   ‫ אז‬,    H  K , Ki  ‫ אז אם‬. P  K  B2n1
. voln  Ki   vol n  P   2  0  vol n  K  ,‫כעת‬
.‫מש"ל‬

‫נפחים מעורבים של פוליטופים‬

.‫אינטואיציה‬
:‫ אז‬. voln  P    hP  u  voln1  P  u   -‫ידוע ש‬
uN  P 

voln  sP1  tP2     sh u   th u  vol  sP  tP u 

uN  sP1 tP2 
P1 P2 n 1 1 2

voln1   sP1  tP2  u   -‫ נראה ש‬,‫ ובאינדוקציה‬ sP1  tP2  u   sP1  u   tP2  u  -‫אנו נראה ש‬
. s, t -‫ ב‬n ‫ פולינום הומוגני ממעלה‬voln  sP1  tP2  ‫ ולכן‬s, t -‫ ב‬n  1 ‫פולינום הומוגני ממעלה‬
.mixed volumes-‫ והם יהיו ה‬,‫למקדמי הפולינום יש משמעויות גיאומטריות‬

:‫ אזי‬. v, u  S
n 1
‫ יהיו‬. i  1 m , i  0 ,‫ פוליטופים‬Pi  n
‫ יהיו‬.2.11 ‫למה‬
m
 m

  P  u      P   u 
i 1
i i
i 1
i i )2(

 m
  m

.‫ כלומר המקדמים לא משפיעים על המימד‬, dim 
 i 1
 i Pi  u    dim   Pi  u   )1(
  i 1 
 m
  m
 m
 m
  m

  Pi  v      Pi  u      Pi  u   Pi  v   ‫ אז‬    Pi  v      Pi  u   ‫) אם‬3(
 i 1   i 1  i 1  i 1   i 1 

.‫הוכחה‬
 i Pi u  
.h z   h  P  u; z  ,‫) עפ"י טענה שהראינו‬2(
ii

h  P  u; z  
ii    h  u; z     h u; z     h    z   h
i Pi i Pi i Pi u i  Pi  u   z

. Span ‫ כי הזזות לא משנות מימד של‬, i ‫ לכל‬0  relint Pi ,‫) בה"כ‬1(

m
. 0  relint  P
i 1
i i )23 ‫ שאלה‬1 ‫מתקיים (מתרגיל בית – תרגיל‬

. max  max i , min  min i ‫נסמן‬

i 1 m i 1 m
m m m m m
.)‫ (אחרי ההזזה‬Span   P  Span  P
i 1
i i
i 1
i ‫ לכן‬. min  P   P    P
i 1
i
i 1
i i max
i 1
i ‫אז‬

  P  u     P   v  ‫יהי‬
m
. xi  Pi , x  x
i 1
i ‫ ולכן‬x  P i ,‫ בפרט‬. x  i i )3(
 x, v  h P  v 
i
x, u  h P  u 
i
:‫לכן‬
m m


i 1
xi , v   hPi  v 
i 1
m m


i 1
xi , u   hPi  u 
i 1
m
.‫ מש"ל‬."‫ והכל "אם ורק אם‬. x    P u   P  v   ‫ כלומר‬, x  P u   P  v  ‫לכן‬
i 1
i i i i i

. K  u   K  v    -‫ נניח ש‬. u, v  S
n 1
,K n
‫ יהי‬.2.11 ‫למה‬

K v

K u 

,   ,   0 , w  u  v ‫אזי לכל‬
 K  u    w  K  u   K  v 
‫ אז‬. x  K  u   K  v  ‫ יהי‬:‫נשים לב ש‬
. hK u   w  x, w   x, u   x, v   hK  u    hK  v 
,‫מימדיות‬-  n  1 ‫ פאות‬P  u  , P  v  ,‫ פוליטופ‬P :‫ במקרה הפרטי שרלוונטי לנו‬.‫הערה‬
‫ אז‬v -‫ ל‬u ‫ הזווית בין‬ -‫ ו‬u  -‫ ב‬K  u  ‫ הנורמל לפאה‬w ‫ אם‬.‫מימדית‬-  n  2  ‫ פאה‬P  u   P  v 
1 1
hK u   w  hK  u   hK  v 
sin  tan 

.‫הוכחה של הלמה‬
. z  K  u   K  v  -‫ נניח ש‬.‫כיוון ראשון‬
hK  u   z , u  hK u   u 
hK u   u    z , u
. hK  v   z, v -‫ יודעים גם ש‬. hK u   u   z, u ,   ‫לכן לכל‬
. z, w  hK u   w :‫צ"ל‬
 z, w   z, u   z, v   hK u   u    hK  v  
K  u  K ;   0

  hK u   u    hK u   v   hK u   u   hK u    v  
Triangle

 hK u   u   v   hK u   w   w, z
 
. z  K  u   w ‫ ולכן‬w, z  hK u   w ‫ ובפרט‬,  ‫ הם‬ -‫ כל ה‬,‫לכן‬
. z  K  v  ‫ ; צ"ל‬z  K  u  -‫ ברור ש‬. z  K  u   w ‫ נניח‬.‫כיוון שני‬  
 
. x  K  u   w -‫ נובע ש‬,‫ מהכיוון הראשון‬.‫ שהנחנו שאינו ריק‬, x  K  u   K  w ‫נבחר איזשהו‬
. z, u  x, u  hK  u  -‫ ו‬z, w  x, w  hK  w ‫ז"א‬
w  u
. z  K  v  ‫ לכן‬. x, v  z, v  hK  v  ‫ ולכן גם‬u, w ‫ צירוף לינארי של‬v  ‫אבל‬

.‫מש"ל‬

1122-21-21

.)‫הגדרה (נפח מעורב‬

.  ‫ פוליטופים או‬P1 , , Pn  n
, n  ‫יהי‬
, P1   a, b  : n  1 ‫כאשר‬
.V
1
 P1  : b  a  hP 1  hP  1 1 1

: n  2 ‫כאשר‬
V
n
 P1 , , Pn  :
1
n
 hP1  u V 
n 1
 P u  ,
2 , Pn  u  
 n 
 
uN  Pi 

 i 2 

.V
 n
 P1 , , Pn   0 ‫ נגדיר‬,‫אם אחת הקבוצות ריקה‬

.‫הערות‬
-‫ ולכן נשתמש ב‬, u -‫ ב‬,‫ עד כדי הזזות‬,‫ מוכלים‬P2  u  , , Pn  u  .‫א‬
 n 1  n 1 
u  ‫ על‬V
.‫עליהן‬
n
 n

‫ שמוכלים‬, P
i2
i ‫מימדיות של‬-  n  1 ‫ ז"א כיוונים של פאות‬, u  N 

 P  ‫אנחנו סוכמים על‬
i 2
i .‫ב‬

 n

.‫ למשל‬

 P  ‫מימדיות של‬-  n  1 ‫בכיוונים של פאות‬
i 1
i

 n
    n  n
‫ הוא‬  i  
P
 i 2 
u - ‫ש‬ ‫יודעים‬ ‫אם‬ , ‫בפרט‬ .   i    1     Pi   u  -‫(אתמול ראינו ש‬
P
 i 1 
u  P u 
 i 2 
 n

).‫מימדי‬-  n  1 ‫ הוא‬  Pi   u  ‫ אז גם‬,‫מימדי‬-  n  1
 i 1 
.‫ זה לא ברור מההגדרה‬. P1 , , Pn -‫ סימטרי ב‬V  P1 , , Pn  -‫ נראה בקרוב ש‬.‫ג‬
 n

.V
 n
 P, , P   voln  P  -‫ קל לראות באינדוקציה ש‬.‫ד‬
 ‫‪ n ‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫ה‪ .‬נדמיין ש‪ B2 -‬פוליטופ‪ .‬אם נציב אותו נקבל‪ B2 , P, , P   S n  P  :‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.V‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n 1 times ‬‬
‫‪n‬‬

‫משפט ‪.2.12‬‬
‫‪ . 1 ,‬אזי‪:‬‬ ‫‪ P1 ,‬פוליטופים‪ ,‬ומקדמים חיוביים ‪, m  0‬‬ ‫‪, Pm ‬‬ ‫‪n‬‬
‫יהיו ‪ n, m‬ו‪-‬‬
‫‪ m‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i V  n  Pi ,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪voln   i Pi    i1 i2‬‬ ‫‪, Pin‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪ i1 , ,in 1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ Pi1 ,‬ומתאפס כאשר‬ ‫‪ , V  n Pi1 ,‬אינווריאנטי להזזות‪ ,‬סימטרי ב‪, Pin -‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫יתר על כן‪, Pin  0 :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪. dim‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪j 1‬‬
‫‪ij‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪n‬‬
‫‪:) V‬‬ ‫מקרה פרטי כאשר ‪( m  2‬תוך שימוש בתכונת הסימטריות של‬
‫‪n‬‬
‫‪ n   n  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪voln  sP1  tP2    s t‬‬ ‫‪j n j‬‬
‫‪ V‬‬ ‫‪P1 ,‬‬ ‫‪, P1 , P2 , , P2 ‬‬
‫‪j 0‬‬ ‫‪ j‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪n j‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ V ‬על הפוליטופים ‪m , Pj  u ‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪ , j  1‬אשר‬ ‫הערה‪ .‬במהלך ההוכחה‪ ,‬נשתמש אינדוקטיבית ב‪-‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪. dim‬‬ ‫‪Q‬‬
‫‪j 1‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪ V  n1  Q1 ,‬כל עוד ‪ n  1‬‬ ‫‪ .‬נרשה להשתמש ב‪, Qn1  -‬‬ ‫‪n‬‬
‫פורמלית הם פוליטופים ב‪-‬‬

‫‪ n 1‬‬
‫‪ V‬אינווריאנטי להזזות‪.‬‬ ‫אפשר יהיה לעשות זאת תחת הנחת האינדוקציה‪ ,‬לפיה‬

‫הוכחה‪ .‬באינדוקציה על ‪. n‬‬

‫בסיס האינדוקציה‪ : n  1 :‬נפח הוא אדיטיבי‪.‬‬
‫‪ m‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪ m‬‬
‫‪vol1   i  ai , bi    vol1   i ai ,  i bi     i  bi  ai ‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪  i 1‬‬
‫ושאר הטענות ("יתר על כן") מיידיות‪.‬‬
‫צעד האינדוקציה‪ :‬נניח שכל תוצאות המשפט מתקיימות על מימד ‪. n  1 ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.V‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪ P1 ,‬‬ ‫ראשית נראה שאם ‪ dim  Pi  n  1‬אז ‪, Pn   0‬‬
‫‪i 1‬‬

‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ P1 ,‬‬ ‫‪, Pn  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪hP1  u V ‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪ P u  ,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪, Pn  u  ‬‬
‫‪ n ‬‬
‫‪uN  Pi ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪ i 2 ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫אם ‪ dim  Pi  dim  Pi  n  1‬אז יש כיוון ‪ u‬כך ש‪ Pi  x0  u  -‬‬
‫‪i 2‬‬ ‫‪i 2‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ ,‬אם יש כאלה‪ ,‬הן בכיוונים ‪( . u, u‬בכל כיוון אחר נקבל פאה של‬ ‫‪P‬‬
‫‪i2‬‬
‫‪i‬‬ ‫לכן‪ ,‬פאות ‪-  n  1‬מימדיות של‬

‫פוליטופ המוכל במרחב ה‪-  n  1 -‬מימדי ‪ x0  u‬ולכן מימדה יהיה לכל היותר ‪).  n  2 ‬‬
‫‪‬‬
 :‫ ומקבלים‬u, u ‫ הם בכיוונים‬,‫ אם יש פאות‬. 0 ‫ ומקבלים‬,  ‫ סוכמים על‬,‫אם אין פאות‬
. 0 ‫ לכן בסכום יש שני מחוברים שסכומם‬, hP1  u   hP1  u  ; Pj  u   Pj  u 
:‫פולינומיאליות‬
 m
 1   m
voln   Pi    h m  u  voln 1   i Pi  u   
 i 1  n  m   i Pi  i 1 
uN   i Pi  i1
 
 i 1  Induction...
m
1

n
   h u 
 m  i1 1
i Pi1

uN  Pi 
 
 i 1 
1122-21-12

‫ למעט יותר פירוט אפשר להסתכל בסיכום שיעור‬,‫ הדקות הראשונות אז כתבתי בקצרה‬11-‫[לא הייתי ב‬
]‫" של עדי גלוקסם‬2.2"

.‫משפט‬
 
 
m m n
vol   i Pi     i j V  n  Pi1 , , Pin
 i 1  i1 , ,in 1 j 1
‫ מתאפסת כאשר‬,‫ סימטרית בפוליטופים‬,‫ אינווריאנטית להזזות‬,‫שלילית‬-‫ אי‬V
 n
 Q1 , , Qn 
 n

. n  dim 

 Q 
i 1
i

. n  ‫ הראינו התאפסות כשהמימד של הסכום‬.  n  1 ‫ נניח‬.‫ ברור‬,2 ‫ מימד‬.‫ אינדוקציה‬.‫הוכחה‬

. i  0 ‫בה"כ‬
 m  1  m  
vol   i Pi    h  P  u  voln 1    i Pi   u   
 i 1  n  m 
 i i
  i 1  
 
uN  Pi 

 i 1 
m
 m

 i hP  u  voln1   i  Pi  u    
1

n

 m  i1 1
1 i1
 i 1 
 
uN  Pi 

 i 1 

   V    P u  , 
m m n
1

n

 m  i1 1
 i hP  u 
1 i1
i2 , ,in 1 j  2
ij
n 1
2 , Pin  u 
 
uN  Pi 

 i 1 

 P u  , 
m n
1
  
i1 ,i2 , ,in 1 j 1
ij
n

 n 
hPi V 
n 1
i2 , Pin  u 

uN  Pi j 
 j 2 
 


V   Pi1 , , Pin
n


n
.P P
i 1
i ‫ נסמן‬. V
 n
 P1, P2 , P3 , , Pn   V 
n
 P2 , P1, P3 , , Pn  ‫נראה‬
 .‫ אחרת שני הצדדים מתאפסים‬, dim P  n ‫בה"כ‬

V
n
 P1 , P2 , P3 , , Pn  
1

n uN  P 
hP1  u  
1
n 1
 hP2  w V 
n 2
 P u  w 
3
 n 
 
wN  Pi  u  

 i3 

 n

) w N  P \ N 

 P  ( "‫ כי כל "תוספת‬w  N  P  ‫בסכום הפנימי האחרון אפשר גם לסכום על כל‬
i 3
i

:‫ עפ"י למות שהראינו‬.‫מתאפסת‬


1
 hP  u 
n  n  1 uN  P  1

vN  P 

hP2 u  Pu  v V   n  2
 P u   P v  ,
3 3 , Pn  u   Pn  v  
P  u  P  v  
v u

v u
.w  .‫ הזווית ביניהם‬ ‫ כאשר‬v   cos   u  sin   w :‫אפשר לרשום‬
sin  tan 
1 1
hP2 u   w  hP2 u   v   h  u  :‫בנוסף עפ"י למה שהראינו‬
sin  tan  P2 u 
:‫המשך החישוב‬
1  P3  u   P3  v  , ,   hP1  u  hP2  v  hP1  u  hP2  u  
 
n  n  1 uN  P 
 V  n  2 
 P u   P v    
sin 

tan 

vN  P 
P  u  P  v  
 n n   
v u

u, v ‫ המחובר הראשון סימטרי כי התנאי על‬,‫ במקדם הסופי‬: P1 , P2 ‫הביטוי הזה סימטרי בהחלפת‬
. hP1  u  hP2  u   hP2  u  hP1  u  ‫ בסכום) והמחובר השני סימטרי כי‬u, v ‫סימטרי (אפשר להחליף בין‬

 m   m 
vol   i Pi   vol   i  Pi  xi   ‫ צ"ל‬:‫אינווריאנטיות להזזות‬
 i 1   i 1 
‫ וגם‬V
 n
 P1 , , Pn  ‫ הוא‬1 n ‫ והמקדם של‬n ‫שני האגפים הם פולינומים הומוגניים ממעלה‬
.‫ ולכן שווים מיחידות כתיבת פולינום‬V
 n
 P1  x1 , , Pn  xn 

‫ ובאינדוקציה‬, hP1  0 ‫ ואז‬, 0  P1 -‫ כך ש‬P1 ‫ נזיז את‬:‫ באינדוקציה‬,‫שליליות‬-‫אי‬

.V
 n
 P1 , , Pn   0 ‫ ולכן‬V 
n 1
 P u  ,
2 , Pn  u    0

.‫מש"ל‬

:‫ מתקיים‬.‫הקדמה לפירוק פולארי‬

     n
 
m m n
vol   i Pi      i j V Pi1 , , Pin
 i 1  i1 , ,in 1  j 1 
 m 
 
m
 vol   Pi    V  n  Pi1 , , Pin
 i 1  i1 , ,in 1
3
: -‫לדוגמה ב‬
 ‫‪vol  P1  P2  P3   vol  P1   vol  P2   vol  P3  ‬‬
‫‪ P1 , P2 , P2   3V 3  P1 , P1 , P2  ‬‬
‫‪3V ‬‬
‫‪3‬‬

‫‪3V    P1 , P3 , P3   3V    P1 , P1 , P3  ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪3V 3  P2 , P3 , P3   3V  3  P2 , P2 , P3  ‬‬

‫‪6V    P1 , P2 , P3 ‬‬
‫‪3‬‬

‫‪vol  P1  P2   vol  P1   vol  P2  ‬‬

‫‪3V    P1 , P2 , P2   3V    P1 , P1 , P2 ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫טענה‪( .‬פירוק פולארי)‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ P1 ,‬‬ ‫‪, Pn  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪voln   Pjm ‬‬
‫‪nk‬‬

‫‪n ! k 1‬‬ ‫‪1 j1  j2   jk  n‬‬ ‫‪ m1 ‬‬

‫‪ , F  P1 ,‬ונגדיר‪:‬‬ ‫הוכחה‪ .‬נסמן את צד ימין ב‪, Pn  -‬‬
‫‪g  1 ,‬‬ ‫‪, n  : F  1P1 ,‬‬ ‫‪, n Pn ‬‬ ‫‪i  0‬‬
‫אז ‪ g‬פולינום הומוגני ממעלה ‪ n‬ב‪. 1 , , n -‬‬
‫נציב ‪ . 1  0‬זה כמו לשים ‪. P1  0‬‬
‫נחלק את התת‪-‬קבוצות של גופים לזוגות‪:‬‬
‫כל תת‪-‬קבוצה ללא ‪ P1‬מזווגת עם אותה תת‪-‬קבוצה בצירוף ‪. P1‬‬
‫הערך של הנפח זהה בשני איברי הזוג‪ ,‬אבל הסימן הפוך‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪g  0, 2 ,‬‬ ‫‪, n   F  0, 2 P2 ,‬‬ ‫‪, n Pn   0‬‬
‫‪ 2 ,‬ולכן המונום‬ ‫מכאן נובע שב‪ g -‬אין מונום שלא מכיל את ‪ . 1‬באותו אופן‪ ,‬כל מונום מכיל את ‪, n‬‬
‫‪. g  1 ,‬‬ ‫‪, n   C12‬‬ ‫‪ , 1‬כלומר‪n :‬‬ ‫היחיד המופיע ב‪ g -‬הוא ‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫‪k‬‬
‫‪ g  1 ,‬רק‬ ‫‪, m  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬יופיע בביטוי ‪voln   m Pjm ‬‬
‫‪nk‬‬
‫אבל המונום ‪n‬‬
‫‪n ! k 1‬‬ ‫‪1 j1  j2   jk  n‬‬ ‫‪ m1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,‬שזה‬ ‫‪ . j1  1, j2  2,‬והמקדם שלו‪vol    P  :‬‬ ‫כאשר ‪ , k  n‬ו‪, jn  n -‬‬
‫‪n !  1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ n !V    P1 ,‬‬ ‫‪, Pn ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ ,‬כנדרש‪.‬‬
‫!‪n‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫נפחים מעורבים של גופים קמורים כלליים‬

‫‪ . K1 ,‬נגדיר‪:‬‬ ‫‪, Kn ‬‬ ‫‪n‬‬

‫הגדרה ומשפט‪ .‬יהיו‬
‫‪V‬‬ ‫‪ n‬‬
‫‪ K1 ,‬‬ ‫‪, K n   lim V‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ m‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,P‬‬‫‪n‬‬
‫‪ m‬‬
‫‪‬‬
‫‪ . i  1,‬אז‪:‬‬ ‫‪, n , Pi  m ‬‬
‫‪m‬‬
‫כאשר ‪ Ki‬‬
‫זה מוגדר היטב‪ ,‬כלומר לא תלוי בבחירת סדרות הפוליטופים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתקיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪1 n‬‬ ‫‪ k‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ K1 ,‬‬ ‫‪, Kn  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vol   K jm ‬‬
‫‪nk‬‬

‫‪n ! k 1‬‬ ‫‪1 j1   jk  n‬‬ ‫‪ m1‬‬ ‫‪‬‬

‫אם ‪ i  0‬אז‬ ‫‪‬‬
‫‪ m‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪voln   i Ki      i j V  n  Ki1 ,‬‬ ‫‪, Kin‬‬
‫‪ i 1‬‬ ‫‪ i1 , ,in 1  j 1 ‬‬
‫יתר על כן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ n‬‬
‫‪ K,‬‬ ‫(‪, K   voln  K  )2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ S K ‬‬
‫‪V    K , , K , B2n   n‬‬
‫‪n‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ n 1‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ V   )3‬סימטרית בגופים‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫(‪ )1‬מולטילינאריות‪ :‬אם ‪   0,   0‬אז‪:‬‬

‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪  K   L, K2 ,‬‬ ‫‪, Kn   V ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ K , K2 ,‬‬ ‫‪, K n   V ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ L, K2 ,‬‬ ‫‪, Kn ‬‬
‫(‪ )1‬אינווריאנטיות להזזות‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ n‬‬
‫‪ K1  x1 ,‬‬ ‫‪, Kn  xn   V‬‬ ‫‪ n‬‬
‫‪ K1,‬‬ ‫‪, Kn ‬‬
‫(‪ )3‬אינווריאנטית להעתקות אורתוגונליות‪ :‬אם ‪ U  O  n ‬אז‬
‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪UK1 ,‬‬ ‫‪,UKn   V ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ K1,‬‬ ‫‪, Kn ‬‬
‫(‪ V   )7‬רציפה ביחס לכל ‪. K j‬‬
‫‪n‬‬

‫(‪. V    0 )2‬‬
‫‪n‬‬

‫‪.V‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪ K , K2 ,‬‬ ‫‪, Kn   V ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ L, K2 ,‬‬ ‫(‪ )9‬מונוטוניות בכל ארגומנט‪ :‬אם ‪ K  L‬אז ‪, K n ‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫קיום הגבול‪ :‬מהנוסחה הפולארית לפוליטופים‪ .‬רציפות‪/‬הגדרת נפח כנ"ל – אי‪-‬תלות בבחירת הסדרה‪.‬‬
‫כנ"ל הנוסחה הפולארית לגופים‪.‬‬
‫גם הנוסחה השניה נכונה משיקולי רציפות‪.‬‬
‫באופן דומה מרציפות נובעים מיידית (‪ ,)2( ,)7( ,)1( ,)3( ,)2‬מהנוסחה לנפח מקבלים את (‪.)3‬‬
‫(‪ )1‬לפוליטופים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ P1 ,‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬‫‪, Pn  ‬‬
‫‪hP1  u V    ‬‬
‫‪n 1‬‬

‫נובע מכך ש‪ . h P Q   hP   hQ -‬מרציפות – גם לא לפוליטופים זה נכון‪.‬‬

‫(‪ :)9‬אם ‪ P1  P2‬אז ‪ hP1  hP2‬ויחד עם החיוביות ומרציפות קיבלנו מונוטוניות בגופים‪.‬‬
‫(‪ :)1‬נקרב את ‪ B2‬ע"י פוליטופים ‪ . Pm  B2‬אז ‪ , hPm  u   u‬ואז‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ B , P,‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪, P   lim V ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ Pm , P,‬‬ ‫‪, P ‬‬

‫‪ hP  u  voln1  P  u   ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ lim‬‬
‫‪n uN  P  m‬‬

‫‪voln 1  P  u    Sn  P ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n uN  P ‬‬ ‫‪n‬‬
‫עבור ‪ K‬כללי‪ ,‬נקרב אותו מבפנים ע"י פוליטופים‪ .‬נקבל‪:‬‬
 ‫‪Sn  K ‬‬ ‫‪Sn  K ‬‬
‫‪ V  n  B2n , K ,‬‬ ‫‪,K‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫ומכאן נובעת הטענה‪ .‬בפרט‪ S n ,‬רציף‪.‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫‪1122-21-11‬‬

‫נוסחת שטיינר ונוסחאות קובוטה‬

‫נוסחת שטיינר‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪voln  K   B2n      W j  K   j‬‬
‫‪n‬‬

‫‪j 0  j ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪W j  K  : V‬‬ ‫‪n ‬‬
‫‪K, , K , B ,‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪,B ‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ n j‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Wj   K    Wj  K ‬‬
‫‪n j‬‬

‫‪Wj  K   0‬‬

‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫הגדרה‪ - G n ,k .‬אוסף תת‪-‬מרחבים לינאריים ‪- k‬מימדיים של‬
‫קיימת מידה יחידה‪ ,‬מנורמלת‪ ,‬אינווריאנטית לסיבובים‪ ,‬על ‪( G n ,k‬משפט ‪ .)Haar‬נסמנה ‪.  n ,k‬‬
‫מקרה פרטי‪ : k  n  1 , k  1 :‬בוחרים וקטור אחד על הספירה‪ ,‬לפי מידת לבג מנורמלת שתסומן ‪: ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d  u  ‬‬
‫‪Sn  B2n  Sn1‬‬
‫‪du‬‬
‫‪S n1‬‬

‫‪Sn  K ‬‬
‫)‪.‬‬ ‫עוד סימון‪ ;  n  voln  B2n  :‬אז ‪( Sn  B2n   n n‬למשל כי ‪ W1  K ‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ n /2‬‬
‫‪n ‬‬ ‫הערה‪ :‬רואים בחדו"א ‪:3‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪   1‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1  2,  2   ,  3   ,  4  ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1  2 e ‬‬
‫‪n /2‬‬

‫‪. n ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪n ‬‬
‫‪‬‬ ‫עפ"י קירוב ‪ 0 :Stirling‬‬
‫‪n  n ‬‬
‫כלומר‪ ,‬נפח של כדור אוקלידי ברדיוס ‪ 2‬שואף לאפס באופן אקספוננציאלי‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫רדיוס של כדור בנפח ‪ 2‬יהיה ‪‬‬
‫‪2 e‬‬
 ‫‪ . 1  j  n  1 , K ‬אז‪:‬‬ ‫‪n‬‬
‫משפט (נוסחאות קובוטה)‪ :‬יהי‬
‫‪n‬‬
‫‪Wj  K  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪voln  j  PE K  d n,n  j  E ‬‬
‫‪ n j‬‬ ‫‪EG n ,n j‬‬

‫קודם נוכיח מקרה פרטי‪:‬‬

‫למה (המקרה ‪[ ) j  1‬נוסחת ‪:]Cauchy‬‬
‫‪n‬‬
‫‪W1  K  ‬‬ ‫‪voln1  Pu K  d  u ‬‬
‫‪ n1 uS‬‬
‫‪‬‬
‫‪n1‬‬

‫‪). Sn  K  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ n1 S‬‬ ‫‪n1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(כתיבה שקולה‪vol n1 Pu  K du :‬‬

‫‪. i  1,‬‬ ‫הוכחה‪ .‬ראשית נוכיח לפוליטופ ‪ . P‬יש לו פאות ‪, m , Fi‬‬

‫כאשר מטילים פאה ‪ Fi‬על ‪ u ‬השטח שלה נכפל ב‪. ni , u -‬‬
‫איננו מאונך ל‪-‬‬ ‫עד כדי השפה‪ ,‬ההטלה של ‪ P‬על ‪ u ‬מכוסה פעמיים ע"י הטלות הפאות (כל עוד ‪u‬‬
‫‪ - n1 ,‬מידה ‪ 2‬על הספירה)‪ .‬השפה – לא תורמת לנפח‪.‬‬ ‫‪, nm‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪voln 1 Pu   P  d  u  ‬‬ ‫‪ voln1  Fi  n1 ni , u d  u  ‬‬
‫‪2 i 1‬‬
‫‪S n1‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪Not dependent on ni‬‬
‫‪We'll denote this: 2d n‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ d n  voln 1  Fi   d n Sn  P ‬‬
‫‪i 1‬‬

‫‪1‬‬
‫כאשר‪ ,‬למשל‪u1 d u  :‬‬
‫‪2 Sn1‬‬
‫‪dn ‬‬

‫‪ . K ‬לכן כדי לגלות את ערכו של‬ ‫‪n‬‬

‫צד ימין וצד שמאל של ‪  ‬מונוטוניים בגוף‪ ,‬לכן יש שוויון גם לכל‬
‫‪ d n‬בלי לחשב את האינטגרל‪ ,‬אפשר להציב גוף נוח‪ ,‬למשל נציב ‪. K  B2‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ n1‬‬
‫‪ n1  d n  n n  d n ‬‬
‫‪n n‬‬
‫מש"ל (נוסחת ‪.)Cauchy‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ . d n ‬לדוגמה‪ ,‬זה אומר שהממוצע על הספירה‬ ‫ע"י קירוב אסימפטוטי בעזרת ‪ ,Stirling‬מקבלים‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. u1 ‬‬ ‫‪ ,‬כלומר בנקודה מקרית‪,‬‬ ‫של הקואורדינטה הראשונה הוא בקירוב‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫תופעת ריכוז המידה‪ :‬לכל מעגל גדול ‪ u, n  0‬על הספירה‪" ,‬רוב" המידה על הספירה מרוכזת לידו‪.‬‬

‫‪  Cr   1  r 2 ‬‬ ‫טענה‪ .‬יהי ‪ . Cr : u  S n1 : u1  r , 0  r  1‬אז‪ e r n /2 :‬‬

‫? ‪n /2‬‬ ‫‪2‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
 ‫מש"ל‪.‬‬

‫‪1122-21-12‬‬

‫הוכחת נוסחת קובוטה‪.‬‬

‫ההוכחה היא באינדוקציה על ‪ , j‬כאשר את המקרה ‪ j  1‬הראינו בלמה האחרונה‪.‬‬

‫‪ , K  ‬אז‬ ‫‪n 1‬‬

‫הערה וסימון (רק לצורך ההוכחה)‪ :‬נסמן ב‪ w j -‬את " ‪ "W j‬במימד ‪ . n  1‬כלומר‪ ,‬אם‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. w j  K   V ‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪ K , , K  , B2n 1 , , B2n 1 ‬‬
‫‪ n 1 j‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪‬‬
‫‪). W j  K   V  K n  j  , B2  j  , K ‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫(בעוד שעבור‬
‫נשים לב לקשר ביניהם‪:‬‬
‫‪ ,  B‬אבל נוספות "שכבות"‬ ‫נניח ‪ . K  n1  n‬אז מהו ‪ ? K   B‬ב‪-‬‬
‫‪n 1‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪2‬‬ ‫נוסף לנו כדור‬ ‫‪2‬‬

‫שבהן נוסף כדור עם רדיוס אחר – בשכבה במרחק ‪ , t‬הרדיוס הוא ‪ 2  t 2‬‬ ‫‪n‬‬
‫מקבילות ל‪ n1 -‬ב‪-‬‬
‫(גיאומטריה פשוטה)‪ .‬אז אפשר לעשות ‪:Fubini‬‬
  

n
  W j  K    voln  K   B2    voln 1 K    t B2 dt 
n


j 0  
j
j n 2 2 n 1


 n 1
 n  1
    w j  K     t  dt 
2 2 j /2

  j 0 
j 
n 1 n  1 
 
   w j  K      t  dt 
2 2 j /2

j 0  j  
n 1 n  1
   j 1 j 1
   wj  K  
j 0  j  j
).‫ באופן דומה‬Fubini ‫ עפ"י פיתוח נפח של כדור אוקלידי עפ"י‬- "‫(המעבר האחרון – "חישוב האינטגרל‬
‫ כי השוויון לעיל הוא שוויון פולינומים ולכן‬, w j  K  ‫ לבין‬W j  K  ‫מכאן אפשר לראות את הקשר בין‬
:‫מקדם‬-‫אפשר להשוות מקדם‬
n  j  n  1
 W j  K   w K 
 j  j 1  j  1 j 1
n j
Wj  K   w K 
j  j 1 j 1

.)‫טענה (הצעד האינדוקטיבי בהוכחת נוסחת קובוטה‬

:‫ אז‬. 1  j  n  1 , K  n ‫יהי‬
n
Wj  K   w j 1  Pu K  d  u 
 n1 uS

n1

.‫ בשתי דרכים ונשווה מקדמים‬Sn K   B2n   ‫ נחשב את הפולינום של‬.‫הוכחה‬

,‫ לפי נוסחת קושי‬,‫ראשית‬
n n
S n  K   B2n  
 n 1 S n1

voln 1 Pu   K   B2n  d  u   
n n

 n 1 S n1

voln 1 Pu  K   Pu  B2n d  u   
n n

 n 1 S 
n1

voln 1 Pu  K   B2u


 d  u  
n n  n 1  n  1 j 
   
 n 1 S n1  j 0  j 

 w j Pu  K   d  u  

:‫לכן‬
 n  n  1
n 1 
Sn  K   B2n     n     
w j Pu  K d  u    j
  n 1  j 
j 0  n1

‫ אפשר להתייחס לגוף‬.  -‫ וגם ב‬ -‫ הוא פולינום גם ב‬voln K   B2n   B2n   ,‫שנית‬
 
: K   B2n   B2n -‫ או כ‬K       B2n -‫ כ‬K   B2   B2
n n
 n
voln  K   B2n   B2n      W j  K   B2n   j
n

j 0  j 

n
voln  K   B2n   B2n      W j  K      
n
j

j 0  j 

n
n j
 j
   W j  K      j m  m
j 0  j  m0  m 

:‫ נקבל‬,‫ בשני האגפים‬ 1 ‫ע"י השוואת המקדם של‬

n
Sn  K   B2n   nW1  K   B2n     W j  K  j j 1
n

j 1  j 
1
First formula coefficient of 
Second formula coefficient of 1


: Sn K   B2n  ‫מצאנו שתי הצגות שונות של הפולינום‬
n  
n n n  n  1
 
n

   j W  K  j  j 1
      w j 1 Pu  K d  u    j 1
j 1  j    n 1  j  1
j 1  n1 
:‫ בשני האגפים‬ j 1 ‫נשווה את המקדם של‬
n n n  n  1
 W j  K  j 
 n 1  j  1  
w j 1 Pu  K d  u  
 j n1

n
Wj  K  
 n 1 n1

w j 1 Pu  K d  u  
.‫מש"ל‬

:‫הוכחת נוסחאות קובוטה באינדוקציה‬

,‫עפ"י הטענה האחרונה‬
n
Wj  K   w j 1  Pu K  d  u 
 n1 uS

n1

,‫לפי הנחת האינדוקציה‬


w j 1  Pu K   n1

 
voln j PF Pu  K d u  ,n  j  F  
 n j F G
u  ,n  j

:‫נציב ונקבל‬
 n  n 1
Wj  K  
 n 1  n  j u
 
n1
 voln  j P P K 
F u d u  , n  j  F  d  u  
By uniqueness
F G of Haar measure...
u  ,n  j  PF K because F u 

n
  voln  j  PF K  d n ,n  j  F 
 n j F G n ,n j

.)‫מש"ל (נוסחאות קובוטה‬

.)mean width ,‫הגדרה (רוחב ממוצע‬

 ‫‪ . K ‬הרוחב הממוצע (‪ )mean width‬שלו הוא ‪ , 2M   K ‬כאשר‬ ‫‪n‬‬
‫יהי‬
‫‪.M‬‬
‫‪‬‬
‫‪ K  : ‬‬ ‫‪hK  u  d  u ‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪u‬‬

‫הערה‪ .‬עפ"י האיור‪:‬‬

‫אפשר לראות שהרוחב בכיוון ‪ u‬הוא ‪ , hK  u   hK  u ‬ולכן הרוחב הממוצע (כפי שהוגדר בתרגיל ‪)1‬‬
‫‪ w  K  ‬וברור שהוא שווה ל‪ , 2M   K  -‬מסימטריות‬ ‫הוא ‪  h u   h  u  d u ‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪n1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪.M‬‬
‫‪‬‬
‫‪K  ‬‬ ‫משפט‪ .‬יהי ‪ K‬גוף קמור‪ .‬אזי‪Wn1  K  :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. Wn 1  K   V    K , B2n ,‬‬ ‫הסבר ראשון (אינטואיטיבי)‪, B2n  .‬‬
‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n 1‬‬ ‫‪‬‬
‫נקרב את ‪ B2‬ע"י סדרת פוליטופים ‪:  Pm ‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ hK  u  voln1  Pm u   ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪Wn 1  K   lim n‬‬
‫‪Pm  B2‬‬ ‫‪n uN  Pm ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ lim n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪hK  u  d m  u  ‬‬
‫‪Pm  B2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n1‬‬

‫כאשר ‪  m‬היא מידה אטומית (כלומר‪ ,‬כל המידה מרוכזת במספר סופי של נקודות – נקודות ‪.) N  Pm ‬‬
‫אז המידות ‪  m‬מקרבות את המידה ‪ , ‬ולכן בגבול ‪: m  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪hK  u  d  u ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n1‬‬

‫כפי שרצינו‪.‬‬
‫הסבר שני (הוכחה מדוייקת)‪ .‬נשתמש בנוסחת קובוטה ל‪: j  n  1-‬‬
 n n
Wn 1  K  
2 n1
vol1  P u K  d  u  
2   h u   h  u   d u  
n1
K K

 n  hK  u  d  u    n M   K 
n1

.‫מש"ל‬
.)‫הסבר שלישי (אינטואיטיבי‬
  vol  L   K   vol  L 
n V    K , L, , L   lim
n
   0 
 n 1 
. vol  L   K  ‫ בפירוק של‬ ‫כי צד שמאל הוא המקדם של‬
.‫ מקבלים שטח פנים = הנגזרת של נפח ביחס להוספת כדור אוקלידי קטן‬K  B2 ‫כאשר לוקחים‬
n

‫ אז‬. L  B2 ‫אנחנו ניקח‬

n

vol  B2n   K   vol  B2n  vol  RB2n  K   vol  RB2n 

nWn1  K   lim  lim
 0  R R n 1
."‫ "נראית שטוחה‬R   ‫ כאשר‬RB2 ‫שפת הכדור‬
n

:‫לכן‬
vol  RB  K   vol  RB  
n
2
n
2  hK  u  R du n 1

n1

1 1
Wn 1  K    hK du   hK d  u   n n   n M   u 
n n1 n n1

‫מינקובסקי‬-‫ חוזרים לברון‬.5

:Brunn-Minkowski ‫שוויון‬-‫ אי‬.‫תזכורת‬

vol  K  L   vol  K   vol  L 
1/ n 1/ n 1/ n

.‫ קמורים‬L -‫ ו‬K -‫נעסוק ב‬

.‫ גופים קמורים הומוטטיים שמכל אחד ניתן להוריד קבוצה ממידה אפס‬K , L  ‫מקרה השוויון‬
.‫ הומוטטיים‬K , L ‫ שוויון אם"ם‬:‫לגופים עם פנים לא ריק‬

‫ אז‬, K , L  n
‫ אם‬.)Minkowski ‫שוויון‬-‫משפט (אי‬
 n 1
V  n  K , , K , L   vol  K   vol  L 
1/ n
n

:‫יש שוויון אם ורק אם מתקיים אחד מהמקרים‬

‫ הומוטטיים‬K , L 
dim K  n  2 
dim  K  L   n  1 
).7 ‫ בתרגיל‬13 ‫(ראו שאלה‬

:) t -‫ השוואת מקדמים בפולינומים הבאים (ב‬.‫הוכחה‬


vol  K  tL   vol  K 
1/ n
 t vol  L 
1/ n n

n
n
vol  K  tL      V  n   K  n  j  , L  j  t j
j 0  j 

‫ ) מקיים‬t  0 -‫ (נגזרת ב‬t 1 ‫ לכן המקדם של‬.) t  0 ‫הגורם החופשי זהה בשני הפולינומים (שוויון כאשר‬
:‫ נקבל‬.‫שוויון‬-‫את האי‬
n 1
n V  n  K  n  1 , L   n  vol  K  vol  L 
1/ n
n

:‫הוכחת מקרי השוויון‬


. f     vol 1    K   L 
1/ n
‫נביט בפונקציה‬
,Brunn-Minkowski ‫שוויון‬-‫עפ"י אי‬
vol  1    K   L   1    vol  K    vol  L 
1/ n 1/ n 1/ n

.  0,1 -‫כלומר הפונקציה קעורה ב‬

. f   0   f 1  f  0   vol  L   vol  K 

1/ n 1/ n
, f ‫מקעירות‬
1/ n
 n n 
f         V  K  n  j  , L  j  1     j 
n j

 j 0  j  
1
1 1 d
f   0    n 
  
n  0 
d  0
1
1
 vol  K   n   n vol  K   nV  K , , K , L    vol  L 
1
  vol  K 
1/ n 1/ n

n
...‫אחרי צמצומים אלגבריים פשוטים‬
 ‫‪n 1‬‬
‫‪V  K,‬‬ ‫‪, K , L   vol  L ‬‬ ‫‪vol  K ‬‬
‫‪1/ n‬‬
‫‪n‬‬

‫ומכאן נובעים התנאים לשוויון‪.‬‬

‫‪1122-21-19‬‬

‫‪n‬‬
‫בנפח נתון‪ ,‬לכדור האוקלידי שטח פנים קטן ביותר‪.‬‬ ‫מסקנה (אי‪-‬שוויון איזופרימטרי)‪ .‬מכל הגופים ב‪-‬‬

‫‪n‬‬
‫מנפח נתון‪ ,‬לכדור האוקלידי רוחב ממוצע קטן ביותר‪.‬‬ ‫מסקנה שנייה‪ .‬מכל הגופים הקמורים ב‪-‬‬
‫הוכחה‪ .‬מאי‪-‬שוויון מינקובסקי‪,‬‬
‫‪M  K ‬‬
‫‪ vol  K  ‬‬
‫‪1/ n‬‬

‫‪M K    n  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪M  B2    n ‬‬
‫האי‪-‬שוויון האחרון נקרא אי‪-‬שוויון ‪.Urysohn‬‬

‫הערה‪ .‬יש אי‪-‬שוויון "הפוך" לאוריסון‪ .‬לצורך ההערה נניח ‪ 0  int K‬ונסמן‪:‬‬
‫‪x  x‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪: inf r  0 : x  rK ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(זו נורמה אם הגוף סימטרי‪ ).‬אז ‪ , K  x : x  1‬ו‪-‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪vol  K    1K  x  dx ‬‬ ‫‪  1  ru  r‬‬
‫‪K‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪dr du ‬‬ ‫‪  1  ru  r‬‬
‫‪K‬‬
‫‪n 1‬‬
‫‪n n drd  u  ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Lebesgue‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪rn ‬‬
‫‪r u‬‬
‫‪nr n 1drd  u    n‬‬ ‫‪d  u    n‬‬ ‫‪d  u ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪r 0‬‬ ‫‪‬‬‫‪n1‬‬
‫‪u‬‬

‫קיבלנו‪:‬‬
‫‪vol  K ‬‬
‫‪d  u ‬‬
‫‪n‬‬

‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪u‬‬

‫לפי אי‪-‬שוויון ‪( Jensen‬הרציף – לא הוכחנו אותו בקורס הזה‪  u   f  E  u  ...‬‬

‫‪:) E f‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ n1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , M  K  ‬ואפשר לראות ש‪... M  K   M  K  -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫מסמנים ‪u d  u ‬‬
‫‪n1‬‬

‫נציב באי‪-‬שוויון ‪ Urysohn‬ונקבל‪:‬‬

‫‪ vol  K  ‬‬
‫‪1/ n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M  K   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ n ‬‬ ‫‪M K ‬‬

‫סימטריזציית ‪Steiner‬‬

‫‪ . K ‬נגדיר את ‪( Su K‬סימטריזציית ‪ Steiner‬שלו ביחס ל‪ ) u  -‬כך שלכל‬ ‫‪n‬‬

‫‪,u‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫הגדרה‪ .‬יהי‬
‫‪ Su K   u  x  , x  u ‬קטע ממורכז ב‪ x -‬עם אותו אורך כמו של ‪( K   u  x ‬וריק אם‬
‫החיתוך הנ"ל ריק)‪.‬‬
 n 1
. K ,T  n
,u ‫ יהיו‬.)2.2( ‫טענות‬

.‫ גוף קמור‬Su K )2(

‫ אז‬. x, y  u  ‫ כאשר‬Su K -‫ ב‬y  y  su , x  x  tu ‫ יהיו‬.‫הוכחה‬

s 1
2 K  y  u
t  1
2 K  x  u
 
. z   x  1    y   s  1    t  Su K :‫צ"ל‬
-‫ קטן או שווה ל‬K   z  u  ‫ צ"ל שהאורך של‬. z   x  1    y ‫נסמן‬
  
.  K   x  u   1    K   y  u  
  
. K   z  u  -‫ מוכלת ב‬ K   x  u   1    K   y  u  ‫אבל הקבוצה‬ 
.‫שוויון באורכים‬-‫ יש אי‬,‫בפרט‬
.‫ מש"ל‬.‫ תנבע מהסעיפים הבאים‬Su K ‫הקומפקטיות של‬

).‫ (מיידי‬.   0 ‫ לכל‬Su   K    Su  K  )1(

. Su  K  T   Su  K   Su T  )3(

, x, y  u  , y  y  su , x  x  tu ‫ כאשר‬,‫ איבר באגף ימין‬x  y ‫ יהי‬.‫הוכחה‬

. s  12 T   y  u  , t  1
2 K x  u
:‫ צריך‬Su  K  T  -‫ כדי שיהיה ב‬. x  y  x  y   s  t  u ‫אז‬
s  t  12  x  y   u    K  T 
 :‫אבל‬
 K   x  u    T   y  u     K  T    x  y  u
K T  x  y  u   K   x  u   T   y  u  ,‫ובפרט‬
:‫לכן‬
st  s  t 
1
2
 1

K x  u  T  y  u  x  y  u K T 
2
.‫מש"ל‬

2012-01-04

. Su K  SuT  K  T )1(
.‫ רציפה‬Su ,‫) על גופים עם פנים לא ריק‬1(
vol  Su K   vol  K  )3(
 
)‫ סימטריזציית שטיינר‬Su ,‫מימדי‬- n ‫ מייצג שטח פנים של גוף‬S n ( Sn Su  K   Sn  K  )7(
diam  Su K   diam  K  )2(
)‫ (רדיוס הכדור המקסימלי המוכל בגוף‬inrad  Su K   inrad  K  )9(

‫תזכורת‬
diam T  : max  x  y : x, y  T 
inrad T  : max r : x : x  rB2n  T 

.‫הוכחה‬

. Pu  K  Pu  T ‫ וגם‬, T   x  u  ‫ קטנים מהאורכים של‬K   x  u  ‫) כי האורכים של‬1(

:)?‫) ראשית נשים לב (מה קורה אם לא דורשים פנים לא ריק‬1(

‫ (כי‬0  int  K  ‫ בה"כ נניח‬.‫ עם פנים לא ריק‬K -‫ עם פנים לא ריק שמתכנסים ל‬K j ‫כעת ניקח‬
.)‫נזיז הכל‬
. j  J 0 ‫ לכל‬K  K j   B2n -‫ ו‬K j  K   B2n -‫ כך ש‬J 0 ‫ קיים‬  0 ‫לכל‬
K j   B2n  K  K 1       K  K 1       B2n
 
 B2n  r0 B2n  K
r0 r0


. K 1      K j  K 1     ,‫מהצמצום‬
,)1(-‫) ו‬1( ‫לפי תכונות‬
1    Su K  Su  K 1      Su K j  Su  K 1      1    Su K
. Su K  Su K j   B2n -‫ ו‬, Su K j  Su K   B2n ,‫בפרט‬

. r0  inrad  K  ‫ כאשר‬    diam K 
r0

.‫) פוביני‬3(
vol  K   vol  K   x  u  dx
1
u

. vol  K   vol  S K  ‫ לכן‬, vol  K   x  u    vol  S K   x  u   -‫ו‬

u 1 1 u

:‫) מתקיים‬7(
 vol  Su K   B2n   vol  Su K 
S n  Su K   lim 
 0 

 lim
 
vol Su K  Su   B2n   vol  K 

 0 

 lim
 
vol Su  K   B2n   vol  K 

 0 
vol  K   B2n   vol  K 
 lim  Sn  K 
 0 

.‫ לא נראה זאת בקורס‬...‫ אבל ההוכחה כנראה שונה‬W j  Su K   W j  K  ‫ באופן כללי‬:‫הערה‬

2
.‫שנשארה פתוחה בשיעור אבל כנראה שלא מסובכת‬ -‫) טענה על טרפזים ב‬2(

 
. r  inrad  K  ‫ בפרט עבור‬. Su K  Su x  rB2n  Pu  x  rB2n ‫ אז‬, K  x  rB2 ‫) אם‬9(
n

.‫מש"ל‬


. K  y n
: x, y  1, x  K  ‫ ; אז‬K  n
0 ‫ נניח‬.)‫דואלי‬/‫הגדרה (גוף פולארי‬
:2 ‫ראינו בתרגיל‬
K T ‫ אז‬K  T ‫ אם‬
‫ קומפקטית‬K ‫ אז‬0  int  K  ‫אם‬ 

 K T   conv  K  T  K  T   conv  K  T   

. 0  int  K  , K   K ‫כאשר‬

.)Santolo product / volume product :Santolo ‫הגדרה (מכפלת‬

. Sant  K   vol  K   vol K   :‫ מגדירים‬, 0  int  K  ‫כאשר‬
, A  GLn ‫ אם‬:‫נשים לב‬

 AK    y : x, y  1, x  AK  
  y : Az , y  1, z  K  


 y : z , A y  1, z  K  
  A 
* 1
w : z , w  1, z  K   A  K  1

:‫ולכן‬
 Sant  AK   vol  AK  vol  AK   
 det A vol  K   det  A  vol  K 
1

 vol  K  vol  K   Sant  K 

.)Santalo( ‫משפט‬
.‫ מקסימלית על כדור‬Santolo ‫ מכפלת‬,‫ כלומר‬. Sant  K    , K   K -‫ כך ש‬K  n0 ‫לכל‬
2
n

.)Mahler( ‫השערה‬
.‫ באופן לא יחיד‬, K  Q ‫ מינימלית (על גופים סימטריים) מתקבלת בקוביה‬Santolo ‫מכפלת‬
n

.‫) כללי לגופים לא בהכרח סימטריים‬Santalo( ‫משפט‬

. Sant  K    ‫ אז‬, Sant  K  : inf n vol  K  vol  K  x0  ‫אם מגדירים‬
2
n
x0 

.‫) כללית לגופים לא בהכרח סימטריים‬Mahler( ‫השערה‬

.‫ וזה מתקבל באופן יחיד‬, Sant  K   Sant  simplex 

.)Bourgain-Milman( ‫משפט‬
.‫ כלשהו‬c ‫ עבור קבוע‬, c n n2  Sant  K 

n 1
.u , K   K  n0 ‫ יהי‬.‫משפט‬


vol  Su K    vol  K  :‫אזי‬
.‫הוכחה‬
n 1
.) u  en ‫(בה"כ‬
n
  ‫נפרק‬
u u

 s  t  
Su K   x,  :  x , s   K ,  x, t   K 
 2  
  s t  
 Su K    y, r  :  x, y     r  1,   x, s  ,  x, t   K 
  2  


.)‫ית‬- r ‫ (שכבה‬A  r   x :  x, r   A :‫ נסמן‬A   n
‫עבור‬
 K  r   K  r    y  z :  x, y   sr  1   x, s   K 
 
2  2  w, z   t  r   1   w, t   K 

 y  z  x, y   sr  1   x, s   K 
 : 
 2  x, z   tr  1   x, t   K 
 y  z  y  z  s t 
 :  x,  r 1   x, s  ,  x , t   K  
 2  2  2 
 s t 
  w :  x, w   r 1   x, s  ,  x , t   K  
 2 

 w :  w, r    Su K    S K 
u r 

K  r   K  r  
.  Su K   r  :‫כלומר הראינו‬
2
:‫נשים לב‬
K  r   K  r   Brunn-Minkowski
voln 1 
2
  vol n 1  K  r 
 
.)!‫ (לבדוק‬K   K ‫ כי‬K  r   K  r  ‫כי‬
:‫כעת נחשב את הנפח‬

voln  Su K  
 
K  r   K  r   dr 
 vol  S K   r  dr   vol

n 1 u

n 1 
 2



  vol  K  r   dr  vol  K 

n 1 n

.‫מש"ל‬

. vol  K    n ‫ ונניח‬K  n0 ‫ יהי‬.‫למה‬

.‫ עפ"י מרחק האוסדורף‬K j  B2n ‫ אז‬, K j : Su j K j 1 ‫ כך שאם נסמן‬u j    n 1

‫אזי קיימת סדרה‬

. K ‫ נסתכל על אוסף כל הגופים שניתן לקבל כמספר סופי של סימטריזציות עוקבות של‬.‫הסבר‬
n
.) RB2 ‫האוסף חסום (כולם מוכלים באיזשהו‬
. inf ‫ (רדיוס הכדור החוסם) של האיברים באוסף; נסמנו‬circumradius-‫ניקח את האינפימום של ה‬
 
. circum K j  inf -‫ ש‬K j ‫ניקח סדרה‬
. K j  L ,‫סדרה מתכנסת‬-‫ יש לה תת‬,Blaschke ‫לפי משפט הבחירה של‬
. circum  L   inf ,‫ כנראה פונקציה רציפה‬circum  K  -‫בגלל ש‬
.‫ כדור אוקלידי‬L -‫נרצה להראות ש‬
 ‫אם לא‪ ,‬אז על שפת הכדור החוסם של ‪ L‬יש נקודה שאינה נוגעת ב‪ , L -‬ולכן יש לה סביבה (כיפה על‬
‫שפת הכדור) שאינה נוגעת ב‪ . L -‬ע"י שיקופים בלבד של הכיפה סביב כל מיני צירים‪ ,‬אפשר להגיע לכל‬
‫כיפה בגודל זהה על שפת הכדור; מקומפקטיות השפה‪ ,‬יש תת‪-‬כיסוי סופי ע"י כיפות‪.‬‬
‫אפשר לראות שני דברים‪:‬‬
‫‪ ‬אם ‪ L‬לא נוגעת בכיפה כלשהי אז כל סימטריזציה שלה לא נוגעת בכיפה זו‪.‬‬
‫‪ ‬אם ‪ L‬לא נוגעת בכיפה כלשהי‪ ,‬אז אחרי סימטריזציה‪ ,‬היא גם לא נוגעת בכיפה משוקפת‬
‫כלשהי שלה‪.‬‬
‫לכן אחרי סדרת סימטריזציות (סופית) על ‪ , L‬אף כיפה לא נוגעת ב‪( L -‬הרי אוסף הכיפות סופי) ולכן ‪L‬‬
‫לא נוגעת בשפת הכדור בכלל; לכן ‪ , circum  L   inf‬וזו סתירה‪.‬‬
‫לכן כל נקודה על שפת הכדור החוסם של ‪ L‬נוגעת ב‪ L -‬ולכן הכדור מתלכד עם ‪ . L‬מש"ל‪.‬‬

‫מסקנה (אי‪-‬שוויון ‪.)Brunn-Minkowski‬‬

‫נתונים‪. K , T , K  T :‬‬
‫‪ u j‬כך שסימטריזציות עוקבות של שלושתם מתכנסות לכדור‪.‬‬ ‫ניקח סדרה ‪ ‬‬
‫‪K j : Su j K j 1 K1 : Su1 K‬‬
‫‪T j : Su j T j 1‬‬ ‫‪T1 : Su1T‬‬
‫וכנ"ל ‪.  K  T  j‬‬
‫נניח ש‪-‬‬
‫‪ vol  K  ‬‬
‫‪1/ n‬‬

‫‪Kj ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B2n‬‬

‫‪ n ‬‬
‫‪rK‬‬

‫‪ vol T  ‬‬

‫‪1/ n‬‬

‫‪Tj  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B2n‬‬

‫‪ n ‬‬
‫‪rT‬‬

‫‪ vol  K  T  ‬‬

‫‪1/ n‬‬

‫‪ K  T  j  rK T B‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪rK T‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Su1 K  Su1T  Su1  K  T ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Su2 Su1 K  Su1T  Su2 Su1  K  T ‬‬
‫‪ K j  T j   K  T  j  by induction...‬‬
‫‪ rK  rT  B2n  rK B2n  rT B2n  rK T B2n‬‬
‫‪ rK  rT  rK T‬‬
‫‪vol  K ‬‬ ‫‪ vol T ‬‬ ‫‪ vol  K  T ‬‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫מסקנה (אי‪-‬שוויון איזודיאמטרי)‪.‬‬

‫‪ diam  K  ‬‬
‫‪n‬‬

‫‪vol  K   ‬‬ ‫‪ n , K ‬‬

‫‪n‬‬
‫לכל‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
 ...‫ סימטריזציות‬.‫הוכחה‬
 diam  n
.K   B2 . K   K ‫הוכחה אחרת כאשר‬
 2 
: 2diam  K   diam  K  K  -‫ כללי נשים לב ש‬K -‫ל‬
diam  K   sup  x  y : x, y  K  

 sup  z : z  K  K  
1
diam  K  K 
2
,‫לכן‬
 diam  K  K  
n

 
Brunn-Minkowski
1/ n n
2n vol  K   vol  K   vol   K   vol  K  K     n
1/ n

 2 
.‫מש"ל‬

1121-12-11

K K 
.)Brunn-Miknowski-‫ (נובע מ‬vol  K   vol   -‫ בתוך ההוכחה השתמשנו ב‬.‫הערה‬
 2 
 2n 
. vol  K  K     vol  K  :Rogers-Shephard ‫שוויון‬-‫ אי‬,‫שוויון הפוך‬-‫קיים אי‬
n 
.‫ יש שוויון‬,‫ הוא סימפלקס‬K ‫ כאשר‬:‫החסם הדוק‬
.‫ההוכחה לא מסובכת אבל לא נגיע אליה בקורס‬

‫ נובעת‬K ,  K ‫ כאשר לוקחים את הגופים‬Brunn-Minkowski-‫שוויון הפוך ל‬-‫ הסיבה שיש בכלל אי‬.‫הערה‬
:‫מסיבה יותר כללית‬
:)Bourgain-Milman( ‫ ההפוך‬Brunn-Minkowski ‫שוויון‬-‫אי‬
. vol  K  AT 
1/ n

 C vol  K 
1/ n
 vol T 
1/ n
 -‫ כך ש‬A  SL n ‫ קיימת‬K , T  n
‫עבור‬

. vol  K  vol K   n : K   K ‫ עם‬Santalo ‫שוויון‬-‫ אי‬.‫מסקנה‬

.‫הוכחה‬
.)‫ (אחרת ננרמל‬vol  K    n ,‫בה"כ‬
. K j  B2n ; K0  K ; K j  Su j K j 1 ; u j ‫תהי סדרת‬
, j ‫ כמעט לכל‬  0 ‫ נובע שלכל‬K j  B2n -‫ מכך ש‬: B2n -‫ גם מתכנסת ל‬K j -‫נראה ש‬
1    B2n  K j  1    B2n
:‫מהיפוך סדר הכלות של קבוצות דואליות ומחישוב ישיר של הקבוצה הדואלית לכדור‬
1 1
B2n  K j  B2n
1  1 
. K j  B2n ‫לכן‬
:‫ ולכן‬,‫ הנפח מונוטוני עולה עבור סימטריזציות‬,‫ראינו שעבור גופים סימטריים‬
vol  K  vol  K   vol  K j  vol  K j   vol  K j 1  vol  K j 1    n2
 .‫מש"ל‬

.‫סימטרי קצת יותר מסובך‬-‫ המקרה הלא‬.‫הערה‬

)Brunn-Minkowski ‫ (הכללה של‬Prékopa-Leindler ‫שוויון‬-‫אי‬

.)Prékopa-Leindler ‫שוויון‬-‫משפט (אי‬

:‫ ונניח‬,‫ אינטגרביליות‬f , g , h : n  0,   ‫ ותהיינה‬0    1 ‫יהי‬

h  1    x   y   f  x  g  y
1 

:‫אזי‬
1  
   
 h    f
   g 
n
 n
  n 

.‫הערות‬
‫ מתקיים‬: h  11  K T -‫ ו‬, g  1T , f  1K , K , T  n
-‫ במקרה פרטי ש‬
11  K T  1    x   y   11K  x 1T  y 
‫ ולכן‬x  K , y  T ‫ אז‬1 ‫ אם באגף ימין יש‬. 1 ‫ או‬0 ‫כי בשני האגפים יכול להיות או‬
. 1 ‫ ; לכן גם באגף שמאל יש‬1    x   y  1    K  T
:‫ נובע‬P-L ‫שוויון‬-‫ מאי‬,‫לכן‬
vol  1    K  T   vol  K  vol T 
1  

vol  1    K  T 
1  / n
 vol  K  vol T 
1/ n /n

‫שוויון‬-‫ ואפילו האי‬,‫ הרגיל‬Brunn-Minkowski-‫שוויון הנ"ל שקול ל‬-‫ האי‬,‫למעשה‬

vol  1    K  T   min vol  K  , vol T 
.‫ הרגיל‬Brunn-Minkowski-‫שקול ל‬

.‫ הרגיל‬B-M ‫שוויון זה נכון ונוכיח את‬-‫ נניח שאי‬:‫הסבר‬

 
.... vol  K  T 
 
 1  K  T  
T K
T  K   ?
 1 

vol T  vol  K   vol  K  

1/ n
1 
vol T        
n1      vol T  
n

vol T  vol  K 
1/ n 1/ n

  ; 1    
vol T   vol  K  vol T   vol  K 
1/ n 1/ n 1/ n 1/ n

,‫כעת‬
vol  K  T   vol  1    K   T    min vol  K   , vol T  
They are equal

vol T 
 vol T   
n

 vol  K 
1/ n
 vol T  
1/ n n

.‫מש"ל‬

1 1
‫ ואם נכתוב‬, h  x   f  x  g  x  -‫נשים לב ש‬
1 
‫שוויון‬-‫ נקבל מאי‬q  -‫ ו‬p  
 1 
:Hölder
1  
   
 f  x g  x    f 
1  
 n    g 
n
   n 
.Hölder ‫שוויון‬-‫ "הפוך" לאי‬Prékopa–Leindler ‫שוויון‬-‫כלומר במובן מסויים אי‬

: h ‫נשכתב את התנאי על‬ 

: n
  ,  
h  e  f  e  g  e 

  1    x   y   1      x     y 
‫כלומר‬
  z  inf
z 1   x   y
1     x     y 
.‫קונבולוציה ממושקלת‬- inf ‫זו‬
-‫ "הגרסה הממושקלת" שקולה ל‬. u  z   inf w  x   v  y  : w v :‫(מסמנים‬
x y z
 
   
). 1         
 1   

1121-12-22

:Prékopa-Leindler ‫שוויון‬-‫לקראת הוכחת אי‬

.Prékopa-Leindler-‫ כדי "לתת לו לנבוע" מ‬Brunn-Minkowski ‫שוויון‬-‫לא נשתמש באי‬

. n ‫ההוכחה תהיה באינדוקציה על‬

.) n  1 ‫ עבור‬Brunn-Minkowski ‫שוויון‬-‫למה (אי‬

:‫ אזי‬.‫ מדידה‬ X  1    Y -‫ קבוצות מדידות כך ש‬X , Y  ‫יהיו‬
vol1   X  1    Y    vol1  X   1    vol1 Y 

.‫הוכחה‬
.)‫ קומפקטיות (כי אפשר לקרב כל קבוצה מדידה ע"י קבוצות קומפקטיות‬X , Y ‫בה"כ‬
.Y  
,X  
, X  Y  0 ‫ אפשר להניח‬,‫ ע"י הזזות‬,‫בה"כ‬
.Y  
, X  
, X   Y   0 ,‫ עדיין‬. Y   1    Y -‫ ו‬X    X ‫נסמן‬
 :‫ לכן‬. X   Y   X   Y  ,‫כעת‬
vol1  X   Y    vol1  X   Y    vol1  X    vol1 Y  
Since vol1  X Y  0

.‫מש"ל‬

.) n  1 ‫ עבור‬Prékopa-Leindler ‫שוויון‬-‫טענה (אי‬

: x, y  ‫ אינטגרביליות ונניח שלכל‬f , g , h :  0,   , 0    1 ‫יהי‬

 h  1    x   y   f  x  g  y
1 

:‫אזי‬
1  
   
 h    f   g
 

:‫ אומר בפרט‬  ‫ התנאי‬.‫הוכחה‬

z : h  z   t  1   x : f  x   t    y : g  y   t
:‫ ) נובע‬n  1 ‫ עבור‬Brunn-Minkowski( ‫מהלמה‬
vol1 h  t  1    vol1  f  t   vol1 g  t
:‫לכן‬


h 
Lebesgue  vol h  t dt 
0
1

 
 1     vol1  f  t  dt    vol1  g  t  dt 
0 0
1  
   
 1     f   g    f  g
Geometric    
Arithmetic-

Mean
Inequality

.‫מש"ל‬

."‫ בקבועים‬f , g ‫ "הטענה אינווריאנטית לכפל של‬.‫הערה‬

.)‫ במימד כלשהו (באינדוקציה על המימד‬Prékopa-Leindler ‫שוויון‬-‫הוכחת אי‬

:‫ נגדיר‬. f , g , h : n  0,   ‫ יהיו‬. n  1 ‫נניח‬
fs  x  : n 1
  0,   f s  x   f  x, s 
gt  x  : n 1
  0,   g t  x   g  x, t 
hr  x  : n 1
  0,   hr  x   h  x, r 
‫ אז‬c  1    a  b ‫נשים לב שאם‬
hc  1    x   y   h  1    x, a     y, b    f  x, a   g   y, b   f a1  x   gb  y 
1

, c  1    a  b ‫ עבור‬,‫ מהנחת האינדוקציה‬,‫לכן‬

 1  
   
H  c  :  hc    fa   n1 b 
g
 
n1
 n1
  
F a Gb 

:‫ ולכן‬, n  1 ‫ עם‬Prékopa-Leindler ‫ מקיימת את תנאי‬H , F , G :  0,  

Prékopa-Leindler 1   1  
Fubini with n 1     Fubini    
h  H  F 
 
G
 
  f
 n    g 
n
   n 
.‫מש"ל‬

.)transportation of measure( ‫הערה‬

.  f   g  1 ,‫ בה"כ‬:2 ‫ במימד‬Prékopa-Leindler-‫עוד הוכחה ל‬
-‫ כך ש‬u, v :  0,1  ‫נגדיר פונקציות‬
ut  v t 

 f  s  ds  t

 g  s  ds  t

.‫הן לא בהכרח מוגדרות בצורה יחידה אבל הן מונוטוניות עולות‬
.‫ גזירות‬u, v -‫) ש‬...‫ המונוטוניות עוזרת‬...‫נניח (בה"כ – צריך לעבוד קצת כדי להסביר למה זה בה"כ‬
:)‫לפי כלל השרשרת (נגזור את המשוואות לעיל‬
 f  u  t   u  t   1


 g  v  t   v  t   1

:‫נגדיר‬
w  t   1    u  t   v  t 
:‫אז‬
AM GM
u t   v t 
1 
w  t   1    u  t   v  t  
:‫לכן‬
 1 1

 h  x  dx   h  w  t   w t  dt   h  1    u t   v t   u t   v t  
1  
dt 
 0 0
1


  f u t    g v t 
1   1 1
   dt  1
0 f 1 
u t  g  v t 
.)...‫מש"ל בערך (לא כל המעברים מוצדקים עד הסוף‬

.)‫קעורה‬-‫ פונקציה לוג‬,‫קעורה‬-‫הגדרה (מידה לוג‬

.‫ קמורה‬ ‫ עבור‬f  e ‫קעורה אם‬-‫ נקראת לוג‬f : n  0,   )2

1    x   y    f  x   f  y 
1 
). 0    1-‫ ו‬x, y  n
‫ לכל‬f  ‫(כלומר‬
:‫קעורה אם‬-‫נקראת לוג‬ n
‫ מידה המוגדרת לפחות על קבוצות בורל) על‬,‫ מידת בורל (כלומר‬ )1
  1    A   B     A   B
1 

. 0    1-‫ ו‬A, B ‫לכל שתי קבוצות בורל‬

.)Brunn-Minkowski dimension-free form ‫שוויון‬-‫קעורה (עפ"י אי‬-‫ מידת לבג היא לוג‬:‫למשל‬
 ‫למה‪ .‬נניח ש‪  -‬מידה הנתונה ע"י צפיפות ‪( f‬כלומר‪   A   f ,‬לכל קבוצת בורל ‪ ) A‬ו‪f -‬‬
‫‪A‬‬
‫פונקציה לוג‪-‬קעורה‪ .‬אז ‪ ‬מידה לוג‪-‬קעורה‪.‬‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫‪. 1A f ,1B f ,11  A B‬‬ ‫נפעיל את ‪ Prékopa-Leindler‬על הפונקציות ‪f‬‬
‫נשים לב שאם ‪ z  1    x   y‬אז התנאי ‪  ‬שקול לתנאי (שאותו נצטרך להוכיח‪:)...‬‬
‫‪11  A B  z  f  z   1A  x  f 1  x  1B  y  f   y ‬‬
‫ההוכחה לתנאי‪ :‬אם ‪ 1A  x   0‬או ‪ 1B  y   0‬אז ברור‪ .‬אחרת‪ x  A ,‬ו‪ y  B -‬ולכן‬
‫‪ z  1    A   B‬ונקבל את התנאי מהלוג‪-‬קעירות של ‪. f‬‬
‫לכן‪ ,‬מאי‪-‬שוויון ‪:Prékopa-Leindler‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪f 11  A  B‬‬ ‫‪   f 1A ‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  f 1B ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  1    A   B     A‬‬ ‫‪  B‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫‪dx‬‬
‫‪"  n  A : e‬מתקיים ‪( "Brunn-Minkowski‬כפלי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ x /2‬‬
‫הערה‪ .‬למשל‪ ,‬נקבל שעבור המידה‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪n /2‬‬
‫‪A‬‬

‫‪ .6‬מצב ג'ון‬
‫הקדמה‬

‫נצטמצם לגוף קמור סימטרי‪. 0  int K , K   K , K  n :‬‬

‫אז יש התאמה בין גופים כאלה לבין נורמות‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪ inf r  0 : x  rK ‬‬

‫‪ . X K ‬זהו מרחב נורמי ממימד ‪. n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬

‫נסמן‪,  K  :‬‬
‫טבעי לזהות ‪ 1‬מרחבים נורמיים איזומטריים‪ X T :‬איזומטרי ל‪  X K -‬קיימת ‪, A GLn‬‬
‫‪ A : X T  X K‬איזומטריה‪). AT  K  ( .‬‬

‫הגדרה (מרחק גיאומטרי‪ ,‬מרחק ‪.)Banach-Mazur‬‬

‫יהיו ‪ K , T  n0‬סימטריים ( ‪.) T  T , K   K‬‬
‫(‪ )2‬המרחק הגיאומטרי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d g  K , T  : inf a  b : a, b  0, T  K  bT ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ )1‬מרחק ‪:Banach-Mazur‬‬
‫‪d BM  X K , X T   d BM  K , T  : inf d g  K , T  :‬‬ ‫‪ GLn ‬‬
 ‫הערה‪ .‬דרך אחרת להסתכל על מרחק ‪ – Banach-Mazur‬אינטרפרטציה באופרטורים‪:‬‬
‫‪d BM  X T , X K   inf‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪op‬‬
‫‪ A1‬‬
‫‪op‬‬
‫‪: A : X T  X K invertible‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר ‪ A‬היא הנורמה האופרטורית‪ ,‬כלומר‬
‫‪Ax‬‬
‫‪A op  sup‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪ sup Ax‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪x0‬‬ ‫‪xT‬‬ ‫‪xT‬‬

‫מתקיים‪:‬‬
‫‪d g  K , K   d BM  K , K   1‬‬
‫‪d BM  K , T   d BM  K , L  d BM  L, T ‬‬

‫דוגמאות‪.‬‬
‫כדור ‪ B2n‬וקוביה ‪: Q   1,1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - d g B2n , Qn  n‬קל לראות‪.‬‬

‫‪ - d BM‬אולי נראה‪" ,‬קל להשתכנע"‪.‬‬ ‫‪B ,Q  ‬‬

‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬

‫כדור ‪ B2‬ו‪ , B1n  conv ei i 1 -‬הכללה של ריבוע מסובב ב‪ 11-‬מעלות (שאינו קובייה מסובבת ב‪-‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪:)... n  2‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. ,‬‬ ‫‪ - d g  B1n , B2n   n‬הכדור החיצוני משיק ל‪ . B1n -‬הכדור הפנימי נוגע בנקודות ‪,  ‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪d BM  B1n , B2n   n‬‬
‫(זה מוכח בתרגיל ‪ ,9‬שאלה ‪).73‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ B1‬ו‪: Q n -‬‬
‫‪ - d g B1n , Q n  n‬כמו בנימוק עם הכדור‪ .‬אותן נקודות השקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - d BM B1n , Q n  C  n‬לא נראה את זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משפט ג'ון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪. d BM K , B‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתקיים‪n :‬‬ ‫‪n‬‬
‫ב‪ 0  -‬‬ ‫לכל ‪K   K‬‬
‫‪‬‬
‫‪). d BM X K ,‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫(ובשפה של מרחק ‪ Banach-Mazur‬בין מרחבים נורמיים‪n :‬‬

‫זה גורר למשל ש‪ d BM  K , T   n -‬לכל ‪ K , T‬סימטריות‪.‬‬

‫אוסף המרחבים הנורמיים עם המרחק ‪ log d BM‬נקרא ‪.Banach-Mazur Compactum‬‬

‫הערה‪ .‬ברור שאי‪-‬אפשר להשוות בין ‪  H‬ל‪... d BM -‬‬

 ‫למשל ‪  BM  A, B   log d BM  A, B   0‬כאשר ‪ A, B‬הן ‪ 1‬אליפסות "מסובבות"‪ ,‬אבל‬
‫‪ .  H  A, B   0‬מצד שני‪ ,‬אם ‪ K , T   B2‬אז ‪  H  K , T   ‬אבל ‪  BM  K , T ‬יכול להיות גדול‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫מצד שני‪ ,‬כן אפשר לומר‪ :‬אם ‪ rB2  K‬ו‪ ,  H  K , T    -‬אז‪:‬‬

‫‪n‬‬

‫‪K  T   B2n‬‬
‫‪T  K   B2n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪. K 1 ‬‬ ‫לכן ‪  T  K 1  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ r‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪With some reasonable constraint‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. d BM  K , T   d g  K , T  ‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬

‫התוכנית‪:‬‬
‫‪ .2‬נוכיח‪ :‬בכל גוף יש אליפסואיד מנפח מקסימלי והוא יחיד‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .1‬נגדיר "מצב ג'ון"‪ :‬כשהאליפסואיד הוא הכדור ‪. B2‬‬
‫‪ .3‬נראה שבמצב ג'ון‪. K  nB2n ,‬‬
‫‪ .1‬נאפיין את מצב ג'ון‪ ,‬ע"י תכונות ומסקנות על נקודות המגע של הכדור עם הגוף‪.‬‬

‫‪1121-12-21‬‬

‫קוראים "פוזיציה (‪ )position‬של ‪." T‬‬ ‫כאשר ‪ GLn‬‬ ‫ל‪T -‬‬

‫כפי שהגדרנו‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪d BM  K , T   inf a  b :   GLn :  T  bK ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪‬‬

‫נראה בתרגיל ש‪. d BM  K , T   n -‬‬

‫משפט (גלוסקין; לא נוכיח אותו)‪.‬‬

‫קיימים גופים קמורים ‪ K , T‬כך ש‪ c , d BM  K , T   cn -‬קבוע לא תלוי במימד‪.‬‬

‫שאלה פתוחה‪.‬‬
‫‪( sup d BM‬כפונקציה של המימד)‬
‫‪K‬‬
‫? ‪ 1,1 , K  ‬‬‫‪n‬‬

‫‪n‬‬
‫‪)Giannopolous(  Cn ,  Cn ,  C‬‬
‫‪5/6‬‬ ‫‪7/8‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫‪log n‬‬

‫הערה‪ .‬מדוע ‪ Banach-Mazur compactum‬הוא קומפקטי?‬

‫)‪.‬‬ ‫תהי סדרה של מחלקות שקילות של גופים ‪(  K j ‬מחלקות שקילות ע"י הכפלה ב‪ GLn -‬‬
‫צריך למצוא תת‪-‬סדרה מתכנסת‪.‬‬
 ‫נבחר נציגים ‪ K j   K j ‬כך ש‪ B2n  K j -‬והוא אליפסואיד מנפח מקסימלי בתוך ‪. K j‬‬
‫(העובדה שקיים אליפסואיד מנפח מקסימלי בתוך ‪ : K‬היה בתרגיל‪ .‬כדור אוקלידי הוא תמונה לינארית‬
‫של אליפסואיד ולכן יש גוף כזה במחלקת השקילות‪).‬‬
‫ברור שקיים ‪( R‬שתלוי ב‪ )... n -‬כך שלא יתכן שיהיה ‪ x  K j‬עם ‪. x  R‬‬
‫(אם לא קיים כזה‪ ,‬אז לכל ‪ R‬יש ‪ x  K j‬עם ‪ , x  R‬כך גם ל‪ ; R   -‬לכן הגוף קמור ו‪"-‬אינסופי"‪,‬‬
‫ולכן מכיל "צילינדר" אינסופי (ראינו משהו כזה בתרגיל ‪ 2‬שאלה ‪ )3‬ולכן חסום בו אליפסואיד מנפח גדול‬
‫כרצוננו – סתירה לכך שבחרנו אליפסואיד מנפח מקסימלי‪).‬‬
‫‪‬‬
‫‪ . K jm ‬ראינו אתמול שמשום ש‪-‬‬ ‫לפי משפט הבחירה של ‪ ,Blaschke‬קיימת תת‪-‬סדרה ‪ K‬‬
‫‪H‬‬

‫‪.  K jm  ‬‬
‫‪Banach-Mazur‬‬
‫‪( B2n  K j‬וגם ‪ ) K‬נובע ‪ K ‬‬

‫משפט ג'ון (‪.)1‬‬

‫‪.K  n‬‬ ‫אליפסואיד מנפח מקסימלי בתוך ‪ . K‬אזי‬ ‫‪  K  K ‬ו‪ K -‬‬ ‫‪n‬‬
‫ש‪ 0 -‬‬ ‫נניח‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫‪ .‬נניח (בשלילה) שקיים ‪ , R : x0  n , x0  K‬ונבנה אליפסואיד מוכל ב‪ K -‬מנפח‬ ‫בה"כ ‪ B2n‬‬
‫גדול מ‪.  n -‬‬
‫‪‬‬
‫‪. conv  Re1 , B‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪K‬‬ ‫בה"כ‪ . x0  Re1 ,‬מתקיים‬

‫‪‬‬
‫‪ x1 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ xi ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האליפסואיד יהיה מהצורה‪.         1 :‬‬
‫‪ a  i 2  b ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪. vol ‬‬ ‫עפ"י הטרנספורמציה הלינארית שמעבירה אותו לכדור אפשר לראות‪   n abn1 :‬‬
‫נבחר ‪ b2  1  ‬ונראה עבור איזה ‪ a‬קיימת הכלה (ונראה שעבורם‪ bn1a  1 ,‬עם ‪ ‬מספיק קטן)‪.‬‬
‫גיאומטריה של המישור‪:‬‬
‫( ‪ -  0,t ‬נקודת החיתוך של המשך המשיק מ‪  R, 0  -‬לאליפסה עם ציר ה‪). y -‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪t 2  R2‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪. a‬‬
‫‪b‬‬
‫רק את ציר ‪ x‬נכפול ב‪ , -‬הכל מוכפל ב‪-‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪0‬‬
 b t

b 2
R 2 b
a t 2
 R
a2
:‫ המשוואות בריבוע‬1 ‫נעלה את‬
t R t R
2 2 2 2

R2
 t2 
R2 1
:‫משוואה שנייה‬
 b  2
a2  t 2  R2 2   t 2 R2
 a 
a 2 R 2  R 2b 2  R 2  1  R 4
 a 2  b 2  R 2 1  b 2 
:‫ ; לכן‬b2  1   ‫בחרנו‬
a 2  1    R 2  1
:‫כעת‬
 vol  
2

  b  1    R  1 
n 1
a 2  1   
2 n 1 2

 n 
 1   n  1    R 2  1   o    
 1   R2  n    o    1
.‫מש"ל‬

1121-12-22

. B2n  K  nB2n ‫ אז‬,‫ הוא במצב ג'ון‬K  n0 ‫ למעשה הוכחנו שאם גוף קמור סימטרי‬.‫הערה‬

 
. d BM K , B2n  n , K  n0 ‫לכן לכל גוף קמור סימטרי‬
 ‫יחידות אליפסואיד מנפח מקסימלי בתוך גוף‬

‫הגדרה‪ E  n0 .‬הוא אליפסואיד (לא מנוון) אם קיימת ‪ , A GLn‬כך ש‪. E  AB2 -‬‬
‫‪n‬‬

‫(העתקה‬ ‫עובדה (מאלגברה לינארית)‪ .‬כל ‪ A GLn‬ניתנת לכתיבה כ‪ O  n  , A  B -‬‬

‫אורתוגונלית; כלומר סיבובים ושיקופים)‪ ,‬ו‪( B  0 -‬כלומר ‪ B  B‬והערכים העצמיים כולם חיוביים) ‪‬‬
‫‪ 1  0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.B ‬‬ ‫קיים בסיס (אורתוגונלי) בה ‪ B‬אלכסונית‪ ,‬והאלכסון > ‪ :1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ n  0 ‬‬
‫‪‬‬
‫(תזכורת‪ B  0 :‬מטריצה חיובית‪/‬מוגדרת חיובית (‪). x  0, Bx, x  0  )positive definite‬‬

‫מכיוון ש‪ , B2n  B2n -‬אפשר לכתוב ‪ , E  AB2n  B B2n  BB2n‬כלומר מכפלה של מטריצה אלכסונית‬
‫עם אלכסון חיובי בכדור אוקלידי‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬קיים בסיס אורתונורמלי ‪ v1 , , vn ‬כך ש‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n x, vi‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪E  x : ‬‬ ‫‪ 1‬‬

‫‪ i 1  i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ -  i‬אורך "הרדיוס בכיוון הציר ‪ " vi‬של האליפסואיד‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪vol  E   det  B  vol  B2n     i   n‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ i 1 ‬‬
‫‪n n1‬‬

‫‪ ,‬המטריצות החיוביות הן קונוס (קמור‪ ,‬סגור‬ ‫‪2‬‬

‫הערה‪ .‬בשיכון הטבעי של המטריצות הסימטריות ב‪-‬‬
‫‪n n1‬‬

‫‪ .‬זה קונוס פתוח; הסגור שלו מתקבל ע"י המטריצות ‪ , B  0‬ובשפה שלו‬ ‫‪2‬‬
‫לכפל בסקלר חיובי) ב‪-‬‬
‫לפחות אחד הערכים העצמיים מתאפס‪ .‬בנקודות האקסטרמליות‪ ,‬כל הערכים העצמיים מתאפסים חוץ‬
‫מאחד‪.‬‬

‫"טענה"‪ .‬מטריצות סימטריות חיוביות (‪ )positive definite‬מהוות מודל "לא רע" לקבוצות קמורות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אם ‪ , 1 , , m  , A1 , , Am  GLn‬אז‬

‫‪i D  Ai , , Ai‬‬ ‫‪‬‬

‫‪m‬‬
‫‪det  1 A1 ‬‬ ‫‪ m Am  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i1 , ,in 1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ D  A1 ,‬היא "הדיסקרימיננטה המעורבת" (המוגדרת ע"י נוסחה זו‪ ,‬הרי ה‪ det -‬בכל‬ ‫כאשר ‪, An ‬‬
‫‪.) 1 ,‬‬ ‫מקרה פולינום הומוגני ממעלה ‪ n‬ב‪, m -‬‬
‫‪. D  A1 ,‬‬ ‫מתקיים‪, A1   det A1 :‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ 1 i1 i det    i Ai ‬‬

‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D  A1 ,‬‬ ‫‪, An  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n ‬‬

‫‪n !  0,1n‬‬ ‫‪ i 1‬‬ ‫‪‬‬

‫מתקיים גם (לא נראה את זה‪:)...‬‬
 ‫‪n‬‬
‫‪D  A1 ,‬‬ ‫‪, An    det  Ai ‬‬
‫‪1/ n‬‬

‫‪i 1‬‬
‫הדוגמה שחשובה לנו‪:‬‬
‫טענה (אי‪-‬שוויון ‪ Brunn-Minkowski‬למטריצות)‪.‬‬
‫יהיו ‪ A1 , A2  GLn‬מטריצות סימטריות מוגדרות חיוביות‪ .‬אזי‪:‬‬
‫‪det  A1  A2 ‬‬ ‫‪  det A1 ‬‬ ‫‪  det A2 ‬‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬
‫א)‬
‫עם שוויון ‪.   0 , A1   A2 ‬‬
‫‪det   A1  1    A2    det A1   det A2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב)‬
‫עם שוויון ‪. A1  A2 ‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫‪:) B  A1 A2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ det A2‬ולכן מספיק להוכיח (עם‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 1/ n‬‬
‫נוכיח את "א)"‪ .‬מכפליות ‪ , det‬ניתן להכפיל ב‪-‬‬

‫‪det  B  I ‬‬ ‫‪  det B ‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬

‫כעת‪ B  0 ,‬ולכן אלכסונית בבסיס אורתוגונלי כלשהו‪ .‬בבסיס הזה‪ I ,‬נשארת ‪"( I‬לכסון סימולטני בלי‬
‫להסתבך")‪ .‬אז אפשר לכתוב בבסיס זה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪I ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ n ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬נותר להוכיח‪:‬‬
‫‪1/ n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ 1   ‬‬ ‫‪  i ‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1/ n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪ i 1 ‬‬
‫ז"א‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬
‫‪ n  ‬‬ ‫‪ n 1 ‬‬
‫‪1  i ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ i 1 1   i ‬‬ ‫‪ i 1 1   i ‬‬
‫מאי‪-‬שוויון הממוצעים‪,‬‬
‫‪1/ n‬‬ ‫‪1/ n‬‬
‫‪ n i ‬‬ ‫‪ n 1 ‬‬ ‫‪1 n i‬‬ ‫‪1 n 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ i 1 1   i ‬‬ ‫‪ i 1 1   i ‬‬ ‫‪n i 1 1   i n i 1 1   i‬‬
‫מקרה השוויון נובע ממקרה השוויון של אי‪-‬שוויון הממוצעים‪( B   I :‬כל ה‪-  i -‬ים שווים ל‪ ,)  -‬כלומר‬
‫‪. A1   A2‬‬
‫"ב)" נובע מ‪"-‬א)" באופן סטנדרטי‪ .‬מש"ל‪.‬‬

‫הוכחה נוספת‪.‬‬
‫נניח ‪ , A  0‬אז‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪Ax , x‬‬ ‫‪n /2‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx ‬‬
‫‪ det A‬‬
‫‪1/2‬‬

‫לכן‬
 ‫‪ 2 ‬‬
‫‪n /2‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪  A1 1   A2  x , x‬‬
‫‪det   A1  1    A2 ‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e‬‬‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫‪   12 A2 x , x ‬‬
‫‪A1 x , x‬‬
‫‪  e 2‬‬ ‫‪ e‬‬ ‫‪ dx‬‬
‫‪n ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪:q ‬‬ ‫‪,p‬‬ ‫לפי אי‪-‬שוויון ‪ Hölder‬עם‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪A1 x , x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  12‬‬ ‫‪A2 x , x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  e 2‬‬ ‫‪dx ‬‬ ‫‪  e‬‬ ‫‪dx ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪  2 n /2 ‬‬ ‫‪  2 n /2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  det A 1/2 ‬‬ ‫‪  det A 1/2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫ומקרה השוויון נובע מתנאי למקרה השוויון באי‪-‬שוויון ‪.Hölder‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫מסקנה‪ .‬אליפסואיד מנפח מקסימלי בתוך גוף קמור ‪ K‬הוא יחיד‪.‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫בה"כ‪ ,‬נניח בשלילה שגם ‪ B2‬וגם ‪ E‬הם מנפח מקסימלי בתוך ‪. K‬‬
‫אז ‪ E  AB2n‬כאשר ‪ , A  A  0‬ו‪ . det A  1 -‬גם ‪ B2n  K‬וגם ‪. E  K‬‬
‫‪ I  A n‬‬
‫‪ I  A n‬‬
‫‪ ‬הוא אליפסואיד‪.‬‬ ‫מקמירות ‪ B2  K , K‬‬
‫‪ B2‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ 2 ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬
‫‪Bn  E‬‬
‫‪ 2‬וזה גוף יותר גדול‪ ,‬אבל אינו אליפסואיד‪).‬‬ ‫(הערה‪ :‬גם ‪ K‬‬
‫‪2‬‬
‫הנפח שלו‪:‬‬
‫‪ I  A  n ‬‬ ‫‪ I  A‬‬
‫‪ B2   det ‬‬ ‫‪  n Matrix Brunn-Minkowski‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ det I   det A  n   n‬‬
‫‪1/2‬‬ ‫‪1/2‬‬
‫‪vol  ‬‬
‫‪ 2  ‬‬ ‫‪ 2  with inequality since I  A‬‬
‫בסתירה למקסימליות ‪.  n‬‬

‫עוד פוזיציות מעניינות פרט לפוזיציית ג'ון‬

‫פרט לפוזיציית ג'ון‪ ,‬יש עוד פוזיציות מעניינות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ - A SLn‬פוזיציות שומרות נפח ( ‪ ,) det A  1‬לא בהכרח שומרות שטח פנים‪.‬‬
‫יש פוזיציה כך שמתקבל‪( . Sn  K  : min Sn  AK  :‬באופן שקול‪ ,‬אפשר לקחת ‪ A GLn‬ולנרמל;‬
‫‪ASLn‬‬

‫‪Sn  AK ‬‬
‫‪). Sn  K  : min‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫הפוזיציה נותנת את המינימום‬
‫‪ vol  AK  ‬‬
‫‪AGLn‬‬
‫‪n‬‬

‫לאיזה גוף יש ‪ ? max S  K ‬הבעיה נפתרה בשנות ה‪ ,21-‬והתשובה היא‪ :‬הקוביה‪.‬‬

‫‪K :vol K  1‬‬

‫‪max S  K   S  1,1  2n‬‬

‫‪K :vol K  1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬
 ‫אפשר להסתכל גם על‪. min M   AK  :‬‬
‫‪ASLn‬‬

‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. min‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬מצב איזוטרופי‪x dx :‬‬
‫‪ASLn‬‬
‫‪AK‬‬
‫דיון על המצב הזה‪:‬‬
‫נגדיר מכפלה סקלרית על שני וקטורים‪:‬‬
‫‪ ,  :   , x x,  dx‬‬
‫‪K‬‬
‫(אפשר להוכיח שזו אכן מכפלה סקלרית‪).‬‬
‫לכל ‪. , ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אז הגוף ‪ K‬במצב איזוטרופי ‪ ‬קיים קבוע ‪ LK‬כך ש‪ LK  ,  -‬‬
‫בעיה פתוחה (שנשאלה בשנות ה‪:)71-21-‬‬
‫בעיית החתך (‪.)slicing problem‬‬
‫נניח ש‪. vol  K   1 , K   K , K  n -‬‬

‫‪‬‬
‫‪( ? vol n 1 K  u  ‬קבוע לא תלוי במימד‪).‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪‬‬ ‫האם קיים תמיד על‪-‬מישור ‪, u ‬‬

‫תוצאה של בועז קלרטג‪. vol n 1  K  u    1/4 :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫במצב איזוטרופי‪:‬‬
‫‪voln 1  K  u   ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪LK‬‬
‫‪  x, u ‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן‪ ,‬דרך אחרת להציג את בעיית החתך היא לשאול האם יש קבוע ‪ C‬לא תלוי במימד‪ ,‬כך ש‪. LK  C -‬‬

‫משפט ג'ון‬

‫משפט (ג'ון)‪.‬‬
‫בהינתן ‪ , B  K , K   K , K  n0‬התנאים הבאים שקולים‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ K‬במצב ג'ון ( ‪ B2n‬אליפסואיד מנפח מקסימלי ב‪.) K -‬‬ ‫(‪)i‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪( i  1‬כלומר נקודות מגע של שפת הגוף עם שפת הכדור)‬ ‫‪m , ui K ‬‬ ‫קיימים‬ ‫(‪)ii‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪.x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫ומספרים ‪ , i  0‬כך ש‪ , Id   i ui  ui -‬ז"א שלכל ‪ui , x ui , x‬‬
‫‪i 1‬‬

‫הערה ‪ ui  ui :2‬הוא אופרטור ההטלה על ‪.  ui  ui  x   ui , x ui : Span ui ‬‬

‫‪m‬‬
‫כי ‪. Tr  Id   n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫הערה ‪ :1‬נובע ש‪ n -‬‬

‫מסקנה‪ .‬אם ‪ K‬במצב ג'ון‪( . K  nB2n ,‬הוכחנו זאת קודם באופן "ישיר" ללא משפט ג'ון‪).‬‬
‫הוכחת המסקנה‪.‬‬
‫קיימים ‪ u1 , , um , 1 , , m‬כמו במשפט ג'ון‪.‬‬
‫יהי ‪ . x  K‬אז לכל ‪ , x, ui  1 , i‬כי ‪" ui‬נקודת מגע" של ‪ B2n‬ו‪. K -‬‬
 ‫מסימטריות ‪ , K‬נכון גם שלכל ‪ . x, ui  1 , i‬אז‪:‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪x  x, x  x,  i ui , x ui   i x, ui‬‬ ‫‪  i  n‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫הוכחת הגרירה (‪ )ii(  )i‬במשפט ג'ון‪.‬‬

‫‪ conv u  u : u K ‬‬ ‫‪ , 1n Id  1n   u  u‬כלומר ‪‬‬

‫‪m‬‬
‫‪Id‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫(זהו קמור‬ ‫‪i i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫מספיק להוכיח‬
‫‪n‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪n n1‬‬

‫האיזומורפי למרחב המטריצות הסימטריות)‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫במרחב‬
‫‪n  n  1‬‬
‫‪ m ‬המקיים את מה שצריך‪.‬‬ ‫ואז קיים‬
‫‪2‬‬
‫נניח שלא‪ .‬אז הקבוצה‬
‫‪n n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪u  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪conv u  u : K‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n2‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪u 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫קמורה וקומפקטית‪:‬‬
‫קמורה – כקמור‪.‬‬
‫‪ u‬חסום‪ ,‬לכן כל‬ ‫‪‬‬
‫חסומה – כי ‪ u‬חסום‪ ,‬כל הנורמות שקולות במרחב אוקלידי ולכן למשל‬
‫הקואורדינטות חסומות ומקבלים ש‪ u  u -‬חסום‪.‬‬
‫סגורה – כקמור של קבוצה קומפקטית (כנראה היה בתרגיל כלשהו)‪.‬‬

‫‪, u K ‬‬ ‫‪n 1‬‬

‫‪ , r ‬כך שלכל‬ ‫‪, ‬‬ ‫‪n2‬‬
‫לכן קיימת הפרדה‪:‬‬
‫‪Id‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ r  , u  u‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n n 1‬‬

‫‪  ‬כדי להסתכל על ‪ ‬כמטריצה ‪). n  n‬‬ ‫‪n2‬‬

‫‪  ‬אבל לקחנו‬ ‫‪2‬‬
‫(למעשה אפשר לקחת‬
‫אפשר להניח בה"כ ש‪ .     -‬אחרת‪ ,‬גם ‪ ‬וגם ‪  ‬מקיימת את האי‪-‬שוויון הזה‪ ,‬ולכן אפשר להחליף‬
‫‪ ‬‬
‫‪.‬‬ ‫את ‪ ‬ב‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ Id ‬‬
‫‪ , 1  Tr  u  u   Tr ‬ניתן להפחית מ‪  -‬כל ‪( c  Id‬וזה יפחית ‪ c‬משני‬ ‫בה"כ‪ ,‬משום ש‪ -‬‬
‫‪n‬‬
‫האגפים)‪.‬‬
‫‪Tr  ‬‬ ‫‪Id‬‬
‫‪ . c ‬נסמן ‪. s  r  c  0‬‬ ‫‪ ;   c  Id,‬כלומר‬ ‫ניקח את ‪ c‬להיות כך ש‪ 0 -‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪Id‬‬
‫‪( , B,‬כלומר ‪ ), Tr  B   0‬ו‪B, u  u  s  0 -‬‬ ‫נסמן ‪ , B    c  Id‬וקיבלנו *‪ , B  B‬ו‪ 0 -‬‬
‫‪n‬‬
‫לכל ‪. u K  n1‬‬
‫אז לכל ‪( . Bu, u  s  0 , u K  n1‬תרגיל פשוט‪)... B, u  u  Bu, u :‬‬

‫‪‬‬
‫‪. E  x :‬‬ ‫‪ I   B  x, x‬‬ ‫‪‬‬
‫תוכנית להמשך‪ :‬בעזרת ‪ B‬נבנה אליפסואיד ‪ 1‬‬
 ‫נראה שלכל ‪(   0‬מספיק קטן‪ , vol  E    n ,)...‬וגם שעבור ‪ ‬כלשהו‪. E  K ,‬‬
‫זו תהיה סתירה לתנאי ש‪ K -‬בפוזיציית ג'ון‪.‬‬

‫‪1121-12-29‬‬

‫‪  ‬כאשר‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫נגדיר ‪ . E  x :  I   B  x, x  1‬מכיוון ש‪ , I  0 -‬עבור ‪ ‬מספיק קטן (‬ ‫‪‬‬
‫‪Bx‬‬
‫‪ ,) B  max‬גם ‪ ; I   B  0‬לכן יש ל‪ I   B -‬שורש ‪( S‬כלומר ‪ ... S 2  I   B‬אנליזה‬
‫‪x0‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪. E  x ‬‬‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫פונקציונלית‪ ,)...‬ואז ‪: S x, S x  1  S 1B2n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪. vol  E   det S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n ‬‬ ‫נשים לב ש‪-‬‬
‫‪det  I   B ‬‬
‫לכן כדי שנקבל את הסתירה ‪  n  vol  E ‬צריך שיתקיים ‪. det  I   B   1‬‬
‫‪1  1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪I  B  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1  n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪GM  AM 1 n‬‬ ‫‪Tr  B   0‬‬
‫‪det  I   B    1  i ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪1/ n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪n i 1‬‬
‫ולא יתכן מקרה שוויון ב‪ GM  AM -‬כי אם יש מקרה שוויון‪ ,‬אז כל איברי האלכסון שווים‪ ,‬וזה לא יתכן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. vol  E    n , 0   ‬‬ ‫הוכחנו שלכל‬
‫‪B‬‬
‫כעת‪ ,‬נסמן‪:‬‬
‫‪U  u ‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪: u‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪‬‬
‫‪V  u ‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪: d  u,U  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - U‬נקודות המגע של ‪ K‬והספירה‪.‬‬
‫‪ - V‬קטעים על הספירה "רחוקים" מנקודות ‪. U‬‬

‫אם ‪ , V  ‬יש מרחק חיובי בין ‪ V‬לבין ‪: K‬‬

‫‪1  r : max  x‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪: x V ‬‬
‫‪v‬‬
‫(זאת אומרת‪ ,‬האליפסואיד מוכל ב‪ ) K -‬כשנבחר ‪ ‬מתאים‪.‬‬ ‫אנו טוענים שעבור ‪ E , v V‬‬
‫‪vK‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 r2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪(  ‬וגם‬ ‫נסמן ‪(   min Bv, v‬יוצא ‪   0‬כפי שנסביר עוד מעט)‪ .‬כעת נבחר‬
‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vV‬‬

‫בשביל שיסתדר עם מה שהוכחנו קודם)‪ .‬ואז‪:‬‬

‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1   Bv, v‬‬ ‫‪1  ‬‬
‫‪ I   B‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪vK vK‬‬ ‫‪vK‬‬ ‫‪r 2 By our‬‬ ‫‪choice of  ,‬‬
‫‪since   0...‬‬
 ‫לכן "הסתדרנו" עבור נקודות ‪. V‬‬
‫כעת עלינו להראות עבור ‪ v  n1 \ V‬ש‪ " E  K "-‬בכיוון הזה‪ ,‬ומספיק אם נראה‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ I   B  v, v‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ I   B  u, u‬‬ ‫ראשית‪ ,‬לכל ‪ , Bu, u  s  0 , u U‬לכן ‪ 1   s  1‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪ v  u ‬לפי הגדרת ‪ . V‬לכן‪:‬‬ ‫‪ ; v ‬מתקיים‬ ‫כעת‪ ,‬יהי ‪\ V‬‬
‫‪2 B‬‬
‫‪Bv, v  Bu , u   Bv, v  Bu , v    Bu , v  Bu , u‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ s  Bv  Bu , v  Bu , v  u ‬‬
‫‪ s  B  v  u  Bu  v  u ‬‬
‫‪ s 2 B v u  0‬‬
‫קיבלנו שאם לכל ‪ , v  E , v  n1 \ V‬ומשום ש‪ , B2n  K -‬קיבלנו ‪. E  K‬‬
‫מש"ל ((‪ )ii(  )i‬במשפט ג'ון)‪.‬‬

‫‪1121-12-11‬‬

‫הגדרה (מידה איזוטרופית)‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪x, u ud  u   x : x ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .‬נאמר ש‪  -‬איזוטרופית אם לכל‬ ‫‪n1‬‬
‫תהי ‪ ‬מידה (חיובית) על‬
‫‪n1‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬מי שנוח לו לעשות אינטגרלים על אופרטורים‪ ,‬יכול לכתוב גם כך‪u  u d   u   Id :‬‬
‫‪n1‬‬

‫‪ -‬כאן יש ‪ n 2‬תנאים‪...‬‬ ‫‪ u u d  u   ‬‬

‫‪n1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ij‬‬ ‫זה שקול כמובן לכך שלכל ‪, i, j‬‬ ‫‪‬‬

‫‪m‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪  u ‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫אם המידה אטומית‪ ,‬אז האינטגרל הופך לסכום ‪x, ui ui‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪x, u d   u   x , x ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬
‫קל לבדוק (במקרה הבדיד) שזה שקול לכך שלכל‬ ‫‪‬‬
‫‪n1‬‬

‫; לכן כשהמידה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ x  e1 ,‬ונסכום את התוצאות‪d   u   n :)...‬‬ ‫מכך נובע (אם נציב ‪, en‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n1‬‬

‫היא איזוטרופית‪ ,‬היא לא מנורמלת על הספירה‪ ,‬כלומר האינטגרל על הספירה שווה למימד‪.‬‬

‫תזכורת (תומך של מידה)‪.‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪ U ‬של ‪, x‬‬ ‫תומך של מידה (על ‪ ) n1‬הוא הסגור של קבוצת ה‪- x -‬ים כך שלכל סביבה‬
‫‪.  U   0‬‬

‫משפט (הכללה של הכיוון (‪ )i(  )ii‬במשפט ג'ון)‪.‬‬

‫‪. supp  ‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫נניח ‪ B2n  K ,  K  K  n0‬וקיימת מידה ‪ ‬איזוטרופית כך ש‪ K -‬‬
‫אזי ‪ K‬במצב ג'ון‪.‬‬

‫הוכחה‪.‬‬
 ‫‪‬‬
‫נגדיר‪. L  y : x, y  1, x  supp  :‬‬ ‫‪‬‬
‫מתקיים‪ , K  L :‬וגם ל‪ L -‬קיימת מידה (אותה ‪ ) ‬איזוטרופית הנתמכת בנקודות המגע של‬
‫‪n 1‬‬
‫‪ .‬לכן מספיק להראות שב‪ L -‬אין אליפסואיד מנפח גדול מ‪.  n -‬‬ ‫‪ L‬‬
‫‪ v1 ,‬ואורכי הצירים הראשיים‬ ‫יהי אליפסואיד ‪ E  L‬הנתון בעזרת בסיס אורתונורמלי ‪, vn ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪x, vi‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ; E   x : ‬אז ‪. vol  E    n   i‬‬ ‫‪ 1 ,‬ע"י ‪ 1‬‬ ‫‪,n  0‬‬
‫‪ i 1  i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪" : y  u  ‬הקואורדינטה ה‪- j -‬ית שווה ל‪."  j u, v j -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫כעת‪ ,‬לכל ‪ u  supp ‬נתאים ‪u, vi vi‬‬

‫‪y  u  , vi‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .‬לכן ‪( y  u   E‬ואפילו ‪.) y  u  E‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  u, vi‬‬ ‫אז מתקיים‪ u  1 :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪i 1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪i 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪. u, y  u  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכן ‪ , y  u   L‬ומהגדרת ‪ . u, y  u   1 , L‬אבל‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪u, vi‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫ז"א‪ :‬הראנו שלכל ‪ 1 , u  supp ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ .‬לכן‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪u, vi‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ is isotropic...‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪u, vi d   u  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1d   u ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪n1‬‬

‫מצד שני‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ is isotropic... n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪u, vi d   u    i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d  u ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vi   i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪u, vi‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫‪1/ n‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪GM  AM‬‬ ‫‪1 n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪    i ‬ולכן ‪ . vol  E    n‬מש"ל‪.‬‬
‫‪ i 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ , ‬לכן ‪i  1‬‬
‫‪n i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬
‫לכן‪ i  n :‬‬

‫פוזיציית שטח פנים מינימלי‬

‫הגדרה‪ .‬יהי ‪ . K  n0‬נאמר שהוא בפוזיציית שטח פנים מינימלי אם ‪. Sn  K   min Sn  AK ‬‬
‫‪ASLn‬‬

‫מתקיים‪ :‬לכל הגופים מנפח ‪ 2‬שנמצאים בפוזיציית שטח פנים מינימלי‪ Sn  K  ,‬מקסימלי עבור הקובייה‬
‫‪n‬‬
‫‪ 1 1‬‬
‫‪ .   , ‬לא נוכיח זאת; זה הוכח ע"י ‪.K. Ball‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬ע"י‪:‬‬ ‫‪n1‬‬
‫הגדרה‪ .‬בהינתן ‪ , K  n0‬נגדיר את ‪ -  K‬מידה על‬

‫‪ K W    x K : nK  x  W ‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ W  n1‬קבוצת בורל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מידת האוסדורף ‪- n  1‬מימדית על ‪. K‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ nK  x ‬כיוון הנורמל החיצוני ל‪ K -‬בנקודה ‪. x‬‬ ‫‪‬‬
‫ המידה הרגילה על הספירה (מידת‬-  B n .‫ מידה אטומית‬ K ‫ אז‬,‫ הוא פוליטופ‬K ‫ אם‬,‫לדוגמה‬
2

.)‫האר‬/‫האוסדורף‬/‫לבג‬
. K  n 1
    K   Sn  K  ,‫בנוסף‬

.)Petty( ‫משפט‬
. voln  K   1 ‫ עם‬K  n0 ‫יהי‬
n
.‫איזוטרופית‬   K ‫ המידה‬ ‫ בפוזיציית שטח פנים מינימלי‬K ‫אזי‬
Sn  K 
.‫הוכחה‬
.‫ בפוזיציית שטח פנים מינימלי‬K -‫ נניח ש‬:2 ‫כיוון‬
: A  SLn ‫ כאשר‬Sn  AK  -‫נמצא נוסחה ל‬

Sn  A  K   
 1

n1
Au d K  u 

.‫הסבר לנוסחה‬

B  x  u    Bx  B  u    Bx   B 1u   Bx   Au 
 

   

: B u   B 1u -‫הסבר לכך ש‬

  
B  z : z, u  0  Bz : z, u  0  w : B 1w, u  0  w : w, B 1u  0 

 Au  Au
" d K   " Bu,  d K  u 
 Au  Au
  Au  
 " d BK 
 
 "  d  K  u   Au 

  Au  

I  T
,  ‫ מתקיים לכן שלכל‬. A 
det  I   T 
1/ n
:‫ כלשהי ונבחר‬T   n
, n
 ‫ תהי‬,‫כעת‬
  Au d K  u   Sn  K 
n1

:‫ז"א‬
  I   T u  d u   S  K  det  I  T 
1/ n
K n
n1

:‫כעת‬
 I   T  u   u   Tu  1  2 Tu, u   2 Tu  1   Tu, u  O  2 
2 2

Tr T 
 det  I   T     O  2 
1/ n
 1
n
:‫לכן‬
  I   T  u  d  u   S  K     Tu , u d K  u    O    d  u 
2
K n K
n1 n1 n1

Tr T 
Sn  K  det1/ n  I   T   Sn  K   Sn  K    Sn  K  O  2 
n
‫ שווים בשני הצדדים נובע שיש שוויון במקדמים של‬ 0 ‫שוויון שמצאנו לעיל ומכך שהמקדמים של‬-‫ומהאי‬
‫ או לחילופין אפשר לחשוב על שני הצדדים‬,   0 ‫ וגם עבור‬  0 ‫שוויון נכון עבור‬-‫ (למשל כי האי‬ 1
:‫ כלומר‬,)...‫ את שוויון הנגזרות הראשונות‬  0 ‫שוויון ומההתלכדות עבור‬-‫ ולטעון מהאי‬ ‫כפונקציות של‬
Tr T 
 Tu, u d K  u   S n  K 
n1 n
d K  u 
 Tu , u  Tr T 
n1 Sn  K  / n

.‫ נניח שהמידה איזוטרופית‬:1 ‫כיוון‬

Sn  K 
Tr  B1  
Cauchy-Schwarz
Sn  BK    B1u d K  u    B1u, u d K  u  
n1 n1 n

 Sn  K  det  B 
1 1/ n
 Sn  K 
.‫מש"ל‬

Rogers & Shephard ‫ משפט‬.7

Brunn-Minkowski  2n 
2n vol  K   voln  K  K     voln  K 
n
 4n

.)‫ הוא סימפלקס (לא נוכיח זאת‬K ‫שוויון הופך לשוויון כאשר‬-‫והאי‬

1121-12-13

:9 ‫ בתרגיל‬39 ‫ נפתור את שאלה‬Rogers-Shephard ‫כהכנה להוכחת משפט‬

 .)‫ (יחסית קל להראות‬x  K  T  K   x  T    ,‫ ראשית‬.‫א‬

‫ הוא‬f ‫ ולכן התומך של‬int  K  T  -‫ שונה מאפס ב‬f  x   vol  K   x  T  

1/ n
,‫לכן‬

. int  K  T   K  T

:‫ קעורה על התומך שלה‬f .‫ב‬

f   x  1    y    f  x   1    f  y 
?


voln K    x  1    y  T     voln  K   x  T    1    voln  K   y  T  
1/ n ? 1/ n 1/ n

   
‫ ואז‬,  K   x  T   1    K   y  T  ‫ מכילה‬K   x  1    y  T -‫מספיק שנראה ש‬  
.Brunn-Minkowski-‫שוויון ינבע מ‬-‫האי‬
. w  K   y  T  , z  K   x  T  ‫ כאשר‬,‫ איבר בקבוצה השניה‬ z  1    w ‫ יהי‬,‫אכן‬
. K -‫ נמצאים ב‬z, w ‫ כי‬K -‫אז האיבר נמצא ב‬
‫ ולכן‬w  y  T -‫ ו‬z  x  T ,‫כן‬-‫כמו‬
T is convex
 z  1    w    x  T   1    y  T    x  1    y  T
.‫ג‬
 
vol  K   x  K   dx   vol  K   x  K   dx      y 
Fubini

 K x K  y  dy  dx 
K K n n
 n

   
  K  y    x K  y  dx  dy     xK  y  dx  dy 
n
 n
 K  n

 
    x  dx  dy   vol  y  K  dy   vol  K  dy  vol  K 
2
 yK
K n  K K

.Rogers-Shephard ‫הוכחת משפט‬

x
.    K  K  -‫ ) כך ש‬ 0,1 -‫ את המספר (ב‬  x  -‫ נסמן ב‬, x  0 ‫עבור‬
  x
).   x   x K K
-‫ ניתן לראות ש‬,‫(אם רוצים‬

: f ‫אז מהקעירות של‬

   x   0  1    x  
x
x
  x
 x 
f  x     x  f    1    x   f  0 
   x  
vol  K   x  K      x   0  1    x   vol  K 
1/ n 1/ n

: n ‫ אם נעשה אינטגרל על שני הצדדים בחזקת‬,39 ‫ מהשוויון בסעיף ג' בשאלה‬,‫לכן‬

 vol  K    1    x   vol  K  dx
2 n

K K

vol  K    1    x  
n
dx
K K
:‫כעת‬
1 1

 1    x     n 1  t  n 1  t 
n 1 n 1
dtdx   
n
dx  dxdt 
K K K K  x 0  xK  K :  x  t
1  
  n 1  t 
n 1

  dx  dt

0  xK  K :  x t 
‫ והאינטגרל הפנימי הוא‬, x  K  K :   x   t  t  K  K  ‫ מתקיים‬,   x   x K K
-‫ מכיוון ש‬,‫לכן‬
:‫ לכן‬. t vol  K  K 
n

1
vol  K   vol  K  K  n  1  t 
n 1 n
t dt
0

‫ ומתקיים‬,)‫ (פונקציית בטא‬  n, n  1 ‫האינטגרל האחרון הוא‬

  n    n  1  n  1!n!  n!n!  1/  2n 
n  n, n  1  n n
  2n  1  2n !  2n !  n 
.)Rogers-Shephard ‫שוויון‬-‫מש"ל (אי‬


‫ (האם צריך את‬.1-‫ ) שלהם הוא ב‬xdx ‫ מרכז המסה (הוקטור‬, K , L  n0 -‫ נניח ש‬.)‫טענה (הכללה‬
K
:‫התנאי הזה?) אזי‬
 2n 
voln  K  L  voln  K    L      voln  K  voln  L 
n

. L   K ‫ עם ההצבה‬Rogers-Shephard ‫שוויון‬-‫ מתקבל אי‬.‫הערה‬

.)Advances in Mathematics ,1222 ,‫טענה נוספת (מילמן ופז'ור‬

‫ אזי‬.1-‫ עם מרכז מסה ב‬K , L  n0 ‫יהיו‬
vol  K  vol  L   vol  K  L  vol  K    L  
:‫ נקבל‬L   K ‫ כאשר‬,‫בפרט‬
vol  K  K
vol  K    K     vol  
2
n
2

 x
2
:‫ מתקיים‬, 0     / 2 ‫ ולכל‬  0,   0 , d   e dx ,‫למעשה הם מראים שלכל מידה‬
 1   
  K   L      sin   K   cos   L   
1
K   L
  cos    sin   
.    / 4 ‫הניסוח לעיל מתקבל כשבוחרים‬
 ‫‪1121-11-12‬‬

‫נספח‪ :‬פתרון תרגילים (חזרה למבחן)‬

‫‪ A ‬סופית‪-‬מקומית‪."random tessellation" ,‬‬ ‫‪n‬‬

‫תרגיל ‪ :2‬יש‬

‫‪C  x, A  z ‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪: x  z  y  z , y  A‬‬
‫תא ‪ Voronoi‬שמשוייך ל‪. x -‬‬

‫כל תא סגור וקמור‪ :‬כחיתוך של חצאי מרחבים (סגורים) (מאונדקס ע"י ‪.) A‬‬ ‫‪‬‬
‫(לא השתמשנו בסופיות‪-‬המקומית של ‪). A‬‬

‫‪ , conv A ‬צ"ל ‪ C  x, A ‬חסומה ופוליהדרלית (פוליטופ)‪.‬‬ ‫‪n‬‬

‫בהינתן התנאי הנוסף‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חסימות‪ :‬אם תא לא חסום‪ ,‬אז יש קרן שלמה שמקורה ב‪( x -‬תרגיל ‪ ,3‬ומקמירות אפשר להניח‬
‫שהמקור הוא ‪ .) x‬בה"כ‪ x  0 ,‬והקרן בכיוון ‪. v‬‬
‫תהי ‪ z  n‬עם ‪. z, v  0‬‬
‫‪Large-enough t‬‬
‫‪z  tv  z  2t v, z  t 2 v‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אז ‪t 2 v‬‬
‫‪. conv A ‬‬ ‫‪n‬‬
‫נקבל סתירה לכך ש‪-‬‬

‫מכיוון ש‪ C  0, A -‬חסומה‪ ,‬היא מוכלת בכדור ‪ , RB2n‬לכן כל הנקודות ב‪" A \ 3RB2n -‬לא‬
‫משתתפות" בחיתוך (הגדרת ‪ C  0, A‬כחיתוך חצאי מרחבים)‪ .‬מכיוון שב‪ A  3RB2n -‬יש‬
‫מספר סופי של נקודות מכך ש‪ A -‬קומפקטית‪-‬מקומית‪ C  0, A ,‬חיתוך סופי של חצאי מרחבים‬
‫ולכן פוליהדרלית‪.‬‬

‫תרגיל ‪:22‬‬
‫שני פוליטופים הם איזומורפיים‪-‬חזק אם לכל כיוון ‪. dim P1  u   dim P2  u  , u‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫טענה מהכיתה‪ :‬אם ‪   ,   0‬ו‪( P  u   w  P u   P v  , w  u  v -‬בהנחה‬
‫‪.) P  u   P  v   ‬‬

‫[‪...‬אחרי קצת הסתבכות בסוף ויתרנו‪ ,‬השאלה לא תהיה במבחן]‬

‫תרגיל ‪:22‬‬
‫‪. u1 ,‬‬ ‫נסתכל על ‪ , S‬קבוצת פוליטופים פשוטים איזומורפיים חזק עם כיוונים ‪, um‬‬
‫‪‬‬
‫אז ‪ Si  P  ui  : P  S‬קבוצת פאות איזומורפיות‪-‬חזק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. ui1 , ui 2 ,‬‬ ‫נבחר ‪ , P  S‬ונסמן ‪ . Fi  P  ui ‬אז הכיוונים של ‪ Fi‬הם ‪, uimi‬‬
‫ולכל ‪ 1  k  mi‬מתקיים‪. Fi  uik   Fi  Fj  k  :‬‬
‫כעת‪:‬‬
 ‫נשים לב ש‪ ui , u j , uij ,ij -‬לא תלויים במחלקת השקילות מכיוון שהפוליטופים כולם איזומורפיים חזק‪.‬‬
‫‪ui cos ij  uij sin ij  u j‬‬
‫‪hi cos ij  hij sin ij  h j‬‬
‫‪hij   bij hi  cij h j ‬‬

‫‪ hP  u j  vol  Fi  ‬‬

‫‪1 m‬‬
‫‪vol  P  ‬‬ ‫‪induction‬‬
‫‪n j 1‬‬
‫תרגיל ‪12‬ד‪:‬‬
‫יש דוגמה נגדית‪ ,‬צריך לבחור שתי פונקציות לינאריות ואיכשהו זה יוצא‪.‬‬

‫תרגיל ‪21‬ג‪:‬‬
‫‪( M‬מ‪(-‬א))‪.‬‬‫‪ M  K   M  K ‬לכל ‪ RB   R  M  K  , j‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪j‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. M   K   n  R n n‬‬ ‫מ‪(-‬ב) נובע ש‪ vol  K   vol  K  -‬לכל ‪ , j‬ולכן מרציפות נפח‪ vol  K  ,‬‬
‫‪n‬‬
‫‪j‬‬

‫נובע אי‪-‬שוויון ‪.Urysohn‬‬

‫תרגיל ‪( 22‬פתרון של עמיר)‪:‬‬

‫הכיוון הקל‪ :‬מכפילים ב‪ x -‬פנימית בשני הצדדים וזה יוצא‪.‬‬
‫‪. f  x  :‬‬‫‪‬‬‫הכיוון הקשה‪ :‬נסמן ‪i x, ui ui‬‬
‫‪. f  x, x  x‬‬
‫‪2‬‬
‫לכל ‪, x‬‬

‫כעת‪ f ,‬סימטרית (מהגדרתה) וחיובית לחלוטין‪ ,‬ואם ‪ ‬ערך עצמי של ‪ f‬אז ‪ v  v, v  v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ולכן ‪ .   1‬מכך שכל הערכים העצמיים הם ‪ f  x   x ,2‬לכל ‪. x‬‬

‫תרגיל ‪:12‬‬
‫צ"ל‪ :‬אם ‪ A, B‬קמורות אז ‪. relint  A  relint  B   relint  A  B ‬‬
‫כיוון ‪ ‬קל יחסית‪ .‬נוכיח את ‪: ‬‬

‫קודם נראה שהסגורים שווים‪. relint A  relint B  relint  A  B  :‬‬

‫‪ ‬מיידי (תת‪-‬קבוצה)‪.‬‬
‫‪ : ‬אם ‪ c  relint  A  B   A  B‬אז ‪. an  A, bn  B , c  lim  an  bn ‬‬
‫‪n ‬‬

‫אבל לכל נקודה ב‪ A -‬אפשר להתקרב עם נקודות מ‪. relint A -‬‬

 1 1
. bn  bn  , an  an  -‫ כך ש‬bn  relint B -‫ ו‬an  relint A ‫ יש‬,‫כלומר‬
n n
. c  relint A  relint B ‫ ולכן‬, c  lim  an  bn  ‫לכן‬
n 

,‫ בצד ימין‬:‫ לשני הצדדים‬relint ‫ נקח‬,‫כעת‬


relint relint  A  B   relint  A  B  
,‫ובצד שמאל‬
 
relint relint  A  relint  B   relint  relint  A  relint  B    relint  A  relint  B 
.‫מש"ל‬

:11 ‫תרגיל‬
: p ‫טרנספורם לז'נדר של נורמה בחזקת‬

    y   sup  x, y  x   sup sup t

p

x n
p

u n1 t 0
x, y  t p u
p

, p  2 ‫כאשר‬
 sup sup t u, y  t 2 u
u n1 t
 2

u, y
 u, y  2t u  0
2
t 2
2u
2 2 2
u, y 1 u, y 1 u
 sup 2
 sup 2
 sup ,y 
u n1
4u 4 u n1 u 4 u n1 uK
K

1 1
  1
u 
 2 2
 sup x, y  
2
u K K
4 xK 4 4

, p  1 ‫כאשר‬

u n1 t 0

 sup sup t u, y  t u
2
  sup t  sup
t 0 u n1
  0 u, u, y  u
u, y  u   
  otherwise
 T

‫כאשר‬
T   y : u, y  u K
, u  n 1


 u n 1


 y : , y  1, u   K

 uK 


:21 ‫תרגיל‬
‫קעורה אז‬-‫ לוג‬f -‫ ו‬f  ax   a f  x  ‫צ"ל שאם‬
p
.‫ קעורה‬f 1/ p

.2-‫ וזו הומוגנית‬,‫קעורה‬-‫ לוג‬f 1/ p ‫קעורה אז גם‬-‫ לוג‬f ‫ כי אם‬p  1 ‫בה"כ‬

.‫ קעורה‬f ‫קעורה אז‬-‫ הומוגנית ולוג‬f ‫ צ"ל שאם‬,‫כלומר‬
:‫ מספיק להוכיח‬,‫ הומוגנית‬f -‫מכיוון ש‬
 f  x  y  f  x  f  y
:‫מספיק להוכיח‬
 x y 
f     1
 f  x   f  y  f  x   f  y  
f  x f  y
 x f  x y f  y   x  f  x  f  y   y  f  x  f  y 
f       f   f   1
 f  x  f  y f  x f  x  f  y  f  y    f  x   f  y 

:22 ‫תרגיל‬
 
. Su K j  Su K   B , j  j0 ‫ כך שלכל‬j0 ‫ קיים‬  0 ‫ צ"ל שלכל‬, K j  K ‫אם‬
n
2

.‫ או לא‬u  AffineSpan K :‫מחלקים לשני מקרים‬

. Su K j  Pu K j    ,   u -‫ ו‬, u  ‫ אז הסימטריזציות הן הטלות על‬,‫אם לא‬
  
-‫ עדיין שואפות ל‬, K j  conv  K j , K  :‫משהו שאפשר לעשות הוא להגדיל את הקבוצות השואפות‬
 j j 
.‫ ולכן יותר נוח לעבוד עם זה‬,‫ אבל יורדות‬K
:‫אפשר לחלק את הכדור לשני חלקים‬
E
 1     K   B2E

K B  K B B
n
2
E
2 2

Su K j  Su  K   B2n   Su K   B2E  Su K   B2n



:12 ‫תרגיל‬
. h ‫ ולקבל פונקציה קמורה‬g ‫ אפשר להוסיף פונקציה קמורה‬f ‫מספיק להוכיח שלכל פונקציה‬
. H f  R  Id  0 -‫ ) כך ש‬f ‫ של‬Hessian-‫ (הערך המוחלט של הערך העצמי המינימלי של ה‬R ‫קיים‬
, hT  u   R u ‫ ואז‬, T  RB2n ‫אז בוחרים‬
0 
 
 R 
 2 hT  u  
 
 
 R