‫מערכת שידורים לאומית‬

‫כא"מ ומתח הדקים‬

‫פיזיקה לכיתה י"ב‬
‫שם המורה‪ :‬ד"ר רחלה תורג'מן‬
‫מה נלמד היום‬
‫פירוט נושאי הלימוד‬
‫• תזכורת משעורים קודמים‪ :‬מעגל חשמלי‪ ,‬חוק אוהם‪ ,‬נגד אוהמי‪.‬‬

‫• ניסוי כא"מ ומתח הדקים‪.‬‬

‫• עקרון הפעולה של הסוללה‪.‬‬

‫• הגדרת המושג כא"מ‪.‬‬

‫• הגדרת המושג התנגדות פנימית‪.‬‬

‫• הקשר בין כא"מ ומתח הדקים‪.‬‬

‫• פתרון תרגילים‪.‬‬
‫כא"מ ומתח הדקים‬
‫חלק א'‬
‫תזכורת משעורים קודמים‬
‫מעגל חשמלי‬
‫מעגל חשמלי ‪ :‬מערך שיש בו מקורות מתח‪ ,‬תילים מוליכים וצרכנים (נורה ו‪/‬או מכשיר‬ ‫•‬
‫חשמלי אחר)‪.‬‬
‫מעגל חשמלי פשוט‪ :‬מקור מתח אחד וצרכן אחד המיוצג ע"י התנגדותו ובאופן כללי נקרא‬ ‫•‬
‫נגד‪ .‬נגד הוא מוליך אוהמי‪ .‬הוא דוגמה לצרכן‪.‬‬
‫תזכורת משיעורים קודמים‬
‫חוק אוהם‪ ,‬נגד אוהמי‬

‫‪I=V‬‬
‫‪ I‬עוצמת הזרם נמדדת באמפר [‪]A‬‬
‫‪ V‬מתח בין קצוות המוליך נמדד בוולט [‪]V‬‬
‫התנגדות המוליך נמדדת באוהם [‪]‬‬
‫תזכורת משיעורים קודמים‬
‫נגד אוהמי‬
‫• הגרף מכונה אופיין של הנגד האוהמי ושיפועו מייצג את ההופכי של ההתנגדות‪. ,‬‬

‫[‪I ]A‬‬

‫[‪V ]V‬‬

‫האופיין של נגד אוהמי הוא קו ישר(לינארי)‪.‬‬

 ‫אופיין של נגד לא אוהמי‬
‫אופיין של נורת להט‬
‫‪0.16‬‬

‫‪0.14‬‬

‫‪0.12‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.08‬‬
‫]‪I [A‬‬

‫‪0.06‬‬

‫‪0.04‬‬

‫‪0.02‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4.5‬‬

‫]‪V [V‬‬
‫האופיין של נגד לא אוהמי הוא קו עקום (לא לינארי)‬
‫חוק אוהם‬
‫אוהמי מתח‪ ,‬זרם והתנגדות של נגד‪.‬‬
 ‫זרם חשמלי‬
‫תנועה מכוונת של נושאי מטען = זרם חשמלי‬

‫כיוון השדה החשמלי‬ ‫‪E‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬

‫כיצד יוצרים תנועת מטענים מכוונת לאורך זמן?‬

 ‫עקרון הפעולה של הסוללה‬
‫מקור המתח – יוצר שדה חשמלי‬
‫זרם חשמלי‬ ‫שדה חשמלי רציף ומתמשך‬ ‫מקור מתח‬
 ‫עקרון הפעולה של סוללה‬
‫מבנה סוללה המורכבת מתא חשמלי‬

‫ההדק‬ ‫ההדק‬
‫השלילי‬ ‫‪-‬‬ ‫החיובי‬

‫‪+ + + + +‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫קיטוב מטענים‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬

‫מגע בין האלקטרודות לתמיסה גורם לשחרור יונים חיוביים מאחת האלקטרודות‬
‫ולהפיכתה לטעונה שלילית‪ ,‬ולהצטברות יונים חיוביים (שמקורם בחומצה) על‬
‫האלקטרודה השנייה – והפיכתה לטעונה חיובית‪.‬‬
 ‫עקרון הפעולה של הסוללה‬
‫כך נוצר הפרש פוטנציאלים בין שתי האלקטרודות ‪ -‬פוטנציאל גבוה לאלקטרודה הטעונה חיובית‬
‫ופוטנציאל נמוך לאלקטרודה טעונה שלילית‪.‬‬
 ‫עקרון הפעולה של הסוללה‬
‫אופן היווצרות השדה החשמלי ע"י הסוללה‬

‫כאשר נחבר מוליך ניטרלי בין האלקטרודות‪,‬‬

‫ייווצר בתוך המוליך שדה חשמלי‪ ,‬שכיוונו‬
‫מההדק החיובי אל ההדק השלילי‪.‬‬

‫כלומר שדה חשמלי מההדק בעל פוטנציאל‬

‫גבוה להדק בעל פוטנציאל נמוך‪.‬‬
 ‫אנרגיה וגלגוליה בסוללה‬
‫אנרגיה חשמלית‬ ‫אנרגיה כימית‬
‫‪ ‬במוליך יש איבוד של אנרגיה חשמלית‪ ,‬כאשר נושאי המטען נעים מהפוטנציאל הגבוה לנמוך‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתוך הסוללה יש המרה של אנרגיה כימית לחשמלית‪ ,‬המפצה על אובדן זה‬
‫ומאפשרת לזרם להמשיך ולהתקיים‪.‬‬
‫‪ ‬בתוך הסוללה הזרם זורם מהפוטנציאל הנמוך לגבוה בעקבות הפעלת כוחות לא חשמליים על‬
‫נושאי המטען‪ ,‬כנגד הכוחות החשמליים‪ .‬הפעלת כוחות אלה דורש השקעת אנרגיה שאיננה‬
‫חשמלית‪.‬‬
‫‪ ‬כל זמן שהתהליך הכימי בתמיסה יעיל‪ ,‬התא שומר על הפרש פוטנציאלים קבוע‪ ,‬על אף הזרימה‪.‬‬

‫‪ ‬התהליך הכימי מספק אנרגיה למעגל‪ .‬חלקה עובר לצרכן (‪ )R‬וחלקה מתבזבז על חימום הסוללה‬
‫(‪.)r‬‬
‫האנרגיה החשמלית‬
‫האנרגיה החשמלית במעגל עם מקור מתח לא אידיאלי‬
‫חוק שימור האנרגיה‪:‬‬
‫‪UE = UR + Ur‬‬
‫התהליך הכימי מספק אנרגיה למעגל‪.UE ,‬‬
‫חלקה עובר לצרכן ‪ UR‬וחלקה מתבזבז על חימום הסוללה ‪.Ur‬‬

‫(‪)+‬‬ ‫(‪)-‬‬
 ‫התנגדות פנימית‬
‫הגדרת התנגדות פנימית של מקור המתח‪.‬‬
‫• למקור מתח ישנה התנגדות פנימית (אותה נסמן ‪ ,)r‬הנובעת מהתנגדות לתנועת היונים בתוכה‪ .‬זאת‬
‫הסיבה לכך שהסוללות מתחממות תוך כדי עבודתן‪.‬‬

‫• ככל שהסוללה משומשת יותר‪ ,‬כך היא מתחממת יותר ויעילותה יורדת‪.‬‬
‫מתח חשמלי ואנרגיה חשמלית‬
‫הקשר בין מתח חשמלי ואנרגיה חשמלית‬
‫מתח חשמלי ‪VAB‬הינו הפרש הפוטנציאלים בין שתי נקודות‪ A ,‬ו‪. B-‬‬

‫שינוי באנרגיה‬
‫חשמלית‬
‫מתח חשמלי‬
‫‪=VAB‬‬
‫כמות‬
‫המטען‬

‫מתח חשמלי ‪ VAB‬בין שתי נקודות מבטא את עבודת הכוח החשמלי המתבצעת‬
‫בהעברת מטען של ‪ 1‬קולון בין שתי נקודות אלו‪.‬‬
 ‫מתח חשמלי וכא"מ‬
‫הקשר בין מתח חשמלי וכא"מ‬
‫=‬ ‫‪UE = UR + Ur‬‬

‫‪Ɛ = VR+ Vr‬‬

‫‪ – Ɛ‬כא"מ כמות האנרגיה המושקעת ע"י מקור המתח כדי להעביר דרכו יחידת מטען בניגוד לכוחות החשמליים‪.‬‬

‫‪ -VR‬כמות האנרגיה החשמלית המשוחררת על ידי כל יחידת מטען במעגל החיצוני‪.‬‬

‫(שווה גם למתח על המעגל החיצוני שהתנגדותו השקולה ‪.)R‬‬

‫‪ -Vr‬כמות האנרגיה החשמלית המשוחררת על ידי כל יחידת מטען בתוך המקור‪.‬‬

‫(המתח על ההתנגדות הפנימית (‪.r‬‬
 ‫כא"מ‬
‫הגדרת הכא"מ של מקור המתח‬
‫‪ – Ɛ‬כא"מ = כמות האנרגיה ליחידת מטען העובר דרך המקור‬

‫כא"מ = כח אלקטרו‪-‬מניע‬
‫כא"מ‪ ,‬מתח הדקים והתנגדות פנימית‬

‫הקשר בין כא"מ‪ ,‬מתח הדקים והתנגדות פנימית‬

‫‪Ɛ = VR+ Vr‬‬

‫‪Ɛ = VR +I*r‬‬

‫‪VR = Ɛ - I*r‬‬
 ‫מתח הדקי הסוללה ומתח הנגד‬
‫‪ Vab‬ו‪VR -‬‬

‫• במעגל סגור‪ ,‬מתח הדקי המקור‪ Vab ,‬שווה למתח על הנגד החיצוני‪.VR ,‬‬
‫• שימו לב כי בדף הנוסחאות‪ ,‬מתח הדקים רשום כ‪Vab, a -‬ו‪ b-‬הם ההדקים של מקור המתח‪.‬‬
‫• בעצם מתח הדקי הסוללה שווה למתח על הנגד החיצוני רק במעגל סגור‪.‬‬
‫• במעגל פתוח ‪ Vab = ε‬ו‪.VR = 0 -‬‬
 ‫ניסוי כא"מ ומתח הדקים‬
‫צילום מערכת ניסוי אחת‬
‫הוסיפו תרשים חשמלי‬ ‫וולטמטר‬
‫של המעגל‬
‫אמפרמטר‬

‫בית סוללות‬

‫גררה‬
 ‫צילום מערכת ניסוי אחרת‪,‬‬
‫אפשרית‬ ‫מד מתח‬
‫מד מתח‬
‫סוללה‬

‫מפסק‬ ‫מד זרם‬

‫תיבת הנגדים מאפשרת לחבר במעגל נגדים‬

‫בעלי התנגדויות שונות‪ ,‬כלומר היא‬
‫מתפקדת כמו נגד משתנה‪.‬‬ ‫תיבת נגדים‬
‫ניסוי כא"מ ומתח הדקים‬
‫תרשים חשמלי של מעגל הניסוי‬
 ‫ניסוי כא"מ ומתח הדקים‬
‫מסקנות מהניסוי – מסקנה ראשונה‬

‫‪VR = Ɛ - I*r‬‬
‫מעגל פתוח‬ ‫נקודת החיתוך‬
‫עם ציר ‪y‬‬

‫כאשר לא זורם זרם דרך המקור‪ ,‬מתח ההדקים שווה‬

‫לכא"מ‪.‬‬
 ‫ניסוי כא"מ ומתח הדקים‬
‫מסקנות מהניסוי – מסקנה שניה‬
‫‪Vab = Ɛ - I*r‬‬

‫שיפוע ‪r-‬‬

‫שיפוע הגרף בערך מוחלט שווה להתנגדות‬

‫הפנימית של מקור המתח וזו הדרך היחידה‬
‫למצוא את ‪( r‬מדידה עקיפה)‪.‬‬
‫ניסוי כא"מ ומתח הדקים‬
‫מסקנות מהניסוי – מסקנה שלישית‬
‫• זרם ה ֶקצֶר‬

‫כאשר המעגל סגור על ידי תיל חסר התנגדות‪ ,‬מתח ההדקים מתאפס והזרם‬
‫‪ε‬‬
‫גדל עד ל‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫מצב כזה ייקרא "קצר" והזרם נקרא זרם הקצר‪.‬‬

‫זרם‬
‫ה ֶקצֶר‬
 ‫משימה לסיכום חלק א'‬
‫ניתוח ממצאי ניסוי כא"מ ומתח הדקים‬
‫תלמיד ערך ניסוי‪ ,‬הוא בנה מעגל חשמלי כמתואר בתרשים שלפניך‪ ,‬והזיז את הגררה ‪ P‬לנקודות שונות‬
‫לאורך הנגד המשתנה שקצותיו מסומנים באותיות ‪ M‬ו‪.N -‬‬

‫הנח כי מכשירי המדידה אידאליים (מה הכוונה אידאליים?)‪.‬‬

 ‫משימה לסיכום חלק א'‬
‫המשך‬
‫אחרי כל הזזה של הגררה‪ ,‬הוא מדד ורשם את הוראת הוולטמטר ואת הוראת האמפרמטר‪.‬‬

‫לפניך תוצאות המדידות‪:‬‬

 ‫משימה לסיכום חלק א'‬
‫המשך‬
‫א‪ .‬סרטטו גרף של המתח שהוולטמטר מורה כפונקציה של הזרם שהאמפרמטר מורה‪.‬‬

‫ב‪ .‬התלמיד טוען שהוא יכול לקרוא מתוך הגרף את הכא"מ של מקור המתח‪ .‬הסבירו כיצד‪.‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את הכא"מ של מקור המתח‪.‬‬

 ‫משימה לסיכום חלק א'‬
‫המשך‬
‫ד‪ .‬חשבו את ההתנגדות הפנימית של מקור המתח‪.‬‬

‫ה‪ .‬מהו הזרם המרבי שיכול לזרום במעגל החשמלי הנתון? נמקו‪.‬‬
‫ו‪ .‬המתח שמדד התלמיד במדידה הראשונה (‪ 1.4‬וולט) היה הגבוה ביותר מבין הערכים שהוא מדד ובמדידותיו‬
‫שלאחריה ערכי המתח הלכו וקטנו‪.‬‬
‫לאיזה כיוון הזיז התלמיד את הגררה במהלך הניסוי –לעבר הקצה ‪ N‬של הנגד המשתנה או לעבר הקצה ‪?M‬‬
‫נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫ניפגש בחלק הבא‪....‬‬
‫בהצלחה רבה!‬
‫כא"מ ומתח הדקים‬
‫חלק ב'‬
 ‫פתרון משימה חלק א'‬
‫פתרון – סעיף א'‬
‫• א‪ .‬סרטטו גרף של המתח שהוולטמטר מורה כפונקציה של הזרם שהאמפרמטר מורה‪.‬‬

‫תלות המתח בעוצמת הזרם‬

‫‪1.6‬‬

‫‪y = -0.7917x + 1.5035‬‬

‫‪1.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬

‫] ‪V[V‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.8‬‬

‫]‪I [A‬‬
 ‫פתרון משימה חלק א'‬
‫פתרון – סעיף ב'‪ +‬סעיף ג'‬
‫ב‪ .‬התלמיד טוען שהוא יכול לקרוא מתוך הגרף את הכא"מ של מקור המתח‪ .‬הסבירו כיצד‪.‬‬

‫‪VR = Ɛ - I*r‬‬
‫כאשר הזרם מתאפס‪ ,‬הערך של המתח שווה לערך של כא"מ המקור‪.‬‬
‫לכן נקודת החיתוך של הגרף עם ציר המתח היא מייצגת את הכא"מ‪.‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את הכא"מ של מקור המתח‪.‬‬

‫נקודת החיתוך של הגרף עם הציר האנכי שווה ל‪ V1.5 -‬ומכאן שהכא"מ של המקור הוא‪. 1.5V‬‬

‫‪y = -0.7917x + 1.5035‬‬

 ‫פתרון משימה חלק א'‬
‫תלות המתח בעוצמת הזרם‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫פתרון סעיף ד' ‪ +‬סעיף ה‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את ההתנגדות הפנימית של מקור המתח‪.‬‬
‫] ‪V[V‬‬

‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫שיפוע הגרף (בערכו המוחלט) שווה להתנגדות הפנימית‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫של מקור המתח‪ .‬משוואת קו המגמה‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.8‬‬
‫‪y = -0.7917x + 1.5035‬‬
‫]‪I [A‬‬ ‫‪r = 0.79‬‬ ‫]‪[‬‬
‫ה‪ .‬מהו הזרם המרבי שיכול לזרום במעגל החשמלי הנתון? נמקו‪.‬‬
‫הזרם המרבי שיזרום במעגל יתקבל כאשר הגררה בנקודה ‪( M‬ההתנגדות החיצונית של המעגל היא אפס)‪.‬‬
‫דרך אחרת‪ :‬נקודת החיתוך של הגרף עם הציר האופקי מתקבלת כאשר המתח על המקור הוא אפס‪ .‬זה קורה כאשר מקור המתח מקוצר‬
‫וזורם זרם מרבי‪ .‬מהגרף מתקבל (בקירוב) ‪.A1.92‬‬
 ‫פתרון משימה חלק א'‬
‫פתרון סעיף ו'‬
‫ו‪ .‬המתח שמדד התלמיד במדידה הראשונה (‪ 1.4‬וולט) היה הגבוה ביותר מבין הערכים שהוא מדד‪,‬‬
‫ובמדידותיו שלאחריה ערכי המתח הלכו וקטנו‪ .‬לאיזו כיוון הזיז התלמיד את הגררה במהלך הניסוי–‬
‫לעבר הקצה ‪ N‬של הנגד המשתנה או לעבר הקצה ‪ ?M‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬

‫התלמיד הזיז את הגררה שמאלה לעבר הקצה ‪.M‬‬

‫‪Vab =ε - Ir‬‬ ‫לפי הקשר‬

‫אם המתח קטן זה בגלל שהזרם גדל‪,‬‬

‫מכאן שההתנגדות הכוללת של המעגל קטנה‪.‬‬

 ‫משימה חלק ב'‬
‫בעיה מעשית עם פתרונות מילוליים – מבחינת בגרות ‪1992‬‬
‫לרשותו של תלמיד מקור מתח שהתנגדותו הפנימית ‪ , 2‬נגד‪ ,‬וולטמטר ואלקטרומטר‪.‬‬

‫(באמצעות אלקטרומטר ניתן למדוד מתחים ללא מעבר זרם באלקטרומטר)‪.‬‬

‫התלמיד ביצע את שלוש הפעולות הבאות‪:‬‬

‫‪ . 1‬חיבר את האלקטרומטר אל הדקי מקור המתח‪ .‬האלקטרומטר הראה ‪.]V[24‬‬

‫‪ . 2‬חיבר גם את הנגד אל הדקי מקור המתח‪ .‬האלקטרומטר הראה ‪.]V[22‬‬

‫‪ . 3‬ניתק את האלקטרומטר ממקור המתח‪ ,‬וחיבר במקומו את הוולטמטר (הנגד היה עדיין מחובר)‪ .‬הוולטמטר הראה ‪.]V[21.6‬‬

‫א‪ )1( .‬סרטטו את המעגלים החשמליים בשלושת הפעולות ‪.1-3‬‬

‫(‪ )2‬מדוע תוצאת המדידה השנייה קטנה מהראשונה?‬

‫(‪ )3‬מדוע תוצאת המדידה השלישית קטנה מהשנייה?‬

‫ב‪ .‬מצאו את התנגדות הנגד‪.‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את התנגדות הוולטמטר‪.‬‬

‫ד‪ .‬אם התלמיד היה מחליף את הוולטמטר שעמד לרשותו בוולטמטר אחר (בלי לנתק את הנגד)‪,‬‬

‫האם תוצאת המדידה הייתה יכולה להיות גדולה מ‪ ?21.6]V[-‬הסבירו‪.‬‬

‫ה‪ .‬האם יכול וולטמטר אחר להראות‪( 23V‬בלי לנתק את הנגד)? הסבירו‪.‬‬
‫בהצלחה רבה בבגרות בפיזיקה!‬