‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪55‬‬

‫‪ - 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ‪-‬א‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪( 8 - 2‬בחינה לדוגמה )‬

‫‪ 4‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪5 :‬‬

‫‪29.1.2012‬‬ ‫מועד אחרון להגשה‪:‬‬ ‫סמסטר‪2012 :‬א‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬
‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬
‫חלק א‬
‫ענה על שאלה ‪( 1‬שאלת חובה!)‬
‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬
‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬
‫באוכלוסיה המורכבת מ‪ 55% -‬נשים‪ 35% ,‬מהאוכלוסיה הן נשים לא מעשנות‬ ‫(‪ 5‬נק') א‪.‬‬
‫ו‪ 10% -‬הם גברים מעשנים‪.‬‬
‫לכן ההסתברות שבבחירה מקרית של אדם מתוך אותה אוכלוסיה יבחר‬
‫מעשן(נת)‪ ,‬היא ‪. 0.3‬‬
‫בפוליסת ביטוח חיים קבעה חברת ביטוח למבוטח תשלום פרמיה שנתית בסך‬ ‫(‪ 5‬נק') ב‪.‬‬
‫‪ $500‬ובמקרה של פטירת המבוטח תקבל משפחתו ‪ $10,000‬מהחברה‪.‬‬
‫חברת הביטוח טוענת שבטווח הארוך הרווח הצפוי שלה מהפוליסה הוא אפס‪.‬‬
‫לאור זאת ניתן לומר כי הערכת החברה היא שההסתברות לפטירת המבוטח‬
‫במשך השנה היא ‪. 0.05‬‬
‫ההכנסה הממוצעת של סטודנטים באוניברסיטה מסוימת ‪ , x -‬היא הממוצע‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫הפשוט בין ההכנסה הממוצעת של תלמידי תואר ראשון ‪ , x1 -‬לבין ההכנסה‬
‫הממוצעת של הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים ‪. x 2 -‬‬
‫‪x1  x 2‬‬
‫‪.x ‬‬ ‫כלומר ‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫אם להתפלגות סימטרית נוסיף שני נתונים‪ .‬אחד כערך התצפית הגבוהה ביותר‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫בהתפלגות ואחד כערך התצפית הנמוכה ביותר‪ ,‬אזי שונות הסדרה לא תשתנה‪.‬‬
‫בחנות למכשירי כתיבה ‪ 60‬מוצרים שונים שמחירם הממוצע ‪ ₪ 35‬וסטיית‬ ‫ה‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫התקן ‪ . ₪ 8‬לחנות הגיע משלוח של ‪ 20‬מוצרים חדשים‪ ,‬שמחיר כל אחד מהם‬
‫‪. ₪ 35‬‬
‫לכן הממוצע של מחירי כל ‪ 80‬המוצרים בחנות הוא ‪ ₪ 35‬והשונות היא ‪. 48‬‬

‫‪13‬‬
 ‫חלק ב‬
‫עליך לענות על שלוש מבין ארבע השאלות ‪.5 - 2‬‬
‫(‪ 75‬נקודות לחלק זה; ‪ 25‬נקודות לכל תשובה נכונה ומלאה‪).‬‬
‫אם תענה על יותר משלוש שאלות ייבדקו שלוש התשובות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 2‬נקודות)‬

‫במאפיה מסוימת אופים ‪ 10,000‬ככרות לחם ליום‪ .‬משקל ככר לחם מתפלג נורמלית עם ממוצע‬
‫‪ 500‬גרם וסטיית תקן ‪ 5‬גרם‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו משקל ככר לחם אשר רק ‪ 1000‬ככרות לחם שוקלות פחות ממנו ?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫כמה ככרות לחם שמשקלן נע בין ‪ 492‬גרם לבין ‪ 504‬גרם נאפות במאפיה מידי יום ?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ככר לחם שמשקלה קטן מ‪ 495 -‬גרם‪ ,‬נחשבת ללא תקנית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ .)1‬מה ההסתברות למצוא לפחות ככר לחם לא תקנית אחת‪ ,‬במדגם של ‪ 5‬ככרות‬ ‫(‪ 7‬נק')‬
‫לחם הנבחרות באופן מקרי ועם החזרה‪.‬‬
‫(‪ .)2‬בבחירה מקרית‪ ,‬עם החזרה של ‪ 200‬ככרות לחם‪ ,‬מהי התוחלת ומהי השונות‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫של מספר ככרות הלחם התקניות ?‬

‫שאלה ‪ 25( 3‬נקודות)‬

‫שני שחקני דמקה‪ ,‬גיל ושיר‪ ,‬מתמודדים ביניהם בשני משחקים על‪-‬פי הכללים הבאים‪:‬‬
‫גיל ישחק בכלים הלבנים במשחק הראשון‪.‬‬
‫השחקן שינצח במשחק הראשון ישחק בכלים הלבנים במשחק השני‪.‬‬
‫כמו כן ידוע שההסתברות של שחקן‪ ,‬שמשחק בכלים הלבנים לנצח במשחק היא ‪. 0.6‬‬

‫א‪ .‬מה ההסתברות של שיר לנצח במשחק השני ?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬

‫ב‪ .‬ידוע ששיר ניצח במשחק השני‪ ,‬מה ההסתברות שניצח במשחק הראשון?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ג‪ .‬ידוע שאותו שחקן ניצח בשני המשחקים‪ .‬מה ההסתברות שזה גיל ?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ד‪ .‬מהי תוחלת מספר המשחקים ששיר ינצח ?‬ ‫(‪ 7‬נק')‬

‫‪13‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 4‬נקודות)‬

‫א‪ .‬נערך ניסוי כדי לבדוק את ההשפעה של שלוש תרופות נגד שיעול‪ .‬בניסוי השתתפו‬ ‫(‪ 12‬נק')‬
‫‪ 150‬אנשים‪.‬‬
‫התקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬

‫תרופה ג'‬ ‫תרופה ב'‬ ‫תרופה א'‬

‫אין הקלה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬

‫הקלה מעטה‬ ‫‪27‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪31‬‬

‫הקלה רבה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬

‫האם יש קשר בין סוג התרופה לתגובת המשתמש ? נמק בעזרת חישוב כל מדדי‬
‫הקשר המתאימים‪.‬‬

‫בניסוי אחר נבדק הקשר בין המינון של תרופה לבין מספר שעות השינה שישן חולה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 13‬נק')‬
‫לאחר שקיבל את התרופה‪.‬‬

‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫כמות תרופה במ"ג‬

‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מספר שעות שינה‬

‫חשב את עצמת הקשר הלינארי בין המינון לבין מספר שעות השינה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫בסקר של משרד התקשורת נבדק מספר הניתוקים לשעה של ‪ 50‬טלפונים סלולריים‪.‬‬

‫מתוך התוצאות שהתקבלו נמצא כי ממוצע מספר הניתוקים לשעה הוא ‪ . 36.2‬עיתונאי שעשה‬
‫תחקיר טלפוני בנושא בקש וקבל פרטים נוספים על התפלגות תוצאות הסקר‪:‬‬

‫מספר טלפונים‬ ‫מספר ניתוקים לשעה‬

‫‪9‬‬ ‫‪0-20‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪20-30‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪30-40‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪40-60‬‬

‫‪7‬‬ ‫? ‪60 -‬‬

‫הנתון החסר בטבלה הושמט עקב ניתוק בקו הטלפון‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הנתון החסר בטבלה ? נמק ‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫ב‪ .‬חשב את החציון והשכיח של מספר הניתוקים לשעה‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ג‪ .‬חשב את הטווח הבינרבעוני של מספר הניתוקים לשעה‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ד‪ .‬הסקר נעשה בשעות הלילה‪ ,‬ומסתבר שבשעות היום מספר הניתוקים לשעה‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫כפול ממספר הניתוקים במשך הלילה‪ .‬על סמך תוצאות הסקר וללא חישוב‬
‫מחדש‪ ,‬מה יהיו הממוצע‪ ,‬החציון‪ ,‬השכיח והטווח הבינרבעוני של מספר‬
‫הניתוקים לשעה במשך היום‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫פתרון ממ"ן ‪31‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪ 2132‬א'‬
‫חלק א' – שאלה ‪3‬‬
‫לפי ריבוע קסם*‪:‬‬ ‫א) נכון‬
‫עישון‬
‫סה"כ‬ ‫לא‬ ‫כן‬
‫‪1..1‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫גברים‬
‫‪1.11‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫נשים‬
‫‪3‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫סה"כ‬
‫* הערכים עם הרקע האפור הם נתוני השאלה‪.‬‬
‫* הערך המובלט עם הרקע הצהוב הוא הנתון המבוקש בטענה‪.‬‬
‫אם ‪ X‬הוא משתנה מקרי הסופר תשלום של חברת הביטוח למבוטח במקרה מוות הרי שפונקצית ההסתברות שלו היא‪:‬‬ ‫ב) נכון‬
‫‪X‬‬
‫הסתברות‬ ‫תשלום‬
‫למבוטח‬
‫(אלפי ‪)$‬‬
‫‪1..1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1.11‬‬ ‫‪31‬‬
‫תוחלת התשלום למבוטח היא‪E  X   0  0.95  10  0.05  0.5 :‬‬
‫כלומר‪ ,‬חברת הביטוח תשלם לכל מבוטח בממוצע ‪.$111‬‬
‫כדי לשמור על איזון תקציבי על חברת הביטוח לגבות פרמיה בסכום זה‪.‬‬
‫ממוצע ההכנסה של כל הסטודנטים תלוי בשכיחות הסטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫ג) לא נכון‬
‫התוספת הזו תגדיל את השונות כי נוספים ערכים בקצוות של ההתפלגות ובכך הפיזור גדל‪.‬‬ ‫ד) לא נכון‬
‫נחשב לפי ממוצע משוקלל ושונות מצורפת‪:‬‬ ‫ה) נכון‬
‫שונות המחירים‬ ‫מחיר‬ ‫גודל‬
‫מדגם ממוצע‬
‫‪86‬‬ ‫‪57‬‬ ‫מלאי קיים ‪86‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪06‬‬ ‫משלוח‬
‫‪sc2 ‬‬ ‫‪6064  200‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪0 ‬‬ ‫‪6064‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪ 48‬‬ ‫‪57‬‬ ‫סה"כ‬‫‪06‬‬
‫אם הממוצעים זהים הממוצע המשוקלל שווה לממוצע של תתי המדגמים‪.‬‬
‫אם סדרת ערכים זהה בערכיה הרי שכל מדדי הפיזור שווים לאפס ולכן שונות המחירים של המשלוח היא אפס‪.‬‬
‫היות והממוצעים של המלאי של המשלוח זהים הרי ששונות הממוצעים (הרכיב השני של השונות המצורפת) הוא אפס‪.‬‬
‫חלק ב'‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫‪ X ~ N 500,5‬משקל כיכר לחם (גרם)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪z0.1   z0.9  1.282‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪X 10%  500  1.282  5  493.59‬‬ ‫א)‬
‫‪P  492  X  504    5045500     4925500     0.8    1.6  0.7881  1  0.9452  0.7333‬‬ ‫ב)‬
‫‪ 0.7333 10,000  7,333 ‬ולכן במאפיה הזו נאפים ‪ 0,111‬כיכרות לחם שמשקלם בין ‪ ..2‬גרם לבין ‪ 11.‬גרם‪.‬‬

‫‪P X  495   4955 500    1  1  0.8413  0.1587‬‬ ‫ג) ההסתברות לכיכר לחם לא תקנית‪:‬‬
‫‪PY  1  1  PY  0  ‬‬ ‫(‪ Y ~ B5,0.1587 )3‬מספר כיכרות לחם לא תקניים‪ .‬מחפשים ‪: PY  1‬‬
‫‪ 1  0.8413  0.5785‬‬
‫‪5‬‬

‫‪E T   200  0.8413  168.26‬‬ ‫(‪ T ~ B200,0.8413 )2‬מספר כיכרות לחם תקניים‪:‬‬
‫‪V T   200  0.8413  0.1587  26.7‬‬

‫עמוד ‪3‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪ 2132‬א'‬

‫פתרון ממ"ן ‪31‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫תיאור הניסוי בדיאגרמת עץ‪:‬‬
‫גיל (לבן)‬
‫מסלול ‪1‬‬
‫מנצח ‪6.0‬‬

‫גיל (לבן)‬
‫מנצח ‪6.0‬‬
‫שיר (שחור)‬ ‫מסלול ‪2‬‬
‫מנצח ‪6.4‬‬
‫משחק ראשון‬ ‫משחק שני‬
‫שיר (לבן)‬ ‫מסלול ‪3‬‬
‫מנצח ‪6.0‬‬
‫שיר (שחור)‬
‫מנצח ‪6.4‬‬

‫גיל (שחור)‬ ‫מסלול ‪4‬‬

‫מנצח ‪6.4‬‬

‫‪0.6  0.4  0.4  0.6  0.24  0.24  0.48‬‬ ‫א) מסלולים ‪:231‬‬
‫‪0.40.6‬‬
‫‪0.6 0.4 0.40.6‬‬ ‫‪ 00..24‬‬
‫‪48  0.5‬‬ ‫ב) מסלול ‪ 1‬מתוך מסלולים ‪:231‬‬
‫‪0.6 0.6‬‬
‫‪0.6 0.6 0.40.6‬‬ ‫‪ 0.360.360.24  00.36‬‬
‫‪.6  0.6‬‬ ‫ג) מסלול ‪ 3‬מתוך מסלולים ‪:331‬‬

‫ופונקצית ההסתברות היא‪:‬‬ ‫טווח הערכים של המשתנה המקרי הסופר את מספר המשחקים ששיר ניצח הוא ‪0 ,1,2‬‬ ‫ד)‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מספר משחקים‬
‫‪X‬‬ ‫ששיר ניצח‬
‫‪1.2.‬‬ ‫‪1..‬‬ ‫‪1.10‬‬ ‫)‪P(X‬‬ ‫הסתברות‬

‫‪ E  X   0  0.36  1  0.4  2  0.24  0.88‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫א) סוגי התרופות הוא משתנה בסולם שמי (נסמנו ב‪ )X-‬ורמת ההקלה הוא משתנה בסולם סדר (נסמנו ב‪ .)Y-‬המשתנה הקובע הוא סוגי‬
‫התרופות (הסולם הנמוך יותר) ולכן יש לחשב את מיתאם למדה ואת מיתאם קרמר‪.‬‬
‫נוסיף לטבלה את השכיחויות השוליות‪:‬‬
‫תרופה ‪X‬‬
‫סה"כ‬ ‫ג'‬ ‫ב'‬ ‫א'‬
‫‪11‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫אין‬
‫‪01‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מעטה‬ ‫הקלה ‪Y‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רבה‬
‫‪311‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סה"כ‬
‫מיתאם למדה‪:‬‬
‫‪LY  150  90  60‬‬ ‫‪LX  150  50  100‬‬
‫‪LY X  50  31  50  32  50  27   60‬‬ ‫‪LX Y  30  12  90  32  30  14   92‬‬
‫‪ Y X  1  60‬‬
‫‪60  0‬‬ ‫‪  X Y  1  100‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ 0.08‬‬
‫מיתאם קרמר‪:‬‬
‫וטבלת ערכי ‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫טבלת שכיחויות צפויה (‪:)Expected‬‬
‫תרופה ‪X‬‬ ‫תרופה ‪X‬‬
‫ג'‬ ‫ב'‬ ‫א'‬ ‫סה"כ‬ ‫ג'‬ ‫ב'‬ ‫א'‬
‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1..‬‬ ‫אין‬ ‫‪11‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אין‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪1.311‬‬ ‫‪1.111‬‬ ‫מעטה‬ ‫‪01‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מעטה‬ ‫הקלה ‪Y‬‬
‫‪3.0‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1..‬‬ ‫רבה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫רבה‬
‫‪311‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪  2  3.667  rC ‬‬ ‫‪3.667‬‬

‫‪1502‬‬ ‫‪ 0.111‬‬
‫ב) לחישוב מיתאם פירסון לקשר לינארי יש לחשב את הסכומים‪ ,‬סכומי הריבועים וסכום המכפלות‪:‬‬
‫סה"כ‬

‫עמוד ‪2‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪ 2132‬א'‬

‫פתרון ממ"ן ‪31‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫‪1.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1..‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫מינון‬

‫במ"ג‬ ‫‪X‬‬
‫שעות‬
‫‪42‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪Y‬‬
‫שינה‬
‫‪2.12‬‬ ‫‪1.1.‬‬ ‫‪1.30‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1...‬‬ ‫‪1.21‬‬ ‫‪1.0.‬‬

‫‪122‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪311‬‬

‫‪22.3‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫א) נעשה שימוש בממוצע על‪-‬מנת לאתר את אמצע המחלקה האחרונה‪:‬‬

‫אמצע המחלקה האחרונה הוא ‪ .01‬בגלל שהגבול התחתון שלה הוא ‪ 01‬הרי שהגבול העליון שלה הוא ‪.01‬‬
‫נשלים את טבלת השכיחות‪:‬‬
‫מספר‬
‫שכיחות‬ ‫ניתוקים‬
‫אמצע רוחב שכיחות מצטברת צפיפות‬ ‫לשעה‬
‫‪1..1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪1-21‬‬
‫‪1..‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21-11‬‬
‫‪3..‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11-.1‬‬
‫‪1.11‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.1-01‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪01-01‬‬

‫ב) חציון (מחלקה שלישית ‪)11-.1‬‬

‫שכיח (אמצע המחלקה הצפופה ביותר)‬

‫ג) רבעון תחתון (מחלקה שניה ‪)21-11‬‬

‫רבעון עליון (מחלקה רביעית ‪).1-01‬‬
‫טווח בינרבעוני‬
‫ד) יש לבצע טרנספורמציה לינארית של ‪ Y=2X‬כאשר ‪ X‬הוא מספר הניתוקים בשעות הלילה (המשתנה המקורי של המדגם) ו‪ Y-‬הוא‬
‫מספר הניתוקים בשעות היום‪ .‬כל המדדים יוכפלו פי ‪.2‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪ 2132‬א'‬

 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪55‬‬
‫‪ - 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ‪-‬א‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪( 8 - 2‬בחינה לדוגמה )‬

‫‪ 4‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪5 :‬‬

‫‪17.6.2012‬‬ ‫מועד אחרון להגשה‪:‬‬ ‫סמסטר‪2012 :‬ב‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬
‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬

‫חלק א‬
‫ענה על שאלה ‪( 1‬שאלת חובה!)‬
‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬

‫‪ A‬ו‪ B -‬שני מאורעות במרחב מדגם ‪ . ‬נתון כי ‪, P( AC  B)  0.28 :‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫‪. P( A  B)  0.58 , P( A  BC )  0.18‬‬

‫לכן ‪ A‬ו‪ B -‬מאורעות בלתי תלויים‪.‬‬
‫לסדרה סטטיסטית בת ‪ 100‬תצפיות ממוצע ‪ 80‬וחציון ‪ .70‬לסדרה זו הוסיפו עוד‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫שתי תצפיות‪ .100 ,60 :‬כתוצאה מכך‪ ,‬הממוצע וגם החציון של הסדרה בת ‪102‬‬
‫התצפיות אינם משתנים‪.‬‬
‫במכון רנטגן ההסתברות שצילום יצליח היא ‪ 0.9‬ואין תלות בין הצילומים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫אדם המגיע למכון לצורך צילום ממשיך להצטלם עד שהצילום מצליח‪.‬‬
‫יוסי הגיע למכון לצילום רנטגן‪.‬‬
‫ההסתברות שיצטלם בדיוק ‪ 3‬צילומים היא ‪. 0.009‬‬
‫לבדיקת הקשר בין שביעות הרצון מהמנחה לשביעות הרצון מהקורס נתבקשו ‪50‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫סטודנטים למלא שאלוני משוב ולהביע דעתם בערכים שבין ‪( 1‬כלל לא) ועד ‪( 7‬רבה‬
‫מאוד)‪ .‬מדד הקשר המתאים ביותר לבדיקת הקשר הוא מדד יחס המתאם (אתא)‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההסתברות שימי הולדת של ‪ 4‬אנשים שנבחרו באופן מקרי יחולו בחודשי שנה‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫‪1110  9 990‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שונים היא‪:‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪1728‬‬

‫‪92‬‬
 ‫חלק ב‬
‫עליך לענות על שלוש מבין ארבע השאלות ‪.5 - 2‬‬
‫(‪ 75‬נקודות לחלק זה; ‪ 25‬נקודות לכל תשובה נכונה ומלאה‪).‬‬
‫אם תענה על יותר משלוש שאלות‪ ,‬ייבדקו שלוש התשובות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 2‬נקודות)‬

‫חוקר החליט לבדוק את הקשר בין ציון הבחינה בסטטיסטיקה ‪ Y -‬לבין מספר השעות שהקדיש‬
‫התלמיד ללימוד לבחינה ‪ . X -‬במדגם של ‪ 50‬סטודנטים התקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪y‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪ 4, 000 ,‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ 175, 000 ,‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ 420, 000‬‬

‫‪y  10  1.4 x‬‬ ‫כמו כן חושב קו הניבוי לניבוי ‪ Y‬לפי ‪:X‬‬

‫א‪ .‬מה מספר השעות הממוצע שהקדישו התלמידים שנדגמו ללימוד לבחינה?‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫ב‪ .‬חשב את עצמת הקשר הלינארי בין ‪ X‬לבין ‪. Y‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫מהו קו הניבוי לניבוי ‪ X‬לפי ‪?Y‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 10‬נק')‬
‫מהי שונות הטעויות בניבוי הציון לפי מספר השעות שהקדיש התלמיד ללימוד‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫לבחינה?‬

‫שאלה ‪ 25( 3‬נקודות)‬

‫נתונים שני כדים‪.‬‬

‫בכד א' ‪ 12‬כדורים ‪ :‬על ‪ 4‬כדורים רשום המספר ‪1‬‬
‫על ‪ 3‬כדורים רשום המספר ‪2‬‬
‫על ‪ 5‬כדורים רשום המספר ‪4‬‬
‫בכד ב' ‪ 10‬כדורים ‪ :‬על ‪ 2‬כדורים רשום המספר ‪1‬‬
‫על ‪ 2‬כדורים רשום המספר ‪2‬‬
‫על ‪ 6‬כדורים רשום המספר ‪3‬‬
‫במשחק מזל מטילים קוביה הוגנת‪ .‬אם מתקבל אחד מהמספרים ‪ ,4 ,3 ,2 ,1‬מוציאים כדור מכד א'‬
‫ואם מתקבל ‪ 5‬או ‪ 6‬מוציאים כדור מכד ב'‪.‬‬
‫יהי ‪ - X‬המספר הרשום על הכדור שהוצא‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את פונקציית ההסתברות של ‪.X‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬

‫ב‪ .‬חשב את התוחלת וסטיית התקן של ‪.X‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫ג‪ .‬אם הרווח במשחק בשקלים‪ ,‬הוא ‪ 10‬כפול המספר הרשום על הכדור שהוצא‪ ,‬ודמי‬ ‫(‪ 9‬נק')‬
‫ההשתתפות במשחק הם ‪ ,₪20‬מצא את התוחלת ואת סטיית התקן של הרווח‬
‫הנקי במשחק (הרווח בניכוי דמי ההשתתפות)‪.‬‬

‫‪03‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 4‬נקודות)‬

‫משקלו של מחשב מחברת (‪ )Note Book‬מתפלג נורמלית עם ממוצע ‪ 2000‬גרם‪ .‬משקלם של ‪95%‬‬
‫ממחשבים אלה נמצא בין ‪ 1706‬גרם לבין ‪ 2294‬גרם‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את סטיית התקן של המשקל של מחשב מחברת‪.‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬

‫ב‪ .‬מהו המשקל שרק ‪ 10%‬מהמחשבים הנ"ל שוקלים פחות ממנו?‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫ג‪ .‬בקניית ‪ 5‬מחשבי מחברת‪ ,‬מהי ההסתברות שלכל היותר ‪ 2‬ישקלו מעל ‪ 2150‬גרם?‬ ‫(‪ 9‬נק')‬

‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫בסקר על הרגלי הצפייה בטלוויזיה של ‪ 600‬משפחות שעשתה רשות השידור התקבלו התוצאות‬
‫הבאות‪:‬‬

‫מספר משפחות‬ ‫מספר שעות צפייה בשבוע‬

‫‪120‬‬ ‫‪0-10‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪10-16‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪16-20‬‬
‫‪120‬‬ ‫‪20-24‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪24-30‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪30-40‬‬

‫א‪ .‬חשב את הממוצע‪ ,‬החציון והשכיח של מספר שעות הצפייה השבועי ‪.‬‬ ‫(‪ 12‬נק')‬
‫ב‪ .‬חשב את הטווח הבינרבעוני של מספר שעות הצפייה‪.‬‬ ‫(‪ 7‬נק')‬
‫ג‪ .‬למשפחות שמספר שעות הצפייה שלהן הוא בין ‪ 6‬שעות לבין ‪ 15‬שעות בשבוע‪ ,‬פונה‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫רשות השידור פעם נוספת באופן אישי‪ .‬לכמה משפחות מבין משתתפות הסקר על‬
‫הרשות לפנות פעם נוספת ?‬

‫‪03‬‬
‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' )‪(30111‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' )‪(30111‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2012‬ב'‬
‫חלק א' – שאלה ‪1‬‬

‫(‬ ‫( )‬ ‫)‬
‫‪P( A ∩ B ) = P( A ∪ B ) − P A ∩ B C − P AC ∩ B = 0.58 − 0.18 − 0.28 = 0.12‬‬ ‫א( נכון‬
‫(‬
‫‪P ( A) = P A ∩ B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪) + P( A ∩ B ) = 0.18 + 0.12 = 0.3‬‬
‫‪P (B ) = P (A‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪∩ B ) + P( A ∩ B ) = 0.28 + 0.12 = 0.4‬‬
‫) ‪P( A) ⋅ P(B ) = 0.3 ⋅ 0.4 = 0.12 = P( A ∩ B‬‬
‫הערך ‪ 60‬נמוך מהחציון והערך ‪ 100‬גדול מהחציון ולכן החציון ללא שינוי‪.‬‬ ‫ב( נכון‬
‫ממוצע שתי התצפיות שנוספו שווה בדיוק לממוצע המקורי ולכן גם הממוצע ללא שינוי‪.‬‬

‫אם הצילום השלישי הוא מוצלח‪ ,‬הרי ששני הראשונים היו לא מוצלחים‪ .‬ההסתברות לכך היא ‪0.12 ⋅ 0.9 = 0.009‬‬ ‫ג( נכון‬
‫מדידת שביעות הרצון נעשית בעזרת שני משתנים בסולם סדר ולכן המדד המתאים לבדיקת הקשר הוא ספירמן‪.‬‬ ‫ד( לא נכון‬
‫נחשב לפי ניסוי מקרי‪:‬‬ ‫ה( נכון‬
‫הניסוי‪ :‬ימי הולדת לפי חודשים של ארבעה אנשים‪.‬‬
‫מרחב המדגם‪n(Ω ) = 12 4 :‬‬
‫המאורע‪ :‬ימי הולדת בחודשים שונים‪n( A) = (12 )4 = 12 ⋅ 11 ⋅ 10 ⋅ 9 :‬‬
‫‪n( A) (12)4 12 ⋅ 11⋅ 10 ⋅ 9 11⋅ 10 ⋅ 9‬‬
‫= )‪P( A‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫הסתברות‪:‬‬
‫‪n(Ω ) 124‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪123‬‬

‫חלק ב'‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫א( קו הניבויים עובר דרך מפגש הממוצעים כלומר מתקיים‪. Y = a + bX :‬‬

‫= ‪.X‬‬ ‫‪80 −10‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫= ‪ Y‬ולכן ‪ 80 = 10 + 1.4 X‬ומכאן מתקבל ‪= 50‬‬ ‫‪4 ,000‬‬
‫‪50‬‬ ‫לפיכך מתקיים‪= 80 :‬‬

‫ב( ‪s x2 = 17550,000 − 50 2 = 1,000 ⇒ s x = 1,000 = 31.62‬‬

‫= ‪s y2‬‬ ‫‪420 ,000‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪− 80 2 = 2,000 ⇒ s y = 2,000 = 44.72‬‬
‫‪r ⋅ sy‬‬ ‫‪b ⋅ s x 1.4 ⋅ 31.62‬‬
‫=‪b‬‬ ‫=‪⇒r‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.9899‬‬
‫‪sx‬‬ ‫‪sy‬‬ ‫‪44.72‬‬

‫‪r ⋅ s x 0.9899 ⋅ 31.62‬‬

‫= ‪b′‬‬ ‫=‬ ‫ג( ‪= 0.7‬‬
‫‪sy‬‬ ‫‪44.72‬‬
‫‪a ′ = X − b′Y = 50 − 0.7 ⋅ 80 = −6‬‬
‫~‬
‫לכן קו הניבויים לניבוי ‪ X‬לפי ‪Y‬הוא‪⇒ X = 0.7Y − 6 :‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫ד( ‪se2 = s y2 − s ~y2 = s y2 − r 2 ⋅ s y2 = s y2 ⋅ 1 − r 2 = 2,000(1 − 0.98 ) = 40.2‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2012‬ב'‬

‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' )‪(30111‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫תיאור הניסוי בדיאגרמת עץ‪:‬‬

‫כדור מס' ‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪3‬‬

‫כדור מס' ‪2‬‬

‫כד א'‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫כדור מס' ‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬

‫כדור מס' ‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫כד ב'‬ ‫‪5‬‬

‫‪1‬‬ ‫כדור מס' ‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬

‫כדור מס' ‪3‬‬

‫‪3‬‬
‫‪5‬‬

‫‪P( X = 1) = ⋅ + ⋅ = +‬‬
‫‪2 1 1 1 2 1 13‬‬
‫=‬ ‫א( ההסתברות לכדור מס' ‪:1‬‬
‫‪3 3 3 5 9 15 45‬‬
‫‪P( X = 2 ) = ⋅ + ⋅ = +‬‬
‫‪2 1 1 1 1 1‬‬ ‫‪7‬‬
‫=‬ ‫ההסתברות לכדור מס' ‪:2‬‬
‫‪3 4 3 5 6 15 30‬‬
‫= ⋅ = )‪P( X = 3‬‬
‫‪1 3 1‬‬
‫ההסתברות לכדור מס' ‪:3‬‬
‫‪3 5 5‬‬
‫= ⋅ = ) ‪P( X = 4‬‬
‫‪2 5‬‬ ‫‪5‬‬
‫ההסתברות לכדור מס' ‪:4‬‬
‫‪3 12 18‬‬
‫‪E ( X ) = 1 ⋅ 13‬‬
‫= ‪45 + 2 ⋅ 30 + 3 ⋅ 5 + 4 ⋅ 18‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪37‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪= 2 157 = 2.467‬‬ ‫ב(‬

‫( ‪45 + 2 ⋅ 30 + 3 ⋅ 5 + 4 ⋅ 18 −‬‬
‫‪V ( X ) = 1 ⋅ 13‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫= ‪⇒σX‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬‫‪2‬‬ ‫‪37 2‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪311‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪225‬‬

‫‪Y = 10 X − 20 ⇒ E (Y ) = 10 E ( X ) − 20 = 10 ⋅ 37‬‬
‫‪15 − 20 = 4 3‬‬
‫‪2‬‬
‫ג(‬
‫‪V (Y ) = 10 V ( X ) = 100 ⋅ 225‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪311‬‬
‫‪= 138 92 ⇒ σ Y = 11.76‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫‪ X ~ N 2,000, s‬משקל מחשבי מחברת )גרמים(‬ ‫(‬ ‫‪2‬‬

‫)‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪P(1,706 ≤ X ≤ 2,294 ) = 0.95‬‬
‫‪0.95 = P(1,706 ≤ X ≤ 2,294 ) = P(− 294‬‬
‫≤ ‪s ≤ Z‬‬
‫‪294‬‬
‫‪s‬‬ ‫) ‪) ⇒ 0.975 = P( X ≤ 294s ) = Φ ( 294s‬‬ ‫א(‬
‫= ‪z 97.5% = 1.96‬‬ ‫‪294‬‬
‫‪s‬‬ ‫=‪⇒s‬‬ ‫‪294‬‬
‫‪1.96‬‬ ‫‪= 150‬‬

‫ב( ‪z10% = − z90% = −1.282 ⇒ X 10% = 2,000 − 150 ⋅ 1.282 = 1,807.7‬‬

‫‪ 10%‬מהמחשבים שוקלים פחות מ‪ 1,807.7-‬גרם‪.‬‬
‫‪. P(Y‬‬ ‫ג( ) ‪ - Y ~ B(5, p‬מספר מחשבי מחברת השוקלים יותר מ‪ 2,150-‬גרם‪ .‬צריך לחשב את ) ‪≤ 2‬‬
‫) ‪p = P( X ≥ 2,150) = 1 − Φ (1) = 1 − 0.8413 = 0.1587 ⇒ Y ~ B(5,0.1587‬‬
‫‪2‬‬
‫⎞‪⎛5‬‬
‫= ‪P(Y ≤ 2 ) = ∑ P(Y = k ) = 0.8413 5 + 5 ⋅ 0.1587 ⋅ 0.8413 4 + ⎜⎜ ⎟⎟ ⋅ 0.1587 2 ⋅ 0.8413 3‬‬
‫‪k =0‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬
‫‪= 0.4215 + 0.3975 + 0.15 = 0.969‬‬
‫עמוד ‪2‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2012‬ב'‬
‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' )‪(30111‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫הנתונים בגבולות אמיתיים‪ .‬להלן טבלה הכוללת את רוחבי המחלקות‪ ,‬אמצען ששכיחות מצטברת‪.‬‬
‫שכיחות‬
‫שכיחות מצטברת‬ ‫שעות צפיה‬
‫צפיפות‬ ‫)‪F(x‬‬ ‫)‪f(x‬‬ ‫אמצע‬ ‫רוחב‬ ‫גבולות אמיתיים‬
‫‪12‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0-10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10-16‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16-20‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪490‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪20-24‬‬
‫‪11.67‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪24-30‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪30-40‬‬

‫‪5 ⋅ 120 + 13 ⋅ 150 + 18 ⋅ 100 + 22 ⋅ 120 + 27 ⋅ 70 + 35 ⋅ 40 12,280‬‬

‫=‪X‬‬ ‫=‬ ‫‪= 17.133‬‬ ‫א( ממוצע‬
‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪300 − 270‬‬
‫‪Md = 16 +‬‬ ‫‪⋅ 4 = 17.2‬‬ ‫מחלקה שלישית‬ ‫חציון‬
‫‪100‬‬
‫‪Mo = 22‬‬ ‫אמצע המחלקה הצפופה ביותר‬ ‫שכיח‬

‫‪150 − 120‬‬
‫‪Q1 = 10 +‬‬ ‫‪⋅ 6 = 11.2‬‬ ‫מחלקה שניה‬ ‫ב( רבעון תחתון‬
‫‪150‬‬
‫‪450 − 370‬‬
‫‪Q3 = 20 +‬‬ ‫‪⋅ 4 = 22.667‬‬ ‫מחלקה רביעית‬ ‫רבעון עליון‬
‫‪120‬‬
‫‪⇒ Q3 − Q1 = 22.667 − 11.2 = 11.467‬‬ ‫טווח בינרבעוני‬

‫‪⎡ 6 −0‬‬ ‫‪⎤ 100‬‬

‫⎢ = ‪C6‬‬ ‫⋅ ⎥ ‪⋅ 120 + 0‬‬ ‫‪= 12%‬‬ ‫ג( אחוז המשפחות שצופות עד ‪ 6‬שעות בשבוע‪:‬‬
‫‪⎣ 10 − 0‬‬ ‫‪⎦ 600‬‬
‫‪⎡ 15 − 10‬‬ ‫‪⎤ 100‬‬
‫⎢ = ‪C15‬‬ ‫⋅ ⎥ ‪⋅ 150 + 120‬‬ ‫‪= 40.833%‬‬ ‫אחוז המשפחות שצופות עד ‪ 15‬שעות בשבוע‪:‬‬
‫‪⎣ 16 − 10‬‬ ‫‪⎦ 600‬‬
‫‪⇒ 40.833% − 12% = 28.833%‬‬ ‫אחוז המשפחות שצופות בי‪ 6‬ל‪ 15-‬שעות שעות בשבוע‪:‬‬
‫‪⇒ 28.833% ⋅ 600 = 173‬‬ ‫מספר המשפחות שצופות בי‪ 6‬ל‪ 15-‬שעות שעות בשבוע‪:‬‬

‫עמוד ‪3‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2012‬ב'‬

 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪55‬‬
‫‪ - 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ‪-‬א‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪( 8 - 2‬בחינה לדוגמה )‬

‫‪ 4‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪5 :‬‬

‫‪9.9.2012‬‬ ‫מועד אחרון להגשה‪:‬‬ ‫סמסטר‪ :‬ג‪2012‬‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬
‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬

‫חלק א‬
‫ענה על שאלה ‪( 1‬שאלת חובה!)‬

‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬

‫א‪ .‬נתון מדגם של ‪ 10‬תצפיות‪ .‬לאחר זמן התברר שהתצפית הגבוהה ביותר שגויה‪ ,‬ויש‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫להגדיל אותה ב‪ .3.8 -‬כתוצאה מכך החציון גם הוא גדל‪.‬‬

‫בהתפלגות מסוימת התקבל שסטית התקן שווה לאפס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫מכאן בהכרח גם הטווח הבינרבעוני של ההתפלגות שווה לאפס‪.‬‬

‫סדרת נתונים סטטיסטיים מונה ‪ 10‬תצפיות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫ממוצע הסדרה ‪ 40 -‬ושונות הסדרה ‪.100 -‬‬
‫בשלב מאוחר יותר נוספו שתי תצפיות נוספות לסדרה‪ 20 :‬ו‪.42 -‬‬
‫השונות של ‪ 12‬התצפיות היא ‪. 114.75‬‬

‫מטילים קוביה פעמיים‪ .‬יהי ‪ S‬המשתנה המקרי סכום תוצאות ההטלות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫ההסתברות )‪ P(3S5‬היא ‪.0.25‬‬

‫ה‪ .‬במשפחה עם ארבעה ילדים‪,‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫בהנחה כי הסיכוי להולדת בן שווה לזה של הולדת בת‪,‬‬
‫ההסתברות שלמשפחה יש לפחות ילד אחד מכל מין היא ‪. 0.5‬‬

‫‪47‬‬
 ‫חלק ב‬
‫עליך לענות על שלוש מבין ארבע השאלות ‪.5 - 2‬‬
‫(‪ 75‬נקודות לחלק זה; ‪ 25‬נקודות לכל תשובה נכונה ומלאה‪).‬‬
‫אם תענה על יותר משלוש שאלות ייבדקו שלוש התשובות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 2‬נקודות)‬

‫בסקר של משרד הבריאות לגבי שתית קפה התקבלה ההתפלגות המצטברת שלהלן‪:‬‬

‫שכיחות מצטברת‬ ‫מס' כוסות הקפה בשבוע‬

‫‪20‬‬ ‫‪5-10‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪10-25‬‬
‫‪83‬‬ ‫‪25-35‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪35-45‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪45-50‬‬

‫א‪ .‬חשב את השכיח‪ ,‬החציון והממוצע של מספר כוסות בשבוע‪.‬‬ ‫(‪ 9‬נק')‬
‫ב‪ .‬חשב את סטית התקן של מספר כוסות הקפה‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ג‪ .‬הנח שהתפלגות מספר כוסות הקפה היא נורמלית בקרוב עם הממוצע וסטית התקן‬
‫שמצאת בסעיפים א ו‪ -‬ב ומצא‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו אחוז האנשים השותים בשבוע מעל ‪ 40‬כוסות קפה ?‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫‪ .2‬מהו העשירון העליון כלומר מהו הערך המתאים למאון ה‪ 90-‬של מספר כוסות‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫הקפה ?‬

‫שאלה ‪ 25( 3‬נקודות)‬

‫אדם השקיע ‪ ₪ 10,000‬בפיתוח מוצר חדש והחליט לייצר ‪ 500‬פריטים ממוצר זה‪.‬‬
‫מניסיון העבר ידוע שבהסתברות ‪ 0.5‬ייקלט המוצר היטב בשוק ואז יימכר במחיר של ‪₪ 50‬‬
‫ליחידה‪ ,‬בהסתברות של ‪ 0.2‬ייקלט המוצר באופן חלקי בשוק ואז יימכר במחיר של ‪ ₪ 30‬ליחידה‬
‫אחרת יאלץ היצרן למכור את המוצר במחיר של ‪. ₪ 10‬‬

‫א‪ .‬חשב את התוחלת והשונות של ההכנסה ממכירת פריט אחד של המוצר‪.‬‬ ‫(‪ 10‬נק')‬
‫ב‪ .‬חשב את התוחלת והשונות של הרווח הנקי של היצרן‪.‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫ג‪ .‬מהי ההסתברות שהרווח הנקי של היצרן יהיה לפחות ‪ 5000‬ש"ח ?‬ ‫(‪ 7‬נק')‬

‫‪48‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 4‬נקודות)‬

‫לצורך חיפושי נפט מסווגים את סוגי הקרקע ‪ .A,B,C‬ידוע כי קרקע ‪ A‬נפוצה ב‪ 50% -‬מהמקרים‪,‬‬
‫קרקע ‪ B‬ב‪ 40% -‬וקרקע ‪ C‬ב‪ . 10% -‬ההסתברות למצוא נפט בקרקע מסוג ‪ A‬היא ‪ ,0.03‬בקרקע‬
‫מסוג ‪ 0.1 B‬ובקרקע מסוג ‪. 0.2 C‬‬

‫א‪ .‬בקידוח מסוים מה הסיכוי למצוא נפט?‬ ‫(‪ 7‬נק')‬

‫ב‪ .‬בקידוח מסוים נמצא נפט‪ ,‬מה ההסתברות שהקרקע היא מסוג ‪?B‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫בקידוח אחר‪ ,‬מכשיר סיסמי מגלה שהקרקע אינה ‪ ,B‬לאור זאת מצא‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ .)1‬מה ההסתברות שהקרקע מסוג ‪?C‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫(‪ .)2‬מה ההסתברות למצוא נפט כעת?‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫א‪ .‬בסקר מסוים נבדק הקשר בין מנת משכל לבין הרגלי צפייה בתכנית "האח הגדול"‪.‬‬ ‫(‪ 13‬נק')‬
‫להלן תוצאות עבור ‪ 6‬נבדקים‪:‬‬

‫מנת משכל‬ ‫‪200‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪150‬‬

‫מספר צפיות בתכנית במשך שבוע‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬

‫האם יש קשר בין מנת המשכל לבין מספר הצפיות בתכנית "האח הגדול"?‬
‫נמק בעזרת חישוב מקדם המתאם הלינארי‪.‬‬

‫בסקר אחר באותו נושא נבדק הקשר בין ההשכלה לבין הרגלי הצפייה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 12‬נק')‬
‫התוצאות שהתקבלו מוצגות בטבלה שלהלן‪:‬‬

‫יסודית השכלה‬ ‫תיכונית‬ ‫תיכונית‬ ‫גבוהה‬ ‫גבוהה‬ ‫גבוהה יסודית‬

‫מספר צפיות בתכנית בשבוע‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫האם יש קשר בין ההשכלה לבין מספר הצפיות בתכנית "האח הגדול" ?‬
‫חשב את ערכו של מקדם המתאם המתאים לתוצאות הסקר‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫פתרון ממ"ן ‪31‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪2132‬ג‬
‫חלק א' – שאלה ‪3‬‬
‫החציון הוא הערך שמחצית מהמדגם קטן ממנו‪ .‬הגדלת הערך הגדול ביותר לא משפיעה על‬ ‫א) לא נכון‬
‫החציון‪.‬‬
‫אם סטיית התקן שווה לאפס הרי שכל התצפיות שוות בערכן וממילא גם הרבעון התחתון‬ ‫נכון‬ ‫ב)‬
‫שווה לרבעון העליון‪.‬‬
‫נחשב לפי ממוצע משוקלל ושונות מצורפת‪:‬‬ ‫נכון‬ ‫ג)‬
‫גודל‬
‫שונות‬ ‫מדגם ממוצע‬
‫מדגם‬
‫‪011‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪01‬‬ ‫מקורי‬
‫‪20  42‬‬
‫‪ 31‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪20  42‬‬
‫‪ 31  121‬‬ ‫תוספת ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪10  40  38 . 5   2  31  38 . 5 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪sc ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪10 100  2 121‬‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪ 114 . 75‬‬ ‫‪X ‬‬ ‫‪10  40  2 31‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 38 . 5‬‬ ‫‪02‬‬ ‫סה"כ‬
‫ניסוי מקרי‪ :‬הטלת קוביה פעמיים‪.‬‬ ‫נכון‬ ‫ד)‬
‫מרחב המדגם‪. n    6 2  36 :‬‬
‫מאורע‪n  A   9 :‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪PA ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 . 25‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪4‬‬
‫ניסוי מקרי‪ :‬לידת ‪ 4‬ילדים (סיכוי שווה ללידת בן או בת)‪.‬‬ ‫לא נכון‬ ‫ה)‬
‫מרחב המדגם‪n    2  16 :‬‬
‫‪4‬‬

‫מאורע‪ – A :‬במשפחה לפחות ילד אחד מכל מין (לפחות בן אחד ולפחות בת אחת)‪.‬‬
‫המאורע המשלים‪ – A C :‬במשפחה כולם במשפחה כולם בנים או כולן בנות‪.‬‬
‫המאורע המשלים כולל שני מאורעות‪ – B :‬כולם בנים ו‪ – G-‬כולן בנות‪.‬‬
‫שני המאורעות ‪ B‬ו‪ G-‬הם זרים ואיחודם הוא ‪ . A C‬לכן נקבל‪:‬‬
‫‪PA  1  P A‬‬ ‫‪   1  P  B  G   1  P  B   P G   1  ‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪  1  81‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪8‬‬

‫חלק ב'‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫צפיפות‬ ‫)‪F(x‬‬ ‫)‪f(x‬‬ ‫אמצע‬ ‫רוחב‬ ‫מספר כוסות‬
‫קפה בשבוע‬
‫(אלפי ‪)₪‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1-31‬‬
‫‪1.111‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31-11‬‬
‫‪1.2‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪11-11‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪11-41‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪45.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪41-11‬‬

‫‪Mo  47 .5‬‬ ‫אמצע המחלקה הצפופה ביותר‬ ‫שכיח‪:‬‬ ‫א)‬

‫‪Md  25 ‬‬ ‫‪75  55‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 10  32 . 143‬‬ ‫לפי )‪ F(x‬מחלקת החציון היא המחלקה השלישית ולכן‪:‬‬ ‫חציון‪:‬‬
‫‪X ‬‬ ‫‪7 . 5  20  17 . 5 35  ...  47 . 5 45‬‬
‫‪150‬‬
‫‪ 30 . 8‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬

‫‪s ‬‬ ‫‪ 30 . 8  209 . 86  s ‬‬ ‫‪209 . 86  14 . 486‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪7 . 5  20  17 . 5 35  ...  47 . 5 45‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪150‬‬
‫שונות וסטיית תקן‪:‬‬ ‫ב)‬

‫‪‬‬
‫‪X ~ N 30 . 8 ,14 . 486‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫ג)‬
‫‪P  X  40   1  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪40  30 . 8‬‬
‫‪14 . 486‬‬
‫‪  1   0 .63   1  0 .7357‬‬ ‫‪ 0 . 2643‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 14.41%‬שותים מעל ‪ 41‬כוסות קפה בשבוע‪.‬‬

‫עמוד ‪3‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪1131‬ג‬

 ‫פתרון ממ"ן ‪31‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)11333‬‬

‫‪z 0 .9  1 . 282  X 90 %  30 . 8  1 . 282  14 . 486  49 . 37‬‬ ‫‪.1‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסתברות‬ ‫מחיר מכירה לפריט (ב‪)₪-‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪31‬‬
‫תוחלת‪E  X   50  0 . 5  30  0 . 2  10  0 . 3  34 :‬‬ ‫א)‬
‫‪V  X   50  0 . 5  30  0 . 2  10  0 . 3  34‬‬ ‫‪ 304‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫שונות‪:‬‬
‫הרווח הנקי ממכירת ‪ 111‬פריטים‪ Y  500  X  10 ,000 :‬ולכן‪:‬‬ ‫ב)‬
‫תוחלת הרווח הנקי‪E Y   500  E  X   10 ,000  7 ,000 :‬‬
‫שונות הרווח הנקי‪V Y   500  V  X   76 ,000 ,000 :‬‬
‫‪2‬‬

‫המאורע‪ :‬הרווח הנקי מכלל ‪ 111‬הפריטים יהיה לפחות ‪.₪ 10111‬‬ ‫ג)‬
‫כלומר‪ :‬הרווח הנקי מכל פריט יהיה לפחות ‪ ₪ 31‬או ‪: P  X  10 ‬‬
‫‪P  X  10   P  X  50   P  X  30   0 . 2  0 . 5  0 . 7‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫יש נפט ‪5.50‬‬ ‫נשרטט דיאגרמת עץ‪:‬‬
‫קרקע מסוג ‪A‬‬
‫‪5.0‬‬ ‫‪   0 . 5  0 . 03  0 . 4  0 . 1  0 . 1  0 . 2 ‬יש _ נפט ‪P ‬‬ ‫א)‬
‫אין נפט ‪5..0‬‬
‫‪ 0 . 015  0 .04  0 .02  0 .075‬‬
‫‪0 . 04‬‬
‫יש נפט ‪5.0‬‬ ‫‪ 0 . 5333‬‬ ‫ב)‬
‫קרקע מסוג ‪B‬‬ ‫‪0 . 075‬‬
‫‪5.0‬‬ ‫אין נפט ‪5..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪PC B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 .1‬‬
‫‪ 0 . 1667‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ג)‬
‫‪1  0 .4‬‬

‫קרקע מסוג ‪C‬‬

‫יש נפט ‪5.0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ B‬יש _ נפט ‪P‬‬
‫‪C‬‬
‫‪  0 .5  0 .03  0 .1  0 .2  0 .035‬‬ ‫‪ 0 . 0583‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪0 .6‬‬ ‫‪0 .6‬‬
‫‪5.0‬‬ ‫אין נפט ‪5.0‬‬ ‫שאלה ‪1‬‬
‫נסמן‪ – X :‬מנת משכל ו‪ – Y-‬מספר צפיות במשך השבוע ונקבל‪:‬‬ ‫א)‬
‫‪x‬‬ ‫‪ 970‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪ 161 ,500‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ 19‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ 87‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y  2 ,850‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪6  2 ,850  970 19‬‬ ‫‪ 1 ,330‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪‬‬ ‫נציב בנוסחת מקדם המתאם הלינארי‪  0 . 6253 :‬‬
‫‪6 161 ,500  970 6 87  19 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 ,126 . 99‬‬

‫שני המשתנים בסולם סדר ולכן יש לחשב את מתאם ספירמן‪:‬‬ ‫ב)‬

‫השכלה‬ ‫יסודית‬ ‫תיכונית‬ ‫תיכונית‬ ‫גבוהה‬ ‫גבוהה‬ ‫יסודית‬ ‫גבוהה‬
‫ערכים‬
‫מספר צפיות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫השכלה‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪4‬‬
‫דרגות‬
‫מספר צפיות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫הפרש דרגות בריבוע‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1.11‬‬
‫‪ D  0 . 25  1  0 . 25  2 . 25  25  25  0 . 25  54  rs  1 ‬‬ ‫‪6 54‬‬
‫‪ 0 . 036‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7  49  1 ‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 31‬סמסטר ‪1131‬ג‬

 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪55‬‬
‫‪ - 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ‪-‬א‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪( 8 - 2‬בחינה לדוגמה )‬

‫‪ 4‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪5 :‬‬

‫‪20.1.2013‬‬ ‫מועד אחרון להגשה‪:‬‬ ‫סמסטר‪2013 :‬א‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬
‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬

‫חלק א‬
‫ענה על שאלה ‪( 1‬שאלת חובה!)‬
‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬

‫א‪ .‬בהתפלגות מסוימת הכוללת ‪ 45‬תצפיות‪ ,‬הוחלט להוסיף לכל אחת מ‪ 22-‬התצפיות‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫בעלות הערך הגבוה ביותר את הערך ‪.50‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬חציון ההתפלגות יגדל ב‪. 50-‬‬
‫בהטלת קוביה ‪ 4‬פעמים ההסתברות שתתקבל לפחות פעם אחת תוצאה זוגית‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫‪14‬‬
‫‪.‬‬ ‫ולפחות פעם אחת תוצאה איזוגית היא‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫אם נוסיף נתון לסדרת נתונים שיגרום להקטנת סטיית התקן‪ ,‬אזי בהכרח גם‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫הממוצע יקטן‪.‬‬
‫לאיש עסקים שתי מזכירות‪ ,‬אחת חדשה והשנייה ותיקה‪ .‬ההסתברות שהמזכירה‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫הוותיקה תיעדר מעבודתה ביום מסוים היא ‪ ,0.08‬ההסתברות שהמזכירה החדשה‬
‫תיעדר מעבודתה ביום מסוים היא ‪ 0.1‬וההסתברות ששתיהן תיעדרנה ביום מסוים‬
‫היא ‪.0.03‬‬
‫לכן ההסתברות שלפחות אחת מהן תגיע לעבודה היא ‪.0.85‬‬
‫ה‪ .‬התפלגות המשקל באוכלוסייה מסוימת היא נורמלית עם סטיית תקן ‪ 5‬ק"ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫לכן הטווח הבינרבעוני של המשקל באותה אוכלוסייה הוא ‪ 6.74‬ק"ג‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫חלק ב‬
‫עליך לענות על שלוש מבין ארבע השאלות ‪.5 - 2‬‬
‫(‪ 75‬נקודות לחלק זה; ‪ 25‬נקודות לכל תשובה נכונה ומלאה‪).‬‬
‫אם תענה על יותר משלוש שאלות‪ ,‬ייבדקו שלוש התשובות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 2‬נקודות)‬

‫א‪ .‬במפעל העובד בשלוש משמרות נרשם מספר המוצרים הפגומים והתקינים בכל‬ ‫(‪ 15‬נק')‬
‫משמרת‪ .‬התוצאות מוצגות בטבלה שלהלן‪:‬‬

‫משמרת לילה‬ ‫משמרת ערב‬ ‫משמרת יום‬

‫‪62‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪88‬‬ ‫תקינים‬
‫‪18‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פגומים‬

‫לאור התוצאות‪ ,‬מצא מהי עצמת הקשר בין טיב המוצר למשמרת שבו יוצר בעזרת‬
‫חישוב כל מדדי הקשר המתאימים‪.‬‬
‫בכוונה לשפר את איכות השירות במכון לשטיפת רכבים‪ ,‬נערך סקר ונשאלו שמונה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 10‬נק')‬
‫בעלי מכוניות שהגיעו לשטיפה וניקוי פנימי על מידת שביעות הרצון ועל משך הרחיצה‬
‫בדקות‪.‬‬
‫התוצאות מתוארות בטבלה שלהלן‪ ,‬כאשר ‪ -1‬מציין שביעות רצון מעטה ו‪ - 5 -‬שביעות‬
‫רצון רבה מאוד‪.‬‬

‫‪24 20 20‬‬ ‫‪19 18‬‬ ‫‪23 18 16‬‬ ‫משך רחיצה‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שביעות רצון ‪5‬‬

‫האם קיים קשר בין מידת שביעות הרצון לבין משך זמן הרחיצה? נמק בעזרת חישוב‬
‫מדד הקשר המתאים והסבר את משמעות התוצאה שהתקבלה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 3‬נקודות)‬

‫עבור אוכלוסייה מסוימת ידועים הנתונים הבאים‪ 75% :‬מבין המעשנים סובלים מבעיות נשימה‬
‫ו‪ 62.5%-‬מבין הסובלים מבעיות נשימה מעשנים‪ .‬כמו כן ‪ 52%‬באוכלוסייה אינם סובלים מבעיות‬
‫נשימה‪.‬‬
‫א‪ .‬פגשת ברחוב אדם‪ ,‬מה ההסתברות שהוא מעשן?‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫ב‪ .‬מהו אחוז הסובלים מבעיות נשימה מבין הלא מעשנים?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ג‪ .‬האם המאורעות "האדם מעשן" ו"האדם סובל מבעיות נשימה" בלתי תלויים? נמק‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫ד‪ .‬מחלקת הרווחה המטפלת באוכלוסייה זו החליטה לקיים קורס לגמילה מעישון‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫לסובלים מבעיות נשימה‪ .‬מהו אחוז האנשים שיוזמנו לקורס?‬

‫‪13‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 4‬נקודות)‬

‫הטבלה שלהלן מתארת את התפלגות השכיחות המצטברת של הצריכה החודשית של אבקת חלב‬
‫מתוצרת "מאמי" אצל תינוקות בגיל ‪ 6‬חודשים‪:‬‬

‫שכיחות מצטברת‬ ‫כמות צריכת אבקת חלב בק"ג‬

‫‪16‬‬ ‫‪0-0.6‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪0.6-0.9‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪0.9-1.1‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪1.1-1.6‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪1.6-2‬‬

‫א‪ .‬חשב את השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע ואמצע הטווח של התפלגות צריכת החלב‪.‬‬ ‫(‪ 12‬נק')‬
‫ב‪ .‬בחברת "מאמי" החליטו לתת שי לתינוקות הצורכים לפחות ‪ 1.5‬ק"ג אבקת חלב‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫בחודש‪ .‬מהו אחוז התינוקות שיקבלו את השי?‬
‫ג‪ .‬בהנחה שכמות צריכת אבקת החלב מתפלגת נורמלית מצא‪:‬‬ ‫(‪ 7‬נק')‬
‫מהי כמות אבקת החלב שרק ‪ 5%‬מהתינוקות צורכים יותר ממנה?‬

‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫במשרד עורכי דין עוסקים בתביעות אזרחיות‪ .‬במשרד מעריכים לגבי כל משפט כי ההסתברות‬
‫לזכייה במשפט היא ‪ 0.5‬ולהפסד במשפט ‪ .0.3‬בכל שאר המקרים מגיעים לפשרה‪.‬‬
‫לפני המשרד עומדים ‪ 2‬משפטים‪ .‬נגדיר את המשתנים המקריים הבאים‪:‬‬
‫‪ - X‬מספר המשפטים ‪ ,‬מבין השניים‪ ,‬בהם יזכו‪.‬‬
‫‪ - Y‬מספר המשפטים ‪ ,‬מבין השניים ‪ ,‬בהם יגיעו לפשרה‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את פונקציית ההסתברות של ‪. X‬‬ ‫(‪ 9‬נק')‬

‫ב‪ .‬חשב את התוחלת של ‪.Y‬‬ ‫(‪ 9‬נק')‬
‫מה ההסתברות שיזכו בדיוק במשפט אחד אם ידוע שהגיעו לפשרה במשפט אחד?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 7‬נק')‬

‫‪11‬‬
‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2013‬א'‬
‫חלק א' – שאלה ‪1‬‬
‫החציון במדגם אי זוגי הוא ערכו של התצפית האמצעית ‪ ,‬כלומר במקרה זה מתקיים ‪ . Md  X  23 ‬תוספת ‪ 50‬ל‪22-‬‬ ‫א) לא נכון‬
‫התצפיות הגדולות ביותר תהיה החל מהתצפית ה‪ 24-‬ולכן לא תשפיע על ערכה של התצפית ה‪ 23-‬ועל ערכו של החציון‪.‬‬

‫‪ - X ~ B  4 , 21 ‬מספר ההטלות שבהן התקבלה תוצאה זוגית‪.‬‬ ‫ב) נכון‬

‫‪ - Y ~ B  4 , ‬מספר ההטלות שבהן התקבלה תוצאה אי‪-‬זוגית‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫מתקיים תמיד ‪ . X  Y  4‬יש לחשב את ‪: P  2  X  4 ‬‬

‫‪P  2  X  4   1   P  X  0   P  X  4   1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 21 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1  2 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪16‬‬

‫הוספת ערך השווה לממוצע תקטין את השונות וסטיית התקן אבל הממוצע ישאר ללא שינוי‪.‬‬ ‫ג) לא נכון‬
‫מאורעות‪:‬‬ ‫ד) לא נכון‬
‫‪ – A‬מזכירה חדשה נעדרת מהעבודה‬
‫‪ – B‬מזכירה ותיקה נעדרת מהעבודה‬
‫‪P  A   0 .1‬‬ ‫‪P  B   0 . 08‬‬ ‫‪P  A  B   0 . 03‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  PA  B ‬‬ ‫‪: P A‬‬ ‫מחפשים את ‪‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ B‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ B‬‬ ‫‪ 1  0 . 03  0 . 97‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪P A‬‬

‫הטווח הבינרבעוני הוא מדד פיזור ‪ .‬הקשר בין התפלגות נורמלית להתפלגות נורמלית סטנדרטית הוא קשר לינארי שבו‬ ‫ה) נכון‬
‫סטיית התקן של ההתפלגות הנורמלית היא הכופל‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪Q 3‬‬ ‫‪ Q 1  X  s   Q 3  Q 1  Z  s  1 . 348  5  1 . 348  6 . 74‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫א) שני המשתנים בסולם שמי ולכן יש לחשב את מדדי למדה וקרמר‪ .‬נשלים את השכיחויות השוליות בטבלה השכיחות‪:‬‬
‫‪ Y‬משמרת‬
‫סה"כ‬ ‫לילה‬ ‫ערב‬ ‫יום‬
‫‪220‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ X‬סיווג תקינים ‪88‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מוצרים פגומים‬
‫‪250‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫סה"כ‬
‫מדד למדה (שני כיוונים)‪:‬‬
‫‪L Y  250  90  160‬‬ ‫‪L X  250  220  30‬‬

‫‪LY‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪  220  88    30  18‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪LX‬‬ ‫‪Y‬‬
‫‪  90  88    80  70    80  62‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪144‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪ Y‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪ 0 .1‬‬ ‫‪ X‬‬ ‫‪Y‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫‪160‬‬ ‫‪30‬‬
‫מדד קרמר‪:‬‬
‫לכל ערך בטבלת השכיחות נחשב את הערך הצפויים וערך ‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ Y‬משמרת‬ ‫‪ E‬ערך צפוי‬

‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫לילה‬ ‫ערב‬ ‫יום‬
‫‪220  80‬‬ ‫‪220  80‬‬ ‫‪220  90‬‬
‫‪250‬‬
‫‪ 70 . 4‬‬ ‫‪250‬‬
‫‪ 70 . 4‬‬ ‫‪250‬‬
‫‪ 79 . 2‬‬
‫תקינים‬
‫‪ 62  70 . 4 ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ 70 . 4 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 88  7932 ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 1 . 0022‬‬ ‫‪ 0 . 0022‬‬ ‫‪ 0 . 978‬‬

‫‪70 . 4‬‬ ‫‪70 . 4‬‬ ‫‪79 . 2‬‬ ‫‪ X‬סיווג‬
‫‪30  80‬‬
‫‪ 9 .6‬‬ ‫‪30  80‬‬
‫‪ 9 .6‬‬ ‫‪30  90‬‬
‫‪ 10 . 8‬‬ ‫מוצרים‬
‫‪250‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪250‬‬
‫פגומים‬
‫‪ 18‬‬ ‫‪ 9 .6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪ 9 .6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2  10 . 8  2‬‬
‫‪9 .6‬‬
‫‪ 7 . 35‬‬ ‫‪9 .6‬‬
‫‪ 0 . 0167‬‬ ‫‪10 . 8‬‬
‫‪ 7 . 17‬‬

‫‪16 . 52‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 . 978  7 . 17  0 . 0022  0 . 0167  1 . 0022  7 . 35  16 . 52  r C ‬‬ ‫‪ 0 . 257‬‬
‫‪2‬‬

‫‪250‬‬
‫ב) המשתנה שביעות רצון הוא בסולם סדר ולכן יש לחשב את מדד ספירמן‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫משך רחצה‬
‫ערכים‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שביעות רצון ‪5‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משך רחצה‬
‫דרגות‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫שביעות רצון ‪7.5‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סה"כ ‪25 42.25 156‬‬ ‫הפרש דרגות בריבוע‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2013‬א'‬

‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫‪6  156‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6D‬‬
‫‪rS  1 ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪  0 . 857‬‬
‫‪‬‬
‫‪n n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8  63‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫‪ – B‬אדם סובל מבעיות נשימה‬ ‫‪ – S‬אדם מעשן‬ ‫נגדיר שני מאורעות‪:‬‬
‫‪P  B S   0 . 75‬‬ ‫‪P  S B   0 . 625‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪  0 . 52‬‬ ‫‪ P  B   0 . 48‬‬ ‫עפ"י השאלה נתון‪:‬‬

‫‪P S  B ‬‬ ‫‪P S  B ‬‬

‫‪P  S B   0 . 625 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪P  S  B   0 . 48  0 . 625  0 . 3‬‬ ‫א)‬
‫‪P B ‬‬ ‫‪0 . 48‬‬
‫‪P S  B ‬‬
‫‪P  B S   0 . 75 ‬‬
‫‪0 .3‬‬ ‫‪0 .3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪P S  ‬‬ ‫‪ 0 .4‬‬
‫‪P S‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪P S‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 . 75‬‬
‫נשלים את נתוני ריבוע הקסם‪:‬‬
‫‪SC‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪0.48‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪P B  S‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 .1 8‬‬ ‫‪0.52‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.1‬‬
‫‪30%  P B S‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 .3‬‬ ‫ב)‬ ‫‪BC‬‬
‫‪P S‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.4‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0 .6‬‬

‫‪ P  S  B   0 . 3  0 . 192  0 . 48  0 . 4  P  B   P  S ‬לכן המאורעות תלויים‪.‬‬ ‫ג)‬

‫‪P B  S‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 .3‬‬ ‫ד)‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫טבלת שכיחות מלאה של הנתונים‪:‬‬
‫שכיחות‬ ‫כמות צריכת אבקת חלב‬
‫צפיפות‬ ‫מצטברת‬ ‫שכיחות‬ ‫אמצע‬ ‫רוחב‬ ‫(ק"ג) – גבולות אמיתיים‬
‫‪2.67‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0-0.6‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.6-0.9‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.9-1.1‬‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪1.35‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.1-1.6‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1.6-2.0‬‬

‫‪Mo  1‬‬ ‫אמצע המחלקה הצפופה ביותר‬ ‫א) שכיח‬

‫‪50  37‬‬
‫‪Md  0 . 9 ‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪ 0 . 2  1 . 0625‬‬ ‫מחלקת החציון היא המחלקה השלישית‬ ‫חציון‬
‫‪0 . 3 16  0 . 75  21  1 16  1 . 35  27  1 . 8  20‬‬
‫‪X ‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪‬‬ ‫‪109‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ 1 . 09‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪02‬‬
‫‪MR ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫ממוצע גבול תחתון ראשון וגבול עליון אחרון‬ ‫אמצע הטווח‬

‫‪100  C 1 . 5  100 ‬‬ ‫‪ 11 ..65  11 .. 15  27‬‬ ‫‪ 53  ‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪100‬‬
‫‪ 100  74 . 6  25 . 4 %‬‬ ‫ב)‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0 . 3 16  0 . 75  21  1 16  1 . 35  27  1 . 8  20‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1 . 09‬‬ ‫‪ 0 . 2445  s ‬‬ ‫‪0 . 2445  0 . 49447‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪100‬‬
‫ג)‬
‫‪z 0 . 95  1 . 645  x 95 %  X  z 0 . 95  s  1 . 09  1 . 645  0 . 49447‬‬ ‫‪ 1 . 9034‬‬
‫שאלה ‪5‬‬

‫א) ‪X ~ B  2 , 0 . 5 ‬‬

‫‪Y ~ B  2 , 0 . 2   E Y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2  0 .2  0 .4‬‬ ‫ב)‬

‫‪P X  1 Y  1 ‬‬
‫) ‪P ( X  1 Y  1‬‬ ‫‪2 0 . 5 0 . 2‬‬
‫‪P Y  1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 0 . 2 0 . 8‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 0 . 625‬‬ ‫ג)‬

‫עמוד ‪2‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2013‬א'‬

 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪55‬‬
‫‪ - 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ‪-‬א‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪( 8 - 2‬בחינה לדוגמה )‬

‫‪ 4‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪5 :‬‬

‫‪9.6.2013‬‬ ‫מועד אחרון להגשה‪:‬‬ ‫סמסטר‪2013 :‬ב‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬
‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬

‫חלק א‬
‫ענה על שאלה ‪( 1‬שאלת חובה!)‬
‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬
‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬
‫(‪ 5‬נק') א‪ 100 .‬סטודנטים נבחנו במבוא לסטטיסטיקה‪ 4 ,‬מחברות אבדו‪ .‬הציון הממוצע של‬
‫‪ 79‬הבחינות שנבדקו היה ‪ 97‬וסטיית התקן היתה ‪ .23‬המרצה החליט לתת לכל‬
‫אחד מהנבחנים שמחברתו אבדה את הציון ‪ .97‬כתוצאה מכך ממוצע הציונים של‬
‫כל ‪ 211‬הנבחנים לא ישתנה וסטיית התקן תקטן‪.‬‬
‫בבניין בן ‪ 5‬קומות נכנסים ‪ 4‬אנשים למעלית בקומת הקרקע‪ .‬כל אדם מחליט‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫באופן עצמאי ואקראי באיזו קומה מבין הקומות ‪ 1-5‬ירד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫לכן ההסתברות שכולם ירדו באותה קומה היא‬
‫‪125‬‬
‫בשנה מסוימת סטיית התקן של השכר בבית חולים מסוים היתה ‪.₪ 800‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫שנה לאחר מכן קיבל כל עובד העלאה של ‪ . ₪ 450‬כעבור שנה נוספת‪ ,‬כל‬
‫המשכורות (כולל ההעלאה הקודמת) הועלו ב‪.5% -‬‬
‫לכן סטיית התקן של השכר הנוכחי היא ‪.₪1,312.5‬‬
‫מטילים קובייה פעמיים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫‪11‬‬
‫‪.‬‬ ‫ההסתברות שהתוצאה '‪ '4‬תתקבל לפחות פעם אחת היא‪:‬‬
‫‪36‬‬
‫ה‪ .‬במרחב מדגם ‪ A , ‬ו‪ B -‬מאורעות זרים‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫נתון ‪. P( BC )  0.6 , P( A)  0.3‬‬

‫לכן ההסתברות שיקרה לפחות אחד מהם היא ‪. 0.58‬‬

‫‪13‬‬
 ‫חלק ב‬
‫עליך לענות על שלוש מבין ארבע השאלות ‪.5 - 2‬‬
‫(‪ 75‬נקודות לחלק זה; ‪ 25‬נקודות לכל תשובה נכונה ומלאה‪).‬‬
‫אם תענה על יותר משלוש שאלות‪ ,‬ייבדקו שלוש התשובות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 2‬נקודות)‬

‫בהיסטוגרמה הבאה מתוארת התפלגות גיל האנשים שנכנסו לסניף בנק ביום מסוים‪:‬‬

‫א‪ .‬בנה את טבלת השכיחויות המתאימה להיסטוגרמה זו‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫ב‪ .‬חשב את השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע ואמצע הטווח של התפלגות הגיל‪.‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫חשב את הטווח הבינרבעוני של הגיל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫כמה אנשים מעל גיל ‪ 45‬נכנסו לסניף הבנק באותו יום? נמק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬

‫שאלה ‪ 25( 3‬נקודות)‬

‫א‪ .‬להלן נתונים לגבי עלויות התפעול של דוד חשמלי כפונקציה של דרגות עומס‪:‬‬ ‫(‪ 10‬נק')‬

‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עומס‬

‫‪9.5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫עלות‬

‫חשב את מקדם המתאם הלינארי בין עלויות התפעול לבין דרגות העומס‪.‬‬
‫במחקר זואולוגי מסוים נבדקו ‪ 105‬פילים הודים ו‪ 95-‬פילים אפריקאים ונבדקו הרגלי‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 15‬נק')‬
‫האכילה שלהם‪ .‬לפילים ניתן מזון משלושה סוגים‪ :‬פיצה‪ ,‬המבורגר ופלאפל‪ ,‬וכל פיל‬
‫בחר את סוג המזון המועדף עליו‪ .‬מהפילים ההודים ‪ 60‬העדיפו פיצה ו‪ 25-‬המבורגר‪.‬‬
‫מהפילים האפריקאים ‪ 25‬העדיפו פיצה ו‪ 50-‬המבורגר‪.‬‬
‫האם יש קשר בין סוג הפיל לבין סוג המזון המועדף? נמק בעזרת חישוב כל מדדי‬
‫הקשר המתאימים‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 4‬נקודות)‬

‫תקליט מסוים נמצא למכירה באחת מכל חמש חנויות תקליטים‪ .‬מיכל החליטה לחפש בחנויות עד‬
‫שתמצא את התקליט‪ ,‬אך בכל מקרה לא תנסה ביותר מ‪ 3-‬חנויות‪.‬‬
‫יהי ‪ X‬מספר החנויות בהן חיפשה מיכל‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את פונקציית ההסתברות של ‪.X‬‬ ‫(‪ 9‬נק')‬

‫חשב את התוחלת וסטיית התקן של ‪.X‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫זמן החיפוש של מיכל מורכב מנסיעה של עשרים דקות עד לאזור הקניות של העיר‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫(שם נמצאות כל חנויות התקליטים)‪ ,‬ובכל חנות מקדישה מיכל חצי שעה לחיפוש‬
‫התקליט‪ .‬מהן התוחלת וסטיית התקן של הזמן שתשקיע מיכל בחיפושים?‬

‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫משך זמן ההמתנה בקופת חולים מתפלג נורמלית עם ממוצע ‪ 16‬דקות וסטיית תקן ‪ 4‬דקות‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו אחוז החולים שימתינו בקופת חולים יותר מ‪ 10-‬דקות?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ב‪ .‬מהו זמן ההמתנה שרק ‪ 15%‬מהחולים ימתינו פחות זמן ממנו?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ג‪ .‬ידוע שחולה מסוים המתין כבר יותר מ‪ 8-‬דקות‪ ,‬מה ההסתברות שהוא ימתין‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫סה"כ יותר מ‪ 16-‬דקות?‬
‫ד‪ .‬נבחרו באופן מקרי ‪ 4‬חולים שהמתינו בקופת חולים‪ ,‬מה ההסתברות שלפחות אחד‬ ‫(‪ 7‬נק')‬
‫מהם המתין פחות מ‪ 10-‬דקות?‬

‫‪11‬‬
 ‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪2013‬ב‬
‫חלק א‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪.‬‬
‫סטיית תקן‬ ‫ממוצע‬ ‫גודל קבוצה‬
‫‪12‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪97‬‬ ‫קבוצה ‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קבוצה ‪2‬‬
‫‪97 * 76  3 * 76‬‬
‫הממוצע של שתי הקבוצות זהה ולכן הממוצע נשאר ללא שינוי‪.‬‬ ‫‪X ‬‬ ‫‪ 76‬‬
‫‪97  3‬‬
‫‪ 3*0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪97 *12‬‬
‫סטיית התקן קטנה כיוון שהוספנו תצפיות שנמצאות במרכז‬ ‫‪Sc ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1 3 9 .6 8‬‬
‫‪97  3‬‬
‫הכובד של ההתפלגות‪.‬‬
‫‪Sc ‬‬ ‫‪1 3 9 .6 8  1 1 .8 2‬‬

‫הטענה נכונה!‬

‫ב‪ .‬הניסוי המקרי‪ :‬בחירת קומה אחת מתוך ‪ 5‬קומות על ידי ‪ 4‬אנשים‬

‫‪ =A‬כולם יבחרו בקומה זהה‬

‫‪n ( )  5‬‬ ‫‪ 625‬‬

‫‪4‬‬

‫‪n( A)  5 *1  5‬‬
‫‪3‬‬

‫) ‪n (‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪P ( A) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪n( A‬‬ ‫‪625‬‬ ‫‪125‬‬

‫הטענה נכונה!‬

‫ג‪ .‬העלאה של ‪ 450‬שח לכל העובדים אינה משנה את סטיית התקן‪ .‬תוספת של ‪ 5%‬לשכר מגדילה את סטיית התקן ב‪ 5% -‬ולכן סטיית‬
‫התקן החדשה תהייה‪840=1.05* 800 :‬‬

‫הטענה לא נכונה!‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪B (2,‬‬ ‫)‬ ‫ד‪ .‬הניסוי החוזר‪ :‬הטלת קוביה ‪n=2‬‬
‫‪6‬‬

‫‪ 5 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪p=1/6‬‬ ‫הצלחה‪ :‬התוצאה = ‪4‬‬
‫‪P ( X  1)  1  P ( X  0 )  1   ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 6 ‬‬ ‫‪36‬‬ ‫הטענה נכונה!‬

‫‪B)  1 P(A‬‬ ‫‪B )  1  0 .3  0 .7‬‬

‫‪c‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪P(A‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪c‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הטענה לא נכונה!‬
‫‪A‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.7‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חלק ב‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫מס מחלקה‬ ‫‪X‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫)‪F (x‬‬ ‫רוחב‬ ‫אמצע‬ ‫צפיפות‬

‫‪1‬‬ ‫‪18-26‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪1.25‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪26-38‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪3.75‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪38-46‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪46-58‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪1.25‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪58-70‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪2.5‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2013‬ב‬

 ‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫‪n=140‬‬

‫ב‪.‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ 42‬‬ ‫שכיח‪:‬‬
‫‪70  55‬‬
‫‪M d  38 ‬‬ ‫‪* (46  38)  41‬‬ ‫חציון‪m=3 :‬‬
‫‪40‬‬
‫‪22 *10  32 * 45  42 * 40  52 *15  64 * 30‬‬
‫‪Md ‬‬ ‫‪ 4 3 .1 4 3‬‬ ‫ממוצע‪:‬‬
‫‪140‬‬
‫‪18  70‬‬
‫‪Mr ‬‬ ‫‪ 44‬‬ ‫אמצע טווח‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪140‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪Q1  2 6 ‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪* ( 3 8  2 6 )  3 2 .6 7‬‬ ‫ג‪ .‬מציאת רבעון תחתון‪m=2 :‬‬
‫‪45‬‬
‫‪3 *140‬‬
‫‪ 95‬‬
‫‪Q3  46 ‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪* (5 8  4 6 )  5 4‬‬ ‫‪m=4‬‬ ‫מציאת רבעון עליון‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪I Q R  5 4  3 2 .6 7  2 1 .3 3‬‬ ‫טווח בינרבעוני‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 50‬אנשים שגילם מעל ‪ 45‬נכנסו לבנק באותו יום‪.‬‬ ‫‪abouve 45 ‬‬ ‫‪* 40  15  30  50‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪X *Y‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪17.64‬‬ ‫‪8.4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪42.25‬‬ ‫‪32.5‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪90.25‬‬ ‫‪76‬‬
‫∑‬ ‫‪20‬‬ ‫‪28.7‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪190.39‬‬ ‫‪142.9‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪110‬‬
‫‪X ‬‬ ‫‪ 3 .3 3 3 3‬‬ ‫‪Sx ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3 .3 3 3 3  7 .2 2 2  S x  2 .6 8 7‬‬
‫‪2‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪2 8 .7‬‬ ‫‪1 9 0 .3 9‬‬
‫‪Y ‬‬ ‫‪ 4 .7 8 3 3‬‬ ‫‪Sy ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 4 .7 8 3 3  8 .8 5 1 7  S y  2 .9 7 5‬‬
‫‪2‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪1 4 2 .9‬‬
‫‪C ov( x, y) ‬‬ ‫‪ 3 .3 3 3 3 * 4 .7 8 3 3  7 .8 7 2 3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7 .8 7 2 3‬‬
‫‪r ‬‬ ‫‪ 0 .9 8 4 8‬‬
‫‪2 .6 8 7 * 2 .9 7 5‬‬

‫‪Ly  200  85  115‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פיצה‬ ‫המבורגר‬ ‫פלאפל‬ ‫) ‪f (X‬‬
‫‪Ly‬‬ ‫‪ 200  60  50  90‬‬
‫הודי‬ ‫‪60‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪x‬‬

‫אפריקאי‬ ‫‪25‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪115  90‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 .2 1 7 4‬‬
‫) ‪f (Y‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪n=200‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪115‬‬

‫‪Lx  200  105  95‬‬

‫‪Lx‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪ 200  60  50  20  70‬‬

‫‪95  70‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0 .2 6 3‬‬
‫‪95‬‬
‫עמוד ‪2‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2013‬ב‬
 15 ‫פתרון ממ"ן‬ )30111( '‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א‬

:Expected -‫טבלת ה‬
‫פיצה‬ ‫המבורגר‬ ‫פלאפל‬ f(x)
‫הודי‬ 44.625 39.375 21 105
‫אפריקאי‬ 40.375 35.625 19 95
f(y) 85 75 40 n=200

( 6 0  4 4 .6 2 5 ) ( 2 5  3 9 .3 7 5 ) ( 2 0  2 1) ( 2 5  4 0 .6 2 5 ) (5 0  3 5 .6 2 5 ) (20  19)
2 2 2 2 2 2

        2 2 .3
2

4 4 .6 2 5 3 9 .3 7 5 21 4 0 .6 2 5 3 5 .6 2 5 19
L  m in  2 , 3   2

1
rc  * 2 2 .3  0 .3 3 3 9
2 0 0 ( 2  1)
4 ‫שאלה‬

‫=מספר החנויות בהם ביקרה‬X .‫א‬

P ( X  1)  0 .2

P ( X  2 )  0 .8 * 0 .2  0 .1 6
x 1 2 3
P ( X  3 )  0 .8 * 0 .2  0 .8  0 .6 4
2 3

P(X=x) 0.2 0.16 0.64

E ( X )  1  0 .2  2  0 .1 6  3  0 .6 4  2 .4 4 .‫ב‬
 (X )  1  0 .2  2  0 .1 6  3  0 .6 4  2 .4 4  0 .6 4 6 4  0 .8 0 4
2 2 2 2

Y  20  30  X .‫ג‬
E ( Y )  2 0  3 0  E ( X )  2 0  3 0  2 .4 4  9 3 .2
 ( Y )  3 0  ( X )  3 0  0 .8 0 4  2 4 .1 2

5 ‫שאלה‬
2
X ~ N (1 6 , 4 ) .‫א‬
10  16
P ( X  10)  P (Z  )  P ( Z   1 .5 )   (1 .5 )  0 .9 3 3 2  9 3 .3 2 %
4
‫ ולכן נציב‬Z   1 .0 3 6 :‫ לפי טבלת העזר‬.‫ב‬
X 1 5 
 16
 1 .0 3 6   X 1 5 
  1 .0 3 6 * 4  1 6  1 1 .8 5 6
4
P ( X  16) P (Z  0) 0 .5
P ( X  16 X  8)     0 .5 1 1 7
P ( X  8) P (Z  2) 0 .9 7 7 2 .‫ג‬

‫ מספר חולים שהמתינו פחות‬X ~ B ( 4 , 0 .0 6 6 8 ) .‫ד‬

‫ דקות‬10-‫מ‬
P ( X  1)  1  P ( X  0 )  1  0 .9 3 3 2  0 .2 4 1 6
4

3 ‫עמוד‬ ‫ ב‬2013 ‫ – סמסטר‬15 ‫פתרון ממ"ן‬

 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪15‬‬
‫‪ - 30111‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ‪-‬א‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪( 8 - 2‬בחינה לדוגמה )‬

‫‪ 4‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪5 :‬‬

‫‪19.1.2014‬‬ ‫מועד אחרון להגשה‪:‬‬ ‫סמסטר‪2014 :‬א‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬
‫‪ ‬שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬

‫חלק א‬
‫ענה על שאלה ‪( 1‬שאלת חובה!)‬
‫שאלה ‪ 25( 1‬נקודות)‬

‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬
‫לפניך חמש טענות‪ .‬ציין לגבי כל טענה נכון‪/‬לא נכון ונמק תשובתך‪( .‬תשובה ללא נימוק לא‬
‫תתקבל!)‬

‫א‪ .‬בהתפלגות אסימטרית חיובית ציון התקן של החציון בהכרח תמיד שלילי‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬

‫בבחירה של ‪ 4‬אנשים באופן מקרי כאשר לכל אחד יש הסתברות שווה להיוולד בכל‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫אחד מימי השבוע‪,‬‬
‫‪840‬‬
‫ההסתברות שכל הארבעה נולדו בימים שונים היא‪:‬‬
‫‪2401‬‬
‫במבחן מסוים רק מחצית הנבחנים יודעים את החומר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫מאלה שאינם יודעים את‬ ‫מאלה היודעים את החומר מצליחים‪ ,‬אך גם‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫החומר מצליחים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫משה הצליח במבחן‪ .‬לכן ההסתברות שהוא יודע את החומר היא‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫בטבלה שלהלן נתונות שכיחויות ההצלחה והכישלון של ‪ 300‬סטודנטים שנבחנו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫במבחן זהה אשר נערך ב‪ 3 -‬קבוצות הרצאה מקבילות בהן הרצו מרצה ‪ , X‬מרצה‬
‫‪ Y‬ומרצה ‪.Z‬‬

‫‪31‬‬
 ‫מרצה ‪Z‬‬ ‫מרצה ‪Y‬‬ ‫מרצה ‪X‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪104‬‬ ‫הצלחה‬
‫‪20‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪26‬‬ ‫כישלון‬

‫לאור הנתונים ניתן לומר שיש קשר מלא בין המרצה להצלחה בבחינה‪.‬‬

‫ה‪ .‬משאל בקרב ‪ 5000‬נשאלים העלה כי ‪ 3000‬מהם קוראים את עיתון "היום" ו‪2500-‬‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫קוראים את עיתון "הכפר"‪ .‬אם ידוע כי כל אחד מהנשאלים קורא לפחות אחד‬
‫מהעיתונים‪ ,‬ניתן לומר כי ‪ 20%‬מהנשאלים קוראים את שני העיתונים‪.‬‬

‫חלק ב‬
‫עליך לענות על שלוש מבין ארבע השאלות ‪.5 - 2‬‬
‫(‪ 75‬נקודות לחלק זה; ‪ 25‬נקודות לכל תשובה נכונה ומלאה‪).‬‬
‫אם תענה על יותר משלוש שאלות‪ ,‬ייבדקו שלוש התשובות הראשונות לפי סדר הופעתן במחברת‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 2‬נקודות)‬

‫במחקר על תחלואת תינוקות אספו נתונים על מספר ימי המחלה של תינוקות בשנה הראשונה‬
‫לחייהם‪.‬‬
‫הנתונים שהתקבלו מוצגים בטבלה שלהלן‪:‬‬

‫מספר תינוקות‬ ‫מספר ימי מחלה‬

‫‪15‬‬ ‫‪0-5‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪5-10‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪10-20‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪20-30‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪30-50‬‬

‫א‪ .‬חשב את השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬והממוצע של מספר ימי המחלה‪.‬‬ ‫(‪ 9‬נק')‬
‫ב‪ .‬חשב את הטווח הבינרבעוני של מספר ימי המחלה‪.‬‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ג‪ֵ .‬אאם שתינוקה בן השנה היה חולה כבר ‪ 19‬יום מאז לידתו חוששת שהוא חולה באופן‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫חריג‪ .‬מהו אחוז התינוקות בני השנה שהיו חולים יותר ימים ממנו?‬
‫ד‪ .‬התקבלו נתונים עבור ‪ 10‬תינוקות נוספים‪ .‬כל ה‪ 10 -‬היו חולים בין ‪ 0‬ל‪ 5-‬ימים‪ .‬מה‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫יקרה לממוצע ולסטיית התקן של התפלגות מספר ימי המחלה כתוצאה מהוספת‬
‫נתונים אלו? נמק ללא חישוב המדדים‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫שאלה ‪ 25( 3‬נקודות)‬
‫א‪ .‬להלן נתונים על מדד המחירים לצרכן בשנת ‪:2010‬‬ ‫(‪ 15‬נק')‬

‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חודש‬
‫‪108.0 107.6 107.5 107.2 106.9 106.4 105.9 105.6 105.2 104.3 104.2 104.5‬‬ ‫מדד‬

‫לאור הנתונים מהי מגמת מדד המחירים בשנת ‪ 2010‬מחודש ינואר ‪ 2010‬ועד דצמבר‬
‫‪ ?2010‬נמק בעזרת חישוב מדד הקשר הלינארי‪.‬‬
‫להלן נתונים על גובה ומבנה גוף של ‪ 6‬נחקרים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫(‪ 10‬נק')‬

‫מבנה הגוף‬ ‫מלא‬ ‫רזה‬ ‫רזה‬ ‫רזה מאוד‬ ‫מלא‬ ‫שמן מאוד‬
‫גובה‬ ‫‪185‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪160‬‬

‫לאור התוצאות האם יש קשר בין הגובה למבנה הגוף? נמק‪.‬‬

‫שאלה ‪ 25( 4‬נקודות)‬

‫משקל אבטיח מתפלג נורמלית עם ממוצע ‪ 3‬ק"ג וסטיית תקן ‪ 0.5‬ק"ג‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי השכיחות היחסית של האבטיחים השוקלים בין ‪ 2.4‬ק"ג לבין ‪ 3.2‬ק"ג?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ב‪ .‬מהו המשקל המתאים למאון ה‪ 20 -‬של האבטיחים?‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫ג‪ .‬לארוע מסוים נקנו ‪ 10‬אבטיחים שנבחרו באופן מקרי‪:‬‬
‫‪ .1‬מה ההסתברות שבדיוק ‪ 2‬מהם ישקלו יותר מ‪ 3.2 -‬ק"ג?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫‪ .2‬אבטיח שמשקלו עד ‪ 3.2‬ק"ג עולה ‪ ₪ 10‬ואבטיח שמשקלו ‪ 3.2‬ק"ג ומעלה‬ ‫(‪ 8‬נק')‬
‫עולה ‪ . ₪ 15‬מהן התוחלת והשונות של מחיר עשרת האבטיחים?‬

‫שאלה ‪ 25( 5‬נקודות)‬

‫מסטטיסטיקות של משחקי גביע העולם בכדורגל ידועים הנתונים הבאים‪ :‬ב‪ 30% -‬מהמשחקים‬
‫לא מובקעים שערים כלל‪ ,‬ב‪ 20%-‬מהמשחקים מובקע שער אחד וב‪ 50%-‬מהמשחקים שני שערים‬
‫ויותר‪ .‬כמו כן ידוע כי מבין המשחקים בהם מובקעים לפחות שני שערים‪ 40% ,‬מסתיימים ללא‬
‫הכרעה (תיקו)‪.‬‬

‫א‪ .‬מה ההסתברות שמשחק כדורגל בגביע העולם יסתיים בהכרעה?‬ ‫(‪ 6‬נק')‬
‫ב‪ .‬משחק כדורגל בגביע העולם הסתיים בהכרעה‪ .‬מה ההסתברות שהובקעו בו‬ ‫(‪ 7‬נק')‬
‫לפחות שני שערים?‬
‫ג‪ .‬האם המאורעות "משחק כדורגל בגביע העולם הסתיים בהכרעה" ו‪" -‬במשחק‬ ‫(‪ 5‬נק')‬
‫כדורגל בגביע העולם הובקעו לפחות שני שערים" הם בלתי תלויים? נמק!‬
‫ד‪ .‬בחרו באופן מקרי ‪ 5‬משחקי כדורגל בגביע העולם‪ .‬ידוע שבכולם היתה הכרעה‪.‬‬ ‫(‪ 7‬נק')‬
‫מה ההסתברות שבדיוק בשניים מהם הובקעו לפחות שני שערים?‬
‫‪33‬‬
34
‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2014‬א'‬
‫חלק א' – שאלה ‪1‬‬
‫בהתפלגות אסימטרית חיובית החציון נמוך מהממוצע‪ .‬ציון התקן של החציון יהיה לכן בהכרח שלילי‪.‬‬ ‫א) נכון‬
‫‪Md  X‬‬
‫‪M d  X  Z Md ‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫‪sx‬‬
‫)‪n( A‬‬ ‫‪7 6 5 4‬‬ ‫‪840‬‬
‫‪P ( A) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫יהי ‪ -A‬כל הארבעה נולדו בימים שונים‪ ,‬ולכן‬ ‫ב) נכון‬
‫‪n‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2401‬‬
‫נסמן‪ -A1 :‬הנבחן יודע את החומר‪ -A2 ,‬הנבחן לא יודע את החומר‪ -B ,‬הנבחן הצליח בבחינה‪.‬‬ ‫ג) לא נכון‬
‫נתון‪ P ( B | A 2 )  0 .2 , P ( B | A1 )  0 .7 5 , P  A1   P  A 2   0 .5 :‬לכן‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪P ( A1 | B ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬‫‪3‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪ rC   Y | X   X |Y  0‬לכן אין קשר בין המרצה להצלחה בבחינה‪.‬‬ ‫ד) לא נכון‬
‫נסמן ‪ – A‬הנשאל קורא את עיתון "היום" ‪ – B ,‬הנשאל קורא את עיתון "הכפר"‬ ‫ה) לא נכון‬
‫‪3000‬‬ ‫‪2500‬‬
‫‪ P‬כמו כן נתון ‪P  A  B   1‬‬ ‫‪ A‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 .6‬‬ ‫‪P B ‬‬ ‫מתוך הנתונים‪ 0 .5 :‬‬
‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬
‫ולכן‪P  A  B   P ( A )  P ( B )  P ( A  B )  0 .6  0 .5  1  0 .1  0 .2 :‬‬
‫כלומר ‪ 10%‬קוראים את שני העיתונים‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫טבלת שכיחות מלאה של הנתונים‪:‬‬
‫)‪xf(x‬‬ ‫צפיפות‬ ‫)‪F(x‬‬ ‫)‪f(x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫מספר ימי מחלה רוחב‬
‫‪37.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0-5‬‬
‫‪187.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5-10‬‬
‫‪450‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10-20‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20-30‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30-50‬‬
‫‪1575‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪Mo  7 . 5‬‬ ‫אמצע המחלקה הצפופה ביותר‬ ‫א) שכיח‬

‫‪50  40‬‬
‫‪Md  10 ‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪ 10  13 . 33‬‬ ‫מחלקת החציון היא המחלקה השלישית‬ ‫חציון‬
‫‪X ‬‬ ‫‪1575‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ 15 . 75‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪25  15‬‬
‫‪, Q1  5 ‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪5  7‬‬ ‫ב)‬
‫‪75  70‬‬ ‫‪2 5 1 5‬‬
‫‪Q3  20 ‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪ 1 0  2 2 .5 , Q 1  5 ‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪ 5  7  IQ R  Q 3  Q 1  2 2 .5  7  1 5 .5‬‬

‫‪100  C 19  100 ‬‬ ‫‪ 1920 1010‬‬ ‫‪ 30  40   100‬‬

‫‪100‬‬
‫‪ 100  67  33 %‬‬ ‫ג)‬
‫ד) נוספו נתונים למחלקה הראשונה‪ .‬הערכים נמוכים מהממוצע ולכן הממוצע יקטן והפיזור סביב הממוצע כלומר סטיית התקן תגדל‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪‬‬ ‫‪x i  78 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x i  650 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y i  1273 . 3 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y i  135128‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x i y i  8329 . 4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. 01 ,‬‬ ‫א)‬
‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬ ‫‪i 1‬‬

‫‪ s 2  650  6 . 5 2  11 . 916  s  11 . 916  3 . 45‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪4 . 4125‬‬ ‫‪‬‬
‫‪r ‬‬ ‫‪ 0 . 9838‬‬ ‫‪ sy ‬‬ ‫‪ 106 . 10833‬‬ ‫‪ 1 . 69  s y  1 . 69  1 . 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪135128 . 01‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 . 45  1 . 3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ cov( x , y )  12  6 . 5  106 . 10833  4 . 4125‬‬
‫‪8329 . 4‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2014‬א'‬

‫פתרון ממ"ן ‪15‬‬ ‫מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א' (‪)30111‬‬

‫ב) המשתנה מבנה הגוף הוא משתנה מסולם סדר ולכן יש לחשב את מדד ספירמן‪:‬‬
‫מבנה הגוף‬ ‫מלא‬ ‫שמן מאוד מלא רזה מאוד רזה רזה‬
‫גובה‬ ‫‪185‬‬ ‫‪170 160‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪160‬‬
‫‪rx‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ry‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪d= rx- ry‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫סה"כ ‪0‬‬
‫‪d2‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫סה"כ ‪17‬‬
‫‪6  17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6d‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪rS  1 ‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 . 514‬‬
‫‪‬‬
‫‪n n 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪6  35‬‬ ‫‪35‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫א) נתון‪ X :‬משקל אבטיח‪s x  0 .5 , X  3 ,‬‬

‫‪3 .2  3‬‬ ‫‪2 .4  3‬‬

‫( ‪P 2 .4  X  3 .2   ‬‬ ‫(‪)‬‬ ‫‪)   ( 0 . 4 )   (  1 . 2 )  0 . 6554  (1  0 . 8849 )  0 . 5403‬‬
‫‪0 .5‬‬ ‫‪0 .5‬‬
‫‪z 20 %   z 80 %   0 . 842  X‬‬ ‫‪20 %‬‬
‫‪ 3  0 . 842  0 . 5  2 . 579‬‬
‫ב)‬
‫המשקל המתאים למאון ה‪2.579 20 -‬ק"ג‪.‬‬
‫‪3 .2  3‬‬
‫( ‪p  P  X  3 .2   1  ‬‬ ‫‪)  1   ( 0 . 4 )  1  0 . 6554  0 . 3446‬‬ ‫ג)‪.‬‬
‫‪0 .5‬‬
‫‪ Y ~ B 10 , 0 . 3446 ‬מספר האבטיחים השוקלים מעל ‪ 3.2‬ק"ג‪,‬‬
‫‪V ( Y )  10  0 . 3446  0 . 6554  2 . 2585‬‬ ‫‪; E ( Y )  10  0 . 3446  3 . 446‬‬

‫‪10 ‬‬
‫‪P Y  2   ‬‬ ‫‪ 0 .3 4 4 6  0 .6 5 5 4  0 .1 8 1 9 .1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ S  1 5 Y  1 0 (1 0  Y )  1 0 0  5 Y .2‬מחיר האבטיחים‬
‫‪V ( S )  5 V ( Y )  5  2 . 2585 56  56 . 4628‬‬ ‫‪, E ( S )  1 0 0  5 E ( Y )  1 0 0  5  3 .4 4 6  1 1 7 .2 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫א) ‪0 . 2  0 . 5  0 . 6  0 . 5‬‬
‫‪0 .3‬‬
‫‪ 0 .6‬‬ ‫ב)‬
‫‪0 .5‬‬
‫‪ -A‬משחק כדורגל בגביע העולם הסתיים בהכרעה‪ - B ,‬במשחק כדורגל בגביע העולם הובקעו לפחות שני שערים‪.‬‬ ‫ג)‬
‫‪ P ( A  B )  0 . 3  0 . 5  0 . 5  0 . 25  P ( A  B )  0 . 3 , P ( B )  0 . 5 , P ( A )  0 . 5‬‬
‫‪ A‬ו‪ B -‬מאורעות תלויים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪P  X  2     0 . 6  0 . 4  0 . 2304‬‬ ‫‪ X ~ B 5 , 0 . 6 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫ד)‬
‫‪2‬‬

‫עמוד ‪2‬‬ ‫פתרון ממ"ן ‪ – 15‬סמסטר ‪ 2014‬א'‬