‫פרויקט באנליזה נומרית‬

‫מגישים‪:‬‬
‫דויד פריימן ‪213226954‬‬
‫לירן קרסיק ‪213904576‬‬

‫‪1‬‬
 ‫תקציר‪:‬‬

‫תיאור הבעיה‪-‬נדרש מאיתנו לפתח כלי סימולציה עבור תנועת רקטה כאשר נעשות מספר הנחות לשם הקלה‪.‬‬

‫במהלך הפתרון נדרש לפתור מערכת מד"ר של משוואות מצב כאשר חלקן סתומות ונדרש להשתמש בשיטות‬
‫נומריות על מנת למצוא את מקדמים וקבועים הדרושים לפתרון המערכת שגם היא נפתרת בשיטה נומרית‪.‬‬

‫נעשה שימוש בשיטת המיתר המשתנה‪ ,‬שיטת אויילר ושיטת ‪ AB‬ואינטרפולציה מסדר שני‪.‬‬

‫לבסוף קיבלנו את הגרף המתאר את תנועת הרקטה בדו ממד עם תאוצה מקסימלית של ‪ 62.4483‬מטר לשנייה‬
‫בריבוע‪:‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫תקציר‪1........................................................................................................................................ :‬‬
‫בעיה פיסיקלית ‪4..............................................................................................................................‬‬
‫סעיף א‪4................................................................................................................................... :‬‬
‫בעיה מתמטית ‪5................................................................................................................................‬‬
‫סעיף א‪5................................................................................................................................... :‬‬
‫סעיף ג‪5.................................................................................................................................... :‬‬
‫סעיף ד‪5.................................................................................................................................... :‬‬
‫השיטות הנומריות ‪6...........................................................................................................................‬‬
‫תוצאות ‪7........................................................................................................................................‬‬
‫סעיף א‪7................................................................................................................................... :‬‬
‫‪7..............................................................................................................................................‬‬
‫סעיף ב‪7.................................................................................................................................... :‬‬
‫סעיף ג‪8.................................................................................................................................... :‬‬
‫סעיף ד‪8.................................................................................................................................... :‬‬
‫סעיף ה‪8................................................................................................................................... :‬‬
‫סעיף ו‪10.................................................................................................................................. :‬‬
‫השפעת השיטות הנומריות‪11............................................................................................................. :‬‬
‫סעיף ד‪11.................................................................................................................................. :‬‬
‫סעיף ה‪12................................................................................................................................. :‬‬
‫סיכום ומסקנות‪14........................................................................................................................... :‬‬
‫תוכנית מחשב ‪14..............................................................................................................................‬‬

‫בעיה פיסיקלית‬

‫‪3‬‬
 ‫סעיף א‪:‬‬
‫נתוני הבעיה‪:‬‬

‫הסבר על הבעיה‪:‬‬

‫משגרים רקטה במהירות וזווית התחלתית נתונות‪ ,‬נתייחס לרקטה כגוף נקודתי‬
‫ובכך נזניח כחות גרר‪ ,‬עילוי וכמו כן נניח גם שאין דחף מהמנוע ושינוי מסה‪.‬‬

‫נדרש מאתנו לחפש את מרחק הפגיעה של הרקטה בקרקע ביחס לנקודת‬

‫השיגור שלה‪.‬‬

‫נעשה שימוש בחוק שני של ניוטון כדי למצוא את הקשר בין הכוחות למיקום ולמהירות‪:‬‬

‫בעיה מתמטית‬

‫סעיף א‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫סעיף ג‪:‬‬

‫עבור‪:‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬

‫נגדיר את הבעייה‪:‬‬

‫השיטות הנומריות‬
‫אינטרפולציה מסדר שני‪ :‬עבור כתיבת הפונקציה לחישוב ‪ Cd‬השתמשנו באינטרפולציה לינארית מסדר‬ ‫●‬
‫שני הלוקחת שלושה נקודות (הלקוחות מהטבלה הנתונה)‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫השתמשנו בשיטה מסדר שני ולא ראשון כי אם נראה את הגרף הנתון של מקדם הגרר כתלות במספר‬
‫המאך נראה שזהו גרף פרבולי ולא ליניארי ולכן רצינו לקחת שיטה שהיא עצמה פרבולית ולא ליניארית‬
‫גם‪.‬‬
‫השיטה מתוארת בצורה‪:‬‬

‫למציאת ‪ Pe/P0‬נשתמש בשיטת המיתרים כדי למצוא את השורש מהמשוואה הסתומה הנתונה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1.618‬בחרנו דווקא בה כי היא‬ ‫זוהי שיטה מסדר‬

‫לא דורשת לחשב נגזרת ודורשת רק שני ניחושים התחלתיים‪ ,‬במקרה שלנו ניבחר אותם להיות אפס וחצי‪.‬‬
‫השיטה משתמשת בשני הניחושים ההתחלתיים ויוצרת מיתר ביניהם‪ ,‬את אותו מיתר מותחים עד שהוא‬
‫נחתך עם ציר האיקס‪ .‬כעט לוקחים את אותו האיקס שהתקבל ומציבים בפונקציה לקבלת ערך‪ ,‬עם אותו‬
‫ערך יוצרים מיתר נוסף עם הנקודה הקודמת וככה ממשיכים עד שמגיעים לתנאי ההתכנסות‪.‬‬

‫עם תנאי התכנסות של‪:‬‬

‫‪P0‬‬ ‫לאחר מציאת היחס נוכל לימצוא את ‪ Pe‬באמצעות הכפלת היחס ב‬

‫שיטת ‪ :adams bashforth‬השיטה רב צעדית שאינה מאתחלת את עצמה‪ ,‬היא מסדר רביעי ולכן מהירה‬ ‫‪‬‬
‫יותר משיטה חד צעדית‪ .‬נשתמש בשיטה זו כדי לפתור את המדר‪.‬‬

‫שיטת אויילר‪ -‬שיטה חד צעדית שבה לא צריך לחשב את הנגזרת של הפונקציה אך היא פחות מדויקת‬ ‫‪‬‬
‫נשתמש בשיטה זו כדי למצוא את תנאי ההתחלה עבור שיטת ‪.adam‬‬

‫‪6‬‬
 ‫תוצאות‬

‫סעיף א‪:‬‬
‫במשוואות התנועה הבאות‪:‬‬ ‫נשתמש‬

‫על ידי הצוות כוח גרר ודחף אפס נימצא את המד"ר הרלוונטית למציאת מרחק הפגיעה ‪:‬‬

‫נבצע אינטגרציה בשני הצדדים עבור כל משוואה‬

‫נמצא את המהירות ההתחלתית על כל ציר‪ ,‬נציב אותן ואת המיקומים ההתחלתיים הנתונים לנו במשוואות המתאימות‬
‫להן‪:‬‬

‫נמצא את זמן הפגיעה בקרקע על ידי הצבת ‪ 240‬מטר עבור ‪ Z‬במשוואה המתאימה ואת הזמן שהתקבל נציב‬
‫במשוואת התנועה של איקס כדי למצוא את מיקום הפגיעה‪:‬‬

‫כפי שניתן לראות הטווח האופקי שהתקבל לנו הינו ‪ 254.56‬מטר‪.‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫עבור מספר המאך ‪ 0.82‬קיבלנו את מקדם הגרר ‪. 0.3497‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫נגדיר ארבעה משתני מצב‪:‬‬

‫‪7‬‬
 ‫לסיכום נגיע ל‪-‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬
‫עבור שנוכל לפתור את המד"ר נצטרך למצוא קודם את ‪ Pe‬וזאת בעזרת שיטת המיתרים‪.‬‬

‫לפתרון המדר נשתמש בשיטות אויילר ו‪. adams bashforth‬‬

‫גרף המתאר את הפתרון הנומרי לתנאי ההתחה מסעיף א והפתרון האנליטי‬ ‫‪.1‬‬

‫אחרי חישוב בצורה אנליטית נוכל ליראות שהמהירות המתקבלת היא ‪ 967.7289‬מטר לשנייה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אחרי הרצת הסימולציה עם מספר נקודות דגימה גבוהה (‪ 5000‬נקודות) נקבל תוצאה מאוד דומה והיא‬
‫‪ 967.7289‬מטר לשנייה‪.‬‬

‫סעיף ה‪:‬‬
‫בסעיף זה מבוקש להריץ את הסימולציה עם תנאי ההתחלה‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫נקבל שהתאוצה המקסימלית היא ‪ 62.4483‬מטר לשנייה בריבוע בזמן ‪ 19.97‬שניות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הרקטה תגיע לשיא גובה של ‪ 1948.3‬מטר‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הרקטה תעוף במשך זמן של ‪ 48.2482‬שניות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הטווח הקרקעי שהרקטה תעבור הוא כ ‪ 12554‬מטר‬ ‫‪.7‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סעיף ו‪:‬‬

‫‪10‬‬
 ‫השפעת השיטות הנומריות‪:‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬

‫עבור תנאי ההתחלה מסעיף א נקבל גרף המראה את התוצאה כתלות במרחק הצעידה בזמן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בגרפים ניתן ליראות שגודל מרחק הצעידה בזמן לא משפיע באופן משמעותי על התוצאה המתקבלת אך‬
‫עדיין יש התכנסות מסוימת לפתרון מדויק יותר עבור מרחק צעידה קטן יותר‪.‬‬

‫עבור התרחיש הנתון בסעיף ד תת סעיף ‪ 2‬נקבל גרף המראה את התוצאה כתלות במרחק הצעידה בזמן‪:‬‬

‫גם בגרף זה רואים שהשפעת גודל הצעידה אינו נותן הבדל משמעותי בתוצאה המתקבלת אבל קיבלנו גרף‬
‫המזכיר גרף אקספוננציאלי ולכן עבור גודל צעד גדול מספיק נקבל הבדל משמעותי בתוצאה שנקבל‬
‫מהשיטה הנומרית שבחרנו‪.‬‬

‫לסיכום השיטות הנומריות שבחרנו לסעיף זה אינן מגדילות יותר מידי את זמן ההרצה ואחוז השגיאה עבור‬
‫גדילה בגודל הצעידה היה קטן וזה הגיוני מכיוון ששיטת ‪ adams‬היא שיטה בעלת שגיאה מסדר חמישי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫סעיף ה‪:‬‬

‫גרפים אלה מתארים את תלות התוצאה בגודל הצעד‪ .‬ניתן ליראות בגרפים שאכן קיבלנו התכנסות לערך מסוים‬
‫עבור כל תוצאה לסעיף שלו‪ .‬קיבלנו שעבור הגדלת גודל הצעידה לא מקבלים שינוי משמעותי בערך התוצאה עבור‬
‫תתי סעיפים ארבע וחמש אך מגרפים אלה ניתן גם להבין שאם ניקח גודל צעידה יותר גדול אכן נקבל הבדל‬
‫משמעותי יותר בגודל התוצאה (אבל זה לא משנה כי גם ככה נרצה לקחת גודל צעד כמה שיותר קרוב לאפס לתוצאה‬
‫מדויקת יותר)‪ .‬עבור תתי סעפים שש ושבע ניתן לראות גרף לא יציב אך בכל זאת די מכונס לערך מסוים במיוחד‬
‫עבור גודל צעד מאוד קטן (‪.) h >0.01>0.03‬‬

‫‪12‬‬
 ‫גרפים אלה מתארים את תלות התוצאה בגודל ההתכנסות‪ .‬בגרפים ניתן ליראות קפיצה חדה בערך התוצאה עבור‬
‫ערך התכנסות בסביבות ה ‪ 0.1‬אבל עבור ערכי התכנסות קטנים יותר מתקבלים ערכי תאוצה שמתכנסים לערך‬
‫מסוים חוץ מגרף של תת סעיף ‪ 4‬עבור הזמן לתאוצה המקסימאלית‪.‬‬

‫לסיכום ניתן ליראות עבור כל הגרפים היתכנות לערך מסוים עבור ערכי התכנסות קטנים מ‪ 0.1‬שגיאה זו יכולה‬
‫לנבוע משיטת המיתר המשתנה שבאמצעותה חישבנו את היחס בין ‪ Pe‬ל‪ P0‬כדי למצוא את הערכים של ‪ ,Pe‬זו‬
‫שיטה מסדר ‪ 1.618‬ולכן הגיוני שנקבל שגיאה גדולה יותר עבור ערכי התכנסות שלא שואפים לאפס אלה רק קטנים‬
‫מאחד‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫בפרויקט ניתן ליראות כי יש התאמה טובה בין החישוב הנומרי המנוון לבין המודל האנליטי בעל ההנחות כגון חוסר‬
‫גרר‪ ,‬גוף נקודתי וכו'‪.‬‬

‫נוכחנו לדעת שככל שניקח זמן צעידה קטן יותר כך התוצאות מדויקות יותר ומכך הסקנו שהשיטות הן השתמשנו אכן‬
‫טובות כי מביאות התכנסות נומרית של פתרון‪.‬‬

‫ראינו שהשינוי בגודל ערך סף לקריטריון התכנסות מביא לפתרון יציב יותר לעומת שינוי בגודל צעדי הזמן שנתנו‬
‫לנו גרף פתרונות לא יציב וקופצני כפי שניתן ליראות בהשפעת השיטות הנומריות‪ ,‬סעיף ה'‪.‬‬

‫ניתן ליראות גם שהזנחת האיבר השני במשוואת הדחף אכן משפיעה על הפתרון הסופי‪ ,‬עבור ההזנחה גודל המהירות‬
‫ב‪ t=20s‬הוא ‪ 967.7289‬מטר לשנייה והגודל של המהירות באותו הזמן ללא אותה הזנחה הוא ‪ 530.1425‬מטר‬
‫לשנייה‪.‬‬

‫תוכנית מחשב‬

‫)‪– findCd(M‬‬ ‫●‬

‫מטרת הפונקציה‪ :‬היא למצוא את מקדם הגרר עבור מספר מאך נתון‪.‬‬
‫הפונקציה מקבלת‪ :‬מספר מאך‪.‬‬

‫‪13‬‬
14
15