מכינה במתמטיקה שנקר

‫‪1‬‬
‫סטודנטים יקרים‬
‫ספר תרגילים זה הינו פרי שנות ניסיון רבות של המחבר בהוראת‬

‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬באוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪ ,‬במכללת שנקר ועוד‪.‬‬
‫שאלות תלמידים וטעויות נפוצות וחוזרות הולידו את הרצון להאיר את‬

‫הדרך הנכונה לעומדים בפני קורס חשוב זה‪.‬‬
‫הספר עוסק במתמטיקה והוא מתאים לסטודנטים במכינה של מכללת‬

‫שנקר‪.‬‬
‫הספר מסודר לפי נושאים ומכיל את כל חומר הלימוד‪ ,‬בהתאם לתוכנית‬

‫לתרגוּל בקורס זה‬‫הלימוד של המכינה בשנקר‪ .‬הניסיון מלמד כי ִ‬
‫חשיבות יוצאת דופן‪ ,‬ולכן ספר זה בולט בהיקפו ובמגוון התרגילים‬
‫המופיעים בו‪.‬‬
‫הפתרונות מוגשים בסרטוני וידאו המלווים בהסבר קולי‪ ,‬כך שאתם‬

‫רואים את התהליכים בצורה מובנית‪ ,‬שיטתית ופשוטה‪ ,‬ממש כפי‬
‫שנעשה בשיעור פרטי‪ .‬הפתרון המלא של השאלה מכוון ומוביל לדרך‬
‫חשיבה נכונה בפתרון בעיות דומות מסוג זה‪.‬‬
‫תקוותי היא‪ ,‬שספר זה ישמש מורה‪-‬דרך לכם הסטודנטים ויוביל אתכם‬

‫להצלחה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן‬
‫פרק ‪ - 1‬משוואות ‪4 ..................................................................................................‬‬
‫משוואה ממעלה ראשונה ‪4 ...............................................................................................‬‬
‫שתי משוואות בשני נעלמים ממעלה ראשונה ‪4 ......................................................................‬‬
‫משוואה ממעלה שנייה ‪5 .................................................................................................‬‬
‫טרינום ‪6 .....................................................................................................................‬‬
‫משוואות עם מכנה ‪6 .......................................................................................................‬‬
‫משוואות מעריכיות ‪7 ......................................................................................................‬‬
‫משוואות לוגריתמיות ‪9 ...................................................................................................‬‬
‫משוואות עם שורשים ‪10 .................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 2‬הפונקציות האלמנטריות ‪12 ...........................................................................‬‬
‫מושג הפונקציה ‪ -‬סרטונים בלבד ‪12 ..................................................................................‬‬
‫הפונקציה הלינארית ‪ -‬סרטונים בלבד ‪12 ............................................................................‬‬
‫הפונקציה הריבועית ‪ -‬סרטונים בלבד ‪12 .............................................................................‬‬
‫הפונקציה המעריכית והלוגריתמית ‪ -‬סרטונים בלבד ‪12 ..........................................................‬‬
‫פונקציות בסיסיות וההזזות )שיקופים( שלהן ‪ -‬סרטונים בלבד ‪12 .............................................‬‬
‫תרגול הפונקציה הלינארית ‪12 ..........................................................................................‬‬
‫תרגול הפונקציה הריבועית ‪15 ..........................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 3‬טריגונומטריה במישור ‪21 ..............................................................................‬‬
‫משולש ישר זווית ‪21 ......................................................................................................‬‬
‫זהויות טריגונומטריות ‪24 ................................................................................................‬‬
‫משוואות טריגונומטריות ‪27 .............................................................................................‬‬
‫טריגונומטריה במישור ‪31 ...............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 4‬גבול של פונקציה ‪47 ......................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 5‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‪50 .................................................................... :‬‬
‫נגזרות ומשיקים‪50 ........................................................................................................‬‬
‫חקירת פולינום ‪55 .........................................................................................................‬‬
‫חקירת פונקציות מנה ופונקציות שורש ‪60 ...........................................................................‬‬
‫חקירת פונקציה עם פרמטר‪68 ..........................................................................................‬‬
‫חשבון אינטגרלי ‪69 ........................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 6‬חשבון דיפרנציאלי‪84 .................................................................................. :‬‬
‫פונקציות טריגונומטריות ‪84 .............................................................................................‬‬
‫פונקציות מעריכיות ‪95 ....................................................................................................‬‬
‫פונקציות לוגריתמיות ‪104 ................................................................................................‬‬
‫פונקצית חזקה עם מעריך רציונאלי ‪113 ...............................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ - 7‬חשבון אינטגרלי ‪117 ......................................................................................‬‬

‫פונקציות טריגונומטריות ‪117 ............................................................................................‬‬
‫פונקציות מעריכיות ‪121 ...................................................................................................‬‬
‫פונקציות לוגריתמיות ‪124 ................................................................................................‬‬
‫פונקצית חזקה עם מעריך רציונאלי ‪127 ...............................................................................‬‬
‫פרק ‪ - 8‬אינטגרלים ‪ -‬שיטות אינטגרציה מתקדמות ‪130 ...................................................‬‬
‫האינטגרל הלא מסויים )הנגזרת כבר בפנים( ‪130 ...................................................................‬‬
‫האינטגרל הלא מסויים )אינטגרציה בחלקים( ‪131 .................................................................‬‬
‫האינטגרל הלא מסויים )שיטת ההצבה( ‪132 .........................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק ‪ - 1‬משוואות‬
‫משוואה ממעלה ראשונה‬
‫בסרטון זה מוסבר מהי משוואה‪.‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה מוסבר מהי המשוואה הליניארית וכיצד פותרים אותה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪2 x + x = 24‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪7 − 2 x = 7 .‬‬ ‫א‪6 x + 2 = 8 .‬‬
‫‪6 x − 3 + 5 − 7 x = x − 5x − 7‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה‪−7 x + 5 + 2 x = 4 x − 13 .‬‬ ‫ד‪2 x + 6 = 8 + x .‬‬
‫ז‪2 − 5 x + 7 = −3x + 8 .‬‬

‫‪6 ( 4 − x ) − ( 6 − x ) = 3x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪7 x − 4 ( 3 − 4 x ) = − x .‬‬ ‫א‪3 ( x − 1) − 4 = 2 .‬‬
‫)‪( 7 − x )(1 − x ) − ( x − 3‬‬ ‫ה‪x ( x − 5 ) = x 2 − 7 x + 8 .‬‬ ‫ד‪5 x − ( 3 x − 7 ) 4 = 21 .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪=0‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫תשובות סופיות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (1‬א‪ x = 1 .‬ב‪ x = 0 .‬ג‪ x = 8 .‬ד‪ x = 2 .‬ה‪ x = 2 .‬ו‪ x = −3 .‬ז‪. x = .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (2‬א‪ x = 3 .‬ב‪ x = .‬ג‪ x = 2 .‬ד‪ x = 1 .‬ה‪ x = 4 .‬ו‪. x = −1 .‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫שתי משוואות בשני נעלמים ממעלה ראשונה‬

‫‪5 x − 2 y = −2‬‬ ‫‪ −3 x + 2 y = −16‬‬ ‫‪3x + y = 11‬‬
‫‪‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x + 4y = 4‬‬ ‫‪ x = 5 y + 14‬‬ ‫‪y = 5‬‬
‫‪y = x −3‬‬ ‫‪2 x + 3 y = 5‬‬
‫‪‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ y = 2x + 4‬‬ ‫‪5 x + 7 y = 11‬‬

‫‪ x − 3 x + y y −1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪3 y − x + 2 = 4 x + 2 − 3 y‬‬
‫‪ 8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪3 ( 2 x − y ) − 4 x − 11 = 0‬‬ ‫‪2 x − 3 − y = 5 y − 4 x + 3‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3x − 1 2‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪ 4 − 5 ( x − y ) = 10 ( x + 3‬‬
‫‪‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ x +1 − y = 1‬‬
‫‪ 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5‬‬

‫‪3 3‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫‪x + y = 2‬‬ ‫‪x + y = 4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 9 − 4 = −7‬‬ ‫‪5 − 1 = 4‬‬
‫‪ x y‬‬ ‫‪ x y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ 4 x − y = −3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪5 x + 2 = 7‬‬
‫‪‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪ xy = 20‬‬ ‫‪ x ( y + 2 ) + y = xy − 5‬‬
‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ y ( 3 x − 4 ) = 20‬‬ ‫‪ x − y = 2‬‬
‫‪5 x − 4 xy = 22‬‬
‫‪‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪6 x + xy = −20‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪.x‬‬ ‫‪ (1‬א‪ ( 2 ,5 ) .‬ב‪ ( 4 ,−2 ) .‬ג‪ ( 0 ,1) .‬ד‪ ( −2 ,3 ) .‬ה‪ ( −7 ,−10 ) .‬ו‪ x = −3 .‬ז‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (2‬א‪ ( 6,5 ) .‬ב‪ ( 7 ,1) .‬ג‪ (3 ( 7 , 2 ) .‬א‪ (1,1) .‬ב‪ ( −3,1) .‬ג‪(1,1) .‬‬
‫‪ 4 ‬‬
‫‪.  − ,9 ‬‬ ‫)‪ ( −1, −3‬ב‪ ( 2,10 ) .‬ג‪( −2, 4 ) .‬‬ ‫‪ (4‬א‪.‬‬
‫‪ 5 ‬‬
‫משוואה ממעלה שנייה‪:‬‬

‫ב‪32 x − 18 = 0 .‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪x 2 − 36 = 0 .‬‬

‫ב‪5 x − x = 0 .‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪−7 x 2 − 14 x = 0 .‬‬

‫ב‪− x + 10 x − 16 = 0 .‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪x 2 + 3x − 10 = 0 .‬‬
‫ד‪2 x 2 − 6 x + 5 = 0 .‬‬ ‫ג‪25 x 2 − 20 x + 4 = 0 .‬‬

‫ב‪− x ( x − 5 ) = (1 − 3 x )(1 − x ) + 4 .‬‬ ‫א‪4 x 2 − 5 x + 7 = 4 − x 2 + 3 .‬‬
‫ג‪2 ( x − 5 ) − ( 2 x − 3) = 10 x + 21 .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (1‬א‪ x = ±6 .‬ב‪ (2 x = ± .‬א‪ x1 = 0 , x2 = −2 .‬ב‪. x1 = 0 , x2 = .‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (3‬א‪ x1 = 2 , x2 = −5 .‬ב‪ x1 = 2 , x2 = 8 .‬ג‪ x = .‬ד‪ .‬אין פתרון למשוואה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (4‬א‪ x1 = 0 , x2 = 1 .‬ב‪ x1 = −1 , x2 = −1 .‬ג‪. x1 = 1 , x2 = −10 .‬‬
‫‪4‬‬
‫טרינום‪:‬‬
‫פרק את הביטויים הבאים לפי פירוק טרינום‪:‬‬
‫‪2 x 2 + 7 x − 15‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪4 x2 + 8x + 3‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪6 x2 + 5x + 1‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪3 x 2 − 11x + 6‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪x2 + 5x + 4‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪2 x2 + x − 6‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪x 2 − 33 x + 62‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪x 2 − 8 x + 15‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פרק את הביטויים הבאים‪:‬‬

‫‪4 x 2 + 8 x + 3 .9‬‬
‫‪6 x2 + 5x + 1‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪x2 + 5x + 4‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪( 3x − 2 )( x − 3) (3 ( 2 x − 3)( x + 5) (2‬‬ ‫‪( 2 x + 1)( 2 x + 3) (1‬‬
‫‪( x + 1)( x + 4 ) (6 ( x + 2 )( 2 x − 3) (5 ( 3x + 1)( 2 x + 1) (4‬‬
‫‪( 2 x + 1)( 2 x + 3) (9 ( x − 2 )( x − 31) (8 ( x − 3)( x − 5) (7‬‬
‫‪. ( x + 1)( x + 4 ) (11 ( 3x + 1)( 2 x + 1) (10‬‬
‫משוואות עם מכנה‪:‬‬
‫‪4 x 3x‬‬ ‫‪x x‬‬
‫‪−‬‬ ‫ב‪= 1 .‬‬ ‫א‪− = −4 .‬‬
‫‪15 10‬‬ ‫‪3 9‬‬
‫‪5 x + 1 6 x − 1 3x + 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫ד‪− 1 .‬‬ ‫‪x+ x = x−‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪x x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫ו‪5  −  − x = 1 .‬‬ ‫ה‪( x − 3) − ( 4 − x ) = x + 2 .‬‬
‫‪3 7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪7‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪−‬‬ ‫ב‪= 0 .‬‬ ‫א‪− = 0 .‬‬
‫‪2 x −1‬‬ ‫‪4 x‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫ד‪.‬‬ ‫=‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2 x − 1 3x + 2‬‬ ‫‪x x+2‬‬
‫‪x+5 1 1‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪3x 2 6 x x‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x2 + 2‬‬ ‫‪3x − 1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ב‪= 0 .‬‬ ‫=‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x −1 x +1 2 − 2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3x + 5x 9 x + 15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 x 2 − 24 x + 36‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬

‫ד‪= 12 .‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ג‪= 0 .‬‬
‫‪( 2 − x ) 12 − 3x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x−3‬‬

‫‪x −9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4x + 1 x + 2 2‬‬
‫ב‪+ x = x 2 − 18 .‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x+3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2x − 5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ג‪= 0 .‬‬
‫‪2 x + 2 2 ( x − 1) 1 − x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (1‬א‪ x = −18 .‬ב‪ x = −30 .‬ג‪ x = −1 .‬ד‪ x = 1 .‬ה‪ x = −10 .‬ו‪. x = −21 .‬‬
‫‪ (2‬א‪ x = 8 .‬ב‪ x = −1 .‬ג‪ x = −3 .‬ד‪ x = −2 .‬ה‪. x = 2 .‬‬
‫‪ (3‬א‪ x = −6 .‬ב‪ x = −7 .‬ג‪ x = −7 .‬ד‪. x = 6 , x ≠ 3 .‬‬
‫‪ (4‬א‪ x1 = 2 , x2 = −1.2 .‬ב‪ x = 5 , x ≠ −3 .‬ג‪. x1 = 0 , x2 = −5 .‬‬
‫משוואות מעריכיות‪:‬‬
‫בסרטון זה הסבר על חוקי החזקות‪.‬‬ ‫•‬
‫בסרטון זה הסבר על משוואות מעריכיות‪.‬‬ ‫•‬
‫בסרטון זה הסבר על משוואות מעריכיות עם חיבור וחיסור‪.‬‬ ‫•‬
‫פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪2− x‬‬ ‫‪3x‬‬ ‫‪7+ x‬‬ ‫‪1− x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 9 ‬‬ ‫‪ 1 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪⋅  =  ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ 16 ‬‬
‫‪.2‬‬ ‫) ‪( 25 ⋅ 0.2‬‬
‫‪2x 2‬‬
‫‪=‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 125 ‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪27 ⋅   = 9 3 .3‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪8‬‬

‫‪2x‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪ 1 ‬‬ ‫‪3‬‬
‫א‪3x = 5 x .‬‬
‫‪53− x = ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 8‬‬
‫‪1− 3 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. e x ⋅ e3 x −1 =  x ‬‬ ‫‪ .5‬פתור את המשוואה‬
‫‪e ‬‬

‫‪x +2‬‬ ‫‪x −1‬‬
‫‪2⋅6 + 6‬‬
‫‪x‬‬
‫‪−6‬‬ ‫ב‪= 227 .‬‬ ‫א‪5 ⋅ 3x − 3x+1 = 162 .‬‬
‫‪1 x‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−x‬‬
‫‪. 5 + 25‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪ .7‬פתור את המשוואה ‪− 5− x −1 = 145‬‬
‫‪ .8‬פתור את המשוואה ‪. e 2 ⋅ e x − e x +1 = e − 1‬‬
‫‪ .9‬פתור את המשוואה ‪. 2 2 x − 6 ⋅ 2 x + 8 = 0‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪− x −1‬‬
‫‪4 5 3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪  − ⋅ ‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪6 x − 4 ⋅ 6− x + 3 = 0 .‬‬
‫‪9 2 2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪8‬‬
‫ב‪e 2 x + e x − 2 = 0 .‬‬ ‫‪= 3− x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪9 +1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪9 −1‬‬
‫‪ .12‬פתור את המשוואה ‪. e1+ x + e1− x = e2 + 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (4 x = − (3 x = −2 (2 x = 1 (1‬א‪ x = 0 .‬ב‪ (6 x1 = 1 , x2 = (5 x = 3 .‬א‪x = 4 .‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪ (10 x = ±1 (9 x = −1 (8 x = −2 (7 x = 1 .‬א‪ x = 0 .‬ב‪x1 = 0 , x2 = 1 .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (11‬א‪ x1 = 1 , x2 = − .‬ב‪x = ±1 (12 x = 0 .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫משוואות לוגריתמיות‪:‬‬
‫בסרטון זה הסבר על הגדרת הלוגריתמים‪.‬‬ ‫•‬
‫בסרטונים ‪ 2-4‬הסבר על כללי הלוגריתמים‪.‬‬ ‫•‬
‫בסרטון זה הסבר על הגדרת הלן‪.‬‬ ‫•‬
‫בסרטון זה הסבר על משוואות לוגריתמיות מסוג ‪.1‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬מצא את ערכו של ‪: x‬‬

‫‪log 2 x = 16‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪log 36 6 = x .‬‬
‫‪log x 64 = 3‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ג‪log 1 x = −1.5 .‬‬
‫‪9‬‬
‫‪log x ( 3 x + 4 ) = 2‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪log x 25 = 2‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ln x = −‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪ln x = 2‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫(‬
‫‪log 3 log x ( x 2 + 6 x ) = 1‬‬ ‫)‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪log x ( x 2 + 6 x ) = 3‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ln  e 2 x −  + ln 2 = x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪log 5 ( 25 x − 20 ) = x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. log 4 x + log x 4 = 2‬‬ ‫‪ .4‬פתור את המשוואה‬
‫‪2‬‬

‫‪ln ( e 2 x3 ) ⋅ ln‬‬ ‫) ‪= ln ( ex 2‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪log x ⋅ log (10 x ) = 2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫‪25‬‬
‫‪xln x = e6 x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= ‪x log5 x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .7‬מצא את ערכו של ‪: x‬‬

‫‪5 =8‬‬
‫‪x‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫א‪2 x = 5 .‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ex‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪ex = 2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e x = −1‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪log 2 x − 6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.x‬‬ ‫‪4‬‬
‫=‬ ‫‪ .8‬פתור את המשוואה‬
‫‪x‬‬
‫)‪log 5− x ( x + 1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.‬‬ ‫= ‪−1‬‬ ‫‪ .9‬פתור את המשוואה‬
‫)‪log5 − x ( x − 1‬‬ ‫)‪log 5− x ( x − 1‬‬
‫‪2− 3ln x‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. ‬‬ ‫‪ .10‬פתור את המשוואה ‪= ⋅ x1+ln x‬‬
‫‪ x‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ x‬ב‪ x = 65,536 .‬ג‪ x = 27 .‬ד‪ x = 4 .‬ה‪ x = 5 .‬ו‪ x = 4 .‬ז‪x = e2 .‬‬ ‫‪ (1‬א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ (2 x‬א‪ x = 3 .‬ב‪ (3 x = 3 .‬א‪ x = 1 .‬ב‪x1 = 16 , x2 = 2 (4 x = 0 .‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪x1‬‬ ‫‪ (6‬א‪, x2 = 5 .‬‬ ‫= ‪x1 = 3 , x2‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= ‪x1‬‬ ‫‪ (5‬א‪, x2 = 10 .‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ (7 x1 = e3 , x2 = 2 .‬א‪ x = 2.322 .‬ב‪ x = 1.292 .‬ג‪ x = 0.693 .‬ד‪x = −0.693 .‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .‬אין פתרון ‪x1 = e , x2 = e (10 x = 3 (9 x1 = 16 , x2 = (8‬‬
‫‪4‬‬
‫משוואות עם שורשים‪:‬‬
‫‪ .1‬פתור את המשוואה הבאה‪4 x − 3 = 5 :‬‬
‫‪x+2 = x‬‬ ‫‪ .2‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪ .3‬פתור את המשוואה הבאה‪3 x + 1 + x = 13 :‬‬
‫‪ .4‬פתור את המשוואה הבאה‪2 x = 16 − 3 x − 1 :‬‬

‫‪11‬‬
‫= ‪3x + 5‬‬ ‫‪x + 17‬‬ ‫‪ .5‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪x 2 − 5 x + 12 = 2 6 − x‬‬ ‫‪ .6‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪x − 1 ⋅ 2 x − 5 = 11 − x 2‬‬ ‫‪ .7‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪ .8‬פתור את המשוואה הבאה‪2 x − 1 + 3 = 7 x + 1 :‬‬
‫‪9 x − 8 − 3 x + 4 = −2‬‬ ‫‪ .9‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪2x − 3 + 3 − x = 2‬‬ ‫‪ .10‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪ .11‬פתור את המשוואה הבאה‪x + 3 + x − 2 = 4 x + 1 :‬‬
‫‪2 x − 2 + 5 x − 4 = 3x − 2‬‬ ‫‪ .12‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪3 x −1 + 2x − 3 = 2 x + 2‬‬ ‫‪ .13‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪x = 5 (8 x = 3 (7 x = 4, −3 (6 x = 6 (5 x = 5 (4 x = 8 (3 x = 2 (2 x = 7 (1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪. x = 2 (13 x = 1 (12 x = 6 (11 x = 2, 2‬‬ ‫‪(10 x = 12 (9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫פרק ‪ - 2‬הפונקציות האלמנטריות‬

‫מושג הפונקציה ‪ -‬סרטונים בלבד‬
‫הפונקציה הלינארית ‪ -‬סרטונים בלבד‬
‫הפונקציה הריבועית ‪ -‬סרטונים בלבד‬
‫הפונקציה המעריכית והלוגריתמית ‪ -‬סרטונים בלבד‬
‫פונקציות בסיסיות וההזזות )שיקופים( שלהן ‪ -‬סרטונים בלבד‬
‫תרגול הפונקציה הלינארית‪:‬‬
‫‪ .1‬בסרטון זה מוסבר כיצד מוצאים משוואה של ישר‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא משוואת ישר ששיפועו ‪ 2‬ועובר דרך הנקודה )‪. (3,4‬‬
‫מצא משוואת ישר ששיפועו ‪ − 3‬ועובר דרך הנקודה )‪. (0, −1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא משוואת ישר ששיפועו הוא ‪ 0‬והוא עובר בנקודה )‪. (−2,5‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .2‬בסרטון זה מוסבר כיצד מוצאים משוואת ישר בעזרת שתי נקודות‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את הישר העובר דרך הנקודות‪ (4,1) :‬ו‪. (6,5) -‬‬
‫מצא משוואת ישר‪ ,‬העובר דרך הנקודות )‪ (−7, −9‬ו ‪. (−5,1) -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא משוואת ישר‪ ,‬העובר דרך הנקודות )‪ (2,4‬ו ‪. (3,4) -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מצא משוואת ישר‪ ,‬העובר דרך הנקודות )‪ (2,7‬ו ‪. (2, −1) -‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .3‬מצא את משוואת הישר ששיפועו ‪ 3‬ועובר דרך הנקודה )‪. (2,8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ −‬ועובר דרך הנקודה )‪. (0, −7‬‬ ‫‪ .4‬מצא משוואת הישר ששיפועו‬
‫‪2‬‬
‫‪ .5‬מצא משוואת הישר ששיפועו ‪ 0‬ועובר דרך הנקודה )‪. (−1, −3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ −‬ועובר דרך הנקודה )‪. (−8,2‬‬ ‫‪ .6‬מצא משוואת הישר ששיפועו‬
‫‪8‬‬
‫‪ .7‬מצא משוואת הישר ששיפועו ‪ 1‬ועובר דרך ראשית הצירים‪.‬‬
‫‪ .8‬מצא משוואת הישר העובר דרך הנקודות )‪ (3,6‬ו ‪. (1,8) -‬‬
‫‪ .9‬מצא משוואת הישר העובר דרך הנקודות )‪ (−4, −6‬ו ‪. (0,6) -‬‬
‫‪ .10‬מצא משוואת הישר העובר דרך הנקודות )‪ (4,2‬ו‪. (−2,3) -‬‬

‫‪13‬‬
‫‪ .11‬מצא משוואת הישר העובר דרך הנקודות )‪ (7, −2‬ו ‪. (4, −2) -‬‬
‫‪ .12‬מצא משוואת הישר העובר דרך הנקודות )‪ (3,9‬ו ‪. (3,5) -‬‬
‫‪ .13‬בסרטון זה מוסבר כיצד לבדוק האם שני ישרים מקבילים‪.‬‬

‫א‪ .‬האם הישר העובר דרך הנקודות )‪ (1, −5‬ו‪ (3,7) -‬מקביל לישר העובר דרך הנקודות‬
‫)‪ (−1, −2‬ו‪? (0,4) -‬‬
‫האם הישר ‪ 2 y − 6 x + 4 = 0‬מקביל לישר ‪? y = 3x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫האם הישר העובר דרך הנקודות‪ (1, −5) :‬ו‪ (4, −3) -‬מקביל לישר ‪? 3 y − 2 x = 9‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .14‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬מצא משוואת ישר המקביל לישר ‪ y = 3x − 5‬ועובר דרך הנקודה )‪(1,0‬‬
‫ב‪ .‬מצא משוואת ישר העובר דרך ראשית הצירים ומקביל לישר ‪. 4 y − 7 x + 18 = 0‬‬
‫ג‪ .‬מצא משוואת ישר העובר דרך הנקודה )‪ (−1, −2‬ומקביל לישר העובר דרך‬
‫הנקודות )‪ (4,11‬ו‪. (1,2) -‬‬
‫‪ .15‬מצא משוואת הישר המקביל לישר ‪ y = −4 x + 9‬ועובר דרך הנקודה )‪. (−5,7‬‬
‫‪ .16‬מצא משוואת הישר המקביל לישר ‪ y − 7 x + 12 = 0‬ועובר דרך הנקודה )‪. (−2, −3‬‬
‫‪ .17‬מצא משוואת הישר המקביל לישר ‪ 5 y − 4 x + 9 = 0‬ועובר דרך ראשית הצירים‪.‬‬
‫‪ .18‬מצא משוואת הישר המקביל לישר ‪ y = 5‬ועובר דרך הנקודה )‪. (−1,7‬‬
‫‪ .19‬מצא משוואת ישר החותך את ציר ה‪ y -‬בנקודה )‪ ( 0 ,− 3‬ואינו חותך את ציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .20‬מצא משוואת ישר החותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪ x = 3‬ומקביל לישר העובר דרך‬
‫הנקודות )‪ ( 0 ,1‬ו‪. ( −3 , 4 ) -‬‬
14
::‫תשובות סופיות‬
y = 5 .‫ ג‬y = −3x − 1 .‫ ב‬y = 2 x − 2 .‫( א‬1
y = 3x + 2 (3 x = 2 .‫ ד‬y = 4 .‫ ג‬y = 5 x + 26 .‫ ב‬y = 2 x − 7 .‫( א‬2
1
y = −3 (5 y = − x − 7 (4
2
5
y = 3x + 6 (9 y = − x + 9 (8 y = x (7 y = − x − 3 (6
8
1 2
‫ כן‬.‫ כן ג‬.‫ כן ב‬.‫( א‬13 x = 3 (12 y = −2 (11 y = − x + 2 (10
6 3
3
y = −4 x − 13 (15 y = 3x + 1 .‫ ג‬y = 1 x .‫ ב‬y = 3x − 3 .‫( א‬14
4
4
y = − x + 3 (20 y = −3 (19 y = 7 (18 y = x (17 y = 7 x + 11 (16
5
‫‪15‬‬
‫תרגול הפונקציה הריבועית‪:‬‬

‫‪ .1‬בסרטון זה מוסבר מהי משוואה ריבועית וכיצד פותרים אותה‪.‬‬
‫פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬
‫‪− x 2 + 10 x − 16 = 0 .2‬‬ ‫‪x 2 + 3x − 10 = 0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2x2 − 6 x + 5 = 0‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪25 x 2 − 20 x + 4 = 0 .3‬‬
‫פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪8 x2 − 24 x + 18 = 0‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪−2 x2 + 6 x − 5 = 0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪4 x 2 − 9 x − 9 = 0 .2‬‬
‫‪4 x2 = 9‬‬ ‫‪.7 −5x 2 − 2 x + 24 = 0‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪x 2 − 13x − 30 = 0‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪3x2 − 18 = 0‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪x2 − 3 = 0‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪8 x2 − 50 = 0‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪−5 x2 + 55x = 0‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪x2 − 5x = 0‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪x2 + 8 = 0‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪4 x 2 − 5x = 0‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪3x2 + 12 = 0‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪x2 + 9x = 0‬‬ ‫‪.14‬‬
‫‪2 x2 + 4 x − x 2 = −10 − 2 x − 2 x − 6‬‬ ‫‪.17‬‬
‫) ‪( x − 6 )( x + 3) = 4 (1 − 3 x‬‬ ‫‪.18‬‬
‫) ‪(1 − 4 x‬‬ ‫‪+ 3 − ( 3x + 2 ) = x‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.19‬‬
‫)‪1 − 3 ( x − 2 )( x + 1) = ( 8 − x )( 2 x − 1‬‬ ‫‪.20‬‬
‫) ‪( 6 − 4 x ) − ( 2 x − 1)( 2 x + 1) = ( 3 − 2 x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪x +1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x 8‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪− =0‬‬ ‫‪.22‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪x+6‬‬ ‫‪8 x‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪= 2‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫= ‪−1‬‬ ‫‪.24‬‬
‫‪x − 5 3x + 15 x − 25‬‬ ‫‪x +1‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪x + 12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪= 2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪.26‬‬
‫‪2x ( x − 2) x + 2 x − 4 x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪+ 2‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪.27‬‬
‫‪2x − 4 2 x − 8 x − 2 x + 2‬‬
‫‪8x 2 − 18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2x − 5‬‬

‫‪= 20‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪+ 2‬‬ ‫=‬ ‫‪.28‬‬
‫‪2x + 3‬‬ ‫‪2 x + 2 x − 1 2 ( x − 1)2‬‬
‫‪x 2 − 25‬‬ ‫‪4 x 2 − 24 x + 36‬‬

‫‪− x 2 + x = −40‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪= 12‬‬ ‫‪.30‬‬
‫‪x+5‬‬ ‫‪x −3‬‬

‫הערה‪ :‬לא נדרשת פתירה באמצעות הנוסחה להפרש ריבועים‪.‬‬
‫‪x3 − x = 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪x 3 − 3x 2 = 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x 3 − 3x 2 + 2 x = 0‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪x4 − 16 x 2 = 0‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪x3 − 6 x2 + 8x = 0‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪2 x3 = 18x 2 − 28 x‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .33‬בסרטון זה מוסבר מהי פרבולה וכיצד משרטטים אותה‪.‬‬
‫‪ .34‬בסרטון זה מוסבר כיצד מוצאים נקודת חיתוך של פרבולה עם ציר ה‪ x -‬ועם‬

‫ציר ה‪. y -‬‬
‫‪ .35‬בסרטון זה מוסבר כיצד מוצאים נקודות חיתוך של פרבולה וישר‪.‬‬

‫מצא את נקודת החיתוך בין הפרבולה ‪ y = − x2 + 4 x + 3‬והישר ‪. y = x − 1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודת החיתוך בין הפרבולה ‪ y = x − 2 x + 3‬והישר ‪. y = 2 x − 1‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .36‬בסרטון זה מוסבר כיצד מוצאים נקודות חיתוך בין שתי פרבולות‪.‬‬

‫מצא את נקודות החיתוך בין הפרבולות‪. y = 2 x2 − 3x , y = x2 + 4 :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך בין הפרבולות‪. y = x2 − 4x + 7 , y = x2 + x − 3 :‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .37‬שרטט את הגרפים של הפרבולות הבאות‪y = x 2 − 4 x + 5 , y = ( x + 1)( x − 4 ) :‬‬
‫‪ .38‬שרטט את הגרפים של הפרבולות הבאות‪y = − x2 , y = −2 − x2 :‬‬
‫‪ .39‬ענה על שתי השאלות הבאות‪:‬‬

‫נתונה הפונקציה‪. y = x + 2 x − 3 :‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .1‬איזה סוג פרבולה מייצגת הפונקציה שלפניך?‬
‫‪ .2‬מצא את שיעורי הקדקוד של הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .3‬מצא נקודת חיתוך של הפרבולה עם הצירים‪.‬‬
‫‪ .4‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫‪ .5‬מהו הערך המינימלי של הפונקציה ובאיזה נקודה מתקבל ערך זה?‬
‫נתונה הפונקציה‪. y = −2 x2 − 4x − 7 :‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .1‬מצא את קדקוד הפרבולה ונקודות החיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫‪ .2‬שרטט סקיצה של גרף הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו הערך המכסימלי של הפונקציה?‬
‫‪ .40‬נתונה הפונקציה ‪. y = x2‬‬

‫א‪ .‬מצא את קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא נקודת חיתוך של הפרבולה עם הצירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהו הערך המינימלי של הפונקציה? באיזה נקודה מתקבל הערך המינימלי?‬
‫‪ .41‬בסרטון זה מוסברים המושגים תחומי עלייה ותחומי ירידה של פרבולה‬

‫ומוסבר כיצד לחשב אותם‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה‪. y = − x2 + 6 x − 10 :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .1‬מצא את קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .2‬עבור אילו ערכי ‪ x‬הפונקציה עולה ועבור אילו ערכי ‪ x‬הפונקציה יורדת?‬
‫נתונה הפונקציה‪. y = 3x2 − 2 x − 7 :‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .2‬מצא את תחומי העלייה ותחומי הירידה של הפונקציה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .42‬ענה על שתי השאלות הבאות‪:‬‬

‫נתונה הפונקציה‪y = ( x − 3) :‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .2‬שרטט סקיצה של הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו הערך המינימלי של הפונקציה?‬
‫‪ .4‬עבור אלו ערכי ‪ x‬הפונקציה עולה?‬
‫‪ .5‬רשום שני ערכים של ‪ x‬שבהם הפונקציה יורדת‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה‪. y = ( x + 4 )( 6 − x ) :‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .1‬מצא את שיעורי קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .2‬מצא את נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו הערך המכסימלי של הפונקציה? )היעזר בשרטוט סקיצה של‬
‫גרף הפונקציה(‪.‬‬
‫‪ .4‬רשום עבור אילו ערכי ‪ x‬הפונקציה יורדת‪.‬‬
‫‪ .5‬רשום שני ערכי ‪ x‬עבורם הפונקציה עולה‪..‬‬
‫‪ .43‬לפניכם סרטוט של גרף הפונקציה‪. y = − x2 + 6 x − 5 :‬‬

‫א‪ .‬חשבו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף‬
‫הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את שיעורי נקודת החיתוך של הגרף עם‬
‫ציר ה‪. y -‬‬
‫מהו המרחק בין הנקודה ‪) C‬ראו סרטוט(‬ ‫ג‪.‬‬
‫לראשית הצירים?‬
‫מצאו את המרחק בין הנקודה ‪ A‬לנקודה ‪) B‬ראו סרטוט(‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מצאו את המרחק בין הנקודה ‪ A‬לראשית הצירים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .44‬לפניכם סרטוט של גרף הפונקציה‪. y = − x2 + 4 x − 4 :‬‬

‫מצאו את נקודות החיתוך של הגרף‬ ‫א‪.‬‬
‫עם הצירים‪.‬‬
‫מצאו את מרחק הנקודה ‪) A‬ראו סרטוט(‬ ‫ב‪.‬‬
‫מראשית הצירים‪.‬‬
‫מצאו את מרחק הנקודה ‪) B‬ראו סרטוט(‬ ‫ג‪.‬‬
‫מראשית הצירים‪.‬‬
‫מצאו את תחומי העלייה והירידה של‬ ‫ד‪.‬‬
‫הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .45‬נתונה הפונקציה‪. y = − x2 + x + 6 :‬‬

‫א‪ .‬מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. y -‬‬
‫מצאו את המרחק בין נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה‪. x -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מצאו את תחום הירידה של הפרבולה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .46‬נתונה הפונקציה‪. y = x 2 + 6x + 9 :‬‬

‫מצאו את הנקודה המשותפת לגרף הפונקציה ולציר ה‪. x -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצאו את הנקודה המשותפת לגרף הפונקציה ולציר ה‪. y -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו המרחק בין הנקודה המשותפת לגרף הפונקציה ולציר ה‪ y -‬לבין ראשית הצירים?‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .47‬נתונה פרבולה שנקודת המינימום שלה היא )‪. ( 2 ,3‬‬

‫כמה נקודות חיתוך יש לפרבולה זו עם ציר ה‪ ? x -‬וכמה עם ציר ה‪ ? y -‬נמק‪.‬‬
‫‪ .48‬נתונות הפונקציות ‪. y = x + 1 y = 2 x 2 − x − 3‬‬

‫מצא את נקודות החיתוך בין שתי הפונקציות‪ ,‬ואת משוואת הישר העובר דרכן‪.‬‬
‫‪ .49‬נתונה הפרבולה ‪. y = x 2 − 4 x + 5‬‬

‫מצא את משוואת המשיק לפרבולה העובר בקדקודה‪.‬‬
‫‪. y = x2 − 4x + 5‬‬ ‫‪ .50‬נתונות הפונקציות ‪y + x 2 = 6 x + 5‬‬

‫מצאו את נקודות החיתוך בין שתי הפונקציות‪ ,‬וסמנו אותן ב‪ A-‬ו ‪.B-‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצאו את משוואת הישר ‪.AB‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שרטטו את שתי הפונקציות במערכת צירים אחת )ציינו נק' חיתוך עם הצירים ונק'‬ ‫ג‪.‬‬
‫קיצון(‪.‬‬
‫‪ .51‬נתונה הפרבולה ‪ . y = x 2 − 6 x − 7‬הפרבולה חותכת את ציר ה‪ x -‬בנקודות ‪ A‬ו‪ A) B-‬קרובה‬

‫יותר לראשית הצירים(‪ ,‬ואת ציר ה‪ y -‬בנקודה ‪ . C‬קדקוד הפרבולה הוא בנקודה‪.D‬‬
‫מצא את הנקודות המצוינות מעלה ושרטט סקיצה של הפרבולה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בנקודה בה הפרבולה חותכת את ציר ה‪) y -‬נקודה ‪ ,(C‬העבירו ישר המקביל לציר‬ ‫ב‪.‬‬
‫ה ‪ . x -‬מצא משוואת ישר זה‪.‬‬
‫הישר שקיבלת בסעיף ב' חותך את הפרבולה בנקודה נוספת ‪.E‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מצא את הנקודה‪.‬‬
‫‪ .52‬ענה על השאלות הבאות‪:‬‬

‫א‪ .‬מהי ההצגה האלגברית המתאימה ביותר לפרבולה שבשרטוט?‬
‫‪y = − x2 − 4 x + 5‬‬ ‫‪y = 2 x2 − 6x − 3‬‬
‫‪y = x 2 − 5x + 6‬‬ ‫‪y = −2 x 2 − 6 x − 4‬‬
‫נמק במילים או ע"י חישוב מדוע פסלת את האפשרויות האחרות‪.‬‬
‫מהי ההצגה האלגברית המתאימה ביותר לישר שבשרטוט?‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪y = 5x −1‬‬ ‫‪y = −x + 5‬‬
‫‪y = 5x − 5‬‬ ‫‪y = x+5‬‬ ‫‪y = −5 x + 1‬‬
‫נמק במילים או ע"י חישוב מדוע פסלת את האפשרויות האחרות‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך בין שתי הפונקציות שבחרת בסעיפים א' ו‪-‬ב'‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .53‬נתונות הפונקציות ‪. y = x + 1 y = 2 x 2 − x − 3‬‬

‫מצא את נקודות החיתוך בין שתי הפונקציות‪ ,‬ואת משוואת הישר העובר דרכן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬אין פתרון‪.‬‬ ‫= ‪x1 = x2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪x1 = 2 , x2 = 8 .2 x1 = 2 , x2 = −5 .1 (1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (3‬אין פתרון‪x1 = 15 , x2 = −2 (5 x = 1.5 (4 .‬‬ ‫‪x1 = 3 , x2 = −‬‬ ‫‪(2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x = ± 3 (9 x = ±2.5 (8‬‬ ‫‪x = ±1.5 (7‬‬ ‫‪x1 = −2.4 , x2 = 2 (6‬‬
‫‪ (11 x = ± 6 (10‬אין פתרון‪x1 = 0 , x2 = 11 (13 x1 = 0 , x2 = 5 (12 .‬‬
‫‪x1 = 0 , x2 = 1.25 (16‬‬ ‫‪x1 = 0 , x2 = −4 (15‬‬ ‫‪x1 = 0 , x2 = −9 (14‬‬
‫‪x1 = 1 , x2 = −15 (20 x1 = 0 , x2 = 3 (19‬‬ ‫‪x1 = 2 , x2 = −11 (18 x = −4‬‬ ‫‪(17‬‬
‫‪x1 = 2 , x2 = 1 (24 x1 = 0 , x2 = −7 (23 x = ±8 (22 x1 = 3.5 , x2 = 1‬‬ ‫‪(21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x = 6.5 (29 x1 = 0 , x2 = −5 (28 x = 3 (27 x1 = 4 , x2 = − (26 x = 8‬‬ ‫‪(25‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ (32 x = 7 (31 x = 6‬א‪ x1 = 0 , x2 = 3 .‬ב‪x1 = 0 , x2 = 1 , x3 = −1 .‬‬ ‫‪(30‬‬
‫ה‪x1 = 0 , x2 = 2 .‬‬ ‫ד‪x1 = 0 , x2 = −1 , x3 = −2 .‬‬ ‫ג‪x1 = 0 , x2 = 4 , x3 = −4 .‬‬
‫‪ x3 = 7‬ו‪ (35 . x1 = 0 , x2 = 2 , x3 = 4 .‬א‪ (−1, −2) , (4,3) .‬ב‪ .‬אין נקודת חיתוך‪.‬‬
‫‪ (36‬א‪ (4,20) , (−1,5) .‬ב‪ (39 (2,3) .‬א‪ .1 .‬פרבולה ישרה‪(−1, −4) .2 .‬‬
‫‪ . x = −1 , y = −4 .5 (0, −3) , (−3,0) , (1,0) .3‬ב‪. y = −5 .3 (−1, −5) .1 .‬‬
‫‪ (40‬א‪ . y = 0 .4 (0,0) .2 (0,0) .1 .‬ב‪ .2 (2, −2) .1 .‬לא‪. y = −2 .3 .‬‬
‫‪ (41 . (0, −6) , (4, −6) .4‬א‪ .2 (3, −1) .1 .‬תחומי עלייה‪ , x < 3 :‬תחומי ירידה‪. x > 3 :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪ .2 ( , −7 ) .1 .‬תחומי עלייה‪ , x > :‬תחומי ירידה‪ (42 . x < :‬א‪.3 (3,0) .1 .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ . x = 2 , x = 1 .5 x > 3 .4 y = 0‬ב‪.3 (0,24) , (−4,0) , (6,0) .2 (1,25) .1 .‬‬
‫‪ (43 . x = 0 , x = −1 .5 . x > 1 .4 y = 25‬א‪ (1,0) , (5,0) .‬ב‪(0, −5) .‬‬
‫ג‪ 5 .‬ד‪ 4 .‬ה‪ (44 . 1 .‬א‪ (2,0) , (0, −4) .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 4 .‬ד‪ .‬עליה‪, x < 2 :‬‬
‫ג‪ 5 .‬ד‪. x > 0.5 .‬‬ ‫) ‪( 0,6‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ירידה‪ (45 . x > 2 :‬א‪( −2,0 ) , ( 3,0 ) .‬‬
‫‪ (46‬א‪ ( −3,0 ) .‬ב‪ ( 0,9 ) .‬ג‪ (47 9 .‬אין נקודת חיתוך עם ציר ה‪ , x -‬נקודת חיתוך אחת‬
‫עם ציר ה‪ (50 y = 1 (49 y = x + 1 , ( 2 ,3) ,( −1 ,0 ) (48 y -‬א‪A ( 0 ,5 ) ,B ( 5 ,10 ) .‬‬
‫ב‪ (51 y AB = x + 5 .‬א‪ A ( −1 ,0 ) ,B ( 7 ,0 ) ,C ( 0 , − 7 ) ,D ( 3 , − 16 ) .‬ב‪ y = −7 .‬ג‪E ( 6 ,− 7 ) .‬‬
‫‪ (52‬א‪ y = − x 2 − 4 x + 5 .‬ב‪ y = x + 5 .‬ג‪y = x + 1 ,( 2 ,3) ,( −1 ,0 ) (53 ( 0 ,5) ,( −5 ,0 ) .‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪ - 3‬טריגונומטריה במישור‬

‫משולש ישר זווית‪:‬‬
‫הגדרות הפונקציות הטריגונומטריות‪:‬‬
‫משפט פיתגורס‪. a 2 + b 2 = c 2 :‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מצא את ערכו של ‪ α / x‬במשולשים ישרי הזווית הבאים‪:‬‬
‫‪750‬‬
‫‪400‬‬
‫‪700‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ .2‬המשולש ‪ ∆ABC‬שבציור הוא משולש ישר זווית ) ‪.( ∢B = 90o‬‬

‫‪ AD‬הוא התיכון לניצב ‪. BC‬‬
‫נתון‪. AB = 6cm , ∢C = 28o :‬‬
‫מצא‪. AD = ? , ∢ BAD = ? :‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ .3‬המשולש ‪ ∆ABC‬שבציור הוא משולש ישר זווית ) ‪.( ∢B = 90o‬‬

‫‪ BD‬הוא התיכון ליתר ו‪ AE -‬הוא חוצה הזווית ‪. ∢ A‬‬
‫‪D‬‬ ‫נתון‪. BC = 8cm , BD = 5.6cm :‬‬
‫מצא‪. BE = ? , ∢ BAE = ? :‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ .4‬מצא את זויותיו של מעויין שאורכי אלכסוניו ‪ 24‬ס"מ ו‪ 18-‬ס"מ‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪ .5‬המשולש ‪ ∆ABC‬חסום במעגל כך שהצלע ‪ AC‬היא קוטר המעגל‪.‬‬
‫המשיק למעגל בנקודה ‪ A‬והמשך הצלע ‪ CB‬נפגשים בנקודה ‪. D‬‬
‫נתון‪. ∢ DAB = 32o , BD = 4cm :‬‬
‫מצא את אורכו של רדיוס המעגל‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ .6‬במשולש שווה שוקיים שבו השוק ארוכה ב‪ 4 -‬ס"מ מהבסיס נתון כי זווית הראש‬
‫היא ‪ . 34.92o‬מצא את שטח המשולש‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .7‬המשולש ‪ ∆ABC‬שבציור הוא משולש ישר זווית ) ‪.( ∢B = 90o‬‬
‫נתון‪. AB = a , ∢A = α :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ a -‬את היקף המשולש‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .8‬המשולש ‪ ∆ABC‬שבציור הוא משולש ישר זווית ) ‪.( ∢B = 90o‬‬
‫‪ AD‬הוא התיכון לניצב ‪. BC‬‬
‫נתון‪. AB = b , ∢C = α :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ b -‬את אורכי הקטעים ‪ BD‬ו‪. AD -‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ .9‬במשולש ישר זווית אחת הזוויות החדות היא ‪ α‬ואורך חוצה זווית זו הוא ‪. k‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ k -‬את שטח המשולש ואת אורך היתר‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ .10‬טרפז ‪ ABCD‬הוא טרפז ישר זווית ) ‪.( ∢B = ∢C = 90o‬‬
‫הנקודה ‪ G‬נמצאת על השוק ‪ BC‬כך ש‪. AG ⊥ DG -‬‬
‫נתון‪. ∢ BAG = β , AG = DG = m :‬‬
‫‪G‬‬ ‫הבע באמצעות ‪ β‬ו‪ m -‬את שטח הטרפז‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ .11‬המשולש ‪ ABC‬הוא ישר זווית ) ‪. ( ∢ A = 90°‬‬

‫הקטעים ‪ AD‬ו‪ AE-‬הם בהתאמה גובה ליתר וחוצה זווית‪.‬‬
‫מסמנים‪. ∢DAE = α , DE = k :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬ו‪ α -‬את שטח המשולש ‪.ABC‬‬
‫ב‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪ABC‬‬
‫אם ידוע כי‪ α = 30 :‬ו‪. k = 2 -‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .12‬במלבן ‪ ABCD‬מסמנים את הנקודות ‪ E‬ו‪ F-‬הנמצאות‬

‫על הצלעות ‪ AB‬ו‪ BC-‬בהתאמה כך ש‪E-‬‬
‫מקיימת‪ 3AE = BE :‬ו‪ F-‬היא אמצע הצלע ‪.BC‬‬
‫אורך הצלע ‪ AD‬שווה לאורך הקטע ‪.BE‬‬
‫מעבירים את הקטעים ‪ DF , EF‬ו‪ DE-‬כך‬
‫שנוצר במשולש ‪.DEF‬‬
‫א‪ .‬סמן ב‪ t -‬את אורך הקטע ‪ AE‬והבע באמצעות ‪t‬‬
‫את אורכי צלעות המשולש ‪.DEF‬‬
‫ב‪ .‬חשב את זוויות המשולש ‪.EDF‬‬
‫‪ .13‬משולש שווה שוקיים שאורך שוקו ‪ k‬וזווית הבסיס שלו היא ‪ β‬חוסם מעגל‪.‬‬
‫הבע באמצעות ‪ β‬ו‪ k -‬את רדיוס המעגל‪.‬‬
‫‪ .14‬בטרפז ישר זווית חסום מעגל‪ .‬אורך השוק הארוכה בטרפז היא ‪ b‬והזווית שהיא‬
‫יוצרת עם הבסיס הגדול היא ‪ . α‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ b -‬את אורכו של הבסיס‬
‫הגדול בטרפז ואת שטחו‪.‬‬
‫*הערה‪ :‬השאלות הבאות משלבות ידע בגיאומטריה ובטריגונומטריה יחד‪:‬‬
‫‪ .15‬דרך הקדקודים ‪ C , A‬ו‪ D-‬של המקבילית ‪ABCD‬‬

‫מעבירים מעגל‪ .‬היקף המעגל חוצה את הצלע ‪AB‬‬
‫בנקודה ‪ .(AE=BE) E‬נתון כי ‪ DC‬הוא קוטר במעגל‬
‫וכי המיתר ‪ DE‬חוצה את זווית ‪.D‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המיתר ‪ CE‬חוצה את זוויות ‪.C‬‬
‫ב‪ .‬רדיוס המעגל יסומן ב‪. R -‬הבע באמצעות ‪ R‬את היקף המקבילית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את רדיוס המעגל אם ידוע כי שטח המקבילית הוא ‪ 16 3‬סמ"ר‪.‬‬
‫‪ .16‬מהנקודה ‪ A‬שמחוץ למעגל מעבירים משיק ‪ AB‬וישר חותך ‪.ACD‬‬

‫מעבירים את המיתרים השווים ‪ BC‬ו‪ .BE-‬כמו כן מעבירים‬
‫את המיתר ‪ .DE‬אורך המיתר ‪ CE‬שונה מאורך המשיק ‪.AB‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ ABEC‬הוא טרפז‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי‪. 2 ⋅ ∢ BEC = ∢ EDC :‬‬
‫ג‪ .‬איזה מרובע יהיה המרובע ‪BEDC‬‬
‫אם יתקיים‪? ∢EDC = 90° :‬‬
‫ד‪ .‬נתונים‪ 6 , ∢ A = 40° :‬ס"מ = ‪ 9 ,AC‬ס"מ = ‪ 8 , AB‬ס"מ = ‪.CE‬‬
‫חשב את שטח המרובע ‪.ABEC‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ (1‬א‪ x = 15.665cm .‬ב‪ x = 8.114cm .‬ג‪ x = 3.931cm .‬ד‪ α = 40.005° .‬ה‪.α = 29.745° .‬‬
‫‪. BE = 3.294cm , ∢BAE = 22.792° (3 AD = 8.236 cm , ∢BAD = 43.24° (2‬‬
‫‪. S = 28.618cm (6 R = 6.04cm (5 73.74°, 73.74°, 106.26°, 106.26° (4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪b2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪. AD = b2 +‬‬ ‫= ‪, BD‬‬ ‫‪(8 P = a  1 + tan α +‬‬ ‫‪ (7‬‬
‫‪4 tan 2 α‬‬ ‫‪2 tan α‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪cos α‬‬ ‫‪‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪k cos‬‬ ‫‪tan α‬‬
‫‪k 2 cos 2‬‬
‫= ‪. AC‬‬ ‫‪2‬‬ ‫= ‪,S‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(9‬‬
‫‪cos α‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪( m sin β + m cos β‬‬
‫‪2‬‬
‫‪k2‬‬
‫= ‪ S‬ב‪ 24 .‬סמ"ר‪.‬‬ ‫‪ (11‬א‪.‬‬ ‫‪(10‬‬
‫‪cos 2α tan 2 α‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪. 81.86° , 51° , 47.14° .‬‬ ‫‪DE = t 10 , EF = t 11.25 , DF = t 18.25‬‬ ‫‪ (12‬א‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪b sin α‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪β‬‬
‫‪b sin α +‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪, S = b2 sin α (1 + sin α ) (14 R = k cos β tan (13‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪tan‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (15‬ב‪ 6R .‬ג‪ 4 .‬ס"מ‪ (16 .‬ג‪ .‬ריבוע‪ .‬ד‪ 34.43 .‬סמ"ר‪.‬‬
‫זהויות טריגונומטריות‪:‬‬
‫זהויות של סכום והפרש זוויות‪:‬‬ ‫זהויות היסוד‪:‬‬
‫זהויות של זווית כפולה‪:‬‬
‫המעגל הטריגונומטרי‪:‬‬
‫המעגל הטריגונומטרי הוא מעגל היחידה‬
‫)מעגל קנוני שרדיוסו ‪.(1‬‬
25
:‫טבלת ערכי הפונקציות הטריגונומטריות לזוויות המיוחדות‬

α 0° 30° 45° 60° 90°
 0 1  1 2 3  4
sin α 0  =   =  1  = 
 2  2  2  2 2  2 
 4 3 2 1  1  0
cos α 1  =   =  0  = 
 2  2 2 2  2   2 
3
tan α 0 1 3 ∞
3
3
cot α ∞ 3 1 0
3
: 90° ‫ערכים עבור זוויות בכפולות של‬

sin 0 = 0
o
cos 0 = 1
o
tan 0o = 0
sin 90o = 1 cos 90o = 0 tan 90o = ∅
sin180 o = 0 cos180o = −1 tan180o = 0
sin 270o = −1 cos 270 o = 0 tan 270o = ∅
:‫הזהויות של המעגל הטריגונומטרי‬

tan (180 o − α ) = − tan α cos (180 o − α ) = − cos α sin (180 o − α ) = sin α
tan (180 o + α ) = tan α cos (180 o + α ) = − cos α sin (180 o + α ) = − sin α
tan ( −α ) = − tan α cos ( −α ) = cos α sin ( −α ) = − sin α
26
:‫שאלות‬
:‫ הוכח את הזהויות הבאות‬.1
sin 3 α
= tan α .‫ב‬ cos 3 α + cos α sin 2 α = cos α .‫א‬
sin ( 90 o − α ) − cos 3 α
tan 2 α − sin 2 α = tan 2 α sin 2 α sin 2 α sin 2 α

.‫ד‬ + =2 .‫ג‬
1 + cos α 1 − cos α
sin (α − β )
. tan α − tan β = :‫ הוכח את הזהות הבאה‬.2
cos α cos β
:‫ הוכח את הזהויות הבאות‬.3

4 sin α cos α cos 2α = sin 4α .‫ב‬ (sin α − cos α ) = 1 − sin 2α
2
.‫א‬
( sin 3α − cos 3α ) = 1 − sin 6α cos 4 α − sin 4 α = cos 2α .‫ג‬
2
.‫ד‬
cos α sin α cos 2α − 2sin 2 α cos 2α 1
− = 2 cot 2α .‫ו‬ = cot 2α .‫ה‬
sin α cos α sin 4α 2
:‫ ענה בלי להשתמש במחשבון‬.4

cos ( −45o ) = tan 225o = sin150o =
sin 510 o = sin 315o = cos 210o =

cos 930 o = cos120 o = tan120o =
tan ( −225o ) = tan ( −30o ) = sin 330 o =
sin (180o − α ) + sin ( 90o − α ) 1

. = :‫ הוכח את הזהות הבאה‬.5
cos ( −2α ) cos α − sin α
‫‪27‬‬
‫משוואות טריגונומטריות‪:‬‬
‫תזכורת – פתרון כללי של משוואה טריגונומטרית‪:‬‬
‫פתרון כללי של המשוואה‪ sin x = sin α :‬הוא מהצורה‪. x1 = α + 2π k , x2 = π − α + 2π k :‬‬
‫פתרון כללי של המשוואה‪ cos x = cos α :‬הוא מהצורה‪. x1,2 = ±α + 2π k :‬‬
‫פתרון כללי של המשוואה‪ tan x = tan α :‬הוא מהצורה‪. x = α + π k :‬‬
‫‪ .1‬פתור את המשוואות הבאות )כתוב פתרון כללי(‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪sin x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= ‪sin x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪sin x = −‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪sin x = −‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪cos x = −‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫= ‪cos x‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪tan x = − 1‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫= ‪tan x‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪cosx = −0.6‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ט‪sin x = 0.7 .‬‬

‫יא‪tan x = 5 .‬‬
‫‪ .2‬כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫ב‪2cos 2 x = − 3 .‬‬ ‫= ‪sin 3x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד‪3sin 2 x = 2 .‬‬ ‫ג‪tan5x = −1 .‬‬
‫ו‪2 tan 4 x = 1 .‬‬ ‫ה‪3cos 3x = 1 .‬‬
‫‪ .3‬כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות )זווית מורכבת(‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ) ‪cos ( 75° − 3 x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪sin ( 2 x + 30° ) = −‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ד‪sin x = sin 3x .‬‬ ‫ג‪tan ( 50° − x ) = 1.3 .‬‬
‫) ‪sin x = sin (120° − x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה‪sin 2 x = sin ( x + 30° ) .‬‬
‫ח‪cos x = cos ( 40° − x ) .‬‬ ‫ז‪cos x = cos 3x .‬‬
‫י‪tan2 x = tan ( 60° − x ) .‬‬ ‫ט‪tan x = tan 3x .‬‬
28
:‫ כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות‬.4

sin x = 1 .‫ב‬ sin x = 0 .‫א‬
cos x = 0 .‫ד‬ sin x = −1 .‫ג‬
cos x = −1 .‫ו‬ cos x = 1 .‫ה‬
tan x = 1 .‫ח‬ tan x = 0 .‫ז‬
:(‫ כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות )טכניקה אלגברית‬.5

1 3
sin 2 x = .‫ב‬ cos 2 x = .‫א‬
4 4
sin x cos3x = 0 .‫ד‬ tan 2 2 x = 3 .‫ג‬
2cos 2 x + 3 cos x = 0 .‫ו‬ sin 2 x − 2 sin 2 2 x = 0 .‫ה‬
3sin 2 x − sin x = 2 .‫ח‬ 2 sin 2 x − sin x − 1 = 0 .‫ז‬
cos 2 x + 2 cos x = 3 .‫י‬ 6 sin 2 x − sin x − 1 = 0 .‫ט‬
tan 2 x = 4 tan x − 1 .‫יב‬ tan 2 x − 3 tan x − 4 = 0 .‫יא‬
:(‫ כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות )שימוש בזהויות יסוד‬.6

sin x = cos ( x + 45° ) .‫ב‬ sin x = cos x .‫א‬
2 2
2 cos 2 x = 3sin x .‫ד‬ cos x = sin x .‫ג‬
3
1
cos 2 x − sin 2 x = sin x .‫ו‬ sin 2 x − cos x = .‫ה‬
4
sin x − tan x = 0 .‫ח‬ sin 2 x + 2 cos 2 x = 1.5 .‫ז‬
:(‫ כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות )שימוש בזהויות ממעגל היחידה‬.7
cos 2 x = − cos 3x .‫ב‬ sin x = − sin 3x .‫א‬
sin 3x = − cos (180° − x ) .‫ד‬  π
sin  x +  = − cos x .‫ג‬
 6
:(‫ )כתוב פתרון כללי‬cos x -‫ פתור את המשוואות הבאות ע"י חלוקה ב‬.8
3sin x = cos x .‫ב‬ sin x = 2 cos x .‫א‬
2sin x = −5cos x .‫ד‬ 4sin x = 7 cos x .‫ג‬
3sin 2 x = cos 2 x .‫ו‬ sin 2 x = 8cos 2 x .‫ה‬

29
:(‫ כתוב את הפתרון הכללי של המשוואות הבאות )שימוש בזהויות של זווית כפולה‬.9
2 sin x + sin 2 x = 0 .‫ב‬ sin x − sin 2 x = 0 .‫א‬
2 cos 2 x + sin 4 x = 0 .‫ד‬ 4 cos x = sin 2 x .‫ג‬
cos 2 x = 2sin x .‫ו‬ 3cos x − cos 2 x = 0 .‫ה‬
2 sin 2 x = cos 2 x + 2 .‫ח‬ sin x + cos 2 x = 1 .‫ז‬
:‫ פתור את המשוואות הבאות בתחום המצוין לידן‬.10

0 ≤ x ≤ π : cos 4 x + sin 2 x = 1 .‫ב‬ [ −180°,180°] : cos 4 x + 1 = 3sin 2 x .‫א‬
:‫תשובות סופיות‬
x1 = 45° + 360°k , x2 = 135° + 360°k .‫ ב‬x1 = 30° + 360°k , x2 = 150° + 360°k .‫( א‬1
x1 = −30° + 360°k , x2 = 210° + 360°k .‫ ד‬x1 = −60° + 360°k , x2 = 240° + 360° k .‫ג‬
. x = 30° + 180°k .‫ ז‬x1,2 = ±150° + 360°k .‫ ו‬x1,2 = ±60° + 360°k .‫ה‬
. x1 = 44.42° + 360°k , x2 = 135.57° + 360°k .‫ ט‬x = −45° + 180°k .‫ח‬
. x = 78.69° + 180°k .‫ יא‬x1,2 = ±126.87° + 360°k .‫י‬
. x1 = 75° + 180°k , x2 = 105° + 180°k .‫ ב‬x1 = 10° + 120°k , x2 = 50° + 120°k .‫( א‬2
x1 = 20.9° + 180°k , x2 = 69.09° + 180°k .‫ ד‬x = −9° + 36°k .‫ג‬
. x = 6.64° + 45°k .‫ ו‬x1,2 = ±23.5° + 120°k .‫ה‬
x1 = 10° + 180°k , x2 = 40° + 180°k .‫ ב‬x1 = −30° + 180° k , x2 = 90° + 180° k .‫( א‬3
. x1 = 45° + 90°k , x2 = 180°k .‫ ד‬x = −2.431° + 180°k .‫ג‬
. x = 60° + 180°k .‫ ו‬x1 = 30° + 360°k , x2 = 50° + 120°k .‫ה‬
. x = 20° + 60°k .‫ י‬x = 90°k .‫ ט‬x = 20° + 180°k .‫ ח‬x = 90°k .‫ז‬
x = 90° + 180°k .‫ ד‬x = 270° + 360°k .‫ ג‬x = 90° + 360°k .‫ ב‬x = 180°k .‫( א‬4
. x = 45° + 180°k .‫ ח‬x = 180°k .‫ ז‬x = 180° + 360°k .‫ ו‬x = 360°k .‫ה‬
x1,2 = ±30° + 360°k , x3,4 = ±150° + 360°k .‫( א‬5
x1 = 30° + 360°k , x2 = 150° + 360°k , x3 = −30° + 360°k , x4 = 210° + 360°k .‫ב‬
x1 = 180°k , x2 = 30° + 60°k .‫ ד‬x1 = 30° + 90°k , x2 = −30° + 90°k .‫ג‬
x1 = 90°k , x2 = 15° + 180°k , x3 = 75° + 180°k .‫ה‬
x1 = 90° + 180°k , x2,3 = ±150° + 360°k .‫ו‬
. x1 = 90° + 360°k , x2 = 210° + 360°k , x3 = −30° + 360°k .‫ז‬
x1 = 90° + 360°k , x2 = −41.8° + 360°k , x3 = 221.8° + 360°k .‫ח‬
x1 = 30° + 360°k , x2 = 150° + 360°k , x3 = −19.4° + 360°k , x4 = 199.4° + 360°k .‫ט‬
x1 = 75.96° + 180° k , x2 = −45° + 180°k .‫ יא‬x = 360°k .‫י‬
. x1 = 75° + 180°k , x2 = 15° + 180°k .‫יב‬
. x1,2 = ±60° + 360°k .‫ ג‬x = 22.5° + 180°k .‫ ב‬x = 45° + 180°k .‫( א‬6
30
. x1,2 = ±60° + 360°k .‫ ה‬x1 = 30° + 360°k , x2 = 150° + 360°k .‫ד‬

. x1 = 30° + 360°k , x2 = 150° + 360°k , x3 = 270° + 360°k .‫ו‬
. x = 180°k .‫ ח‬. x1,2 = ±45° + 360°k , x3,4 = ±135° + 360°k .‫ז‬
x = 120° + 180°k .‫ ג‬x1 = 36° + 72°k , x2 = 180° + 360°k .‫ ב‬x = 90°k .‫( א‬7
. x1 = 22.5° + 90°k , x2 = 45° + 180°k .‫ד‬
x = 60.25° + 180°k .‫ ג‬x = 18.43° + 180°k .‫ ב‬x = 63.43° + 180°k .‫( א‬8
. x = ±30° + 180°k .‫ ו‬x = ±70.52° + 180°k .‫ ה‬x = −68.19° + 180°k .‫ד‬
x1 = 180°k , x2,3 = ±135° + 360°k .‫ ב‬x1 = 360°k , x2 = 60° + 120°k .‫( א‬9
x1 = 45° + 90°k , x2 = 135° + 180°k .‫ ד‬x = 90° + 180°k .‫ג‬
x1 = 21.1° + 360°k , x2 = 158.9° + 360°k .‫ ו‬x1,2 = ±106.3° + 360°k .‫ה‬
. x1 = 180°k , x2 = 30° + 360°k , x3 = 150° + 360°k .‫ז‬
. x1 = 60° + 360°k , x2 = 120° + 360°k , x3 = −60° + 360°k , x4 = 240° + 360°k .‫ח‬
. x = 0,0.38π ,0.615π , π .‫ ב‬x1,2,3,4 = −165°, −105°,15°, 75° .‫( א‬10
‫‪31‬‬
‫טריגונומטריה במישור‪:‬‬
‫משפט הסינוסים‪:‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫במשולש‪ ,‬צלע חלקי סינוס הזווית שמולה הוא גודל קבוע‬
‫והוא שווה לפעמיים רדיוס המעגל החוסם‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫בצורה מתמטית‪= 2 R :‬‬
‫‪sin α sin β sin γ‬‬
‫משפט הקוסינוסים‪:‬‬
‫‪a 2 + b2 − c2‬‬
‫= ‪. cos γ‬‬ ‫או‬ ‫‪c 2 = a 2 + b 2 − 2 ab cos γ‬‬
‫‪2 ab‬‬
‫מתי נשתמש בכל משפט‪:‬‬

‫• נשתמש במשפט הסינוסים כאשר‪:‬‬
‫א‪ .‬נתונות שתי זוויות וצלע‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונות שתי צלעות והזווית מול אחת מהן‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון רדיוס המעגל החוסם וצלע‪/‬זווית נוספת‪.‬‬
‫• נשתמש במשפט הקוסינוסים כאשר‪:‬‬

‫א‪ .‬נתונות שתי צלעות והזווית ביניהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונות שלוש צלעות‪.‬‬
‫• כאשר ישנם יותר נתונים מאשר בסעיפים שלהלן ייתכן שנוכל להשתמש בשני‬
‫המשפטים‪ .‬בבחירת המשפט שבו נשתמש כדאי לזכור שבמשפט הסינוסים ייתכנו‬
‫שתי תשובות לזווית‪ ,‬גם אם בפועל רק אחת נכונה‪ ,‬ובמשפט הקוסינוסים תתקבל‬
‫בוודאות הזווית הנכונה‪.‬‬
‫שטחים של משולשים ומרובעים‪:‬‬

‫‪a ⋅ h ab sin γ a sin β sin γ‬‬
‫‪2‬‬
‫= ∆‪. S‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫שטח משולש ניתן לחישוב ע"י‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 sin α‬‬
‫‪k k sin α‬‬
‫‪.S = 1 2‬‬ ‫שטח מרובע ניתן לחישוב ע"י אלכסוניו‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .1‬מצא את ערכו של ‪ α / x / y‬במשולשים הבאים‬
‫)‪ R‬הוא רדיוס המעגל החוסם‪ ,‬נתוני הצלעות בס"מ(‪:‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1150‬‬
‫‪420‬‬
‫‪560‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪600‬‬
‫‪ .2‬מצא את ערכו של ‪ α / x‬במשולשים הבאים‪:‬‬
‫‪ .3‬נתון משולש שווה שוקיים ‪ ( AB = AC ) ∆ABC‬שאורך השוק שלו הוא ‪ 22‬ס"מ‬

‫וגודלה של זווית הבסיס בו הוא ‪ CD . 70o‬הוא חוצה זווית הבסיס ‪. ∢C‬‬
‫מצא את אורכו של הקטע ‪. AD‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ .4‬אלכסוני המלבן ‪ ABCD‬נפגשים בנקודה ‪. M‬‬

‫הנקודה ‪ G‬נמצאת על המשך הצלע ‪. AD‬‬
‫נתון‪. DG = 1.2cm , AB = 4cm , AD = 3cm :‬‬
‫מצא את גודלו של הקטע ‪. GM‬‬
‫‪ .5‬מרובע שאורכי אלכסוניו ‪ 8‬ס"מ ו‪ 11-‬ס"מ חסום במעגל שאורך רדיוסו הוא ‪ 6‬ס"מ‪.‬‬
‫חשב את זוויות המרובע‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .6‬הצלע ‪ AB‬במשולש ‪ ∆ABC‬היא מיתר במעגל שמרכזו ‪. O‬‬
‫‪O‬‬
‫הצלע ‪ AC‬עוברת במרכז המעגל כמתואר בשרטוט‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫נתון‪. ∢ BAC = 38o , OC = 3cm , BC = 9cm :‬‬
‫‪C‬‬ ‫מצא את אורכם של רדיוס המעגל ושל הצלע ‪. AB‬‬
‫‪ .7‬אחד האלכסונים במקבילית יוצר זווית של ‪ 30o‬עם צלע אחת של המקבילית‬

‫וזווית של ‪ 61.05°‬עם הצלע הסמוכה לה‪ .‬אחת מצלעות המקבילית גדולה ב‪3-‬‬
‫ס"מ מהצלע הסמוכה לה‪ .‬חשב את היקף המקבילית‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ .8‬המשולש ‪ ∆ ABD‬חסום במעגל שרדיוסו ‪ . R‬המשך‬
‫‪C‬‬ ‫הצלע ‪ AD‬והמשיק למעגל בנקודה ‪ B‬נפגשים בנקודה ‪. C‬‬
‫נתון‪. ∢ ADB = β , ∢C = α :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α , R‬ו‪ β -‬את אורך הקטע ‪. BC‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ BE .9‬ו‪ CF-‬הם תיכונים במשולש ‪ ABC‬הנפגשים בנקודה ‪.M‬‬

‫מהנקודה ‪ F‬מעבירים קטע ‪ GD‬כך שמתקיים‪ AC = DC :‬ו‪. GD BE -‬‬
‫‪AG 3‬‬
‫‪.‬‬ ‫הוכח‪= :‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪BD 4‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי‪ 4 :‬ס"מ = ‪ . ME‬חשב את אורך הקטע ‪.DG‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי‪. ∢ ACD = 48.189° :‬‬
‫הוכח כי המשולש ‪ DGC‬הוא שווה שוקיים‪.‬‬
‫‪ .10‬נתון משולש ‪ .ABC‬הקדקודים ‪ B‬ו‪ C-‬של המשולש ‪ ABC‬נמצאים‬

‫על מעגל שמרכזו ‪ .O‬מרכז המעגל ‪ O‬מונח על הצלע ‪.AC‬‬
‫אורך הצלע ‪ AB‬הוא ‪ 12‬ס"מ ואורך הקטע ‪ AO‬הוא ‪ 4.5‬ס"מ‪.‬‬
‫זווית ‪ BAC‬היא ‪. 60°‬‬
‫א‪ .‬חשב את רדיוס המעגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעבירים את הקוטר ‪ BD‬ואת הקטע ‪ AD‬כך‬
‫שנוצר המשולש ‪ .ADB‬חשב את זווית ‪.ADB‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .11‬המשולש ‪ ABC‬הוא שווה שוקיים ) ‪ ( AB = AC‬החסום במעגל‬

‫שרדיוסו ‪ . R‬הנקודה ‪ E‬היא אמצע הבסיס ‪ BC‬והנקודה ‪D‬‬
‫היא אמצע הקשת ‬
‫‪. AB‬‬
‫ידוע כי זווית הבסיס של המשולש היא ‪. 80°‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬את הקטעים ‪ CD‬ו‪.DE-‬‬
‫ב‪ r .‬הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪.CED‬‬
‫הבע באמצעות ‪ R‬את ‪. r‬‬
‫‪ = BD‬‬
‫‪. BC‬‬ ‫‪ AC ,AB .12‬ו‪ AD-‬הם מיתרים במעגל המקיימים‪ :‬‬
‫מהנקודה ‪ E‬שעל המעגל מעבירים את המיתרים ‪ AE‬ו‪.BE-‬‬
‫המיתרים ‪ BE‬ו‪ AD-‬נחתכים בנקודה ‪.F‬‬
‫נתון כי‪. AC = AF = EF :‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. ∆ABF ≅ ∆ABC :‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם‪. 3 ⋅ ∢ CAB = ∢DAE :‬‬
‫הוכח כי המשולש ‪ AFE‬הוא שווה צלעות‪.‬‬
‫‪ .13‬המרובע ‪ ABCD‬הוא טרפז שווה שוקיים ) ‪. ( AB CD , AD = BC‬‬

‫מידות הטרפז הן‪ 12 :‬ס"מ = ‪ 8 , CD‬ס"מ = ‪ 6 , BC‬ס"מ = ‪. AB‬‬
‫א‪ .‬מצא את זווית ‪) C‬עגל למספר שלם(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את אורך אלכסון הטרפז‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את רדיוס המעגל החוסם את הטרפז‪.‬‬
‫‪ .14‬המרובע ‪ ABCD‬הוא טרפז ישר זווית ) ‪. ( AB CD , ∢B = 90°‬‬

‫מסמנים את הבסיס‪ AB = t :‬וידוע כי‪. AD = 3t , DC = 1.6t :‬‬
‫היקף הטרפז הוא‪ 40 :‬ס"מ‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ t‬את אורך האלכסון ‪.AC‬‬
‫ב‪ .‬ידוע גם כי‪. ∢D = 60° :‬‬
‫‪ .1‬חשב את אורך הקטע ‪.AC‬‬
‫‪ .2‬חשב את שטח הטרפז‪.‬‬
‫‪ .15‬המשולש ‪ ABC‬הוא שווה שוקיים ) ‪ ( AB = AC‬בעל זווית ראש ‪ 36°‬החסום‬

‫במעגל שקוטרו ‪ 16‬ס"מ‪ .‬מעבירים תיכון לשוק ‪.BD‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורך הבסיס ‪ BC‬במשולש‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את אורך התיכון ‪.BD‬‬
‫ג‪ .‬מסמנים‪:‬‬
‫‪ - r1‬רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪.ABD‬‬
‫‪ - r2‬רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪.BCD‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪.‬‬ ‫הוכח את היחס הבא‪= 2 cos 36 :‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .16‬המרובע ‪ ABCD‬הוא טרפז ) ‪. ( AB CD‬‬

‫מעבירים את האלכסון ‪ BD‬המקיים‪. ∢ BCD = ∢ADB :‬‬
‫נתון כי‪ 20 :‬ס"מ = ‪ 10 , CD‬ס"מ = ‪ 5 , AD‬ס"מ = ‪. AB‬‬
‫כמו כן ידוע כי השוק ‪ BC‬גדולה פי ‪ 2‬מהאלכסון ‪.BD‬‬
‫א‪ .‬הראה כי השוק ‪ BC‬שווה לבסיס ‪.CD‬‬
‫ב‪ .‬חשב את זווית ‪.C‬‬
‫ג‪ .‬ממשיכים את שוקי הטרפז ‪ AD‬ו‪ BC-‬עד לנקודה ‪ E‬שמחוץ לטרפז‪.‬‬
‫חשב את רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪.CDE‬‬
‫‪ .17‬באיור שלפניך נתון המרובע ‪ .ABCD‬ידוע כי‪ . ∢D = 90° :‬נסמן את הצלעות‬

‫באופן הבא‪. AB = 6 x , BC = 5 x , CD = 8 x , AD = 3x :‬‬
‫א‪ .‬חשב את זווית ‪.BDC‬‬
‫ב‪ E .‬היא נקודה הנמצאת על אמצע הצלע ‪.BC‬‬
‫מעבירים את הקטעים ‪ AE‬ו‪ DE-‬כך ש‪DE-‬‬
‫‪S ABE‬‬
‫‪.‬‬ ‫מקביל ל‪ .AB-‬חשב את היחס הבא‪:‬‬
‫‪S ECD‬‬
‫‪ .18‬מהנקודה ‪ O‬מעבירים את הקטעים ‪ OC , OB , OA‬ו‪.OD-‬‬

‫ידוע כי זווית ‪ AOB‬שווה לזווית ‪ COD‬והיא מסומנת ב‪. α -‬‬
‫המשולש ‪ COD‬הוא ישר זווית )‪. ( ∢CDO = 90°‬‬
‫נתונים האורכים‪. AO = 8 , BO = 9 , DO = 10 :‬‬
‫מסמנים‪. BC = 1.4m , CD = 1.5m :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ m‬את ‪. sin α‬‬
‫)העזר במשולש ‪ COD‬ובטא תחילה את ‪.(CO‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם כי‪ . AB = m :‬מצא את ‪ m‬אם ידוע כי רדיוס המעגל החוסם את‬
‫‪2‬‬
‫‪.8‬‬ ‫המשולש ‪ AOB‬הוא‬
‫‪3‬‬
‫חשב את זווית ‪.BOC‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .19‬במשולש ‪ ABC‬הזווית ‪ A‬היא בת ‪. 60°‬‬

‫מעבירים את הקטע ‪ AD‬כך שנוצרת זווית‪. ∢ ADB = 60° :‬‬
‫ידוע כי ‪ AB = 28‬וכי הצלע ‪ AD‬במשולש ‪ ABD‬גדולה פי ‪ 1.5‬מהצלע ‪.BD‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורך הצלע ‪.BD‬‬
‫ב‪ .‬היקף המשולש ‪ ABC‬הוא‪. P = 5 7 + 7 :‬‬
‫‪ .1‬סמן‪ DC = t :‬והבע באמצעות ‪ t‬את אורך הצלע ‪.AC‬‬
‫‪ .2‬מצא את ‪. t‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.ABC‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .20‬מהנקודה ‪ A‬מעבירים את הקטעים ‪ AB‬ו‪ .AC-‬הנקודה ‪D‬‬

‫היא אמצע ‪ AC‬וממנה מעבירים את ‪ DE‬המקביל ל‪.AB-‬‬
‫הנקודות ‪ E , C‬ו‪ F-‬נמצאות על אותו הישר‪.‬‬
‫ידוע כי המשולשים ‪ DEF , ABD‬ו‪ DCE-‬הם‬
‫שווי שוקיים‪. ( AB = BD , DC = CE , EF = DE ) :‬‬
‫נתון כי‪. AD = 8 :‬‬
‫א‪ .‬חשב את אורך הקטע ‪.BF‬‬
‫ב‪ .‬מחברים את הנקודות ‪ B‬ו‪.C -‬‬
‫חשב את אורך הצלע ‪.BC‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .21‬בשרטוט נתון‪. AD = 5cm , AC = 8 cm , AB = 6 cm :‬‬

‫הנקודה ‪ D‬היא אמצע הצלע ‪. BC‬‬
‫חשב את אורך הקטע ‪. BC‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ .22‬הצלע ‪ AC‬במשולש ‪ ∆ABC‬גדולה פי ‪ 4‬מהצלע ‪. AB‬‬

‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע הצלע ‪ AC‬והנקודה ‪ D‬נמצאת על הצלע ‪BC‬‬
‫‪E‬‬ ‫כך שמתקיים ‪ . DC = 2 BD‬נתון‪. BC = b , AB = a :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ a‬ו‪ b -‬את אורך הקטע ‪. DE‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ .23‬המשולש ‪ ∆ ABD‬חסום במעגל שרדיוסו ‪. R‬‬
‫‪D‬‬
‫המשך הצלע ‪ AD‬והמשיק למעגל בנקודה ‪ B‬נפגשים בנקודה ‪.C‬‬
‫‪C‬‬ ‫נתון‪. ∢ADB = β , ∢ C = α :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α , R‬ו‪ β -‬את אורך הקטע ‪. BC‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ AC .24‬ו‪ BD -‬הם מיתרים במעגל שרדיוסו ‪ , R‬שנפגשים בנקודה ‪. M‬‬
‫זווית ‪ ∢B‬היא זווית ישרה‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫נתון‪. DC = q , DM = p , AB = k :‬‬
‫‪D‬‬ ‫הבע באמצעות ‪ p , k , R‬ו‪ q -‬את אורך הקטע ‪. MC‬‬
‫‪M‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ .25‬חשב את שטחי המשולשים הבאים‪:‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪240‬‬
‫‪320‬‬
‫‪480‬‬
‫‪ .26‬חשב את שטחו של טרפז שווה שוקיים שאורך האלכסון שלו ‪ 8‬ס"מ והוא יוצר‬
‫זווית של ‪ 15°‬עם הבסיסים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ .27‬אורכו של מלבן הוא ‪ m‬ורוחבו ‪ . n‬הזווית שבין אלכסוני המלבן היא ‪.θ‬‬
‫הוכח כי מתקיים‪. sin θ = 22 mn 2 :‬‬
‫‪m +n‬‬
‫חוצה את הזווית ‪. ∢ B‬‬ ‫‪ .28‬במשולש ישר זווית ‪BD ( ∢B = 90o ) ∆ABC‬‬

‫נתון‪. ∢A = α , AB = m :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ m -‬את שטח המשולש ‪. ∆BCD‬‬
‫‪ .29‬באיור שלפניך נתון משושה משוכלל ששטחו הכולל הוא‪. S :‬‬

‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ S‬את אורך צלע המשושה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעבירים אלכסונים במשושה כך שנוצר המלבן ‪.BFEC‬‬
‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ S‬את שטח המלבן‪.‬‬
‫‪ .30‬המשולש ‪ ABC‬הוא שווה שוקיים בעל זווית ראש ‪. ( AB = AC ) , α‬‬

‫אורך הבסיס ‪ BC‬הוא ‪ . k‬על השוק ‪ AB‬בונים משולש ישר זווית ‪ABD‬‬
‫ובו ‪. ∢ D = 90°‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬ו‪ α -‬את אורך שוק המשולש ‪.ABC‬‬
‫ב‪ .‬הניצב ‪ AD‬במשולש ‪ ABD‬שווה ל‪ 0.85k -‬וכי‪. ∢ ABD = 40 ° :‬‬
‫מצא את זוויות המשולש ‪.ABC‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח המרובע ‪ ABCD‬אם ידוע כי ‪. k = 6‬‬
‫‪ .31‬במשולש ‪ ABC‬אורך הצלע ‪ AC‬הוא ‪ 8‬ס"מ ואורך הצלע ‪ AB‬הוא ‪ 10‬ס"מ‪.‬‬

‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע הצלע ‪ AC‬והנקודה ‪ D‬מקיימת‪ :‬ס"מ ‪. AD = 3‬‬
‫‪DE 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫ידוע כי‪= :‬‬
‫‪BC 5‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורך הקטע ‪.DE‬‬
‫ב‪ .‬חשב את רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪.ADE‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח המרובע ‪.BCED‬‬

‫הקטע ‪ AC‬הוא אלכסון בטרפז‪.‬‬
‫מסמנים‪. AC = m , ∢ACD = α , ∢ADC = β :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α, β‬ו‪ m -‬את אורך הבסיס הגדול ‪.DC‬‬
‫‪SADC‬‬
‫‪ .‬הבע באמצעות ‪ α, β‬ו‪ m -‬את הבסיס ‪.AB‬‬ ‫נתון כי האלכסון ‪ AC‬מקיים‪= 3 :‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S ABC‬‬
‫חשב את שטח הטרפז אם ידוע כי‪ α = 40° , β = 60° :‬ו‪. m = 8 -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ .33‬המרובע ‪ ABCD‬הוא מלבן‪ .‬מעבירים את האלכסון ‪BD‬‬

‫וממשיכים אותו עד לנקודה ‪ E‬שמחוץ למלבן‪.‬‬
‫מחברים את הנקודה ‪ E‬עם הקדקוד ‪.C‬‬
‫ידוע כי אורך הצלע ‪ AD‬של המלבן הוא ‪ 6‬ס"מ‬
‫וכי אורך הקטע ‪ BE‬הוא ‪ 9‬ס"מ‪ .‬הזווית ‪ CBE‬היא ‪.115°‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורך הקטע ‪.CE‬‬
‫ב‪ .‬מצא את אורך האלכסון ‪.BD‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.DCE‬‬

‫ממשיכים את השוקיים ‪ AD‬ו‪ BC-‬עד לפגישתם בנקודה ‪.E‬‬
‫ידוע כי‪. DE ⊥ CE :‬‬
‫מעבירים את האלכסון ‪ AC‬אשר חוצה את זווית ‪.C‬‬
‫מסמנים את הבסיס הגדול ‪ DC‬ב‪ k -‬ואת‪. ∢ ACD = α :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬ו‪ α -‬את הבסיס הקטן של הטרפז ‪.AB‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬ו‪ α -‬את שטח המשולש ‪.ABC‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪ ABC‬כאשר‪ 12 , α = 15° :‬ס"מ = ‪. k‬‬
‫‪ .35‬נתונה מקבילית ‪ ABCD‬ובה מעבירים את האלכסונים ‪ AC‬ו‪ BD-‬אשר נחתכים‬

‫בנקודה ‪ M‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫מסמנים‪. AB = k , ∢BDC = α , ∢ACD = β :‬‬
‫‪AC sin α‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫א‪ .‬הוכח כי אלכסוני המקבילית מקיימים‪:‬‬
‫‪BD sin β‬‬
‫ב‪ .1 .‬הבע באמצעות ‪ α , β‬ו‪ k -‬את שטח המשולש ‪.DMC‬‬
‫‪ .2‬הבע באמצעות ‪ α , β‬ו‪ k -‬את שטח המקבילית ‪.ABCD‬‬
‫‪4k 2 sin 2 β‬‬ ‫‪AC‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .‬הראה כי שטח המקבילית הוא‪:‬‬ ‫נתון כי‪= 2 :‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫) ‪sin (α + β‬‬ ‫‪BD‬‬
‫‪ .36‬המרובע ‪ ABCD‬הוא מעוין ובו ‪ . ∢D = 60°‬מעבירים את‬

‫האלכסון ‪ AC‬ואת הקטע ‪ CE‬כך שהנקודה ‪ E‬נמצאת על‬
‫‪BE‬‬
‫‪.‬‬ ‫הצלע ‪ AB‬ומחלקת אותה ביחס‪= 4 :‬‬
‫‪AE‬‬
‫א‪ .‬חשב את זווית ‪.AEC‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי שטח המשולש ‪ AEC‬הוא ‪ 8.66‬סמ"ר‪.‬‬
‫חשב את שטח המעוין‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .37‬הקטע ‪ DE‬מקביל לצלע ‪ BC‬במשולש ‪ ABC‬כמתואר באיור‪.‬‬

‫נתון כי‪. BD = 129 , BC = 15 , CE = 13 :‬‬
‫ידוע כי זווית ‪ AED‬היא ‪. 60°‬‬
‫א‪ .‬חשב את אורך הקטע ‪ DE‬אם ידוע כי הוא קטן מ‪ 10-‬ס"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.ADE‬‬
‫‪ .38‬המשולש ‪ ABC‬חסום במעגל כך ש‪ AB-‬הוא קוטר‪.‬‬

‫‪ BC‬וממנה מעבירים את‬‫הנקודה ‪ D‬היא אמצע הקשת ‬
‫המיתרים ‪ AD‬ו‪ BD-‬ומעלים גובה ‪ DE‬לצלע ‪. BC‬‬
‫מסמנים‪ DE = k :‬ונתון כי‪. ∢ABC = 10° :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את רדיוס המעגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את שטח המשולש ‪.ABF‬‬
‫ג‪ .‬מצא את ‪ k‬אם ידוע כי שטח המשולש ‪ ABF‬הוא ‪ 15.363‬סמ"ר‪.‬‬
‫‪ .39‬במשולש ‪ ABC‬הקטע ‪ BE‬חוצה את זווית ‪.B‬‬

‫הנקודה ‪ D‬היא אמצע הצלע ‪ AB‬ומקיימת‪. DE = CE :‬‬
‫ידוע כי‪. BC = 6 , BE = 8 , BD = 9 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את זווית ‪.B‬‬
‫ב‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.ADE‬‬
‫‪ .40‬נתון המעוין ‪.ABCD‬אורך האלכסון הגדול במעוין ‪ AC‬גדול פי ‪ 1.8‬מצלע המעוין‪.‬‬

‫א‪ .‬חשב את זוויות המעוין‪.‬‬
‫מהקדקוד ‪ D‬מעבירים את הקטע ‪ DE‬שאורכו הוא ‪. m‬‬
‫הקטע ‪ DE‬חותך את האלכסון ‪ AC‬בנקודה ‪.G‬‬
‫הזווית ‪ EDC‬תסומן ב‪. α -‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ m‬ו‪ α -‬את אורך הקטע ‪.CE‬‬
‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ m‬ו‪ α -‬את שטח המשולש ‪.EGC‬‬
‫‪ .41‬המשולש ‪ ABC‬חסום במעגל כמתואר באיור‪.‬‬

‫מעבירים את המיתר ‪ AD‬החוצה את זווית ‪.BAC‬‬
‫ידוע כי‪ . ∢BAC = 40° , ∢ACB = 60° :‬מסמנים‪. AD = k :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את אורך המיתר ‪.BD‬‬
‫ב‪ .‬ידוע כי שטח המשולש ‪ ABD‬הוא ‪ 7.368‬סמ"ר‪.‬‬
‫מצא את ‪) k‬עגל למספר שלם(‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ .42‬המשולש ‪ ABC‬הוא שווה שוקיים ) ‪ . ( AB = AC‬ממשיכים את‬

‫הצלע ‪ AC‬עד לנקודה ‪ D‬כך שאורך שוק המשולש גדולה פי ‪3.8‬‬
‫מהקטע ‪ .AD‬ידוע כי‪ . ∢D = 60° :‬אורך הקטע ‪ BD‬הוא ‪ 21‬ס"מ‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורך הקטע ‪.AD‬‬
‫ב‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.ABC‬‬
‫‪ .43‬במקבילית ‪ ABCD‬אורך האלכסון ‪ AC‬הוא ‪ 79‬ס"מ‪.‬‬

‫היקף המקבילית הוא ‪ 20‬ס"מ וידוע כי‪. ∢ B = 120° :‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורכי צלעות המקבילית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את שטח המקבילית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסמנים נקודה ‪ E‬על האלכסון ‪ AC‬כך‬
‫שהמרובע ‪ CBED‬הוא בר חסימה‪.‬‬
‫חשב את רדיוס המעגל החוסם את המרובע ‪.CBED‬‬
‫‪ .44‬המרובע ‪ ABCD‬הוא מלבן החסום במעגל‪ .‬מהקדקוד ‪ D‬מעבירים‬

‫את המיתר ‪ DF‬החותך את הצלע ‪ AB‬בנקודה ‪.E‬‬
‫‪ . AF‬הצלע ‪ AD‬של המלבן תסומן ב‪. a -‬‬ ‫‪ = CF‬‬
‫ידוע כי‪ :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המשולש ‪ DAE‬הוא שווה שוקיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם כי‪. BC = BF :‬‬
‫‪ .1‬הבע באמצעות ‪ a‬את רדיוס המעגל‪.‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪ .2‬חשב את הזוויות המרכזיות של הקשתות‪AB ; BC :‬‬
‫)אין צורך לסרטט אותן(‪.‬‬
‫‪ .45‬המרובע ‪ ABCD‬חסום במעגל כמתואר באיור‪.‬‬

‫ידוע כי‪. AB = b , BC = a , CD = a , AD = 3b :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬ו‪ b -‬את ‪. cos ∢BCD‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי אם ‪ BD‬קוטר אז מתקיים‪. a = b 5 :‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי רדיוס המעגל הוא ‪ 3‬ס"מ‪.‬‬
‫הסתמך על סעיף ב' וחשב את שטח המרובע ‪.ABCD‬‬
‫‪ .46‬המשולש ‪ ABC‬הוא ישר זווית ) ‪ ( ∢C = 90°‬ובו‪. ∢ B = 2α :‬‬

‫מעבירים מעגל שרדיוסו ‪ R‬דרך הקדקודים ‪ B‬ו‪ C-‬אשר חותך‬
‫את צלעות המשולש בנקודות ‪ D‬ו‪.E-‬‬
‫המיתר ‪ BE‬חוצה את זווית ‪.B‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬ו‪ α -‬את שטח המשולש ‪.ABE‬‬
‫ב‪ .‬ידוע כי המשולש ‪ ABE‬הוא שווה שוקיים וכי אורך‬
‫המיתר ‪ CE‬הוא ‪ 6‬ס"מ‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.ABE‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .47‬במשולש שווה שוקיים ‪ ( AB = AC ) ∆ABC‬שאורך השוק בו הוא ‪ k‬וזווית‬

‫הבסיס שלו היא ‪ BE , β‬חוצה את זווית ‪ ∢B‬ו‪ CD -‬הוא הגובה לשוק ‪. AB‬‬
‫‪β‬‬
‫‪k 2 sin‬‬ ‫‪sin 4 β‬‬
‫‪. S ∆ADE = −‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הוכח כי שטח המשולש ‪ ∆ADE‬הוא‪:‬‬
‫‪3β‬‬
‫‪4 sin‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .48‬נתון משולש שווה שוקיים ‪ ( AB = AC ) ABC‬החסום במעגל‪.‬‬

‫מהקדקוד ‪ C‬מעבירים את המיתר ‪ CE‬החותך את השוק ‪AB‬‬
‫בנקודה ‪ .D‬ידוע כי ‪ E‬היא אמצע הקשת ‬
‫‪ AB‬והיחס בין‬
‫הקטעים ‪ BD‬ו‪ CD-‬הוא ‪ .4:7‬מסמנים‪. ∢ ACD = α :‬‬
‫א‪ .‬מצא את זוויות המשולש ‪) ABC‬עגל למספרים שלמים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את אורך המיתר ‪ BE‬אם ידוע כי רדיוס המעגל‬
‫החוסם שווה ל‪ 8-‬ס"מ‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ AC .49‬ו‪ BD-‬הם מיתרים במעגל שרדיוסו ‪ , R‬שנפגשים בנקודה ‪. M‬‬

‫זווית ‪ ∢B‬היא זווית ישרה‪.‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬ ‫נתון‪. ∢ MCB = β , ∢ MBC = α :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α , R‬ו‪ β -‬את שטח המשולש ‪. ∆BDC‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ . S ∆BDC = 1 R 2 , β = 2α :‬חשב את ‪. α‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .50‬בטרפז שווה שוקיים‪ ,‬שאורך השוק שבו הוא ‪ b‬והזווית שליד הבסיס הגדול‬
‫היא ‪ γ‬נתון שהאלכסונים מאונכים זה לזה‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ γ‬ו‪ b -‬את אורכי בסיסי הטרפז‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את ‪ γ‬אם ידוע שהבסיס הגדול ארוך פי ‪ 3‬מהבסיס הקטן‪.‬‬
‫‪ .51‬המיתר ‪ AB‬הוא קוטר במעגל שרדיוסו ‪ R‬ו‪ AD-‬הוא מיתר‪.‬‬

‫ממשיכים את המיתר ‪ BD‬ומעבירים משיק מהנקודה ‪.A‬‬
‫המשיק והמשך המיתר נפגשים בנקודה ‪.C‬‬
‫מסמנים‪. ∢ BAD = α :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ R-‬את שטח המשולש ‪.ABD‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ R-‬את שטח המשולש ‪.ACD‬‬
‫ג‪ .‬מצא את ‪ α‬אם ידוע כי שטח המשולש ‪ ABD‬קטן‬
‫פי ‪ 4‬משטח המשולש ‪.ACD‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .52‬המרובע ‪ ABCD‬הוא מקבילית‪ .‬הקטע ‪ AE‬מקצה על‬

‫הצלע ‪ DC‬קטעים המקיימים‪. 3CE = DE :‬‬
‫מעבירים תיכון ‪ DF‬לצלע ‪ AE‬במשולש ‪.ADE‬‬
‫ידוע כי‪ . ∢ ADF = ∢CDF = α :‬מסמנים‪. CE = k :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬ו‪ α -‬את אורך הקטע ‪.AE‬‬
‫ב‪ .‬מעבירים את האלכסון ‪.AC‬‬
‫הבע באמצעות ‪ k‬ו‪ α -‬את היקף המשולש ‪.ACE‬‬
‫ג‪ .‬היקף המשולש ‪ ACE‬הוא ‪ . 4.5k‬מצא את ‪. α‬‬
‫*הערה‪ :‬השאלות הבאות משלבות ידע בגיאומטריה ובטריגונומטריה יחד‪:‬‬

‫‪ .53‬המרובע ‪ ABCD‬הוא מלבן‪ .‬מעבירים את האלכסונים ‪ AC‬ו‪.BD-‬‬
‫הנקודה ‪ E‬נמצאת על הצלע ‪ AB‬של המלבן ומחלקת אותה‬
‫כך ש‪ . 2BE = AE -‬ידוע כי הקטע ‪ OE‬מאונך לאלכסון ‪AC‬‬
‫ושווה ל‪ .BE-‬הקטע ‪ CE‬חותך את האלכסון ‪ BD‬בנקודה ‪.G‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי הקטע ‪ CE‬מאונך לאלכסון ‪.BD‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי מתקיים‪. 4GE = AE :‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי שטח המשולש ‪ BEG‬הוא ‪ 5‬סמ"ר‪.‬‬
‫חשב את שטח המלבן ‪.ABCD‬‬
‫‪ .54‬באיור שלפניך נתון מחומש משוכלל ‪ACBDE‬‬

‫)כל זוויותיו הן ‪ ( 108°‬בעל אורך צלע ‪. a‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את אלכסון המחומש ‪.AD‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את רדיוס המעגל החוסם את המחומש‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את שטח המחומש‪.‬‬
‫ד‪ .‬אורך רדיוס המעגל החוסם את המחומש הוא ‪ 6‬ס"מ‪.‬‬
‫חשב את שטח המחומש‪.‬‬
‫‪ .55‬במשולש ‪ ABC‬הזווית ‪ C‬היא‪. 60° :‬מעבירים את הקטע ‪ AD‬כך שנוצרים‬

‫המשולשים ‪ ACD‬ו‪.ABD-‬‬
‫ידוע כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪ ACD‬הוא‪ 3 :‬ס"מ = ‪. R1‬‬
‫כמו כן רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪ ABD‬הוא‪ 3 :‬ס"מ = ‪. R2‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המשולש ‪ ABC‬הוא ישר זווית‪.‬‬
‫ב‪ .‬היקף המשולש ‪ ABC‬הוא‪12 + 4 3 :‬ס"מ = ‪. P‬‬
‫חשב את שטח המשולש‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ .56‬המשולש ‪ ABC‬הוא שווה צלעות‪ .‬הקטע ‪ DE‬עובר דרך הקדקוד ‪ A‬כך שנוצרים‬
‫שני משולשים ‪ ABD‬ו‪ .ACE-‬ידוע‬
‫כי ‪ AC‬חוצה את זווית ‪ DCE‬במשולש ‪.DCE‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. AB CE :‬‬
‫ב‪ .‬הוכח‪. BC ⋅ DE = DC ⋅ AE :‬‬
‫ג‪ .‬נתון‪ 8 :‬ס"מ = ‪ DC‬וכי‪. AC ⊥ DE :‬‬
‫‪ .1‬חשב את שטח המשולש ‪.DCE‬‬
‫‪ .2‬חשב את שטח המשולש ‪.ABD‬‬
‫‪ .57‬מהנקודה ‪ A‬מעבירים את הקטעים ‪ AD , AC , AB‬ו‪ AE-‬כך‬

‫שמתקיים‪ ∢BAC = ∢CAD = α :‬ו‪. AB = AE -‬‬
‫מעבירים את האלכסון ‪ BE‬במחומש ‪.ABCDE‬‬
‫מתקיים‪ . BE CD :‬ידוע כי המרובע ‪ BCDE‬הוא בר חסימה‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ BCDE‬הוא טרפז שווה שוקיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי המשולש ‪ ACD‬הוא ש"ש ) ‪.( AC = AD‬‬
‫הוכח כי‪. ∆ABD ≅ ∆ACE :‬‬
‫ג‪ .‬ידוע כי‪ ∢ADC = 3α + 2.5 :‬ו‪. ∢ADE = 3α −10 -‬‬
‫הוכח כי משולש ‪ ADE‬הוא ישר זווית‪.‬‬
‫ד‪ .‬נסמן‪. AB = m :‬‬
‫‪ .1‬הבע באמצעות את צלעות הטרפז ‪.BCDE‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ .2‬הבע באמצעות ‪ m‬את שטח המחומש ‪.ABCDE‬‬
‫‪ .3‬מצא את ‪ m‬אם ידוע כי שטח המחומש ‪ ABCDE‬הוא ‪ 46.284‬סמ"ר‪.‬‬
‫)עגל למספר שלם(‪.‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪ .58‬הטרפז ‪ ABCD‬הוא שווה שוקיים‪ .‬חוסמים מעגל בתוך‬

‫‪A‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הטרפז אשר משיק לו בנקודות ‪ F ,E‬ו‪ G-‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫הקטעים ‪ DF‬ו‪ CE-‬חוצים את זוויות הטרפז ונחתכים‬
‫‪F‬‬
‫בנקודה ‪.M‬‬
‫‪M‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי הנקודה ‪ M‬היא מרכז המעגל החסום‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את זוויות הטרפז‪.‬‬
‫ג‪ .‬ממשיכים את ‪ GF‬ואת ‪ AD‬כך שהם‬
‫‪EM‬‬
‫‪C‬‬
‫‪.‬‬ ‫נפגשים בנקודה ‪ .H‬חשב את היחס‬
‫‪D‬‬ ‫‪FH‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ .59‬המרובע ‪ BDEC‬הוא טרפז ) ‪. ( BC DE‬‬

‫המשכי השוקיים ‪ BD‬ו‪ CE-‬נפגשים בנקודה ‪ A‬כך‬
‫שהמשולש ‪ ABC‬הוא שווה שוקיים ) ‪. ( AB = BC‬‬
‫נתון‪ 18 :‬ס"מ = ‪. ∢ADE = 30° , AB‬‬
‫א‪ .‬סמן את אורך הבסיס ‪ DE‬ב‪ x -‬ואת שטח‬

‫הטרפז ‪ BDEC‬ב‪ . S -‬הבע את ‪ S‬באמצעות ‪. x‬‬
‫ב‪ .‬על הקטע ‪ AD‬בונים ריבוע‪ .‬ידוע כי שטחו קטן ב‪ 1-‬סמ"ר משטח הטרפז ‪.BDEC‬‬
‫‪S ADE‬‬
‫‪.‬‬ ‫חשב את היחס‪:‬‬
‫‪S ABC‬‬
‫‪ .60‬במעגל שמרכזו ‪ O‬מעבירים את הקטרים ‪ AB‬ו‪ CD-‬המאונכים זה לזה‪.‬‬

‫‪ E‬היא נקודה על היקף המעגל המקיימת‪ 15 :‬ס"מ = ‪. BE + DE‬‬
‫מעבירים את המיתר ‪ .AE‬הקטע ‪ OM‬מאונך למיתר ‪AE‬‬
‫ושווה למיתר ‪.DE‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ OMEB‬הוא טרפז ישר זווית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את אורך המיתר ‪.BE‬‬
‫נתון כי שטח הטרפז הוא ‪ 90‬סמ"ר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את רדיוס המעגל‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשב את זווית ‪.B‬‬
‫‪ .61‬דרך הנקודה ‪ A‬מעבירים שני משיקים למעגל ‪ AB‬ו‪.AC-‬‬

‫הנקודות ‪ D‬ו‪ E-‬נמצאות על היקף המעגל ומהן מעבירים את המיתרים ‪ DE , DC‬ו‪.BD-‬‬
‫ממשיכים את המיתר ‪ BE‬עד לנקודה ‪ F‬שמחוץ למעגל כך ש‪ DF-‬מאונך למיתר ‪BD‬‬
‫ושווה באורכו לרדיוס המעגל‪ .‬נתון כי‪. ∢BFD = ∢BDC :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי‪. ∢BFD = ∢ABC :‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ ADFB‬הוא טרפז‪.‬‬
‫אורך המשיק ‪ AC‬הוא ‪ 8‬ס"מ ואורך‬
‫המיתר ‪ CD‬הוא ‪ 6‬ס"מ‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח הטרפז‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשב את זוויות הטרפז‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ BD .62‬הוא אלכסון במרובע הבר‪-‬חסימה ‪ .ABCD‬הנקודות ‪ E‬ו‪ F-‬הן בהתאמה‬

‫אמצעי הצלעות ‪ AD‬ו‪ AB-‬במרובע‪ .‬מעבירים את הקטעים ‪ BE‬ו‪CF-‬‬
‫כך ש‪ . BE CD :‬נתון כי הזוויות ‪ ∢A‬ו‪ ∢BFE -‬משלימות ל‪.180° -‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. ∆BCD ∼ ∆BFE :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. GE ⋅ HD = 17‬‬ ‫נתון כי‪ BE = 7.5 :‬וכי‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪ .‬חשב את אורך הקטע ‪.FE‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪BED‬‬
‫הוא‪ 4.001 :‬ס"מ = ‪ .R‬מצא את זווית ‪. ∢EBD‬‬
‫‪ (1‬א‪ x = 18.585cm , y = 22.199cm .‬ב‪ α = 34.231° .‬ג‪ α = 41.382° .‬או ‪α = 138.618°‬‬
‫ד‪ α = 155.526° .‬או ‪ α = 24.474°‬ה‪.α = 73.898°, x = 3.606cm .‬‬
‫‪ (2‬א‪ x = 5.646cm .‬ב‪ α = 20.742° .‬ג‪ α = 105.962° .‬ד‪. AD = 13.064cm (3 α = 90° .‬‬
‫‪. 66.444°, 113.556°, 41.810°, 138.190° (5 GM = 3.360cm (4‬‬
‫‪. R = 5.395cm , AC = 10.790 cm (8 P = 22cm (7 R = 9.242cm , AB = 14.56cm (6‬‬
‫‪ (9‬ב‪ (10 DG = 18 .‬א‪ 10.5 .‬ס"מ = ‪ .R‬ב‪24.32° .‬‬
‫‪ (11‬א‪ DE = 1.48 R CD = R 3 .‬ב‪ (13 . r = 1.15 R .‬א‪ 68° .‬ב‪ 11.66 .‬ס"מ ג‪ 6.29 .‬ס"מ = ‪. R‬‬
‫‪ (14‬א‪ AC = 32.36t 2 − 448t + 1600 .‬ב‪ 13 .1 .‬ס"מ‪ 78 .2 .‬סמ"ר‪.‬‬
‫‪ (15‬א‪ 9.4 .‬ס"מ ב‪ 10.1 .‬ס"מ ‪ (16‬ב‪ ∢ C = 28.9° .‬ג‪R = 13.77 .‬‬
‫‪1.5m‬‬ ‫‪S ABE‬‬
‫= ‪ sin α‬ב‪ m = 16 .‬ג‪. 56.89° .‬‬ ‫‪ (18 .‬א‪.‬‬ ‫‪ (17‬א‪ 37.72° .‬ב‪= 0.934 .‬‬
‫‪100 + 2.25m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪S ECD‬‬
‫‪ (19‬א‪ 4 .‬ב‪ 3 .2 1.5 28 + 3 − t .1 .‬ג‪ (20 S = 18.18 .‬א‪ 4.94 .‬ס"מ ב‪ 17.19 .‬ס"מ‪.‬‬
‫) ‪2 R sin β sin ( β − α‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫= ‪. BC‬‬ ‫= ‪(23 DE‬‬ ‫‪b − a 2 (22 BC = 10cm (21‬‬
‫‪sin α‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪pqk‬‬
‫‪. S = 16 cm (26‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ (25‬א‪ S = 75.801cm2 .‬ב‪S = 8.641cm2 .‬‬ ‫= ‪MC‬‬ ‫‪p2 + q 2 −‬‬ ‫‪(24‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2S‬‬ ‫‪m 2 tan 2 α sin 45° cos α‬‬
‫ב‪. S .‬‬ ‫‪ (29‬א‪≈ 0.62 S .‬‬ ‫= ‪S ∆BCD‬‬ ‫‪(28‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪27‬‬ ‫) ‪2sin (α + 45°‬‬
‫‪k‬‬
‫ב‪ 44.4° , 67.78° , 67.78° .‬ג‪. S = 37.18 .‬‬ ‫‪ (30‬א‪.‬‬
‫‪2 sin α2‬‬
‫‪ (31‬א‪ DE = 1.6 = 1.26 .‬ב‪ R = 2 .‬ג‪. S = 21.48 .‬‬
‫) ‪m sin (α + β‬‬ ‫) ‪m sin (α + β‬‬
‫= ‪ AB‬ג‪. SABCD = 31.2 .‬‬ ‫= ‪ DC‬ב‪.‬‬ ‫‪ (32‬א‪.‬‬
‫‪3sin β‬‬ ‫‪sin β‬‬
‫‪ (33‬א‪ 12.75 .‬ס"מ ב‪ 14.19 .‬ס"מ ג‪ 63.05 .‬ס"מ‪.‬‬
46
k 2 tan 2 α sin 2α k tan α

S = ‫ סמ"ר‬7.754 .‫ג‬ .‫ב‬ .‫( א‬34
2 tan 2α
2
tan 2α
2k 2 sin α sin β k 2 sin α sin β
. S = 86.6 .‫ ב‬109.1° .‫( א‬36 . .2 .1 .‫( ב‬35
sin (α + β ) 2sin (α + β )
.‫ סמ"ר‬34.48 .‫ ס"מ ב‬7 .‫( א‬37
2
k sin10 k
. k = 6 .‫ ג‬S = 3
= 0.426k 2 .‫ ב‬R = = 1.21k .‫( א‬38
2sin 50sin 40 2 sin 2 40
. S = 12.52 .‫ ב‬40.72° .‫( א‬39
0.35m sin α sin (128.32 − α )
2 2
. .‫ ג‬1.27 m sin α .‫ ב‬128.32° ; 51.68° .‫( א‬40

sin ( 25.84 + α )
k sin 20
. S = 172.77 .‫ ס"מ ב‬5 .‫( א‬42 k = 7 .‫ ב‬BD = .‫( א‬41
sin100
37
.R = ≈ .‫ ג‬S = ‫ סמ"ר‬18.18 .‫ ב‬AB= ‫ ס"מ‬7 -‫ ו‬BC = ‫ ס"מ‬3 .‫( א‬43
3
2
. 45° , 135° .2 R = a 1 +
≈ 1.3a .1 .‫( ב‬44
2
a 2 − 5b2
. S = 36 .‫ ב‬S = R 2 tan 2α .‫( א‬46 ‫ סמ"ר‬S = 14.4 .‫ ג‬cos ∢BCD = 2 .‫( א‬45
a + 3b2
. BE = 7.75 .‫ ב‬58° , 58° , 64° .‫( א‬48
. α = 22.5° .‫ ב‬S = 2 R 2 sin α cos β sin ( 90° − α + β ) .‫( א‬49
b sin (135° − γ ) b sin ( γ − 45°)
. γ = 75° .‫ב‬ , .‫( א‬50
sin 45° sin 45°
2R 2 cos3 α
.α = 26.56° .‫ ג‬S = .‫ ב‬S = R 2 sin 2α .‫( א‬51
sin α
α = 14.47 ° .‫ ג‬PACE = k + 6k sin α + k 25 − 24 cos 2α .‫ ב‬AE = 6 k sin α .‫( א‬52
. S = 8 3 .‫( ב‬55 . S = 85.57 .‫ ד‬1.72a 2 .‫ ג‬0.85a .‫ ב‬1.618 a .‫( א‬54 .‫ סמ"ר‬120 .‫( ג‬53
. SABD = 4 3 .2 SCDE =16 3 .1 .‫( ג‬56
. BC = 0.4663m , DE = 0.4663m , CD = 0.4776m , BE = 1.2175m .1 .‫( ד‬57
2
. .‫ג‬ 60° ,120° .‫( ב‬58 m = ‫ ס"מ‬8 .3 0.7232m2 .2
3
S ADE 16
. ∢ B=67.38° .‫ ד‬R = 13 .‫ ג‬BE = 10 .‫( ב‬60 = .‫ ב‬S = 81 − 0.25 x2 .‫( א‬59
S ABC 81
.16.73° .‫ ג‬FE = 4 .‫( ב‬62 26.56°,116.56°,59.19°,120.8° .‫( ד‬61
47
‫ גבול של פונקציה‬- 4 ‫פרק‬
:(‫ חשב את הגבולות הבאים )הצבה‬.1

x +1
lim 20 (4 lim x + 3 (3 lim (2 lim x 2 + x + 1 (1
x →100 x →1+ x →10 x+2 x →4
:(‫פירוק לגורמים‬/‫ חשב את הגבולות הבאים )צמצום‬.2

xn − x x7 − x 2 x 2 − 50 x2 − x − 6
lim (4 lim (3 lim (2 lim 2 (1
x →1 x − 1 x →1 x − 1 x→−5 2 x 2 + 3 x − 35 x →3 x −9
:(‫ חשב את הגבולות הבאים )כפל בצמוד‬.3
x2 + x + 2 − 2 3− x + 6 x −3 1− x
lim (4 lim (3 lim (2 lim (1
x→1 x −1
2 x→3 2x − 6 x →3 x +1 − 2 x→1 1 − x
1− 3 x 2 − 3x + 1 2x + 1 − x + 5
lim (7 lim (6 lim (5
x →1 1 − x x →1 1 − 2 x − 1 x →4 x−4
:(‫ חשב את הגבולות הבאים )פונקציה השואפת לאינסוף‬.4

x 2 −1 − x2 ( x − 1)2 x2 + 4
lim (4 lim (3 lim (2 lim (1
x → 2 ( x − 2)( x − 5) x → 2 (2 − x ) 2 x →2 x − 2 x →0 x
1
lim e x (8
x →0 x →0
(
lim+ (ln x)2 + 2ln x − 3 (7 )x→ 2
1
lim− − ln(2 − x) (6
2
lim+
x→0
ln x
x
(5
1 1 1
lim ln x ⋅ cot x (12 lim (11 lim (10 lim (9
x → 0− x → 0+
1 1 1
x → 0+ x →0
1+ 2x 1+ 2x 1+ 2x
48
:(‫ שואף לאינסוף‬x) ‫ חשב את הגבולות הבאים‬.5
4 x2 + 2
lim ( e− x )
ln x
lim (3 lim arctan x + e x (2 (1
x →∞ x 2 + 1000 x x →− ∞ x →∞
 x2 − 5x + 6 x  x4 + 2x2 + 6 x4 + 2 x2 + 6
lim  −  (6 lim (5 lim (4
x →∞
 2 x + 10 2 x →∞ 3 x 5 + 10 x x →−∞ 3 x 3 + 10 x
9 x6 − 5 x x2 +1 x2 + 1
lim (9 lim (8 lim (7
x →−∞ x 3 − 2 x 2 + 1 x →− ∞ x x →∞ x
16 x + 4 x +1 x + 2 − 3x − 3 x + 2 x 2 + 6 + 27 x 6
3 4
lim (12 lim (11 lim (10
x →∞ 2 4 x + 2 + 2 x + 3 x →∞ 4 x + 1 − 5x −1 x →∞
3 x 3 + 10 x + 4 x 4
4 ⋅ 9 x + 3 x +1 4 ⋅ 9 x + 3x +1 16 x + 4 x +1
lim (15 lim (14 lim (13
x →−∞ 810.5 x + 3x + 3 x →∞ 810.5 x + 3x + 3 x →− ∞ 24 x + 2 + 2 x + 3
x 4 + 2 x2 + 6
3 x 4 +10 x
 3 x3 − 5 x − 1  4 x2 + 2
lim e (18 lim ln  3  (17 lim (16
 x − 2x + 1  x + 1000 x
x →∞ x →∞ 2 x →∞ 2
lim
x →∞
( x 2 + 5 x − x (21 ) lim 5
x →∞
ax + 1
bx + 2
(20
x →− ∞
 x4 + 2x2 + 6 
lim sin 
 3 x + 10 x 
5  (19
lim
x →− ∞
( x 2 + x + 1 + x (24 ) lim
x →∞
( )
x 2 + x + 1 − x (23 lim
x →∞
( )
x 2 + kx − x (22
lim
x →∞
( x 2 + ax − x 2 + bx (26 ) lim(
x →∞
x 4 + x 2 + 1 − x 2 ) (25
49
11
.40 (4 2 (3 (2 21 (1 (1
12
10 5
. n − 1 (4 6 (3 (2 (1 (2
8.5 6
1 3 1 3 1
. (7 (6 (5 (4 − (3 4 (2 0.5 (1 (3
3 4 6 8 12
1 (10 0 (9 φ (8 ∞ (7 ∞ (6 −∞ (5 φ (4 −∞ (3 φ (2 φ (1 (4
. −∞ (12 φ (11
π
1.5 (10 -3 (9 -1 (8 1 (7 -5 (6 0 (5 −∞ (4 4 (3 − (2 0 (1 (5
2
1 1− 3
e1/3 ( 18 ln 3 (17 2 (16 (15 4 (14 0 (13 0.25 (12 (11
9 2− 5
a −b 1 1 1 k a
. (26 (25 − (24 (23 (22 2.5 (21 5 (20 0 (19
2 2 2 2 2 b
‫‪50‬‬
‫פרק ‪ - 5‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬

‫נגזרות ומשיקים‬
‫פונקציות נפוצות‪:‬‬
‫הפונקציה ‪ : f ( x ) = x 2‬הפונקציה ‪ : f ( x ) = x‬הפונקציה ‪ : f ( x ) = x‬הפונקציה ‪: f ( x ) = x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5x3 + 4 x‬‬
‫= )‪: f ( x‬‬ ‫פונקציה עם מכנה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪x2 − 1‬‬
‫הנגזרת‪:‬‬
‫לכל פונקציה ) ‪ f ( x‬קיימת פונקציה‪ ,‬הנקראת פונקציית הנגזרת )או רק "הנגזרת"(‬
‫ומסומנת ) ‪ , f ' ( x‬המתקבלת ממנה על פי כללי הגזירה‪.‬‬
‫כללי הגזירה‪:‬‬
‫כלל גזירה מס' ‪. f ( x ) = x n ⇒ f ' ( x ) = n ⋅ x n −1 :1‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כלל גזירה מס' ‪) 2‬כפל בקבוע(‪. f ( x ) = ax n ⇒ f ' ( x ) = n ⋅ ax n −1 :‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כלל גזירה מס' ‪) 3‬נגזרת של קבוע(‪. f ( x ) = a ⇒ f ' ( x ) = 0 :‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כלל גזירה מס' ‪) 4‬סכום והפרש(‪. f ( x ) = u ± v ⇒ f ' ( x ) = u ' ± v ' :‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כלל גזירה מס' ‪) 5‬פונקציה מורכבת(‪. f ( x ) = u n ⇒ f ' ( x ) = n ⋅ u n −1 ⋅ u ' :‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ .6‬כלל גזירה מס' ‪) 6‬נגזרת של ‪. f ( x ) = 1 ⇒ f ' ( x ) = − 12 :( 1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪.‬‬ ‫כלל גזירה מס' ‪) 7‬מכפלה(‪f ( x ) = u ⋅ v ⇒ f ' ( x ) = u ' v + v ' u :‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ .8‬כלל גזירה מס' ‪) 8‬מנה(‪. f ( x ) = u ⇒ f ' ( x ) = u ' v −2 v ' u :‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪. f ( x) = x ⇒ f '( x‬‬ ‫‪ .9‬כלל גזירה מס' ‪) 9‬שורש(‪:‬‬
‫‪2 x‬‬
‫‪51‬‬
‫שיפוע של פונקציה‬
‫‪ .1‬השיפוע ) ‪ ( m‬של פונקציה ) ‪ f ( x‬בנקודה ) ‪ A ( x1 , y1‬שעל הפונקציה הוא ערך‬
‫הנגזרת בנקודה ) ‪ , A ( x1 , y1‬כלומר‪. m = f ' ( x1 ) :‬‬
‫‪ .2‬השיפוע של המשיק לפונקציה ) ‪ f ( x‬בנקודה ) ‪ A ( x1 , y1‬שעל הפונקציה שווה‬
‫לשיפוע הפונקציה בנקודה ) ‪. A ( x1 , y1‬‬
‫‪ .3‬משוואת המשיק לפונקציה ) ‪ f ( x‬בנקודה ) ‪ A ( x1 , y1‬שעליה מתקבלת על ידי‬

‫הנוסחה למציאת ישר‪. y − y1 = m ( x − x1 ) :‬‬
‫‪ .1‬גזור את הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪f ( x ) = x2‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = x7‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪f ( x ) = x 3 .‬‬
‫‪f ( x ) = x −1‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = x −3‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪f ( x) = x‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪f (x) = x4‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫‪f (x) = x3‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪f (x) = x2‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪1 4‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = 3x7‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = 2x3‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f ( x ) = 3 x −2‬‬ ‫‪f ( x) = 8x‬‬

‫‪x6‬‬
‫ו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫= )‪f ( x‬‬
‫‪x3‬‬
‫ט‪.‬‬ ‫‪f ( x) = 6x 2‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪7‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = 12‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪3‬‬
‫‪1 4 x 3x 2‬‬ ‫‪f ( x ) = x3 + 2 x2 − 3x + 5‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫‪x − + −‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4 5‬‬

‫‪f ( x) = 3( x − x‬‬ ‫)‬
‫‪2 2‬‬
‫) ‪f ( x ) = ( x3 + 6‬‬ ‫) ‪f ( x ) = (5 x − 2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫)‪2 ( x + 1‬‬ ‫) ‪(5 − x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪52‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪f ( x) = 2‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪f (x) = −‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪f (x) = 2‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪f (x) = 3‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪3− x‬‬ ‫‪x − 3x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪6‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪x+5‬‬

‫) ‪f ( x ) = x3 ( 6 − x‬‬ ‫ב‪f ( x ) = ( 5 x + 1) ( x − 3 ) .‬‬ ‫א‪f ( x ) = ( 5 x + 1)( x − 3 ) .‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪.‬‬

‫‪x −1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3x − 1‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x2 + 3‬‬ ‫‪5 x − 12‬‬ ‫‪1+ 2x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x2 + 8‬‬
‫‪f ( x) = 3‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x −1‬‬

‫‪f ( x ) = x3 − 1‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪f ( x ) = 4 x + 1 .‬‬ ‫א‪f ( x ) = x .‬‬
‫‪x+3‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה‪f ( x ) = x 2 x + 3 .‬‬ ‫ד‪f ( x ) = ( 3 x + 1) x .‬‬
‫‪x‬‬

‫‪x − 2a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ax‬‬ ‫‪x‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ב‪− + c .‬‬ ‫‪f ( x ) = ax 4 − bx‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x − 4a‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪f ( x ) = a bx 2 + c‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .11‬מצא את שיפוע הפונקציה ‪ f ( x ) = 2 x 3 − 7 x‬בנקודה ) ‪. ( 2, 2‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬בנקודה שבה ‪. x = −2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .12‬מצא את שיפוע הפונקציה‬
‫‪x2 − 3‬‬
‫‪ .13‬מצא את שיפוע המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = 4 x‬בנקודה שבה ‪. x = 1‬‬
‫‪ .14‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = 2 ( 4 x + 3 )3‬בנקודה שבה ‪. x = −1‬‬

‫‪53‬‬
‫‪ .15‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = 8‬בנקודה שבה ‪. y = 2‬‬

‫‪x +1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .16‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה‪ f ( x ) = + x :‬בנקודה שבה‪. x = 1 :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ .17‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = 3x 2 − 8 x‬בנקודה שבה‪. x = 4 :‬‬
‫‪ .18‬נתונה הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = 4 x − 2 x :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪. y = 3x −‬‬ ‫מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה המקביל לישר‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודת החיתוך של המשיק עם ציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .19‬מצא את משוואות המשיקים לפונקציה ‪ f ( x ) = x 2 − 2 x − 8‬בנקודות החיתוך‬

‫שלה עם ציר ה ‪. x -‬‬
‫‪ .20‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = x 4 − 2 x‬ששיפועו ‪.2‬‬
‫‪4‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬ששיפועו ‪.-2‬‬ ‫‪ .21‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה‬
‫‪x −1‬‬
‫‪ .22‬מצא את משוואות המשיקים לפונקציה ‪ f ( x ) = 1 3‬היוצרים עם הכיוון החיובי‬

‫‪3x‬‬
‫של ציר ה‪ x -‬זווית של ‪. 135o‬‬
‫‪ .23‬שיפוע המשיק לפונקציה ‪ a ) , f ( x ) = ax 2 − 4 x‬פרמטר( בנקודה שבה ‪ x = 3‬הוא ‪.8‬‬

‫מצא את ערכו של הפרמטר ‪ a‬ואת משוואת המשיק‪.‬‬
‫= ) ‪ a ) , f ( x‬פרמטר( בנקודה שבה ‪ y = 2‬הוא ‪.-4‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .24‬שיפוע המשיק לפונקציה‬
‫‪ax + 3‬‬
‫מצא את ערכו של הפרמטר ‪ a‬ואת משוואת המשיק‪.‬‬
‫‪ .25‬נתונה הפונקציה‪ a ) , y = x3 + a x :‬פרמטר(‪.‬‬

‫שיפוע המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה ‪ x = 1‬הוא ‪.5‬‬
‫מצא את ערך הפרמטר ‪. a‬‬
‫‪54‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ A) , f ( x ) = 2 x −‬פרמטר(‪.‬‬ ‫‪ .26‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫שיפוע המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה ‪ x = 1‬הוא ‪.2‬‬
‫מצא את ערך הפרמטר ‪. A‬‬
‫‪a‬‬
‫= ) ‪ a , b ) , f ( x‬פרמטרים( בנקודה ) ‪ (1, 6‬הוא ‪.-6‬‬ ‫‪ .27‬שיפוע המשיק לפונקציה‬
‫‪bx − 1‬‬
‫מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪ b -‬ואת משוואת המשיק‪.‬‬
‫‪ .28‬א‪ .‬בטא באמצעות ‪ t‬את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = x 2 + 1‬בנקודה שבה ‪. x = t‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ערכיו של ‪ t‬אם נתון שהמשיק עובר בנקודה )‪. ( − 1,1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. 43‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (1‬א‪ 3x 2 .‬ב‪ 7 x 6 .‬ג‪ 2 x .‬ד‪ 1 .‬ה‪ − 34 .‬ו‪ − 12 .‬ז‪.‬‬
‫‪4 x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3 x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2 x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6 x5‬‬

‫‪. 32‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ה‪ 8 .‬ו‪ − 3 .‬ז‪ − 2 .‬ח‪.‬‬ ‫‪ (2‬א‪ 6x 2 .‬ב‪ 21x 6 .‬ג‪ 2x3 .‬ד‪.‬‬
‫‪9 x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (3‬א‪ 0 .‬ב‪ (4 0 .‬א‪ 3 x 2 + 4 x − 3 .‬ב‪. x3 − x + 3 .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫( ‪.‬‬
‫)‪8 x + 1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (5‬א‪ 15 ( 5 x − 2 ) 2 .‬ב‪ 15x 2 ( x3 + 6 ) .‬ג‪ 6 ( x − x 2 ) (1 − 2 x ) .‬ד‪ − ( 5 − x )2 .‬ה‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪.−‬‬ ‫‪6‬‬
‫ז‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ − 2 x − 3‬ו‪.‬‬ ‫ג‪ − 23 .‬ד‪ − 94 .‬ה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (6‬א‪ − 32 .‬ב‪.‬‬
‫)‪( x + 5‬‬ ‫) ‪(3 − x‬‬ ‫‪(x‬‬ ‫) ‪− 3x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫) ‪. x 2 ( 6 − x )3 (18 − 7 x‬‬ ‫‪ (7‬א‪ 10 x − 14 .‬ב‪ ( 5 x + 1)2 ( 20 x − 44 ) .‬ג‪.‬‬
‫‪.−‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ −‬ו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪.‬‬ ‫ד‪( x − 4 )( x + 2) .‬‬ ‫‪8x‬‬
‫ב‪ 5 x − 24 x −2 5 .‬ג‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ (8‬א‪.‬‬
‫)‪( x − 1‬‬ ‫)‪( x 2 + 3‬‬ ‫) ‪( 5 x − 12‬‬ ‫) ‪(1 + 2x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x4‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪x ( 5x + 12‬‬
‫‪. x−3‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪9x + 1‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫‪3x 2‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (9‬א‪.‬‬
‫‪2x x‬‬ ‫‪2 x+3‬‬ ‫‪2 x‬‬ ‫‪2 x3 − 1‬‬ ‫‪x +1‬‬ ‫‪2 x‬‬
‫‪abx‬‬ ‫‪−2 a‬‬ ‫‪2ax 1‬‬
‫‪. m = 4 (12 m = 17 (11‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ (10‬א‪ 4ax3 − b .‬ב‪.‬‬
‫) ‪( x − 4a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪bx + c‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.y = − x+2‬‬ ‫‪(16‬‬ ‫‪y = − x + 3 (15‬‬ ‫‪y = 24 x + 22 (14‬‬ ‫‪m = 2 (13‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ (18 y = 22 x − 56 (17‬א‪ y = 3 x − 1 .‬ב‪. y = 6 x − 24, y = −6 x − 12 (19  1 , 0  .‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. y = − x + 1 , y = − x − 1 (22 y = −2 x + 8 (21 y = 2 x − 3 (20‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. A = 1 (26 a = 4 (25 . a = 2 , y = −4 x − 2 (24 a = 2 , y = 8 x − 18 (23‬‬
‫‪ (28 b = 2 , a = 6 , y = −6 x + 12 (27‬א‪ y = 2tx − t 2 + 1 .‬ב‪. t = 0 , t = −2 .‬‬
‫חקירת פולינום‬
‫נקודות קיצון )נקודות מינימום‪/‬מקסימום(‪:‬‬

‫מינימום או מקסימום מקומי )פנימי( ‪B, C, D -‬‬
‫מינימום או מקסימום קצה – ‪.A‬‬
‫מינימום או מקסימום מוחלט – ‪.D‬‬
‫נקודות קיצון מקומיות‪:‬‬

‫שיפוע המשיק לפונקציה בנקודות קיצון מקומיות הוא אפס‪.‬‬
‫בנקודה שבה שיפוע המשיק לפונקציה הוא אפס תיתכן נקודת קיצון מקומית –‬
‫נקודה‬
‫כזו נקראת נקודה חשודה כקיצון‪ .‬ניתן לבדוק אם היא אכן נקודת קיצון‪.‬‬
‫מציאת נקודות קיצון מקומיות‪:‬‬

‫א‪ .‬נגזור את הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשווה את הנגזרת לאפס ונחלץ את ערכי ה‪ x -‬של הנקודות החשודות כקיצון‪.‬‬
‫ג‪ .‬נציב את ערכי ה‪ x -‬מסעיף ב' בפונקציה המקורית לקבלת ערכי ה‪. y -‬‬
‫ד‪ .‬נקבע אם הנקודה היא נקודת קיצון ונסווג את סוג הקיצון על ידי טבלה‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ (1‬מצא את נקודת הקיצון של הפונקציה ‪. f ( x ) = 10 x − x 2‬‬
‫‪ (2‬נתונה הפונקציה ‪. f ( x ) = x 3 − 12 x‬‬

‫א‪ .‬מהן נקודות הקיצון של הפונקציה?‬
‫ב‪ .‬מהם תחומי העלייה והירידה של הפונקציה?‬
‫‪ (3‬נתונה הפונקציה ‪. f ( x ) = x 4 − 10 x 2 + 9‬‬

‫‪ (4‬נתונה הפונקציה ‪. f ( x ) = x 4 − 4 x 3 + 32‬‬

‫‪ (5‬לפונקציה‪ f ( x ) = ax − x 3 − 5 :‬יש נקודת קיצון בנקודה שבה ‪. x = −1‬‬

‫מצא את ערכו של הפרמטר ‪. a‬‬
‫‪ (6‬לפונקציה‪ A , B ) , f ( x ) = Ax3 + Bx2 − 1 :‬פרמטרים( יש נקודת קיצון ב‪. ( 2,3) -‬‬

‫מצא את ערכי הפרמטרים ‪. A , B‬‬
‫‪ (7‬לפונקציה‪ f ( x ) = Ax3 + Bx 2 − 4 x :‬יש נקודת קיצון ב‪ x = −1 -‬וב‪. x = 4 -‬‬

‫מצא את ערכי הפרמטרים ואת שיעורי ה‪ y -‬של שתי נקודות הקיצון‪.‬‬
‫‪ (8‬לפונקציה‪ f ( x ) = ax 4 + bx 2 + 35 :‬יש נקודת קיצון ששיעוריה ) ‪. ( 2, 3‬‬

‫מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪. b -‬‬
‫‪ (9‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = 10 x − x 2 :‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ (10‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x 3 − 12 x :‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מציאת תחום הגדרה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מציאת נקודות קיצון של הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כתיבת תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מציאת נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫שרטוט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ (11‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x 4 − 10 x 2 + 9 :‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪ (12‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x 4 − 4 x 3 + 32 :‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מציאת נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. y -‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ (13‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x 3 :‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪58‬‬
‫)הגרפים לשאלות החקירה מופיעים בסוף התשובות(‪.‬‬
‫‪ (2‬א‪( 2, −16) min , ( −2,16 ) max .‬‬ ‫‪max ( 5, 25) (1‬‬
‫ב‪ .‬עלייה‪ x < −2 , x > 2 :‬ירידה‪−2 < x < 2 :‬‬
‫‪( 0,9 ) max‬‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬

‫‪ (3‬א‪5, −16 min , − 5, −16 min .‬‬‫)‬
‫ב‪ .‬עלייה‪ − 5 < x < 0 :‬או ‪ x > 5‬ירידה‪ 0 < x < 5 :‬או ‪x < − 5‬‬
‫‪ (4‬א‪ min ( 3,5) .‬ב‪ .‬עלייה‪ x > 3 :‬עלייה‪a = 3 (5 . x ≠ 0 , x < 3 :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3 ‬‬ ‫‪5 ‬‬ ‫‪2‬‬

‫=‪A‬‬ ‫‪, B = − ,  −1, 2  ,  4, −18  (7 A = −1 , B = 3 (6‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪6 ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪a = 2 , b = −16 (8‬‬
‫ד‪( 0,0 ) , (10,0 ) .‬‬ ‫ג‪ .‬עלייה‪ x < 5 :‬ירידה‪x > 5 :‬‬ ‫ב‪( 5, 25) max .‬‬ ‫‪ (9‬א‪ .‬כל ‪x‬‬
‫‪ (8‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪. (2, −16) min , ( −2,16) max .‬‬
‫ג‪ .‬עלייה‪ x < −2 , x > 2 :‬ירידה‪ −2 < x < 2 :‬ד‪. ( 0,0 ) , ( 12,0 ) , ( − 12,0 ) .‬‬
‫‪( 0,9 ) max‬‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬

‫‪ (9‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪5, −16 min , − 5, −16 min .‬‬
‫ג‪ .‬עלייה‪ − 5 < x < 0 :‬או ‪ x > 5‬ירידה‪ 0 < x < 5 :‬או ‪x < − 5‬‬
‫ד‪. ( 0,9 ) , ( ±1,0 ) , ( ±3,0 ) .‬‬
‫‪ (10‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪ min ( 3,5) .‬ג‪ .‬תחומי עלייה‪ x > 3 :‬תחומי ירידה‪ x < 3 :‬ד‪. ( 0,32 ) .‬‬
‫‪ (11‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪ .‬אין‪ .‬ג‪ .‬עולה לכל ‪ x‬ד‪. ( 0,0 ) .‬‬
‫‪59‬‬
‫סקיצות לשאלות החקירה‪:‬‬
‫‪(9‬‬ ‫‪(8‬‬ ‫‪(7‬‬
‫‪(11‬‬ ‫‪(10‬‬
‫‪60‬‬
‫חקירת פונקציות מנה ופונקציות שורש‬

‫סעיפי חקירה מלאה של פונקציה‪:‬‬
‫‪ .1‬תחום הגדרה‪.‬‬
‫‪ .2‬נקודות קיצון‪.‬‬
‫‪ .3‬תחומי עלייה וירידה‪.‬‬
‫‪ .4‬נקודות חיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫‪ .5‬אסימפטוטות מקבילות לצירים‪.‬‬
‫‪ .6‬שרטוט‪.‬‬
‫תחום הגדרה של פונקציה‪:‬‬

‫‪ .1‬כל פולינום מוגדר לכל ‪. x‬‬
‫‪ .2‬בפונקציה עם מכנה‪ ,‬אסור שיתקבל אפס במכנה‪.‬‬
‫‪ .3‬בפונקציה עם שורש‪ ,‬אסור שיתקבל מספר שלילי בתוך השורש‪.‬‬
‫אסימפטוטות‪:‬‬
‫‪ .1‬אסימפטוטה אנכית‪:‬‬
‫בעבור ערכי ‪ x‬שמאפסים את המכנה‪ ,‬אבל לא את המונה יש אסימפטוטה‬
‫אנכית‪ .‬כאשר ערך ‪ x‬מאפס את המכנה וגם את המונה יש לפרק את‬
‫המונה והמכנה )על ידי נוסחאות כפל מקוצר או טרינום למשל( ולצמצם‪.‬‬
‫אם אחרי הצמצום אותו ערך של ‪ x‬עדיין מאפס את המכנה תתקבל‬
‫אסימפטוטה אנכית‪ ,‬אך אם ערך ‪ x‬זה לא מאפס את המכנה אחרי‬
‫שצומצם אין אסימפטוטה אנכית אלא נקודת אי הגדרה‪.‬‬
‫‪ .2‬אסימפטוטה אופקית‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪) f ( x ) = a x n + ...‬יש בפונקציה קו שבר אחד!(‬
‫‪m‬‬
‫‪b x + ...‬‬
‫• אם ‪ , m > n‬לפונקציה אין אסימפטוטה אופקית‪.‬‬

‫• אם ‪ , m = n‬לפונקציה יש אסימפטוטה אופקית שמשוואתה ‪. y = a‬‬
‫‪b‬‬
‫• אם ‪ , m < n‬לפונקציה יש אסימפטוטה אופקית שמשוואתה ‪. y = 0‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ (1‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪2x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = 4 x3 − x 2 +‬‬ ‫ב‪+ 1 .‬‬ ‫‪f ( x) = x2 +‬‬ ‫א‪x .‬‬
‫‪x −3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x2 + 1‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪5x3 + 4 x‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪x2 − 2x − 8‬‬ ‫‪x3 − 4 x‬‬ ‫‪x2 − 1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪f (x) = 2‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪x +1‬‬

‫‪f ( x ) = 3x 1 − 2 x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪f ( x ) = 2 x − 3 .‬‬ ‫א‪f ( x ) = x .‬‬
‫‪x−2‬‬ ‫‪5x‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫ה‪x 2 + 3x − 10 .‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪x − 9x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x+4‬‬
‫‪x +1‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪x− 2− x‬‬
‫‪6x‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪ (3‬נתונה הפונקציה‬
‫‪x − 10 x + 9‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ (4‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪. f ( x ) = x 2 − 4 x − 12 :‬‬
‫‪ (5‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪. f ( x ) = 1 + 3 :‬‬

‫‪x−2‬‬
‫‪5x 2 + 1‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪ (6‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪:‬‬
‫‪x2 − 9‬‬
‫‪2 x2 − 5x + 2‬‬
‫‪1 + 3x 2‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪x 2 − 2 x − 15‬‬
‫‪. f ( x ) = 13‬‬ ‫‪ (9‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪:‬‬

‫‪x‬‬
‫‪62‬‬
‫‪6 x3 − 5 x + 1‬‬
‫‪1 + 2x2‬‬
‫‪ (11‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪. f ( x ) = ax + b :‬‬

‫‪x−b‬‬
‫‪x2 − 4‬‬
‫‪x 2 − 3x + 2‬‬
‫‪x2 − 4 x + 3‬‬
‫‪x 2 − 7 x + 12‬‬
‫‪x 2 + 6 x − 16‬‬
‫‪x−2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪. f ( x) = 2‬‬ ‫‪ (15‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪:‬‬
‫‪2 x − 4x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x +1‬‬
‫‪x −1‬‬
‫‪x2 − 4‬‬
‫‪4 x2 + 1‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪ (19‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪ax 2 − x + b‬‬
‫לפונקציה אסימפטוטה אופקית שמשוואתה ‪ y = 2‬ואסימפטוטה אנכית‬
‫שמשוואתה ‪ . x = −1‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪. b -‬‬
‫‪ax + 8‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬הפונקציה חותכת את האסימפטוטה‬ ‫‪ (20‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x+b x‬‬
‫האופקית שלה בנקודה ) ‪ . (16, 2‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪. b -‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ (21‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = 2 x + 1 :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪x −3‬‬
‫מציאת אסימפטוטות המקבילות לצירים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫שרטוט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪x 2 − 3x‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ (22‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x2 + 3‬‬
‫‪ (23‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x + 1 :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪x‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪6x‬‬ ‫‪ (24‬נתונה הפונקציה‪:‬‬

‫‪x − 5x + 4‬‬
‫‪2‬‬

‫‪64‬‬
‫‪6 x 2 − 10 x + 6‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ (25‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪3x 2 − 10 x + 3‬‬
‫‪ (26‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x − 3 :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪ (27‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = ( x − 4 ) x − 1 :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪ (28‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = x 6 − x :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪65‬‬
‫‪ (29‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = 42 x :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪x +3‬‬
‫‪ (30‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = 9 − x :‬חקור את הפונקציה לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫מציאת נקודות החיתוך של‬ ‫ד‪.‬‬
‫גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫אסימפטוטות מקבילות לצירים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ (1‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪ .‬כל ‪ x‬ג ‪ x ≠ 3‬ד‪ x ≠ ±1 .‬ה‪ x ≠ 0, 2, −2 .‬ו‪ x ≠ 4, −2 .‬ז‪ .‬כל ‪. x‬‬
‫‪1‬‬
‫≤ ‪ x‬ד‪ x > −4 .‬ה‪ x ≥ 2 .‬או ‪ x ≤ −5‬ו‪ x > 3 .‬או‬ ‫‪ (2‬א‪ x ≥ 0 .‬ב‪ x ≥ 3 .‬ג‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−3 < x < 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫ז‪ x ≤ 2 .‬וגם ‪ (3 x ≠ −2,1‬א‪. min  −3, −  , max  3, −1  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ .‬תחומי עלייה‪ −3 < x < 3 :‬וגם ‪ x ≠ 1‬תחומי ירידה‪ 3 < x ≠ 9 :‬או ‪. x < −3‬‬
‫‪ (4‬אין ‪ (5‬אופקית‪ y = 3 :‬אנכית‪ (6 x = 2 :‬אופקית‪ y = 5 :‬אנכית‪. x = ±3 :‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ (8 y‬אופקית‪ , y = 0 :‬אנכית‪. x = 0 , y = 0 (9 x = −3 , x = 5 :‬‬ ‫‪ (7‬אופקית‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (10‬אין ‪ (11‬אופקית‪ , y = a :‬אנכית‪ (12 x = b :‬אופקית‪ y = 1 :‬אנכית‪, x = 1 :‬‬
‫נקודת אי הגדרה‪ (14 x = 4 , y = 1 (13 ( 2, 4 ) :‬אין‪ ,‬לפונקציה יש נקודת אי‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ , y‬אנכית‪ x = 2 :‬נקודת‬ ‫‪ (15‬אופקית‪:‬‬ ‫הגדרה ששיעוריה הם )‪( 2,10‬‬
‫‪2‬‬
‫אי הגדרה‪( 0,0) :‬‬
‫‪ (18 x = −1 , y = 0 (17 x = 0 , y = 0 (16‬אופקית‪ , y = 0 :‬אנכית‪. x = 2 :‬‬
‫‪. b = 1 , a = 2 (20 b = −3 , a = 2 (19‬‬
‫‪ (21‬א‪ x ≠ 0 .‬ב‪ min (1, 2 ) , max ( − 1, − 2 ) .‬ג‪ .‬תחומי עלייה‪ 1 < x :‬או ‪, x < −1‬‬
‫תחומי ירידה‪ x ≠ 0, −1 < x < 1 :‬ד‪ .‬אין ה‪. x = 0 .‬‬
‫‪ 1  ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (22‬א‪ x ≠ 3 .‬ב‪ .‬אין ג‪ .‬הפונקציה יורדת בכל ת‪.‬ה‪ .‬ד‪ − , 0  ,  0, −  .‬‬
‫‪ 2  ‬‬ ‫‪3‬‬
‫ה‪. y = 2, x = 3 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪min  −2, −  , max ( 2, −6 ) .‬‬ ‫‪ (23‬א‪x ≠ 1, x ≠ 4 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪ .‬תחומי עלייה‪ , x ≠ 1, − 2 < x < 2 :‬תחומי ירידה‪ 2 < x ≠ 4 :‬או ‪x < −2‬‬
‫ד‪ ( 0, 0 ) .‬ה‪. y = 0, x = 1, x = 4 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (24‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪. min 1, −  , max  −3,1  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬תחומי עלייה‪ 1 < x :‬או ‪ , x < −3‬תחומי ירידה‪ −3 < x < 1 :‬ד‪(3, 0 ) , ( 0, 0 ) .‬‬
‫ה‪. y = 1 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (25‬א‪ x ≠ , x ≠ 3 .‬ב‪ min  −1,1  , max  1, −  .‬ג‪ .‬תחומי עלייה‪−1 < x < 1 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫וגם ‪ x ≠ 1‬תחומי ירידה‪ 1 < x ≠ 3 :‬או ‪ x < −1‬ד‪( 0, 2 ) .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪x = 3 , x = , y = 2 .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (26‬א‪ x ≥ 3 .‬ב‪ min ( 3,0) .‬קצה ג‪ .‬הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתה ד‪. ( 3,0 ) .‬‬
‫‪ (27‬א‪ x ≥ 1 .‬ב‪ max (1,0 ) , min ( 2, −2 ) .‬קצה ג‪ .‬תחומי עלייה‪, 2 < x :‬‬
‫‪67‬‬
‫יורדת‪ 1 < x < 2 :‬ד‪. (1,0 ) , ( 4, 0 ) .‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪ (28‬א‪ x ≤ 6 .‬ב‪ min ( 6, 0 ) , max 4, 4 2 .‬קצה ג‪ .‬עולה‪ , x < 4 :‬יורדת‪4 < x < 6 :‬‬
‫ד‪. ( 0, 0 ) , ( 6, 0 ) .‬‬
‫‪ (29‬א‪ x ≥ 0 .‬ב‪ min ( 0, 0 ) , max (1,1) .‬קצה ג‪ .‬עולה‪ , 0 < x < 1 :‬יורדת‪ 1 < x :‬ד‪. ( 0, 0 ) .‬‬
‫‪ (30‬א‪ −3 ≤ x ≤ 3 .‬וגם ‪ x ≠ 0‬ב‪ max ( −3,0 ) .‬קצה‪ min ( 3,0 ) ,‬קצה ג‪ .‬עולה‪ :‬אף ‪, x‬‬
‫יורדת‪ x ≠ 0 , − 3 ≤ x ≤ 3 :‬ד‪ ( −3,0 ) , ( 3,0 ) .‬ה‪. x = 0 .‬‬

‫‪(24‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫‪(22‬‬ ‫‪(21‬‬
‫‪(27‬‬ ‫‪(26‬‬ ‫‪(25‬‬
‫‪(30‬‬ ‫‪(29‬‬ ‫‪(28‬‬

‫‪68‬‬
‫חקירת פונקציה עם פרמטר‬

‫סיווג נקודות קיצון באמצעות '' ‪: y‬‬
‫אם הנקודה ) ‪ A ( x1 , y1‬היא נקודת קיצון אז‪:‬‬
‫אם ‪ f '' ( x1 ) > 0‬הנקודה ) ‪ A ( x1 , y1‬היא נקודת מינימום‪.‬‬
‫אם ‪ f '' ( x1 ) < 0‬הנקודה ) ‪ A ( x1 , y1‬היא נקודת מקסימום‪.‬‬
‫‪ (1‬מצא וסווג את נקודות הקיצון של הפונקציה‪. f ( x ) = x 3 − 12 x :‬‬
‫‪ (2‬מצא וסווג את נקודות הקיצון של הפונקציה‪. f ( x ) = x 2 − 6 x − 16 :‬‬
‫‪ (3‬מצא וסווג את נקודות הקיצון של הפונקציה‪ b > 0 , f ( x ) = x 3 − 3b 2 x :‬פרמטר‪.‬‬

‫שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫‪2x‬‬
‫) ‪ . ( a > 0‬חקור לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫‪ (4‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪a + x2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪min ( b, −2b‬‬ ‫‪3‬‬
‫) ‪) , max ( −b, 2b‬‬
‫‪3‬‬
‫‪(3‬‬ ‫‪min ( 3, −25) (2 min ( 2, −16 ) , max ( −2,16 ) (1‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫ג‪ .‬תחומי עלייה‪, −a < x < a :‬‬ ‫‪ (4‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪max  a,  , min  −a , −  .‬‬
‫‪ a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬
‫תחומי ירידה‪ x > a :‬או ‪ x < −a‬ד‪ ( 0,0 ) .‬ה‪ .‬אופקית‪. y = 0 :‬‬
‫‪69‬‬
‫חשבון אינטגרלי‬
‫הגדרה וחוקים יסודיים‪:‬‬
‫‪x n +1‬‬
‫= ‪. ∫ x n dx‬‬ ‫‪+c ,‬‬ ‫כלל האינטגרציה של פונקציה פולינומית‪( n ≠ −1) :‬‬
‫‪n +1‬‬
‫‪ax n +1‬‬
‫= ‪. ( n ≠ −1) , ∫ ax n dx‬‬ ‫עבור מקדם קבוע ‪ a‬נקבל‪+ c :‬‬
‫‪n +1‬‬
‫חישוב שטחים באמצעות האינטגרל‪:‬‬
‫‪ .1‬שטח הכלוא בין גרף פונקציה וציר ה‪: x -‬‬
‫‪b‬‬
‫‪S = ∫ f ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ .2‬שטח הכלוא בין שני גרפים כך שגרף אחד כולו מעל השני‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪S1 = ∫ ( g ( x ) − f ( x ) ) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪S 2 = ∫ ( f ( x ) − g ( x ) ) dx‬‬
‫‪b‬‬
‫‪S = S1 + S 2‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ .3‬שטח הכלוא בין שני גרפים וציר ה‪: x -‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪S = ∫ f ( x ) dx + ∫ g ( x ) dx‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪71‬‬
‫שאלות יסודיות ‪ -‬חישובי אינטגרלים‪:‬‬

‫‪ .1‬מצא את האינטגרלים הבאים‪:‬‬
‫= ‪∫ 12 x dx‬‬ ‫א‪∫ x dx = .‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫= ‪∫ 2 x dx‬‬ ‫‪∫x‬‬ ‫= ‪dx‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫= ‪∫ 7 dx‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה ‪⌠ 2 x 5 dx = .‬‬

‫‪‬‬
‫‪⌡3‬‬
‫‪⌠  4 x3‬‬ ‫‪2 ax‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪⌠5 4‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪1‬‬
‫ח‪  5 − ax − b + b  dx = .‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫= ‪+ 4 x −  dx‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪⌡‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪⌡‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫א‪∫ x dx = .‬‬
‫‪−3‬‬
‫ב‪⌠ 1 dx = .‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪⌡x‬‬
‫= ‪⌠ 2 x + x − 2 dx‬‬
‫‪3‬‬
‫‪⌠ 1‬‬ ‫‪3 a x‬‬
‫‪‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ג‪  2 + 4 − 3 +  dx = .‬‬
‫⌡‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪⌡ x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪a‬‬

‫∫‬ ‫= ‪x dx‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪∫x‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪dx = .‬‬
‫‪⌠ 4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪⌠ 1‬‬

‫‪‬‬ ‫ד‪+ 3 x  dx = .‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪⌡ x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪⌡ x‬‬

‫⌠‬ ‫‪18‬‬
‫= ‪dx‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫) ‪∫ 3 ( 2 − 7x‬‬ ‫= ‪∫ ( 5 x − 1) dx‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫ב‪dx = .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫)‪⌡ (6 x + 5‬‬
‫‪2‬‬
‫⌠‬ ‫‪1‬‬
‫∫‬ ‫ה‪ax + b dx = .‬‬ ‫‪‬‬
‫‪⌡ 6x − 3‬‬
‫ד‪dx = .‬‬
‫שאלות יסודיות – מציאת פונקציה קדומה‪:‬‬
‫‪ .5‬נתונה נגזרת של פונקציה‪. f ' ( x ) = 3 x 2 − 7 :‬‬

‫מצא את הפונקציה אם ידוע שהיא עוברת בנקודה )‪. ( 2, −1‬‬
‫‪ .6‬נתונה נגזרת של פונקציה‪. f ' ( x ) = 2 x − 6 :‬‬

‫ערך הפונקציה בנקודת הקיצון שלה הוא ‪.5‬‬
‫מצא את הפונקציה‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ .7‬הנגזרת של פונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪ . f ' ( x ) = x2 − 8 x + 2 :‬נתון‪. f ( −2 ) = 1 :‬‬

‫א‪ .‬מצא את ) ‪. f ( x‬‬
‫ב‪ .‬מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה ‪. x = 1‬‬
‫‪ .8‬נתונה הנגזרת של פונקציה ) ‪. f ' ( x ) = 9 x 2 − 4 : f ( x‬‬

‫ערך הפונקציה בנקודה ‪ x = 1‬הוא ‪.3‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה‪. x = 1 :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ) ‪. f ( x‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של המשיק עם הצירים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .9‬הנגזרת של פונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪ . f ' ( x ) = 2 x − 3 :‬לפונקציה משיק ששיפועו הוא ‪.-3‬‬

‫א‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של נקודת ההשקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ) ‪ f ( x‬אם ידוע כי ערך הפונקציה באותה הנקודה הוא ‪.7‬‬
‫‪ .10‬הנגזרת של פונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪. f ' ( x ) = −6 x − 5 :‬‬

‫המשיק לפונקציה בנקודה ‪ A‬יוצר זווית של ‪ 45°‬עם הכיוון החיובי של ציר ה‪. x -‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪.A‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ) ‪ f ( x‬אם ידוע כי ערך הפונקציה באותה הנקודה הוא ‪.-6‬‬
‫מצא את משוואת המשיק‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .11‬הנגזרת של פונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪. f ' ( x ) = 3x − 4 :‬‬

‫הישר ‪ y = 2 x + 5‬משיק לגרף הפונקציה‪ .‬מצא את ) ‪. f ( x‬‬
‫‪ .12‬נתונה הנגזרת השנייה של הפונקציה ) ‪. f '' ( x ) = 8 x − 6 : f ( x‬‬

‫א‪ .‬מצא את ) ‪ f ' ( x‬אם ידוע כי לפונקציה יש נקודת קיצון ב‪. x = 2 -‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ) ‪ f ( x‬אם ידוע כי ערך הפונקציה בנקודת הקיצון הוא ‪.2/3‬‬
‫‪ .13‬נתונה הנגזרת השנייה של הפונקציה ) ‪. f '' ( x ) = 2 x − 3 : f ( x‬‬

‫א‪ .‬שיפוע המשיק לפונקציה בנקודה שבה ‪ x = 1‬הוא ‪ .4‬מצא את ) ‪. f ' ( x‬‬
‫ב‪ .‬ערך הפונקציה בנקודת ההשקה הוא ‪ .5‬מצא את ) ‪. f ( x‬‬
‫‪73‬‬
‫האינטגרל המסוים‪:‬‬
‫‪ .14‬בסרטון זה מוסבר האינטגרל המסוים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חשב את האינטגרל המסוים הבא‪. ∫ ( x 2 − 6 x + 1) dx :‬‬
‫‪−2‬‬
‫חישובי שטחים – פונקציה פולינומית‪:‬‬

‫‪ .15‬בסרטון זה מוסבר כיצד להשתמש באינטגרל המסוים‬
‫כדי לחשב שטחים‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה‪. y = 2x + 4 :‬‬
‫חשב את השטח המוגבל שמתחת הישר‪,‬‬
‫ציר ה‪ x -‬והישרים ‪ x = −1‬ו‪. x = 2 -‬‬
‫‪ .16‬חשב את השטח המוגבל בין גרף‬

‫הפונקציה‪ , f ( x ) = x 2 + 2 x + 3 :‬ציר ה‪x -‬‬
‫והישרים ‪ x = 1‬ו‪. x = 3 -‬‬
‫‪ .17‬נתונה הפונקציה )‪. y = ( x + 3‬‬

‫‪2‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודת החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬

‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה לצירים‪.‬‬
‫‪ .18‬נתונה הפונקציה‪. y = − x2 + 4 x + 5 :‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה‬
‫עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין גרף הפונקציה‪,‬‬
‫ציר ה‪ x -‬וציר ה‪. y -‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .19‬נתונה הפונקציה ‪. y = − x 2 + 4‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה לציר ה‪. x -‬‬
‫תחת הפונקציה‪f ( x ) = x 3 − 2 x 2 + x :‬‬ ‫‪ .20‬מצא את השטח המוגבל‬

‫וציר ה‪ x -‬כמתואר באיור‪:‬‬
‫‪ .21‬נתונה הפונקציה ‪. y = x 2 − 4 x + 8‬‬

‫חשב את השטח המוגבל בין גרף‬
‫הפונקציה‪ ,‬הצירים וקדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫‪ .22‬בסרטון זה מוסבר כיצד לחשב שטח שמתחת לציר ה ‪. x -‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪. y = x 2 − x − 6‬‬
‫חשב את השטח המוגבל שמתחת‬
‫לפונקציה ולצירים שברביע הרביעי‪.‬‬
‫‪ .23‬נתונה הפונקציה ) ‪. f ( x) = x ( 4 − x 2‬‬

‫חשב את השטח המוגבל שמתחת‬
‫הפונקציה וציר ה‪ x -‬שברביע השלישי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .24‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = x 4 − 2 x 2 :‬‬
‫‪2‬‬
‫חשב את השטח המוגבל שבין הפונקציה לציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .25‬חשב את האינטגרל המסוים של‬

‫הפונקציה ‪ y = x 2 − 6 x + 5‬בין ‪ 0‬ל‪.5-‬‬
‫האם התוצאה מייצגת את סכום השטחים‪? S1 + S 2 :‬‬
‫אם כן‪ ,‬הסבר‪ .‬אם לא‪ ,‬נמק וחשב את סכום זה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .26‬א‪ .‬חשב את ערך האינטגרל הבא‪. ∫ ( − x3 + 1) dx :‬‬

‫‪−2‬‬
‫ב‪ .‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = − x 3 + 1 :‬‬

‫מעבירים ישרים‪ x = 2 :‬ו‪ x = −2 -‬כך‬
‫שנוצרים השטחים ‪ S1‬ו‪ S 2 -‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫חשב את סכום השטחים‪ S1 + S 2 :‬והסבר‬
‫מדוע תוצאת החישוב שונה מסעיף א'‪.‬‬
‫‪ .27‬נתונה הפונקציה‪. y = x 3 − x 2 − 2 x :‬‬

‫יוצרים את השטחים ‪ S1‬ו‪ S 2 -‬בין גרף הפונקציה‬
‫וציר ה‪ x -‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה וציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .28‬נתונות הפונקציות‪f ( x ) = x 2 − 1 , g ( x ) = 7 − x 2 :‬‬

‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הגרפים של‬
‫הפונקציות הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .29‬נתונות הפונקציות‪. y = − x + 9 ; y = ( x − 3) :‬‬

‫‪2‬‬
‫חשב את השטח המוגבל בין שתי הפונקציות‪.‬‬
‫‪ .30‬נתונות הפונקציות הבאות‪:‬‬

‫‪. f ( x ) = x 2 − 4 x − 12 , g ( x ) = x − 6‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הגרפים‬
‫של הפונקציות הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .31‬נתונה הפונקציה‪. y = 3 x 2 − 6 x − 9 :‬‬

‫א‪ .‬מצא נקודות חיתוך של הפונקציה‬
‫עם הצירים )נסמנן ב‪ A-‬ו‪.(B-‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה לישר ‪.AB‬‬
‫‪76‬‬
‫‪ .32‬נתונה הפרבולה‪ y = − x 2 + 6 x :‬והישר ‪. y = 5‬‬

‫חשב את השטח המוגבל בין גרף הפרבולה לישר‪.‬‬
‫‪ .33‬חשב את השטח המוגבל בין גרפים של‬

‫הפונקציות‪. y = x 2 − 4 x ; y = − x 2 + 6 :‬‬
‫‪ .34‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = x3 :‬‬

‫חשב את השטח המוגבל בין גרף הפונקציה‪,‬‬
‫הישר ‪ y = −8‬וציר ה‪ y -‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫‪ .35‬מצא את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה‪y = x 2 :‬‬

‫לבין גרף הפונקציה‪. y = 2 x − x 2 :‬‬
‫‪ .36‬נתונות הפונקציות הבאות‪:‬‬

‫‪. g ( x ) = − x + 4 ; f ( x ) = −x2 + 4 x‬‬
‫מסמנים את השטח הכלוא בין שני הגרפים וציר ה‪ y -‬ב‪, S1 -‬‬
‫ואת המשך השטח הכלוא בין הגרפים ב‪ S 2 -‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציות‪.‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪.‬‬ ‫חשב את היחס שבין השטחים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪ .37‬נתונה הפונקציה‪ f ( x ) = x 3 − 4 x + 5 :‬והישר ‪. y = 5‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה והישר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל ביניהן‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ .38‬נתונות הפונקציות‪. y = x3 ; y = x :‬‬

‫חשב את השטח המוגבל ביניהן‪.‬‬
‫‪ .39‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = x 3 − 3 x 2 + 3 x :‬‬

‫הישר ‪ AC‬חותך את גרף הפונקציה‬
‫בנקודות הבאות‪. A ( 0, 0 ) , B (1,1) , C ( 2, 2 ) :‬‬
‫חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה לישר ‪.AC‬‬
‫‪ .40‬הפונקציות‪ f ( x ) = x 2 :‬ו‪ g ( x ) = − x 2 + 2 x -‬נחתכות ב‪ 2-‬נקודות‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין שתי הפונקציות‪.‬‬
‫‪ .41‬נתונות הפונקציות‪ f ( x ) = x2 − 6 x + 8 :‬ו‪. g ( x ) = x + 2 -‬‬

‫א‪ .‬סרטט את הפונקציות במערכת צירים אחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין הגרפים והצירים‪.‬‬
‫‪ .42‬חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציות‪. f ( x ) = x 3 , g ( x ) = x :‬‬
‫‪ .43‬חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציה ‪ f ( x ) = x 3 − 4 x‬לציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .44‬נתונות שתי פונקציות‪:‬‬

‫‪. f ( x) = x − 2x +1 , g ( x) = x2 − 6x + 9‬‬
‫‪2‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציות‬

‫ובין ציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .45‬הפונקציות המתוארות בשרטוט הן‪. y = 3x ; y = x 2 − 4 x + 6 :‬‬

‫א‪ .‬מצא את קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא נקודת חיתוך של הפרבולה עם הישר‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המסומן שבשרטוט‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ .46‬נתונות הפונקציות‪. y = x 2 − 4 x + 14 , y = x 2 + 4 x + 6 :‬‬

‫א‪ .‬מצא את שיעורי ה‪ x -‬של קדקודי הפרבולות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את נקודת החיתוך בין שתי הפונקציות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המסומן בשרטוט‪.‬‬
‫‪ .47‬נתונות הפונקציות‪. f ( x ) = ( x − 3) 2 , g ( x ) = ( x + 3) 2 :‬‬

‫חשב את השטח המוגבל בין שתי הפונקציות וציר ה‪. x -‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .48‬נתונות שתי הפונקציות‪, y = ( x − 2 ) :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.y = x+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין שתי הפונקציות לציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין שתי הפונקציות לציר ה‪. y -‬‬
‫‪ .49‬נתונות הפונקציות‪. y = x 2 , y = 8 − x 2 :‬‬

‫חשב את השטח המוגבל על ידי שתי הפונקציות‬
‫וציר ה‪ x -‬ברביע הראשון‪.‬‬
‫‪ .50‬נתונה הפרבולה‪. y = − x 2 + 4 x − 3 :‬‬

‫מעבירים ישר המקביל לציר ה‪ x -‬מקדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי קדקוד הפרבולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין גרף‬
‫הפונקציה‪ ,‬הישר והצירים‪.‬‬
‫‪ .51‬נתונות הפרבולות הבאות‪:‬‬

‫‪. f ( x) = − x 2 + 5 x , g ( x) = − x 2 + 3x‬‬
‫חשב את השטח המוגבל בין הגרפים‬
‫של הפרבולות וציר ה‪. x -‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ .52‬נתונה הפונקציה‪. y = 2 x 2 :‬‬

‫מעבירים משיק לגרף הפונקציה מהנקודה‪. A (1, 2 ) :‬‬
‫המשיק חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪.B‬‬
‫חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה‪ ,‬המשיק וציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .53‬נתונה הפונקציה‪. y = 3 x 2 + 2 :‬‬

‫מעבירים משיק לגרף הפונקציה בנקודה )‪.(1,5‬‬
‫חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה‪ ,‬המשיק וציר ‪. y‬‬
‫‪ .54‬נתונה הפונקציה ‪. y = − x 2 + 4‬‬

‫בנקודה )‪ (1,3‬העבירו משיק‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואת המשיק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין הפונקציה‪,‬‬
‫המשיק וציר ה‪. y -‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המוגבל בין הפונקציה‪,‬‬
‫המשיק וציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .55‬משוואת הפרבולה היא‪. f ( x ) = − 2 x 2 + 3 x + 2 :‬‬

‫הנקודות ) ‪ B ( 2, 0 ) , C ( 0, 2‬הן נקודות חיתוך של הפרבולה‬
‫עם הצירים‪ .‬המשיק לפרבולה בנקודה ‪ D‬מקביל לישר ‪.BC‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין הפרבולה‪ ,‬המשיק וציר ה‪. x -‬‬
‫ג‪ .‬מצא את השטח המוגבל בין הפרבולה‪ ,‬המשיק וציר ה‪. y -‬‬
‫‪ .56‬נתונה הפונקציה‪. y = ( x − 4 ) :‬‬

‫‪2‬‬
‫מעבירים משיק לגרף הפונקציה דרך הנקודה שבה‪. x = 6 :‬‬

‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל על ידי גרף‬
‫הפונקציה‪ ,‬המשיק וציר ה‪. x -‬‬
‫‪80‬‬
‫שאלות עם פרמטר‪:‬‬
‫‪ .57‬נתונה הפרבולה‪. y = ax + 8 :‬‬
‫‪2‬‬
‫שיפוע המשיק לגרף הפרבולה בנקודה שבה ‪ x = 2‬הוא ‪.-2‬‬

‫א‪ .‬חשב את ‪. a‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל על ידי המשיק‪,‬‬
‫הפרבולה וציר ‪. y‬‬
‫‪ a ) ,‬פרמטר(‪.‬‬ ‫‪ .58‬הפונקציה המתוארת בשרטוט היא‪:‬‬

‫‪y = ax 2‬‬
‫המרובע ‪ ABCD‬הוא ריבוע‪.‬‬
‫הקדקוד ‪ B‬נמצא על גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ידוע כי אורך צלע הריבוע היא ‪ 2‬יחידות‪.‬‬
‫מצא את ערך הפרמטר ‪ a‬ואת השטח המסומן בסרטוט‪.‬‬
‫‪ .59‬הפונקציה‪ b , a ) , y = ax 2 + bx :‬פרמטרים‪ ( a > 0 ,‬חותכת‬

‫את ציר ה‪ x -‬בנקודות ) ‪ ( 0, 0‬ו‪. ( 2, 0 ) -‬‬
‫חשב את ערכי הפרמטרים ‪ b , a‬אם ידוע כי השטח‬
‫המוגבל ע"י גרף הפונקציה וציר ה‪ x -‬הוא ‪ 8‬יחידות שטח‪.‬‬
‫‪ .60‬הפונקציות ‪ y = 2 x 2‬ו‪ ( a < 0 ) , y = ax 2 + bx -‬נחתכות‬

‫בנקודות‪ ( 0, 0 ) :‬ו‪ . (1, 2 ) -‬ידוע כי השטח הכלוא‬
‫בין הגרפים של שתי הפונקציות הוא ‪ 0.5‬יחידות שטח‪.‬‬
‫מצא את ערכי הפרמטרים ‪. b , a‬‬
‫‪ .61‬נתונה הפונקציה ‪. y = x 3‬‬

‫מעבירים אנך לציר ה‪ a ) x = a : x -‬פרמטר חיובי( כך שנוצר‬
‫שטח הכלוא בין האנך‪ ,‬גרף הפונקציה וציר ה‪. x -‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את השטח המקווקו בציור‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את ‪ a‬אם ידוע כי שטח זה שווה ל‪. a 2 -‬‬
‫חישובי שטחים – פונקציה רציונאלית‪:‬‬
‫‪ .62‬נתונות שתי פונקציות‪. f ( x ) = 12 , g ( x ) = x :‬‬

‫‪x‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציות‪,‬‬
‫הישר ‪ x = 2‬וציר ה‪. x -‬‬
‫‪81‬‬
‫חישובי שטחים ‪ -‬פונקצית שורש‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪ .63‬באיור שלפניך נתונה הפונקציה‪+ x :‬‬
‫‪x‬‬
‫מעבירים ישר‪ y = 4 x :‬החותך את גרף הפונקציה‬
‫בנקודה ‪ A‬המסומנת באיור‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי הנקודה ‪.A‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה ) ‪, f ( x‬‬
‫הישר ‪ , y = 4 x‬ציר ה‪ x -‬ואנך לציר ה‪. x = 4 : x -‬‬
‫‪9‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪ .64‬באיור שלפניך מתוארת הפונקציה‪:‬‬
‫‪2x −1‬‬
‫מעבירים את הישרים המקבילים לצירים‪x = 13 :‬‬
‫ו‪ y = 3 -‬כך שנוצר המלבן ‪ ABCD‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫הישר ‪ y = 3‬חותך את גרף הפונקציה בנקודה ‪.M‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי הנקודה ‪.M‬‬
‫ב‪ .‬מסמנים את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה‬
‫‪S1 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫והישרים ב‪ S1 -‬ואת שטח המלבן ב‪ . S 2 -‬הראה כי‪:‬‬
‫‪S 2 13‬‬
‫‪82‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x4‬‬
‫ו ‪. 7x + c‬‬ ‫ה‪+ c .‬‬ ‫ד‪+ c .‬‬ ‫ב‪ 2 x 6 + c .‬ג‪+ c .‬‬ ‫‪ (1‬א‪+ c .‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪x 4 ax 3 ax 2‬‬ ‫‪x5‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ח‪+ bx + c .‬‬ ‫ז‪+ 4 x 4 − + 2 x 2 − x + c .‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x −2‬‬
‫‪ −‬ב‪ − 2 + c .‬ג‪ − − 3 + 2 + + c .‬ד‪. 2 x − + 2 + c .‬‬ ‫‪ (2‬א‪+ c .‬‬
‫‪x x‬‬ ‫‪x x 2 x 2a‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2 3‬‬ ‫‪x1.5‬‬
‫ג‪ 2 x + c .‬ד‪. 8 x + 2 x 3 + c .‬‬ ‫ב‪x + c .‬‬ ‫‪ (3‬א‪+ c .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫)‪3(2 − 7x‬‬ ‫(‬ ‫)‪5x − 1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪6x − 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ −‬ד‪+ c .‬‬ ‫‪ −‬ג‪+ c .‬‬ ‫ב‪+ c .‬‬ ‫‪ (4‬א‪+ c .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6x + 5‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪20‬‬
‫) ‪( ax + b‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. f ( x) = x − 6 x + 14 (6 f ( x) = x − 7 x + 5 (5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫ה‪+ c .‬‬
‫‪3a‬‬
‫‪x3‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬ב‪. y = −5x + 27 .‬‬ ‫‪ (7‬א‪− 4 x 2 + 2 x + 23 .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪. ( 0, −2 ) , ( 0.4, 0 ) .‬‬ ‫‪ (8‬א‪ y = 5 x − 2 .‬ב‪f ( x ) = 3x − 4 x + 4 .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (9‬א‪ x = 0 .‬ב‪. f ( x ) = x 2 − 3x + 7 .‬‬

‫ג‪. f ( x ) = 1.5 x 2 − 4 x + 11 (11 . y = x − 5 .‬‬ ‫‪ (10‬א‪ x = −1 .‬ב‪f ( x ) = −3x 2 − 5 x − 8 .‬‬
‫‪4 x3‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪ (12‬א‪ f ' ( x ) = 4 x 2 − 6 x − 4 .‬ב‪− 3x 2 − 4 x − 6 .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x3 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (13‬א‪ f ' ( x ) = x 2 − 3x + 6 .‬ב‪. f ( x ) = − x 2 + 6 x + .‬‬
‫‪3 2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 15 (14‬יח"ש‪ 15 (15 .‬יח"ש‪ 22 (16 .‬יח"ש‪ (17 .‬א‪ ( −3, 0) .‬ב‪ 9 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (18‬א‪ ( −1, 0 ) , ( 5, 0 ) .‬ב‪ 33 .‬יח"ש‪ (19 .‬א‪ ( −2, 0 ) , ( 2, 0 ) .‬ב‪. 10 .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (20‬יח"ש‪ 10 (21 .‬יח"ש‪ 13.5 (22 .‬יח"ש‪ 4 (23 .‬יח"ש‪ 4 (24 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (25‬א‪ . −8 .‬ב‪ (26 .13 .‬א‪ 4 .‬ב‪ 9.5 .‬יח"ש‪ (27 .‬א‪ ( −1, 0 ) , ( 0, 0 ) , ( 2, 0 ) .‬ב‪ 3 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 21 (28‬יח"ש‪ 20 (29 .‬יח"ש‪ 57 (30 .‬יח"ש = ‪S‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (31‬א‪ A ( 0, −9 ) , B ( 3,0 ) .‬ב‪ 13.5 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 10‬יח"ש‪ 21 (33 .‬יח"ש‪ 12 (34 .‬יח"ש‪ (35 .‬יח"ש‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ (36‬א‪ (1,3) , ( 4, 0 ) .‬ב‪ (37 . 2 .‬א‪ ( −2,5) , ( 0,5) , ( 2, 5) .‬ב‪ 8 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (38‬יח"ש‪ (39 .‬יח"ש‪ (40 .‬א‪ ( 0, 0 ) , (1,1) .‬ב‪ .‬יח"ש‪ 7 (41 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0.5 (42‬יח"ש‪ 8 (43 .‬יח"ש‪ (44 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪83‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 3‬יח"ש‪.‬‬ ‫ב‪ (1,3) .‬ג‪.‬‬ ‫‪ (45‬א‪( 2, 2) .‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (46‬א‪ x = 2 , x = −2 .‬ב‪ (1,11) .‬ג‪ 25 .‬יח"ש‪ 18 (47 .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 4‬יח"ש‪.‬‬ ‫‪ (48‬א‪ .‬יח"ש ב‪ 1 .‬יח"ש‪(49 .‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫יח"ש‪ 1 (53 .‬יח"ש‪.‬‬ ‫‪(52‬‬ ‫‪ (50‬א‪ ( 2,1) .‬ב‪ .‬יח"ש ‪ 16 (51‬יח"ש‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬
‫יח"ש‪.‬‬ ‫‪ (54‬א‪ y = −2 x + 5 .‬ב‪ .‬יח"ש‪ .‬ג‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫יח"ש‪.‬‬ ‫‪ (55‬א‪ y = − x + 4 .‬ב‪ 2 .‬יח"ש‪ .‬ג‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (56‬א‪ y = 4 x − 20 .‬ב‪ .‬יח"ש‪ (57 .‬א‪ a = − .‬ב‪ .‬יח"ש‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪. a = 2 .‬‬ ‫‪ 2 , a = (58‬יח"ש‪ (61 . a = −1 , b = 3 (60 a = 6 , b = −12 (59 .‬א‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 1 (62‬יח"ש = ‪ (63 . S‬א‪ A (1, 4 ) .‬ב‪ 15.5 .‬יח"ש‪ (64 .‬א‪. M ( 5,3) .‬‬
‫‪84‬‬
‫פרק ‪ - 6‬חשבון דיפרנציאלי‬

‫פונקציות טריגונומטריות‬
‫הגדרות כלליות‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫תיאור גרפי של פונקצית הסינוס‪: y = sin x :‬‬
‫‪x‬‬
‫תיאור גרפי של פונקצית הקוסינוס‪: y = cos x :‬‬

‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫תיאור גרפי של פונקצית הטנגנס‪: y = tan x :‬‬

‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪85‬‬
‫הנגזרות הטריגונומטריות היסודיות‪:‬‬
‫הנגזרת‬ ‫הפונקציה‬
‫‪y ' = cos x‬‬ ‫‪y = sin x‬‬
‫‪y ' = − sin x‬‬ ‫‪y = cos x‬‬

‫‪1‬‬
‫='‪y‬‬ ‫‪y = tan x‬‬
‫‪cos 2 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y' = − 2‬‬ ‫‪y = cot x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫זוגיות של פונקציות‪:‬‬
‫‪ .1‬פונקציה ) ‪ f ( x‬תקרא זוגית אם היא מקיימת את התכונה הבאה‪. f ( x ) = f ( − x ) :‬‬
‫‪ .2‬פונקציה ) ‪ f ( x‬תקרא אי‪-‬זוגית אם היא מקיימת את התכונה הבאה‪. f ( x ) = − f ( − x ) :‬‬
‫‪ .3‬פונקציה אשר אינה מקיימת אף אחת מהתכונות הנ"ל אינה זוגית ואינה אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫מחזוריות של פונקציות‪:‬‬
‫‪ .1‬פונקציה ) ‪ f ( x‬תיקרא מחזורית במחזור ‪ T‬אם היא מקיימת‪:‬‬
‫) ‪ f ( x + T ) = f ( x‬לכל ‪ x‬בתחום הגדרתה‪.‬‬
‫‪ .2‬מחזור של פונקציות טריגונומטריות‪:‬‬

‫• הפונקציה ‪ f ( x ) = sin x‬מחזורית במחזור ‪ T = 2π‬שכן‪. sin ( x + 2π ) = sin x :‬‬
‫• הפונקציה ‪ f ( x ) = cos x‬מחזורית במחזור ‪ T = 2π‬שכן‪. cos ( x + 2π ) = cos x :‬‬
‫• הפונקציה ‪ f ( x ) = tan x‬מחזורית במחזור ‪ T = π‬שכן‪. tan ( x + π ) = tan x :‬‬
‫• הפונקציה ‪ f ( x ) = cot x‬מחזורית במחזור ‪ T = π‬שכן‪. cot ( x + π ) = cot x :‬‬
‫‪ .3‬מחזור של פונקציות מהצורה‪) y = a + c ⋅ f ( mx + n ) :‬כאשר ) ‪ f ( x‬מחזורית‬

‫במחזור ‪ ( T‬תלוי רק במקדם של ‪ x‬והוא‪ . T / m :‬דוגמאות‪:‬‬
‫• הפונקציה ) ‪ f ( x ) = sin ( 3x‬מחזורית במחזור ‪. T = 2π / 3‬‬
‫• הפונקציה ) ‪ f ( x ) = 5 − 2 cos ( 2 x − π‬מחזורית במחזור ‪. T = π‬‬
‫• הפונקציה ) ‪ f ( x ) = tan ( 0.1x‬מחזורית במחזור ‪. T = π / 0.1 = 10π‬‬
‫‪86‬‬
‫‪sin x‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪f ( x ) = 2 x sin x + 4 tan x .‬‬ ‫א‪f ( x ) = sin x + 3cos x + x .‬‬
‫‪1 + sin x‬‬

‫‪cos 2 x‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪f ( x ) = sin 3 x + 2 cos 5 x .‬‬
‫‪1 + sin 2 x‬‬

‫ב‪f ( x ) = 2 cos x .‬‬
‫‪4‬‬
‫א‪f ( x ) = sin 3 x .‬‬
‫‪f ( x ) = sin 3 2 x‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = sin 2 x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪f ( x ) = tan 2 4 x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה‪f ( x ) = cos 2 2 x .‬‬

‫‪sin 2 x‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = sin 3 x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪cos 2 x‬‬

‫ב‪f ( x ) = sin 2 x − cos 2 x .‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫א‪f ( x ) = sin 2 x − cos 2 x .‬‬
‫‪f ( x ) = sin 4 x + cos 4 x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .6‬מצא את המחזור של הפונקציות הבאות‪:‬‬

‫‪x‬‬
‫ד‪y = sin 2 x .‬‬ ‫‪y = tan‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪y = 5 + 3sin ( 4 x + 1) .‬‬ ‫‪y = 2 sin x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .7‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה‪ f ( x ) = cos x :‬בנקודה ‪. A  π , 3 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫‪ .8‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה‪ f ( x ) = sin 2 x :‬בנקודה שבה‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫‪ .9‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה‪ f ( x ) = tan 3 x :‬בנקודה שבה‬
‫‪9‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .10‬מצא את משוואות המשיקים לפונקציה‪ f ( x ) = 4 sin 2 x :‬בנקודות החיתוך‬

‫של הפונקציה עם הישר ‪ y = 1‬בתחום ] ‪. [ 0, π‬‬
‫‪ .11‬שיפוע המשיק לפונקציה‪ a ) , f ( x ) = sin x + a :‬פרמטר( בנקודה שבה ‪y = 1‬‬
‫‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪. a‬‬

‫‪3‬‬
‫בתחום ‪  0, π ‬הוא‬
‫‪4‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪ .12‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציות הבאות בתחום הנתון‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪sin x‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ב‪[ −π , π ] .‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫א‪[0, 2π ] .‬‬
‫‪sin x − cos x‬‬ ‫‪1 + cos 2 x‬‬
‫‪f ( x ) = tan x‬‬ ‫ג‪[0, 2π ] .‬‬
‫‪ .13‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪ f ( x ) = sin x + cos x :‬בתחום‪. [ 0 : 2π ] :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .14‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪ f ( x ) = sin x − x :‬בתחום‪. [ 0 : 2π ] :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪sin x + 1‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬בתחום‪. [ 0 : 2π ] :‬‬ ‫‪ .15‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪:‬‬
‫‪sin x − 1‬‬
‫‪ .16‬מצא את נקודות הקיצון המוחלטות של‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫הפונקציה‪ f ( x ) = sin 5 x − sin 3 x − 2 sin x :‬בתחום‪. [ 0 :1.5π ] :‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ .17‬לפונקציה‪ a , b ), f ( x ) = a sin x + b sin 3 x :‬פרמטרים( יש נקודת קיצון‬
‫ששיעוריה ‪ .  7π , −1 ‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪. b -‬‬

‫‪ 6‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬בתחום‪. [ 0 : π ] :‬‬ ‫‪ .18‬מצא את האסימפטוטות האנכיות לפונקציה‪:‬‬
‫‪sin 3 x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬ב‪. [ 0 : π ] -‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ .19‬מצא את האסימפטוטות האנכיות לפונקציה‪:‬‬
‫‪sin x cos x‬‬
‫‪ .20‬מצא את האסימפטוטות האנכיות לפונקציה‪ f ( x ) = tan x :‬בתחום‪. [ −π : π ] :‬‬

‫‪88‬‬
‫‪ .21‬נתונה הפונקציה‪ f ( x ) = x + 2 cos x :‬בתחום ] ‪ . [0, 2π‬חקור לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מציאת תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מציאת נקודות הקיצון של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחומי עלייה וירידה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מציאת נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. y -‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫סרטוט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ f ( x ) = 1 + 1‬בתחום ] ‪ . [0, π‬חקור לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .22‬נתונה הפונקציה‪:‬‬

‫‪cos x‬‬ ‫‪sin x‬‬
‫מציאת נקודות הקיצון של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחומי עלייה וירידה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מציאת נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מציאת אסימפטוטות אנכיות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫סרטוט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ .23‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = sin 2 x + cos x − 1 :‬‬

‫א‪ .‬מצא בתחום ] ‪ [0, π‬את נקודות החיתוך עם הצירים של הפונקציה ואת‬
‫נקודות הקיצון שלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוכח שהפונקציה זוגית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרטט את הפונקציה בתחום ] ‪. [ −π , π‬‬
‫‪ .24‬נתונה הפונקציה‪ f ( x ) = 4 x − 3 tan x :‬בתחום ‪.  − π , 2π ‬‬

‫‪ 6 3 ‬‬
‫חקור את הפונקציה על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מציאת תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מציאת נקודות הקיצון של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תחומי עלייה וירידה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מציאת נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. y -‬‬
‫ה‪ .‬מציאת אסימפטוטות אנכיות‪.‬‬
‫ו‪ .‬סרטוט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫בתחום ] ‪. [ 0, 4‬‬ ‫) ‪f ( x ) = tan ( x 2 − 4 x‬‬ ‫‪ .25‬נתונה הפונקציה‪:‬‬

‫חקור את הפונקציה על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מציאת תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מציאת נקודות הקיצון של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטוט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫שאלות מבחינות‪:‬‬
‫‪ .26‬נתונה הפונקציה‪ a ) , f ( x) = a sin x − 5sin x + ax :‬פרמטר( בתחום‪. 0 ≤ x ≤ π :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫ידוע כי הישר‪ y = ax − 2 :‬חותך את גרף הפונקציה בנקודה שבה‬
‫‪6‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ a‬וכתוב את הפונקציה )‪. f ( x‬‬
‫ב‪ .‬מצא נקודה על גרף הפונקציה בתחום הנתון שבה שיפוע המשיק הוא‪. m = 2 :‬‬
‫ג‪ .‬האם קיימות נקודות נוספות בתחום הנתון ששיפוע המשיק דרכן הוא ‪?2‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫ד‪ .‬כתוב את משוואת המשיק העובר דרך הנקודה שמצאת‪.‬‬
‫‪ .27‬נתונות הפונקציות הבאות‪ f ( x) = x2 + cos2 x :‬ו‪. g ( x) = x2 + sin 2 x -‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי ההפרש‪ f ( x) − g ( x) :‬שווה ל‪. cos 2x -‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציות בתחום‪. −π < x < π :‬‬
‫ג‪ .‬ישר ‪ ( 0 < t < 1) , x = t‬חותך את הגרפים בנקודות ‪ A‬ו‪ B-‬ומהן מעבירים‬
‫משיקים לפונקציות‪ .‬ידוע כי ההפרש בין שיפוע המשיק של גרף‬
‫הפונקציה )‪ g ( x‬לשיפוע המשיק של גרף הפונקציה )‪ f ( x‬הוא ‪.1‬‬
‫מצא את כל הערכים האפשריים עבור ‪. t‬‬
‫‪ .28‬נתונה הפונקציה‪ f ( x ) = 4 sin 2 x − 2 :‬בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ π‬‬

‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים בתחום הנתון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה בתחום הנתון וקבע את סוגן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מעבירים את הישר ‪ . y = k‬היעזר בסקיצה ומצא לאילו ערכי ‪ k‬הישר‬ ‫ד‪.‬‬
‫יחתוך את גרף הפונקציה בשתי נקודות בדיוק‪.‬‬
‫העבירו ישר המשיק לפונקציה בנקודת המקסימום המוחלט שלה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫כמו כן העבירו מנקודה זו אנך לציר ‪. x‬‬
‫מצא את שטח המלבן הנוצר על ידי הצירים‪ ,‬המשיק והאנך‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ .29‬נתונה הפונקציה‪ f ( x) = cos2 x − cos x − 2 :‬בתחום‪. 0 ≤ x ≤ 2π :‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של גרף הפונקציה וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתוב את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .30‬נתונה הפונקציה‪ m) , 1 < m < 3 , y = cos x + sin mx :‬פרמטר(‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪π‬‬
‫‪.x = −‬‬‫הנגזרת של הפונקציה מתאפסת כאשר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪. m‬‬
‫‪π‬‬
‫ב‪ .‬האם הנקודה שבה‪ x = − :‬היא נקודת קיצון? אם כן קבע את סוגה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אם לא נמק מדוע‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא כמה נקודות קיצון מקומיות יש לגרף הפונקציה בתחום‪. 0 < x < 2π :‬‬
‫ד‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪ x -‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫‪ .31‬נתונה הפונקציה הבאה‪ y = ( sin x + 1) ⋅ cos x :‬בתחום‪. 0 ≤ x ≤ 1.5π :‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמה פתרונות יש למשוואה‪ ( sin x + 1) ⋅ cos x = 1 :‬בתחום הנתון?‬
‫‪ .32‬נתונה הפונקציה‪ f ( x) = tan 2 x − 8sin 2 x :‬בתחום‪. −0.25π < x < 0.25π :‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים בתחום הנתון‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתוב את האסימפטוטות האנכיות של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של גרף הפונקציה בתחום הנתון‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה בתחום הנתון‪.‬‬
‫‪ .33‬נתונה הפונקציה‪ f ( x) = x cos x − x :‬בתחום‪. −3π ≤ x ≤ 3π :‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .1 .‬הראה כי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪x -‬‬
‫מאפסות את הנגזרת של הפונקציה‪.‬‬
‫‪ .2‬קבע אלו נקודות מנקודות החיתוך הן נקודות קיצון ואלו אינן‬
‫נקודות קיצון ומצא את סוג הקיצון בכל מקרה‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ .34‬נתונה הפונקציה‪ k , y = ( cos x + k ) :‬פרמטר‪ ,‬בתחום‪. 0 ≤ x ≤ 2π :‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2π‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫הפונקציה חותכת את ציר ה‪ x -‬בנקודה שבה‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ k‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודת המקסימום שאיננה מוחלטת בתחום הנתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם יש לגרף הפונקציה נקודות מינימום שאינן מוחלטות? אם כן מהן?‬
‫‪ .35‬נתונה הפונקציה‪ m ) , f ( x) = m sin x + k cos2 x :‬פרמטר(‪.‬‬

‫מעבירים משיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה ‪ x = π‬שמשוואתו‬
‫היא‪. y = −6 x + 6π + 7 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ k‬ו‪. m -‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות הקיצון בתחום‪. −0.5π ≤ x ≤ 1.5π :‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה וקבע עפ"י הסקיצה בכמה נקודות גרף‬
‫הפונקציה חותך את ציר ה‪ x -‬בתחום הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .36‬נתונה הפונקציה‪ k ) , f ( x) = tan x + kx :‬פרמטר( בתחום‪. 0 ≤ x ≤ π :‬‬

‫א‪ .‬מצא את האסימפטוטה האנכית של הפונקציה בתחום הנתון‪.‬‬
‫הפונקציה‪ g ( x) = tan2 x + kx :‬חותכת את הפונקציה )‪ f ( x‬בשתי נקודות‬
‫החיתוך שלה עם ציר ה‪ x -‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪. k‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ f ( x‬בתחום הנתון וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f ( x‬‬
‫‪ .37‬לפניך הפונקציות הבאות‪ f ( x ) = − cos x :‬ו‪. g ( x ) = cos x + 1 -‬‬

‫הפונקציה )‪ f ( x‬מוגדרת בתחום ‪ 0.5π ≤ x ≤ 1.5π‬והפונקציה )‪ g ( x‬מוגדרת‬
‫בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ 2π‬‬
‫א‪ .‬האם הגרפים חותכים את ציר ה‪ x -‬בתחום הנתון? הראה חישוב מתאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הגרפים חותכים זה את זה בתחום הנתון?‬
‫אם כן מצא את נקודות החיתוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודת הקיצון של הפונקציה )‪ f ( x‬בתחום הנתון וקבע את סוגה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפניך ארבעה איורים‪ III , II , I :‬ו‪.IV-‬‬
‫קבע על סמך הסעיפים הקודמים איזה איור מתאר את הגרף של )‪f ( x‬‬
‫ואיזה מתאר את הגרף של )‪ . g ( x‬נמק‪.‬‬
92
cos x 4
. .‫ג‬ 2sin x + 2 x cos x + .‫ב‬ cos x − 3 sin x + 1 .‫( א‬1
(1 + sin x ) cos 2 x
2
2
−8cos3 x sin x .‫ ב‬3sin 2 x ⋅ cos x .‫( א‬3 .− .‫ ב‬3 cos 3 x − 10 sin 5 x .‫( א‬2
1 + sin x
8 tan 4 x
. .‫ ו‬− 2 sin 4 x .‫ ה‬6sin 2 2 x cos2 x .‫ ד‬sin 2 x .‫ג‬
cos 2 4 x
cos 2 2 x + 1 3cos3x
. − sin 4x .‫ ג‬4 sin 4x .‫ ב‬2 sin 2x .‫( א‬5 .‫ב‬ .‫( א‬4
cos 2 x cos 2 x 2 sin3x
1 π 3
y = −2 x + π (8 y=− x+ + (7 π .‫ ד‬3π .‫ ג‬0.5π .‫ ב‬2π .‫( א‬6
2 12 2
1 π 3 5π 3 4π
. a = (11 . y = 2 3 x − + 1 , y = −2 3 x + + 1 (10 . y = 12 x − + 3 (9
2 3 3 3
π 3π π 3π
. x ≠ ,− ‫ וגם‬−π ≤ x ≤ π .‫ ב‬x ≠ , ‫ וגם‬0 ≤ x ≤ 2π .‫( א‬12
4 4 2 2
π 3π
.x ≠ , ‫ וגם‬0 ≤ x ≤ 2π .‫ג‬
2 2
 5π  π 
.‫ קצה‬max ( 2π .1) ,  , − 2  min , max  , 2  ,‫ קצה‬min ( 0,1) (13
 4  4 
 5π
3 5π  π 3 π 
.‫ קצה‬max ( 2π , −π ) , min  ,−
−  , max  , −  ,‫ קצה‬min ( 0, 0 ) (14
 3 2 6  3 2 6
 3π 2 π 2  3π 
. b = −4 , a = 3 (17 max  , 2  min  , −2  (16 .‫ מוחלט‬max  ,0  (15
 2 15  2 15   2 
π π π π 2π
x = − , x = (20 x = 0 , x = , x = π (19 x = 0 , x = , x = , x = π (18
2 2 2 3 3
 5π 5π 
, min  , − 3  ,‫ קצה‬max ( 2π , 2π + 2 ) .‫ ב‬. 0 < x < 2π .‫( א‬21
 6 6 
π 5π π π 
0<x< ‫או‬ < x < 2π :‫ תחומי עלייה‬.‫ ג‬.‫ קצה‬min ( 0, 2 ) , max  , + 3 
6 6 6 6 
π 5π
. ( 0, 2) .‫ < ד‬x < :‫תחומי ירידה‬
6 6
π π
. min  , 2 2  .‫ ב‬x ≠ ‫ וגם‬0 < x < π .‫( א‬22
 4  2
 3π  π π π
 ,0  .‫ ד‬0 < x < 4 :‫ תחומי ירידה‬x ≠ 2 ‫ וגם‬4 < x < π :‫ תחומי עלייה‬.‫ג‬
 4 
π
. x = 0 , x = , x = π :‫ אנכית‬.‫ה‬
2
  π 1   π
.‫ קצה‬min ( 0,0 ) , max  ,  ,‫ קצה‬min (π , −2 ) :‫ קיצון‬ ,0  , ( 0,0 ) :‫ חיתוך‬.‫( א‬23
 3 4   2 
93
 π    2π π π 2π
, max  ,0.36  ,‫ קצה‬min  ,13.57  .‫ ב‬x ≠ ‫ וגם‬− ≤ x ≤ .‫( א‬24
 6   3  2 6 3
π 2π π π  π 
<x< :‫ יורדת‬, − < x < :‫ עולה‬.‫ קצה ג‬min  − , −0.36 
6 3 6 6  6 
π π
.x = :‫ אנכית‬.‫ ( ה‬0,0) .‫ ד‬. x ≠ ‫וגם‬
2 2
x ≠ 0.44 , x ≠ 3.56 ‫ וגם‬0 ≤ x ≤ 4 .‫( א‬25
.‫ קצה‬max ( 4, 0 ) , min ( 2, −1.16 ) ,‫ קצה‬max ( 0, 0 ) .‫ב‬
 π
. y = 2 x − 3 .‫ ד‬.‫ לא‬.‫ ג‬ , π − 3  .‫ ב‬f ( x) = 2sin 2 x − 5sin x + 2 x , a = 2 .‫( א‬26
 2 
π 5π  3π  π  π   3π 
. t1,2 = ,.‫ ג‬ − , 6.05  ,  − ,1.11 ,  ,1.11  ,  , 6.05  .‫( ב‬27
12 12  4   4   4   4 
π 5π
. ( 0, −2 ) ;  , 0  ;  , 0  .‫( א‬28
 12   12 
π π 3π
. .‫ ה‬k ≠ −2 , −6 < k < 2 .‫ ד‬. min ( 0, −2 ) , max  , 2  , min  , −6  , max (π , −2 ) .‫ב‬
2 4   4 
π 
Max ( 0, −2 ) , Min  , −2.25  , Max ( π , 0 ) .‫( ב‬π , 0 ) , ( 0, −2 ) .‫( א‬29
3 
π
3
2
(
< x < π , 1 π < x < 2π :‫ עולה‬.‫ ג‬Min 1 23 π , −2.25 , Max ( 2π , −2 )
3
)
π 2
. 0 < x < , π < x < 1 π :‫יורדת‬
3 3
. ( 0.5π ,0 ) , (1.5π , 0 ) .‫ נקודות ד‬2 .‫ נקודת פיתול ג‬.‫ ב‬m = 2 .‫( א‬30
π 5π π 3π
.‫ פתרונות‬2 .‫ ( ד‬0,1) ,  ,1.29  ,  , −1.29  , (1.5π , 0 ) .‫ ב‬ , 0  ,  , 0  , ( 0,1) .‫( א‬31
6   6  2   2 
 π   π 
. Min  , − 27  , Max  − , 27  .‫ ג‬x = ±0.25π .‫ ( ב‬0, 0 ) , ( ±0.23π ,0 ) .‫( א‬32
6   6 
.‫ ( פיתול‬0, 0 ) .2 ( 0, 0 ) , Max ( 2π , 0 ) , Min ( −2π , 0 ) .1 .‫ ( ב‬0, 0 ) , ( 2π , 0 ) , ( −2π , 0 ) .‫( א‬33
.‫ לא‬.‫( ג‬π , 0.25 ) .‫ ב‬y = ( cos x + 0.5) , k = 0.5 .‫( א‬34
2
.‫ בשתי נקודות‬.‫ ג‬. ( −0.5π , −6 ) , ( 0.5π , 6 ) , (1.5π , −6 ) .‫ ב‬m = 6 , k = 7 .‫( א‬35

4
.k = − ≈ −1.27 .‫ ב‬x = 0.5π .‫( א‬36
π
. Max ( 0, 0 ) , Min ( 0.15π , −0.07 ) , Max ( 0.84π , −3.9 ) , Min ( π , −4 ) .‫ג‬
 2π 1   4π 1 
. , , ,  .‫ כן‬.‫ ב‬g ( x ) : (π , 0 ) , f ( x ) : ( 0.5π , 0 ) , (1.5π , 0 ) .‫ כן‬.‫( א‬37
 3 2  3 2
. f ( x) - II ‫ איור‬. g ( x) - I ‫ איור‬.‫ ד‬Max (π ,1) .‫ג‬
‫‪94‬‬

‫‪(23‬‬ ‫‪(22‬‬ ‫‪(21‬‬
‫‪(28‬‬ ‫‪(25‬‬ ‫‪(24‬‬
‫‪(32‬‬ ‫‪(31‬‬ ‫‪(29‬‬
‫‪(36‬‬ ‫‪(35‬‬
‫‪95‬‬
‫פונקציות מעריכיות‬
‫להלן תיאורים גרפיים של פונקציה מעריכית כללית מהצורה‪f ( x ) = a :‬‬
‫‪x‬‬
‫עבור‪ a > 1 :‬ו‪: 0 < a < 1-‬‬
‫תכונות כלליות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפונקציות מוגדרות לכל ‪. x‬‬
‫‪ .2‬הפונקציות תמיד חיוביות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפונקציות תמיד חותכות את ציר ה‪ y -‬בנקודה‪. ( 0,1) :‬‬
‫‪ .4‬עבור‪ a > 1 :‬הפונקציה עולה בכל ת‪.‬ה‪ .‬ועבור‪ 0 < a < 1 :‬הפונקציה יורדת בכל ת‪.‬ה‪.‬‬
‫עבור הפונקציות ‪ f ( x ) = e x‬ו‪ f ( x ) = e− x -‬נקבל‪:‬‬
‫תכונות נוספות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיפוע המשיק לגרף הפונקציה ‪ f ( x ) = e‬בנקודת החיתוך עם ציר ה‪ y -‬הוא ‪.1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ .2‬שיפוע המשיק לגרף הפונקציה ‪ f ( x ) = e− x‬בנקודת החיתוך עם ציר ה‪ y -‬הוא ‪.-1‬‬

‫‪96‬‬
‫נגזרות של פונקציות מעריכיות‪:‬‬
‫‪y ' = a x ⋅ ln a‬‬ ‫‪y = ax‬‬
‫‪⋅ f ' ( x ) ⋅ ln a‬‬

‫)‪f (x‬‬
‫‪y'= a‬‬ ‫)‪y = a f ( x‬‬
‫‪y ' = ex‬‬ ‫‪y = ex‬‬
‫)‪⋅ f '( x‬‬

‫)‪f ( x‬‬
‫‪y'= e‬‬ ‫)‪y = e f (x‬‬
‫תזכורת – כללי הגזירה‪:‬‬
‫הנגזרת‬ ‫תיאור‬ ‫הפונקציה‬ ‫כלל‬
‫)‪y ' = a ⋅ f '( x‬‬ ‫מכפלה בקבוע‬ ‫)‪y = a ⋅ f ( x‬‬ ‫‪.1‬‬
‫) ‪y ' = f '( x) + g ' ( x‬‬ ‫סכום פונקציות‬ ‫)‪y = f ( x) + g ( x‬‬ ‫‪.2‬‬

‫) ‪y ' = f '( x) ⋅ g ( x ) + f ( x) ⋅ g ' ( x‬‬ ‫מכפלת פונקציות‬ ‫)‪y = f ( x) ⋅ g ( x‬‬ ‫‪.3‬‬
‫) ‪f '( x ) ⋅ g ( x ) − f ( x) ⋅ g ' ( x‬‬ ‫)‪f (x‬‬
‫= '‪y‬‬ ‫מנת פונקציות‬ ‫=‪y‬‬ ‫‪.4‬‬
‫))‪( g ( x‬‬ ‫)‪g (x‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪y ' = f ' ( g ( x )) ⋅ g '( x‬‬ ‫פונקציה מורכבת‬ ‫)) ‪y = f ( g ( x‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ (1‬גזור את הפונקציות הבאות )סכום פונקציות(‪:‬‬
‫‪f ( x) = ex‬‬ ‫‪−3 x‬‬
‫א‪f ( x ) = 3e x + e2 x + e− x + 2 x + 1 .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+ ex‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪f ( x ) = 3x + 4 − x‬‬ ‫‪f ( x ) = 23 x‬‬
‫‪2‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ (2‬גזור את הפונקציות הבאות )מכפלת פונקציות(‪:‬‬

‫ג‪f ( x ) = ( x + 1) ⋅ 2 .‬‬ ‫‪x‬‬
‫ב‪f ( x ) = x 2 ⋅ e 4 x .‬‬ ‫א‪f ( x ) = x ⋅ e x .‬‬
‫‪ (3‬גזור את הפונקציות הבאות )מנת פונקציות(‪:‬‬

‫‪ex‬‬ ‫‪x2‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ex + 1‬‬ ‫‪ex‬‬
‫‪ (4‬גזור את הפונקציות הבאות )פונקציה מורכבת(‪:‬‬

‫ב‪f ( x ) = e2 x + e−2 x .‬‬ ‫א‪f ( x ) = 5 ( e2 x − 1) .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (5‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = e x‬בנקודה ) ‪. A (1, e‬‬
‫‪ (6‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = e2 x + xe − x‬בנקודה שבה ‪. x = 0‬‬
‫‪ (7‬מצא את משוואות המשיקים לפונקציה ‪ f ( x ) = ( e + 1) e x − e2 x‬בנקודות החיתוך‬

‫של הפונקציה עם הישר ‪. y = e‬‬
‫‪ (8‬שיפוע המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = a ⋅ 32 x −1 + 3x −b‬בנקודה ) ‪ (1,15‬הוא ‪. 21ln 3‬‬


‫‪x +1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2x −1‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ex − 5‬‬ ‫‪ex −1‬‬ ‫‪ex‬‬
‫‪ex −1‬‬ ‫‪e x − e− x‬‬ ‫‪f ( x) = 2x‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪f ( x) = x x‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪5x − 2‬‬ ‫‪e +e‬‬ ‫‪e − 3e x + 2‬‬
‫‪ (10‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = x 2e x :‬‬
‫‪ex‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪ (11‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה הבאה‪:‬‬
‫‪x−2‬‬
‫‪98‬‬
‫‪ax 2 + bx + 9‬‬
‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪ (12‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪ex‬‬
‫הפונקציה משיקה לציר ה‪ x -‬בנקודה שבה ‪. x = 1.5‬‬
‫מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪ b -‬ואת נקודות הקיצון של הפונקציה‪.‬‬
‫‪ (13‬נתונה הפונקציה‪ . f ( x ) = 8 x + p ⋅ 2 x + q :‬לפונקציה יש נקודת קיצון‬

‫בנקודה ) ‪ . ( log 2 3, −19‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ p‬ו‪. q -‬‬
‫‪ (14‬נתונה הפונקציה ‪ . f ( x ) = ( x − 3) e x‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מציאת נקודות הקיצון של הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחומי עלייה וירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נקודות חיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ (15‬נתונה הפונקציה ‪ . f ( x ) = e2 x − 8e x + 6 x + 10‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מציאת נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. y -‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪4x‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ (16‬נתונה הפונקציה‬
‫‪e 0.5 x‬‬
‫‪x3‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬חקור על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ (17‬נתונה הפונקציה‬
‫‪ex‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ (18‬נתונה הפונקציה ‪ . f ( x ) = 2 x ⋅ 3 x‬חקור את הפונקציה על פי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪3x‬‬
‫‪e‬‬
‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪ (19‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪12 x 2 + 1‬‬
‫מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבע את סוגן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כתוב את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.−‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ (20‬שיפוע המשיק לגרף הפונקציה‪ f ( x ) = 3 x2 +6 x + k :‬בנקודה שבה‪ x = 1 :‬הוא‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪ k‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודת הקיצון של הפונקציה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫<‪. 0‬‬ ‫‪3 x 2 + 6 x +1‬‬
‫הוכח על סמך הסקיצה את אי‪-‬השוויון הבא‪≤ e 2 :‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ (21‬נתונה הפונקציה הבאה‪ . f ( x ) = e2 x + ae x + b :‬גוזרים את הפונקציה פעמיים‬

‫וידוע כי כאשר ‪ x = ln 23‬הנגזרות מקיימות‪. f ' ( x ) + f '' ( x ) = 8 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. a‬‬
‫משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה מסוימת היא‪. y = 16 x + 7 − 16 ln 2 :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של נקודת ההשקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את ‪. b‬‬
‫ד‪ .‬מצא את נקודת החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫‪ (22‬נתונות הפונקציות הבאות‪ f ( x ) = 6 x − e x :‬ו‪. g ( x ) = ae x − e2 x + b -‬‬

‫ידוע כי לשתי הפונקציות נקודת קיצון שבה אותו שיעור ‪ x‬וכי שתיהן‬
‫נפגשות על ציר ה‪. y -‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪. b -‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי לשתי הפונקציות תחומי עלייה וירידה משותפים‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫) (‬
‫‪ (23‬לגרף הפונקציה‪ f ( x ) = ax 2 ⋅ e − bx :‬יש נקודת קיצון‪a, b ≠ 0 . 2, 4e :‬‬
‫‪2‬‬
‫מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪ b -‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מצא את נקודות הקיצון הנוספות של הפונקציה וקבע את סוגן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מעבירים ישר‪ . y = k :‬באיזה תחום ערכים צריך להימצא ‪ k‬כדי שהישר‬ ‫ה‪.‬‬
‫יחתוך את גרף הפונקציה ב‪ 4-‬נקודות שונות?‬
‫‪ (24‬לפונקציה‪ f ( x ) = x − ax6−x1 − 7 :‬יש קיצון בנקודה שבה‪. x = 1 :‬‬

‫‪2‬‬
‫‪e‬‬
‫מצא את ערך הפרמטר ‪. a‬‬ ‫א‪.‬‬
‫האם יש לגרף הפונקציה נקודות קיצון נוספות? אם כן מצא אותן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪. f ( x ) = 2e‬‬ ‫‪ (25‬הישר ‪ x = 6‬הוא אסימפטוטה אנכית של הפונקציה‪:‬‬
‫‪x +m‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪ m‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫‪ (26‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = x3 ⋅ e2 x :‬‬

‫א‪ .‬מצא את הנקודות המקיימות‪ f ' ( x ) = 0 :‬וקבע כמה מהן הן נקודות קיצון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בכמה נקודות חותך הישר ‪ y = −0.01‬את גרף הפונקציה?‬
‫‪ (27‬נתונה הפונקציה הבאה‪ . f ( x ) = e2 x + ae x + b :‬גוזרים את הפונקציה פעמיים‬

‫וידוע כי כאשר ‪ x = ln 23‬הנגזרות מקיימות‪. f ' ( x ) + f '' ( x ) = 12 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. a‬‬
‫משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה מסוימת היא‪. y = 22 x + 28 − 22 ln 2 :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של נקודת ההשקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את ‪. b‬‬
‫ד‪ .‬האם הפונקציה חותכת את ציר ה‪ ? x -‬אם כן מצא את הנקודות‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫‪ (28‬נתונה הפונקציה‪. ( a > 0 ) , f ( x ) = x ⋅ a x :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪.x=−‬‬ ‫לפונקציה יש נקודת קיצון שבה‪:‬‬
‫‪ln 2‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. a‬‬
‫ב‪ .‬כתוב את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬
‫הנקודה שבה ‪ x = 2‬היא נקודת החיתוך של גרף הפונקציה ) ‪ f ( x‬עם‬

‫גרף הפונקציה‪. g ( x ) = x 2 ⋅ 2 x − kx ⋅ 2x :‬‬
‫ג‪ .‬מצא את ‪. k‬‬
‫ד‪ .‬מצא נקודה נוספת שבה הגרפים נחתכים‪.‬‬
‫‪ (29‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = 32 x + 2 ⋅ 31− x :‬‬

‫א‪ .‬מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודת החיתוך שלה‬
‫עם ציר ה‪. y -‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי גרף הפונקציה אינו חותך את ציר ה‪. x -‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודת הקיצון של הפונקציה וקבע את סוגה‪.‬‬
‫‪ (1‬א‪ 3e x + 2e 2 x − e− x + 2 .‬ב‪( 2x − 3) ex −3 x + e .‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪3ln 2 ⋅ 23 x .‬‬
‫ד‪ (2 2 x ln 3 ⋅ 3x − ln 4 ⋅ 4− x .‬א‪ (1 + x ) e x .‬ב‪2 xe 4 x (1 + 2 x ) .‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪2 x (1 + x ln 2 + ln 2 ) .‬‬
‫‪e 2 x − e−2 x‬‬ ‫‪ex‬‬ ‫)‪x ( 2 − x‬‬
‫‪ (4‬א‪30e 2 x ( e 2 x − 1) .‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ (3‬א‪.‬‬
‫‪(e‬‬ ‫)‪+ 1‬‬
‫‪−2 x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪e +e‬‬
‫‪2x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪y = ( −e 2 + e ) x + e 2 , y = ( e − 1) x + e (7 y = 3x + 1 (6‬‬ ‫‪y = ex (5‬‬

‫‪ (9 b = −1 , a = 2 (8‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪ x ≠ 0 .‬ג‪ x ≠ ln 5 .‬ד‪x ≠ 0 , x ≠ ln 2 .‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‪ .‬כל ‪ x‬ו‪. 0 ≤ x ≠ .‬‬
‫‪5‬‬
‫‪min ( 3, e3 ) (11 max  −2, 2  , min ( 0,0 ) (10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪p = −27 , q = 35 (13‬‬ ‫‪min  1 ,0  , max  3 ,0.483  , b = −12 , a = 4 (12‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ (14‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪ min ( 2, − e2 ) .‬ג‪ .‬תחומי עלייה‪ 2 < x :‬תחומי ירידה‪. x < 2 :‬‬
‫ד‪. ( 3, 0 ) , ( 0. − 3 ) .‬‬
‫‪ (15‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪max ( 0,3 ) , min ( ln 3,1.59 ) .‬‬
‫ג‪ .‬תחומי עלייה‪ x > ln 3 :‬או ‪ x < 0‬תחומי ירידה‪ 0 < x < ln 3 :‬ד‪( 0,3) .‬‬
‫‪102‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4 ‬‬ ‫‪ 4 ‬‬

‫‪ (16‬א‪ .‬כל ‪ . x‬ב‪ . min  −1, − 0.5  , max 1, 0.5  .‬ג‪ .‬תחומי עלייה‪−1 < x < 1 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e ‬‬ ‫‪ e ‬‬
‫תחומי ירידה‪ 1 < x :‬או ‪ . x < −1‬ד‪. ( 0, 0 ) .‬‬
‫‪ 27 ‬‬
‫ג‪ .‬תחומי עלייה‪ , x < 3 :‬תחומי ירידה‪x > 3 :‬‬ ‫‪ (17‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪max  3, 3  .‬‬
‫‪ e ‬‬
‫ד‪. ( 0, 0 ) .‬‬
‫‪ (18‬א‪ .‬כל ‪ x‬ב‪ . min ( −0.91, −0.67 ) .‬ג‪ .‬תחומי עלייה‪−0.91 < x :‬‬
‫תחומי ירידה‪ . x < −0.91 :‬ד‪. ( 0, 0 ) .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 3 e ‬‬ ‫‪ 1 e1.5 ‬‬
‫<‪x‬‬ ‫‪. Max  ,‬ג‪ .‬עולה‪, x > :‬‬ ‫‪ , Min  ,‬‬ ‫‪ (19‬א‪ .‬כל ‪ . x‬ב‪ .‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6 4 ‬‬ ‫‪2 4 ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫< ‪ . < x‬ד‪. ( 0,1) .‬‬ ‫יורדת‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬ב‪. ( −1, e 2 ) .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 x 2 + 6 x +1‬‬
‫‪ (20‬א‪, k = 1 .‬‬
‫‪e‬‬
‫ד‪ .‬ניתן לראות עפ"י הגרף כי ערך הפונקציה ) ‪ f ( x‬נמצא בתחום ‪. 0 < f ( x) ≤ e 2‬‬
‫‪ (21‬א‪ a = 4 .‬ב‪ x = ln 2 .‬ג‪ b = −5 .‬ד‪. ( 0, 0 ) .‬‬
‫‪ (22‬א‪ . a = 12 , b = −12 .‬ב‪ .‬עולות‪ x < ln 6 :‬יורדות‪. x > ln 6 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪ . Max  −2,  , Min ( 0, 0 ) .‬ג‪( 0, 0 ) .‬‬

‫‪− x2‬‬
‫‪f ( x ) = x 2e‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ (23‬א‪, a = 1 , b = 0.25 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪4‬‬
‫< ‪.0< k‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪e‬‬
‫‪‬‬ ‫‪48 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (24‬א‪ . a = .‬ב‪ .‬כן‪ .  11, 2  :‬ג‪ .‬עולה‪ 1 < x < 11 :‬יורדת‪. x < 1 , x > 11 :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ e 3‬‬
‫ד‪. ( −1, 0 ) , ( 7, 0 ) , ( 0, −7e ) .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪ e6 ‬‬ ‫‪e2 x‬‬
‫ג‪.  0, −  .‬‬ ‫‪Max‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2,‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪4 ‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪Min‬‬ ‫‪ . f ( x ) = 2‬ב‪ 3,  .‬‬ ‫‪ (25‬א‪, m = −6 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2e ‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪x −6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪ (26‬א‪ . x = 0, −1.5 .‬נקודת הקיצון היא‪ . Min  −1.5, −3 e −3  :‬ב‪y = 0 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8 ‬‬
‫ד‪ 2 .‬נקודות‪.‬‬
‫‪ (27‬א‪ a = 7 .‬ב‪ x = ln 2 .‬ג‪ b = 10 .‬ד‪ .‬לא‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ x < −‬ג‪ k = 1 .‬ד‪. ( 0, 0 ) .‬‬ ‫‪ x > −‬יורדת‪:‬‬ ‫‪ (28‬א‪ a = 2 .‬ב‪ .‬עולה‪:‬‬
‫‪ln 2‬‬ ‫‪ln 2‬‬
‫‪ (29‬א‪ y = − x ln 81 + 7 .‬ג‪. Min  , 3 243  .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪103‬‬
‫‪(16‬‬ ‫‪(15‬‬ ‫‪(14‬‬
‫‪(19‬‬ ‫‪(18‬‬ ‫‪(17‬‬
‫‪(24‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫‪(20‬‬
‫‪(26‬‬ ‫‪(25‬‬
‫‪104‬‬
‫פונקציות לוגריתמיות‬
‫להלן תיאורים גרפיים של פונקציה לוגריתמית כללית מהצורה‪f ( x ) = log a x :‬‬
‫עבור‪ a > 1 :‬ו‪: 0 < a < 1 -‬‬
‫‪ .1‬לפונקציות תחום הגדרה‪. x > 0 :‬‬
‫‪ .2‬הפונקציות תמיד חותכות את ציר ה‪ x -‬בנקודה‪. (1, 0 ) :‬‬
‫‪ .3‬עבור‪ a > 1 :‬הפונקציה עולה בכל ת‪.‬ה‪ .‬ועבור‪ 0 < a < 1 :‬הפונקציה יורדת בכל‬
‫ת‪.‬ה‪.‬‬
‫עבור הפונקציות ‪ f ( x ) = ln x = log e x‬נקבל‪:‬‬
‫תכונות נוספות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיפוע המשיק לגרף הפונקציה ‪ f ( x ) = ln x‬בנקודת החיתוך עם ציר ה‪ x -‬הוא ‪.1‬‬
‫תחום הגדרה של פונקציה לוגריתמית‪:‬‬

‫תחום ההגדרה של פונקציה לוגריתמית מהצורה‪ y = log f ( x ) :‬הוא‪. f ( x ) > 0 :‬‬
‫‪105‬‬
‫נגזרות של פונקציות לוגריתמיות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫='‪y‬‬ ‫‪y = log a x‬‬
‫‪x ln a‬‬
‫)‪f '( x‬‬

‫='‪y‬‬ ‫) ‪y = log a f ( x‬‬
‫‪f ( x ) ⋅ ln a‬‬
‫‪1‬‬
‫='‪y‬‬ ‫‪y = ln x‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪f '( x‬‬
‫='‪y‬‬ ‫) ‪y = ln f ( x‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫‪ .1‬גזור את הפונקציות הבאות )סכום פונקציות(‪:‬‬
‫) ‪f ( x ) = ln ( x 2 − 3 x‬‬ ‫א‪ f ( x ) = 3ln x + 4 ln ( x + 2 ) − ln ( 5x − 1) .‬ב‪.‬‬
‫‪x +1‬‬
‫)‪f ( x ) = ln ( e x + 1‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = ln‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪x −1‬‬
‫)‪f ( x ) = log 2 ( x ) + 5log3 ( 2 x −1‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .2‬גזור את הפונקציות הבאות )מכפלה ומנה של פונקציות(‪:‬‬

‫ב‪f ( x ) = ( 3 x + 1) ln x .‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪f ( x ) = x ln x .‬‬
‫‪ln x − 2‬‬ ‫‪ln x‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ln x + 2‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪f ( x ) = ln x + x‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .3‬גזור את הפונקציות הבאות )פונקציות מורכבות(‪:‬‬

‫ב‪f ( x ) = 3ln x .‬‬‫‪2‬‬
‫א‪f ( x ) = ln 3 x .‬‬
‫‪ln 2 x + 1‬‬
‫= )‪f ( x‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪f ( x ) = x 2 ln 2 x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫)‪( ln x + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬מצא את משוואת המשיק לפונקציה ‪ f ( x ) = ln x‬בנקודה )‪. A ( e,1‬‬

‫‪106‬‬
‫‪ln 2 x + a‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬בנקודה ‪  1 , −1 ‬הוא ‪. e‬‬ ‫‪ .5‬שיפוע המשיק לפונקציה‬
‫‪3‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ln x + b‬‬
‫‪ .6‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציות הבאות‪:‬‬

‫) ‪f ( x ) = log 3 ( x − 8 x − 20‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫ב‪f ( x ) = ln ( x 2 ) .‬‬ ‫א‪f ( x ) = ln x .‬‬
‫‪x −1‬‬
‫) ‪f ( x ) = ln ( e x − 4‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫= )‪f ( x‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ln x − 2 ln x − 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ln x − 1‬‬
‫‪f ( x ) = ln x − 1‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪ .7‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = 2 ln x − x 2 :‬‬
‫‪ .8‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = x 2 ln x :‬‬
‫‪ .9‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = 2 ln x − 1 :‬‬

‫‪x‬‬
‫‪ .10‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = log 24 x − log 2 x :‬‬
‫‪a ln x + b‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬הנקודה ‪  e 2 , 12 ‬היא נקודת קיצון של‬ ‫‪ .11‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x‬‬
‫הפונקציה‪ .‬מצא את ערכי הפרמטרים ‪ a‬ו‪. b -‬‬
‫‪ .12‬נתונה הפונקציה ‪ . f ( x ) = 2 x ln 2 x‬חקור לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫מציאת נקודות הקיצון של הפונקציה וקביעת סוגן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫= ) ‪ . f ( x‬חקור לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .13‬נתונה הפונקציה‬
‫‪ln x − 1‬‬
‫תחום הגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא לאלו ערכי ‪ k‬הישר ‪ y = k‬חותך את הפונקציה בשתי נקודות‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪ .14‬נתונה הפונקציה ‪ . f ( x ) = log 24 x − log 2 x‬חקור לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬

‫תחום הגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .15‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = ln x :‬‬
‫א‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬
‫ב‪ .‬הוכח כי גרף הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתו‪.‬‬
‫מגדירים פונקציה נוספת‪. g ( x ) = ln x :‬‬

‫ג‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של שני הגרפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנקודה ‪ A‬נמצאת על גרף הפונקציה ) ‪ f ( x‬והנקודה ‪ B‬נמצאת על גרף‬
‫הפונקציה ) ‪ . g ( x‬ידוע כי לנקודות ‪ A‬ו‪ B-‬אותו שיעור ‪. ( xA = xB ) , x‬‬
‫מצא את שיעור ה‪ x -‬של שתי הנקודות אם ידוע כי המשיקים לגרפים של‬
‫הפונקציות בנקודות אלו מקבילים‪.‬‬
‫‪ln x‬‬ ‫‪x‬‬

‫= )‪. g ( x‬‬ ‫= ) ‪ f ( x‬ו‪-‬‬ ‫‪ .16‬נתונה שתי הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ln x‬‬
‫א‪ .‬קבע אילו מהמשפטים הבאים נכונים ואלו שגויים‪ .‬נמק זאת ע"י חישוב‬
‫מתאים ותקן במשפטים השגויים את הטעות‪.‬‬
‫‪ .1‬לשתי הפונקציות אותו תחום הגדרה‪.‬‬
‫‪ .2‬לשתי הפונקציות יש נקודת קיצון מאותו סוג ובעלות שיעור ‪ x‬זהה‪.‬‬
‫‪ .3‬לשתי הפונקציות תחומי עלייה וירידה זהים‪.‬‬
‫‪ .4‬לשתי הפונקציות יש אסימפטוטות אנכיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי שתי נקודות‪ ,‬אחת על כל גרף‪ ,‬כך ששיעור ה‪ x -‬שלהן‬
‫זהה‪ .‬הוכח כי מכפלת שיעורי ה‪ y -‬של כל זוג נקודות כאלו שווה ל‪.1-‬‬
‫‪108‬‬
‫‪ .17‬נתונה הפונקציה הבאה‪. y = ln ( x 2 − 6 x − 7 ) :‬‬

‫מהן האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לציר ה‪? y -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפניך ‪ 4‬גרפים‪ , III , II , I :‬ו‪ .IV-‬איזה מהגרפים מתאים לפונקציה‬ ‫ד‪.‬‬
‫הנתונה‪ .‬נמק‪.‬‬
‫‪ .18‬נתונה הפונקציה‪. y = ln ( x 2 + 2 x + 1) :‬‬

‫מהי האסימפטוטה של הפונקציה המקבילה לציר ה‪? y -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפניך ‪ 4‬גרפים‪ , III , II , I :‬ו‪ .IV-‬איזה מהגרפים מתאים לפונקציה‬ ‫ד‪.‬‬
‫הנתונה‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ה‪ .‬העזר בגרף שבחרת וכתוב את תחומי השליליות של הפונקציה‪.‬‬
‫‪ .19‬לפניך הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = ln (1 − ln x ) :‬‬

‫מה הוא תחום ההגדרה של הפונקציה?‬ ‫א‪.‬‬
‫הוכח כי הפונקציה יורדת בכל תחום הגדרתה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2x + 1‬‬
‫‪. y = ln‬‬ ‫‪ .20‬נתונה הפונקציה הבאה‪:‬‬
‫‪x −1‬‬
‫כתוב את האסימפטוטות האנכיות של גרף הפונקציה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הראה כי גרף הפונקציה יורד בכל תחום הגדרתו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫‪ .21‬נתונה הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = x ( ln 3 x + 2 ln 2 x ) :‬‬

‫א‪ .‬הראה כי נגזרת הפונקציה היא‪. f ' ( x ) = ln 3 x + 5ln 2 x + 4 ln x :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את התחום בו הפונקציה עולה‪.‬‬
‫ג‪ .1 .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫‪ .2‬מצא את התחום בו הפונקציה חיובית‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפניך ‪ 4‬גרפים‪ .‬קבע איזה מהם מתאר את הפונקציה ) ‪f ( x‬‬
‫ונמק את בחירתך‪.‬‬
‫‪ .22‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = ln 3 x − 3ln x :‬‬

‫מה הוא תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה וקבע את סוגן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה ) ‪f ( x‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫עם הפונקציה‪. g ( x ) = ln x :‬‬
‫א‪ .‬פתור את המשוואה הבאה‪. ln ( x + e ) − ln ( x e ) = ln 2 − 0.5 :‬‬ ‫‪.23‬‬

‫נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = ln ( x + e ) − ln ( x e ) :‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי הפונקציה יורדת בכל תחום הגדרתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה‪. x = e :‬‬
‫‪110‬‬
‫‪x+a‬‬
‫= ‪ a , y‬פרמטר חיובי‪. a ≠ 1 ,‬‬ ‫‪ .24‬נתונה הפונקציה הבאה‪:‬‬
‫) ‪ln ( x + a‬‬
‫הבע באמצעות ‪ a‬את‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .1‬תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנקודה המקיימת ‪. y ' = 0‬‬
‫‪ .3‬נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫‪ .4‬האסימפטוטה האנכית של הפונקציה‪.‬‬
‫ידוע כי גרף הפונקציה עולה רק בתחום‪ . x > e − 2 :‬מצא את ‪. a‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה בתחום ‪. x > −1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נתון הישר‪ . y = k :‬מצא בסקיצה את תחום הערכים של ‪ k‬עבורו לישר‬ ‫ד‪.‬‬
‫ולגרף הפונקציה לא תהיה אף נקודה משותפת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. y = ln x +‬‬ ‫‪ .25‬נתונה הפונקציה הבאה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .1 .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬
‫‪ .2‬יש לגרף הפונקציה אסימפטוטה מקבילה לציר ‪ ? y‬אם כן מצא אותה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודת הקיצון של גרף הפונקציה וקבע את סוגה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתוב את תחומי העלייה והירידה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫‪−2‬‬ ‫‪2x − 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫= )‪. f '( x‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫= )‪f '( x‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= )‪f '( x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ (1‬א‪.‬‬
‫)‪( x − 1)( x + 1‬‬ ‫‪x 2 − 3x‬‬ ‫‪x x + 2 5x −1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ex‬‬
‫= )‪. f '( x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ f ' ( x ) = x‬ה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪x ln 2 (2 x − 1) ln 3‬‬ ‫‪e +1‬‬
‫‪1 − ln x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3x + 1 ‬‬
‫‪ f ' ( x ) = ( 3 x + 1)  6 ln x +‬ג‪. f ' ( x ) = 2 .‬‬ ‫‪ (2‬א‪ . f '( x) = ln x + 1 .‬ב‪ .‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x ‬‬
‫‪1+ x‬‬ ‫‪4‬‬
‫= )‪. f '( x‬‬ ‫= )‪ . f '( x‬ה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2 x ln x + x‬‬ ‫‪x(ln x + 2)2‬‬
‫‪6 ln x‬‬ ‫‪3ln 2 x‬‬
‫= ) ‪ . f ' ( x‬ג‪. f '( x) = 2 x ln x(ln x + 1) .‬‬ ‫= ) ‪ . f ' ( x‬ב‪.‬‬ ‫‪ (3‬א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪2(ln x − 1‬‬
‫‪. a = 2 , b = −2 (5 . y = x (4‬‬ ‫= ) ‪. f '( x‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪x(ln x + 1)3‬‬
‫‪ (6‬א‪ . x > 0 .‬ב‪ . x ≠ 0 .‬ג‪ 10 < x .‬או ‪ . x < −2‬ד‪. x > ln 4 .‬‬
‫‪max (1, − 1) (7‬‬ ‫ה‪ . 0 < x ≠ e .‬ו‪ 0 < x .‬וגם ‪ . x ≠ e3 , e −1‬ז‪. x ≥ e .‬‬
‫‪ min( e , 0) (9‬קצה‪. min(4, −1) (10 . max  e,  ,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫(‪. min‬‬ ‫‪, − ) (8‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e 2e‬‬
‫‪. a = 1 , b = −1 (11‬‬
‫‪111‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 8‬‬

‫< ‪,0 < x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (12‬א‪ . 0 < x .‬ב‪ max  2 , 2  , min (1, 0 ) .‬ג‪ .‬עלייה‪ 1 < x :‬או‬
‫‪e‬‬ ‫‪e e ‬‬
‫‪1‬‬
‫ירידה‪ . 2 < x < 1 :‬ד‪. (1, 0) .‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ (13‬א‪ 0 < x ≠ e .‬ב‪ . min(e , e ) .‬ג‪ .‬עלייה‪ , e < x :‬ירידה‪ 0 < x < e :‬וגם ‪. x ≠ e‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ד‪ .‬אין‪ .‬ה‪. k > e2 .‬‬

‫‪ (14‬א‪ . 0 < x .‬ב‪ . min(4, −1) .‬ג‪ .‬עלייה‪ , 4 < x :‬ירידה‪ 0 < x < 4 :‬ד‪. (1, 0) , (16, 0) .‬‬
‫= ) ‪ . f '( x‬ג‪ . (1,0 ) , ( e,1) .‬ד‪. x = 4 e .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (15‬א‪ . x ≥ 1 .‬ב‪ .‬מתקבל‪> 0 :‬‬
‫‪2 x ln x‬‬
‫הוא‪ x > 0 , x ≠ 1 :‬ותחום ההגדרה‬ ‫‪ (16‬א‪ .1 .‬לא נכון‪ .‬תחום ההגדה של ) ‪f ( x‬‬
‫של ) ‪ g ( x‬הוא‪. x > 0 :‬‬
‫‪ .2‬לא נכון‪ .‬לשתי הפונקציות נקודת קיצון שבה ‪ x = e‬אך עבור ) ‪f ( x‬‬
‫מדובר במינימום ועבור ) ‪ g ( x‬מדובר במקסימום‪.‬‬
‫‪ .3‬לא נכון‪ .‬עבור )‪ : f ( x‬עולה‪ x > e :‬יורדת‪. x ≠ 1 , 0 < x < e :‬‬
‫ועבור ) ‪ : g ( x‬עולה‪ 0 < x < e :‬יורדת‪. x > e :‬‬
‫‪ .4‬נכון‪.‬‬
‫‪ln x‬‬ ‫‪x‬‬
‫=‪.y‬‬ ‫= ‪ y‬ו‪-‬‬ ‫ב‪ .‬לגבי כל נקודה נאמר כי שיעור ה‪ y -‬שלה הוא‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ln x‬‬
‫‪x ln x‬‬
‫=‪.y‬‬ ‫⋅‬ ‫נכפול‪= 1 :‬‬
‫‪ln x x‬‬
‫‪ (17‬א‪ x < −1 , x > 7 .‬ב‪ . x = 7, −1 .‬ג‪ .‬עולה‪ x > 7 :‬יורדת‪. x < −1 :‬‬
‫ד‪ .III .‬הסבר‪ :‬באיורים ‪ I‬ו‪ II-‬גרף הפונקציה לא בתחום‪.‬‬
‫באיור ‪ IV‬תחומי העלייה והירידה הפוכים‪.‬‬
‫‪ (18‬א‪ x ≠ −1 .‬ב‪ x = −1 .‬ג‪ .‬עולה‪ x > −1 :‬יורדת‪x < −1 :‬‬
‫ד‪ .I .‬הסבר‪ :‬באיור ‪ II‬תחומי העלייה והירידה הפוכים‪.‬‬
‫באיורים ‪ III‬ו‪ IV-‬יש אסימפטוטה מיותרת‪ .‬ה‪. x ≠ −1 , − 2 < x < 0 .‬‬
‫‪ (19‬א‪) . 0 < x < e .‬שימו לב כי תנאי ת‪.‬ה‪ .‬הם‪ 1 − ln x > 0 :‬וגם ‪.( x > 0‬‬
‫‪− 1x‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪ - f '( x‬ולכן הפונקציה יורדת בת‪.‬ה‪ .‬ג‪. (1, 0 ) .‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫ב‪< 0 .‬‬
‫‪1 − ln x‬‬ ‫) ‪x (1 − ln x‬‬
‫‪−3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫='‪. y‬‬ ‫‪ (20‬א‪ . x < − , x > 1 .‬ב‪. x = − ,1 .‬ג‪ . ( −2, 0 ) .‬ד‪ .‬מתקבל‪< 0 :‬‬
‫(‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬‫) ()‬
‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ (21‬ב‪. x > 1 , e −4 < x < e−1 .‬‬
‫ג‪ 2 .1 .‬נקודות והן‪ . (1, 0 ) , ( e −2 , 0 ) :‬הנקודה שבה‪ x = 0 :‬לא קיימת עקב ת‪.‬ה‪.‬‬
‫‪. x ≠ 1 , x > e −2 . 2‬‬

‫ד‪ – III .‬בראשית הצירים יש חור ולא אסימפטוטה‪.‬‬
‫שאר הנתונים כפי שהתקבלו בסעיפים הקודמים‪.‬‬
112
( ) ( )
. Min ( e, −2 ) , Max ( e −1 , 2 ) .‫ ג‬. (1, 0 ) , e 3 , 0 , e − 3 , 0 .‫ ב‬. x > 0 .‫( א‬22
. (1, 0 ) , ( e2 , 2 ) , ( e−2 , −2 ) .‫ה‬
1 −e
.y=− x + ln 2 .‫ ג‬. y ' = < 0 :‫ מתקבל‬.‫ ב‬. x = e .‫( א‬23
2e x ( x + e)
. x = 1 − a .4 .  0,
a 
 .3 . ( e − a, e ) .2 . x > −a , x ≠ 1 − a .1 .‫( א‬24
 ln a 
k < e .‫ד‬ a = 2 .‫ב‬
. 0 < x < 1 :‫ יורדת‬x > 1 :‫ עולה‬.‫ ג‬Min (1,1) .‫ ב‬x = 0 .2 x > 0 .1 .‫( א‬25
:‫סקיצות לשאלות‬
(19 (14 (13 (12
(24 (22 (20

‫‪113‬‬
‫פונקצית חזקה עם מעריך רציונאלי‬
‫‪m‬‬
‫הצורה הכללית של פונקצית חזקה עם מעריך רציונאלי‪. f ( x ) = x :‬‬
‫‪n‬‬
‫תזכורת‪. n a m = ( n a ) = a n :‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫להלן מספר דוגמאות לפונקציה מהצורה‪: f ( x ) = x n = n x :‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ .1‬פונקצית חזקה‪ f ( x ) = x :‬מוגדרת לכל ‪ x‬עבור‪ n :‬אי‪-‬זוגי‬
‫‪n‬‬
‫ומוגדרת לכל ‪ x ≥ 0‬עבור ‪ n‬זוגי‪.‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪x≥−‬‬ ‫‪ .2‬הפונקציה‪ f ( x ) = ( ax + b ) n :‬מוגדרת לכל ‪ x‬עבור‪ n :‬אי‪-‬זוגי ולכל‬
‫‪a‬‬
‫עבור ‪ n‬זוגי‪.‬‬
‫נגזרת של פונקצית חזקה‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m n −1‬‬ ‫‪m‬‬
‫= '‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y = xn‬‬
‫‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪( ax + b ) n‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪m‬‬
‫⋅‪y' = a‬‬ ‫‪y = ( ax + b ) n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪114‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪2 1‬‬
‫‪. f ( x ) = 3 x2 = x‬‬ ‫‪3‬‬
‫= )‪→ f '( x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪x‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪1/3‬‬
‫‪= 3‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3x‬‬ ‫‪3 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 101 −1 1 −109‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫= ) ‪. f ( x ) = 10 x = x 10 → f ' ( x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫= ‪= ⋅x‬‬ ‫‪9/10‬‬
‫=‬ ‫‪.2‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10 x‬‬ ‫‪10 10 x 9‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. f ( x ) = 4 2 x − 5 = ( 2 x − 5 ) 4 → f ' ( x ) = 1 ( 2 x − 5 )− 4 ⋅ 2 = 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪4‬‬ ‫)‪2 ( 2 x − 5‬‬ ‫‪3/4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫)‪( 2 x − 5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪. f ( x ) = 5 ( 6 − 5 x ) 2 = ( 6 − 5 x ) 5 → f ' ( x ) = 2 ( 6 − 5 x ) − 5 ⋅ ( −5 ) = −2‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪.4‬‬
‫) ‪( 6 − 5x‬‬
‫‪3/5‬‬
‫‪5‬‬ ‫) ‪(6 − 5x‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪7‬‬ ‫)‬
‫‪−‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪→ f '( x ) = −‬‬ ‫‪( x + 7) 4 = −‬‬
‫‪−‬‬
‫‪.5‬‬
‫)‪x + 7 ( x + 7‬‬
‫‪1/4‬‬
‫)‪( x + 7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = 3 x + 6 x − 6 :‬‬
‫מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוכח כי הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מגדירים פונקציה נוספת‪. g ( x ) = − f ( x ) :‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫קבע לגבי כל טענה האם היא נכונה או שגויה‪ .‬נמק‪.‬‬
‫‪ .1‬לשתי הפונקציות אותו תחום הגדרה‪.‬‬
‫‪ .2‬שתי הפונקציות חותכות את הצירים באותן הנקודות‪.‬‬
‫‪ .3‬שתי הפונקציות עולות בכל תחום הגדרתן‪.‬‬
‫‪ .2‬נתונה הפונקציה‪ k , f ( x ) = x 3 + k 3 x + 8 :‬פרמטר‪.‬‬

‫ידוע כי הפונקציה חותכת את ציר ה‪ x -‬בנקודה שבה ‪. x = −2.741‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪ , k‬עגל למספר שלם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי אחת מנקודות הקיצון של הפונקציה נמצאת גם היא על ציר ה‪. x -‬‬
‫ג‪ .‬כתוב את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬
‫ה‪ .‬העזר בסקיצה וקבע כמה פתרונות יהיו למשוואה הבאה‪. x + 9 3 x = 8 :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ .3‬נתונות הפונקציות הבאות‪. g ( x ) = 5 2 x + 2.6 , f ( x ) = ( x − 2 ) :‬‬

‫‪2‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציות עם ציר ה‪. x -‬‬

‫ב‪ .‬מגדירים פונקציה חדשה‪. h ( x ) = f ( x ) ⋅ g ( x ) :‬‬
‫כתוב מפורשות את הפונקציה )‪ h ( x‬ואת תחום הגדרתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה ) ‪. h ( x‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה ) ‪. h ( x‬‬
‫ה‪ .‬מצא עבור אלו ערכים של ‪ k‬יחתוך הישר ‪ y = k‬את גרף הפונקציה‬
‫ב‪ 3-‬נקודות שונות‪.‬‬
‫‪5 x 2 − 66 x − 440‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .4‬נתונה הפונקציה הבאה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬
‫האם יש לפונקציה אסימפטוטה אנכית?‬
‫ב‪ .‬האם הפונקציה חותכת את הצירים בתחום‪ ? [ 0 :18] :‬נמק ע"י חישוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מגדירים פונקציה נוספת‪ g ( x ) :‬המקיימת‪. g ( x ) = − f ( x ) :‬‬
‫לפניך מספר טענות המתייחסות לפונקציה ) ‪ . g ( x‬קבע אלו מהטענות‬
‫הבאות נכונות ואלו שגויות‪ .‬נמק ע"י הסבר או חישוב מתאים‪.‬‬
‫‪ g ( x ) .1‬חיובית בכל התחום ]‪. [ 0 :18‬‬
‫‪ .2‬ל‪ g ( x ) -‬אותן נקודות קיצון )אותם שיעורים ואותו סוג( כמו ) ‪. f ( x‬‬
‫‪ .3‬ל‪ g ( x ) -‬אותו תחום הגדרה כמו ל‪. f ( x ) -‬‬
‫‪116‬‬
‫‪ .5‬נתונה הפונקציה הבאה‪. f ( x ) = x ⋅ 4 9 − x :‬‬

‫מה הוא תחום ההגדרה של הפונקציה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה )מקומיות וקצה( וקבע את סוגן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫על סמך הסעיפים הקודמים קבע כמה פתרונות יש‬ ‫ד‪.‬‬
‫למשוואה הבאה‪ x ⋅ 4 9 − x = k :‬כאשר‪:‬‬
‫‪. k = −2 .1‬‬
‫‪. k = 1 .2‬‬
‫קבע איזה מבין הגרפים הבאים מתאר את הנגזרת של הפונקציה‪ .‬נמק‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪1+ 26 x‬‬
‫= ) ‪ f ' ( x‬בת‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪ (1‬א‪ . x ≥ 0 .‬ב‪ . ( 64, 0 ) , ( 0, −6 ) .‬ג‪ .‬הנגזרת‪> 0 :‬‬
‫‪6 x5/6‬‬
‫ה‪ .1 .‬נכון‪ .2 .‬לא נכון‪ .‬החיתוך עם ציר ה‪ y -‬שונה‪ .3 .‬לא נכון‪.‬‬
‫‪ (2‬א‪ . k = −9 .‬ב‪ . Max ( −1,16 ) ; Min (1, 0 ) .‬ג‪ .‬עולה‪ , x < −1 , x > 1 :‬יורדת‪. −1 < x < 1 :‬‬
‫ה‪.2 .‬‬
‫) ‪ , h ( x ) = ( x − 2‬כל ‪. x‬‬ ‫‪ . ( 2, 0 ) ,‬ב‪2 x + 2.6 .‬‬ ‫‪ (3‬א‪( −1.3, 0 ) .‬‬
‫‪2 5‬‬
‫ג‪ . Max ( −1,9 ) ; Min ( 2, 0) .‬ה‪. 0 < k < 9 .‬‬

‫‪ (4‬א‪ x = 0 , x > 0 .‬אסימפטוטה אנכית‪ .‬ב‪ .‬לא‪.‬‬
‫ג‪ . Min ( 4, −495.27 ) ; Max ( 2, −491.77 ) .‬ה‪ .1 .‬נכון‪ .2 .‬לא נכון‪ .3 .‬נכון‪.‬‬
‫‪ (5‬א‪ . 0 ≤ x ≤ 9 .‬ב‪ Min ( 0, 0 ) ; Max ( 6, 3.22 ) .‬קצה‪ Min ( 9,0 ) ,‬קצה‪.‬‬
‫שני פתרונות‪ .‬ה‪.B .‬‬ ‫‪k =1‬‬ ‫אין פתרון‪.‬‬ ‫‪k = −2‬‬ ‫‪ ,‬יורדת‪ . 6 < x < 9 :‬ד‪.‬‬ ‫‪0< x<6‬‬ ‫ג‪ .‬עולה‪:‬‬
‫סקיצות לשאלות‪:‬‬
‫‪(4‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪117‬‬
‫פרק ‪ - 7‬חשבון אינטגרלי‬

‫פונקציות טריגונומטריות‬
‫אינטגרלים מיידים של פונקציות טריגונומטריות‪:‬‬
‫אינטגרלים יסודיים‬ ‫אינטגרלים של פונקציות מורכבות‬
‫‪∫ ( sin ( ax + b ) ) dx = − a cos ( ax + b ) + c‬‬

‫‪1‬‬
‫‪∫ ( sin x ) dx = − cos x + c‬‬
‫‪∫ ( cos ( ax + b ) ) dx = a sin ( ax + b ) + c‬‬

‫‪1‬‬
‫‪∫ ( cos x ) dx = sin x + c‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∫ cos ( ax + b ) dx = a tan ( ax + b ) + c‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∫ cos‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪dx = tan x + c‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∫ sin 2 x dx = − cot x + c‬‬ ‫‪∫ sin ( ax + b ) dx = − a cot ( ax + b ) + c‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬חשב את האינטגרלים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬
‫‪∫  cos 3x − 2 sin 4 x + cos‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪3x ‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪∫  sin x − 3cos x + cos‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪+ 5 dx‬‬
‫‪‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 + cos 2 x ‬‬

‫‪∫ ‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫(‬ ‫‪π‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x‬‬ ‫)‬ ‫‪+‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪cos 2 x ‬‬

‫‪∫ ( sin 3x cos 3x )dx‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪∫ ( 2sin x cos x )dx .‬‬
‫‪∫ ( sin‬‬ ‫‪x − cos 4 x ) dx‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬נתונה נגזרת של פונקציה‪. f ' ( x ) = cos x + 4 sin 2 x :‬‬
‫מצא את הפונקציה אם ידוע שהיא עוברת בנקודה‪.  π ,1 1  :‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. f ' ( x ) = 2 sin x +‬‬ ‫‪ .4‬נתונה נגזרת של פונקציה‪:‬‬
‫‪cos 2 x‬‬
‫מצא את הפונקציה אם ידוע שהיא עוברת בנקודה‪.  π , 3  :‬‬

‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪118‬‬
‫‪ .5‬נתונה הנגזרת השנייה של פונקציה‪. f '' ( x ) = −4 sin 2 x − cos x :‬‬

‫שיפוע הפונקציה בנקודה ) ‪ (π , π‬הוא ‪ .3‬מצא את הפונקציה‪.‬‬
‫‪ .6‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = sin x :‬‬

‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציה‪,‬‬
‫ישר המשיק לפונקציה בנקודת המקסימום‬
‫שלה הקרובה ביותר לציר ה‪ y -‬וציר ה‪. y -‬‬
‫‪ .7‬נתונות הפונקציות‪f ( x ) = sin x , g ( x ) = cos x :‬‬

‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציות‬
‫לציר ה‪ y -‬ברביע הראשון‪.‬‬
‫‪ .8‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = x + 2 sin x :‬‬

‫בתחום שבין ראשית הצירים לנקודת המקסימום‬
‫הראשונה מימינה העבירו לפונקציה משיק ששיפועו ‪.1‬‬
‫ב‪ .‬חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציה‪,‬‬
‫המשיק וציר ה‪ x -‬ברביעים הראשון והשני‪.‬‬
‫‪ .9‬באיור שלפניך נתונה הפונקציה‪ y = sin x + x :‬בתחום‪. 0 ≤ x ≤ 2π :‬‬

‫‪y‬‬ ‫א‪ .‬האם יש לפונקציה נקודות קיצון בתחום הנתון?‬
‫‪S2‬‬
‫אם כן‪ ,‬מהן? הוכח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מורידים אנך מגרף הפונקציה לציר ה‪ x -‬בנקודה‬
‫‪S1‬‬
‫שבה‪ . x = 2π :‬מעבירים ישר המקביל לציר ה‪x -‬‬
‫‪x‬‬ ‫דרך הנקודה שמאפסת את הנגזרת‪.‬‬
‫הראה כי השטחים ‪ S1‬ו‪ S2 -‬המסומנים בסרטוט שווים‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪sin 2 x + 1‬‬
‫= )‪ f ( x‬בתחום‪. 0 ≤ x ≤ 2π :‬‬ ‫‪ .10‬באיור שלפניך מתואר גרף הפונקציה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫מעבירים משיק ‪ AB‬דרך נקודת המקסימום של הפונקציה‬
‫ומעלים אנך לציר ה‪ x -‬מנקודת החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫עם ציר ה‪ ,C - x -‬כך שנוצר המלבן ‪.ABCO‬‬
‫השטח הכלוא בין גרף הפונקציה לציר ה‪x -‬‬
‫יסומן ב‪) S1 -‬המקווקו(‪ .‬השטח הכלוא בין צלעות‬
‫המלבן‪ ,‬גרף הפונקציה וציר ה‪ y -‬יסומן ב‪) S2 -‬שביהלום(‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואת הצלע ‪ AB‬של המלבן‪.‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪.‬‬ ‫חשב את היחס‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪ .11‬הנגזרת של הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪. f ' ( x ) = − cos 2 x − sin x :‬‬

‫א‪ .‬מצא את שיעורי ה‪ x -‬של הנקודות המקיימות‪f ' ( x ) = 0 :‬‬
‫בתחום‪. 0 < x < 2π :‬‬
‫ידוע כי הנקודה המקיימת ‪ f ' ( x ) = 0‬אשר אינה קיצון נמצאת על ציר ה‪. x -‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪ .‬מצא את הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫ג‪ .‬באיור שלפניך מתואר גרף הפונקציה‬
‫)‪f ( x‬‬
‫בתחום הנתון‪ .‬חשב את השטח הכלוא‬
‫‪x‬‬
‫בין גרף הפונקציה והצירים‪.‬‬
‫‪ .12‬באיור שלפניך מתוארים הגרפים של הפונקציה הבאות‪:‬‬

‫‪y‬‬
‫‪ f ( x) = cos 2 x‬ו‪ g ( x) = sin 2 x + cos x -‬בתחום‪. 0 ≤ x ≤ π :‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הגרפים בתחום הנתון‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין שני הגרפים‪.‬‬
‫)‪g ( x‬‬
‫השתמש בזהות‪cos 2α = cos 2 α − sin 2 α :‬‬
‫‪ .13‬נתונות הנגזרות הבאות‪. g ' ( x ) = sin 2 x , f ' ( x ) = sin 2 x − cos x + k :‬‬

‫ידוע כי לפונקציות ) ‪ f ( x‬ו‪ g ( x ) -‬יש משיק משותף בנקודה שבה‪. x = 1.5π :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ערך הפרמטר ‪. k‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪ .‬ידוע כי משוואת המשיק המשותף היא‪. y = 1 :‬‬
‫)‪g ( x‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫הראה כי‪ f ( x ) = − cos 2 x − sin x :‬ו‪. g ( x ) = sin 2 x -‬‬
‫‪x‬‬
‫באיור שלפניך מתוארים הגרפים של שתי‬
‫הפונקציות בתחום‪. 0 ≤ x ≤ 1.5π :‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין שני הגרפים‬
‫בתחום הנתון‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ .14‬הנגזרת של הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪. f ' ( x ) = cos x + sin x :‬‬

‫א‪ .‬ידוע כי הפונקציה המקורית עוברת בראשית הצירים‪.‬‬
‫הוכח כי הנגזרת ) ‪ f ' ( x‬והפונקציה המקורית ) ‪ f ( x‬מקיימות את‬
‫המשוואה‪. f ( x ) + f ' ( x ) = 2sin x + 1 :‬‬
‫ב‪ .‬מגדירים פונקציה חדשה ) ‪ g ( x‬באופן הבא‪. g ( x ) = f ( x ) + f ' ( x ) :‬‬
‫‪ .1‬מצא את נקודת המקסימום הנמצאת ברביע הראשון והקרובה‬
‫ביותר לציר ה‪ y -‬של הפונקציה ) ‪. g ( x‬‬
‫‪ .2‬מצא את נקודת המקסימום הנמצאת ברביע הראשון והקרובה‬
‫ביותר לציר ה‪ y -‬של הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫‪ .3‬כתוב את משוואת הישר העובר דרך שתי הנקודות שמצאת‪.‬‬
‫א‪ .‬נתונה הפונקציה‪. y = − x 2 cos x + 2 x sin x + 2 cos x :‬‬ ‫‪.15‬‬

‫‪y‬‬
‫הוכח כי הנגזרת של הפונקציה היא‪. y ' = x 2 sin x :‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫באיור שלפניך נתונה הפונקציה‪f ( x) = x 2 sin x :‬‬
‫‪x‬‬
‫בתחום‪. −π ≤ x ≤ π :‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי גרף הפונקציה עובר בראשית הצירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה‬
‫וציר ה‪ x -‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫) ‪sin ( 3x‬‬ ‫‪cos4 x‬‬ ‫‪4 tan 3x‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+c‬‬ ‫‪ (1‬א‪ − cos x − 3sin x + 4 tan x + 5 x + c .‬ב‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫ג‪. cos(π − x) + tan x + x + c .‬‬
‫‪sin 2 x‬‬ ‫‪cos6 x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.−‬‬ ‫‪ −‬ג‪+ c .‬‬ ‫‪ (2‬א‪ − cos 2 x + c .‬ב‪+ c .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. f ( x ) = −2 cos x + tan x + 1 (4 f ( x) = sin x − 2cos 2 x + 2 (3‬‬
‫‪π‬‬
‫‪ 0.41 (7‬יח"ש = ‪. S‬‬ ‫יח"ש = ‪S‬‬ ‫‪− 1 (6‬‬ ‫‪f ( x ) = sin 2 x + cos x + x + 1 (5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (8‬א‪ y = x + 2 .‬ב‪ π .‬יח"ש = ‪S‬‬
‫‪ (9‬א‪ .‬אין נקודות קיצון‪ ,‬הנקודה‪ (π , π ) :‬היא נקודת פיתול‪.‬‬
‫ב‪ .‬השטח המתקבל הוא‪. S = 0.5π 2 − 2 = 2.934 :‬‬
‫ב‪. S1 = 3π + 2 = 1.538 .‬‬ ‫‪ (10‬א‪y = 1 .‬‬
‫‪S2‬‬ ‫‪3π − 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪π 7π 11π‬‬
‫יח"ש = ‪. S‬‬ ‫‪ x = ,‬ב‪ f ( x) = − sin 2 x + cos x .‬ג‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ (11‬א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ 2π 1 ‬‬
‫‪ ( 0,1) , ‬ב‪= 1.299 .‬‬
‫‪ 1.5‬יח"ש = ‪. S‬‬ ‫‪ (12‬א‪,  .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 3 4‬‬
‫‪ (13‬א‪ k = 0 .‬ג‪ 1.5π + 1 .‬יח"ש = ‪. S‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪ (14‬ב‪. y = −0.746 x + 4.172 .3 . 0.75π , 2 + 1 .2 . ( 0.5π ,3) .1 .‬‬
‫‪ 2 (π 2 − 4 ) ∼ 11.74 (15‬יח"ש = ‪S‬‬
‫פונקציות מעריכיות‬
‫אינטגרלים מיידים של פונקציות מעריכיות‪:‬‬
‫אינטגרלים יסודיים‬ ‫אינטגרלים של פונקציות מורכבות‬
‫‪ax‬‬ ‫‪a mx + n‬‬

‫= ‪∫ a dx‬‬ ‫= ‪∫ a dx‬‬
‫‪mx + n‬‬
‫‪x‬‬
‫‪+c‬‬ ‫‪+c‬‬
‫‪ln a‬‬ ‫‪m ⋅ ln a‬‬
‫‪emx+ n‬‬
‫‪∫ e dx = e + c‬‬ ‫= ‪∫ e dx‬‬
‫‪mx + n‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪+c‬‬
‫‪m‬‬
‫‪122‬‬
‫‪∫ ( 3 + 5 ) dx‬‬ ‫א‪∫ ( 5e − e + e + 1) dx .‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪3x‬‬ ‫‪−x‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪∫ ( e + e ) dx‬‬ ‫‪∫ (6‬‬ ‫)‬

‫‪−x 2‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫‪e 4 x −1 dx‬‬
‫‪x‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .2‬נתונה נגזרת של פונקציה‪. f ' ( x ) = 2e x − 1x :‬‬

‫‪e‬‬
‫מצא את הפונקציה אם ידוע שהיא עוברת בנקודה ‪.  ln 2,3 1 ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ .3‬נתונה נגזרת של פונקציה‪. f ' ( x ) = e 2 x + e x − 2 :‬‬

‫מצא את הפונקציה אם ידוע שערך הפונקציה בנקודת המינימום שלה הוא ‪. 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬נתונות הפונקציות‪. f ( x ) = e x , g ( x ) = e − x :‬‬

‫מצא את גודל השטח הכלוא בין הפונקציות‬
‫לישר ‪. x = ln 3‬‬
‫‪ .5‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = 3x :‬‬

‫מצא את גודל השטח הכלוא בין הפונקציה‪,‬‬
‫הישר ‪ y = 9‬וציר ה‪. y -‬‬
‫‪ .6‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = e2 x − e x :‬‬

‫לפונקציה העבירו משיק בראשית הצירים‪.‬‬
‫מצא את גודל השטח הכלוא בין הפונקציה‪,‬‬
‫המשיק והישר ‪. x = 2‬‬
‫‪ .7‬נתונות הפונקציות‪:‬‬
‫‪. f ( x ) = e , g ( x ) = e3 x , h ( x ) = 16e − x‬‬
‫‪x‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא שבין‬

‫שלוש הפונקציות‪.‬‬
‫‪ .8‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = 5 − e x :‬‬

‫העבירו לפונקציה משיק ששיפועו ‪. − e‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא‬
‫בין הפונקציה‪ ,‬המשיק וציר ה‪. x -‬‬
‫ניתן להשאיר ‪ e‬ו‪ ln-‬בתשובה‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ .9‬באיור שלפניך מתוארים הגרפים של הפונקציות‪f ( x ) = e2 x :‬‬

‫)‪g ( x‬‬ ‫)‪f ( x‬‬
‫)‪( a > 0‬‬ ‫ו‪ . g ( x ) = e−2x -‬מעבירים אנך לציר ה‪ x -‬את הישר ‪x = a‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪x=a‬‬
‫כמתואר באיור‪ .‬אנך זה יוצר את השטחים ‪ S1‬ו‪. S 2 -‬‬
‫‪x‬‬
‫ידוע כי השטח ‪ S1‬גדול פי ‪ 3‬מהשטח ‪ . S 2‬מצא את ‪. a‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ .10‬נתונה הפונקציה‪. f ( x) = e2 x −1 − 2ex − 2 :‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫הנקודה ‪ A‬היא נקודת המינימום של הפונקציה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי הנקודה ‪.A‬‬
‫‪x‬‬
‫מחברים את הנקודה ‪ A‬עם ראשית הצירים‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫ב‪ .‬כתוב את משוואת הישר המחבר את הנקודה ‪ A‬עם הראשית‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה‪ ,‬הישר וציר‬
‫ה‪ x -‬אם ידוע כי גרף הפונקציה חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה שבה ‪. x = 1.7‬‬
‫‪ .11‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = e + e :‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪ax‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e3 + 1 ‬‬
‫‪. 1 ,‬‬ ‫ידוע כי הפונקציה עוברת דרך הנקודה‪ :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4e 2 ‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ a‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באיור שלפניך מתואר גרף הפונקציה ) ‪ f ( x‬והישר‪. y = 0.1x :‬‬
‫חשב את השטח המוגבל בין גרף הפונקציה‪ ,‬הישר‪ ,‬ציר ‪ y‬והאנך‪. x = 2 :‬‬
‫‪ .12‬באיור שלפניך מתוארים הגרפים של שלוש פונקציות‪:‬‬

‫‪. h ( x ) = 24− 2 x .III . g ( x ) = 4 x .II . f ( x ) = 2 x .I‬‬
‫א‪ .‬קבע איזה גרף מתאר כל פונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את שיעורי הנקודות ‪ B , A‬ו‪C-‬‬
‫)נקודות החיתוך שבין הגרפים(‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המסומן באיור‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫א‪ .‬גזור את הפונקציה הבאה‪. y = e x ( x − 1) :‬‬ ‫‪.13‬‬

‫‪S = 2e2‬‬
‫ב‪ .‬באיור שלפניך מתוארים הגרפים של‬
‫‪x‬‬ ‫הפונקציות‪. f ( x) = xe x , g ( x) = -e x :‬‬
‫מעבירים ישר ‪ ( a > 0 ) , x = a‬החותך את הגרפים של שתי‬
‫) ‪g( x‬‬
‫הפונקציות ויוצר את השטח המתואר הכלוא בין הגרפים של שניהם‪,‬‬

‫ציר ה‪ y -‬והישר‪ .‬ידוע כי שטח זה שווה ל‪ . 2e 2 -‬מצא את ‪. a‬‬
‫‪124‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪3x‬‬
‫‪2x−‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪3e‬‬ ‫‪2‬‬
‫ג‪+ c .‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ב‪+ c .‬‬ ‫‪5e x −‬‬ ‫‪ (1‬א‪− e− x + x + c .‬‬
‫‪ln 3 2ln 5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1 2x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. f ( x ) = 2ex + e− x −1.25 (2‬‬ ‫ד‪e + 2 x − e−2 x + c .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 1 1 (4‬יח"ש = ‪ 10.72 (5 S‬יח"ש = ‪S‬‬ ‫= )‪f (x‬‬
‫‪1 2x‬‬
‫‪e + e x − 2 x − 1 (3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0.192 (8‬יח"ש = ‪a = ln 2 (9 S‬‬ ‫‪ 3‬יח"ש = ‪S‬‬ ‫‪ 18.41 (6‬יח"ש = ‪(7 S‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (10‬א‪ A (1, − e − 2 ) .‬ב‪ y = − ( e + 2 ) x .‬ג‪ 4.744 .‬יח"ש = ‪. S‬‬
‫‪−2 x‬‬
‫‪ (11‬א‪ f ( x ) = e + e , a = −2 .‬ב‪.1.52 .‬‬
‫‪x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ (12‬ב‪ A (1, 4 ) , B 1 , 2.52  , C ( 0,1) .‬ג‪ 1.03 .‬יח"ש = ‪ (13 . S‬א‪ y ' = xe x .‬ב‪. a = 2 .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫‪‬‬
‫פונקציות לוגריתמיות‬
‫אינטגרלים מיידים של פונקציות לוגריתמיות‪:‬‬
‫אינטגרל יסודי‬ ‫אינטגרל של פונקציה מורכבת‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪∫ x dx = ln x + c‬‬ ‫‪∫ ax + b dx = a ln ax + b + c‬‬
‫‪ (1‬חשב את האינטגרלים הבאים‪:‬‬
‫‪x+3‬‬ ‫‪x 2 + 3x − 4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬
‫‪∫x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪−9‬‬
‫‪dx‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪∫ x dx‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪∫  x + x + 1 − 3x − 1  dx‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪. f ' ( x ) = 2x − 1‬‬ ‫‪ (2‬נתונה נגזרת של פונקציה‪:‬‬

‫‪x−4‬‬
‫מצא את הפונקציה אם ידוע שהיא עוברת בנקודה ) ‪. ( 5, 28‬‬
‫‪ (3‬נתונה נגזרת שנייה של פונקציה‪. f '' ( x ) = 6 x − 12 :‬‬

‫‪x‬‬
‫מצא את הפונקציה אם ידוע שהיא עוברת בנקודה ) ‪ (1, −2‬וששיפועה‬
‫בנקודה זו הוא ‪.3‬‬
‫‪125‬‬
‫‪ (4‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = 1 :‬‬

‫‪x‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציה‪,‬‬
‫הישרים ‪ x = −1‬ו‪ x = −4 -‬וציר ה‪. x -‬‬
‫ניתן להשאיר ‪ ln‬בתשובה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫= )‪, g ( x‬‬ ‫‪ (5‬נתונות הפונקציות‪:‬‬
‫‪x +1‬‬ ‫‪8− x‬‬
‫חשב את גודל השטח הכלוא בין הפונקציות‪,‬‬
‫הישר ‪ x = 4‬והצירים‪.‬‬
‫‪a −1‬‬ ‫‪a‬‬

‫= ) ‪ g ( x‬בתחום‪. x < 0 :‬‬ ‫= ) ‪ f ( x‬ו‪-‬‬ ‫‪ (6‬באיור שלפניך נתונות הפונקציות‪:‬‬
‫‪x−2‬‬ ‫‪x −1‬‬
‫ידוע כי הגרפים של הפונקציות נחתכים בנקודה שבה ‪. x = 3‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ a‬וכתוב את שתי הפונקציות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח המוגבל ע"י הגרפים של שתי‬
‫הפונקציות‪ ,‬ציר ה‪ y -‬והישר ‪. x = −e‬‬
‫‪b‬‬
‫‪. f ( x ) = 7 + ax +‬‬ ‫‪ (7‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫ידוע כי משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודת‬
‫החיתוך שלה עם ציר ה‪ x -‬היא‪. y = 18 x − 9 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ a‬ו‪ b -‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬
‫מעבירים ישר המקביל לציר ה‪ y -‬שחותך את גרף‬
‫הפונקציה בנקודה ‪ A‬ואת משוואת המשיק בנקודה ‪.B‬‬
‫אורך הקטע ‪ AB‬הוא ‪.18‬‬
‫ב‪ .‬מצא את משוואת הישר הנ"ל אם ידוע כי הנקודה ‪ A‬נמצאת מימין‬
‫לנקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המוגבל בין גרף הפונקציה‪ ,‬המשיק והישר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪. f '( x) = −‬‬ ‫‪ (8‬הנגזרת של הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪:‬‬
‫‪x2‬‬
‫משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה‪ x = 2 :‬היא‪. y = 4 − x :‬‬
‫א‪ .‬מצא את הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫ב‪ .‬באיור שלפניך מתוארים גרף הפונקציה‬
‫והמשיק בתחום‪ . x > 0 :‬חשב את השטח המוגבל‬
‫בין גרף הפונקציה‪ ,‬המשיק‪ ,‬ציר ה‪ x -‬והישר ‪. x = e 2‬‬
‫‪126‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬בתחום‪. x > 0 :‬‬ ‫‪ (9‬באיור שלפניך נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫מעבירים את הישרים‪ x = 4 , x = k , x = k 2 , x = k 3 :‬כמתואר )‪. (k > 4‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את השטחים‪ S1 :‬ו‪. S 2 -‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי ההפרש‪ S 2 − S1 :‬אינו תלוי ב‪k -‬‬
‫וחשב את ערכו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי השטח ‪ S 2‬גדול פי ‪ 3‬מהשטח ‪. S1‬‬
‫מצא את ‪. k‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪4‬‬
‫= )‪. g ( x‬‬
‫‪ (10‬נתונות הפונקציות‪ f ( x ) = − :‬ו‪-‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪2x + 5‬‬ ‫‪x‬‬
‫גרף הפונקציה ) ‪ g ( x‬חותך את ציר ה‪ y -‬בנקודה שבה ‪. y = 0.4‬‬
‫א‪ .‬מצא את הפונקציה ) ‪. g ( x‬‬
‫‪x‬‬ ‫ב‪ .‬מצא את נקודת החיתוך של שני הגרפים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המוגבל ע"י שני הגרפים והישר ‪. x = −1‬‬
‫‪ (11‬באיור מתוארים הגרפים של הפונקציות‪f ( x ) = ln ( e− x + 1) :‬‬
‫‪y‬‬ ‫ו‪ g ( x ) = ln ( e−2 x + e−3 x ) -‬בתחום‪. x ≥ 0 :‬‬
‫א‪ .‬הראה כי הגרפים נחתכים על ציר ה‪. y -‬‬

‫‪S‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫מעבירים ישר ‪ ( a > 1) , x = a‬המאונך לציר ה‪x -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪x=a‬‬ ‫‪x‬‬
‫אשר חותך את הגרפים של שתי הפונקציות ויוצר‬
‫)‪g ( x‬‬ ‫את השטח ‪) S‬ראה איור(‪.‬‬
‫מצא את ערכו של ‪ a‬עבורו מתקיים‪. S = 4 :‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪ f ( x‬והישר‪. y = x :‬‬ ‫‪ (12‬באיור שלפניך מתוארים הגרפים של הפונקציה‪:‬‬
‫‪3x − 1‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודת החיתוך של הפונקציות הנמצאת ברביע הראשון‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫מעבירים אנך לציר ה‪ x = a - x -‬הנמצא מימין לנקודת‬
‫‪S1‬‬ ‫החיתוך שמצאת בסעיף הקודם‪ .‬האנך החותך את הגרפים‬
‫‪x=a‬‬ ‫ויוצר את השטחים ‪ S1‬ו‪ S 2 -‬המתוארים האיור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את הערך של ‪ a‬עבורו השטח ‪S 2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪S2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫יהיה שווה ל‪. + ln 7 -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪.‬‬ ‫עבור ערך ה‪ a -‬שמצאת בסעיף הקודם חשב את יחס השטחים‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪127‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4 ln 3 x − 1‬‬
‫‪ .‬ג‪. ln | x − 3| +c .‬‬ ‫‪ . 3ln x + 2 ln x + 1 −‬ב‪+ 3 x − 4ln x + c .‬‬ ‫‪ (1‬א‪+ c .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ln 4 (4 . f ( x) = x3 + ln | x | − x − 2 (3 f ( x ) = x 2 − ln x − 4 + 3 (2‬יח"ש = ‪. S‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ) ‪ a = 2 , f ( x‬ב‪ 1.76 .‬יח"ש = ‪. S‬‬ ‫= )‪, g ( x‬‬ ‫‪ 2.17 (5‬יח"ש = ‪ (6 . S‬א‪.‬‬
‫‪x −1‬‬ ‫‪x−2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ (7‬א‪ f ( x ) = 7 + 2 x − , a = 2 , b = −4 .‬ב‪ x = 2 .‬ג‪ 11.54 .‬יח"ש ≈ ‪. S = 6 + ln 256‬‬
‫‪x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ (8‬א‪ f ( x ) = .‬ב‪ 6 − 4ln 2 .‬יח"ש = ‪. S‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ (9‬א‪ S1 = 2ln k − ln16 , S2 = 2ln k .‬ב‪ S2 − S1 = ln16 .‬ג‪. k = 8 .‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪ g ( x‬ב‪ ( −2, 2 ) .‬ג‪ ln 5 13 ≈ 1.674 .‬יח"ש = ‪ (11 . S‬ב‪a = 2 .‬‬ ‫‪ (10‬א‪.‬‬
‫‪2x + 5‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ (12‬א‪ (1,1) .‬ב‪ . a = 5 .‬ג‪. 1 = 5.955 .‬‬
‫‪S2‬‬
‫פונקצית חזקה עם מעריך רציונאלי‬

‫אינטגרלים מיידים של פונקצית חזקה עם מעריך רציונאלי‪:‬‬
‫אינטגרל יסודי‬ ‫אינטגרל של פונקציה מורכבת‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪( ax + b ) n‬‬
‫‪+1‬‬ ‫‪+1‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫) ‪∫ ( ax + b‬‬ ‫= ‪dx = ∫ ( ax + b ) dx‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪+c‬‬
‫∫‬ ‫= ‪x dx = ∫ x dx‬‬ ‫‪+c‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m ‬‬
‫‪+1‬‬ ‫‪a ⋅  + 1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪.‬‬ ‫תנאי לקיום האינטגרציה‪≠ −1 :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪128‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ (1‬נתונה הפונקציה‪ a ) , f ( x ) = 4 5 x + 6 − ax :‬פרמטר( ‪.‬‬
‫ידוע כי גרף הפונקציה חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה שבה ‪. x = 2‬‬
‫א‪ .‬מצא את הפרמטר ‪ a‬וכתוב את הפונקציה‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫ב‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫ג‪ .‬מצא את נקודת קיצון הקצה של הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה העובר‬
‫דרך נקודת החיתוך שלה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ה‪ .‬באיור שלפניך מתואר גרף הפונקציה ) ‪ f ( x‬והמשיק שמצאת בסעיף‬
‫הקודם‪ .‬מורידים אנך מהמשיק אל נקודת קיצון הקצה של הפונקציה‬
‫שמצאת בסעיף ג'‪ .‬חשב את השטח הנוצר בין גרף הפונקציה ) ‪f ( x‬‬
‫והמשיק‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ (2‬באיור שלפניך נתונים הגרפים של הפונקציות‪. f ( x ) = 3 x , g ( x ) = 2 − 6 x :‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודת החיתוך של הגרפים‪.‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין שני הגרפים וציר ה‪. y -‬‬
‫)‪g(x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. f '( x) = −‬‬ ‫‪ (3‬הנגזרת של הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא‪:‬‬
‫)‪( 6 − 5x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪y‬‬
‫ידוע כי הפונקציה חותכת את ציר ה‪ x -‬בנקודה שבה‪. x = 1.2 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫)‪g(x‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין גרף‬
‫‪x‬‬ ‫הפונקציה ) ‪ , f ( x‬גרף הפונקציה‪g ( x ) = 10 x :‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫וציר ה‪. x -‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫= )‪. f ( x‬‬ ‫‪+ x2‬‬ ‫‪ (4‬נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪5− x 2‬‬
‫א‪ .‬מצא את משוואת המשיק לגרף הפונקציה‬
‫בנקודה שבה ‪. x = −3‬‬
‫‪x‬‬
‫ב‪ .‬חשב את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה ) ‪, f ( x‬‬
‫המשיק וציר ה‪. y -‬‬
‫‪129‬‬
‫‪y‬‬
‫‪S1‬‬ ‫‪ (5‬נתונה הפונקציה‪. f ( x ) = 3 x − 4 x :‬‬
‫‪ր‬‬ ‫‪S2‬‬
‫‪ր‬‬ ‫‪x‬‬ ‫א‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה?‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר ה‪. x -‬‬
‫)‪f ( x‬‬
‫ג‪ .‬באיור שלפניך מתואר גרף הפונקציה ברביע הראשון‪.‬‬
‫השטח הכלוא בין גרף הפונקציה וציר ה‪ x -‬יסומן ב‪. S1 -‬‬
‫מעבירים ישר ‪ x = k‬אשר יוצר את השטח ‪ S2‬כמתואר‪.‬‬
‫מצא את ‪ k‬אם ידוע כי‪. S1 = S 2 :‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪. y=−‬‬ ‫‪x+‬‬ ‫ג‪ . ( −1.2,1.2 ) .‬ד‪.‬‬ ‫‪ (1‬א‪ f ( x ) = 4 5 x + 6 − x , a = 1 .‬ב‪. x ≥ −1.2 .‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪16‬‬
‫ה‪ 0.48 .‬יח"ש = ‪. S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪ 1‬יח"ש = ‪. S‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ (3‬א‪f ( x ) = ( 6 − 5 x ) .‬‬
‫‪5‬‬ ‫יח"ש = ‪. S‬‬ ‫‪ (2‬א‪ (1,1) .‬ב‪.‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪ (4‬א‪ y = −2 x − .‬ב‪ 4.56 .‬יח"ש = ‪. S‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪1.5‬‬
‫ג‪. k =   = 0.2296.. .‬‬ ‫‪ (5‬א‪ .‬כל ‪ . x‬ב‪. ( 0, 0 ) ,  , 0  ,  − , 0  .‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8   8 ‬‬
130
‫ שיטות אינטגרציה מתקדמות‬- ‫ אינטגרלים‬- 8 ‫פרק‬

(‫האינטגרל הלא מסויים )הנגזרת כבר בפנים‬
:‫חשב את האינטגרלים הבאים‬
x2 2x
∫ x3 + 1 dx (3 ∫ cot xdx (2 ∫x 2
+1
dx (1
e x+2 1
∫ ex + 1 dx (6 ∫ x ln x dx (5 ∫ tan xdx (4
etan x
∫ e xdx (9 ∫ cos2 x dx (8 ∫e
−2 x
2
x2
2 xdx (7
cos(ln x)
∫ ∫ cos(sin x) ⋅ cos xdx (11 ∫ cos(2 x + 1) ⋅ 4 xdx (10
2
dx (12
x
sin x
∫ ∫ sin( x + 1) xdx (14 ∫ cos(10 x + 1) x3dx (13
2 4
dx (15
x
ln(tan x) arctan x ln x
∫ cos 2 x
dx (18 ∫ 1 + x2
dx (17 ∫ x
dx (16
cos x 2x
∫ x 2 + 1 ⋅ 2 xdx (21 ∫ 2sin x
dx (20 ∫ x2 + 1
dx (19
arctan x ln x
∫ 1 + x2
dx ∫ x
dx (23 ∫ x3 + 4 ⋅ x 2 dx (22
.‫ את האינטגרלים בפרק זה ניתן לפתור גם בעזרת שיטת ההצבה‬:‫* הערה‬

!‫* בדוק תשובתך על ידי גזירה‬
131
(‫האינטגרל הלא מסויים )אינטגרציה בחלקים‬

:‫( חשב את האינטגרלים הבאים‬1)
∫ x sin xdx (3 ∫x ∫ xe dx (1
4 x
ln xdx (2
∫x ∫ x cos 2 xdx (4 ∫ (x + 2 x + 3) ln xdx (4

2 2
sin 4 xdx (5
1
∫ ln ∫ ln xdx (7 ∫x e
2 −4 x
3
dx (8 dx (6
x
∫ x ⋅ ln x − 2dx (11 ∫ arcsin x (10 ∫ arctan x (9

5
ln x x
∫ x arctan x (14 ∫ x2
dx (13 ∫ cos 2
x
dx (12
2
 ln x 
∫  x  dx (17 ∫ ln ∫x ln( x 2 + 1)dx (15
2 2
xdx (16
∫ 1 − x 2 dx (20 ∫e ∫e
2x x
sin 4 xdx (19 cos xdx (18
xe x
∫ ( x + 1) ⋅ x + 2dx ∫ x tan xdx (22 ∫ ( x + 1)2 dx (21
4 2
. ∫ x 4 e x dx ‫ חשב‬.‫ב‬ .‫ טבעי‬n ‫ ∫ באשר‬x n e x dx ‫ מצא נוסחת נסיגה עבור‬.‫( א‬2)
. ∫ cos 4 xdx ‫ חשב‬.‫ב‬ .‫ טבעי‬n ‫ ∫ באשר‬cos n xdx ‫ מצא נוסחת נסיגה עבור‬.‫( א‬3)
. ∫ cos 4 xdx ‫ חשב‬.‫ב‬ .‫ טבעי‬n ‫ ∫ באשר‬sin n xdx ‫ מצא נוסחת נסיגה עבור‬.‫( א‬4)
1 1
.∫ dx ‫ חשב‬.‫ב‬ .‫ טבעי‬n ‫באשר‬ ∫ dx ‫ מצא נוסחת נסיגה עבור‬.‫( א‬5)
(1 + x )
2 4
(1 + x ) 2 n

132
(‫האינטגרל הלא מסויים )שיטת ההצבה‬

:(‫( חשב את האינטגרלים הבאים )הצבות רגילות‬1)
2 x3 2x
∫ dx (3 ∫ x 3 + 4 ⋅ x5 dx (2 ∫ dx (1
(x + 1)
2
x2 + 1 2
1 1 ex
∫x 1 − ln 2 x
dx (6 ∫ x ln 4 x dx (5 ∫ e2 x + 1 dx (4
1
∫ ∫e ∫e
3
x2
dx (9 x
dx (8 x3dx (7
x(1 + x)
cos 2 (ln x)
∫ x dx (12 ∫ x (3x − 1)14 dx (11 ∫ cos( x + 1) ⋅ 2 x3 dx (10
3 2 2
x3dx 1
∫ x8 + 2 (15 ∫ ln ∫ 1+
3
xdx (14 dx (13
x2
dx arctan 2 x ln 4 x
∫ x ⋅ ln x ⋅ ln(ln x) (18 ∫ 1 + x 2 dx (17 ∫ x dx (16
dx x7
∫ 1 + e2x
dx (21 ∫ (1 − x 4 ) 2 dx (20 ∫ arctan xdx (19
1
∫x ⋅ 3 x3 + 1dx (24 ∫ ∫ cos(ln x)dx (22
5
dx (23
x (1 + 3 x )
.‫ תידרש לאינטגרציה בחלקים‬,‫ לאחר ההצבה‬,‫ בחלק מהתרגילים‬:‫הערה‬

מכינה במתמטיקה שנקר

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

מכינה במתמטיקה שנקר

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫‪1‬‬

‫ספר תרגילים זה הינו פרי שנות ניסיון רבות של המחבר בהוראת‬

‫שאלות תלמידים וטעויות נפוצות וחוזרות הולידו את הרצון להאיר את‬

‫הספר עוסק במתמטיקה והוא מתאים לסטודנטים במכינה של מכללת‬

‫הספר מסודר לפי נושאים ומכיל את כל חומר הלימוד‪ ,‬בהתאם לתוכנית‬

‫הפתרונות מוגשים בסרטוני וידאו המלווים בהסבר קולי‪ ,‬כך שאתם‬

‫תקוותי היא‪ ,‬שספר זה ישמש מורה‪-‬דרך לכם הסטודנטים ויוביל אתכם‬

‫פרק ‪ - 7‬חשבון אינטגרלי ‪117 ......................................................................................‬‬

‫בסרטון זה מוסבר מהי משוואה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .1‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .2‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫שתי משוואות בשני נעלמים ממעלה ראשונה‬

‫‪ .2‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .3‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .4‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫משוואה ממעלה שנייה‪:‬‬

‫‪ .2‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .3‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .4‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫פרק את הביטויים הבאים‪:‬‬

‫‪ .2‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .3‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪4 x 2 − 24 x + 36‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ .4‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫בסרטון זה הסבר על משוואות מעריכיות‪.‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה הסבר על משוואות מעריכיות עם חיבור וחיסור‪.‬‬ ‫•‬

‫פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .4‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .6‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .8‬פתור את המשוואה ‪. e 2 ⋅ e x − e x +1 = e − 1‬‬

‫‪ .9‬פתור את המשוואה ‪. 2 2 x − 6 ⋅ 2 x + 8 = 0‬‬

‫‪ .10‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .11‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .12‬פתור את המשוואה ‪. e1+ x + e1− x = e2 + 1‬‬

‫בסרטונים ‪ 2-4‬הסבר על כללי הלוגריתמים‪.‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה הסבר על הגדרת הלן‪.‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה הסבר על משוואות לוגריתמיות מסוג ‪.1‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה הסבר על משוואות לוגריתמיות מסוג ‪.2‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה הסבר על משוואות לוגריתמיות מסוג ‪.3‬‬ ‫•‬

‫בסרטון זה הסבר על משוואות לוגריתמיות מסוג ‪.4‬‬ ‫•‬

‫‪ .1‬מצא את ערכו של ‪: x‬‬

‫‪log x ( 3 x + 4 ) = 2‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪log x 25 = 2‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪ .2‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .3‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .5‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .6‬פתור את המשוואות הבאות‪:‬‬

‫‪ .7‬מצא את ערכו של ‪: x‬‬

‫)‪log 5− x ( x + 1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2− 3ln x‬‬

‫‪x+2 = x‬‬ ‫‪ .2‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪ .3‬פתור את המשוואה הבאה‪3 x + 1 + x = 13 :‬‬

‫‪ .4‬פתור את המשוואה הבאה‪2 x = 16 − 3 x − 1 :‬‬

‫= ‪3x + 5‬‬ ‫‪x + 17‬‬ ‫‪ .5‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪x 2 − 5 x + 12 = 2 6 − x‬‬ ‫‪ .6‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪x − 1 ⋅ 2 x − 5 = 11 − x 2‬‬ ‫‪ .7‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪ .8‬פתור את המשוואה הבאה‪2 x − 1 + 3 = 7 x + 1 :‬‬

‫‪9 x − 8 − 3 x + 4 = −2‬‬ ‫‪ .9‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪2x − 3 + 3 − x = 2‬‬ ‫‪ .10‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪ .11‬פתור את המשוואה הבאה‪x + 3 + x − 2 = 4 x + 1 :‬‬

‫‪2 x − 2 + 5 x − 4 = 3x − 2‬‬ ‫‪ .12‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫‪3 x −1 + 2x − 3 = 2 x + 2‬‬ ‫‪ .13‬פתור את המשוואה הבאה‪:‬‬

‫פרק ‪ - 2‬הפונקציות האלמנטריות‬

‫תרגול הפונקציה הלינארית‪:‬‬

‫‪ .1‬בסרטון זה מוסבר כיצד מוצאים משוואה של ישר‪.‬‬