‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬

‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪.1‬‬

‫תורת הקבוצות נמצאת בבסיס של מתמטיקה‪ .‬ניתן להציג את הנושא במסגרת אקסיומות‬
‫פורמליות אך אנו נשתמש בגישה אינטואיטיבית ‪.‬‬

‫‪ .1‬הקבוצה ואיברי הקבוצה‬

‫מושג הקבוצה הוא מושג הבסיסי ‪ .‬ככזה לא נגדיר אותו‪ ,‬אך נבין את הקבוצה כאוסף של‬
‫עצמים ) בעלי משמעות מתמטית ( ‪.‬‬
‫לדוגמא את הסימון }‪ {5, 3, -1‬מבינים כי הקבוצה שכוללת את העצמים ‪ 3 , 5‬ו‪ . -1 -‬נאמר‬
‫כי המספרים האלה שייכים לקבוצה הנ''ל ולחילופין כי הן איברים שלה‪ .‬את העובדה שהאיבר‬
‫‪) 5‬למשל( שייך לקבוצה }‪ A={5, 3, -1‬מסמנים בעזרת סימון ∈ ‪ 5 ∈ A :‬או }‪. 5 ∈ {5,3,−1‬‬
‫את העובדה שמספר ‪ 2‬לא שייך לאותה קבוצה }‪ A={5, 3, -1‬מסמנים בעזרת סימון ∉ ‪:‬‬
‫‪ 2 ∉ A‬או }‪. 2 ∉ {5,3,−1‬‬
‫במקרה כללי‪:‬‬
‫‪ x " - x ∈ A‬איבר של קבוצה ‪ " A‬או " ‪ x‬שייך לקבוצה ‪, " A‬‬
‫‪ y " - y ∉ A‬אינו איבר של קבוצה ‪ " A‬או " ‪ y‬לא שייך לקבוצה ‪, " A‬‬

‫הגדרה‪ .‬קבוצות תחשבנה שוות אם יש להן בדיוק אותם איברים‬

‫סדר אזכור האברים בקבוצה אינו משנה‪ .‬כך }‪{5,−9,19} = {19,5,−9‬‬

‫גם אופן תאור של הקבוצה אינו משנה כשאומרים על שוויון הקבוצות‪ .‬למשל‬
‫}‪{5, − 9, 19} = {4 + 1 ,5 − 14, 10 + 9‬‬
‫מספר האזכורים של איבר הקבוצה גם אינו משנה‪ .‬כך }‪{5,−9,19} = {19,5,5,5,−9,19,−9‬‬
‫לדוגמא קבוצה } ‪ {a1 , a 2 , a 3‬יכולה לכלול איבר אחד‪ ,‬שניים‪ ,‬או שלושה ‪ -‬הדבר תלוי בקיום‬
‫שוויון בין האיברים ‪. a1 , a 2 , a 3‬‬
‫יש קבוצות סופיות וקבוצות אינסופיות ‪.‬‬
‫קבוצה יכולה להיות איבר של קבוצה אחרת‪.‬‬
‫דוגמאות‪{{1}} , {{1,9},{19,3}} , {1,9,{19,3},8} :‬‬

‫צריך לשים לב ש‪1 ≠ {1} = {{1}} -‬‬

‫דוגמאות‪{{1}} , {{1,9},8} = {8,{9,1},8} , {{1,9},8} ≠ {8,{9,1},1} :‬‬

‫קבוצות המספרים המוכרות‪.‬‬

‫המספרים הטבעיים ‪, N = {1, 2, 3,...} :‬‬
‫המספרים השלמים ‪Z = {..., −3,−2,−1,0,1,2,3,...} :‬‬
‫המספרים המרוכבים ‪C :‬‬ ‫‪,R‬‬ ‫המספרים הרציונליים ‪ , Q :‬המספרים הממשיים ‪:‬‬

‫נשתמש בכתיבה נוספת לקבוצות‪.‬‬

‫קבוצת כל העצמים המקיימים את התנאי ‪} -‬תנאי | ‪{x‬‬
‫קבוצת כל העצמים בקבוצה ‪ S‬המקיימים את התנאי ‪} -‬תנאי | ‪{x ∈ S‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫‪ x ∈ N } = {2,4,6,...} .1‬ו‪ x -‬מתחלק ב –‪{ x | 2‬‬

‫}‪ x } = {2,4,6,...‬מתחלק ב –‪{ x ∈ N | 2‬‬

‫‪ y} .2‬מתחלק ב –‪ y} ={ y ∈ N | 6‬מתחלק ב –‪ 2‬ו‪ y -‬מתחלק ב –‪≠{ y ∈ N | 3‬‬

‫≠ }‪ y‬מתחלק ב –‪ 2‬או‪ y -‬מתחלק ב –‪{ 3‬‬

‫הערה‪ .‬במתמטיקה ‪ A‬או ‪ B‬פירושו שאו ‪ A‬או ‪ B‬או שניהם מתקיימים ‪.‬‬

‫הקבוצה הריקה ‪ - Ø‬קבוצה שאין לה איברים‪.‬‬

‫לכל ‪ x‬מתקיים ∅ ∉ ‪x‬‬

‫דוגמה‪ p} :‬נקודה במישור שדרכה עברים ‪ 2‬ישרים שונים המקבילים זה לזה | ‪{ p‬‬

‫לא תמיד ברור מראש שהקבוצה המוגדרת ע''י איזושהי תנאי היא ריקה‪ .‬למשל קבוצה‬
‫בעלי החיים ממשפחת הדינוזאורים החיים כיום יכולה להיות ריקה‪ ,‬אך גם יכולה לכלול את‬
‫המפלצת מלוך נס‪ .‬או קבוצת כל האנשים בגיל מעל ‪ 130‬שנה‪.‬‬

‫הערה‪Ø ≠ { Ø } ≠ { Ø ,{ Ø }} :‬‬

‫‪ (2‬תת‪-‬קבוצות‪ .‬קבוצת החזקה של קבוצה נתונה‪.‬‬

‫הגדרה‪ .‬נאמר כי קבוצה ‪ A‬היא תת‪-‬קבוצה של קבוצה ‪ B‬או לחילופין ‪ B‬מקיף את ‪ A‬אם‬
‫כל איברי ‪ A‬היינם גם איברים של ‪. B‬‬

‫‪ - A ⊆ B‬יסמן ש‪ A -‬היא תת קבוצה של ‪. B‬‬

‫דוגמאות‪N ⊆ Z ⊆ Q ⊆ R ⊆ C .1 .‬‬
‫‪ A ⊆ A .2‬לכל קבוצה ‪, A‬‬
‫‪ Ø ⊆ A .3‬לכל קבוצה ‪ - A‬לפי הגדרה‪.‬‬

‫טענה‪ A=B :‬אם ורק אם ‪ A ⊆ B‬וגם ‪B ⊆ A‬‬

‫‪ - A ⊄ B‬יסמן ש‪ A -‬אינה תת קבוצה של ‪. B‬‬

‫יתכן ש‪ A ⊄ B -‬וגם ‪. B ⊄ A‬‬

‫למשל }‪ {0,9} ⊄ {−9,7‬ו‪{−9,7} ⊄ {0,9} -‬‬

‫אם ‪ A ⊆ B‬אך ‪ A≠B‬יסמן ‪ A ⊂ B‬ונאמר ש‪ A -‬תת‪-‬קבוצה אמיתית של ‪ B‬או ש‪ B-‬מקיפה‬

‫ממש את ‪. A‬‬

‫הגדרה‪ .‬תהא ‪ A‬קבוצה‪ .‬קבוצת החזקה של ‪ A‬היינה‪:‬‬

‫}‪ B } = {B | B ⊆ A‬תת קבוצה של ‪P(A)= {B | A‬‬
‫במילים אחרות קבוצת החזקה היא קבוצת כל תת‪-‬קבוצות של הקבוצה הנתונה‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫}}‪P({1,2,3})= { Ø, {1}, {2}, {3}, {1,2}, (1,3}, {2,3},{1,2,3‬‬

‫‪2‬‬
‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫‪ .3‬פעולות בין קבוצות‬

‫א( איחוד קבוצות וחיתוך קבוצות‬
‫הגדרה‪ .‬תהנה ‪ A‬ו‪ B -‬קבוצות‪.‬‬
‫האיחוד של ‪ A‬ו‪ B -‬הייני‬
‫} ‪ x‬שייך ל‪ A -‬או ‪ x‬שייך ל‪A∪ B = {x | B -‬‬
‫החיתוך של ‪ A‬ו‪ B -‬הייני‬
‫} ‪ x‬שייך ל‪ A -‬וגם ‪ x‬שייך ל‪A∩ B = {x | B -‬‬
‫דוגמא‪{1,2,3} ∪ {2,3,4,5} = {1,2,3,4,5} :‬‬
‫}‪{1,2,3} ∩ {2,3,4,5} = {2,3‬‬

‫טענה‪ :‬תהינה ‪ - A, B, C‬קבוצות‪.‬‬

‫‪A∪ B = B ∪ A‬‬ ‫)א(‬
‫‪A∩ B = B ∩ A‬‬ ‫)ב(‬
‫) ‪( A ∪ B) ∪ C = A ∪ ( B ∪ C‬‬ ‫)ג (‬
‫) ‪( A ∩ B) ∩ C = A ∩ ( B ∩ C‬‬ ‫)ד(‬
‫) ‪( A ∪ B) ∩ C = ( A ∩ C ) ∪ ( B ∩ C‬‬ ‫)ה(‬
‫) ‪( A ∩ B) ∪ C = ( A ∪ C ) ∩ ( B ∪ C‬‬ ‫)ו(‬

‫הוכחה ע''י חלוקה למקרים‪.‬‬

‫ב( הפרש קבוצות‪.‬‬

‫הגדרה‪ .‬תהנה ‪ A‬ו‪ B -‬קבוצות‪.‬‬
‫ההפרש בין ‪ A‬ל‪ B -‬הייני‬
‫} ‪ x‬שייך ל‪ A -‬ו ‪ x‬לא שייך ל‪A \ B = {x | B -‬‬
‫הערות‪A \ A = Ø .1 :‬‬
‫‪A \ Ø = A .2‬‬
‫‪ A \ B = Ø .3‬אם ורק אם ‪. A ⊂ B‬‬
‫טענה‪) :‬כללי דה מורגן( ‪ .‬תהינה ‪ X, B, A‬קבוצות ‪.‬‬
‫)א( ) ‪X \ ( A ∪ B ) = ( X \ A) ∩ ( X \ B‬‬
‫)ב( ) ‪. X \ ( A ∩ B ) = ( X \ A) ∪ ( X \ B‬‬
‫הוכחה‪.‬‬
‫)א( נראה תחילה כי ) ‪X \ ( A ∪ B ) ⊆ ( X \ A) ∩ ( X \ B‬‬
‫יהא ) ‪ . x ∈ X \ ( A ∪ B‬אזי ‪ x ∈ X‬ו‪x ∉ A ∪ B -‬‬
‫מכאן ‪ x ∉ A‬ו‪ . x ∉ B -‬לכן ‪ x ∈ X \ A‬וגם ‪x ∈ X \ B‬‬
‫קבלנו ) ‪ x ∈ ( X \ A) ∩ ( X \ B‬כנדרש ‪.‬‬
‫שנית נראה כי ) ‪, ( X \ A) ∩ ( X \ B ) ⊆ X \ ( A ∪ B‬‬
‫יהא ) ‪ . x ∈ ( X \ A) ∩ ( X \ B‬אזי ‪ x ∈ X \ B‬ו‪x ∉ X \ A -‬‬
‫לכן ‪x ∈ X , x ∉ B , x ∉ A‬‬
‫מכאן ‪ x ∉ A ∪ B‬ולכן ) ‪ x ∈ X \ ( A ∪ B‬כנדרש‪.‬‬
‫אז מתקיים ) ‪. X \ ( A ∪ B ) = ( X \ A) ∩ ( X \ B‬‬
‫)ב( באופן דומה ל‪)-‬א( ‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫‪ .(4‬זוגות סדורים של איברים‪ .‬מכפלה קרטזית של קבוצות‬

‫הגדרה‪ .‬זוג סדור הוא זוג עצמים )לאו דווקא שונים( שבו נתון סדר ‪ ,‬ז''א נתון איזה עצם‬
‫הראשון ואיזה השני ‪.‬‬
‫דוגמה‪ - <3,4> .‬הזוג הסדור שאיברו הראשון ‪ 3‬ואיבר השני ‪, 4‬‬
‫>‪ - <4,3‬הזוג הסדור שאיברו הראשון ‪ 4‬ואיבר השני ‪, 3‬‬
‫נדגיש ש‪<4,3> ≠ <3,4> -‬‬
‫>‪ - <3,3‬הזוג הסדור שאיברו הראשון ‪ 3‬ואיבר השני ‪, 3‬‬

‫הערה‪ .‬לא משתמשים בסימון ∈ לזוגות סדורים ‪.‬‬

‫שוויון זוגות סדורים‪ .‬נאמר כי >‪ <a,b> = <c,d‬אם ורק אם ‪ a = b‬וגם ‪.c = d‬‬

‫באופן דומה נדבר על שלשות סדורות‪ ,‬רביעיות סדורות וכו' ‪.‬‬

‫הגדרת מכפלה קרטזית‪.‬‬

‫תהינה ‪ A, B‬קבוצות‪ .‬נגדיר‬
‫}‪A × B = {< a, b >| a ∈ A, b ∈ B‬‬
‫הקבוצה ‪ A× B‬נקראת מכפלה קרטזית קבוצה ‪ A‬בקבוצה ‪. B‬‬
‫בדרך כלל ‪A × B ≠ B × A‬‬
‫דוגמה ‪.1‬‬
‫}> ‪{1,2} × {1,3,4} = {< 1,1 >, < 1,3 >, < 1,4 >, < 2,1 >, < 2,3 >, < 2,4‬‬
‫}> ‪{1,3,4} × {1,2} = {< 1,1 >, < 1,2 >, < 3,1 >, < 3,2 >, < 4,1 >, < 4,2‬‬
‫דוגמה ‪.2‬‬
‫מישור‪R × R = {< x, y >| x ∈ R, y ∈ R} -‬‬
‫דוגמה ‪.3‬‬
‫לכל קבוצה ‪ A‬מתקיים ‪Ø × A = Ø‬‬
‫)כי אין זוגות סדורות שהאיבר הראשון שלהם שייך ל‪. Ø -‬‬

‫נעבור עכשיו למקרה חשוב מאוד כאשר מתבוננים רק קבוצות סופיות ‪ .‬חקירת קבוצות סופיות‬
‫מהווה תוכן של קומבינטוריקה‪.‬‬

‫‪ .(5‬עקרון החיבור ועקרון הכפל ‪.‬‬

‫א( עקרון החיבור‪.‬‬
‫תהי ‪ X‬קבוצה סופית של ‪ n‬איברים‪ .‬יהיו ‪ X1,…Xm‬תת‪-‬קבוצות הזרות זו לזו ) כלומר‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫לכל ‪ i‬ו‪ Xi ∩ X j = ∅ j -‬כאשר }‪ ( i≠j , i, j ∈{1,..., m‬כך ש‪ . X = ∪ X i -‬אז | ‪. | X |= ∑ | X i‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫נעיר שב‪ | X | -‬מסומן מספר האיברים בקבוצה ‪) X‬ז''א עוצמה של ‪.( X‬‬
‫דוגמה‪, X1 = {1,2}, X2 = {3,4,5}, X = X1 U X2 = {1,2,3,4,5} .‬‬
‫‪. | X1 | = 2, | X2 | = 3, | X | = | X1 | + | X2 | = 5‬‬

‫‪4‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫ב( עקרון הכפל‪.‬‬

‫אם ניתן לבחור ‪ a‬מהקבוצה ‪ X‬ב‪ k -‬אפשרויות ואחר כך ניתן לבחור איבר ‪ b‬מאותה קבוצה‬
‫ב‪ l -‬אפשרויות אז ניתן לבחור הזוג הסדור >‪ <a,b‬ב‪ kl -‬אפשרויות ‪.‬‬
‫דוגמה‪ .‬אם מ‪ A-‬ל‪ B -‬יש ‪ 2‬דרכים גם מ‪ B -‬ל‪ C -‬יש ‪ 3‬דרכים אז יש ‪ 6‬דרכיך מ‪ A -‬ל‪C -‬‬
‫דרך ‪.<1,3>, <1,4>, <1,5>, <2,3>, <2,4>, <2,5> : B‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ .(6‬חליפות‪ ,‬תמורות וצירופים ‪.‬‬

‫תהי ‪ A‬קבוצה סופית של ‪ n‬איברים )לדוגמה }‪.( N n = {1,..., n‬‬
‫הגדרה ‪ .1‬תת‪-‬קבוצה סדורה של ‪ k‬איברים בקבוצה של ‪ n‬איברים נקראת חליפה של ‪ k‬איברים‬
‫מתוך ‪. n‬‬
‫במילים אחרות ‪ ,‬חליפה של ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬היא שורה של ‪ k‬איברים שונים מתוך ‪. n‬‬

‫דוגמה ‪ .1‬תהי }‪ . A = {1,2,3‬אז >‪ <1,2>, <1,3>, <2,1>, <2,3>, <3,1>, <3,2‬היינן חליפות‬
‫של ‪ 2‬מתוך ‪. 3‬‬
‫מעיקרון הכפל נובע כמספר כל החליפות של ‪ k‬מתוך ‪ n‬שווה ל‪-‬‬
‫)‪P (n, k ) = n(n − 1)...(n − k + 1‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪ k‬גורמים‬

‫לדוגמה מספר כל החליפות של ‪ 4‬מתוך ‪ 9‬שווה ל‪-‬‬

‫‪P(9, 4) = 9 ·8 ·7 ·6 = 3024‬‬

‫דוגמה ‪ .2‬לפי תור שנקבע בהגרלה‪ 5 ,‬כלות בוחרים חתנים מתוך ‪ 8‬גברים ‪ .‬כמה זוגות שונים‬
‫יכולים להיווצר כתוצאה מבחירה זה ?‬

‫פתרון‪ .‬כל בחירה כמתואר היא חליפה של ‪ 5‬מתוך ‪ . 8‬שני בחירות יהיו שונות‪ ,‬אם ‪ 5‬החתנים‬
‫שנבחרו אינם זהים או‪ ,‬אם הם זהים‪ ,‬אז הם נבחרו בסדר שונה‪ .‬לכן מספר הזוגות‬
‫האפשריים הוא‪:‬‬
‫‪P(8, 5) = 8 ·7 ·6 ·5 ·4 = 6720‬‬

‫הגדרה ‪ .2‬חליפה של ‪ n‬איברים מתוך ‪ n‬נקראת תמורה של ‪ n‬איברים ‪.‬‬

‫מספר כל התמורות של ‪ n‬איברים שווה ל‪-‬‬

‫!‪P (n) = P (n, n) = n ⋅ (n − 1) ⋅ ... ⋅1 = n‬‬ ‫) ‪(2‬‬

‫דוגמה ‪ .3‬בכמה אופנים אפשר להושיב ‪ 6‬אורחים על ספה ?‬

‫כל "הושבה" כזו היא תמורה של ‪ 6‬איברים‪ ,‬ומספר התמורות האלה הוא ‪:‬‬ ‫פתרון‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫‪P(6) = 6! = 720‬‬
‫דוגמה ‪ . 4‬בכמה אופנים אפשר להושיב ‪ 6‬אורחים סביב שולחן עגול‪ ,‬כאשר אין הבדל בין‬
‫המקומות סביב השולחן מנקודת ראותם של האורחים ?‬
‫פתרון‪ .‬יהי ‪ a‬אחד האורחים‪ .‬נושיב אותו במקום כלשהו ליד השולחן‪ .‬כיוון שהשולחן עגול‬
‫ואין‪ ,‬כאמור‪ ,‬הבדל בין המקומות סביבו‪ ,‬הרי אין חשיבות באיזה מקום ‪ a‬יושב‪ .‬שאר‬
‫‪ 5‬האורחים מתיישבים אז למעשה על ספסל )אמנם מעוגל(‪ ,‬המורכב מאשר ‪ 5‬כסאות ‪.‬‬
‫מספר האפשרויות השונות לעשות זאת הוא ‪:‬‬
‫‪P(5) = 5! = 120‬‬

‫הגדרה ‪ .3‬שורה של ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬נקראת חליפה של ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬עם חזרות‪.‬‬
‫מספר כל החליפות של ‪ k‬מתוך ‪ n‬עם חזרות שווה ל‪-‬‬
‫‪P( n, k ) = n ⋅ n ⋅ ... ⋅ n = n k‬‬ ‫) ‪(3‬‬
‫‪ k‬פעמים‬

‫דוגמה ‪ .5‬כמה יש מספרים ‪-4‬ספרתיים לא כוללים אפס ?‬

‫פתרון‪ .‬כל מספר ‪-4‬ספרתי כזה הוא חליפה של ‪ 4‬איברים מתוך ‪ 9‬עם חזרות ומספר‬
‫החליפות האלה הוא ‪:‬‬
‫‪P( 9 ,4) = 9 = 6561‬‬
‫‪4‬‬

‫הגדרה ‪ .4‬תת‪-‬קבוצה של ‪ k‬איברים בקבוצה של ‪ n‬איברים נקראת צירוף של ‪ k‬איברים‬

‫מתוך ‪. n‬‬
‫את השוויון של צירופים נבין כשוויון של תת‪-‬קבוצות ‪.‬‬
‫דוגמה ‪ .6‬תהי }‪ . A = {1,2,3‬אז }‪ {1,2}, {1,3}, {2,3‬היינן צירופים של ‪ 2‬מתוך ‪. 3‬‬
‫נעיר כי לדוגמה }‪{1,2} = {2,1‬‬
‫טענה‪ .‬מספר כל הצירופים של ‪ k‬מתוך ‪ n‬שווה ל‪-‬‬
‫)‪P(n, k ) n(n − 1)...(n − k + 1‬‬
‫= ) ‪C (n, k‬‬ ‫=‬ ‫)‪( 4‬‬
‫) ‪P(k‬‬ ‫!‪k‬‬
‫סקיצת ההוכחה‪ .‬לכל צירוף מתאימות !‪ k‬חליפות‪ .‬לכן לפי עקרון החיבור )‪. P(n,k)=C(n,k)·P(n‬‬

‫⎞‪⎛n‬‬
‫לצירוף ) ‪ C (n, k‬של ‪ k‬מתוך ‪ n‬משתמשים גם בסימונים ⎟⎟ ⎜⎜ ו‪. C nk -‬‬
‫⎠ ‪⎝k‬‬
‫אם נכפיל מונה ומכונה בנוסחה )‪ (4‬פי !)‪ (n-k‬אז נקבל את הנוסחה‪:‬‬
‫⎞‪⎛ n‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫= ⎟⎟ ⎜⎜ (‬ ‫) או‬ ‫= ) ‪C (n, k‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫!‪⎝ k ⎠ (n − k )!k‬‬ ‫!‪(n − k )!k‬‬
‫מהנוסחה האחרונה ברור ש‪-‬‬
‫⎞ ‪⎛n⎞ ⎛ n‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫) ‪(6‬‬
‫⎠ ‪⎝k ⎠ ⎝n − k‬‬
‫נזכור כי לפי הגדרה ‪ . 0! = 1‬מכאן נובע‬

‫‪6‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫⎞‪⎛n⎞ ⎛n‬‬
‫‪⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ = 1‬‬ ‫) ‪(7‬‬
‫⎠‪⎝n⎠ ⎝0‬‬
‫טענה‪.‬‬
‫⎞‪⎛ n ⎞ ⎛ n − 1⎞ ⎛ n − 1‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫) ‪(8‬‬
‫⎠‪⎝ k ⎠ ⎝ k ⎠ ⎝ k − 1‬‬
‫הוכחה‪ .‬נשתמש בנוסחה )‪ (5‬ונקבל ‪:‬‬
‫⎞‪⎛ n − 1⎞ ⎛ n − 1‬‬ ‫!)‪(n − 1‬‬ ‫!)‪(n − 1‬‬ ‫) ‪(n − 1)!(n − k + k‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫⎞‪⎛n‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫= ⎟⎟‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫⎟⎟ ⎜⎜ =‬
‫!)‪⎝ k ⎠ ⎝ k − 1⎠ (n − 1 − k )!k! (n − k )!(k − 1‬‬ ‫!‪(n − k )!k‬‬ ‫⎠ ‪(n − k )!k! ⎝ k‬‬

‫דוגמה ‪ .7‬בכיתה ‪ 30‬תלמידים‪ .‬יש לבחור ‪ 2‬תלמידים למשלחת מסוימת‪ .‬כמה משלחות שונות‬
‫אפשר לבחור ?‬
‫פתרון‪ .‬מספר המשלחות האפשריות הוא כמספר הצירופים של ‪ 2‬מתוך ‪) 30‬מספר התת‪-‬קבוצות‬
‫של ‪ 2‬איברים מתוך ‪ .( 30‬כאן רק חשוב מי נכנס למשלחת ‪ ,‬לסדר הבחירה אין‬
‫חשיבות‪ .‬לכן התשובה היא ‪:‬‬
‫‪⎛ 30 ⎞ 30 ⋅ 29‬‬
‫= ⎟⎟ ⎜⎜‬ ‫‪= 435‬‬
‫⎠‪⎝2‬‬ ‫‪1⋅ 2‬‬

‫דוגמה ‪ . 8‬על מדף מונחים ‪ 10‬ספרים שונים בעברית ו‪ 8 -‬ספרים שונים באנגלית‪ .‬בכמה‬
‫אופנים אפשר לבחור מתוך ספרים אלה חבילה המכילה ‪ 3‬ספרים בעברית ו‪ 3 -‬ספרים‬
‫באנגלית ?‬
‫פתרון‪ .‬תחילה נבחר ‪ 3‬ספרים בעברית‪ .‬מספר האפשרויות לעשות זאת הוא כמספר הצירופים‬
‫של ‪ 3‬איברים מתוך ‪: 10‬‬
‫‪⎛10 ⎞ 10 ⋅ 9 ⋅ 8‬‬
‫= ⎟⎟ ⎜⎜‬ ‫‪= 120‬‬
‫‪⎝ 3 ⎠ 1⋅ 2 ⋅ 3‬‬
‫את הספרים באנגלית אפשר לבחור ב‪-‬‬
‫‪⎛ ⎞ 8⋅7 ⋅6‬‬
‫‪8‬‬
‫= ⎟⎟ ⎜⎜‬ ‫‪= 56‬‬
‫‪⎝ 3 ⎠ 1⋅ 2 ⋅ 3‬‬
‫אופנים‪ .‬כל שלישיה של ספרים בעברית וכל שלישיה של ספרים באנגלית מהוות יחד‬
‫חבילה אחת‪ ,‬וכל החבילות הנבנות בדרך זו שונות זו מזו‪ .‬לכן‪ ,‬המספר הכולל של‬
‫חבילות שונות ניתן לחישוב בעזרת עקרון הכפל‪. 120 · 56 = 6720 :‬‬

‫‪ .(7‬בינום של ניוטון‪ .‬תכונות של מקדמים בינומיים ‪ .‬משולש פסקל‪.‬‬

‫בינום של ניוטון היינו נוסחה לחישוב חזקה טבעית ‪ n‬של דו‪-‬איבר ‪. x + a‬‬
‫‪n‬‬
‫⎞‪⎛ n‬‬
‫‪( x + a) n = ∑ ⎜⎜ ⎟⎟ x k a n −k‬‬ ‫) ‪(1‬‬
‫⎠ ‪k =0 ⎝ k‬‬

‫סקיצת ההוכחה ‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫‪( x + a) n = ( x + a)...( x + a) = ∑ α k ,n −k x k a n −k .‬‬
‫‪ n‬פעמים‬ ‫‪k =0‬‬

‫‪ x a‬בפולינום נתקבל בפתיחת‬ ‫‪k‬‬ ‫‪n−k‬‬

‫כל מקדם ‪ α k ,n− k‬שווה למספר האיברים הדומים עם‬
‫הסוגריים בביטוי ‪ ( x + a) n‬והמספר הזה שווה למספר האפשרויות של בחירת ‪ k‬מקומות‬

‫‪7‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫)ל‪– x -‬ים ( מתוך ‪ n‬מקומות‪.‬‬

‫הגדרה‪ .‬מקדמים של נוסחה )‪ (1‬נקראים מקדמים בינומיים ‪.‬‬

‫תכונות של מקדמים בינומיים ‪:‬‬

‫⎞‪⎛ n ⎞ ⎛ n − 1⎞ ⎛ n − 1‬‬ ‫⎞‪⎛n⎞ ⎛n‬‬ ‫⎞ ‪⎛n⎞ ⎛ n‬‬

‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪,‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪, ⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ = 1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪,‬‬ ‫⎟⎟‬ ‫‪(1‬‬
‫⎠‪⎝ k ⎠ ⎝ k ⎠ ⎝ k − 1‬‬ ‫⎠‪⎝n⎠ ⎝0‬‬ ‫⎠ ‪⎝k ⎠ ⎝n − k‬‬
‫‪n‬‬
‫⎞‪⎛n‬‬ ‫‪n‬‬
‫⎞‪⎛n‬‬
‫‪.‬‬ ‫∑‬ ‫‪(−1) k ⎜⎜ ⎟⎟ = 0 (5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫⎟⎟ ‪∑ ⎜⎜ k‬‬ ‫‪= 2 n (4‬‬
‫‪k =0‬‬ ‫⎠‪⎝k‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫⎠ ⎝‬
‫את התכונות ‪ (3 – (1‬הוכחנו בסעיף הקודם ‪ .‬תכונות ‪ (5 – (4‬נתקבל מהנוסחה )‪ (1‬בהצבות‬
‫‪ x = a = 1‬ו‪. x = - a = 1 -‬‬

‫עקב התכונות ‪ .(3 - .(1‬ניתן להציג מקדמים בינומיים בטבלה אינסופית ‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬

‫הטבלה הזו נקראת משולש פסקל ‪ .‬השורה ה – ‪ -n‬ית של המשולש היא שורה של מקדמים‬
‫בינומיים ל‪. ( x + a) n−1 -‬‬

‫דוגמה‪ .‬מצאו מקדם הכי גדול של הפולינום ‪. ( x + 1)12‬‬

‫פתרון ‪ .‬המקדם המבוקש נמצא באמצע של שורה ה‪ 13-‬במשולש פסקל ‪ ,‬כלומר הוא שווה ל‪-‬‬
‫‪⎛12 ⎞ 12! 12 ⋅11⋅10 ⋅ 9 ⋅ 8 ⋅ 7‬‬
‫= ⎟⎟ ⎜⎜ ‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪= 924‬‬
‫‪6‬‬
‫⎠ ⎝‬ ‫‪6‬‬‫!‬ ‫⋅‬ ‫‪6‬‬‫!‬ ‫‪1‬‬ ‫⋅‬ ‫‪2‬‬ ‫⋅‬ ‫‪3‬‬ ‫⋅‬ ‫‪4‬‬ ‫⋅‬ ‫‪5‬‬ ‫⋅‬ ‫‪6‬‬

‫‪ .(8‬עקרון האינדוקציה ‪.‬‬

‫ידוע עקרון האינדוקציה מתמטית )רגילה( ‪:‬‬
‫תהא }‪ A ={n0, n0+1, n0+2,...‬תת‪-‬קבוצה של ‪ . Z‬אם מתקיימים שני התנאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬למספר ‪ n0‬מקיימים תכונה מסוימת ‪, α‬‬
‫)‪ (2‬לכל מספר ‪ , n ≥ n0‬אם תכונה ‪ α‬מתקיימת עבור ‪ n‬אז היא מתקיימת גם עבור ‪. n+1‬‬
‫אזי כל איבר של ‪ A‬מקיים את התכונה ‪. α‬‬

‫דוגמה‪ .‬הוכח כי סכום ‪ Sn‬המספרים האי‪-‬זוגיים מ‪ 1-‬עד ‪ 2n+1‬ועד בכלל הוא ‪. (n+1)2‬‬
‫הוכחה‪ (1) .‬ל‪ n0 = 1 -‬מוצאים ‪. S1= 1+(2·1+1) = 4 = (1+1)2‬‬

‫‪8‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫)‪ (2‬בהנחה כי ‪ Sn = (n+1)2‬נוכיח כי ‪. Sn+1 = ((n+1)+1)2‬‬

‫מקבלים‪:‬‬
‫‪Sn+1 = Sn +( 2(n+1)+1) = (n+1)2 +2(n +1)+1 = ((n+1)+1)2‬‬

‫ניתן להכליל את עקרון האינדוקציה לצורה הבאה )הנקראת עקרון האינדוקציה השלמה (‪:‬‬
‫תהי ‪ α‬תכונה מסוימת ‪ ,‬שאותה יכולים לקיים )או יכולים לא לקיים ( מספרים שלמים שאינם‬
‫קטנים מ‪ n-‬שלם נתון‪.‬‬
‫אם ‪ n‬מקיים את ‪ , α‬ואם עבור כל ‪ m > n‬אפשר להוכיח שאם כל ‪ , n ≤ k < m , k‬מקיים‬
‫את ‪ , α‬אז גם ‪ m‬מקיים את ‪ , α‬אזי כל מספר שלם שאינו קטן מ‪ n -‬מקיים את התכונה ‪. α‬‬

‫דוגמה‪ .‬הוכיחו כי את כל מספר טבעי הגדול מ‪ 1 -‬ניתן להציג כמכפלת מספרים ראשוניים ‪.‬‬
‫הוכחה‪ .‬ברור כי עבור ‪ n=2‬התכונה הנתונה מתקיימת ‪.‬‬
‫היה ‪ m‬מספר טבעי שרירותי בגדול מ‪ . 2 -‬בהנחה שהתכונה הזו מתקיימת לכל מספר‬
‫‪ k‬בתנאי ‪ , 2 ≤ k < m‬נראה שהיא מתקיימת גם עבור ‪. m‬‬
‫אם ‪ m‬מספר ראשוני אז התכונה נכונה ‪ .‬אם לא אז קיימים מספרים ‪ q‬ו‪ r -‬כך ש‪-‬‬
‫‪ . q < m , p<m , q > 1 , p >1 , m = pq‬לפי ההנחה ניתן להציג את המספרים ‪q‬‬
‫ו‪ r -‬כמכפלות גורמים ראשוניים ‪ .‬לכן ניתן להציג גם ‪ m‬כאותה צורה ‪.‬‬

‫‪ .(9‬עקרון ההכלה וההפרדה ‪.‬‬

‫אם ‪ A1‬ו‪ A2 -‬הן שתי קבוצות סופיות אזי‬
‫| ‪. | A1 ∪ A2 |=| A1 | + | A2 | − | A1 ∩ A2‬‬
‫במקרה של שלוש קבוצות מתקיימת הנוסחה‬
‫| ‪. | A1 ∪ A2 ∪ A3 |=| A1 | + | A2 | + | A3 | − | A1 ∩ A2 | − | A1 ∩ A3 | − | A2 ∩ A3 | + | A1 ∩ A2 ∩ A3‬‬
‫נכליל את הנוסחאות למקרה של ‪ n‬שרירותי‪.‬‬
‫נסמן ‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫סכום מספרי האיברים בכל ‪ n‬הקבוצות ‪, S1 = ∑ | Ai | -‬‬
‫‪i =1‬‬

‫⎞‪⎛n‬‬
‫= ‪, S2‬‬ ‫‪∑| A ∩ A‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫סכום מספרי האיברים בכל ⎟⎟ ⎜⎜ חיתוכים של שתי קבוצות מתוך ה‪| - n -‬‬
‫‪1≤i < j ≤ n‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬
‫⎞‪⎛n‬‬
‫סכום מספרי האיברים בכל ⎟⎟ ⎜⎜ חיתוכים של שתי קבוצות מתוך ה‪, S3 = ∑| Ai ∩ Aj ∩ Ak | - n -‬‬
‫‪1≤i < j <k ≤n‬‬ ‫⎠‪⎝3‬‬
‫‪....................................‬‬
‫סכום האיברים בחיתוך כל ‪ n‬הקבוצות ‪. Sn =| A1 ∩ A2 ∩ ... ∩ An | -‬‬

‫משפט ההכלה וההפרדה‪.‬‬

‫נתונות ‪ n‬קבוצות סופיות ‪ . A1 , A2 ,..., An‬מספר איברי קבוצת האיחוד ‪ A1 ∪ A2 ∪ ... ∪ An‬הוא‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫)‪| A1 ∪ A2 ∪ ... ∪ An |= S1 − S 2 + S3 + ... + (−1‬‬ ‫‪n −1‬‬
‫‪S n = ∑ (−1) i −1 Si‬‬
‫‪i =1‬‬

‫ללא הוכחה‪.‬‬
‫המשפט הזה נותן עקרון ההכלה וההפרדה ‪.‬‬
‫את עקרון ההכלה וההפרדה ניתן להגדיר בצורה אחרת ‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫תהי ‪ - X‬קבוצה סופית של ‪ N‬איברים ‪ - α1 ,α 2 ,...,α n ,‬איזהו תכונות ‪ .‬נסמן ‪ - X i‬אוסף‬

‫כל האיברים של ‪ X‬בעלי תכונה ‪, α i‬‬
‫| ‪ - N (α i1 ,..., α ik ) =| X i1 ∩ X i2 ∩ ... ∩ X ik‬מספר האיברים בעלי ‪ k‬תכונות ‪, α i1 ,...,α ik‬‬
‫| ) ‪ - N 0 =| X \ ( X 1 ∪ X 2 ∪ ... ∪ X n‬מספר האיברים בלי שום התכונות ‪. α1 ,α 2 ,...,α n‬‬
‫אז מתקיימת הנוסחה‪:‬‬
‫‪N 0 = N − S1 + S 2 − ... + (−1) n S n‬‬

‫= ‪. Sk‬‬ ‫‪∑ N (α‬‬

‫‪1≤i1 <...<ik ≤n‬‬
‫‪i1‬‬ ‫כאשר ) ‪,...,α ik‬‬

‫בפרט‪ ,‬אם ‪ n = 2‬אז ) ‪, N 0 = N − N (α 1 ) − N (α 2 ) + N (α1 ,α 2‬‬

‫אם ‪ n = 3‬אז‬
‫) ‪. N 0 = N − N (α1 ) − N (α 2 ) − N (α 3 ) + N (α1 ,α 2 ) + N (α1 ,α 3 ) + N (α 2 ,α 3 ) − N (α1 ,α 2 ,α 3‬‬

‫דוגמה‪ .‬תהי }‪ x " – α1 , X = {0,1,2,...,10‬הוא מספר זוגי " ‪ x " – α2 ,‬גדול מ‪, " 6 -‬‬
‫‪ x " – α3‬נמצא בין ‪ 2‬ובין ‪ . " 8‬לכמה איברים של ‪ X‬אין אף אחד מהתכונות‬
‫‪? α3 , α2 , α1‬‬
‫פתרון‪, N(α1, α3) = 2, N(α1, α2) = 2 , N(α3) = 5, N(α2) = 4 , N(α1) = 6 , N = 11 .‬‬
‫‪. N(α1 ,α2, α3) = 0 , N(α2, α3) = 1‬‬
‫אז‬
‫‪N0 = 11 - 6 - 4 - 5 + 2 + 2 + 1 - 0 = 1‬‬
‫) זה מספר " ‪. ( " 1‬‬

‫‪ .(10‬רקורסיה‪.‬‬
‫א( הגדרה ודוגמאות ‪.‬‬
‫הגדרה‪ .‬אומרים שקבוצת איברים מוגדרת באופן רקורסיה אם‪:‬‬
‫)‪ (1‬איברים אחדים של הקבוצה מוגדרים בצורה מפורשת )הם משמשים כבסיס‬
‫הרקורסיה או כערכים תחיליים( ‪,‬‬
‫)‪ (2‬האיברים הנותרים של הקבוצה מוגדרים באמצעות האיברים שכבר הוגדרו‬
‫)כלומר‪ ,‬כל האיברים שבבסיס הרקורסיה ואלה שכבר הוגדרו באמצעותם ( ‪.‬‬
‫אז רקורסיה קושרה את )‪ f(n‬עם אחד‪ ,‬או יותר‪ ,‬מן הערכים )‪ , f(k‬כאשר }‪k ∈{1,2,..., n − 1‬‬
‫בצורה כזה‪ ,‬שאם ערכים אלה ידועים ניתן לחשב באמצעות היחס הזה את )‪ . f(n‬נוסף לכך‬
‫נתונים ערכי )‪ f(n‬עבור ערכים מסוימים של ‪ – n‬אלה הם הערכים התחיליים של הרקורסיה ‪.‬‬
‫דוגמאות ‪.‬‬
‫‪ .1‬הסדרה הנדסית מוגדרת ברקורסיה ‪ , f(n) = f(n-1)·q :‬כאשר ‪ q‬הוא מספר נתון )מנת‬
‫הסדרה( ‪ .‬אם הערך התחילי הוא )‪ , f(1‬אזי ‪ f(3) = f(2)·q , f(2) = f(1)·q‬יכו' ‪.‬‬
‫⎞‪⎛ n‬‬ ‫⎞‪⎛ n ⎞ ⎛ n − 1⎞ ⎛ n − 1‬‬
‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ ‪ .‬כאן ⎟⎟ ⎜⎜ היה פונקציה של ‪ 2‬משתנים ‪ n‬ו‪. k -‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ +‬‬ ‫‪ .2‬הנוסחה ⎟⎟‬
‫⎠ ‪⎝k‬‬ ‫⎠‪⎝ k ⎠ ⎝ k ⎠ ⎝ k − 1‬‬
‫⎞‪⎛n‬‬ ‫⎞‪⎛n‬‬
‫הערכים התחיליים הם ‪ ⎜⎜ ⎟⎟ = 1 , ⎜⎜ ⎟⎟ = 1‬עבור כל ‪ n‬טבעי ‪ .‬נתונים כאן אינסוף ערכים‬
‫⎠‪⎝n‬‬ ‫⎠‪⎝0‬‬
‫תחיליים ‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫⎞‪⎛n‬‬ ‫‪⎛ n⎞ ⎛ n ⎞ n − k +1‬‬

‫⎜⎜ = ⎟⎟ ⎜⎜ כאשר ‪ n‬נתון ‪ ⎜⎜ ⎟⎟ = 1 , k ∈{1,2,..., n} ,‬נותנת דרך הכי‬ ‫⋅ ⎟⎟‬ ‫‪ .3‬הנוסחה‬
‫⎠‪⎝0‬‬ ‫⎠‪⎝ k ⎠ ⎝ k − 1‬‬ ‫‪k‬‬
‫קצרה לחישוב מקדמים בינומיים עבור ‪ n‬נתון ‪ .‬למשל ‪,‬‬
‫‪⎛9⎞ ⎛9⎞ 9‬‬ ‫‪⎛9⎞ ⎛9⎞ 8‬‬ ‫‪⎛9⎞ ⎛9⎞ 7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪⎛9⎞ ⎛9⎞ 6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟⋅ = 9,‬‬ ‫‪⎜⎜ ⎟⎟ =⎜⎜ ⎟⎟⋅ =9⋅ 4 =36,‬‬ ‫‪⎜⎜ ⎟⎟ =⎜⎜ ⎟⎟⋅ =36⋅ =84,‬‬ ‫…‪⎜⎜ ⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ ⋅ = 84 ⋅ = 126 ,‬‬
‫‪⎝1⎠ ⎝0⎠ 1‬‬ ‫‪⎝2⎠ ⎝1⎠ 2‬‬ ‫‪⎝3⎠ ⎝2⎠ 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪⎝ 4⎠ ⎝ 3⎠ 4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .4‬נמצא את מספר המילים מעל האלף‪-‬בית }‪ , {0,1‬שאין בהן שני אפסים סמוכים‪ ) .‬נקרא‬
‫למילים כאלה מותרות ( ‪.‬‬
‫נסמן ב‪ f(n) -‬את מספר המילים המותרות באורך ‪ . n‬קל לספור ש‪. f(2)=3 , f(1)=2 -‬‬
‫אם מילה מותרת באורך ‪ n‬מתחילה ב‪ 1-‬אזי ‪ n-1‬הספרות הבאות של מילה זו מהוות מילה‬
‫מותרת באורך ‪ . n-1‬לפיכך יש )‪ f(n-1‬מילים מותרות באורך ‪ n‬המתחילות ב‪.1 -‬‬
‫אם מילה מותרת באורך ‪ n‬מתחילה ב‪ 0-‬הספרה השניה שלה חייבת להיות ‪ , 1‬וההמשך הוא‬
‫מילה מותרת כלשהי באורך ‪ . n-2‬לכן מספר המילים המותרות באורך ‪ n‬המתחילות ב‪0 -‬‬
‫הוא )‪. f(n-2‬‬
‫כיוון שכל מילה חייבת להתחיל ב‪ 1-‬או ב‪ ,0-‬מתקיים ‪. f(n) = f(n-1) + f(n-2) :‬‬
‫זהו יחס רקורסיה המאפשר לחשב את )‪ f(n‬עבור כל ‪ , n‬אם ניתן בסיס הרקורסיה ‪.‬‬
‫ככה קיבלנו את הסדרה שכל מספר בה הוא סכום שני המספרים הקודמים לו ‪ .‬אם נגדיר‬
‫בזה ‪ f(1)=f(0)=1‬אז נקבל את הסדרה …‪ 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13,‬הנקראת סדרת פיבונצ'י‪.‬‬

‫ב( רקורסיה ליניארית ‪.‬‬

‫הגדרה‪ .‬הרקורסיה הבאה –‬
‫)‪f(n) = c1 f(n-1) + c2 f(n-2) + … + ck f(n-k‬‬
‫נקראת רקורסיה ליניארי ‪.‬‬
‫למציאת נוסחה מפורשת עבור )‪ f(n‬פותרים את המשוואה‬
‫‪λ − c1λk −1 − c2 λk −2 − ... − ck = 0‬‬
‫‪n‬‬

‫)הנקראת המשוואה האופיינית( ומקבלים ‪:‬‬

‫‪f (n) = A1λ1n + A2 λn2 + ... + Ak λnk‬‬
‫כאשר ‪ - λ1 , λ2 ,..., λk‬שורשים שונים של משוואה אופיינית ‪ - A1 , A2 ,..., Ak ,‬קבועים הקובעים‬
‫לפי התנאים התחיליים‪.‬‬
‫דוגמה‪ .‬נמצא נוסחה מפורשת עבור )‪ f(n‬של סדרת פיבונצ'י‪.‬‬
‫במקרה הזה ‪ c1 = c2 =1 , k = 2‬והמשוואה האופיינית היא ‪ . λ − λ − 1 = 0‬שורשי‬
‫‪2‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫⎞ ‪⎛1+ 5‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 1− 5‬‬ ‫‪1+ 5‬‬ ‫‪1− 5‬‬
‫⎜⎜ ‪. f (n) = A1‬‬ ‫⎜ ‪⎟ + A2‬‬
‫⎟‬ ‫⎟ ‪⎜ 2‬‬
‫= ‪ . λ1‬לכן ⎟‬ ‫‪,‬‬ ‫‪λ‬‬‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫המשוואה הם‬
‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎠‬ ‫⎝‬ ‫⎠‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מציבים לנוסחה האחרונה את התנאים התחיליים ‪ f(1)= f(0) = 1‬ומוצאים‬
‫‪1 1+ 5‬‬ ‫‪1 1− 5‬‬
‫= ‪ . A1‬מכן‬ ‫⋅‬ ‫⋅ ‪, A2 = −‬‬
‫‪5 2‬‬ ‫‪5 2‬‬
‫⎞ ‪1 ⎛⎜ ⎛ 1 + 5‬‬ ‫⎞‬
‫‪n +1‬‬ ‫‪n +1‬‬
‫⎞ ‪⎛1− 5‬‬ ‫⎟‬
‫= )‪. f ( n‬‬ ‫⎜‬ ‫⎟‬ ‫⎜⎜ ‪−‬‬ ‫⎟‬
‫⎠⎟ ‪5 ⎜ ⎜⎝ 2‬‬ ‫⎝‬ ‫‪2‬‬ ‫⎟‬
‫⎠‬
‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎠‬

‫‪11‬‬
‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫‪ .(11‬פונקציות יוצרות‬
‫הגדרה‪ .‬תהי ‪ a0, a1,..., an,...‬סדרה מספרים‪ ,‬סופית או אינסופית ‪ .‬הביטוי‬
‫∞‬

‫‪∑a x‬‬‫‪n =0‬‬

‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪= a0 + a1 x + ... + a n x n + ...‬‬

‫נקרא פונקציה יוצרת של הסדרה הנתונה ‪.‬‬

‫נגדיר בין פונקציות יוצרות חיבור וכפל באופן הבא‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬

‫‪∑ an x n ± ∑ bn x n =∑ (an ± bn ) x n‬‬

‫‪n =0‬‬ ‫‪n =0‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫) ‪(1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪n‬‬
‫‪(∑ a n x n ) ⋅ (∑ bk x k ) =∑ (∑ a k bn − k ) x n‬‬ ‫) ‪(2‬‬
‫‪n=0‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪n=0 k =0‬‬

‫אפשר לבדוק כי הפעולות האלה מקיימות את התכונות המאפיינות את החיבור והכפל בחוג‬
‫הפולינומים כזון קומוטטיביות‪ ,‬אסוציאטיביות ודיסטריבוטיביות‪.‬‬
‫חילוק אינו תמיד אפשרי‪ ,‬אולם כאשר‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫‪(∑ a n x ) ⋅ (∑ bn x ) =∑ cn x n‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫) ‪(3‬‬
‫‪n=0‬‬ ‫‪n=0‬‬ ‫‪n =0‬‬
‫במקרה הזה נרשום גם כי‬
‫∞‬

‫∞‬ ‫‪∑c‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪xn‬‬

‫‪∑a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪x n = n∞=0‬‬ ‫) ‪(4‬‬
‫‪n =0‬‬
‫‪∑b x‬‬
‫‪n =0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫⎞‪⎛ n⎞ ⎛ n‬‬ ‫⎞‪⎛ n‬‬ ‫⎞ ‪⎛ n‬‬
‫⎜⎜ ‪ { 1, ⎜⎜ ⎟⎟, ⎜⎜ ⎟⎟, ... , ⎜⎜ ⎟⎟, ... ,‬היא‬ ‫‪ .1‬הפונקציה היוצרת של הסדרה } ‪⎟⎟, 1‬‬
‫⎠‪⎝ 1⎠ ⎝ 2‬‬ ‫⎠‪⎝k‬‬ ‫⎠‪⎝ n − 1‬‬
‫⎞‪⎛ n⎞ ⎛ n‬‬ ‫⎞‪⎛ n‬‬ ‫‪⎛ n ⎞ n −1‬‬
‫⎜⎜ ‪f ( x ) = 1 + ⎜⎜ ⎟⎟ x + ⎜⎜ ⎟⎟ x 2 + ... + ⎜⎜ ⎟⎟ x k + ... +‬‬ ‫)‪⎟⎟ x + x n = (1 + x) n (5‬‬
‫⎠‪⎝ 1⎠ ⎝ 2‬‬ ‫⎠ ‪⎝k‬‬ ‫⎠‪⎝ n − 1‬‬

‫‪ .2‬הפונקציה היוצרת של הסדרה האינסופית } ‪ { 1, 1, 1, ... , 1, ...‬היא‬

‫‪1‬‬
‫= ‪. f ( x ) = 1 + x + x 2 + ... + x k + ...‬‬ ‫) ‪(6‬‬
‫‪1− x‬‬
‫‪1‬‬
‫מתאוות את הטור הרשום כאן‬ ‫זהו סכום של טור הנדסי אינסופי ‪ .‬הפונקציה‬
‫‪1− x‬‬
‫עבור ‪ |x|< 1‬אך איננו מתעניינים כאן אם ‪ x‬אכן קטן בערכו המוחלט מ‪ .1 -‬אנו רושמים‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬בלי לעסוק כלל בערכו של ‪. x‬‬
‫‪1− x‬‬
‫אם נגדיר את )‪ f'(x‬נקבל‬
‫‪1‬‬
‫= ‪f ' ( x ) = 1 + 2 x + 3 x 2 + ... + (k + 1) x k + ...‬‬ ‫) ‪(7‬‬
‫‪(1 − x ) 2‬‬
‫‪1‬‬
‫היא פונקציה יוצרת של הסדרה } ‪. { 1, 2, 3, ...‬‬ ‫זאת אומרת הפונקציה‬
‫‪(1 − x) 2‬‬

‫‪12‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫בחישובים עם טורים נוח להשתמש בנוסחה הבאה‪:‬‬

‫אם‬
‫) ‪f ( x ) = (1 + x + x + ... + x + ...‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪n‬‬

‫אז‬
‫∞‬
‫‪⎛ n + k − 1⎞ k‬‬ ‫⎞‪⎛ n‬‬ ‫‪⎛ n + 1⎞ 2‬‬ ‫‪⎛ n + k − 1⎞ k‬‬
‫∑ = )‪f ( x‬‬ ‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ x =1 + ⎜⎜ ⎟⎟ x +‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ x + ... +‬‬ ‫‪⎟⎟ x + ...‬‬ ‫) ‪(8‬‬
‫‪k =0‬‬ ‫‪⎝ k‬‬ ‫⎠‬ ‫⎠‪⎝ 1‬‬ ‫⎠ ‪⎝ 2‬‬ ‫‪⎝ k‬‬ ‫⎠‬

‫בעיה ‪ .1‬מצא את המקדם של ‪ x20‬ב‪-‬‬

‫‪. f ( x) = ( x + x 2 + x 3 + x 4 + x 5 )( x 2 + x 3 + x 4 + x 5 + ... ) 5‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫‪1− x‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫⋅ ‪f ( x) = x( 1+ x + x2 + x3 + x 4 ) ⋅ x10 ⋅ ( 1+ x + x2 + ... ) = x11‬‬ ‫⋅‬ ‫‪= x11(1 − x5 )(1− x) −6‬‬
‫)‪1 − x (1 − x‬‬ ‫‪5‬‬

‫אז יש למצוא את המקדם של ‪ x9‬במכפלה ‪, (1 − x5 )(1 − x) −6 = (1 − x) −6 − x5 (1 − x) −6‬‬

‫כלומר למצוא את המקדם של ‪ x9‬ב‪ (1 − x) −6 -‬ולהחסיר ממנו את המקדם של ‪x4‬‬
‫ב‪. (1 − x) −6 -‬‬
‫⎞‪⎛ 9 + 6 − 1⎞ ⎛ 4 + 6 − 1‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ −‬‬ ‫לפי הנוסחה )‪ (8‬נקבל ‪⎟⎟ = 1876‬‬
‫⎠ ‪⎝ 9 ⎠ ⎝ 4‬‬

‫בעיה ‪ .2‬מצא את המספר פתרונות של המשוואה ‪ t1 + t 2 = 3‬בקבוצת }‪ N 0 = N ∪ {0‬כל‬

‫המספרים השלמים לא שליליים ‪.‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫גישה ‪ .1‬ברור כי ‪ 0 ≤ t1 ≤ 3‬וגם ‪ . 0 ≤ t 2 ≤ 3‬נסתכל בפונקציה‬
‫‪f ( x) = ( x + x + x + x )( x + x1 + x 2 + x3 ) = x 0 x 0 + ( x0 x1 + x1 x 0 ) + ( x0 x 2 + x1 x1 + x 2 x 0 ) +‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬

‫= ‪+ ( x 0 x3 + x1 x 2 + x 2 x1 + x3 x 0 ) + ( x1 x3 + x 2 x 2 + x3 x1 ) + ( x 2 x3 + x3 x 2 ) + x3 x3‬‬
‫‪= 1 + 2x + 3x 2 + 4x3 + 3x 4 + 2x 5 + x 6‬‬
‫זוגות המעריכים בביטוי ‪ x 0 x3 + x1 x 2 + x 2 x1 + x3 x 0‬מייצגים את כל הפתרונות של משוואה‬
‫הנתונה ‪ ,‬ז''א זוגות )‪ .(0, 3), (1, 2), (2, 1), (3, 0‬מספר הזוגות האלה הוא מקדם של ‪ x3‬ב‪f(x)-‬‬
‫אז התשובה היא ‪. 4‬‬
‫גישה ‪ .2‬אנו רושמים פונקציה יוצרת כצורה אחרת‬
‫‪1‬‬
‫= )‪f ( x) = ( 1 + x + x 2 + ...)(1 + x + x 2 + ...‬‬
‫‪(1 − x) 2‬‬
‫לפי הנוסחה )‪ (7‬אפשר לרשום‬
‫‪1‬‬
‫‪= 1 + 2x + 3x 2 + 4x3 + ...‬‬
‫‪(1 − x) 2‬‬
‫מקדם של ‪ x3‬הוא ‪ . 4‬באופן דומה כזה היה בגישה ‪ 1‬נקבל את התשובה ‪. 4 :‬‬

‫שיטה כללית‪ :‬כדי למצוא את מספר הפתרונות של משוואת‬

‫)*(‬ ‫‪t1 + t 2 + ... + t n = k‬‬
‫‪k‬‬
‫בקבוצה ‪ N 0‬המקיימים את ההגבלות ‪ , 1 ≤ i ≤ n , 0 ≤ t i ≤ bi‬יש לחשב את המקדם של ‪x‬‬
‫בפונקציה‬
‫) ‪f ( x) = ( 1 + x + ... + x )( 1 + x + ... + x )...(1 + x + ... + x‬‬
‫‪b1‬‬ ‫‪b2‬‬ ‫‪bn‬‬

‫‪13‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫אז )‪ f(x‬היא פונקציה יוצרת עבור הסדרה ‪ a 0 , a1 ,...., a n ,....‬כאשר ‪ a k‬הוא מספר פתרונות של‬
‫המשוואה הנ''ל בקבוצה ‪. N 0‬‬
‫אם אנו רוצים למצוא את מספר הפתרונות של משוואה )*( בקבוצה ‪ N 0‬ללא הגבלות נוספות‬
‫על נעלמים אז אנו רושמים את הפונקציה היוצרת ‪ f ( x) = ( 1 + x + x 2 + ...)n‬ומחפשים את‬
‫המקדם של ‪ xk‬בפונקציה הזו ‪.‬‬

‫הערה‪ .‬אם נתונים אילוצים ‪ 1 ≤ t i ≤ k‬אז אפשר להסתפק בפונקציה‬

‫‪f ( x) = ( 1 + x + x 2 + ... + x k ) n‬‬
‫בבעיה ‪ 2‬אנו השתמשנו בגישה ‪ 1‬וגם בגישה ‪.2‬‬
‫בעיה ‪ .3‬מהו מספר האפשרויות לפזר ‪ 25‬כדורים זהים בשבעה תאים שונים אם בתא הראשון‬
‫יכולים להיות לכל היותר ‪ 10‬כדורים ?‬
‫הפונקציה היוצרת המתאימה היא‬ ‫פתרון‪.‬‬
‫‪f ( x) = ( 1 + x + x + ... + x )( 1 + x + x2 + ...)6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬

‫באופן הבא‪:‬‬ ‫עלינו למצוא את המקדם של ‪ x25‬בפונקציה זו ‪ .‬נרשום )‪f(x‬‬

‫‪1 − x11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 − x11‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫= ‪= (1 − x11 )(1 − x) −7‬‬
‫)‪1 − x (1 − x‬‬ ‫‪6‬‬
‫)‪(1 − x‬‬ ‫‪7‬‬

‫⎞ ‪⎛ 7⎞ ⎛ 8‬‬
‫)‪= ( 1 − x11)( 1 + x + x 2 + ... ) 7 = ( 1 − x11 )(1 + ⎜⎜ ⎟⎟ x + ⎜⎜ ⎟⎟ x 2 + ...‬‬
‫⎠‪⎝ 1⎠ ⎝ 2‬‬
‫המקדם של ‪ x25‬בביטוי אחרון הוא‬
‫⎞‪⎛ 7 + 25 −1⎞ ⎛ 7 + 14 −1‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ −‬‬ ‫‪⎟⎟ = 697521‬‬
‫⎠ ‪⎝ 25 ⎠ ⎝ 14‬‬

‫בעיה ‪ .4‬מצא פונקציה יוצרת למציאת מספר האפשרויות לחלק ‪ 9‬כדורים אדומים ו‪11-‬‬
‫כדורים לבנים ל‪ 6 -‬תאים כאשר באף תא אין יותר מ‪ 2-‬כדורים אדומים ‪.‬‬
‫פתרון‪ .‬חלוקות הכדורים משני הצבעים אינן תלויות זו בזו‪ .‬לכן אפשר לפתור את הבעיה על‬
‫ידי יצירת פונקציה היוצרת של שני משתנים ‪ x‬ו‪ . y -‬המקדם של ‪ x9 y11‬הוא מספר‬
‫האפשרויות המבוקש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫⎞ ‪⎛ 1 − x3‬‬
‫⎜⎜ = )‪. B = ( 1 + x + x ) ( 1 + y + y + ...‬‬
‫‪2 6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫נחשב המקדם של ‪ x9‬ביטוי ‪⎟⎟ (1 − y) 6‬‬
‫⎠ ‪⎝ 1− x‬‬
‫‪. B = ( 1 − 6x + 15x − 20x + 15x − 6x15 + x18 )(1 + x + x 2 + ...)6 ( 1 + y + y 2 + ...)6‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬

‫מקדם של ‪ x9‬שווה למספר‬

‫⎞‪⎛ 6 + 9 − 1⎞ ⎛ 6 + 6 − 1‬‬ ‫⎞‪⎛ 6 + 3 − 1‬‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ − 6‬‬ ‫⎜⎜‪⎟⎟ + 15‬‬ ‫‪⎟⎟ − 20 = 99144‬‬
‫⎠ ‪⎝ 9 ⎠ ⎝ 6‬‬ ‫⎠ ‪⎝ 3‬‬
‫⎞‪⎛ 6 + 11− 1‬‬
‫⎜⎜ ‪.‬‬ ‫מקדם של ‪ y11‬בביטוי ‪ ( 1 + y + y 2 + ...)6‬שווה ל‪⎟⎟ = 4368 -‬‬
‫⎠ ‪⎝ 11‬‬
‫אז התשובה הסופית היא ‪. 99144⋅ 4368 = 433060992‬‬

‫⎞ ‪⎛ n + 1⎞ ⎛ n ⎞ ⎛ n‬‬
‫⎜⎜ (‬ ‫⎜⎜ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ ⎟⎟ +‬‬ ‫בעיה ‪ .5‬הוכח את הזהות‪) C kn +1 = C kn + C kn −1 :‬ז''א ⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫⎝ ⎠ ⎝ ⎠‬ ‫‪k‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎠‬

‫‪14‬‬
 ‫סמסטר ב' ‪2002‬‬ ‫מבוא למתמטיקה דיסקרטית‬ ‫‪201-1-9661‬‬
‫מושגי יסוד של תורת הקבוצות ‪ .‬קומבינטוריקה‬ ‫נושא ‪1‬‬

‫פתרון‪ .‬נסתכל בפונקציה היוצרת של סדרה ‪: C 0n , C1n ,..., C nn‬‬

‫‪. (1 + x) n = C 0n + C1n x + ... + C nn x n‬‬
‫נכפיל ב‪ 1+ x -‬את הביטוי הקודם ונקבל‬
‫)‪. (1 + x) n+1 = (C0n + C1n x + ... + Cnn x n )(1 + x‬‬
‫נשווה מקדמים מצד שמאל ומצד ימין של איבר ‪ . xk‬בצד ימין איבר ‪ xk‬מופיע פעמיים‪:‬‬
‫‪ Ckn−1 x k −1 ⋅ x‬ו‪ , Ckn x k -‬ז''א מקבלים הביטוי ‪ . (C kn + C kn −1) x k‬עולם המקדם מצד שמאל‬
‫‪. C kn +1 = C kn + C kn −1‬‬ ‫של שווה ל‪ , Ckn+1 -‬ז''א‬

‫‪15‬‬