Energy Sector Review 2020

‫משק האנרגיה בישראל‬
‫‪2020‬‬
‫אואו‬
‫אוגוסט ‪2021‬‬
‫הוכן על ידי‪ :‬אגף כלכלה‪ ,‬משרד האנרגיה‬

‫יותם בן שטרית‬
‫דוד בדל‬
‫עדו גלס‬
‫מנהלת האגף‪ :‬נופיה בכר‬
‫משק האנרגיה בישראל ‪2020‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ 1.‬אנרגיה ראשונית ‪4..................................... ................................ ................................‬‬
‫תמהיל אנרגיה ראשונית – שנת ‪4........................... ................................ 2020‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫תמהיל האנרגיה הראשונית – מגמות בארץ ובעולם‪5.................................. :‬‬ ‫‪.1.1.1‬‬
‫מרכיבי האנרגיה הראשונית ‪ – 2020‬השוואה בינלאומית‪7........................... :‬‬ ‫‪.1.1.2‬‬
‫ביו דלקים ‪10....................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.1.3‬‬
‫אנרגיה גרעינית ‪11................ ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.1.4‬‬
‫עצימות אנרגטית ‪11..................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.2‬‬
‫תיאור המדד ‪11........................... ................................ ................................‬‬ ‫‪1.2.1.‬‬
‫רלוונטיות המדד לפיתוח בר קיימא ‪11....................... ................................‬‬ ‫‪.1.2.2‬‬
‫משק הגז הטבעי ‪12.................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.3‬‬
‫מבנה משק הגז הטבעי ‪12............. ................................ ................................‬‬ ‫‪1.3.1.‬‬
‫אירועים משמעותיים בשנת הסקירה ‪13..................... ................................‬‬ ‫‪.1.3.2‬‬
‫מקורות ושימושים ‪15............. ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.3.3‬‬
‫בעלות על מאגרי הגז הטבעי המרכזיים ‪17................. ................................‬‬ ‫‪.1.3.4‬‬
‫עתודות גז בישראל ‪18.................. ................................ ................................‬‬ ‫‪1.3.5‬‬
‫מחירי גז טבעי – השוואה בינלאומית ‪18.................... ................................‬‬ ‫‪.1.3.5‬‬
‫אתגרים מרכזיים עתידיים במשק הגז הטבעי בישראל ‪21..............................‬‬ ‫‪.1.3.6‬‬
‫נפט ותזקיקיו ‪23.......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.4‬‬
‫כמויות ‪23............................ ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.4.1‬‬
‫מחירי נפט ‪26...................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.1.4.2‬‬
‫השפעת הקורונה על צריכת האנרגיה ‪28..................................... ................................‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סקירה כללית על השפעת הקורונה ‪28.............................. ................................‬‬ ‫‪.2.1‬‬
‫השפעה על משק החשמל ‪29................. ................................ ................................‬‬ ‫‪2.2.‬‬
‫השפעה על ביקושי החשמל ‪29................................ ................................‬‬ ‫‪.2.2.1‬‬
‫השפעה על הדלקים לייצור החשמל ‪31...................... ................................‬‬ ‫‪.2.2.2‬‬
‫השפעה על משק התחבורה ‪34....................................... ................................‬‬ ‫‪.2.3‬‬
‫השפעה על התעשייה ‪36............... ................................ ................................‬‬ ‫‪.2.4‬‬
‫השפעה על דלקים נוספים ‪37................ ................................ ................................‬‬ ‫‪2.5.‬‬
‫משק החשמל ‪38................................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תיאור המשק ‪38.......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.1‬‬
‫חברת החשמל ‪38................. ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.1.1‬‬
‫יצרני חשמל פרטיים ‪38.......................................... ................................‬‬ ‫‪.3.1.2‬‬
‫תמהיל דלקים לייצור חשמל ‪39....................................... ................................‬‬ ‫‪.3.2‬‬
‫הספק מותקן ‪ -‬חשמל ‪39............... ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.3‬‬
‫שיאי ביקוש‪ ,‬רזרבה משקית ‪42....................................... ................................‬‬ ‫‪.3.4‬‬
‫צריכת החשמל לפי סקטור ‪43.................................. ................................‬‬ ‫‪.3.4.1‬‬
‫ייצור חשמל לנפש ‪43............. ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.4.2‬‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיות מתחדשות ‪45........... ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.4.3‬‬
‫דודי שמש ‪47.............................. ................................ ................................‬‬ ‫‪3.4.4.‬‬
‫מחירים ‪47........................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪3.5.‬‬
‫תעריפי החשמל בישראל ‪47.................................... ................................‬‬ ‫‪.3.5.1‬‬
‫השוואת מחירים בינלאומית ‪50................................ ................................‬‬ ‫‪.3.5.2‬‬
‫איכות הסביבה ‪53........................ ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.6‬‬
‫אתגרים מרכזיים ‪ -‬משק החשמל ‪55....................................... ................................‬‬ ‫‪3.7.‬‬
‫הפחתת פליטות ‪ -‬צמצום השימוש בפחם ‪55.............. ................................‬‬ ‫‪.3.7.1‬‬
‫המשך קידום הרפורמה במשק החשמל ‪56................. ................................‬‬ ‫‪.3.7.2‬‬
‫עמידה ביעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות ‪56..........................................‬‬ ‫‪.3.7.3‬‬
‫אגירת חשמל ‪57................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.7.4‬‬
‫אתגרים נוספים ‪58................ ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.7.5‬‬
‫התייעלות אנרגטית ‪58.................. ................................ ................................‬‬ ‫‪.3.8‬‬
‫חזון התייעלות באנרגיה ‪58..................................... ................................‬‬ ‫‪.3.8.1‬‬
‫צעדי מדיניות בתכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית ‪59............. 2020-2030‬‬ ‫‪.3.8.2‬‬
‫פעילות משמעותית של התייעלות אנרגטית בשנת הסקירה ‪62.......................‬‬ ‫‪.3.8.3‬‬
‫משק התחבורה ‪63................................. ................................ ................................‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תיאור המשק ‪63.......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.1‬‬
‫כמות הדלקים ‪65......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.2‬‬
‫מחירים ‪65................................. ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.3‬‬
‫מבנה מחירי בנזין ‪65............. ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.3.1‬‬
‫סולר בתחנות תדלוק ‪67......................................... ................................‬‬ ‫‪.4.3.2‬‬
‫איכות הסביבה ‪67........................ ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.4‬‬
‫טכנולוגיות חדשות ‪67................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.5‬‬
‫רכבים חשמליים ‪67............... ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.5.1‬‬
‫עידוד בהקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים ‪68.......................................‬‬ ‫‪.4.5.2‬‬
‫אתגרים כלליים ‪68....................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.4.6‬‬
‫פעילות משמעותית בשנת הסקירה ‪69............................. ................................‬‬ ‫‪.4.7‬‬
‫אנרגיה בתעשייה ‪70............................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.5‬‬
‫צריכת אנרגיה בתעשייה ‪70........... ................................ ................................‬‬ ‫‪.5.1‬‬
‫חשמל בתעשייה ‪72...................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.5.2‬‬
‫גז טבעי בתעשייה ‪72.................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.5.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .1‬אנרגיה ראשונית‬
‫‪ .1.1‬תמהיל אנרגיה ראשונית – שנת ‪2020‬‬
‫אנרגיה ראשונית מוגדרת כסך ההפקה והלכידה של אנרגיה ממקורות אנרגיה המצויים בטבע ללא‬
‫תהליכי המרה או שינוי‪ .‬זוהי האנרגיה הגלומה בדלקים פוסיליים והמיוצרת ממקורות מתחדשים‪.‬‬
‫להלן תמהיל צריכת אנרגיה ראשונית של מדינת ישראל‪ 2‬ומדינות ‪ OECD‬בשנת ‪:2020‬‬
‫ניתן לראות שרכיב הגז הטבעי בתמהיל הדלקים בישראל משמעותי יותר בהשוואה למדינות ה‪-‬‬
‫‪ ,OECD‬ועומד על ‪ 38.7%‬אל מול כ‪ 29%-‬בלבד‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בישראל נעשה שימוש נרחב בפחם‬
‫ובדלקים פוסיליים אחרים (כ‪ ,)56%-‬וזאת אל מול שימוש נרחב יותר באנרגיות מתחדשות ואנרגיה‬
‫גרעינית במדינות ה‪ :OECD-‬שעור האנרגיות המתחדשות בישראל היווה כ‪ 5.2%-‬מתמהיל הדלקים‬
‫ששימשו לייצור האנרגיה הראשונית בשנת ‪ ,2020‬בהשוואה לכ‪ 14.4%-‬במדינות ‪( OECD‬שכללו גם‬
‫אנרגיית הידרו)‪ .‬יודגש כי שיעור האנרגיה המתחדשת הינו מסך האנרגיה הראשונית ואילו בהמשך‬
‫מסמך זה מופיעים נתונים בהם שיעור האנרגיה המתחדשות הוא מתוך סך ייצור החשמל בלבד‪.‬‬
‫(ניתן לראות‪ ,‬בפרק ‪ 3.2‬תמהיל הדלקים לייצור חשמל ‪ 5.7%‬ובפרק ‪ 3.4.3‬אנרגיות מתחדשות‪,‬‬
‫המתייחס לפוטנציאל ייצור החשמל ‪.)6.9%‬‬
‫ב‪ OECD-‬נעשה בנוסף שימוש גם באנרגיה גרעינית (כ‪ 7.7%-‬מתמהיל הדלקים) שאינה מיוצרת כלל‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪ 1‬מקור המידע בפרק זה הינו‪BP Statistical Review of World Energy July 2021 :‬‬
‫נציין כי מצאנו לנכון לעבוד בעיקר עם מקור נתונים זה‪ ,‬שמעניק את סקירת הנתונים הרחבה ביותר שמצאנו שבו כלולה גם מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬כך שההשוואה של ישראל מדינות אחרות הינה על בסיס אחיד שאינו מצריך עיבוד והתאמה של הנתונים‪ .‬בפרק זה – אם‬
‫לא מצוין אחרת‪ ,‬זהו מקור הנתונים‪.‬‬
‫בנוסף יוער כי בפרסום ‪ BP‬לשנת ‪ 2021‬בוצע עדכון שלהם על חלק מהנתונים בשנים קודמות‪.‬‬
‫‪ 2‬מקור הנתונים לישראל‪ :‬סך האנרגיות המתחדשות נלקחו מ‪ .BP -‬עליו בוצעה התאמה לגבי ייצור אנרגיה סולרית לרבות הוספת‬
‫נתוני הלמ"ס בישראל של ייצור אנרגיה מדודי שמש‪ ,‬כפי שפורסמו בעדכון האחרון נכון לשנת ‪ .2019‬לנתונים אלה עשינו התאמה‬
‫לשנת ‪ ,2020‬על בסיס גידול ‪ 2%‬שנתי‪ ,‬בהתאם לגידול השנתי בשנים האחרונות‪.‬‬
‫נבהיר כי במתודולוגיה של חישובי ‪ BP‬נעשית התמרה במעבר בין ייצור חשמל לאנרגיה ראשונית‪ .‬מצאנו לנכון שלא לבצע התמרה‬
‫זו במעבר בין אנרגיה לחימום מים (דוודי שמש) לאנרגיה ראשונית‪.‬‬
‫ביתר מדינות ה‪ OECD-‬שאינן ישראל‪ ,‬השתמשנו בנתונים כפי שהם מופיעים בסקירת ‪ BP‬בלבד‪ ,‬בשל מגבלות מידע‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תמהיל האנרגיה הראשונית – מגמות בארץ ובעולם‪:‬‬ ‫‪.1.1.1‬‬
‫להלן תמהיל האנרגיה הראשונית בישראל‪ ,‬החל משנת ‪ 1980‬ועד לשנת ‪:32020‬‬
‫ניתן לראות כי בתחילת שנות ה‪ ,80-‬ישראל הייתה תלויה באופן מוחלט בנפט‪ ,‬אך חלקו היחסי‬
‫בתמהיל האנרגיה הראשונית החל לקטון מאז‪ .‬מנגד החל גידול ברכיב הפחם‪ ,‬זאת עד תחילת שנות‬
‫ה‪ .2000-‬מאז חלו שינויים דרמטיים בתמהיל האנרגיה הראשונית‪ :‬חלקו היחסי של נפט המשיך‬
‫לקטון אך במקביל החל לקטון גם חלקו היחסי של הפחם בתמהיל האנרגיה‪ ,‬והחל גידול בחלקו של‬
‫הגז הטבעי‪ .‬בשנים האחרונות ניתן לראות גידול גם בחלקו של רכיב האנרגיות המתחדשות‪.‬‬
‫להלן תמהיל האנרגיה הראשונית בישראל‪ ,‬ממוקד בשנים האחרונות‪:‬‬
‫‪ 3‬נתוני הפקת אנרגיה מדודי שמש לחימום מים (כלומר שאינם לייצור חשמל) הם לפי נתוני הלמ"ס בשנים ‪ ,2013-2018‬ועיבוד של‬
‫אגף כלכלה במשרד האנרגיה לשנים ‪ .2019-2020‬בשנים ‪ 1980-2010‬לא מופיעים נתוני הפקת אנרגיה מדודי שמש לחימום מים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בבואנו להתמקד בשנים האחרונות‪ ,‬נראה כי חלקו היחסי של הגז הטבעי עלה בהדרגה מאז שנת‬
‫‪ ,2003‬למעט ירידה נקודתית בשנת ‪ 2012‬שנבעה מבעיות אספקה ממצרים‪ ,‬בעקבות פיצוץ צינור‬
‫הולכת גז"ט באותה שנה‪ .‬עלייה זו באה בעיקר על חשבון פחם‪ ,‬שחלקו היחסי בשנים האחרונות‬
‫הצטמצם בכמעט חצי מאז ‪( 2003‬מכ‪ 38%-‬לכ‪ .)16%-‬שיעור הנפט גם הוא ירד מכ‪ 62%-‬בשנת ‪2003‬‬
‫לכ‪ 48.6%-‬בשנת ‪ ,2010‬עלה מעט בשנת ‪( 2012‬במקביל לירידה הזמנית בגז הטבעי‪ ,‬בעקבות פיצוץ‬
‫בצינור) ומאז ירד שוב והגיע עד כ‪ 40%-‬בשנת ‪ .2020‬שיעור האנרגיות המתחדשות‪ ,‬שהיה זניח עד‬
‫‪ ,2009‬עלה באופן משמעותי‪ ,‬אך נותר קטן‪.‬‬
‫יוער כי בשנת ‪ 2020‬לצד הירידה בשימוש באנרגיה הפוסילית הראשונית‪ ,‬נרשם גידול בשימוש‬
‫באנרגיות מתחדשות‪ .‬שינויים מנוגדים אלו תרמו לשיעור האנרגיות המתחדשות בתמהיל האנרגיה‬
‫הראשונית לגדול בכ‪ 16%-‬לעומת שנה קודמת‪.‬‬
‫ניתן להשוות מגמות אלה למגמות שהתרחשו בתמהיל האנרגיה הראשונית במדינות ה‪:OECD-‬‬
‫ניתן לראות כי בתמהיל האנרגיה הראשונית של כל מדינות ה‪ ,OECD-‬לא אירעו שינויים עצומים‬
‫מאז ‪ 2003‬ועד ‪ .2020‬שני השינויים העיקריים היו עלייה בשיעור האנרגיות המתחדשות מ‪6.5%-‬‬
‫(‪ )2003‬ל‪ ;)2020( 14.4%-‬ירידה בשיעור הפחם שבתמהיל‪ ,‬שעיקרה בשנים האחרונות‪ ,‬מכ‪20.5%-‬‬
‫(‪ )2003‬לכ‪ .)2020( 12.6%-‬שיעור השימוש בגז הטבעי עלה מכ‪ 21.4%-‬ב‪ 2003-‬לכ‪ 29.1%-‬בשנת ‪.2020‬‬
‫מנגד‪ ,‬נרשמה ירידה בשיעורי צריכת הנפט מכ‪ 42%-‬בשנת ‪ 2003‬לכ‪ 36%-‬בשנת ‪ .2020‬השימוש‬
‫באנרגיה הגרעינית אמנם עלה באופן דרמטי משנות ה‪ 80-‬ועד לשנות ה‪ ,2000-‬אולם הוא מצוי‬
‫במגמת ירידה מאז תחילת העשור הראשון של שנות ה‪( 2000-‬במהלכו עמד על כ‪ )9%-‬ועמד על כ‪-‬‬
‫‪ 7.7%‬בשנת ‪.2020‬‬
‫בדומה לישראל‪ ,‬גם באיחוד האירופי נרשמה ירידה בשימוש באנרגיה הפוסילית הראשונית בשנת‬
‫‪ ,2020‬במקביל לגידול בשימוש באנרגיות מתחדשות‪ ,‬שינויים מנוגדים אלו תרמו לשיעור האנרגיות‬
‫מתחדשות בתמהיל האנרגיה הראשונית לגדול בכ‪ 9%-‬לעומת שנה קודמת‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי בחלוקה למדינות ספציפיות‪ ,‬ניתן לראות שינויים מהותיים בתמהיל האנרגיה‪ ,‬אך שינויים‬
‫אלו זניחים יחסית כאשר משקללים את נתוני כלל המדינות החברות בארגון‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מרכיבי האנרגיה הראשונית ‪ – 2020‬השוואה בינלאומית‪:‬‬ ‫‪.1.1.2‬‬
‫להלן השוואה של שיעור צריכת הנפט מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬
‫ניתן לראות כי בשנת ‪ 2020‬נעשה בישראל שימוש נרחב יחסית בנפט (כ‪ 40%-‬מסך השימוש‬
‫באנרגיה ראשונית)‪ ,‬מעל ממוצע מדינות ה‪ 4.)36.2%( OECD-‬כמובן שעם הרחבת השימוש בגז טבעי‬
‫ואנרגיות מתחדשות צפוי לפחות חלקו היחסי של הנפט בסך האנרגיה הראשונית במשק הישראלי‪.‬‬
‫בהמשך לדיאגרמה שהובאה בסע' ‪ .1.1.1‬המתארת את התפתחות צריכת האנרגיה הראשונית‬
‫בישראל על פני זמן‪ ,‬ולפיה קיימת ירידה המשמעותית בשיעור השימוש בנפט בישראל מכ‪75%-‬‬
‫באמצע שנות ה‪ 90-‬ועד לכ‪ 40%-‬בשנת ‪ ,2020‬בדיאגרמה הבאה ניתן לראות כי שיעור השימוש בנפט‬
‫ב‪ OECD-‬יורד באופן מתון הרבה יותר‪ ,‬באותן שנים בדיוק‪ ,‬מבערך ‪ 43%‬עד לכ‪.36%-‬‬
‫‪ 4‬אלא אם יצוין אחרת‪ ,‬המדדים המציגים את ממוצע מדינות ה‪ OECD-‬מתייחסים לממוצע המשוקלל של כלל המדינות‬
‫החברות בארגון‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫להלן השוואה עולמית של שיעור צריכת פחם מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2020‬צריכת הפחם בישראל כמקור אנרגיה ראשוני הייתה בשיעור גבוה רק מעט מהממוצע‬
‫המשוקלל של מדינות ה‪ - OECD-‬כ‪ 15.9%-‬לעומת ‪ ,12.6%‬בהתאמה‪ .‬כאמור‪ ,‬וכפי שהוצג לעיל‪,‬‬
‫צריכת הפחם בישראל ירדה באופן משמעותי בשנים האחרונות‪.‬‬
‫להלן השוואה עולמית של שיעור צריכת גז טבעי מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2020‬שיעור צריכת הגז הטבעי בישראל מתוך סך מקורות האנרגיה הראשונים היה גבוה‬
‫מממוצע מדינות ה‪ OECD-‬ועומד על כ‪ 38.7%-‬מייצור האנרגיה הראשונית‪ ,‬נתון המציב את ישראל‬
‫בחלק העליון של השימושים העולמיים בגז טבעי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫להלן השוואה בינלאומית של שיעור האנרגיות מתחדשות מסך האנרגיה הראשונית בשנת‬
‫‪ ,2020‬בחלוקה לאנרגיה הידרו‪-‬אלקטרית‪ ,‬רוח‪ ,‬שמש‪ 5‬ושאר אנרגיות מתחדשות‪:‬‬
‫בישראל‪ ,‬שיעור השימוש באנרגית השמש מתוך סך האנרגיה הראשונית עומד על ‪96.7%( 5.03%‬‬
‫מסך האנרגיות המתחדשות)‪ ,‬השימוש באנרגית רוח עומד על ‪ 0.01%‬מסך האנרגיה הראשונית‪,‬‬
‫ומתחדשות אחרות‪ -‬על ‪.0.17%‬‬
‫ישראל מסתמכת מעט מאוד על אנרגיות מתחדשות ביחס למדינות ה‪ .OECD-‬האנרגיות‬
‫המתחדשות מורכבות מאנרגיה סולארית‪ ,‬אנרגיות רוח‪ ,‬אנרגיות המופקות ממתקנים הידרו‬
‫אלקטריים‪ ,‬וכן אנרגיה המופקת מביו‪-‬דלקים ומביומסה‪ .‬בישראל סך השימוש באנרגיות‬
‫מתחדשות מהווה כ‪ 5.2%-‬מסך האנרגיה הראשונית‪ ,‬לעומת ‪ 14.4%‬כממוצע של מדינות ה‪.OECD-‬‬
‫עם זאת‪ ,‬שיעור השימוש באנרגיה סולארית (שמש) מתוך סך האנרגיה הראשונית גבוה‬
‫משמעותית בישראל מממוצע מדינות ה‪ 5% :OECD-‬לעומת ממוצע של ‪ 1.9%‬במדינות ‪.OECD‬‬
‫זאת כאשר בישראל ייצור האנרגיה משמש לסקטור החשמל עמד על כ‪ 3.5%-‬מסך האנרגיה‬
‫הראשונית‪ ,6‬וייצור אנרגיה מדודי שמש תרם כ‪ 1.5%-‬מסך האנרגיה הראשונית‪ .‬נראה שתחום‬
‫הפקת האנרגיה משמש‪ ,‬יחד עם יכולת אגירה משמעותית‪ ,‬נמצא כעת לפני פריצה טכנולוגית שתביא‬
‫לירידת מחירים ושימוש נרחב יותר באנרגיה זו בישראל וברחבי העולם‪.‬‬
‫לעומת השימוש הנרחב יחסית באנרגית שמש‪ ,‬ישראל נמצאת בחלק התחתון של מדינות ה‪OECD-‬‬
‫בשיעור השימוש באנרגית רוח‪ .‬הייצור המועט יחסית של חשמל מאנרגית רוח נובע‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫מתנאים טופוגרפיים ומשטר רוחות שאינם מאפשרים ייצור אינטנסיבי של חשמל מאנרגית זו‬
‫בשטח מדינת ישראל‪.‬‬
‫ראוי לציין כי במדינות המובילות בשיעור השימוש באנרגיות מתחדשות מתוך כלל האנרגיה‬
‫הראשונית ניכר שימוש באנרגיה המופקת בתחנות כוח הידרו אלקטריות‪ ,‬המאופיינות באמינות‬
‫‪ 5‬לחישוב נתוני ישראל – ראה לעיל הערה ‪2‬‬

‫‪ 6‬שהם כ‪ 5%-‬מתוך סך ייצור החשמל‪ ,‬כפי שמפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ויציבות גבוה ביחס לאנרגיות מתחדשות אחרות‪ .‬בנורבגיה לדוגמא‪ ,‬שיעור הפקת האנרגיה מתחנות‬
‫הידרו‪-‬אלקטריות עומד על כ‪ 65%-‬מכלל הפקת האנרגיה הראשונית‪ ,‬ורק כ‪ 5.8%-‬מאנרגיות‬
‫מתחדשות אחרות‪ .‬במדינות ה‪ OECD-‬קרוב למחצית משיעור האנרגיות המתחדשות מופק‬
‫מאנרגיה הידרו אלקטרית (‪ 6.1%‬מסך האנרגיה הראשונית העומדת על ‪ .)14.4%‬בישראל‪,‬‬
‫המקדימה מבין מדינות ה‪ OECD-‬רק את דרום קוריאה בדירוג זה‪ ,‬הפקת החשמל ממקור זה זניחה‬
‫בשל התנאים הגאוגרפיים שאינם מאפשרים זאת‪.‬‬
‫ביו דלקים‬ ‫‪.1.1.3‬‬
‫ביו דלקים נכללים בקבוצת האנרגיות המתחדשות‪ ,‬והם שם כולל לקבוצת חומרי דלק המופקים‬
‫ממקורות ביולוגיים מתחדשים‪ ,‬המהווים בעיקר תחליף לדלקים מחצביים (פוסיליים) לתחבורה‪.‬‬
‫ביו דלקים נחלקים למספר קבוצות‪:‬‬
‫דור א'‪ -‬הפקת דלקים ממזון המשמש למאכל‪ ,‬דוגמת תירס וקנה סוכר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דור ב'‪ -‬המשתמש בפסולת חקלאית ואורגנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דור ג'‪ -‬המבוסס על הפקת דלק מאצות‪ -‬לאחרונה אף התבשרנו כי חברת התעופה וירג'ין‬ ‫‪‬‬
‫מתכוונת להשתמש בדלק זה‪ .‬העולם נוטה להשתמש בביו דלקים מדור ‪ 2‬ואילך שמאופיין‬
‫ברמת זיהום נמוכה ובערך אנרגטי הדומה לדלקים הפוסיליים ‪ -‬ביו אתנול וביו דיזל‪.‬‬
‫בישראל השימוש בביו דלקים זניח עקב העלות הגבוהה הגלומה בהפקת אנרגיה בדרך זו‪,‬‬
‫קשיי יישום טכנולוגיות חדשניות ועלויותיהן‪ ,‬וכמויות מוגבלות של חו"ג פוטנציאליים‬
‫(ביומסה ופסולת אורגנית)‪.‬‬
‫בדיאגרמה המצ"ב מוצגים שיעורי הפקת ביו דלקים במדינות המפיקות‪ ,‬בעיקר לצרכי תחבורה‪.‬‬
‫הגדילה לעשות ארה"ב ש‪ 98%-‬מהבנזין בתחנות הדלק שבשטחה מהול ב‪ 10%-‬ביו אתנול (בנזין‬
‫‪ .(E10‬גם בצרפת קיימות תחנות רבות של ‪ .E10‬בברזיל‪ ,‬הבנזין מהול באתנול בשיעור של ‪27%-‬‬
‫(‪ ,7)E27‬ובנוסף‪ ,‬ברזיל מייצרת גם ביו‪-‬דיזל שמיועד לכלי תחבורה‪.‬‬
‫‪ 7‬מקור‪ :‬נתוני ‪ EIA‬על ברזיל‬
‫‪10‬‬
‫בעשור האחרון (‪ )2007-2020‬גדלה צריכת הביו‪-‬דלקים בעולם בשיעור של ‪ .167%‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬גדלה‬
‫צריכת הביו‪-‬דלקים בארה"ב ב‪ ,109%-‬ובאינדונזיה בכ‪ .5,000%-‬בישראל אין עדיין הפקה‬
‫משמעותית של ביו‪-‬דלקים‪.‬‬
‫אנרגיה גרעינית‬ ‫‪.1.1.4‬‬
‫להלן השוואה עולמית של שיעור השימוש באנרגיה גרעינית מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬
‫כמו במדינות רבות‪ ,‬אנרגיה גרעינית אינה נמצאת בתמהיל האנרגיה הראשונית של ישראל‪ .‬בראייה‬
‫עולמית‪ ,‬צרפת מובילה בשיעור השימוש באנרגיה גרעינית‪ ,‬עם שיעור של כ‪ 36%-‬מסך האנרגיה‬
‫הראשונית‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬ממוצע ה‪ OECD-‬עומד על קצת פחות מ‪.8% -‬‬
‫‪ .1.2‬עצימות אנרגטית‬
‫תיאור המדד‬ ‫‪.1.2.1‬‬
‫מדד העצימות האנרגטית מחשב את כמות האנרגיה הנדרשת במדינה ליחידת תוצר‪ .‬המדד מציג‬
‫את היחס בין סך כל אספקת האנרגיה הראשונית לבין רמת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) במדינה‬
‫בשנה נתונה‪ .‬היחס מחושב על ידי חילוק של כמות האנרגיה הנצרכת במשק בתמ"ג‪ ,‬בהינתן מחירים‬
‫קבועים‪.8‬‬
‫רלוונטיות המדד לפיתוח בר קיימא‬ ‫‪.1.2.2‬‬
‫מאפייני אספקת האנרגיה‪ ,‬עצימות השימוש באנרגיה והאופן שבו הם משתנים על פני זמן במדינה‬
‫משפיעים באופן משמעותי על איכות הסביבה ועל היכולת לשמר כלכלה בת‪-‬קיימא‪ .‬ההשפעות‬
‫הסביבתיות של אספקת אנרגיה וצריכתה נוגעות לתחומים רבים‪ :‬פליטות גזי חממה‪ ,‬פליטות‬
‫מזהמי אוויר מקומיים‪ ,‬איכות מים‪ ,‬זיהומי קרקע‪ ,‬שימושי קרקע ועוד‪ .‬מבחינת יעדי פיתוח בר‪-‬‬
‫קיימא וצמיחה ירוקה האתגר המרכזי הוא להביא להפחתת הקשר בין צריכת האנרגיה והפליטות‬
‫הנובעות מייצורה לבין הצמיחה הכלכלית‪ ,‬וזאת באמצעות התייעלות אנרגטית‪ .‬ככל שהמדד נמוך‬
‫יותר‪ ,‬כך הוא משקף מגמת ניתוק חזקה יותר‪ .‬מדד העצימות האנרגטית יכול לסייע‪ ,‬בשילוב מדדים‬
‫נוספים‪ ,‬בהערכת היעילות האנרגטית במדינה ובהערכת המאמצים להפחתת זיהום סביבתי‪ .‬יתרה‬
‫‪ 8‬נדגיש כי אין זה מדד של השימוש באנרגיה ביחס לנפש‪ ,‬בדומה למדד המוצג בהמשך של יחס צריכת החשמל לנפש‪,‬‬
‫אלא ביחס לתוצר‪ .‬המשמעות היא שבוחנים מה המשק מייצר עם האנרגיה הזו‪ ,‬ולא רק צורך לנפש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מכך‪ ,‬ירידה ביחס שבין צריכת אנרגיה לבין התמ"ג עשויה לשקף החלפת תעשיות המבוססות על‬
‫שימוש רב באנרגיה‪ ,‬ולכן בעלות עצימות אנרגטית גבוהה‪ ,‬בתעשיות עתירות הון אנושי‪ ,‬או‬
‫התפתחות טכנולוגית‪.‬‬
‫להלן השוואה של מדד העצימות האנרגטית בין ישראל למדינות נבחרות (בדגש על מדינות החברות‬
‫בארגון ‪:9(OECD‬‬
‫מאחר וכאמור‪ ,‬עצימות אנרגטית מחשבת את כמות האנרגיה הנדרשת במדינה לייצור יחידת תוצר‪,‬‬
‫הרי שככל שהערך המחושב נמוך יותר‪ ,‬משמעו ‪ -‬רמת התייעלות גבוהה יותר בשימוש באנרגיה‪ .‬ניתן‬
‫לראות כי ישראל נמצאת בחלק התחתון של הדירוג‪ ,‬משמע מדינת ישראל יעילה יותר בשימוש‬
‫באנרגיה ממרבית המדינות שנבחנו ומממוצע ה‪ .OECD-‬ייתכן והדבר נובע מאופי המשק‬
‫הישראלי‪ ,‬המכוון יותר לתחום תעשיית ההיי‪-‬טק והמידע‪ ,‬ופחות לתעשייה המסורתית הדורשת‬
‫תשומות אנרגטיות גבוהות יותר‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ .1.3‬משק הגז הטבעי‬

‫מבנה משק הגז הטבעי‬ ‫‪.1.3.1‬‬
‫הגז הטבעי בישראל משמש כמקור אנרגיה מקומי זמין‪ ,‬יעיל ונקי‪ ,‬ביחס לכל דלק פוסילי אחר‪,‬‬
‫לתחנות כוח‪ ,‬במפעלים‪ ,‬ובקרוב צפוי להיכנס לשימוש גם בסקטור הביתי‪ .‬משק הגז הטבעי מבוסס‬
‫על עיקרון הגישה הפתוחה )‪ (Open Access‬ועל עקרון ההפרדה לאורך שרשרת אספקת הגז הטבעי‬
‫מהמאגר ועד צרכן הקצה (‪ .)Unbundling‬כלומר‪ ,‬על בעלי הרישיונות במשק זה מוטלת חובה לספק‬
‫‪ 9‬מקור‪ :‬נתוני אנרגיה ‪ ,BP Statistical Review of World Energy July 2021 -‬הנתונים בפטג'ול (‪ ;)PJ‬נתוני התמ"ג‬
‫– קרן המטבע העולמית‪ ,‬במיליארדי דולרים; עיבוד נתונים‪ -‬אגף כלכלה של משרד האנרגיה‪.‬‬
‫‪ 10‬בפרק זה‪ ,‬אם לא מצוין אחרת מקור הנתונים הינו‪" :‬סקירת ההתפתחויות במשק הגז הטבעי ‪ -‬שנת ‪ "2020‬של רשות‬
‫הגז הטבעי‪https://www.gov.il/BlobFolder/reports/ng_2020/he/ng_2020.pdf :‬‬
‫‪12‬‬
‫את שירותיהם לכל צרכן ולכל מי שמבקש להיות צרכן (בהתאם לתנאי הרישיון) ללא אפליה‪ ,‬על‬
‫בסיס שוויוני‪ ,‬וללא התנייה בקבלת השירותים‪.‬‬
‫רשות הגז הטבעי היא הרגולטור במשק הגז הטבעי בישראל‪.‬‬
‫מאחר ולבעלי רישיונות התשתית קיימת בלעדיות וצרכן יכול לרכוש שירותי תשתית מגורם יחיד‬
‫במשק‪ ,‬תעריפי התשתית (הולכה וחלוקה) הינם בפיקוח של הרגולטור ונקבעים בתהליך מכרזי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מחיר הגז הטבעי ועמלת השיווק‪ ,‬נקבעים בהתאם לשיקולים מסחריים‪ .‬באופן זה יכול‬
‫כל צרכן לבחור משווק עמו הוא מעוניין להתקשר או אף להתקשר ישירות מול ספק הגז הטבעי‪.‬‬
‫להלן תרשים מבנה משק הגז הטבעי בישראל‪:‬‬
‫אירועים משמעותיים בשנת הסקירה‬ ‫‪.1.3.2‬‬
‫השפעת מגפת הקורונה‪ :‬מניתוח נתוני הצריכה הכוללת לשנת ‪ 2020‬נמצא כי למרות מגפת‬ ‫‪‬‬
‫הקורונה וההגבלות שחלו על המשק המקומי‪ ,‬המשיכה מגמת הגידול בצריכת הגז הטבעי‪,‬‬
‫כך שסך צריכת הגז הטבעי בשנה זו עלתה בכ‪ 7%-‬לעומת הצריכה שנרשמה בשנת ‪.2019‬‬
‫בחינת הצריכה על פני חודשי השנה הנוכחית אל מול ההגבלות שחלו במשק‪ ,‬מעלה כי עיקר‬
‫הגידול בצריכת הגז נרשם בחודשים יולי עד ספטמבר בהם הצריכה הממוצעת הייתה‬
‫גבוהה בכ‪ 28%-‬לעומת שנה קודמת‪ ,‬זאת לאור יעדים קפדניים שנקבעו להפחתת השימוש‬
‫בפחם‪.‬‬
‫חיבור מאגר לוויתן למערכת ההולכה הארצית‪ :‬ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ ,2019‬החלה הזרמת הגז‬ ‫‪‬‬
‫ממאגר לוויתן למשק‪ .‬ההזרמה מהמאגר הכפילה את יכולת ההפקה השנתית של ישראל‬
‫מכ‪ BCM 11-‬לכ‪ .BCM 23-‬מדובר בפרויקט מורכב שמטרתו לספק באופן אמין ובטוח‬
‫במשך עשרות שנים‪ ,‬כמויות עצומות של גז טבעי ממעבה האדמה בים (כ‪ 130-‬ק"מ מערבית‬
‫לחופי חיפה) אל צרכנים בשוק הישראלי ולשווקי חו"ל‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2020‬מאגר לוויתן הפיק ‪ BCM 7.24‬אשר מהווים כ‪ 45%-‬מסך ההפקה של‬
‫משק הגז‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ייצוא‪ :‬אחת ההתפתחויות הבולטות ביותר במשק לשנת ‪ ,2020‬היה ייצוא גז טבעי למצרים‬ ‫‪‬‬
‫וירדן‪ .‬אמנם ייצוא הגז החל ממאגר תמר כבר בשנת ‪ ,2017‬אך עד סוף שנת ‪ 2019‬סך הייצוא‬
‫של ישראל עמד על ‪ BCM 0.43‬בעיקר לירדן‪ .‬במהלך שנת ‪ 2020‬לאחר חיבור והפעלת מאגר‬
‫לוויתן‪ ,‬ישראל ייצאה גז בהיקף של כ‪ BCM 4.25-‬למצרים וירדן (‪ 51%‬ו‪ 49%-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬עד כה יצוא הגז הטבעי היה בהיקפים קטנים יחסית‪ .‬יצוא משמעותי יותר נרשם‬
‫השנה‪.‬‬
‫המשך פיתוח פרויקט כריש ותנין‪ :‬לאור הצפי לחיבורם של המאגרים כריש ותנין ברבעון‬ ‫‪‬‬
‫הראשון של שנת ‪ ,2022‬ובהמשך להחלטת ממשלה מס' ‪ 2592‬מיום ‪" 2.4.2017‬עידוד‬
‫מאגרים קטנים והכרזה על שעת חירום במשק הגז הטבעי"‪ ,‬חברת נתיבי הגז הטבעי‬
‫לישראל המשיכה לקדם את תשתית חיבור המאגרים למשק‪ .‬הפרויקט כולל תחנת קבלה‬
‫ימית‪ ,‬צינור הולכת גז שיונח על קרקעית הים וכן תחנת קליטה יבשתית‪.‬‬
‫החלטה על הפסקת פעילות האנייה המגזזת‪ :‬החל משנת ‪ 2013‬המשק הישראלי קיבל‬ ‫‪‬‬
‫אספקת גז מאוניה מגזזת שאפשרה לאורך שנים גיבוי חשוב למשק הישראלי במצבים של‬
‫מחסור בגז טבעי‪ .‬עם חיבורם של שלושת מאגרי הגז הטבעי רמת אמינות אספקת הגז‬
‫הטבעי למשק עלתה משמעותית‪ ,‬ומייתרת את הצורך בגיבוי ע"י האוניה‪ .‬בשל כך בשנת‬
‫‪ 2020‬שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ החליט כי באוקטובר ‪ 2022‬תופסק ההתקשרות עם‬
‫חברת אקסלרייט לחכירת האנייה המגזזת‪ .‬מהלך זה צפוי לחסוך עלויות גבוהות אותן‬
‫שילמו צרכני משק החשמל בגין אספקת הגז מהאוניה במקרים של מחסור‪.‬‬
‫מעבר לבקרת זרימה‪ :‬בשנת ‪ 2020‬הגז הטבעי מוזרם למערכת ההולכה בהתאם למשטר של‬ ‫‪‬‬
‫בקרת זרימה‪ .‬כלומר‪ ,‬ספקי הגז הטבעי מזרימים גז טבעי למערכת ההולכה בהתאם‬
‫להזמנות הצרכנים בלבד וללא התחשבות בלחץ ובצרכים התפעוליים של מערכת ההולכה‪,‬‬
‫כפי שהיה נהוג עד כה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נוצר מצב חדש שבו בעל רישיון ההולכה וצרכני הגז הטבעי‬
‫נדרשים להתערבות אקטיבית מתואמת לשמירה על איזון המערכת‪.‬‬
‫המשך פיתוח מערכת ההולכה‪ :‬במהלך שנת ‪ 2020‬חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬ ‫‪‬‬
‫הקימה כ‪ 32-‬ק"מ של צנרת הולכה‪ ,11‬שכללו השלמה והקמת המקטעים הבאים‪ :‬המקטע‬
‫שורק – צפית – קריית גת; המקטע דברת – עמק הירדן – גבול ירדן; הכפלת המקטע תל‬
‫קשיש – דברת; חיבור תחנת הכוח בבאר טוביה‪ .‬כמו כן החברה מקדמת ופועלת ליישום‬
‫מהלכים נוספים הכוללים בין היתר חיבור המאגרים תנין – כריש וחיבור תחנת הכח‬
‫ברוטנברג‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2020‬חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ הקימה סה"כ כ‪800-‬‬
‫ק"מ של צנרת הולכה‪ .‬הרחבת מערכת ההולכה נובעת מההחלטה על הפסקת השימוש‬
‫בפחם לייצור חשמל במשק‪ ,‬והחלפתו בגז טבעי‪ .‬החלטה זו צפויה להוביל להפחתה של‬
‫למעלה מ‪ 50% -‬מהיקף הפלטות במשק‪.‬‬
‫מערכת החלוקה‪ :‬הושלמו הצעדים הבאים בתחום החלוקה של הגז הטבעי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬חוברו ‪ 26‬צרכנים חדשים למערכת החלוקה‪.‬‬
‫‪ o‬נחתמו ‪ 23‬הסכמים עבור חיבור צרכנים לתשתית גז הטבעי‪.‬‬
‫‪ o‬תוקצבו ‪ 37‬מיליון שקלים חדשים לטובת חיבור ‪ 5‬בתי חולים לגז טבעי‪.‬‬
‫‪ 11‬בשל שינוי באופן איסוף הנתונים‪ ,‬ייתכנו שינוים ביחס לנתוני ‪2019‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ o‬נפרסו ‪ 109‬ק"מ צנרת חלוקת גז טבעי‪ ,‬באופן שהגדיל את סך צנרת החלוקה‬
‫שנפרסה עד סוף שנת ‪ 2020‬ל‪ 554-‬ק"מ‪.12‬‬
‫‪ o‬לטובת האצת הפריסה והרחבת רשת החלוקה הוקצו ‪ 92‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫מקורות ושימושים‬ ‫‪.1.3.3‬‬

‫בשנת ‪ 2020‬נמשכה מגמת העלייה בצריכת הגז הטבעי במשק וכן בכמויות הגז שיוצאו ממנו‪ .‬צריכת‬
‫הגז הטבעי הכוללת (מקומי ‪ +‬יצוא) בשנה זו גדלה בכ‪ 43%-‬ביחס לשנת ‪ 2019‬ועמדה על ‪16.05‬‬
‫‪ .BCM‬מתוך כך‪ ,‬צריכת הגז הטבעי המקומית גדלה בכ‪ 7%-‬ביחס לשנת ‪ 2019‬ועמדה על ‪11.8‬‬
‫‪ .BCM‬נראה כי מגמת העלייה בצריכת הגז הטבעי ומגמת העלייה בייצוא צפויה להמשיך גם בשנת‬
‫‪.2021‬‬
‫להלן התפלגות מקורות הגז הטבעי בשנים ‪ ,2009 – 2020‬לפי ספק‪ ,‬במונחי ‪:BCM‬‬
‫התפלגות היצע הגז הטבעי בישראל לפי ספק‬

‫במונחי ‪BCM‬‬
‫‪18.00‬‬ ‫‪16.11‬‬
‫‪16.00‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪11.13‬‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪7.240‬‬
‫‪12.00‬‬ ‫‪9.66‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪0.80‬‬
‫‪10.00‬‬ ‫‪0.52‬‬
‫‪7.61‬‬ ‫‪0.34‬‬
‫‪0.13‬‬ ‫‪0.67‬‬
‫‪8.00‬‬ ‫‪0.06‬‬
‫‪5.34‬‬ ‫‪0.51‬‬
‫‪6.00‬‬ ‫‪4.18‬‬ ‫‪10.46‬‬ ‫‪10.48‬‬
‫‪9.32‬‬ ‫‪9.83‬‬
‫‪2.10‬‬ ‫‪2.55‬‬ ‫‪8.28‬‬ ‫‪8.20‬‬
‫‪4.00‬‬ ‫‪1.51‬‬ ‫‪0.69‬‬ ‫‪5.49‬‬ ‫‪7.55‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪3.24‬‬ ‫‪4.26‬‬
‫‪2.67‬‬ ‫‪2.49‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020‬‬
‫‪YT‬‬ ‫‪EMG‬‬ ‫‪TAMAR‬‬ ‫‪BUOY‬‬ ‫‪LEVIATHAN‬‬
‫עד שנת ‪ 2012‬מאגר ים תטיס היווה את מקור אספקת הגז העיקרי למשק‪ .‬בין השנים ‪ 2013‬לשנת‬
‫‪ 2019‬מאגר תמר היווה את מקור אספקת הגז העיקרי למשק‪ .‬החל משנת ‪ 2020‬עיקר אספקת הגז‬
‫למשק צפוי להיות ממאגרי לוויתן ותמר‪ .‬במהלך שנת ‪ 2020‬סופקו למשק הישראלי ‪,13BCM 16.11‬‬
‫כאשר מאגר תמר סיפק כ‪ BCM 8.2-‬המהווים כ‪ 51%-‬מסך צריכת הגז בשנה זו‪ ,‬וממאגר לוויתן‬
‫סופקו עוד ‪ BCM 7.24‬המהווים כ‪ 45%-‬מסך אספקת הגז‪ ,‬היתרה סופקה מהמקשר הימי‪.‬‬
‫להלן התפתחות התפלגות צריכת גז טבעי בשנים ‪:142010-2020‬‬
‫‪ 12‬לפי רשות הגז ייתכנו שינוים ביחס לנתוני ‪ ,2019‬בשל שינוי באופן איסוף הנתונים‪.‬‬
‫‪ 13‬הפער בין השימושים (‪ )BCM 16.05‬למקורות (‪ )BCM 16.11‬של הגז נגרם בשל "איבודים" ועפרי מנייה ומדידה‬
‫בתהליכי הולכת וחלוקת הגז הטבעי – מקור סקירת ההתפתחויות במשק הגז הטבעי סיכום לשנת ‪2020‬‬
‫‪ 14‬עשוי להיות פער באחוזים לעומת שנה שעברה בגלל שלא הוכנס הייצוא כצרכן במשק המקומי מקור הנתונים חושב‬
‫מנתוני רשות הגז‬
‫‪15‬‬
‫פילוח צרכני הגז הטבעי בישראל‬

‫במונחי ‪( BCM‬ללא יצוא)‬
‫‪11.80‬‬
‫‪12.00‬‬ ‫‪10.97‬‬
‫‪9.66‬‬ ‫‪21%‬‬
‫‪10.00‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪20%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪8.00‬‬ ‫‪7.57‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪32%‬‬
‫‪22%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪33%‬‬
‫‪5.32‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪32%‬‬
‫‪6.00‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪28%‬‬
‫‪5%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪20%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4.00‬‬ ‫‪2.55‬‬
‫‪22%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪47%‬‬
‫‪89%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪52%‬‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪5%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫חח"י‬ ‫יח"פים וקוגנרציה‬ ‫תעשייה‬
‫לאורך השנים‪ ,‬עיקר צריכת הגז הטבעי בישראל נעשתה על ידי סקטור החשמל‪ ,‬כאשר יתר הגז נצרך‬
‫על ידי התעשייה‪ .‬סך חלקו של משק החשמל בצריכת הגז הטבעי עמד מאז ‪ 2013‬על בין ‪ 78%‬ל‪-‬‬
‫‪ ,83%‬ובשנת הסקירה עמד על ‪ 79%‬שהם ‪ BCM 9.29‬מתוך ‪.BCM 11.8‬‬
‫עד שנת ‪ ,2013‬חח"י הייתה הצרכן המרכזי של גז טבעי במשק‪ ,‬ברמה של מעל ‪ 70%‬מצריכת הגז‬
‫בשוק ויצרני החשמל הפרטיים ומתקני קוגנרציה עמדו על צריכת גז טבעי של כמעט אפסית‪ .‬לאחר‬
‫חיבור מאגרי הגז הטבעי‪ ,‬התפתחות משק החשמל הפרטי וחיבור התעשייה למערכת ההולכה‪ ,‬הרכב‬
‫הביקושים השתנה‪ .‬להלן צריכת הגז הטבעי לפי סקטורים‪ ,‬בערכים מוחלטים (במונחי ‪:)BCM‬‬
‫תעשייה‬ ‫יח"פים‬ ‫חח"י‬ ‫שנה‬

‫וקוגנרציה‬
‫‪1.89‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪5.56‬‬ ‫‪2018‬‬
‫‪2.22‬‬ ‫‪3.62‬‬ ‫‪5.19‬‬ ‫‪2019‬‬
‫‪2.51‬‬ ‫‪3.77‬‬ ‫‪5.52‬‬ ‫‪2020‬‬
‫בשנת ‪ 2020‬צריכת הגז הטבעי של חח"י היוותה כ‪ 47%-‬מכמות הגז שסופק למשק (כ‪,)BCM 5.52-‬‬
‫היח"פים וקוגנרציה היוו כ‪ 32%-‬מכלל הצריכה (כ‪ )BCM 3.77-‬והתעשייה ‪( 21%‬כ‪)BCM 2.51 -‬‬
‫בתחילת ‪ 2013‬הוקם מקשר ימי מול חופי חדרה‪ ,‬והוא שימש ליבוא גז טבעי למשק בתצורת גז נוזלי‬
‫(‪ .)LNG‬המקשר מאפשר לגשר על פערי ביקוש‪ -‬היצע הנובעים מתקלות בהזרמה מהמאגרים מחד‪,‬‬
‫ומאפשר השלמת אספקת גז למשק בזמנים של שיאי ביקוש לגז מאידך‪ .‬עם חיבורם הצפוי של‬
‫מאגרים תנין וכריש בשנת ‪ , 2022‬רמת אמינות אספקת הגז הצפויה למשק המקומי תגדל‪ ,‬גורם‬
‫שמקטין את הצורך בגיבוי שניתן על‪-‬ידי האנייה המגזזת‪ .‬בשל כך‪ ,‬היקף הפעילות של המקשר הימי‬
‫צפויה לקטון והמקשר יישאר כתשתית חיונית במידה ויידרש ייבוא גז עתידי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫צריכת ‪LNG‬‬
‫במונחי ‪BCM‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.67‬‬ ‫‪0.67‬‬
‫‪0.52‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫משנת ‪ 2015‬השימוש ב‪ LNG-‬נמצא במגמת עלייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2020‬סופקו מהמקשר‬
‫הימי ‪ BCM 0.67‬לעומת ‪ BCM 0.8‬בשנת ‪ ,2019‬בעיקר בשל חיבור מאגר לוויתן‪.‬‬
‫עם התייצבות מאגר לוויתן והחיבור הצפוי של מאגרי כריש ותנין למשק‪ ,‬ולאור רמות המחירים‬
‫הגבוהות של ה‪ ,LNG -‬השימוש בבואי (‪ )BOUY‬צפוי לפחות משמעותית‪.‬‬
‫בעלות על מאגרי הגז הטבעי המרכזיים‬ ‫‪.1.3.4‬‬
‫מאגרי הגז הטבעי המרכזיים בישראל הם תמר וליוויתן‪ ,‬ובנוסף להם‪ ,‬קיימים גם מאגרי תנין‬
‫וכריש‪ .‬להלן החברות השותפות במאגרים האמורים‪ ,‬נכון לסוף שנת ‪:15 2020‬‬
‫‪ 15‬מקור‪ :‬מנהל אוצרות טבע‪ ,‬משרד האנרגיה‬
‫‪17‬‬
‫‪ 1.3.5‬עתודות גז בישראל‬
‫להלן מצב עתודות מאגרי הגז הטבעי בישראל‪:16‬‬
‫סטטוס ‪2021‬‬ ‫סטטוס ‪2018‬‬ ‫סטטוס ‪2012‬‬ ‫שדה‬
‫‪0 BCM‬‬ ‫כמויות זניחות‬ ‫‪2 BCM‬‬ ‫נעה‪ ,‬ומרי ‪B‬‬
‫‪( 307 BCM‬כמות ראשונית‬ ‫‪( 282 BCM‬כמות ראשונית‬ ‫תמר‬
‫לפני הפקה שהחלה במרץ‬ ‫לפני הפקה שהחלה במרץ‬
‫‪ ,2013‬מתוך כמות זאת‬ ‫‪ ,2013‬מתוך כמות זאת‬ ‫‪280 BCM‬‬
‫הופקו במהלך השנים כ‪70-‬‬ ‫הופקו במהלך השנים כ‪40-‬‬
‫‪17)BCM‬‬ ‫‪)BCM‬‬
‫‪50019 BCM‬‬ ‫‪50018 BCM‬‬ ‫‪~490 BCM‬‬ ‫לוויתן‬
‫‪8 BCM‬‬ ‫‪8 BCM‬‬ ‫‪8 BCM‬‬ ‫דלית‬
‫‪39 BCM‬‬ ‫‪32 BCM‬‬ ‫טרם נקדח‬ ‫כריש‬
‫‪13 BCM‬‬ ‫טרם נקדח‬ ‫טרם נקדח‬ ‫כריש צפון‬
‫‪23 BCM‬‬ ‫‪23 BCM‬‬ ‫‪23 BCM‬‬ ‫תנין‬
‫נקדח אולם טרם‬ ‫שמשון‬
‫‪5 BCM‬‬ ‫‪5 BCM‬‬
‫התקבלו הערכות‬
‫‪19 BCM‬‬ ‫‪19 BCM‬‬ ‫לא נקדח‬ ‫תמר ‪SW‬‬
‫נקדח‪ .‬הערכה של ‪200‬‬ ‫ישי‬
‫שדה משותף לישראל וקפריסין‪ .‬בשדה אפרודיטה מוערכים‬
‫‪ BCM‬בשדה‬
‫סה"כ ‪ BCM126‬לפי ההערכות השונות‪ .‬קיימת מחלוקת‬
‫אפרודיטה כולו‪ .‬טרם‬
‫לגבי החלק הנמצא בשטח הישראלי (נע בין ‪BCM 3-12‬‬
‫נקבע מהו החלק‬
‫לצורך החישוב נקבע ‪)7 BCM‬‬
‫שבחזקת ישי‪.‬‬
‫סה"כ משאבים‬
‫‪921 BCM‬‬ ‫‪876 BCM‬‬ ‫‪800 BCM‬‬
‫מותנים ועתודות‬
‫סך אומדן עתודות הגז הטבעי המוכחות בישראל עומדות על כ‪ BCM 921-‬נכון לסוף שנת ‪.2020‬‬
‫מחירי גז טבעי – השוואה בינלאומית‬ ‫‪.1.3.5‬‬
‫השוואה של מחירי הגז הטבעי בין מדינות שונות הינה מורכבת לאור הייחודיות של כל מדינה ומערך‬
‫המקורות והולכת הגז ה שונה‪ .‬קשה במיוחד למצוא מדינות בעלות מאפיינים דומים לשוק הגז‬
‫הטבעי בישראל‪ ,‬בין השאר מהסיבות הבאות‪ :‬קיומו של שוק ריכוזי יחסית הן בצד ההיצע (בעלות‬
‫דומה במאגרים) והן בצד הביקוש (חח"י)‪ ,‬היותו של משק הגז הטבעי משק עם ביקושים נמוכים‬
‫יחסית ועתודות גז גדולות‪ ,‬ישראל הינה מדינה מבודדת מסיבות גאו‪-‬פוליטיות ועוד‪.‬‬
‫‪ 16‬משוער לפי מנהל אוצרות טבע‪ ,‬משרד האנרגיה‪.‬‬

‫‪ 17‬השוני בין ההערכה משנת ‪ 2018‬להערכה הנוכחית מקורו בעיבוד של נתונים נוספים שנערך בין התקופות‪.‬‬
‫‪ 18‬יובהר כי על פי הערכות שביצעו בעלי הזכויות בחזקת לוויתן‪ ,‬כמות המשאבים הידועה להם הינה ‪ BCM 605‬של גז‬
‫טבעי‪ ,‬אולם כמו לגבי חזקות אחרות‪ ,‬הכמויות המצוינות בטבלה הינן הכמויות הקיימות להערכת גורמי המקצוע‬
‫במשרד האנרגיה‪.‬‬
‫‪ 19‬כנ"ל‬
‫‪18‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬ובמשנה הזהירות הנדרשת לטובת השוואת מחירים מורכבת זו‪ ,‬להלן השוואת מחירי‬
‫גז טבעי לשנת ‪ 2020‬בין ישראל למדינות בעלות נקודות מכירה ידועות‪:20‬‬
‫בהשוואה זו ניתן לראות כי המחירים בישראל גבוהים מעט מהמחירים באירופה (מדדי גרמניה‪,‬‬
‫הולנד ובריטניה) וממדינות צפון אמריקה‪ ,‬ודי זהים למחירים שהיו בקוריאה‪ .‬עם זאת המחירים‬
‫בישראל היו זולים משמעותית מיפן הצורכת בעיקר ‪.LNG‬‬
‫עם זאת נראה כי המחירים בשווקי אירופה היו נמוכים יחסית‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬לאור משבר הקורונה‪.‬‬
‫בחינת מחירי ה ‪ SPOT‬בישראל תציג גם מחירי יבוא של ‪ 3$‬ומטה ל ‪( MMBTU‬ומחיר ממוצע של‬
‫‪ 3.38$‬ל ‪ .(MMBTU‬מחיר זה משקף מחיר סופי לתחנות הכח בארץ‪ ,‬מה שלא ניתן לומר לגבי מחירי‬
‫ה‪ SPOT -‬ביתר מדינות ההשוואה‪.‬‬
‫בהסתכלות רחבה יותר על המחירים העולמיים בשנים האחרונות‪ ,‬ומאחר והמחירים בישראל‬
‫משקפים מחירי חוזים מול צרכנים ולא מחירי ‪ SPOT‬וטרמינלים‪ ,‬כדאי להציג גם השוואת מחירים‬
‫הכוללת מחירים במוקדי מכירה עולמיים‪ ,‬בהתאם לאופי הפעילות בהם‪.‬‬
‫ארה"ב ‪ -‬מחירי הגז הטבעי בארה"ב נבחנו באופן כפול‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ :Henry Hub o‬בארה”ב פועלים למעלה מ‪ 30-‬מוקדי מסחר מרכזיים לגז טבעי‪,‬‬
‫והמרכזי ביניהם הוא ‪ Henry Hub‬שבלואיזיאנה‪ .‬החוזים העתידיים שנסחרים ב‪-‬‬
‫‪ NYMEX‬הם חוזי ‪ ,Henry Hub‬כלומר הם משקפים את מחיר הגז הטבעי לאספקה‬
‫פיסית במוקד זה‪ .‬כמובן שהמחירים בהם הגז הטבעי נסחר הינם מחירי ‪ ,SPOT‬כך‬
‫שהם משתנים בין מוקד למוקד בהתאם להיצע וביקוש לגז טבעי באותו מיקום‪,‬‬
‫ובאותו יום‪.‬‬
‫‪ o‬מחיר ממוצע של הגז הטבעי לתחנות כוח ‪ -‬כפי שמתפרסם על ידי ארגון ‪EIA‬‬
‫האמריקאי‪ .‬נציין כי המחיר הנ"ל הוא ממוצע לכלל המדינה וכי נמצא שיש שונות‬
‫גבוהה של המחיר בין המדינות השונות‪.‬‬
‫‪ 20‬מקור‪ ,BP Statistical Review of World Energy July 2021 :‬ומחירי ישראל לפי ממוצע של פרסום של רשות הגז‬
‫למחיר המשוקלל המפורסם לציבור במהלך שנת ‪2020‬‬
‫‪19‬‬
‫אירופה – שוק הגז באירופה הוא מגוון ומורכב לבחינה‪ ,‬שכן למרות שרוב היבשת מרושתת‬ ‫‪‬‬
‫בצנרת‪ ,‬הגז הטבעי מגיע ממגוון רחב מאוד של מקורות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אירופה כולה (לא כולל‬
‫רוסיה) הינה יבואנית נטו של גז טבעי ולכן מייבאת גז בצנרת ממזרח (רוסיה) ומדרום (צפון‬
‫אפריקה) וגם ‪ .LNG‬במקביל‪ ,‬אירופה גם מפיקה גז במקומות רבים (צפון אירופה‪,‬‬
‫בריטניה‪ ,‬ומקורות אחרים פנים יבשתיים)‪ .‬לאור זאת קשה להצביע על מחיר אחד של גז‬
‫טבעי‪ .‬בכדי לאמוד מדד שבוחן את מחירי הגז הטבעי באירופה באופן מייצג‪ ,‬נהוג לבחון‬
‫אחד מהמקורות הבאים‪ :‬המחיר בשער הכניסה לגרמניה‪ ,‬מחיר בנקודת המסחר בבריטניה‬
‫(‪ ,)NBP‬ובשנים האחרונות גם נקודת המסחר של הולנד (‪ .)TTF‬הבנק העולמי בחר במדד‬
‫‪ TTF‬בכדי לייצג את המחיר באירופה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ומכיוון שמבדיקתנו עולה שיש התאמה‬
‫גבוהה מאוד בין המחירים של ‪ TTF‬ובין ‪ ,NBP‬מצאנו לנכון לעשות שימוש בנתון זה‪.‬‬
‫יפן – מדובר במדינה בעלת נפח צריכה משמעותי של גז טבעי שמייבאת כמעט את כולו‬ ‫‪‬‬
‫בצורת ‪( LNG‬יותר מאשר כל אירופה יחד)‪ .‬מכיוון ש‪ LNG-‬הוא מוצר ‪ ,commodity‬כלומר‬
‫מוצר שניתן להשתמש בו כפי שהוא בכל מקום בעולם באופן זהה‪ ,‬המחיר שלו ביפן משמש‬
‫כאינדיקציה למחיר ה‪ LNG-‬בעולם‪.‬‬
‫ישראל ‪ :‬בפרק ד' להחלטת הממשלה ‪ 476‬מיום ‪ 16‬באוגוסט ‪ 2015‬נקבע כי על בעלי הזכויות‬ ‫‪‬‬
‫במאגרי הגז הטבעי להציע ללקוחות הפוטנציאלים חלופות מחיר שונות‪ .‬כחלק מחלופות‬
‫אלו יש להציע חלופה של ממוצע המשוקלל של מחירי הגז הטבעי בכלל המשק‪ ,‬וחלופה‬
‫נוספות עבור יצרני חשמל פרטיים (קונבנציונאלי)‪.‬‬
‫החל מהרבעון השלישי של שנת ‪ ,2016‬רשות הגז הטבעי מפרסמת כל רבעון את מחיר הגז‬
‫הטבעי המשוקלל‪ ,‬ואת מחיר הגז הטבעי ליצרני חשמל פרטיים קונבנציונאלי‪.‬‬
‫נציין כי ישנו פער בין המחיר המשוקלל ובין המחיר ליצרני החשמל הפרטיים‪ ,‬כאשר המחיר‬
‫המשוקלל גבוה יותר‪.‬‬
‫להלן השוואת של המחירים מיולי ‪ 2016‬ועד סוף שנת ‪:212020‬‬
‫‪14.00‬‬ ‫מחירי גז טבעי בעולם ‪2016-2020‬‬

‫‪12.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪MMBTU$/‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫ישראל ‪ -‬ממוצע משוקלל‬ ‫יפן ‪LNG -‬‬

‫ישראל ‪ -‬יצרן חשמל קונבציונאלי‬ ‫אירופה ‪ -‬גז טבעי‬
‫ארה"ב ‪ -‬תחנות כוח (ממוצע)‬ ‫ארה"ב‪ -‬נקודת מסחר‬
‫*פרסום המחירים בישראל נעשה על פי החלטת ממשלה ‪ ,476‬החל משנת ‪.2016‬‬
‫‪ 21‬מקור‪ :‬נקודות מסחר של ארה"ב ואירופה ומחירי ‪ LNG‬ביפן – הבנק העולמי‪ .‬מחירי תחנות כוח בארה"ב ‪.EIA‬‬
‫מחירי ישראל – פרסום רשות הגז‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בתקופה הנסקרת‪ ,‬מחיר גז טבעי ‪ LNG‬ביפן נע בטווח של ‪ 5.88$‬עד ‪ 12$‬ליחידת חום‪ ,‬באירופה‬
‫המחיר נע בטווח של ‪ 1.58$‬עד ‪ ,9.52$‬ובנקודת המסחר של ארה"ב בין ‪ 1.61$‬עד ‪ 4.12$‬ליחידת חום‪.‬‬
‫לאורך כל התקופה ניתן לראות שמחיר הגז הטבעי ביפן גבוה מאשר בישראל‪ ,‬אך במהלך שנת ‪2020‬‬
‫חלה ירידה חדה במחירו‪ ,‬כשבחודש ספטמבר הוא אף נשק למחיר הגז בישראל‪ ,‬ולאחר מכן החל‬
‫לעלות בחזרה‪.‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬המחיר בנקודת המסחר היה נמוך מהמחיר בישראל לאורך כל התקופה‪ ,‬ובמהלך שנת‬
‫‪ 2020‬הפער אף גדל ביחס למחיר הממוצע בשנת ‪ .2019‬ניתן לראות כי בהשוואה בין מחירי הגז‬
‫הטבעי לתחנות כוח‪ ,‬פער המחירים בין ישראל לארה"ב מצטמצם‪ ,‬ואף נרשמו מקרים בהם המחיר‬
‫הממוצע לתחנות כוח בארה"ב היה גבוה מהמחיר לצרכנים דומים בישראל‪.‬‬
‫באירופה מחיר הגז הטבעי היה נמוך מאשר בישראל במחצית הראשונה של שנת ‪ ,2016‬מאז היה‬
‫במגמת עלייה עד נקודת השיא בספטמבר ‪ ,2018‬ממנה מחיר הגז החל לרדת באופן משמעותי והגיע‬
‫לנקודת שפל של ‪ 1.58$‬במאי ‪ .2020‬ממועד זה‪ ,‬החל המחיר שוב לעלות‪ ,‬ובדצמבר ‪ 2020‬מחיר הגז‬
‫כבר היה גבוה ממחיר הגז בישראל‪ .‬נראה שמחירי המינימום שנרשמו באמצע שנת ‪ 2020‬נובעים‬
‫מירידה בביקושים לגז טבעי באותה תקופה באירופה‪.22‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬ניתן לראות כי מחירי ה‪ LNG-‬היו הגבוהים ביותר לאורך כל התקופה‪ ,‬והמחירים‬
‫בארה"ב היו הנמוכים ביותר לאורך כל התקופה‪ ,‬בעוד המחירים באירופה היו נמוכים מיפן וגבוהים‬
‫מארה"ב לכל אורך התקופה‪ ,‬למעט חודש מאי ‪ 2020‬בו מחיר הגז באירופה היה נמוך במעט ממחיר‬
‫הגז בארה"ב‪ .‬כפי שניתן לראות‪ ,‬מחירי הגז בישראל מתאפיינים ביציבות יחסית‪ ,‬ועמדו סביב ‪-5$‬‬
‫‪ 6$‬לאורך כל התקופה‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬עקב משבר הקורונה העולמי‪ ,‬חלה ירידה במחירי הגז הטבעי בעולם במהלך שנת ‪.2020‬‬
‫בשל מבנה משק הגז הישראלי‪ ,‬הצרכנים המקומיים לא נהנו ישירות מהפחתה זו‪ ,‬ועל כן רשות הגז‬
‫ביצעה מספר מהלכים התומכים בייבוא גז טבעי במחירים נמוכים מהשוק המקומי‪ ,‬לרבות פרסום‬
‫קול קורא ל"רכישת עודפי גז טבעי נוזלי מחברת החשמל לישראל בע"מ לצורך שיווקו ומכירתו‬
‫לצרכני הגז הטבעי"‪ .‬מטרת ההליך הייתה לאפשר הוזלת מחירים לסקטור התעשייה ולצרכני‬
‫הרשת‪ .‬חברת דור גז זכתה במכרז וסיפקה כ‪ 3.5-‬מיליון ‪ MMBTU‬לצרכנים תעשייתיים ולצרכני‬
‫חלוקה במחיר ממוצע משוקלל של ‪ 3.38$‬ל‪ .MMBTU-‬מחיר זה איפשר לצרכנים התעשייתיים‬
‫ליהנות מתחרות בשל הפחתת במחירים העולמיים‪.‬‬
‫אתגרים מרכזיים עתידיים במשק הגז הטבעי בישראל‬ ‫‪.1.3.6‬‬
‫המשך הקמת פרויקט חיבור תנין וכריש למערכת ההולכה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשך הרחבת מערכת ההולכה לקליטת ביקושים עתידיים של גז טבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקמת קו ימי אשדוד אשקלון‬ ‫‪‬‬
‫הקמת קווי הולכה על ידי נתג"ז לתמיכה בהסבת תחנות הכח באשקלון לגז טבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 22‬מקור‪ :‬סקירת הבנק העולמי לגבי גז טבעי‬

‫‪https://thedocs.worldbank.org/en/doc/c5de1ea3b3276cf54e7a1dff4e95362b -0350012021/original/CMO-April-2021.pdf‬‬
‫‪21‬‬
‫המשך אספקה רציפה במשבר הקורונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשך היערכות משקית למצבי חירום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קביעת מערך האחסון העתידי למצבים שונים של מחסור באספקת גז טבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קידום תיקוני חקיקה בחוק הגז‪-‬בטיחות ורישוי ובחוק משק הגז הטבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עידוד סחר משני בגז טבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח‪/‬בחינת רשת גז טבעי באזור אילת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אסדרת חיבור גז טבעי למבני מגורים‬ ‫‪‬‬
‫המשך פיתוח רשת החלוקה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬המשך סיוע לחברות החלוקה בפיתוח רשת החלוקה וחיבור צרכנים נוספים‪.‬‬
‫‪ o‬קידום שלב שלישי לחיבור צרכנים מרוחקים‪.‬‬
‫‪ o‬ניתוח סקר צרכני גז טבעי ובחינת פוטנציאל השימוש בגז טבעי ברשת החלוקה‪.‬‬
‫‪ o‬סיוע בחיבור צרכנים לקוגנרציה‪.‬‬
‫‪ o‬סיוע בחיבור בתי חולים לרשת החלוקה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .1.4‬נפט ותזקיקיו‬
‫כמויות‪23‬‬ ‫‪.1.4.1‬‬
‫בשנת הסקירה מדינת ישראל צרכה כ‪ 9.2-‬מיליון טון של נפט ותזקיקיו‪ ,‬לעומת ‪ 4,006‬מיליון טון‬
‫של נפט שנצרכו ברמה העולמית השנתית‪ ,‬כלומר שיעור הצריכה של ישראל מסך הצריכה העולמית‬
‫הוא כ‪ .0.23%-‬לשם המחשה הצריכה העולמית מוערכת בכ‪ 11-‬מיליון טון ביום‪ 24‬בשנה זו‪.‬‬
‫המשמעות הכמותית לכך הינה שבשנת ‪ 2020‬צריכת הנפט השנתית של מדינת ישראל מקבילה‬
‫לצריכה העולמית בכ‪ 20-‬שעות בלבד‪.‬‬
‫תזקיקי הנפט המיוצרים במשק‪ ,‬מיוצרים בבתי הזיקוק באשדוד (בז"א ‪ -‬בשליטת פז) ובחיפה (בז"ן‬
‫‪ -‬בשליטת החברה לישראל)‪.‬‬
‫להלן תרשים‪ 25‬המתאר את הצריכה המשקית (כולל רש"פ) של תזקיקי נפט בישראל בשנים ‪2015-‬‬
‫‪:2020‬‬
‫צריכת נפט ותזקיקיו בישראל‬

‫במיליוני טונות‬
‫‪12.00‬‬
‫‪10.41‬‬ ‫‪10.83‬‬ ‫‪10.83‬‬ ‫‪10.70‬‬
‫‪10.12‬‬
‫‪9.22‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪3.16‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫‪3.29‬‬
‫‪3.02‬‬ ‫‪2.86‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.11‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫סולר תחבורה‬ ‫בנזין ‪95‬‬ ‫קרוסין‬ ‫גפמ‬
‫מרכיבי בנזין‬ ‫פרופילן‬ ‫גז‬ ‫נפטא‬
‫מזוט כבד ‪ 1.0%‬גפרית‬ ‫זפת‬
‫*‬
‫יוער כי כמויות זניחות של תזקיקים (מתחת לכ‪ )1%-‬אינן מופיעות במקרא‪ ,‬אך כן כלולות בכמות הכללית של צריכת הנפט‪ .‬להלן‬
‫התזקיקים‪ :‬בנזין ‪ ,98‬סולר הסקה‪ ,‬סולר לייצור חשמל‪ ,‬מזוט כבד ‪ ,0.5%‬מזוט על כבד ‪ ,0.5%‬מזוט על כבד ‪ ,1%‬מזוט על כבד‬
‫‪ ,3.5%‬מזוט קל ‪ 0.5%‬מזוט קל ‪ 1%‬ו‪.HVGO-‬‬
‫‪ 23‬מקור הנתונים בפרק זה‪ ,‬אלא אם נאמר אחרת‪ :‬מנהל הדלק של משרד האנרגיה; עיבוד‪ :‬אגף כלכלה משרד האנרגיה‬
‫‪ 24‬מקור‪BP :‬‬
‫‪ 25‬מקור הנתונים בתרשים זה הם מתוך התפלגות הצריכה של מנהל הדלק‪:‬‬
‫‪https://www.gov.il/he/departments/guides/fuel_market?chapterIndex=6‬‬
‫‪23‬‬
‫ניתן לראות שסך הצריכה של מוצרי נפט ותזקיקיו ירדה בכ‪ 14%-‬בשנה הנוכחית לעומת סך הצריכה‬
‫בשנת ‪ .2019‬ירידה זו ממשיכה את מגמת ההפחתה בשימוש במוצרי נפט‪ ,‬ונובעת ממעבר משק‬
‫האנרגיה (תעשיה וחשמל) למשק שמפחית התבססות על דלקים נוזליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬סביר להניח‬
‫שהירידה החדה בצריכה הכללית נובעת בין היתר מההגבלות שחלו על המשק הישראלי בעת משבר‬
‫הקורונה‪ .‬לראייה בשנת ‪ 2020‬צריכת דלקים לתחבורה (הכוללים בנזין‪ ,‬סולר ודס"ל (קרוסין))‬
‫הייתה נמוכה בכ‪ 18%-‬לעומת הצריכה בשנה הקודמת‪.‬‬
‫למרות הירידה בצריכה‪ ,‬הדלקים העיקריים שמשמשים לתחבורה הם עדיין תזקיקי הנפט שנצרכו‬
‫בכמויות הגדולות ביותר ומהווים כ‪ 72%-‬מסך הצריכה של מוצרי נפט ותזקיקיו‪ .‬אך ראוי לציין כי‬
‫הצריכה של מוצרי נפט ותזקיקיו בשנת ‪ 2020‬היא הנמוכה ביותר בשש השנים האחרונות‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את יבוא הנפט הגולמי (כולל חומר זינה לזיקוק) לישראל בשנים ‪2015-‬‬
‫‪:2020‬‬
‫ייבוא נפט וחומרי זינה לישראל‬

‫‪16.00‬‬
‫‪14.00‬‬ ‫‪2.58‬‬
‫‪1.83‬‬ ‫‪1.44‬‬
‫‪12.00‬‬ ‫‪2.54‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫‪0.21‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪6.00‬‬ ‫‪11.77‬‬ ‫‪11.45‬‬ ‫‪12.05‬‬ ‫‪11.05‬‬
‫‪10.32‬‬ ‫‪10.21‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫נפט גולמי‬ ‫חומר זינה לזיקוק‬
‫לאחר גידול קל שנרשם בייבוא הנפט וחומרי הזינה לישראל בין השנים ‪ 2018‬ל‪ ,2019-‬סך הייבוא‬
‫הכללי בשנת ‪ 2020‬ירד בכ‪ .17%-‬מתוך כך‪ ,‬יבוא חומרי זינה בשנת ‪ 2020‬צנח משמעותית בכ‪,85%-‬‬
‫ואילו יבוא נפט גולמי ירד בכ‪ 8%-‬לעומת היבוא בשנה קודמת‪.‬‬
‫בחינת כמויות היבוא על פני שש השנים האחרונות‪ ,‬מעלה כי יבוא חומרי זינה הצטמצם משמעותית‪,‬‬
‫ונמצא במגמת ירידה‪ ,‬למעט עליה קלה בשנת ‪ .2018‬זאת בעוד שיבוא הנפט הינו תנודתי יחסית ונע‬
‫סביב ממוצע של ‪ 11‬מיליון טון בשנה‪.‬‬
‫יש לציין שקיימת אינדיקציה כי משבר הקורונה העולמי השפיע על היבוא הן בשל הירידה החדה‬
‫ביבוא חומרי זינה והן בשל הירידה הכללית בצריכה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫להלן תרשים המתאר את היבוא המשקי של תזקיקי נפט בישראל בשנים ‪:2015-2020‬‬
‫ייבוא תזקיקים לישראל‬

‫‪2.50‬‬ ‫‪2.41‬‬ ‫‪2.29‬‬
‫‪2.18‬‬ ‫‪2.20‬‬ ‫‪2.12‬‬
‫‪1.74‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.50‬‬ ‫בנזין‬
‫‪0.65‬‬ ‫בנזין‬
‫בנזין‬ ‫בנזין‬ ‫‪0.48‬‬
‫‪1.00‬‬ ‫בנזין‬ ‫‪0.64‬‬ ‫‪0.83‬‬
‫בנזין‬ ‫‪0.63‬‬
‫‪0.45‬‬ ‫‪HVGO‬‬
‫‪1.06‬‬ ‫‪HVGO‬‬
‫‪0.50‬‬ ‫‪HVGO‬‬ ‫‪HVGO‬‬ ‫‪HVGO‬‬ ‫‪0.89‬‬
‫‪HVGO‬‬ ‫‪0.58‬‬ ‫‪0.70‬‬ ‫‪0.59‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫‪HVGO‬‬ ‫בנזין‬ ‫בנזין תעופה‬ ‫גפמ‬ ‫מזוט‬ ‫מרכיבי בנזין‬ ‫נפטא‬ ‫סולר‬ ‫קרוסין‬
‫קרוסין‪ -‬דלק סילוני המשמש לתעופה‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לראות כי ייבוא התזקיקים הינו תנודתי יחסית‪ .‬לאחר עלייה בשנים ‪ ,2015-2017‬ירדה הכמות‬
‫המיובאת ב‪ ,2018-‬אך חזרה לטפס בשנת ‪ 2019‬וירדה שוב בשנת ‪ .2020‬סולר ואקום כבד (‪)HVGO‬‬
‫הפך בשנתיים האחרונות לתזקיק המיובא בכמויות הגדולות ביותר‪ ,‬למרות ירידה של כ‪ 16%-‬ביבוא‬
‫בשנת ‪ 2020‬לעומת שנת ‪.2019‬‬
‫בנוסף ניתן לראות כי סך יבוא תזקיקי הנפט ירד בכ‪ 8%-‬בשנת ‪ 2020‬לעומת שנת ‪ ,2019‬מתוך כך‬
‫יבוא הבנזין ירד בכ‪ 27%-‬לעומת שנה קודמת‪ .‬כפי שניתן לראות בניתוח עונתיות היבוא בפרק על‬
‫משבר הקורונה בהמשך‪ ,‬עיקר הירידה ביבוא חל בתקופות בהן היה סגר‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את כמות הייצוא של תזקיקי נפט מהמשק לחו"ל‪ ,‬בשנים ‪:2015-2020‬‬
‫ייצוא תזקיקי נפט מישראל‬

‫‪6.00‬‬ ‫‪5.27‬‬ ‫‪5.08‬‬
‫‪4.67‬‬ ‫‪4.76‬‬ ‫‪5.15‬‬
‫‪4.20‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.00‬‬ ‫‪2.13‬‬ ‫‪1.34‬‬ ‫‪1.46‬‬ ‫‪1.69‬‬ ‫‪1.97‬‬
‫‪3.00‬‬ ‫‪2.23‬‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪2.06‬‬
‫‪2.13‬‬ ‫‪2.36‬‬ ‫‪2.45‬‬ ‫‪2.01‬‬
‫‪1.00‬‬ ‫‪1.16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫‪HVGO‬‬ ‫בנזין‬ ‫מזוט‬ ‫מרכיבי בנזין‬ ‫נפטא‬ ‫סולר‬ ‫קרוסין‬
‫‪25‬‬
‫סך ייצוא התזקיקים מישראל עמד על כ‪ 4.2-‬מיליון טון בשנת ‪ ,2020‬וכלל בעיקר סולר ומזוט‪.‬‬
‫למרות ירידה של כ‪ 18%-‬בסך כל היצוא‪ ,‬יצוא הסולר עלה ב‪ 13%-‬ביחס לשנת ‪ .2019‬מכאן שייצוא‬
‫הסולר המשיך במגמת העלייה שלו גם בשנה הנוכחית‪ ,‬חרף משבר הקורונה‪ ,‬ובכך הגיע לשיא חדש‬
‫לעומת רמתו בשנת ‪ .2015‬לעומת זאת‪ ,‬ייצוא הבנזין והקרוסין המשיכו במגמת הירידה שלהם‪,‬‬
‫ופחתו בממוצע בכ‪ 64%-‬ביחס לשנת ‪.2019‬‬
‫במקביל ליצוא המשתקף בדיאגרמה לעיל‪ ,‬וכפי שהוצג בדיאגרמה הקודמת‪ ,‬למשק מתקיים גם‬
‫יבוא שנתי ממוצע של תזקיקים בכמות של כ‪ 2.1-‬מיליארד טון בשנה‪ ,‬והבנזין הוא העיקרי בהם‪.‬‬
‫היבוא המשמעותי של התזקיקים למשק נובע בעיקר מסיבות מסחריות – יזמים מייבאים תזקיקים‬
‫על מנת לנסות ולמכור אותם במחיר גבוה יותר כאשר מחירם יעלה בישראל‪ ,‬וכן עקב הרצון של‬
‫ספקי הדלק לרסן את מחירי התזקיקים המוצעים על ידי בתי הזיקוק במשק‪.‬‬
‫מחירי נפט‬ ‫‪.1.4.2‬‬
‫היצע הנפט הגולמי מושפע מקיומם ואיתורם של שדות נפט מתחת לפני הקרקע או קרקעית הים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פותחו שיטות לגילוי והפקה של אנרגיה לא רק ממאגרי נפט וגז טבעי‪ ,‬אלא גם‬
‫משדות פצלי שמן וגז‪ ,‬מה שאפשר להפיק נפט גולמי וגז בכמויות גדולות מבעבר‪ .‬כך ארה"ב נהפכה‬
‫לשחקן מרכזי מאוד בשוק הנפט העולמי‪.‬‬
‫בשלהי ‪ 2015‬בוטל האיסור על יצוא נפט גולמי מארה"ב‪ ,‬ולכן למרות הסנקציות המחודשות על‬
‫איראן בשנת ‪ 2019‬והמשבר בוונצואלה‪ ,‬מחירי הנפט העולמיים לא רשמו עליות מחירים‪ ,‬בעיקר‬
‫בשל היצע הנפט הנוסף שסיפקה ארה"ב‪.‬‬
‫בעקבות ההתפרצות העולמית של נגיף הקורונה בשנת ‪ ,2020‬מחירי הנפט חוו ירידה משמעותית‪.‬‬
‫הביקושים לנפט קטנו באופן משמעותי בין היתר מהסיבה שרוב המדינות נכנסו לסגרים מה‬
‫שהשפיע על הביקוש לצריכת דלקים של תחבורה‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לתחבורה אווירית‪.‬‬
‫הנפט הגולמי הוא מוצר שנסחר בבורסאות העולם )‪ ,(commodity‬ומחירו נקבע בהתאם‪ .‬להלן‬
‫מחיר חבית נפט מסוג ‪ Brent‬בדולר אמריקני בשנים ‪:26 2011-2020‬‬
‫‪ 26‬מקור הנתונים‪ :‬הבנק העולמי‬
‫‪26‬‬
‫מחירי הנפט (מסוג ‪ )Brent‬בעולם ‪2011-2020‬‬

‫בדולר אמריקני‬
‫‪140.00‬‬
‫‪120.00‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪80.00‬‬
‫‪60.00‬‬
‫‪40.00‬‬
‫‪20.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫ממוצע מחיר חבית נפט נע סביב ‪ 110$‬בין השנים ‪ 2011‬ועד אמצע שנת ‪ .2014‬החל מאמצע שנת ‪2014‬‬
‫מחיר הנפט ירד באופן חד והגיע עד כ‪ 30$-‬לחבית בתחילת ‪ .2016‬המחיר הנמוך הוביל לשיפור‬
‫בכלכלות המפותחות ולקשיים ליצואניות הנפט‪ .‬מאמצע ‪ 2016‬חלה תפנית ומחיר הנפט החל במגמת‬
‫עליה כאשר מחיר השיא לחבית הגיע באוקטובר ‪ 2018‬לכ‪ ,80$-‬זאת לעומת מחיר ממוצע לחבית‬
‫בשנים ‪ 2017-2019‬שנע סביב ‪ .64$‬בתחילת ‪ ,2020‬בין היתר עקב משבר הקורונה העולמי‪ ,‬מחיר‬
‫חבית נפט צנח ובחודש אפריל הגיע לנקודת שפל של כ‪ 23$-‬לחבית‪ ,‬ובאופן חריג אף הגיע למחיר‬
‫שלילי בנקודות מסחר בארה"ב‪.‬‬
‫בחתך רוחב על פני העשור האחרון ‪ -‬מחיר חבית נפט הגיע לרמתו הנמוכה ביותר בעשור ועמד על‬
‫רמה מינימאלית של כ‪ 23$-‬לחבית באפריל ‪ ,2020‬ועל רמה מקסימאלית של כ‪ $124-‬לחבית בשנים‬
‫‪.2011-2012‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .2‬השפעת הקורונה על צריכת האנרגיה‬

‫שנת ‪ 2020‬הייתה שנה לא שגרתית במרבית מדינות העולם‪ ,‬בשל התפשטות נגיף הקורונה‪ ,‬והדבר‬
‫השפיע גם על משק האנרגיה בישראל‪ ,‬כפי שמוצג בפרק זה‪.‬‬
‫הקורונה‪27‬‬ ‫‪ .2.1‬סקירה כללית על השפעת‬
‫נגיף הקורונה מזן ‪ )COVID-19( SARS-CoV-2‬התפרץ לראשונה בדצמבר ‪ 2019‬בעיר ווהאן בסין‪,‬‬
‫ומאמצע פברואר ‪ 2020‬החל להתפשט במהירות לכל רחבי העולם‪ .‬המגפה עוררה בהלה וגרמה‬
‫לנפילה חדה במחיר הנפט ולנפילה חדה של הבורסות בעולם‪ .‬המקרה הראשון של חולה בקורונה‬
‫התגלה בישראל ב‪ 27-‬בפברואר ‪.2020‬‬
‫בשל התפרצות הנגיף ממשלת ישראל הטילה הגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום וביום‬
‫‪ 14.3.2020‬הוחלט על עיצומים שכללו ביטול תרבות הפנאי‪ ,‬סגירת מערכת החינוך והגבלת שהייה‬
‫של אנשים במתחם סגור‪ .‬בהמשך הממשלה הרחיבה את ההגבלות עד ליום ‪ ,8.4.2020‬השבוע של‬
‫פסח וליל הסדר‪ ,‬בו הוחלט על סגר נרחב של כ‪ 10-‬ימים‪ ,‬שכלל הנחיות במסגרתן לא ניתן היה לצאת‬
‫מהבית למעט במצבים המחייבים זאת‪ .‬שיא מספר החולים הקשים‪ 28‬בסגר הראשון הגיע ל‪.192-‬‬
‫בשל הירידה במספר החולים הממשלה החלה בהסרת המגבלות וקביעת מתווים שונים לחזרה‬
‫לפעילות‪ ,‬כאשר ב סוף חודש מאי המשק חזר לפעילות יחסית מלאה עם הגבלות שכללו לבישת‬
‫מסכה‪ ,‬הגבלת מספר אנשים במקומות סגורים וכדומה‪.‬‬
‫התפתחות משבר הקורונה (ממוצע נע שבועי)‬

‫‪1400‬‬ ‫סגר ראשון‬ ‫סגר שני‬ ‫סגר שלישי‬ ‫‪9000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪6000‬‬
‫מס' מאומתים‬
‫מס' חולים‬
‫‪800‬‬ ‫‪5000‬‬
‫‪600‬‬ ‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪09-08-2020‬‬
‫‪18-10-2020‬‬
‫‪27-12-2020‬‬
‫‪07-03-2021‬‬
‫‪21-02-2020‬‬
‫‪02-03-2020‬‬
‫‪12-03-2020‬‬
‫‪22-03-2020‬‬
‫‪01-04-2020‬‬
‫‪11-04-2020‬‬
‫‪21-04-2020‬‬
‫‪01-05-2020‬‬
‫‪11-05-2020‬‬
‫‪21-05-2020‬‬
‫‪31-05-2020‬‬
‫‪10-06-2020‬‬
‫‪20-06-2020‬‬
‫‪30-06-2020‬‬
‫‪10-07-2020‬‬
‫‪20-07-2020‬‬
‫‪30-07-2020‬‬
‫‪19-08-2020‬‬
‫‪29-08-2020‬‬
‫‪08-09-2020‬‬
‫‪18-09-2020‬‬
‫‪28-09-2020‬‬
‫‪08-10-2020‬‬
‫‪28-10-2020‬‬
‫‪07-11-2020‬‬
‫‪17-11-2020‬‬
‫‪27-11-2020‬‬
‫‪07-12-2020‬‬
‫‪17-12-2020‬‬
‫‪06-01-2021‬‬
‫‪16-01-2021‬‬
‫‪26-01-2021‬‬
‫‪05-02-2021‬‬
‫‪15-02-2021‬‬
‫‪25-02-2021‬‬
‫‪17-03-2021‬‬
‫‪27-03-2021‬‬
‫‪06-04-2021‬‬
‫‪16-04-2021‬‬
‫‪26-04-2021‬‬
‫‪06-05-2021‬‬
‫‪16-05-2021‬‬
‫סגר מלא‬ ‫מספר חולים‬ ‫מספר נפטרים (מצטבר)‬ ‫מספר מאומתים חדשים‬
‫במהלך חודשי הקיץ חל גידול במספר החולים והממשלה חזרה להטיל הגבלות על המשק‪ ,‬שהורחבו‬
‫בהדרגתיות עד לתאריך ‪ ,18.9.2020‬ערב ראש השנה‪ ,‬בו הוחלט על סגר שני‪ .‬הסגר השני נמשך כ‪30-‬‬
‫יום עד לתאריך ‪ , 17.10.2020‬כאשר בתחילת אוקטובר מספר החולים הגיע לשיא של ‪ .898‬בשונה‬
‫מהסגר הראשון‪ ,‬וכפי שניתן לראות גם בשל מספר חולים גבוה‪ ,‬בסיום הסגר השני הממשלה‬
‫החליטה על אסטרטגיית יציאה מתונה בה ההגבלות יוסרו בפרק זמן של כ‪ 14-‬יום‪ ,‬על מנת לבחון‬
‫‪ 27‬מקור ועיבוד הנתונים הוא מתוך משרד הבריאות‪https://datadashboard.health.gov.il/COVID -19/general :‬‬

‫‪ 28‬הגדרת המונח חולים היא לפי משרד הבריאות כחולה קשה כמפורט באתר לעיל‪ .‬מאומת מוגדר כל מי שנבדק ונמצא‬
‫חיובי לנגיף ‪ , COVID-19‬בין אם הופיעו אצלו תסמינים ובין אם לא‪ ,‬בין אם הוא חולה או החלים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫את קצב הירידה במספר החולים‪ .‬בין השלבים הממשלה קיימה דיונים מקצועיים ועל בסיסם בוצעו‬
‫התאמות‪ ,‬כך שחלק מההגבלות הוסרו בטווח קצר יותר מ‪ 14-‬יום‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המשק חזר לפעילות‬
‫באופן הדרגתי אך לא חזר לפעילות מלאה‪.‬‬
‫בתחילת דצמבר‪ ,‬לאור קצב ההדבקה‪ ,‬הממשלה עצרה את המתווה להסרת המגבלות‪ ,‬בהנחה‬
‫שפעולה זו תעכב את הגידול במספר החולים ומתוך ידיעה שלקראת סוף החודש יחל מבצע חיסונים‬
‫לנגיף הקורונה‪ .‬למרות זאת המשיך הגידול במספר החולים וב‪ 27.12.2020-‬כשבוע לאחר תחילת‬
‫מבצע החיסונים בארץ‪ ,‬הוחלט על סגר שלישי למעט מערכת החינוך לגילאים ‪ 3‬עד ‪ 8‬אשר נשארה‬
‫פתוחה‪ ,‬ולאחר כשבוע ביום ‪ 8.1.2021‬הוחלט גם על סגירתה‪ .‬הסגר השלישי הסתיים ב‪7.2.2021-‬‬
‫והמשק החל לחזור לפעילות באופן הדרגתי‪ .‬ביוני ‪ 2021‬כלל הסקטורים במשק חזרו לפעילות למעט‬
‫מקרים בודדים שמחייבים התייחסות שונה‪ ,‬למשל ענף התעופה שפעל עדיין עם הגבלות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬השפעה על משק החשמל‬

‫השפעה על ביקושי החשמל‬ ‫‪.2.2.1‬‬
‫סקירה שערכנו על כמות החשמל שיוצרה במשק החל משנת ‪ 2015‬מעלה כי עד לשנת ‪ 2019‬הביקוש‬
‫לחשמל גדל בשיעור של בין כ‪ 1.3%-‬לכ‪ 6.5%-‬מידי שנה‪ ,‬ובשנת ‪ 2020‬סך הגידול בביקוש לחשמל‬
‫היה פחות מאחוז ‪ -‬כ‪ 0.45%-‬בלבד‪ ,‬כמפורט בטבלה להלן‪:‬‬
‫שיעור הגידול השנתי‬ ‫ייצור משקי ‪TWh‬‬ ‫שנה‬
‫‪6.45%‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪3.06%‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪2016‬‬
‫‪1.32%‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪2017‬‬
‫‪1.95%‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪2018‬‬
‫‪4.08%‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪2019‬‬
‫‪0.45%‬‬ ‫‪72.8‬‬ ‫‪2020‬‬
‫בשל גידול נמוך יחסית בצריכת החשמל בשנת ‪ 2020‬בהשוואה לגידול שנרשם בצריכת החשמל‬
‫בשנים קודמות‪ ,‬קיימת אינדיקציה כללית לפיה ההגבלות שחלו במשבר הקורונה השפיעו על צריכת‬
‫החשמל במשק‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את ייצור החשמל החודשי בהשוואה תלת שנתית (‪:)2018-2020‬‬
‫סך ייצור החשמל החודשי‬
‫‪8,000,000‬‬ ‫‪2018-2020‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪7,000,000‬‬ ‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪6,000,000‬‬
‫‪700‬‬
‫‪5,000,000‬‬
‫‪600‬‬
‫‪MWh‬‬
‫‪4,000,000‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪3,000,000‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪2,000,000‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1,000,000‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫יונ‪ 20-‬מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪ 20-‬ינו‪20-‬‬ ‫דצמ‪ 20-‬נוב‪ 20-‬אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪ 20-‬יול‪20-‬‬
‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬
‫‪29‬‬
‫כמוצג בטבלה לעיל‪ ,‬סך ייצור החשמל בשנת ‪( 2020‬כ‪ )TWh 72.8-‬דומה בהיקפו לשנת ‪( 2019‬כ‪72.5-‬‬
‫‪ .)TWh‬עם זאת ניתן לראות בדיאגרמה כי בחודשים מרץ ואפריל ‪ 2020‬ייצור החשמל היה נמוך בכ‪-‬‬
‫‪ 7%‬לעומת התקופה המקבילה בשנת ‪ ,2019‬ובחודשים יולי‪-‬ספטמבר ‪ 2020‬סך ייצור החשמל היה‬
‫גבוה בכ‪ 21%-‬לעומת אותם חודשים בשנת ‪ .2019‬על רקע התפתחות המגפה בתקופות הללו‪ ,‬ניתן‬
‫לומר כי קיימת אינדיקציה לקיומה של השפעה של משבר הקורונה על הביקושים לייצור חשמל‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נראה שנשמרה העונתיות בביקושים לחשמל כפי שהייתה בשנים הקודמות‪ .‬בכדי להשלים‬
‫את התמונה מצאנו לנכון להציג את התנהגות הצריכה לפי מגזרים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫להלן תרשים המתאר את הצריכה הביתית לפי רישומי חברת החשמל בשנת ‪ 2020‬לעומת שנת ‪:2019‬‬
‫צריכה במגזר הביתי לפי חברת החשמל‬
‫השוואה בין השנים ‪2019-2020‬‬
‫‪3,000‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪2,500‬‬ ‫‪800‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪GWh‬‬
‫‪1,500‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫נובמבר אוקטובר ספטמבר אוגוסט‬ ‫דצמבר‬
‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬
‫סך כל הביקושים לחשמל במגזר הביתי בשנת ‪ 2020‬עמדו על כ‪ TWH 21.7-‬וזאת לעומת כ‪20.1-‬‬
‫בשנה הקודמת‪ ,‬עליה של כ‪ .8%-‬באופן כללי ניתן לומר כי המגמות של הביקושים לחשמל במהלך‬
‫שנתיים אלה היו דומות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי הצריכה במגזר הביתי גבוהה יותר דווקא בתקופות‬
‫בהם היו הגבלות או חל סגר‪ ,‬למשל בחודש ספטמבר ‪ 2020‬הצריכה הייתה גבוהה בכ‪ 40%-‬לעומת‬
‫שנה קודמת‪ ,‬ובמהלך חודש אפריל גבוהה בכ‪.26%-‬‬
‫להלן תרשים המתאר את הצריכה הלא ביתית‪ 29‬לפי רישומי חברת החשמל בשנת ‪ 2020‬לעומת ‪:2019‬‬
‫צריכה במגזר הלא ביתי לפי חברת החשמל‬
‫השוואה בין השנים ‪2019-2020‬‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪600‬‬
‫‪GWh‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪1,500‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪200‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫נובמבר אוקטובר ספטמבר אוגוסט‬ ‫דצמבר‬
‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬
‫‪ 29‬כולל המגזרים ‪ :‬מסחר‪ ,‬תעשייה‪ ,‬ישובים חקלאיים‪ ,‬שאיבת מים‪ ,‬מזרח ירושלים ורש"פ‪ .‬הנתונים אינם כוללים‬
‫צרכנים שרוכשים חשמל ישירות שלא עובר דרך חברת החשמל‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫במגזר הלא ביתי צריכת החשמל בשנת ‪ 2020‬נמוכה לכל אורך השנה בהשוואה לצריכה בשנת ‪2019‬‬
‫כאשר הירידה בצריכה החלה בחודש מרץ‪ ,‬עם התחלת ההגבלות בעקבות משבר הקורונה‪.‬‬
‫בניתוח עונתי ניתן לראות שבמגזר הביתי‪ ,‬בחודשים מרץ אפריל ‪ ,2020‬עלתה הצריכה הממוצעת‬
‫בכ‪ 8%-‬ביחס לצריכה הממוצעת בשנת ‪ ,2019‬בעוד שצריכת החשמל הממוצעת במגזר הלא ביתי‬
‫(כפי שניתן לראות בתרשים לעיל) ירדה בשנת ‪ 2020‬בשיעור דומה (כ‪ )9%-‬בהשוואה לשנת ‪.2019‬‬
‫בחודשים יולי עד ספטמבר ניתן לראות כי הצריכה הביתית הממוצעת גבוהה בכ‪ 18%-‬לעומת‬
‫התקופה המקבילה בשנת ‪ ,2019‬ואילו צריכת החשמל הממוצעת במגזר הלא ביתי נמוכה בכ‪8%-‬‬
‫ביחס לאותה התקופה בשנת ‪.2019‬‬
‫השפעה על הדלקים לייצור החשמל‬ ‫‪.2.2.2‬‬

‫במקביל לניתוח הביקושים לחשמל‪ ,‬מצאנו לנכון להציג גם ניתוח של השימוש בדלקים לייצור‬
‫חשמל בתקופת המגפה‪ ,‬בכדי לספק את הביקוש לחשמל ‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את סך ייצור החשמל האמצעות גז טבעי‪ – 30‬בהשוואה תלת שנתית‪:‬‬
‫סך ייצור החשמל על‪-‬ידי גז טבעי השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪6,000,000‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪5,000,000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫‪600‬‬
‫‪MWh‬‬
‫‪3,000,000‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2,000,000‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יונ‪20-‬‬ ‫יול‪20-‬‬ ‫דצמ‪ 20-‬נוב‪ 20-‬אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪20-‬‬
‫בהשוואה לשנים קודמות‪ ,‬סך ייצור חשמל באמצעות גז טבעי בשנת ‪ 2020‬גדל ביחס לשנים ‪ 2019‬ו‪-‬‬
‫‪ 2018‬בכ‪ 6%-‬ובכ‪ 5%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫בחודשים מרץ ואפריל ‪ 2020‬ייצור החשמל בממוצע היה נמוך בכ‪ 12%-‬לעומת ‪ 2019‬ובכ‪ 6%-‬ביחס‬
‫לשנת ‪( 2018‬כאמור‪ ,‬בתקופה זו החלו ההגבלות בשל משבר הקורונה ובאפריל חל הסגר הראשון)‪.‬‬
‫בחודשים יולי עד ספטמבר רמת ייצור החשמל שנרשמה הייתה גבוהה בממוצע בכ‪ 17%-‬לעומת שנה‬
‫קודמת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הנתון לעיל מדבר על ייצור חשמל באמצעות גז טבעי ע"י חח"י ויח"פים יחדיו‪ ,‬לכן כדי‬
‫לראות את התמונה המלאה בתקופת הקורונה‪ ,‬ננתח את הביקוש לגז טבעי של כל אחד מהצרכנים‬
‫באופן נפרד כלהלן‪.‬‬
‫‪ 30‬יודגש כי מדובר בסך ייצור הכולל את חברת החשמל ויח"פים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫להלן תרשים המתאר את צריכת הגז הטבעי של חברת החשמל בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת הגז הטבעי בחח"י בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪0.70‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪800‬‬
‫‪0.50‬‬ ‫‪700‬‬
‫‪0.40‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪BCM‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0.30‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪0.20‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫פבר‪20-‬‬ ‫מרץ‪20-‬‬ ‫אפר‪20-‬‬ ‫מאי‪20-‬‬ ‫יונ‪20-‬‬ ‫יול‪20-‬‬ ‫אוג‪20-‬‬ ‫ספט‪20-‬‬ ‫אוק‪20-‬‬ ‫נוב‪20-‬‬ ‫דצמ‪20-‬‬
‫נתוני הצריכה מעלים כי סך צריכת הגז הטבעי השנתית של חברת החשמל בשנת ‪ 2020‬גדלה בכ‪5%-‬‬
‫לעומת שנת ‪ ,2019‬כאשר בניתוח עונתי אנו רואים דמיון מסוים בין השנים אך בשנת ‪ 2020‬יש‬
‫נקודות בהן ניכר שינוי משמעותי שבא ביחד עם השפעות הקורונה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הצריכה בחודשים ינואר עד אפריל נמוכה בכ‪ 8%-‬לעומת שנת ‪ 2019‬ובכ‪ 7%-‬לעומת שנת‬
‫‪ .2018‬ובחודשים יולי עד ספטמבר ניתן לראות עלייה חדה בצריכת החשמל בהשוואה לשנים‬
‫קודמות והביקוש לגז טבעי בחודשים אלו גבוה בכ‪ 28%-‬לעומת הצריכה בשנת ‪ ,2019‬ובכ‪18%-‬‬
‫לעומת שנת ‪ .2018‬יוער כי‪ ,‬אחת הסיבות לשינוי בצריכה עשויה להיות ההפחתה בשימוש בפחם כפי‬
‫שיפורט מטה‪ ,‬אך שינויים משמעותיים שחלו בתקופות בהם חל סגר עשויים להצביע על השפעת‬
‫מגפת הקורונה‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את צריכת הגז הטבעי של היח"פים בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת הגז הטבעי ביח"פים בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪0.40‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪0.35‬‬ ‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪700‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪BCM‬‬
‫‪0.20‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪0.15‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0.05‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יונ‪20-‬‬ ‫יול‪20-‬‬ ‫אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪20-‬‬ ‫דצמ‪ 20-‬נוב‪20-‬‬
‫‪32‬‬
‫סך צריכת הגז של יח"פים עלתה בשנת ‪ 2020‬בכ‪ 6%-‬לעומת סך הצריכה בשנת ‪ 2019‬ובכ‪10%-‬‬
‫לעומת שנת ‪ ,2018‬ובבחינת הניתוח העונתי אצל היח"פים ניתן לראות מגמות שונות בעיקר‬
‫בתקופות בהם חל סגר או חלו הגבלות של הקורונה‪.‬‬
‫במחצית הראשונה של שנת ‪ 2020‬ניתן לראות כי צריכת הגז על ידי היח"פים נמצאת במגמת ירידה‬
‫בעוד שבתקופה המקבילה בשנים ‪ 2018-19‬יש מגמה מעורבת‪ .‬נתון זה עשוי להצביע על כך כי יתכן‬
‫וההגבלות שחלו טרם הסגר הראשון השפיעו על הביקוש לחשמל‪ .‬זאת במיוחד לאור העובדה‬
‫שבתום הסגר הראשו ן חלה עלייה בביקוש לגז טבעי עד לתחילת הסגר השני בו החלה שוב ירידה‬
‫בצריכה‪.‬‬
‫למרות מגמת הירידה בצריכת הגז הטבעי על ידי היח"פים בחודשים ספטמבר עד נובמבר ‪,2020‬‬
‫הצריכה הממוצעת בחודשים אלו באותה שנה ‪ 2020‬עדיין גבוהה בשיעור של כ‪ 9%-‬לעומת שנת ‪2019‬‬
‫ושל כ‪ 19%-‬לעומת שנת ‪.2018‬‬
‫להלן תרשים המתאר את סך ייצור החשמל ע"י פחם – השוואה תלת שנתית‪:‬‬
‫סך ייצור החשמל על‪-‬ידי פחם השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪2,500,000‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪2,000,000‬‬ ‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪1,500,000‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪MWh‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1,000,000‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יונ‪20-‬‬ ‫יול‪20-‬‬ ‫דצמ‪ 20-‬נוב‪ 20-‬אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪20-‬‬
‫בניתוח השינויים בכמות החשמל המיוצר במשק באמצעות פחם‪ ,‬נראה כי סך צריכת הפחם לייצור‬
‫חשמל במשק בשנת ‪ 2020‬נמוכה בכ‪ 13%-‬ביחס לשנת ‪ 2019‬ובכ‪ 8%-‬לעומת ‪ .2018‬בחודשים מרץ‬
‫ואפריל (בהם כאמור החלו ההגבלות וחל הסגר הראשון) ניתן לראות ירידה בייצור החשמל מפחם‬
‫ביחס לשנת ‪ 2019‬של כ‪ 3%-‬אך בהשוואה לשנת ‪ 2018‬הצריכה של פחם דווקא גבוהה בחודשים אלו‪.‬‬
‫בחודשים יולי עד ספטמבר צריכת הפחם הממוצעת בשנת ‪ 2020‬נמוכה בכ‪ 19%-‬לעומת שנת ‪2019‬‬
‫וביחס לשנת ‪ 2018‬בכ‪ .13%-‬נזכיר כי ייצור החשמל באמצעות גז בתקופה זו דווקא עלה (אם כי‬
‫במעט ביחס לירידה בייצור על‪-‬ידי פחם)‪.‬‬
‫לאור הניתוח לעיל לעניין צריכת הגז הטבעי והפחם לייצור חשמל‪ ,‬קשה לקבוע חד משמעית האם‬
‫משבר הקורונה השפיע על תמהיל הדלקים הכללי במשק החשמל‪ .‬עם זאת ניתן לקבוע כי השינויים‬
‫שנצפו הושפעו מההחלטות לצמצם את השימוש בפחם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ .2.3‬השפעה על משק התחבורה‬
‫בניתוח ראשוני של דלקים לתחבורה ניתן לראות כי במהלך שנת ‪ 2020‬צריכת הבנזין ירדה בכ‪13%-‬‬
‫וצריכת הסולר ירדה בכ‪ 10%-‬ביחס לשנת ‪ .2019‬עיקר הירידה בצריכה היה בחודשים בהם‬
‫הממשלה נקטה במדיניות של סגירת כלל המשק (מרץ ואפריל‪ ,‬ספטמבר ואוקטובר)‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את צריכת הבנזין בשנת ‪ 2020‬על פני חודשי השנה‪ ,‬בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת בנזין השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬
‫‪350‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪300‬‬
‫‪800‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫אלפי טון‬
‫‪200‬‬
‫‪500‬‬
‫‪150‬‬
‫‪400‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יול‪ 20-‬יונ‪20-‬‬ ‫אוג‪20-‬‬ ‫אוק‪ 20-‬ספט‪20-‬‬ ‫דצמ‪ 20-‬נוב‪20-‬‬
‫מבחינת צריכת הבנזין‪ ,‬ניתן לראות שהירידה המשמעותית בצריכה בשנת ‪ 2020‬ביחס לשנים ‪2019‬‬
‫ו‪ 2018-‬הייתה בעת הסגר הראשון בחודשים מרץ‪-‬אפריל‪ ,‬בשיעור של כ‪ 26%-‬ביחס לחודש מרץ וכ‪-‬‬
‫‪ 51%‬ביחס לחודש אפריל‪ .‬בעוד שבסגר השני‪ ,‬בחודשים ספטמבר‪-‬אוקטובר‪ ,‬הירידה שנרשמה‬
‫בצריכה הייתה מתונה יותר ועמדה על כ‪ 18%-‬ו‪ 19%-‬בהתאמה‪ .‬מכאן אפשר לראות כי צריכת‬
‫הבנזין מתנהגת בהתאם להגבלות שחלו על המשק‪.‬‬
‫מעניין לראות שדווקא בסגר הראשון הצריכה ירדה באופן משמעותי‪ ,‬ואילו בסגר השני המשק כבר‬
‫"למד" איך לפעול ולכן השינוי בצריכה היה מתון יותר‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את צריכת הסולר בשנת ‪ 2020‬בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת סולר השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪350‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪300‬‬
‫‪800‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪200‬‬
‫‪500‬‬
‫‪150‬‬
‫‪400‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫יונ‪ 20-‬מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫נוב‪ 20-‬אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪ 20-‬יול‪20-‬‬ ‫דצמ‪20-‬‬
‫‪34‬‬
‫צריכת הסולר יורדת משמעותית בעת הסגר הראשון בהשוואה לשנת ‪ 2019‬בשיעור של כ‪11%-‬‬
‫בחודש מרץ ו‪ 35%-‬בחודש אפריל‪ .‬אך בתקופת הסגר השני צריכת הסולר נשארת יציבה‪ ,‬זאת בשונה‬
‫מהירידה בצריכת הבנזין כפי שצוין לעיל‪.‬‬
‫על בסיס נתונים אלו‪ ,‬נראה כי הירידה שנרשמה בצריכת הבנזין‪ ,‬המשמש ברובו לרכבים פרטיים‪,‬‬
‫גדולה יותר מאשר הירידה בצריכת הסולר‪ ,‬המשמש כדלק עיקרי לרכבים כבדים‪ .‬מכאן ניתן לשער‬
‫כי השפעת תקופת הקורונה על הנסועה של משקי הבית הייתה רבה יותר מהשפעתה על רמת הנסועה‬
‫בסקטורים האחרים (תעשייה‪ ,‬מסחר וכו')‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את צריכת הדלק הסילוני בשנת ‪ 2020‬בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת דלק סילוני השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪160‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪140‬‬
‫‪800‬‬
‫‪120‬‬
‫‪700‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪60‬‬
‫‪300‬‬
‫‪40‬‬
‫‪200‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יול‪ 20-‬יונ‪20-‬‬ ‫אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪20-‬‬ ‫נוב‪20-‬‬ ‫דצמ‪20-‬‬
‫לעומת הדלקים לתחבורה יבשתית‪ ,‬דלק סילוני המשמש בעיקרו לענף התעופה‪ ,‬ספג את הירידה‬
‫הדרמטית ביותר בצריכת הדלק הסילוני‪ ,‬בשיעור של כ‪ ,80% -‬בין חודש אפריל ‪ 2020‬לחודש אפריל‬
‫‪ .2019‬כפי שניתן לראות עד לתום שנת ‪ 2020‬נרשמה התאוששות בצריכת הדלק הסילוני‪ ,‬אך סך כל‬
‫צריכת הדס"ל בשנת ‪ 2020‬הייתה נמוכה בכ‪ 55%-‬לעומת שנה קודמת‪.‬‬
‫יש לשים לב כי הצריכה במשק התחבורה היבשתי (בעיקר בנזין וסולר) הושפעו מהסגרים שחלו‬
‫במשק בעוד שדלק סילוני הושפע מההגבלות שחלו על פני כל התקופה על ענף התעופה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .2.4‬השפעה על התעשייה‬
‫בבחינת הבקושים לגז טבעי בתעשייה‪ 31‬לא ניתן לראות שינוי מהותי בתקופת הקורונה‪.‬‬
‫להלן תרשים המתאר את צריכת הגז הטבעי של התעשייה בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת הגז הטבעי בתעשייה השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪0.30‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪600‬‬
‫‪BCM‬‬
‫‪0.15‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יונ‪20-‬‬ ‫יול‪20-‬‬ ‫אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪20-‬‬ ‫דצמ‪ 20-‬נוב‪20-‬‬
‫בניתוח נתוני צריכת הגז של התעשייה ניתן לראות כי בשנת ‪ 2020‬סך צריכת הגז גדלה בכ‪13%-‬‬
‫לעומת סך הצריכה בשנת ‪ ,2019‬ובכ‪ 30%-‬לעומת שנת ‪ ,2018‬סה"כ צריכת הגז הטבעי בסקטור‬
‫התעשייה בשנת ‪ 2020‬הסתכמה בכ‪ ,BCM 2.51-‬גידול של כ‪ 13%-‬בהשוואה לשנת ‪ .2019‬הגידול‬
‫נובע בעיקר מעלייה בביקושים מצד צרכני תעשיה גדולים וכן מחיבורם של צרכני גז טבעי חדשים‬
‫לרשת החלוקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בניתוח עונתי של הצריכה בשנת ‪ ,2020‬לא ניתן לראות שינוי מיוחד במגמות הצריכה לאורך‬
‫חודשי השנה ביחס לשנים קודמות‪ ,‬למעט ירידות קלות בסמוך לתקופות הסגרים‪ ,‬זאת בשונה‬
‫מסקטורים החשמל והתחבורה‪ ,‬בהם ניתן להבחין בשינויים מסויימים‪ ,‬משמעותיים יותר‪ ,‬הן‬
‫בעונתיות והן בסך הצריכה‪ ,‬כפי שתואר לעיל‪ .‬לאור העובדה כי בסקטור התעשייה לא נרשמו‬
‫תנודות משמעותיות בצריכת הגז הטבעי על פני כל השנה‪ ,‬לא נראה כי מגזר זה הושפע מהותית‬
‫ממשבר הקורונה‪.‬‬
‫‪ 31‬יוער כי בפרק משק החשמל הצריכה הלא ביתית התעשייה היא חלק מתוך סך הצריכה‪ ,‬ובמשק הגז הטבעי חלק‬
‫מהצריכה מיועד לייצור חשמל אך חלק אחר לצריכת אנרגיה כללית לתעשייה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .2.5‬השפעה על דלקים נוספים‬
‫להלן תרשימים המתארים את צריכת הגפ"ם והמזוט בשנת ‪ 2020‬בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬
‫סך צריכת גפ"ם השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪70‬‬
‫‪800‬‬
‫‪60‬‬
‫‪700‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪30‬‬
‫‪300‬‬
‫‪20‬‬
‫‪200‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫יונ‪20-‬‬ ‫יול‪20-‬‬ ‫אוק‪ 20-‬ספט‪ 20-‬אוג‪20-‬‬ ‫נוב‪20-‬‬ ‫דצמ‪20-‬‬
‫סך צריכת מזוט השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪1000‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪900‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪60‬‬
‫‪600‬‬
‫‪50‬‬
‫‪500‬‬
‫‪40‬‬
‫‪400‬‬
‫‪30‬‬
‫‪300‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬
‫ינו‪20-‬‬ ‫אוג‪ 20-‬יול‪ 20-‬יונ‪ 20-‬מאי‪ 20-‬אפר‪ 20-‬מרץ‪ 20-‬פבר‪20-‬‬ ‫נוב‪ 20-‬אוק‪ 20-‬ספט‪20-‬‬ ‫דצמ‪20-‬‬
‫בניתוח סך הצריכה של גפ"מ ומזוט בחודשים מרץ‪-‬אפריל ניתן לראות כי הצריכה שלהם פחתה‬
‫בשיעור של כ‪ 21%-‬ו‪ 37%-‬לעומת שנים קודמות‪ ,‬אך בחודש מאי חלה התאוששות בצריכה כך שסך‬
‫הצריכה הממוצעת נשארה יציבה ביחס לצריכה בשנת ‪.2019‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בניתוח העונתיות של גפ"מ ניתן לראות ירידה חדה בחודש מרץ ‪ 2020‬ולאחר מכן הביקוש‬
‫לגפ"מ יחסית דומה לשנים קודמות‪ .‬ואילו בבחינת העונתיות של מזוט‪ ,‬ניתן לראות ירידה בחודש‬
‫מרץ ‪ 2020‬אך אין מגמה ברורה בהשוואה לשנים קודמות ככל הנראה עקב תנודתיות גבוהה בשנת‬
‫‪.2018‬‬
‫נתונים אלו לבדם אינם מספיקים לקבוע שיש השפעה כלשהי של משבר הקורונה על הצריכה‬
‫המקומית‪ ,‬בפרט במשקים אלו המושפעים ממגוון רחב של פרמטרים‪ ,‬וביניהם אף שינויים במבנה‬
‫הרגולציה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ .3‬משק החשמל‬
‫המשק‪33‬‬ ‫‪ .3.1‬תיאור‬
‫חברת החשמל‬ ‫‪.3.1.1‬‬

‫חברת החשמל לישראל היא חברה ממשלתית (מוחזקת על ידי הממשלה בשיעור של ‪,)99.85%‬‬
‫המייצרת חשמל‪ ,‬מוליכה ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל ולרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫החברה מחזיקה ומפעילה שישה עשר אתרים של תחנות כוח עם כושר ייצור מותקן כולל של ‪11.6‬‬
‫ג'יגה‪-‬וואט לשנת ‪ .2020‬ההספק המותקן של חח"י צפוי לקטון בשנים הבאות בגין מכירת תחנות‬
‫ליצרנים פרטיים במסגרת הרפורמה‪ ,‬עד לכדי ‪ 8.7‬ג'יגה וואט בשנת ‪ .2025‬האתרים‪ ,‬המצויים ברחבי‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ממוקמים על גבי מקרקעין הנמצאים בעיקרם בבעלות החברה או מוחכרים על‪-‬ידי‬
‫החברה מהמדינה‪ .‬כל אחד מאתרי תחנות הכוח של החברה כולל יחידה אחת או מספר יחידות‬
‫נפרדות לייצור חשמל‪ .‬ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ 2020‬היו לחברה ‪ 52‬יחידות ייצור‪ ,‬מתוכן ‪ 16‬יחידות ייצור‬
‫קיטוריות‪ 16 ,‬יחידות טורבינות גז סילוניות‪ 9 ,‬יחידות טורבינות גז תעשייתיות ו‪ 11-‬יחידות‬
‫טורבינות גז במחזור משולב ("מחז"מ")‪.‬‬
‫בנוסף לייצור חשמל החברה אחראית כיום גם על ניהול מערכת החשמל‪ ,‬הכולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את‬
‫מערך הגיבוי‪ ,‬הסחר‪ ,‬הבקרה וההולכה של החשמל והכנת המלצה על תוכנית פיתוח למשק החשמל‪.‬‬
‫חברת ניהול המערכת צפויה להיות מופרדת מחח"י בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫יצרני חשמל פרטיים‬ ‫‪.3.1.2‬‬

‫יצרני חשמל פרטיים (להלן‪ :‬יח"פים) תופסים בהדרגה נתח משמעותי יותר של משק החשמל בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬וזאת בין השאר כחלק מתהליך יישום הרפורמה במשק החשמל שמטרתו לחזק תנאי‬
‫תחרות במשק זה‪.‬‬
‫נכון לסוף שנת ‪ 2020‬ישנן ‪ 36‬יחידות ייצור קונבנציונאליות לייצור חשמל בבעלות פרטית‪ ,‬עם כושר‬
‫ייצור מותקן כולל של כ‪ 5.4-‬ג'יגה וואט‪ ,‬מתוך כך ‪ 5.2‬ג'יגה וואט מיוצר על‪-‬ידי גז והשאר בסולר‪.‬‬
‫מלבד יחידות אלו‪ ,‬ישנם יצרני חשמל פרטיים נוספים המייצרים חשמל באמצעות מתקני אנרגיות‬
‫מתחדשות‪ ,‬הפזורים ברחבי בארץ‪ .‬סך ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות בישראל בשנת ‪2020‬‬
‫עמד על כ‪ 2.5-‬ג'יגה וואט‪.‬‬
‫על מנת לקבל תמונת מצב מקיפה יותר‪ ,‬להלן דיאגרמה של חלוקת ההספק המותקן לייצור חשמל‬
‫במשק‪ ,‬בין חברת החשמל‪ ,‬יצרני חשמל פרטיים קונבנציונאליים ויצרני חשמל באנרגיות מתחדשות‬
‫(שהינם יצרני פרטיים) ‪:34‬‬
‫‪ 32‬בפרק זה‪ ,‬אם לא מצוין אחרת מקור הנתונים הינו‪" :‬דו”ח מצב משק החשמל לשנת ‪ "2019‬של רשות החשמל‪.‬‬
‫‪ 33‬מקור הנתונים בתת פרק זה‪ :‬דוח תקופתי של חברת החשמל לשנת ‪.2019‬‬
‫‪ 34‬כאשר הספק של אנרגיות מתחדשות מוצג לפי ההספק המותקן בפועל‪ ,‬ולא ההספק אקוויוולנטי‪ ,‬כפי שיוגדר בהמשך‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .3.2‬תמהיל דלקים לייצור חשמל‬
‫סך ייצור החשמל בישראל בשנת ‪ 2020‬עמד על כ‪ ,TWh 72.8-‬גידול של פחות מאחוז ביחס לשנה‬
‫הקודמת‪ .‬הגז הטבעי היווה את חומר הגלם באמצעותו ניתן מענה לכ‪ 67%-‬מביקושים אלו‪ ,‬הפחם‬
‫כ‪ ,26%-‬והשאר אנרגיות מתחדשות (כ‪ )6%-‬ודלקים (כאחוז)‪ .‬להלן תמהיל הדלקים המשקי בשנים‬
‫‪:2010-2020‬‬
‫*יוער כי בתרשים לעיל אחוז הדלקים והסולר מתוך סך התמהיל בשיעור נמוך ולכן אינם מופיעים בדיאגרמה‬
‫מהדיאגרמה ניתן לראות כי בעוד שבתחילת העשור כ‪ 60% -‬מהחשמל יוצר מפחם וכמעט כל היתר‬
‫מגז טבעי‪ ,‬הרי שבשנת ‪ 2020‬המצב השתנה לחלוטין ורוב החשמל מיוצר על‪-‬ידי גז‪ ,‬כאשר השימוש‬
‫בפחם הולך ופוחת‪.‬‬
‫נציין‪ ,‬כי התחזיות לשנים הבאות צופות המשך גידול שימוש בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות (כפי‬
‫שיפורט בהמשך) וזאת על חשבון הפחם‪ ,‬דבר שעשוי לצמצם משמעותית את הזיהום הסביבתי‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬שר האנרגיה בעבר‪ ,‬דר' יובל שטייניץ‪ ,‬הודיע כי אושרו עקרונות מדיניות מחייבים‬
‫לסגירת תחנות הכוח הפחמיות עד לשנת ‪ ,2025‬כך שמעבר לצמצום השימוש בפחם עד לתום ‪,2020‬‬
‫הצפי הוא להפסקה מוחלטת של שימוש בפחם לייצור חשמל עד סוף שנת ‪ 2025‬והלאה‪.‬‬
‫‪ .3.3‬הספק מותקן ‪ -‬חשמל‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬לאחר אישורה של הרפורמה במשק החשמל‪ ,‬משק החשמל בישראל נמצא‬
‫בעיצומו של תהליך ארוך ומורכב של יישום הרפורמה‪ .‬מטרת הרפורמה הינה להפוך את המשק‬
‫לתחרותי יותר‪ ,‬כאשר המונופול הממשלתי יוותר במקטעים בהם לא קיימת התכנות או יתרונות‬
‫כלכליים לתחרות חופשית ואלו מהווים בעיקרם מונופול טבעי‪ .‬הרפורמה מתבטאת במגוון‬
‫אפיקים‪ ,‬לרבות במגמה של הגדלת הנתח של יצרני החשמל הפרטיים בסך ההספק המותקן לייצור‬
‫חשמל במשק‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫להלן ההספק המותקן במשק בשנים ‪ ,2012-2020‬בחלוקה לפי בעלות על המתקנים‪:‬‬
‫*בשנת ‪ 2020‬קיימת יכולת ליצור חשמל באמצעות אגירה שאובה בסך של ‪ 0.3‬ג'יגה‪-‬וואט‬
‫נכון לסוף שנת ‪ 2020‬ההספק המותקן במשק עומד על ‪ 19.9‬ג'יגה‪-‬וואט (ללא הפנמת השפעת מקדם‬
‫הספק)‪ ,‬מתוכם כ‪ 11.6-‬של חברת החשמל‪ ,‬כ‪ 5.4-‬של יצרנים פרטיים (לא כולל אנרגיות מתחדשות)‬
‫ועוד ‪ 2.5‬ג'יגה‪-‬וואט מותקן של אנרגיות מתחדשות וכ‪ 0.3-‬אגירה שאובה‪ .‬בהכפלת ההספק המותקן‬
‫של האנרגיות המתחדשות במקדם הספק מתקבל הספק של ‪ .GW 0.76‬ההספק המותקן במשק‪,‬‬
‫כולל הפנמת מקדם ההספק‪ ,‬היא ‪ 18.1‬ג'יגה‪-‬וואט‪.‬‬
‫מהות אותו מקדם ההספק‪ ,‬היא שהרוב המכריע של האנרגיות המתחדשות בישראל כיום הוא‬
‫מטכנולוגיות המסתמכות על אנרגית השמש‪ .‬הסתמכות על מקור אנרגיה זה מעניקה יכולת הספק‬
‫מוגבלת לאור שעות השמש‪ ,‬כך שבלילה הזמינות של מתקני ייצור חשמל אלה אינה קיימת‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כאשר בוחנים כיצד ניתן להסתמך על אנרגיות מתחדשות אלו יש להתחשב לכל הפחות גם בהספק‬
‫הזמין בשעות הלילה‪ .‬בין השאר‪ ,‬לאור זאת‪ ,‬רשות החשמל מצאה לנכון להכפיל את ההספק של‬
‫אנרגיות אלו במקדם של ‪ .30%‬מסיבה זו נהוג לעיתים להראות את ההספק המשקי עם ובלי אנרגיות‬
‫מתחדשות‪ ,‬כפי שגם מוצג לעיתים בהמשך ("הספק אקוויוולנטי")‪ ,‬וזה הנתון המוצג לעיל‪.‬‬
‫להלן היקף ייצור החשמל במשק‪ ,‬בחלוקה לייצור על ידי חברת החשמל ולייצור על ידי היח"פים‪,‬‬
‫בשנים ‪:2014-2020‬‬
‫‪40‬‬
‫ניתן לראות‪ ,‬כי בעוד הייצור של חח"י נמצא במגמת ירידה‪ ,‬הייצור של היח"פים‪ ,‬ואיתו סך הייצור‪,‬‬
‫גדל חלקם היחסי של היח"פים בייצור החשמל בישראל עלה מכ‪ 16% -‬בשנת ‪ 2014‬לכ‪ 39% -‬בשנת‬
‫‪.2020‬‬
‫להלן תמהיל ההספק המותקן במשק החשמל בישראל בשנת ‪ ,2020‬לפי טכנולוגיות‪:‬‬
‫להלן תחנות כוח נוספות חדשות‪ ,‬שאושרו ‪ /‬נמצאות בתהליכי תכנון או הקמה ועתידות להיכנס‬
‫בשנים הקרובות למערך הייצור במשק החשמל (לא כולל מתקני ‪:)PV‬‬
‫יצרני חשמל פרטיים ‪ -‬מתקנים בהקמה נכון לשנת ‪2020‬‬
‫שנת חיבור‬ ‫הספק‬
‫צפויה‬ ‫מועד סגירה פיננסית‬ ‫‪MW‬‬ ‫שם חברה‬ ‫טכנולוגיה‬
‫‪2022‬‬ ‫‪17/12/2019‬‬ ‫‪186‬‬ ‫אתגל תחנות כוח‪ ,‬שותפות‬

‫מוגבלת‬
‫‪2023‬‬ ‫‪10/2/2020‬‬ ‫‪396‬‬ ‫צומת אנרגיה בע"מ‬
‫מתקני ייצור בחצר מתקני‬ ‫מתקני‬
‫‪2024‬‬ ‫שנת חיבור צפויה‬ ‫‪200‬‬ ‫התפלה‬ ‫ייצור בגז‬
‫‪2022-2024‬‬ ‫שנת חיבור צפויה‬ ‫‪300‬‬ ‫ברשת‬ ‫מבוזרים‬ ‫מתקנים‬
‫החלוקה‬
‫סיכום‬ ‫סיכום‬ ‫‪1,082‬‬ ‫סך הכל מתקני ייצור בגז‬
‫‪2022‬‬ ‫‪3/7/2014‬‬ ‫‪344‬‬ ‫כוכב אגירה שאובה בע"מ‬
‫‪2026‬‬ ‫‪11/2/2021‬‬ ‫‪156‬‬ ‫אלומיי אגירה שאובה (‪)2014‬‬ ‫אגירה‬

‫בע"מ‬ ‫שאובה‬
‫סיכום‬ ‫סיכום‬ ‫‪500‬‬ ‫סך הכל אגירה שאובה‬
‫כפי שניתן לראות בשנים הקרובות צפויים לקום עוד ‪ 4‬מתקני ייצור אשר יספקו בין ‪ 180‬ל‪ 400-‬מגה‬
‫וואט כל אחד‪ ,‬כך שעד שנת ‪ 2024‬צפויים להיכנס למשק עוד כ‪ 1,082-‬מגה וואט של הספק מותקן‬
‫קונבנציונאלי (לא כולל אגירה שאובה)‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .3.4‬שיאי ביקוש‪ ,‬רזרבה משקית‬
‫בדיאגרמה המצורפת מוצגים שיאי הביקוש לחשמל בעונות הקיץ והחורף בשנים ‪ ,2013-2020‬לרבות‬
‫הרזרבות שנגזרו משיאים אלו‪:‬‬
‫ביקושי השיא השנתיים בישראל נרשמו לרוב בעונת הקיץ‪ .‬בשנת ‪ 2020‬ביקושי השיא השנתיים בקיץ‬
‫עמדו על ‪( GW 14.6‬ובחורף ‪ ,)13.2‬כאשר ההספק המותקן (ללא אנרגיה מתחדשת) עמד על ‪17.4‬‬
‫‪ ,GW‬כלומר הספק מותקן גבוה יותר בכ‪ .19%-‬ניתן לראות שעודף ההספק המותקן המשקי (כולל‬
‫מתחדשות) עלה מכ‪ 24%-‬בשנת ‪ 2013‬עד לכ‪ 40%-‬בשנה לאחר מכן‪ ,‬ובין השנים ‪ 2015-2018‬התייצב‬
‫על כ‪ ,31%-‬אך בשנתיים האחרונות נמצא במגמת ירידה והגיע לרמתו בשנת ‪ .2013‬כמו כן נראה כי‬
‫הפער בין ההספק הכולל אנרגיות מתחדשות וההספק שאינו כולל אותן גדל עם השנים‪ .‬ללא‬
‫המתחדשות‪ ,‬בשנה האחרונה עודף ההספק המותקן המשקי היה נמוך יחסית לשנים קודמות‪,‬‬
‫ונמצא בטווח המינימלי שנקבע על ידי רשות החשמל‪ ,‬הנע בין ‪.20% - 17%‬‬
‫יש לציין כי עודף הספק מותקן זה הינו תיאורטי ואינו בהכרח ההספק המותקן העודף בפועל ביום‬
‫נתון‪ ,‬שכן ההספק הזמין מושפע משורה של משתנים כגון‪ :‬טמפרטורה ‪ -‬כך שבקיץ ההספק הזמין‬
‫נמוך יותר מאשר בחורף‪ ,‬תחנות שנמצאות בתחזוקה‪ ,‬תקלות מקומיות‪ ,‬ועוד‪ .‬לאור זאת ההספק‬
‫המותקן העודף הזמין בשעות שיאי ביקוש היה נמוך משמעתית בפועל‪ ,‬כך שלעיתים המשק הגיע‬
‫למצבים בהם היו רק מאות ספורות של מגה‪-‬וואט רזרבה‪ ,‬כלומר – אחוזים בודדים בלבד‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫צריכת החשמל לפי סקטור‬ ‫‪.3.4.1‬‬
‫להלן התפתחות צריכת החשמל בישראל‪ ,‬לפי סוג הצרכן‪ ,‬בשנים ‪:2017-2020‬‬
‫הביקושים המשמעותיים ביותר לחשמל שנרשמו בישראל בשנת ‪ 2020‬היו מצד המגזר הביתי ועבור‬
‫מבנים ציבורים ומסחריים‪ .‬ראוי לציין כי שיעור הצריכה בשנת ‪ 2020‬במגזר המסחרי ירד לעומת‬
‫שנת ‪ 2019‬ככל הנראה בשל משבר הקורונה כפי שפורט לעיל בהסבר לעניין צריכת החשמל הלא‬
‫ביתית‪ .‬התעשייה מהווה אמנם צרכנית מרכזית של אנרגיה‪ ,‬אך מפיקה חלק מרכזי מצרכי האנרגיה‬
‫שלה באמצעות צריכת גז טבעי ודלקים אחרים (מפורט בהמשך)‪.‬‬
‫ייצור חשמל לנפש‬ ‫‪.3.4.2‬‬

‫משק החשמל בישראל סיפק כ‪ 72.8-‬טרה‪-‬וואט שעה בשנת ‪ ,2020‬שהם כ‪ 8.4-‬קילו וואט לנפש בשנה‪.‬‬
‫להלן השוואה של החשמל המיוצר לנפש בין מספר מדינות נבחרות‪:35‬‬
‫‪ 35‬מקור‪ :‬ייצור חשמל – ‪ ,BP‬מספר הנפשות לכל מדינה‪ :‬נתוני האו"ם‪.‬‬

‫נציין‪ ,‬כי איסלנד לא נכללה בגרף זה‪ ,‬מפני שנתוניה היו גבוהים באופן חריג מאוד (גבוהים יותר מפי שניים מנורבגיה‪,‬‬
‫שזכתה למדד השני בגובהו מבין המדינות שנבחנו)‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫בהשוואה שלעיל‪ ,‬ככל שהערך המתקבל נמוך יותר‪ ,‬משמעות הדבר היא כי צריכת החשמל לנפש‬
‫קטנה יותר‪.‬‬
‫ההשוואה נעשתה בעיקר אל מול מדינות החברות בארגון ה‪ ,OECD-‬ועולה ממנה כי ישראל‬
‫ממוקמת בשליש העליון של המדינות‪ ,‬מעל מספר מדינות מפותחות כדוגמת גרמניה‪ ,‬ספרד‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫שווייץ ובריטניה‪ ,‬אך מתחת לצרפת‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬ארה"ב ואחרות‪ .‬נזכיר כי נתון זה אינו דומה למדד‬
‫עצימות אנרגטית‪ ,‬שמודד את סך האנרגיה הנדרשת לייצור יחידת תוצר‪ ,‬אלא בוחן את הצריכה‬
‫הממוצעת לנפש של חשמל בלבד‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שבאירופה תשתיות הגז הטבעי מאפשרות בין היתר‬
‫שימוש באנרגיה טרמית לטובת חימום‪/‬קירור הבית‪ .‬לעומת זאת בישראל עיקר השימוש בגז טבעי‬
‫הוא עבור ייצור חשמל‪ ,‬לכן סביר שקיימת הטיה קלה בבחינת ייצור החשמל לנפש‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫אנרגיות מתחדשות‬ ‫‪.3.4.3‬‬
‫במהלך העשור האחרון קיבלה ממשלת ישראל מספר החלטות בנוגע ליעד ממשלתי בתחום‬
‫האנרגיות המתחדשות‪ ,‬להלן ההחלטות המרכזיות‪:‬‬
‫ב‪ 29/1/2009-‬החליטה ממשלה על קביעת יעד בתחום האנרגיות המתחדשות‪ ,‬לפיו ‪10%‬‬ ‫‪‬‬
‫מייצור החשמל עד לשנת ‪ 2020‬יעשה באמצעות אנרגיה מתחדשת‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוגדר יעד ביניים‬
‫של ייצור ‪ 5%‬מצריכת החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת ‪.2014‬‬
‫על בסיס החלטה זו פרסם משרד האנרגיה והמים בשנת ‪ 2010‬מסמך מדיניות לשילוב‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה מתחדשת במערך ייצור החשמל בישראל‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2011‬קיבלה ממשלת ישראל את המלצות המסמך בהחלטה ‪ ,3484‬ובה אישרה מחדש‬ ‫‪‬‬
‫את היעדים שנקבעו בשנת ‪ 2009‬והגדירה מכסות לייצור חשמל מאנרגיות סולאריות‪,‬‬
‫אנרגיית רוח ואנרגיה המבוססת על ביו‪-‬גז‪ ,‬ביו‪-‬מסה ופסולת‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2015‬לקראת ועידת פריז‪ ,‬התקבלה החלטת ממשלה על הפחתת גזי חממה‬ ‫‪‬‬
‫וייעול צריכת האנרגיה במשק‪ ,‬וזאת בין היתר באמצעות הצבת יעד לייצור חשמל מאנרגיה‬
‫מתחדשת בשיעור של ‪ 13%‬מסך יצור החשמל עד שנת ‪ ,2025‬ו‪ 17%-‬בשנת ‪.2030‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2020‬התקבלה החלטת ממשלה מס' ‪ 465‬בה החליטה הממשלה על קידום‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ועדכון היעדים בהחלטת ממשלה ‪ 542‬בנושא הפחתת גזי‬
‫חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק‪ ,‬זאת בין היתר באמצעות ייצור חשמל מאנרגיה‬
‫מתחדשת בשיעור של ‪ 25%‬מסך יצור החשמל עד שנת ‪ ,2025‬ו‪ 30%-‬עד לשנת ‪.2030‬‬
‫להלן סיכום החלטות הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת לאורך השנים‪:‬‬
‫אחוז אנרגיות‬
‫פרטים נוספים‬ ‫מתחדשות‬ ‫או שנת יעד‬ ‫תאריך‬
‫מסך הייצור‬ ‫תחום‬
‫‪2%‬‬ ‫‪2007‬‬
‫‪11/2002‬‬
‫‪5%‬‬ ‫‪2016‬‬
‫‪5%‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪1/2009‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪2020‬‬
‫קבלת המלצות מסמך המדיניות לשילוב‬ ‫‪-‬‬
‫אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫בטור‬ ‫פירוט‬ ‫פירוט‬
‫בטור‬
‫אישור מחודש של היעדים שנקבעו ב‪.2009-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרטים‬ ‫פרטים‬ ‫‪7/2011‬‬
‫קביעת מכסות לייצור חשמל מאנרגיות‬ ‫‪-‬‬ ‫נוספים‬ ‫נוספים‬
‫סולאריות‪ ,‬רוח‪ ,‬ביו‪-‬גז‪ ,‬ביו‪-‬מסה ופסולת‪.‬‬
‫‪13%‬‬ ‫‪2025‬‬
‫קביעת היעדים נעשתה לקראת ועידת פריז‪.‬‬ ‫‪9/2015‬‬
‫‪17%‬‬ ‫‪2030‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪2025‬‬
‫עדכון היעדים מהחלטה קודמת‬ ‫‪10/2020‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪2030‬‬
‫בשנת ‪ 2020‬עמד ההספק המותקן מאנרגיות מתחדשות על כ‪.MW 2,550-‬‬
‫במהלך שנה זו פעל משרד האנרגיה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫קידם אפשרות להפחתת הרוב הנדרש להקמת ‪ PV‬בבית משותף לשני שליש‪ ,‬ובנוסף האריך‬ ‫‪‬‬
‫את הפטור מהיטל השבחה למתקנים פוטו וולטאים על גגות וחניונים ועל גבי מאגרי מים‬
‫ובריכות דגים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫קידם סיכום עם משרד הביטחון על האפשרות להקמת טורבינות רוח בצפון הארץ בהיקף‬ ‫‪‬‬
‫מוערך של כ‪.MW 700-‬‬
‫קיים שלושה שיתופי ציבור בכתיבת התכנית‪ ,‬וגיבוש יעדי משק האנרגיה לשנת ‪2050‬‬ ‫‪‬‬
‫שכוללים בין היתר את הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ o‬הפחתת פליטות של ‪ 80%‬במשק האנרגיה עד שנת ‪2050‬‬
‫‪ o‬הפסקת השימוש בפחם בתמהיל ייצור החשמל עד שנת ‪2025‬‬
‫‪ o‬הפחתת ‪ 85%-75%‬מפליטות גזי החממה במשק החשמל עד שנת ‪2050‬‬
‫‪ o‬שיפור שנתי של ‪ 1.3%‬בעצימות האנרגיה המשקית בסקטור החשמל‪.‬‬
‫המליץ על צעדי מדיניות הכרחיים לעמידה ביעדים בשנת ‪ 2050‬שכוללים בין היתר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬הקצאת ‪ 513-930‬אלף דונם להקמת מערכות אנרגיה מתחדשות‪.‬‬
‫‪ o‬פיתוח רשת החשמל ליכולת הולכת אנרגיות מתחדשות בהספק של ‪GW 10-16‬‬
‫‪ o‬פיתוח טכנולוגיות משלימות‬
‫‪ o‬חתירה לחיבור ה"אי האנרגטי" באמצעות בחינת קידום חיבור המשק לרשתות‬
‫חשמל אזוריות‪.‬‬
‫להלן התפתחות ההספק המותקן ופוטנציאל ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת בישראל משנת ‪2012‬‬
‫עד ל‪:2020-‬‬
‫ניתן לראות‪ ,‬כי ההספק המותקן של האנרגיות המתחדשות בישראל עלה באופן משמעותי בשנים‬
‫המשקית‪36‬‬ ‫האחרונות‪ ,‬ובסוף שנת ‪ 2020‬הגיע לרמת יכולת ייצור של כ‪ 6.9% -‬מפוטנציאל הצריכה‬
‫באותה שנה‪ .‬הגידול העיקרי היה בהספק פוטו וולטאי‪ ,‬שנותר המקור הכמעט בלעדי של אנרגיות‬
‫מתחדשות בישראל‪ .‬אולם‪ ,‬בשנתיים האחרונות עלה בצורה ניכרת גם ההספק התרמו סולארי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬רמת ההספק המותקן של יצור חשמל מאנרגית רוח ואנרגיות מתחדשות אחרות נותרו‬
‫זניחים‪.‬‬
‫‪ 36‬יודגש כי נתון זה מתייחס לשיעור האנרגיות המתחדשות מתוך משק החשמל בלבד‪ ,‬לעומת פרק ההשוואה‬
‫הבינלאומית בו נבחן שיעור האנרגיה המתחדשת מתוך סך האנרגיה הראשונית שנצרכה במשק‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫דודי שמש‬ ‫‪.3.4.4‬‬

‫האנרגיה הנקלטת ע"י דודי השמש מהווה מרכיב משמעותי מהאנרגיה הסולרית המופקת בארץ‪.‬‬
‫למעשה ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם בה ישנה חובה להתקנה של דודי שמש‬
‫לטובת חימום מים בייתי‪ .‬אנרגיה זו אינה נלקחת בחשבון בעת הצגה של ייצור חשמל מאנרגיה‬
‫מתחדשת‪ ,‬שכן מדודי שמש לא מייצרים חשמל‪ .‬עם זאת ברור שיש לכלול גם גורם זה בעת בחינת‬
‫שיעור הייצור של אנרגיה מתחדשת מתוך סך האנרגיה הראשונית‪.‬‬
‫להלן ייצור האנרגיה בדודי שמש בארץ בשנים ‪:37 2013-2020‬‬
‫‪ .3.5‬מחירים‬
‫תעריפי החשמל בישראל‬ ‫‪.3.5.1‬‬
‫מחיר החשמל בישראל שונה עבור צרכנים שונים‪ .‬להלן תעריפי החשמל בישראל (ללא מע"מ)‪ ,‬החל‬
‫מ‪:1.1.21-‬‬
‫צרכניים בתעריף אחיד‪:‬‬
‫‪ 2013-2019 37‬נתוני למ"ס‪ ,‬שנת ‪ 2020‬עיבוד אגף כלכלה במשרד האנרגיה‪ .‬נתונים אלו הינם הבסיס לתחשיבים המוצגים‬
‫לעיל בפרק האנרגיה הראשונית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫תשלום קיבולת‬ ‫תשלום חודשי קבוע בש"ח‬

‫בש"ח‬
‫מחיר כל‬ ‫ללקוח דו‪-‬חודשי‬
‫קוט"ש‬ ‫בש"ח ל –‬ ‫ללקוח‬ ‫סוג התעריף‬ ‫מהות התעריף‬ ‫מספר‬
‫באגורות‬ ‫מונה בסיס‬ ‫מונה בסיס‬
‫‪KVA‬‬ ‫חד‪-‬חודשי‬
‫תלת פאזי‬ ‫חד פאזי‬
‫בשנה‬
‫תשלום חודשי קבוע‬ ‫‪1‬‬
‫‪130.24‬‬ ‫‪9.57‬‬ ‫‪8.26‬‬ ‫חלוקה‬
‫‪45.38‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫כללי‬
‫תשלום חודשי קבוע‬
‫‪89.16‬‬ ‫‪11.46‬‬ ‫‪11.51‬‬ ‫אספקה‬
‫‪130.24‬‬ ‫‪9.57‬‬ ‫‪8.26‬‬ ‫חלוקה‬
‫‪43.30‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫ביתי‬
‫תשלום חודשי קבוע‬
‫‪89.16‬‬ ‫‪11.46‬‬ ‫‪11.51‬‬ ‫אספקה‬
‫‪37.94‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫‪130.24‬‬ ‫‪9.57‬‬ ‫‪8.26‬‬ ‫חלוקה‬
‫מאור רחובות‬
‫תשלום חודשי קבוע‬ ‫ציבוריים‬
‫‪89.16‬‬ ‫‪11.46‬‬ ‫‪11.51‬‬ ‫אספקה‬
‫צרכנים תעשייתיים‪ :‬מחיר החשמל לצרכנים התעשייתיים משתנה בהתאם לעונת הצריכה ולשעת‬
‫צריכה‪ ,‬כפי שנקבע על ידי רשות החשמל‪ .‬להלן טבלה מרכזת של תעריפי החשמל לפי עומס המערכת‬
‫וזמני הצריכה (תעו"ז)‪:‬‬
‫אספקה‬ ‫אספקה‬ ‫אספקה במתח נמוך‬ ‫תשלום‬ ‫מספר‬

‫במתח עליון‬ ‫במתח גבוה‬ ‫דו‪ -‬חודשי‬ ‫חד חודשי‬ ‫ניהול יומי‬
‫תשלום חודשי‬
‫‪ 1001.19‬ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪382.24‬‬ ‫‪ 26.58‬ש"ח‬ ‫‪ 122.44‬ש"ח‬ ‫‪ 265.71‬ש"ח‬ ‫קבוע חלוקה‬ ‫תשלום‬
‫תשלום חודשי‬ ‫חודשי‬ ‫א‬
‫ש"ח‬ ‫‪145.81‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪121.33‬‬ ‫‪ 11.44‬ש"ח‬ ‫‪ 89.16‬ש"ח‬ ‫‪ 121.33‬ש"ח‬ ‫קבוע אספקה‬ ‫קבוע‬
‫בש"ח ל‪KVA-‬‬
‫‪ 11.43‬ש"ח לשנה‬ ‫ש"ח לשנה‬ ‫‪17.92‬‬ ‫ש"ח לשנה‬ ‫‪3.22‬‬ ‫בשנה‬ ‫תשלום קיבולת‬ ‫ב‬
‫תשלום בעד הקוט"ש‬

‫ג‬
‫בעד כל הקוט"ש‪:‬‬
‫‪ 77.32‬אגורות‬ ‫‪ 82.03‬אגורות‬ ‫‪ 96.41‬אגורות‬ ‫בשעות הפסגה‬ ‫בקיץ‪:‬‬

‫‪ 32.27‬אגורות‬ ‫‪ 35.09‬אגורות‬ ‫‪ 45.00‬אגורות‬ ‫בשעות הגבע‬
‫‪ 21.19‬אגורות‬ ‫‪ 23.34‬אגורות‬ ‫‪ 31.59‬אגורות‬ ‫בשעות השפל‬
‫‪ 71.80‬אגורות‬ ‫‪ 75.50‬אגורות‬ ‫‪ 87.59‬אגורות‬ ‫בשעות הפסגה‬ ‫בחורף‪:‬‬

‫באביב או בסתיו‪:‬‬
‫‪ 32.43‬אגורות‬ ‫‪ 34.84‬אגורות‬ ‫‪ 43.79‬אגורות‬ ‫בשעות הפסגה‬
‫‪48‬‬
‫להלן התפתחות תעריף החשמל הביתי במשק משנת ‪ 2006‬ועד ינואר ‪ 2021‬בהתאם להחלטות רשות‬
‫‪38‬‬
‫החשמל (אגורות לקוט"ש ללא מע"מ)‪:‬‬
‫התפתחות תעריף החשמל הביתי במשק‬

‫‪60‬‬ ‫אגורות לקוט"ש‪ ,‬ללא מע"מ‬
‫‪57.86‬‬
‫‪55.61‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50.31‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪43.96‬‬
‫‪43.30‬‬
‫‪41.66‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫יול‪06-‬‬
‫יול‪19-‬‬
‫יול‪07-‬‬
‫יול‪08-‬‬
‫יול‪09-‬‬
‫יול‪10-‬‬
‫יול‪11-‬‬
‫יול‪12-‬‬
‫יול‪13-‬‬
‫יול‪14-‬‬
‫יול‪15-‬‬
‫יול‪16-‬‬
‫יול‪17-‬‬
‫יול‪18-‬‬
‫יול‪20-‬‬
‫ינו‪07-‬‬
‫ינו‪08-‬‬
‫ינו‪09-‬‬
‫ינו‪10-‬‬
‫ינו‪11-‬‬
‫ינו‪12-‬‬
‫ינו‪13-‬‬
‫ינו‪14-‬‬
‫ינו‪15-‬‬
‫ינו‪16-‬‬
‫ינו‪17-‬‬
‫ינו‪18-‬‬
‫ינו‪19-‬‬
‫ינו‪20-‬‬
‫ינו‪21-‬‬
‫תעריף נומינאלי‬ ‫תעריף ראלי (במחירי ינואר ‪)2021‬‬
‫מהתרשים עולה כי בתקופה שבין אוקטובר ‪ 2006‬ועד תחילת ‪ ,2021‬תעריף החשמל הביתי עלה מ‪-‬‬
‫‪ 41.66‬אגורות לקוט"ש ל‪ 43.30-‬אגורות לקוט"ש‪ ,‬במונחים נומינאליים‪ .‬במונחים ריאליים‪ ,‬בין‬
‫אוקטובר ‪ 2006‬לינואר ‪ 2021‬חלה ירידה של כ‪ .14%-‬ניתן לחלק פרק זמן זה ל‪ 4-‬תקופות (השינויים‬
‫המתוארים הם במונחים ריאליים)‪:‬‬
‫מחודש אוקטובר ‪ 2006‬עד חודש יולי ‪ 2008‬חלה עלייה בשיעור של כ‪.15%-‬‬ ‫‪‬‬
‫מחודש יולי ‪ 2008‬עד חודש מרס ‪ 2011‬חלה ירידה בשיעור של כ‪.24%-‬‬ ‫‪‬‬
‫מחודש מרס ‪ 2011‬עד חודש מאי ‪ 2013‬חלה עלייה בשיעור של כ‪.26%-‬‬ ‫‪‬‬
‫מחודש מאי ‪ 2013‬עד חודש ינואר ‪ 2021‬חלה ירידה בשיעור של כ‪ ,21%-‬שנבעה בין השאר‬
‫בשל הזרמת הגז הטבעי ממאגרים ישראליים למשק החשמל‪.‬‬
‫להלן מבנה התעריף הביתי לחשמל‪ ,‬שפורסם ביום ‪ ,1.1.2021‬לפי המקטעים בשרשרת האספקה‪,‬‬
‫לצרכנים הביתיים‪:‬‬
‫‪ 38‬החל מינואר ‪ 2019‬התעריף הביתי מורכב מרכיב אנרגיה ורכיב קיבולת‪ .‬בגרף זה מופיעה עלות האנרגיה בלבד‪ ,‬שכן עלות הקיבולת‬
‫מחושבת על פי גודל חיבור הצרכן‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫עיקר התעריף נגזר מרכיב הייצור הכולל את עלויות הדלקים‪ 25.79 :‬אגורות‪ ,‬שהם כ‪ 60%-‬מכלל‬
‫התעריף הביתי‪ .‬גם הולכה וחלוקה יחד תופסים נתח משמעותי מהתעריף‪ :‬כ‪ 3.25-‬אגורות בגין‬
‫הולכה וכ‪ 6.26-‬אגורות בגין חלוקה‪ ,‬שהם סה"כ כ‪ 22%-‬יחד מכלל התעריף‪.‬‬
‫השוואת מחירים בינלאומית‬ ‫‪.3.5.2‬‬
‫להלן השוואה של תעריף החשמל הביתי בישראל אל מול התעריפים במדינות אירופה (נכון לתחילת‬
‫שנת ‪39:)2021‬‬
‫‪1.40‬‬ ‫מחירי חשמל באירופה וישראל‬

‫בחלוקה לפי מיסים‪ ,‬בשקלים לקוט"ש‪2020 ,‬‬
‫‪1.20 1.19‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪0.51‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-0.20‬‬
‫קפריסין‬
‫קרואטיה‬
‫אסטוניה‬
‫סלובקיה‬
‫סלובניה‬
‫בולגריה‬
‫בלגיה‬
‫אוסטריה‬
‫פולין‬
‫לטביה‬
‫שוודיה‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫רומניה‬
‫אנגליה‬
‫לוקסמבורג‬
‫מולדובה‬
‫הונגריה‬
‫סרביה‬
‫איטליה‬
‫פורטוגל‬
‫צרפת‬
‫טורקיה‬
‫פינלנד‬
‫מלטה‬
‫יוון‬
‫הולנד‬
‫ליטא‬
‫נורבגיה‬
‫איסלנד‬
‫ישראל‬
‫צ'כיה‬
‫אירלנד‬
‫ספרד‬
‫‪EU‬‬
‫מיסוי מעמ מחיר_ללא_מס‬
‫‪ 39‬מקור מחירים באירופה‪ ;Eurostat :‬שער מט"ח – ‪ ₪ 3.95‬ליורו‪ ,‬לפי שער חליפין ממוצע מדצמבר ‪ ,2020‬מקור‪ :‬בנק‬
‫ישראל‬
‫‪50‬‬
‫ניתן לראות כי מחיר החשמל כולל מיסים‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬נמוך יחסית למרבית מדינות אירופה‬
‫(לפי נתוני ‪ EUROSTAT‬באירופה חלים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם המיסים הבאים‪Renewable tax, :‬‬
‫‪) capacity tax, nuclear tax, environmental‬‬
‫ראוי לציין כי מחיר החשמל בישראל‪ ,‬אף נמוך ממחיר החשמל בהולנד אשר מגלם בתוכו החזר‬
‫מס‪.40‬‬
‫ממוצע מחיר החשמל במדינות האיחוד האירופי (‪ ,)EU-28‬עומד על כ‪ ₪ 0.84-‬לקוט"ש‪ ,‬וגבוה בכ‪-‬‬
‫‪ 65%‬ממחיר החשמל בישראל‪ ,‬העומד על כ‪ ₪ 0.51-‬לקוט"ש (כולל מע"מ)‪ .‬מחיר החשמל בגרמניה‬
‫הוא היקר באיחוד האירופי וגבוה מהמחיר בישראל ביותר מפי שניים‪ ,‬בעוד מחיר החשמל הזול‬
‫ביותר באיחוד הוא בבולגריה‪ ,‬שעומד על פחות מ‪ 70%-‬מהמחיר בישראל‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שער המט"ח‬
‫הינו משתנה חשוב בהשוואה הנ"ל‪ ,‬ושינוי בו עשוי לשנות לחלוטין את המיקום של ישראל ביחס‬
‫למדינות אחרות‪.‬‬
‫אירופה‪41:‬‬ ‫להלן התפתחות תעריף החשמל הביתי בישראל אל מול תעריפים במדינות‬
‫התפתחות תעריף החשמל בהשוואה לאירופה‬

‫אגורות לקוט"ש כולל מיסים‬
‫‪1.40‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪1.20‬‬
‫‪1.00‬‬ ‫‪0.87‬‬
‫אגורות לקוט"ש‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.60‬‬ ‫‪0.51‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫גרמניה‬ ‫‪EU‬‬ ‫אנגליה‬ ‫ישראל‬ ‫בולגריה‬
‫מעניין לראות כי משנת ‪ 2007‬תעריפי החשמל באירופה‪ 42‬כולל מיסים נמצאים במגמת עלייה‪ ,‬כאשר‬
‫החל משנת ‪ 2013‬תעריפי החשמל בישראל נמצאים במגמת ירידה וביחס לשנת ‪ 2007‬התעריפים‬
‫בישראל עלו רק בכ‪ 2%-‬לעומת עלייה של כ‪ 27%-‬באירופה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי מחירי החשמל‬
‫באירופה כוללים את כל מדינות אירופה כלומר מדובר בתעריף חשמל ממוצע של אירופה‪ .‬לכן לשם‬
‫השוואה דגמנו שלוש מדינות נוספות‪ :43‬אנגליה‪ ,‬גרמניה ובולגריה‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות תעריפי החשמל באנגליה‪ ,‬נמצאים במגמת עלייה עד שנת ‪ 2015‬ולאחר ירידה קלה‬
‫בין השנים ‪ 2015-2017‬תעריפי החשמל חזרו לעלות ובסך הכל השלימו עלייה של ‪ 49%‬בין שנת ‪2020‬‬
‫‪ 40‬בהולנד יש אפשרות להחזר או זיכוי ממס אנרגיה אם למשל הצרכן מייצר את החשמל בעצמו על‪-‬ידי גז טבעי‪.‬‬
‫‪https://www.government.nl/topics/environmental-taxes/energy-tax‬‬
‫‪ 41‬מקור מחירים באירופה‪ ;Eurostat :‬שער מט"ח – ‪ ₪ 3.95‬ליורו‪ ,‬לפי שער חליפין ממוצע מדצמבר ‪ ,2020‬מקור‪ :‬בנק‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ 42‬מקור נתונים‪ Eurostat :‬תעריפי חשמל אירופה‪ ,‬חברת חשמל לישראל תעריפי חשמל בארץ‪ .‬הנתונים עובדו על‪-‬ידי‬
‫אגף כלכלה‪.‬‬
‫‪ 43‬לשם השוואה בחנו את הממוצע האירופאי ‪ ,EU‬גרמניה‪ ,‬אנגליה וטורקיה‪.‬‬
‫גרמניה מהסיבה בה בשנת ‪ 2020‬המחירים היו הגבוהים ביותר‬
‫אנגליה מהסיבה שלאחרונה יצאה מהאיחוד האירופאי‬
‫בולגריה מהסיבה בה המחירים הנמוכים ביותר באיחוד האירופאי‬
‫‪51‬‬
‫לשנת ‪ .2007‬בגרמניה ניתן לראות כי תעריף החשמל עלה בכ‪ 46%-‬ביחס לשנת ‪ 2007‬ולכל אורך‬
‫התקופה רואים גידול יציב בתעריפים‪ .‬בבולגריה‪ ,‬למרות המחיר הזול בהשוואה לישראל‪ ,‬ניתן‬
‫לראות עלייה יחסית מתונה במסגרתה נרשמה עליה במחירים של כ‪ 37%-‬לעומת שנת ‪.2007‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ .3.6‬איכות הסביבה‬
‫בתהליך ייצור החשמל נפלטים לאטמוספרה סוגים שונים של תוצרי לוואי בגין שריפת דלק‪.‬‬
‫העיקריים שבהם הינם‪ :‬גופרית דו‪-‬חמצנית ( ‪ ,)SO2‬תחמוצות חנקן (‪ )NOx‬וחלקיקים (‪ )PM‬אשר‬
‫גורמים לזיהום מקומי‪ ,‬וגזי חממה ובעיקר פחמן דו‪-‬חמצני ( ‪ ,)CO2‬שפליטתם גורמת להתחממות‬
‫האטמוספרה של כדור הארץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬התכנסה ועידת האקלים של האו"ם לאשר את הסכם פריז אשר עוסק בהפחתת פליטת‬
‫גזי חממה‪ ,‬מזעור הנזק הקיים בשל פליטות גזי חממה ומימון וטיפול בנושא על‪-‬ידי מדינות העולם‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2015‬לקראת ועידת האקלים שהתקיימה בפריז‪ ,‬התקבלה בארץ החלטת ממשלה על‬
‫הפחתת גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק וייצור חשמל ממקורות של אנרגיה מתחדשות‪.‬‬
‫בנוסף הוחלט על הפחתה בשימוש בפחם‪.‬‬
‫להלן תיאור המזהמים והפליטות בתהליכי ההפקה והשריפה של הדלקים‪:‬‬

‫מזהמי אוויר הפוגעים בבריאות האדם‪ .HC48 ,CO47,PM10 ,PM2.546 ,NOx45 , SO244 :‬הנזקים‬
‫מפליטת מזהמים אלו הם מקומיים ומושפעים ממקום הפליטה וממאפייניו האקלימיים‬
‫והדמוגרפיים‪.‬‬
‫גזי חממה שפליטתם גורמת להתחממות האטמוספרה של כדור הארץ והם משפיעים ברמה‬
‫גלובלית‪ :‬פחמן דו‪-‬חמצני ( ‪ ,)CO2‬אוזון ( ‪ ,)O3‬מתאן ( ‪ ,)CH4‬חנקן תת‪-‬חמצני (‪ ,)N2 O‬משפחת‬
‫הפראונים (כלורו ‪ -‬פלורו ‪ -‬פחמימנים ‪ .)CFC's‬פליטות אלו תורמת לתהליך "אפקט החממה"‬
‫המשפיע על טמפרטורות הקיום המאוזנות בכדור הארץ‪49.‬‬
‫מבין שלושת הדלקים הפוסיליים המשמשים לייצור חשמל (גז טבעי‪ ,‬פחם‪ ,‬תזקיקי נפט)‪ ,‬הגז הטבעי‬
‫פולט את רמת הפחמן הדו חמצני הנמוכה ביותר לכל יחידת אנרגיה מיוצרת‪ :‬בשיעור של ‪ 30%‬פחות‬
‫מנפט בוער ו‪ 45%-‬פחות מפחם בוער‪.‬‬
‫להלן סך פליטות מזהמים מסקטור החשמל בישראל בשנים ‪ ,2012-2020‬והעלויות למשק הגלומות‬
‫בהם‪:50‬‬
‫‪ -SO2 44‬גופרית דו חמצנית‬

‫‪ -NOx 45‬מונח כללי עבור תחמוצות חנקן הרלוונטיות עבור זיהום אוויר‬
‫‪ – PM10 ,PM2.5 46‬חלקיקים הקטנים מקוטר אווירודינמי של ‪ 10/2.5‬מיקרומטר‬
‫‪ -CO 47‬פחמן דו חמצני בתכתיב כימי‬
‫‪ -HC 48‬פחמימנים הוא תרכובת אורגנית המורכבת כולה מימן ופחמן‬
‫‪ 49‬בתהליך אפקט החממה גזי חממה הנמצאים באטמוספרה סביב כדור הארץ מאפשרים לקרינה קצרת גל מהשמש‬
‫לעבור‪ ,‬אך כולאים חלק מהקרינה ארוכת הגל המוחזרת מפני הקרקע ומומרת לחום‪ .‬השינויים בתהליך הטבעי עלולים‬
‫להביא לשינויים חריגים בטמפרטורות באזורים שונים בעולם ולפגיעה אקלימית משמעותית באזורים שונים‪.‬‬
‫‪ 50‬מקור לשנים ‪" 2019-2020‬הספר הירוק"‪( ,‬בשל פרסום הספר עודכנו הנתונים רטרואקטיבית ועשוי להיות פער‬
‫לעומת שנים קודמות)‪:‬‬
‫‪https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/green_book_external_costs_air_pollutants_gre‬‬
‫‪enhouse_gases‬‬
‫עיבוד נתונים לשנים ‪ 2013-2018‬על‪-‬ידי אגף כלכלה משרד האנרגיה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫פליטות המזהמים במשק החשמל פחתו באופן משמעותי בין השנים ‪ 2013‬ל‪ ,2020-‬כאשר החל משנת‬
‫‪ 2015‬בה נחתם הסכם פריז‪ ,‬ניתן לראות ירידה ממוצעת של כ‪ 13%-‬בשנה‪ .‬פליטות גופרית דו‪-‬‬
‫חמצנית ( ‪ )SO2‬ירדו בכ‪ ,78%-‬בעוד פליטות חנקן דו‪-‬חמצני ( ‪ )NO2‬פחתו בכ‪ .60%-‬הירידה בפליטות‬
‫נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהתקנת סולקנים בתחנות פחמיות‪ ,‬הגבלת השימוש בפחם והגידול ביצור חשמל‬
‫באמצעות אנרגיה מתחדשת ובאמצעות גז טבעי‪ .‬גם בהשוואה לשנת ‪ ,2019‬ניכר המשך מגמת‬
‫הירידה ברמת הפליטות בשנת ‪ ,2020‬הן בפליטות ה‪( NO2 -‬ירידה של ‪ )6%‬והן בפליטות ה‪SO2 -‬‬
‫(ירידה של ‪.)14%‬‬
‫במידה ומכמתים את השווי הכלכלי של פליטות אלה‪ ,‬לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫כי מאז שנת ‪ 2013‬ועד ‪ 2020‬קיימת ירידה של כ‪ 57%-‬בשווי הפליטות (בעוד הירידה בכמות הפלטות‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬בשיעורים שצויינו לעיל)‪ ,‬כאשר עיקר הירידה החלה משנת ‪ ,2015‬ככל הנראה בעקבות‬
‫הפחתה משמעותית של השימוש בפחם‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי בשנת ‪ ,2022‬עם סגירת יחידות ‪ 1-4‬באתר אורות רבין‪ ,‬צפויה ירידה משמעותית נוספת‬
‫בפליטות המזהמים‪.‬‬
‫להלן פליטות פחמן דו‪-‬חמצני ( ‪ )CO2‬מסקטור החשמל בשנים ‪:2012-2020‬‬
‫‪54‬‬
‫בשנים ‪ 2012-2014‬פחתו פליטות הפחמן הדו‪-‬חמצני מסקטור החשמל‪ ,‬והתייצבו מאז על ‪35-37‬‬
‫מיליוני טון בשנה‪ .‬נזכיר‪ ,‬כי בשנת ‪ 2012‬היו בעיות של הזרמת גז טבעי ממצרים למשק‪ ,‬והן שהובילו‬
‫לגידול ברמת הפליטות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לראות כי משנת ‪ 2015‬ועד שנת ‪ 2020‬פליטות פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫( ‪ )CO2‬קטנו מ‪ 37.1-‬מיליון טון בשנה‪ ,‬ל‪ 35-‬מיליון טון המהווים הפחתה של כ‪ .6%-‬ראוי להדגיש‬
‫כי ההפחתה בולטת במיוחד על רקע העלייה בייצור החשמל המשקי בשנים אלו‪ ,‬ולמרות עליה זו‪.‬‬
‫להלן תיאור השינוי בפליטות הפחמן הדו‪-‬חמצני לנפש בסקטור החשמל בשנים אלו‪:‬‬
‫מאז שנת ‪( 2012‬שכאמור‪ ,‬במהלכה הייתה בעיה של הזרמת גז טבעי למשק) רמת פליטות ה‪CO2 -‬‬
‫לנפש נמצאת במגמת ירידה‪ .‬למרות הירידה החדה בשנים ‪ ,2012-2013‬ניתן לראות שמשנת ‪,2015‬‬
‫הסכם פריז‪ ,‬פליטות פחמן דו‪-‬חמצני ( ‪ )CO2‬לנפש קטנו בממוצע של כ‪ 3%-‬בשנה עד שנת ‪ ,2020‬זאת‬
‫לאור שינויים במספר גורמים – הגידול בשימוש גז טבעי; הפחתה בשימוש בפחם; עלייה בשימוש‬
‫באנרגיות מתחדשות; וירידה בכמויות הסולר ומזוט בהם נעשה שימוש לייצור חשמל‪.‬‬
‫ירידה זו צפויה להמשיך עד שנת ‪ ,2025‬מה שצפוי לאפשר למשק החשמל לעמוד ביעד שנקבע לשנת‬
‫‪ 2030‬בהחלטת הממשלה להפחתת פליטות‪ ,‬זאת בעיקר‪ ,‬בזכות הפחתת השימוש בפחם והגידול‬
‫בשימוש באנרגיה מתחדשת ובגז טבעי‪.‬‬
‫‪ .3.7‬אתגרים מרכזיים ‪ -‬משק החשמל‬

‫הפחתת פליטות ‪ -‬צמצום השימוש בפחם‬ ‫‪.3.7.1‬‬
‫משרד האנרגיה ממשיך לפעול להרחבת השימוש בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות וזאת כתחליף‬
‫לפחם‪ ,‬דבר שצפוי לצמצם משמעותית את הזיהום הסביבתי בעתיד‪ .‬בתחילת העשור כ‪59%-‬‬
‫מהחשמל יוצר מפחם‪ 2% ,‬מסולר וכל היתר מגז טבעי‪ .‬בשנת ‪ 2020‬המצב השתנה לחלוטין‪ .‬כ‪67%-‬‬
‫מייצור החשמל נעשה בגז טבעי אשר החליף את הפחם‪ ,‬כמעט ‪ 6%‬מיצור החשמל נעשה באמצעות‬
‫אנרגיות מתחדשות‪ ,‬רק ‪ 26%‬מיצור החשמל נעשה באמצעות פחם (עם מערכות מהמתקדמות‬
‫בעולם להפחתת פליטות) ופחות מאחוז במזוט ובסולר‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫המשך קידום הרפורמה במשק החשמל‬ ‫‪.3.7.2‬‬
‫הרפורמה במשק החשמל יצאה לדרך ביולי ‪ ,2018‬בעקבת החלטת ממשלה מס' ‪ ,3859‬ועתידה לקדם‬
‫וליצור משק חשמל תחרותי שיאפשר פיתוח כלכלי‪ ,‬זאת לצד חדשנות ומעבר לייצור חשמל באנרגיה‬
‫נקייה יותר‪ .‬במסגרת הרפורמה נכללים בין היתר הצעדים להלן‪:‬‬
‫ניהול מערכת החשמל – בימים אלה עובר הניהול מחברת החשמל לחברה ממשלתית‬ ‫‪‬‬
‫עצמאית‪ ,‬באופן שיבטיח את התחרותיות במקטע הייצור‪ .‬החברה תנהל את משק החשמל‬
‫בצורה שתבטיח אמינות אספקת החשמל לצד תחרותיות ויעילות‪.‬‬
‫מקטע הייצור – חברת החשמל תמכור בהדרגה כמחצית מהיקף תחנות ייצור החשמל בגז‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ותתמקד במקטע רשת ההולכה והחלוקה של החשמל‪.‬‬
‫רשת ההולכה והחלוקה – תישאר בידי חברת החשמל ויושקעו משאבים לפיתוח מואץ‬ ‫‪‬‬
‫והרחבה משמעותית של הרשת‪.‬‬
‫מקטע האספקה – ייפתח לתחרות‪ .‬חברת החשמל לא תתחרה במקטע האספקה במתח על‬ ‫‪‬‬
‫עליון‪ ,‬מתח עליון ומתח גבוה‪ ,‬אלא תגבה לפי תעריף שתקבע רשות החשמל‪ .‬במקטע‬
‫האספקה במתח נמוך חברת החשמל תורשה להתחרות רק בעתיד וזאת בהתאם לתנאים‬
‫שנקבעו‪.‬‬
‫התייעלות ארגונית – חברת החשמל צפויה להתאים עצמה למציאות המשתנה במשק‬ ‫‪‬‬
‫החשמל ותעבור שינויים במבנה הארגוני כדי לתמוך בתכנית ההתייעלות שלה יחד עם‬
‫המשימות החדשות שצפויות לה‪.‬‬
‫עמידה ביעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות‬ ‫‪.3.7.3‬‬

‫באוקטובר ‪ 2020‬עדכנה הממשלה את יעדי החדירה של אנרגיה מתחדשת לייצור חשמל כך שעד‬
‫שנת ‪ 25% ,2025‬מייצור החשמל יהיה על‪-‬ידי אנרגיות מתחדשות‪ ,‬ועד שנת ‪ 2030‬היקף ייצור החשמל‬
‫מאנרגיות מתחדשות יהיה כ‪ .30%-‬לאור עקרונות המדיניות המחייבים ליעד האנרגיות המתחדשות‬
‫כאמור של שר האנרגיה‪ ,‬יש צורך להתמודד עם מספר אתגרים‪:‬‬
‫ניהול משק חשמל המתבסס במידה רבה על אספקת אנרגיה בלתי יציבה מצד אחד ומבוזרת‬ ‫‪‬‬
‫מאוד מצד שני‪ ,‬דורש הערכות מיוחדת של רשת החשמל ובניהול הייצור והאספקה‪ .‬היערכות‬
‫הנדסית זו כרוכה בהשקעות משמעותיות בפריסת רשת חשמל נוספת‪ ,‬לרבות תוספת קווי‬
‫הולכה וחלוקה‪ ,‬בהכנסת יכולת אגירה‪ ,‬במערכות ניהול חכמות שיודעות לקלוט את החשמל‬
‫בתדר בלתי יציב ומבוזר תוך ביצוע אופטימיזציה של משאבי הייצור והרשת הקיימים וניהול‬
‫הביקושים‪.‬‬
‫איתור והקצאת קרקעות לצורך הפקת האנרגיה מהשמש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח מערך ההשנאה לצורך הולכת החשמל מאזורי הייצור בדרום לאזורי הביקוש במרכז‬ ‫‪‬‬
‫הארץ‪.‬‬
‫לצד אתגרים אלו‪ ,‬שההתמודדות עימם תלויה בעיקרה בריכוז מאמץ מצד חברת החשמל וכן ברמת‬
‫הממשלה ‪ ,‬קיימים משתנים חיצוניים‪ ,‬אשר עשויים להשפיע במידה רבה על יכולתו של המשק‬
‫לעמוד ביעדי ייצור גבוהים יותר מאנרגיות מתחדשות‪ .‬מדינת ישראל נעדרת יכולת ייצור חשמל‬
‫‪56‬‬
‫באמצעים הידרו אלקטריים ואף יכולת ייצור החשמל באמצעות אנרגיית רוח מוגבלת מסיבות‬
‫שונות‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ייצורה של אנרגיה מתחדשת מבוסס ברובו המכריע‪ ,‬בטווח הזמן הנראה לעין‪,‬‬
‫על שימוש באנרגיית שמש‪ .‬אנרגיה זו מתאפיינת בשונות גבוהה על פני שעות היממה‪ ,‬ובצורך‬
‫בשימוש בקרקעות בהיקף ניכר‪.‬‬
‫אגירת חשמל‬ ‫‪.3.7.4‬‬

‫הצורך באגירת אנרגיה במשק החשמל הולך וגובר‪ ,‬הן משום ששוק החשמל הופך דומיננטי יותר‬
‫במשק האנרגיה‪ ,‬והן בשל חדירת הייצור ממקורות מתחדשים‪ ,‬שאינו מאפשר אספקת חשמל באופן‬
‫יציב ורציף ואינו מותאם בהכרח לשעות ביקוש‪ .‬בישראל צורך זה נדרש אף יותר בשל היבטים‬
‫ביטחוניים‪ ,‬כך שיש חשיבות גם לאגירת דלקים למצבי חרום‪ ,‬ובפרט בשל היותה של ישראל הלכה‬
‫למעשה אי אנרגטי‪.‬‬
‫האגירה תאפשר ניהול טוב יותר של המשאבים במשק החשמל‪ :‬הן מבחינת ייצוב תדר החשמל‬
‫ברשת‪ ,‬והן מבחינת גמישות ההיצע‪ ,‬מה שיצמצם את השקעות ההון הנדרשות להקמת מתקני ייצור‬
‫חשמל‪ .‬קיימת סבירות גבוהה כי תחום האגירה יתפוס תאוצה רבה בשנים הקרובות‪ ,‬הן בהיבט‬
‫הכדאיות הכלכלית הכרוכה בשימוש במתקנים אלה והן מבחינת כמות החשמל שניתן יהיה לאגור‬
‫בהם ‪ .‬כך למשל נחנכה לאחרונה תחנת אגירה בסוללות ליתיום על ידי חברת טסלה באוסטרליה‬
‫בהיקף ‪ 100 MW‬ו‪ 129 MWh-‬ובעלות משוערת של כ‪ 60-80-‬מיליון דולר‪ .‬נציין כי מחירי הסוללות‬
‫יורדים בשנים האחרונות בקצב של כ‪ 20%-‬בשנה‪ .51‬לפיכך קיימת סבירות כי כבר בשנים הקרובות‬
‫ירד מחיר הסוללות אל מתחת למחיר האגירה השאובה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מערכות אגירה צפויות להוות מרכיבים מהותיים ממערך היצור ואספקת החשמל ויצריכו‬
‫מערכות לניהול‪ ,‬שליטה ובקרה‪ .‬כיום מתוכננת אגירה שאובה בהיקף של ‪ ,800 MW‬מתוכם כ‪640 -‬‬
‫‪ MW‬בהקמה‪ .‬סביר ששימוש באנרגיות מתחדשות בהיקף שיעלה על ‪ 17%‬יחייב תוספת של מתקני‬
‫אגירה בהדרגה‪.‬‬
‫קיומה של יכולת אגירה כזו בעלות סבירה‪ ,‬הנמוכה משמעותית מעלותה של אגירה שאובה כיום‪,‬‬
‫הינה הכרחית לייצוב התדר ושיטוח עקומת ההיצע ככל שהמשק יגביר את היקף הייצור באנרגיה‬
‫מתחדשת‪.‬‬
‫אחד הפרויקטים שכולל אגירת חשמל ומומן על‪-‬ידי המשרד בשנת הסקירה ‪ 2020‬הוא פרויקט‬
‫להדגמת טעינת אוטובוסים חשמליים באמצעות פאנלים סולאריים ואמצעי אגירה‪ .‬טעינת‬
‫האוטובוסים תתאפשר במהלך היממה תוך צמצום הצורך בחיבור לרשת החשמל‪ .‬המענק בסך של‬
‫כ‪ 1-‬מיליון ‪ ₪‬ניתן לחברת "אוטו‪-‬חן"‪.‬‬
‫‪ 2010-2016 51‬מתוך ‪ Lithium ion battery costs and market‬של ‪2016 BNEF‬‬
‫‪57‬‬
‫אתגרים נוספים‬ ‫‪.3.7.5‬‬
‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬ישנם אתגרים נוספים במשק החשמל‪:‬‬
‫התייעלות אנרגטית כמפורט בהמשך (בסעיף התייעלות אנרגטית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבטחת מלאי דלקים‪ ,‬תשתיות ורגולציה לשעת לחירום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבר ציי הרכב לרכבים חשמליים‪ ,‬כולל פריסת עמדות טעינה‪ :‬כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬בפרק‬ ‫‪‬‬
‫התחבורה‪.‬‬
‫ביזור מערך הייצור של החשמל‬ ‫‪‬‬
‫שיפור ביעילות קליטת אנרגיה מהשמש (ליחידת שמש)‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3.8‬התייעלות אנרגטית‬
‫קצב גידול האוכלוסין‪ ,‬העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית המהירה תורמים לעלייה בצריכת‬
‫האנרגיה בעולם ככלל ובישראל בפרט‪ .‬משום כך‪ ,‬על ההתייעלות האנרגטית להיות מרכיב משמעותי‬
‫במדיניות האנרגיה הנקבעת ברמה הלאומית‪ ,‬שכן האנרגיה הזולה‪ ,‬הנקייה והבטוחה ביותר היא זו‬
‫שיצורה נמנע‪ .‬להתייעלות באנרגיה‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬היכולת לסייע למשק לספק את האנרגיה‬
‫הנדרשת לו לתפקוד תקין‪ ,‬עם כמות משאבים מוגבלת (כדוגמת מקורות אנרגיה מתכלים ומשאבי‬
‫קרקע)‪ .‬בד בבד‪ ,‬מהלכים המובילים לצמצום צריכת האנרגיה צפויים להוביל לחיסכון כלכלי‬
‫ולהקטנת הזיהום הסביבתי‪ ,‬הן ברמת הצרכנים והן ברמת המשק‪.‬‬
‫מלבד התועלות הכלכליות לצרכנים ולמשק‪ ,‬התייעלות באנרגיה מהווה נדבך משמעותי‬
‫באסטרטגיה העולמית בכל הנוגע להתמודדות עם משבר האקלים דרך הפחתת פליטות גזי חממה‪.‬‬
‫הדבר רלוונטי במיוחד לישראל‪ ,‬שבה למעלה מ‪ 80% -‬מפליטות גזי החממה נגרמות כתוצאה‬
‫משריפת דלקים בתהליכי ייצור אנרגיה‪.‬‬
‫חזון התייעלות באנרגיה‬ ‫‪.3.8.1‬‬

‫בנובמבר ‪ 2020‬משרד האנרגיה פרסם את התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה‪ ,‬בה הומלצו‬
‫היעדים לשנת ‪ 2025‬ולשנת ‪ .2030‬התכנית מציגה ‪ 2‬שינויים מהותיים‪:‬‬
‫‪ .1‬התכנית עוסקת בהתייעלות בצריכת אנרגיה סופית בכל המגזרים (לעומת עיסוק בהתייעלות‬
‫בצריכת חשמל בלבד בעבר) ותכלול גם פעולות שיאפשרו חסכון במונחי אנרגיה ראשונית‪.‬‬
‫‪ .2‬קביעת מדד חדש ליעד עצימות אנרגיה במשק (צריכת אנרגיה ליחידת תוצר‪ ,‬כפי שהוצג בפרק‬
‫‪- 1.2‬עצימות אנרגטית)‪ .‬כמו כן‪ ,‬התכנית מציעה חידושים נוספים כגון קידום אנרגיות מתחדשות‬
‫במרחב הבנוי ומתן כלים לרשויות מקומיות להכין תכניות פעולה עירוניות תומכת התייעלות‬
‫בצריכת אנרגיה‪.‬‬
‫במסגרת צעדי המדיניות שמשרד האנרגיה מקדם‪ ,‬נדרש שיתוף פעולה עם גורמים רבים ברמה‬
‫הלאומית הן בצד הממשלה והן בצד הרשויות המקומיות‪ .‬צעדים אלו צפויים לסייע בחיסכון אנרגיה‬
‫של עד כ‪ 6-‬מיליון ‪ MWh‬עד שנת ‪.2025‬‬
‫‪58‬‬
‫מסחרי ציבורי‬
‫פעילות רגולטורית להאצת התייעלות (סקרי אנרגיה‪ ,‬דיווחי צריכה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיוע בהקלת חסמי מימון‬ ‫‪‬‬
‫משרדי ממשלה כמודל לחיקוי ומתווי דרך‬ ‫‪‬‬
‫סיוע לשלטון המקומי בהתייעלות וניהול אנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫ביתי‬
‫רגולציה לחיוב רכישת מוצרי חשמל יעילים ובנייה יעילה באנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫העלאת מודעות באמצעות פעילות לחינוך והסברה‬ ‫‪‬‬
‫תעשייה‬
‫סיוע בהקלת חסמי מימון‬ ‫‪‬‬

‫פעילות רגולטורית להאצת התייעלות‬ ‫‪‬‬
‫קידום ניהול משאבי אנרגיה בתעשייה‬ ‫‪‬‬
‫תחבורה‬
‫רגולציה לקידום התייעלות בכלי רכב‬ ‫‪‬‬
‫עידוד וקידום רכבים דלי פליטה‬ ‫‪‬‬
‫פעילות ממשלתית לצמצום הנסועה (משרד התחבורה)‬ ‫‪‬‬
‫צעדי מדיניות בתכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית ‪2020-2030‬‬ ‫‪.3.8.2‬‬

‫‪ .1‬רגולציה ותקנות‬
‫השוק בישראל מאופיין בנטל אסדרה ועומס בירוקרטי גבוה ביחס למדינות מתקדמות בעולם‪ .‬בשל‬
‫כך נוצר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬חסם ביבוא מכשירים חשמליים‪ .‬משרד האנרגיה פעל להפחתת הנטל הרגולטורי‬
‫ביבוא מוצרי חשמל על‪-‬ידי קידום רפורמה בייבוא מוצרי חשמל‪ ,‬עדכון תקנות מקורות האנרגיה‬
‫(תשס"ד ‪ ,)2004‬עדכון תקנות חימום מים וחיוב הטמעה של ת"י ‪ 50001 ISO‬למערכות ניהול אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬התייעלות במבנים‬
‫צריכת האנרגיה במבנים בישראל עומדת על כ‪ 30%-‬מסך צריכת האנרגיה הסופית במשק‪ .‬נתון‬
‫משמעותי שאף מקבל חשיבות גדולה יותר לאור העלייה המתמדת באיכות חיי התושבים וגידול‬
‫האוכלוסין‪ .‬אמנם מדובר בנושא מורכב הדורש תכנון ושיתוף פעולה עם גורמים רבים ברמה‬
‫הלאומית‪ ,‬אך מעבר לחיסכון הצפוי בטווח הקצר‪-‬בינוני הפוטנציאל המשמעותי יבוא לידי ביטוי‬
‫בטווח הארוך וישפיע באופן משמעותי בעשורים הבאים‪.‬‬
‫משרד האנרגיה לקח חלק בעדכון תקנות התכנון והבנייה יחד עם המשרד להגנ"ס ומשרד השיכון‬
‫והבינוי‪ ,‬זאת במטרה להוסיף תקן של בנייה בת קיימה (בנייה ירוקה) עבור מבנים חדשים‪.‬‬
‫המשרדים מקדמים בנוסף גם תכנית שתאפשר הקמה של מבנים מאופסי אנרגיה‪-‬מבנים אשר‬
‫צריכת האנרגיה שלהם מסופקת באופן מלא או באופן עצמאי מייצור עצמי‪ .‬כחלק מתהליך‬
‫ההתייעלות האנרגטית במבנים משרד האנרגיה פועל במספר אפיקים על מנת לאפשר ניצול מלא של‬
‫‪59‬‬
‫פוטנציאל החיסכון האנרגטי‪ :‬הן בצד עדכון תקנות הבנייה (כגון‪ -‬חובה לבנייה בת קיימא‪ -‬בנייה‬
‫ירוקה)‪ ,‬והן בצד תהליך הבנייה ‪ -‬החל משלב תכנון המבנה והקמתו‪ ,‬והמשך בהטמעת מערכת‬
‫לניטור ביצועי אנרגיה של מבנה קיים‪.‬‬
‫‪ .3‬התייעלות ותמיכה ברשויות מקומיות‬

‫לפי התחזית העולמית עד שנת ‪ 2050‬כ‪ 70%-‬מאוכלוסיית כדוה"א תתגורר בערים‪ ,‬כאשר בישראל‬
‫כבר היום יותר מ‪ 90%-‬מהאוכלוסייה מתגוררת בישובים עירוניים‪ .‬מכאן שהשלטון המקומי מהווה‬
‫שחקן חשוב בחיי האזרחים ויכול להשפיע באופן ישיר על התנהלות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מתפתחת בעולם ההבנה כי מימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות‬
‫תתאפשרנה דרך חיזוק ושיתוף פעולה עם השלטון המקומי‪ .‬בדוח שנכתב על ידי ‪Coalition for‬‬
‫‪ Urban Transition‬שמאגד יותר מ‪ 50-‬ארגונים בינלאומיים נטען שהשגת יעדים לאומיים של איפוס‬
‫פחמני עד ‪ 2050‬יתאפשר על‪-‬ידי שותפות משמעותית בין הממשלה לשלטון המקומי‪.‬‬
‫מתוך הבנת החשיבות בעבודה משותפת של הממשלה והשלטון המקומי‪ .‬משרד האנרגיה בשיתוף‬
‫עם משרד הגנת הסביבה ומשרד הפנים מקדמים תכנית לאומית שתבוצע על פני העשור הקרוב‪,‬‬
‫ונועדה להכין את הרשויות המקומיות להתמודדות עם אתגרי האקלים‪ ,‬לצמצם פליטות גזי חממה‬
‫ולעבור לאנרגיה מתחדשת‪ .‬התכנית הלאומית תבוצע במספר שלבים כאשר במהלך שנת ‪ 2021‬משרד‬
‫האנרגיה יסייע לרשויות מקומיות לכתוב תכניות פעולה בהיקף של כ‪ 20-‬מיליון ‪ ₪‬במטרה לקדם‬
‫פעולות שיאפשרו ייצור אנרגיה מתחדשת‪ .‬בנוסף המשרד מקדם תכניות פעולה בהיקף של כ‪200-‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬עבור עמידה ביעד לאיפוס ‪ 80%‬מצריכת החשמל המוניציפלית עד ‪ 2030‬עם יעד ביניים של‬
‫‪ 25%‬עד שנת ‪.2025‬‬
‫‪ .4‬התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה‬
‫החשיבות שבביצוע פעולות להתייעלות באנרגיה בקרב משרדי הממשלה אינה מסתכמת בחיסכון‬
‫באנרגיה ובתועלות כלכליות וסביבתיות בלבד‪ .‬בפעולה זו משדרת הממשלה מסר חשוב לציבור‪,‬‬
‫נותנת דוגמא אישית‪ ,‬ומייצרת אפקט חינוכי שמתווה דרך פעולה אפשרית להתייעלות בסקטורים‬
‫נוספים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדינות בעולם מכינות תכניות ומיישמות פעולות אקטיביות להפחתת הצריכה‬
‫במשרדי ממשלתן‪.‬‬
‫המשרד ממשיך ללוות את תחום ההתייעלות האנרגטית במשרדי ממשלה במסגרת תהליך סקירת‬
‫וצמצום הוצאות הממשלה‪ ,‬המובל על ידי משרד רה"מ‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשרד ממשיך לקדם החלטת‬
‫ממשלה שתכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התקנת מערכות לייצור אנרגיה סולארית על גבי גגות מבני המשרדים‪,‬‬
‫עמידה ביעדי התייעלות בצריכת האנרגיה המשרדית וביצוע סקרי אנרגיה לאיתור פוטנציאל‬
‫התייעלות‪.‬‬
‫‪ .5‬תמריצים מענקים והלוואות‬

‫אחת הדרכים לקידום יישום והטמעה של פרויקטים להתייעלות באנרגיה היא באמצעות תמיכה‬
‫כלכלית של הרגולטור בפרויקטים בעלי פוטנציאל התייעלות משמעותי‪ .‬למענק הממשלתי חשיבות‬
‫ממספר סיבות‪:‬‬
‫‪60‬‬
‫תמיכה ממשלתית עשויה להוציא לפועל פרויקטים יעילים אשר לא היו מבוצעים באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫כוחות השוק בלבד‪ .‬שכן המענק הממשלתי מסייע בצמצום תקופת החזר ההשקעה של‬
‫היזם בפרויקט ובכך מתמרץ יזמים להשקיע בפרויקטים‪.‬‬
‫מענק ממשלתי מאפשר לרגולטור להכווין את השוק לטכנולוגיות היעילות תוך מתן דגש‬ ‫‪‬‬
‫על תכנון ארך טווח וכן עידוד טכנולוגיה ישראלית‪.‬‬
‫תמיכה ממשלתית מאפשרת לבצע מעקב ובקרה אחר תוצאות הפרויקטים הנתמכים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ובכך גם נותנת לרגולטור כלי לעקוב אחר עמידה ביעדים לאומיים שנקבעו‪.‬‬
‫לטובת קידום הנושא משרד האנרגיה מבקש תקציב חמש שנתי בהיקף של כמיליארד ‪ ,₪‬במטרה‬
‫להרחיב את התמיכה בארגונים‪ ,‬מפעלים ורשויות מקומיות‪ .‬תמיכה זו תאפשר מינוף של ההשקעה‬
‫בפרויקטים של התייעלות אנרגטית ועשויה להגיע עד פי ‪( 5‬קרי‪ 5 ,‬מיליארד ‪ )₪‬וצפויה להוביל‬
‫לחיסכון באנרגיה של ‪ 1.2‬מיליון ‪ MWh‬עד שנת ‪.2025‬‬
‫‪ .6‬התייעלות בתחום התחבורה‬
‫מגזר התחבורה הינו צרכן האנרגיה הגדול ביותר במשק ולכן בשנים האחרונות משרדי הממשלה‬
‫השונים מקדמים מספר מהלכי תכנון לאומיים שמטרתם להוביל לצמצום הצריכה במסגרתו‪.‬‬
‫המהלכים לצמצום צריכת האנרגיה מתמקדים בשני מוקדים עיקריים‪:‬‬
‫מעבר לתחבורה דלת פליטה‪ ,‬קרי כלי רכב בהם לא נפלטים גזי חממה ומזהמים מאגזוז‬ ‫‪‬‬
‫הרכב‪.‬‬
‫מעבר לתחבורה חליפית ותחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעקבות מהלכים אלו החיסכון הצפוי באנרגיה עד שנת ‪ 2025‬יגיע עד ‪ 2,000‬מיליון ‪ MWh‬ובמקביל‬
‫יוביל להפחתת פליטות גזי החממה בעד ‪ 500‬אלף ‪. tCO2e‬‬
‫‪ .7‬חינוך הכשרה והסברה‬
‫אחת הדרכים לקידום יישום והטמעה של אנרגיה מקיימת היא העלאת המודעות בקרב הציבור‬
‫הרחב וקיום הכשרות מתאימות לבעלי מקצוע‪ .‬מדינת ישראל ככלל ומשרד האנרגיה בפרט מקדם‬
‫בשנים האחרונות פעילות רבה בתחומי חינוך‪ ,‬ההכשרה וההסברה על מנת להעלות את המודעות‬
‫לנושא ההתייעלות בצריכת אנרגיה ולשנות את הרגלי הצריכה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות משרד האנרגיה קידם פעילות בשלושת התחומים שלהלן‪:‬‬
‫תמיכה בתחום החינוך שכלל‪ :‬פיתוח תכנית חינוכית "אנרגיה בראש אחר" והקמת פלטפורמה‬
‫דיגיטלית‪.‬‬
‫תמיכה בהכשרה מקצועית‪ :‬הכשרה של ממוני אנרגיה והקמת מעבדות שיסייעו ברכישת מיומנויות‬
‫טכניות נדרשות‪.‬‬
‫תמיכה בהסברה והעלאת המודעות‪ :‬קמפיינים פרסומיים המתמקדים בהתייעלות צריכת האנרגיה‬
‫במשקי הבית‪ ,‬העלאת המודעות להתייעלות באנרגיה בשיתוף ארגון "מעלה" ועם השלטון המקומי‪.‬‬
‫‪ .8‬ביקורת ואכיפה‬
‫ביקורת ואכיפה הן פעילויות מהותיות לזיהוי פערים בשוק אל מול דרישות החוק ולצורך השגת‬
‫מטרות החקיקה בנושא ההתייעלות באנרגיה ברמה הלאומית‪ .‬פעילות הביקורת והאכיפה בשנים‬
‫‪61‬‬
‫הבאות צפויה להתמקד בעיקר בחידוד תקנות מקורות האנרגיה אשר יאפשרו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבצע‬
‫אכיפה ובקרה על ייבוא מוצרי חשמל ‪ ,‬להוריד את רף הצריכה המינימלי שמחייב בביצוע סקר‬
‫אנרגיה ולחייב את צרכן האנרגיה לבצע בדיקה תקופתית של נצילות‪/‬יעילות מינימלית‪.‬‬
‫‪ .9‬דיגיטציה‬
‫הקמת מערכת דיגיטלית לטובת איסוף‪ ,‬איגום וניהול מידע המדווח למשרד האנרגיה מתוקף חוק‬
‫מקורות אנרגיה‪ .‬תהליך זה יאפשר מעקב ובקרה על הפעילות המבוצעת ברמת משק האנרגיה וביצוע‬
‫השוואות לזיהוי מגמות ולהעמדת יעדים בתחום האנרגיה‪.‬‬
‫פעילות משמעותית של התייעלות אנרגטית בשנת הסקירה‬ ‫‪.3.8.3‬‬
‫משרד האנרגיה משקיע בפרויקטים ייעודיים של התייעלות אנרגטית בכל המגזרים (תעשייה‪,‬‬
‫מסחרי‪-‬ציבורי‪ ,‬מוניציפלי)‪ ,‬במטרה לחסוך בעלויות אנרגיה ולהגביר מודעות לטכנולוגיות‬
‫מתקדמות בענף‪ .‬להלן חלק מהפעילות המשמעותית בתחום של התייעלות אנרגטית שמשרד‬
‫האנרגיה קידם בשנת ‪:2020‬‬
‫במסגרת שיתוף פעולה בין משרד האנרגיה‪ ,‬מפעל הפיס‪ ,‬ומרכז השלטון המקומי הוקמה קרן‬ ‫‪‬‬
‫הלוואות להאצת הטמעת אנרגיות מתחדשות ברשויות המקומיות בישראל‪ .‬מטרת הקרן היא‬
‫לסייע לרשויות המקומיות‪ ,‬באמצעות מתן הלוואה לצורך התקנת מערכות אנרגיה סולארית‪.‬‬
‫מערכות אלה צפויות לאפשר ייצור חשמל ממקורות אנרגיה נקייה עבור הרשויות המקומיות‪,‬‬
‫להוביל לחיסכון בהוצאות החשמל ולתזרים הכנסות קבוע‪ ,‬לאחר תום תקופת החזר ההלוואה‪.‬‬
‫תקופת החזר ההלוואה הינה כ‪ 7-‬שנים‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬ובסופם ייווצר לרשות המקומית מקור‬
‫הכנסה קבוע לתקציב השוטף‪ .‬במהלך שנת ‪ ,2020‬אושרו הלוואות בהיקף של ‪ 523‬מיליון ‪ ₪‬אשר‬
‫אפשרו תמיכות ב‪ 114-‬רשויות מקומיות‪ .‬במסגרת הפרויקטים יוקמו גגות סולריים בהספק‬
‫כולל של ‪ ,MW 110‬על מבני חינוך‪ ,‬מבנים ציבוריים ועוד‪.‬‬
‫לאור הצלחת הקרן והביקוש הגבוה מצד הרשויות המקומיות‪ ,‬מעוניין משרד האנרגיה לקדם‬ ‫‪‬‬
‫הקצאת משאבים נוספים למימון ותמיכה בהתקנת מערכות נוספות לייצור חשמל מקומי‪,‬‬
‫ובפרט באמצעות מנגנוני סיוע לרשויות המקומיות‪.‬‬
‫תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום ‪ -‬החלטת ממשלה מס' ‪ :2025‬בשנת ‪ 2020‬ניתנו מענקים ל‪11-‬‬ ‫‪‬‬
‫פרויקטים בעלות של כ‪ 4-‬מיליון שקלים‪ ,‬שצפויים להוביל לחיסכון שנתי בצריכת חשמל של כ‪-‬‬
‫‪ 7‬מיליון קוט"ש ולביצוע פרויקטים בעלות כוללת של כ‪ 16-‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2020‬הושקעו ‪ 2.5‬מיליון ‪ ₪‬שסייעו להוציא אל הפועל פרויקטים להתייעלות‬ ‫‪‬‬
‫אנרגטית ב‪ 14-‬מוסדות להשכלה גבוהה בעלות של למעלה מ‪ 9-‬מיליון ‪ ,₪‬וצפויים לחסוך כ‪4-‬‬
‫מיליון קוט"ש בשנה‪.‬‬
‫במסגרת מיזם משותף להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה‪ ,‬ובשיתוף ארבעה‬ ‫‪‬‬
‫משרדים (כלכלה‪ ,‬הגנ"ס‪ ,‬אנרגיה ומשרד האוצר) נעשה הליך תחרותי במסגרתו נבחרו ‪97‬‬
‫פרויקטים לקידום התייעלות אנרגטית וניתנו מענקים בהיקף של ‪ 61‬מיליון ‪.₪‬‬
‫מינוף השקעות בתקופת הקורונה בהיקף של ‪ 328‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ .4‬משק התחבורה‬
‫‪ .4.1‬תיאור המשק‬
‫משק התחבורה בישראל מתפתח‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהתאם לקצב הגידול הכלכלי והדמוגרפי של תושבי‬
‫המדינה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬קיים הכרח לפתח ולהתאים את משק הדלקים המיועדים לתחבורה ואת‬
‫תשתיותיו‪ .‬נכון למחצית ‪ 2021‬ישנן למעלה מ‪ 1,200-‬תחנות דלק‪ ,‬כאשר חברות שיווק הדלקים‬
‫המובילות הן דלק‪ ,‬פז‪ ,‬סונול‪ ,‬דור אלון וטן‪ .‬הכנסת והרחבת השימוש בכלי רכב המונעים באמצעות‬
‫חשמל‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬או מימן‪ ,‬כמו גם שיפורים ביעילות המנועים‪ ,‬צפויים להקטין את צריכת הדלקים‬
‫הקונבנציונליים בסקטור התחבורה‪ .‬מגמה זו עשויה להתגבר בפרט עם הגברת קצב פיתוח וייצור‬
‫דגמי רכב חשמליים והיברידיים‪.‬‬
‫נקודה מעניינת היא שבתקופה בה חלו הסגרים בישראל (אפריל עד דצמבר ‪ ,)2020‬חלה ירידה של‬
‫כ‪ 18.3%-‬בנסועת כלי הרכב בהשוואה לאותה תקופה בשנת ‪ .522019‬נתונים אלו עולים בקנה אחד‬
‫עם הנתונים על צריכת נפט ותזקיקיו‪ ,‬שם ניתן היה לראות כי צריכת הדלק לתחבורה צנחה‬
‫משמעותית לעומת השנה הקודמת‪.‬‬
‫להלן נתונים על מספר הרכבים בישראל בשנים ‪:532010-2020‬‬
‫‪4,000,000‬‬
‫מספר סך כלי הרכב בישראל‬
‫‪3,689,300‬‬
‫‪3,500,000‬‬
‫‪3,000,000‬‬
‫‪2,500,000‬‬ ‫‪2,566,191‬‬
‫‪2,000,000‬‬
‫‪1,500,000‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫כפי שניתן לראות הגידול במספר כלי הרכב בשנת ‪ 2020‬ממשיך את מגמת העלייה הקיימת במספר‬
‫כלי הרכב במשק בעשור האחרון‪ ,‬עלה בכ‪ 2.4%-‬לעומת שנת ‪ 2019‬והשלים גידול של כ‪ 43%-‬בין שנת‬
‫‪ 2010‬לשנת ‪.2020‬‬
‫מתוך כמות הרכבים האמורה‪ ,‬להלן פילוח כלי הרכב בישראל בשנת ‪ 2020‬לפי סוג הדלק‪:‬‬
‫‪ 52‬מקור נתונים‪ :‬למ"ס ואגף המדען הראשי משרד האנרגיה‬

‫‪ 53‬מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; זהו מקור הנתונים בפרק זה‪ ,‬אלא אם נאמר אחרת‪ ,‬למעט שנת ‪2020‬‬
‫‪63‬‬
‫כלי רכב בישראל (‪ )2020‬לפי סוג דלק‬

‫‪6%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0.1%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪79%‬‬
‫בנזין‬ ‫סולר‬ ‫היברידי‬ ‫גז‬ ‫חשמל‬
‫רכבים המונעים בבנזין הינם הרכבים בהם נעשה השימוש הנרחב ביותר‪ ,‬והם מהווים כ‪ 80%-‬מסך‬
‫הרכבים על הכביש (‪ 2,916,812‬מתוך ‪.)3,689,299‬‬
‫להלן התפתחות מספר כלי הרכב ההיברידיים‪ 54‬והחשמליים בישראל בשנים האחרונות‪:‬‬
‫כלי רכב היברידיים וחשמליים בישראל‬
‫‪250,000‬‬
‫‪4,491‬‬
‫‪17,617‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪2,596‬‬
‫‪11,935‬‬
‫‪150,000‬‬
‫‪1,930‬‬
‫‪7,382‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪206,049‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪3,007‬‬ ‫‪164,899‬‬
‫‪1,424‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪1,650‬‬ ‫‪506‬‬ ‫‪114,886‬‬
‫‪184‬‬ ‫‪79,196‬‬
‫‪39,625‬‬ ‫‪52,660‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫היברידי רגיל‬ ‫היברידי נטען‬ ‫חשמלי‬
‫ניתן לראות כי מספר כלי הרכב ההיברידיים עולה בקצב מהיר יחסית‪ ,‬בעוד שבשנת ‪ 2015‬שיעורו‬
‫היחסי של רכב היברידי מתוך כלל הרכבים עמד על כ‪ ,1%-‬בתוך חמש שנים חלקו היחסי מכלל‬
‫הרכבים גדל לכ‪.6%-‬‬
‫‪ 54‬הגדרת הלמ"ס לרכבים היברידיים‪:‬‬

‫רכב היברידי רגיל – כלי רכב שבו קיימת סוג הנעה המשלבת מנוע בעירה פנימית (לרוב‪ :‬בנזין) עם מנוע חשמלי‪ ,‬והטעינה‬
‫נעשית במהלך הנסיעה‪.‬‬
‫רכב היברידי נטען (פלאג אין) – רכב היברידי המשלב מנוע בעירה פנימית עם מנוע חשמלי בעל קיבולת אגירת חשמל‬
‫גבוהה‪ ,‬המאפשר לרכב לנסוע במצב חשמלי למרחקים התלויים בגודל המצבר ובמבנה שלו (‪30-50‬ק"מ)‪ ,‬נטען האמצעות‬
‫רשת החשמל‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫למרות שיעורו היחסי של רכב חשמלי ביחס לכלל הרכבים קטן (כ‪ 0.12%-‬בשנת ‪ )2020‬ניתן לראות‬
‫כי בין השנים ‪ 2018‬ל‪ 2020-‬הוא גדל בממוצע שנתי של כ‪ 45%-‬לשנה והשלים גידול של כ‪133%-‬‬
‫בשנים אלו‪.‬‬
‫‪ .4.2‬כמות הדלקים‬
‫להלן התפלגות השימוש בדלקים בישראל בשנים ‪:552017-2020‬‬
‫שיעור הדלקים לתחבורה בשנים ‪2017-2020‬‬

‫‪100%‬‬ ‫‪9.00‬‬
‫‪90%‬‬ ‫‪8.00‬‬
‫‪80%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪7.00‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪6.00‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪4.00‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪3.00‬‬
‫‪20%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪2.00‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪1.00‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫בנזין ‪98‬‬ ‫בנזין ‪95‬‬ ‫קרוסין‬ ‫סולר תחבורה‬ ‫סך הכל‬
‫בשנים האחרונות סולר ובנזין ‪ 95‬היוו את עיקר הדלקים ששימשו לתחבורה במשק למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 80%‬בשנים הנסקרות‪.‬‬
‫מעניין לראות שאף שחלקם של רכבי הבנזין בשוק כלי הרכב הינו כ‪ ,80%-‬שחלקם של רכבי הסולר‬
‫בשוק כלי הרכב הינו כ‪ ,14%-‬ושהיחס בין שני סוגי כלי רכב אלה הינו קרוב ל‪ 6-‬ל‪ 1-‬בהתאמה (ראה‬
‫גרף בעמוד הקודם)‪ ,‬שיעור צריכת הדלקים בנסועה היבשתית יחסית דומה (‪ 52%‬צריכה סולר‬
‫לעומת ‪ 48%‬צריכת בנזין)‪ .‬נתון זה משקף את העובדה שרוב הרכבים המונעים בסולר הינם רכבים‬
‫כבדים‪ ,‬עם נסועה גבוהה וצריכת דלק גבוהה לכל ק"מ נסועה‪.‬‬
‫‪ .4.3‬מחירים‬
‫מבנה מחירי בנזין‬ ‫‪.4.3.1‬‬
‫מחיר הבנזין בארץ מפוקח על פי פרק ה' לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים‪ ,‬תשנ"ו‪,1996 -‬‬
‫כלומר‪ -‬הרגולטור קובע את המחיר המרבי לליטר בנזין בתחנה‪ ,‬ומפקח על יישום החוק‪.‬‬
‫מחיר בנזין ‪ 95‬אוקטן הנמכר בתחנות תדלוק נמצא בפיקוח עשרות שנים‪ .‬בעבר הפיקוח על‬
‫המחירים בתחום משק הדלק היה בהיקף רחב יותר וכלל פיקוח על מחירים בשער בית זיקוק‪ ,‬וכן‬
‫פיקוח על מחירי בנזין וסולר בתחנות התדלוק‪ .‬עם השנים‪ ,‬בשל שינויים שעבר משק הדלק‪ ,‬הוצאו‬
‫‪ 55‬מקור‪ :‬מנהל הדלק של משרד האנרגיה; עיבוד‪ :‬מערכת ‪ ,BI‬אגף אסטרטגיה‪ ,‬משרד האנרגיה‬
‫‪65‬‬
‫מחירים שונים מפיקוח וכיום המוצר היחיד שמחירו מפוקח בתחנות התדלוק ברמת קביעת מחיר‬
‫מקסימלי הוא בנזין ‪ 95‬אוקטן‪.‬‬
‫להלן מבנה מחיר הבנזין ‪ 95‬אוקטן‪:‬‬

‫א‪ .‬מחיר שער בתי הזיקוק‪ -‬המחיר נקבע על סמך שקלול ממוצע מחירי הבנזין בנמל ‪Lavera‬‬
‫בצרפת (‪ )CIF W MED‬ב‪ 5-‬ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מס בלו‪ -‬מס עקיף המוטל על דלק‪ ,‬טבק ואלכוהול‪ ,‬מתעדכן בינואר‪ ,‬מאי וספטמבר‪ .‬מס‬
‫הבלו על בנזין עומד היום על ‪ ₪ 3.05‬לליטר בנזין בקירוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מרווח שיווק‪ -‬סך הוצאות השיווק של חברות שיווק הדלק‪ .‬המרווח נקבע על ידי הרגולטור‪.‬‬
‫ד‪ .‬מע"מ‪ -‬על המחיר מושת מס ערך מוסף בשיעור ‪.17%‬‬
‫ה‪ .‬שירות מלא‪ -‬במידה והתדלוק אינו נעשה על ידי הצרכן ישירות במשאבות תדלוק עצמי‪,‬‬
‫אלא על ידי מתדלק בתחנה‪ ,‬אזי למחיר הדלק מתוספים דמי שירות בשיעור ‪ 21‬אגורות‬
‫לליטר‪.‬‬
‫להלן השוואת מחירי הבנזין לרכבים במדינות אירופה‪ ,‬נכון לחודש דצמבר של שנת ‪:562020‬‬
‫השוואת מחיר בנזין ‪ 95‬לרכבים במדינות אירופה‬

‫‪7.00‬‬ ‫בשקלים‪2020 ,‬‬
‫‪6.17‬‬
‫‪6.00‬‬ ‫‪5.43‬‬
‫‪4.82‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.85‬‬
‫ש"ח לליטר‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪-‬‬
‫מחיר הבנזין לרכבים בישראל גבוה ביחס למרבית מדינות אירופה‪ ,‬ועמד בסוף שנת ‪ 2020‬על ‪5.43‬‬
‫‪ ₪‬לליטר‪ .‬מחיר זה גבוה בכ‪ 13%-‬מהמחיר הממוצע באיחוד האירופי (‪ ,)EU-27‬שעמד על כ‪₪ 4.82-‬‬
‫לאותו מועד‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שער המט"ח הינו משתנה חשוב בהשוואה הנ"ל‪ ,‬ושינוי בו עשוי לשנות‬
‫לחלוטין את המיקום של ישראל ביחס למדינות אחרות‪.‬‬
‫בהשוואה למחירים של שנה קודמת מעניין לראות‪ ,‬שהמחיר הממוצע באיחוד האירופאי ביחס‬
‫לדצמבר ‪ 2019‬ירד בכ‪ 9%-‬ואילו המחיר בישראל ירד בכ‪ 11%-‬זאת לעומת עלייה בשער החליפין של‬
‫‪.2%‬‬
‫‪ 56‬מחירי דצמבר ‪ ;2020‬מקור‪ :‬הנציבות האירופית (‪ )European Commission‬עבור מדינות אירופה‬

‫‪ , https://ec.europa.eu/energy/observatory/reports/List-of-WOB.pdf‬פרסום מנהל הדלק עבור ישראל; שער‬
‫מט"ח ‪ ₪ 3.95‬ליורו‪ ,‬לפי שער ממוצע בחודש דצמבר ‪ ,2020‬מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫‪66‬‬
‫סולר בתחנות תדלוק‬ ‫‪.4.3.2‬‬
‫הסולר בתחנות הדלק מפוקח לפי פרק ז' לחוק הפיקוח‪ ,‬כלומר‪ -‬ברמת דיווח על מחירים וכמויות‬
‫הסולר שנמכרות בתחנות‪ .‬הדיווח נעשה על ידי חברות שיווק הדלק‪ .‬הפיקוח על מחירי הסולר הוסר‬
‫בשנת ‪ 1993‬במסגרת הרפורמה במשק הדלק‪ ,‬שמטרתה העיקרית הייתה לפתוח את הענף לתחרות‪.‬‬
‫‪ .4.4‬איכות הסביבה‬
‫ו‪57:2020-‬‬ ‫להלן נתוני הזיהום מתחבורה ברחובות נבחרים בישראל בשנים ‪2019‬‬
‫הגרף משווה בין כמות פליטות תחמוצות חנקן (‪ )NOx‬ברחובות נבחרים בישראל בשנים ‪ 2019‬ו‪-‬‬
‫‪ .2020‬ניתן לראות‪ ,‬כי בכל הרחובות שנבחנו פחתו מעט ערכי תחמוצות החנקן בשנת ‪ 2020‬בהשוואה‬
‫לערכים שנרשמו בשנת ‪ .2019‬הרחוב בעל הערכים הגבוהים ביותר מבין אלו שנמדדו בשנת ‪2020‬‬
‫ומוצגים בגרף היה רחוב בר‪-‬אילן בירושלים‪ ,‬שתפס את מקומו של רחוב גיסין בפתח תקווה שהוביל‬
‫דירוג זה בשנה הקודמת‪.‬‬
‫‪ .4.5‬טכנולוגיות חדשות‬
‫רכבים חשמליים‬ ‫‪.4.5.1‬‬
‫רכבים פרטיים‪ :‬מחקר שנערך עבור משרד האנרגיה מיפה‪ ,‬באמצעות סקר‪ ,‬את עמדות הצרכנים‬
‫בישראל לעניין החסמים העומדים בפניהם בבואם לרכוש רכב חשמלי מצד אחד‪ ,‬והמוטיבציה‬
‫לרכישה מצד שני‪ .‬מהמחקר עולה שהחסם המרכזי‪ ,‬כפי שנתפס בעיני הצרכנים‪ ,‬בהינתן היצע‬
‫רכבים בשוק‪ ,‬הינו היעדר תשתיות טעינה מספיקות לרכב חשמלי בארץ‪ .‬תשתיות הטעינה‪ ,‬גודל‬
‫המצבר ומרחק הנסועה שהוא מאפשר‪ ,‬וכן מהירות הנסיעה‪ ,‬חיוניים על מנת לאפשר מרחקי נסיעה‬
‫ארוכים במשך זמן סביר‪ .‬המחקר מראה שהמוטיבציה העיקרית לרכישת רכב חשמלי היא כלכלית‪,‬‬
‫‪ 57‬מקור הנתונים‪ :‬מרכז לניטור אווירי (מנ"א) של המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪67‬‬
‫ונובעת בעיקר מ החיסכון בעלויות הדלק‪ .‬עוד עולה מהמחקר כי על סמך הניסיון מהחדירה‬
‫המוצלחת של רכבים היברידיים לשוק הרכב הישראלי‪ ,‬על מנת לעבור את התהום השיווקית דרושה‬
‫מסה קריטית של מכירת רכבים חשמליים בשיעור של לפחות ‪ 3%‬מסך מכירות הרכב השנתיות‪,‬‬
‫דהיינו כ‪ 8,000-‬רכבים (על סמך מספר מסירות הרכב בשנת ‪ .)2017‬כיום שיעור הרכבים החשמליים‬
‫על כבישי המדינה עומדים על‪ 0.12%‬מתוך סך הרכבים במשק‪.‬‬
‫עידוד בהקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים‬ ‫‪.4.5.2‬‬

‫המשרד פרסם ארבעה קולות קוראים לסיוע בהקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים‪ ,‬כשהיעד‬
‫המוצהר הינו הקמה של למעלה מ‪ 2,000-‬נקודות טעינה שיהיו פזורות ברחבי הארץ עד סוף ‪.2021‬‬
‫עמדות אלו יהוו את בסיס הטעינה הראשוני במרחב הציבורי (שאינו בבית הנהג)‪ ,‬ויותקנו בכבישים‬
‫מהירים‪ ,‬בשטחי רשויות מקומיות‪ ,‬בקניונים‪ ,‬חניונים‪ ,‬מוקדי ציבור ומקומות עבודה‪.‬‬
‫הקולות הקוראים התחלקו לארבעה כאמור‪ :‬קול קורא לרשויות להתקנת עמדות במרחב ציבורי‬
‫(רחובות‪ ,‬חניוני רשות)‪ ,‬קול קורא לחברות להתקנת עמדות איטיות במרחב ציבורי למחצה (למשל‬
‫קניונים)‪ ,‬קול קורא להתקנת עמדות מהירות ליד כבישים מהירים (למשל בתחנות דלק)‪ ,‬וקול קורא‬
‫לחברות להתקנת עמדות איטיות בחניוני מעסיקים‪.‬‬
‫עד כה הוקמו בסה''כ כ‪ 500-‬נקודות טעינה איטיות (על פני כל הקולות הקוראים) וכ‪ 25-‬נקודות‬
‫טעינה מהירות‪ .‬היתר צפויים להיות מושלמים עד סוף שנת ‪.2021‬‬
‫‪ .4.6‬אתגרים כלליים‬
‫יעד מרכזי במשק התחבורה הינו הפחתת השימוש במוצרי דלק מזהמים להנעת רכבים ומעבר‬
‫להנעה חליפית‪ ,‬תוך שמירה על אספקת אנרגיה רציפה‪ .‬הדלקים החליפיים העיקריים להנעת רכבים‬
‫המצויים כיום בשלבי כניסה לשוק‪ ,‬הינם חשמל וגז טבעי (גט"ד)‪ .‬ניצול משאב הגז הטבעי במשק‬
‫להנעת רכבים (בין אם כחומר גלם ליצור חשמל עבור רכבים חשמליים ובין אם להנעה ישירה‬
‫באמצעות גז טבעי) יוביל להפחתת הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר ופליטת גזי חממה‪ ,‬כמו גם‬
‫לחיזוק עצמאותנו האנרגטית‪.‬‬
‫פרויקטים שמשרד האנרגיה קידם בשנת הסקירה הנוכחית הם כלהלן‪:‬‬
‫פרויקט לניהול עומסי עמדות טעינה מרכבים חשמליים‪ .‬חברות "נאייקס" ו"איואדג'" זכו‬ ‫‪‬‬
‫במענק של ‪ 1.1‬מיליון ‪ ₪‬ו‪ 1-‬מיליון ‪( ₪‬בהתאמה) לפיתוח והדגמת מערכת שתאפשר לווסט‬
‫את צריכת החשמל של רכבים חשמליים בשעות הביקוש ותקל על העומס ברשת החשמל‪,‬‬
‫בשותפות עם חברת החשמל‪.‬‬
‫פרויקט להקמת מערך הפצת עודפי מימן לתחבורה לתחנות הדלק העתידות לקום בישראל‬ ‫‪‬‬
‫ולצרכני מימן נוספים‪ .‬מענק בסך של כ‪ 1.4-‬מיליון ‪ ₪‬עבור פרויקט זה ניתן לחברת בז''ן‬
‫שהינה יצרנית המימן הגדולה בישראל מגז טבעי וכיום איננה מנצלת את מלוא יכולת‬
‫הייצור שלה‪ .‬החברה מתכננת להגביר את ייצור המימן במתקנים שממילא פועלים ולטהר‬
‫אותו כך שיתאים לשימושי תחבורה‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫חברת סאנס חומרים זכתה במענק של ‪ 2.1‬מיליון ‪ ₪‬להטמעת ננו‪-‬צינורות פחמן על גבי‬ ‫‪‬‬
‫סוללות רכב חשמלי שיביאו להגדלת קיבולת הסוללה (טווח ארוך יותר) ולטעינה מהירה‬
‫יותר‪.‬‬
‫חברת אנארגיסטוראדג' זכתה במענק של ‪ 2.1‬מיליון ‪ ₪‬להדגמת מערכת לאגירת ופריקת‬ ‫‪‬‬
‫מימן‪ .‬מערכת זו תוכל לשמש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תחנות דלק על מימן שיבנו בישראל ושדות‬
‫סולאריים (בהנחת יצור מימן מהחשמל המופק בשדות)‪.‬‬
‫חברת מנועי בית שמש זכתה במענק של ‪ 1.1‬מיליון ‪ ₪‬להסבת והדגמת מנועי טורבו גל‬ ‫‪‬‬
‫(מטוסים) לטורבינות לייצור חשמל על גז טבעי‪ ,‬בשילוב יחידית אחסון תרמית (חום)‪.‬‬
‫‪ .4.7‬פעילות משמעותית בשנת הסקירה‬

‫במהלך שנת ‪ 2020‬מימן המדען הראשי פרויקטים שונים בתחום האנרגיה בהיקף של כ‪ 68-‬מיליון‬
‫‪ ₪‬בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כ‪ 17-‬מיליון ‪ ₪‬הוקצו ל‪ 19-‬פרויקטים של חלוץ והדגמה בתחומי החשמל‪ ,‬האגירה‪ ,‬אנרגיה‬
‫מתחדשת ועוד‪ ,‬מתוכם ‪ 2‬פרויקטים משותפים עם חברת חשמל לניהול טעינה חכם‪.‬‬
‫‪ .2‬כ‪ 6-‬מיליון ‪ ₪‬הוקצו ל‪ 10-‬פרויקטים של הזנק בתחומי אנרגיה מתחדשת‪ ,‬תחליפי דלקים‬
‫לתחבורה התייעלות באנרגיה‪ ,‬סביבה ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬כ‪ 19-‬מיליון ‪ ₪‬הוקצו ל‪ 41-‬פרויקטים באקדמיה‪ ,‬בתחומים רבים‪ ,‬ביניהם אנרגיות‬
‫מתחדשות‪ ,‬רשתות חשמל‪ ,‬אגירה‪ ,‬מימן‪ ,‬תחבורה חשמלית‪ ,‬מדעי האדמה והים‪ ,‬גז טבעי‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬כ‪ 24-‬מיליון ‪ ₪‬ניתנו ל‪ 7-‬פרויקטים בתחומי גז טבעי‪ ,‬סוללות‪ ,‬תאי דלק‪ ,‬אנרגיית רוח‪,‬‬
‫התייעלות אנרגטית ותחבורה חשמלית (כולל רכבים ומטוסים) כחלק מתכנית בירד אנרגיה‬
‫(‪ )BIRD Energy‬בשיתוף עם משרד האנרגיה האמריקאי (‪.)DOE‬‬
‫כ‪ 2-‬מיליון ‪ ₪‬ניתנו כמלגות ל‪ 26-‬סטודנטים‪/‬יות בתחומי האנרגיה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ .5‬אנרגיה בתעשייה‬
‫‪ .5.1‬צריכת אנרגיה בתעשייה‬
‫להלן מקורות האנרגיה לתעשייה בישראל בשנת ‪ ,2020‬לפי סוג דלק‪:58‬‬
‫התעשייה בישראל כיום מתבססת בעיקרה על חשמל – כ‪ 44.1%-‬מסך צריכת האנרגיה‪ .‬גם הגז‬
‫הטבעי הינו מרכיב חשוב ומרכזי לייצור אנרגיה בתעשייה‪ ,‬ומהווה כ‪ 32.5%-‬מסך צריכת האנרגיה‪.‬‬
‫דלקים אחרים בתעשייה הינם תזקקי נפט – גפ"מ‪ ,‬מזוט‪ ,‬נפטא וכו' ומהווים יחד ‪ 23.4%‬מצריכת‬
‫האנרגיה בתעשייה‪.‬‬
‫בתרשים מטה ניתן לראות שלמעט שנת ‪ 2020‬שיעור החשמל בתעשייה יחסית יציב ונע סביב ‪46-‬‬
‫‪ 47%‬בין השנים ‪ .2017-2019‬לעומת זאת‪ ,‬שיעור הגז הטבעי נמצא במגמת עליה וגדל משיעור של כ‪-‬‬
‫‪ 26.5%‬לכ‪ ,32.5%-‬מנגד שיעור הדלקים האחרים בתעשייה הולך וקטן‪ ,‬כאשר הירידה המשמעותית‬
‫ביותר היא של מזוט שקטן בשנת ‪ 2020‬בכ‪ ,57%-‬ביחס לשנת ‪.2017‬‬
‫‪ 58‬מקורות‪ :‬גז טבעי – מסמך סיכום ‪ 2020‬של רשות הגז הטבעי‪.‬‬

‫חשמל‪ :‬דוח רשות החשמל ‪2020‬‬
‫שאר דלקים – אומדנים של מנהל הדלק‪ ,‬משרד האנרגיה‪.‬‬
‫עיבוד – אגף כלכלה‪ ,‬משרד האנרגיה‪ ,‬באופן הבא‪ :‬המרת הדלקים לשעט"ן – על בסיס ערך קלורי עליון בפרסום של‬
‫רשות הגז הטבעי ליחידות המרה‬
‫‪https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/shimua_nat ural_gas/he/ShimuaConJan15.pdf‬‬
‫המרת גז טבעי לשעט"ן‪ ,MTOE 0.9 = BCM 1 :‬לפי מחשבון מנהל אוצרות טבע‪ ,‬משרד האנרגיה‬
‫המרת חשמל לשעט"ן‪ 1.28 = TWH 1 :‬שעטן (בקירוב)‬
‫מכיוון שחשמל הוא במונחי צריכה בפועל‪ ,‬התחשבנו בנצילות של ‪ ,40%‬דומה לנצילות המקסימלית של מפעליים‬
‫תעשייתיים‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫להלן התפתחות התפלגות צריכת כמויות הדלקים לתעשייה בישראל בשנים ‪ ,2017-2020‬לפי סוג‬
‫אנרגיה‪:‬‬
‫אנרגיה בתעשייה ‪2017-2020‬‬
‫חשמל‬ ‫גז טבעי‬ ‫מזוט‬ ‫גפמ וגז‬ ‫סולר‬ ‫נפטא ובנזין‬
‫‪7.6%‬‬ ‫‪7.5%‬‬ ‫‪6.8%‬‬ ‫‪6.5%‬‬

‫‪0.9%‬‬ ‫‪0.8%‬‬ ‫‪0.7%‬‬ ‫‪0.7%‬‬
‫‪15.6%‬‬ ‫‪15.5%‬‬ ‫‪14.8%‬‬ ‫‪14.8%‬‬
‫‪1.9%‬‬ ‫‪1.4%‬‬
‫‪3.2%‬‬ ‫‪2.5%‬‬
‫‪26.5%‬‬ ‫‪26.4%‬‬ ‫‪29.1%‬‬ ‫‪32.5%‬‬
‫‪46.2%‬‬ ‫‪47.3%‬‬ ‫‪46.7%‬‬ ‫‪44.1%‬‬
‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ .5.2‬חשמל בתעשייה‬
‫התעשייה כאמור מתבססת בעיקר על צריכת חשמל‪ ,‬בנוסף למקורות האנרגיה הראשונית של‬
‫דלקים וגז טבעי‪ .‬בשנים האחרונות השימוש בחשמל בתעשייה גדל‪ ,‬וחלו תמורות גם במקורות‬
‫אספקת החשמל לתעשייה‪ ,‬כפי שניתן לראות להלן‪:‬‬
‫סך צריכת החשמל של סקטור התעשייה עלה מכ‪ TWh 12.6-‬בשנת ‪ 2017‬ועד כ‪ 14.3 -‬בשנת ‪,2020‬‬
‫עלייה של כ‪ .13% -‬אם כי‪ ,‬בשנת ‪ 2020‬חלה ירידה קלה בסך צריכת החשמל בתעשייה של כ‪4%-‬‬
‫לעומת שנת ‪ .2019‬מעניין לראות כי הירידה בצריכת החשמל נרשמה במקביל להפחתה של ‪18%‬‬
‫ביצור החשמל על‪-‬ידי חח"י‪.‬‬
‫נתח השוק של יצרני החשמל הפרטיים בשנים הנסקרות עלה מכ‪ 57%-‬בשנת ‪ 2017‬עד כמעט ‪82%‬‬
‫בשנת ‪.2020‬‬
‫‪ .5.3‬גז טבעי בתעשייה‬

‫גז טבעי מהווה כאמור מרכיב מרכזי מאוד מצריכת האנרגיה של התעשייה‪ ,‬כ‪ .32.5%-‬יוער כי‬
‫במישור הטרמי של הפקת חום במשק צריכת הגז מהווה כ‪ .58%-‬מפעלי תעשייה חוברו לאספקת גז‬
‫טבעי באמצעות רשתות הולכה וחלוקה‪ .‬דמי ההולכה והחלוקה מפוקחים על ידי רשות הגז הטבעי‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬הגז הטבעי הגולמי מופק ממאגרים ימיים שלחופי הארץ‪ ,‬ועובר משם במערכת צינורות‬
‫הולכה עד לתחנת קבלה בחופי המדינה‪ ,‬שם הוא עובר טיפול לשם הפיכתו לגז טבעי מתאים‬
‫לשימוש‪.‬‬
‫מתחנת הקבלה מוזרם הגז בלחץ גבוה בצינורות רחבים המרכיבים את מערכת ההולכה הארצית‪,‬‬
‫שהוקמה ומנוהלת על ידי חברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז) ומשמשת כעורק ראשי להזרמת הגז‬
‫במדינה‪ .‬הגז שבצנרת ההולכה מסופק בחלקו ישירות לצרכנים גדולים (תחנות כח‪ ,‬מפעלי תעשיה‬
‫גדולים)‪ ,‬ובחלקו מוזרם לצמתים מרכזיים ברחבי הארץ‪ ,‬בהם פועלים מתקנים (‪)PRMS‬‬
‫‪72‬‬
‫המפחיתים את לחץ הגז‪ ,‬מבצעים מניה של הכמות המוזרמת דרכם‪ ,‬ומעבירים אותו לרשת‬
‫החלוקה‪.‬‬
‫רשת החלוקה מספקת גז טבעי בלחץ נמוך (עד ‪ 16‬בר) לצרכנים קטנים‪ .‬רשת החלוקה מתוכננת‪,‬‬
‫מוקמת ומופעלת על ידי בעלי רישיונות חלוקה אזוריים‪ ,‬ומצויה בבעלותם ובאחריותם המלאה‪.‬‬
‫ישראל מחולקת ל‪ 6-‬אזורי רישיונות‪ .‬בכל אזור נבחר במכרז פומבי בעל רישיון חלוקה אחד‪ ,‬שקיבל‬
‫בלעדיות בהקמה‪ ,‬הפעלה ותחזוקה של רשת החלוקה למשך ‪ 25‬שנה‪.‬‬
‫להלן צריכת הגז הטבעי בתעשייה בשנים ‪:2017-2020‬‬
‫צריכת גז טבעי בתעשייה ‪2012-2020‬‬

‫‪3‬‬
‫‪2.51‬‬
‫‪2.5‬‬ ‫‪2.22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1.89‬‬
‫‪1.68‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪1.73‬‬
‫‪1.62‬‬
‫‪BCM‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪1.23‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬
‫סה"כ צריכת הגז הטבעי בסקטור התעשייה בשנת ‪ 2020‬הסתכם בכ‪ ,BCM 2.51-‬גידול של כ‪13%-‬‬
‫בהשוואה לשנת ‪ .2019‬הגידול נובע בעיקר מעלייה בביקושים מצד צרכני תעשיה גדולים וכן‬
‫מחיבורם של צרכני גז טבעי חדשים לרשת החלוקה‪.‬‬
‫להלן סטאטוס צרכני רשת החלוקה וההולכה בדצמבר ‪:592020‬‬
‫צורכים‬ ‫מחוברים‬ ‫חתומים‬ ‫רשת החלוקה וההולכה‬

‫‪31‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪61‬‬ ‫נגב גז טבעי‬
‫‪22‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪53‬‬ ‫גז טבעי דרום‬
‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪43‬‬ ‫חדרה והעמקים‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מרכז‬
‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מרימון גז טבעי‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫רותם ירושלים‬
‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫נתג"ז (הולכה)‬
‫‪117‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪259‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪ 59‬מקור‪ :‬רשות הגז הטבעי‬
‫‪73‬‬
‫בטבלה שלהלן ניתן לראות כי ‪ 65%‬מהצרכנים שצרכו גז טבעי מרשת החלוקה בשנת ‪ 2020‬הינם‬
‫באזורי החלוקה נגב ודרום‪ ,‬וכל צרכני רשת ההולכה צורכים בפועל גז"ט‪.‬‬
‫בשנים האחרונות רשות הגז מקדמת את פריסת רשת החלוקה במטרה להרחיב את השימוש של‬
‫מפעלי התעשייה בגז טבעי‪ .‬לשם כך‪ ,‬רשות הגז יצאה בתכנית כללית‪ ,‬בשנים ‪ ,2021 -2018‬המחולקת‬
‫ל‪ 3-‬פעימות שמטרתן קידום פרישת הצנרת‪ ,‬חיבור לתחנות תדלוק ושיפור יתירות המערכת‪.‬‬
‫פעימה הראשונה פורסמה בשנת ‪ ,2018‬נמצאת בשלבי ביצוע במסגרתה הוקצו כ‪ 200-‬מיליון ‪₪‬‬
‫מענקים עבור חברות החלוקה‪ ,‬והיא כוללת שלושה חלקים כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬החלק הראשון של התוכנית הינו האצת פרישת רשת החלוקה וחיבור צרכנים‪.‬‬
‫‪ )2‬החלק השני של התוכנית כולל מענקים להגדלת ספיקות של קווים מתוכננים ברשת‬
‫החלוקה‪ .‬הגדלת הספיקה תאפשר לחברות החלוקה לספק גז טבעי בכמות גדולה יותר‪ ,‬גם‬
‫לצרכנים עתידיים (תחנות תדלוק‪ ,‬תחנות קוגנרציה ועוד) וכן להוסיף יתירות משמעותית‬
‫למערכת‪.‬‬
‫‪ )3‬החלק השלישי של התכנית מיועד בין היתר להקמת תחנות הפחתת לחץ ‪ .PRMS‬הקמת‬
‫תחנות כאמור תשפר את יתירות המערכת ותפחית את עלות חיבור צרכנים לרשת החלוקה‪.‬‬
‫הפעימה השנייה של התכנית פורסמה בשנת ‪ ,2019‬אף היא כוללת שלושה חלקים בדומה לפעימה‬
‫הראשונה של תכנית ההאצה ועד כה נחתמו הסכמים בסך כולל של ‪ 86‬מיליון ‪.₪‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2020‬רשות הגז פרסמה קול קורא בהיקף של כ‪ 40-‬מיליון ‪ ₪‬לחבר בתי חולים בארץ לגז‬
‫טבעי במסגרתו כבר נחתמו הסכמים עם הצרכנים‪.‬‬
‫הפעימה השלישית פורסמה במהלך שנת ‪ 2021‬ונמצאת בתהליך בחינה‪.‬‬
‫‪74‬‬

Energy Sector Review 2020

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

Energy Sector Review 2020

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫משק האנרגיה בישראל‬

‫הוכן על ידי‪ :‬אגף כלכלה‪ ,‬משרד האנרגיה‬

‫תמהיל האנרגיה הראשונית – מגמות בארץ ובעולם‪:‬‬ ‫‪.1.1.1‬‬

‫להלן השוואה של שיעור צריכת הנפט מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬

‫להלן השוואה עולמית של שיעור צריכת פחם מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬

‫להלן השוואה עולמית של שיעור צריכת גז טבעי מתוך סך האנרגיה הראשונית‪:‬‬

‫‪ 5‬לחישוב נתוני ישראל – ראה לעיל הערה ‪2‬‬

‫ביו דלקים‬ ‫‪.1.1.3‬‬

‫‪ 7‬מקור‪ :‬נתוני ‪ EIA‬על ברזיל‬

‫אנרגיה גרעינית‬ ‫‪.1.1.4‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪ .1.3‬משק הגז הטבעי‬

‫רשות הגז הטבעי היא הרגולטור במשק הגז הטבעי בישראל‪.‬‬

‫להלן תרשים מבנה משק הגז הטבעי בישראל‪:‬‬

‫אירועים משמעותיים בשנת הסקירה‬ ‫‪.1.3.2‬‬

‫מקורות ושימושים‬ ‫‪.1.3.3‬‬

‫התפלגות היצע הגז הטבעי בישראל לפי ספק‬

‫‪YT‬‬ ‫‪EMG‬‬ ‫‪TAMAR‬‬ ‫‪BUOY‬‬ ‫‪LEVIATHAN‬‬

‫פילוח צרכני הגז הטבעי בישראל‬

‫חח"י‬ ‫יח"פים וקוגנרציה‬ ‫תעשייה‬

‫תעשייה‬ ‫יח"פים‬ ‫חח"י‬ ‫שנה‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬

‫בעלות על מאגרי הגז הטבעי המרכזיים‬ ‫‪.1.3.4‬‬

‫‪ 15‬מקור‪ :‬מנהל אוצרות טבע‪ ,‬משרד האנרגיה‬

‫מחירי גז טבעי – השוואה בינלאומית‬ ‫‪.1.3.5‬‬

‫‪ 16‬משוער לפי מנהל אוצרות טבע‪ ,‬משרד האנרגיה‪.‬‬

‫ארה"ב ‪ -‬מחירי הגז הטבעי בארה"ב נבחנו באופן כפול‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪14.00‬‬ ‫מחירי גז טבעי בעולם ‪2016-2020‬‬

‫ישראל ‪ -‬ממוצע משוקלל‬ ‫יפן ‪LNG -‬‬

‫אתגרים מרכזיים עתידיים במשק הגז הטבעי בישראל‬ ‫‪.1.3.6‬‬

‫המשך הקמת פרויקט חיבור תנין וכריש למערכת ההולכה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 22‬מקור‪ :‬סקירת הבנק העולמי לגבי גז טבעי‬

‫המשך אספקה רציפה במשבר הקורונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫צריכת נפט ותזקיקיו בישראל‬

‫‪2.00‬‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.11‬‬

‫ייבוא נפט וחומרי זינה לישראל‬

‫נפט גולמי‬ ‫חומר זינה לזיקוק‬

‫ייבוא תזקיקים לישראל‬

‫קרוסין‪ -‬דלק סילוני המשמש לתעופה‬ ‫‪‬‬

‫ייצוא תזקיקי נפט מישראל‬

‫‪4.00‬‬ ‫‪2.13‬‬ ‫‪1.34‬‬ ‫‪1.46‬‬ ‫‪1.69‬‬ ‫‪1.97‬‬

‫מחירי נפט‬ ‫‪.1.4.2‬‬

‫‪ 26‬מקור הנתונים‪ :‬הבנק העולמי‬

‫מחירי הנפט (מסוג ‪ )Brent‬בעולם ‪2011-2020‬‬

‫‪ .2‬השפעת הקורונה על צריכת האנרגיה‬

‫התפתחות משבר הקורונה (ממוצע נע שבועי)‬

‫‪ 27‬מקור ועיבוד הנתונים הוא מתוך משרד הבריאות‪https://datadashboard.health.gov.il/COVID -19/general :‬‬

‫‪ .2.2‬השפעה על משק החשמל‬

‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬

‫השפעה על הדלקים לייצור החשמל‬ ‫‪.2.2.2‬‬

‫סך ייצור החשמל על‪-‬ידי גז טבעי השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬

‫‪ 30‬יודגש כי מדובר בסך ייצור הכולל את חברת החשמל ויח"פים‪.‬‬

‫סך צריכת הגז הטבעי בחח"י בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫סך צריכת הגז הטבעי ביח"פים בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬

‫סך ייצור החשמל על‪-‬ידי פחם השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫להלן תרשים המתאר את צריכת הסולר בשנת ‪ 2020‬בהשוואה לשנים קודמות‪:‬‬

‫סך צריכת סולר השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫סך צריכת דלק סילוני השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫סך צריכת הגז הטבעי בתעשייה השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫סך צריכת גפ"ם השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫מספר חולים יומי‬ ‫סגר מלא‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬

‫סך צריכת מזוט השוואה בין השנים ‪2018-2020‬‬

‫חברת החשמל‬ ‫‪.3.1.1‬‬