‫שיעור ‪ – 1‬יחידות ומימדים – סיכום‬ ‫‪U‬‬

‫חוקי חזקות‬ ‫‪U‬‬

‫פעולות בין מערכים עבור בסיס‬ ‫מעריך אפס‪ ,‬שלילי ושבר‬ ‫פעולות בין מערכים עבור שני‬
‫אחד‬ ‫בסיסים‬
‫‪a ⋅ a m = a n+m‬‬
‫‪n‬‬
‫‪a0 = 1‬‬ ‫‪(a ⋅ b )n = a n ⋅ b n‬‬
‫‪an‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪a −n = n‬‬
‫‪= a n −m‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪am‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪an‬‬
‫‪  = n‬‬
‫) ‪(a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n m‬‬
‫‪= a n⋅m‬‬ ‫‪a m = m an‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫מהי פיסיקה‬ ‫‪U‬‬

‫פיסיקה היא מדע המתאר בצורה כמותית )בעזרת משוואות מתמטיות ( את התופעות הבסיסיות‬
‫המתרחשות בטבע‪.‬‬

‫ערך פיסיקלי‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫את התופעות הפיסיקליות מתארים באמצעות ערכם פיסיקליים שניתנים למדידה לדוגמא‪ :‬זמן‪,‬‬
‫מרחק ‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬כוח וכולי ‪.‬‬

‫יחידה פיסיקלית‬ ‫‪U‬‬

‫ערך פיסיקלי ניתן למדידה ‪ ,‬ואפשר לבטא את הכמות שלו באופן מספרי ע "י מדידתו‪ .‬יחידת צריכה‬
‫להיות ידועה לכולם כדי לאפשר חילופי מידע בין אנשים ‪.‬‬

‫שיטת הקיצורים המבוססת על חזקות של ‪10‬‬ ‫‪U‬‬

‫מכיוון שיש מקרים שבהם הכמות הנמדדדת של ערך פיסיקלי מסויים היא גדולה מאד או קטנה מאד‬
‫הוכנסה שיטה של קיצורים הנכונה לעל היחידות הפיסיקליות ‪ .‬שיטה זט מבוססת על החזקות של ‪.10‬‬

‫סימון‬ ‫תחילית‬ ‫חזקה של ‪10‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪Tera‬‬ ‫‪1012‬‬
‫‪G‬‬ ‫‪Giga‬‬ ‫‪109‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪Mega‬‬ ‫‪10 6‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪Kilo‬‬ ‫‪103‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪deci‬‬ ‫‪10 −1‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪centi‬‬ ‫‪10 −2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪milli‬‬ ‫‪10 −3‬‬
‫‪µ‬‬ ‫‪µicro‬‬ ‫‪10 −6‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪nano‬‬ ‫‪10 −9‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪pico‬‬ ‫‪10 −12‬‬

‫יחידות פיסיקליות בסיסיות‬ ‫‪U‬‬

‫מדענים בחרו ‪ 3‬ערכים פיסיקליים כערכים בסיסיים והיחידות הפיסיקליות שלהם הוגדרו כיחידות‬
‫פיסיקליות בסיסיות ‪ .‬שיטת היחידות הבסיסיות נקראת ‪ :m.k.s.‬יחידת אורך תמדד במטרים)‪,(m‬‬
‫יחידת מסה תמדד בק"ג )‪ (kg‬ויחידת זמן תמדד בשניות )‪.(sec‬‬
‫כל שאר היחידות הפיסיקליות במכניקה הוגדרו בעזרת של וש היחידות הפיסיקליות הבסיסיות ‪.‬‬

‫תרגול ‪ – 1‬יחידות ומימדים – סיכום‬

‫פיסיקה ‪ - 1‬שנקר‬
‫נכתב ע"י שירלי עידן‬
 ‫יחידות נוספות של הערכים הפיסיקליים הבסיסיים‬ ‫‪U‬‬

‫‪1m = 10dm = 10 cm = 10 mm‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יחידות אורך‬
‫‪1m 2 = (10dm ) 2 = 100dm 2‬‬ ‫יחידות שטח‬
‫‪1m 2 = (100cm ) 2 = 10 4 cm 2‬‬
‫‪1m 2 = (1000mm ) 2 = 10 6 mm 2‬‬

‫‪1liter = 1dm 3‬‬ ‫יחידות נפח‬

‫‪1m 3 = (10dm) 3 = 1000dm 3 = 1000liter‬‬
‫‪1m 3 = (100cm ) 3 = 10 6 cm 3‬‬
‫‪1m 3 = (1000mm ) 3 = 10 9 mm 3‬‬
‫‪1kg = 1000 gr‬‬ ‫יחידות מסה‬
‫‪1ton = 1000kg‬‬
‫‪1 min = 60 sec‬‬ ‫יחידות זמן‬
‫‪1hr = 60 min = 3600 sec‬‬
‫‪1day = 24hr‬‬
‫‪1 year = 365day‬‬
‫‪gr‬‬ ‫‪10 −3 kg‬‬ ‫‪10 −3 kg‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫יחידת צפיפות המסה ‪ - ρ‬צפיפות מסה זה‬
‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 10 3 3‬‬ ‫‪m‬‬
‫מסה ) ‪ ׁ (m‬ליחידת נפח ) ‪: (V‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪cm‬‬ ‫) ‪(10 m‬‬ ‫‪10 m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫=‪ρ‬‬
‫‪V‬‬
‫או מסה )כמות החומר( שווה לצפיפות המסה‬
‫כפול נפח הגוף‪m = ρ ⋅ V :‬‬

‫מעברי יחידות‬ ‫‪U‬‬

‫כאשר רוצים להעביר ערך פיסיקלי לצורת יחידות אחרת מציבים במקום היחידות הישנות את‬
‫הנוסחא המקשרת עם היחידות החדשות ‪.‬‬
‫‪12m = 12 ⋅1m = 12 ⋅100cm = 1200cm‬‬ ‫לדוגמא ‪:‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪5mm = 5 ⋅1mm = 5 ⋅10 m = 0.005m‬‬

‫חישובים מתמטיים עם ערכים פיסיקליים‬ ‫‪U‬‬

‫חיבור וחיסור בין ערכים פיסיקליים ‪ :‬אפשר לחבר‪ ,‬לחסר או להשוות ‪ 2‬ערכים פיסיקליים בעלי אותן‬
‫יחידות‪.‬‬
‫כפל וחילוק בין ערכים פיסיקליים ‪ :‬מבצעים את הפעולה גם על המספר וגם על היחידות שלו ‪.‬‬

‫דיוק וספרות ערך‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ספרות ערך אלו הן הספרות המשמעותיות במספר ‪.‬‬

‫תוצאה מספרית לא תכלול יותר ספרות ערך מאשר המספרים מהן היא מחושבת ‪.‬‬
‫בבעיות שנפתור המספרים הנתונים מדוייקים עד ‪ 3‬או ‪ 4‬ספרות ערך‪ .‬למשל אם נתון מספר בעל ‪3‬‬
‫ספרות ערך – התוצאה תהיה בת ‪ 3‬ספרות ערך‪ .‬לכן יש לעגל או להוסיף ספרה אחת לכל היותר ‪.‬‬

‫הערות לדף תרגילי בית מספר ‪1‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪p = 2πr‬‬ ‫היקף מעגל‬ ‫המעגל‬

‫‪s = πr 2‬‬ ‫שטח עיגול‬
‫‪4‬‬ ‫נפח כדור‬ ‫כדור‬
‫‪v = πr 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪s = 4πr 2‬‬ ‫שטח מעטפת של כדור‬

‫‪ - x‬הדרך‬ ‫כאשר‪ - v :‬מהירות הגוף‪ - t ,‬זמן‪,‬‬ ‫בתנועה במהירות קבועה ‪s = v ⋅ t :‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫תרגול ‪ – 1‬יחידות ומימדים – סיכום‬

‫פיסיקה ‪ - 1‬שנקר‬
‫נכתב ע"י שירלי עידן‬
 ‫וקטורים במרחב ‪ -‬סיכום‬ ‫‪U‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪R = Rx xˆ + R y yˆ + Rz z‬‬ ‫תצוגת וקטור במרחב ע"פ רכיביו‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬
‫=‪R‬‬ ‫‪(Rx )2 + (R y )2 + (R y )2‬‬ ‫אורכו‪:‬‬ ‫תצוגת וקטור ע"פ אורכו וכיוונו‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪Rx‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪‬‬

‫= ‪cos φ‬‬ ‫כיוונו‪ - θ :‬הזוית בין ‪ R‬לבין ציר ‪ - φ , cos θ = z :z‬הזוית בין הוקטור ‪ Rxy‬לבין ציר ‪:x‬‬
‫‪Rxy‬‬ ‫‪R‬‬

‫פעולות חשבון בוקטורים תלת מימדיים‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪A = Ax xˆ + Ay yˆ + Az z‬‬ ‫ˆ‪B = Bx xˆ + B y yˆ + Bz z‬‬ ‫עבור ‪ 2‬הוקטורים הבאים במרחב‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪C = mA = m(Ax xˆ + Ay yˆ + Az zˆ ) = mAx xˆ + mAy yˆ + mAz z‬‬ ‫‪ .1‬כפל וקטור בסקלר‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪  ‬‬
‫ˆ‪C = A + B = ( Ax + Bx )xˆ + (Ay + B y )yˆ + ( Az + Bz )z‬‬ ‫‪ .2‬חיבור וקטורים‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪  ‬‬
‫ˆ‪C = A − B = ( Ax − Bx )xˆ + (Ay − B y )yˆ + ( Az − Bz )z‬‬ ‫‪ .3‬חיסור וקטורים‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .4‬מכפלה סקלרית‪ :‬מכפלה סקלרת בין ‪ 2‬וקטורים‪ , A • B ,‬זו פעולה מתמטית של מכפלה של גודל של וקטור‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫אחד בהיטל של הוקטור השני עליו ‪ .‬מכפלה סקלרית בין ‪ 2‬וקטורים נותנת סקלר‪.‬‬
‫‪U‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪A • B = A B cos α‬‬ ‫חישוב לפי גודל הוקטורים והזוית שבניהם ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪A • B = Ax Bx + Ay B y + Az Bz‬‬ ‫חישוב לפי רכיבי הוקטורים ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הערות‪ .1 :‬התוצאה המתקבלת במכפלה סקלרית היא סקלר ‪.‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .2‬מתקיים חוק החילוף ‪. A • B = B • A‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬אם ‪. A • B = 0 ⇐ cos 90 = 0 ⇐ α = 90 ⇐ A ⊥ B‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪B‬‬ ‫=‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫⇐ ‪⇐ cos 0 = 1 ⇐ α = 0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ .4‬אם ‪B‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪A• B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. cos α =  ‬‬ ‫‪ .5‬מציאת הזוית בין ‪ 2‬הוקטורים ‪ A‬ו ‪: B -‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .5‬מכפלה וקטורית ‪ -‬מכפלה וקטורית בין ‪ 2‬וקטורים‪ , A × B ,‬זוהי פעולה מתמטית הנותנת וקטור ה ניצב לשני‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הווקטורים המוכפלים ‪.‬‬

‫חישוב לפי גודל הוקטורים והזוית שבניהם ‪:‬‬

‫כוון וקטור התוצאה ‪ :‬לפי כלל יד ימין‪ :‬פרוש את יד ימין כך שארבעת האצבעות מורות לכוון הוקטור הראשון ‪.‬‬
‫כופף את ארבעת האצבעות לכוון הוקטור השני ‪ .‬וקטור התוצאה הוא בכוון האגודל‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪C = A × B = A B sin α‬‬ ‫גודל וקטור התוצאה‪:‬‬

‫חישוב לפי רכיבי הוקטורים ‪:‬‬

‫ˆ‪x‬‬ ‫ˆ‪y‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪C = A × B = Ax‬‬ ‫‪Ay‬‬ ‫) ‪Az = xˆ (Ay Bz − Az By ) − yˆ ( Ax Bz − Az Bx ) + zˆ (Ax By − Ay Bx‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Bx‬‬ ‫‪By‬‬ ‫‪Bz‬‬ ‫‪Cx‬‬ ‫‪Cy‬‬ ‫‪Cz‬‬

‫הערות‪ .1:‬התוצאה המתקבלת במכפלה וקטורית היא וקטור‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬לא מתקיים חוק החילוף ‪ ,‬אלא‪. A × B = − B × A :‬‬

‫פיסיקה ‪ 1‬שנקר ‪ -‬תרגול– ווקטורים במרחב – סיכום‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬
 ‫וקטורים דו מימדיים ‪ -‬סיכום‬ ‫‪U‬‬

‫חזרה על טריגונומטריה‬ ‫‪U‬‬

‫‪c 2 = a 2 + b2‬‬ ‫משפט פיתגורס‬ ‫במשולש ישר‬

‫במשולש ישר זוית בעל הניצבים ‪ a, b‬והיתר ‪c‬‬ ‫זוית‬
‫)הערה‪ :‬שלשות פיתגוריות ‪(3:4:5, 5:12:13, 8:15:17 :‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫הגדרת סינוס‪ ,‬קוסינוס וטנגנס‪:‬‬ ‫במשולש ישר‬
‫= ‪sin α‬‬ ‫= ‪cos α‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪c‬‬ ‫במשולש ישר זוית בעל הניצבים ‪ , a, b‬היתר ‪c‬‬ ‫זוית‬
‫‪a‬‬ ‫והזוית ‪ α‬היא מול הניצב ‪a‬‬
‫= ‪tan α‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫משפט הסינוסים – במשולש כלשהו‬ ‫במשולש כלשהו‬
‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 2R‬‬
‫‪sin α sin β sin γ‬‬ ‫כאשר הזויות ‪ α , β , γ‬מונחות בהתאמה מול הצלעות ‪a, b, c‬‬
‫ו‪ R -‬הוא רדיוס המעגל החוסם‬
‫‪c 2 = a 2 + b 2 − 2ab cos γ‬‬ ‫משפט הקוסינוסים – במשולש כלשהו בעל צלעות‬ ‫במשולש כלשהו‬
‫‪ a, b, c‬כאשר הזוית ‪ γ‬מונחת מול הצלע ‪c‬‬

‫וקטור וסקלר‬ ‫‪U‬‬

‫גודל פיסיקלי סקלרי ‪ -‬הוא גודל פיסיקלי המוגדר ע "י ערכו המספרי בלבד )טמפ ‪ , T‬זמן ‪ , t‬אורך‪ ,‬נפח‪ ,‬שטח(‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫גודל פיסיקלי וקטורי ‪ -‬הוא גודל פיסיקלי המוגדר ע "י ערכו המספרי וכ יוונו )כוח ‪ , F‬מהירות ‪.( v‬‬

‫וקטור דו מימדי‬ ‫‪U‬‬

‫תצוגת וקטור בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪R = R x xˆ + R y y‬‬ ‫תצוגת וקטור ע"פ רכיביו‪/‬היטליו על הצירים‪:‬‬

‫‪ - R x‬רכיבו‪/‬היטלו בציר ‪ - R y ,x‬רכיבו‪/‬היטלו בציר ‪.y‬‬

‫אם ‪ R x‬בכוון ציר ‪ x‬החיובי – הרכיב ‪ R x‬חיובי‪ ,‬ואם ‪ R x‬בכוון ציר ‪ x‬השלילי – הרכיב ‪ R x‬שלילי‬

‫אם ‪ R y‬בכוון ציר ‪ y‬החיובי – הרכיב ‪ R x‬חיובי‪ ,‬ואם ‪ R x‬בכוון ציר ‪ y‬השלילי – הרכיב ‪ R y‬שלילי‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫גודלו‪:‬‬ ‫תצוגת וקטור ע"פ אורכו וכיוונו‬

‫כיוונו‪ :‬למשל ציון כיוונו ע"פ הזוית ‪ α‬הנמדדת מציר ‪ x‬החיובי‪.‬‬

‫מציאת רכיבי הוקטור לפי אורכו וכיוונו‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R x = R cos α‬‬ ‫‪R y = R sin α‬‬

‫מציאת אורך הוקטור וכיוונו לפי רכיביו‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬
‫‪(Rx )2 + (R y )2‬‬
‫‪Ry‬‬
‫אורך הוקטור‬ ‫= ‪R‬‬ ‫= ‪tan α‬‬
‫‪Rx‬‬

‫שוויון וקטורים ‪ 2 :‬וקטורים יהיו שווים כאשר הם בעלי אותו גודל ואותו כיוון ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫וקטור נגדי ‪ :‬וקטור נגדי זהו וקטור שווה בגודל אך מנוגד בכיוון ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫פיסיקה ‪ - 1‬תרגול ‪ – 1‬ווקטורים דו מימדיים – סיכום‬

‫שנקר‪ ,‬נכתב ע"י שירלי עידן‬
 ‫פעולות חשבון בוקטורים דו מימדיים‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪A = Ax xˆ + Ay y‬‬ ‫ˆ‪B = Bx xˆ + B y y‬‬ ‫עבור ‪ 2‬הוקטורים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬כפל וקטור בסקלר ניתן לכפול או לחלק כל וקטור בסקלר ‪ .‬התוצאה המתקבלת היא וקטור שכ יוונו זהה‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫לוקטור המקורי וגודלו שווה למכפלה של גודל הוקטור בסקלר או למנת גודל הוקטור בסקלר ‪ .‬כופלים‬
‫בסקלר את רכיבי הוקטור‪ .‬כאשר הסקלר הוא שלילי הוקטור המתקבל מנוגד לכוון הוקטור המקורי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ˆ‪C = mA = m(Ax xˆ + Ay yˆ ) = mAx xˆ + mAy y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪ .2‬חיבור וקטורים ‪ R - R = A + B + C + ...‬נקרא הסכום הוקטורי או הוקטור השקול‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫בחיבור וקטורים סוכמים את הרכיבים של כל הוקטורים ומוצאים את רכיבי הוקטור השקול ‪:‬‬
‫‪  ‬‬
‫ˆ‪C = A + B = ( Ax + B x )xˆ + (Ay + B y )y‬‬

‫‪ .3‬חיסור וקטורים חיסור וקטורים זה חיבור הוקטור הנגדי ‪:‬‬‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬

‫ˆ‪C = A − B = A + ( − B ) = ( Ax − B x )xˆ + (Ay − B y )y‬‬

‫‪ .4‬מכפלה סקלרית הסבר בדף על וקטורים במרחב‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫__________________________________________________________________________________‬
‫חיבור וקטורים לפי רכיבים– לחיבור ‪ 2‬וקטורים או יותר‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬מפרקים כל וקטור שאינו מקביל לצירים לרכיביו ‪.‬‬

‫‪ .2‬סוכמים את הרכיבים של כל הוקטורים ומוצאים את רכיבי הוקטור השקול ‪:‬‬
‫כאשר ‪ Rx = Ax + Bx + C x + ...‬ו‪R y = Ay + B y + C y + ... -‬‬

‫‪ .3‬מרכיבי הוקטור השקול נית ן למצוא את אורכו וכיוונו של הוקטור השקול ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪(Rx )2 + (R y )2‬‬
‫‪Ry‬‬
‫= ‪R‬‬ ‫= ‪tan α‬‬
‫‪Rx‬‬
‫__________________________________________________________________________________‬
‫‪U‬‬

‫חיבור וקטורים בשיטה גרפית‬

‫‪ .1‬שיטת המקבילית ‪ -‬לחיבור ‪ 2‬וקטורים‬
‫מעבירים ישרים מקבילים ל שני הוקטורים שרוצים לחבר ומקבלים מקבילית ‪.‬‬
‫האלכסון היוצא מנקודת היציאה המשותפת הוא הוקטור השקול ‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטת המשולש ‪ -‬לחיבור ‪ 2‬וקטורים‬
‫מציירים בקנה מידה וקטור ראשון ובהמשכו וקטור שני ‪.‬‬
‫הוקטור הסוגר את המשולש הוא הוקטור השקול ‪ .‬תחילתו בתחילת הוקטור הראשון וסופו בראש הוקטור השני ‪.‬‬
‫‪ .3‬שיטת המצולע ‪ -‬לחיבור של יותר משני ו קטורים‬
‫יש לצייר את הוקטורים בקנה מידה ובכוון המתאים ‪ ,‬וקטור אחד בהמשכו של השני )לא חשוב הסדר(‬
‫הוקטור הסוגר את המצולע הוא הוקטור השקול ‪.‬‬
‫_______________________________________________________________________________‬
‫‪U‬‬

‫חיסור וקטורים בשיטה גרפית‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫חיסור וקטורים זה חיבור הוקטור הנגדי ‪ .‬לכן אם רוצים להחסיר מ‪ A -‬את ‪ B‬אז נשרטט את הוקטור הנגדי ל‪B -‬‬
‫) (‬ ‫) (‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר את וקטור ‪ , − B‬ונחבר את ‪ A‬עם ‪ − B‬בשיטת המקבילית למשל ואז וקטור התוצאה הוא האלכסון של‬
‫המקבילית היוצא מנקודת המוצא של הוקטורים ‪.‬‬
‫פיסיקה ‪ - 1‬תרגול ‪ – 1‬ווקטורים דו מימדיים – סיכום‬
‫שנקר‪ ,‬נכתב ע"י שירלי עידן‬
 ‫חזרה על קו ישר ופרבולה‬

‫קו ישר‬

‫הגדרה‪ :‬קו ישר הוא פונקציה מהצורה ‪y ( x) = mx + n‬‬

‫כאשר ‪ m‬הוא שיפוע הישר ו‪ n -‬הוא נקודת חיתוך של הישר עם ציר ה‪.y -‬‬
‫עבור ‪ m > 0‬הישר עולה ועבור ‪ m < 0‬הישר יורד‪.‬‬ ‫•‬
‫• דוגמאות לישרים‪y = 2 x + 3, y = − x + 2, y = −2 x :‬‬

‫ישרים מיוחדים‪ :‬ישרים מקבילים לצירים שהם ישרים מהצורה ‪:‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ו‪ x = b -‬ישר המקביל לציר ‪.y‬‬ ‫‪ y = a‬ישר המקביל לציר ‪,x‬‬

‫שרטוט קו ישר‪ :‬נשרטט קו ישר ע"י מתיחת קו ישר בין ‪ 2‬נקודות שהישר עובר דרכן‪.‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫• דוגמא‪ :‬שרטט את הישר ‪y = 2 x + 1‬‬

‫‪y 2 − y1‬‬
‫= ‪ m‬שיפוע הישר‬ ‫מציאת שיפוע של ישר ‪:‬‬
‫‪x2 − x1‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫כאשר ) ‪ ( x1 , y1 ), ( x2 , y 2‬הן ‪ 2‬נקודות שנמצאות על הישר‬

‫דוגמא‪ :‬מצא שיפוע של ישר שעובר דר ‪ 2‬הנקודות‪. (2,3), (6,5) :‬‬ ‫•‬
‫‪y2 − y1 5 − 3 2 1‬‬
‫=‪m‬‬ ‫=‬ ‫= =‬
‫‪x2 − x1 6 − 2 4 2‬‬

‫פרבולה‬ ‫‪U‬‬

‫‪. y ( x) = ax + bx + c‬‬
‫‪2‬‬
‫הגדרה‪ :‬פרבולה היא פונקציה מהצורה‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫עבור ‪ a > 0‬הפרבולה צוחקת‪ ,‬כלומר נקודת הקיצון היא נקודת מינימום ‪.‬‬
‫ועבור ‪ a < 0‬הפרבולה בוכה‪ ,‬כלומר נקודת הקיצון היא נקודת מקסימום‪.‬‬

‫שיפוע המשיקים לפרבולה‬ ‫‪U‬‬

‫נתבונן בפרבולה צוחקת בעלת נקודת מינימום שערך ה‪ x -‬שלה הוא ‪ . x0‬נתבונן בשיפוע המשיקים לפונקציה ‪:‬‬

‫עבור ‪ x < x0‬הפונקציה יורדת ולכן שיפוע המשיקים בכל נקודה ונק ודה הוא שלילי ‪.‬‬ ‫•‬

‫עבור ‪ x > x0‬הפונקציה עולה ולכן שיפוע המשיקים בכל נקודה ונקודה הוא חיובי ‪.‬‬

‫עבור ‪ x < x0‬ככל שמתקדמים בכוון ציר ‪ x‬החיובי שיפוע המשיקים הופך מתלול למתון ‪.‬‬ ‫•‬

‫עבור ‪ x > x0‬ככל שמתקדמים בכוון ציר ‪ x‬החיובי שיפוע המשיקים הופך ממתון לתלול ‪.‬‬

‫עבור ‪ x = x0‬שיפוע המשיק הוא אפס ‪.‬‬

 ‫תנועה גוף לאורך קו ישר ‪ -‬הגדרות‬ ‫‪U‬‬

‫ציר מקום‪ :‬נבחר ציר מקום‪ .‬ציר מאופיין ע"י כוון וראשית ‪.‬‬‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬כוון הציר – נבחר באופן שרירותי )למשל בכוון התנועה ההתחלתי (‪.‬‬

‫‪ .2‬ראשית הציר – על הציר נבחר נקודה שנקרא לה אפס )ראשית הצירים( ‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪∆x = x 2 − x1‬‬ ‫העתק‪ :‬העתק הוא השינוי במיקום הגוף ‪ :‬מיקום סופי פחות מיקום התחלתי ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הערות על העתק‪ .1 :‬ההעתק הוא וקטור‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .2‬יחידות תיקניות של העתק‪m :‬‬

‫‪ .3‬העתק יכול להיות חיובי – אם ‪ ) x 2 > x1‬הגוף נע סה"כ בכוון החיובי של הציר (‬

‫שלילי – אם ‪) x 2 < x1‬הגוף נע סה"כ בכוון השלילי של הציר (‬

‫או אפס – אם ‪) x 2 = x1‬הגוף חזר לנקודת המוצא (‪.‬‬

‫‪ .4‬העתק לעומת דרך‪ :‬דרך היא האורך הכולל של המסלול והיא סקלר ‪ ,‬לעומתה העתק זהו השינוי במיקום‬

‫הגוף והוא וקטור‬

‫מהירות‪ :‬מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף ‪ -‬המרחק שהוא עובר ביחידת זמן‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫מהירות ממוצעת‪ :‬המהירות הממוצעת באה לתאר את מהירותו של גוף לאורך דרך מסוימת ‪.‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ ∆x x2 − x1‬‬

‫=‪v‬‬ ‫=‬ ‫מהירות ממוצעת היא היחס בין ההעתק לבין פרק הזמן ‪ ∆t‬או קצב שינוי ההעתק ‪:‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪t 2 − t1‬‬

‫מהירות ריגעית‪ :‬המהירות הרגעית היא המידה למהירות של גוף ברגע מסוים ‪ ,‬כאשר "רגע" הוא נקודת זמן‪ .‬ניתן‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫לדמות זאת על ידי כך שנאמר שהמהירות הרגעית של רכב היא מה שמראה מד המהירות של הרכב בכל רגע ‪ .‬מהירות‬

‫ריגעית היא המהירות הממוצעת שבפרק הזמן שבין אותו רגע ובין רגע אחר שקרוב אליו ביותר ‪ ,‬כאשר פרק זמן זה‬

‫‪∆x‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪v = v(t ) = lim ∆t →0‬‬ ‫= ) ‪= x' (t‬‬ ‫שואף לאפס‪ .‬כלומר הנגזרת של ההעתק לפי הזמ ן‪:‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪dt‬‬
‫הערות על מהירות‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬המהירות היא וקטור ‪ .‬כוון וקטור המהירות ככוון ההעתק ‪.‬‬

‫‪ .2‬יחידות תיקניות של מהירות‪m s :‬‬

‫‪ .3‬כדי לעבור מקמ"ש ל‪ m s -‬יש לחלק ב ‪3.6 -‬‬

‫‪ .4‬כאשר נשתמש במונח מהירות נתכוון למהירות ריגעית ולא למהירות ממוצעת‪ .‬כדי לציין מהירות ממוצעת ‪,‬‬

‫נאמר מהירות ממוצעת‪.‬‬

‫‪   ‬‬
‫הערה על גדלים וקטורים בתנועה בקו ישר‪ - ∆x , x , v , a :‬כולם גדלים וקטוריים‪ .‬אולם כאשר דנים בתנועה בקו‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ישר לכל הוקטורים יש רק רכיב בציר ‪ x‬ולכן אין זה חיוני להבחין בין הוקטור לבין רכיב ה‪ x -‬שלו‪.‬‬
 ‫תנועה גוף לאורך קו ישר – הגדרות נוספות‬ ‫‪U‬‬

‫תאוצה‪ :‬תאוצה הינה קצב השינוי ב מהירות של גוף‪ .‬כאשר מהירותו של גוף משתנה )גדלה או קטנה( אנו אומרים‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫שלגוף יש תאוצה‪ .‬גם הגדלת המהירות וגם הקטנתה נקראים בפיסיקה בשם תאוצה ‪ ,‬אם כי יש המכנים את‬
‫התאוצה השלילית בשם "תאוטה" )‪ .(deceleration‬מכיון שהמהירות היא וקטור גם שינוי בכיוון התנועה זוהי תאוצה ‪.‬‬

‫תאוצה ממוצעת‪ :‬תאוצה ממוצעת היא היחס בין שינוי המהירות בפרק זמן לבין שינוי הזמן ‪. ∆t‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪∆v v2 − v1‬‬
‫=‪a‬‬ ‫=‬
‫‪∆t t 2 − t1‬‬

‫תאוצה ריגעית‪ :‬תאוצה רגעית היא הגבול שאליו שואף היחס בין שינוי וקטור המהירות בפרק זמן ובין משכו של‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫פרק הזמן‪ ,‬כאשר פרק הזמן שואף לאפס‪ .‬כלומר הנגזרת של המהירות לפי הזמן ‪.‬‬
‫‪∆v‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪a = a(t ) = lim ∆t →0‬‬ ‫= ) ‪= v' (t‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪dt‬‬

‫הערות על תאוצה‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬התאוצה היא וקטור‪ .‬כוון וקטור התאוצה ככוון וקטור שינוי המהירות ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬יחידות תיקניות של תאוצה ‪m s :‬‬
‫‪ .3‬כאשר נשתמש במונח תאוצה נתכוון לתאוצה ריגעית ולא ל תאוצה ממוצעת‪ .‬כדי לציין תאוצה ממוצעת‪,‬‬
‫נאמר תאוצה ממוצעת‪.‬‬
‫‪ .4‬כוון וקטור התאוצה ככוון וקטור שינוי המהירות ‪:‬‬
‫אם שינוי המהירות חיובי – התאוצה חיובית‪.‬‬
‫אם שינוי המהירות שלילי – התאוצה שלילית‪.‬‬
‫אם שינוי המהירות אפס – התאוצה אפס‪.‬‬

‫תאוצה חיובית תתכן כאשר ‪ , ∆v > 0‬כלומר כאשר ‪: v2 > v1‬‬

‫מקרה ‪ :1‬כאשר הגוף נע בכוון החיובי ומגדיל את מהירותו ‪.‬‬
‫מקרה ‪ :2‬כאשר הגוף נע בכוון השלילי ומקטין את מהירותו ‪.‬‬

‫תאוצה שלילית תתכן כאשר ‪ , ∆v < 0‬כלומר כאשר ‪: v2 < v1‬‬

‫מקרה ‪ :1‬כאשר הגוף נע בכוון החיובי ומקטין את מהירותו ‪.‬‬
‫מקרה ‪ :2‬כאשר הגוף נע בכוון השלילי ומגדיל את מהירותו ‪.‬‬

‫כלל אצבע לגבי כוון המהירות וכוון התאוצה;‬

‫כאשר המהירות והתאוצה באותו כוון *שניהם חיוביים או שניהם שליליים)‪ .‬הגוף מגביר את מהירותו‪/‬‬
‫כאשר המהירות והתאוצה בכוון מנוגד כוון *מהירות חיובית ותאוצה שלילית או מהירות שלילית ותאוצה‬
‫חיובית) ‪ .‬הגוף מקטין את מהירותו‪/‬‬
 ‫תנועה בקו ישר במהירות קבועה‬ ‫‪U‬‬

‫הגדרה ‪ :1‬תנועה בה הגוף עובר העתקים שווים בזמנים שווים ‪.‬‬‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הגדרה ‪ :2‬תנועה במהירות קבועה בקו ישר היא תנועה בה המהירות הריגעית היא קבועה ושווה למהירות הממוצעת‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫משוואת התנועה במהירות קבועה‬ ‫‪U‬‬

‫משוואת מיקום ‪ -‬זמן‬ ‫‪x = x 0 + vt‬‬

‫‪‬‬
‫‪∆x‬‬

‫כאשר‪ - x0 (m) :‬מיקום הגוף ברגע ‪ t = 0‬ביחס לראשית‬

‫)‪ - x(m‬מיקום הגוף בזמן ‪ t‬ביחס לראשית‬

‫)‪ - v(m / sec‬מהירות הגוף‬
‫)‪ t (sec‬או ‪ - ∆t‬זמן התנועה במקטע‬
‫‪ - ∆x = vt‬העתק הגוף במשך פרק הזמן ‪∆t‬‬

‫זכור; כאשר הגוף נע בכוון החיובי מהירותו חיובית‪ -‬וכאשר הגוף נע בכוון השלילי מ הירותו שלילית‪/‬‬ ‫•‬

‫גרפים בתנועה שוות מהירות בקו ישר‬

‫גרף מיקום ‪ -‬זמן‬ ‫גרף מהירות ‪ -‬זמן‬ ‫גרף תאוצה ‪ -‬זמן‬

‫‪x‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫המהירות היא שיפוע הישר‪.‬‬ ‫התאוצה היא שיפוע הישר‬
‫)אפס(‪.‬‬
‫ההעתק הוא השטח מתחת‬
‫לגרף‪.‬‬
 ‫תנועה בקו ישר בתאוצה קבועה‬ ‫‪U‬‬

‫הגדרה‪ :‬תנועה בתאוצה קבועה בקו ישר היא תנועה בה המהירות משתנה בקצב קבוע )או קצב שינוי המהירות הוא‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫קבוע(‪ .‬בתנועה שוות תאוצה התאוצה הריגעית היא קבועה ושווה ל תאוצה הממוצעת‪.‬‬

‫משוואות התנועה בתנועה בתאוצה קבועה‬ ‫‪U‬‬

‫מהירות – זמן‬ ‫‪v = v0 + at‬‬

‫‪‬‬
‫‪∆v‬‬

‫מיקום ‪ -‬זמן‬
‫‪x = x0 +‬‬
‫‪(v0 + v )t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪∆x‬‬

‫מיקום ‪ -‬זמן‬ ‫‪1‬‬

‫‪x = x0 + v0t + at 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∆x‬‬

‫מהירות ‪ -‬העתק‬
‫∆ ‪v 2 = v0 + 2a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x − x0‬‬

‫)‪ - x0 (m‬מיקום הגוף ברגע ‪ t = 0‬ביחס לראשית‬

‫)‪ - x(m‬מיקום הגוף כעבור זמן ‪ t‬ביחס לראשית‬

‫)‪ t (sec‬או ‪ - ∆t‬זמן התנועה במקטע‬

‫)‪ - v0 (m / sec‬מהירות התחלתית במקטע‬

‫)‪ - v(m / sec‬מהירות סופית במקטע‬

‫‪2‬‬
‫) ‪ - a (m / sec‬תאוצה‬
‫‪ - ∆x = vt‬העתק הגוף במשך פרק הזמן ‪∆t‬‬
‫‪ - ∆v = at‬שינוי מהירות הגוף במשך פרק הזמן ‪∆t‬‬

‫גרפים בתנועה שוות תאוצה בקו ישר‬

‫גרף מיקום ‪ -‬זמן‬ ‫גרף מהירות ‪ -‬זמן‬ ‫גרף תאוצה ‪ -‬זמן‬

‫‪x‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫מהירות ממוצעת היא שיפוע‬ ‫התאוצה היא שיפוע הישר‪.‬‬ ‫שינוי המהירות הוא השטח‬
‫המיתר‪.‬‬ ‫מתחת לגרף‪.‬‬
‫מהירות ריגעית היא שיפוע‬ ‫ההעתק הוא השטח מתחת‬
‫המשיק באותה הנקודה‪.‬‬ ‫לגרף‪.‬‬
 ‫תנועת גופים באויר – זריקה בזוית‬ ‫‪U‬‬

‫מערכת הצירים‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫כוון הצירים‪ :‬נבחר את ציר ‪ y‬כלפי מעלה‪ ,‬ואת ציר ‪ x‬לפי כוון הזריקה ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ראשית כל ציר‪ :‬ראשית ציר ‪ :x‬בנקודת הזריקה‪ .‬ראשית ציר ‪ :y‬בגובה הזריקה או בגובה פגיעת הגוף בקרקע ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ציר ‪x‬‬ ‫ציר ‪y‬‬

‫בציר ‪ x‬התנועה היא במהירות קבועה‬ ‫בציר ‪ y‬התנועה היא בתאוצה קבועה – תאוצת הכובד‬
‫בעצם בציר ‪ y‬התנועה היא של זריקה אנכית למעלה‬
‫= ‪x0‬‬ ‫תנאי התחלה ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬
‫= ‪y0‬‬ ‫תנאי התחלה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪v0 x = v0 cos α‬‬ ‫‪v0 y = v0 sin α‬‬

‫‪m‬‬
‫‪g = +10‬‬
‫‪s2‬‬
‫משוואות התנועה ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪v y = v0 y − gt = v0 sin α − gt‬‬ ‫משוואות התנועה ‪:‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪x = x0 + v0 x ⋅ t = x0 + v0 cos α ⋅ t‬‬ ‫‪y = y 0 + v0 y ⋅ t −‬‬ ‫‪gt = y 0 + v0 sin α ⋅ t − gt 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪v y2 = v0 y − 2 g ( y − y0 ) = (v0 sin α ) 2 − 2 g ( y − y0‬‬
‫‪2‬‬

‫מהירות הגוף ברגע כלשהו‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ = ( v 0 x ) 2 + ( v y ) 2‬לוקש‪v‬‬ ‫גודל המהירות‪:‬‬

‫‪vy‬‬
‫= ‪tan α‬‬ ‫כיוון המהירות )משיקה למסלול(‪:‬‬
‫‪v0 x‬‬

‫הערות על זריקה בזוית‪:‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬בשיא הגובה‪. v y = 0 :‬‬

‫‪ .2‬פגיעה בקרקע מאופיינת ב‪) y = 0 -‬אם ראשית ציר ‪ y‬היא בקרקע(‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל גובה מתקיים ‪ :‬גודל המהירות ‪ :‬גודל המהירות בעליה שווה לגודל המהירות בירידה ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫כוון המהירות‪ :‬בעליה הזוית היא מעל האופק ‪ ,‬בירידה זו אותה הזוית ‪ -‬מתחת לאופק‪.‬‬

‫‪ .4‬שיא הגובה‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪v0 y‬‬ ‫‪v0 sin α‬‬

‫= ‪tmax‬‬ ‫=‬
‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪( v0 y ) 2‬‬ ‫‪( v0 sin α ) 2‬‬
‫‪y max = y0 +‬‬ ‫‪= y0 +‬‬
‫‪2g‬‬ ‫‪2g‬‬
‫‪ .5‬משוואת המסלול הבליסטי ‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪g‬‬
‫‪y ( x ) = y 0 + ( x − x0 ) tan α −‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪( x − x0 ) 2 (1 + tan 2 α‬‬
‫‪2v0‬‬
‫‪ .6‬עבור מקרה פרטי בו נקודת הזריקה ונקודת הפגיעה הן באותו גובה מתקיים ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫א‪ .‬זמן העליה מנקודת הזריקה ועד שיא הגובה שווה לזמן הירידה משיא הגובה ועד לנקודת הזריקה ‪.‬‬
‫‪v ⋅ sin 2α‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Range = 0‬‬ ‫ב‪ .‬נוסחת הטווח ‪:‬‬
‫‪g‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‪ .‬טווח מקסימלי מתקבל עבור זוית זריקה של ‪. 45‬‬
‫ד‪ .‬עבור ‪ 2‬זויות זריקה ‪ α 0 ,90 − α 0‬יתקבל אותו הטווח ‪.‬‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬

 ‫תנועת גופים באויר – זריקה אנכית למעלה ולמטה‬ ‫‪U‬‬

‫נדון בשני מקרים‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫מקרה ‪ :1‬זריקה אנכית כלפי למטה )‪ ( v0 ≠ 0‬או נפילה חופשית )‪( v0 = 0‬‬
‫מקרה ‪ :2‬זריקה אנכית כלפי מעלה‬
‫• התנועה מתנהלת לאורך הציר האנכי ‪ -‬ציר ‪.y‬‬
‫תאוצת הכובד‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬על גופים באויר פועלת תאוצה קבועה ‪ -‬תאוצה הכובד‪ .‬היא לא תלויה במשקל הגוף ‪.‬‬
‫‪ .2‬לכן נתשמש במשוואות של תנועה שוות תאוצה ‪ .‬כלומר זו דוגמא לתנועה בתאוצה קבועה לאורך ציר‬
‫אנכי‪.‬‬
‫‪ .3‬תאוצת הכובד מסומנת באות ‪ . g‬גודל תאוצת הכובד הוא ‪. g = 10 m s‬‬
‫‪2‬‬

‫ותאוצת הכובד מכוונת תמיד כלפי מט ה ‪ -‬כלפי מרכז כדה"א‪ .‬לא משנה אם הגוף בעליה בירידה או בשיא‬
‫הגובה בעצירה ריגעית‪.‬‬
‫הנחות‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬מזניחים את התנגדות האויר ‪ ,‬כלומר לא פועלים על הגוף כוחות פרט לכוח הכובד שגורם לתאוצת‬
‫הכובד‪.‬‬
‫‪ .2‬תנועת הגוף תחת תאוצת הכובד מתחילה כאשר הגוף עוזב את היד ‪ ,‬הרובה ‪ ,‬התותח ועד רגע לפני שהגוף‬
‫פוגע בקרקע‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫נוסחאות לזריקה אנכית‬ ‫‪U‬‬

‫ציר מיקום‪ :‬כוון הציר‪ :‬נבחר ציר ‪ y‬כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ראשית הציר‪ :‬נבחר כרצוננו‪ ,‬למשל ‪ :‬בגובה הזריקה או בגובה פגיעת הגוף בקרקע ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫בהתאם לציר ‪ y‬שבחרנו שכיוונו כלפי מעלה ‪:‬‬

‫• התאוצה‪ :‬תאוצת הכובד תמיד למטה ‪ ,‬ולכן בהתאם לציר ‪ y‬שבחרנו כלפי מעלה היא שלילית‪ .‬לכן נכניס‬
‫לנוסחאות של תנועה שוות תאוצה מינוס מובנה ונציב בנוסחא ‪. g = +10 m s‬‬
‫‪2‬‬

‫• המהירות ‪ :‬בעליה המהירות חיובית )בכוון ציר ‪ (y‬בירידה המהירות שלילית )נגד כוון ציר ‪.(y‬‬
‫• ‪ - y‬מיקום הגוף ביחס לראשית הצירים ‪ .‬מעל הראשית ‪ y‬חיובי‪ ,‬מתחת לראשית ‪ y‬שלילי‪.‬‬

‫תנאי התחלה‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫= ‪ y 0‬מיקום התחלתי של הגוף ביחס לראשית‬

‫= ‪ v0‬מהירות התחלתית של הגוף‬
‫‪g = +10 m s 2‬‬
‫משוואות התנועה ‪ :‬משוואות של תנועה שוות תאוצה‬‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫תנועה שוות תאוצה‬ ‫זריקה אנכית‬

‫‪v = v0 + at‬‬
‫‪‬‬ ‫‪v = v0 − gt‬‬
‫‪∆v‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪y = y0 + v0 t − gt 2‬‬
‫‪x = x0 + v0t + at 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫) ‪v = v0 − 2 g ( y − y 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∆x‬‬

‫∆ ‪v = v0 + 2a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x − x0‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬

‫הערות על זריקה אנכית למעלה ‪:‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪2‬‬
‫‪v0‬‬ ‫) ‪(v 0‬‬
‫= ‪t max‬‬ ‫‪y max = y 0 +‬‬ ‫‪ .1‬בשיא הגובה ‪ v=0‬ולכן נקבל‪:‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪2g‬‬
‫‪ .2‬זמן העליה מנקודת הזריקה ועד שיא הגובה שווה לזמן הירידה משיא הגובה ועד לנקודת הזריקה ‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל גובה מתקיים‪ :‬גודל המהירות בעליה שווה ל גודל המהירות בירידה ‪.‬‬
‫‪ .4‬הנוסחאות מתארות את התנועה מתחילתה ועד סופה ‪ .‬הן מכילות אינפורמציה גם לשלב העליה וגם‬
‫לשלב הירידה‪ .‬אין צורך ולא מומלץ לחלק את התנועה לחלקי תנוע ה ולפתור בנפרד‪.‬‬
 ‫קינמטיקה בתנועה מעגלית ‪ -‬סיכום‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬הגדרות‬ ‫‪U‬‬

‫‪1‬‬ ‫) ‪ - T (sec‬זמן מחזור – הזמן הדרוש להשלמת סיבוב‬

‫=‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬ ‫) ‪ - f (Hz‬תדירות – מספר סיבובים בשניה‬
‫= ‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪∆θ 2π‬‬ ‫‪ rad ‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2πf‬‬ ‫‪ - ω ‬מהירות זוויתית‬ ‫‪‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ s ‬‬

‫‪ .2‬הקשר בין גדלים קוויים לגדלים זוויתיים‬ ‫‪U‬‬

‫‪∆s = ∆θ ⋅ R‬‬ ‫)‪ - ∆s (m‬מעתק קווי‪ - ∆θ (rad ) ,‬מעתק זוויתי‬

‫‪v =ω⋅R‬‬ ‫‪ rad ‬‬ ‫‪m‬‬

‫‪ - ω ‬מהירות זוויתית‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - v ‬מהירות משיקית ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ s ‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪at = α ⋅ R‬‬ ‫‪ rad ‬‬ ‫‪m‬‬

‫‪ - α ‬תאוצה זוויתית‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪ - at ‬תאוצה משיקית‪,‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ s ‬‬ ‫‪s ‬‬

‫‪ .3‬הגדרת הרדיאן ומעבר ממעלות לרדיאנים ולהיפך‬ ‫‪U‬‬

‫‪∆S‬‬
‫= ‪∆θ‬‬ ‫זוית ברדיאנים היא היחס בין הקשת לרדיוס ‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2π (rad ) = 360 0‬‬ ‫⇒‬ ‫‪1(rad ) = 57.30‬‬ ‫הקשר בין מעלות לרדיאנים‪:‬‬
‫‪θ ( 0 ) ⋅ 2π‬‬ ‫) ‪θ (0‬‬
‫=‬ ‫) ‪= θ (rad‬‬ ‫מעבר ממעלות לרדיאנים‪:‬‬
‫‪360 0‬‬ ‫‪57.3‬‬
‫‪θ (rad ) ⋅ 360 0‬‬
‫) ‪= θ (rad ) ⋅ 57.3 = θ ( 0‬‬ ‫מעבר מרדיאנים למעלות ‪:‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪ .4‬תאוצות בתנועה מעגלית‬ ‫‪U‬‬

‫‪.‬‬ ‫כדי שתתקיים תנועה מעגלית חייב ת להיות תאוצה רדיא לית הגורמת לשינוי בכיוון התנועה כלומר לתנועה מעגלית‬
‫אך אם בנוסף יש גם תאוצה משיקית היא גורמת לשינוי בגודל המהירות ‪.‬‬

‫כיוון ‪ :‬למרכז המעגל‬ ‫= ‪, aR‬‬

‫‪v2‬‬
‫‪= ω2R‬‬ ‫גודל‪:‬‬
‫(‬
‫‪ - a R m / s‬תאוצה רדיאלית ‪/‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪R‬‬ ‫צנטריפטלית‬

‫‪m‬‬
‫‪ - at ‬תאוצה משיקית‬ ‫‪2 ‬‬
‫כיוון‪ :‬משיקה למעגל )בכיוון מהמהירות או נגד כיו ן המהירות(‬
‫‪s ‬‬

‫= ‪tan θ‬‬
‫‪aR‬‬
‫‪(a R )2 + (at )2‬‬ ‫‪m‬‬
‫= תללוכ ‪ , a‬כוון‪:‬‬ ‫גודל ‪:‬‬ ‫‪ ‬תללוכ ‪ - a‬תאוצה כוללת‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪at‬‬ ‫‪s ‬‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬

 ‫‪ .5‬משוואות התנועה בתנועה מעגלית בהתאם לסוג התנועה‬ ‫‪U‬‬

‫סוג בתאוצה‬ ‫גדלים זוויתיים‬ ‫גדלים קוויים‬ ‫סוג התנועה‬

‫‪at , α → o‬‬ ‫‪θ = θ 0 + ωt‬‬ ‫‪x = x0 + vt‬‬ ‫מהירות‬
‫קבועה‬
‫‪v2‬‬
‫= ‪aR‬‬ ‫‪→ const‬‬
‫‪R‬‬
‫‪at , α → const‬‬ ‫‪ω = ω 0 + αt‬‬ ‫‪v = v0 + at t‬‬ ‫תאוצה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משיקית‬
‫‪v2‬‬ ‫‪θ = θ 0 + ω 0 t + αt 2‬‬ ‫‪x = x0 + v0 t + at t 2‬‬
‫= ‪aR‬‬ ‫יולת _ ןמזב →‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קבועה‬
‫‪R‬‬ ‫) ‪ω 2 = ω 0 2 + 2α (θ − θ 0‬‬ ‫) ‪v =v 0 +2at ( x − x0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫יולת _ ןמזב → ‪at , α‬‬ ‫‪dθ‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫תאוצה‬

‫= ‪ω‬‬ ‫=‪v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫משיקית‬
‫‪v2‬‬
‫= ‪aR‬‬ ‫יולת _ ןמזב →‬ ‫=‪α‬‬
‫‪dw‬‬
‫= ‪at‬‬
‫‪dv‬‬ ‫משתנה‬
‫‪R‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫‪∆S‬‬ ‫‪∆θ‬‬
‫רפסמ _ םיבוביס‬ ‫=‪n‬‬ ‫=‬ ‫‪ .6‬מספר סיבובים‬
‫‪2πR 2π‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .7‬חישוב מהירות ותאוצות לפי הגדרת המכפלה הוקטורית‬ ‫‪U‬‬

‫הגדרה‬ ‫כיווני הווקטורים‬

‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v =ω×R‬‬ ‫‪ - ω‬ציר הסיבוב‬
‫‪‬‬
‫‪ - R‬רדיאלית החוצה מהמעגל‬
‫‪‬‬
‫‪ - v‬משיק למעגל‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪at = α × R‬‬ ‫‪ - α‬ציר הסיבוב‬
‫‪‬‬
‫‪ - R‬רדיאלית החוצה מהמעגל‬
‫‪‬‬
‫‪ - at‬משיק למעגל‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a R = ω × (ω × R) = ω × v‬‬ ‫‪ - ω‬ציר הסיבוב‬
‫‪‬‬
‫‪ - v‬משיק למעגל‬
‫‪‬‬
‫‪ - a R‬רדיאלית פנימה למרכז המעגל‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬

 ‫סיכום ‪ -‬מומנטים במישור‬ ‫‪U‬‬

‫מומנט של כוח זו מידה לנטייתו או ליכולתו של כוח לסובב את הגוף אשר עליו הוא פועל ‪.‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫יכולת זו תלויה בגודל הבכוח ‪ ,‬בכיוונו ובנקודה בה הוא פועל ‪.‬‬

‫הגדרה של מומנט של כוח‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪Mo = r × F‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - F‬וקטור כוח הפועל בנק ודה כלשהיא‬
‫‪‬‬
‫‪ - r‬וקטור מיקום שזנבו בנקודת הייחוס בה נמדד המומנט ור אשו בנקודה בה פועל הכוח‬
‫‪ - θ‬הזוית בין ‪ 2‬הוקטורים‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪M o = r ⋅ F ⋅ sin θ = F ⋅ r ⋅ sin θ = F ⋅ l‬‬ ‫‪U‬‬ ‫גודל המומנט של הכוח‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬
‫‪ l = r ⋅ sin θ‬זו הזרוע‪ ,‬כלומר האנך מקו פעולת הכוח או המש כו לנקודת הייחוס בה נמדד המומנט‬

‫כיוון המומנט של הכוח‬ ‫‪U‬‬

‫כוח שנוטה לסיבוב עם כיוון השעון – המומנט שלו שלילי‬

‫כוח שנוטה לסיבוב נגד כיוון השעון – המומנט שלו חיובי‬

‫הערה‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫כאשר הזרוע שווה לאפס לכוח אין מומנט ‪ ,‬כלומר כאשר וקטור הכוח או המש כו עוברים דרך נקודת הייחוס בה‬
‫מחושב המומנט – לכוח אין מומנט יחסית לנקודה זו ‪.‬‬

‫מומנט שקול‬ ‫‪U‬‬

‫אם על גוף פועלים מספר כוחות והם מפעילים מו מנט והגוף נמצא בשווי משקל )לא מסתובב ( אזי סכום המומנטים‬
‫שווה לאפס )ביחס לכל נקודה שנבחר ‪ ,‬גם לנקודה מחוץ לגוף (‪.‬‬
‫ואם סכום המומנטים שפועלים על הגוף שווה לאפס אזי הגוף לא יסתובב ‪.‬‬
 ‫כוח החיכוך‬ ‫‪U‬‬

‫מבחינים בשני סוגים של כוחות חיכוך ‪:‬‬

‫‪ - f s‬כוח חיכוך סטטי‬ ‫‪U‬‬

‫מהו? זהו כוח שאותו המשטח מפעיל על גוף המונח עליו ומונע את החלקתו על פניו‪.‬‬
‫מתי קיים? כאשר אין תנועה יחסית בין ‪ 2‬הגופים‪.‬‬
‫כווון הכוח‪ :‬במקביל למשטח מנוגד לכוון הכוח המנסה להזיז את הגוף‪.‬‬
‫גודל הכוח‪ :‬מקבל ערכים בתחום ‪ - 0 ≤ f s ≤ f s max‬תלןי בכוח המנסה להזיז את הגוף‪.‬‬
‫כל עוד הגוף לא זז ‪ f s‬שווה לכוח המנסה להזיז את הגוף לפי החוק הראשון של ניוטון ) ‪( ΣFX = 0‬‬
‫כאשר הגוף על סף תנועה ערכו של ‪ f s‬מקבל את ערכו המקסימלי שהוא ‪ f s max‬כאשר ‪. f s max = µ s N‬‬
‫‪ – N‬הכוח הנורמלי שהמשטח מפעיל על הגוף‪.‬‬
‫‪ - µ s‬מקדם חיכוך סטטי‪ .‬חסר יחידות‪.‬‬

‫‪ - f k‬כוח חיכוך קינטי‬ ‫‪U‬‬

‫מהו? זהו כוח שאותו המשטח מפעיל על גוף המחליק עליו‪.‬‬

‫מתי קיים? כאשר יש תנועה יחסית בין ‪ 2‬הגופים‪.‬‬
‫כווון הכוח‪ :‬במקביל למשטח מנוגד לכוון התנועה‪.‬‬
‫גודל הכוח‪f k = µ k N :‬‬
‫‪ – N‬הכוח הנורמלי שהמשטח מפעיל על הגוף‪.‬‬
‫‪ - µ k‬מקדם חיכוך קינטי ‪ .‬חסר יחידות‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫לסיכום‪ ,‬כדי להזיז גוף ממקומו עלינו להתגבר על התנגדות כלשהי המופעלת על הגוף ע"י המשטח עליו הוא מונח‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫להתנגדות הזו אנו קוראים כוח חיכוך סטטי‪ .‬לאחר שהצלחנו להזיז גוף ממקומו כוח החיכוך ממשיך לפעול אך משנה‬
‫את סוגו והופך לכוח חיכוך קינטי‪.‬‬

‫נבחין בשלושה מצבים שגוף יכול להמצא בהם ‪:‬‬

‫• אם אין תנועה – החיכוך הוא סטטי ‪ - f s -‬וניתן לחשב אותו לפי חוק ‪ 1‬של ניוטון ) ‪.( ΣFX = 0‬‬
‫בסף החלקה ‪ -‬החיכוך הוא סטטי מקסימאלי ‪ - f s max -‬וניתן לחשב אותו לפי הנוסחא‪. f s max = µ s N :‬‬ ‫•‬
‫אם יש תנועה – החיכוך הוא קינטי ‪ - f k -‬וניתן לחשב אותו לפי הנוסחא‪. f k = µ k N :‬‬
‫•‬
‫_____________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫נשאלת השאלה‪ :‬איך נדע האם הגוף לא זז )ואז החיכוך הוא סטטי או סטטי מקסימאלי (‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫או האם הגוף בתנועה )ואז החיכוך הוא קינטי (‪.‬‬

‫שלב ‪ :1‬נחשב מהו ‪ f s max‬לפי הנוסחא ‪. f s max = µ s N‬‬
‫שלב ‪ : 2‬נבדוק האם ךשומ‪) F‬הכוח השקול המנסה להזיז את הגוף או המזיז את הגוף ‪ -‬כל הכוחות הפועלים על הגוף‬
‫פרט לכוח החיכוך( גדול ‪ ,‬קטן או שווה ל‪. f s max -‬‬
‫שלב ‪ : 3‬אם ‪ > f s max‬ךשומ‪ , F‬אזי יש תנועה ‪ < --‬החיכוך הוא קינטי ‪ ,‬וגודלו הוא ‪. f k = µ k N‬‬
‫אם ‪ < f s max‬ךשומ‪ , F‬אזי אין תנועה ‪ < --‬החיכוך הוא סטטי‪ ,‬ונחשב אותו לפי חוק ‪ 1‬של ניוטון ‪. ΣFX = 0 :‬‬
‫ואם ךשומ‪ F‬שווה ל ‪ f s max -‬אזי הגוף נמצא במצב של סף תנועה ‪ <--‬החיכוך הוא סטטי מקסימאלי‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫הערות‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬מקדמי החיכוך הקינטי והסטטי הם חסרי יחידות ‪.‬‬

‫‪ µ k ≤ µ s‬ולכן ‪ f k ≤ f s max‬כי קשה יותר להתחיל תנועה מאשר להמשיך תנועה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המשוואות ‪ f k = µ k N‬ו‪ f s max = µ s N -‬הן משוואות סקלריות ולא וקטוריות המתייחסות לגודלו של כוח‬ ‫‪.3‬‬
‫החיכוך בלבד‪ - f .‬וקטור שכוונו מקביל למשטח‪ - N ,‬וקטור ניצב למשטח‪ - µ ,‬סקלר‪.‬‬
 ‫‪ 3‬חוקי ניוטון‬ ‫‪U‬‬

‫החוק הראשון של ניוטון – חוק ההתמדה‬ ‫‪U‬‬

‫גוף ששקול הכוחות הפועלים עליו הוא אפס מתמיד במצבו הקודם‪:‬‬ ‫ניסוח החוק‬
‫אם היה במנוחה ימשיך במנוחה‪ ,‬ואם נע במהירות – ימשיך במהירות קבועה בקו ישר‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניסוח מתמטי וקטורי‬
‫‪ΣF = 0 ⇔ a = 0‬‬
‫‪ΣFx = 0 ⇔ a x = 0‬‬ ‫ניסוח מתמטי לפי‬
‫רכיבים‬
‫‪ΣF y = 0 ⇔ a y = 0‬‬
‫החוק הוא דו כווני‪ :‬אם שקול הכוחות הפועל על הגוף שווה לאפס ‪ -‬הגוף יהיה במנוחה או‬ ‫•‬ ‫הערות‬
‫במהירות קבועה‪ ,‬ואם הגוף נמצא במנוחה או נע במהירות קבועה בקו ישר ‪ -‬אזי שקול הכוחות‬
‫הפועלים עליו שווה לאפס‪.‬‬
‫המצב בו הכוח השקול הפועל על הגוף שווה לאפס נקרא מצב שווי משקל של הגוף‪.‬‬ ‫•‬

‫החוק השני של ניוטון‬ ‫‪U‬‬

‫אם הכוח השקול הפועל על גוף שונה מאפס אז הוא שווה למכפלת מסת הגוף בתאוצת הגוף שהכוח‬ ‫ניסוח החוק‬
‫מעניק לגוף‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניסוח מתמטי וקטורי‬
‫‪Σ F ≠ 0 = ma ⇔ a ≠ 0‬‬
‫‪ΣFx ≠ 0 = ma x ⇔ a x ≠ 0‬‬ ‫ניסוח מתמטי לפי‬
‫רכיבים‬
‫‪ΣFy ≠ 0 = ma y ⇔ a y ≠ 0‬‬
‫החוק הוא דו כווני‪ :‬אם שקול הכוחות הפועל על הגוף שונה מאפס ‪ -‬הגוף ינוע בתאוצה‪ ,‬ואם הגוף‬ ‫•‬ ‫הערות‬
‫נע בתאוצה ‪ -‬אזי שקול הכוחות הפועלים עליו שונה מאפס‪.‬‬
‫כיוון הכוח השקול ככוון התאוצה‪ ,‬וכוון התאוצה ככיוון הכוח השקול‪.‬‬ ‫•‬

‫החוק השלישי של ניוטון – חוק הפעולה והתגובה‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫לכל כוח שמפעיל גוף אחד על גוף שני קיים כוח תגובה שווה בגודל והפוך בכוון שמפעיל הגוף השני על‬ ‫ניסוח החוק‬
‫הגוף הראשון‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניסוח מתמטי וקטורי‬
‫‪F1→2 = − F2→1‬‬
‫הכוחות ששני הגופים מפעילים הדדית זה על זה נקראים פעולה ותגובה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הערות‬
‫צמד הכוחות האלה תמיד פועלים על ‪ 2‬גופים שונים ולכן לא מבטלים זה את זה‪.‬‬ ‫•‬

‫___________________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫כוחות שכיחים במכניקה‬ ‫‪U‬‬

‫גודל הכוח‬ ‫כווון הכוח‬ ‫מהו‬ ‫שם הכוח‬

‫‪w = m⋅g‬‬ ‫כלפי מטה‬ ‫הכוח שכדור הארץ מפעיל על כל גוף אשר נמצא‬ ‫‪ -W‬כוח הכובד או‬
‫בקירבתו‬ ‫המשקל‬
‫עוצמתו תלויה‬ ‫המשטח דוחף את הגוף‪-‬הכוח‬ ‫כוח שאותו מפעיל המשטח על גוף הנשען עליו‪ .‬הנורמל‬ ‫‪ -N‬הכוח הנורמלי‬
‫במקרה‬ ‫דוחף את הגוף ומאונך למשטח‬ ‫הוא תגובת המשטח לכוח המופעל עליו‪.‬‬
‫עוצמתו תלויה‬ ‫המתיחות היא תמיד כוח מושך‬ ‫כוח המופעל על גוף באמצעות חוט הקשור אל הגוף‪.‬‬ ‫‪ – T‬כוח‬
‫במקרה‬ ‫– כוון הכוח בכוון החוט )חבל‬ ‫המתיחות בחוט נובעת מהפעלת כוח על החוט‪.‬‬ ‫המתיחות‬
‫אפשר רק למשוך‪ ,‬לא לדחוף(‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר החוט חסר מסה‪ ,‬המתיחות זהה לכל אורכו‪.‬‬
‫‪ .2‬גלגלת אידאלית – מסה זניחה‪ ,‬ללא חיכוך –‬
‫המתיחות בחוט בשני הענפים של הגלגלת זהה‪.‬‬

‫טכניקת פתרון תרגילים בכוחות‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬תרשים כוחות לכל גוף – סימון כוחות הפועלים על כל גוף‪) .‬נשרטט את הכוחות כיוצאים ממרכז הגוף(‬
‫‪ .2‬מערכת צירים לכל גוף‪) .‬למשל ‪ :‬אחד הצירים יכול להיות בכוון התנועה או הנסיון לתנועה(‬
‫‪ .3‬כוחות שאינם מקבילים לצירים – נפרק לרכיבים‪.‬‬
‫‪ .4‬משוואות כוחות לכל גוף לכל ציר‪:‬‬
‫ציר ‪x‬‬ ‫ציר ‪y‬‬
‫אם בציר אין תנועה או יש תנועה במהירות קבועה או אם ידוע אם בציר אין תנועה או יש תנועה במהירות קבועה או אם ידוע‬
‫שהכוח השקול בציר הוא אפס אזי ‪ΣFx = 0‬‬ ‫שהכוח השקול בציר הוא אפס אזי ‪ΣFy = 0‬‬
‫אם בציר יש תנועה בתאוצה או אם ידוע שבציר הכוח השקול‬ ‫אם בציר יש תנועה בתאוצה או אם ידוע שבציר הכוח השקול‬
‫שונה מאפס אזי ‪ΣFx = ma x‬‬ ‫שונה מאפס אזי ‪ΣFy = ma y‬‬
 ‫סיכום ‪ -‬מומנטים במרחב ‪ -‬טכניקת פתרון תרגילים במומנטים במרחב‬ ‫‪U‬‬

‫את ההסבר נדגים על המקרה הבא ‪ :‬נתונה קורה חסרת מסה ‪ ,‬מחובר אליה תלוי גוף שמשקלו ‪ ,W‬פועל עליה כוח חיצוני ‪,F‬‬
‫והיא מוחזקת על ידי ‪ 2‬חוטים ועל ידי פרק כדורי ‪.‬‬
‫שלב ‪ :1‬דג"ח על הקורה או ע ל המוט‪ – W :‬משקל הקו רה או משקל גוף תלוי ‪ -F ,‬כוח חיצוני ‪ - T1 ,T2 ,‬מתיחות החוטים או‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הכבלים‪ - Ox , O y , Oz ,‬רכיבי הכוח שמפעיל הפרק ‪.‬‬

‫שלב ‪ :2‬יש לסמן בשרטוט את שיעורי הנקודות הבאות ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫נקודות פעולת הכוח )כדי לחשב את הזרוע(‬ ‫•‬

‫• שיעורי נקודות קצות החוט – שיעור נקודת תחילת החוט ושיעור נקודת סוף החוט‬
‫)כדי לחשב את אורך החוט ואת היטל החוט על הצירים למציאת קוסינוס הזוית (‪.‬‬
‫שלב ‪ :3‬יש לבחור נקודת ייחוס סביבה נחשב מומנטים ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫) ‪∑ M (O ) = M W( O ) + M F( O ) + M T1( O ) + M T2( O‬‬ ‫בדוגמא שלנו‪ :‬סביב נקודה ‪: O‬‬

‫שלב ‪ :4‬יש לרשום דטרמיננטות של מומנטים לכל אחד מהכוחות סביב הנקודה שבחרנו ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ˆ‪x‬‬ ‫ˆ‪y‬‬ ‫ˆ‪z‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪M F = r × F = rx‬‬ ‫)‪rz = xˆ () − yˆ () + zˆ (‬‬
‫‪ry‬‬
‫‪MFx‬‬ ‫‪MF y‬‬ ‫‪MF z‬‬
‫‪Fx‬‬ ‫‪Fz‬‬ ‫‪Fy‬‬
‫‪‬‬
‫שורה ‪ 2‬בדטרמיננטה‪ :‬רכיבי וקטור הזרוע ‪ - r (rx , ry , , rz ) :‬וקטור שזנבו בנקודת הייחוס בה מחושב המומנט וראשו בנקודה‬
‫בה מופעל הכוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שורה ‪ 3‬בדטרמיננטה‪ :‬רכיבי וקטור הכוח ) ‪ - F ( Fx , Fy , , Fz‬היטלי וקטור הכוח על ציר ‪ ,x‬על ציר ‪ y‬ועל ציר ‪.z‬‬
‫ניתן למצוא את הטלי הוקטורים לפי שיטת קוסינוסי הכיוון ‪:‬‬
‫‪∆x‬‬ ‫‪∆y‬‬ ‫‪∆z‬‬
‫= ‪cos θ x‬‬ ‫= ‪cos θ y‬‬ ‫= ‪cos θ z‬‬
‫‪∆x 2 + ∆y 2 + ∆z 2‬‬ ‫‪∆x 2 + ∆y 2 + ∆z 2‬‬ ‫‪∆x 2 + ∆y 2 + ∆z 2‬‬

‫⇒‬ ‫‪Fx = F cos θ x‬‬ ‫‪Fy = F cos θ y‬‬ ‫‪Fz = F cos θ z‬‬
‫‪‬‬
‫שלב ‪ : ∑ M ( O ) = 0 :5‬יש לקחת את רכיבי המומנטים מתוצאת הדטרמיננטה – מהתוצאה של המכפלה הוקטורית ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪∑ M (O ) = M W( O ) + M F( O ) + M T1( O ) + M T2( O ) = 0‬‬ ‫בדוגמא שלנו‪:‬‬

‫‪∑Mx = 0‬‬ ‫→ אמגודב _ ונלש‬ ‫‪(M W )x + (M F )x + (M T )x + (M T )x = 0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪∑My = 0‬‬ ‫→ אמגודב _ ונלש‬ ‫‪(M W )y + (M F )y + (M T )y + (M T )y = 0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪∑Mz = 0‬‬ ‫→ אמגודב _ ונלש‬ ‫‪(M W )z + (M F )z + (M T )z + (M T )z = 0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫שלב ‪ : ∑ F = 0 :6‬יש לקחת את רכיבי הכוחות מהשורה השלישית בתוך הדטרמיננטה ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ולא לשכוח להוסיף את רכיבי הכוח שמפעיל הפרק הכדורי ‪. Ox , O y , Oz‬‬

‫‪∑ Fx = 0‬‬ ‫→ אמגודב _ ונלש‬ ‫‪Ox + Wx + Fx + T1x + T2 x = 0‬‬

‫‪∑ Fy = 0‬‬ ‫→ אמגודב _ ונלש‬ ‫‪O y + Wy + Fy + T1 y + T2 y = 0‬‬

‫‪∑ Fz = 0‬‬ ‫→ אמגודב _ ונלש‬ ‫‪Oz + Wz + Fz + T1z + T2 z = 0‬‬

 ‫עבודה ‪W‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬עבודה של כוח קבוע‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪U‬‬

‫‪‬‬
‫‪WF = F • ∆x = F ⋅ ∆x ⋅ cos θ‬‬ ‫כאשר גוף נע על קו ישר העבודה הנעשית ע "י כוח קבוע ‪ F‬היא‪:‬‬
‫כאשר ‪ θ‬היא הזוית בין כוון הכוח לכוון התנועה‬
‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫‪r2‬‬
‫‪‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪‬‬
‫‪WF ( r ) = ∫ dw = ∫ F (r ) • dr‬‬ ‫‪ .2‬עבודה של כוח משתנה‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪r1‬‬ ‫‪r1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪‬‬
‫‪WF ( x ) = ∫ dw = ∫ F ( x) • dx‬‬ ‫ועבור תנועה על קו ישר‬
‫‪x1‬‬ ‫‪x1‬‬
‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .3‬הערות על עבודה‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬העבודה היא סקלר‪.‬‬

‫‪kg ⋅ m‬‬ ‫‪kg ⋅ m‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪N ⋅m‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪⋅m‬‬ ‫‪=J‬‬ ‫‪ .2‬יחידות של עבודה ‪J :‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s2‬‬
‫‪ .3‬כוח עושה עבודה רק כאשר הוא פועל על גוף הנמצא בתנועה ויש לו רכיב בכיוון התנועה ‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר לכוח יש רכיב בכוון התנועה – הכוח מבצע עבודה חיובית ‪,‬כאשר לכוח יש רכיב מנוגד לכוון התנועה – הכוח‬
‫מבצע עבודה שלילית וכאשר הכוח ניצב לכוון התנועה )‪ - (α = 0‬הכוח לא מבצע עבודה‪.‬‬
‫‪WN = N ⋅ ∆x ⋅ cos 90 = N ⋅ ∆x ⋅ 0 = 0‬‬ ‫‪ .5‬אם הכוח הנורמלי ניצב לכיוון התנועה אז ‪:‬‬
‫‪ .6‬תמיד עבודת כוח החיכוך היא שלילית ואם הוא קבוע אז‪W f k = f k ⋅ ∆x ⋅ cos180 = f k ⋅ ∆x ⋅ (−1) = − f k ⋅ ∆s :‬‬

‫‪ F‬לאורך מסלול‬ ‫) ‪ Fx = F cos θ‬זהו רכיב הכוח‬ ‫‪ .4‬גרף כוח – מיקום בגרף כוח‪ -‬מיקום העבודה שמבצע ‪Fx‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫התנועה( לאורך העתק ‪ ∆x‬הוא השטח מתחת לעקום ‪:‬‬

‫‪Fx‬‬ ‫‪Fx‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫הכוח קבוע‬ ‫הכוח משתנה‬

‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫‪t2‬‬
‫‪dW‬‬
‫=‪P‬‬ ‫‪⇒ W = ∫ P(t )dt‬‬ ‫‪ .5‬הספק ‪ - P‬זהו קצב ביצוע העבודה ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪dt‬‬ ‫‪t1‬‬

‫‪J‬‬
‫= ‪Watt‬‬ ‫יחידות תקניות של הספק ‪:‬‬ ‫•‬
‫‪sec‬‬
‫‪dW d‬‬ ‫‪dx‬‬
‫=‪P‬‬ ‫‪= ( F ⋅ dx) = F ⋅ = F ⋅ v‬‬ ‫עבור כוח קבוע ומהירות קבועה נקבל ‪:‬‬ ‫•‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪F _ const‬‬ ‫‪dt‬‬
‫כאשר ‪ F‬זהו הכוח הקבוע ו – ‪ v‬זוהי מהירות הגוף‪.‬‬

‫• כוח סוס‪ :‬יחידות נוספות של הספק הן כוח סוס ‪: HP = Horse _ Power‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ 1HP‬זהו ההספק של העבודה שמבצע סוס שמרים אדם שמסתו ‪ 75‬ק"ג לגובה של ‪ 1‬מטר במשך שניה אחת‪:‬‬
‫‪dW 750 J‬‬
‫‪W = mgh = 75 ⋅ 10 ⋅ 1 = 750 J‬‬ ‫⇒‬ ‫=‪P‬‬ ‫=‬ ‫‪= 750Watt = 1HP‬‬ ‫⇒‬ ‫‪1HP = 750Watt‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪1sec‬‬
 ‫אנרגיה ‪E‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬אנרגיה היא יכול ת של מערכת כלשהי לבצע עבודה ‪ .‬מערכת יכולה להיות גוף יחיד או מספר גופים ‪ .‬אנרגיה האגורה בגוף‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫היא כמות האנרגיה שניתן להפיק ממנו ‪.‬‬

‫אנרגיה היא סקלר ונמדדת ביחידות של ג 'אול‪.‬‬
‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .2‬שלושה סוגי אנרגיה מכנית‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪Ek‬‬ ‫‪mv 2‬‬ ‫אנרגיה קינטית ‪ - E k‬אנרגיה שיש לגוף כתוצאה מהיותו בעל מהירות ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪2‬‬
‫) ‪E p ( grav‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית כובדית ) ‪ - E p ( grav‬אנרגיה המתווספת לגוף כאשר מרימים אותו לגובה ‪= mgh :h‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫כאשר ‪ g‬היא תאוצת הכובד של כדה "א‪ .‬את הגובה ‪ h‬מודדים ממישור הנקרא מישור הייחוס ‪.‬‬
‫את מישור הייחוס ניתן לבחור כרצ וננו‪ ,‬אך צריך להקפיד על הסימנים בנוסחא ‪ :‬כלומר‪ ,‬אם הגוף נמצא מעל מישור היי חוס‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית שלו חיובית ‪ ,‬אם הגוף נמצא מתחת למישור הייחוס האנרגיה הפוטנציאלית שלו שלילית ואם הגוף‬
‫נמצא במישור הייחוס האנרגיה הפוטנציאלית שלו אפס ‪.‬‬

‫אנרגיה פוטנציאלית אלסטית ) ‪- E p (el‬אנרגיה הקיימת בכל קפיץ שהזיזו אותו מהמצב הרפוי שלו ‪k ⋅ (∆x ) :‬‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪E p ( el‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪ - ∆x (m‬העתק הקפיץ ממצב רפוי ‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫) ( ‪ - k‬קבוע הקפיץ – גודל סקלרי המשתנה מקפיץ לקפיץ ומ ביע את חוזקו‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫קבוע הקפיץ זהו הכוח הדרוש למת יחת או לכיווץ קפיץ מסוים ביחידת אורך של ‪ 1‬מטר מהמצב הרפוי שלו‪.‬‬
‫ככל ש ‪ k‬גדל הקפיץ יותר חזק ‪ ,‬כלומר יש להשקיע כוח רב יותר כדי להאריכו או לכווצו ‪.‬‬

‫סימני האנרגיה‬ ‫‪U‬‬

‫האנרגיה הקינטית של גוף בעל מהירות תמיד חיובית ולא תלויה בכוון התנועה ‪.‬‬
‫האנרגיה האלסטית של הקפיץ בתזוזה ממצב רפוי תמיד חיובית ולא תלויה בכוון התזוזה של הקפיץ ‪.‬‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של גוף יכולה להיות חיובית או שלילית או אפס ‪ ,‬תלוי במישור הייחוס‪.‬‬
‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .3‬כוח משמר‬ ‫‪U‬‬

‫כוח משמר הוא כוח שמשמר את האנרגיה – אם הכוח היחיד שפועל על הגוף הוא כוח משמר א זי כאשר הגוף יחזור‬ ‫•‬
‫לאותו מקום תהיה לו את אותה האנרגיה קינטית‪ ,‬או בכל נקודה יש לו את סך כל האנרגיה המכנית ‪.‬‬
‫כוח הכובד וכוח הקפיץ הם כוחות משמרים ‪.‬‬ ‫•‬

‫עבודה של כוח משמר‬ ‫‪U‬‬

‫• לעבודה הנעשית ע "י כוח משמר יש את התכונות הבאות ‪:‬‬

‫‪ .1‬היא איננה תלויה במסלול של הגוף אלא רק בנקודו ת ההתחלה והסוף ‪.‬‬
‫‪ .2‬לאורך מסלול סגור עבודת הכוח המשמר היא אפס ‪ ,‬כלומר כשנקודת הסוף היא בנקודת ההתחלה שווה העבודה‬
‫הכללית לאפס‪.‬‬
‫‪ .3‬לכוח משמר מגדירים אנרגיה פוטנציאלית ‪ ,‬ועבודת הכוח המשמר שווה להפרש בין הערך התחילי לערך הסופי של‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית ‪.‬‬
‫או עבודת כוח משמר שווה למינוס השינוי באנרגיה הפוטנציאלית ‪WC = U f − U i = − ∆U :‬‬
‫כלומר ) ‪ Wmg = −∆E p ( grav‬ו‪Wel = −∆E p (el ) -‬‬
‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .4‬משוואת מאזן עבודה אנרגיה‬ ‫‪U‬‬

‫‪ - Ei‬סך כך האנרגיה של המערכת במצב התחלתי ‪ - E f ,‬סך כך האנרגיה של המערכת במצב סופי ‪,‬‬
‫‪ - Wext‬עבודת כוחות לא משמרים ‪ :‬עבודת כל הכוחות החיצוניים הפועלים על המערכת פרט לעבודת כוח הכובד ועבודת כוח‬
‫הקפיץ )להם הגדרנו אנרגיה פוטנציאלית(‪.‬‬
‫‪Ei + Wext = E f‬‬ ‫⇒‬ ‫‪Wext = E f − Ei = ∆E‬‬ ‫⇒‬ ‫) ‪Wext = ∆Ek + ∆E p ( grav ) + ∆E p ( el‬‬

‫נבחין בשלושה מצבים‪:‬‬

‫אם ‪ Wext > 0‬אזי ‪ - ∆E > 0‬אנרגית המערכת גדלה ‪.‬‬
‫אם ‪ Wext < 0‬אזי ‪ - ∆E < 0‬אנרגית המערכת קטנה ‪.‬‬
‫אם ‪ Wext = 0‬אזי ‪ ⇐ Ei = E f ⇐ ∆E = 0‬סך כל האנרגיה במערכת נשמר‪,‬המצב נקרא‪ :‬שימור אנרגיה‪.‬‬
 ‫כוחות בתנועה מעגלית ‪ -‬סיכום‬ ‫‪U‬‬

‫מקרה ‪ :1‬תנועה מעגלית במהירות קבועה בגודלה‬ ‫‪U‬‬

‫כאשר גוף נע ופועל עליו כוח שקול הניצב לכוון התנועה הגוף יבצע תנועה במסלול מעגלי במהירות‬
‫קבועה‪ .‬את הכוח השקול הפונה למרכז המעגל אנו מכנים בשם ‪ :‬כוח רדיאלי‪/‬צנטריפטלי‪.‬‬
‫הכוח הרדיאלי גורם לתאוצה הרדיאלית המכוונת גם היא למרכז המעגל וגורמת לשינוי בכיוון‬
‫המהירות‪ ,‬אך לא לשינוי בגודל המהירות ‪.‬‬
‫‪v2‬‬
‫= ‪aR‬‬ ‫כאשר ‪= w 2 R‬‬ ‫‪∑ FR = ma R‬‬ ‫לפי חוק שני של ניוטון ‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫טכניקת פתרון תרגילים בתנועה מעגלית במהירות קבועה בגודלה‬ ‫‪U‬‬

‫יש לזהות את מישור התנועה המעגלית – המישור התחום ע"י התנועה במעגל ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יש לסמן את הכוחות הפועלים על הגוף ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת צירים‪ :‬ציר ‪ – r‬על פני מישור התנועה המעגלית לכוון מרכז המעגל ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ציר ‪ – y‬ניצב למישור התנועה המעגלית ‪.‬‬
‫פירוק כוחות שאינם מקבילים לצירים לרכיבים ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫משוואות כוחות לכל ציר‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עבור צופה במערכת המאיצה‬ ‫עבור צופה חיצוני‬
‫)לאחר שהוספנו כוח דלמבר " ‪ " ma R‬רדיאלית‬
‫החוצה(‬
‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪y‬‬ ‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪y‬‬
‫‪∑ FR ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ Fy ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ FR = ma R‬‬ ‫‪∑ Fy = 0‬‬
‫כי אין תנועה בציר ‪r‬‬ ‫כי אין תנועה בציר ‪y‬‬ ‫כי יש תנועה מעגלית‬ ‫כי אין תנועה בציר ‪y‬‬

‫דוגמא לתנועה מעגלית במהירות קבועה בגודלה‪ :‬תקליט מסתובב במהירות קבועה ‪ w‬ועליו‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫מונח מטבע במרחק ‪ R‬ממרכזו‪ .‬נרשום משוואות כוחות לכל ציר‪:‬‬

‫עבור צופה על התקליט‬ ‫עבור צופה חיצוני‬

‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪y‬‬ ‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪y‬‬

‫‪∑ FR ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ Fy ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ FR = ma R‬‬ ‫‪∑ Fy = 0‬‬
‫‪f s −" ma R " = 0‬‬ ‫‪N − mg = 0‬‬ ‫‪f s = ma R‬‬ ‫‪N − mg = 0‬‬
‫מתי תהיה החלקה? כאשר ‪ w‬יגדל כך ש ‪" ma R " > f s max‬‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬

 ‫מקרה ‪ :2‬תנועה מעגלית במהירות משתנה בגודלה‬ ‫‪U‬‬

‫נדון בתנועה מעגלית בה המהירות משתנה גם בגודלה ‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬כדי שתתקיים תנועה מעגלית חייב להיות כוח רדיאלי ‪ .‬הכוח הרדיאלי גורם לתאוצה רדיאלית‬
‫הגורמת לשינוי בכיוון התנועה כלומר לתנועה מעגלית ‪.‬‬
‫‪ ,‬הכוח גורם לתאוצה משיקית‬ ‫אך אם בנוסף לכוח הרדיאלי יש גם רכיב של כוח בכיוון משיק למעגל‬
‫שגורמת לשינוי בגודל המהירות ‪ .‬אם כיוון הכוח המשיקי )ואיתו כוון התאוצה המשיקית ( הם בכוון‬
‫התנועה אזי מהירות הגוף תגדל ‪ ,‬ולהיפך‪ :‬אם כיוון הכוח המשיקי )ואיתו כוון התאוצה המשיקי ת(‬
‫מנוגדים לכיוון התנועה אזי מהירות הגוף תקטן ‪.‬‬

‫טכניקת פתרון תרגילים בתנועה מעגלית במהירות משתנה בגודלה‬ ‫‪U‬‬

‫יש לזהות את מישור התנועה המעגלית – המישור התחום ע"י התנועה במעגל ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יש לסמן את הכוחות הפועלים על הגוף ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת צירים‪ :‬ציר ‪ – r‬על פני מישור התנועה המעגלית לכיוון מרכז המעגל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ציר ‪ – t‬בכיוון משיק לכיוון תנועת הגוף באותו הרגע ‪.‬‬
‫פירוק כוחות שאינם מקבילים לצירים לרכיבים ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫משוואות כוחות לכל ציר‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עבור צופה במערכת המאיצה‬ ‫עבור צופה חיצוני‬
‫)לאחר שהוספנו ‪ 2‬כוחות דלמבר ‪" ma R " -‬‬
‫רדיאלית החוצה ו‪ " mat " -‬נגד כוון ‪( at‬‬
‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪t‬‬ ‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪t‬‬
‫‪∑ FR ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ Ft ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ FR = ma R‬‬ ‫‪∑ Ft = mat‬‬
‫כי אין תנועה בציר ‪r‬‬ ‫כי אין תנועה בציר ‪t‬‬ ‫כי יש תנועה מעגלית‬ ‫כי יש תאוצה בציר ‪t‬‬

‫דוגמא לתנועה מעגלית במהירות משתנה בגודלה‪ :‬תקליט מתחיל לה סתובב ממנוחה‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫בתאוצה זו ויתית קבועה ‪ . α‬על התקליט מונח מטבע במרחק ‪ R‬ממרכזו‪ .‬נרשום משוואות כוחות‬
‫לכל ציר‪:‬‬

‫עבור צופה על התקליט‬ ‫עבור צופה חיצוני‬

‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪t‬‬ ‫ציר ‪r‬‬ ‫ציר ‪t‬‬

‫‪∑ FR ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ Ft ( rel ) = 0‬‬ ‫‪∑ FR = ma R‬‬ ‫‪∑ Ft = mat‬‬
‫‪f sr −" ma R " = 0‬‬ ‫‪f st −" mat " = 0‬‬ ‫‪f sr = ma R‬‬ ‫‪f st = mat‬‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬

‫נכתב ע"י שירלי עידן‬
 ‫תנועה הרמונית פשוטה‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬תנועה הרמונית פשוטה וכוח מחזיר‬ ‫‪U‬‬

‫ת‪.‬ה‪.‬פ‪ .‬היא תנועה של גוף המתנודד סביב מצב שווי משקל תחת השפעת כוח מחזיר ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫זוהי תנועה מחזורית )תנועה שחוזרת על עצמה במרווחי זמן קבועים (‪.‬‬
‫כוח מחזיר זהו כוח המכוון תמיד כלפי מרכז התנועה – נקודת שווי משקל – בה שקול הכוחות שווה לאפס‪.‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הכוח המחזיר תלוי בהעתק ממצב שווי משקל ‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בת‪.‬ה‪.‬פ‪ .‬יש שימור אנרגיה והתנועה תימשך לעד ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .2‬דוגמא לכוח מחזיר בקפיץ אופקי המבצע ת‪.‬ה‪.‬פ‪.‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ΣF = ma‬‬
‫‪k∆x = ma‬‬

‫כיוון הכוח ‪ :‬לכיוון מצב שווי משקל‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫עוצמת הכוח‪ :‬הכוח פרופורציונאלי למעתק מנקודת שווי משקל ‪.‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫בקצוות‪ ← x = ± A :‬הכוח מקבל ערך מקסימאלי‬

‫ולכן התאוצה מקסימאלית ‪.‬‬
‫בנ‪.‬ש‪.‬מ‪ x = 0 ← :‬הכוח אפס ולכן התאוצה גם אפס ‪.‬‬

‫‪ .3‬נקודת שווי משקל בקפיץ אופקי ואנכי‬ ‫‪U‬‬

‫הגוף מבצע ת‪.‬ה‪.‬פ סביב נקודת שווי משקל ‪.‬‬

‫בקפיץ אופקי ‪ -‬נקודת שווי משקל היא הנקודה בה הקפיץ רפוי ‪.‬‬
‫בקפיץ אנכי ‪ -‬נקודת שווי משקל היא הנקודה של השקיעה הסטטית של הקפיץ ‪.‬‬

‫‪ .4‬משוואות התנועה בת‪.‬ה‪.‬פ‪.‬‬ ‫‪U‬‬

‫משוואות תנועה כתלות בזמן‬ ‫משוואות תנועה כתלות‬

‫במעתק‬
‫) ‪x(t ) = A cos(ωt + ϕ‬‬
‫‪dx‬‬
‫= ) ‪v(t‬‬ ‫) ‪= − Aω sin(ωt + ϕ‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪v( x) = ±ω A2 − x 2‬‬

‫= ) ‪a (t‬‬
‫‪dv‬‬
‫) ‪= − Aω 2 cos(ωt + ϕ‬‬ ‫‪a ( x) = −ω 2 x‬‬
‫‪dt‬‬
 ‫‪ .5‬אמפליטודה‪,‬מהירות זוויתית וזווית מופע‬
‫‪ - A‬משרעת‪/‬אמפליטודה – מעתק מקסימאלי מנקודת שווי משקל ‪.‬‬
‫‪2π‬‬
‫= ‪ ω‬כאשר‪ T :‬הוא זמן מחזור של התנודה ‪.‬‬ ‫‪= 2πf‬‬ ‫‪ - ω‬מהירות זוויתית ‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪m‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‪T‬‬ ‫‪= 2π‬‬ ‫בקפיץ‬
‫‪m‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪l‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‪T‬‬ ‫‪= 2π‬‬ ‫במטוטלת‬
‫‪l‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪- ϕ‬זווית מופע התחלתית ‪ -‬קובעת את מעתק הגוף בתחילת המדידה ‪.‬‬

‫‪ .6‬המעתק‪ ,‬המהירות‪ ,‬הכוח המחזיר והתאוצה בת‪.‬ה‪.‬פ‪.‬של קפיץ אופקי‬

‫כאשר הגוף חולף בקצה‬ ‫כאשר הגוף חולף בנ‪.‬ש‪.‬מ‪.‬‬ ‫כאשר הגוף חולף בקצה‬
‫התנודה‬ ‫התנודה‬
‫‪xmax = − A‬‬ ‫‪x=0‬‬ ‫‪xmax = + A‬‬ ‫המעתק‬

‫‪v=0‬‬ ‫‪vmax = ±ωA‬‬ ‫‪v=0‬‬ ‫מהירות הגוף‬

‫‪Fmax = + kA‬‬ ‫‪F =0‬‬ ‫‪Fmax = −kA‬‬ ‫הכוח המחזיר‬

‫‪amax = +ω 2 A‬‬ ‫‪a=0‬‬ ‫‪amax = −ω 2 A‬‬ ‫תאוצת הגוף‬

 ‫תנועה סיבובית של גוף קשיח‬ ‫‪U‬‬

‫‪I O = ∫ r 2 dm‬‬ ‫‪ .1‬מומנט התמד‬

‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪m‬‬
‫המשמעות הפיסיקלית של מומנט האינרציה הוא מידת פיזור המסה בגוף סביב ציר מסויים ‪ .‬מומנט ההתמד הוא תכונה של גוף עבור‬
‫ציר סיבוב מסוים‪ .‬אם הגוף משוכלל והציר הוא במרכז הגוף אזי ככל שמסת הגוף יותר רחוקה מהמרכז ממומנט האינרציה של הגוף‬
‫גדל‪ .‬מומנט ההתמד של גוף הוא מדד להתנגדות של גוף לשינוי במהירות הזוויתית שלו )בדומה למסה בתנועה קווית(‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נתבונן על מומנט ההתמד של דיסקה ו של חישוק דק דופן )עובי הדופן קטן מאד מאד ( בעלי אותה מסה ואותו רדיוס ביחס‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫לציר העובר במרכז הגוף‪ I O = 0.5MR :‬הקסיד ‪ I O = MR ,‬קושיח _ קד _ ןפוד ‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ההבדל ב ינהם הוא בפיזור המסה סביב המרכז ‪ .‬בחישוק רוב המסה רחוקה מציר הסיבוב לעומת דיסקה שבה יש מסות‬
‫קרובות לצי ר הסיבוב ויש מסות רח וקות מציר הסיבוב ‪ .‬המומנט הדרוש כדי להאיץ את החישוק גדול פי ‪ 2‬מאשר המ ומנט‬
‫הדרוש כדי להאיץ את הדיסקה לאותה תאוצה זויתית ‪.‬‬

‫‪ .2‬מומנט התמד של כמה גופים משוכללים‬ ‫‪U‬‬

‫מומנט ההתמד – הציר במרכז הגוף )אלא אם כן מצויין‬ ‫הגוף‬

‫אחרת(‬
‫‪1‬‬ ‫דיסקה )גליל מלא(‬
‫= ‪IO‬‬ ‫‪MR 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I O = MR 2‬‬ ‫חישוק דק דופן‬

‫‪1‬‬ ‫מוט דק ‪ -‬הציר מאונך לו ועובר במרכז‬

‫= ‪IO‬‬ ‫‪ML2‬‬ ‫המוט‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬ ‫מוט דק ‪ -‬הציר מאונך לו ועובר באחד‬
‫‪I = ML2‬‬ ‫הקצוות של המוט‬
‫‪3‬‬

‫‪ .3‬משפט שטיינר אם ידוע לנו מומנט ההתמד של גוף שמסתו ‪ m‬דרך מרכז הכובד שלו ) ‪ ,( I CM‬אזי נוכל למצוא‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪I = I CM + md‬‬ ‫‪2‬‬

‫את מומנט ההתמד שלו ) ‪ ( I‬סביב כל ציר מקביל אחר המרוחק מרחק ‪ d‬מהציר הראשון‪:‬‬

‫‪ .4‬חוק שני של ניוטון למומנטים אם סכום המומנטים שפועלים על הגוף שונה מאפס אזי הגוף יסתובב‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫בתאוצה זוויתית לפי הקשר להל "ן‪ ,‬ואם גוף מסתובב בתאוצה זוויתי ת אז סכום המומנטים שפועל עליו שונה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפס לפי הקשר הבא‪M 0 = I 0α :‬‬

‫‪ .5‬מומנט חיובי ומומנט שלילי אם הכוח עוזר לסיבוב )בכוון הסיבוב ( אז המומנט שלו חיובי ‪.‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫ואם הכוח מתנגד לסיבוב )נגד כוון הסיבוב ( אז המומנט שלו שלילי ‪.‬‬

‫‪ .6‬אנרגיה קינטית של גוף קשיח בתנועה סיבובית‬ ‫‪U‬‬

‫‪1 2‬‬
‫= ‪Ek‬‬ ‫‪Iω‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מקרה ‪ :1‬גוף קשיח מסתובב סביב ציר קבוע‬ ‫‪U‬‬

‫‪2‬‬
‫האנרגיה הקינטית של הגוף הקשיח היא רק אנרגיה קינטית של סיבוב ‪.‬‬
‫‪1 2 1 2‬‬
‫= ‪Ek‬‬ ‫‪Iω + mvCM‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מקרה ‪ :2‬גוף קשיח בגלגול ללא החלקה‬ ‫‪U‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫האנרגיה הקינטית של הגוף הקשיח היא אנרגיה קינטית של תנועה סיבובית וגם אנרגיה קינטית של תנועה קווית של מרכז‬
‫המסה כאשר ‪vCM = ωR .‬‬

‫‪ .7‬גוף קשיח בגלגול ללא החלקה‬ ‫‪U‬‬

‫• נרשום את משוואת הכוחות עבור נקודת מרכז המסה של הגוף ‪∑ F = MaCM :‬‬
‫הקשר בין גדלים של מרכז המסה לגדלים זויתיים הוא ‪:‬‬ ‫•‬
‫‪sCM = θR‬‬ ‫‪vCM = ωR‬‬ ‫‪aCM = αR‬‬
 ‫תנע זוויתי‬
‫‪I O = mR 2‬‬ ‫‪ .1‬מומנט התמד של גוף נקודתי ‪m‬‬
‫‪ -R‬המרחק בין החלקיק ‪ m‬לבין ציר הסיבוב‬
‫___________________________________________________________________________________‬
‫‪ .2‬מומנט התמד של גוף המורכב ממספר גופים סימטריים‬
‫עבור גוף המורכב ממספר גופים סימטריים )למשל גוף נקודתי המחובר למוט ( מומנט האינרציה המשותף יהיה סכום‬
‫מומנטי האינרציה של הגופים ה נפרדים‪ ,‬כשהמומנטים שלהם מחושבים כולם ביחס לאותו ציר ‪.‬‬

‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪L0 = r × p = r × (mv ) = I 0ω‬‬ ‫‪ .3‬תנע זוויתי‬

‫לכל גוף שמסתובב יש תנע זוויתי‪ ,‬שמעניק לו יציבות ‪ .‬התנע הזוויתי למעשה מבטא את נטייתו של גוף להסתובב‪.‬‬

‫על התנע הזוויתי חל חוק שימור ולמעשה סכום התנע הזוויתי ביקום הינו קבוע ‪ .‬התנע הזוויתי מושפע ממסת הגוף ‪,‬‬
‫מהירותו ורדיוס הסיבוב ‪ ,‬כאשר פרמטר אחד משתנה‪ ,‬גם האחרים ישתנו על מנת לפצות על השינוי ‪.‬‬

‫התנע הקווי של גוף נקודתי שמוגדר כמכפלת מהירותו של הגוף ב מסתו‪ , p = mv ,‬מהווה מדד ליכולתו להתמיד בתנועתו ‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬מהווה התנע הזוויתי מדד ליכולתו של גוף ‪ ,‬בפרט קשיח‪ ,‬להתמיד בתנועתו הסיבובית ‪.‬‬

‫‪Lo = I 0ω‬‬ ‫תנע זוויתי של גוף קשיח בעל מומנט התמד ‪ I‬יחסית לציר‬
‫מסויים ואשר מסתובב סביב ציר זה במהירות זוויתית ‪ω‬‬
‫‪v‬‬ ‫תנע זוויתי של גוף נקודתי שמסתו ‪ m‬שנמצא במרחק ‪R‬‬
‫‪Lo = Iω = (mR 2 )( ) = mvR‬‬
‫‪R‬‬ ‫מנקודה ‪.O‬‬

‫‪ .4‬חוק שימור התנע הזוויתי‬

‫∫‬
‫‪. ∆L = J θ = (∑ M O )dt‬‬ ‫∫‬
‫המתקף הזויתי ‪ J θ = (∑ M O )dt‬שווה לשינוי בתנע הזוויתי ‪: ∆L‬‬

‫∫‬
‫ולכן כאשר לא פועל מתקף זוויתי חיצוני ‪ J θ = (∑ M O )dt‬לא יהיה שינוי בת נע הזוויתי ‪ , ∆L‬כלומר אם המומנט‬

‫השקול החיצוני הפועל על מערכת סביב ציר ‪ O‬שווה לאפס‪ ,‬התנע הזוויתי של המערכת סביב ציר ‪ O‬נותר ללא שינוי‪.‬‬

‫'‪L = L‬‬

‫'‪I1ω1 + I 2ω2 = I1'ω1' + I 2' ω2‬‬

 ‫מתקף ותנע‬ ‫‪U‬‬

‫‪ .1‬מתקף של כוח‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J F = F ⋅ ∆t‬‬ ‫‪ .1‬אם הכוח קבוע‪ :‬המתקף שווה למכפלת הכוח הקבוע בזמן פעולתו‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ t2 ‬‬
‫‪J F = ∫ F (t )dt‬‬ ‫‪ .2‬אם הכוח משתנה ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪t1‬‬

‫‪ .3‬מציאת המתקף לפי גרף כוח‪-‬זמן‪ :‬בגרף כוח‪-‬זמן המתקף של הכוח במשך זמן ‪ ∆t‬הוא השטח מתחת לעקום‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫הכוח קבוע‬ ‫הכוח משתנה‬

‫‪ .4‬הערות‪ :‬המתקף הוא וקטור ‪ ,‬כיוון וקטור המתקף ככיוון וקטור הכוח ‪.‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫יחידת המתקף היא‪(N ⋅ s ) :‬‬

‫‪ .2‬תנע של גוף‬‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪p = mv‬‬ ‫תנע של גוף זו מכפלת מסת הגוף במהירותו ‪:‬‬

‫התנע הוא וקטור‪ ,‬כיוון וקטו ר התנע ככיוון וקטור המהירות ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪ kg ⋅ m ‬‬
‫‪ , ‬והיא שווה ליחידת המתקף ) ‪.( N ⋅ s‬‬ ‫יחידת התנע היא‪ :‬‬
‫‪ s ‬‬

‫‪ .3‬השפעתו של המתקף הכולל על שינוי התנע של הגוף‬ ‫‪U‬‬

‫המתקף הכולל הפועל על גוף במשך מרווח זמן מסויים שווה לשינוי בתנע של הגוף במהלך אותו מרווח ז מן‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪J ∑ F = ∆p‬‬
‫‪t2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪∫ (t )dt = p f − pi = mv f − mvi‬‬
‫‪Σ‬‬
‫‪t1‬‬
‫‪F‬‬ ‫או‪:‬‬
 ‫‪ .4‬מערכת סגורה ותנע של מערכת‬ ‫‪U‬‬

‫מערכת סגורה‪ :‬מערכת גופים שאין פועלים עליהם כוחות חיצוניים מכונה מערכת סגורה ‪ .‬הכוחות היחידים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫הפועלים במערכת סגורה הם אלה שהגופים מפעילים זה על זה ‪ .‬מערכת סגורה עשויה לכלול ‪ 2‬גופים או יותר‪.‬‬
‫מערכת גופים נחשבת לסגורה גם כאשר פועלים על גופי המערכת כוחות חיצוניים ‪ ,‬בתנאי ששקול הכוחות‬
‫החיצוניים הפועלים על כל גוף שווה ל אפס‪ ,‬כלומר המתקף שהם מפעילים על כל גוף שווה לאפס ‪.‬‬
‫תנע כולל של מערכת ‪ :‬מוגדר כסכום וקטורי של התנ עים של גופי המערכת ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ = p1 + p2 = m1v1 + m2 v2‬תכרעמ _ וד _ תיפוג ‪p‬‬

‫‪ .5‬חוק שימור התנע למערכת גופים סגורה‬ ‫‪U‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫כל עוד מערכת הגופים סגורה ‪ ,‬התנע הכולל ‪ = p1 + p2‬תכרעמ ‪ p‬של המערכת קבוע כפונקציה של הזמן ‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ = p1 + p 2 = const‬תכרעמ ‪p‬‬ ‫⇒‬ ‫'‪p1 + p2 = p1' + p2‬‬ ‫⇒‬ ‫‪m1v1 + m2v2 = m1u1 + m2u2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ - v1 , v2‬מהירויות הגופים לפני ההתנגשות‬
‫‪ ‬‬
‫‪ - u1 ,u2‬מהירויות הגופים אחרי ההתנגשות‬
‫כלומר‪ ,‬במהלך האינטרקציה בין גופי המערכת התנע של כל אחד מגופי המערכת עשוי להשתנות בגודלו ובכיוונו ‪,‬‬
‫אולם התנע הכולל של המערכת נשמר ‪.‬‬
‫)רשמנו את חוק שימור התנע עבור מערכת דו גופית ‪ ,‬אך הוא מתקיים גם עבור מערכת רב גופית (‪.‬‬

‫‪ .6‬חוק שימור התנע בהתנגשות חד מימדית ודו מימדית‬ ‫‪U‬‬

‫התנגשות חד מימדית או התנגשות מיצחית ‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫מסלולי התנועה של הגופים לפני ההתנגשות ואחריה נמצאים על קו ישר אחד‪.‬‬

‫‪m1v1 + m2 v2 = m1u1 + m2u2‬‬ ‫שימור תנע בציר ‪:x‬‬
‫התנגשות דו מימדית‪:‬‬ ‫‪U‬‬

‫מסלולי התנועה של הגופים לפני ההתנגשות ואחריה כלולים במישור אחד ולא על קו ישר ‪.‬‬
‫‪m1v1 x + m2 v2 x = m1u1 x + m2u2 x‬‬ ‫שימור תנע בציר ‪:x‬‬

‫‪m1v1 y + m2 v2 y = m1u1 y + m2 u2 y‬‬ ‫שימור תנע בציר ‪:y‬‬

‫‪ 3 .7‬סוגי התנגשויות ורתע‬ ‫‪U‬‬

‫התנגשות היא מפגש בין ‪ 2‬גופים המתרחש בפרק זמן קצר מאד ‪.‬‬
‫אם המערכת היא סגורה מתקיים חוק שימור התנע ‪.‬‬

‫‪ .1‬התנגשות פלסטית לחלוטין‬ ‫‪U‬‬

‫• הגדרה‪ :‬הגופים נצמדים זה לזה בעקבות ההתנגשות ונעים כגוף אחד ‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m1v1 + m2v2 = (m1 + m2 )u‬‬ ‫• שימור תנע בהתנגשות פלסטית לחלוטין ‪:‬‬
‫לא מתקיים שימור אנרגיה אלא האנרגיה קטנה ומשתחררת כחום ‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪ .2‬התנגשות אלסטית לחלוטין‬ ‫‪U‬‬

‫• הגדרה‪ 2 :‬הגופים מתנגשים ונפרדים ויש שימור אנרגיה בתהליך ההתנגשות‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m1v1 + m2v2 = m1u1 + m2u2‬‬ ‫• שימור תנע בהתנגשות אלסטית לחלוטין ‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪m1v 12 + m2 v22 = m1u12 + m2 u22‬‬ ‫מתקיים שימור אנרגיה במהל ך ההתנגשות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫עבור מקרה פרטי של התנגשות אלסטית לחלוטין מיצחית אפשר להשתמש במשוואת שימור אנרגיה הבאה ‪:‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫•‬

‫) ‪ (v2 − v1 ) = −(u2 − u1‬במקום משוואת שימור אנרגיה ‪.‬‬

‫‪ .3‬התנגשות אלסטו ‪ -‬פלסטו‬ ‫‪U‬‬

‫• הגדרה‪ 2 :‬הגופים מתנגשים ונפרדים ואין שימור אנרגיה במהלך ההתנגשות‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m1v1 + m2v2 = m1u1 + m2u2‬‬ ‫• שימור תנע בהתנגשות אלסטו‪ -‬פלסטו ‪:‬‬

‫• לא מתקיים שימור אנרגיה אלא האנרגיה קטנה ומשתחררת כחום ‪.‬‬

‫‪ .4‬רתע‬ ‫‪U‬‬

‫הגדרה‪ 2 :‬הגופים נפרדים בעקבות הרתע או ההתפוצצות )מצב הפוך להתנגשות פלסטית לחלוטין (‪.‬‬ ‫•‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪(m1 + m2 )v = m1u1 + m2u2‬‬ ‫שימור תנע‪:‬‬ ‫•‬
‫לא מתקיים שימור אנרגיה אלא האנרגיה גדלה ‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .8‬שינוי האנרגיה )האנרגיה קינטית( בהתנגשויות וברתע‬ ‫‪U‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ) =  m1u 12 + m2u22  −  m1v12 + m2v22 ‬תיתלחתה ( ‪ ) − Ek‬תיפוס( ‪∆Ek = Ek‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫האנרגיה הקינטית אובדת לחום ‪.‬‬ ‫‪∆Ek < 0‬‬ ‫בהתנגשות פלסטית לחלוטין ‪ ) :‬תיתלחתה ( ‪ ) < Ek‬תיפוס( ‪Ek‬‬

‫האנרגיה הקינטית נשמרת ‪.‬‬ ‫‪∆Ek = 0‬‬ ‫בהתנגשות אלסטית לחלוטין ‪ ) :‬תיתלחתה ( ‪ ) = Ek‬תיפוס( ‪Ek‬‬

‫האנרגיה הקינטית אובדת לחום ‪.‬‬ ‫‪∆Ek < 0‬‬ ‫בהתנגשות אלסטו – פלסטו‪ ) :‬תיתלחתה ( ‪ ) < Ek‬תיפוס( ‪Ek‬‬

‫האנרגיה הקינטית גדל ה‪.‬‬ ‫‪∆Ek > 0‬‬ ‫) תיתלחתה ( ‪ ) > Ek‬תיפוס( ‪Ek‬‬ ‫ברתע‪:‬‬

‫‪ .9‬מקדם תקומה‬ ‫‪U‬‬

‫‪u2 − u1‬‬
‫‪e=−‬‬ ‫בהתנגשות מיצחית מגדירים מקדם תקומה ‪:‬‬
‫‪v2 − v1‬‬
‫בהתנגשות פלסטית לחלוטין ‪. e = 0 :‬‬
‫בהתנגשות אלסטית לחלוטין ‪) e = 1 :‬זו בעצם משוואת שימור אנרגיה בהתנגשות מיצחית אלסטית לחלוטין (‪.‬‬
‫בהתנגשות אלסטו – פלסטו‪. 0 < e < 1 :‬‬
‫המשמעות הפיסיקלית של מקדם התקומה היא עד כמה ההתנגשות היתה אלסטית לחלוטין או פלסטית לחלוטין ‪.‬‬