‫חלק א – שאלות פתוחות‪ 52 -‬נקודות‬

‫לשאלות בחלק זה יש לתת תשובות מלאות‪ ,‬מפורטות ומנומקות היטב‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪ 26 ( 1‬נקודות)‬

‫א‪ 10 .‬נק' ‪ -‬הוכחת משפט אחד מרשימת המשפטים‪.‬‬
‫ב‪ 16 .‬נק' ‪ -‬נתון ש‪ v1 , v 2 , v 3  -‬בסיס של מרחב וקטורים ‪ V‬מעל שדה ‪ F‬ויהיו‪:‬‬
‫‪u1  v1  v 2 , u 2  v 2  v 3 , u 3  v1  v 3‬‬
‫הוכיחו או הפריכו כל אחת מהטענות הבאות‪:‬‬
‫‪Spv1 , v 2   Spu1 , u 2  .1‬‬

‫‪Spu1 , u 2 , u 3   V .2‬‬
‫פתרון ב‪:‬‬
‫‪ .1‬נבדוק האם ‪ v1‬הוא צרוף ליניארי של ‪ : u1 , u 2 ‬נניח ש‪ v1  a u1  bu 2 -‬אז‪,‬‬
‫‪v1  a u1  bu 2  a v1  v 2   bv 2  v 3 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a 1v1  a  bv 2  bv3  0‬‬
‫אבל ‪ v1 , v 2 , v 3 ‬בסיס ולכן בת"ל כך שכל המקדמים מתאפסים‪a  1  a  b  b  0 :‬‬
‫אז ‪ a  b  0‬ו‪ a  1 -‬והתקבלה סתירה לכן ‪ v1  Spu1 , u 2 ‬ו‪ Spv1 , v 2  -‬לא מוכל‬
‫ב‪. Spu1 , u 2  -‬‬
‫‪ .2‬נתון ש‪ v1 , v 2 , v 3  -‬בסיס של מרחב וקטורים ‪ V‬לכן הממד של ‪ V‬הוא ‪ 3‬נבדוק ת"ל של‬

‫‪: u1 , u 2 , u 3 ‬‬

‫נניח ש‪ a u1  bu 2  cu 3  0 -‬אז‪ av1  v 2   bv 2  v 3   cv1  v 3   0 ,‬אז‪,‬‬

‫‪ a  cv1  a  bv 2  b  cv 3  0‬וכיוון ש‪ v1 , v 2 , v 3  -‬בסיס ולכן בת"ל אז כל‬

‫‪1 0 1 1 0 1  1 0 1 ‬‬ ‫‪a  c  0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫המקדמים מתאפסים‪ a  b  0 :‬נדרג‪ 1 1 0    0 1  1   0 1  1 :‬‬
‫‪0 1 1 0 1 1  0 0 2 ‬‬ ‫‪b  c  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫קיבלנו ש‪ r  n -‬אז הוקטורים בת"ל ו‪ 3 -‬וקטורים בת"ל במרחב וקטורים מממד ‪ 3‬הם‬
‫בסיס שלו כלומר‪. Spu1 , u 2 , u 3   V ,‬‬

‫שאלה מס' ‪ 26 ( 2‬נקודות )‬

‫יהי ‪ R 3 x ‬אוסף כל הפולינומים הממשיים ממעלה קטנה או שווה ל‪ 3 -‬כולל פולינום האפס‬

‫ונתונים‪ U1  a  a  bx  bx 2  bx 3 / a, b  R :‬ו‪-‬‬

‫‪‬‬
‫‪U 2  a  bx  cx 2  dx 3 / a  b  c  2d  0‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1‬‬
 .‫ ומצאו לו בסיס וממד‬R 3 x  ‫מרחב של‬-‫ תת‬U1 -‫הוכיחו ש‬ .‫א‬

. U 2 -‫מצאו בסיס וממד ל‬ .‫ב‬

:‫הוכיחו או הפריכו כל אחת מהטענות הבאות‬ .‫ג‬
U1  U 2 .II R 3 x   U1  U 2 .I
:‫פתרון‬
0  0  0  0x  0x 2  0x 3  U1 .1 .‫א‬

‫ אז‬a  a  b x  bx 2  bx 3 , a 'a ' b'x  b' x 2  b' x 3  U1 ‫יהיו‬ .2

a  a  bx  bx 2
 
 bx 3  a 'a ' b'x  b' x 2  b' x 3  
 a  a '  a  a '  b  b'x  b  b'x 2  b  b'x 3  U1

‫ אז‬  R -‫ ו‬a  a  bx  bx 2  bx 3  U1 ‫יהי‬ .3

 
 a  a  bx  bx 2  bx 3  a  a  bx  bx 2  bx 3  U1


a  a  bx  bx 2  bx 3  a1  x   b  x  x 2  x 3  : U1 -‫בסיס וממד ל‬

.2 ‫ בסיס והממד‬1  x,  x  x 2  x 3  ,‫ולכן‬

a  b  c  2d  0 :‫ נמצא פתרון כללי למשוואה‬: U 2 -‫ מציאת בסיס וממד ל‬.‫ב‬

:‫ ופתרון כללי‬a  t  s  2r ‫ אז‬t , s, r  R ‫ עבור‬b  t, c  s, d  r :‫נסמן‬

   
t  s  2r  tx  sx 2  rx 3  t 1  x   s  1  x 2  r 2  x 3
.3 ‫ וממד‬1  x, 1  x 2

, 2  x 3 - ‫בסיס‬

:‫ ונבדוק ת"ל‬U1  U 2  Sp1  x, 1  x 2 , 2  x 3 , 1  x,  x  x 2  x 3  .I .‫ג‬

    
a1  x   b  1  x 2  c 2  x 3  d1  x   e  x  x 2  x 3  0 -‫נניח ש‬
:‫ונדרג‬
 1 1 2 1 0   1 1 2 1 0 
   
1 0 0  1  1  0 1  2  2  1 
0 1   r4
0 0 1  0 0 1 1 1 
   
0 0 1 0  1  0 0 0  1  2 

‫ הרי‬4 ‫ שממדו גם‬R 3 x  ‫ ת"מ של‬U1  U 2 -‫ וכיוון ש‬dimU1  U 2   4 -‫קיבלנו ש‬

. U1  U 2  R 3 x  -‫ש‬

U 2 - ‫מרחבים מממדים שונים‬-‫ אבל התת‬U1  U 2  U 2 ‫ אם ורק אם‬U1  U 2 .II

.4 ‫ מממד‬U1  U 2 ‫ ואילו‬3 ‫מממד‬

2
 ‫חלק ב – שאלות ברירה (‪ 48‬נקודות)‬
‫בחלק זה ‪ 8‬שאלות ברירה ומשקל כל שאלה ‪ 6‬נקודות‪.‬‬
‫לכל שאלה תשובה יחידה מבין ‪ 5‬הטענות הרשומות‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪1‬‬

‫‪ x1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m  3x 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m2x3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2x 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ m  6 x2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2m 2  m  1 x 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נתונה המערכת‪3 :‬‬
‫‪ 2x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2m  6x 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ m2  9 x3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ m5‬‬

‫עבור ‪ m‬פרמטר ממשי ויהי ‪ W‬אוסף הפתרונות של המערכת ההומוגנית המתאימה לה‪.‬‬
‫למערכת הנתונה אין פתרון אם ורק אם‪:‬‬
‫א‪m  0 .‬‬
‫ב‪m  3 .‬‬
‫‪m3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪m  0,3 .‬‬
‫ה‪m  0,3 .‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫טענה נכונה ד‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪1  1‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m m6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪2m 2  m  1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3   0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m 2  3m‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m  1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2m  6‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ m2  9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m  5   0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m2  9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m  3 ‬‬

‫‪1 0 9 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור ‪  0 0 4 1  : m  3‬למערכת פתרון ו‪ r  2  3 -‬ולכן אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪ 0 0 0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1  3 0‬‬ ‫‪1  1  3 0 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  0 0‬ולמערכת אין פתרון ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עבור ‪1    0 0 1 1  : m  0‬‬
‫‪ 0 0  9  3  0 0 0 6 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1  6 9‬‬ ‫‪1 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫עבור ‪  0 15  2 1  : m  3‬ולמערכת אין פתרון‪.‬‬
‫‪0 0‬‬ ‫‪0  6 ‬‬
‫‪‬‬
‫עבור ‪ m  0,3,3‬למערכת פתרון ו‪ r  n  3 -‬כלומר פתרון יחיד‪.‬‬
‫נסכם‪ :‬למערכת אין פתרון עבור ‪ , m  0,3‬אינסוף פתרונות עבור ‪ , m  3‬פתרון יחיד עבור‬
‫‪. m  0,3,3‬‬

‫‪3‬‬
 2 '‫שאלה מס‬
, w  k v1  mv 2  R n ‫ יהי‬,‫ שני ווקטורי יחידה אורתוגונאליים זה לזה‬v1 , v 2  R n ‫יהיו‬

-‫ שווה ל‬v1  v 2 ‫ מהווקטור‬w ‫ אם מרחקו של הווקטור‬.‫ פרמטרים ממשיים‬k, m  R ‫כאשר‬

:‫ אז‬w  v1  2w  v 2 :‫ וגם מתקיים‬1

2 1
w  2v1  v 2 ‫או‬ w v1  v 2 .‫א‬
5 5
2 1
w  2v1  v 2 ‫או‬ w  v1  v 2 .‫ב‬
5 5
2 1
w  2v1  v 2 ‫או‬ w  v1  v 2 .‫ג‬
5 5
2 1
w  2v1  v 2 ‫או‬ w   v1  v 2 .‫ד‬
5 5
2 1
w  2v1  v 2 ‫או‬ w  v1  v 2 .‫ה‬
5 5
:‫פתרון‬
2 v1  v 2  0 -‫ו‬ 1 v1  v 2  1 -‫נתון ש‬

,‫ אז‬w  v1  2w  v2 :‫ ומתקיים‬w  k v1  mv 2 :‫יהי‬

w  v 1  k v 1  m v 2   v 1  k v 1  v 1   mv 2  v 1   k v 1  v 1   k v 1 k
2

2  1

,‫בדומה‬
w  v 2  k v 1  m v 2   v 2  k v 1  v 2   mv 2  v 2   mv 2  v 2   m v 2 m
2

2  1

. k  2m -‫מכאן ש‬
,‫ כלומר‬w  v1  v 2   1 -‫נתון ש‬

1  w  v 1  v 2   k v 1  m v 2  v 1  v 2   k  1v 1  m  1v 2 
2 2 2

k  1v1  m  1v 2   k  1v1  m  1v 2  

 k  1 v 1  v 1   m  1 v 2  v 2   2k  1m  1v 1  v 2  
2 2

 k  1 v 1  m  1 v 2  k  1  m  1
2 2 2 2 2 2
2  1

,‫ ולכן‬2m  12  m  12  1 -‫ אז נקבל ש‬k  2m ‫ ונציב את‬k  12  m  12  1 ,‫כלומר‬
2 1
-‫ וקיבלנו ש‬k  2, ,‫ אז‬m  1, -‫ מכאן ש‬5m 2  6m  1  0
5 5
2 1
.w  v1  v2 ‫ או‬w  2v1  v2
5 5

4
 ‫שאלה מס' ‪ 6( 3‬נקודות)‬
‫נתונים‪ P1  1,2,1, P 2  2,1,3, P 3  3,1,2 :‬ויהי ‪ L‬הישר דרך ‪ P3‬ובכיוון ‪ P1‬ו‪  -‬המישור‬

‫הנפרש על ידי ‪ P1 , P 2‬אז החיתוך ‪   L‬הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬נקודה‬
‫ב‪ .‬ישר‬
‫ג‪ .‬מישור‬
‫ד‪ .‬קבוצה ריקה‬
‫ה‪ .‬וקטור האפס‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ L‬הישר שעובר דרך ‪ P3‬ובכיוון ‪t 1,2,1  3,1,2 : P1‬‬

‫‪ ‬המישור הנפרש על ידי ‪t1 1,2,1  t 2 2,1,3 : P1 , P 2‬‬

‫חיתוך של הישר והמישור‪t1 1,2,1  t 2 2,1,3  t 1,2,1  3,1,2 :‬‬
‫נפתור את המערכת‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 2 1 3 1 2 1 3  1 2 1 3 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 1  2 1    0  3 0  5   0  3 0  5  ‬‬
‫‪  1 3 1 2   0 5 0 5   0 0 0  10 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫אין פתרון ולכן הישר והמישור לא נחתכים באף נקודה‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪4‬‬

‫יהי ‪ R 2 x ‬אוסף כל הפולינומים הממשיים ממעלה קטנה או שווה ל‪ 2 -‬כולל פולינום האפס‬

‫ונתונים‪ V   Px   R 2 x  / P1  P2  0 :‬ו‪W   Px   R 2 x  / P1  P2  0 -‬‬

‫אז‪:‬‬
‫א‪ W .‬ו‪ V -‬תת‪-‬מרחבים של ‪. R 2 x ‬‬
‫ב‪ W .‬ו‪ V -‬לא תת‪-‬מרחבים של ‪. R 2 x ‬‬
‫ג‪ W .‬לא תת‪-‬מרחב של ‪ R 2 x ‬כי הכפל בסקלר לא סגור בו‪.‬‬
‫‪ W‬לא תת‪-‬מרחב כי ‪. 0 W‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ V .‬תת‪-‬מרחב של ‪ R 2 x ‬ו‪ W -‬לא תת‪-‬מרחב כי החיבור לא סגור בו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכון‪ :‬ב‪ W-‬יש סגירות לכפל בסקלר כי אם ‪ Px   W‬אז ‪ P1  0‬או ‪P2  0‬‬
‫ועבור ‪   R‬מתקיים ‪ P1  0‬או ‪ P2  0‬כלומר ‪. Px   W‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪ W :‬לא תת‪-‬מרחב‪ -‬החיבור לא סגור בו למשל ‪ x  2, x  1 W‬אבל‬
‫‪x  2  x 1  2x  3  W‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ג‪ .‬לא נכון‪0 W :‬‬
‫ד‪ .‬נכון‪ :‬ראינו ב‪-‬ב שהחיבור לא סגור ב‪.W -‬‬

‫שאלה מס' ‪ 6( 5‬נקודות)‬

‫עבור ‪ m‬פרמטר ממשי ונסמן‪:‬‬ ‫‪P1  1, m,1, P 2  m,1,3, P3  3,1, m‬‬ ‫נתונים‪:‬‬

‫‪ T  P1 , P 2 , P 3 ‬ו‪ U  SpT -‬אז‪:‬‬

‫א‪ U  R 3 .‬לכל ‪m  0,3‬‬

‫ב‪ .‬אם ‪ m  3‬אז ‪ T‬פורשת את ‪U  R 3‬‬

‫ג‪ .‬אם ‪ T‬תלויה ליניארית אז בהכרח ‪. m  0,3‬‬
‫ד‪ U .‬מממד ‪ 2‬אם ורק אם ‪m  0,3‬‬
‫ה‪ .‬לכל ‪ m  0,3‬אין ב‪ T -‬וקטור שהוא צ"ל של האחרים‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כלומר אם ורק אם ‪P1 , P 2 , P3 ‬‬ ‫‪ SpP1, P2 , P3  R 3‬אם ורק אם ‪ P1 , P 2 , P3 ‬בסיס של ‪R 3‬‬
‫בלתי תלויה ליניארית‪ .‬נניח לכן ש‪ P1  P2   P3  0 -‬אז‪,‬‬

‫‪ 1 m 3  1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3 ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ m 1 1    0 1  m 1  3m  m‬‬ ‫‪0 1  m 1  3m  ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1 3 m 0 3  m m  3 ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3  1 m‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1   0 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 1  m 2 1  3m   0 0 m 2  3m ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫אם ‪ m  0,3‬אז ‪ r  n‬והקבוצה ‪ P1 , P 2 , P3 ‬בלתי תלויה ליניארית ולכן בסיס של המרחב‬
‫הנפרש אז ממדו ‪ 3‬כמו של המרחב ומתקיים הנדרש‪.‬‬
‫‪ 1  3 3  1  3 3 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ r  n   3 1‬והוקטורים תלויים ליניארית‪.‬‬ ‫עבור ‪1    0  8 10  : m  3‬‬
‫‪  1 3  3  0 0 0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫לסיכום‪. m  0,3,3 :‬‬

‫שאלה מס' ‪6‬‬

‫‪2‬‬
‫‪z  2z‬‬
‫‪ z  i Rez  ‬כאשר ‪ z  C‬אז למשוואה‪:‬‬ ‫נתונה המשוואה ‪ i :‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪ .‬פתרון יחיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתרון ממשי‪.‬‬
‫ג‪ .‬שני פתרונות כך שהאחד צמוד של השני‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ד‪ .‬אינסוף פתרונות‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫ה‪ .‬שני פתרונות שמכפלתם היא ‪  i‬‬
‫‪9 3‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן ‪ z  a  bi‬עבור ‪ a , b  R‬אז ‪z  2z  a  bi  2a  bi   a  3bi , Re z  a‬‬
‫‪2‬‬
‫לכן‪ z  2z   a  3bi  a 2  9b2 ,‬ונחזור למשוואה‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪a 2  9b 2‬‬ ‫‪a 2  9b 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 9b 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ba ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a 2i  ba ‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a  bi   ia  a‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪a 2  1‬‬
‫‪‬‬

‫‪ a  3b  0 ‬‬ ‫‪a 2  6ab  9b 2  0‬‬ ‫‪ 6ba  a 2  9b 2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪a  1‬‬ ‫‪a  1‬‬ ‫‪a  1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪a  3b‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הפתרונות‪ z1  1  i :‬ו‪z 2  1  i -‬‬
‫‪b ,‬‬
‫‪3 3‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪a  1‬‬ ‫‪a  1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1 ‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪ 1 ‬‬ ‫‪8 2‬‬
‫‪z1  z 2  1  i   1  i   1  i     i‬‬
‫‪ 3 ‬‬ ‫‪3 ‬‬ ‫‪ 3 ‬‬ ‫‪9 3‬‬

‫שאלה מס' ‪7‬‬

‫נתונה ‪ T  v1 , v 2 , v 3 , v 4 , v 5 ‬קבוצת וקטורים ב‪ R n -‬אז‪:‬‬

‫אם ‪ T‬תלויה ליניארית אז ‪. n  5‬‬ ‫א‪.‬‬

‫אם ‪ T‬פורשת את ‪ R n‬אז ‪. n  5‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אם ‪ n  5‬אז ‪ T‬בלתי תלויה ליניארית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אם ‪ n  5‬אז ‪ T‬תלויה ליניארית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אם ‪ n  5‬אז ‪ T‬פורשת את ‪. R n‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכון‪ :‬יש קבוצות תלויות ליניארית בנות ‪ 5‬וקטורים גם במרחב שממדו גדול או שווה ל‪-‬‬
‫‪ 5‬למשל כל קבוצה שיש בה וקטורים שהם כפולות או וקטור האפס‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪ :‬קבוצה בת ‪ 5‬וקטורים יכולה לפרוש מרחב מממד קטן מ‪ 5 -‬למשל נבחר בסיס של‬
‫‪ R 4‬ונוסיף לו וקטור כלשהו אז הקבוצה פורשת את ‪ R 4‬ו‪. n  4  5 -‬‬
‫ג‪ .‬לא נכון‪ :‬יש קבוצות בנות ‪ 5‬וקטורים במרחב מממד גדול מ‪ 5 -‬שהן תלויות ליניארית כמו‬
‫כל קבוצה שמכילה את וקטור האפס‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכון‪ :‬על פי משפט במרחב מממד ‪ n‬שקטן מ‪ 5 -‬כל קבוצה בת ‪ 5‬וקטורים תלויה ליניארית‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא נכון‪ :‬לא כל קבוצה בת ‪ 5‬וקטורים במרחב מממד ‪ n‬שקטן מ‪ 5 -‬היא פורשת שלו למשל‬
‫עבור ‪ n  2  5‬קבוצה ‪ T‬שכל הוקטורים בה הם כפולות אחד של השני תפרוש מרחב‬
‫מממד לכל היותר ‪ 1‬ולא את כל המרחב ‪. R 2‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שאלה מס' ‪8‬‬
‫נתונים ‪ U‬ו‪ W -‬תת מרחבים של ‪ V‬מ"ו מממד ‪ 4‬מעל ‪ dim U  2, dim W  3 , F‬ו‪ U -‬לא מוכל‬
‫ב‪ W -‬אז‪:‬‬
‫א‪ U  W .‬הוא סכום ישר‪.‬‬
‫ב‪. dim U  W  1 .‬‬
‫ג‪. dim U  W  1 .‬‬
‫ד‪. U  W  V .‬‬
‫ה‪. U  W  W .‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכון‪ U  W :‬הוא סכום ישר אם ורק אם ‪dim U  W  dim U  dim W  2  3  5‬‬
‫אבל ‪ U  W‬ת"מ של ‪ V‬שממדו הוא ‪ 4‬אז ‪ dimU  W   4‬וסתירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪ :‬מאחר ו‪ U  W  U -‬אז ‪ dim U  W  dim U  2‬אז אם ‪dim U  W  1‬‬
‫הרי ש‪ dim U  W  2 -‬אבל ‪ U  W‬ת"מ של ‪ U‬ושניהם מממד ‪ 2‬לכן הם שווים‪:‬‬
‫‪ U  W  U‬אז כיוון ש‪ U  W -‬מוכל ב‪ W -‬נקבל ש‪ U -‬מוכל ב‪ W -‬בסתירה לנתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬נכון‪ :‬בסעיף א קיבלנו שהסכום אינו ישר כלומר החיתוך לא מממד ‪ 0‬ואז ‪dim U  W  1‬‬
‫בסעיף ב ראינו ש‪ dim U  W  2 -‬אז סה"כ ‪. dim U  W  1‬‬
‫ולכן‬ ‫‪UW W‬‬ ‫אבל‬ ‫‪dim U  W  3‬‬ ‫אז‬ ‫‪UW V‬‬ ‫ד‪ .‬לא נכון‪ :‬אם‬
‫‪ dim U  W  dim W  3‬ולכן ‪ dim U  W  3‬כך ש‪ U  W  W -‬אז ‪ W‬מכיל את ‪U‬‬
‫בסתירה לנתון‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא נכון‪ :‬ראינו בסעיף ד‪.‬‬

‫‪8‬‬