‫חשבון אינפיניטסימלי ‪3‬‬

‫מההרצאות של פרופ' מרק אגרנובסקי‬

‫חשבון אינפיניטסימלי ‪88-032 3‬‬
‫סמסטר א' התשעד‬
‫הקליד וערך‪ :‬בנימין לוין‬
 ‫ב"ה‬

‫פרק ‪4 ......................................................................................................................................................................1‬‬
‫מרחב 𝒏‪4 ............................................................................................................................................................ ℝ‬‬
‫גאומטריה ב𝒏‪5 .................................................................................................................................................... ℝ‬‬
‫מכפילה פנימית ‪5 ..................................................................................................................................................‬‬
‫מכפלה פנימית סטנדרטית ב𝑛‪5 .............................................................................................................................ℝ‬‬
‫אי שוויון קושי ‪5 ...................................................................................................................................................‬‬
‫זווית ‪5 ................................................................................................................................................................‬‬
‫נורמה ‪6 ..............................................................................................................................................................‬‬
‫נורמה אוקלידית ‪6 .................................................................................................................................................‬‬
‫אי שוויון קושי ‪6 ...................................................................................................................................................‬‬
‫נורמות ב𝑛‪6 ..................................................................................................................................................... ℝ‬‬
‫משפט (אי שוויון של ‪7 .............................................................................................................................. )Young‬‬
‫משפט (אי שוויון של ‪7 ............................................................................................................................. )Holder‬‬
‫טופולוגיה ב𝒏‪8 ..................................................................................................................................................... ℝ‬‬
‫מרחק‪8 ...............................................................................................................................................................‬‬
‫כדור ‪8 ................................................................................................................................................................‬‬
‫כדורים ‪9 .................................................................................................................................................................‬‬
‫אי שוויון משולש ‪11 ..............................................................................................................................................‬‬
‫אלגברה ליניארית ‪11 .................................................................................................................................................‬‬
‫בסיס ‪11 .............................................................................................................................................................‬‬
‫מרחבים אפינים (מישוריים‪11 ............................................................................................................. )affine spaces ,‬‬
‫מישור אפיני על ‪11 ............................................................................................................................ Hyperplane‬‬
‫קו ישר ב𝑛‪11 ................................................................................................................................................... ℝ‬‬
‫גבול של סדרה ‪14 .....................................................................................................................................................‬‬
‫למה ‪15 ................................................................................................................................ Balzano Weirtrass‬‬
‫גבול של פונקציה ‪17 .................................................................................................................................................‬‬
‫גבול לפי ‪18 .................................................................................................................................................. Heine‬‬
‫גבול של פונקצית הרכבה ‪19 .......................................................................................................................................‬‬
‫גבול של צמצום ‪11 ...................................................................................................................................................‬‬
‫גבול מחוזרר ‪11 .............................................................................................................................. Iterated limit‬‬
‫מבחן קושי של קיום גבול ‪13 .......................................................................................................................................‬‬
‫קואורדינטות קוטביות (פולריות) ‪14 .............................................................................................................................‬‬
‫פונקציות רציפות ב𝒏‪15 ......................................................................................................................................... ℝ‬‬
‫משפט של 𝑠𝑠𝑎𝑟𝑡𝑠𝑟𝑒𝑖𝑒𝑊 על 𝑥𝑎𝑚 ‪16 ......................................................................................................... 𝑚𝑖𝑛 ,‬‬
‫רציפות במידה שווה ‪18 ..............................................................................................................................................‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משפט 𝑟𝑜𝑡𝑛𝑎𝐶‪18 ...............................................................................................................................................‬‬

‫גזירות ב𝑛‪19 ........................................................................................................................................................... ℝ‬‬
‫נורמה של אופרטור ‪19 ..........................................................................................................................................‬‬
‫אי שוויון נורמטיבי ‪19 ...........................................................................................................................................‬‬
‫גזירות ודיפרנציאל ‪31 ...........................................................................................................................................‬‬
‫למה ‪31 .................................................................................................................................................... B.-W.‬‬
‫נגזרת חלקית ‪33 .......................................................................................................................................................‬‬
‫יחס בין דפר' לבין נגזרת חלקית‪35 ...............................................................................................................................‬‬
‫מטריצה של ‪36 ......................................................................................................................................... Jacobi‬‬
‫נגזרת מכוונת ונגזרת לפי וקטור ‪39 ..............................................................................................................................‬‬
‫נגזרת מכוונת ‪41 ....................................................................................................................directional derivative‬‬
‫דיפרנציאליות ‪43 ..................................................................................................................................................‬‬
‫משפט (תנאי מספיק לדיפ') ‪44 .................................................................................................................................‬‬
‫משמעות גאומטרית של גזירות מישור משיק ‪47 ..............................................................................................................‬‬
‫מישור משיק ‪47 ...................................................................................................................................................‬‬
‫גרף של 𝑓‪47 ......................................................................................................................................................:‬‬
‫משוואה של מישור משיק ‪48 ...................................................................................................................................‬‬
‫דיפרנציאל של פונקציית הרכבה ‪49 ..............................................................................................................................‬‬
‫משפט (כלל השרשרת) ‪49 ......................................................................................................................................‬‬
‫נוסחה למטריצת יעקובי ‪51 .....................................................................................................................................‬‬
‫כלל שרשרת לנגזרות ‪51 ........................................................................................................................................‬‬
‫נגזרות חלקיות מסדר גבוה ‪51 .....................................................................................................................................‬‬
‫מולטי אינדקסים ‪54 ...................................................................................................................................................‬‬
‫דיפרנציאל מסדר גבוה‪54 ...........................................................................................................................................‬‬
‫בינום של ניוטון מוכלל ‪54 ......................................................................................................................................‬‬
‫נוסחה סימבולית‪57 ...............................................................................................................................................‬‬
‫נוסחאות טיילור ‪57 ...................................................................................................................................................‬‬
‫נוסחת טיילור עם שארית בצורת לאגרנז' ‪57 ...............................................................................................................‬‬
‫משפט על ערך ממוצע‪59 ........................................................................................................................................‬‬
‫אומדן שארית בנוסחת טיילור‪59 ..................................................................................................................................‬‬
‫נוסחת טיילור עם שארית בצורה ‪61 ................................................................................................................... Peano‬‬
‫טור טיילור‪64 ..........................................................................................................................................................‬‬
‫קיצונים מקומיים ‪65 ..................................................................................................................................................‬‬
‫תנאי הכרחי לקיצון מקומי ‪66 ..................................................................................................................................‬‬
‫תנאי מספיק לקיצון מקומי ‪67 ..................................................................................................................................‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תבניות ריבועיות ‪67 ...................................................................................................................... Quadratic Forms‬‬

‫מחקר לסימן של מטריצה או תבנית ריבועית ‪69 ..............................................................................................................‬‬
‫מטריצה אורטוגונלית ‪69 ........................................................................................................................................‬‬
‫קריטריון של 𝑟𝑒𝑡𝑠𝑒𝑣𝑙𝑖𝑆 ‪71 ..................................................................................................................................‬‬
‫דיפרנציאל שני ‪71 ....................................................................................................................................................‬‬
‫פונקציה סתומה ‪75 ....................................................................................................................... Implicit Function‬‬
‫גזירות של פונקציה סתומה ‪78 .................................................................................................................................‬‬
‫משפט על פונ' סתומה כללית ‪79 ...................................................................................................................................‬‬
‫כלל שרשרת‪81 .................................................................................................................................................. :‬‬
‫משפט על פונקציה הפוכה ‪83 ........................................................................................................... Inverse Function‬‬
‫מטריצת יעקובי על פונ' הפוכה ‪84 ................................................................................................................................‬‬
‫משטחים דיפרנציאלים ב𝒏‪86 .................................................................................................................................. ℝ‬‬
‫הרצאות ‪87.........................................................................................................................................................19-15‬‬

‫‪3‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪1‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫)𝑧 ‪𝑡 = 𝑓(𝑥, 𝑦,‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫})𝑦 ‪Γ𝑓 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧 ∶ 𝑧 = 𝑓(𝑥,‬‬

‫)) 𝑛𝑥 ‪𝑓(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ) = (𝑓1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ), … , 𝑓𝑚 (𝑥1 , … ,‬‬

‫פרק ‪1‬‬
‫מרחב 𝒏‪ℝ‬‬
‫}𝑛 ‪ℝ𝑛 = ℝ × … × ℝ = {(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ) ∶ 𝑥𝑖 ∈ ℝ, 𝑖 = 1, … ,‬‬
‫}‪ℝ2 = {(𝑥, 𝑦): 𝑥, 𝑦 ∈ ℝ‬‬
‫}‪ℝ3 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧): 𝑥, 𝑦, 𝑧 ∈ ℝ‬‬

‫הגדרה‬
‫‪ ℝ𝑛∈ℕ‬הוא מרחב ליניארי מעל ‪.ℝ‬‬
‫) 𝑛𝑦 ‪𝑥 = (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ), 𝑦 = (𝑦1 , … ,‬‬
‫) 𝑛𝑦 ‪𝑥 + 𝑦 = (𝑥1 + 𝑦1 , … , 𝑥𝑛 +‬‬
‫) 𝑛𝑥𝜆 ‪∀𝜆 ∈ ℝ 𝜆𝑥 = (𝜆𝑥1 , … ,‬‬

‫תכונות‬
‫אסוציאטיביות 𝑥 ‪𝑥 + 𝑦 = 𝑦 +‬‬
‫קומוטטיביות 𝑧 ‪𝑥 + (𝑦 + 𝑧) = (𝑥 + 𝑦) +‬‬
‫𝑦𝜆 ‪𝜆(𝑥 + 𝑦) = 𝜆𝑥 +‬‬
‫)𝑥𝜇(𝜆 = 𝑥)𝜇𝜆(‬
‫)‪∃0 = (0, … ,0‬‬
‫) 𝑛𝑥‪𝑥 + 0 = 0 + 𝑥 = 𝑥, −𝑥 = (−𝑥1 , … , −‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ב"ה‬

‫גאומטריה ב 𝒏‪ℝ‬‬
‫מכפלה פנימית‬
‫‪〈𝑥, 𝑦〉 ∈ ℝ‬‬
‫‪〈𝑥, 𝑦 + 𝑧〉 = 〈𝑥, 𝑦〉 + 〈𝑥, 𝑧〉 )1‬‬
‫‪〈𝑥, 𝑦〉 = 〈𝑦, 𝑥〉 )2‬‬
‫‪𝜆〈𝑥, 𝑦〉 = 〈𝜆𝑥, 𝜆𝑦〉 )3‬‬
‫‪〈𝑥, 𝑥〉 = 0 ⇔ 𝑥 = 0 )4‬‬
‫‪〈𝑥, 𝑥〉 ≥ 0‬‬

‫מכפלה פנימית סטנדרטית ב 𝒏‪ℝ‬‬

‫𝑛‬

‫𝑖𝑦 𝑖𝑥 ∑ = 〉𝑦 ‪〈𝑥,‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫אי שוויון קושי‬

‫〉𝑦 ‪∀𝑥, 𝑦 ∈ ℝ𝑛 ∶ |〈𝑥, 𝑦〉| ≤ √〈𝑥, 𝑥〉√〈𝑦,‬‬

‫יש שוויון אם"ם 𝑦 ‪ 𝑥,‬ת"ל‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫‪∀𝜆 ∈ ℝ: 𝜑(𝜆) ≔ 〈𝑦 − 𝜆𝑥, 𝑦 − 𝜆𝑦〉 = 〈𝑦, 𝑦〉 − 2𝜆〈𝑥, 𝑦〉 + 𝜆2 〈𝑥, 𝑥〉 ≥ 0‬‬
‫‪𝜑(𝜆) ≥ 0 ⇔ Δ = 𝑏2 − 4𝑎𝑐 ≤ 0‬‬
‫‪Δ = 4〈𝑥, 𝑦〉2 − 4〈𝑥, 𝑥〉〈𝑦, 𝑦〉 ≤ 0‬‬
‫〉𝑦 ‪〈𝑥, 𝑦〉2 ≤ 〈𝑥, 𝑥〉〈𝑦,‬‬

‫זווית‬
‫𝑛‬
‫}‪𝑥, 𝑦 ∈ ℝ \{0‬‬
‫〉𝑦‪〈𝑥,‬‬
‫לפי אי שוויון קושי‬ ‫≤ ‪−1‬‬ ‫‪≤1‬‬
‫〉𝑦‪√〈𝑥,𝑥〉√〈𝑦,‬‬

‫〉𝑦 ‪〈𝑥,‬‬
‫= 𝜑𝑠𝑜𝑐 ∶ ]‪∃φ ∈ [0, π‬‬
‫〉𝑦 ‪√〈𝑥, 𝑥〉√〈𝑦,‬‬
‫̂‬
‫‪𝜑 ≔ 〈𝑥,‬‬ ‫〉𝑦‬
‫𝜑𝑠𝑜𝑐〉𝑦 ‪〈𝑥, 𝑦〉 = √〈𝑥, 𝑥〉√〈𝑦,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ב"ה‬

‫נורמה‬
‫||𝑥||‬
‫מקיים‪:‬‬
‫‪||𝑥|| ≥ 0 )1‬‬
‫𝑥 = 𝑥 ⇔ ‪||𝑥|| = 0‬‬
‫‪||𝑎𝑥|| = |𝑎|||𝑥|| )1‬‬
‫‪||𝑥 + 𝑦|| ≤ ||𝑥|| + ||𝑦|| )3‬‬

‫נורמה אוקלידית‬
‫𝑛‬

‫𝑖𝑦 𝑖𝑥 ∑ = 〉𝑦 ‪〈𝑥,‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫≔ ||𝑥||‬ ‫‪√𝑥12‬‬ ‫〉𝑥 ‪+ ⋯ + 𝑥𝑛2 = √〈𝑥,‬‬

‫אי שוויון קושי‬

‫||𝑦||||𝑥|| ≤ |〉𝑦 ‪|〈𝑥,‬‬

‫||𝑦|| ‪||𝑥 + 𝑦|| ≤ ||𝑥|| +‬‬

‫הוכחה‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)||𝑦|| ‪||𝑥 + 𝑦|| = 〈𝑥 + 𝑦, 𝑥 + 𝑦〉 = 〈𝑥, 𝑥〉 + 2〈𝑥, 𝑦〉 + 〈𝑦, 𝑦〉 ≤ ||𝑥|| + 2||𝑥||||𝑦|| + ||𝑦|| = (||𝑥|| +‬‬
‫||𝑦|| ‪||𝑥 + 𝑦|| ≤ ||𝑥|| +‬‬

‫נורמות ב 𝒏‪ℝ‬‬
‫| 𝑛𝑥| ‪||𝑥||1 = |𝑥1 | + ⋯ +‬‬
‫}| 𝑛𝑥| ‪||𝑥||∞ ≔ max{|𝑥1 |, … ,‬‬

‫𝐩𝐥‪-‬נורמה‬
‫‪𝑥 = (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ) 𝑝 ≥ 1‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑝) 𝑝| 𝑛𝑥| ‪||𝑥||𝑝 = (|𝑥1 |𝑝 + ⋯ +‬‬

‫תרגיל בית‬
‫∞||𝑥|| = 𝑝||𝑥|| ‪∀𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ lim‬‬
‫∞→𝑝‬

‫משפט‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑝) 𝑝| 𝑛𝑥| ‪ ||𝑥||𝑝 = (|𝑥1 |𝑝 + ⋯ +‬נורמה‬

‫הוכחה‬
‫‪||𝑥||𝑝 ≥ 0‬‬
‫‪||𝑥||𝑝 ⇔ ||𝑥||𝑝 = 0‬‬
‫𝑝||𝑥|||𝜆| = 𝑝||𝑥𝜆||‬

‫נשאר להוכיח אי שוויון המשולש‪:‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ב"ה‬

‫אי שוויון משולש‪ :‬אי שוויון של ‪Minkowski‬‬

‫משפט (אי שוויון של ‪)Young‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 𝑝, 𝑞 ≥ 1‬נקראים צמודים אם ‪. + = 1‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬

‫עבור 𝑞 ‪ 𝑝,‬כאלה מתקיים‪:‬‬

‫𝑞𝑏 𝑝𝑎‬
‫≤ 𝑏𝑎 ∶ ‪∀𝑎, 𝑏 > 0‬‬ ‫‪+‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬

‫הוכחה‬
‫𝑥 𝑒 = )𝑥(‪ – φ‬קמורה (קעורה למעלה)‬
‫‪𝜑 ′′ (𝑥) = 𝑒 𝑥 > 0‬‬
‫אי שוויון ינסן‪:‬‬
‫)𝑦(𝜑)𝑡 ‪𝜑(𝑡𝑥 + (1 − 𝑡)𝑦) ≤ 𝑡𝜑(𝑥) + (1 −‬‬
‫𝑦 𝑒)𝑡 ‪𝑒 𝑡𝑥+(1−𝑡)𝑦 ≤ 𝑡𝑒 𝑥 + (1 −‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= 𝑡{‬ ‫} = 𝑡 ‪,1 −‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬
‫𝑏 ‪𝑥 = 𝑝 ln 𝑎 , 𝑦 = 𝑞 ln‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)𝑏(𝑛𝑙𝑞 ‪1 𝑝𝑙𝑛(𝑎) 1‬‬
‫)𝑏(𝑛𝑙𝑞 ‪∗𝑝𝑙𝑛(𝑎)+‬‬
‫𝑝𝑒‬ ‫𝑞‬ ‫≤‬ ‫𝑒‬ ‫𝑒 ‪+‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬
‫𝑞 ‪1 𝑝 1‬‬
‫≤ 𝑏𝑎‬ ‫𝑏 ‪𝑎 +‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬

‫משפט (אי שוויון של ‪)Holder‬‬

‫𝑛‪𝑥, 𝑦 ∈ ℝ‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪+ =1‬‬
‫𝑞 𝑝‬
‫אזי‪:‬‬
‫𝑛‬

‫𝑞||𝑦|| 𝑝||𝑥|| ≤ | 𝑖𝑦 𝑖𝑥|∑‬

‫‪𝑖=1‬‬

‫הוכחה‬
‫אם ‪ 𝑥 = 0 ∨ 𝑦 = 0‬ברור‪ ,‬נניח שלא‪.‬‬
‫‪ ||𝑥||𝑝 = ||𝑦||𝑞 = 1 )1‬אזי‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫𝑝| 𝑖𝑦| 𝑝| 𝑖𝑥|‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫( ∑ ≤ | 𝑖𝑦 𝑖𝑥|∑‬ ‫‪+‬‬ ‫‪) = ∑|𝑥𝑖 |𝑝 + ∑|𝑦𝑖 |𝑞 = + = 1‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬ ‫𝑝‬ ‫𝑞‬ ‫𝑞 𝑝‬
‫‪𝑖=1‬‬ ‫‪𝑖=1‬‬
‫‪ )1‬אחרת ננרמל את הווקטורים‪:‬‬
‫‪′‬‬
‫𝑥‬ ‫‪′‬‬
‫𝑦‬
‫≔ 𝑥‬ ‫= 𝑦‪,‬‬
‫𝑝||𝑥||‬ ‫𝑞||𝑥||‬

‫‪∑ |𝑥𝑖′ 𝑦𝑖′ | ≤ 1‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ב"ה‬

‫| 𝑖𝑦|| 𝑖𝑥|‬
‫∑‬ ‫‪≤1‬‬
‫𝑞||𝑦|| 𝑝||𝑥||‬

‫𝑞||𝑦|| 𝑝||𝑥|| ≤ | 𝑖𝑦 𝑖𝑥|∑‬

‫הוכחה של אי שוויון מינקובסקי‬

‫𝑝||𝑦|| ‪||𝑥 + 𝑦||𝑝 ≤ ||𝑥||𝑝 +‬‬

‫הוכחה‬
‫‪1 1‬‬ ‫𝑝‬
‫=𝑞⇒‪+ =1‬‬
‫𝑞 𝑝‬ ‫‪𝑝−1‬‬
‫𝑛‬
‫𝑝‬
‫‪||𝑥 + 𝑦||𝑝 = ∑|𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 |𝑝 = ∑|𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 ||𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 |𝑝−1 ≤ ∑|𝑥𝑖 ||𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 |𝑝−1 + ∑|𝑦𝑖 ||𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 |𝑝−1‬‬
‫‪𝑖=1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑝‬ ‫𝑞‬ ‫𝑝‬ ‫𝑞‬
‫) )‪≤ {𝐻𝑜𝑙𝑑𝑒𝑟} ≤ (∑|𝑥𝑖 |𝑝 ) (∑|𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 |𝑞(𝑝−1) ) + (∑|𝑦𝑖 |𝑝 ) (∑|𝑥𝑖 + 𝑦𝑖 |𝑞(𝑝−1‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑝‬ ‫‪1−‬‬
‫𝑝‬
‫) 𝑝| 𝑖𝑦 ‪||𝑥 + 𝑦|| ≤ (||𝑥||𝑝 + ||𝑦||𝑝 ) (∑|𝑥𝑖 +‬‬

‫אבל‬
‫‪𝑝−1‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝑛‬ ‫𝑝‬
‫‪1−‬‬ ‫‪𝑝−1‬‬
‫𝑝‬
‫) 𝑝| 𝑖𝑦 ‪(∑|𝑥𝑖 +‬‬ ‫) 𝑝| 𝑖𝑦 ‪= (∑|𝑥𝑖 +‬‬ ‫𝑝||𝑦 ‪= ||𝑥 +‬‬
‫‪𝑖=1‬‬
‫𝑝‬ ‫‪𝑝−1‬‬
‫𝑝||𝑦 ‪||𝑥 + 𝑦||𝑝 ≤ (||𝑥||𝑝 + ||𝑦||𝑝 ) ||𝑥 +‬‬ ‫ולכן‬

‫𝑝||𝑦|| ‪||𝑥 + 𝑦||𝑝 ≤ ||𝑥||𝑝 +‬‬

‫טופולוגיה ב 𝒏‪ℝ‬‬
‫מרחק‬
‫||𝑥|| נורמה‪ ,‬אזי ||𝑦 ‪ 𝜌(𝑥, 𝑦) ≔ ||𝑥 −‬מטריקה‬

‫כדור‬
‫}𝑟 < ||𝑎 ‪𝐵(𝑎, 𝑟) ≔ {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝜌(𝑎, 𝑥) < 𝑟} = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥 −‬‬
‫𝑎 מרכז‪ 𝑟 ,‬רדיוס‬

‫‪8‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪1‬‬
‫כדורים‬
‫‪𝑎 ∈ ℝ𝑛 , 𝑟 > 0‬‬
‫כדור פתוח‪𝐵(𝑎, 𝑟) = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥 − 𝑎|| < 𝑟} :‬‬
‫כדור סגור‪𝐵̅(𝑎, 𝑟) = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥 − 𝑎|| ≤ 𝑟} :‬‬
‫ספרה‪𝑆(𝑎, 𝑟) = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥 − 𝑎|| = 𝑟} :‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‬
‫יהי ||| ||| || || נורמות‪ ,‬נאמר כי|| ||~|| || (שקולות) אם קיים ‪ 𝑘, 𝐾 > 0‬כך שלכל ‪ 𝑥 ∈ ℝ‬מתקיים‬

‫|||𝑥||| 𝐾 ≤ ||𝑥|| ≤ |||𝑥||| 𝑘‬

‫הערה‬
‫𝜖𝐾 ≤ ||𝑎 ‪|||𝑥 − 𝑎||| < 𝜖 ⇒ ||𝑥 −‬‬
‫)𝜖𝐾 ‪𝑥 ∈ 𝐵2 (𝑎, 𝜖) ⇒ 𝑥 ∈ 𝐵1 (𝑎,‬‬

‫דוגמא‬
‫∞||𝑥||𝑛√ = | 𝑖𝑥|‪||𝑥||2 = √𝑥12 + ⋯ + 𝑥𝑛2 ≤ √𝑛 max‬‬

‫‪||𝑥||∞ = max|𝑥𝑖 | ≤ √𝑥12 + ⋯ + 𝑥𝑛2 = ||𝑥||2‬‬

‫𝑛√ = 𝐾 ‪||𝑥||∞ ≤ ||𝑥||2 ≤ √𝑛||𝑥||∞ , 𝑘 = 1,‬‬
‫∞|| ||~‪|| ||2‬‬

‫משפט‬
‫𝑛‬
‫כל שתי נורמות ||| ||| ‪ || ||,‬ב ‪ ℝ‬שקולות‪.‬‬

‫הגדרה‬
‫הקבוצה 𝑛‪ 𝐴 ⊂ ℝ‬תיקרא חסומה אם קיים ‪ 𝑀 ≥ 0‬כך 𝑀 ≤ ||𝑥|| 𝐴 ∈ 𝑥∀‬
‫)𝑀 ‪𝐴 ⊆ 𝐵̅(0,‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‪ 𝑎 ∈ 𝑈 .𝑈 ⊆ ℝ‬תיקרא נקודה פנימית אם 𝑈 ⊂ )𝜖 ‪∃𝜖: 𝐵(𝑎,‬‬
‫∘‬ ‫∘‬
‫{כל נק' פנימית של ‪ - 𝑈 =}U‬פנים (𝑈𝑡𝑛𝑖 = 𝑈)‪.‬‬

‫הגדרה‬
‫∘‬
‫𝑛‪ 𝑈 ⊆ ℝ‬תקרא קבוצה פתוחה אם 𝑈 = 𝑈‬
‫‪ U‬פתוחה ⇔ כל נקודה פנימית 𝑈 ∈ 𝑎 היא פנימית‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫)‪𝑛 = 1, 𝑈 = (1,2‬‬

‫‪9‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הגדרה‬
‫)𝜖 ‪ 𝐵(𝑎,‬תקרא 𝜖‪-‬סביבה של 𝑎‪.‬‬
‫אם 𝑛‪ 𝑈 ⊂ ℝ‬קבוצה פתוחה כך ש𝑈 ∈ 𝑎 אזי ‪ U‬סביבה של 𝑎‪.‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‪ 𝐹 ⊆ ℝ‬נקראת קבוצה סגורה אם 𝐹\ 𝑛‪ ℝ‬היא קבוצה פתוחה‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫‪[0,1] ∈ ℝ2‬‬

‫תרגיל‬
‫)𝑟 ‪ 𝐵(𝑎,‬קבוצה פתוחה‪ 𝐵̅(𝑎, 𝑟) ,‬קבוצה סגורה‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫)𝑟 ‪𝑈 = 𝐵(𝑎,‬‬
‫‪𝜖 = 𝑟 − ||𝑥0 − 𝑎|| > 0‬‬
‫𝜖 < || ‪𝑥 ∈ 𝐵(𝑥0 , 𝜖) ⇒ ||𝑥 − 𝑥0‬‬
‫𝑟 = ||𝑎 ‪||𝑥 − 𝑎|| = ||(𝑥 − 𝑥0 ) + (𝑥0 − 𝑎)|| ≤ ||𝑥 − 𝑥0 || + ||𝑥0 − 𝑎|| < 𝜖 + ||𝑥0 −‬‬
‫כלומר )𝑟 ‪ 𝑥 ∈ 𝐵(𝑎,‬ולכן )𝑟 ‪.𝐵(𝑥0 , 𝜖) ⊂ 𝐵(𝑎,‬‬

‫)𝑟 ‪ 𝐵̅(𝑎,‬סגור אם"ם )𝑟 ‪ ℝ𝑛 − 𝐵̅(𝑎,‬פתוחה‪.‬‬

‫}𝑟 > ||𝑎 ‪ℝ𝑛 − 𝐵̅(𝑎, 𝑟) = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥 −‬‬
‫)𝑟 ‪𝑥0 ∈ ℝ𝑛 − 𝐵̅(𝑎,‬‬
‫𝑟 ‪0 < 𝜖 < ||𝑥0 − 𝑎|| −‬‬
‫)𝑟 ‪𝐵(𝑥0 , 𝜖) ⊂ ℝ𝑛 − 𝐵̅(𝑎,‬‬

‫אי שוויון משולש‬

‫𝑛‬
‫||𝑦|| ‪∀𝑥, 𝑦 ∈ ℝ ∶ |||𝑥|| − ||𝑦||| ≤ ||𝑥 − 𝑦|| ≤ ||𝑥|| +‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‪ 𝑝 ∈ ℝ𝑛 .𝐹 ⊆ ℝ‬נקודת הצטברות אם 𝜙 ≠ 𝐹 ∩ )𝜖 ‪.∀𝜖 > 0 ∶ 𝐵(𝑝,‬‬

‫דוגמא‬
‫)‪𝐹 = [0,1‬‬
‫נקודות ההצטברות הם ]‪.[0,1‬‬

‫הגדרה‬
‫תהי 𝑛‪𝐹 ⊆ ℝ‬‬
‫}כל נקודות הצטברות של 𝐹{ = ̅𝐹‬
‫̅𝐹‪-‬סגור של 𝐹‪.‬‬
‫̅𝐹 ⊆ 𝐹‬

‫משפט‬
‫‪-F‬סגורה אם"ם ̅𝐹 = 𝐹‬

‫‪11‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הוכחה‬
‫נניח ש 𝐹‪-‬סגורה‪.‬‬
‫𝐹 ‪ ℝ𝑛 −‬פתוחה‪.‬‬
‫̅𝐹 ∈ 𝑝‪ .‬נניח בשלילה כי 𝐹 ∉ 𝑝‪ ,‬אזי 𝐹 ‪ 𝑝 ∈ ℝ𝑛 −‬ולכן 𝐹 ‪∃𝜖 > 0 ∶ 𝐵(𝑝, 𝜖) ⊂ ℝ𝑛 −‬‬
‫𝜙 = 𝐹 ∩ )𝜖 ‪ 𝐵(𝑝,‬ולכן ̅𝐹 ∉ 𝑝 בסתירה וכלן ̅𝐹 = 𝐹‪.‬‬
‫הכיוון השני דומה‪.‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‬
‫אם הקבוצה ‪ 𝐹 ⊆ ℝ‬היא‬
‫‪ 𝐹 )1‬חסומה‬
‫‪ 𝐹 )1‬סגורה‬
‫אזי 𝐹 קומפקטית‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫‪ 𝐹 = [1, ∞) )1‬לא חסומה ולכן לא קומפקט‪.‬‬
‫‪ 𝐹 = (0,1) )1‬לא קומפקט‪.‬‬
‫‪ F = [1,2] ∪ [3,4] )3‬קומפקטי‪.‬‬

‫אלגברה ליניארית‬
‫𝑛‪ 𝑋0 ⊆ ℝ‬תת מרחב ליניארי אם"ם‪:‬‬
‫‪∀𝑥, 𝑦 ∈ ℝ𝑛 , 𝛼, 𝛽 ∈ ℝ ∶ 𝛼𝑥 + 𝛽𝑦 ∈ 𝑋0‬‬

‫בסיס‬
‫𝑚∑{ = } 𝑚𝑒 ‪𝑠𝑝𝑎𝑛{𝑒1 , … ,‬‬
‫‪ {𝑒1 , … , 𝑒𝑚 } ⊂ 𝑋0‬קבוצה בלתי תלויה ליניארית ומקיימית ‪𝑖=1 𝑑𝑖 𝑒𝑖 ∶ 𝑑𝑖 ∈ ℝ} = 𝑋0‬‬

‫‪𝑚 = dim 𝑋0‬‬

‫מרחבים אפינים (מישוריים‪)affine spaces ,‬‬

‫𝑛‪𝐿 = 𝑥0 + 𝑋0 , 𝑥0 ∈ ℝ‬‬
‫𝑚∑ ‪𝐿 = {𝑥 = 𝑥0 +‬‬
‫אם 𝑚𝑒 ‪ 𝑒1 , … ,‬בסיס ב ‪ 𝑋0‬אזי }‪𝑖=1 𝑑𝑖 𝑒𝑖 ∶ 𝑑𝑖 ∈ ℝ‬‬

‫‪ 𝑑𝑖𝑚𝐿 = 1‬ובדוגמא שלנו }‪𝐿 = {𝑥0 + 𝜆𝑒 ∶ 𝜆 ∈ ℝ‬‬

‫𝑛‪ 𝑋0 ⊆ ℝ‬תת מרחב ליניארי‪.‬‬

‫⊥‪ℝ𝑛 = 𝑋0 ⊕ 𝑋0‬‬
‫)𝑦 ⊥ 𝑥( ‪∀𝑥 ∈ 𝑋0 , 𝑦 ∈ 𝑋0⊥ ∶ 〈𝑥, 𝑦〉 = 0‬‬

‫השלמה אורתוגונלית לבסיס‬

‫יהי 𝑛‪ 𝑋0 ⊂ ℝ‬תת מרחב לינארי אזי ⊥‪ ℝ𝑛 = 𝑋0 ⊕ 𝑋0‬ויתקיים ‪.∀𝑥 ∈ 𝑋0 , 𝑦 ∈ 𝑋0⊥ ∶ 〈𝑥, 𝑦〉 = 0‬‬
‫‪ 𝑑𝑖𝑚𝑋0 = 𝑛 − 1, 𝑑𝑖𝑚𝑋0⊥ = 1‬קו ישר‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑣 בסיס ב⊥‪.𝑋0‬‬
‫}‪ 𝑋0 = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ 〈𝑥, 𝑣〉 = 0}, 𝑋0⊥ = {𝜆𝑣 ∶ 𝜆 ∈ ℝ‬כאשר ) 𝑛𝐴 ‪ 𝑣 = (𝐴1 , … ,‬כך ש }‪.𝑋0 = {𝐴1 𝑥1 + ⋯ + 𝐴𝑛 𝑥𝑛 = 0‬‬
‫באופן כללי 𝑚 = ‪𝑑𝑖𝑚𝑋0‬‬
‫𝑚 ‪𝑑𝑖𝑚𝑋0 = 𝑚 ⇒ 𝑑𝑖𝑚𝑋0⊥ = 𝑛 −‬‬
‫} 𝑚‪ {𝜈1 , … , 𝜈𝑛−‬בסיס ב⊥‪.𝑋0‬‬
‫}‪𝑋0 = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ 〈𝑥, 𝜈1 〉 = ⋯ = 〈𝑥, 𝜈𝑛−𝑚 〉 = 0‬‬
‫) 𝑗𝑛𝐴 ‪𝜈𝑗 = (𝐴1𝑗 , … ,‬‬
‫𝑛‬
‫𝑛‬
‫}𝑚 ‪𝑋0 = {𝑥 ∈ ℝ ∶ ∑ 𝐴𝑖𝑗 𝑥𝑖 = 0, 𝑗 = 1, … , 𝑛 −‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫תת מרחב ליניארי ‪𝑑𝑖𝑚𝑋0 = 𝑚 𝑋0‬‬

‫‪𝐴11 𝑥1 + ⋯ + 𝐴𝑛1 𝑥𝑛 = 0‬‬
‫{‬ ‫……‬
‫‪𝐴1,(𝑛−𝑚) 𝑥1 + ⋯ + 𝐴𝑛,(𝑛−𝑚) 𝑥𝑛 = 0‬‬
‫‪n,n−m‬‬
‫) 𝑗𝑖𝐴(𝑘𝑛𝑎𝑟‬ ‫𝑚 ‪ 𝑛 −‬משוואות ליניאריות 𝑚 ‪= 𝑛 −‬‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬

‫מישור אפיני על ‪Hyperplane‬‬

‫‪𝑑𝑖𝑚𝐿 = 𝑛 − 1‬‬
‫‪𝐿 = 𝑎 + 𝑋0 , 𝑑𝑖𝑚𝑋0 = 𝑛 − 1‬‬
‫‪𝑥 ∈ 𝐿 ⇔ 𝑥 = 𝑎 + 𝑢, 𝑢 ∈ 𝑋0 ⇔ 𝑥 − 𝑎 = 𝑢 ∈ 𝑋0‬‬
‫} ‪𝐿 = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝑥 − 𝑎 ∈ 𝑋0‬‬
‫⊥‪〈𝑥 − 𝑎, 𝜈〉 = 0, 𝜈 ∈ 𝑋0‬‬

‫𝐶 = 𝑛𝑥 𝑛𝐴 ‪𝐴1 𝑥1 + ⋯ +‬‬

‫עבור 𝑛𝑎 𝑛𝐴‪𝑎 = (𝑎1 , … , 𝑎𝑛 ) 𝐶 = 𝐴1 𝑎1 +. . +‬‬

‫מקרה כללי‬
‫𝑚 = 𝐿𝑚𝑖𝑑‬
‫‪𝐴11 (𝑥1 − 𝑎1 ) + ⋯ + 𝐴𝑛1 (𝑥𝑛 − 𝑎𝑛 ) = 0‬‬
‫{ ‪𝐿:‬‬ ‫……‬
‫‪𝐴1,(𝑛−𝑚) (𝑥1 − 𝑎1 ) + ⋯ + 𝐴𝑛,(𝑛−𝑚) (𝑥𝑛 − 𝑎𝑛 ) = 0‬‬
‫‪𝐴11 𝑥1 + ⋯ + 𝐴𝑛1 𝑥𝑛 = 𝐶1‬‬
‫{‬ ‫……‬
‫𝑛𝐶 = 𝑛𝑥 )𝑚‪𝐴1,(𝑛−𝑚) 𝑥1 + ⋯ + 𝐴𝑛,(𝑛−‬‬

‫קו ישר ב 𝒏‪ℝ‬‬

‫‪L = 𝑎 + 𝑋0‬‬
‫‪dim 𝑋0 = 1‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ב"ה‬

𝑒 ∈ 𝑋0 . 𝑒 ≠ 0
𝐿 = {𝑥 = 𝑎 + 𝜆𝑒 ∶ 𝜆 ∈ ℝ}
𝑥 − 𝑎 = 𝜆𝑒
𝑥1 − 𝑎1 = 𝜆𝑒1
−−−−−−
𝑥𝑛 − 𝑎𝑛 = 𝜆𝑒𝑛

𝑥j − 𝑎j
𝜆=
𝑒j

13
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪ – 3‬פרק ‪1‬‬

‫גבול של סדרה‬
‫∞} 𝑚 𝑥{‬ ‫𝑚‬ ‫𝑚‬ ‫𝑚‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑚=1 , 𝑥 = (𝑥1 , … ,‬‬
‫) 𝑛𝑚𝑥 ‪𝑥𝑚 = (𝑥𝑚1 , … ,‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑚‬
‫𝑥‪ L .‬גבול של הסדרה אם ‪. lim ||𝑥 − 𝐿|| = 0‬‬ ‫𝑚‬
‫∞} 𝑚 𝑥{ ‪∈ ℝ‬‬
‫𝑛‬
‫תהי ‪𝑚=1‬‬
‫∞→𝑚‬
‫לא תלוי בבחירה של נורמה מכיוון שאם ||| ||| ‪ || ||,‬נורמות ב 𝑛‪ ℝ‬אזי |||𝑥||| 𝑘 ≤ ||𝑥|| ≤ |||𝑥||| 𝑘‬

‫ולכן |||𝐿 ‪ 𝑘 |||𝑥 𝑚 − 𝐿||| ≤ ||𝑥 𝑚 − 𝐿|| ≤ 𝐾 |||𝑥 𝑚 −‬ולכן‬

‫‪lim ||𝑥 𝑚 − 𝐿|| = 0 ⇔ lim |||𝑥 𝑚 − 𝐿||| = 0‬‬

‫∞→𝑛‬ ‫∞→𝑛‬

‫𝑚 𝑥 ‪𝐿 ≔ lim‬‬ ‫→ 𝑚𝑥‬ ‫𝐿‬

‫∞→𝑚‬ ‫∞→𝑚‬

‫𝑚∃‪𝐿 = lim 𝑥 𝑚 ⇔ ∀𝜖 > 0‬‬ ‫𝜖 < ||𝐿 ‪̅ ∶ ||𝑥 𝑚 −‬‬

‫𝑚 ≥ 𝑚∀ ̅‬
‫∞→𝑚‬

‫משפט‬
‫∞} 𝑚 𝑥{‬ ‫𝑚‬
‫‪𝑚=1 , 𝑥 ∈ ℝ‬‬
‫𝑛‬

‫→ 𝑚𝑥‬ ‫→ 𝑚𝑗𝑥 ∶ 𝑛 ‪𝐿 ∈ ℝ𝑛 ⇔ ∀𝑗 = 1, … ,‬‬ ‫𝑗𝐿‬

‫∞→𝑚‬ ‫∞→𝑚‬

‫הוכחה‬
‫ניקח ‪.||𝑥||1‬‬

‫בכיוון הראשון‬
‫𝑚‬
‫= ‪||𝑥 − 𝐿||1‬‬ ‫𝑚‪|𝑥1‬‬ ‫‪− 𝐿1 | +‬‬ ‫𝑚𝑛𝑥| ‪⋯ +‬‬ ‫| 𝑛𝐿 ‪−‬‬
‫→ || 𝑗𝐿 ‪∀𝑗 ∶ 0 < |𝑥𝑗𝑚 − 𝐿𝑗 | ≤ ||𝑥 𝑚 −‬‬ ‫‪0‬‬
‫∞→𝑚 ‪1‬‬

‫ולכן לפי הלמה של הסנדוויץ' 𝑗𝐿 → 𝑚𝑗𝑥 ∶ 𝑗∀‬

‫בכיוון השני‪ ,‬אם ‪ ∀𝑗 |𝑥𝑗𝑚 − 𝐿𝑗 | → 0‬אזי‬

‫‪||𝑥 𝑚 − 𝐿||1 = |𝑥1𝑚 − 𝐿1 | + ⋯ + |𝑥𝑛𝑚 − 𝐿𝑛 | → 0‬‬

‫ולכן 𝐿 = 𝑚 𝑥 ‪lim‬‬
‫∞→𝑚‬

‫‪14‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תכונות‬
‫∞} 𝑚 𝑥{‪ ,∃ lim 𝑥 𝑚 = 𝐿 , lim 𝑦 𝑚 = 𝑀 ,‬אזי‬ ‫∞ 𝑚‬
‫תהיו ‪𝑚=1 , {𝑦 }𝑚=1‬‬
‫∞→𝑚‬ ‫∞→‪m‬‬

‫‪∃ lim (𝛼𝑥 𝑚 + 𝛽𝑦 𝑚 ) = 𝛼𝐿 + 𝛽𝑀 )1‬‬

‫∞→𝑚‬
‫‪∃𝑙𝑖𝑚𝑚→∞ 〈𝑥 𝑚 , 𝑦 𝑚 〉 = 〈𝐿, 𝑀〉 )1‬‬
‫‪lim ||𝑥 𝑚 || = ||𝐿|| )3‬‬
‫∞→𝑚‬

‫הוכחות‬
‫‪ )1‬לפי קורדינטות‪.‬‬
‫𝑚‬ ‫𝑚‬ ‫𝑚 𝑚‬
‫‪lim 〈𝑥 , 𝑦 〉 = lim ∑ 𝑥𝑖 𝑦𝑖 = 〈𝐿, 𝑀〉 )1‬‬
‫∞→𝑚‬ ‫∞→𝑚‬
‫|| 𝑚‬
‫𝑥|||‬ ‫‪− ||𝐿||| ≤ ||𝑥 𝑚 − 𝐿|| )3‬‬
‫||𝐿|| → || 𝑚 𝑥|| ⇒ ‪||𝑥 𝑚 − 𝐿|| → 0‬‬

‫תתי סדרה‬
‫∞} 𝑚 𝑥{‬
‫‪𝑚=1‬‬
‫‪ℕ ∋ 𝑗 → 𝑚𝑗 ∈ ℕ‬‬
‫𝑠𝑚 < 𝑗𝑚 ⇒ 𝑠 < 𝑗‬
‫∞} 𝑗𝑚 𝑥{‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫משפט‬
‫כל סדרה מתכנסת היא חסומה‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫𝐿 → 𝑚𝑥‬
‫𝑚∃ ‪𝜖 = 1‬‬ ‫‪̅ ∶ ||𝑥 𝑚 − 𝐿|| < 1‬‬
‫𝑚 ≥ 𝑚∀ ̅‬
‫}‪𝑀 ≔ max {||𝑥 1 ||, … , ||𝑥 𝑚̅−1||, ||𝐿|| + 1‬‬

‫‪||𝑥 𝑚 || = ||𝐿 + (𝑥 𝑚 − 𝐿)|| ≤ ||𝐿|| + 1‬‬

‫𝑚≥𝑚‬ ‫𝑀 ≤ || 𝑚 𝑥|| ̅‬
‫𝑚≤𝑚‬ ‫𝑀 ≤ || 𝑚 𝑥|| ‪̅ − 1‬‬

‫למה ‪Balzano Weirtrass‬‬

‫∞} 𝑗𝑚 𝑥{ המתכנסת‪.‬‬ ‫∞ 𝑚‬
‫אם ‪ {𝑥 }𝑚=1‬חסומה אז קיימת תת סדרה ‪𝑗=1‬‬

‫הוכחה‬
‫𝐶 < || 𝑛 𝑥|| ∶ ‪∀𝑚 ∈ ℕ‬‬
‫}| 𝑚𝑛𝑥| ‪||𝑥 𝑚 ||∞ = max{|𝑥1𝑚 |, … ,‬‬

‫𝐶 ≤ | 𝑚𝑗𝑥| 𝑗∀‬
‫∞ ‪𝑚𝑗1‬‬
‫‪ {𝑥1‬המתכנסת‪.‬‬ ‫𝑗}‬ ‫∞} 𝑚‪ {𝑥1‬חסומה‪ ,‬ולכן קיימת‬
‫נתחיל עם ‪𝑚=1‬‬
‫‪1 =1‬‬

‫‪𝑚𝑗1‬‬ ‫∞‬
‫‪𝑗2‬‬ ‫∞ ‪𝑚𝑗1‬‬
‫‪ {𝑥2‬המתכנסת‪ ,‬נמשיך כך עם כל הקורדינטות‪.‬‬ ‫}‬ ‫‪ {𝑥2‬חסומה ולכן קיימת‬ ‫}‬ ‫נתבונן בסדרה‬
‫‪𝑗1 =1‬‬
‫‪𝑗2 =1‬‬
‫‪𝑚𝑗1‬‬ ‫∞‬
‫‪...‬‬
‫∞} 𝑚 𝑥{ המתכנסת‪.‬‬
‫𝑛𝑥{ תת סדרה של ‪𝑚=1‬‬
‫𝑛𝑗‬
‫}‬ ‫בסוף‪:‬‬
‫‪𝑗𝑛 =1‬‬

‫‪15‬‬
 ‫ב"ה‬

‫פונקציות‬
‫𝑛‬
‫‪Ω⊆ℝ‬‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫‪ 𝑚 = 1‬נאמר כי 𝑓 סקלית‬
‫‪ 𝑚 > 1‬נאמר כי 𝑓 וקטור‪-‬פונקציה‪.‬‬
‫‪ – Ω‬תחום הגדרה‪Ω = 𝐷𝑜𝑚(𝑓) ,‬‬

‫גרף‬
‫𝑛‪⊆ℝ‬‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫) 𝑚𝑓 ‪𝑓 = (𝑓1 , … ,‬‬
‫}) 𝑛𝑥 ‪𝐺𝑟𝑎𝑝ℎ(𝑓) = {(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝑥𝑛+1 , … , 𝑥𝑛+𝑚 ) ∈ ℝ𝑛+𝑚 ∶ 𝑥𝑛+1 = 𝑓1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ), … , 𝑥𝑛+𝑚 = 𝑓𝑚 (𝑥1 , … ,‬‬

‫דוגמאות‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = √1 −‬‬ ‫‪𝑥2‬‬ ‫‪− 𝑦 2 )1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫}‪𝐷𝑜𝑚(𝑓) = {(𝑥, 𝑦) ∶ 𝑥 + 𝑦 ≤ 1‬‬
‫})𝑦 ‪Γ𝑓 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧) ∈ ℝ3 ∶ 𝑥 2 + 𝑦 2 ≤ 1, 𝑧 = 𝑓(𝑥,‬‬

‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥𝑦 )1‬‬
‫‪𝐷𝑜𝑚(𝑓) = ℝ2 ,‬‬ ‫}𝑦𝑥 = 𝑧 ∶ ‪Γ𝑓 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧) ∈ ℝ3‬‬
‫אוכף‪.Parabolic hyperbolic ,‬‬

‫‪16‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 − 𝑦 2 )3‬‬

‫נשים לב כי 𝑣𝑢 = }𝑦 ‪𝑧 = 𝑥 2 − 𝑦 2 = (𝑥 − 𝑦)(𝑥 + 𝑦) = {𝑢 = 𝑥 − 𝑦, 𝑣 = 𝑥 +‬‬

‫𝑢‬ ‫𝑥 ‪1 −1‬‬
‫(=) (‬ ‫)𝑦( )‬
‫𝑣‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1 −1‬‬ ‫‪√2‬‬ ‫‪√2‬‬
‫(‬ ‫‪) = √2‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(√2‬‬ ‫) ‪√2‬‬
‫𝜋‬
‫כלומר הפונקציה 𝑦𝑥 היא העצם הפונקציה שלנו עם סיבוב ב ‪ − 4‬ועם מתיחה ‪.√2‬‬

‫גבול של פונקציה‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫‪Ω ⊆ ℝ ,𝑝 ∈ ℝ‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑝‪-‬נקודת גבול‪ 𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω ,‬אם‪:‬‬
‫𝜖 < ||𝑝 ‪∀𝜖 > 0∃𝑥 ∈ Ω, 𝑥 ≠ 𝑝 ∶ ||𝑥 −‬‬
‫𝜙 ≠ ‪∀𝜖 > 0 (𝐵(𝑝, 𝜖) − {𝑝}) ∩ Ω‬‬

‫הגדרה‬
‫‪𝑓: Ω → ℝ𝑛 , 𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω‬‬
‫אומרים שווקטור 𝑛‪ 𝐿 ∈ ℝ‬הוא גבול של 𝑓 בנקודה ‪ p‬אם מתקיים‪:‬‬
‫𝜖 < ||𝐿 ‪∀𝜖 > 0∃𝛿 > 0 ∶ ∀𝑥 ∈ Ω ∶ 𝑥 ≠ 𝑝 ∧ ||𝑥 − 𝑝|| < 𝛿 ⇒ ||𝑓(𝑥) −‬‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝐿 = lim‬‬ ‫→ )𝑥(𝑓‬ ‫𝐿‬
‫𝑝→𝑥‬ ‫𝑝→𝑥‬

‫גאומטרי‬
‫)𝜖 ‪𝐿 = lim 𝑓(𝑥) ⇔ ∀𝜖 > 0∃𝛿 > 0 ∶ 𝑓(𝐵(𝑝, 𝛿) − {𝑝}) ⊂ 𝐵(𝐿,‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫‪17‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪4‬‬
‫גבול לפי ‪Heine‬‬
‫הגדרה‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫‪𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω‬‬
‫∞} 𝑘 𝑥{∀ ⇔ )𝑥(𝑓 ‪𝐿 ≔ (𝐻) lim‬‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬
‫𝐿 = ) 𝑥(𝑓 ‪𝑘=1 , 𝑥 ∈ Ω, 𝑥 ≠ 𝑝 ∶ lim 𝑥 = 𝑝 ⇒ lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬ ‫∞→𝑘‬ ‫∞→𝑘‬

‫משפט‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝐿 = lim 𝑓(𝑥) ⇔ 𝐿 = (𝐻) lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬ ‫𝑝→𝑥‬

‫הוכחה‬
‫נניח כי )𝑥(𝑓 ‪𝐿 = lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫∞} 𝑘 𝑥{‪ .‬נקבע ‪𝜖 > 0‬‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬

‫ניקח כל סדרה 𝑝 = 𝑥 ‪𝑘=1 , 𝑥 ∈ Ω, 𝑥 ≠ 𝑝, lim‬‬
‫∞→𝑘‬

‫𝜖 < ||𝐿 ‪∃𝛿 > 0∀𝑥 ∈ Ω ,0 < ||𝑥 − 𝑝|| < 𝛿 ⇒ ||𝑓(𝑥) −‬‬
‫𝛿 < ||𝑝 ‪∃𝑘̅∀𝑘 ≥ 𝑘̅ ∶ ||𝑥 𝑘 −‬‬

‫בנוסף מתקיים 𝑝 ≠ 𝑘 𝑥‪ ,‬ולפי בחירה של 𝛿 מתקיים 𝜖 < ||𝐿 ‪ ||𝑓(𝑥 𝑘 ) −‬מתקיים לכל ̅𝑘 ≥ 𝑘 ולכן לפי הגדרה של גבול‬
‫𝐿 = ) 𝑘 𝑥(𝑓 ‪lim‬‬
‫∞→𝑘‬

‫נניח כי )𝑥(𝑓 ‪𝐿 = (𝐻) lim‬‬

‫𝑝→𝑥‬

‫נניח 𝐿 = )𝑥(𝑓 ‪¬ lim‬‬

‫𝑝→𝑥‬

‫𝜖 ≥ ||𝑝 ‪∃𝜖 > 0∀𝛿 > 0∃𝑥𝛿 , 𝑥 ∈ Ω, 𝑥 ≠ 𝑝 ∧ ||𝑓(𝑥) −‬‬

‫‪1‬‬
‫= 𝑘𝛿 = 𝛿 ∶ ‪∀𝑘 ∈ ℕ‬‬
‫𝑘‬
‫𝑘 𝑥 ≔ 𝑘𝛿𝑥‬
‫𝑝 ≠ 𝑘 𝑥 ‪𝑥 𝑘 ∈ Ω,‬‬
‫‪1‬‬
‫= 𝑘𝛿 < ||𝑝 ‪||𝑥 𝑘 −‬‬
‫𝑘‬
‫𝜖 ≥ ||𝐿 ‪||𝑓(𝑥 𝑘 ) −‬‬
‫) 𝑘 𝑥(𝑓 ‪lim ||𝑥 𝑘 − 𝑝|| = 0 ⇒ lim 𝑥 𝑘 = 𝑝 ⇒ ||𝑓(𝑥 𝑘 ) − 𝐿|| ≥ 𝜖 ⇒ ¬(𝐻) lim‬‬
‫∞→𝑘‬ ‫∞→𝑘‬ ‫∞→𝑘‬

‫‪18‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תכונות של גבול של פונקציה‬

lim 𝑓(𝑥) = 𝐿, lim 𝑔(𝑥) = 𝑀
𝑥→𝑝 𝑥→𝑝

𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω, 𝑓, 𝑔: Ω → ℝ𝑚
∃ lim 𝛼𝑓 + 𝛽𝑔 = 𝛼𝐿 + 𝛽𝑀 )1
𝑥→𝑝
∃ lim 〈𝑓(𝑥), 𝑔(𝑥)〉 = 〈𝐿, 𝑀〉 )1
𝑥→𝑝
𝑓(𝑥) 𝐿
𝑚 = 1, 𝑀 ≠ 0 ⇒ ∃ lim = )3
𝑥→𝑝 𝑔(𝑥) 𝑀
lim ||𝑓(𝑥)|| = ||𝐿|| )4
𝑥→𝑝

‫למה‬
||𝑓(𝑥)|| ≤ 𝛼(𝑥)
lim 𝛼(𝑥) = 0 ⇒ lim 𝑓(𝑥) = 0
𝑥→𝑝 𝑥→𝑝

‫גבול של פונקציית הרכבה‬

Superposition
𝑛 𝑚 𝑙
Ω1 ∈ ℝ , Ω2 ∈ ℝ , ℝ
𝑓: Ω1 → Ω2
𝑔: Ω2 → ℝ𝑙
∀𝑥 ∈ 𝛺1 ∶ 𝐻 ≔ 𝑔(𝑓(𝑥)
ℎ=𝑔∘𝑓

‫דוגמא‬
2 2)
ℎ(𝑥, 𝑦) = sin(𝑥 + 𝑦
𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2
𝑔(𝑢) = sin(𝑢)
ℎ =𝑔∘𝑓

‫משפט‬
Ω1 ∈ ℝ , Ω2 ∈ ℝ𝑚 ‫תהי‬
𝑛

𝑓: Ω1 → Ω2
𝑔; Ω2 → ℝ𝑙
ℎ =𝑔∘𝑓
‫נניח כי‬
𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω1 lim 𝑓(𝑥) = 𝑞 )1
𝑥→𝑝
𝑞 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω1 lim 𝑔(𝑥) = 𝐿 )1
𝑥→𝑞
∃𝜖0 > 0∀𝑥 ∈ Ω1 , 𝑥 ∈ 𝐵(𝑝, 𝜖0 ) )3
𝑥 ≠ 𝑝 ⇒ 𝑓(𝑥) ≠ 𝑞
‫אזי מתקיים‬
∃ lim ℎ(𝑥) = 𝐿
𝑥→𝑝

19
 ‫ב"ה‬

‫הוכחה‬
‫נניח כי )𝑥(‪𝐿 = (𝐻) lim ℎ‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫∞} 𝑘 𝑥{‪.‬‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬ ‫𝑘‬

‫ניקח 𝑝 = 𝑥 ‪𝑘=1 , 𝑥 ∈ Ω, 𝑥 ≠ 𝑝, lim‬‬
‫∞→𝑘‬
‫→ ) 𝑘 𝑥(𝑓 ≔ 𝑘𝑦‪ .‬לפי (‪𝑓(𝑥 𝑘 ) ≠ 𝑞, 𝑥 𝑘 ∈ 𝐵(𝑞, 𝜖0 ) )3‬‬ ‫𝑞 = )𝑥(𝑓 ‪ lim‬ולכן 𝑞‬
‫∞→𝑘‬ ‫𝑝→𝑥‬
‫→ 𝑘𝑦 ‪𝑦𝑘 ≠ 𝑞,‬‬ ‫𝑞‬
‫∞→𝑘‬

‫𝐿 → ) 𝑘 𝑦(𝑔 ⇒ )𝑦(𝑔 ‪𝐿 = lim‬‬

‫𝑞→𝑦‬

‫מה זה ) 𝑘 𝑦(𝑔?‬
‫) 𝑘𝑥(‪𝑔(𝑦 𝑘 ) = 𝑔(𝑓(𝑥𝑘 )) = ℎ‬‬
‫ולכן‬
‫𝐿 → ) 𝑘 𝑥(‪∀𝑥 𝑘 ∈ Ω1 , 𝑥 𝑘 ≠ 𝑝, 𝑥 𝑘 → 𝑝 ∶ ℎ‬‬
‫כלומר )𝑥(𝑓 ‪𝐿 = (𝐻) lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫דוגמא‬
‫) ‪sin(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫)𝑢(‪sin‬‬
‫= )𝑢(𝑔 ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2 ,‬‬
‫𝑢‬
‫‪𝑝 = (0,0), 𝑞 = 0‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪𝑓=𝑞=0‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬
‫‪lim 𝑔(𝑥) = 1‬‬
‫‪𝑥→0‬‬

‫𝑓∘𝑔= ‪ℎ‬‬
‫‪lim ℎ(𝑥) = 1‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫גבול של צמצום‬
‫𝑚‬
‫‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫‪Ω0 ⊆ Ω‬‬
‫‪𝑓|Ω0 (𝑥) = 𝑓(𝑥), 𝑥 ∈ Ω0‬‬

‫משפט‬
‫תני ‪Ω0 ⊆ Ω‬‬
‫‪𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω0 ⊆ 𝑙𝑖𝑚Ω‬‬
‫𝑝→𝑥 אזי גם קיים הגבול 𝐿 = )𝑥( ‪lim 𝑓|Ω0‬‬
‫𝑝→𝑥‬
‫אם 𝐿 = )𝑥(𝑓 ‪lim‬‬
‫‪𝑥∈Ω0‬‬ ‫‪𝑥∈Ω‬‬

‫הוכחה‬
‫נקבע ‪𝜖 > 0‬‬
‫𝜖 < ||𝐿 ‪∃𝛿∀𝑥 ∈ Ω ∶ 0 < ||𝑥 − 𝑝|| < 𝛿 ⇒ ||𝑓(𝑥) −‬‬
‫𝜖 < ||𝐿 ‪∀𝑥 ∈ Ω0 ∶ 0 < ||𝑥 − 𝑝|| < 𝛿 ⇒ ||𝑓(𝑥) −‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תוכנית‬
‫)𝑥(𝑓 ‪lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬
‫‪𝑥∈Ω‬‬

‫‪𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω0 , Ω0 ⊆ Ω )1‬‬

‫)𝑥(𝑓 ‪∄ lim 𝑓|Ω0 (𝑥) ⇒ ∄ lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬ ‫𝑝→𝑥‬

‫אחרת‬
‫‪Ω1 , Ω2 ⊆ Ω )1‬‬
‫)𝑥(𝑓 ‪lim 𝑓|Ω1 (𝑥) ≠ lim 𝑓|Ω2 (𝑥) ⇒ ∄ lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬ ‫𝑝→𝑥‬ ‫𝑝→𝑥‬

‫אחרת‬
‫‪ 𝐿 = lim 𝑓|Ω0 )3‬מועמד לגבול‪.‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫דוגמא‬
‫𝑦𝑥‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 +𝑦2 )1‬‬
‫‪Ω1 ≔ {(𝑥, 𝑜) ∶ 𝑥 ∈ ℝ} ⊆ ℝ2‬‬
‫‪Ω2 ≔ {(0, 𝑦) ∶ 𝑦 ∈ ℝ} ⊆ ℝ2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 0) = 𝑓(0, 𝑦) = 0‬‬
‫אבל‬
‫‪Ω3 = {(𝑥, 𝑥): 𝑥 ∈ ℝ} ⊆ ℝ2‬‬
‫‪1‬‬
‫= )𝑥 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן אין גבול‪.‬‬

‫𝑦‪𝑥2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 4 +𝑦2 , (𝑥, 𝑦) ≠ (0,0) )1‬‬
‫) ‪𝑝 = (0,0), 𝑒 = (𝑒1 , 𝑒2‬‬
‫צמצום של 𝑓 אל קו ישר ) ‪(𝑥, 𝑦) = 𝑡(𝑒1 , 𝑒2‬‬
‫‪𝑡 2 𝑒12𝑡𝑒2‬‬ ‫‪𝑡𝑒12𝑒2‬‬
‫= ) ‪𝑓(𝑡𝑒1 , 𝑡𝑒2‬‬ ‫=‬
‫‪𝑡 4 𝑒14 + 𝑡 2 𝑒22 𝑡 2 𝑒14 + 𝑒22‬‬
‫‪𝑡𝑒12 𝑒2‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪𝑒2 ≠ 0‬‬
‫‪𝑡→0 𝑡 2 𝑒14 + 𝑒22‬‬
‫‪𝑓(𝑡𝑒1 , 0) = 0‬‬ ‫‪𝑒2 = 0‬‬
‫‪lim 𝑓(𝑡𝑒1 , 0) = 0‬‬
‫‪𝑡→0‬‬

‫ניקח } ‪Ω0 = {(𝑥, 𝑦) ∈ ℝ2 ∶ (𝑥, 𝑦) ≠ 0, 𝑦 = 𝑥 2‬‬

‫‪1‬‬
‫= ) ‪𝑓(𝑥, 𝑥 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪lim‬‬ ‫= ) ‪𝑓(𝑥, 𝑥 2‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬ ‫‪2‬‬
‫ולכן אין גבול‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ב"ה‬

‫גבול מחוזרר ‪Iterated limit‬‬

‫‪𝑛=2‬‬
‫)𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬ ‫) ‪(𝑥, 𝑦) → (𝑥0 , 𝑦0‬‬
‫גבול מחוזרר‪:‬‬

‫))𝑦 ‪lim ( lim 𝑓(𝑥,‬‬

‫‪𝑦→𝑦0 𝑥→𝑥0‬‬

‫))𝑦 ‪lim ( lim 𝑓(𝑥,‬‬

‫‪𝑥→𝑥0 𝑦→𝑦0‬‬

‫דוגמאות‬
‫‪)1‬‬
‫‪𝑥2 − 𝑦2 2‬‬
‫= )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬ ‫‪, 𝑥 + 𝑦2 ≠ 0‬‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫)‪(𝑥0 , 𝑦0 ) = (0,0‬‬
‫‪𝑥2 − 𝑦2‬‬
‫‪lim 2‬‬ ‫‪= −1 ⇒ lim ( lim 𝑓(𝑥, 𝑦)) = −1‬‬
‫‪𝑥→0 𝑥 + 𝑦 2‬‬ ‫‪𝑦→𝑦0 𝑥→𝑥0‬‬

‫‪𝑥2 − 𝑦2‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= 1 ⇒ lim ( lim 𝑓(𝑥, 𝑦)) = 1‬‬
‫‪𝑦→0 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬ ‫‪𝑥→𝑥0 𝑦→𝑦0‬‬

‫∃‬ ‫‪lim‬‬ ‫? )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬

‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬

‫)𝑦 ‪𝑓(𝑥, 0) = 1, 𝑓(0, 𝑦) = −1 ⇒ lim 𝑓(𝑥, 0) = 1 ≠ −1 = lim 𝑓(0,‬‬

‫ולכן אין גבול‬
‫הגבולות המחוזררים שונים ואין גבול לפונקציה עצמה‪.‬‬
‫‪𝑥2 𝑦2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 𝑦 2+(𝑥−𝑦)2 )1‬‬

‫‪lim (lim 𝑓(𝑥, 𝑦)) = 0‬‬

‫‪𝑥→0 𝑦→0‬‬

‫‪lim (lim 𝑓(𝑥, 𝑦)) = 0‬‬

‫‪𝑦→0 𝑥→0‬‬
‫)𝑦 ‪𝑓(𝑥, 0) = 0 = 𝑓(0,‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑥) = 1‬‬
‫כלומר אין גבול‬

‫‪11‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪5‬‬
‫דוגמא‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = (𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin sin‬‬ ‫‪𝑥, 𝑦 ≠ 0‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑦‬
‫נקבע ‪𝑦 ≠ 0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪∄lim ((𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin sin‬‬
‫‪𝑥→0‬‬ ‫𝑥‬ ‫𝑦‬

‫→ ‪0 ≤ |𝑓(𝑥, 𝑦)| ≤ 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬ ‫ולכן אין גבול מחוזרר‪ ,‬אבל יש קיים גבול! ‪0‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬

‫משפט‬
‫נניח שקיים‬
‫‪lim‬‬ ‫𝐿 = )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫) ‪(𝑥,𝑦)→(𝑥0 ,𝑦0‬‬

‫אם קיים‬
‫)𝑥(𝜑 ≔ )𝑦 ‪(∀𝑥 ∶ 0 < |𝑥 − 𝑥0 | < 𝛿) lim 𝑓(𝑥,‬‬
‫‪𝑦→𝑦0‬‬

‫אז‬
‫𝐿 = )𝑥(𝜑 ‪∃ lim‬‬
‫‪𝑥→𝑥0‬‬

‫הוכחה‬
‫נקבע ‪.𝜖 > 0‬‬
‫) ‪∃𝛿 > 0 ∶ |𝑥 − 𝑥0 | < 𝛿, |𝑦 − 𝑦0 | < 𝛿 , (𝑥, 𝑦) ≠ (𝑥0 , 𝑦0‬‬
‫𝜖‬
‫אז < |𝐿 ‪|𝑓(𝑥, 𝑦) −‬‬
‫‪2‬‬
‫𝜖‬
‫≤ |𝐿 ‪𝑦 → 𝑦0 ⇒ |𝜑(𝑥) −‬‬ ‫𝜖<‬
‫‪2‬‬
‫𝛿 < | ‪0 < |𝑥 − 𝑥0‬‬
‫ואז לפי הגדרה של גבול 𝐿 = )𝑥(𝜑 ‪∃ lim‬‬
‫‪𝑥→𝑥0‬‬

‫מבחן קושי של קיום גבול‬

‫משפט‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫‪Ω ⊆ ℝ𝑛 , 𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫𝑚‬
‫⇔ ‪∃ lim 𝑓(𝑥) = 𝐿 ∈ ℝ‬‬
‫𝑝→𝑥‬
‫𝜖 < ||) ‪∀𝜖 > 0∃𝛿 > 0: ∀𝑥, 𝑥 ′ ∈ Ω, 0 < ||𝑥 − 𝑝|| < 𝛿, 0 < ||𝑥 ′ − 𝑝|| < 𝛿 ∶ ||𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑥 ′‬‬

‫‪13‬‬
 ‫ב"ה‬

)‫קואורדינטות קוטביות (פולריות‬

𝑛=2

𝑟 = √𝑥 2 + 𝑦 2 = ||𝑥, 𝑦||2
𝑥 𝑦
𝜑 = tan = arctan
𝑟 𝑥
𝑥 = 𝑟𝑐𝑜𝑠𝜑, 𝑦 = 𝑟𝑠𝑖𝑛𝜑

‫דוגמאות‬
𝑥𝑦
𝑓(𝑥, 𝑦) = (𝑥, 𝑦) ≠ (0,0) )1
√𝑥 2 +𝑦 2
lim 𝑓(𝑥, 𝑦) =?
(𝑥,𝑦)→(0,0)
𝑥 + 𝑦2
2
|𝑥𝑦| ≤
2
𝑥𝑦 1 𝑥2 + 𝑦2 1
|𝑓(𝑥, 𝑦)| = | |≤ = √𝑥 2 + 𝑦 2 → 0
√𝑥 2 + 𝑦 2 2 √𝑥 2 + 𝑦 2 2
‫ולכן‬
lim 𝑓(𝑥, 𝑦) = 0
(𝑥,𝑦)→(0,0)
:‫דרך נוספת‬
𝑥 = 𝑟𝑐𝑜𝑠𝜑, 𝑦 = 𝑟𝑠𝑖𝑛𝜑
𝑟𝑐𝑜𝑠𝜑 𝑟𝑠𝑖𝑛𝜑
|𝑓(𝑥, 𝑦)| = | | ≤ 𝑟 = √𝑥 2 + 𝑦 2 → 0
𝑟
𝑥𝑦
𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 +𝑦2 )1
𝑟 2 𝑐𝑜𝑠𝜑 𝑠𝑖𝑛𝜑
𝑓(𝑟𝑐𝑜𝑠𝜑, 𝑟𝑠𝑖𝑛𝜑) = = cos 𝜑 sin 𝜑
𝑟2
lim 𝑓(𝑟 cos 𝜑 , 𝑟 sin 𝜑) = cos 𝜑 sin 𝜑
𝑟→0
.‫ לא מתכנס‬,𝜑‫תלוי ב‬

‫תרגילים‬
𝑓(𝑥, 𝑦) = (√1 − 𝑥 2 , ln(𝑥 2 − 𝑦 2 ) , sin 𝑥 sin 𝑦) )1
𝑓: Ω → ℝ3
Ω = {𝑥, 𝑦 ∈ ℝ2 : |𝑥| > |𝑦|, |𝑥| ≤ 1}
2+𝑥−𝑦 2−1 1
lim = 1+3 = 4 )1
(𝑥,𝑦)→(0,1) 1+2𝑥 2 +3𝑦 2
𝑥−1 𝑥 2 +𝑥−2 𝑥−1 (𝑥−1)(𝑥+2)
lim (𝑦−1 , 𝑥−1
)= lim ( , ) = (0,3) )3
(𝑥,𝑦)→(1,−1) (𝑥,𝑦)→(1,−1) 𝑦−1 𝑥−1
sin(𝑥 2 +𝑦 2 )
lim 𝑥 2 +𝑦 2
= 1 )4
(𝑥,𝑦)→(0,0)
3𝑥 2 𝑦
𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 +𝑦2 (𝑥, 𝑦) ≠ 0 )5
2 |𝑦| 2 |𝑦|
3𝑥 3𝑥
|𝑓(𝑥, 𝑦)| = 2 2
≤ = 3|𝑦| → 0
𝑥 +𝑦 𝑥2 (𝑥,𝑦)→(0,0)
3𝑟 3 |sin 𝜑|| cos 𝜑|
|𝑓(𝑟 cos 𝜑 , 𝑟 sin 𝜑)| ≤ ≤ 3𝑟 → 0
𝑟2
𝑥 3 −𝑦 3
𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 +𝑦2 )6

14
 ‫ב"ה‬

‫‪|𝑥 3 − 𝑦 3 | |𝑥|3 + |𝑦|3‬‬ ‫‪|𝑥|3‬‬ ‫‪|𝑦|3‬‬

‫= |)𝑦 ‪|𝑓(𝑥,‬‬ ‫≤‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪≤ |𝑥| + |𝑦| → 0‬‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2 𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫𝑦‪𝑥−‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = (𝑥 2 2)𝛼 )7‬‬
‫𝑦‪+‬‬
‫‪lim‬‬ ‫?= )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬

‫) ‪𝜆(𝑒1 − 𝑒2‬‬ ‫‪𝑒1 − 𝑒2‬‬

‫= ) ‪𝑓(𝜆𝑒1 , 𝜆𝑒2‬‬ ‫𝛼‪= 𝜆1−2‬‬ ‫‪→ 0 ⇔ 1 − 2𝛼 > 0‬‬
‫𝛼) ‪𝜆 (𝑒12 + 𝑒22‬‬
‫𝛼‪2‬‬ ‫‪(𝑒12 + 𝑒22 )𝛼 𝜆→0‬‬
‫‪1‬‬
‫לכן 𝐿 = 𝑓𝑚𝑖𝑙∃ אזי ‪ 1 − 2α > 0‬כלומר ‪ .𝛼 < 2‬אם הגבול קיים אז ‪𝐿 = 0‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑦‪𝑥−‬‬ ‫|𝑦|‪|𝑥|+‬‬ ‫) ‪√2(𝑥 2 +𝑦 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪|𝑓(𝑥, 𝑦)| = |(𝑥 2‬‬ ‫‪| ≤ (𝑥 2‬‬ ‫≤‬ ‫נניח כי < 𝛼‪= √2(𝑥 2 + 𝑦 2 )2−𝛼 → 0 :‬‬
‫𝛼) ‪+𝑦 2‬‬ ‫𝛼) ‪+𝑦 2‬‬ ‫𝛼) ‪(𝑥 2 +𝑦 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫כלומר גבול קיים אם"ם ‪𝛼 < 2‬‬

‫תזכורת‬
‫‪2‬‬ ‫)‪2‬‬
‫𝑏 ‪𝑎, 𝑏 > 0 ∶ 𝑎 + 𝑏 ≤ √2(𝑎 +‬‬
‫‪𝑎 + 𝑏 = 1𝑎 + 1𝑏 = |〈(1,1), (𝑎, 𝑏)〉| ≤ √2√𝑎2 + 𝑏2‬‬
‫‪𝑥 𝛼 𝑦4‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 +𝑦2 ,‬‬ ‫‪𝛼 > 0, (𝑥, 𝑦) ≠ 0 )8‬‬
‫‪𝑥 𝛼 𝑦4‬‬
‫| ≤ |)𝑦 ‪|𝑓(𝑥,‬‬ ‫‪| ≤ |𝑥|𝛼 → 0‬‬
‫‪𝑦4‬‬

‫פונקציות רציפות ב 𝒏‪ℝ‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‬
‫‪Ω ∈ ℝ ,𝑝 ∈ Ω‬‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫אומרים ש 𝑓 רציפה בנקודה 𝑝 אם מתקיים התנאי ‪:‬‬
‫𝜖 < ||)𝑝(𝑓 ‪∀𝜖 > 0∃𝛿 > 0 ∶ 𝑥 ∈ Ω ||𝑥 − 𝑝|| < 𝛿 ⇒ ||𝑓(𝑥) −‬‬

‫משפט‬
‫אם ‪ 𝑝 ∈ Ω‬אבל ‪( 𝑝 ∉ 𝐿𝑖𝑚Ω‬מבודדת) אז 𝑓 תמיד רציפה‪.‬‬
‫אם ‪ 𝑝 ∈ 𝐿𝑖𝑚Ω ∩ Ω‬אז 𝑓 רציפה בנקודה 𝑝 אם"ם )𝑝(𝑓 = )𝑥(𝑓 ‪lim‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫תכונות‬
‫אם 𝑔 ‪ 𝑓,‬רציפה בנקודה 𝑝 אזי‬
‫‪ 𝛼𝑓 + 𝛽𝑔 )1‬רציפות ב‪𝑝-‬‬
‫‪ 〈𝑓(𝑥), 𝑔(𝑥)〉 )1‬רציפה ב𝑝‬
‫)𝑥(𝑓‬
‫‪ )3‬אם ‪ 𝑚 = 1, 𝑔(𝑝) ≠ 0‬אזי )𝑥(𝑔 רציפה‬
‫‪ ||𝑓(𝑥)|| )4‬רציפה‬

‫‪15‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משפט‬
‫יהי 𝑚‪.Ω1 ∈ ℝ𝑛 , Ω2 ∈ ℝ‬‬
‫𝑙‪𝑓: Ω1 → Ω2 , 𝑓: Ω2 → ℝ‬‬
‫𝑓∘𝑔≔ ‪ℎ‬‬
‫אם 𝑓 רציפה ב‪ 𝑞 = 𝑓(𝑝) ∈ Ω2 ,𝑝 ∈ ℝ‬אזי ‪ ℎ‬רציפה ב𝑝‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫רציפות לפי כל משתנה‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑓(𝑥1 , … ,‬‬
‫𝑜‬
‫‪𝑓(𝑥1𝑜 , … , 𝑥𝑗−1‬‬ ‫רציפה 𝑓 ⇏ ) 𝑜𝑛𝑥 ‪, 𝑥𝑗 , … ,‬‬
‫𝑦𝑥‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2 ≠ 0‬‬
‫‪.𝑓(𝑥, 𝑦) = {𝑥 2 +𝑦2‬‬ ‫לדוגמא‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=𝑦=0‬‬
‫∄ כלומר לא רציף ב)‪(0,0‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫)𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬

‫אבל 𝑓 כן רציפה לגבי 𝑦 ‪ 𝑥,‬בנפרד‪.‬‬

‫𝑦 ‪𝑥0‬‬
‫‪𝑥02 + 𝑦 2 ≠ 0‬‬
‫= )𝑦(𝑓‬ ‫‪{𝑥02‬‬ ‫‪+ 𝑦2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥0 = 𝑦 = 0‬‬
‫‪lim 𝑓(𝑥0, 𝑦) = 0‬‬
‫‪𝑦→0‬‬

‫ולכן ‪ 𝑓 ∀𝑥0‬רציפה לגבי 𝑦‪.‬‬

‫כנ"ל 𝑓 רציפה לגבי 𝑥‪.‬‬

‫משפט של 𝒔𝒔𝒂𝒓𝒕𝒔𝒓𝒆𝒊𝒆𝑾 על 𝒙𝒂𝒎 ‪𝒎𝒊𝒏 ,‬‬

‫תהי 𝑛‪ 𝐾 ⊆ ℝ‬קבוצה סגורה וחסומה (קומפקטית)‪.‬‬
‫תהי ‪ 𝑓: 𝑘 → ℝ‬ונניח ש𝑓 רציפה על 𝐾‪ ,‬אזי‬
‫‪ 𝑓 )1‬חסומה בקטע‬
‫‪ )1‬קיימות נקודות 𝐾 ∈ 𝑥𝑎𝑚𝑥 ‪ 𝑥𝑚𝑖𝑛 ,‬כך ש‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝑓(𝑥max ) = sup 𝑓(𝑥) = max‬‬
‫𝐾∈𝑥‬ ‫𝐾∈𝑥‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝑓(𝑥𝑚𝑖𝑛 ) = inf 𝑓(𝑥) = min‬‬
‫𝐾∈𝑥‬ ‫𝐾∈𝑥‬

‫‪16‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪6‬‬
‫הוכחה למשפט של ווירשטרס‬
‫‪ )1‬נניח כי 𝑓 לא חסומה‬
‫𝑚 ≥ ||) 𝑚𝑥(𝑓|| ∶ 𝐾 ∈ 𝑚𝑥∃ ‪∀𝑚 ∈ ℕ‬‬

‫חסומה וסגורה 𝐾 ⇔ קומפקט 𝐾‬

‫∞} 𝑚𝑥{ – חסומה ולכן 𝐶 ≤ || 𝑚𝑥|| ∶ ‪∃𝐶 ≥ 0‬‬
‫𝐾 ⊂ ‪𝑚=1‬‬
‫∞‬
‫→ 𝑘𝑚𝑥‪ K ,‬סגורה ו ‪ 𝑥0‬נקודת הסתברות ולכן‬ ‫} 𝑘𝑚𝑥{ המתכנסת ‪𝑥0‬‬ ‫לפי למה ‪ Belzana-Weierstrass‬קיימת תת סדרה‬
‫∞→𝑘‬ ‫‪𝑘=1‬‬
‫→ ) 𝑘𝑚𝑥(𝑓 אז ||) ‪ ||𝑓(𝑥𝑚𝑘 )|| → ||𝑓(𝑥0‬אבל ∞ → 𝑘𝑚 > ||) 𝑘𝑚𝑥(𝑓|| ואז‬ ‫𝐾 ∈ ‪ 𝑓 . 𝑥0‬רציפה ב‪ K-‬ולכן ב ‪ 𝑥0‬ולכן ) ‪𝑓(𝑥0‬‬
‫∞→𝑘‬
‫∞ = |) ‪ |𝑓(𝑥0‬בסתירה‪.‬‬
‫‪𝑀 ≔ sup 𝑓(𝑥) ,‬‬ ‫‪𝑚 ≔ inf 𝑓(𝑥) ,‬‬ ‫‪𝑚, 𝑀 ∈ ℝ )1‬‬
‫𝐾∈𝑥‬ ‫𝐾∈𝑥‬

‫נניח כי 𝑓 לא מקבלת ערך ‪ ,M‬כלומר 𝑀 < )𝑥(𝑓 ‪.∀𝑥 ∈ 𝐾 ∶ 𝑓(𝑥) ≠ 𝑀,‬‬

‫‪1‬‬
‫≔ )𝑥(𝑔‬ ‫נגדיר ≥ )𝑥(𝑓 ‪𝑚 −‬‬
‫)𝑥(𝑓‪𝑀−‬‬

‫ולכן 𝑔 רציפה על 𝐾‪ ,‬לפי ‪ 𝑔 )1‬חסומה‪:‬‬

‫𝐾 ∈ 𝑥∀ 𝐶 ≤ )𝑥(𝑔 ∶ ‪∃𝐶 > 0‬‬
‫‪1‬‬
‫𝐶≤‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝑀 −‬‬
‫‪1‬‬
‫)𝑥(𝑓 ‪≤ 𝑀 −‬‬
‫𝐶‬
‫‪1‬‬
‫‪𝑓(𝑥) ≤ 𝑀 −‬‬
‫𝐶‬
‫‪1‬‬
‫אבל 𝑀 < ‪ – 𝑀 −‬סתירה עם )𝑥(𝑓 ‪𝑀 = sup‬‬
‫𝐶‬

‫מסקנה‬
‫כל נורמות ב 𝑛‪ ℝ‬שקולות‪.‬‬
‫בהוכחה שהופיע בהרצאה היית מעגל לוגי‪ ,‬פה מופיע ההוכחה שהמרצה הביא בהרצאה הבאה‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫||| ||| ~|| || ⇒ || || ‪||| ||| ,‬‬

‫נראה כי כל נורמה שקולה ל‪ ,|| ||2‬ולכן כל זוג נורמות שקולות‪.‬‬

‫יהי || || נורמה ב 𝑛‪ ,ℝ‬צ"ל ‪ ,|| ||~|| ||2‬כלומר ‪∃𝑚, 𝑀 > 0 ∶ 𝑚||𝑥||2 ≤ ||𝑥|| ≤ 𝑀||𝑥||2‬‬

‫}‪𝐾 ≔ {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥||2 = 1‬‬

‫||𝑥|| ≔ )𝑥(𝜑‬
‫𝑛𝑒 𝑛𝑥 ‪𝑥 = 𝑥1 𝑒1 + ⋯ +‬‬

‫‪17‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪||𝑥|| = ||𝑥1 𝑒1 + ⋯ + 𝑥1 𝑒1 || ≤ |𝑥1 |||𝑒1 || + ⋯ + |𝑥𝑛 |||𝑒𝑛 || ≤ √||𝑒1 || + ⋯ ||𝑒𝑛 ||√𝑥12 + ⋯ + 𝑥𝑛2 = 𝐶||𝑥||2‬‬

‫→ || ‪||𝑥 𝑘 − 𝑥 0‬‬ ‫→ 𝑘𝑥 ‪0 ,‬‬ ‫‪𝑥0‬‬

‫∞→𝑘 ‪2‬‬ ‫‪|| ||2‬‬

‫|| ‪|||𝑥 𝑘 || − ||𝑥 0 ||| ≤ ||𝑥 𝑘 − 𝑥 0 || ≤ 𝐶 ||𝑥 𝑘 − 𝑥 0‬‬

‫→ 𝑘𝑥‬ ‫) ‪𝑥 0 ⇒ 𝜑(𝑥 𝑘 ) → 𝜑(𝑥 0‬‬

‫‪|| ||2‬‬

‫לפי משפט ‪∃𝑥𝑚𝑎𝑥 , 𝑥𝑚𝑖𝑛 ∈ 𝐾 = {𝑥 ∈ ℝ𝑛 ∶ ||𝑥||2 = 1} W.‬‬

‫𝑀 = ) 𝑥𝑎𝑚𝑥(𝜑 = )𝑥(𝜑 ‪sup‬‬

‫𝐾∈𝑥‬

‫𝑚 = ) 𝑛𝑖𝑚𝑥(𝜑 = )𝑥(𝜑 ‪inf‬‬

‫𝐾∈𝑥‬

‫‪||𝑥|| = 𝜑(𝑥) ≠ 0, 𝑥 ∈ 𝐾 ⇒ 𝑚, 𝑀 > 0‬‬

‫‪∃{𝑥 𝑘𝑖 }𝑖 , ||𝑥 𝑘𝑖 − 𝑥 0 || → 0, 𝑥 𝑘𝑖 → 𝑥 0‬‬

‫‪2‬‬

‫𝑀 ≤ ‪∀𝑥 ∈ 𝐾 ∶ 0 < 𝑚 ≤ ||𝑥||2‬‬

‫‪∀𝑥 ∈ ℝ𝑛 , 𝑥 ≠ 0‬‬
‫𝑥‬
‫= ‪𝑥′‬‬ ‫𝐾∈‬
‫‪||𝑥||2‬‬

‫𝑥‬
‫|| ≤ 𝑚‬ ‫𝑀 ≤ ||‬
‫‪||𝑥||2‬‬

‫‪𝑚||𝑥||2 ≤ ||𝑥|| ≤ 𝑀||𝑥||2‬‬

‫רציפות במידה שווה‬

‫הגדרה‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫𝑓 רציפה במ"ש על ‪ Ω‬אם 𝜖 < ||) ‪∀𝜖 > 0∃𝛿 > 0: ∀𝑥 ′ , 𝑥 ′′ ∈ Ω, ||𝑥 ′ − 𝑥 ′′ || < 𝛿 ⇒ ||𝑓(𝑥 ′ ) − 𝑓(𝑥 ′′‬‬

‫משפט 𝒓𝒐𝒕𝒏𝒂𝑪‬
‫תהי 𝑚‪ ,𝑓: 𝐾𝑛 → ℝ‬נניח כי 𝐾 קומפקט ו𝑓 רציפה ב‪ ,𝐾 -‬אז 𝑓 רציפה במ"ש‪.‬‬
‫‪∈ℝ‬‬

‫הוכחה‬
‫נניח ש𝑓 לא רציפה במ"ש‪.‬‬
‫𝜖 ≥ ||) ‪∃𝜖 > 0 ∀𝛿 > 0 ∃𝑥 ′ , 𝑥 ′′ ∈ 𝐾, ||𝑥 ′ − 𝑥 ′′ || < 𝛿 ∧ ||𝑓(𝑥 ′ ) − 𝑓(𝑥 ′′‬‬
‫‪1‬‬
‫≔𝛿‬ ‫… ‪, 𝑘 = 1,2,‬‬
‫𝑘‬
‫‪𝑥 ≔ 𝑥𝑘′‬‬
‫‪′‬‬

‫‪𝑥 ′′ ≔ 𝑥𝑘′′‬‬

‫‪18‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪1‬‬
‫< || ‪||𝑥𝑘′ − 𝑥𝑘′′‬‬ ‫𝐾 ∈ ‪∧ 𝑥𝑘′ , 𝑥𝑘′′‬‬
‫𝑘‬
‫וגם‬
‫𝜖 ≥ ||) ‪||𝑓(𝑥𝑘′ ) − 𝑓(𝑥𝑘′′‬‬
‫לפי למה ‪∃𝑥𝑘′ 𝑖 → 𝑥0 ∈ 𝐾 B-W‬‬

‫) 𝑖 ‪𝑥𝑘′′𝑖 = 𝑥𝑘′ 𝑖 + (𝑥𝑘′′𝑖 − 𝑥𝑘′‬‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫‪𝑥0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪𝑥𝑘′′𝑖 , 𝑥𝑘′′𝑖 → 𝑥0‬‬

‫𝑓 רציפה ולכן ) ‪𝑓(𝑥𝑘′ 𝑖 ) → 𝑓(𝑥0 ), 𝑓(𝑥𝑘′′𝑖 ) → 𝑓(𝑥0‬‬

‫‪lim (𝑓(𝑥𝑘′ ) − 𝑓(𝑥𝑘′′ )) = 0‬‬

‫∞→𝑖‬
‫אבל ‪ ||𝑓(𝑥𝑘′ ) − 𝑓(𝑥𝑘′′ )|| ≥ 𝜖 > 0‬בסתירה‪.‬‬

‫𝑛‬
‫גזירות ב ‪ℝ‬‬ ‫אופרטור ליניארי 𝑚‪𝐿: ℝ𝑛 → ℝ‬‬
‫)𝑦(𝐿𝛽 ‪𝐿(𝛼𝑥 + 𝛽𝑦) = 𝛼𝐿(𝑥) +‬‬
‫בסיס ב 𝑛‪𝑒𝑖 = (0, … ,1, . . ,0) : ℝ‬‬
‫𝑛‬

‫𝑖𝑒 𝑛𝑥 ∑ = ) 𝑛𝑥 ‪𝑥 = (𝑥1 , … ,‬‬

‫‪𝑖=1‬‬

‫נורמה של אופרטור‬
‫𝐿 – פונ' רציפה‪ .‬גם ||)𝑥(𝐿|| רציפה‪.‬‬

‫||)𝑥(𝐿|| ‪𝑀 ≔ sup‬‬
‫‪||𝑥||≤1‬‬

‫לפי משפט 𝑠𝑠𝑎𝑟𝑡𝑠𝑟𝑖𝑒𝑊 ∞ < 𝛭‪.‬‬

‫𝑀 ≔ ||𝐿||‬

‫אי שוויון נורמטיבי‬

‫𝑛‬
‫||𝑥|| ∗ ||𝐿|| ≤ ||)𝑥(𝐿|| ∶ ‪∀𝑥 ∈ ℝ‬‬

‫הוכחה‬
‫‪ 𝑥 = 0‬טריוויאלי‬
‫‪𝑥≠0‬‬
‫𝑥‬
‫= ‪𝑥′‬‬ ‫‪⇒ ||𝑥 ′ || = 1‬‬
‫||𝑥||‬
‫||𝐿|| ≤ ||) ‪||𝐿(𝑥 ′‬‬

‫‪1‬‬ ‫𝑥‬
‫( 𝐿|| = ||)𝑥(𝐿||‬ ‫||𝐿|| ≤ ||)‬
‫||𝑥||‬ ‫||𝑥||‬

‫‪19‬‬
 ‫ב"ה‬

‫||𝑥||||𝐿|| ≤ ||)𝑥(𝐿||‬

‫גזירות ב 𝒏‪ℝ‬‬
‫הגדרה‬
‫→ )𝑥(𝛽 ‪𝛼(𝑥),‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑝→𝑥‬

‫𝑝 → 𝑥 ‪𝛼(𝑥) = 𝑜(𝛽(𝑥)),‬‬
‫)𝑥(𝛼‬
‫‪→ 0‬‬
‫𝑝→𝑥 ||)𝑥(𝛽||‬

‫→ )𝑥(𝜖 ‪𝛼(𝑥) = 𝑜(𝛽(𝑥)) ⇔ 𝛼(𝑥) = 𝜖(𝑥)𝛽(𝑥),‬‬ ‫הגדרה שקולה‪0 :‬‬

‫𝑝→𝑥‬

‫𝑝→𝑥)‪𝛼(𝑥) → 0 ⇔ 𝛼(𝑥) = 𝑜(1‬‬

‫גזירות ודיפרנציאל‬
‫𝟏=𝒏‬
‫)𝑎(𝑓‪𝑓(𝑥)−‬‬ ‫)𝑎(𝑓‪𝑓(𝑎+ℎ)−‬‬
‫‪∃ lim‬‬ ‫𝑎‪𝑥−‬‬
‫‪= lim‬‬ ‫‪ℎ‬‬
‫𝑓 גזירה ב𝑎 אם"ם )𝑎( ‪≔ 𝑓 ′‬‬
‫𝑎→𝑥‬ ‫‪ℎ→0‬‬

‫)𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑥) −‬‬

‫≔ )𝑥(‪ϵ‬‬ ‫‪−𝑘→ 0‬‬
‫𝑎‪𝑥−‬‬ ‫𝑎→𝑥‬
‫)𝑎 ‪𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) = 𝑘(𝑥 − 𝑎) + 𝜖(𝑥)(𝑥 −‬‬
‫‪𝑥−𝑎 =ℎ‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝑘ℎ + 𝜖(𝑎 + ℎ)ℎ‬‬ ‫→ )‪𝜖(𝑎 + ℎ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑚‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫‪ 𝑎 ∈ Ω‬נקודה פנימית‪𝑎 ∈ Ω𝑜 ,‬‬
‫אומרים כי 𝑓 דיפירנציאלית (גזירה) בנקודה 𝑎 אם מתקיים קיים אופרטור ליניארי 𝑚‪ 𝐿: ℝ𝑛 → ℝ‬כך ש‪:‬‬
‫||‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝐿(ℎ) + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬

‫→ )‪𝜖(ℎ)||ℎ|| = 𝑜(||ℎ||), ℎ → 0 .||ℎ|| < 𝛿, 𝜖(ℎ‬‬ ‫עבור ‪0‬‬

‫‪ℎ→0‬‬

‫אופרטור 𝐿 דיפרנציאל של 𝑓 בנקודה 𝑎‪.‬‬

‫𝑎𝑓𝑑 ≔ 𝐿‬
‫)‪ℎ ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝐿(ℎ) = 𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬

‫משפט‬
‫𝑎𝑓𝑑 הוא יחיד‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫נניח כי ‪ ∃𝐿1 , 𝐿2‬אופ' לינא'‬

‫‪31‬‬
 ‫ב"ה‬

𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) = 𝐿1 (ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ||

𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) = 𝐿2 (ℎ) + 𝜖2 (ℎ)||ℎ||

0 = 𝐿1 (ℎ) − 𝐿2 (ℎ) + (𝜖1 (ℎ) − 𝜖2 (ℎ))||ℎ||

0 ≠ ℎ0 ∈ ℝ𝑛 ‫נקבע‬
ℎ = 𝑡ℎ0 , 𝑡 ∈ ℝ
0 = 𝑡𝐿1 (ℎ0 ) − 𝑡𝐿2 (ℎ0 ) + (𝜖1 (𝑡ℎ0) − 𝜖2 (𝑡ℎ0 ))|𝑡|||ℎ0 ||
1
0 = 𝐿1 (ℎ0 ) − 𝐿2 (ℎ0) + (𝜖1 (𝑡ℎ0 ) − 𝜖2 (𝑡ℎ0 ))|𝑡|||ℎ0 ||
𝑡
𝑡 → 0 ∶ 0 = 𝐿1 (ℎ0 ) − 𝐿2 (ℎ0 ) ⇒ 𝐿1 = 𝐿2

‫דוגמא‬
𝑓(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (𝑥𝑦𝑧. 𝑥 + 𝑧 2 )
𝑓: ℝ3 → ℝ2 , 𝑎 = (2,1,0)
ℎ = (ℎ1, ℎ2 , ℎ3 )
𝑓(2 + ℎ1 , 1 + ℎ2 , ℎ3 ) = ((2 + ℎ1 )(1 + ℎ2 )ℎ3, 2 + ℎ1 + ℎ32 ) = (ℎ3 (2 + ℎ1 + 2ℎ2 + ℎ1 ℎ2), 2 + ℎ1 + ℎ32) =

(2ℎ3 + ℎ1 ℎ3 + 2ℎ2 ℎ3 + ℎ1 ℎ2 ℎ3, 2 + ℎ1 + ℎ32 ) = (0,2) + (2ℎ3 , ℎ1 ) + 𝑜 (√ℎ12 + ℎ22 + ℎ32 )

2
2 (√ℎ12 +ℎ22 +ℎ33 )
|ℎ𝑖 |2 +|ℎ𝑗 |
|ℎ𝑖 ℎ𝑗 | ≤ 2
≤ 2
‫זה ) (𝜊 כי‬

𝑓(𝑎) = (0,2), 𝑑𝑓𝑎 = (2ℎ3, ℎ1 )

ℎ1
0 0 2 ℎ
( ) ( 2)
1 0 0
ℎ3

31
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪7‬‬
‫למה ‪B.-W.‬‬
‫∞} 𝑘 𝑥{∀‬ ‫𝑘‬
‫⇒ ‪𝑘=1 , ||𝑥 || ≤ C‬‬ ‫∞} 𝑖𝑘 𝑥{∃‬
‫‪𝑖=1‬‬ ‫→ 𝑖𝑘 𝑥 ∶‬ ‫‪𝑥 𝑜 , ||𝑥 𝑘𝑖 − 𝑥𝑜 || → 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫∞→𝑖‬ ‫‪2‬‬

‫גזירות‬
‫𝑜‬
‫‪𝑎∈Ω‬‬
‫𝑚‪ 𝑓: Ω ⊆ ℝ𝑛 → ℝ‬דיפרנציאל ב𝑎 אם 𝑚‪ ∃𝐿: ℝ𝑛 → ℝ‬כך ש‪:‬‬
‫||‪||ℎ|| < 𝛿 ∶ 𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) = 𝐿(ℎ) + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬
‫‪lim 𝜖(ℎ) = 0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫𝑎𝑓𝑑 ≔ 𝐿‬

‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) + 𝑜(||ℎ||)ℎ→0‬‬

‫משפט‬
‫אם 𝑓 דיפ' ב𝑎 אזי 𝑓 רציפה שם‪.‬‬
‫𝑥= ‪𝑎+ℎ‬‬
‫𝑎→𝑥)||𝑎 ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (𝑥 − 𝑎) + 𝑜(||𝑥 −‬‬

‫)𝑎(𝑓 → )𝑥(𝑓 ⇒ 𝑎 → 𝑥‬
‫ולכן רציף‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫= )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬ ‫‪√𝑥 2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫𝑎 ‪𝑦 2,‬‬ ‫‪= (0,0) )1‬‬
‫לא דיפ'‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2 )1‬‬

‫?‬
‫‪𝐿=0‬‬
‫?‬
‫||‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝐷 + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬

‫‪ℎ = (ℎ1 , ℎ2 ) ⇒ ℎ12 + ℎ22 = 𝜖(ℎ)√ℎ12 + ℎ22‬‬

‫‪ℎ12 + ℎ22‬‬
‫= )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬
‫‪√ℎ12 + ℎ22 (ℎ1 ,ℎ2 )→0‬‬
‫כן דיפ'‪.‬‬

‫נגזרת חלקית‬
‫הגדרה‬
‫𝑜‬
‫𝑚‬
‫‪𝑓: Ω → ℝ , 𝑎 ∈ Ω‬‬
‫נקבע 𝑛 ≤ 𝑖 ≤ ‪ ,1‬קיימת נגזרת חלקית של 𝑓 בנקודה 𝑎 לפי 𝑗𝑥 אם קיים הגבול‬

‫𝑓𝜕‬ ‫)𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡𝑒𝑗 ) −‬‬

‫‪(𝑎) ≔ lim‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬
‫)‪𝑒𝑗 = (0,0, … ,1, … ,0‬‬

‫סימונים‬
‫𝑓𝑑‬
‫‪𝑛 = 1 ∶ 𝑓 ′,‬‬
‫𝑥𝑑‬
‫𝑓𝜕‬
‫∶‪𝑛=2‬‬ ‫𝑗‪, 𝐷 𝑓 , 𝑓𝑥′‬‬
‫𝑗 𝑗𝑥𝜕‬

‫𝑓𝜕‬ ‫) 𝑛𝑎 ‪𝑓(𝑎1 , … , 𝑎𝑗 + 𝑡, … , 𝑎𝑛 ) − 𝑓(𝑎1 , … ,‬‬

‫‪(a) = lim‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑡‬
‫כלומר‬

‫‪33‬‬
 ‫ב"ה‬

‫) 𝑛𝑎 ‪𝜑(𝑢) ≔ 𝑓(𝑎1 , … , 𝑎𝑗−1 , 𝑢, … ,‬‬

‫𝑓𝜕‬
‫= ) 𝑗𝑎(𝜑‬ ‫)𝑎(‬
‫𝑗𝑥𝜕‬

‫נגדיר‬
‫) 𝑗𝑒𝑡 ‪Ψ(𝑡) ≔ 𝑓(𝑎 +‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫)‪Ψ(𝑡) − Ψ(0‬‬
‫‪(𝑎) = lim‬‬ ‫)‪= Ψ ′ (0‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑑‬
‫‪(𝑎) = 𝑓(𝑎 + 𝑡𝑒𝑗 )|𝑡=0‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑡𝑑‬

‫דוגמא‬
‫) ‪sin(𝑥 2 +𝑦 2‬‬
‫𝑒 𝑥 ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = arctan(ln‬‬ ‫)‬
‫𝑓𝜕‬
‫‪(1,2013) = 0‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫מספיק להציב ‪ 𝑥 = 1‬בשביל למצוא את הנגזרת‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫ב"ה‬

‫יחס בין דפר' לבין נגזרת חלקית‬

‫𝑚‬
‫‪𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫))𝑥( 𝑚𝑓 ‪𝑓(𝑥) = (𝑓1 (𝑥), … ,‬‬

‫𝑓𝜕‬ ‫‪𝜕𝑓1‬‬ ‫‪𝜕𝑓2‬‬

‫( = )𝑎(‬ ‫‪(𝑎), … ,‬‬ ‫))𝑎(‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑗𝑥𝜕‬

‫משפט‬
‫𝑜‬
‫‪𝑓: Ω → ℝ𝑚 , 𝑎 ∈ Ω‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫נניח ש𝑓 דפ' בנקודה 𝑎‪ ,‬אזי לכל 𝑛 ≤ 𝑗 ≤ ‪ 1‬קיימת ) 𝑗𝑒( 𝑎𝑓𝑑 = )𝑎(‬
‫𝑗𝑥𝜕‬

‫הוכחה‬
‫𝑎𝑓𝑑 ≔ 𝐿‬
‫||‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝐿(ℎ) + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬

‫𝑓𝜕 )𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡𝑒𝑗 ) −‬‬

‫‪lim‬‬ ‫=‬ ‫)𝑎(‬
‫‪ℎ→0‬‬ ‫𝑡‬ ‫𝑗𝑥𝜕‬

‫|| 𝑗𝑒|| |𝑡|) 𝑗𝑒𝑡(𝜖 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡𝑒𝑗 ) − 𝑓(𝑎) = 𝐿(𝑡𝑒𝑗 ) +‬‬

‫‪𝐿(𝑡𝑒𝑗 ) = 𝑡𝐿(𝑒𝑗 ), ||𝑒𝑗 || = 1‬‬

‫)𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡𝑒𝑗 ) −‬‬ ‫|𝑡|‬

‫) 𝑗𝑒𝑡(𝜖 ‪= 𝐿(𝑒𝑗 ) +‬‬
‫𝑡‬ ‫⏟‬‫𝑡‬
‫‪→ 0‬‬
‫‪𝑡→0‬‬

‫)𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡𝑒𝑗 ) −‬‬

‫‪lim‬‬ ‫) 𝑗𝑒(𝐿 =‬
‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬

‫משפט‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = )‪∀ℎ ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫הוכחה‬
‫𝑛‬

‫𝑗𝑒 𝑗‪ℎ = ∑ ℎ‬‬

‫‪𝑗=1‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = ) 𝑗𝑒( 𝑎𝑓𝑑 𝑗‪𝑑𝑓𝑎 (ℎ) = 𝑑𝑓𝑎 (∑ ℎ𝑗 𝑒𝑗 ) = ∑ ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬ ‫‪𝑗=1‬‬ ‫‪𝑗=1‬‬

‫) 𝑚𝑓 ‪𝑓 = (𝑓1 , … ,‬‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = )‪𝐿 = 𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎) ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫))‪𝐿(ℎ) = (𝐿1(ℎ), … , 𝐿𝑚 (ℎ‬‬

‫‪35‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑛‬
‫𝑗𝑓𝜕‬
‫∑ = )‪∀1 ≤ 𝑗 ≤ 𝑛 ∶ 𝐿𝑗 (ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫‪𝜕𝑓1‬‬ ‫‪𝜕𝑓1‬‬ ‫‪ℎ1‬‬
‫)‪𝐿1 (ℎ‬‬ ‫… )𝑎(‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬ ‫⋮‬
‫⋮‬ ‫…‬ ‫⋮‬
‫⋮‬ ‫=‬ ‫…‬ ‫⋮‬
‫⋮‬ ‫𝑛𝑓𝜕‬ ‫𝑚𝑓𝜕‬ ‫⋮‬
‫… )𝑎( 𝑥𝜕( ))‪(𝐿𝑛 (ℎ‬‬ ‫) 𝑛‪𝜕𝑥𝑛 ) (ℎ‬‬
‫‪1‬‬

‫מטריצה של האופרטור 𝑚‪𝐿 = 𝑑𝑓𝑎 : ℝ𝑛 → ℝ‬‬

‫𝑛‪𝑚,‬‬
‫𝑖𝑓𝜕‬
‫) ( ~ 𝑎𝑓𝑑‬
‫‪𝜕𝑥𝑗 𝑖,𝑗=1‬‬

‫מטריצה של ‪Jacobi‬‬
‫𝑛‪𝑚,‬‬
‫𝑖𝑓𝜕‬
‫) ( = )𝑎( 𝑓𝐽‬
‫‪𝜕𝑥𝑗 𝑖,𝑗=1‬‬

‫‪𝑑𝑓𝑎 (ℎ) = 𝐽𝑓 (𝑎)ℎ‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (sin 𝑥𝑦 , 𝑥 2 + 𝑦 2 + 𝑧), 𝑓: ℝ3 → ℝ2‬‬
‫?= )‪𝑑𝑓(1,2‬‬

‫‪𝜕𝑓1‬‬ ‫‪𝜕𝑓1‬‬ ‫‪𝜕𝑓1‬‬

‫)𝑎(‬ ‫)𝑎(‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑧𝜕‬ ‫𝑦𝑥 ‪𝑦 cos‬‬ ‫𝑦𝑥 ‪𝑥 cos‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2 cos 1‬‬ ‫‪cos 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫= )‪𝐽𝑓 (1,2‬‬ ‫(=‬ ‫)‬ ‫( =‬ ‫)‬
‫‪𝜕𝑓2‬‬ ‫‪𝜕𝑓2‬‬ ‫‪𝜕𝑓2‬‬ ‫𝑥‪2‬‬ ‫𝑦‪2‬‬ ‫‪1 |𝑥=1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫)𝑎(‬ ‫)𝑎(‬ ‫‪|𝑦=2‬‬
‫(‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫) 𝑧𝜕‬

‫𝟏=𝒎‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑓(𝑥1 , … ,‬‬

‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫( = )𝑎( 𝑓𝐽‬ ‫‪(𝑎), … ,‬‬ ‫))𝑎(‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬

‫גרדיאנט של 𝑓 בנק' 𝑎‬

‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫( ≔ )𝑎(𝑓∇ = )𝑎(𝑓 𝑑𝑎𝑟𝑔‬ ‫‪(𝑎), … ,‬‬ ‫))𝑎(‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬

‫)𝑎( ‪∇𝑓1‬‬
‫) … … ( = )𝑎( 𝑓𝐽‬
‫)𝑎( 𝑚𝑓∇‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = ‪𝑑𝑓𝑎 (ℎ) = 𝐽𝑓 (𝑎)ℎ‬‬ ‫〉‪(𝑎)ℎ𝑗 = 〈∇𝑓(𝑎), ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫‪36‬‬
 ‫ב"ה‬

‫דוגמא‬
‫𝑦𝑥‬
‫)‪, (𝑥, 𝑦) ≠ (0,0‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = {√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=𝑦=0‬‬
‫גזירה בנקודה )‪?𝑎 = (0,0‬‬
‫|𝑦||𝑥|‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝑥 2 +𝑦 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= |)𝑦 ‪|𝑓(𝑥,‬‬ ‫≤‬ ‫→ ‪= √𝑥 2 + 𝑦 2‬‬ ‫‪ )1‬רציפה ב𝑎 ‪0 = 𝑓(0,0) :‬‬
‫‪√𝑥 2 +𝑦 2‬‬ ‫‪2 √𝑥 2 +𝑦 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(𝑥,𝑦)→0‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪∃ 𝜕𝑥 (𝑎), 𝜕𝑦 (𝑎)? )1‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 0) = 0‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝑑‬
‫= )‪(0,0‬‬ ‫‪(𝑥, 0)|𝑥=0 = 0‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑥𝑑‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝑑‬
‫= )‪(0,0‬‬ ‫‪(0, 𝑦)|𝑦=0 = 0‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝑑‬
‫‪ )3‬גזירות?‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝑑‬
‫∑ = )‪𝐿 = 𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝑑‬
‫‪𝑗=1‬‬
‫אם 𝑎𝑓𝑑 קיים אז ‪.𝑑𝑓𝑎 ≡ 0‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) + 𝜖(ℎ)||ℎ||ℎ→0‬‬
‫‪ℎ1 ℎ2‬‬
‫‪= 0 + 0 + 𝜖(ℎ)||ℎ||ℎ→0‬‬
‫‪√ℎ12 + ℎ22‬‬
‫‪ℎ1 ℎ2‬‬ ‫‪ℎ1 ℎ2‬‬
‫= )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫‪= 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫↛‬
‫‪⏟ 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪√ℎ1 + ℎ2 √ℎ1 + ℎ2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ℎ‬‬‫‪1 + ℎ2‬‬ ‫גבול לא קיים‬
‫הוכח לפני‬
‫ולכן לא גזיר ב𝑎‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫|𝑦𝑥|√ = )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= )‪(0,0‬‬ ‫‪(0,0) = 0‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪√|𝑥𝑦| = 0 + 𝜖(𝑥𝑦)√𝑥12 + 𝑥22‬‬

‫|𝑦𝑥|√‬
‫= )𝑦 ‪𝜖(𝑥,‬‬
‫‪√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫|𝑥|‬ ‫‪1‬‬
‫= )𝑥 ‪𝑥 ≠ 0 ∶ 𝜖(𝑥,‬‬ ‫=‬ ‫‪↛0‬‬
‫|𝑥|‪√2‬‬ ‫‪√2‬‬

‫‪37‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪8‬‬
‫דוגמאות‬
‫) ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥𝑦 + sin(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫𝑥‪(𝑥, 𝑦) = 𝑦 + cos(𝑥 2 + 𝑦 2 ) 2‬‬
‫𝑥𝜕‬

‫‪1‬‬
‫‪(𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2 ≠ 0‬‬
‫{ = )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬ ‫‪𝑥2‬‬ ‫‪+ 𝑦2‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑙𝑒‬
‫)‪𝑎 = (0,0‬‬
‫‪ 𝐿 ≡ 0‬מועמד‬
‫||‪𝑓(ℎ) = 𝑓(0) + 𝐿(ℎ) + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬ ‫→ )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫)‪𝑓(ℎ‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫‪= √ℎ12 + ℎ22 sin‬‬ ‫‪→ 0‬‬
‫||‪||ℎ‬‬ ‫‪ℎ12‬‬ ‫‪+ ℎ22 ℎ→0‬‬
‫כלומר 𝑓 דיפ' ב)‪𝑎 = (0,0‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= )‪(0,0‬‬ ‫‪(0,0) = 0‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫𝑓𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥‪2‬‬
‫⇒ ‪(𝑥, 𝑦) ≠ 0‬‬ ‫‪(𝑥, 𝑦) = 2𝑥 sin 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ (𝑥 2 + 𝑦 2 ) cos 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(− 2‬‬ ‫)‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦‪𝑥 +‬‬ ‫𝑦‪𝑥 +‬‬ ‫‪(𝑥 + 𝑦 2 )2‬‬
‫אבל זה לא מוגדר ב)‪ ,(0,0‬גם הגבול לא מוגדר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2𝑥 sin‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫)‪+ 𝑦 2 (𝑥,𝑦)→(0,0‬‬
‫𝑥‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪− 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪cos 2‬‬ ‫אין גבול ↛‬
‫𝑦‪𝑥 +‬‬ ‫‪𝑥 + 𝑦2‬‬

‫הגדרות‬
‫𝑛‪ 𝑈 ⊂ ℝ‬קבוצה פתוחה‪ ,‬נסמן ‪.)∘=Open( 𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑛‬

‫}כל פונקציות דיפרנציאל ב 𝑈 ∈ 𝑢∀{ = )𝑈(𝐷‬

‫}כל פונקציות רציפה ב 𝑈 ∈ 𝑢∀{ = )𝑈(‪C‬‬

‫)𝑈(𝐶 ⊂ )𝑈(𝐷‬

‫‪38‬‬
 ‫ב"ה‬

‫פעולות‬
‫‪𝑓(𝑥) ≡ 𝑐 ∀𝑎 ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) ≡ 0 .1‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) = 𝑑𝑓𝑎 + 𝑜(||ℎ||)ℎ→0‬‬ ‫‪⇒0=𝑐−𝑐 =0+0‬‬
‫‪𝑓: ℝ𝑛 → ℝ𝑛 𝑥 ∈ ℝ𝑛 𝑓(𝑥) = 𝑥 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) = ℎ .1‬‬
‫‪𝑎 + ℎ − 𝑎 = ℎ + 𝜖(ℎ)||ℎ|| 𝜖(ℎ) ≡ 0‬‬
‫‪ 𝑓(𝑥) = 𝐿(𝑥) .3‬אופרטור ליניארי‪𝑑𝐿𝑎 = 𝐿 ,‬‬
‫‪𝐿(𝑎 + ℎ) − 𝐿(𝑎) = 𝐿(ℎ) + 0‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) = 𝐿(ℎ) + 0‬‬
‫‪𝑚 = 1 .4‬‬
‫)𝑥(𝑔)𝑥(𝑓‬
‫)‪𝑑𝑎 (𝑓𝑔)(ℎ) = 𝑓(𝑎)𝑑𝑔𝑎 (ℎ) + 𝑔(𝑎)𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) + 𝑜(||ℎ||)ℎ→0‬‬
‫‪𝑔(𝑎 + ℎ) = 𝑔(𝑎) + 𝑑𝑔𝑎 (ℎ) + 𝑜(||ℎ||)ℎ→0‬‬

‫)‪𝑓(𝑎 + ℎ)𝑔(𝑎 + ℎ‬‬

‫𝑔𝑑)𝑎(𝑓 ‪= 𝑓(𝑎)𝑔(𝑎) +‬‬
‫⏟‬ ‫)‪𝑎 (ℎ) + 𝑔(𝑎)𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬
‫ליניארי‬
‫)||‪+ 𝑓(𝑎)𝑜(||ℎ‬‬
‫⏟‬ ‫)‪+ 𝑔(𝑎)𝑜(||ℎ||) + 𝑑𝑓𝑎 (ℎ)𝑜(||ℎ||) + 𝑑𝑔𝑎 (ℎ)𝑜(||ℎ||) + 𝑜(||ℎ||)𝑜(||ℎ||) + 𝑑𝑔𝑎 (ℎ)𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬
‫)||‪𝑜(||ℎ‬‬

‫||‪||𝑑𝑓𝑎 (ℎ)|| ≤ ||𝑑𝑓𝑎 ||||ℎ‬‬

‫||‪||𝑑𝑔𝑎 (ℎ)|| ≤ ||𝑑𝑔𝑎 ||||ℎ‬‬
‫||‪||𝑑𝑓𝑎 (ℎ)𝑑𝑔𝑎 (ℎ)|| ≤ ||𝑑𝑓𝑎 ||||𝑑𝑔𝑎 ||||ℎ‬‬
‫‪𝑑𝑓𝑎 (ℎ)𝑑𝑔𝑎 (ℎ) = 𝑜(||ℎ||)ℎ→0‬‬

‫נגזרת מכוונת ונגזרת לפי וקטור‬

‫הגדרה‬
‫𝑚‪𝑓: Ω𝑛 → ℝ‬‬
‫‪⊆ℝ‬‬
‫𝑜‬
‫‪𝑎∈Ω‬‬
‫נקבע 𝑛‪0 ≠ ℎ ∈ ℝ‬‬
‫אומרים קיימת נגזרת של 𝑓 ב𝑎 לפי הווקטור ‪ ℎ‬אם קיים‪:‬‬
‫)𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ) −‬‬
‫‪lim‬‬ ‫)𝑎(𝑓 ‪≔ 𝜕ℎ‬‬
‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬
‫𝑑‬
‫= )𝑎(𝑓 ‪𝜕ℎ‬‬ ‫‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ)|𝑡=0‬‬
‫𝑡𝑑‬
‫𝑓𝜕‬
‫)𝑎(𝑓 𝑗𝑒𝜕 = )𝑎(‬
‫𝑗𝑥𝜕‬

‫‪39‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משפט‬
‫אם 𝑓 דיפ' בנקודה 𝑎 אז לכל 𝑛‪ 0 ≠ ℎ ∈ ℝ‬קיימת )𝑎(𝑓 ‪ 𝜕ℎ‬ו)‪𝜕ℎ 𝑓(𝑎) = 𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬

‫הוכחה‬
‫)𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ) − 𝑓(𝑎) 𝑓(𝑎) + 𝑡 ∗ 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) + 𝑜(|𝑡|||ℎ||) −‬‬ ‫)||‪𝑜(|𝑡|||ℎ‬‬
‫=‬ ‫‪= 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) +‬‬
‫𝑡‬ ‫𝑡‬ ‫𝑡‬
‫||‪𝑜(|𝑡|||ℎ||) 𝜖(|𝑡|||ℎ||)|𝑡|||ℎ‬‬
‫=‬ ‫‪→ 0‬‬
‫𝑡‬ ‫𝑡‬ ‫‪𝑡→0‬‬

‫)𝑎(𝑓 ‪𝑡(𝑎 + tℎ) −‬‬

‫‪∃ lim‬‬ ‫)𝑎(𝑓 ‪= 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) = 𝜕ℎ‬‬
‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬

‫𝟏=𝒎‬
‫〉‪(𝜕ℎ 𝑓)(𝑎) = 𝑑𝑓𝑎 (ℎ) = 〈∇𝑓(𝑎), ℎ‬‬
‫אם 𝑓 דיפ' ב𝑎‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫||𝑦𝑥||√ = )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫)‪𝑎 = (0,0‬‬
‫𝑓𝜕 𝑓𝜕‬
‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫)‪∇𝑓(0,0) = (0,0‬‬
‫𝑑‬
‫)‪ℎ = (1,1‬‬ ‫= )‪𝜕ℎ 𝑓(0,0‬‬ ‫|𝑡𝑡|√ |‬
‫‪𝑑𝑡 𝑡=0‬‬
‫|𝑡| = ‪√𝑡ℎ1 𝑡ℎ2 = |𝑡|√ℎ1 ℎ2‬‬

‫מסקנה‪ 𝑓(𝑥, 𝑦) = √|𝑥𝑦| :‬לא דיפ' ב𝑎‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = {1‬‬ ‫‪𝑥 2 < 𝑦 < 2𝑥 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑙𝑒‬
‫לא רציף ב)‪.(0,0‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫‪(0,0) = 0‬‬
‫𝑥𝜕‬
‫‪𝑓(𝑥, 0) = 𝑓(0, 𝑦) = 0‬‬
‫) ‪ℎ = (ℎ1, ℎ2‬‬
‫) ‪(𝑥, 𝑦) = 𝑡(ℎ1 , ℎ2 ) = (𝑡ℎ1 , 𝑡ℎ2‬‬
‫} ‪Ω ≔ {(𝑥, 𝑦) | 𝑥 2 < 𝑦 < 2𝑥 2‬‬
‫‪(𝑥, 𝑦) ∈ Ω ⇔ 𝑥 2 < 𝑦 < 2𝑥 2 ⇔ 𝑡 2 ℎ12 < 𝑡ℎ2 < 2𝑡 2 ℎ12‬‬
‫‪ℎ2‬‬
‫> 𝑡 ∧ ‪ ∶ 𝑡, ℎ1 , ℎ2 > 0 ⇒ ℎ2 < 2𝑡ℎ12‬בלי הגבלת הכלליות‬
‫‪2ℎ12‬‬
‫‪ℎ2‬‬
‫<𝑡<‪0‬‬ ‫‪⇒ (𝑡ℎ1 , 𝑡ℎ2 ) ∉ Ω‬‬
‫‪2ℎ12‬‬

‫‪41‬‬
 ‫ב"ה‬

‫)‪𝑓(𝑡ℎ1 ,𝑡ℎ2 )−𝑓(0,0‬‬ ‫‪ℎ2‬‬

‫‪lim‬‬ ‫< 𝑡 < ‪ 0‬אז ‪ 𝑓(𝑡ℎ1 , 𝑡ℎ2 ) = 0‬ולכן ‪= 0‬‬ ‫אם‬
‫‪𝑡→0‬‬ ‫𝑡‬ ‫‪2ℎ12‬‬

‫קיבלנו )‪ ∀ℎ∃𝜕ℎ 𝑓(0,0‬אבל 𝑓 לא דיפ' ב)‪ (0,0‬ולא רציפה‪.‬‬

‫נגזרת מכוונת ‪directional derivative‬‬

‫𝑒 כיוון‪ ,‬ניקח ‪.||𝑒|| = 1‬‬

‫הגדרה‬
‫נגזרת של 𝑓 בנק' 𝑎 לפי הכיוון 𝑙 המוגדר ע"י 𝑒‪.‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫)𝑎(𝑓 𝑒𝜕 = )𝑎(‬
‫𝑙𝜕‬
‫דוגמא‬
‫) ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = ln(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫?= ) 𝑦 ‪(𝑥 ,‬‬
‫‪𝜕𝑙 0 0‬‬
‫𝑙 –כיוון – זווית 𝛼 עם ציר 𝑥‪.‬‬
‫)𝛼 ‪𝑒 = (cos 𝛼 , sin‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫〉𝑒 ‪(𝑥 , 𝑦 ) = 𝜕𝑒 𝑓(𝑥0 , 𝑦0 ) = 〈∇𝑓(𝑥0 , 𝑦0 ),‬‬
‫‪𝜕𝑙 0 0‬‬
‫‪2𝑥0‬‬ ‫‪2𝑦0‬‬
‫‪∇𝑓(𝑥0 , 𝑦0 ) = ( 2‬‬ ‫‪2, 2‬‬ ‫)‬
‫‪𝑥0 + 𝑦0 𝑥0 + 𝑦02‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫‪2𝑥0‬‬ ‫‪2𝑦0‬‬
‫‪(𝑥0 , 𝑦0 ) = 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪cos 𝛼 + 2‬‬ ‫𝛼 ‪sin‬‬
‫𝑙𝜕‬ ‫‪𝑥0 + 𝑦0‬‬ ‫‪𝑥0 + 𝑦02‬‬

‫𝑒 – כיוון המוגדר ע"י )‪ℎ = (1,1‬‬

‫〉‪𝜕ℎ 𝑓(𝑥, 𝑦) = 〈∇𝑓(𝑥, 𝑦), ℎ‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫〉𝑒 ‪(𝑥, 𝑦) = 〈∇𝑓(𝑥, 𝑦),‬‬
‫𝑙𝜕‬
‫‪1‬‬ ‫)‪(1,1‬‬
‫‪1‬‬
‫(=𝑒‬ ‫=)‬‫‪,‬‬
‫‪√2 √2‬‬ ‫‪||1,1||2‬‬

‫משפט‬
‫𝑓 דיפ' )‪ (𝑚 = 1‬ב‪ ,𝑎-‬אז ‪∀𝑒: ||𝑒||2 = 1 |𝜕𝑒 𝑓(𝑎)| ≤ ||∇𝑓(𝑎)||2‬‬

‫הוכחה‬
‫||)𝑎(𝑓∇|| = ||𝑒|| ||)𝑎(𝑓∇|| ≤ |〉𝑒 ‪|𝜕𝑒 𝑓(𝑎)| = |〈∇𝑓(𝑎),‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)𝑎(𝑓∇‬
‫נניח ‪ .∇𝑓(𝑎) ≠ 0‬נגדיר ||)𝑎(𝑓∇|| = ‪ ,𝑒0‬אזי‬

‫)𝑎(𝑓∇‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝜕𝑒0 𝑓(𝑎) = 〈∇𝑓(𝑎),‬‬ ‫=〉‬ ‫||)𝑎(𝑓∇|| = 〉)𝑎(𝑓∇ ‪〈∇𝑓(𝑎),‬‬
‫||)𝑎(𝑓∇||‬ ‫||)𝑎(𝑓∇||‬

‫‪41‬‬
 ‫ב"ה‬

‫מסקנה‬
‫)𝑎(𝑓∇‬
‫= ‪𝑒0‬‬
‫||)𝑎(𝑓∇||‬

‫אז לכל ‪ 𝑒: ||𝑒|| = 1‬מתקיים |)𝑎(𝑓 ‪|𝜕𝑒 𝑓(𝑎)| ≤ |𝜕𝑒0‬‬

‫‪2‬‬
‫)𝑎(𝑓∇‬
‫יש שוויון אם"ם ||)𝑎(𝑓∇|| ‪𝑒 = ±‬‬

‫כלומר‪:‬‬
‫|)𝑎(𝑓 𝑒𝜕| ‪|𝜕𝑒0 𝑓(𝑎)| = max‬‬
‫‪||𝑒||=1‬‬

‫מסקנה‬
‫גרדיאנט הוא הכיוון של השינוי המקסימאלי בנקודה ‪a‬‬
‫)𝑎(𝑓∇‬
‫‪ 𝜕𝑒0 𝑓(𝑎) = 〈∇𝑓(𝑎), ||∇𝑓(𝑎)||〉 = ||∇𝑓(𝑎)|| > 0‬כלומר עלייה מקסימלית‬

‫‪ 𝜕−𝑒0 𝑓(𝑎) = −||∇𝑓(𝑎)|| ≤ 0‬כלומר ירידה מקסימלית‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 1 − 𝑥 2 − 𝑦 2‬‬
‫) ‪ ,(𝑥0 , 𝑦0‬מה הכיוון של שינוי מקסימלי?‬
‫) ‪(−2𝑥0 , −2𝑦0‬‬
‫= ‪𝑒0‬‬
‫‪√4𝑥02 + 4𝑦02‬‬
‫צריך ללכת תמיד בכיוון ) ‪(−𝑥0 , −𝑦0‬‬

‫‪41‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑛‬
‫הרצאה ‪9‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ ‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫)||‪(𝑎)ℎ𝑖 + 𝑜(||ℎ‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬ ‫‪ℎ→0‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫||‪𝑜(||ℎ||)ℎ→0 = 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬ ‫→ )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ℎ→0‬‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫𝑎→𝑥)||𝑎 ‪(𝑎)(𝑥𝑖 − 𝑎𝑖 ) + 𝑜(||𝑥 −‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫‪𝒎 = 𝟏:‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 〈∇𝑓(𝑎), ℎ〉 + 𝑜(||ℎ||)ℎ→0‬‬
‫𝑎→𝑥)||𝑎 ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) + 〈∇𝑓(𝑎), 𝑥 − 𝑎〉 + 𝑜(||𝑥 −‬‬

‫דיפרנציאליות‬
‫〉‪𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) − 〈∇𝑓(𝑎), ℎ‬‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪lim‬‬ ‫∃𝑖∀ ⇒ ‪= 0‬‬ ‫)𝑎(‬
‫‪ℎ→0‬‬ ‫||‪||ℎ‬‬ ‫𝑖𝑥𝜕‬

‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫⏟ ‪(𝑎)(𝑥𝑖 − 𝑎𝑖 ) +‬‬
‫||𝑎 ‪𝜖(𝑥 − 𝑎) ||𝑥 −‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬ ‫‪→ 0‬‬
‫‪𝑖=1‬‬ ‫𝑎→𝑥‬

‫𝑓𝜕‬
‫זה קירוב לפונקציה‪𝑓(𝑥) ≈ 𝑓(𝑎) + ∑𝑛𝑖=1 𝜕𝑥 (𝑎)(𝑥𝑖 − 𝑎𝑖 ) + 𝑜(||𝑥 − 𝑎||),𝑥→𝑎 :‬‬
‫𝑖‬

‫דוגמא‬
‫𝑦‪𝑥+‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = arctan‬‬ ‫‪|𝑥|, |𝑦| ≪ 1‬‬
‫𝑦𝑥 ‪1 +‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪𝑎 = 0 ∶ 𝑓(𝑥, 𝑦) ≈ 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫‪(𝑎)(𝑥 − 𝑎1 ) +‬‬ ‫) ‪(𝑎)(𝑦 − 𝑎2‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫𝑓𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑦)𝑦 ‪1 + 𝑥𝑦 − (𝑥 +‬‬
‫= )𝑦 ‪(𝑥,‬‬ ‫= ‪2‬‬ ‫‪|𝑥=0 = 1‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦‪𝑥+‬‬ ‫‪(1 + 𝑥𝑦)2‬‬ ‫‪𝑦=0‬‬
‫)𝑦𝑥 ‪1 + (1 +‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫‪(0,0) = 1‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫𝑦‪𝑥+‬‬
‫‪arctan‬‬ ‫) ‪≈ 𝑥 + 𝑦 + 𝑜 (√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫𝑦𝑥 ‪1 +‬‬

‫‪43‬‬
 ‫ב"ה‬

‫דוגמא‬
‫𝑦𝑥‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑥 +𝑦 ≠0‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = {√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=𝑦=0‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫∃ לכל ‪ (𝑥, 𝑦) ∈ ℝ2‬אבל 𝑓 לא דיפ' )‪.(0,0‬‬ ‫‪(𝑎),‬‬ ‫)𝑎(‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬

‫משפט (תנאי מספיק לדיפ')‬

‫𝑜‬
‫‪ 𝑓: Ω → ℝ𝑚 , 𝑎 ∈ Ω‬נניח כי‪:‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫‪ )1‬קיימות )𝑥( 𝑥𝜕 לכל 𝑥 בסביבה ‪.𝐵𝑎 (𝛿) ⊂ Ω‬‬
‫𝑖‬
‫𝑓𝜕‬
‫∶ 𝑖∀ רציפות ב)𝛿( 𝑎𝐵‪.‬‬ ‫‪(𝑥) )1‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬

‫אזי 𝑓 דיפ' בנקודה 𝑎‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫ניקח ‪.𝑛 = 2‬‬
‫𝑛‬
‫?‬ ‫𝑓𝜕‬
‫∑ = )𝑎(𝑓 ‪||ℎ|| < 𝛿 ∶ 𝑓(𝑎 + ℎ) −‬‬ ‫||‪(𝑎)ℎ𝑖 + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬
‫⏟‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬ ‫→)‪𝜖(ℎ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫⏟ = ) ‪𝑓(𝑎1 + ℎ1 , 𝑎2 + ℎ2 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2‬‬

‫⏟ ‪𝑓(𝑎1 + ℎ1 , 𝑎2 + ℎ2 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2 + ℎ2 ) +‬‬
‫) ‪𝑓(𝑎1 , 𝑎2 + ℎ2 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2‬‬
‫שינוי לגבי 𝑥‬ ‫שינוי לגבי 𝑦‬

‫= ) ‪:𝑔(𝑥0 + ℎ) − 𝑔(𝑥0‬‬ ‫‪𝑔′ (𝑥0‬‬ ‫‪+ 𝜃ℎ)ℎ‬‬ ‫לפי משפט 𝑒𝑔𝑛𝑎𝑟𝑔𝑎𝐿 למשתנה אחד‬
‫𝑓𝜕‬
‫= ) ‪𝑓(𝑎1 + ℎ1 , 𝑎2 + ℎ2 ) − 𝑓(𝑎1, 𝑎2 + ℎ2‬‬ ‫‪(𝑎 + 𝜃1ℎ1 , 𝑎2 + ℎ2 )ℎ1‬‬ ‫‪0 < 𝜃1 < 1‬‬
‫‪𝜕𝑥 1‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫= ) ‪𝑓(𝑎1 , 𝑎2 + ℎ2 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2‬‬
‫‪(𝑎 , 𝑎 + 𝜃2 ℎ2 )ℎ2‬‬ ‫‪0 < 𝜃2 < 1‬‬
‫‪𝜕𝑦 1 2‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ1 −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ2‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫=‬ ‫‪(𝑎1 + 𝜃1ℎ1 , 𝑎2 + ℎ2 )ℎ1 +‬‬ ‫‪(𝑎1 , 𝑎2 + θ2 ℎ2)ℎ2 −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ1 −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ1‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪= 𝛼(ℎ)ℎ1 + 𝛽(ℎ)ℎ2‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫עבור )𝑎( 𝑦𝜕 ‪𝛼(ℎ) = 𝜕𝑥 (𝑎1 + 𝜃1 ℎ1 , 𝑎2 + ℎ2 ) − 𝜕𝑥 (𝑎), 𝛽(ℎ) = 𝜕𝑦 (𝑎1 , 𝑎2 + θ2 ℎ2 ) −‬‬

‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ1 −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ2 = 𝛼(ℎ)ℎ1 + 𝛽(ℎ)ℎ2‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪𝛼(ℎ) → 0‬‬
‫הנגזרות החלקיות רציפות ולכן‬
‫‪𝛽(ℎ) → 0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪||𝛼(ℎ)ℎ1 + 𝛽(ℎ)ℎ2 || ≤ |ℎ1 | ||𝛼(ℎ)|| + |ℎ2 | ||𝛽(ℎ)|| ≤ √||𝛼(ℎ)|| + ||𝛽(ℎ)|| √ℎ12 + ℎ22‬‬

‫‪𝛼(ℎ)ℎ1 + 𝛽(ℎ)ℎ2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫||‬ ‫→ ||)‪|| ≤ √||𝛼(ℎ)|| + ||𝛽(ℎ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪√ℎ12‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ℎ22‬‬ ‫‪ℎ→0‬‬

‫‪44‬‬
 ‫ב"ה‬

‫) ‪𝛼(ℎ)ℎ1 + 𝛽(ℎ)ℎ2 = 𝑜 (√ℎ12 + ℎ22‬‬

‫‪ℎ→0‬‬

‫לכן קיבלנו‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= )𝑎(𝑓 ‪𝑓(𝑎 + ℎ) −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ1 +‬‬ ‫) ‪(𝑎)ℎ2 + 𝑜 (√ℎ12 + ℎ22‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫ולכן 𝑓 דיפ' בנקודה 𝑎‪.‬‬

‫עבור 𝟐 > 𝒎‬
‫= ) 𝑛𝑎 ‪𝑓(𝑎1 + ℎ1 , … , 𝑎𝑛 + ℎ𝑛 ) − 𝑓(𝑎1 , … ,‬‬
‫) 𝑛‪= 𝑓(𝑎1 + ℎ1 , … , 𝑎𝑛 + ℎ𝑛 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2 + ℎ2 , … , 𝑎𝑛 + ℎ‬‬
‫) ‪+𝑓(𝑎1 , 𝑎2 + ℎ2 , … , 𝑎𝑛 + ℎ2 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2 + ℎ2 , … , 𝑎𝑛 + ℎ2‬‬
‫) 𝑛‪+𝑓(𝑎1 , 𝑎2 , 𝑎3 + ℎ3 , … , 𝑎𝑛 + ℎ𝑛 ) − 𝑓(𝑎1 , 𝑎2 , 𝑎3 + ℎ3 , … , 𝑎𝑛 + ℎ‬‬
‫) 𝑛𝑎 ‪+ ⋯ + 𝑓(𝑎1 , … , 𝑎𝑛−1 , 𝑎𝑛 + ℎ𝑛 ) − 𝑓(𝑎1 , … ,‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫→ 𝑖𝛼‬ ‫לפי משפט לגראנז' 𝑖‪ 𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) = 𝛼1 (ℎ)ℎ + ⋯ + 𝛼𝑛 (ℎ)ℎ𝑛 − ∑𝑛𝑖=1 𝜕𝑥 (𝑎)ℎ‬כאשר ‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬ ‫𝑖‬

‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫∑ ‪||𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) −‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ𝑖 || ≤ √||𝛼1 (ℎ)|| + ⋯ ||𝛼𝑛 || √ℎ12 + ⋯ + ℎ𝑛2‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ ‪⇒ 𝑓(𝑎 + ℎ) − 𝑓(𝑎) −‬‬ ‫)||‪(𝑎)ℎ𝑖 = 𝑜(||ℎ‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬ ‫‪ℎ→0‬‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫דוגמא שבה הפונקציה דיפ' אבל התנאים לא מתקיימים‬

‫‪1‬‬
‫‪(𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2 ≠ 0‬‬
‫{ = )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=𝑦=0‬‬
‫)‪𝑎 = (0,0‬‬
‫)‪𝑓(ℎ) = 𝑓(0‬‬
‫)‪⏟ + 𝐿(ℎ‬‬
‫||‪⏟ + 𝜖(ℎ)||ℎ‬‬
‫⏟‬ ‫דיפ'?‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫‪1‬‬ ‫?‬
‫‪(𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin‬‬ ‫) ‪= 𝑜 (√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪𝑥2‬‬ ‫‪+ 𝑦2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin ( 2‬‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑥 + 𝑦2‬‬
‫‪= √𝑥 2 + 𝑦 2 sin ( 2‬‬ ‫→)‬ ‫‪0‬‬
‫‪√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬ ‫‪𝑥 + 𝑦 2 (𝑥,𝑦)→0‬‬

‫‪𝑑𝑓𝑎 = 0‬‬
‫𝑓𝜕 𝑓𝜕‬
‫לא חסומות סביב )‪(0,0‬‬ ‫‪,‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬

‫𝑓𝜕 𝑓𝜕‬
‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫𝑓𝜕‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥‪2‬‬
‫‪(𝑥, 𝑦) ≠ (0,0):‬‬ ‫‪(𝑥, 𝑦) = 2𝑥 sin 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ (𝑥 2 + 𝑦 2 ) cos 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(− 2‬‬ ‫)‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦‪𝑥 +‬‬ ‫𝑦‪𝑥 +‬‬ ‫‪(𝑥 + 𝑦 2 )2‬‬

‫‪45‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪1‬‬
‫‪2𝑥 sin‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬
‫‪𝑥 2 + 𝑦 2 (𝑥,𝑦)→0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑥‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ −‬לא חסומה סביב ‪𝑦 = 0 ⇒ − cos 2: 𝑥 = 0‬‬ ‫‪cos‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑥‬ ‫‪𝑥 2 +𝑦 2‬‬ ‫‪𝑥 2 +𝑦 2‬‬

‫𝑓𝜕‬
‫לא חסומה בסביבה של )‪.(0,0‬‬ ‫ולכן )𝑦 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑥𝜕‬

‫דוגמא‬
‫‪3‬‬
‫𝑦𝑥 ‪𝑥 −‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = {𝑥 2 + 𝑦 2‬‬ ‫)‪(𝑥, 𝑦) ≠ (0,0‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑙𝑒‬
‫)‪𝑎 = (0,0‬‬
‫‪ )1‬רציפות‬
‫)𝑦 ‪𝑥(𝑥 2 −‬‬ ‫) ‪|𝑥|(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫| = |)𝑦 ‪|𝑓(𝑥,‬‬ ‫|‬ ‫≤‬ ‫|𝑥| =‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫ולכן רציפה‬ ‫‪lim‬‬ ‫)‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 0 = 𝑓(0,0‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬

‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪(0,0),‬‬ ‫‪(0,0) )1‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪𝑥 𝑥≠0‬‬ ‫𝑓𝜕‬
‫{ = )‪𝑓(𝑥, 0‬‬ ‫⇒‬ ‫‪(0,0) = 1‬‬
‫𝑥𝜕 ‪0 𝑥 = 0‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫⇒ ‪𝑓(0, 𝑦) = 0‬‬ ‫‪(0,0) = 0‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫מועמד לדיפ' ‪𝐿(ℎ) = ℎ1 :‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= )‪𝐿(ℎ‬‬ ‫‪(0,0)ℎ1 +‬‬ ‫‪(0,0)ℎ2 = ℎ1‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑎) + 𝐿(ℎ) + 𝜖(ℎ)||ℎ||ℎ→0‬‬

‫‪ℎ13 − ℎ1 ℎ23‬‬
‫‪= 0 + ℎ1 + 𝜖(ℎ)√ℎ12 + ℎ22‬‬
‫‪ℎ12 + ℎ22‬‬
‫→ )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫נבדוק כי ‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫‪ℎ13 − ℎ1 ℎ22‬‬
‫‪ℎ12 + ℎ22‬‬ ‫‪ℎ13 − ℎ1 ℎ22 − ℎ13 − ℎ1 ℎ22‬‬ ‫‪−2ℎ1ℎ22‬‬
‫= )‪𝜖(ℎ‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬
‫‪√ℎ12 + ℎ22‬‬ ‫‪(ℎ12 + ℎ22 )2‬‬ ‫‪(ℎ12 + ℎ22)2‬‬
‫‪2ℎ13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ℎ13‬‬
‫‪𝜖(ℎ1 , ℎ1 ) = −‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪↛ 0‬‬
‫‪(2ℎ12 )2‬‬ ‫‪√2 |ℎ1 |3 ℎ1 →0‬‬

‫כלומר 𝑓 לא דיפ' ב)‪.(0,0‬‬

‫תרגיל בית‬
‫𝑦𝑥‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑥 +𝑦 ≠0‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = {√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=𝑦=0‬‬

‫‪46‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑓𝜕 𝑓𝜕‬
‫∃‬ ‫‪,‬‬ ‫‪)1‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫𝑓𝜕 𝑓𝜕‬
‫‪ 𝜕𝑥 , 𝜕𝑦 )1‬לא רציפות‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑥 ‪𝑛 = 1 ∶ 𝑓(𝑥) = {𝑥 sin‬‬ ‫‪𝑥≠0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=0‬‬

‫משמעות גאומטרית של גזירות מישור משיק‬

‫מישור משיק‬
‫נניח ש𝑓 דיפ' בנקודה 𝑎‪ 𝑚 = 1 ,‬אזי‬
‫𝑛‬
‫𝑦𝜕‬
‫∑ ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫𝑎→𝑥)||𝑎 ‪(𝑎)(𝑥𝑖 − 𝑎𝑖 ) + 𝑜(||𝑥 −‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫גרף של 𝒇‪:‬‬
‫‪𝑛+1‬‬
‫‪Γ𝑓 = {(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝑥𝑛+1 ) ∈ ℝ‬‬ ‫}) 𝑛𝑥 ‪∶ (𝑥1 , … 𝑥𝑛 ) ∈ 𝐷𝑜𝑚(𝑓), 𝑥𝑛+1 = 𝑓(𝑥1 , … ,‬‬

‫‪47‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑓𝛤‬
‫הרצאה ‪11‬‬
‫)𝑎 ‪𝑙(𝑥) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (𝑥 −‬‬
‫𝑎→𝑥‪𝑓(𝑥) = 𝑙(𝑥) + 𝑂(||𝑥 − 𝑎||),‬‬

‫𝑙𝛤 – מישור משיק ל 𝑓𝛤 בנקודה ))𝑎(𝑓 ‪.(𝑎,‬‬

‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ ‪𝑙(𝑥) = 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫𝐵 ‪(𝑎)(𝑥𝑖 − 𝑎𝑖 ) = 𝐴1 𝑥1 + ⋯ + 𝐴𝑛 𝑥𝑛 +‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫𝑙𝛤 – מישור אפיני עבור הנקודה ))𝑎(𝑓 ‪𝑙(𝑎) = 𝑓(𝑎) .(𝑎,‬‬

‫𝑎→𝑥‪𝑓(𝑥) − 𝑙(𝑥) = 𝑂(||𝑥 − 𝑎||),‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑛=2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = √𝑥 2 + 𝑦 2‬‬

‫} ‪𝛤𝑓 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧) ∈ ℝ3 ∶ 𝑧 = √𝑥 2 + 𝑦 2‬‬

‫ניקח מישור ‪ 𝑧 = 0‬ב)‪ ,𝑓(𝑥) − 𝑙(𝑥) = √𝑥 2 + 𝑦 2 = ||𝑥, 𝑦|| .𝑎 = (0,0‬ולכן זה לא )||‪ ,𝑂(||𝑥 − 0‬כל מישור משיק אחר‬
‫יהיה ||𝑦 ‪ 𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) = 𝛼||𝑥,‬ולכן זה לא מישור משיק‪.‬‬

‫‪b‬‬

‫משוואה של מישור משיק‬

‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ ‪𝑥𝑛+1 = 𝑓(𝑎) +‬‬ ‫) 𝑖𝑎 ‪(𝑎)(𝑥𝑖 −‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫) 𝑓𝛤( ))𝑎(𝑓‪𝑇(𝑎,‬‬

‫) 𝑛𝑎 ‪𝑎𝑛+1 = 𝑓(𝑎) = 𝑓(𝑎1 , … ,‬‬

‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = ‪𝑥𝑛+1 − 𝑎𝑛+1‬‬ ‫) 𝑖𝑎 ‪(𝑎)(𝑥𝑖 −‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬
‫)𝑎(𝑓 = ‪𝑎𝑛+1‬‬

‫‪48‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝟐=𝒏‬
‫) ‪𝑎 = (𝑥0 , 𝑦0‬‬
‫‪𝑓(𝑎) = 𝑧0‬‬
‫𝑈 ∈ )𝑦 ‪𝑧 = 𝑓(𝑥, 𝑦), (𝑥,‬‬
‫) ‪𝑧0 = 𝑓(𝑥0 , 𝑦0‬‬
‫המשוואה של ) ‪:𝑇(𝑥0 ,𝑦0 ,𝑧0‬‬

‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= ‪𝑧 − 𝑧0‬‬ ‫‪(𝑥0 , 𝑦0 )(𝑥 − 𝑥0 ) +‬‬ ‫) ‪(𝑥 , 𝑦 )(𝑦 − 𝑦0‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫‪𝜕𝑦 0 0‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑧 = √1 −‬‬ ‫‪𝑥2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪𝑦2‬‬

‫‪(𝑥0 , 𝑦0 , 𝑧0 ) ∈ 𝛤𝑓 , 𝑥02 + 𝑦02 < 1 , 𝑧0 = √1 − 𝑥02 − 𝑦02‬‬

‫‪−𝑥0‬‬ ‫‪−𝑦0‬‬
‫= ‪𝑧 − 𝑧0‬‬ ‫‪(𝑥0 − 𝑦0 ) +‬‬ ‫) ‪(𝑦 − 𝑦0‬‬
‫‪√1 − 𝑥02 − 𝑦02‬‬ ‫‪√1 − 𝑥02 − 𝑦02‬‬
‫‪𝑥0‬‬ ‫‪𝑦0‬‬
‫) ‪𝑧 − 𝑧0 = − (𝑥 − 𝑥0 ) − (𝑦 − 𝑦0‬‬
‫‪𝑧0‬‬ ‫‪𝑧0‬‬
‫‪𝑧0 𝑧 − 𝑧02 = −𝑥0 𝑥 + 𝑥02 − 𝑦0 𝑦 + 𝑦02‬‬
‫‪𝑥0 𝑥 + 𝑦0 𝑦 + 𝑧0 𝑧 = 𝑥02 + 𝑦02 + 𝑧02 = 1‬‬
‫‪𝑥0 𝑥 + 𝑦0 𝑦 + 𝑧0 𝑧 = 1‬‬

‫דיפרנציאל של פונקציית הרכבה‬

‫משפט (כלל השרשרת)‬
‫𝑚‪𝑈1 ⊂∘ ℝ𝑛 , 𝑈2 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑢‬ ‫𝑓‬
‫𝑙‪𝑈1 → 𝑈2 → ℝ‬‬
‫נניח ש‪:‬‬
‫‪ 𝑢 )1‬דיפ' ב‪𝑎 ∈ 𝑈1‬‬
‫‪ 𝑓 )1‬דיפ' ב‪𝑏 = 𝑢(𝑎) ∈ 𝑈2‬‬
‫אזי הפונ' ))𝑥(𝑢(𝑓 = )𝑥(𝑔 היא דיפ' ב𝑎 ומתקיים 𝑎𝑢𝑑 ∘ 𝑏𝑓𝑑 = 𝑎𝑔𝑑‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫𝑏𝑓𝑑 ≔ 𝑀 ‪𝐿 ≔ 𝑑𝑢𝑎 ,‬‬
‫||‪𝜖1 (ℎ) ||ℎ‬‬
‫⏟ ‪𝑢(𝑎 + ℎ) = 𝑢(𝑎) + 𝐿(ℎ) +‬‬
‫→)‪𝜖1 (ℎ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫||𝑘|| )𝑘( ‪𝑓(𝑏 + 𝑘) = 𝑓(𝑏) + 𝑀(𝑘) + 𝜖⏟2‬‬

‫→)𝑘( ‪𝜖2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪𝑘→0‬‬

‫⏟ ‪𝑔(𝑎 + ℎ) = 𝑓(𝑢(𝑎 + ℎ)) = 𝑓(𝑢(𝑎) + 𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ||) = 𝑓 (𝑏 +‬‬

‫)||‪𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ‬‬
‫𝑘‬

‫‪49‬‬
 ‫ב"ה‬

‫||||‪𝑓(𝑏) + 𝑀(𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ||) + 𝜖2 (𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ||) ||𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ‬‬

‫)𝑎(𝑔 = ))𝑎(𝑢(𝑓 = )𝑏(𝑓‬

‫)‪𝛽(ℎ‬‬
‫)‪𝛼(ℎ‬‬
‫⏞‬
‫⏞ ‪𝑔(𝑎 + ℎ) = 𝑔(𝑎) + 𝑀(𝐿(ℎ)) +‬‬
‫||||‪𝑀(𝜖1(ℎ)||ℎ||) + 𝜖2 (𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ||) ||𝐿(ℎ) + 𝜖1 (ℎ)||ℎ‬‬
‫⏟‬
‫?)||‪𝑂(||ℎ‬‬

‫)‪𝛼(ℎ‬‬ ‫))‪||ℎ||𝑀(𝜖1 (ℎ‬‬

‫=‬ ‫))‪= 𝑀(𝜖1 (ℎ‬‬
‫||‪||ℎ‬‬ ‫||‪||ℎ‬‬
‫)‪𝛼(ℎ‬‬
‫||‬ ‫‪|| ≤ ||𝑀||||𝜖1 (ℎ)|| → 0 ⇒ 𝛼(ℎ) = 𝑜(||ℎ||),ℎ→0‬‬
‫||‪||ℎ‬‬ ‫‪ℎ→0‬‬

‫||‪||𝐿(ℎ) + 𝜖2 (ℎ)||ℎ|||| ≤ ||𝐿(ℎ)|| + ||𝜖1 (ℎ)||||ℎ|| ≤ ||𝐿||||ℎ|| + ||𝜖1 (ℎ)||||ℎ‬‬

‫||)‪||𝛽(ℎ‬‬ ‫||||‪||𝜖2 (𝐿1 (ℎ) + 𝜖1 (ℎ))||ℎ‬‬

‫≤‬ ‫)||‪(||𝐿||||ℎ|| + ||𝜖1 (ℎ)||||ℎ‬‬
‫||‪||ℎ‬‬ ‫||‪||ℎ‬‬
‫→ )||)‪= ||𝜖2 (𝐿((ℎ)) + 𝜖2 (ℎ)||ℎ|||| (||𝐿|| + ||𝜖1 (ℎ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ℎ→0‬‬

‫‪⇒ 𝛽(ℎ) = 𝑜(||ℎ||),ℎ→0‬‬

‫כלומר‪𝑔(𝑎 + ℎ) = 𝑔(𝑎) + 𝑀(𝐿(ℎ)) + 𝑜(||ℎ||)ℎ→0 :‬‬

‫ולכן 𝑔 דיפ' ב𝑎 ומתקיים )‪𝑑𝑓𝑏 (𝑑𝑢𝑎 (ℎ)) = 𝑑𝑔𝑎 (ℎ‬‬

‫נוסחה למטריצת יעקובי‬

‫)𝑎( 𝑢𝐽 ∗ )𝑎(𝑢( 𝑓𝐽 = )𝑎( 𝑢∘𝑓𝐽‬

‫כלל שרשרת לנגזרות‬

‫‪𝑔 = 𝑓 ∘ 𝑢 ;𝑙 = 1‬‬
‫)) 𝑛𝑥 ‪𝑔(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ) = 𝑓(𝑢1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ), … , 𝑢𝑚 (𝑥1 , … ,‬‬

‫)𝑎( 𝑢𝐽))𝑎(𝑢( 𝑓𝐽 = )𝑎( 𝑔𝐽‬

‫‪𝜕𝑢1‬‬ ‫‪𝜕𝑢1‬‬
‫… )𝑎(‬
‫𝑔𝜕‬ ‫𝑔𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬
‫(‬ ‫‪(𝑎), … ,‬‬ ‫( = ))𝑎(‬ ‫‪(𝑢(𝑎)), … ,‬‬ ‫)))𝑎(𝑢(‬ ‫⋮‬ ‫…‬ ‫⋮‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬ ‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑚𝑥𝜕‬ ‫𝑚𝑢𝜕‬ ‫𝑚𝑢𝜕‬
‫… )𝑎(‬ ‫)𝑎(‬
‫‪( 𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝜕‬ ‫)‬
‫𝑚‬
‫𝑔𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑖𝑢𝜕‬
‫∑ = )𝑎(‬ ‫))𝑎(𝑢(‬ ‫)𝑎(‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝑖𝑢𝜕‬ ‫𝑘𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬
‫‪′‬‬
‫𝑥‪∗ 𝑔𝑥′ 𝑘 = 𝑓𝑢′1 𝑢1,‬‬‫𝑘‬
‫𝑥‪+ ⋯ + 𝑓𝑢′𝑚 𝑢𝑚,‬‬
‫‪′‬‬
‫𝑘‬

‫‪′‬‬
‫𝑥‪ 𝑢𝑗,‬מציבים 𝑎‪.‬‬‫𝑗‬
‫*יש להיזהר לא להתבלבל עם הצבות‪ ,‬ב 𝑗‪ 𝑓𝑢′‬מציבים )𝑎(𝑢 וב‪,‬‬

‫‪51‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תרגילים‬
‫‪)1‬‬
‫𝑢‬ ‫𝑣‬
‫⏞ ‪⏞+ 𝑦 + 𝑧 ,‬‬
‫𝑥( 𝑓 = )𝑧 ‪𝑔(𝑥, 𝑦,‬‬ ‫)‪𝑥 2 + 𝑦 3 + 𝑧 4‬‬

‫𝑔𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬

‫= )𝑧 ‪(𝑥, 𝑦,‬‬ ‫‪(𝑥 + 𝑦 + 𝑧, 𝑥 2 + 𝑦 3 + 𝑧 4) +‬‬ ‫𝑥‪(𝑥 + 𝑦 + 𝑧, 𝑥 2 + 𝑦 3 + 𝑧 4 )2‬‬
‫𝑥𝜕‬ ‫𝑢𝜕‬ ‫𝑣𝜕‬
‫𝑔𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= )𝑧 ‪(𝑥, 𝑦,‬‬ ‫‪( ,)+‬‬ ‫‪( , )3𝑦 3‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑢𝜕‬ ‫𝑣𝜕‬
‫‪𝑔(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑓(𝑥𝑦𝑧) )1‬‬
‫𝑧𝑦𝑥 = 𝑢 ;)𝑢(𝑓‬
‫𝑧𝑦)𝑧𝑦𝑥( ‪𝑔𝑥′ (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑓𝑥′‬‬

‫הגדרה‬
‫) 𝑛𝑥 ‪ 𝑓(𝑥1 , … ,‬הומוגנית מסדר 𝑚 אם ) 𝑛𝑥 ‪∀𝜆 ∈ ℝ ∶ 𝑓(𝜆𝑥1 , … , 𝜆𝑥𝑛 ) = 𝜆𝑚 𝑓(𝑥1 , … ,‬‬

‫𝑓𝜕 ‪𝑥1‬‬ ‫𝑓𝜕‬

‫(משוואת אויילר ממד"ח)‪.‬‬ ‫)𝑥( ‪𝜕𝑥1‬‬
‫נניח 𝑓 דיפ'‪ ,‬אזי‪ 𝑓 :‬הומו' מסדר 𝑚 ⇔ )𝑥(𝑓𝑚 = )𝑥( 𝑥𝜕 𝑛𝑥 ‪+ ⋯ +‬‬
‫𝑛‬

‫הוכחה‬
‫⇐‬
‫)𝑥(𝑓 𝑚𝜆 = )𝑥𝜆(𝑓‬
‫𝑑‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= )𝑥𝜆(𝑓‬ ‫‪(𝜆𝑥)𝑥1 + ⋯ +‬‬ ‫)𝑥(𝑓 ‪(𝜆𝑥)𝑥𝑛 = 𝑚𝜆𝑚−1‬‬
‫𝜆𝑑‬ ‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫𝑖𝑥 ∑ ⇒ ‪𝜆 = 1‬‬ ‫)𝑥(𝑓𝑚 = )𝑥(‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫⇒‬
‫𝑚‪𝑓 −‬‬
‫⇔ 𝑡𝑠𝑛𝑜𝑐 = )𝑥𝜆(𝑓 𝑚‪𝜆−‬‬ ‫?‪(𝜆 𝑓(𝜆𝑥) = 0‬‬
‫𝜆𝑑‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫( 𝑚‪−𝑚𝜆−𝑚−1 𝑓(𝜆𝑥) + 𝜆−‬‬ ‫‪(𝜆𝑥)𝑥1 + ⋯ +‬‬ ‫= ) 𝑛𝑥)𝑥𝜆(‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬

‫𝑛‬
‫‪−𝑚−1‬‬ ‫‪−𝑚−1‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫𝜆𝑚‪−‬‬ ‫𝜆 ‪𝑓(𝜆𝑥) +‬‬ ‫𝑖𝑥 ∑‬ ‫)𝑥(‬ ‫‪=0‬‬
‫𝑖𝑥𝜕‬
‫⏟‬
‫‪𝑖=1‬‬
‫(‬ ‫)𝑥𝜆(𝑓𝑚‬ ‫)‬
‫)𝑥𝜆(𝑓‬
‫⇒ 𝑐 = )𝑥(𝑓 ∶ ‪𝜆 = 1‬‬ ‫)𝑥(𝑓 =‬
‫𝑚𝜆‬
‫דוגמאות‬
‫= )𝑦 ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 + 𝑦, 𝑓(𝑥,‬‬ ‫‪√𝑥 2‬‬ ‫‪+ 𝑦2‬‬

‫‪51‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪11‬‬
‫נגזרות חלקיות מסדר גבוה‬
‫𝑚‪𝑓: 𝑈 → ℝ‬‬
‫𝑛‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫𝑛 ≤ ‪(𝑥), 𝑥 ∈ 𝑈, 1 ≤ 𝑖1‬‬
‫‪𝜕𝑥𝑖1‬‬
‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫(‬ ‫נניח כי קיימת 𝑈 ∈ 𝑥 ‪) (𝑥),‬‬
‫‪𝜕𝑥𝑖2 𝜕𝑥𝑖1‬‬

‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬

‫(‬ ‫( …(‬ ‫נניח שקיימת 𝑈 ∈ 𝑥 ‪))) (𝑥),‬‬
‫‪𝜕𝑥𝑖𝑟−1‬‬ ‫‪𝜕𝑥𝑖𝑟−2‬‬ ‫‪𝜕𝑥𝑖1‬‬

‫𝑛 ≤ ‪1 ≤ 𝑖1 , … , 𝑖𝑟−1‬‬

‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬

‫‪.‬‬ ‫𝑥𝜕(‬ ‫(‬ ‫( …(‬ ‫נניח שקיימת 𝑈 ∈ 𝑎 ‪)))) (𝑎),‬‬
‫𝑟𝑖𝑥𝜕‬ ‫‪𝑖𝑟−1‬‬ ‫‪𝜕𝑥𝑖𝑟−2‬‬ ‫‪𝜕𝑥𝑖1‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑥2 − 𝑦2‬‬
‫‪𝑥𝑦 2‬‬ ‫‪𝑥2 + 𝑦2 ≠ 0‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑓(𝑥) = { 𝑥 + 𝑦 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=𝑦=0‬‬
‫)‪𝑎 = (0,0‬‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬ ‫𝑓𝜕 𝜕 ?‬
‫= )𝑎( ) (‬ ‫) (‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬ ‫𝑥𝜕 𝑦𝜕‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬ ‫‪(𝑥, 0) −‬‬ ‫)‪(0,0‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪( ) (𝑎) = lim‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬ ‫‪𝑥→0‬‬ ‫𝑥‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑑‬
‫= )‪(0,0‬‬ ‫‪𝑓(0, 𝑦)|𝑦=0 = 0‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝑑‬
‫‪𝑥2 − 𝑦2‬‬
‫𝑓𝜕‬ ‫)‪𝑓(𝑥, 𝑦) − 𝑓(𝑥, 0‬‬ ‫𝑦𝑥‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫‪(𝑥, 0) = lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫𝑥=‬
‫𝑦𝜕‬ ‫‪𝑦→0‬‬ ‫𝑦‬ ‫‪𝑦→0‬‬ ‫𝑦‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬ ‫‪𝑥−0‬‬
‫‪( ) (0,0) = lim‬‬ ‫‪=1‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬ ‫‪𝑥→0‬‬ ‫𝑥‬
‫)𝑥 ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = −𝑓(𝑦,‬‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬
‫‪( ) (0,0) = −1‬‬
‫𝑥𝜕 𝑦𝜕‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬ ‫𝑓𝜕 𝜕‬
‫≠ )𝑎( ) (‬ ‫) (‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬ ‫𝑥𝜕 𝑦𝜕‬

‫‪51‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משפט‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬ ‫‪𝑓: 𝑈 → ℝ‬‬
‫נניח כי‪:‬‬
‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫∃‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫‪( ) (𝑥, 𝑦) , 𝜕𝑦 (𝜕𝑥)(𝑥, 𝑦) )1‬‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪ 𝜕𝑥 (𝜕𝑦) (𝑥, 𝑦) , 𝜕𝑦 (𝜕𝑥)(𝑥, 𝑦) )1‬רציפות ב‪.U‬‬
‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫אזי )𝑦 ‪( ) (𝑥, 𝑦) = 𝜕𝑦 (𝜕𝑥 ) (𝑥,‬‬

‫הוכחה‬
‫= )𝑏 ‪∆2 ≔ 𝑓(𝑎 + ℎ, 𝑏 + ℎ) − 𝑓(𝑎, 𝑏 + ℎ) − 𝑓(𝑎 + ℎ, 𝑏) + 𝑓(𝑎,‬‬
‫])𝑏 ‪= [𝑓(𝑎 + ℎ, 𝑏 + ℎ) − 𝑓(𝑎, 𝑏 + ℎ)] − [𝑓(𝑎 + ℎ, 𝑏) − 𝑓(𝑎,‬‬
‫נגדיר )𝑡 ‪𝜑(𝑡) ≔ 𝑓(𝑎 + ℎ, 𝑡) − 𝑓(𝑎,‬‬

‫𝜑𝑑‬
‫= )𝑒𝑔𝑛𝑎𝑟𝑔𝑎𝐿( = )𝑏(𝜑 ‪∆2 = 𝜑(𝑏 + ℎ) −‬‬ ‫‪(𝑏 +‬‬ ‫‪θ⏟1 ℎ) ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬
‫‪0<𝜃1 <1‬‬

‫𝜑𝑑‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕 𝜕‬

‫= )‪(𝑏 + 𝜃1 ℎ‬‬ ‫‪(𝑎 + ℎ, 𝑏 + 𝜃1 ℎ) −‬‬ ‫= )𝑒𝑔𝑛𝑎𝑟𝑔𝑎𝐿( = )‪(𝑎, 𝑏 + 𝜃1 ℎ‬‬ ‫‪( ) (𝑎 + 𝜃2 ℎ, 𝑏 + 𝜃1 ℎ)ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫𝑓𝜕 𝜕‬ ‫‪∆2‬‬ ‫𝑓𝜕 𝜕‬
‫= ‪Δ2‬‬ ‫= ‪( ) (𝑎 + 𝜃2 ℎ, 𝑏 + 𝜃1 ℎ)ℎ2 ⇔ 2‬‬ ‫)‪( ) (𝑎 + 𝜃2 ℎ, 𝑏 + 𝜃1 ℎ‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬
‫מצד שני ‪∆2 = [𝑓(𝑎 + ℎ, 𝑏 + ℎ) − 𝑓(𝑎 + ℎ)] − [𝑓(𝑎, 𝑏 + ℎ) − 𝑓(𝑎, 𝑏)] :‬‬
‫)𝑏 ‪𝜓(𝑡) ≔ 𝑓(𝑡, 𝑏 + ℎ) − 𝑓(𝑡,‬‬
‫𝜓𝜕‬
‫= )𝑎(𝜓 ‪∆2 = 𝜓(𝑎 + ℎ) −‬‬ ‫‪(𝑎 + 𝜇1 ℎ)ℎ‬‬
‫𝑡𝜕‬
‫𝜓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕 𝜕‬
‫= )‪(𝑎 + 𝜇1 ℎ‬‬ ‫‪(𝑎 + 𝜇1 ℎ, 𝑏 + ℎ) −‬‬ ‫= )𝑏 ‪(𝑎 + 𝜇1 ℎ,‬‬ ‫‪( ) (𝑎 + 𝜇1 ℎ, 𝑏 + 𝜇2 ℎ)ℎ‬‬
‫𝑡𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑥𝜕‬ ‫𝑥𝜕 𝑦𝜕‬
‫)‪(0 < 𝜇1 , 𝜇2 < 1‬‬
‫‪∆2‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫‪ lim‬לפי הרציפות של הנגזרות (ולכן של פונ' הרכבה)‪.‬‬ ‫=‬ ‫)𝑏 ‪( ) (𝑎,‬‬
‫‪ℎ→0 ℎ2‬‬ ‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬

‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫‪∆2‬‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬

‫בנוסף )𝑏 ‪ lim ℎ2 = 𝜕𝑦 (𝜕𝑥) (𝑎,‬ולכן )𝑦 ‪( ) (𝑥, 𝑦) = 𝜕𝑦 (𝜕𝑥 ) (𝑥,‬‬
‫𝑦𝜕 𝑥𝜕‬ ‫‪ℎ→0‬‬

‫מסקנה‬
‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫𝑈 ∈ 𝑥‪ .‬והן רציפות בסביבה של 𝑎 אזי הן שוות‪.‬‬ ‫…(‬ ‫‪) (𝑥),‬‬ ‫…(‬ ‫אם קיימות )𝑥( )‬
‫𝑟𝑖𝑥𝜕‬ ‫‪𝜕𝑥𝑖1‬‬ ‫𝑟𝑗𝑥𝜕‬ ‫‪𝜕𝑥𝑗1‬‬

‫הגדרה‬
‫)𝑈( 𝑟‬
‫𝐶‬ ‫}כל נגזרות מסדר 𝑟 קיימות ורציפות ∶ ‪≔ {𝑓: 𝑈 → ℝ‬‬

‫}כל נגזרות מסדר 𝑟 קיימות ∶ ‪𝐷 𝑟 (𝑈) ≔ {𝑓: 𝑈 → ℝ‬‬

‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬

‫𝑥𝜕( 𝑥𝜕 = 𝑓 𝑟𝑖‪( 𝐷𝑖1 ,…,‬לדוגמא )) 𝑥𝜕 … 𝑥( 𝑥𝜕( 𝑥𝜕 (‬ ‫תהי )𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝑓‪ ,‬נגזרת מסדר 𝑟‪(… 𝜕𝑥 )) :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫𝑟𝑖‬ ‫‪𝑖𝑟−1‬‬ ‫‪𝑖1‬‬

‫‪53‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪𝜕 𝛼1‬‬ ‫𝑛𝛼 𝜕‬ ‫𝑗𝛼 𝜕‬ ‫𝜕‬ ‫𝜕‬

‫= 𝑓 𝑟𝑖‪D𝑖1 ,…,‬‬ ‫…( ‪𝛼1‬‬ ‫𝑓 ) 𝑛𝛼‬ ‫𝛼‬ ‫=‬ ‫…‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬ ‫𝑗 𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑗𝑥𝜕 𝑗𝑥𝜕‬

‫𝑓 𝑛𝛼‪𝜕 𝛼1 +⋯+‬‬
‫= 𝑓 𝑟𝑖‪𝐷𝑖1 ,…,‬‬ ‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫𝑛 𝑛𝑥𝜕 ‪𝜕𝑥1 1 , … ,‬‬

‫מולטי אינדקסים‬
‫‪𝛼 = (𝛼1 , … , 𝛼𝑛 ) 𝛼𝑗 ∈ {0} ∪ ℕ‬‬

‫‪-n‬מימד‪|𝛼| ≔ 𝛼1 + ⋯ 𝛼𝑛 = ||𝛼|| :‬‬

‫‪1‬‬

‫! 𝑛𝛼 … ! ‪𝛼! ≔ 𝛼1‬‬
‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫𝑛 𝑛‪ℎ ∈ ℝ𝑛 , 𝛼 = (𝛼1 , … , 𝛼𝑛 ) ∶ ℎ𝛼 ≔ ℎ1 1 … ℎ‬‬

‫הגדרה‬
‫) 𝑛𝛼 ‪𝛼 = (𝛼1 , … ,‬‬
‫𝑓 |𝛼| 𝜕‬
‫≔ 𝑓 𝛼𝐷‬ ‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫𝑛 𝑛𝑥𝜕 ‪𝜕𝑥1 1 , … ,‬‬

‫דיפרנציאל מסדר גבוה‬

‫יהי פולינום ) 𝑛𝛼𝑛𝑥 … ‪ 𝑝(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ) = ∑ 𝑐𝛼 𝑥 = ∑(𝑐𝛼1,…,𝛼𝑛 𝑥1𝛼1‬כאשר ‪|α| ≤ N‬‬
‫𝛼‬

‫לדוגמא 𝑦 ‪𝑝(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 4𝑥 2 𝑦𝑧 + 2𝑧 + 𝑥 +‬‬

‫}‪𝑑𝑒𝑔(𝑃) = max{|𝛼| ∶ 𝑐𝛼 ≠ 0‬‬
‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫𝛼 𝑥 𝛼𝐶 ∑ = )𝑥(𝑃‬ ‫𝑛 𝑛𝑥 … ‪𝑥 𝛼 = 𝑥1 1‬‬
‫𝑁≤|𝛼|‬

‫הגדרה‬
‫𝑚‬
‫𝑃 פולינום הומוגני ממעלה 𝑚 אם )𝑥(𝑃 𝜆 = )𝑥𝜆(𝑃‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑥 3 + 2𝑥 2 𝑦 + 10𝑧 3‬‬ ‫לדוגמא ‪𝑚 = 3‬‬

‫תרגיל‬
‫𝑃 הומוגני מסדר 𝑚 ⇔ 𝛼 𝑥 𝛼𝐶 𝑚=|𝛼|∑ = )𝑥(𝑃‬

‫בינום של ניוטון מוכלל‬

‫𝑟‬
‫𝑟‬ ‫!𝑟‬
‫= 𝑘‪(𝑎 + 𝑏)𝑟 = ∑ ( ) 𝑎𝑘 𝑏𝑟−‬‬ ‫∑‬ ‫‪𝑎 𝛼1 𝑏 𝛼2‬‬
‫𝑘‬ ‫! ‪𝛼1 ! 𝛼2‬‬
‫‪𝑘=0‬‬ ‫𝑟= ‪𝛼1 +𝛼2‬‬

‫בינום מוכלל‬
‫!𝑟‬ ‫𝛼‬ ‫𝛼‬ ‫𝛼 !𝑟‬
‫= 𝑟) 𝑛𝛼 ⋯ ‪(𝛼1 +‬‬ ‫∑‬ ‫∑ = 𝑛 𝑛𝛼 … ‪𝑎1 1‬‬ ‫𝑎‬
‫! 𝑛𝛼 … ! ‪𝛼1‬‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟= 𝑛𝛼‪𝛼1 +⋯+‬‬ ‫𝑟=|𝛼|‬

‫‪54‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝛼 !𝑟‬
‫הרצאה ‪11‬‬
‫∑ = 𝑟) 𝑛𝑎 ‪(𝑎1 + ⋯ +‬‬ ‫𝑎‬
‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫הוכחה‬
‫∞‬
‫𝑟 𝑡 𝑟) 𝑛𝑎 ‪(𝑎1 + ⋯ +‬‬
‫∑ = ) 𝑛𝑎⋯‪𝑒 𝑡(𝑎1 +‬‬
‫!𝑟‬
‫‪𝑟=0‬‬

‫∞‬ ‫𝛼‬ ‫∞‬ ‫𝛼‬ ‫∞‬ ‫𝛼‬ ‫𝛼‬

‫‪𝑎 1 𝑡 𝛼1‬‬ ‫𝑛𝛼 𝑡 𝑛 𝑛𝑎‬ ‫𝑟 𝑛 𝑛𝑎 ‪𝑎 1‬‬
‫𝑒‬ ‫) 𝑛𝑎‪𝑡(𝑎1 +⋯+‬‬
‫𝑒=‬ ‫‪𝑡𝑎1‬‬
‫𝑒…‬ ‫𝑛𝑎𝑡‬
‫‪= ∑ 1‬‬ ‫∑ …‬ ‫(∑ =‬ ‫∑‬ ‫… ‪( 1‬‬ ‫) 𝑡)‬
‫! ‪𝛼1‬‬ ‫! 𝑛𝛼‬ ‫! 𝑛𝛼 ! ‪𝛼1‬‬
‫‪𝛼1 =0‬‬ ‫‪𝛼𝑛 =0‬‬ ‫‪𝑟=0‬‬ ‫𝑟= 𝑛𝛼‪𝛼1 +⋯+‬‬

‫השוואה של מקדמים‪:‬‬
‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫𝑟) 𝑛𝑎 ‪(𝑎1 + ⋯ +‬‬ ‫𝑛 𝑛𝑎 ‪𝑎1 1‬‬
‫=‬ ‫∑‬ ‫…‬
‫!𝑟‬ ‫! 𝑛𝛼 ! ‪𝛼1‬‬
‫𝑟= 𝑛𝛼‪𝛼1 +⋯+‬‬

‫הערה‬
‫)𝑈( ‪1‬‬ ‫𝑛‬
‫𝐶∈𝑓‬ ‫‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬ ‫𝑑‬
‫∑ = )‪𝑎 ∈ 𝑈 ∶ 𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫‪(𝑎)ℎ𝑗 = 𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ)|𝑡=0‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑡𝑑‬
‫‪𝑗=1‬‬
‫𝑑‬ ‫𝑓𝜕‬ ‫𝑓𝜕‬
‫= ) 𝑛‪𝑓(𝑎1 + 𝑡ℎ1 , … , 𝑎𝑛 + 𝑡ℎ‬‬ ‫‪(𝑎 + 𝑡ℎ)ℎ1 + ⋯ +‬‬ ‫𝑛‪(𝑎 + 𝑡ℎ)ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬

‫הגדרה‬
‫)𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝑓 ; 𝑈 ∈ 𝑎 ; 𝑛‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫נקבע 𝑛‪ .ℎ ∈ ℝ‬נגדיר‬
‫)‪ℎ ≠ 0 ∶ 𝜑(𝑡) = 𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ‬‬
‫𝑈 – פתוחה‪ ,‬קיים ‪ 𝛿 > 0‬כך ש 𝑈 ⊂ )𝛿 ‪𝐵(𝑎,‬‬
‫)𝛿 ‪|𝑡|||ℎ|| < 𝛿 ⇒ 𝑎 + 𝑡ℎ ∈ 𝐵(𝑎,‬‬
‫𝛿‬
‫< |𝑡|‬
‫||‪||ℎ‬‬
‫𝛿‬ ‫𝛿‬
‫)𝐼( 𝑟 𝐶 ∈ 𝜑‬ ‫‪𝐼 = (−‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‬
‫||‪||ℎ|| ||ℎ‬‬

‫)‪𝜑 𝑟 (0) =: 𝑑 𝑟 𝑓𝑎 (ℎ‬‬

‫𝑟𝑑‬
‫‪𝑑 𝑟 𝑓𝑎 (ℎ) ≔ 𝑟 𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ)|𝑡=0‬‬
‫𝑡𝑑‬

‫‪55‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משפט‬
‫𝑈 ∈ 𝑎 ;)𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝑓 ; 𝑛‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫אזי‬
‫𝛼 !𝑟‬
‫∑ = )‪𝑑 𝑟 𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫עבור‬
‫𝑛𝛼 ‪|𝛼| = 𝛼1 + ⋯ +‬‬
‫! 𝑛𝛼 … ! ‪𝛼! = 𝛼1‬‬
‫𝑓 |𝛼| 𝜕‬
‫‪𝐷 𝛼 𝑓 = 𝛼1‬‬ ‫𝛼‬
‫𝑛 𝑛𝑥𝜕 … ‪𝜕𝑥1‬‬
‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫𝑛 𝑛‪ℎ𝛼 = ℎ1 1 … ℎ‬‬
‫𝑎𝑓 𝑟 𝑑 פולינום הומוגני מסדר 𝑟‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫‪𝑟=1‬‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = )‪𝑑𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫כלומר כאן ‪ 𝛼 = 𝛿𝑗 = (0,0, . . ,1, … ,0) ⇐ |𝛼| = 𝑟 = 1‬כלומר ‪α! = 1‬‬

‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫𝑓∂‬ ‫!‪1‬‬
‫∑‬ ‫𝑗𝛿‪(𝑎)ℎ𝑗 = ∑ 𝐷𝑓 𝛿𝑗 (𝑎)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥∂‬ ‫!‪1‬‬
‫‪𝑗=1‬‬ ‫‪𝑗=1‬‬

‫נניח ש‪:‬‬
‫𝑟𝑑‬ ‫𝛼 !𝑟‬
‫𝑟‬
‫∑ = ‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ)|𝑡=0‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫אם הדבר נכון לכל 𝑎‪ ,‬נחליף ל‪𝑎 + 𝑠ℎ‬‬

‫𝑟‬
‫𝑑‬ ‫𝛼 !𝑟‬
‫𝑟‬
‫∑ = ‪𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ + 𝑡ℎ)|𝑡=0‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ)ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬
‫𝑟‬
‫𝑑‬ ‫𝑟𝑑‬ ‫𝛼 𝛼 !𝑟‬
‫𝑟‬
‫𝑎(𝑓‬ ‫‪+‬‬ ‫𝑠(‪ℎ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫|))𝑡‬ ‫‪𝑡=0‬‬ ‫=‬ ‫𝑢{‬ ‫=‬ ‫𝑡‬ ‫‪+‬‬ ‫}𝑠‬ ‫=‬ ‫𝑟‬
‫∑ = ‪𝑓(𝑎 + ℎ𝑢)|𝑡=0‬‬ ‫𝑎‪𝐷 𝑓 (𝑎)ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫𝑢𝑑‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫𝑛‬
‫𝑑‬ ‫‪𝑑 𝑟+1‬‬ ‫𝛼 𝑑 !𝑟‬ ‫!𝑟‬ ‫𝛼 ∂‬
‫∑ = )‪: (∗) 𝑟+1 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ‬‬ ‫∑ = 𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ)ℎ‬‬ ‫∑(‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ)ℎ𝑗 ) ℎ‬‬
‫𝑠𝑑‬ ‫𝑠𝑑‬ ‫𝑠𝑑 !𝛼‬ ‫!𝛼‬ ‫𝑗𝑥∂‬
‫‪|𝛼|=1‬‬ ‫‪|𝛼|=1‬‬ ‫‪𝑗=1‬‬

‫נגדיר )‪δ𝑗 = (0, … ,1, . , ,0‬‬

‫𝛼 ∂‬
‫⇒ 𝑗𝛿‪ℎ𝑗 ℎ𝛼 = ℎ𝛼+‬‬ ‫𝑓 𝑗𝛿‪𝐷 𝑓 = 𝐷 𝛼+‬‬
‫𝑗𝑥∂‬

‫‪56‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑛‬
‫!𝑟‬
‫∑ = )∗(‬ ‫𝑗𝛿‪∑ 𝐷 𝛼+𝛿𝑗 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ)ℎ𝛼+‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬ ‫‪𝑗=1‬‬

‫נסמן 𝑗𝛿 ‪β ≔ 𝛼 +‬‬
‫!‪β‬‬
‫⇒ ‪|𝛽| = 𝑟 + 1‬‬ ‫⇒ !‪= α‬‬
‫𝑗‪β‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫𝛽 𝑗𝛽 !𝑟‬ ‫!𝑟‬
‫∑ ∑ = )∗(‬ ‫= 𝛽‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ) ℎ‬‬ ‫∑‬ ‫𝛽‪∑ 𝛽𝑗 𝐷𝛽 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ) ℎ‬‬
‫!‪β‬‬ ‫!𝛽‬
‫‪𝑗=1 |𝛽|=𝑟+1‬‬ ‫‪|𝛽|=𝑟+1‬‬ ‫‪𝑗=1‬‬
‫𝑛‬

‫‪𝛽1 + ⋯ + 𝛽𝑛 = |𝛽| = 𝑟 + 1 ⇒ ∑ 𝛽𝑗 = 𝑟 + 1‬‬

‫‪𝑗=1‬‬

‫𝛽 )‪𝑟! (𝑟 + 1‬‬
‫∑ = )∗( ⇒‬ ‫𝛽‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ)ℎ‬‬
‫!‪β‬‬
‫‪|𝛽|=𝑟+1‬‬

‫‪𝑑 𝑟+1‬‬ ‫𝛽 !)‪(𝑟 + 1‬‬

‫⇒‪𝑠=0‬‬ ‫= ‪𝑓(𝑎 + 𝑠ℎ)|𝑠=0‬‬ ‫∑‬ ‫𝛽‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ‬‬
‫‪𝑑𝑠 𝑟+1‬‬ ‫!‪β‬‬
‫‪|𝛽|=𝑟+1‬‬

‫ולכן לפי אינדוקציה כדרוש‪.‬‬

‫נוסחה סימבולית‬
‫𝑟‬
‫𝜕‬ ‫𝜕‬
‫‪𝑑 𝑟 𝑓𝑎 (ℎ) = (ℎ1‬‬ ‫𝑛‪+ ⋯ + ℎ‬‬ ‫𝑎=𝑥|𝑓 )‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬
‫כי‬
‫𝜕‬ ‫𝑟 𝜕‬ ‫‪𝑟! 𝜕 𝛼1‬‬ ‫‪𝜕 𝛼𝑛 𝛼1‬‬ ‫𝑛𝛼‬ ‫𝜕‬ ‫𝑟 𝜕‬
‫‪(ℎ1‬‬ ‫𝑛‪+ ⋯ + ℎ‬‬ ‫= )‬ ‫∑‬ ‫…‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫…‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫⇒‬ ‫‪(ℎ‬‬‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫⋯‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ℎ‬‬ ‫𝑛‬ ‫𝑎=𝑥|𝑓 )‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬ ‫‪𝛼! 𝜕𝑥1𝛼1 𝜕𝑥𝑛𝛼𝑛 1‬‬ ‫𝑛‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬ ‫𝑛𝑥𝜕‬
‫𝑟= 𝑛𝛼‪𝛼1 +..+‬‬
‫𝛼 !𝑟‬
‫∑ =‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫נוסחאות טיילור‬
‫משפט (נוסחת טיילור עם שארית בצורת לאגרנז')‬
‫תהי 𝑛‪𝑎 ∈ 𝑈, ||ℎ|| < 𝛿, 𝐵(𝑎, 𝛿) ⊂ 𝑈, 𝑓 ∈ 𝐶 𝑟+1 (𝑈) ,𝑓: 𝑈 → ℝ ,𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑟‬
‫𝑘 ‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∑ = )‪𝑓(𝑎 + ℎ‬‬ ‫‪𝑑 𝑓𝑎 (ℎ) +‬‬ ‫)‪𝑑 𝑟+1 𝑓𝑎+𝜃ℎ (ℎ‬‬
‫!𝑘‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫‪𝑘=0‬‬

‫כאשר ‪0 < 𝜃 < 1‬‬

‫)‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑃𝑟 𝑓(𝑎, ℎ) + 𝑅𝑟 𝑓(𝑎, ℎ‬‬

‫הוכחה‬
‫נגדיר )‪( 𝜑(𝑡) ≔ 𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ‬ונרצה 𝜖 ‪||𝑡ℎ|| < 𝛿, 𝐵(𝑎, 𝛿) ⊆ 𝑈 )|𝑡| < 1 +‬‬
‫𝛿‬
‫< ||‪ ||ℎ‬אז 𝑈 ⊂ )𝛿 ‪ 𝑎 + 𝑡ℎ ∈ 𝐵(𝑎,‬לכל )𝜖 ‪.𝑡 ∈ (−1 − 𝜖, 1 +‬‬ ‫אם‬
‫𝜖‪1+‬‬

‫‪57‬‬
 ‫ב"ה‬

‫נוסחת טיילור ל𝜑 סביב ‪:𝑡 = 0‬‬

‫‪1 ′‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝜑(t) = 𝜑(0) +‬‬ ‫‪𝜑 (0)𝑡 + 𝜑 ′′ (0)𝑡 2 + ⋯ + 𝜑 (𝑟) 𝑡 𝑟 +‬‬ ‫⋯ ‪𝜑(0) + 𝜑 ′ (0)𝑡 + 𝜑 ′′ (0)𝑡 2 +‬‬
‫!‪1‬‬ ‫!‪2‬‬ ‫!𝑟‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬ ‫!‪1‬‬ ‫!‪2‬‬
‫)𝑟( ‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+ 𝜑 (0)𝑡 𝑟 +‬‬ ‫‪𝜑 (𝑟+1) (𝜃𝑡)𝑡 𝑟+1‬‬
‫!𝑟‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫(זה נכון כי יש לנו נוסחאות טיילור ממשתנה ‪.)1‬‬
‫ניקח ‪:𝑡 = 1‬‬
‫‪1 ′‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝜑(1) = 𝜑(0) +‬‬ ‫‪𝜑 (0) + 𝜑 ′′ (0) + ⋯ + 𝜑 (𝑟) +‬‬ ‫‪𝜑(0)𝑡 𝑟+1‬‬
‫!‪1‬‬ ‫!‪2‬‬ ‫!𝑟‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫𝑘𝑑‬
‫= )‪𝜑 (𝑘) (0‬‬ ‫)‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ)|𝑡=0 = 𝑑 𝑘 𝑓𝑎 (ℎ‬‬
‫𝑘𝑡𝑑‬
‫)‪𝜑 (𝑟+1) (0) = 𝑑 𝑘 𝑓𝑎+𝜃ℎ (ℎ‬‬
‫מקבלים )𝑎(𝑓 = )‪𝜑(1) = 𝑓(𝑎 + ℎ), 𝜑(0‬‬
‫𝑟‬
‫𝑘 ‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∑ = )‪𝑓(𝑎 + ℎ‬‬ ‫‪𝑑 𝑓𝑎 (ℎ) +‬‬ ‫)‪𝑑 𝑟+1 𝑓𝑎+𝜃ℎ (ℎ‬‬
‫!𝑘‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫‪𝑘=0‬‬

‫כדרוש!‬
‫𝛼 !𝑘‬ ‫‪1‬‬
‫∑ = )‪𝑃𝑟 (𝑎, ℎ‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ𝛼 = ∑ 𝐷 𝛼 𝑓(𝑎)ℎ‬‬
‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬
‫𝑘=|𝛼|‬ ‫𝑟≤|𝛼|‬

‫ולכן )‪ 𝑃𝑟 𝑓(𝑎, ℎ‬הוא סכום של פולינומים הומוגניים‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪13‬‬
‫)𝑈( ‪𝑓 ∈ 𝐶 𝑟+1‬‬
‫𝛼 ‪1‬‬ ‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ = )‪𝑓(𝑎 + ℎ‬‬ ‫∑ ‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ𝛼 +‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ)ℎ‬‬
‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟≤|𝛼|‬ ‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬
‫‪1‬‬ ‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ ‪𝑓(𝑥) = ∑ 𝐷 𝛼 𝑓(𝑎)(𝑥 − 𝑎)𝛼 +‬‬ ‫𝛼)𝑎 ‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎))(𝑥 −‬‬
‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟≤|𝛼|‬ ‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬

‫𝟎=𝒓‬
‫)‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎+𝜃ℎ (ℎ‬‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = 〉‪𝑑𝑓𝑎+𝜃ℎ (ℎ) = 〈∇𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ), ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎 + 𝜃ℎ)ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫מסקנה – משפט על ערך ממוצע‬

‫)𝑈( ‪𝑓 ∈ 𝐶 1‬‬

‫〉𝑎 ‪𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) = 〈∇𝑓(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎)), 𝑥 −‬‬

‫משפט על ערך ממוצע‪.‬‬

‫מסקנה‬
‫אם 𝑀 ≤ ||)𝑧(𝑓∇|| אזי ||𝑎 ‪|𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎)| ≤ M||𝑥 −‬‬

‫אומדן שארית בנוסחת טיילור‬

‫הגדרה‬
‫קבוצה 𝑛‪ 𝑈 ⊂ ℝ‬קמורה אם 𝑈 ⊂ ]𝑎 ‪∀𝑥, 𝑎 ∈ 𝑈 ∶ [𝑥,‬‬
‫}‪[𝑥, 𝑎] ≔ {𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎) ∶ 0 ≤ 𝜃 ≤ 1‬‬

‫משפט‬
‫𝛼‬ ‫‪𝑟+1 (𝑈),‬‬
‫𝐶 ∈ 𝑓‪ .‬נניח שלכל 𝛼‪ , ∀𝑧 ∈ 𝑈|𝐷 𝑓(𝑧)| ≤ 𝑀; |𝛼| = 𝑟 + 1 ,‬אזי‪:‬‬ ‫תהי 𝑛‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑀‬ ‫‪𝑟+1‬‬ ‫‪𝑟+1‬‬
‫≤ |)𝑎 ‪|𝑅𝑟 𝑓(𝑎, 𝑥 −‬‬ ‫‪(√𝑛) ||𝑥 − 𝑎||2‬‬
‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫𝑈∈𝑎‬
‫𝑀‬ ‫‪𝑟+1‬‬
‫≤ |)𝑎 ‪|𝑅𝑟 𝑓(𝑎, 𝑥 −‬‬ ‫‪||𝑥 − 𝑎||1‬‬
‫!)‪(𝑟 + 1‬‬

‫הוכחה‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫= )𝑎 ‪𝑅𝑟 𝑓(𝑎, 𝑥 −‬‬ ‫∑‬ ‫𝛼)𝑎 ‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎))(𝑥 −‬‬
‫!𝛼‬
‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬

‫‪59‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝛼 ‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫≤ |)𝑎 ‪|𝑅𝑟 𝑓(𝑎, 𝑥 −‬‬ ‫∑‬ ‫𝑛𝛼| 𝑛𝑎 ‪|𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎))||(𝑥 − 𝑎)𝛼 | ≤ 𝑀 ∑ |𝑥1 − 𝑎1 |𝛼1 … |𝑥𝑛 −‬‬
‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬
‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬
‫𝑀‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫=‬ ‫∑‬ ‫𝑛𝛼| 𝑛𝑎 ‪|𝑥1 − 𝑎1 |𝛼1 … |𝑥𝑛 −‬‬ ‫=‬
‫⏟‬
‫!)‪(𝑟 + 1‬‬ ‫!𝛼‬
‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬ ‫בינום של ניוטון‬
‫𝑀‬ ‫𝑀‬ ‫‪𝑟+1‬‬
‫=‬ ‫= ‪(|𝑥1 − 𝑎1 |𝛼1 … |𝑥𝑛 − 𝑎𝑛 |𝛼𝑛 )𝑟+1‬‬ ‫‪||𝑥 − 𝑎||1‬‬
‫!)‪(𝑟 + 1‬‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫‪||𝑥 − 𝑎||1 ≤ √𝑛||𝑥 − 𝑎||2‬‬

‫נוסחת טיילור עם שארית בצורה ‪Peano‬‬

‫משפט‬
‫𝑈 ∈ 𝑎 ‪𝑈 ⊂∘ ℝ𝑛 ; 𝑓: 𝑈 → ℝ ; 𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈), 𝑟 ≥ 1 ,‬‬
‫אזי‬
‫𝛼 ‪1‬‬ ‫𝑟‬
‫∑ = )‪𝑓(𝑎 + ℎ‬‬ ‫‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ𝛼 + 𝑜(||ℎ|| )ℎ→0‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟≤|𝛼|‬

‫הוכחה‬
‫)𝑈( ‪𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈) = 𝐶 (𝑟−1)+1‬‬
‫לפי נוסחת טיילור עם שארית 𝑒𝑔𝑛𝑎𝑟𝑔𝑎𝐿‪:‬‬
‫𝛼 ‪1‬‬ ‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ = )‪𝑓(𝑎 + ℎ‬‬ ‫∑ ‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ𝛼 +‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ)ℎ‬‬
‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬
‫‪|𝛼|≤𝑟−1‬‬ ‫𝑟=|𝛼|‬
‫‪1‬‬ ‫𝛼 ‪1‬‬ ‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ ‪= ∑ 𝐷 𝛼 𝑓(𝑎)ℎ𝛼 +‬‬ ‫∑ ‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ)ℎ𝛼 −‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(𝑎)ℎ‬‬
‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬ ‫!𝛼‬
‫⏟‬
‫𝑟≤|𝛼|‬ ‫⏟‬
‫𝑟=|𝛼|‬ ‫𝑟=|𝛼|‬
‫)‪𝑃𝑟 𝑓(𝑎,ℎ‬‬ ‫)‪𝛼(ℎ‬‬

‫‪1‬‬
‫∑ ≤ |)‪|𝛼(ℎ‬‬ ‫𝑛𝑎| 𝑛‪(|𝐷𝛼 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ) − 𝐷 𝛼 𝑓(𝑎)|)|ℎ1|𝛼1 … |ℎ‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫|)‪|𝛼(ℎ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑛𝑎| 𝑛‪|ℎ1 |𝛼1 … |ℎ‬‬

‫𝑟‬ ‫∑ ≤‬ ‫)|)𝑎(𝑓 𝛼 𝐷 ‪(|𝐷𝛼 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ) −‬‬
‫||‪||ℎ‬‬ ‫!𝛼‬ ‫||‪||ℎ‬‬
‫𝑟=|𝛼|‬ ‫𝑟‬

‫𝑗𝛼‬ ‫𝑗𝛼‬
‫| 𝑗‪|ℎ𝑗 | ≤ √ℎ12 + ⋯ + ℎ𝑛2 = ||ℎ||2 ⇒ |ℎ‬‬ ‫||‪≤ ||h‬‬

‫𝑛𝛼⋯‪𝛼1 +‬‬
‫||‪|ℎ1 |𝛼1 … |ℎ𝑛 |𝑎𝑛 ≤ ||ℎ‬‬ ‫𝑟|‪= ||ℎ‬‬
‫𝑛𝑎| 𝑛‪|ℎ1 |𝛼1 … |ℎ‬‬
‫‪≤1‬‬
‫𝑟||‪||ℎ‬‬

‫ולכן‬
‫|)‪|𝛼(ℎ‬‬ ‫𝛼 ‪1‬‬
‫𝑟‬ ‫∑ ≤‬ ‫|)𝑎(𝑓 𝛼 𝐷 ‪|𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ) −‬‬
‫||‪||ℎ‬‬ ‫!𝛼‬
‫𝑟=|𝛼|‬

‫‪61‬‬
 ‫ב"ה‬

‫)𝑥(𝑓 𝛼 𝐷 רציפות ל𝑟 = |𝛼| ולכן ‪lim |𝐷 𝛼 𝑓(𝑎 + 𝜃ℎ) − 𝐷 𝛼 𝑓(𝑎)| = 0‬‬

‫‪ℎ→0‬‬
‫𝑟‬ ‫)‪𝛼(ℎ‬‬
‫‪ lim‬ולכן ) ||‪𝛼(ℎ) = 𝑜(||ℎ‬‬ ‫𝑟‬ ‫ולכן ‪= 0‬‬
‫||‪ℎ→0 ||ℎ‬‬

‫יחידות של פולינום טיילור‬

‫משפט‬
‫תהי 𝑛‪𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈); 𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫נניח כי‬
‫𝑟‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑃(ℎ) + 𝑜(||ℎ|| )ℎ→0‬‬
‫𝑟‬
‫‪𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑃̃(ℎ) + 𝑜(||ℎ|| )ℎ→0‬‬

‫עבור ̃𝑃 ‪ 𝑃,‬פולינומים‪𝑟 ≥ max{deg 𝑃 , deg 𝑃̃} ,‬‬

‫אזי ̃𝑃 = 𝑃‬

‫הוכחה‬
‫𝑟‬
‫‪𝑄(ℎ) ≔ 𝑃(ℎ) − 𝑃̃(ℎ) = 𝑜(||ℎ|| )ℎ→0‬‬
‫𝑚 ‪𝑟 > deg 𝑄 =:‬‬

‫𝛼‪𝑄(ℎ) = ∑ 𝑞𝛼 ℎ‬‬ ‫‪𝑞𝛼 ∈ ℝ‬‬

‫𝑚≤|𝛼|‬
‫𝑟‬
‫) ||‪𝑄(ℎ) = 𝑜(||ℎ‬‬
‫‪ℎ ↪ 𝑡ℎ , 𝑡 ∈ ℝ‬‬
‫𝑟‬
‫‪𝑄(𝑡ℎ) = ∑ 𝑞𝛼 (𝑡ℎ)𝛼 = 𝑜(|𝑡 𝑟 |||ℎ|| )𝑡→0‬‬
‫𝑚≤|𝛼|‬

‫𝑛𝛼𝑛‪(𝑡ℎ)𝛼 = (𝑡ℎ1 )𝛼1 … (𝑡ℎ𝑛 )𝛼𝑛 = 𝑡 |𝛼| ℎ1𝛼1 … ℎ‬‬

‫𝑚‬ ‫𝑚‬ ‫𝑚‬
‫𝛼 |𝛼|‬ ‫𝛼 |𝛼|‬
‫𝑡 𝛼𝑞 ∑ = )‪⇒ 𝑄(𝑡ℎ‬‬ ‫𝑡 𝛼𝑞 ∑ ∑ = ‪ℎ‬‬ ‫𝑚 ≥ 𝑟 ‪ℎ = ∑ ( ∑ 𝑞𝛼 ℎ ) 𝑡 = ∑ 𝑐𝑘 𝑡 𝑘 = 𝑜(|𝑡|𝑟 )𝑡→0 ,‬‬
‫𝛼‬ ‫𝑘‬

‫𝑚≤|𝛼|‬ ‫𝑘=|𝛼| ‪𝑘=0‬‬ ‫𝑘=|𝛼|⏟ ‪𝑘=0‬‬ ‫‪𝑘=0‬‬

‫𝑘𝑐‬
‫𝑚‬

‫𝑚 ≥ 𝑟 ‪∑ 𝑐𝑘 𝑡 𝑘 = 𝑜(𝑡 𝑟 ),‬‬
‫‪𝑘=0‬‬

‫) 𝑟 𝑡(𝑜 = 𝑚 𝑡 𝑚𝑐‪𝑐0 + 𝑐1 𝑡. . . +‬‬

‫‪𝑡 → 0 ∶ 𝑐0 = 0‬‬
‫‪𝑚−1‬‬
‫𝑚𝑐 ‪𝑐1 + ⋯ +‬‬ ‫) ‪= 𝑜(𝑡 𝑟−1‬‬
‫‪𝑡 → 0 ∶ 𝑐1 = 0‬‬
‫…‬
‫‪𝑐𝑚 = 0‬‬

‫‪61‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑛‪𝑞(ℎ) = ∑ 𝑞𝑎 ℎ𝛼 = 0 ∀𝑘 = 0, … , 𝑚 ∀ℎ ∈ ℝ‬‬
‫𝑘=|𝛼|‬

‫|𝛽| 𝜕‬
‫𝜷‬ ‫𝛽‬
‫‪𝑞(ℎ)|ℎ=0 = ∑ 𝑞𝛼 𝐷 𝛽 ℎ𝛼 |ℎ=0‬‬
‫𝟏 ‪𝜕ℎ1‬‬ ‫𝑛𝑛‪… 𝜕ℎ‬‬ ‫𝑘=|𝛼|‬

‫𝛼≠𝛽 ‪0‬‬
‫{ = 𝛼‪𝐷 𝛽 ℎ‬‬
‫𝛼 = 𝛽 !𝛼‬
‫וכן אם ‪ 𝑞(ℎ) = 0‬נקבל‪:‬‬

‫‪𝐷 𝛽 ( ∑ 𝑞𝛼 ℎ𝛼 ) |ℎ=0 = 0 ⇒ 𝑞𝛼 𝛼! = 0 ⇒ 𝑞𝛼 = 0‬‬

‫𝑘=|𝛼|‬

‫ולכן ‪𝑄 = 𝑃 − 𝑃̃ = 0‬‬

‫מסקנה‬
‫𝑟‬
‫)𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝑓 אם קיים פולינום 𝑟 ≤ 𝑃 ‪ 𝑃, deg‬כך ש‪ 𝑓(𝑎 + ℎ) = 𝑃(ℎ) + 𝑜(||ℎ|| )ℎ→0‬אזי 𝑃 פולינום טיילור בנקודה 𝑎‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫‪1‬‬
‫= )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫𝑦 ‪1 + 2𝑥 2‬‬
‫?= )‪𝐷 (10,5) 𝑓(0,0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫) ‪𝑓(𝑥, 𝑦) = ∑(−2𝑥 2 𝑦)𝑘 + 𝑜 (√𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪𝑘=0‬‬
‫‪5‬‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ = 𝑘)𝑦‪∑(−2𝑥 2‬‬ ‫𝛼‪𝐷 𝑓(0,0)ℎ‬‬ ‫)𝑦 ‪ℎ = (𝑥,‬‬
‫!𝛼‬
‫‪𝑘=0‬‬ ‫‪|𝛼|≤15‬‬

‫‪𝛼 = (10,5) ⇔ 𝑘 = 5‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪−25‬‬ ‫)‪𝐷 (10,5) 𝑓(0,0‬‬
‫!‪10! 5‬‬

‫נוסחת טיילור לפולינומים‬

‫משפט‬
‫אם 𝑃 פולינום 𝑟 = 𝑃 ‪ deg‬אזי‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ = )𝑥(𝑃‬ ‫𝛼)𝑎 ‪𝐷 𝑃(𝑎)(𝑥 −‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟≤|𝛼|‬

‫הוכחה‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫= )‪𝑅𝑟 𝑃(𝑎, ℎ‬‬ ‫∑‬ ‫‪𝐷 𝑝(𝑎 + 𝜃ℎ)ℎ𝛼 = 0‬‬
‫!𝛼‬
‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬

‫‪|𝛼| > 𝑟 ⇒ 𝐷 𝛼 𝑃 ≡ 0‬‬

‫‪61‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תרגיל‬
‫𝛼‬ ‫𝛼‬
‫= )𝑥(𝑃‬ ‫‪∑ 𝑎𝛼1,…,𝛼𝑛 𝑥1 1‬‬ ‫𝑛 𝑛𝑥 …‬ ‫‪= ∑ 𝑐𝛽1 ,…,𝛽𝑛 (𝑥1 − 𝑎1‬‬ ‫‪)𝛽1‬‬ ‫𝑛𝑎 ‪… (𝑥𝑛 −‬‬ ‫𝑛𝛽)‬
‫𝑟≤|𝛽|‬

‫𝑎 מרכז‪.‬‬

‫תרגיל‬
‫‪𝑃(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑥𝑦 + 𝑦𝑧,‬‬
‫]‪𝑎 = (1,2,1) 𝑃(𝑥, 𝑦, 𝑧) = [(𝑥 − 1) + 1][(𝑦 − 2) + 2] + [(𝑦 − 2) + 2][(𝑧 − 1) + 1‬‬
‫‪= (𝑦 − 2)(𝑧 − 1) + 2(𝑧 − 1) + (𝑦 − 2) + 2‬‬

‫‪63‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪14‬‬
‫אפשר להגיש את שתי התרגילים הבאים בעוד שבועיים‪ ,‬המרצה יבדוק ויתן ציון‪.‬‬
‫𝛾‬
‫‪ .𝑓(𝑥) = ||𝑥|| , 𝛾 ∈ 2ℕ − 1, 𝑥 ∈ ℝ𝑛 )1‬צ"ל ) 𝑛‪∀𝑟 < 𝛾 ∶ 𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (ℝ𝑛 ) ; ∀𝑟 ≥ 𝛾 ∶ 𝑓 ∉ 𝐷 𝑟 (ℝ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.𝑓(𝑥, 𝑦) = (𝑥 2 + 𝑦 2 ) sin 𝑥 2 +𝑦2‬‬ ‫‪𝑓(0,0) = 0 )1‬‬
‫) ‪1 (ℝ2‬‬
‫𝐷 ∈ 𝑓‪.‬‬ ‫)‪− 𝐶 1 (ℝ2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(𝑎)𝑓(𝑥, 𝑦) = (𝑥 2 + 𝑦 2 )2 sin‬‬
‫‪+ 𝑦2‬‬ ‫‪𝑥2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(𝑏)𝑓(𝑥, 𝑦) = (𝑥 2 + 𝑦 2 )3 sin 2‬‬
‫‪𝑥 + 𝑦2‬‬
‫מכל מקרה מצא 𝑟 מקסימלי כך ש) ‪ 𝑓 ∈ 𝐷 𝑟 (ℝ2‬ו𝑟 מקסימלי כך ש) ‪.𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (ℝ2‬‬

‫טור טיילור‬
‫) 𝑛‪𝑟+1 (ℝ‬‬
‫𝐶∈𝑓‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ = )𝑥(𝑓‬ ‫)𝑎 ‪𝐷 𝑓(𝑎)(𝑥 − 𝑎)𝛼 + 𝑅𝑟 𝑓(𝑎, 𝑥 −‬‬
‫!𝛼‬
‫𝑟<|𝛼|‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫= )𝑎 ‪𝑅𝑟 𝑓(𝑎, 𝑥 −‬‬ ‫∑‬ ‫𝛼)𝑎 ‪𝐷 𝑓(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎))(𝑥 −‬‬
‫!𝛼‬
‫‪|𝛼|=𝑟+1‬‬

‫אם 𝑈 קמורה אזי‬

‫𝑀 ≤ |)𝑥(𝑓 𝛼 𝐷|‬
‫𝑀‬ ‫‪𝑟+1‬‬ ‫‪𝑟+1‬‬
‫≤ |𝑓 𝑟𝑅|‬ ‫||𝑎 ‪(√𝑛) ||𝑥 −‬‬
‫!)‪(𝑟 + 1‬‬

‫הגדרה‬
‫אומרים שפונ' 𝑓 אנליטית אם לכל 𝑈 ∈ 𝑎 קיים ‪ 𝛿 > 0‬כך ש‬
‫𝛼 ‪1‬‬
‫∑ = )𝑥(𝑓‬ ‫𝛼)𝑎 ‪𝐷 (𝑎)(𝑥 −‬‬ ‫)𝑎( 𝛿𝐵 ∈ 𝑥‬
‫!𝛼‬
‫𝛼‬

‫}קבוצת כל הפונקציות האנליטיות ב ‪A(U) = {U −‬‬

‫∞→𝑟‬
‫→ |𝑓 𝑟𝑅|‪.‬‬ ‫𝑓 אנליטית אם ‪0‬‬
‫‪𝑟+1‬‬
‫)𝑛√(‬
‫𝛿‪lim 𝑀𝑟,‬‬ ‫‪𝛿 𝑟+1 = 0‬‬
‫∞→𝑟‬ ‫!)‪(𝑟 + 1‬‬
‫‪𝑀𝑟,𝛿 ≔ max‬‬ ‫|)𝑥(𝑓 𝛼 𝐷| ‪sup‬‬
‫𝐵∈𝑥 ‪|𝛼|=𝑟+1‬‬
‫)𝑎(𝛿‬

‫‪64‬‬
 ‫ב"ה‬

‫דוגמא‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑒{ = )𝑥(𝑓‬ ‫||𝑥||‬
‫‪𝑥≠0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪𝑥=0‬‬
‫בדוק ‪ :‬לא אנליטית 𝑓 ‪∀𝛼 ∶ 𝐷 𝛼 𝑓(0) = 0, 𝑓 ∈ 𝐶 ∞ (ℝ𝑛 ),‬‬

‫קיצונים מקומיים‬
‫הגדרה‬
‫‪Ω ⊂ ℝ𝑛 ; 𝑓: Ω → ℝ‬‬
‫אומרים כי ‪ 𝑎 ∈ Ω‬נקודת מינימום מקומי אם קיים ‪ 𝛿 > 0‬כל שלכל )𝑎( 𝛿𝐵 ∩ ‪ 𝑥 ∈ Ω‬מתקיים )𝑎(𝑓 ≥ )𝑥(𝑓‬
‫אם מתקיים )𝑎(𝑓 > )𝑥(𝑓 לכל )𝑎( 𝛿𝐵 ∩ ‪ 𝑥 ∈ Ω‬נאמר כי 𝑎 נקודת מינימום ממש‪.‬‬

‫אומרים כי ‪ 𝑎 ∈ Ω‬נקודת מקסימום מקומי אם קיים ‪ 𝛿 > 0‬כל שלכל )𝑎( 𝛿𝐵 ∩ ‪ 𝑥 ∈ Ω‬מתקיים )𝑎(𝑓 ≤ )𝑥(𝑓‬
‫אם מתקיים )𝑎(𝑓 < )𝑥(𝑓 לכל )𝑎( 𝛿𝐵 ∩ ‪ 𝑥 ∈ Ω‬נאמר כי 𝑎 נקודת מקסימום ממש‪.‬‬

‫אם ‪ 𝑎 ∈ Ω‬מקסימום או מינימום מקומי נאמר כי 𝑎 נקודת קיצון מקומי‪.‬‬

‫אם ‪ max 𝑎 ∈ Ω‬או ‪ min‬מקומי ממש נאמר כי היא נקודת קיצון ממש‪.‬‬

‫דוגמאות‬
‫‪)1‬‬
‫‪𝑛=2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫)‪ 𝑎 = (0,0‬נקודת 𝑛𝑖𝑚 ממש‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = −𝑥 2 − 𝑦 2‬‬
‫)‪ 𝑎 = (0,0‬נקודת 𝑥𝑎𝑚 ממש‬
‫‪)3‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑥 = )𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫)‪ 𝑚𝑖𝑛 𝑎 = (0,0‬לא ממש‪𝑓(𝑥, 𝑦) ≥ 𝑓(0,0) .‬‬

‫‪65‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 − 𝑦 2 )4‬‬
‫)‪𝑓(𝑥, 0) > 𝑓(0,0‬‬
‫)‪𝑓(0, 𝑦) < 𝑓(0,0‬‬

‫לנקודה כזאת קוראים נקודת אוכף ‪Saddle point‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑓𝜕‬
‫∶ 𝑗∀ אז 𝑎 נקרא נקודה קריטית )‪(∇𝑓(𝑎) = 0‬‬ ‫אם 𝑓 דיפ' ‪ 𝑓: 𝑈 → ℝ‬בנקודה 𝑎 ומתקיים ‪(𝑎) = 0‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬

‫משפט (תנאי הכרחי לקיצון מקומי)‬

‫∘‬
‫‪ .𝑎 ∈ Ω .𝑓: Ω → ℝ‬אם 𝑎 נקודת קיצון ו𝑓 דיפ' בנקודה 𝑎 אזי 𝑎 נקודה ‪.∇𝑓(𝑎) = 0‬‬

‫הוכחה‬
‫𝑎 נקודת 𝑛𝑖𝑚 (‪ WLOG‬ב‪.‬ה‪.‬כ)‬
‫‪∃𝛿 > 0 ∶ 𝐵(𝑎, 𝛿) ⊂ Ω‬‬
‫)𝑎(𝑓 ≥ )𝑥(𝑓 ‪∀x ∈ 𝐵(𝑎, 𝛿):‬‬
‫ניקח 𝑛 ‪ 𝑗 = 1 … .‬ונגדיר ) 𝑗𝑒𝑡 ‪𝜑(𝑡) ≔ 𝑓(𝑎 +‬‬

‫)𝑡(𝜑 = ) 𝑗𝑒𝑡 ‪|𝑡| < 𝛿 ∶ 𝑓(𝑎) ≤ 𝑓(𝑎 +‬‬

‫‪ 𝑡 = 0‬נק' מינימום ל)𝑥(𝜑 ולכן לפי למה 𝑡𝑎𝑚𝑟𝑒𝐹 ‪𝜑 ′ (0) = 0‬‬

‫𝑑‬ ‫𝑓𝜕‬
‫=‪0‬‬ ‫= ) 𝑗𝑒𝑡 ‪|𝑡=0 𝑓(𝑎 +‬‬ ‫)𝑎(‬
‫𝑡𝑑‬ ‫𝑗𝑥𝜕‬

‫משמעות גאומטרית‬
‫משוואה של מישור משיק לגרף‬
‫𝑛‬
‫𝑓𝜕‬
‫∑ = ‪𝑇(𝑎,𝑓(𝑎)) (Γ𝑓 ) ∶ 𝑥𝑛+1 − 𝑎𝑛+1‬‬ ‫) 𝑗𝑎 ‪(𝑎)(𝑥𝑗 −‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬
‫)𝑎(𝑓 = ‪𝑎𝑛+1‬‬
‫אם 𝑎 נקודת קיצון אז ‪𝑇(𝑎,𝑓(𝑎)) (Γ𝑓 ) ∶ 𝑥𝑛+1 − 𝑎𝑛+1 = 0 ∶ 𝑥𝑛+1 = 𝑎𝑛+1‬‬

‫כלומר מישור מקביל לציר ‪.𝑥𝑛+1‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬

‫‪66‬‬
 ‫ב"ה‬

‫תנאי מספיק לקיצון מקומי‬

‫דיפרנציאל שני‬
‫‪𝑑2‬‬
‫)‪𝑑 2 𝑓𝑎 (ℎ) ≔ 2 |𝑡=0 𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬
‫𝑛‬
‫𝑑‬ ‫𝑓𝜕‬
‫∑ = ) 𝑛‪𝑓(𝑎1 + 𝑡ℎ1 , … , 𝑎𝑛 + 𝑡ℎ‬‬ ‫𝑖‪(𝑎 + 𝑡ℎ)ℎ‬‬
‫𝑡𝑑‬ ‫𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑛‬
‫‪𝑑2‬‬ ‫𝑓‪𝜕2‬‬
‫|‬ ‫𝑎(𝑓‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪𝑡ℎ‬‬ ‫=‬ ‫∑‬ ‫∑‬ ‫𝑖‪(𝑎)ℎ𝑗 ℎ‬‬
‫‪𝑑𝑡 2 𝑡=0‬‬ ‫𝑗𝑥𝜕 𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖=1 𝑗=1‬‬

‫𝑓‪𝜕2‬‬
‫∑ = )‪𝑓 ∈ 𝐶 2 (𝑈) ∶ 𝑑 2 𝑓𝑎 (ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ𝑖 ℎ‬‬
‫𝑗𝜕 𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬

‫תבניות ריבועיות ‪Quadratic Forms‬‬

‫הגדרה (תבנית ריבועית)‬
‫𝑛‬

‫𝑗‪𝑄(ℎ) = ∑ 𝑎𝑖,𝑗 ℎ𝑖 ℎ‬‬

‫‪𝑖,𝑗=1‬‬

‫𝑖𝑗𝑎 = 𝑗𝑖𝑎 כי ניתן לסדר אותם באופן הבא‪:‬‬

‫⋯ ‪𝑄(ℎ) = ⋯ 𝑎𝑖𝑗 ℎ𝑖 ℎ𝑗 + ⋯ + 𝑎𝑗𝑖 ℎ𝑗 ℎ𝑖 +‬‬
‫𝑖𝑗𝑎 ‪𝑎𝑖𝑗 +‬‬ ‫𝑖𝑗𝑎 ‪𝑎𝑖𝑗 +‬‬
‫( = 𝑖‪𝑎𝑖𝑗 ℎ𝑖 ℎ𝑗 + 𝑎𝑗𝑖 ℎ𝑗 ℎ‬‬ ‫( ‪) ℎ𝑖 ℎ𝑗 +‬‬ ‫𝑖‪) ℎ𝑗 ℎ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אזי 〉‪𝑄(ℎ) = 〈𝐴ℎ, ℎ‬‬

‫הגדרה‬
‫אומרים כי תבנית ריבועית 𝑄 חיובית אם ‪ .∀ℎ ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝑄(ℎ) ≥ 0‬נסמן ‪𝑄 ≥ 0‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑄(ℎ) = ℎ12 + ⋯ + ℎ𝑛2‬‬ ‫𝐼=𝐴‬ ‫‪𝑄(ℎ) ≥ 0‬‬

‫מסקנה‬
‫תהי )‪ ,𝑄(ℎ‬המטריצה 𝐴 של התבנית מקיימת 𝐴 = 𝑇𝐴‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‬
‫𝑄 חיובית ממש אם ‪ .∀ℎ ∈ ℝ − {0} ∶ 𝑄(ℎ) > 0‬נסמן ‪𝑄 > 0‬‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑄(ℎ1, ℎ2 ) = ℎ12‬‬ ‫‪𝑄≥0 𝑄≯0‬‬

‫הגדרה‬
‫התבנית 𝑄 נקראת לא שומרת סימן (לא מוגדרת ‪ )Indefinite‬אם ‪ 𝑄 ≯ 0 ∧ 𝑄 ≮ 0‬כלומר ‪ ∃ℎ+ . ℎ−‬כך ש‬
‫‪𝑄(ℎ+ ) > 0, 𝑄(ℎ− ) < 0‬‬

‫‪67‬‬
 ‫ב"ה‬

‫דוגמא‬
‫‪𝑛=2‬‬
‫‪𝑄(ℎ1, ℎ2 ) = ℎ12 − ℎ22‬‬
‫‪𝑄(1,0) > 0 𝑄(0,1) < 0‬‬

‫‪68‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝑛‬
‫הרצאה ‪15‬‬
‫𝑗𝑥 𝑖𝑥 𝑗𝑖𝑎 ∑ = )𝑥(𝑄‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬
‫𝑖𝑗𝑎 = 𝑗𝑖𝑎‬
‫𝑛‬
‫‪𝐴 = (𝑎𝑖𝑗 )𝑖,𝑗=1‬‬
‫𝑇𝐴 = 𝐴‬
‫〉𝑥 ‪𝑄(𝑥) = 〈𝐴𝑥,‬‬
‫‪𝐴>0⇔Q>0‬‬
‫‪𝐴≥0⇔𝑄≥0‬‬
‫‪𝐴<0⇔𝑄<0‬‬
‫‪𝐴≤0⇔𝑄≤0‬‬

‫מחקר לסימן של מטריצה או תבנית ריבועית‬

‫מטריצה אורטוגונלית‬
‫𝐼 = 𝑈 𝑇 𝑈 = ‪UU T‬‬
‫‪𝑈 𝑇 = 𝑈 −1‬‬
‫〉𝑦 ‪〈𝑈𝑥, 𝑈𝑦〉 = 〈𝑥, 𝑈 𝑇 𝑈𝑦〉 = 〈𝑥,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫||𝑥|| = 〉𝑥 ‪||𝑈𝑥|| = 〈𝑈𝑥, 𝑈𝑥〉 = 〈𝑥,‬‬
‫||𝑥|| = ||𝑥‪||U‬‬

‫משפט‬
‫𝑇‬
‫לכל מטריצה 𝐴 = 𝐴 קיימת מטריצה אורטוגונלית 𝑈 כך ש‪:‬‬
‫‪𝜆1 0 0 … 0‬‬
‫‪0 𝜆2 0 … 0‬‬
‫‪𝑈𝐴𝑈 −1‬‬ ‫(=‪=Λ‬‬ ‫)‬
‫‪…………..‬‬
‫𝑛𝜆 … … ‪0 0‬‬
‫𝑗𝜆 ע"ע‪𝑒𝑗 = (0,0, … ,1, … 0) ,‬‬

‫) 𝑗𝑒‪𝑈𝐴𝑈 −1 𝑒𝑗 = Λ𝑒𝑗 = 𝜆𝑗 𝑒𝑗 ⇒ 𝐴𝑈 −1𝑒𝑗 = 𝜆𝑗 (𝑈−1‬‬

‫משפט‬
‫תהי 〉𝑥 ‪ 𝜆1 , … , 𝜆𝑛 𝑄(𝑥) = 〈𝐴𝑥,‬ע"ע של ‪ ,A‬אזי‪:‬‬
‫‪𝜆1 , … , 𝜆𝑛 > 0 ⇔ 𝑄 > 0‬‬
‫‪𝜆1 , … , 𝜆𝑛 ≥ 0 ⇔ 𝑄 ≥ 0‬‬
‫‪𝜆1 , … , 𝜆𝑛 < 0 ⇔ 𝑄 < 0‬‬
‫‪𝜆1 , … , 𝜆𝑛 ≤ 0 ⇔ 𝑄 ≤ 0‬‬

‫‪69‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הוכחה‬
‫‪𝜆1 0 0 … 0‬‬
‫‪0 𝜆 0…0‬‬
‫‪∃𝑈 ∈ 𝑂(𝑛) ∶ 𝑈𝐴𝑈 −1‬‬ ‫‪=Λ=( 2‬‬ ‫)‬
‫‪…………..‬‬
‫𝑛𝜆 … … ‪0 0‬‬
‫〉𝑥𝑈 ‪𝑥 ∈ ℝ𝑟 ∶ 𝑄(𝑥) = 〈𝐴𝑥, 𝑥〉 = 〈𝑈−1 Λ𝑈𝑥, 𝑥〉 = 〈Λ𝑈𝑥,‬‬
‫‪U𝑥 ≔ 𝑥 ′‬‬
‫‪𝑄(𝑥) = 〈Λ𝑥 ′ , 𝑥 ′ 〉 = 𝜆1 (𝑥1′ )2 + ⋯ + 𝜆𝑛 (𝑥𝑛′ )2‬‬
‫𝑛𝜆 ‪𝜆1 , … ,‬‬ ‫‪> 0 ⇔ 〈Λ𝑥 ′ , 𝑥 ′ 〉 > 0 ⇔ 𝑄(𝑥) > 0‬‬
‫𝑛𝜆 ‪𝜆1 , … ,‬‬ ‫‪≥ 0 ⇔ 〈Λ𝑥 ′ , 𝑥 ′ 〉 ≥ 0 ⇔ 𝑄(𝑥) ≥ 0‬‬
‫𝑛𝜆 ‪𝜆1 , … ,‬‬ ‫‪< 0 ⇔ 〈Λ𝑥 ′ , 𝑥 ′ 〉 < 0 ⇔ 𝑄(𝑥) < 0‬‬
‫𝑛𝜆 ‪𝜆1 , … ,‬‬ ‫‪≤ 0 ⇔ 〈Λ𝑥 ′ , 𝑥 ′ 〉 ≤ 0 ⇔ 𝑄(𝑥) ≤ 0‬‬

‫‪ A‬לא שומרת סימן ⇔ ‪det 𝐴 < 0‬‬

‫קריטריון של 𝒓𝒆𝒕𝒔𝒆𝒗𝒍𝒊𝑺‬
‫𝑛‬
‫‪𝐴 = (𝑎𝑖𝑗 )𝑖,𝑗=1‬‬
‫𝑘‬
‫‪Δ𝑘 = det(𝑎𝑖𝑗 )𝑖,𝑗=1‬‬

‫אם ‪ Δ1 , … , Δ𝑛 > 0‬אז ‪𝐴 > 0‬‬

‫אם ‪ ∀𝑘 = 1, … , 𝑛 ∶ (−1)𝑘 Δ𝑘 > 0‬אזי ‪)Δ1 < 0, Δ2 > 0 …( 𝐴 < 0‬‬

‫‪71‬‬
 ‫ב"ה‬

‫דיפרנציאל שני‬
‫𝑛‬
‫𝑓‪𝜕2‬‬
‫∑ = )‪𝑑 2 𝑓𝑎 (ℎ) = 𝑄(ℎ‬‬ ‫𝑗‪(𝑎)ℎ𝑖 ℎ‬‬
‫𝑗𝑥𝜕 𝑖𝑥𝜕‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬
‫; )𝑈( ‪𝑓 ∈ 𝐶 2‬‬ ‫; 𝑛‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬ ‫𝑈∈𝑎‬

‫משפט‬
‫‪2‬‬
‫אם תבנית ריבועית ‪ 𝑄 > 0‬אז קיים ‪ 𝐶 > 0‬כך שלכל 𝑛‪ 𝑥 ∈ ℝ‬מתקיים ||𝑥||𝐶 ≥ )𝑥(𝑄‬

‫הוכחה‬
‫‪ – 𝑄 .1‬רציפה לפי משפט ‪Weierstrass‬‬
‫‪min 𝑄(𝑥) = 𝑄(𝑥0 ), ||𝑥0 || = 1 .1‬‬
‫‪||𝑥||=1‬‬
‫נסמן ‪𝐶 = 𝑄(𝑥0 ) > 0‬‬
‫ניקח 𝑛‪ ,𝑥 ∈ ℝ‬אם ‪ 𝑥 = 0‬אזי ‪Q(0) = 0‬‬
‫𝑥‬
‫אם ‪ 𝑥 ≠ 0‬אזי ||𝑥|| ≔ ‪ 𝑥 ′‬כאשר ‪ ||𝑥 || = 1‬ולכן 𝐶 = ) ‪𝑄(𝑥 ≥ 𝑄(𝑥0‬‬
‫)‪′‬‬ ‫‪′‬‬

‫‪2‬‬ ‫)𝑥(𝑄‬ ‫𝑥‬

‫ולכן ||𝑥||𝐶 ≥ )𝑥(𝑄‬ ‫‪2‬‬ ‫𝐶 ≥ )||𝑥||( 𝑄 =‬
‫||𝑥||‬

‫עוד הוכחה‬
‫‪−1‬‬
‫‪𝑈𝐴𝑈 = Λ‬‬
‫‪𝑄(𝑥) = 〈𝐴𝑥, 𝑥〉 = 〈𝑈 −1 Λ𝑈𝑥, 𝑥〉 = 〈Λ𝑈𝑥, 𝑈𝑥〉 = {𝑥 ′ = 𝑈𝑥} = 〈Λx ′ , 𝑥 ′ 〉 = 𝜆1 (𝑥1′ )2 + ⋯ + 𝜆𝑛 (𝑥𝑛′ )2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫||𝑥|| 𝑛𝑖𝑚𝜆 = || ‪≥ 𝜆𝑚𝑖𝑛 ||𝑥 ′‬‬
‫‪Q > 0 ⇒ 𝐶: = λ𝑚𝑖𝑛 > 0‬‬
‫‪2‬‬
‫||𝑥||𝐶 ≥ )𝑥(‪Q‬‬

‫משפט‬
‫)𝑈( ‪𝑓 ∈ 𝐶 2‬‬ ‫𝑛‪𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬ ‫תהי פונ' ‪𝑓: 𝑈 → ℝ‬‬
‫תהי 𝑈 ∈ 𝑎 נקודה קריטית‪ ,‬כלומר ‪∇𝑓(𝑎) = 0‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ 𝑑 2 𝑓𝑎 > 0‬אז 𝑎 נקודת מינימום מקומי ממש‪.‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ 𝑑 2 𝑓𝑎 < 0‬אז 𝑎 נקודת מקסימום מקומי ממש‪.‬‬
‫‪ .3‬אם 𝑎𝑓 ‪ 𝑑 2‬לא מוגדרת סימן אז 𝑎 לא נקודת קיצון‪.‬‬

‫הוכחה‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑄 ≔ 𝑑 𝑓𝑎 > 0 .1‬‬
‫‪2‬‬
‫לפי המשפט הקודם קיים ‪ 𝐶 > 0‬כך ש ||‪∀ℎ ∈ ℝ𝑛 : 𝑄(ℎ) ≥ 𝐶||ℎ‬‬
‫נוסחת טיילור מסדר ‪ 1‬סביב נקודה ‪:𝑎:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫||𝑎 ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (𝑥 − 𝑎) + 𝑑 2 𝑓𝑎 (𝑥 − 𝑎) + 𝜖(𝑥 − 𝑎)||𝑥 −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑑𝑓𝑎 (𝑥 − 𝑎) = 〈∇𝑓(𝑎), 𝑥 − 𝑎〉 = 0‬‬

‫‪71‬‬
 ‫ב"ה‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫||𝑎 ‪𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) = 𝑑 2 𝑓𝑎 (𝑥 − 𝑎) + 𝜖(𝑥 − 𝑎)||𝑥 − 𝑎|| = 𝑄(𝑥 − 𝑎) + 𝜖(𝑥 − 𝑎)||𝑥 −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫||𝑎 ‪≥ 𝐶||𝑥 − 𝑎|| + 𝜖(𝑥 − 𝑎)||𝑥 −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 1‬‬
‫))𝑎 ‪𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) ≥ ||𝑥 − 𝑎|| ( 𝐶 + 𝜖(𝑥 −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫𝐶 < |)𝑎 ‪∃𝛿 > 0 ∶ ||𝑥 − 𝑎|| < 𝛿 ⇒ |𝜖(𝑥 −‬‬
‫‪4‬‬
‫לכל 𝑥 בתחום מתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪||𝑥 − 𝑎|| < 𝛿 ⇒ 𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) ≥ 𝐶||𝑥 − 𝑎|| > 0‬‬
‫‪4‬‬ ‫𝑎≠𝑥‬

‫‪∀𝑥 ∈ 𝑈 ∩ 𝐵𝛿 (𝑎), 𝑥 ≠ 0 ∶ 𝑓(𝑥) − 𝑓(𝑎) > 0‬‬

‫ולכן 𝑎 נק' מינימום ממש‪.‬‬
‫‪ .1‬נחליף 𝑓 ל 𝑓‪.−‬‬
‫‪ .3‬נניח כי ‪ Q‬לא שומרת סימן‪.‬‬
‫‪∃ℎ+ ∈ ℝ𝑛 : 𝑄(ℎ+ ) > 0‬‬
‫‪∃ℎ− ∈ ℝ𝑛 ∶ 𝑄(ℎ− ) < 0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫|| ‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ± ) = 𝑓(𝑎) + 𝑑𝑓𝑎 (𝑡ℎ± ) + 𝑑 2 𝑓𝑎 (𝑡ℎ± ) + 𝜖(𝑡ℎ± ) ||𝑡ℎ±‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ||‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ± ) − 𝑓(𝑎) = 𝑄(𝑡ℎ± ) + 𝜖(𝑡ℎ± ) ||𝑡ℎ± || = 𝑡 2 𝑄(ℎ± ) + |𝑡|2 𝜖(𝑡ℎ± )||ℎ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫) || ‪= 𝑡 ( 𝑄(ℎ± ) + 𝜖(𝑡ℎ± ) ||ℎ±‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑄(ℎ+ ) > 0 .a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪∃𝛿 > 0 ∶ |𝑡| < 𝛿 ⇒ |𝜖(𝑡ℎ± ) ||ℎ± || | < 𝑄(ℎ+‬‬
‫‪4‬‬
‫אז אם 𝛿 < |𝑡| אזי ‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ+ ) − 𝑓(𝑎) > 0‬‬
‫‪𝑡≠0‬‬
‫‪𝑄(ℎ− ) < 0 .b‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∃𝛿 ′ > 0 ∶ |𝜖(𝑡ℎ− )||ℎ− || | < |𝑄(ℎ− )| ⇒ 𝑄(ℎ− ) + 𝜖(𝑡ℎ− )||ℎ|| < 0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝑓(𝑎 + 𝑡ℎ− ) − 𝑓(𝑎) < 0‬‬
‫ולכן 𝑎 לא נקודת קיצון‪.‬‬

‫משמעות גאומטרית‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ||𝑎 ‪𝑓(𝑥) = 𝑓(𝑎) + ∑ 𝜆𝑗 (𝑥𝑗 − 𝑎𝑗 ) + 𝑜 (||𝑥 −‬‬

‫‪ λ𝑗 > 0‬אז עבור 𝑗𝑥 ‪ 𝑎,‬היא נקודת מינימום‪.‬‬

‫‪ λ𝑗 < 0‬אז עבור 𝑗𝑥 ‪ 𝑎,‬היא נקודת מקסימום‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫‪ 𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑓(𝑎) + 𝜆𝑥 2 + 𝜇𝑦 2 + 𝑜(𝑥 2 + 𝑦 2 ); 𝜆 ∗ 𝜇 > 0‬יש קיצון‪.‬‬
‫‪ 𝜆 ∗ 𝜇 < 0‬אז אין קיצון (אוכף)‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫ב"ה‬

‫דוגמא‬
‫𝑛𝜆 ‪𝜆1 , … ,‬‬
‫‪ 𝜆1 , . . , 𝜆𝑚 > 0 𝜆𝑚+1 , … , 𝜆𝑛 = 0‬אי אפשר להחליט‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2‬‬

‫‪𝜆1 = 2, 𝜆2 = 0‬‬
‫)‪ 𝑎 = (0,0‬נקודת מינימום לא ממש‪.‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝜖𝑦 4‬‬

‫)‪ (0,0‬מינימום ממש‪.‬‬

‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 − 𝜖𝑦 4‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 0) > 0 𝑥 ≠ 0‬‬
‫‪𝑓(0, 𝑦) < 0 𝑦 ≠ 0‬‬

‫‪73‬‬
 ‫ב"ה‬

‫)‪ (0,0‬אוכף‪.‬‬

‫מחקר לקיצון‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑓(𝑥1 , … ,‬‬
‫‪ )1‬נקודות קריטיות‬
‫𝑓𝜕‬
‫‪(𝑥) = 0‬‬
‫‪𝜕𝑥1‬‬
‫⋮‬
‫𝑓𝜕‬
‫‪(𝑥) = 0‬‬
‫𝑛𝑥𝜕{‬
‫𝑎 נקודה קריטית‪.‬‬

‫‪𝑛=2‬‬
‫‪𝑓𝑥′ (𝑎) = 𝑓𝑦′ (𝑎) = 0‬‬
‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬
‫𝑥𝑥𝑓‬ ‫𝑦𝑥𝑓‬
‫(=𝐻‬ ‫) ‪′‬‬
‫𝑦𝑦𝑓 𝑥𝑦𝑓‬

‫‪ a‬נקודת אוכף ⇒ ‪det 𝐻 < 0‬‬

‫דוגמא‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫𝑦𝑥‪𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑥 + 𝑦 − 3‬‬
‫‪𝑓𝑥′ = 3𝑥 2 − 3𝑦 = 0‬‬
‫‪{ ′‬‬
‫‪𝑓𝑦 = 3𝑦 2 − 3𝑥 = 0‬‬
‫)‪𝑦 4 − 𝑦 = 0 ⇒ (𝑥, 𝑦) = (0,0), (1,1‬‬
‫נקודות קריטיות‪𝑎 = (0,0), 𝑏 = (1,1) :‬‬

‫‪6𝑥 − 3‬‬
‫( = 𝑓𝐻‬ ‫)‬
‫𝑦‪−3 6‬‬
‫‪0−3‬‬
‫( = )𝑎( 𝑓𝐻‬ ‫‪) ⇒ det 𝐻 = −2 < 0‬‬
‫‪−3 0‬‬
‫)‪ (0,0‬נקודת אוכף‪.‬‬
‫‪6−3‬‬
‫( = )𝑏( 𝑓𝐻‬ ‫)‬
‫‪−3 6‬‬
‫‪Δ1 = 6 > 0‬‬
‫‪Δ2 = 36 − 9 > 0‬‬
‫‪ 𝑑 2 𝑓𝑏 > 0‬ולכן 𝑏 נקודת מינימום מקומי‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪16‬‬
‫פונקציה סתומה ‪Implicit Function‬‬
‫‪𝑎𝑥 + 𝑏𝑦 = 0‬‬
‫‪𝐹(𝑥, 𝑦) ≔ 𝑎𝑥 + 𝑏𝑦 = 0‬‬
‫𝑎‬
‫‪𝑦 = − 𝑥 =: 𝜑(𝑥) ; 𝑏 ≠ 0‬‬
‫𝑏‬
‫‪𝑎𝑥 = 0 ; 𝑏 = 0‬‬
‫𝐹𝜕‬
‫𝑏=‬
‫𝑦𝜕‬

‫‪𝐹(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2 − 1 = 0‬‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2 = 1‬‬
‫‪𝑦 = ±√1 − 𝑥 2‬‬

‫סימון‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪ℝ𝑛+1 = ℝ𝑛 × ℝ‬‬
‫∈)𝑦‪(𝑥,‬‬ ‫∈𝑥‬ ‫∈𝑦‬

‫משפט‬
‫תהי ‪ .𝕎 ⊂∘ ℝ𝑛+1 = ℝ𝑛 × ℝ‬נתונה )𝕎( 𝑟 𝐶 ∈ 𝐹 ; ‪𝐹: 𝕎 → ℝ‬‬
‫נתונה הנקודה )𝑏 ‪ 𝑊 ∋ (𝑎,‬כך ש ‪𝐹(𝑎, 𝑏) = 0‬‬
‫𝐹𝜕‬
‫נניח ‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0‬‬
‫𝑦𝜕‬

‫אזי קיימות סביבות ב𝑉 ∈ 𝑏 ‪ 𝑎 ∈ 𝑈,‬כך ש‬

‫קיים ויחיד‬
‫‪⏞ 𝑦 ∈ 𝑉 F(𝑥, 𝑦) = 0‬‬
‫!∃ 𝑈 ∈ 𝑥∀‬
‫)𝑥(𝜑 = 𝑦 ו)𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝜑‬ ‫נסמן 𝑉 → 𝑈 ‪𝜑:‬‬

‫הוכחה‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫; ‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0‬‬ ‫𝐺𝑂𝐿𝑊‬ ‫‪>0‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫𝐹𝜕‬
‫𝑦𝜕 – רציפה ב)𝑏 ‪ (𝑎,‬ולכן‬

‫𝐹𝜕‬
‫)𝜖( )𝑏‪∃𝐵(𝑎,𝑏) (𝜖): ∀(𝑥, 𝑦) ∈ 𝐵(𝑎,‬‬ ‫‪(𝑥, 𝑦) > 0‬‬
‫𝑏𝜕‬
‫סביבות 𝑏 ∋ ‪ ∃𝑈 ′ ∋ 𝑎, 𝑉 ′‬כך ש)𝜖( )𝑏‪𝑈 ′ × 𝑉 ′ ⊂ 𝐵(𝑎,‬‬
‫‪𝜕F‬‬
‫בפרט ‪ 𝜕𝑦 (𝑎, 𝑦) > 0‬כלומר ↗ )𝑦 ‪ 𝐹(𝑎,‬ממש (לפי 𝑦)‪.‬‬

‫‪75‬‬
 ‫ב"ה‬

‫)𝜖 ‪𝑉 ′ = (𝑏 − ϵ, 𝑏 +‬‬
‫‪𝑦 = 𝑏 ∶ 𝐹(𝑎, 𝑏) = 0‬‬
‫‪𝑦 = 𝑏 + 𝜖 ∶ 𝐹(𝑎, 𝑏 + 𝜖) > 0‬‬
‫‪𝑦 = 𝑏 − 𝜖 ∶ 𝐹(𝑎, 𝑏 − 𝜖) < 0‬‬
‫)𝜖 ‪ 𝐹(𝑥, 𝑏 +‬רציפה ולכן ‪∃𝑈 ′′ ∋ 𝑎 ∶ 𝐹(𝑥, 𝑏 + 𝜖) > 0 ∀𝑥 ∈ 𝑈 ′′‬‬
‫)𝜖 ‪ 𝐹(𝑥, 𝑏 −‬רציפה ולכן ‪∃𝑈 ′′′ ∋ 𝑎 ∶ 𝐹(𝑥, 𝑏 − 𝜖) < 0 ∀𝑥 ∈ 𝑈 ′′′‬‬
‫נגדיר‬
‫‪𝑈 ≔ 𝑈 ′ ∩ 𝑈 ′′ ∩ 𝑈 ′′′‬‬
‫נקבע 𝑈 ∈ 𝑥‬
‫לפי הבניה ‪𝐹(𝑥, 𝑏 − 𝜖) < 0 , 𝐹(𝑥, 𝑏 + 𝜖) > 0‬‬
‫)𝑦 ‪ – 𝐹(𝑥,‬רציפה לפי 𝑦 אם 𝑥 קבוע‪.‬‬
‫)‪ 𝐹(𝑥, 𝑏 − 𝜖) < 0, 𝐹(𝑥, 𝑏 + 𝜖 > 0‬ולכן לפי משפט קושי על ערך בינוני ‪∃𝑦 ∶ 𝐹(𝑥, 𝑦) = 0‬‬
‫אבל ↗ )∗‪ 𝐹(𝑥,‬ולכן 𝑦 הוא יחיד‪.‬‬
‫𝑈 ∈ 𝑥 ‪𝑦 ∈ (𝑏 − 𝜖, 𝑏 + 𝜖) = 𝑉 ; 𝑦 = 𝜑(𝑥),‬‬
‫‪ )1‬צ"ל 𝜑 רציפה בנקודה )𝑏 ‪ ,(𝑎,‬כלומר צ"ל‪:‬‬
‫)𝜖 ‪∀𝜖 > 0∃𝛿 > 0 ∀𝑥 ∈ 𝐵(𝑎, 𝛿) ⊂ 𝑈 ∶ 𝜑(𝑥) ∈ (𝑏 − 𝜖, 𝑏 +‬‬
‫ניקח )𝜖 ‪ 𝑈 × (𝑏 − 𝜖, 𝑏 +‬ולפי הבנייה 𝑈 ⊂ ‪∃𝑈 ′‬‬
‫‪′‬‬
‫)𝜖 ‪𝑥 ∈ 𝑈 ⇒ 𝑦 ∈ (𝑏 − 𝜖, 𝑏 +‬‬
‫)𝛿 ‪𝑈 ′ = 𝐵(𝑎,‬‬
‫)𝑥(𝜑 = 𝑦‬
‫)𝜖 ‪∀𝑥 ∈ 𝐵(𝑎, 𝛿) ⇒ 𝜑(𝑥) ∈ (𝜑(𝑎) − 𝜖, 𝜑(𝑎) +‬‬
‫ולכן 𝜑 רציפה‪.‬‬
‫‪𝜑 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈) )1‬‬
‫נכתוב נוסחת טיילור ל 𝐹 בנקודה )‪ (a, b‬עם סדר ‪ 1‬עם שארית 𝑒𝑔𝑛𝑎𝑟𝑔𝑎𝐿‪.‬‬
‫𝑛‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫∑ ‪𝐹(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝑦) = 𝐹(𝑎, 𝑏) +‬‬ ‫‪(ξ)(𝑥𝑗 − 𝑎𝑗 ) +‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝜉)(𝑦 −‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫))𝑏 ‪𝜉 = (𝑎. 𝑏) + 𝜃((𝑥, 𝑦) − (𝑎,‬‬ ‫עבור ‪; 0 < 𝜃 < 1‬‬

‫)𝑎(𝜑 = 𝑏 ;)𝑥(𝜑 = 𝑦‬
‫‪𝐹(𝑎, 𝑏) = 0‬‬
‫‪𝑥 ∈ 𝑈 ∋ 𝑎 ; 𝐹(𝑥, 𝜑(𝑥)) = 0‬‬
‫𝑛‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫∑‪0 = 0+‬‬ ‫‪(ξ)(𝑥𝑗 − 𝑎𝑗 ) +‬‬ ‫))𝑎(𝜑 ‪(𝜉)(𝜑(𝑥) −‬‬
‫𝑗𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫‪𝑗=1‬‬

‫) 𝑛𝑎 … ‪𝑥 = (𝑎1, 𝑎2 , … , 𝑎𝑘−1 , 𝑥𝑘 , 𝑎𝑘+1 ,‬‬

‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫=‪0‬‬ ‫‪(𝜉)(𝑥𝑘 − 𝑎𝑘 ) +‬‬ ‫))𝑎(𝜑 ‪(𝜉)(𝜑(𝑎1 , … , 𝑥𝑘 , . . , 𝑎𝑛 ) −‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬

‫‪76‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝐹𝜕‬
‫) 𝑛𝑎 ‪𝜑(𝑎1 , … , 𝑥𝑘 , … , 𝑎𝑛 ) − 𝜑(𝑎1 , … ,‬‬ ‫)𝜉(‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫‪=−‬‬
‫𝑘𝑎 ‪𝑥𝑘 −‬‬ ‫𝐹𝜕‬
‫)𝜉(‬
‫𝑦𝜕‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫⇒ ‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0‬‬ ‫‪(𝑥),‬‬ ‫𝛿 < ||𝑎 ‪(𝜉) ≠ 0 ∀||𝑥 −‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫)𝑎(𝜑 = 𝑏 → )𝑥(𝜑 ⇒ 𝑎 → 𝑥‬
‫→ )𝑏 ‪(𝑥, 𝜑(𝑥)) − (𝑎,‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑎→𝑥‬

‫→𝜉‬ ‫ולכן )𝑏 ‪(𝑎,‬‬

‫𝑎→𝑥‬

‫𝐹𝜕‬
‫) 𝑛𝑎 ‪𝜑(𝑎1 , … , 𝑥𝑘 , … , 𝑎𝑛 ) − 𝜑(𝑎1 , … ,‬‬ ‫))𝑏 ‪(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎), 𝑏 + 𝜃(𝜑(𝑥) −‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫‪=−‬‬
‫𝑘𝑎 ‪𝑥𝑘 −‬‬ ‫𝐹𝜕‬
‫)𝑏 ‪(𝑎 + 𝜃(𝑥 − 𝑎), 𝑏 + 𝜃(𝜑(𝑥) −‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫𝐹𝜕‬
‫) 𝑛𝑎 ‪𝜑(𝑎1 , … , 𝑥𝑘 , … , 𝑎𝑛 ) − 𝜑(𝑎1 , … ,‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫‪lim‬‬ ‫‪=−‬‬
‫𝑘𝑎→ 𝑘𝑥‬ ‫𝑘𝑎 ‪𝑥𝑘 −‬‬ ‫𝐹𝜕‬
‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫𝐹𝜕‬
‫𝜑𝜕‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫∃‬ ‫‪(𝑎) = −‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫⇒ ‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0‬‬ ‫𝑏𝑉 ∈ 𝑦 ‪(𝑥, 𝑦) ≠ 0 ∀𝑥 ∈ 𝑈𝑎 ,‬‬
‫𝑦𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬
‫אז לכן אפשר להחליף )𝑏 ‪ (𝑎,‬ל))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫ולכן‬

‫𝐹𝜕‬
‫𝜑𝜕‬ ‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫‪(𝑥) = −‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫𝑎𝑈 ∈ 𝑥‬
‫𝑛‪𝑘=1,…,‬‬

‫?)𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝜑‬
‫𝐹𝜕‬
‫))𝑥(𝜑‪(𝑥,‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫‪𝜕F‬‬
‫‪ −‬רציפה ב𝑈‬ ‫𝐹𝜕‬ ‫𝜑 ‪ 𝜕𝑥 ,‬רציפות ולכן‬
‫))𝑥(𝜑‪(𝑥,‬‬ ‫𝑗‬
‫𝑦𝜕‬

‫𝜑𝜕‬
‫ולכן 𝑛 ‪ 𝜕𝑥 (𝑥) ; 𝑥 ∈ 𝑈, 𝑘 = 1, … ,‬רציפות ולכן )𝑈( ‪𝜑 ∈ 𝐶 1‬‬
‫𝑘‬

‫נניח כי )𝑈( 𝑘 𝐶 ∈ 𝜑 ∶ 𝑟 < 𝑘‬

‫𝐹𝜕‬
‫𝐹𝜕 𝜑𝜕‬ ‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫)𝑈( 𝑘‬ ‫𝑥𝜕‬‫𝑘‬
‫‪,‬‬ ‫𝐶 ∈ 𝜑‪,‬‬ ‫‪⇒−‬‬ ‫)𝑈( 𝑘 𝐶 ∈‬
‫𝑦𝜕 𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫ולכן‬

‫‪77‬‬
 ‫ב"ה‬

‫𝜑𝜕‬
‫)𝑈( ‪∈ 𝐶 𝑘 (𝑈) 𝑘 = 1, . . , 𝑛 ⇒ 𝜑 ∈ 𝐶 𝑘+1‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫ולכן לפי אינדוקציה )𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝜑‬

‫גזירות של פונקציה סתומה‬

‫‪𝐹(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝜑(𝑥1 , … , 𝑥𝑛 )) = 0‬‬
‫𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬ ‫𝜑𝜕‬
‫∶‬ ‫‪(𝑥, 𝜑(𝑥)) +‬‬ ‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬ ‫‪(𝑥) = 0‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝑦𝜕‬ ‫𝑘𝑥𝜕‬
‫𝐹𝜕‬
‫𝜑𝜕‬ ‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬
‫‪(𝑥) = −‬‬
‫𝑘𝑥𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫))𝑥(𝜑 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫‪𝐹(𝑥1 , . . , 𝑥𝑛 , 𝑦) = 0‬‬

‫אלגוריתם‪:‬‬
‫‪𝐹(𝑎, 𝑏) = 0 )1‬‬
‫𝐹𝜕‬
‫‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0 )1‬‬
‫𝑦𝜕‬

‫⇓‬
‫𝑎𝑈 ∈ 𝑥 ‪𝑦 = 𝜑(𝑥),‬‬

‫תרגיל‬
‫‪𝑧 3 − 𝑥𝑧 + 𝑦 = 0‬‬
‫‪𝑥 = 3, 𝑦 = −2, 𝑧 = 𝑧(𝑥, 𝑦) )1‬‬
‫𝑧𝜕‬
‫‪(3, −2) =? )1‬‬
‫𝑥𝜕‬
‫‪3‬‬
‫‪𝐹(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑧 − 𝑥𝑧 + 𝑦 = 0‬‬ ‫‪)1‬‬
‫‪𝐹(3, −2,2) = 8 − 6 − 2 = 0‬‬
‫𝐹𝜕‬
‫‪= 3𝑧 2 − 𝑥| 𝑥−3 = 3 ∗ 4 − 3 = 9 ≠ 0‬‬ ‫‪)1‬‬
‫𝑧𝜕‬ ‫‪𝑦=−2‬‬
‫‪𝑧=2‬‬

‫ולכן קיימת פונקציה יחידה )𝑉 × 𝑈( ∞ 𝐶 ∈ )𝑦 ‪𝑧 = 𝑧(𝑥,‬‬

‫‪(3, −2) ∈ 𝑈 ; 𝑣 = (2 − 𝜖, 2 + 𝜖) ; 𝑧(3, −2) = 2‬‬

‫‪𝑧(𝑥, 𝑦)3 − 𝑥𝑧(𝑥, 𝑦) + 𝑦 = 0‬‬

‫𝜕‬
‫‪∶ 3𝑧 2 𝑧𝑥′ − 𝑧 − 𝑥𝑧𝑥′ = 0‬‬
‫𝑥𝜕‬
‫𝜕‬
‫‪∶ 3𝑧 2𝑧𝑦′ − 𝑥𝑧𝑦′ + 1 = 0‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫‪2‬‬
‫= )‪3 ∗ 4 ∗ 𝑧𝑥′ (3, −2) − 2 − 3𝑧𝑥′ (3, −2) = 0 ⇒ 𝑧𝑥′ (3, −2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 ∗ 4 ∗ 𝑧𝑦′ (3, −2) − 3𝑧𝑦′ (3, −2) + 1 = 0 ⇒ 𝑧𝑦′ (3, −2) = −‬‬
‫‪9‬‬

‫‪78‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪17‬‬
‫‪𝐹1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝑦1 , … , 𝑦𝑚 ) = 0‬‬
‫{‬ ‫⋮‬
‫‪𝐹𝑚 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝑦1 , … , 𝑦𝑚 ) = 0‬‬

‫מקרה לינארי‬
‫‪𝑎11 𝑥1 + ⋯ + 𝑎1𝑛 + 𝑏11 𝑦1 + ⋯ + 𝑏1𝑚 𝑦𝑚 = 0‬‬
‫{‬ ‫⋮‬ ‫ליניאריות ) 𝑚𝑥 ‪⇒ 𝑗 = 1 … 𝑚: 𝑦𝑗 = 𝜑(𝑥1 , … ,‬‬
‫‪𝑎𝑚1 𝑥1 + ⋯ + 𝑎𝑚𝑛 𝑥𝑛 + 𝑏𝑚1 𝑦1 + ⋯ + 𝑏𝑚𝑚 𝑦𝑚 = 0‬‬
‫𝑛‬
‫) 𝑗𝑖𝑏(‪det‬‬ ‫‪≠0‬‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬

‫משפט על פונ' סתומה כללית‬

‫משפט‬
‫תהי 𝑚‪𝕎 ⊂∘ ℝ𝑛+𝑚 = ℝ𝑛 × ℝ‬‬
‫∈𝑥‬ ‫∈𝑦‬

‫𝑚‪(𝑥, 𝑦) ∈ ℝ𝑛+𝑚 ⇒ 𝑥 ∈ ℝ𝑛 , 𝑦 ∈ ℝ‬‬

‫תהי ‪𝐹: 𝕎 → ℝ𝑚 ; 𝐹 ∈ 𝐶 𝑟 (𝕎), 𝑟 ≥ 1‬‬
‫‪ )1‬תהי 𝕎 ∈ )𝑏 ‪ (𝑎,‬כך ש‪𝐹(𝑎, 𝑏) = 0‬‬
‫‪𝜕𝐹1‬‬ ‫𝐹𝜕‬
‫)𝑏 ‪(𝑎, 𝑏) … 1 (𝑎,‬‬
‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬
‫‪ )1‬נניח כי ‪det ( … … … … … … … . ) ≠ 0‬‬
‫𝑚𝐹𝜕‬ ‫𝐹𝜕‬
‫)𝑏 ‪(𝑎, 𝑏) … 𝑚 (𝑎,‬‬
‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬

‫אזי קיימות סביבות 𝑏 ∋ 𝑉 ‪ 𝑈 ∋ 𝑎,‬כך ש ‪∀𝑥 ∈ 𝑈 ∃! 𝑦 ∈ 𝑉 ∶ 𝐹(𝑥, 𝑦) = 0‬‬

‫הפונקציה )𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝜑 ;𝑈 ∈ 𝑥 ‪𝑦 ≔ 𝜑(𝑥),‬‬

‫הסבר‬
‫} ‪𝑀 ≔ {(𝑥, 𝑦) ∈ 𝕎 ∶ 𝐹(𝑥, 𝑦) = 0‬‬
‫𝑚‬
‫𝑖𝐹𝜕‬
‫( ‪det‬‬ ‫))𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫‪≠0‬‬
‫𝑗𝑦𝜕‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬

‫אזי 𝑉 ‪ ∃𝑈,‬כך ש)𝑉 × 𝑈( ∩ 𝑀 גרף של )𝑥(𝜑 = 𝑦‬

‫לדוגמא עבור ‪𝐹(𝑥, 𝑦) = 𝑥𝑦 𝑚 = 1‬‬
‫‪𝐹(𝑥, 𝑦) = 𝑥𝑦 = 0‬‬
‫𝐹𝜕‬
‫;‪𝑥 = 𝑎 ≠ 0 ⇒ 𝑦 = 0‬‬ ‫𝑥 = )𝑦 ‪(𝑥,‬‬
‫𝑦𝜕‬
‫כלומר המשפט לא מתקיים עבור ‪.𝑥 = 0‬‬
‫או לדוגמא ‪𝐹(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 − 𝑦 2 − 1 = 0‬‬
‫‪𝜕F‬‬
‫בחיתוך עם צירים אין גרף אפשרי כי לא יודעים האם לשייך לפונקציה העליונה או התחתונה‪(±1,0) = 0 ,‬‬
‫𝑦𝜕‬

‫‪79‬‬
 ‫ב"ה‬

‫סימון‬
‫𝑛𝑎𝑖𝑏𝑜𝑐𝑎𝐽‬
‫𝑛‪𝐽𝑎𝑐𝑜𝑏𝑖𝑎𝑛 − det 𝐽𝑓 (𝑥) ; 𝑓: 𝑈 → ℝ‬‬
‫𝑛‬
‫) 𝑛𝑓 ‪𝜕(𝑓1 , … ,‬‬ ‫𝑖𝑓𝜕‬
‫) ( ‪(𝑥) ≔ det‬‬ ‫)𝑥( 𝑓𝐽 ‪= det‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝜕(𝑥1 , … ,‬‬ ‫‪𝜕𝑥𝑗 𝑖,𝑗=1‬‬

‫ניתן לרשום את תנאי ‪ 1‬כך‪:‬‬

‫) 𝑚𝐹‪𝜕(𝐹1 ,…,‬‬
‫‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0 )1‬‬
‫) 𝑚𝑥‪𝜕(𝑥1 ,…,‬‬

‫הוכחה של המשפט‬
‫אינדוקציה לגבי 𝑚‬
‫‪ 𝑚 = 1‬הוכחנו‪ ,‬נניח כי המשפט נכון עבור ‪𝑚 − 1‬‬
‫‪𝜕𝐹1‬‬ ‫‪𝜕𝐹1‬‬
‫… )𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬
‫‪det‬‬ ‫‪………………….‬‬ ‫‪≠0‬‬
‫𝑚𝐹𝜕‬ ‫𝑚𝐹𝜕‬
‫… )𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫‪( 𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬ ‫)‬
‫‪WLOG : Δ𝑚−1 ≠ 0‬‬
‫‪𝜕𝐹1‬‬ ‫‪𝜕𝐹1‬‬
‫… )𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫‪𝜕𝑦𝑚−1‬‬
‫‪det‬‬ ‫…‬ ‫…‬ ‫…‬ ‫…‬ ‫…‬ ‫…‬ ‫…‬ ‫‪.‬‬ ‫‪≠0‬‬
‫‪𝜕𝐹𝑚−1‬‬ ‫‪𝜕𝐹𝑚−1‬‬
‫… )𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫‪( 𝜕𝑦1‬‬ ‫‪𝜕𝑦𝑚−1‬‬ ‫)‬
‫מערכת‪:‬‬

‫𝑥( ‪F1‬‬
‫𝑦 ‪⏟1 , … , 𝑥𝑛 ,‬‬
‫‪̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅,‬‬
‫𝑦 ‪1 , … , 𝑦𝑚−1‬‬ ‫‪𝑚) = 0‬‬
‫⏟‬
‫{‬ ‫⋮‬
‫𝑥( ‪𝐹𝑚−1‬‬
‫𝑦 ‪⏟1 , … , 𝑥𝑛 ,‬‬
‫‪̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅̅,‬‬
‫𝑦 ‪1 , … , 𝑦𝑚−1‬‬ ‫‪𝑚) = 0‬‬
‫⏟‬

‫) ‪𝜕(𝐹1 , … , 𝐹𝑚−1‬‬
‫‪(𝑎, 𝑏) ≠ 0‬‬
‫) ‪𝜕(𝑦1 , . . , 𝑦𝑚−1‬‬
‫לפי הנחה של אינדוקציה‬
‫) ‪ ∃𝑈 ∋ (𝑎, 𝑏𝑚 ), 𝑉 ∋ (𝑏1 , … , 𝑏𝑚−1‬כך ש‪:‬‬
‫) 𝑚𝑦 ‪𝑦1 = 𝜑1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ,‬‬
‫{‬ ‫⋮‬
‫) 𝑚𝑦 ‪𝑦𝑚−1 = 𝜑𝑚−1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ,‬‬
‫𝑉 ∈ ) ‪(𝑥, 𝑦𝑚 ) ∈ 𝑈 , 𝑦 ′ ≔ (𝑦1 , … , 𝑦𝑚−1‬‬
‫)𝑈( 𝑟 𝐶 ∈ 𝑗𝜑‬
‫𝑈 ∈ ) 𝑚𝑦 ‪𝐹𝑗 (𝑥, 𝜑1 (𝑥, 𝑦𝑚 ), … 𝜑𝑚−1 (𝑥, 𝑦𝑚 ), 𝑦𝑚 ) = 0; 1 ≤ 𝑗 ≤ 𝑚 − 1 ; (𝑥,‬‬

‫𝜕‬ ‫𝑗𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕𝜑1‬‬ ‫𝑗𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕𝜑𝑚−1‬‬ ‫𝑗𝐹𝜕‬

‫)∗( ‪:‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) + ⋯ +‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) +‬‬ ‫‪(𝑎, 𝑏) = 0‬‬
‫𝑚𝑦𝜕‬ ‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦‬ ‫‪𝜕𝑦𝑚−1‬‬ ‫𝑚𝑦‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬

‫נתבונן במשוואה‬

‫‪81‬‬
 ‫ב"ה‬

‫) 𝑚𝑦 ‪𝐺(𝑥, 𝑦𝑚 ) = 𝐹𝑚 (𝑥, 𝜑1 (𝑥, 𝑦𝑚 ), … 𝜑𝑚−1 (𝑥, 𝑦𝑚 ),‬‬

‫‪ 𝐺 = 0‬משוואה!‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑥 = (𝑥1 , … ,‬‬
‫‪0 = 𝐹𝑚 (𝑎, 𝑏) = 𝐹𝑚 (𝑎, 𝜑1 (𝑎, 𝑏𝑚 ), … , 𝜑𝑚−1 (𝑎, 𝑏𝑚 ), 𝑏𝑚 ) = 𝐹(𝑎, 𝑏1 , … , 𝑏𝑚−1 , 𝑏𝑚 ) = 𝐺(𝑎, 𝑏𝑚 ) = 0 )1‬‬
‫𝐺𝜕‬ ‫?‬
‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) ≠ 0 )1‬‬
‫𝑚𝑦𝜕‬

‫𝐺𝜕‬
‫נניח כי ‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) = 0‬‬
‫𝑚𝑦𝜕‬

‫𝐺𝜕‬ ‫𝑚𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕𝜑1‬‬ ‫𝑚𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕𝜑𝑚−1‬‬

‫= ‪(∗∗) 0‬‬ ‫= ) 𝑚𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) + ⋯ +‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫) 𝑚𝑏 ‪(𝑎,‬‬
‫𝑚𝑦𝜕‬ ‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬ ‫‪𝜕𝑦𝑚−1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬

‫בצורה וקטורית‪ ,‬לפי )**(‪:(*),‬‬

‫‪=1‬מקדם‬
‫𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕𝜑1‬‬ ‫𝐹𝜕‬ ‫‪𝜕𝜑𝑚−1‬‬ ‫𝐹∂‬ ‫) 𝑚𝐹 ‪𝜕(𝐹1 , . . ,‬‬
‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) + ⋯ +‬‬ ‫)𝑏 ‪(𝑎,‬‬ ‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) +‬‬ ‫⇒ ‪(𝑎, 𝑏) = 0‬‬ ‫סתירה ‪= 0 −‬‬
‫‪𝜕𝑦1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬ ‫‪𝜕𝑦𝑚−1‬‬ ‫𝑚𝑦𝜕‬ ‫‪∂ym‬‬ ‫) 𝑚𝑦 ‪𝜕(𝑦1 , . . ,‬‬
‫𝐺𝜕‬
‫‪(𝑎, 𝑏𝑚 ) ≠ 0‬‬
‫𝑚𝑦𝜕‬
‫‪ 𝐺(𝑎, 𝑏𝑚 ) = 0‬לפי משפט למקרה ‪𝑚 = 1‬‬
‫𝑏𝑉 ∈ 𝑦 ‪𝐹𝑚 (𝑥, 𝜑1 (𝑥, 𝑦𝑚 ), … , 𝜑𝑚−1 (𝑥, 𝑦𝑚 ), 𝑦𝑚 ) = 0 = 𝐺(𝑥, 𝑦𝑚 ) ⇒ 𝑦𝑚 = 𝜑𝑚 (𝑥) ∶ 𝑥 ∈ 𝑈𝑎 ,‬‬
‫)) 𝑛𝑥 ‪𝑦1 = 𝜑1 (𝑥1, … , 𝑥𝑛 , 𝑦𝑚 ) = 𝜑1 (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 , 𝜑𝑚 (𝑥1 , . . ,‬‬
‫⋮‬
‫∶ ‪∃𝑈𝑎′ , 𝑉𝑏′‬‬
‫)) 𝑛𝑥 ‪𝑦𝑚−1 = 𝜑𝑚−1 (𝑥1 , . . , 𝑥𝑛 , 𝜑𝑚 (𝑥1 , … ,‬‬
‫{‬ ‫) 𝑛𝑥 ‪𝑦𝑚 = 𝜑𝑚 (𝑥1 , . . ,‬‬
‫בסביבה )𝑏 ‪𝑈𝑎′ × 𝑉𝑏′ ∋ (𝑎,‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑦1 = Ψ1 (𝑥1 , . . ,‬‬
‫…‬
‫{ ∶ )𝑥(‪Ψ‬‬ ‫‪⇒ 𝑦 = Ψ(𝑥) ∶ (𝑥, 𝑦) ∈ 𝑈𝑎′ × 𝑉𝑏′‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑦𝑚−1 = Ψ𝑚−1 (𝑥1 , . . ,‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝑦𝑚 = 𝜑𝑚 (𝑥1 , . . ,‬‬

‫תרגילים‬
‫‪𝑥𝑒 𝑢+𝑣 + 2𝑢𝑣 = 1‬‬
‫‪{𝑦𝑒 𝑢−𝑣 − 𝑢 = 2𝑥 )1‬‬
‫𝑣‪1+‬‬
‫הוכח כי ∞ 𝐶 ∈ 𝑣 ‪ 𝑢 = 𝑢(𝑥, 𝑦) , 𝑣 = (𝑥, 𝑦), 𝑢,‬כך ש ‪𝑢(1,2) = 𝑣(1,2) = 0‬‬
‫)‪(𝑥, 𝑦) ∈ 𝑈(1,2) ; (𝑢, 𝑣) ∈ 𝑉(0,0) ; 𝑎 = (1,2) 𝑏 = (0,0‬‬
‫‪1𝑒 0+0 + 2 ∗ 0 ∗ 0 = 0‬‬
‫{‬ ‫‪0‬‬ ‫א) ‪⇒ 𝐹(𝑎, 𝑏) = 0‬‬
‫‪2𝑒 0−0 −‬‬ ‫‪=2‬‬
‫‪1+0‬‬
‫) ‪∂(F1 ,𝐹2‬‬ ‫𝑣‪𝑥𝑒 𝑢+𝑣 + 2‬‬ ‫𝑢‪𝑥𝑒 𝑢+𝑣 + 2‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫)‪(1,2,0,0‬‬ ‫‪= det (𝑦𝑒 𝑢−𝑣 − 1‬‬ ‫‪−𝑦𝑒 𝑢−𝑣 + (1+𝑣)2) |𝑦=2‬‬
‫𝑢‬ ‫| = ‪𝑥=1‬‬ ‫ב) ‪| = −3 ≠ 0‬‬
‫) ‪∂(x1 ,𝑥2‬‬
‫𝑣‪1+‬‬ ‫‪1−2‬‬
‫‪𝑢=0‬‬
‫‪𝑣=0‬‬

‫אין פתרון אנליטי אבל יש פתרון‪.‬‬

‫מה אם הנגזרות?‬
‫לפי המשפט הכללי 𝑎𝑈 ∈ 𝑥 ‪𝐹(𝑥, 𝑦) = 0 , 𝑦 = 𝜑(𝑥) ⇒ 𝐹(𝑥, 𝜑(𝑥)) ≡ 0‬‬

‫‪81‬‬
 ‫ב"ה‬

‫כלל שרשרת‪:‬‬
‫‪𝑑𝐹𝑥 (𝑥, 𝜑(𝑥)) + 𝑑𝐹𝑦 (𝑥, 𝜑(𝑥)) ∘ 𝑑𝜑𝑥 (𝑥) ≡ 0‬‬
‫‪−1‬‬
‫]))𝑥(𝜑 ‪𝑑𝜑𝑥 (𝑥) = −[𝑑𝐹𝑦 (𝑥,‬‬ ‫))𝑥(𝜑 ‪∘ 𝑑𝐹𝑥 (𝑥,‬‬
‫‪−1‬‬
‫))𝑥(𝜑 ‪𝐽𝜑 (𝑥) = −[𝐽𝐹𝑦 (𝑥, 𝜑(𝑥))] 𝐽𝐹 (𝑥,‬‬
‫‪−1‬‬
‫)𝑏 ‪𝐽𝜑 (𝑎) == −[𝐽𝐹𝑦 (𝑎, 𝑏)] 𝐽𝐹 (𝑎.‬‬
‫ובתרגיל שלנו‪:‬‬
‫𝜕‬
‫‪∶ 𝑒 𝑢+𝑣 + 𝑥𝑒 𝑢+𝑣 (𝑢𝑥′ + 𝑣𝑥′ ) + 2(𝑢𝑥′ 𝑣 + 𝑢𝑣𝑥′ ) = 0‬‬
‫𝑥𝜕‬
‫‪1‬‬ ‫‪−𝑣𝑥′‬‬
‫‪𝑦𝑒 𝑢−𝑣 (𝑢𝑥′ − 𝑣𝑥′ ) − (𝑢′‬‬ ‫𝑢‪+‬‬ ‫‪=2‬‬
‫𝑣‪1+‬‬ ‫‪(1 + 𝑣)2‬‬
‫‪𝑢𝑥′ (1,2) =? ⇒ 1 + (𝑢𝑥′ + 𝑣𝑥′ ) = 0‬‬
‫‪2(𝑢𝑥′‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪𝑣𝑥′ ) −‬‬ ‫‪𝑢𝑥′ = 0 ⇒ 𝑣𝑥′ (1,2) = −1, 𝑢𝑥′ (1,2) = 0‬‬

‫‪81‬‬
 ‫ב"ה‬

‫הרצאה ‪18‬‬
‫משפט על פונקציה הפוכה ‪Inverse Function‬‬
‫‪𝑛=1‬‬
‫‪𝑓: (𝑎, 𝑏) → ℝ‬‬
‫)𝑏 ‪𝑓 ∈ 𝐶 1 (𝑎,‬‬
‫‪𝑓 ′ (𝑥) ≠ 0‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‪𝑈, 𝑉 ⊂∘ ℝ‬‬
‫אומרים כי 𝑉 → 𝑈 ‪-𝐶 𝑟 𝜑:‬דיפאומורפיזם אם‪:‬‬
‫‪ 𝜑 )1‬חח"ע "‪"1-1‬‬
‫‪ 𝜑 )1‬על ‪𝜑(𝑈) = 𝑉 :‬‬
‫‪𝜑 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑉), 𝜑 −1 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈) )3‬‬
‫אומרים כי 𝑉 ‪-𝐶 𝑟 𝑈,‬דיפאומורפים אם קיים 𝑟 𝐶‪-‬דיפאו' ביניהם‪.‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‪ 𝐹, 𝐺 ⊂ ℝ‬דיפאומורפים אם לכל 𝑛‪ 𝑈, 𝑉 ⊂∘ ℝ‬כך ש 𝑉 ⊂ 𝐺 ‪ 𝐹 ⊂ 𝑈,‬קיימות 𝑈 ∘⊂ ‪ 𝑉0 ⊂∘ 𝑉, 𝑈0‬כך ש ‪𝑉0 ~𝑈0‬‬
‫( ‪.)𝐹 ⊂ 𝑈0 . 𝐺 ⊂ 𝑉0‬‬

‫משפט (על פונ' הפיכה)‬

‫𝑛‬ ‫‪𝑟 (𝑈),‬‬
‫𝐶 ∈ 𝑓 ‪𝑈, 𝑉 ⊂∘ ℝ , 𝑓: 𝑈 → 𝑉,‬‬ ‫𝑈 ∈ 𝑎 ‪𝑟 ≥ 1,‬‬
‫) 𝑛𝑓‪∂(𝑓1 ,…,‬‬
‫אז קיימות סביבות ‪ 𝑎 ∈ 𝑈0 , 𝑓(𝑎) = 𝑏 ∈ 𝑉0‬כך ש‪:‬‬ ‫נניח כי ‪(𝑎) ≠ 0‬‬
‫) 𝑛𝑥‪∂(𝑥1 ,…,‬‬
‫)𝑦( ‪∀𝑦 ∈ 𝑉0 ∃! 𝑥 ∈ 𝑈0 ; 𝑥 = 𝜑(𝑦) = 𝑓 −1‬‬
‫‪𝑓 −1 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑉0 ), 𝑓 −1 : 𝑉0 → 𝑈0‬‬

‫הוכחה‬
‫𝑉×𝑈≔ 𝑊‬
‫)𝑥(𝑓 ‪𝐹(𝑥, 𝑦) ≔ 𝑦 −‬‬
‫)𝑊( 𝑟 𝐶 ∈ 𝐹 ; 𝑛‪𝐹: 𝑊 → ℝ‬‬
‫‪𝐹(𝑥, 𝑦) = 0‬‬
‫) 𝑛𝐹 ‪∂(𝐹1 , … ,‬‬ ‫) 𝑛𝑓 ‪∂(𝑓1 , … ,‬‬
‫‪(𝑎, 𝑏) = −‬‬ ‫‪(𝑎) ≠ 0‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪∂(x1, … ,‬‬ ‫) 𝑛𝑥 ‪∂(𝑥1 , … ,‬‬
‫לפי משפט על פונ' סתומה‪:‬‬
‫‪∃𝑈0, 𝑉0 ⊂∘ ℝ𝑛 ∶ ∀𝑦 ∈ 𝑉0 ∃! 𝑥 ∈ 𝑈0 ∶ 𝑦 − 𝑓(𝑥) = 𝐹(𝑥, 𝑦) = 0‬‬
‫∈𝑏 ∈𝑎‬
‫) ‪𝑦 → 𝑥 = 𝑓 −1 (𝑦) ⇒ 𝑓 −1 𝐶 𝑟 (𝑉0‬‬

‫‪83‬‬
 ‫ב"ה‬

‫מסקנה ‪:1‬‬
‫𝑈 ∈ 𝑎 ; 𝑛‪𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈); 𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫) 𝑛𝑓‪∂(𝑓1 ,…,‬‬
‫𝑈 ∈ 𝑥∀ אזי )𝑈(𝑓 קבוצה פתוחה ב 𝑛‪ℝ‬‬ ‫‪(𝑥) ≠ 0‬‬
‫) 𝑛𝑥‪∂(𝑥1 ,…,‬‬

‫הוכחה‬
‫ניקח )𝑈(𝑓 ∈ ‪ 𝑦0‬אזי 𝑦 = ) ‪∃𝑥0 ∈ 𝑈 ∶ 𝑓(𝑥0‬‬
‫לפי משפט על פונ' הפיכה ‪ ∃𝑥0 ∈ 𝑈0 ⊂ 𝑈, 𝑦0 ∈ 𝑉0 ⊂ ℝ𝑛 :‬כך שלכל ‪ 𝑦 ∈ 𝑉0‬קיים ויחיד‬
‫𝑦 = )𝑥(𝑓 ‪ 𝑥 ∈ 𝑈0 ⊂ 𝑈:‬ולכן )𝑈(𝑓 ∈ 𝑦 אז )𝑈(𝑓 ⊂ ‪𝑉0‬‬
‫קיבלנו )𝑈(𝑓 ⊂ ‪ ∀𝑦0 ∈ 𝑓(𝑈)∃𝑉0 ⊂ ℝ𝑛 ∶ 𝑉0‬ולכן )𝑈(𝑓 קבוצה פתוחה‬

‫מסקנה ‪:2‬‬
‫) 𝑓‪𝜕(𝑓 ,…,‬‬
‫∈ 𝑥∀ אז 𝑓 דיפאומורפיזם מקומי‪ ,‬כלומר לכל 𝑉 ∈ 𝑏 ‪ 𝑎 ∈ 𝑈,‬קיימות סביבות ∋ 𝑏 ‪𝑎 ∋ 𝑈𝑎 ,‬‬ ‫)𝑥( ) 𝑛 ‪𝑈: 1‬‬ ‫אם 𝑉 → 𝑈 ‪≠ 0 𝑓:‬‬
‫𝑛𝑥‪𝜕(𝑥1 ,..,‬‬
‫𝑟‬
‫𝑏𝑉 כך ש 𝑏𝑉 → 𝑎𝑈 ‪ 𝑓:‬היא 𝐶‪-‬דיפאמורפיזם‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫) 𝑛𝑓 ‪∂(𝑓1 , … ,‬‬
‫דיפאומורפיזם 𝑓 ⇏ ‪(𝑥) ≠ 0‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪∂(x1 , . , ,‬‬
‫) ‪𝑓(𝑥1 , 𝑥2 ) = (𝑒 𝑥1 cos 𝑥2 , 𝑒 𝑥1 sin 𝑥1‬‬
‫) ‪∂(𝑓1 , 𝑓2‬‬
‫‪= 𝑒 2𝑥1 ≠ 0‬‬
‫) ‪∂(x1 , 𝑥2‬‬
‫) ‪𝑓(𝑥1 , 𝑥2 + 𝑘𝜏) = 𝑓(𝑥1 , 𝑥2 + 2𝑘𝜋) = 𝑓(𝑥1 , 𝑥2‬‬

‫מטריצת יעקובי על פונ' הפוכה‬

‫𝑉 → 𝑈 ‪𝑓:‬‬
‫𝑛‪𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈); 𝑈, 𝑉 ⊂∘ ℝ‬‬
‫) 𝑛𝑓 ‪∂(f1 , . . ,‬‬
‫; )𝑎(𝑓 = 𝑏 ‪𝑎 ∈ 𝑈,‬‬ ‫‪(𝑎) ≠ 0‬‬
‫) 𝑛𝑥 ‪𝜕(𝑥1 , . . ,‬‬
‫𝑎𝑈 ∈ 𝑥 = ))𝑥(𝑓( ‪∃𝑓 −1: 𝑉𝑏 → 𝑈𝑎 ; 𝑓 −1‬‬

‫כלל השרשרת‬
‫𝐼 = )𝑎( 𝑓𝐽))𝑎(𝑓( ‪𝐽𝑓−1‬‬
‫‪−1‬‬
‫))𝑎( 𝑓𝐽( = )𝑏( ‪𝐽𝑓−1‬‬

‫𝐼 = )𝑎(𝑓𝑑 ∘ ))𝑎(𝑓( ‪𝑑𝑓−1‬‬

‫‪𝑑𝑓𝑏−1 = (𝑑𝑓𝑎 )−1‬‬

‫) ‪𝜕(𝑓1−1 , … , 𝑓𝑛−1‬‬ ‫‪1‬‬

‫= )𝑏(‬
‫) 𝑛𝑦 ‪𝜕(𝑦1 , . . ,‬‬ ‫) 𝑛𝑓 ‪𝜕(𝑓1 , … ,‬‬
‫)𝑎(‬
‫) 𝑛𝑥 … ‪𝜕(𝑥1 ,‬‬

‫‪84‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משפט‬
‫‪𝑈 ⊂∘ ℝ𝑛 ; 𝑓: 𝑈 → ℝ𝑛 , 𝑓 ∈ 𝐶 𝑟 (𝑈), 𝑟 ≥ 1‬‬
‫) 𝑛𝑓‪𝜕(𝑓1 ,..,‬‬
‫𝑈 ∈ 𝑥∀‬ ‫נניח כי ‪(𝑥) ≠ 0‬‬
‫) 𝑛𝑥‪𝜕(𝑥1 ,…,‬‬

‫אז )𝑈(𝑓 קבוצה פתוחה‬

‫אם 𝑓 חח"ע אז )𝑈(𝑓 → 𝑈 ‪-𝐶 𝑟 -𝑓:‬דיפאו'‬

‫תרגיל בסגנון מבחן‬

‫𝑧‪𝑓1 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑒 2𝑦 + 𝑒 2‬‬
‫𝑧‪𝑓2 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑒 2𝑥 − 𝑒 2‬‬
‫𝑦 ‪𝑓3 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑥 −‬‬
‫‪𝑓: ℝ3 → ℝ3‬‬
‫‪ )1‬יעקוביאן‪:‬‬
‫𝑦‪2‬‬ ‫𝑧‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒‪2‬‬ ‫𝑒‪2‬‬
‫𝑥‪det (2𝑒 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−2𝑒 2𝑧 ) = −4𝑒 2𝑦+2𝑧 − 4𝑒 2𝑥+2𝑧 < 0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪: 𝑓(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑓(𝑥 ′ , 𝑦 ′ 𝑧 ′ ) )1‬‬
‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬
‫𝑧‪𝑒 2𝑦 + 𝑒 2𝑧 = 𝑒 2𝑦 + 𝑒 2‬‬
‫‪{ 𝑒 2𝑥 − 𝑒 2𝑧 = 𝑒 2𝑥′ − 𝑒 2𝑧 ′‬‬
‫‪𝑥 − 𝑦 = 𝑥′ − 𝑦′‬‬
‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬
‫⇒ ‪𝑒 2𝑥 + 𝑒 2𝑦 = 𝑒 2𝑥 + 𝑒 2𝑦 ⇒ 𝑒 2𝑦 (𝑒 2𝑥−2𝑦 + 1) = 𝑒 2𝑦 (𝑒 2𝑥 −2𝑦 + 1) ⇒ 𝑦 = 𝑦 ′‬‬
‫‪𝑥 = 𝑥 ′, 𝑧 = 𝑧′‬‬

‫‪85‬‬
 ‫ב"ה‬

‫משטחים דיפרנציאלים ב 𝒏‪ℝ‬‬

‫‪ 𝑎𝑥 + 𝑏𝑦 − 𝑐 = 0‬קו ב‪ℝ2‬‬
‫‪𝑎 𝑥 + 𝑎12 𝑦 + 𝑎13 𝑧 = 𝑑1‬‬
‫‪ { 11‬קו ‪ ℝ3‬אם ‪𝑟𝑎𝑛𝑘(𝑎𝑖𝑗 ) = 2‬‬
‫‪𝑎21 𝑥 + 𝑎21 𝑦 + 𝑎23 𝑧 = 𝑑2‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛 ≤ 𝑚 ; 𝑛‪Φ: 𝑈 → ℝ𝑚 ; 𝑈 ⊂∘ ℝ‬‬
‫𝑛‪𝑚,‬‬
‫𝑖‪∂Φ‬‬
‫( 𝑘𝑛𝑎𝑟 (מקסימלי!)‪.‬‬ ‫))𝑎(‬ ‫אומרים כי ‪ Φ‬רגולרית בנקודה 𝑈 ∈ 𝑎 אם 𝑚 =‬
‫𝑗𝑥∂‬
‫‪𝑖,𝑗=1‬‬

‫𝑎 נקודה רגולרית‪.‬‬

‫הגדרה‬
‫𝑛‬ ‫𝑚‬ ‫)𝑊( 𝑟‬
‫𝐶 ∈ 𝐹 ‪𝑊 ⊂∘ ℝ ; 𝐹: 𝑊 → ℝ , 𝑚 ≤ 𝑛,‬‬
‫הקבוצה }‪-𝐶 𝑟 𝑀 = {𝑥 ∈ 𝑊 ∶ 𝐹(𝑥) = 0‬משטח אם כל נקודה ב𝑀 רגולרית או אם 𝐹 רגולרית ב‪W‬‬
‫𝑚 ‪dim 𝑀 = 𝑛 −‬‬
‫‪ 𝑚 = 1‬משטח על ‪.Hyperspace‬‬

‫דוגמאות‬
‫‪𝑀 = {(𝑥, 𝑦, 𝑧) ∈ ℝ3 ∶ 𝑥 2 + 𝑦 2 + 𝑧 2 − 1 = 0} = 𝑆 2‬‬
‫)𝑊( ∞ 𝐶 ∈ 𝐹 ‪𝑊 = ℝ3 ,‬‬
‫)𝑧‪𝐽𝐹 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = ∇𝐹(𝑥, 𝑦, 𝑧) = (2𝑥, 2𝑦, 2‬‬
‫אם ‪ 𝑟𝑎𝑛𝑘𝐽𝐹 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 0‬אזי ‪ 𝑥 = 𝑦 = 𝑧 = 0‬אבל ‪ (𝑥, 𝑦, 𝑧) ∉ 𝑆 2‬ולכן ‪-𝐶 ∞ -𝑆 2‬משטח‪Dim 𝑆 2 = 2 .‬‬

‫‪𝑥2 + 𝑦2 + 𝑧2 = 1‬‬
‫‪𝑥+𝑦+𝑧 =0‬‬
‫𝑧‪2𝑥 2𝑦 2‬‬
‫( = )𝑧 ‪𝐽𝐹 (𝑥, 𝑦,‬‬ ‫)‬
‫‪1 1 1‬‬
‫𝜆‬
‫= 𝑧 = 𝑦 = 𝑥 ⇒ )‪𝑟𝑎𝑛𝑘 𝐽𝐹 < 2 ⇒ (2𝑥, 2𝑦, 2𝑧) = 𝜆(1,1,1‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑀 ∉ )‪𝑥 + 𝑦 + 𝑧 = 0 ⇒ (0,0,0‬‬
‫‪dim 𝑀 = 3 − 2 = 1‬‬

‫‪86‬‬
 ‫ב״ה‬

19 ‫הרצאה‬
‫הגדרה‬
◦ Rn ‫ דיפאומורפי אם קיימות‬F ∼ G .F, G ⊂ Rn ‫יהיו‬
‫ שהוא‬ϕ : U → V ‫ כך שקיים‬F ⊂ U, G ⊂ V ‫ כך ש‬U, V ⊂
.‫־דיפאומורפיזם‬C r

‫דוגמא‬
4
( :R ‫טורוס ב‬
x21 + x22 = 1
x23 + x24 = 1
 
2x1 2x2 0 0
JΦ =
0 0 2x3 2x4

‫מישור משיק למשטח‬

.W ⊂ ◦ Rn ,‫ משטח‬M
M = {x ∈ W : Φ1 (x) = ... = Φm (x) = 0}
.M ‫ רגולרית ב‬Φ = (Φ1 , ..., Φm )
.‫־משטח‬C r M ‫ וקוראים ל‬Φ ∈ C r (W ) , r ≥ 0
dim M = k = n − m
a ∈ M ‫נקבע‬
:‫ כלומר‬,a‫ רגולרית ב‬Φ
 ∂Φ1
... ∂Φ

∂x1 (a) ∂xn (a)
1

. .
rank  . . =m
 
. ... .
∂Φn ∂Φn
∂x1 (a) ... ∂xn (a)
.∆m×m 6= 0 ‫ולכן קיים מינור‬
 :‫ פונ׳ סתומה‬‫לפי משפט על‬

a = a1 , ..., ak ,ak+1 , ..., an  = (a0 , a00 )

| {z } | {z }
a0 a00
∃Ua0 , Va00 : ∀x0 ∈ Ua0 ∃!x00 ∈ Va00 : Φ (x0 , x00 ) = 0
x00 = ϕ (x0 )
.(xk+1 , ..., xn ) ∈ Va00 , (x1 , .., xk ) ∈ Ua0 ‫( כך ש‬xk+1 , ..., xn ) = ϕ (x1 , .., xk )

m=1
 

Φ (x1 , ..., xn ) = 0, a = a1 , ..., an−1 , an 

| {z } |{z}
a0 a00
 
∂Φ ∂Φ ∂Φ
.ϕ (x1 , .., xn−1 ) = xn , ∂xn
(a) 6= 0 ‫∇ כי‬ϕ (a) = ∂x1 (a) , ..., ∂x n
(a) 6= (0, 0) ,‫∇ רגולרית‬ϕ (a) 6= 0

Γϕ ‫מישור משיק לגרף‬

Γϕ = M ∩ (Ua0 × Va00 )

:a ‫מישור משיק בנקודה‬

n−1
X ∂ϕ 0
xn − an = (a ) (xj − aj )
j=1
∂xj
:(‫ )כלל השרשרת‬xj ‫ נגזור לפי‬,Φ (x1 , ..., xn−1 , ϕ (x1 , .., xn−1 )) ≡ 0
∂Φ ∂Φ ∂ϕ 0
∂xj (a) + ∂xn (a) ∂xj (a ) = 0

87
 ‫ב״ה‬

∂Φ
∂ϕ ∂xj (a)
⇐ ∂xj (a0 ) = − ∂Φ ⇐
∂xn (a)
∂Φ
n−1
! n−1
X ∂xj (a) ∂Φ X ∂Φ
Γϕ : xn − an = − ∂Φ
(xj − aj ) ⇒ (a) (xn − an ) = − (a) (xj − aj )
j=1 ∂xn (a) ∂xn j=1
∂xj
n
X ∂Φ
. Ta (M ) ‫משוואה של מישור משיק‬ (a) (xj − aj ) = 0
j=1
∂xj

‫גרף‬
Φ (x1 , .., xn ) = f (x1 , ..., xn−1 ) − xn , xn = f (x1 , ..., xn−1 )

∂Φ ∂f
1≤j ≤n−1: (x) = (x)
∂xj ∂xj
∂Φ
j=n: (x) = −1
∂xn

n−1
X ∂f
Φ = f (x1 , ..., xn−1 ) − xn ⇒ (xj − aj ) − (xn − an ) = 0
j=1
∂xj

‫משמעות גאומטרית‬

Ta (M ) : hΦ (a) , x − ai = 0
Ta (M ) : {x ∈ Rn : hΦ (a) , x − ai = 0}

‫דוגמאות‬

.1

x2 + y 2 − r 2 = 0
∇Φ = (x, 2y)
r > 0

.a21 + a22 = r2 ‫ כך ש‬a = (a1 , a2 ) ∈ R2 ‫יהי‬

Ta (a) : 2a1 (x − a1 ) + 2a2 (y − a2 ) = 0 ⇐ ∇Φ (a) = (2a1 , 2a2 )

Ta (M ) : a1 x + a2 y = r2


u = (x, y, z) .‫ ספירה‬S 2 = x2 + y 2 + z 2 = 1 .2
a ∈ S 2 , h∇Φ (a) , u − ai = 0
2a1 (x − a1 ) + 2a2 (y − a2 ) + 2a3 (z − a3 ) = 0
a1 x + a2 y
+ a3 z = a21 + a22 + a33 = 1
Ta S 2 : a1 x + a2 y + a3 z = 0⇐

88
 ‫ב״ה‬

‫ ־ משוואות‬m
M = {x ∈ W : Φ1 (x) = ... = Φm (x) = 0}
.a ∈ M ‫ רגולרית בנקודה‬Φ ⇐ ‫∇ בת״ל‬Φ1 (a) , ..., ∇Φm (a)
‫∇ ולכן‬Φj (a) 6= 0 ,‫בפרט‬
\m
M= {x : Φj (x)}
j=1
dim M = n − m = k
m
\
Ta (M ) = {x ∈ Rn : 1 ≤ j ≤ m : h∇Φj (a) , x − ai = 0} = Ta (Mj )
j=1

:‫סה״כ קיבלנו‬
M = {x ∈ W : Φ1 (x) = ... = Φm (x) = 0}
dim M = n − m, m ≤ n, Φ ∈ C r (W ) , r ≥ 1
 
n
 X ∂Φ i

Ta (M ) = x ∈ Rn : ∃i : (a) (xj − aj ) = 0
 ∂xj j=1


dim Ta (M ) = n − m = dim M
Ta (M ) : h∇Φj (a) , x − ai = 0 ⇒ (x − a) ⊥ ∇Φ1 (a) , ..., ∇Φm (a)

 ) = span {∇Φ1 (a) , ..., ∇Φm (a)}

‫ מרחב נורמלי‬Na (M
 Xm 
Na (M ) = x ∈ Rn : x − a = λj ∇Φj (a)
 
j=1
(?Ma ⊕ Ta = Rn ‫)האם‬

‫דוגמא‬

x21 + x22 = 1
x23 + x24 = 1
.a = (a1 , .., a4 ) ,‫ טורוס‬M = T 2

(
2a1 (x1 − a1 ) + 2a2 (x2 − a2 ) = 0 a1 x1 + a2 x2 = 1
Ta (M ) : :
2a3 (x3 − a3 ) + 2a4 (x4 − a4 ) = 0 a3 x3 + a4 x4 = 1

(‫קיצונים על תנאי )עם אילוצים‬

‫הגדרה‬
◦ Rn ,M = {x ∈ W : Φ (x) = 0} .Rn ‫־משטח ב־‬C r M ‫יהיה‬
W ⊂
f : M → R ‫תהי פונ׳‬
∃ > 0 : ∀x ∈ M ∩ B (a, ) : f (x) ≥ f (a) ‫ נקודת מינימום אם‬a ∈ M ‫• אומרים ש‬

∃ > 0 : ∀x ∈ M ∩ B (a, ) : f (x) > f (a) ‫ מינימום ממש אם‬a ∈ M ‫– אומרים ש‬

x6=a

∃ > 0 : ∀x ∈ M ∩ B (a, ) : f (x) ≤ f (a) ‫ נקודת מקסימום אם‬a ∈ M ‫• אומרים ש‬

∃ > 0 : ∀x ∈ M ∩ B (a, ) : f (x) < f (a) ‫ מינימום ממש אם‬a ∈ M ‫– אומרים ש‬

x6=a

89
 ‫ב״ה‬

‫משפט‬
W ⊂◦ Rn , f : W → R, f ∈ C r (W ) , r ≥ 1
r
.‫ משטח‬C M = {x ∈ W : Φ1 (x) = ... = Φm (x) = 0}
:‫ כך ש‬λ1 , ..., λm ‫ אז קיים מספרים‬Φ (x) = 0 ‫ נקודת קיצון מקומי עם התנאי‬a ∈ M ‫אם‬
∇f (a) = λ1 ∇Φ1 (a) + ... + λm ∇Φm (a)
.‫ נקראים כופלי לגרנז׳‬λ1 , ..., λm
.∇f (a) ⊥ Ta (M ) ‫ז״א‬

‫הוכחה‬
.a‫( רגולרית ב־‬Φ1 , ..., Φm ) ,a ∈ M
 ∂Φ1
... ∂Φ

∂x1 (a) ∂xn (a)
1

. .. .
6 0 : m × m ‫ ולכן ניתן להניח שקיים מינור בגודל‬rank 
= . . =m
 
.∆m . . .
∂Φm ∂Φm
∂x1 (a) ... ∂xn (a)
:‫לפי משפט על פונק׳ סתומה‬
∃Ua0 Va00 : ϕ : Ua0 → Va00
k =n−m
M ∩ (Ua00 × Va00 ) = Γϕ
M ∩ (Ua00 × Va00 ) = {(x1 , ..., xk , ϕ1 (x1 , .., xk ) , ..., ϕm (x1 , .., xk )) : x ∈ Ua0 }
g (x1 , ..., xk ) = f (x1 , ..., xk , ϕ1 (x1 , ..., xn ) , ..., ϕm (x1 , ..., xn )) ‫נגדיר‬
.‫ מינימום בה״כ‬,‫ נקודת קיצון‬a ‫נניח כי‬
g (a0 ) = f (a0 , ϕ (a0 )) = f (a)
∀x ∈ Ua0 : g (x) ≥ g (a0 )
.‫ בלי תנאי‬g‫ נקודת מינימום ל־‬a0
‫ כלומר‬,g‫ נקודה קריטית ל־‬a0 ‫ ולכן‬,Ua0 ⊂ ◦ R ,g : Ua0 → R
∂g
j = 1, .., k : ∂x j
(a0 ) = 0
:xj ‫ לפי‬g ‫נגזור את‬

m
∂g 0 ∂f X ∂f ∂ϕs 0
(a ) = (a) + (a) (a ) = 0
∂xj ∂xj s=1
∂xj ∂xj

 
j
∂ϕ1 0 ∂ϕm 0
∇f (a) ⊥ 0, ..., 1, .., 0, (a ) , ..., (a ) := Ej
∂xj ∂xj
1≤j≤k

∇f (a) ⊥ E1 , ..., Ek
:‫נוסיף את האילוצים‬


Φ1 (x1 , .., xk , ϕ1 (x1 , .., xk ) , ..., ϕm (x1 , ..., xk )) = 0


Φ2 (x1 , .., xk , ϕ1 (x1 , .., xk ) , ..., ϕm (x1 , ..., xk )) = 0

(x1 , .., xk ) ∈ Ua0 , .
.


 .

Φm (x1 , .., xk , ϕ1 (x1 , .., xk ) , ..., ϕm (x1 , ..., xk )) = 0


xj ‫נגזור לפי‬
Pm
(a) ∂ϕ
 ∂Φ ∂Φ1 0

 ∂xj
1
(a) + s=1 ∂xk+s ∂xj (a )
s
=0
.

.
 .
 ∂Φm (a) + Pm ∂Φm (a) ∂ϕs (a0 ) = 0

∂xj s=1 ∂xk+s ∂xj
.1
 ≤ j ≤ k : h∇Φ j (a)
 , Ei i‫ז״א‬ ∇Φ 1 (a) , ..., ∇Φ m (a) ⊥ E1 , ..., Ek ⇐
⊥
.(‫ )השלמה אורתוגנלית‬dim span {E1 , .., Ek } = n − k = m ‫ ולכן‬dim spam {E1 , ..., Ek } = k

90
 ‫ב״ה‬

∇f (a) ∇Φ1 (a) , ..., ∇Φm (a) ⊥ span {E1 , ..., Ek }

| {z }
Independent
‫ולכן‬

m
X
∇f (a) = λi ∇Φi (a)
i=1

91
 ‫ב״ה‬

20 ‫הרצאה‬
f →min, max
Φ1 (x1 , ..., xn ) = 0

....

Φm (x1 , ..., xn ) = 0

Φj ∈ C r
Pm M = {Φ = 0} ‫רגולרית על‬Φ = (Φ1 , .., Φm )
∇f = i=1 λi ∇Φi ‫אז‬Φ = 0 ‫ נק׳ קיצון מקומי עם תנאי‬a ‫אם‬

‫כלל כופלי לגראנז׳‬

f → max, min
Φ1 (x) = ... = Φm (x) = 0 Pm
‫־פונ׳ לגראנג׳‬L := f − i=1 λi Φi
 ∇L (a) = 0⇐ ‫קיצון‬
 ‫־נקודת‬a
∂L
Φ1 (x) = 0
  ∂x
 1
=0
x1 , .., xn , λ1 , .., λm ‫משוואות עבור‬n + m ... , ...
  ∂L

Φm (x) = 0 ∂xn = 0


‫דוגמא‬
u = x − 2y + 2z
x2 + y 2 + z 2 = 1

L = x − 2y + 2z − λ x2 + y 2 + z 2 − 1

0 1
Lx = 1 − 2λx = 0
 ⇒ x = 2λ
L0y = −2 − 2λy = 0 ⇒ y = − λ1
 0
z = λ1

Lz = 2 − 2λz = 0
1 1 1 3
4λ2 + λ2 + λ2 = 1 ⇒ λ = ± 2
x = ± 3 , y = ∓ 3 , z = ± 23

1 2

a1,2 = ± 13 , ∓ 23 , ± 32
f (a1 ) = 3, f (a2 ) = −3 ⇒ maxs2 f = 3, mins2 f = −3

‫דוגמא‬
f (x, y, z) = xyz
(
x + y + z2 = 1
2 2

x+y+z =0
2 2 2
L = xyz − λ(x +  y + z − 1) − µ (x + y + z)
0
Lx = yz − 2λx − µ = 0

L0y = xz − 2λy − µ = 0
 0

Lz = xy − 2λz − µ = 0

2
xyz − 2λx − µx = 0

2
xyz − 2λy − µy = 0

xyz − 2λz 2 − µz = 0

⊕ 3xyz − 2λ = 0 ⇒ λ = 23 xyz

2
2λ − 6λx − 3µx = 0

2λ 2λ 2
yz = 3x , yz − 2λx − µ = 0 ⇒ 3x − 2λx − µ = 0 ⇒ λy − 6λy − 3µy = 0 ⇒ x = y ∨ x = z ∨ y = z

2λ − 6λz 2 − 3µz = 0

x = y ‫נראה עבור‬
( √2
2x2 + z 2 = 1 2
q
⇒ x = − z2 ⇒ 2 z4 + z 2 = 1 ⇒ z = ± 23 , x = y = ∓ 2 3 = ... = ∓ √16
2x + z = 0

92
 ‫ב״ה‬

‫קיצונים על תחום‬
‫∂־משטח דיפרנציאבלי‬Ω
∃ maxx∈Ω̄ f (x) = f (xmax ) , minx∈Ω̄ f (x) = f (xmin ) Weirtstrass ‫ לפי משפט‬.‫־קומפקט‬Ω̄ ,f ∈ C 1 (Ω̄)
Φ = 0 ‫נק׳ קיצון מקומי עם התנאי‬amax ⇐amax ∈ ∂Ω ,amax ∈ Ω ⇒ ∇f (amax ) = 0
∇f (a) = 0 ‫נקודות קריטיות‬a1 , .., an
max (f (a1 ) , ..., f (an )) = maxx∈Ω f (x)

‫תרגיל‬
f (x, y) = x2 + y 2 − 12x + 16y
x2 + y 2 ≤ 25
( max f (x, y) =?, min f (x, y) =?
fx0 = 2x − 12 = 0 x = 6
⇒ a = (6, −8)
fy0 = 2y + 16 = 0 y = −8
x2 + y 2 = 25 :‫על השפה‬
f |x2 +y2 =25 = 25 − 12x + 16y
(6, −8) ∈/ Ω̄

L = 25 − 12x + 16y − λ x2 + y 2 − 25
L0x = −12 − 2λx = 0
L0y = 16 − 2λy = 0
x = − λ6 , y = λ8
.........
b1,2 = (∓3, ±4)

(‫תרגיל להגשה )בונוס‬

ai , xi ≥ 0
1 P
1 1
Pn Pn p p n q q1
.p, q ≥ 1, p + q = 1 ‫עבור‬ i=1 ai xi ≤ ( i=1 ai ) ( i=1 xi ) ‫הוכח כי‬
|(a, x)| ≤ ||a||p ||x||q

:‫רמז‬
1
Pn Pn p p Pn q q1
(xi ≥ 0) i=1 ai xi = A ‫ על תנאי‬f (x) = ( i=1 ai ) ( i=1 xi ) → min

‫ ־ אינטגרל של‬Rn‫ אינטגרציה ב‬4 ‫פרק‬

Riemann-Darboux

‫ מימדי‬n ‫קטע‬
n = 1 : [a, b]
n > 1 ⇒ P = [a1 , b1 ] × ... [an , bn ] = {x = (x1 , ..., xn ) : ai ≤ xi ≤ bi , i = 1, ..., n}

P ‫נפח של‬
V (P ) = vol (P ) = (b1 − a1 ) ... (bn − an )
◦
P = (a1 , b1 ) × ... (an , bn )
◦ ◦ ¯ ◦
P ∩ Q := P ∩ Q

93
 ‫ב״ה‬

‫חלוקה‬
SN
n = 1 ⇒ [a, b] , a = x0 < x1 < ...  < xN = b,S[a, b] = i=1 ∆(i)
n (i )
[a , b ] = i1 =1 ∆1 1
 1 1


.
n > 1 ⇒ P = [a1 , b1 ] × ... [an , bn ] , ..

 Sn (i )
[an , bn ] = in =1 ∆n n

(i ) (i )
Pi1 ,..,in = ∆1 1 × ... × ∆n n

‫ בנייה של אינטגרל‬,P ‫ של‬P = {Pi1 ,..,in } ‫חלוקה ־‬

‫הגדרה‬
∀x ∈ P : |f (x)| ≤ M ‫חסומה‬f ,‫מימדי‬n ‫קטע‬P .f : P → R ‫תהי פונ׳‬
:‫אז סכום עליון‬P P‫חלוקה של‬P ‫אם‬
n
Mi = supx∈Pi f (x) ‫עבור‬S̄ (f, P) := i=1 Mi V (Pi )
:‫סכום תחתון‬
Xn
mi = inf f (x) ‫עבור‬mi V (Pi ) (f, P) := Mi V (Pi )
x∈Pi
i=1
S (f, P) ≤ S (f, P)

‫הגדרה‬
◦
n o
Q ∩ P := Qi ∩ Pi ‫אז נגדיר‬P ‫חלוקות של‬Q, P ‫אם‬

‫למה‬
.S (f, Q) ≤ S (f, P ) ‫אזי‬,P ‫חלוקות של‬Q, P‫ו‬P ‫מימדי‬n ‫מלבן‬

94
 ‫ב״ה‬

21 ‫הרצאה‬
:‫למה‬
:‫ אזי‬,f : P → R, |f (x)| < C ,‫ מימדי‬n ‫ מלבן‬P
∀P, Q : S (f, Q) ≤ S (f, P)

‫הוכחה‬
◦
R := P ∩ Q

X  ◦ 
S (f, R) = sup vol Pi ∩ Qj =
◦
i,j x∈Pi ∩Qj
 
 
X X  ◦  X X  ◦ 
 sup f (x) vol Pi ∩ Qj  ≤  sup f (x) vol Pi ∩ Qj 
◦ x∈Pi
i j x∈Pi ∩Qj i j
◦
X X   X
= sup f (x) vol Pi ∩ Qj = sup f (x) vol (Pi ) = S (f, P)
i x∈Pi j i x∈Pi

:‫ ולכן‬S (f, R) ≥ S (f, Q) ‫ מתקיים גם‬.S (f, R) ≤ S (f, P ) ‫הוכחנו כי‬

S (f, Q) ≤ S (f, R) ≤ S (f, R) ≤ S (f, P )
⇒ S (f, Q) ≤ S (f, P )

‫הערה‬
M := sup f (x)
x∈P
m := inf f (x)
x∈P
P P
S (f, P) = i sup f (x) vol (Pi ) ≤ M i vol (Pi ) = M vol (P)
x∈Pi
P P
S (f, P) = inf f
i x∈P (x) vol (Pi ) ≥ m i vol (Pi ) = mvol (P)
i

mvol (P) ≤ S (f, Q) ≤ S (f, P) ≤ M vol (P)

‫הגדרה‬
f : P → R, |f (x)| ≤ C
‫אינטגרל עליון‬inf S (f, P) := I
P
‫אינטגרל תחתון‬sup S (f, Q) := I
Q
: ‫נשים לב כי‬

∀P1 , Q1 : I ≤ sup S (f, Q) ≤ S (f, Q1 ) ≤ S (f, P1 ) ≤ inf S (f, P) = I

Q P

‫הגדרה‬
´ f : P → R, |f (x)| ≤ C
.I (f ) = I (f ) := I (f ) = P
f (x) ‫ אינטגרבילית לפי רימן־דרבו אם‬f ‫אומרים כי‬
.f ∈ R (P ) ‫נסמן‬

‫משפט‬
f : P → R, |f (x)| ≤ C
∀ > 0∃P : 0 ≤ S (f, P ) − S (f, P ) <  ‫ אם ורק אם‬f ∈ R (P )

95
 ‫ב״ה‬

‫הוכחה‬
‫נניח כי התנאי מתקיים‬
∀ > 0∃P : 0 ≤ S (f, P) − S (f, P) < 
S (f, P) < S (f, P) + 
I = inf S (f, Q) < S (f, P) + 
Q
I −  < S (f, P)
I −  < supS (f, Q) = I
Q
0≤I −I <
 → 0 ⇒ I = I ⇒ f ∈ R (P )

f ∈ R (P ) ‫ נניח כי‬,‫בכיוון השני‬

 > 0 ‫נקבע‬
∃Q : I −  < S (f, Q) ≤ I
∃P : I < S (f, P) ≤ I + 
I −  < S (f, Q) ≤ S (f, P ) ≤ I + 
◦
:‫ אז‬F := P ∩ Q
I −  < S (f, Q) ≤ S (f, F) ≤ S (f, F) ≤ S (f, P) ≤ I + 
0 ≤ S (f, R) − S (f, R) ≤ 2
f ∈ R (P ) ⇔ ∀ > 0∃P : 0 ≤ S (f, P) − S (f, P) < 

‫משפט‬
f ∈ F (P ) ‫ אזי‬f ∈ C (P ) ‫אם‬

‫הוכחה‬
.P ‫ רציפה במ״ש ב‬f ‫ לפי משפט קנטור‬, > 0 ‫נקבע‬
∃δ > 0 : ∀x, y ∈ P : kx − yk∞ < δ ⇒ |f (x) − f (y)| < 
P = [a1 , b1 ] × ... × [an , bn ]
max(bi −ai )
N < δ :‫ טבעי כך ש‬N ‫ניקח‬
max(bI −ai )
δ <N
(s) s
n ∆ i = ai + (b
No i − ai )
(i ) (i )
P = ∆1 1 × ... × ∆n n = {Pi }
|Mi − mi | <  ‫|וגם‬f (x) − f (y)| <  ‫ולכן‬kx − yk∞ < δ ‫ כי‬x, y ∈ Pi
Mi = sup f (x) = f (xmax ) , mi = inf f (x) = f (xmin )
x∈Pi x∈Pi
P P P P
S (f, P) − S (f, P) = i Mi V (Pi ) − i mi V (Pi ) = i (Mi − mi ) V (Pi ) <  i V (Pi ) = V (P)
∀ > 0∃P : 0 ≤ S (f, P) − S (f, P) < V (P)
f ∈ R (P ) ‫ולכן לפי הקריטריון‬

‫קבוצות ממידה אפס‬

‫הגדרה‬
P∞ ◦
Sn ∞
i=1 V (Pi ) < ‫ ו‬N ⊂ i=1 Pi ‫ כך ש‬,‫ קטעים‬Pi ∀ ∃ {Pi }i=1 ‫אם‬ mesN = 0 ,0 ‫ ממידה‬N ⊂ Rn

‫דוגמא‬
∞
n=1: {rn }n=1
‫רציונלים‬
 > 0 ‫
נקבע‬
 
Pn = rn − 2n+1 , rnS+ 2n+1
∞
P⊂
Q
∞
n=1 Pn

n=1 2n = 
2
2n
P∞ 2
.mes (K) = 1 − n=1 3 =1− 3
1− 32
= 0 ‫מהקטע‬ 3 ‫ כי כל שלב מורידים‬,‫עוד דוגמא היא קבוצת קנטור‬

96
 ‫ב״ה‬

‫למה‬
∞
[
.‫ כולל תת־כיסוי סופי‬N ⊂ Pi ‫ קומפקטית אז כל כיסוי‬N
i=1

‫מסקנה‬
:‫ קומפקטית‬N ‫אם‬

M
[ m
X
M
mesN = 0 ⇔ ∀ > 0∃ {Pi }i=1 : N ⊂ Pi , V (Pi ) < 
i=1 i=1

‫משפט‬
f ∈ R (P ) ‫ אזי‬,mesN = 0 ,‫ קבוצה קומפקטית‬N ‫ עבור‬f ∈ C (P \N )‫ נניח ש‬.f : P → R, |f (x)| < C

‫הוכחה‬

PM  > 0 ‫נקבע‬
. i=1 V (Pi ) < ‫ כך ש‬N ⊂ P1 ∪ ... ∪ PM ‫מלמה קודמת‬
M
!
[
K := P \ Pi ‫נתבונן ב‬
i=1
.‫ קומפקטית‬,‫ קבוצה חסומה וסגורה‬K
M
.‫ רציפה במ״ש‬f ‫ ולכן לפי משפט קנטור‬f ∈ C (K) ,{Pi }i=1 ‫ חלוקה שמוכלת ב‬P 0
∃δ > 0 : kx − yk < δ ⇒ |f (x) − f (y)| < 
 :‫ כך ש‬P 00 ‫בונים חלוקה‬
 
∀Pi00 ⊂ K : sup f (x) − inf f (x) < 
 
 Pi Pi 
◦
P 000 = P 0 ∩ P 00
000
{Qj } = P ‫מקבלים חלוקה‬
◦
000
∀Qj ∈ P : Qj ∩ Pi 6= φ
 
.‫ לפי רציפות במ״ש‬sup f (x) − inf f (x) < 
 
 Qj Qj 

S (f, P 000 ) − S (f, P 000 ) =

M   !
X X
sup f (x) − inf f (x) V (Pi ) + sup f (x) − inf f (x) V (Qj )
x∈Pi x∈Pi x∈Qj c∈Qj
i=1 Qj ∈P 000

 |f (x)|
 ≤C
supx∈P f (x) − inf c∈Pi f (x) ≤ 2C
i

.1
M 
X  M
X
sup f (x) − inf f (x) V (Pi ) ≤ 2C V (Pi ) < 2c
x∈Pi x∈Pi
i=1 i=1

.2
!
X
sup f (x) − inf f (x) V ol (Qj ) ≤ V ol (P )
x∈Qj c∈Qj
Qj ∈P 000

 
⇒ S − S  ≤ 2C + V ol (P )
.‫ היה יוצא קטן מ‬2C+Vol(P ) ‫כלומר אם היינו לוקחים‬

97
 ‫ב״ה‬

‫נפח‬
‫הגדרה‬
‫‪n‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪(indicator) charactertic function‬‬
‫תהי ‪( ,Ω ⊂ R‬‬
‫פונקציה קרקטריסטית‬
‫‪1 ,x ∈ Ω‬‬
‫= )‪χΩ (x‬‬
‫∈ ‪0 ,x‬‬‫‪/Ω‬‬

‫הגדרה‬
‫‪ Ω‬קבוצה חסומה‪∃P : Ω ⊂ P :‬‬
‫‪ Ω‬בעלת נפח )מדידה לפי רימן( אם ) ‪χΩ ∈ R (P‬‬

‫הגדרה‬
‫´‬
‫אם ‪ Ω‬מדידה אז )‪χΩ (x) dx := V ol (Ω‬‬

‫‪98‬‬
 ‫ב״ה‬

22 ‫הרצאה‬
Ω⊂P
χ ∈ R (P )
S (χΩ , P ) = 0, S (χΩ , P ) = 1 ‫־פונ׳ דיריכלה לא דיפ׳ כי‬χΩ n = 1 : Ω = {r ∈ Q : r ∈ [0, 1]}

‫אינטגרל על קבוצה‬
:‫הגדרה‬
A ⊂ P ; A ∈ R (P )
´ ´
A
f (x) := χ (x) f (x) dx
P A

‫תכונות‬
:‫אדטיביות‬

A, B .1
A∩B =φ
χA∪B = χA + χB
(χA∪B = χA + χB − χA∩B )

A, B ⊂ P .2
ˆ ˆ ˆ
A∩B =φ⇒ f (x) dx = f (x) dx + f (x) dx
A∪B A B

´ :‫ חיוביות‬.3
f ≥ 0 ⇒ P f (x) dx ≥ 0
´ ´
f, g ∈ R (P ) : f (x) ≥ g (x) ⇒ S (f, P) ≥ S (g, P) ⇒ p f (x) dx ≥ P g (x) dx

‫מסקנה‬
‫ כאשר‬m ≤ f (x) ≤ M .1
ˆ ˆ ˆ
mV (P ) = mdx ≤ f (x) dx ≤ M dx = M V (P )
P P P

.2
ˆ ˆ ˆ
− |f (x)| ≤ f (x) ≤ |f (x)| ⇒ − |f (x)| dx ≤ f (x) dx ≤ |f (x)|
P P P

‫אי שוויון המשולש‬

´  ´
 f (x) dx ≤ |f (x)|
´  ´ P P
 f (x) dx ≤ supx∈A |f (x)| dx = supx∈A |f (x)| V (A)
A A
´ ´
P
(−f (x)) dx = − P
f (x) dx

99
 ‫ב״ה‬

‫הוכחה‬
sup (−f, (x)) = − inf f (x)
x∈B x∈B
:P ‫חלוקה של‬P
S (−f, P) =ˆ −S (f, P)
inf S (−f, P) = sup S (−f, P) = − sup S (f, P) = − inf S (f, P) = − f (x) dx
P P P ´ P ´P
⇒ P (−f (x) dx) = − P f (x) dx
´ ´
P
αf (x) dx = α P
f (x) dx

‫הוכחה‬
(
|α| α≥0
.α ≥ 0 ‫ ולכן מספיק לקחת‬α =
− |α| α ≤ 0

sup αf (x) = α sup f (x)

x x
inf αf (x) = α inf f (x)
x x
⇓
S (αf, P ) = αS (f, P )
S (αf, P ) = αS (f, P )
ˆ ˆ
αf (x) dx = inf S (αf, P ) = α inf S (f, P ) = αI (f )
P P P

´ ´ ´
P
(f + g) dx = P
f dx + P
gdx

‫הוכחה‬
.P ‫ חלוקות של‬P, Q

◦
 
S f + g, P ∩ Q
X   ◦  X  ◦ 
= sup f (x) + g (x) V Pi ∩ Qj + sup g (x) V Pi ∩ Qj
◦ ◦
i,j x∈Pi ∩Qj i,j x∈Pi ∩Qj

◦ ◦
   
≤ S f, P ∩ Q + S g, P ∩ Q ≤ S (f, P ) + S (g, Q)
◦
 
S f + g, P ∩ Q ≤ S (f, P ) + S (g, Q) ‫קיבלנו‬
◦ ◦
   
S (f, P ) + S (g, Q) ≤ S f + g, P ∩ Q ≤ S f + g, P ∩ Q ≤ S (f, P ) + S (g, Q) ‫וגם‬
◦
 
I (f + g) ≤ S f + g, P ∩ Q ≤ S (f, P ) + S (g, Q)
◦
 
S (f, P ) + S (g, Q) ≤ S f + g, P ∩ Q ≤ I (f + g)
:‫קיבלנו‬
S (f, P ) + S (g, Q) ≤ I (f + g) ≤ I (f + g) ≤ S (f, P ) + S (g, Q)
⇓
supP S (f, P ) + supQ S (g, Q) ≤ I (f + g) ≤ I (f + g) ≤ inf P S (f, P ) + inf Q S (g, Q)
I (f ) + I (g) ≤ I (f + g) ≤ I (f + g) ≤ I (f ) + I (g)
I (f ) + I (g) = I (f + g) ‫ולכן‬

‫הערה‬
:‫ אז‬f (x) = g (x) ∀x ∈ P \N ‫ ו־‬mesN = 0 ,‫ קבוצה קומפקטית‬N ⊆ P ‫אם‬
.I (f ) = I (g)‫ ו‬f ∈ F (P ) ⇔ g ∈ F (P )

100
 ‫ב״ה‬

‫מחלקה ) ‪E (P‬‬
‫הגדרה‬
‫) ‪ f ∈ E (P‬אם‪:‬‬
‫‪ ∃A1 , ..., Ak ⊂ P‬כך ש‪:‬‬
‫‪ Aj .1‬קומפקטית‬
‫‪ Aj ⊂ Mj .2‬עבור ‪ Mj‬משטח דפ׳ מ‪C r , r ≥ 1‬‬
‫‪ S‬‬ ‫‬
‫‪k‬‬
‫\‪f ∈ C P‬‬ ‫‪j=1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪.3‬‬

‫משפט‬
‫אם ‪ f : P → R‬חסומה ו) ‪ f ∈ E (P‬אז ) ‪.f ∈ R (P‬‬

‫מספיק להראות כי‬

‫אם ‪ A ⊂ M ⊂ P‬עבור ‪M‬־ ‪C r‬־משטח‪ r ≥ 1 ,‬אז ‪.mesA = 0‬‬

‫למה‬
‫‬ ‫‬
‫‪ ∂ϕ‬‬
‫‪x ∈ K, 1 ≤ j ≤ n :  ∂x‬‬ ‫)‪(x‬‬‫‪K‬־קטע ‪ n‬מימדי ו‪C 1 ϕ : K → R‬־פונקציה‪ ≤ C ,‬‬
‫‬
‫‪j‬‬
‫אז ‪ ϕ‬רציפה במידה שווה ב־‪K‬‬

‫הוכחה‬

‫‪X ∂ϕ‬‬
‫= )‪∀x, y ∈ K : ϕ (x) − ϕ (y‬‬ ‫‪(x + θ (y − x)) (xj − yj )0<θ<1‬‬
‫‪∂xj‬‬

‫ולכן‬

‫ ‪n‬‬ ‫‬ ‫ ‪n‬‬ ‫‬
‫‪X‬‬ ‫‪ ∂ϕ‬‬ ‫‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ ∂ϕ‬‬ ‫‬
‫|)‪|ϕ (x) − ϕ (y‬‬ ‫≤‬ ‫‬
‫‪ ∂xj‬‬ ‫‪(x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫‪(y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫))‪x‬‬ ‫| ‪ |xj − yj | ≤ max |xi − yi‬‬ ‫‬ ‫‪(x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫‪(y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫))‪x‬‬ ‫≤‬
‫‪j=1‬‬
‫‬ ‫‪1≤i≤n‬‬
‫‪j=1‬‬
‫= | ‪≤ Cn max |xi − xj‬‬
‫‪1≤i≤n‬‬
‫‪∀ > 0∃δ > 0 : ∀x0 , x00‬‬
‫‬ ‫‪∂xj‬‬ ‫‬
‫‪Cn kxi − yi k‬‬
‫נקבע ‪δ := Cn ,  > 0‬ואז‪:‬‬
‫ ≤ |)‪|ϕ (x) − ϕ (y‬‬
‫למה‬
‫‪r‬‬
‫אם ‪M ,A ⊂ M ⊂ P‬־ ‪C‬־משטח‪ r ≥ 1,‬אז ‪mesA = 0‬‬
‫)‪ A‬קבוצה קומפקטית(‬
‫הוכחה‬
‫גרף ‪∀x ∈ M ∃UxS3 x : Ux ∩ M = Γϕ‬‬
‫כיסוי פתוח ‪M ⊆ x∈M Ux‬‬
‫‪SN‬‬
‫‪ A‬קומפקטית ולכן קיים כיסוי סופי ‪M ⊆ s=1 Us‬‬
‫‪SN‬‬
‫)‪A = s=1 (Us ∩ A‬‬
‫?‪mes (Us ∩ A) = 0‬‬
‫בה״כ נניח ) ‪xn = ϕ (x1 , .., xn−1‬‬
‫}‪ K Γϕ = {x : xn = ϕ (x1 , .., xn−1 ) , x1 , .., xn−1 ∈ K‬קטע ‪ n − 1‬מימדי‪.‬‬
‫‪∂ϕ‬‬
‫‪ ∂x‬רציפות ב‪ K‬ולפי הלמה ‪ ϕ‬רציפה במ״ש ב‪ K‬ולכל ∈‬ ‫‪j‬‬
‫)‪⇐ ϕ ∈ C 1 (K‬‬
‫ < |) ‪K ||x0 − x00 ||∞ < δ ⇒ |ϕ (x0 ) − ϕ (x00‬‬
‫‪101‬‬
 ‫ב״ה‬

‫‪Ss‬‬
‫= ‪ K‬כל ש‪∀x0 , x00 ∈ Pi0 : ||x0 − x00 ||∞ < δ‬‬ ‫ניקח חלוקה של ‪Pi0 : K‬‬
‫‪i=1‬‬
‫נבחר ‪ξi ∈ Pi0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‬
‫נגדיר ‪Pi = P × ϕ (ξi ) − 2 , ϕ (ξi ) + 2‬‬
‫‬

‫∈ ‪x0‬‬ ‫‪SK 0, x1 = 0ϕ (x )0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪K = Pi ⇒ ∃x ∈ Pi‬‬
‫לפי בחירה‬
‫‪0‬‬
‫‪|ϕ‬‬ ‫‪(x‬‬ ‫)‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫ < |) ‪(ξi‬‬
‫‬ ‫‬
‫‬
‫‪x‬‬ ‫‪n‬‬ ‫∈‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫‪(ξ‬‬ ‫‪i‬‬ ‫)‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫‪(ξ‬‬‫‪i) + 2‬‬
‫‪∀x ∈ Γϕ ∃i : Pi0 × ϕ (ξi ) − 2 , ϕ (ξi ) + 2 = PS‬‬
‫‬ ‫‬
‫‬
‫קיבלנו ‪i‬‬
‫‪s‬‬
‫‪Ps‬‬ ‫‪Ps‬‬ ‫כיסוי!‬ ‫־‬ ‫‪Γ‬‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫⊆‬ ‫‪i=1 Pi‬‬
‫‪0‬‬
‫ )‪ i=1 v (Pi ) = i=1 v (Pi )  = v (K‬ולכן ‪mes (Γϕ ) = 0‬‬

‫מסקנה‬
‫‪f‬־חסומה ב־ ‪P‬‬
‫) ‪f ∈ E (P ) ⇒ f ∈ F (P‬‬

‫הגדרה‬
‫◦‬
‫‪ Ω .1‬תחום סגור אם ‪Ω = Ω‬‬
‫◦‬
‫‪ ∂Ω = Ω\Ω .2‬שפה‬
‫‪s‬‬
‫[‬
‫= ‪ ∂Ω‬עבור ‪Mj‬־ ‪C r‬־משטחים‪.‬‬ ‫‪ Ω .3‬תחום פשוט אם ‪Mj‬‬
‫‪j=1‬‬

‫הערה‬
‫אם ‪ Ω‬תחום חסום ופשוט אז ) ‪.Ω ∈ R (P‬‬

‫הוכחה‬
‫‪ Ω‬חסומה ולכן קיים קטע ‪ n‬מימדי כך ש ‪Ω ⊂ P‬‬
‫רציפה לכל היותר ב‪∂Ω‬‬
‫‪ χΩ‬אי‪Sn‬‬
‫‪ χΩ ⇐ ∂Ω = j=1 Mj‬רציפה חוץ מקבוצה במידה ‪ 0‬ולכן ) ‪.χΩ ∈ R (P‬‬

‫הגדרה‬
‫‪) Ω ∈ R (P‬וחסומה( אז לפי ההגדרה‪:‬‬
‫קבוצה מדידה ) ´‬
‫´‬ ‫אם ‪Ω‬‬
‫‪V (Ω) = P χΩ dx = Ω 1dx‬‬

‫‪102‬‬
 ‫ב״ה‬

23 ‫הרצאה‬
‫ תחום פשוט‬Ω
f ∈ E (Ω)
‫־קומפקטית‬Aj ‫∃ כך ש‬A1 , .., Ak ⊂ Ω
Ak ⊂ Mk ,‫־משטח‬C r Mk
Ω⊂P
.P ‫ אינטגרבילית ב‬f χΩ ‫ ולכן‬,∂Ω‫ וגם ב‬A1 ∪ ... ∪ Ak ‫ ־ אי רציפות ב‬f (x) χΩ (x)

Fubini ‫משפט של‬

Rn+m = Rn × Rm
R n+m
3 x = (x , x ) : x ∈ Rn , x00 ∈ Rm
0 00 0

‫ מימדי‬n + m ‫ קטע‬P
P = P 0 × P 00

n+m
Y n
Y m+n
Y
P = [aj , bj ] = [aj , bj ] × [aj , bj ]
j=1 j=1 j=n+1

‫ חלוקות של‬P 0 , P 00 ‫ כאשר‬P = Pij : Pij = Pi0 × Pj00 ; P 0 = {Pi0 } , P 00 = Pj00

 
‫ אז‬P ‫־חלוקה של‬P ‫אם‬
.‫ בהתאמה‬P 0 , P 00
P = P × P ⇒ P = P 0 × P 00
0 00

(Fubini) ‫משפט‬
Rn+m ⊃ P = P 0 × P 00
0 00 00 00 0 00 0 0
Φ (x ) = ‫ ונגדיר‬P ‫ אינטגרבילית ב‬P 3 x → f (x , x ) ‫ הפונקציה‬x ∈ P ‫ נניח שלכל‬,f ´∈ R (P ) ‫תהי‬
´ ´ . P 00 f (x0 , x00 ) dx00
Φ (x ) dx = P f (x) dx ‫ו‬Φ ∈ R (P 0 ) ‫אז‬
0 0
´ ´ P0 ´
f (x , x00 ) dx00 dx0 = P =P 0 ×P 00 f (x) dx ‫כלומר‬
0


P0 P 00

‫הוכחה‬
0 0
P ‫ של‬P ‫נקח חלוקה‬

N
X
S (Φ, P 0 ) = sup Φ (x0 ) v (Pi0 )
0 0
i=1 x ∈Pi
Xn ˆ 
= sup f (x0 , x00 ) dx00 v (Pi0 )
0 0
i=1 x ∈Pi P 00

n ˆ
 
n
X X
= sup  f (x0 , x00 ) dx00  v (Pi0 )
i=1 x0 ∈Pi0 j=1 Pj00
 
X X
sup f (x0 , x00 ) v Pj00  v (Pi0 )


≤ sup 
i x0 ∈Pi0 j x00 ∈Pj00
X
sup f (x0 , x00 ) v Pj00 v (Pi0 )


≤ sup
i,j x0 ∈Pi0 x00 ∈Pj00
X
f (x) v Pi0 × Pj00


= sup
0 00
i,j x∈Pi ×Pj

= S (f, P)

103
 ‫ב״ה‬

.P ‫־חלוקה של‬P = P 0 × P 00
S (Φ, P 0 ) ≤ S (f, P)
S (f, P) ≤ S (Φ, P 0 ) ‫וגם באותה הדרך‬
S (f, P) ≤ S (Φ, P 0 ) ≤ S (Φ, P 0 ) ≤ S (f, P) ‫ולכן‬
P = P 0 × P 00
 > 0 ‫נקבע‬
∃P : S (f, P) < I (f ) + 
P = P 0 × P 00
0
S (Φ, P ) < I (f ) +  ‫אז‬
I (Φ) = inf P 0 S (f, P 0 ) < I (f ) + 
∃P : I (f ) −  ≤ S (f, P)
P = P 0 × P 00
I (f ) −  < S (Φ) ‫אז‬
:‫ולכן‬
I (f ) −  < I (Φ) ≤ I (Φ) < I (f ) + 
 → 0 ⇒ I (Φ) = I (Φ) = I (Φ) ⇒ Φ ∈ R (P 0 )

‫הערה‬
´
‫ היא אינטגרבילית‬Ψ (x00 ) := P0
f (x0 , x00 ) dx0 ‫ אז‬P 0 3 x0 → f (x0 , x00 ) ∈ R´(P 0 ) ‫ הפונקציה‬x00 ´∈ P 00 ‫גם אם לכל‬
P 00
Ψ (x00 ) dx00 = P f (x) dx‫ ו‬P 00 ‫ב‬

Fubini ‫משפט‬
0 00
P = P × P , f ∈ R (P )
:‫אם‬
∀x0 ∈ P 0 : f (x0 , ∗) ∈ R (P 00 )
∀x00 ∈ P 00 : f (∗, x00 ) ∈ R (P 0 )
´ ´ 0 00 00

0 ´ ´ 0 00 0

00 ´ ‫אז קיימים‬
:‫האינטגרלים‬
P0 P 00
f (x , x ) dx dx = P 00 P0
f (x , x ) dx dx = P f (x) dx
´ ´ ´ P = P0 × P0
[a1 ,b1 ]×...×[an ,bn ]
f (x) dx = [a1 ,b1 ]
.. [an ,bn ]
f (x 1 , .., xn ) dxn ..dx1
‫־תחום פשוט‬Ω ,f ∈ E (Ω)

‫דוגמא‬
´ 2 ´ 2x
I = 0 x (f (x, y) dy) dx
0 ≤ x ≤ 2, x ≤ y ≤ x

¨ ˆ 4 ˆ min(y,2)
! ˆ 2 ˆ y ˆ 4 ˆ 2
I= f (x, y) dxdy = f (x, y) dx dy = f (x, y) dxdy + f (x, y) dxdy
y y y
0 2 0 2 2 2
0≤x≤2
x≤y≤2x

‫דוגמא‬
´ 1 ´ 1 2
 ´ 1 ´ 1 2
 ´1 1
 2
 ´ 1  y2  ´ y2
0 0
y 3 exy dy dx = 0 0
y 3 exy dx dy = 0 y2 ey − 1 dy = 0 y e − 1 dy = ye dy − 21 =
1 1 e−2
2 (e − 1) − 2 = 2

‫דוגמא ־ נוסחת דיריכלה‬

´a ´x ´ a ´ a


a>0 0
dx 0
f (x, y) dy = 0
dy y
f (x, y) dx
.‫ לפני‬dx‫נהוג גם לכתוב אינטגרלים כפולים עם ה‬
Ω : 0 ≤ x ≤ a, 0 ≤ y ≤ x

104
 ‫ב״ה‬

‫שטח‬
(
xy = a2
Ω:
x + y = 52 a , a > 0
y = 52
a − x
5
x 2 a − x = a2
x1 = 2a, x2 = a2
´ 2a ´ 2 a−x ´ 2a
 
5
 2

S= a a2
dy dx = a 52 a − x − ax dx = ...
2 x 2

n = 3‫דוגמא ב‬
´1 ´
1−x
´
x+y
 ´
dx dyf (x, y, z) dz = dz (dx (f dy))
0 0 0
˝
Ω : Ω f (x, y, z) dxdydz

0 ≤ x ≤ 1

Ω : 0 ≤ y ≤ 1 − x ↓↑

0≤z ≤x+y

0 ≤ z ≤ 1, 0 ≤ x ≤
( 1, y ≤ 1 − x
z−x≤y
max (z − x, 0) ≤ y
0≤y
´ 1 ´ 1 ´ 1−x 
I = 0 dz 0 dx max(z−x,0) f (x, y, z) dy
z =x+y ⇒x+y−z =0⇒→ −
n = (1, 1, −1)

‫נוסחת החלפת משתנים‬

´b 0
´ ϕ(b) :n = 1 ‫עבור‬
a
f (ϕ (x)) ϕ (x) dx = {y = ϕ (x)} = ϕ(a)
f (y) dy
0
x ∈ (a, b) ; ϕ (x) 6= 0; ϕ ∈ C 1 (a, b)
‫ יורד או עולה ממש‬ϕ ⇐ ϕ0 (x) 6= 0
´ ´
[a,b]
f (ϕ (x)) ϕ0 (x) dx = [c,d] f (y) dy : c > d ‫ עולה‬ϕ ‫ אם‬.1
´ ´
[a,b]
f (ϕ (x)) ϕ0 (x) dx = − [c,d] f (y) dy ‫ יורד‬ϕ ‫ אם‬.2
´ ´ ⇓
0
[a,b]
f (ϕ (x)) (−ϕ (x)) dx = f (y) dy

105
 ‫ב״ה‬

24 ‫הרצאה‬
(‫משפט )החלפת משתנים‬
‫ ־ תחומים פשוטים‬Ω1 , Ω2 ⊂ Rn
r ≥ 1 ,‫ ־ דיפאומורפיזם‬C r ‫ ־‬ϕ : Ω1 → Ω2
.(f ∈ E (Ω2 )‫ חסומה ו‬f ‫ )למשל‬f ∈ R (Ω2 ) ‫תהי‬
´ 
 ∂(ϕ1 ,..,ϕn )
 ´  ∂(ϕ1 ,..,ϕn )
f (ϕ (x))  ∂(x1 ,...,xn ) (x) dx = Ω2 f (y) dy ‫ ו‬Ω1 ‫ ־ אינטגרבילית ב‬f (ϕ (x))  ∂(x (x) ‫אז הפונקציה‬
 
Ω1 1 ,...,xn )

1 ‫למה‬
◦ ◦ SN
i 6= j ‫ לכל‬Ω ∩ Ω = φ ,‫ תחום פשוט‬Ωj ,Ω1 = j=1 Ωj ‫אם‬
j i

.Ω‫ אז הוא נכון ל‬Ωj ‫והמשפט נכון לכל‬

‫הוכחה‬

ˆ   ˆ
 ∂ϕ 
∀j = 1...N : f (ϕ (x)) 
 (x) dx = f (y) dy
Ωj ∂x ϕ(Ωj )

N ˆ   N ˆ
X  ∂ϕ  X
f (ϕ (x)) 
 (x) dx = f (y) dy
j=1 Ωj ∂x j=1 ϕ(Ω1 )

ˆ   ˆ
 ∂ϕ 
f (ϕ (x)) 
 (x) dx = f (y) dy
Ω1 ∂x ϕ(Ω1 )

2 ‫למה‬
h k
.Ωj ⊂n ,‫דיפ׳‬C r ‫־‬h, k ,Ω1 → Ω2 → Ω3
.k ◦ h : Ω1 → Ω3 k ◦ h‫ אז המשפט נכון ל‬k‫ ול‬h‫אם המשפט נכון ל‬

‫הוכחה‬
∂(ϕ1 ,..,ϕn ) ∂ϕ
∂(x1 ,...,xn ) (x) := ∂x (x) :‫סימון‬

ˆ ˆ  
 ∂k 
f (z) dz = {z = k (y) ; y ∈ Ω2 } = f (k (y)) 
 (y) dy =
Ω3 Ω2 ∂y

ˆ    ˆ  
 ∂k   ∂h   ∂ (k ◦ h) 
= {y = h (x) , x ∈ Ω1 } = f (k (h (x)))  (h (x))  (x) dx = f ((k ◦ h) (x))  (x) dx
Ω1 ∂y ∂x Ω1 ∂x

‫הגדרה‬
ϕij (x) = xij ‫ כלומר‬ϕ (x1 , .., xn ) = (ϕ1 (x) , ..., xi1 , ..., xik , ..., ϕn (x)) ‫ אם‬xi1 , ..., xik ‫ שומרת קאורדינטות‬ϕ
.1 ≤ j ≤ k ‫לכל‬

‫דוגמא‬
.y ‫ שומר‬n = 2 : ϕ (x, y) = (ϕ1 (x, y) , y)

106
 ‫ב״ה‬

3 ‫למה‬
,∀x ∈ Ua : ϕ (x) = (k ◦ h) (x) ‫ כך ש‬Ua 3 a ‫ קיימת סביבה‬a ∈ Ω1 ‫ אז לכל נקודה‬ϕ : Ω1 → Ω2 ‫יהי דיפאומורפיזם‬
.(1 ‫ ־ שומרים קאורדינטות )לפחות‬k, h

‫הוכחה‬
∂ϕ
∂x (a) 6= 0
 ∂ϕ1 ∂ϕ1 
 (a) ....
∂x1 ∂xn (a) 
. .

. .  6= 0
 

 . .... . 
∂ϕn ∂ϕn
∂x1 (a) .... ∂xn (a)
 
:‫ בה״כ‬,‫∆ קיים מינור כזה‬n−1 6= 0
∂(ϕ1 ,..,ϕn−1 )
∂(x1 ,...,xn−1 ) (a) 6= 0
x = (x0 , xn )
x0 = (x1 , ..., xn−1 )
.xn ‫ שומר‬h ,h (x) := (ϕ1 (x) , ..., ϕn−1 (x) , xn ) ‫נגדיר‬
.
 
. ∂ϕ1
. ∂xn (a)
.
 
.
∂h
 
∂x (a) = det 
 ∆n−1 .  = ∆n−1 (a) 6= 0

 ... ∂ϕn−1
... . ∂xn (a)

0 0 ... 1
.‫ דיפאמורפיזם‬C r h : Ua → h (Ua )‫∃ כך ש‬Ua 3 a ‫לפי משפט על פונ׳ הפוכה‬
.‫ דיפאומורפיזם‬C r ‫∃ ־‬h−1 : h (Ua ) → Ua
k (y) = y1 , ..., yn−1 , ϕ h−1 (y) ‫נגדיר‬

y1 , .., yn−1 ‫ שומר‬k

−1



k (h (x)) = h1 (x) , ..., hn−1 (x) , ϕn h (h (x)) = ϕ (x)
⇒ϕ=k◦h

‫הוכחה של המשפט‬
N
[
Ω⊂ Uaj .3 ‫∀ מלמה‬a ∈ Ω∃Ua
j=1
N
[
Ωj ⊂ Uaj ,‫ ־ תחום פשוט‬Ωj ,Ω = Ωj
j=1
.3 ‫לפי למה‬ϕ = k ◦ h ,Ω = Ωj ‫ולכן נסמן‬.Ωj ‫ מספיק להוכיח לכל‬1 ‫לפי למה‬
.h‫ או ל‬k‫ מספיק להוכיח עבור או ל‬2 ‫לפי למה‬
.n ‫נראה באינדוקציה לפי‬
.n − 1 ‫ נניח כי נכון עבור‬,‫ הוכחנו‬n = 1 ‫עבור‬
:h ‫ ועבור‬,n ‫נראה עבור‬
h (x) = (ϕ1 (x) , ..., ϕn−1 (x) , xn )
x = (x0 , xn )
0 n−1
(x0 , t) ∈ Ω

P rn Ω = t ∈: ∃x ∈
∂h(h0 ,t) 0 ∂(h1 ,..,hn−1 ) 0 ∂(ϕ1 ,..,ϕn−1 ) 0
∂(x0 ,t) (x , t) = ∂(x1 ,..,xn−1 ) (x , t) = ∂(x1 ,..,xn−1 ) (x , t)
´ ´ ´
   
   ∂h(x0 ,t) 
Ω
(f ◦ h)  ∂h
∂x (x) dx = t∈P rn Ω

Ωt =Ω∩{xn =t}⊂n−1
f (ϕ1 (x0 , t) , ..., ϕn−1 (x0 , t) , t)  ∂(x0 ,t)  dx0 dt =
´ ´   
= t∈P rn Ω x0 ∈Ωt ⊂n−1 f (h (x0 , t))  ∂(ϕ
 1 ,..,ϕn−1 ) 0  0
∂(x1 ,..,xn−1 ) (x , t) dx dt =
:n−1 ‫נבצע החלפת משתנים ב‬
´ ´
´
= t∈P rn Ω f (y, t) dy dt = Ω f (x) dx
´ ´ 
 ∂ϕ

f (y) dy = {y = ϕ (x)} = f (ϕ (x)) (x) dx

ϕ(Ω) Ω  ∂x

107
 ‫ב״ה‬

:‫משמעות גאומטרית של יעקוביאן‬

.a ∈n ,a ∈ Ω ,‫ דיפאומרפיזם‬ϕ : Ω → ϕ (Ω)
B (a, ) = {x ∈n : kx − ak < }
ϕ : B (a, ) → ϕ  (B (a, ))
´ ´
V (ϕ (B (a, ))) = ϕ(B(a,)) dy = {y = ϕ (x)} = B(a,)  ∂ϕ ∂x (x) dx
 
  ˆ    
 ∂ϕ   ∂ϕ   ∂ϕ 
min  (x) v (B (a, )) ≤  (x) dx ≤ max  (x) v (B (a, ))
x∈B(a,) ∂x B(a,) ∂x
 x∈B(a,) ∂x

   
 ∂ϕ  1  ∂ϕ 
min   ≤ ≤ max  (x)
B(a,) ∂x V (B (a, )) x∈B(a,) ∂x

ˆ    
1  ∂ϕ
 dx =  ∂ϕ (a)
  
⇒ lim  (x)
→0 V (B (a, )) B(a,)
 ∂x   ∂x 

‫ולכן‬
 
V (ϕ (B (a, )))  ∂ϕ 
lim = (a)
→0 V (B (a, )) ∂x

‫ קאורדינטות קוטביות‬n = 2
(
x = r cos ϕ
y = r sin ϕ
´ ´ 
 ∂(y1 ,..,yn )

f (y , ..., y ) dy ..dy = {y = ϕ (x) , y = ϕ (x)} = f (y (x) , ..., y (x)) (x) dx1 ..dxn

1 n 1 n i j 1 n
ϕ(Ω) Ω
 ∂(x1 ,..,xn )


∂(x,y)
 cos ϕ −r sin ϕ 
∂(r,ϕ) =  sin ϕ
 =r
r cos ϕ 
˜
): ‫להשלים‬ ϕ(Ω)
f (x, y) dxdy =

‫דוגמא‬
´ ´ 1 ´ 2π
x2 + y dxdy = 0 0 r2 rdrdϕ = 41 2π = π
2


x2 +y 2 =1 ´ 2
S (B (0, R)) = x2 +y2 =R dxdy = ... = πR2

‫דוגמא‬

n S (Ω)
o =?
2 2
2 2

2
Ω = (x, y) ∈ : x + y ≤ 2a xy
2 2
2


∂Ω : x + y = 2a2 xy
4 2 2
∂Ω : r = 2a r cos ϕ sin ϕ
r2 = 2a2 cos ϕ sin ϕ = a2 sin 2ϕ
sin 2ϕ ≥ 0, 0 ≤ 2ϕ ≤ π, 2π ≤ 2ϕ ≤ 3π
 20 ≤ ϕ ≤ π2 , π ≤ ϕ ≤ 23 π
´ π
´ √
a sin 2ϕ
 ´ π √
S (Ω) = 4 4
0 0
rdr dϕ = 4 04 r2 |a0 sin 2ϕ dϕ = ... = a2

‫ קאורדינטות ספריות‬n = 3‫דוגמא ב‬

R, ϕ, ψ
− π2 < ψ < π2
0 < ϕ < 2π
z = R sin ψ

108
 ‫ב״ה‬

x = R cos ψ cos ϕ
y = R cos ψ sin ϕ
∂(x,y,z) 2
∂(R,ϕ,ψ) = R cos ψ
p
R = x2 + y 2 + z 2

25 ‫הרצאה‬
z = r sin ψ
x = r cos ψ cos ϕ
y = r cos ψ sin ϕ
− π2 < ψ < π2
0 < ϕ < 2π
∂(x,y,z)
D = ∂(r,ϕ,ψ) = r2 cos ψ

ˆ ˆ R ˆ π ˆ 2π
2 r3 R π 4
V B 3 (0, R) = r2 dr |0 sin ψ|−2 π 2π = πRr3


dxdydz = cos ψdψ dp =
B 3 (0,R) 0 −π
2 0 3 2 3

:Rn



x1 = r cos ϕ1
x2 = r sin ϕ1 cos ϕ2



....

xn−1 = r sin ϕ1 sin ϕ2 ... cos ϕn−1





x = r sin ϕ sin ϕ ... sin ϕ
n 1 2 n−1
∂(x1 ,...,xn )
D= ∂(r,ϕ1 ,...,ϕn−1 ) = r sin ϕ1 ... sin ϕn−1
n
V (B n (0, R)) = Γ πn 2+1 Rn
´∞ (2 )
‫ ולכן‬Γ (x) = 0 tx−1 e−t dt

2k+1 π k 2k+1
B 2k+1 (0, R)


vol = R
(k + 1)!
π k 2k
B 2k (0, R)


vol = R
k!

‫שטח‬
Ω = {(x,
´ y) : a 
< x < b, 0 < y < f (x)}
˜ ´ f (x) ´
S (Ω) = Ω
dxdy = [a,b] 0 dy dx = [a,b] f (x) dx

‫תרגיל‬
Ω : xy = a2 , xy = 2a2 , y = x, y = 2x
S (Ω) =?
u = xy, v = xy

ϕ : Ω → D, ϕ (x, y) = (u, v) = xy, xy
a2 ≤ u ≤ 2a2
 
D = (u, v) ,
1 ≤ v ≤ 2
˜ ˜  ∂(x,y) 
S (Ω) = Ω dxdy = D  ∂(u,v) 

109
 ‫ב״ה‬

 
∂(u,v) y x y y
= det = + = 2v
∂(x,y) − xy2 1
x
x x
∂(x,y) 1
∂(u,v) = 2v
˜ 1 a2
´ 1 a2
S (Ω) = a2 ≤ u ≤ 2a2 2v dudv = 2 [1,2] v dv = 2 ln (2)
1≤v≤2

‫ מימדי‬n ‫נפח של מקבילון‬

A1 ≤ a11 x1 + ... + a1n xn ≤ B1
Ω: ...
An ≤ an1 x1 + ... + ann xn ≤ Bn
V (Ω) =?
uj = aj1 x1 + ... + ajn xn
A1 ≤ u1 ≤ B1
.
P : .
.
An ≤ un ≤ Bn
ϕ : (x1 , ..., xn ) 7→ (u1 , ..., un )
ϕ:Ω→P
˜ ˜  ∂(x1 ,...,xn ) 
V (Ω) = Ω dx1 ...dxn = P  ∂(u1 ,...,un )  du1 ...dun
n ∂(x1 ,...,xn )
A = (aij )i,j=1 ⇒ ∂(u = det (A)
´ 1 1
1 ,...,un )

V (Ω) = P |det(A)| du = |det(A)| (B1 − A1 ) ... (Bn − An )

V (P ) = |det A| V (Ω)

‫ מימדית‬n ‫נפח של פירמידה‬

x1
+ ... + xann < 1 a1
Ω:
xi > 0, ai > 0
n = 1 : xa11 ≤ 1 ⇒ S = a1 :‫קו ישר‬
n = 2 : xa11 + xa22 < 1 ⇒ S = a12a2
:n = 3
x1 xn
+ ... + an < R
´  xi ´ a1
V (a1 , ..., an , R) = dx1 ..dxn = R = ui = u1 +...+ un <1 Rn du1 ..dun = Rn V (a1 , ..., an , 1)
a1 an
∂(x1 ,...,xn )
∂(u1 ,..,un ) = Rn

ˆ ˆ an ˆ !
Vn (a1 , .., an , 1) = dx1 ..dxn = xn−1
dx1 ..xn−1 dxn
xn
x1
a1 +...+ an <1 0 x1
a1 +...+ an−1 <1− xn
an
ˆ an
 
xn
= Vn−1 a1 , .., an−1 , 1 − dxn
0 an
ˆ an ˆ ! ˆ an  
xn
= dx1 ..xn−1 dxn = Vn−1 a1 , .., an−1 , 1 − dxn
0
x x1 n−1
a1 +...+ an−1 <1− xn
an 0 an
ˆ an  n−1
xn
= 1− Vn−1 (a1 , ..an−1 , 1) dxn
0 an
ˆ
Vn (a1 , .., an , 1) = dx1 ..dxn
x1
a1 +...+ xn
an <1
 
xi
= ti
ai
ˆ
= t1 + .. + tn < 1 a1 ..an dt1 ..dtn
ti > 0

110
 ‫ב״ה‬

= a1 ..an V (1, .., 1)

V (a , .., an ) = a1 ..an Vn (1, .., 1) = a1 ..an Vn

´ 1n 1 n−1
Vn = 0
(1 − xn ) Vn−1 dxn = n1 Vn−1 ⇒ Vn = n! 1
a1 ...an
Vn (a1 , .., an ) = a1 ...an Vn = n!

‫נפח של גליל‬
n = 3 : Ω = {(x,
 y) ∈ D˜: 0 ≤ z ≤ f (x, y)}
˝ ˜ ´
V (Ω) = Ω
dxdydz = D z∈[0,f (x,y)] dz dxdy = D f (x, y) dxdy

:‫נפח של גוף סיבובי‬

´ :n = 3
[a,b]
πf (y) dy = V (Ω)

Rn ‫אינטגרל לא אמיתי ב‬
.‫ פשוטה‬f |Ω Ω ⊂ Rn ‫ חסומה ולכל תחום פשוט‬f |K ‫ קומפקטית‬K ⊂ Rn ‫ כך שלכל קבוצה‬f : Rn → R ‫נניח כי‬
´ .f ∈ E (Ω)
.‫ פשוט‬Ω ‫ לכל תחום‬Ω f (x) dx ‫מוגדר‬

Rn ‫כיסוי של‬
∞
{Ωj }j=1 ; Ωj ⊂ Rn
∀j : Ωj ⊂ Ωj+1 .1
S∞ n
j=1 Ωj = R .2

.K ⊂ Ωj ‫ כך ש‬j ‫ קיים‬K ⊂ Rn ‫ לכל קבוצה קומפקטית‬.3

:f > 0 ‫נגדיר עבור‬
ˆ ˆ
f (x) dx := lim f (x) dx
Rn j→∞ Ωj

:‫נגדיר‬
f + = |f |+f
2 ≥0
− |f |−f
f = 2 ≥0
´ ´ f =´f + − f −
+ −
´ Rn f dx := ´Rn f + dx − ´Rn f − dx
Rn
|f | dx = Rn f dx + Rn f dx
f ∈ R (Rn ) ⇔ f + , f −1 ∈ R (Rn )

:‫למה‬
´
.{Ωj }‫לא תלוי בבחירה של הכיסוי‬ Rn
f dx

‫הוכחה‬
S∞ S∞
Ωj = j=1 Ω0j ‫נניח כי‬
Rn = j=1
0
´ ´ ∀j∃i : Ω´ j ⊂ Ωi
f ≥ 0 : Ω0 f dx ≤ Ωi f dx ≤ Rn f dx
´
´
´J ´
(Ωj ) Rn f dx ≤ Ωj Rn f dx ‫ ובנוסף‬Ω0j Rn f dx ≤ (Ωj ) Rn f dx ‫ולכן‬
0

111
 ‫ב״ה‬

‫דוגמא‬
´∞ 2 ´
1 ∞ 2
E= 0
e−x dx = 2 −∞
e−x dx

ˆ A
2
2E = lim e−x dx
A→∞ −A

ˆ A ˆ A
−x2 2
RE 2
= lim e dx e−y dy
A→∞ −A −A
ˆ A ˆ A
2
+y 2 )
= lim e−(x dxdy
A→∞ −A −A
ˆ R
2
= lim e−r rdrdϕ
R→∞
0 
1 2
= lim − er |R
0 2π = π
R→∞ 2
√
π π
E2 = 4 ⇒E= 3

‫פונקציה לא חסומה‬
.a ‫ לא חסומה סביבה של‬f
∞
.a ‫ סביבה של‬uj ‫{ כך ש‬uj }j=1
uj+1 ⊂ uj

∞
\
uj = {a}
j=1

.∀ > 0∃j : uj ⊂ B (a, )

:‫ אינטגרביליתˆאם‬f ,f ≥ 0,Ω\u ˆ ˆ
j ‫אינטגרבילית בכל‬ f ‫נניח ש‬
∃ lim f (x) dx = sup f dx := f (x) dx < ∞
j→∞ Ω\u
j j
´ j
Ω\u ´ Ω ´
f = f+ − f− ⇒ Ω f dx = Ω f+ dx − f− dx
m M
r α ≤ |f (x)| ≤ r α
r = ||x||
´ 1
´ ´∞ 1 ´ ∞ rn−1
dx = A (ϕ 1 , .., ϕ n−1 ) drdϕ 1 ...ϕn−1 = c dr
|x|≥R0 rα ϕ1 ,..,ϕn−1 R0 r α
´ 1
R0 r α
∞: α > n ⇔ |x|>R0 ||x||α dx < ∞
´ 1
0: α < n ⇔ ||x||<R0 ||x|| α dx < ∞

112