‫יחידה ‪ :2‬מעגל חומצה ציטרית‪/‬מעגל חומצת הלימונים‬

‫מבוא‪:‬‬
‫•מעגל החומצה הציטרית היו המסלול בסופי‪ ,‬הנפוץ לחמצון מולקולות דלק‪ ,‬בנוסף מהווה‬
‫המעגל מקור לאבני בנין לביוסינתזה של מולקולות חשובות‪.‬‬
‫•רוב המולקולות נכנסות למעגל כאצטיל ‪.CoA‬‬

‫•הקישור בין סיום הגליקוליזה למעגל החומצה הציטרית הוא דקרבוקסילציה מחמצנת של‬
‫פירובט ע"י האנזים פירובט דהקרבוקסילז‪/‬דההידרוגנז ליצירת אצטיל ‪.CoA‬‬
‫•מעגל החומצה הציטרית מתרחש בתוך המטריקס במיטוכונדריה לעומת הגליקוליזה‬
‫שמתרחשת בציטוזול‪.‬‬
‫השלבים במעגל (בקצרה)‪:‬‬

‫‪.1‬בשלב הראשון ‪ )Acetyl CoA (C2‬מגיב עם ‪ )Oxaloacetate (C4‬למתן ציטראט (‪.)C6‬‬

‫האינזים שמקטלז את הריאקציה‪.Citrate Synthase :‬‬
‫‪.2‬איזומריזציה של ציטראט לאיזוציטראט (‪ )C6‬האינזים שמקטלז את הריאקציה‪:‬‬
‫‪.Aconitase‬‬
‫‪.3‬איזוציטראט עובר דה קרבוקסילציה מחמצנת ליצירת ‪ )C5( α − ketoglutarate‬ע"י‬
‫האנזים‪.Isocitrate dehydrogenase :‬‬
‫‪ α − ketoglutarate .4‬עובר דה קרבוקסילציה מחמצנת ליצירת ‪)succinyl CoA (C4‬‬

‫ע"י האינזים‪. α − ketoglutarate − dehydrogenase :‬‬

 ‫‪.5‬הקשר הטיואסטרי (‪ )S-S‬נחתך ליצירת ‪ Succinate‬ו‪ GTP -‬ע"י האנזים‪Succinyl CoA :‬‬
‫‪.synthase‬‬
‫‪ succinate.6‬עובר חמצון ל ‪)fumarate (C4‬ע"י האנזים ‪.succinate dehydrogenase‬‬

‫‪ fumarate.7‬עובר הידרוליזה ליצירת ‪ Malate‬ע"י האנזים ‪.Fumarase‬‬

‫‪ Malate.8‬מחומצן ליצירת ‪ Oxaloacetaye‬שמתחיל את המחזור מחדש‪.‬‬

‫מקור האצטיל ‪ CoA‬הינו מפירוק גליקוגן שומנים וחומצות אמינו רבות‪.‬‬
‫היצירה של אצטיל ‪ CoA‬מפירובט‪:‬‬
‫הפירובט הינו התוצר של הגליקוליזה אשר בתנאים אנאירובים מותמר לחומצה לקטית‪/‬אתנול‪ .‬בתנאים‬
‫אירובים הוא מוכנס למיטוכונדריה ע"י מסירה של ‪ -OH‬בעזרת נשא‪ .‬במטריקס של המיטוכונדריה‬
‫הפירובט עובר דהקרבוקסילציה מחמצנת ע"י האינזים פירובט דהידרוגנז קומפלקס ליצירת אצטיל‬
‫‪ CoA‬בתגובה הבלתי הפיכה‪:‬‬

‫‪Pyruvate + CoA + NAD + → acetylCoA + CO2 + NADH‬‬

‫הפירובט דהידרוגנז הינו קומפלקס הבנוי משלושה סוגי אינזימים‪:‬‬
‫התגובה המקוטלזת‬ ‫קבוצה‬ ‫מס'‬ ‫קיצור‬ ‫האנזים‬
‫פרוסטטית‬ ‫שרשראות‬
‫דה קרבוקסילציה מחמצנת‬ ‫‪TPP‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪E1‬‬ ‫‪Pyruvate dehydrogenase‬‬
‫של פירובט‬ ‫‪component‬‬
‫העברת קבוצת אצטיל ל ‪CoA‬‬ ‫‪Lipoamide‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪E2‬‬ ‫‪Dihydrolipoyl‬‬
‫‪transacetylase‬‬
‫משחזר את הקבוצה‬ ‫‪FAD‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪E3‬‬ ‫‪Dihydrolipoyl‬‬
‫המחומצנת של ‪Lipoamude‬‬ ‫‪dehydrogenase‬‬

‫בפעילות הפירובט דההידרוגנז משתתפים חמישה קואינזימים‪ TPP, Lipoic acid, FAD, CoA :‬ו‪-‬‬
‫‪.+NAD‬‬
‫ישנם ‪ 3‬שלבים לתהליך‪ :‬דהקרבוקסילציה‪ ,‬חמצון והעברת קבוצת האצטיל ל ‪.CoA‬‬
‫שלב הדהקרבוקסילציה מניב את האנרגיה שמניעה את ‪ 2‬התהליכים שלאחר מכן‪.‬‬
‫פירוט שלבי התהליך‪:‬‬
‫‪.1‬ב ‪ :E1‬פירובט נקשר עם ה ‪ TPP‬ועובר דה קרבוקסילציה‪ .‬לקבוצת ה ‪ TPP‬יש פחמן מאוד‬
‫חומצי (הפחמן בטבעת שנמצא בין החנקן לגופרית)‪ .‬הפחמן החומצי יוצר קרבאניון (מטען‬
‫שלילי) שמתחבר לפירובט (לקבוצת הקרבוניל) החיבור מלווה בדה קרבוקסילציה של‬
‫פירובט ומשאיר טבעת ‪ TPP‬עם מטען טעון חיובי שמייצבת את המבנה הטעון שלילית‪.‬‬
‫בסופו של שלב זה יש פרוטונציה שיוצרת ‪.\Hydroxyethyl-TPP‬‬
 ‫‪.2‬ב ‪ :E1‬קבוצת ה ‪ Hydroxyethyl‬מחומצנת ע"י קבוצת דיסולפיד של ה ‪ Lipoamide‬ליצירת‬
‫‪ Acetyl‬ומועברת ל ‪( lipoamide‬שמחובר לשייר ליזין בקשר אמידי) ליצירת‬
‫‪.Acetyllipoamide‬‬

‫‪.3‬ב ‪ :E2‬קבוצת האצטיל מועברת מ ‪ Acetyllipoamide‬ל ‪ CoA‬ליצירת ‪.Acetyl CoA‬‬

‫‪.4‬על מנת להמשיך אל מחזור נוסף של פעילות ה ‪ Dihydrolipoamide‬לעבור חמצון חזרה ל‬

‫‪ – Lipoamide‬פעולה זו מתבצעת ב ‪ E3‬בתגובה זו שני אלקטרונים מועברים ל ‪ FAD‬ולאחר‬
‫מכן ל ‪ .+NAD‬פעולה זו חריגה (בגלל שבדר"כ ‪ FAD‬מקבל אלקטרונים מ ‪.)NADH‬‬
‫הפעולה מתבצעת בזכות הקרבה לאנזים שמשנה את האפיניות שלו לאלקטרונים ומאפשר‬
‫לו להעביר אלקטרוים ל ‪ .+NAD‬החלבון הקשור ל ‪ FAD‬או ‪ FMN‬נקרא ‪.flavoproteins‬‬
‫מבנה הקומפלקס‪:‬‬
‫ליבת הקומפלקס מורכבת מ ‪ E2‬המורכב משמונה טרימרים היוצרים מעיין קוביה חלולה‪ .‬לכל ‪ 3‬תת‬
‫יחידות היוצרות טרימר ישנם שלושה דומינים ראשיים‪:‬‬
‫‪.1‬בקצה האמיני – דומיין קטן המכיל את הקופקטור ליפואמיד (הקשור לשייר ליזין)‪.‬‬

‫‪.2‬דומיין נוסף יוצר אינטרקציה עם ‪.E3‬‬

‫‪.3‬ודומיין נונוסף משלים את המבנה‪.‬‬
‫‪ E1‬בנוי מארבעה דומיינים (טטרמר) ו‪ E3 -‬בנוי משני דומיינים‪ .‬כך ש ‪ 24‬יחידות של ‪ E1‬ו‪ 12 -‬יחידות‬
‫של ‪ E3‬מקיפים את ליבת ה ‪.E2‬‬
‫צהוב‪ ,E1-‬ירוק – ‪ ,E3‬ורוד – ‪E2‬‬ ‫מנגנון הפעולה המשולב של הקומפלקס‪:‬‬

‫‪.1‬הפירובט עובר דהקרבוקסילציה באתר הפעיל של ‪ E1‬ויוצר קשר קוולנטי עם ‪ TPP‬תוך‬

‫שחרור פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫‪ E2.2‬מכניס את זרוע ה ‪ lipo-lysine‬של ה ‪ lipoamide domain‬לתוך ה ‪.E1‬‬

‫‪ E1.3‬מקטלז את העברת קבוצת האצטיל אל ה ‪ .lipoamide‬הזרוע עוזבת וחוזרת ל ‪– E2‬‬

‫לאתר הפעיל שלו‪.‬‬
‫‪.4‬כעת האצטיל מועבר ל ‪ CoA‬והתוצר משתחרר (‪ .)acetyl CoA‬הזרוע המחוזרת עוברת כעת‬
‫לאתר הפעיל של ‪.E3‬‬
‫‪.5‬ב ‪ E3‬ה ‪ lipoamide‬מחומצן ע"י הקואנזים ‪.FAD‬‬

‫‪ – NADH.6‬התוצר הסופי מיוצר ע"י חיזור של ‪ FADH 2‬וה‪ lipoamide -‬מוכן להתחיל‬
‫מחזור נוסף‪.‬‬
‫פירוט שלבי המעגל‪:‬‬
‫‪.1‬התגובה הראשונה שמתחילה את המעגל היא דחיסה אלדולית ובעקבותיה הידרוליזה‪:‬‬
 ‫‪.1‬השלב הראשון‪acetylCoA+Oxaloacetate→citry :‬‬
‫‪.lCoA‬‬
‫‪.2‬שלב שני‪ citrylCoA :‬עובר הידרוליזה ליצירת‬
‫ציטראט ו ‪ – CoA‬תגובה זו היא עתירת אנרגיה וזה‬
‫מה שדוחף את השלב כולו לכיוום התוצצרים‪.‬‬

‫האנזים שמקטלז את התגובה הינו ציטראט סינטאז (‪ .)citrate synthase‬מנגנון פעולתו‪:‬‬

‫‪ Oxaloacetate‬נקשר ראשון אל האנזים ומשרה שינוי קונפורמציה שיוצר אתר קישור ל ‪.acetylCoA‬‬
‫האנזים מקרב את הסובסטרטים ומאקטב אותם – ‪ 2‬שיירי היסטידין ואספרטט‪ .‬היסטידין ‪ 274‬תורם‬
‫פרוטון לחמצן הקרבונילי של ה ‪ acetyl CoA‬מה שמאפשר הסרת פרוטון מתילי ע"י אספרטט ‪ .375‬ה‬
‫‪ oxaloacetate‬מאוקטב ע"י העברת פרוטן לפחמן הקרבונילי שלו מהיסטידין ‪ 320‬כך שנוצר בסופו של‬
‫דבר קשר פחמן פחמן‪.‬‬
‫בשלב הבא היסטידין ‪ 274‬תורם פרוטון להידרוליזת הטיאואסטר‪ CoA ,‬עוזב ובעקבותיו הציטראט‬
‫והאנזים חוזר לפעילות‪.‬‬

‫‪.2‬תגובת איזומריזציה של הציטראט לאיזוציטראט‪ :‬האינזים שמבצע דהידרציה (הוצאת‬

‫מולק' מים) ואחריה הידרציה (הכנסת מולק' מים) כשבסופו של דבר יש "הזזה" של אטום‬
‫חמצן נקרא ‪ – aconitase‬אנזים ברזל גופרית המכיל ‪ 4‬יוני ברזל בקומפלקס עם ‪4‬‬
 ‫מולקולות גופרית אנאורגניות ו‪ 3 -‬גופריות מציסטאין כך שנותר יון ברזל זמין לקשירת‬
‫הציטראט דרך קבוצות הקרבוקסיל וההידרוקסיל (של תוצר הבניים)‪.‬‬

‫‪.3‬איזוציטראט מחומצן ועובר דהקרבוקסילציה ל ‪ . α − ketoglutarate‬מדובר בתגובה‬

‫הראשונה מתוך ארבע תגובות חמצון‪-‬חיזור במעגל‪ .‬הריאקציה מקוטלזת ע"י ‪isocitrate‬‬
‫‪ dehydrogenasr‬ישנו תוצר ביניים לא יציב שמשחרר פחמן דו חמצני‪ .‬כמו כן ישנו צימוד‬
‫ליצירת ‪ NADH‬עתיר אנרגיה‬

‫‪.4‬יצירת ‪ – succinyl coenzyme A‬דה קרבוקסילציה מחמצנת שניה‪ ,‬שוב משתחרר פחמן דו‬
‫חמצני ומיוצרת מולקולת ‪ NADH‬נוספתץ ריאקציה זו מקוטלזת ע"י האינזים‬

‫‪ α − ketoglutarate − dehydrogenase‬אינזים בעל מנגנון זהה לפירובט דהידרוגנז‪.‬‬

‫‪.5‬יצירת ‪ – GTP‬הידרוליזה של ה ‪ succinyl CoA‬מניבה ‪ 8kcal-‬ולכן תגובה זו מצומדת‬

‫לזרחון ‪.GDP‬‬

‫‪ .6,7,8‬אוקסלואצטט משוחזר ע"י חמצון סוקסינאט‪ :‬קבוצה מתילית ‪ CH 2‬מותמרת לקבוצה‬

‫קרבונילית בשלושה שלבים‪ :‬חמצון‪ ,‬הידרציה (כניסת מולק' מים) וחמצון נוסף כך שישנו יצור של‬

‫‪. FADH 2 , NADH‬‬

‫חימצון ראשון ע"י ‪ succinate dehydrogenase‬ליצירת ‪ fumarate (FAD‬הוא שקלט את המימן‪ ,‬לא‬
‫משתחררת מספיק אנרגיה להעביר את המימן ל ‪ – )+NAD‬אינזים זה הוא הגורם המקשר בין ה‬
‫‪ TCA‬לשרשרת מעבר האלקטרונים ונמצא בממברנה הפנימית של המיטוכונדריה‪.‬‬
‫ה ‪ fumarese‬מקטלז את ההידרציה של הפומראז והוא סטיריאוספציפי ליצירת ‪ L-malate‬בלבד‪.‬‬
‫לבסוף ‪ malate dehydrogenase‬מבצע את החמצון האחרון ומצמד ליצירת ‪.NADH‬‬

‫סטויכומטריה של התגובה‪:‬‬
‫‪ 2‬פחמנים עוזבים את הריאקציה בצורת פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫‪ 4‬זוגות יוני מימין עוזבים (‪ 8‬אלקטרונים)‪.‬‬
‫מיוצרת מולקולת ‪GTP‬‬
‫‪ 2‬מולקולות מים נכנסות לתגובה‪.‬‬
‫יש לציין כי המעגל פעיל אך ורק בתנאים אירובים מפני \לא ניתן לקבל ‪ NAD+,FAD‬במידה ולא‬
‫מתרחשת שרשרת מעבר האלקטרונים שמחייבת חמצון‪.‬‬

‫בקרה‪:‬כמו שכבר הוזכר המעגל הינו מקור חשוב של אבני בניין עבור בניית ביומולקולות‪ .‬ולכן מבוקר‬
‫במספר נקודות ורמות‪.‬‬
‫הפירובט דהידרוגנז מבוקר אלוסטרית וע"י פוספורילציה הפיכה‪:‬‬
‫התגובה ליצירת אצטיל ‪ CoA‬מפירובט אינה הפיכה‪ .‬כמצופה מאינזים שמצוי בנקודה קריטית‬
‫במטבוליזם האקטביות של פירובט דהידרוגנז מבוקרת ע"י מספר בקרות‪:‬‬
‫‪.1‬ריכוז גבוהה של תוצרי הריאקציה מעכבים את הריאקיה‪ acetyl CoA :‬מעכב את ‪E2,‬‬
‫‪ NADH‬מעכב את ‪.E3‬‬
‫‪.2‬בקרה קוולנטית – פוספורילציה של הפירובט דההידרוגנז (‪ )E1‬ע"י קינז\ ספציפי מדכאת‬
‫את האקטיביות של הקומפלקס‪ .‬פעולתו של פוספוטאז ספציפי מאקטבת את הקומפלקס‬
‫מחדש (ב ‪ .)E2‬יחס גבוהה של ‪ NADH/NAD+, acetyl CoA/CoA, ATP/ADP‬מעלה‬
‫פוספורילציה ומעכב את הקומפלקס‪ .‬במילים אחרות‪ :‬פירובט דהידרוגנז "נכבה" כאשר‬
‫רמת האנרגיה גבוהה מצד שני פירובט‪ ADP ,‬משעפלים את הדה הידרוגנז ע"י דיכוי‬

‫הקינאז‪ .‬עלייה בריכוז הסידן ( ‪( ) Ca +2‬שמועלה הורמונלית ע"י אזופרסין ואינסולין)‬

‫משפעלת את הפירובט דהידרוגנז ע"י שפעול הפוספטז‪.‬‬
‫נקודות בקרה נוספות‪:‬‬
‫בקרה מבוצעת בשני אתרים במהלך המעגל‪:‬‬
 ‫‪.1‬איזוציטראט דה הידרוגנז מבוקר אלוסטרית ע"י ‪ ADP‬אשר מגדיל את האפניות של‬

‫האינזים לסובסטרט‪ .‬איזוציטראט‪ +NAD ,‬ו‪ Mg +2 -‬היא קופראטיבית‪– NADH,ATP .‬‬

‫מעכבים את האנזים‪.‬‬
‫‪.2‬אתר בקרה שני במעגל החומצה הציטרית הוא ‪- α − ketoglutarate − dehydrogenase‬‬
‫חלק מהאספקטים של הבקרה על אנזים זה דומים לבקרה על הפירובט דה הידרוגנז‬
‫(אינזימים הומולוגים)‪ .‬מעוכב ע"י ‪ - Succinyl CoA, NADH‬התוצרים של התגובה‬
‫שאנזים זה מקטלז‪ ,‬כמו כן אנזים זה מעוכב ע"י רמת אנרגיה גבוהה‬
‫‪.3‬באורגניזמים מסויימים יש בקרה על הסינתזה של ציטראט‬
‫מעגל החומצה הציטרית כמקור לאבני בניין לביוסינתזה‪:‬‬
‫על המעגל להית מסוגל לשחזר במהירות את תוצרי הביניים שלו‪ .‬אצטיל ‪ CoA‬לא יכול להיכנס למעגל‬
‫אלא אם כן הוא מגיב עם אוקסלואצטט חייבת להיות כמות מינימלית של אוקסלואצטט כדי שהמעגל‬
‫יפעל‪ .‬אוקסלואצטט ביונקים יכול להיות מיוצר ע"י קרבוקסילציה של פירובט ע"י פירובט קרבוקסילז‬
‫(התלוי בביוטין – אנזים מהגליקוניאוגינזה)‪ .‬אינזים זה הופך פעיל בנוכחות של אצטיל ‪ CoA‬שמאותת‬
‫שהוא צריך אוקסלואצטט ע"מ להכנס למעגל שאוקסלואצטט מיוצר ואז במידה ויש הרבה אנרגיה בתא‬
‫הוא ישוחזר לגלוקוז‪ ,‬במידה ולא הוא יכנס למעגל‪.‬‬
‫מחלת ברי ברי‪ :‬נגרמת מחוסר בתיאמין‪ -‬ויטמין ‪ .B1‬הגוף לא יכול לסנתז ויטמינים‪ .‬מחלה זו גורמת‬
‫לחוסר תפקוד של הקומפלכס‪ ,‬חוסר יכולת ליצור אנרגיה‪ .‬העצבים נפגעים ממחלה זו‪ .‬ארסנט‪ :‬בעל‬
‫התאמה סטרית לח' ליפוית במצב מחוזר‪ ,‬מחזר וגורם לאנאקטיבציה של הקומפלכס‪ .‬דומה למחלה ברי‬
‫ברי‪.‬‬

‫יחידה ‪ :3‬טרנספורט‬
‫מבוא‪:‬‬
‫הטרנספורט של מולקולות דרך הממברנה יכול להיות אקטיבי‪/‬פסיבי‪:‬‬
‫עבור מעבר של מולקולה דרך הממברנה נדרשים שני מאפיינים‪:‬‬
‫‪.1‬המולקולה צריכה להיות מסוגלת לחצות קטע הידרופובי‪.‬‬
‫‪.2‬מקור אנרגיה חייב להניע את המעבר‪.‬‬
‫מולקולות ליפופיליות (לא פולריות ולא טעונות) יכולות לעבור דרך הממברנה בשלמותן ע"י דיפוזיה‬
‫פשוטה עם מפל הריכוזים‪ .‬למולקולות פולריות‪ /‬טעונות נדרש חלבון ע"מ ליצור מעבר דרך הממברנה‪.‬‬
‫טרנספורט פאסיבי קורה כאשר יון‪/‬מולק' פולרית נעה עם מפל הריכוזים‪ .‬אם מולקולה נעה נגד מפל‬
‫הריכוזים נדרש מקור אנרגיה חיצוני‪ ,‬תנועה זו נחשבת כטרנספורט אקטיבי ותוצאתו יצירת גרדיאנט‬
‫ריכוזים‪.‬‬
‫משפחה של חלבוני ממברנה משתמשים בהידרוליזה של ‪ ATP‬לשאוב יונים דרך הממברנה‪:‬‬
‫טרנספורט אקטיבי מבוצע בדר"כ בעזרת האנרגיה מהידרוליזה של ‪ ATP. P-type ATPASES‬שואבים‬
‫יונים נגד מפל הריכוזים ועוברים פוספורלציה על שייר חומצה אספרטית בתהליך הטרנספורט‪.‬‬
‫‪ P-type ATPASES‬אשר כוללת את ה ‪ Ca +2 ATPase‬ואת ה ‪ Na + − K + ATPase‬הם חלבוני‬
‫ממברנה אינטגרלים עם מנגנון קטליטי ברור‪.‬‬
 ‫טרנספורטרים שניוניים משתמשים בגרדיאנט ריכוזים אחד ליצור אחר‪:‬‬
‫הרבה טרנספורטרים שניוניים מצמדים את המעבר עם מפל הריכוזים של יון אחד למעבר נגד מפל‬
‫הריכוזים של יון שני‪ .‬טרנספורטרים שניוניים יכולים להיות אנטיפורטרים (שני כיוונים מנוגדים) או‬
‫סימפורטרים (אותו כיוון)‪.‬‬
‫תעלות ספציפיות יכולות להעביר במהירות יונים דרך הממברנה‪:‬‬
‫תעלות יונים מאפשרות תנועה מהירה של יונים דרך הממברנה‪ .‬תעלות כאלה מאפשרות ליונים לזרום‬
‫עם מפל הריכוזים שלהם‪ .‬לתעלות מספר מאפיינים משותפים‪:‬‬
‫‪.1‬ספציפיות ליונים‬
‫‪.2‬קיום של מצב פתוח ומצב סגור‬
‫‪.3‬רגולציה‪/‬בקרה ע"י ליגנד‪/‬מתח‬
‫תעלות יונים יודגמו ע"י תעלות הנתרן והאשלגן‪.‬‬

‫מעבר אקטיבי ומעבר פסיבי‪:‬‬

‫שני גורמים יקבעו אם מולקולה תחצה את הממברנה‪:‬‬
‫‪.1‬חדירות המולקולה לביילר הליפידי‪.‬‬
‫‪.2‬זמינותו של מקור אנרגיה‬
‫חלבוני העברה (טרנספורט אקטבי‪/‬פאסיבי)‪:‬‬
‫מלקולות ליפופיליות – מולקולות שיכולות לעבור דרך ממברנת תא מכיוון שהן מתמוססות בבילר‬
‫הליפידי‪.‬‬
‫מולקולות ליפופיליות ינועו דרך הממברנה לפי מפל הריכוזים – תהליך כזה נקרא דיפוזיה פשוטה‪.‬‬
‫כאשר המולקולה פולרית‪/‬טעונה היא אינה יכולה לנוע דרך הממברנה (יוני נתרן בריכוז מאוד גבוה מחוץ‬
‫לתא ונמוך יחסית בתא ובכל זאת נתרן לא נכנס לתא מרצונו)‪.‬‬
‫טרנספורט פאסיבי – יונים שעוברים דרך תעלה מיוחדת שיוצרת "הגנה" למעבר היון מהמכשול‬
‫ההידרופובי‪ .‬כאשר האנרגיה שמניעה את היון מקורה בגרדיאנט היוני בעצמו‪.‬‬
‫טרנספורט אקטיבי – תנועה של יונים נגד מפל הריכוזים ע"י חלבוני טרנספורט שמשתמשים באנרגיה‬
‫ממקור אחר‪.‬‬
‫"מדידת" האנרגיה החופשית‪:‬‬
‫ריכוז לא אחיד של מולקולות הוא מצב עשיר באנרגיה‪.‬‬
 ‫יצירה של גרדיאנט ריכוזים הוא תוצאה של טרנספורט אקטיבי‪.‬‬
‫השינוי באנרגיה החופשית שנוצר בהעברת חלקיק לא טעון מצד בעל ריכוז ‪ C1‬לצד עם ריכוז ‪ C 2‬הוא‪:‬‬

‫) ‪∆G = RT ln(C 2 C1 ) = 2.303RT log10 (C 2 C1‬‬

‫עבור חלקיק טעון‪∆G = RT ln(C 2 C1 ) + zF∆V = 2.303RT log10 (C 2 C1 ) + zF∆V :‬‬
‫‪ – z‬המטען של החלקיק המועבר‪ - ∆V ,‬פוטנציאל לאורך הממברנה (בוולט)‪ – F ,‬קבוע פרדיי (‬

‫‪) 96.5 kJ ⋅V −1⋅mol −1‬‬

‫אם ‪ ∆G > 0‬התהליך יהיה טרנספורט אקטיבי‪ .‬אם ‪ ∆G < 0‬התהליך יכול להיות טרנספורט פסיבי‪.‬‬
‫חלבוני ממברנה שמשתמשים בהידרוליזה של ‪ ATP‬להעביר יונים דרך הממברנה‪:‬‬
‫תא אנימלי חייב לשמור על ריכוז המלחים התוך תאי כדי לשמור על הלחץ האוסמוטי ולמנוע‬
‫אינטרקציות לא מועדפות‪.‬‬
‫‪ - Na + K + ATPase‬רוב התאים מכילים ריכוז גבוה של ‪ K +‬וריכוז נמוך של ‪ Na +‬ביחס לריכוז‬

‫החיצוני מושג עי‪. Na + K + ATPase :‬‬

‫משאבה זו ועוד רבות אחרות משתייכת לקבוצת ה ‪ – P-type ATPase‬מכיוון שאנזימים אלה עוברים‬
‫תהליך של פוספורילציה במצב הבניים ע"י כך שקבוצת פוספט שנוצרה מההידרוליזה של ‪ ATP‬נקשרת‬
‫לשייר אספרטט ב ‪.ATPase‬‬
‫ההידרוליזה של ‪ ATP‬המתרחשת רק כאשר ‪ K +‬ו‪ Na + -‬קשורים למשאבה‪ ,‬מספקת את הצרכים‬

‫האנרגתיים עבור הטרנספורט האקטיבי כאשר למשאבה נדרש קופקטור ‪ Mg +2‬לפעולתה‪.‬‬

‫יותר משליש מה ‪ ATP‬שנצרך ע"י בע"ח במנוחה משמש להעברת יונים אלה‪.‬‬
‫‪ - Ca 2+ ATPase‬נמצא ב ‪ SR‬של תאי שריר‪ ,‬בעל תפקיד חשוב בהתכווצות השרירים אשר מתחיל‬
‫בעלייה פתאומית ברמת הסידן‪.‬‬
‫עקרון הפעולה‪:‬‬
‫הרפייה של השריר תלויה במהירות העברת יוני ‪ Ca +2‬מהציטוזול אל ה ‪=( SR‬תא מיוחד לאחסון סידן)‬

‫ע"י ‪ Ca 2+ ATPase‬משאבה זו שומרת על ריכוז נמוך של ‪ Ca +2‬בציטוזול וריכוז גבוה בשלושה סדרי‬

‫גודל ב ‪.SR‬‬
‫מבנה ה ‪ Ca 2+ ATPase‬הוא פוליפפטיד עם מתחם טרנס ממברנלי המכיל ‪ 10‬אלפא הלקסים‪.‬‬

‫ישנם ‪ 3‬מתחמים ציטופלסמטיים‪:‬‬

‫‪ – N.1‬קושר ‪.ATP‬‬

‫‪ -P.2‬מקבל את קבוצת הפוספוריך משייר האספרטט‪.‬‬

‫‪ – A.3‬מתפקד כמנוע של מתחם ה ‪.N‬‬

 ‫עקרונות הפעולה של ‪:P-type ATPase‬‬
‫‪.1‬כל חלבון יכול לעבור פוספורילציה בשייר אספרטט ספציפי בדר"כ בנוכחות היון אותו‬
‫החלבון מעביר קשור‪.‬‬
‫‪.2‬לכל משאבה יש לפחות ‪ 2‬קונפורמציות שונות‪ E1 :‬ו‪ E 2 -‬ולפחות ארבע מצבים‬

‫קונפורמיציונים שונים‪ : E 2 − P , E 2 , E1 − P , E1 :‬כולם משתתפים בתהליך‬

‫הטרנספורט‪.‬‬
‫‪2+‬‬
‫‪: Ca‬‬ ‫מנגנון ‪ATPase‬‬

‫‪.1‬הקשרות של ‪ ATP‬ושני יוני ‪ Ca +2‬למצב ה ‪. E1‬‬

‫‪.2‬האנזים מבקע ‪ ,ATP‬קבוצת הפוספוריל ( ‪ ) γ‬עוברת אל שייר האספרטט (סידן חייב להקשר‬
‫לאנזים ע"מ שהפוספורילציה תתרחש)‪ .‬הפוספורילציה משנה את הקונפורמציה של האנזים‬

‫למצב ‪. E 2‬‬
‫‪.3‬המעבר בין הקונפורמציות גורם לכך שיוני הסידן יכולים להשתחרר רק לצד הפנימי של‬
‫הממברנה‪.‬‬
‫‪.4‬יוני הסידן משתחררים מכיוון שלקונפורמציית ה ‪ E 2 − P‬יש אפיניות נמוכה ליוני סידן‪.‬‬

‫‪.5‬עם השחרור של יוני הסידן השייר שעבר פוספורילציה עובר הידרוליזה וקבוצת פוספט‬
‫משתחררת‪.‬‬
‫‪.6‬האנזים‪ ,‬חסר קשר קוולנטי לקבוצת פוספט אינו יציב בקונפורמציה ‪ E 2‬ולכן חוזר‬

‫לקונפורמציית ‪ E1‬ובכך משלים את המעגל‪.‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫ביסודו אותו מנגנון "אומץ" ע"י ‪: Na K ATPase‬‬
‫‪.1‬מצב ה ‪ E1‬קושר שלושה יוני ‪ Na +‬ומעביר אותם דרך הממברנה אל מחוץ לתא כתוצאה‬

‫מפוספורילציה של החלבון ושינוי הקונפורמציה למצב ‪. E 2‬‬

 ‫‪.2‬קונפרמציית ‪ E 2‬קושרת שני יוני ‪ K +‬שעוברים דרך הממברנה בכיוון ההפוך ע"י הדרוליזה‬
‫של השייר שעבר פוספורילציה ומשוחררים לציטוזול‪.‬‬
‫תפקידים נוספים של ‪:Ptype-ATPase‬‬
‫ניתוח הגנום האנושי הוביל לכך שיש ‪ 16‬סוגי חלבונים ממשפחה זו חלקם נוטלים חלק בטרנספורט של‬
‫פוספוליפידים עם קבוצות ראש של חומצות אמינו‪ ,‬אנזימים אלה‪ ,‬כחלק משמירה על אסימטריות‬
‫הממברנה מצד אחד לצד שני של הביילר ונקראים ‪.flippases‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫הספציפיות של צמח ה ‪ digitalis‬בחסימת ‪ Na K ATPase‬ע"י חסימת הדה פוספורילציה‪:‬‬
‫דיגיטוקסיג'נין (‪ )digitoxigenin‬ואאוביין (‪ )ouabain‬הם מעכבים שנמצאים בקבוצה זו ובעלי השפעה‬

‫חזקה על פעילות הלב‪ .‬תרכובת אלה מעכבות את הדה פוספורילציה של ‪ E 2 − P‬של ה ‪ ATPase‬כאשר‬
‫הוא פונה אל הצד החיצוני של הממברנה‪.‬‬
‫דיגיטליס מגדיל את כוח הכיווץ של שריר הלב בכך שהוא מעכב את משאבת ה ‪ Na + K + ATPase‬זה‬

‫האטה בדחיפה החוצה של‬ ‫מוביל לרמה גבוהה יותר של ‪ Na +‬בתוך התא הפחתת גרדיאנט ה ‪Na +‬‬
‫‪ Ca +2‬ע"י מחליף הנתרן סידן (בהמשך‪ )...‬משפר את הכיווץ של שרירים קרדיולוגים‪.‬‬

‫טרנספורטרים שניוניים‪:‬‬
‫לעיתים תהליכי טרנספורט אקטיבי אינם מונעים בצורה ישירה ע"י הידרוליזת ‪ ,ATP‬במקום זה יון‬
‫אחד מונע עם מפל הריכוזים ויון אחר נגד מפל הריכוזים‪.‬‬
‫טרנספורטרים שניוניים – חלבוני ממברנה אשר מעבירים יונים בצורה זו‪.‬‬
‫אנטיפורטר – מצמד את העברה של ‪ 2‬סוגי מולקולות בכיוונים מנוגדים דרך הממברנה‪.‬‬
‫סימפורטר – משתמש בהעברה של חלקיק אחד להעברה של חלקיק אחר באותו כיוון דרך הממברנה‪.‬‬

‫מחליף נתרן סידן (‪:)sodium calcium exchanger‬‬

‫אנטיפורטר בממברנת תאים אנימלים המשתמש בגרדיאנט האלקטרוכימי של ‪ Na +‬להעברת ‪Ca +2‬‬
‫אל מחוץ לתא‪ 3 .‬יוני ‪ Na +‬נכנסים לתא עבור כל ‪ Ca +2‬שמוצא כאשר ה"תשלום" עבור המעבר ע"י‬

‫המחליף הזה משולם ע"י ‪ Na + K + ATPase‬אשר יוצרת את גרדיאנט הנתרן הדרוש‪.‬‬

‫ל ‪ exchanger‬יש אפיניות נמוכה יותר עבור ‪ Ca +2‬מאשר ל ‪ Ca 2+ ATPase‬אבל היכולת שלו לדחוף‬
‫סידן החוצה גבוהה יותר (‪ 2000‬יונים לשניה לעומת ‪ 30‬למשאבה)‪.‬‬
 ‫שאיבה של גלוקוז‪:‬גלוקוז נשאב לחלק מהתאים ע"י סימפורטר שמופעל ע"י כניסה סימולטנית של‬

‫‪. Na +‬‬
‫‪ – Lactose permease‬טרנספורטר שניוני‪ ,‬נמצא בחיידקי ‪ – E.Coli‬סימפורטר זה משתמש בגרדיאנט‬
‫הפרוטונים לאורך ממברנת ה ‪ E.Coli‬שנוצר ע"י החמצון של מולקולות דלק להניע את הצריכה של‬
‫לקטוז ושל סוכרים אחרים‪.‬‬
‫‪ Lactose permease‬יש אתר קשירה גם לפרוטן וגם ללקטוז‪.‬‬
‫מנגנון בקצרה‪:‬‬
‫אתר הקשירה מתהפך כאשר גם מולקולות לקטוז וגם פרוטון קשורים לצד החיצוני‪ ,‬משתחררים בצד‬
‫הפנימי ושוב החלבון מתהפך‪.‬‬
‫מסקנה חשובה בנושא טרנספורטרים שניוניים‪ ATP :‬שבשימוש ע"י ‪ P-typeATPase‬ליצירת מספר‬
‫מצומצם של גרדיאנטים (בעיקר פרוטונים ונתרן) שמשמשים אח"כ כמקור אנרגיה עבור מספר גדול של‬
‫טרנספורטרים שניוניים ובכך מולקולות רבות עוברות טרנספורט‪.‬‬
‫תעלות‪:‬‬
‫משאבות וטרנספורטרים – מעבירים יונים בקמב של אלפים לשנייה‪.‬‬
‫תעלות – מעבירות יונים בקצב מהיר פי ‪ 1000‬קרוב לקצב של דיפוזיה‪.‬‬
‫תעלות – מולקולות יחסית מורכבות שמגיבות לשינויים כימים ופיזיולוגים בסביבתן ועוברות שינויי‬
‫קונפורמציה אשר מקלים על תפקודן כמערכות חיוניות‪.‬‬
‫מס' מאפיינים לתעלות‪:‬‬
‫‪.1‬סלקטיביות מאוד עבור יונים ספציפיים (גם לפי גודל וגם לפי מטען)‪.‬‬
‫‪.2‬קיימות במצב פתוח – שמעביר יונים‪ ,‬ועוברות גם למצב סגור – שלא מעביר יונים‪.‬‬
‫‪.3‬המעבר בין המצב הפתוח והמצב הסגור הוא מווסת ע"פ ‪ 2‬קטגוריות‪:‬‬
‫‪.a‬תעלות תלויות ליגנד – נפתחות ונסגרות כתגובה להקשרות של מולקולה‬

‫‪.b‬תעלות תלויות מתח – נפתחות ונסגרות כתגובה לפוטנציאל האלקטרוני‬

‫לאורך הממברנה‪.‬‬
‫‪.4‬המעבר הספונטני של תעלות יונים ממצב פתוח למצב לא פעיל מתפקד כשעון עצר אשר‬
‫קובע את משך הזמן בו יעברו יונים‪.‬‬
‫הפעילות של תעלה בודדת‪:‬‬
‫חקר התעלות בוצע בעזרת טכניקת ה ‪ Patch-clamp‬אשר מאפשרת את מדידת פעילותה של תעלה‬
‫בודדת‪.‬‬
‫מבנה חלבוני תעלות‪:‬‬
‫שלוש תעלות שחיוניות בהפצה של אימפולסים עצביים‪:‬‬
‫‪.1‬תעלה תלוית ליגנד – אצטיל כולין רצפטור אשר מעבירה פולסים עצביים בין מספר ניורונים‬
‫(תאי עצב)‪.‬‬
‫‪.2‬תעלה תלוית מתח של נתרן‬
 ‫‪.3‬תעלה תלוית מתח של אשלגן אשר מעבירות אימפולסים עצביים דרך ‪( axon‬סיב היוצא‬
‫מתאי עצב של ניורונים)‪.‬‬
‫אצטיל כולין רצפטור – תעלה תלויית ליגנד‪:‬‬
‫איפולסים עצביים מועברחם לאורך אזורי המגע בין התאים (‪ )synapses‬ע"י מולקולות קטנות שנקראות‬
‫ניורוטרנסמיטרס (‪ )neurotransmitters‬אשר אחת מהן היא מולקולת האצטיל כולין‪.‬‬
‫שני האיזורים‪ presynaptic :‬ו‪ postsynaptic -‬שבין תאי העצב מופרדים ע"י חלל – ‪.cynaptic cleft‬‬
‫האיזור של סוף החלק ה ‪ presynaptic‬מלא בשלפוחיות אשר כל אחת מהן מכילה בערך ‪ 10 4‬מולקולות‬
‫של אצטיל כולין‪.‬‬

‫ההגעה של פולס עצבי מוביל לשחרור בו זמני של התוכן של ‪ 300‬נקבוביות בערך שגורם לעלייה בריכוז‬
‫האצטיל כולין במרווח הבין תאי (‪ .)cynaptic cleft‬ההקשרות של אצטיל כולין אל הממברנה ה‬
‫‪ postsynaptic‬משנה באופן ניכר את החדירות שלה ליונים‪:‬‬

‫ההובלה של נתרן ואשלגן גדלה במידה רבה תוך ‪ 0.1‬מילי שניות ומובילה לזרם גדול יותר של נתרן‬
‫פנימה ואשלגן החוצה מה שגורם לדהפולריזציה שלה‪.‬‬
‫אצטיל כולין פותח למעשה סוג יחיד של תעלת קטיונים בעלת חדירות זהה כמעט לנתרן ואשלגן‪.‬‬
‫האצטיל כולין רצפטור (התעלה) מכילה פילטר – מספר חומצות אמינו טעונות שלילית (אספרטט‬
‫וגלוטאמאט) שהריכוז שלהן בכניסה לתעלה גבוהה ולכן יונים שליליים ידחו‪ .‬מכיוון שתעלות הינן דו‬
‫כיווניות ישנם שני איזורים של מטענים שליליים‪.‬‬
‫האצטיל כולין נקשר אל התעלה וזאת עוברת שינוי קונפורמציה שפותח את התעלה שמאפשרת ליונים‬
‫לעבור‪ .‬האנזים ש"מסלק" את הליגנד נקרא אצטיל כולין אסתראז שעושה את פעילותו במהירות והוא‬
 ‫חותך את הקשר האסטרי של האצטיל כולין‪ .‬בקוביה של ‪ 1‬סמ"ק שנלקחת מדג הטורפדו יש כמות של‬
‫האצטיל כולין אסתראז שיכולה לפרק ‪ 30‬ק"ג אצטיל כולין בשעה!‬
‫אימפולס עצבי הינו סיגנל חשמלי שנוצר ע"י זרימה של יונים לאורך ממברנת הפלסמה של ניורונים‪.‬‬
‫לפנים התא של ניורון יש ריכוז גבוהה של אשלגן ונמוך של נתרן‪.‬‬
‫במצב מנוחה פוטנציאל הממברנה הוא ‪ .60mv-‬אימפולס עצבי נוצר כאשר פוטנציאל הממברנה עובר‬
‫דהפולריזציה (מ ‪ 60mV-‬ל ‪ .)40mV-‬ועד גם ל ‪.30mV+‬‬
‫ההגברה של הדה פולריזציה היא שמפיצה את האימפולסים העצביים‪.‬‬

‫דה פולריזציה של הממברנה מעבר לסף הריטי מוביל לפתיחה של תעלת ‪ . Na +‬הכניסה של ‪Na +‬‬
‫מקדמת את הדה פולריזציה של הממברנה ויותר שערים עבור ‪ Na +‬נפתחים עד להגעה לפוטנציאל‬

‫ממברנה של ‪.30mV+‬‬
‫תעלות נתרן נסגרות באופן ספונטני ותעלות אשלגן מתחילות להפתח כתוצאה מכך יוני אשלגן יוצאים‬
‫נחוצה וכך פוטנציאל הממברנה חוזר לערכו השלילי‪.‬‬
‫תעלת נתרן תלויית מתח‪:‬‬
‫תעלת הנתרן מכילה ארבע יחידות זהות (הומולוגיות) להן רצף זהה של חומצות אמינו‪:‬‬

‫לכל אחת מהיחידות ההומולוגיות יש ‪ 5‬מקטעים הידרופובים כאשר השייר המסומן ‪ S4‬מתפקד כגלאי‬
‫מתח של התעלה‪.‬‬
‫תעלת האשלגן‪:‬‬
‫תעלות האשלגן הן טטרמר בעל תת יחידות זהות‪ ,‬כל אחת מתת היחידות מכילה ‪ 2‬אלפא הליקסים חוצי‬
‫ממברנה וארבע תת יחידות מתחברות ליצירת חור במבנה של גביע‪.‬‬
‫מהצד הפנימי של התא כלפי חוץ החור מתכווץ כאשר הפתח החוצה מלא במים ולכן האשלגן יכול‬
‫להכנס מסולבט‪ .‬באמצע הדרך התעלה מתכווצת ולכן האשלגן "מוותר" על מולקולות המים שלו כדי‬
‫להמשיך לעבור‪ .‬ויוצר אינטרקציות ישירות עם קב' על החלבון‪:‬‬

‫האינטרקציות הינן אינטרקציות פולריות שמתקיימות עם קבוצות הקרבוניל של שיירי גליצין טריונין‬
‫ואלין וטריפטופאן (‪ .)TVGVG‬הפילטר הזה נמצא בקונפורמציה מתוחה‪ .‬הסלקטיביות מושגת בכך‬
‫שמחיר האנרגיה "שמבוזבז" על הורדת מולקולות המים לפי הכניסה לחלק הצר של התעלה מפוצה ע"י‬
 ‫אינטרקציות מועדפות עם הפילטר הסלקטיבי עבור האשלגן בלבד‪ .‬עבור נתרן שהוא קטן יותר ונכנס‬
‫אומנם לפילטר הגודל הקטן שלו מפריע ליצירת אינטרקציות ולכן הפיצוי של האנרגיה לא "משולם"‬
‫במלואו‪.‬‬
‫מחקירת המבנה של תעלת אשלגן עולה כי היא מהירה מאוד בקצב העברת היונים וזאת בגלל נוכחותם‬
‫של שני אתרי קשירה בפילטר ה"סלקטיבי"‪ .‬הקשירה של יון שני מביאה לדחייה אלקטרוסטטית בין שני‬
‫היונים ודוחפת את הראשון החוצה‪.‬‬

‫הסלקציה בתעלת נתרן‪:‬‬

‫הסלקטיביות היונית של תעלת הנתרן תלויה בפקטורים סטרים (מבניים)‪ ,‬יוני נתרן וליתיום יחד עם‬
‫מולקולת מים מתאימים לעבור בתעלה אך יון אשלגן עם מולקולת מים גדול מידי‪...‬‬

‫יחידה ‪ :1‬גליקוגן‪:‬‬
 ‫מבוא‪:‬‬
‫גליקוגן‪:‬‬
‫הגליקוגן הינו פולימר מסועף שבנוי מגלוקוז – הפולימר יכול להשבר כשאנו זקוקים לאנרגיה‪.‬‬
‫מרבית מקשרי הגלוקוז בגליקוגן הם קשרי ‪ α − 1,4‬כאשר אחרי כל ‪ 10‬מולק' גלוקוז יש הסתעפות של‬

‫אינם)‪.‬‬ ‫קשר ‪( α − 1,6‬נזכיר – קשרי ‪ α‬נוצרים מהפולימר הפתוח בעוד ‪β‬‬

‫גליקוגן מהווה "מלאי דלק" חשוב ממספר סיבות‪:‬‬
‫‪.1‬השבירה המבוקרת שלו והשחרור של גלוקוז מגדילה את כמות הגלוקוז הזמין בין‬
‫הארוחות‪.‬‬
‫‪.2‬הגליקוגן משמש כבופר לשמירה על רמת גלוקוז קבועה בדם‪.‬‬
‫‪.3‬גלוקוז שמקורו בגליקוגן מיוצר ללא קושי ולכן הינו מקור אנרגיה טוב לפעילות גופנית‬
‫פתאומית‪.‬‬
‫‪.4‬לא כמו חומצות שומן‪ ,‬הגלוקוז המשוחרר יכול לספק אנרגיה גם בהעדר חמצן ולכן טוב‬
‫עבור פעילות אנאירובית‪.‬‬

‫‪ 2‬אתרים פעילים לאחסון הגליקוגן הינם הכבד והשרירים (ריכוז גבוה יותר בכבד) אבל במסה יותר‬
‫בשריר‪.‬‬
‫בכבד – יצירה ופירוק של גליקוגן מבוקרים לשמירה על רמת הגלוקוז בדם – ע"מ לספק את צרכי‬
‫האנרגיה של בע"ח בשלמותו‪.‬‬
‫בשריר – התהליך מבוקר להענות על צרכי השריר בלבד‪.‬‬
‫פירוק הגליקוגן מורכב משלושה שלבים עקריים‪:‬‬
‫‪.1‬שחרור של גלוקוז ‪ 1‬פוספט מגליקוגן‪.‬‬
‫‪".2‬עצוב מחדש" של הגליקוגן על מנת לאפשר המשך התפרקות‪.‬‬
‫‪.3‬המרה של גלוקוז ‪ 1‬פוספט לגלוקוז ‪ 6‬פוספט והמשך מטבוליזם‪.‬‬
‫לגלוקוז ‪ 6‬פוספט יש ‪ 3‬אפשרויות להמשך‪:‬‬
‫‪.1‬סובסטרט ראשוני לגליקוליזה‪.‬‬
‫‪.2‬יכול ליצור נגזרת של ריבוז ו‪ NADPH -‬ע"י פנטוז פוספט‪.‬‬

‫‪.3‬יכול להיות מומר לגלוקוז חופשי ולהשתחרר לדם – מתרחש בעקר בכבד‪.‬‬
‫לסיטנטזה של גליקוגן נדרשת צורה מסוימת של גלוקוז – ‪.udp-glucose‬‬
‫מטבוליזם של גליקוגן מבוקר במספר דרכים גם בקרה אלוסטרית וגם בקרה הורמונלית‪.‬‬
‫פירוק גליקוגן‪:‬‬
‫תהליך של שבירה יעילה של גליקוגן לקבלת גלוקוז ‪ 6‬פוספט דורש אנזימים לשלושה תפקידים‪:‬‬
‫‪.1‬פירוק הגליקוגן‪.‬‬
‫‪.2‬עצוב מחדש של הגליקוגן ע"מ שיהיה ניתן להמשיך לפרקו‪.‬‬
 ‫‪.3‬המרת תוצר הגליקוגן לצורה שמאפשרת המשך מטבולים‪.‬‬

‫גליקוגן פוספורילאז‪:‬‬
‫אנזים מפתח בשבירה של גליקוגן‪ ,‬מפצל את הסובסטרט ע"י הוספה של פוספט ליצירת גלוקוז ‪1‬‬
‫פוספט‪:‬‬

‫מה שקורה בתגובה הנ"ל הוא פיצול של הקשר הגליקוזידי בין ‪ C1‬של הפחמן הראשון ו‪ C4 -‬של הבא‬
‫אחריו ע"י הוספת אורטופוספט‪.‬‬
‫הגלוקוז ‪ 1‬פוספט יכול להפוך לקלוקוז ‪ 6‬פוספט ע"י האנזים פוספוגלוקומוטאז (‬
‫‪.)phosphoglucomutase‬‬
‫‪ ∆G‬עבור התגובה הנ"ל קטן מכיוון שקשר גליקוזידי מוחלף בקשר פוספואסטרי (בעל אנרגיה‬

‫פוטנציאלית דומה)‪ .‬מה שמקדם את התהליך הוא היחס ‪. [ Pi ] [G − 1 − P ] > 100‬‬

‫הביקוע משתלם אנרגתית (לעומת ביקוע הידרוליטי) כי הסוכר שמשתחרר מכיל פטספט ולא נצטרך‬
‫לצמד אח"כ על מנת להוסיף פוספט הידרוליזה של ‪.ATP‬‬
‫יתרון נוסף‪ G-1-P :‬טעון שלילית בתנאים פיזיולוגים ולכן לא יצא החוצה בדיפוזיה‪.‬‬
‫אינזים "מיישר" בתהליך השבירה של גליקוגן‪:‬‬
‫גליקוגן פוספורילאז יכול להמשיך בתהליך עד גבול מסויים – הוא מפסיק את הביקוע של קשרי‬
‫‪ α − 1,4‬ארבעה שיירים לפני נקודת ההסתעפות – קשרי ‪. α − 1,6‬‬
‫טרנספראז – אנזים שמעביר קבוצה של ‪ 3‬שיירים של גלוקוז (מתוך הארבעה) מקצה אחד של הענף‬
‫לקצה אחר – ומשאיר גלוקוז בודד שמחובר ע"י קשר ‪. α − 1,6‬‬

‫‪ - α − 1,6 − Glu cos idase‬עושה הידרוליזה על קשר ‪ α − 1,6‬ומשחרר את מולקולת הגלוקוז‬

‫החופשית שעוברת פוספורילציה ע"י הקסוקינאז‪.‬‬
 ‫פוספוגלוקומוטאז מסב ‪ G-1-P‬ל ‪:G-6-P‬‬
‫ה ‪ G-1-P‬שנוצר חייב להיות מומר ל ‪ G-6-P‬ע"מ להכנס לתהליך המטבולי‪.‬‬
‫פוספוגלוקומוטאז – מקטלז את התגובה הנ"ל‬
‫להלן המנגנון‪:‬‬

‫‪.1‬באתר הפעיל יש סרין עם קבוצת פוספט שמועברת ל ‪ C6‬של ה ‪ G-1-P‬ליצירת ‪.G-1,6-BisP‬‬

‫‪.2‬ה ‪ C1‬עליו יש קבוצת פוספט מעביר את הפוספט לשייר הסרין של האנזים‪.‬‬

‫בכבד‪:‬‬
‫כבד – תפקידו העיקרי – לשמור על רמת סוכר תקינה בדם‪ ,‬הוא משחרר גלוקוז אל הדם בזמן מאמץ‪/‬בין‬
‫הארוחות לצריכה בעיקר ע"י המוח והשרירים‪.‬‬
‫הגלוקוז המפוספט שנוצר (להבדיל מגלוקוז) לא יצא בקלות מחוץ לתאים‪.‬‬
‫גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז‪ :‬מוריד את קבוצת הפוספט מגלוקוז ‪ 6‬פוספט ע"י הדרוליזה לקבלת גלוקוז חופשי‬
‫ופוספט‪.‬‬
‫המנגנון של גליקוגן פוספורילאז‪:‬‬
‫גליקוגן פוספורילאז בנוי משתי תת יחידות זהות‪ .‬כל תת יחידת מכילה אתר פעיל (אתר קישור לגליקוגן)‬
‫אתר הקישור יכול לקשור ארבע מולקולות גלוקוז בו"ז וזה מסביר למה הוא עוצר דווקא ‪ 4‬מולקולות‬
‫לפני ההסתעפות‪.‬‬
‫בגלל שמטרתו של הפוספורילאז היא לבקע גליקוגן בביקוע פוספורליטי (ולא בהדרוליזה כדי לא לבזבז‬
‫אנרגיה) נדרש שבאתר הפעיל של האנזים לא יהיו מים‪.‬‬
‫קופקטור חשוב לאנזים הוא ה ‪ )PLP (pyridoxal phosphate‬שמעורב בקטליזה כי הוא קושר את‬
‫הפוספט ומעביר אותו לגלוקוז‪.‬‬
‫בקרה על פוספורילאז‪:‬‬
‫הפוספורילאז מבוקר ע"י מס' אפקטורים אלוסטרים שמצביעים על מצב האנרגיה בתא כמו גם ע"י‬
‫פוספורילציה הפיכה אשר רגישה להורמונים כמו אינסולין אפניפרין וגלוקגון‪.‬‬
‫בשריר‪:‬‬
‫הגליקוגן פוספורילאז שבשריר נמצא בשני מצבים (שניתנים להסבה‪/‬המרה)‪:‬‬
‫‪ - )Phosphorylase-a (R state‬הצורה האקטיבית בדר"כ‬
‫‪ – )Phosphorylase-b (T state‬הצורה הלא אקטיבית בדר"כ‪.‬‬
 ‫כל אחת משתי הצורות קיימת בשו"מ בין מצב אקטיבי (‪ )R‬למצב פחות אקטיבי (‪ .)T‬פוספורילאז ‪ a‬ו‪-‬‬
‫פוספורילאז ‪ b‬נבדלים בקבוצת פוספוריל אחת בכל אחת משתי תתי היחידות‪ b .‬מומר ל ‪ a‬כאשר סרין‬
‫בכל תת יחידה עובר פוספורילציה‪ (.‬ריכוז גבוה של אפניפרין והמרצה של השרירים יוצרים מעבר ל ‪.a‬‬
‫המעבר ממצב ‪ T‬למצב ‪ R‬כרוך באלפא הליקס אחד שזז מהאתר הפעיל של כל תת יחידה (במצב ‪T‬‬
‫האתר הפעיל חסום בחלקו לעומת מצב ‪ R‬בו האתר הפעיל נגיש יותר‪.‬‬

‫פוספורילאז ‪ B‬שבשריר פעיל בריכוז גבוהה של ‪ AMP‬אשר נקשרים לנוקלאוטידים שבאתר הקישור‬
‫ומייצבים את פוספורילאז ‪ b‬במצב ‪ R. ATP‬ו‪ G-6-P -‬משמשים אפקטורים אלוסטרים שליליים‬
‫ומייצבים את מצב ה ‪.T‬‬
‫כלומר המעבר בין מצב ‪ R‬למצב ‪ T‬של פוספורילאז ‪ b‬נשלטים ע"י כמות האנרגיה‪/‬תוצרי הריאקציה (כמו‬
‫‪ )G-6-P‬בתא שריר‪.‬‬
‫בשריר במנוחה – פוספורילאז ‪ b‬נמצא במצב ‪ T‬עם התחלת מאמץ ועלייה בריכוז ‪ AMP‬יש אקטיבציה‬
‫של פוספורילאז ‪.b‬‬

‫בכבד‪:‬‬
‫פוספורילאז בשריר ובכבד זהים בקירוב של ‪ 90%‬ברצף חומצות האמינו‪ .‬בכבד פוספורילאז ‪ a‬מראה את‬
‫הרגישות הכי גבוהה במעבר מ ‪ T‬ל‪ .R -‬הקשירה של גלוקוז מסיטה את שו"מ מ‪ R-‬ל‪ T -‬ובכך עושה‬
‫דהאקטיבציה לאנזים‪.‬‬
‫הפוספורילאז שבכבד לא רגיש לבקרב ע"י ‪ AMP‬בגלל שהכבד לא עובר שינויים דרמטיים באנרגיה כפי‬
‫שכן קורה בשרירים‪.‬‬
 ‫פוספורילאז קינאז‪:‬‬
‫זהו האנזים שמשנה קוולנטית את הפוספורילאז‪ -‬חלבון מאוד גדול עם תתי יחידות ‪ . (αβγδ ) 4‬האתר‬
‫הפעיל נמצא בתת יחידה ‪ γ‬בעוד שאר היחידות משמשות לבקרה‪.‬‬
‫האנזים הנ"ל מבוקר ע"י בקרה כפולה‪:‬‬
‫‪.1‬מבוקר ע"י פוספורילציה – הורמון נקשר לרצפטור‪ ,‬מתחילה שרשרת מעבר סיגנלים –‬

‫עלייה בריכוז ‪ ...cAMP‬שבסופה נקשרת לתת יחידה ‪ β‬קבוצת פוספט‪.‬‬

‫(קלמודולין)‪ -‬בשריר התכווצות מושגת ע"י שחרור‬ ‫‪.2‬ע"י יוני סידן שנקשרים לתת יחידה ‪δ‬‬
‫יוני סידן מה ‪ .SR‬עלייה בריכוז הסידן משמעה הגעת סיגנל עצבי שמכין את התא לפעילות‬
‫גופנית‪.‬‬
‫ואקטיבציה של ‪. δ‬‬ ‫הפעילות המקסימלית של פוספורילאז קינאז מושגת רק אחרי פוספורלציה של ‪β‬‬
‫חלבוני ‪ G‬מעבירים את הסיגנל עבור פתיחת השרשרת של שבירת גליקוגן‪:‬‬

‫פירוט‪:‬‬
‫‪.1‬מולקולות הסיגנל אפנפרין (בשריר) או גלוקגון (בכבד) נקשרות לרצפטור ספציפי‪ .‬הקשירה‬
‫הזו מאקטבת את התת יחידה ‪ α‬של חלבון ה‪ .G -‬שהופך מ ‪ GDP‬ל ‪.GTP‬‬
 ‫‪.2‬ה ‪ GTP‬מאקטב אדנילט ציקלאז (חלבון טרנס ממברנלי שמקטלז את היצירה של השליח‬
‫השניוני ‪ cAMP‬מ ‪.ATP‬‬
‫‪.3‬הרמה העולה של ‪ cAMP‬מאקטבת פרוטאין קינז ‪A‬‬

‫של פוספורילאז קינאז אשר‬ ‫‪.4‬פרוטאין קינאז ‪ A‬עושה פוספורילציה לתת היחידה ‪β‬‬
‫בעקבות זאת מאקטבת את הגליקוגן פוספורילאז‪.‬‬
‫הגליקוגן מסונתז ומפורק בשתי דרכים שונות‪:‬‬
‫גליקוגן מסונתז מיחידות של ‪ – UDP-glucose‬צורה "אקטיבית" של גלוקוז‪ UDP-glucose .‬מסונתז מ‬
‫‪ G-1-P‬ו ‪.UTP‬‬
‫הסינטזה של ‪ UDP-glucose‬מונעת ע"י ה"צימוד" להדרוליזה של פירופוספט ולכן יש כאן "צריכה" של‬
‫שני קשרים עתירי אנרגיה‪:‬‬
‫‪G − 1 − P + UTP ↔ UDP − glu cos e + PPi‬‬
‫‪PPi + H 2 O → 2 Pi‬‬
‫‪G − 1 − P + UTP + H 2O → UDP − glu cos e + 2 Pi‬‬
‫היחידות של ‪ UDP-glucose‬מצטרפות ליחידות של גליקוגן ליצירת קשרי ‪ α − 1,4‬ראקציה שמזורזת‬
‫ע"י גליקוגן סינטאז שיכול להוסיף יחידות רק אם השרשרת מכילה יותר מארבע שיירים‪.‬‬
‫ולכן סיטזת גליקוגן דורשת חלבון יסודי ממנו תתחיל הסינטזה – גליקוגנין (‪ )Glycogenin‬שמורכב‬
‫משתי תתי יחידות שכל אחת מהן נושאת אוליגוסוכריד של ‪ . α − 1,4‬כל תת יחידה של הגליקוגנין‬
‫מקטלזת את ההוספה של שמונה יחידות גלוקוז‪.‬‬
‫‪:The Branching Enzyme‬‬
‫יוצר את קשרי ‪ α − 1,6‬מה שיוצר גליקוגן כפולימר מסועף‪.‬‬
‫הסתעפות נוצרת ע"י שבירה של קשר ‪ α − 1,4‬ויצירה של קשר ‪ . α − 1,6‬השרשרת שנשברת מכילה‬
‫לפחות ‪ 7‬שיירים שמקורה לפחות בשרשרת של ‪ 11‬במילים אחרות הסתעפות נוספת תבוא מינימום‬
‫לאחר ‪ 4‬שיירים שמפרידים בינה לבין הסתעפות קיימת‪.‬‬
‫ההסתעפיות חשובות כי הן מעלות את יכולת ההתמוססות של גליקוגן וכמו כן מגדילות את מספר‬
‫השרשראות מהן ניתן להתחיל לשבור‪/‬לבנות גליקוגן‪.‬‬
‫בקרה על סינטזת גליקוגן‪:‬‬
‫בקרה קוולנטית – עובר פוספורילציה ע"י פרוטאין קינאז ‪ A‬וקינזות נוספות‪.‬‬
‫הפוספורילציה של גליקוגן סינטאז הופכת אותו ממצב פעיל למצב לא פעיל (‪ glycogen synthase a‬ל‬
‫‪.)glycogen synthase b‬‬
‫כלומר פוספורילציה מזרזת שבירה ומעכבת ייצור של גליקוגן‪.‬‬
‫דה פוסורילציה – הסינטזה מואצת‪ ,‬הפירוק מואט‪:‬‬
‫פרוטאין פוספוטאז ‪ – 1‬אנזים מפתח ברגולציה של מטבוליזם של גליקוגן נקרא בקיצור ‪.PP1‬‬
‫‪ PP1‬מעכב פוספורילז קינז ופוספורילאז ‪ a‬ע"י דה פוספורילציה‪ .‬כמו כן הוא מזיז את קבוצת הפוספוריל‬
‫מגליקוגן סינטאז ‪ b‬והופך אותו לצורה הפעילה – ‪.a‬‬
‫ה ‪ PP1‬בנוי משלושה רכיבים‪:‬‬
‫‪ – PP1‬היחידה הקטליטית‪,‬‬
‫‪ - RGl‬יחידה בעלת אפיניות גבוהה לגליקוגן חשיבותה בכך שהיא מקרבת את ‪ PP1‬למולקולת הגליקוגן‬

‫ומביאה לפעילות של ‪. PP1‬‬

‫ו‪ -‬מעכב ‪ – 1‬יחידה קטנה שכאשר היא עוברת פוספורילציה היא מעכבת את ‪.PP1‬‬
‫איך ה ‪ PP1‬מבוקר? נחלק לשני מקרים‪:‬‬
‫‪.1‬במקרה ‪ PKA 1‬פעיל כאשר ‪ 2‬יחידות של ‪ PP1‬הן בעצמן סובסטרט ל ‪ .PKA‬פוספורילציה‬

‫של ‪ RGl‬ע"י ‪ PKA‬מונעת מ ‪ RGl‬לקשור את היחידה הקטליטית של ‪ .PP1‬כתוצאה מכך‬

‫אקטיבציה של ‪ cAMP‬מובילה לעכוב של ‪ PP1‬מכיוון שהוא לא יכול לקשור את‬

‫הסובסטרט‪ .‬פוספורילציה של מעכב ‪ 1‬ע"י ‪ PKA‬מונעת קטליזה ע"י ‪ .PP1‬ולכן כאשר‬
‫פירוק של גליקוגן מתחיל ע"י ‪ cAMP‬ההפוספורילציה הנלוות של מעכב ‪ 1‬שומרת על‬
‫פוספורילאז בצורת ‪ a‬הפעילה ועל גליקוגן סינטאז בצורה ‪ b‬בצורה הלא פעילה‪.‬‬

‫‪.2‬כשרמת הגלוקוז בדם גבוהה אינסולין מעורר את הסינטזה של גליקוגןע"י "הצתת" דרך‬
‫שמאקטבת ‪ .PP1‬השלב הראשון הוא קשירת אנסולין לרצפטור שלו‪ ,‬מה שמוביל להפעלת‬

‫פרוטאין קינאז מסויימים שרגישים לאינסולין שמוסיפים קבוצת פוספט ל ‪ RGl‬באתר‬

‫שונה ממה שהוספה לו קבוצת פוספט ב ‪ .1‬מה שמוביל לקישור של ‪ RGl‬אל ‪PP1‬‬
‫ולמולקולת הגליקוגן‪ .‬כתוצאה מכך יש דה פוספורילציה של גליקוגן סינטאז‪ ,‬פוספורילאז‬
‫קינאז ופוספורילאז מה שמבטיח סינטזה של גליקוגן וחעצירת פירוקו‪.‬‬
 ‫מעבר חומרים דרך ממברנות – סיכום‬
‫הסיכומים‪:‬‬
‫בתא אנימלי ריכוז ‪ K +‬גבוה בתא ונמוך בחוץ‪ Na + ,‬גבוה בחוץ ונמוך בתא‪.‬‬
‫מערכות טרנספורט – שומרות על הפרשי הריכוזים‪.‬‬
‫ניסוי – תא דם אדום בקרח – שוויון בין הריכוז בתוך התא לריכוז בחוץ‪ .‬מסקנה‪ :‬החלבון שאמור‬
‫לשמור על ההפרש אינו פעיל (אנזימים הם תלויי טמפרטורה)‪.‬‬
‫חדירות‪ :‬הכי גבוהה לגזים‪ ,‬הכי נמוכה למולקולות כמו גלוקוז (גדולה ולא טעונה)‪( Na + ,‬קטנה אך‬
‫טעונה)‪.‬‬
‫תאוריות לחדירות המים‪:‬‬
‫‪.1‬הממברנה דינמית (פולאידית) ומולקולות מים נכנסות בשקעים שנוצרים בין‬
‫הפוספוליפידים (זרימה נפחית)‪.‬‬
‫‪.2‬ראש הפוספוליפיד הוא מעיין "גרזן" מה שמתחיל להיכנס לא יחזור אחורה‪.‬‬

‫כאשר אין חלבונים בממברנה המעבר פרופרציוני למפל הריכוזים‪.‬‬

‫כאשר יש חלבונים המעבר מראה התנהגות דומה לאנטרקציה בין אנזים וסובסטרט במיכאליס מנטן‪.‬‬

‫דיפוזיה מזורזת‬
‫‪Vmax‬‬

‫דיפוזיה פסיבית‬

‫‪K 0 .5‬‬
 ‫המונחים ‪ Vmax‬ו‪ K 0.5 -‬אינם מדוייקים משום שאין‬
‫שינוי קטליטי ודיסוציאציה אלא קישור ושינוי קונפורמציה‪.‬‬

‫הבדל בין אנזים ונשא‪ :‬הנשא לא עושה קטליזה – משפיע על ריכוז סובסטרט בשני צדי הממברנה –‬
‫הנשאים גם הפוכים בכיווניותם‪.‬‬
‫הנשא הנו ספציפי ובעל אפיניות לסובסטרט‪.‬‬
‫מודל למעבר חומר דרך ממברנה בעזרת נשא‪:‬‬
‫הנשא (‪ )C‬פונה כלפי חוץ‪ ,‬נקשר אליו סובסטרט‪.‬‬
‫‪Cout‬‬ ‫‪Cin‬‬ ‫ע"י הקשירה של הסובסטרט משנה את הקונפורמציה כך שהוא מכניס‬

‫‪Si‬‬ ‫את הסובסטרט פנימה‪.‬‬

‫‪So‬‬ ‫בפנים ריכוז הסובסטרט נמוך יותרכך שהסובסטרט ישתחרר‬

‫והנשא שוב ישנה קונפורמציה כך שאתר הקישור יהיה החוצה‪.‬‬

‫‪Co S o‬‬ ‫‪Ci S i‬‬ ‫מדובר בתהליך הפיך – ברגע שריכוז הסובסטרט‬
‫משתווה מגיעים למצב עמיד‪.‬‬

‫טרנפורטר – לדיפוזיה מזורזת‪ ,‬מעבר ע"פ מפל הריכוזים באופן מזורז הגברה של קצב המעבר (‬

‫‪ 10 2 − 10 4‬מולק' לשניה)‪.‬‬

‫תעלות – גם כאן מדובר על העברה ע"פ מפל ריכוזים ( ‪ 10 7 − 108‬מולק' לשניה)‪.‬‬

‫משאבות – תהליך דורש אנרגיה‪ ,‬מעבר בניגוד למפל הריכוזים‪ ,‬יש פירוק של ‪ 10 − 10 3 ( .ATP‬מולק'‬
‫לשניה)‪.‬‬
‫סוגי טרנספורטרים‪:‬‬
‫‪.1‬יוניפורטר – חד כיווני‪ ,‬יכול לעבוד לשני הכיוונים – קושר מולקולה ומעביר אותה ע"פ מפל‬
‫הריכוזים‪.‬‬
‫‪.2‬סימפורטר – מעבר לאותו כיוון אחד עם מפל הריכוזים והשני נגד – הצימוד מאפשר את‬
‫המעבר נגד המפל ללא פירוק ‪ .ATP‬אקטיבי משני – המשאבה יצרה את הגרדיאנט עבור‬
‫היון שעובר עם המפל‪.‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מודל למערכת סימפורט‪:‬‬
‫‪Co‬‬ ‫‪Co S1‬‬ ‫נקשר ‪ S1‬חל שינוי בקונפורמציה כך שהאפניות‬
‫‪S2‬‬ ‫‪S2‬‬
‫ל ‪ S2‬עולה‪ S2 .‬נקשר‪ ,‬הקומפלקס של שני‬
‫הסובסטרטים עם הנשא עובר שינוי קונפורמציה‬
‫‪CS‬‬ ‫‪ S1‬משתחרר ראשון עם מפל הריכוזים‪.‬‬
‫‪S1 i 2‬‬
‫‪Ci S1S 2‬‬ ‫‪Co S1S 2‬‬
 ‫בעקבות כך האפיניות ל ‪ S2‬ירדה והוא משתחרר‪.‬‬
‫חל שינוי בקונפורמציה חזרה ל ‪.C0‬‬
‫‪ S1‬ו‪ S2 -‬זקוקים אחד לשני כדי לעבור‬
‫‪.3‬אנטי פורטר – מעבר בכיוונים הפוכים‪ ,‬גם אקטיבי משני‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Na‬‬ ‫מודל למערכת אנטיפורטר‪:‬‬
‫‪Co‬‬ ‫‪Co Na +‬‬ ‫‪Co Na +‬‬ ‫נתרן – עם מפל הריכוזים‬
‫‪Ci‬‬ ‫‪Ci‬‬ ‫‪Ci H +‬‬ ‫פרוטון – נגד מפל הריכוזים‪.‬‬
‫‪H+‬‬ ‫בשלב הראשון אפיניות לנתרן עולה‬
‫בעקבות כך עולה אפניות לפרוטון‬
‫בעקבות הקשירה של שניהם‬
‫יש שינוי קונפורמציה‬
‫‪Na +‬‬ ‫בגלל שינוי הקונפורמציה‬

‫‪Ci‬‬ ‫‪Ci‬‬ ‫‪Ci Na +‬‬ ‫נתרן משתחרר‬

‫לאחר מכן פרוטון משתחרר‬
‫‪Co‬‬ ‫‪Co H +‬‬ ‫‪Co H +‬‬ ‫ושוב שינוי קונפורמציה (שלב‬
‫‪H+‬‬ ‫קובע מהירות)‪.‬‬

‫תעלות‪:‬‬
‫מבוקרות במספר דרכים‪:‬‬
‫‪.1‬ע"י קשירת ליגנד שמשרה שינוי קונפורמציה‪.‬‬
‫‪.2‬ע"י שיוני במתח החשמלי‪.‬‬
‫תעלות תלויות מתח – ספציפיות ליום אותו הן מעבירות‪ .‬שימוש ב ‪ pore‬ובפילטר (איזור צר בתעלה)‪.‬‬
‫‪ – Pore‬סלקציה ראשונה לפי גודל‬
‫פילטר – סלקציה שניה‬
‫בפילטר עוברים חומרים ששכבת המיום שלהם מאפשרת אנטרקציה עם התעלה‪.‬‬
‫כשנשארים באותו מתח שפתח את התעלה מתרחשת סגירה ספונטניתע"י חלק אחר שלה‪.‬‬
‫בדיקת תעלה משוחזרת – ע"י בדיקת זרמים‪.‬‬
‫תעלת אצטיל כולין רצפטור – בנויה ממספר תת יחידות‪ ,‬ה ‪ pore‬בינהן‪ ,‬אין ספציפיות גדולה‪ .‬נפתחת‬
‫בקישור אצטיל כולין לשתי יחידות אלפא‪ .‬הפילטר טעון שלילית (אספרטט וגלוטאמט) – בעקר נתרן‬
‫יעבור‪.‬‬
‫אצטיל כולין אסתראז – ביקוע של הקשר האסטרי של אצטיל כולין האנזים מניוצר בדג הטורפדו‪.‬‬
‫טרנספורטר אלקטרוגני – העברת יחס לא זהה של מטענים‪.‬‬
‫תעלות נתרן אשלגן – פתיחת תעלת נתרן – מתקבל פוטנציאל פעולה וכתוצאה מכך נפתחת תעלת אשלגן‬
‫והורדת הפוטנציאל חזרה‪.‬‬
‫טוקסינים לתעלת נתרן‪:‬‬
‫דג אבו נפחא מייצר רעלן טטרה דנטוקסין שיודע להקשר לתעלות ספציפיות לנתרן ולמנוע מעבר‬
‫חומרים דרכה ויצירת פוטנציאל פעולה (‪.)TTX‬‬
‫כנ"ל סאקסיטוקסין‪.‬‬
‫טוקסינים עוזרים לבידוד התעלות וחקירתן‪.‬‬
‫טוקסינים לתעלת אשלגן‪:‬‬
‫דהניטרוטוקסין‬
‫טוקסינים לאצטיל כולין רצפטור‪:‬‬
‫‪( DM .1‬דקנטין) – נקשר לשני המקומות ברצפטור ומאשפר פתיחה תמידית של התעלה‪.‬‬
‫האנזים אצטיל כולין אסתראז לא יודע לפרק אותו – אין קשר אסטרי והאפניות גבוהה ביותר לרצפטור‬
‫והוא נקשר באופן לא הפיך‪.‬‬
‫‪ .2‬סוקסיניל כולין – גם דומה לאצטיל כולין‪ ,‬עם קשר אסטרי ולכן עיכוב הפיך‪.‬‬
‫תעלה לנתרן תלויית מתח‪:‬‬
‫הסלקטיביות היונית של תעלת הנתרן תלויה בפקטורים סטרים (מבניים)‪ ,‬יוני נתרן וליתיום יחד עם‬
‫מולקולת מים מתאימים לעבור בתעלה אך יון אשלגן עם מולקולת מים גדול מידי‪...‬‬

‫תעלת אשלגן‪:‬‬
‫תעלות האשלגן הן טטרמר בעל תת יחידות זהות‪ ,‬כל אחת מתת היחידות מכילה ‪ 2‬אלפא הליקסים חוצי‬
‫ממברנה וארבע תת יחידות מתחברות ליצירת חור במבנה של גביע‪.‬‬
‫מהצד הפנימי של התא כלפי חוץ החור מתכווץ כאשר הפתח החוצה מלא במים ולכן האשלגן יכול‬
‫להכנס מסולבט‪ .‬באמצע הדרך התעלה מתכווצת ולכן האשלגן "מוותר" על מולקולות המים שלו כדי‬
‫להמשיך לעבור‪ .‬ויוצר אינטרקציות ישירות עם קב' על החלבון‪:‬‬

‫האינטרקציות הינן אינטרקציות פולריות שמתקיימות עם קבוצות הקרבוניל של שיירי גליצין טריונין‬
‫ואלין וטריפטופאן (‪ .)TVGVG‬הפילטר הזה נמצא בקונפורמציה מתוחה‪ .‬הסלקטיביות מושגת בכך‬
‫שמחיר האנרגיה "שמבוזבז" על הורדת מולקולות המים לפי הכניסה לחלק הצר של התעלה מפוצה ע"י‬
‫אינטרקציות מועדפות עם הפילטר הסלקטיבי עבור האשלגן בלבד‪ .‬עבור נתרן שהוא קטן יותר ונכנס‬
 ‫אומנם לפילטר הגודל הקטן שלו מפריע ליצירת אינטרקציות ולכן הפיצוי של האנרגיה לא "משולם"‬
‫במלואו‪.‬‬
‫מחקירת המבנה של תעלת אשלגן עולה כי היא מהירה מאוד בקצב העברת היונים וזאת בגלל נוכחותם‬
‫של שני אתרי קשירה בפילטר ה"סלקטיבי"‪ .‬הקשירה של יון שני מביאה לדחייה אלקטרוסטטית בין שני‬
‫היונים ודוחפת את הראשון החוצה‪.‬‬

‫בטמפרטורות נמוכות צמיגות הממברנה עולה – בנשאים יש פילפ פלופ מלא ולכן רשה להם להתהפך‬
‫תעלות יפגעו פחות למרות שככל שהטמפ' תעלה הפגיעה תהיה גם בהן‪.‬‬
‫משאבות‪:‬‬
‫‪ 3‬סוגים‪:‬‬
‫‪ – p-type‬במהלך פעולתן יש פוספורילציה‬
‫‪ – F-type‬מעבירות רק פרוטוניםבעלות מספר רב של תתי יחידות‬
‫‪ – V-type‬תפקידה החמצת הוואקואלה ע"י העברת פרוטונים‪.‬‬
‫‪:P-type‬‬
‫יש השקעת אנרגיה‪ ,‬פוספורילציה של האנזים בנוכחות היון שמועבר‪.‬‬
‫הפוספורילציה היא של החומצה האספרטית‪.‬‬

‫משאבת נתרן אשלגן‪:‬‬

‫הוצאה של נתרן והכנסה של אשלגן שניהן בניגוד למפל הריכוזים‪.‬‬
‫משאבה אלקטרוגנית ניצול של ‪ 30%‬מהאנרגיה בזמן מנוחה‪.‬‬
‫‪ 2‬תת יחידות אלפא ושתי תת יחידות ביתא התהליך נעשה ע"י אלפא אך מחייב ביתא‪.‬‬
‫איזור קשירת ‪ ATP‬פונה אל תוך התא‬
‫כלפי פנים – אתר לנתרן‬
‫כלפי חוץ – אשלגן‪.‬‬
‫‪ 2‬מודלים למשאבה‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+2‬‬
‫‪E1‬‬ ‫‪Na , Mg‬‬ ‫‪E1 − P‬‬ ‫מודל ראשון‪:‬‬
‫יש כאן צימוד – ‪ ATP‬גורם לקישור נתרן‪.‬‬
‫‪ATP ADP‬‬ ‫יש קישור בין דה פוספוריה לקישור אשלגן‬
‫‪ – E1‬בפנים‪.‬‬

‫‪Pi‬‬ ‫‪H 2O‬‬

‫‪E2‬‬ ‫‪E2 − P‬‬
‫‪K+‬‬
 ‫‪ – E2‬בחוץ‪.‬‬

‫מודל שני‪:‬‬
‫‪ATP‬‬ ‫‪ADP‬‬
‫‪E1 ⋅ 3Na‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Mg +2 E − ATP ⋅ 3Na + Mg +2‬‬ ‫‪E1 − P ⋅ 3 Na +‬‬
‫‪1‬‬

‫)‪3 Na + (in‬‬

‫)‪2 K + (in‬‬ ‫) ‪3Na + (out‬‬

‫‪E2 ⋅ 2 K +‬‬ ‫‪E2 − P ⋅ 2 K +‬‬ ‫‪E2 − P‬‬
‫) ‪2 K + (out‬‬

‫בשלב הראשון אנזים בעל אפיניות גבוהה לנתרן (גבוהה מאוד) לאחר מכן יש קשירה של ‪ATP‬‬
‫פוספורילציה ואז שינוי קונפורמציה ל ‪ .E2‬נתרן משתחרר (ירידה באפיניות)‪ ,‬אשלגן נקשר (אפיניות‬
‫גבוהה) ואז יש דה פוספורילציה‪ .‬הידרוליזה גורמת ל ‪ E2‬לחזור חזרה ל ‪ E1‬ואז גם האשלגן משתחרר‬
‫(אפיניות יורדת)‪.‬‬
‫תפקידי המשאבה‪:‬‬
‫‪.1‬שמירה על יציבות אוסמוטית‪.‬‬
‫‪.2‬שומרת על ריכוז אשלגן גבוה בתא (נחוץ לפעילות אזימים)‪.‬‬
‫‪.3‬שומרת על ריכוז נתרן נמוך‪.‬‬
‫‪.4‬שמירה על פוטנציאל הממברנה ושחזורו לאחר פוטנציאל פעולה‬
‫‪.5‬גרדיאנט הריכוזים שנוצר משמש כוח אקטיבי משני‪.‬‬
‫‪.6‬יצירת חום – תורם לשמירה על טמפ' הגוף‪.‬‬
‫מעכבי המשאבה‪:‬‬
‫דיטוקסיג'נין‪ ,‬אאוביין‪ ,‬ואנאדאט‪.‬‬
‫תא לב הינו תא שריר שאוגר סידן ובעת התכווצות משתחרר‪ .‬ככל ששחרור הסידן גבוה יותר ההתכווצות‬
‫יותר חזקה‪.‬‬
 ‫על הממברנה של תא שריר יש אנטיפורטר שמכניס נתרן פנימה ומוציא סידן החוצה אם המשאבה‬
‫מעוכבת פחות נתרן נכנס פנימה ויותר סידן נשאב פנימה ולכן ברגע שיגיע סיגנל עצבי השריר יתכווץ‬
‫במסה יותר גדולה‪.‬‬
‫משאבת מגנזיום סידן‪:‬‬
‫שואבת סידן לתוך ה ‪ SR‬ויוצרת מאגרים – צבירת קלציום ושחרור כתוצאה מגרוי עצבי‪.‬‬
‫אחרי שחרור השריר המשאבה מופעלת ושואבת חזרה את הסידן‪.‬‬
‫המגנזיום מהווה קופקטור‪.‬‬
‫מנגנון‪:‬‬
‫‪2Ca +2‬‬ ‫‪ATP‬‬
‫‪E1‬‬ ‫) ‪E1 (2Ca +2‬‬ ‫) ‪E1 − ATP(2Ca + 2‬‬ ‫) ‪E1 − P(2Ca + 2‬‬
‫‪ADP‬‬

‫‪E2 − P‬‬ ‫) ‪E2 − P (2Ca + 2‬‬

‫הדרוליזה‬
‫‪E2‬‬ ‫‪E 2 Pi‬‬
‫‪Pi‬‬ ‫‪2Ca +2‬‬

‫בשלב הראשון יש אפיניות לסידן שמתנה את הקישור ל ‪ ATP‬מלווה בפוספורילציה שמשרה שינוי‬
‫קונפורמציה שגורמת לירידה באפיניות‪ ,‬שחרור סידן דה פוספורילציה ושינוי קונפורמציה חזרה‪.‬‬
‫מעכב ליוניפורטר של גלוקוז – ציטוכלזין ‪.B‬‬
‫מעורבות משאבה בהעברת סוכרים‪:‬‬
‫גרדיאנט היונים שנוצר ע"י המשאבה של נתרן ואשלגן משמש ככוח מניע לסימפורטר של נתרן וגלוקוז‪.‬‬
‫גלוקוז נספג בתאי אפיטל המעי בניגוד למפל הריכוזים (‪ 2‬יוני נתרן עבור כל גלוקוז)‪:‬‬

‫)‪2 Na + (out ) + glu cos e(out ) → 2 Na + (in) + glu cos e(in‬‬

‫גלוקוז מועבר ע"י סימפורטר עם מפל הריכוזים‪.‬‬
‫פגיעה ע"י אאוביין או שימוש בוולנומיצין שהוא יוניפורטר יפגע בתהליך הטרנספורט כולו‪.‬‬

‫"מדידת" האנרגיה החופשית‪:‬‬

‫ריכוז לא אחיד של מולקולות הוא מצב עשיר באנרגיה‪.‬‬
‫יצירה של גרדיאנט ריכוזים הוא תוצאה של טרנספורט אקטיבי‪.‬‬
‫השינוי באנרגיה החופשית שנוצר בהעברת חלקיק לא טעון מצד בעל ריכוז ‪ C1‬לצד עם ריכוז ‪ C 2‬הוא‪:‬‬

‫) ‪∆G = RT ln(C 2 C1 ) = 2.303RT log10 (C 2 C1‬‬

‫עבור חלקיק טעון‪∆G = RT ln(C 2 C1 ) + zF∆V = 2.303RT log10 (C 2 C1 ) + zF∆V :‬‬
‫‪ – z‬המטען של החלקיק המועבר‪ - ∆V ,‬פוטנציאל לאורך הממברנה (בוולט)‪ – F ,‬קבוע פרדיי (‬

‫‪) 96.5 kJ ⋅V −1⋅mol −1‬‬

‫אם ‪ ∆G > 0‬התהליך יהיה טרנספורט אקטיבי‪ .‬אם ‪ ∆G < 0‬התהליך יכול להיות טרנספורט פסיבי‪.‬‬
 ‫יחידה ‪ :4‬שרשרת מעבר אלקטרונים‬
‫מולקולות ה ‪ NADH‬ו‪ FADH 2 -‬שנוצרו במעגל ה ‪ TCA‬וכתוצאה מחמצון חומצות שומן הנן‬
‫מולקולות עתירות אנרגיה – כל אחת מכילה זוג אלקטרונים‪.‬‬
‫פוספורילציה מחמצנת – היא התהליך בו נוצר ‪ ATP‬כתוצאה מהעברה של אלקטרונים מ ‪ NADH‬או‬

‫‪ FADH 2‬ל ‪ O2‬ע"י סריה של נשאי אלקטרונים‪.‬‬

‫תהליך זה הינו המקור העיקרי ל ‪ ATP‬בתהליך אירובי‪.‬‬
‫שרשרת מעבר האלקטרונים ופוספורילציה של ‪ ADP‬מצומדים ע"י גרדיאנט הפרוטונים לאורך‬
‫הממברנה המיטוכונדיאלית הפנימית‪.‬‬
‫פוספורילציה מחמצנת מהווה סיום שלסדרה של מעברי אנרגיה‪ :‬בתחילה פחממנים מתחמצנים במעגל‬
‫החומצה הציטרית ליצירת אלקטרונים בעלי פוטנציאל מעבר גבוה‪ .‬אח"כ אלקטרונים אלה מומרים ע"י‬
‫שרשרת מעבר האלקטרונים לכוח מניע של פרוטונים (‪ )proton-motive force‬ואח"כ הכוח המניע של‬
‫הפרוטונים משמש ליצירת ‪.ATP‬‬
‫הפוספורילציה המחמצנת באאוקריוטים מתרחשת במיטוכונדריה‪:‬‬
‫למיטוכונדריה ‪ 2‬ממברנות‪ :‬ממברנה פנימית וממברנה חיצונית‪ .‬החלל שבין ‪ 2‬הממברנות נקרא החלל‬
‫הבין ממברנלי והחלל שבתוך הממברנה הפנימית נקרא מטריקס‪ .‬פוספורילציה מחמצנת מתרחשת על‬
‫הממברנה הפנימית להבדיל ממרבית הריאקציות של מעגל החומצה הציטרית וחמצון השומנים‬
‫שמתרחשות במטריקס‪.‬‬
‫פוספורילציה מחמצנת תלויה במעבר של אלקטרונים‪:‬‬
‫הפונקציה העקרית של מעגל החומצה הציטרית הייתה לייצר ‪ NADH‬ו‪ FADH 2 -‬ע"י חמצון של‬

‫אצטיל ‪.CoA‬‬
‫בפוספורילציה מחמצנת משמשים ‪ NADH‬ו‪ FADH 2 -‬להפוך חמצן מולקולרי למים‪ .‬התהליך‬
‫מתרחש ע"י סדרה של שרשרת מעבר אלקטרונים שמתרחשת דרך מספר נשאים ומכונה שרשרת מעבר‬
‫האלקטרונים‪.‬‬
‫פוטנציאל חמצון חיזור‪:‬‬
‫מדובר באפניות של מולקולה מסויימת לאלקטרונים‪ .‬מולקולה בעלת פוטנציאל חמצון חיזור שלילי‬
‫משמעו שהמצב המחוזר שלה רוצה לתת אלקטרונים (דוגמא לכך זה ‪ NADH‬עם פוטנציאל חמצון‬
‫חיזור של ‪.)0.32-‬‬
‫מולקולה עם פוטנציאל חמצון חיזור חיובי רוצה לקבל אלקטרונים (לדוגמא חמצן עם פוטנציאל חמצון‬
‫חיזור של ‪.)0.82‬‬
‫כמה אנרגיה חופשית משתחררת ע"י חיזור ‪ O2‬עם ‪? NADH‬‬
‫נחשב‪:‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫'‬
‫‪0 = +0.82V‬‬
‫‪O2 + 2 H + + 2e − → HE2O‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪E0' = −0.32V‬‬
‫‪NAD + H + 2e → NADH‬‬
‫אם נפחית את הריאקציה השניה מהראשונה נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪O2 + NADH + H + → H 2O + NAD +‬‬
‫‪2‬‬
‫האנרגיה החופשית הסטנדרטית עבור הריאקציה ניתנת לחשוב ע"י‪:‬‬

‫‪∆G ' = −2 × 23.06‬‬ ‫‪× 0.82V − (−2 × 23.06‬‬ ‫‪× −0.32V ) = −52.6‬‬
‫‪kcal ⋅mol −1V −1‬‬ ‫‪kcal⋅mol −1V −1‬‬ ‫‪kcal ⋅mol −1‬‬

‫האנרגיה החופשית משמשת ליצירת גרדיאנט פרוטונים שמשמש לסינטזת ‪.ATP‬‬

‫שרשרת מעבר האלקטרונים מכילה ארבעה קומפלקסים חלבוניים‪ 3 :‬משאבות פרוטונים וקשר פיזי‬
‫למעגל החומצה הציטרית‪:‬‬
‫האלקטרונים מועברים מ ‪ NADH‬ל ‪ O2‬דרך שרשרת של שלושה קומפלקסים חלבוניים (‪ .)1,3,4‬מעבר‬
‫האלקטרונים דרך קומפלקסים אלה מוביל לטרנספורט של פרוטונים דרך הממברנה הפנימית‪.‬‬
‫להלן טבלת סיכום של ארבעת הקומפלקסים‪:‬‬
‫חמצון או חיזור‬ ‫קבוצות פרוסטטיות‬ ‫מסה (‪)kd‬‬ ‫שם הקומפלקס‬
‫בצד הציטוזולי‬ ‫על הממברנה‬ ‫בצד של‬
‫המטריקס‬
‫‪Q‬‬ ‫‪NADH‬‬ ‫‪FMN‬‬ ‫‪880‬‬ ‫‪NADH-Q‬‬
‫‪Fe-S‬‬ ‫‪oxidoreductas‬‬
‫‪e‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪Succinate‬‬ ‫‪FAD‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪Succinate-Q‬‬
‫‪Fe-S‬‬ ‫‪reductase‬‬
‫‪Cytochrome c‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Heme _ bH‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪Q-cytochrome‬‬
‫‪c‬‬
‫‪Heme _ bL‬‬
‫‪oxidoreductas‬‬
‫‪Heme _ c1‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪Fe-S‬‬
‫‪Cytochrome c‬‬ ‫‪Heme _ a‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪Cytochrome c‬‬
‫‪oxidase‬‬
‫‪Heme _ a3‬‬
‫‪Cu A _ and _ Cu B‬‬

‫פירוט שרשרת מעבר האלקטרונים‪:‬‬

‫קומפלקס ‪:1‬‬
‫האלקטרונים של ‪ NADH‬נכנסים לשרשרת בקומפלקס מס' ‪( 1‬הקומפלקס הגדול ביותר)‪.‬‬
‫הריאקציה שמקוטלזת ע"י אינזים זה היא‪:‬‬
 ‫‪+‬‬
‫‪NADH + Q + 5H matrix‬‬ ‫‪→ NAD + + QH 2 + 4 H cytosol‬‬
‫‪+‬‬

‫‪.1‬בשלב הראשון נקשר ‪ NADH‬ושני האלקטרונים שלו מועברים ל ‪flavin‬‬

‫‪ )mononucleotide (FMN‬לקבלת ‪( FMNH 2‬כלומר הקבוצה הפרוסטטית קשרה גם‬

‫אלקטרונים וגם פרוטונים)‪.‬‬
‫‪.2‬בשלב השני האלקטרונים מועברים מ ‪ FMNH 2‬לקבוצה של ‪ iron-sulfur‬סוג שני של‬
‫קבוצה פרוסטטית בקומפלקס הראשון‪ .‬ישנם ממספר סוגים של ‪:iron-sulfur clusters‬‬
‫אחד עם ברזל אחד באמצע סביבו ‪ 4‬שיירי ציסטאין‪ ,‬שני עם ‪ 2‬ברזלים באמצע ושני גופרית‪,‬‬
‫שלישי עם ‪ 4‬ברזלים וארבע גופרית‪ .‬הקומפלקס הראשון מכיל את השני סוגים האחרונים‬
‫כך שזו קבוצה פרוסטטית שקושרת רק אלקטרונים (לא פרוטונים)‪.‬‬
‫‪.3‬האלקטרונים מה‪ iron-sulfur clusters -‬נעים אל קואנזים ‪ .Q‬המעבר של שני אלקטרונים‬
‫מ ‪ NADH‬לקואנזים ‪ Q‬דרך קומפלקס ‪ 1‬מוביל לשאיבה של ארבעה פרוטונים‬
‫מהמטריקס‪.‬‬
‫‪.4‬למעשה מה שקורה הוא שהאלקטרונים עוברים ליוביקוינון נייח שלא יכול לעזוב את‬

‫קומפלקס ‪ 1‬והופך ליוביקוינול ( ‪ ) QH 2‬ע"י תפיסת ‪ 2‬פרוטונים מהמטריקס‪ .‬ואז‬

‫האלקטרונים מועברים ל ‪ iron-sulfur‬נוסף וכתוצאה מכך הפרוטונים משתחררים למרווח‬
‫הבין ממברנלי‪ .‬בסופו של דבר האלקטרונים מועברים ליוביקוינון נייד ונשאבים שני‬
‫פרוטונים נוספים מהמטריקס והיוביקוינון הנייד נודד לקומפלקס ‪.3‬‬
‫קומפלקס ‪:2‬‬
‫האנזים סוקסינאט דה הידרוגנאז אשר יוצר ‪ FADH 2‬במעגל ה ‪ TCA‬ע"י החמצון של סוסינאט‬

‫לפומראט מהווה חלק מקומפלקס ‪ FADH 2 .2‬אינו עוזב את הקומפלקס אלא האלקטרונים שלו‬
‫מועברים ל ‪ Fe-S‬ומשם ליוביקוינון נייד שהופך ליוביקוינול שנודד גם לקומפלקס ‪ .3‬קומפלקס זה אינ‬

‫מעביר פרוטוניםוכתוצאה מכך פחות ‪ ATP‬נוצר מחמצון של ‪ FADH 2‬מאשר של ‪. NADH‬‬

‫קומפלקס ‪:3‬‬
‫השני מבין שלוש משאבות הפרוטונים בשרשרת מעבר האלקטרונים הוא קומפלקס ‪.3‬‬
‫קומפקס זה מכיל קבוצת ‪ Heme‬כקבוצה פרוסטטית (במרכזה אטום ברזל שיכול להיות מחוזר מ‬

‫‪ Fe +3‬ל‪.) Fe +2 -‬‬
‫התפקיד של קומפלקס זה הוא לקטלז את המעבר של אלקטרונים מיוביקוינול לציטוכרום ‪)c (cyt c‬‬
‫חלבון מסיס במים שמלווה בשאיבת פרוטונים אל מחוץ למטריקס‪.‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪QH 2 + 2Cyt _ cox + 2 H matrix‬‬ ‫‪→ Q + 2Cyt _ cred + 4 H cytosol‬‬
‫הקומפלקס מכיל ‪ 3‬קבוצות ‪ heme‬שנמצאות בשני סוגי ציטוכרומים‪heme _ bL (low _ affinity ) :‬‬
 ‫) ‪heme _ bH ( high _ affinity‬‬
‫‪Cytochrome _ c1‬‬
‫גם כאן יש קבוצת ‪ 2Fe-2S‬שנקראת ‪ riske center‬שמיוצבת גם ע"י היסטידינים ולכן פוטנציאל החמצון‬
‫חיזור שלה גבוה יחסית‪.‬‬
‫כמו כן ישנם שני אתרי קישור ליוביקוינון המסומנים‪ Q0 :‬ו‪ Qi -‬כאשר ‪ Qi‬נמצא קרוב יותר למטריקס‪.‬‬
‫מעגל ה‪:Q -‬‬
‫המנגנון עבור הצימוד של העברת אלקטרון מיוביקוינול לציטוכרום ‪ c‬אל שאיבת פרוטון ידוע בשם מעגל‬
‫‪.Q‬‬
‫מעגל ה ‪ Q‬מבצע גם את המעבר מנשא של שני אלקטרונים – יוביקוינול‪ ,‬אל נשא של אלקטרון אחד –‬
‫ציטוכרום ‪.c‬‬
‫השלבים‪:‬‬
‫‪.1‬המעגל מתחיל כאשר יוביקוינול ( ‪ ) QH 2‬נקשר לאתר ‪ . Q0‬יוביקוינול מעבחר את‬
‫האלקטרונים שלו אחד אחד‪.‬‬
‫‪.2‬אלקטרון אחד עובר אל ה ‪ rieske center‬ממנו לציטוכרום ‪ c1‬ומשם לציטוכרום ‪c‬מחומצן‬
‫והופך אותו לצורה המחוזרת שלו‪ .‬הציטוכרום ‪ c‬חופשי לצאת החוצה מהקומפלקס (מסיס‬
‫בצורתו המחוזרת)‪.‬‬
‫‪.3‬האלקטרון השני על היוביקוינול מועבר ראשית כל לציטוכרום ‪ bL‬אז לציטוכרום ‪bH‬‬

‫ולאחר מכן ליוביקוינון מחומצן שקשור לאתר ‪ . Qi‬ביוביקוינון מחוזר ע"י קבלת באלקטרון‬

‫לסמיקוינון ( ‪) Q −‬‬

‫‪.4‬חשוב לציין‪ :‬ברגע שהיוביקוינול ( ‪ ) QH 2‬שנקשר לאתר ‪ Q0‬מחומצן ל ‪ Q‬הפרוטונים שלו‬

‫משוחררים לצד הציטוזולי של הממברנה‪ .‬היוביקוינון הזה עוזב כעת את אתר הקישור‪.‬‬
‫‪.5‬בשלב זה הסמיקוינון עדיין נמצא באתר ‪ . Qi‬מולקולה נוספת של יוביקוינול נקשרת לאתר‬

‫‪ Q0‬ומתנהגת בדיוק כפי שתואר בשלבים ‪ 1-3‬כאשר האלקטרון השני נקשר בסופו של דבר‬

‫לסמיקוינון שלוקח שני פרוטונים מהמטריקס ליצירת ‪. QH 2‬‬

‫‪.6‬הלקיחה של הפרוטונים האלה מהמטריקס תורמת ליצירת גרדיאנט הפרוטונים‪.‬‬
‫סיכום מעגל ‪:Q‬‬
‫שני מולקולת של ‪ QH 2‬מחומצנות ליצור שני מולקולות ‪ ,Q‬מולקולה אחת של ‪ Q‬מחומצנת ל ‪, QH 2‬‬

‫ששני מולקולות של ציטוכרום ‪ c‬מחוזרות‪ ,‬ארבעה פרוטונים משוחררים בצד הציטופלזמטי של‬
‫הממברנה ושני פרוטונים נשאבים מהמטריקס‪.‬‬
 ‫קומפלקס ‪:4‬‬
‫השלב האחרון בשרשרת מעבר האלקטרונים‪ .‬בשלב זה מתרחש החמצון של ציטוכרום ‪ c‬המחוזר (שנוצר‬

‫ע"י קומפלקס ‪ )3‬אשר מצומד לחיזור של ‪ O2‬לשני מולקולות של ‪ H 2 O‬שלב זה כאמור מתרחש‬
‫בקומפלקס ‪.4‬‬
‫קומפלקס ‪ 4‬מכיל שתי קבוצות ‪ heme A‬ושלושה יוני נחושת שמסודרים בשני מרכזים המסומנים ‪ A‬ו‪-‬‬
‫‪.B‬‬
‫מרכז אחד ‪ Cu A / Cu A‬מכיל שני יוני נחושת שמקושרים ע"י גשר מלח של ציסטאינים‪ .‬המרכז הזה‬

‫מקבל אלקטרונים מציטוכרום ‪ c‬שמגיע מקומפלקס ‪.3‬‬

‫יון הנחושת השלישי ‪ Cu B‬מחובר לשלושה שיירי היסטדין‪.‬‬

‫‪ 2‬קבוצות ה ‪ heme‬הנקראות ‪ heme _ a‬ו‪ heme _ a3 -‬בעלות תכונות שונות מכיוון שהן ממוקמות‬
‫בסביבה שונה‪.‬‬
‫‪ heme _ a‬מתפקד כנושא אלקטרונים מ ‪ Cu A / Cu A‬בעוד ‪ heme _ a3‬מעביר אלקטרונים ל ‪Cu B‬‬
‫אליו הוא קרוב‪.‬‬
‫ביחד ‪ heme _ a3‬ו‪ Cu B -‬יוצרות את האתר הפעיל בו הופך ‪ O2‬ל ‪. 2 H 2 O‬‬
‫השלבים‪:‬‬
‫‪.1‬המעגל מתחיל כאשר האנזים בצורתו המחומצנת לגמרי‪ .‬מולקולה אחת של ציטוכרום ‪c‬‬

‫מחוזר מעבירה אלקטרון בתחילה ל ‪ Cu A / Cu A‬משם האלקטרון עובר ל ‪ heme _ a‬ואז‬

‫ל ‪ heme _ a3‬ובסופו של דבר ל ‪ Cu B‬אשר מחוזר מ ‪ Cu 2+‬ל‪. Cu + -‬‬

‫‪.2‬מולקולה שניה של ציטוכרום ‪ c‬מביאה אלקטרון שני שעובר את אותו מסלול ונעצר ב‬

‫‪ heme _ a3‬ויהפוך את הברזל להיות במצב של ‪( . Fe +2‬נזכיר שהברזל בהמוגלובין נמצא‬

‫במצב ‪ Fe +2‬כאשר הוא קושר חמצן‪ .‬בשלב זה קומפלקס ‪ 4‬מוכן לקשור חמצן ועושה זאת‪.‬‬
 ‫‪.3‬הקרבה של ‪ Cu B‬בצורתו המחוזרת אל קומפלקס ה ‪ - heme _ a3‬חמצן מאפשר לחמצן‬

‫‪+2‬‬
‫‪Cu B‬‬ ‫להיות מחוזר לפרוקסיד ( ‪ ) O22−‬אשר יוצר גשר בין ה‪ Fe +3 -‬ב ‪ heme _ a3‬לבין‬
‫‪.‬‬
‫‪.4‬ההוספה של אלקטרון שלישי מציטוכרום ‪ c‬כמו גם פרוטון יוצרת פירוק של הגשר (קשר ‪O-‬‬

‫‪ O‬נשבר) ויוצרת קבוצת פריל ( ‪ ) Fe +4 = O‬ב ‪ heme _ a3‬ו‪. Cu B+2 − OH -‬‬

‫‪.5‬הוספה של אלקטרון רביעי מציטוכרום ‪ c‬ופרוטון שני מחזרת את קבוצת הפריל ל‬

‫‪. Fe +3 − OH‬‬

‫‪.6‬תגובה עם שני פרוטונים נוספים מאפשרת את השחרור של שתי מולקולות של מים‬

‫ומחזירה את האנזים למצבו הראשוני המחומצן חשוב לציין כל הפרוטונים מגיעים‬
‫מהמטריקס‪.‬‬
‫הריאקציה בקומפלקס ‪ 4‬יכולה להיות מסוכמת כ‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪4Cyt _ cred + 8H matrix‬‬ ‫‪+ O2 → 4Cyt _ cox + 2 H 2O + 4 H cytosol‬‬
‫ישנם ארבעה פרוטונים נוספים שנשאבים מהמטריקס אל הציטוזול‪.‬‬

‫הצימוד בין מעבר אלקטרונים לסינטזת ‪:ATP‬‬

‫הקומפלקס המסנטז ‪( ATP‬נקרא גם קומפלקס ‪ )5‬נקרא ‪.ATPase‬‬
‫ב ‪ 1961‬לאחר מחקרים רבים הוצע שהסינטזה של ‪ATP‬מצומדת ע"י גרדיאנט הפרוטונים שנוצר ע"י‬
‫שרשרת מעבר האלקטרונים‪.‬‬
‫אכן שרשרת מעבר האלקטרונים יוצרת גרדיאנט פרוטונים כאשר ה ‪ pH‬בצד הציטוזולי הוא נמוך ב ‪1.4‬‬
‫יחידות מאשר בפנים ופוטנציאל הממברנה הוא ‪.0.14V‬‬
‫כדי להוכיח את הצימוד הכינו וזיקולה סינטטית שהכילה בקטריורודופסין – חלבון ממברנה מבקטריה‬
‫ששואב פרוטונים כאשר הוא מואר‪ ,‬וכן הוסיפו ‪ .ATPase‬כאשר הוזיקולות נחשפו לאור נוצר ‪.ATP‬‬
‫הניסוי הראה ששרשרת מעבר האלקטרונים וסינטזת ‪ ATP‬הן מערכות נפרדות שמקושרות אך ורק‬
‫בעזרת גרדיאנט הפרוטונים‪.‬‬
‫מבנה ופעולת ‪:ATPase‬‬
‫בנוי משתי תת יחידות‪:‬‬
 ‫‪ - F1‬אתר סינטזת ‪ ATP‬פונה במצב הרגיל אל תוך המיטוכונדריה מכילה ‪ 5‬סוגים של שרשראות‬

‫מסודרות בטבעת סימטרית‪ .‬שתי תת‬ ‫פוליפפטידיות ( ‪ ) 3α ,3β , γ , δ , ε‬כאשר תת היחידות ‪ α‬ו‪β -‬‬
‫משתתפת בצורה ישירה בקטליזה‪.‬‬‫יחידות אלה קושרות נוקלאוטידים אבל רק ‪β‬‬
‫תת היחידה ‪ γ‬ממוקמת במרכז הטבעת והאינטרקציה שלה עם תתי היחידות ‪ β‬משפיעה על‬
‫הקונפורמציה שלהן‪.‬‬
‫‪ - F‬תעלה לפרוטונים שממוקמת על גבי הממברנה הפנימית‪ .‬התעלה מורכבת מ ‪ 10-14‬תתי יחידות ‪c‬‬

‫ו‪ 2 -‬תת יחידות ‪.a‬‬

‫‪ 2‬תתי היחידות ‪ F1‬ו‪ F -‬קשורות בשתי אופנים‪ :‬ע"י תת היחידות ‪ γ , ε‬וע"י‬

‫"שדרה" חיצונית שמורכבת מתת יחידה ‪ a , 2‬תת יחידות ‪ b‬ותת יחידה ‪. δ‬‬

‫איך המעבר של פרוטונים מניעה את הסינטזה של ‪?ATP‬‬

‫ניסוי שנערך הראה ש ‪ ATP‬יכול להיות מסונטז ע"י ‪ ATP‬סינטז גם ללא גרדיאנט הפרוטונים אבל אינו‬
‫יכול להשתחרר‪.‬‬
‫‪ 3‬הקונפורמציות של תת היחידה ‪: β‬‬
‫‪ – T – tight‬קונפורמציה זו קושרת ‪ ATP‬באפיניות מאוד גבוהה מה שמאפשר לה לסנטז ‪ ATP‬מ ‪ADP‬‬
‫ו‪ Pi -‬עם קבוע שו"מ קרוב ל‪ .1-‬קטנפורמציה שלא משחררת ‪.ATP‬‬
‫‪ – L – loose‬קושרת ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬אבל לא מסנטזת ‪.ATP‬‬
‫‪ – O – open‬יודעת לשחרר ‪ ATP‬אבל גם קושרת ‪ ATP‬ופוספט אבל לא כולאת אותם (כלומר יכול‬
‫להשתחרר ולהיקשר – שו"מ)‪.‬‬
‫השינוי בין ‪ 3‬הקונפורמציות נעשה בעקבות הסיבוב של תת היחידה ‪ γ‬נגד כיוון השעון כל פעם ב ‪.120 ‬‬
‫הסיבוב הזה ישנה את קונפורמציית ‪ T‬לקונפורמציית ‪ O‬מה שיאפר לשחרר את ה ‪ ATP‬שנוצר‪.‬‬
‫הקונפורמציה של ‪ L‬תהפוך להיות ‪ T‬מה שיאפשר סינטזת ‪ .ATP‬הקונפורמציה של ‪ O‬תהפוך להיות ‪L‬‬
‫ותכלא את ‪ ADP‬ן‪ Pi -‬כך שלא יוכלו לצאת‪ .‬ההקשרות של ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬לתת יחידה שעכשיו‬
‫בקונפורמציית ‪ O‬תשלים את המעגל‪.‬‬
 ‫נשאלת השאלה איך מעבר של פרוטונים דרך ה ‪ F‬גורמת לתנועה של תת יחידה ‪? γ‬‬

‫ה ‪ F‬מורכב מ‪ 10-14 -‬תתי יחידות מסוג ‪ c‬ושתי תתי יחידות מסוג ‪ .a‬תת יחידה ‪ c‬מכילה חומצת‬

‫אספרטט בעמדה ‪ 61‬שיכולה לקשור ולשחרר פרוטון‪ .‬כאשר ‪ c‬לא קושרת פרוטון אז היא שלילית ואינה‬
‫יכולה לפנות לטווח ההידרופובי של הממברנה‪ .‬איזור תת היחידות ‪ a‬מהווה חוצץ בין השטח ההדרופובי‬
‫לבין טבעת ה‪c -‬ים‪.‬‬
‫תתי היחידות ‪ a‬הן למעשה תעלה חצי ממברנלית כל אחת‪ .‬תעלה אחת פונה לכיוון המטריקס ושנייה‬
‫לחלק הציטוזולי‪ .‬ריכוז הפרוטונים במרווח הבין ממברנלי גבוה ומאפשר את הקשירה של פרוטון לתת‬
‫יחידה שנמצאת מאחורי ‪ a‬שפונה כלפי המרווח‪ .‬מתקבלת כעת תת יחידה ‪ c‬לא שלילית שיכולה לפנות‬
‫כלפי הממברנה אם היא תסתובב עם כיוון השעון‪.‬‬
‫מתבצע סיבוב ותת יחידה עם פרוטון מגיעה ל ‪ a‬שפונה אל המטריקס ותשחרר את הפרוטון שלה בגלל‬
‫הפרש הריכוזים ושוב התת יחידה השניה תקשור פרוטון מהמרווח הבין ממברנלי וכך הלאה‪.‬‬
‫הסיבוב הזה מניע את הסיבוב של תת היחידה ‪. γ‬‬
‫כל סיבוב של ‪ 360 ‬של תת היחידה ‪ γ‬מובילה לסינטזה ולשחרור של שלוש מולקולות ‪ ,ATP‬לכן אם יש‬

‫‪ 10‬תת יחידות ‪ c‬בטבעת כל ‪ ATP‬שנוצר דורש את המעבר של ‪ 10/3‬פרוטונים‪ .‬לצורך הפשטה אנו נניח‬
‫ששלושה פרוטונים חייבים לעבור לתוך המטריקס עבור כל ‪ ATP‬שנוצר‪.‬‬

‫תנועה של מולקולות דרך הממברנה הפנימית של המיטוכונדריה‪:‬‬

‫הממברנה הפנימית של המטוכונדריה חייבת להיות בלתי חדירה לרוב המולקולות אך קיימים חלבוני‬
‫העברה למספר של מולקולות‪.‬‬
‫הממברנה הפנימית אינה חדירה ל‪ NADH -‬או ‪ NAD +‬אז איך ‪ NADH‬שנוצר בקליקוליזה עובר‬
‫לתוך הממברנה להתחיל בשרשרת מעבר אלקטרונים?‬
‫התשובה היא שרק האלקטרון מ ‪ NADH‬עובר דרך הממברנה ודרך אחת לעשות זאת היא דרך‬

‫‪ glycerol 3-phosphate shuttle‬שם האלקטרונים מומרים ל ‪ FADH 2‬ונכנסים לשרשרת מעבר‬

‫האלקטרונים דרך ‪ Q‬וכן בסופו של דבר יווצרו ‪ 1.5‬מולקולות של ‪ ATP‬במקום ‪ - 2.5‬הדרך הזו‬
‫מתרחשת בעיקר בשרירים‪.‬‬
‫ע"פ התיאור שבאיור‪:‬‬
 ‫בכבד ובלב אלקטרונים מ ‪ NADH‬מועברים ע"י ‪.malate-aspartate shuttle‬‬
‫אלקטרונים מועברים מ ‪ NADH‬בציטוזול לאוקסלואצטט ליצירת מאלאטאשר נכנס למטריקס ועובר‬

‫חמצון ע"י ‪ NAD +‬ליצירת ‪ NADH‬בריאקציה שמזורזת ע"י אנזים החומצה הציטרית מאלאט‬
‫דההידרוגנאז ליצירת אוקסלואצטט‪ .‬האוקסלואצטט הופך לאספרטט שיכול לחזור לצד הציטוזולי‬

‫מדובר בשרשרת הפיכה (לעומת בשריר)‪.‬וזה קורה רק אם היחס ‪ NADH / NAD +‬גבוה יותר‬
‫בציטוזול‪.‬‬
‫הכניסה של ‪ ADP‬למיטוכונדריה מצומדת ליציאה של ‪:ATP‬‬
‫החלבון שאחראי על השחלוף הזה הוא ‪ - ATP/ADP translocase‬אנטיפורטר‪ ADP .‬יכנס לתוך‬
‫המטריקס רק אם ‪ ATP‬יצא ולהיפך‪.‬‬
‫הטרנסלוקאז מכיל אתר קשירה יחיד גם ל ‪ ATP‬ןגם ל ‪ .ADP‬במצב של פוטנציאל ממברנה חיובי קצב‬
‫העברת ‪ ATP‬מהיר יותר מאשר עבור ‪ ADP‬בגלל של ‪ ATP‬יש מטען שלילי יותר (‪.)-4‬‬
‫הטרנסלוקאז אינו מתהפך מהחוץ כלפי פנים עד שמולקולת ‪ ADP‬לא נקשרת אליו‪.‬‬
‫חשוב לציין שפוטנציאל הממברנה ו‪ pmv -‬קטנים בעת ההחלפה של ‪ ATP‬ן‪ ADP -‬שתוצאתה העברת‬
‫מטען שלילי נטו החוצה מהמטריקס‪.‬‬
‫מדובר בתהליך יקר אנרגתית כאשר כמעט רבע מהאנרגיה שנוצרה משרשרת מעבר האלקטרונים מוסבת‬
‫לשחזור פוטנציאל הממבנה שנהרס‪.‬‬
‫מועכב ע"י ריכוז נמוך מאוד של ‪ – atractyloside‬נקשר כשהאתר פתוח אל הציטוזול או ‪bongkrekic‬‬
‫‪ – acid‬נקשר כשהאתר פתוח אל המטריקס – כשאחד מהם יקשר תפסיק הפוספורילציה המחמצנת‪.‬‬
‫טרנספורטרים במיטוכונדריה‪:‬‬
‫בממברנה הפנימית של המטוכונדריה יש טרנספורטרים רבים שנקראים ‪ carriers‬חלקם סימפורטרים‬

‫וחלקם אנטיפורטרים כמו פוספט ‪( carrier‬שמשחלף פוספט פנימה ו ‪ OH −‬החוצה) וכו' לכל‬
‫הטרנפורטרים האלה מבנה זהה – ‪ 3‬תת יחידות ומכילים בערך ‪ 6‬אזורים חוצי ממברנה‪.‬‬
‫בקרה‪:‬‬
‫בגלל ש ‪ ATP‬הינו התוצר הסופי של תהליך הנשימה התאית ריכוזו מהווה את הקביעה האולטימטיבית‬
‫עבור הקצב של כל שלבי תהליך הנשימה‪.‬‬
‫חישוב כמות ‪ ATP‬שנוצר מחמצון מלא של גלוקוז‪:‬‬
‫‪.1‬גליקוליזה – הפיכה של גלוקוז לפירובט (בציטוזול)‪.2ATP :‬‬

‫‪.2‬הפיכה של פירובט לאצטיל ‪ – CoA‬נוצרות ‪ 2‬מולקולות ‪.NADH‬‬

‫‪.3‬מעגל החומצה הציטרית (תוך המיטוכונדריה)‪2FADH 2 + 2ATP + 6NADH :‬‬

‫‪.4‬פוספורילציה מחמצנת (תוך המיטוכונדריה)‪:‬‬
‫‪ 2 .a‬מולק' ‪ NADH‬מהגליקוליזה יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ‪:‬‬
‫‪.ATP 3‬‬
‫‪ 2.b‬מולקולות ‪ NADH‬מהדקרבוקסילציה המחמצנת של פירובט כל אחת‬
‫‪ 2.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ ‪.ATP 5‬‬

‫‪ 2.c‬מולקולות ‪ FADH 2‬יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ - ATP‬סה"כ ‪.ATP 3‬‬

‫‪ 6.d‬מולקולות ‪ NADH‬שנוצרו במעגל החומצה הציטרית כל אחת ‪ 2.5‬מולק'‬

‫‪ – ATP‬סה"כ ‪.ATP 15‬‬
‫סה"כ עבור מולקולה אחת של גלוקוז קיבלנו ‪ 30‬מולקולות של ‪.ATP‬‬
‫קצב הפוספורילציה המחמצנת נקבע ע"י הצורך ב ‪:ATP‬‬
‫‪ .1‬בגלל הצימוד אלקטרונים לא יעברו בשרשרת מעבר האלקטרונים אלא אם ‪ ADP‬הופך ל ‪.ATP‬‬
‫‪ .2‬פוספורילציה מחמצנת דורשת אספקה קבועה של ‪( NADH‬או מקור אחר לאלקטרונים)‪ADP , O2 ,‬‬
‫ו‪ .Pi -‬הפקטור הכי חשוב בקביעת קצב הפוספורילציה המחמצנת הוא הכמות של ‪.ADP‬‬
‫‪ ADP .3‬מהווה בקרה עבור הפוספורילציה המחמצצנת‪.‬‬
‫מעכבים‪:‬‬
‫‪ rotenone .1‬ו‪ amytal -‬חוסמים את מעבר האלקטרונים בקומפלקס ‪ 1‬ובכך מונעים ניצול של ‪NADH‬‬
‫כסובסטרט‪.‬‬
‫‪ – antimycin A .2‬מעכב את מעבר האלקטרונים מציטוכרום ‪ bH‬בקומפלקס ‪.3‬‬

‫‪ .3‬מעבר של אלקטרונים בקומפלקס ‪ 4‬יכולה להיות מעוכבת ע"י‪ N 3− , CN − :‬ו‪ . CO -‬כאשר השניים‬

‫הראשונים מגיבים עם מצב ה ‪ ferric‬של ‪ heme _ a3‬בעוד האחרון מעכב את מצב ה ‪.ferrous‬‬
‫‪ .4‬אוליגומיצין (‪ )oligomycin‬ו ‪ )DCCD (dicyclohexylcarbodiimide‬מונעים את ה זרימה של‬
‫הפרוטונים דרך ה ‪ ATP‬סינטאז‬
‫‪ )DNP – (2,4-dinitrophenol .5‬ותרכובות ארומטיות אחרות שמעבירות פרוטונים דרך הממברנה‬
‫הפנימית‪ .‬מפרי צימוד גורמים לשרשרת מעבר האלקטרונים להמשיך לעבוד אך אין סינטזה של ‪ATP‬‬
 ‫בגלל שגרדיאנט הפרוטונים נפגע‪ .‬קיימת צריכה מוגברת של חמצן ושל ‪ NADH‬ואנרגיה רבה‬
‫משתחררת כחום‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬פרוטונופורים – מעבירים פרוטונים בהתאם למפל הריכוזים – פגיעה גם ב ‪ ∆pH‬וגם ב‬

‫‪. ∆ψ‬‬
‫יונופורים – יודעים להעביר יונים עם מפל הריכוזים (כמו וולינומצין) פוגעים רק ב ‪. ∆ψ‬‬
‫רקמות שומן חום – ריכוז מאוד גבוה של מיטוכונדריות ומפר צימוד טבעי ‪ UCP-1‬שמעביר את‬
‫הפרוטונים שנוצרים בגרדיאנט של שרשרת מעבר אלקטרונים דרכו ולא דרך ה ‪ ATP‬סינטאז וכל‬
‫האנרגיה שהייתה אגורה בגרדיאנט מתבזבזת כחום שמשמש לשמירה על טמפ' של בע"ח שונים‪.‬‬
‫גרדיאנט הפרוטונים משמש כמקור אנרגיה לתהליכים שונים‪:‬‬
‫‪.1‬טרנספורט אקטיבי של סידן ע"י המטוכונדריה‪.‬‬
‫‪.2‬כניסת חומצות אמינו וסוכרים לבקטריה‪.‬‬

‫פוטופוספורילציה‬

‫‪ . CO2 + H 2 O light‬כאשר ( ‪ ) CH 2O‬מייצג‬

‫‪‬‬ ‫משוואת הפוטוסינתזה‪→(CH 2O) + O2 :‬‬
‫פחמימנים – סוכרים וכו'‪.‬‬
 ‫פוטוסינתזה בצמחים ירוקים מתרחשת בכלורופלסט‪ :‬אנרגיית האור נקלטת ע"י מולקולות פיגמנט‬
‫(שנקראות כלורופילים )ונמצאות בכלורופלסט ומשמשת ליצירת אלקטרונים גבוהים באנרגיה עם‬
‫פוטנציאל חיזור גבוה‪.‬‬
‫אלקטרונים אלה משמשים ליצירת ‪ NADPH‬כמו גם ‪ ATP‬בסדרה של ריאקציות שמכונות ריאקציות‬
‫האור‪ NADPH .‬ן‪ ATP -‬שנוצרו מחזרות אח"כ פחמן דו חמצני והופכות אותו ל ‪phosphoglycerate-3‬‬
‫ע"י סדרה של ריאקציות שנקראות מעגל קלווין או ראקציות החושך‪.‬‬
‫פוטוסינתזה – מבט כללי‪:‬‬
‫מעגל החומצה הציטרית מחמצן מולקולות דלק לפחמן דו חמצני ליצירת אלקטרונים גבוהי אנרגיה‬
‫לרוב כ‪ .NADH -‬המעבר של אלקטרונים אלה יוצר ‪ PMF‬דרך שרשרת מעבר אלקטרונים‪ .‬ה ‪ PMF‬הזה‬
‫מנוצל ע"י ‪ ATP‬סינטז ליצירת ‪ .ATP‬הבדל עקרוני בין פוספורילציה מחמצנת לפוטוסינתזה הוא מקור‬
‫האלקטרונים‪ .‬ריאקציות האור של פוטוסינתזה משתמשות באנרגיה מפוטונים ליצירת אלקטרונים‬

‫מעורערים שמשמשים באופן ישיר לחיזור ‪ NADP +‬ובאופן עקיף ליצירת ‪ PMF‬לאורך הממברנה‪ .‬תוצר‬
‫צדדי הוא חמצן ‪.‬‬
‫פוטוסינתזה מתרחשת בכלורופלסט‪:‬‬
‫פוטוסינתזה מתרחשת באורגנלות שנקראות כלורופלסטים‪ .‬כמו המיטוכונדריה לכלורופלסט יש‬
‫ממברנה חיצונית ופנימית שמקיפה סטרומה בתוכה יש תילקואידים שנראים כמו דיסקים שטוחים‪.‬‬
‫מספר תילקואידים מתחברים יחד ליצירת גראנום שמספר גרנולות מקושרות בעזרת סטרומה למלה‪.‬‬
‫נסכם‪ :‬לכלורופלסט יש ‪ 3‬ממברנות שונות‪ :‬חיצונית‪ ,‬פנימית ושל התילקואיד‪.‬‬
‫ממברנת התילקואיד‪:‬‬
‫לכידה של אור ע"י כלורופילים גורמת למעבר אלקטרונים‪:‬‬
‫השלב הראשון הוא הלכידה של אור ע"י מולקולות פוטורצפטור (שהסוג העקרי בכלורופלסט הוא‬
‫כלורופיל ‪ a‬שיון מגנזיום נקשר במרכזו)‪.‬‬
‫מה קורה כשנבלע אור ע"י כלורופיל? האנרגיה מהאור מערערת אלקטרון ממצב היסוד שלו (‪ground‬‬
‫‪ )energy level‬ולאלקטרון מעורר זה יכולים להיות מס' גורלות‪:‬‬
‫‪.1‬האלקטרון פשוט יחזור למצב היסוד והאנרגיה שנבלעה תומר בפליטת חום‪.‬‬
‫‪.2‬מעבר של האלקטרון למולקולת ‪ – acceptor‬מה שיוצר מטען חיובי במולקולה המקורית‬
‫ומטען שלילי ב ‪ acceptor‬ומכונה ‪ .photoinduced charge separation‬האתר בו קורים‬
‫הפרדת המטענים מכונה מרכז הריאקציה‪.‬‬
‫‪.3‬האלקטרון יכול לחזר מולקולה אחרת לאחסן את אנרגיית האור בצורה כימית‪.‬‬

‫‪:PS1, PS2‬‬
‫פוטסינטזה מתווכת ע"י שני סוגי "מתחמים" – קומפלקסים הרגישים לאור‪.PS1, PS2 :‬‬
‫‪ – PS1‬כוללת ‪ 13‬שרשראות פוליפפטידיות‪ ,‬יותר מ ‪ 60‬מולק' כלורופיל‪ ,‬קווינון (ויטמין ‪ )K‬ו‪ 3 -‬קבוצות‬
‫של ‪.4Fe-4S‬‬
‫‪ PS2 – 10‬שרשראות פוליפפטידיות‪ ,‬יותר מ‪ 30 -‬מולק' כלורופיל ו‪ 4 -‬יוני מגנזיום‪.‬‬
‫‪ PS1‬מגיבה לאור עם אורך גל קצר יותר מ ‪ 700nm‬כאשר ‪ PS2‬מגיבה לאורך גל קצר מ ‪ .680nm‬תחת‬
‫תנאים נורמלים אלקטרונים זורמים קודם דרך ‪ PS2‬אח"כ דרך ציטוכרום ‪ - bf‬קומפלקס ממברנלי‬
‫שמקביל לקומפלקס ‪ 3‬בפוספורילציה מחמצנת‪ ,‬ולאחר מכן דרך ‪.PS1‬‬
‫מקור האלקטרונים הוא ממים‪ 2 :‬מולקולות מים מתחמצנות ליצירת מולקולת חמצן ולהעברת ארבעה‬

‫אלקטרונים‪ .‬בסופה של השרשרת מחזרים האלקטרונים ‪ NADP +‬ל‪ -NADPH -‬ריאגנט ורסטילי‬
‫שעוזר בהנעת תהליכים בוסינטטים‪ .‬התהליך הזה מייצר גרדיאנט פרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד‬
‫שמניע את היצירה של ‪.ATP‬‬
‫‪:PS2‬‬

‫‪ 2Q + 2 H 2 O light‬כאשר ‪Q‬‬
‫‪‬‬ ‫הריאקציה הכללית שמקוטלזת ע"י ‪ PS2‬היא‪→ Q2 + 2QH 2 :‬‬
‫מייצג פלסטוקוינון ו‪ QH 2 -‬מייצג פלסטוקווינול‪ PS2 .‬מקבלת את האלקטרונים ממים שמייצרים‬

‫מולקולת חמצן ע"י ריאקציה שמתרחשת במרכז מיוחד שמכיל ארבעה יוני מגנזיום‪ .‬ב ‪ PS2‬קיימים זוג‬
‫של כלורופילי ‪ a‬שבולעים אור באורך גל מקסימלי של ‪ 680nm‬ולכן נקראים ‪.P680‬‬
‫‪ P680‬מעביר אלקטרון לפאופיטין צמוד (כלורופיל עם שני ‪ ) H +‬משם האלקטרון מועבר ראשית‬

‫לפלסטוקוינון באתר ‪ Q A‬ואח"כ לפלסטוקוינון ב‪ QB -‬עם הגעה של אלקטרון שני והתפיסה של שני‬

‫פוטונים הפלסטוקוינון שב ‪ QB‬מתחזר ל‪ . QH 2 -‬לאחר יצירת הפרדת המטענים ‪ P 680 +‬מחמצן חזק‬

‫מאוד מושך אלקטרונים ממים במרכז המנגן‪ .‬המבנה של המרכז הזה שמכיל ‪ 4‬יוני מנגן‪ ,‬יון סידן‪ ,‬יון‬

‫כלור וטירוזין‪ .‬מנגן יכול להיות במספר מצבי חמצון שונים‪ . Mn +2 , Mn +3 , Mn +4 , Mn +5 :‬מרכז‬
‫המנגן בצורתו המחוזרת מחמצן שתי מולקולות מים ליצירת מולקולת חמצן בודדת‪ .‬בכל פעם שהבליעה‬
‫של פוטון מוציאה אלקטרון החוצה מ ‪ P680‬החלק הטעון חיובית מושך אלקטרון ממרכז המנגן‪ .‬ארבעת‬

‫האלקטרונים שמגיעים מפירוק המים משמשים לחיזור שני ‪ Q‬ל ‪. QH 2‬‬

‫‪ PS2‬משתרעת לאורך ממברנת התילקואיד כך שהאתר לחיזור קוינון נמצא בצד של הסטרומה והאתר‬
‫עם מרכז המנגן בו המים מוסרים אלקטרונים נמצא בצד של הלומן (‪ .)lumen‬ולכן שני הפרוטונים‬
‫שנלקחים לחיזור של כל מולקולה של פלסטוקוינון באים מהסטרומה וארבעת הפוטונים שמשתחררים‬
‫בביקוע המים משוחררים ללומן מה שעוזר ביצירת גרדיאנט הפרוטונים בין הלומן (בה יש "עודף"‬
‫פרוטונים) בהשוואה לסטרומה‪ .‬מפל הפרוטונים כאן הוא בדיוק הפוך לזה שבמיטוכונדריה וההיפוך‬
‫הזה הוא גם קונסיסטנטי בהקשר לשאר חלבוני ממברנה כולל ‪ ATP‬סינטאז‪.‬‬

‫ציטוכרום ‪:bf‬‬
 ‫הפלסטוקוינול שנוצר ב‪ PS2 -‬תורם את האלקטרונים שלו שימשיכו בשרשרת מעבר האלקטרונים‬
‫שמסתיימת ב ‪ .PS1‬האלקטרונים מועברים אחד אחד לפלאסטוציאנין (‪ )Pc‬חלבון שנמצא בלומן של‬

‫התילקואיד‪. QH 2 + 2 Pc (Cu +2 ) → Q + 2 Pc (Cu + ) + 2 H + lumen :‬‬

‫שני הפרוטונים מהפלסטוקוינול משוחררים אל הלומן‪ .‬האלקטרונים מהפלסטוקוינול עוברים דרך‬
‫חלבון ה‪ Fe-S -‬להפוך פלסטוציאנין מחומצן לצורתו המחוזרת‪.‬‬
‫פלסטוציאנין הוא חלבון קטן ומסיס עם יון נחושת בודד‪ .‬בחלק השני ציטוכרום ‪ bf‬מחזר מולקולה‬
‫נוספת של פלסטוקוינון לפלסטוקוינול ע"י לקיחת שני פרוטונים מצד אחד של הממברנה ואז מחמצן‬
‫שוב את הפלסטוקוינול לשחרור הפרוטונים ללומן‪.‬‬

‫‪:PS1‬‬
‫השלב‬
‫האחרון של‬
‫ריאקציות‬
‫האור מקוטלז‬
‫ע"י ‪ PS1‬שני כלורופילי ‪ a‬נמצאות במרכז החלבון ובולעות באורך גל מקסימלי של ‪ .700nm‬המרכז הזה‪,‬‬
‫‪ ,P700‬יוצר הפרדת מטענים‪ .‬האלקטרונים מועברים דרך כלורופיל באתר ‪ A0‬וקוינון באתר ‪ A1‬לסט של‬
‫‪ .4Fe-4s‬משם האלקטרונים מועברים לפרודוקסין (‪ – )Fd‬חלבון מסיס שמכיל ‪ 2Fe-2S‬שקשורים‬
‫לארבעה שיירי ציסטאין‪.‬‬
‫המטען החיובי של ‪ P 700 +‬מנוטרל ע"י העברה של אלקטרון מפלאסטוציאנין מחוזר‪ .‬ולכן סה"כ‬

‫התגובה הכוללת שמקוטלזת ע"י ‪ PS1‬היא פשוט תגובת חמצון חיזור עם אלקטרון אחד‪:‬‬

‫‪Pc(Cu + ) + Fd ox light‬‬
‫‪‬‬ ‫‪→ Pc(Cu +2 ) + Fd red‬‬
‫סיכום זרימת האלקטרונים ממים ל ‪: NADP +‬‬

‫‪:Ferredoxin – NADP+ Reductase‬‬

 ‫למרות שפרודוקסין (‪ )Fd‬מחוזר הינו מחזר חזק הוא אינו מספיק טוב להנעת הרבה ריאקציות גם בגלל‬
‫שהוא נשא של אלקטרון אחד‪ ,‬לעומתו ‪ NADPH‬מחזר של שני אלקטרונים‪ ,‬מאוד יעיל בהרבה תהליכים‬

‫(כולל במעגל קלווין)‪ .‬הריאקציה של חיזור ‪ NADP +‬ל‪ NADPH -‬מקוטלזת ע"י פרודוקסין ‪NADP +‬‬
‫רדוקטז‪ FAD .‬הקשור לאינזים מקבל אלקטרונים (כל פעם אחד) משתי מולקולות של פרדוקסין מחוזר‬

‫שהופך למחומצן‪ .‬האנזים אח"כ מעביר יון הידריד ל ‪ NADP +‬ליצירת ‪ – NADPH‬יש לשים לב‬

‫שהריאקציה הזו קוראת בצד של הסטרומה אבל הלקיחה של פרטון בחיזור ה ‪ NADP +‬תורמת‬
‫לגרדיאנט הפרוטונים לאורך התילקואיד‪.‬‬

‫גרדיאנט הפרוטונים הוא זה שיוצר סינטזת ‪:ATP‬‬

‫היה ניסוי שהוכיח שכלורופלסט יכול לסנטז ‪ ATP‬בחושך כאשר גרדיאנט ‪ pH‬מלאכותי מושם סביב‬
‫ממברנה של תילקואיד‪ .‬פעילותו של ה ‪ ATP‬סינטאז לאורך הממברנה מלווה בהעלמות גרדיאנט ה ‪.pH‬‬
‫העקרונות של ‪ ATP‬סינטאז בכלורופלסט כמעט זהים לאלה שבמיטוכונדריה‪ .‬לאורך כל שרשרת מעבר‬
‫האלקטרונים שבכלורופלסט נוצר גרדיאנט פרוטונים בשלוש מקומות עקריים‪:‬‬
‫‪ – PS2.1‬שחרור של ארבעה פרוטונים כתוצאה מהביקוע של המים אל הלומן‪.‬‬

‫‪.2‬ציטוכרום ‪ – bf‬פרוטונים עוברים בצורה וקטוריאלית מהסטרומה אל הלומן‪.‬‬

‫‪.3‬פרודוקסין רדוקטאז לוקח שני פרוטונים מהסטרומה מה שמגדיל את הגרדיאנט‪.‬‬
‫הגרדיאנט נשמר כי ממברנת התילקואיד בלתי חדירה ביסודה לפרוטונים‪ .‬הלומן נעשה חומצי (‪)pH=4‬‬

‫כלומר האור יוצר גרדיאנט פרוטונים של ‪ ∆pH = 3.5‬שהוא המקור העקרי בכלורופלסטים ל ‪PMF‬‬
‫לעומת המקור העקרי במיטוכונדריה ‪ . ∆Ψ -‬ההבדל נובע מכך שממברנת התילקואיד הינה חדירה‬
‫ליונים כמו כלור ומגנזיום‪ .‬ההשפעה של האור על יצירת הגרדיאנט של הפרוטונים מלווה בהעברה של‬
‫יוני כלור באותו כיוון או יוני מגנזיום (ביחס של ‪ )1:2‬בכיוון ההפוך‪ .‬וכתוצאה מכך לא נוצר פוטנציאל‬
‫חשמלי גדול‪.‬‬
‫מערכת ה‪ ATP -‬סינטאז‪:‬‬
‫מערכת כמעט זהה לזו שבמיטוכונדריה‪ - F :‬ממוקם בממברנה מורכב מארבע שרשראות‬

‫פוליפפטידיות‪ ,‬מעביר פרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד‪ - F1 .‬מקטלז את היצירה של ‪ .ATP‬כמובן‬

 ‫שהמיקום בממברנה של ה‪ ATP -‬סינטאז הפוך בכלורופלסטים לעומת המיטוכונדריה ולכן פרוטונים‬
‫יוצאים החוצה מהלומן של התילקואיד דרך ‪ ATP‬סינטאז אל הסטרומה‪ .‬כלומר הן ‪ ATP‬והן ‪NADPH‬‬
‫התוצרים של שרשרת ריאקציות האור משוחררים אל הסטרומה מוכנים להיקלט למעגל קלווין‪.‬‬

‫יצירה של ‪ ATP‬במקום ‪:NADPH‬‬

‫דרך אלטרנטיבית לאלקטרונים שמגיעים מ‪ P700 -‬תורמת לורסטיליות של הפוטוסינתזה‪ .‬האלקטרון‬

‫בפרודוקסין המחוזר יכול להיות מועבר לציטוכרום ‪ bf‬במקום ל ‪ . NADP +‬האלקטרון הזה יעבור דרך‬
‫ציטוכרום ‪ bf‬לחזר פלסטוציאנין שיכול להיות מחומצן מחדש ע"י ‪ +P700‬להשלים מעגל‪ .‬התוצאה נטו‬
‫של זרימה מעגלית זו של האלקטרון היא השאיבה של פרוטונים ע"י ציטוכרום ‪ .bf‬גרדיאנט הפרוטונים‬
‫יניע את הסינטזה של ‪ ATP‬שנוצר הפעם ללא היצירה המתלווה של ‪ NADPH. PS2‬אינו משתתף במעגל‬
‫הציקלי הזה וכך גם חמצן מולקולרי אינו נוצר ממים‪.‬‬
‫התהליך הזה מתרחש כאשר ‪ NADP +‬אינו מסוגל לקבל אלקטרונים מפרודוקסין מחוזר בגלל יחס‬

‫מאוד גבוהה של ‪ NADPH‬ל‪. NADP + -‬‬

‫סה"כ סטריוכימיה עבור תגובות האור‪:‬‬
‫הבליעה של ‪ 4‬פוטונים ע"י ‪ PS2‬יוצרת מולקולה אחת של חמצן‪ ,‬ומשחררת ‪ 4‬פרוטונים אל הלומן‪2 .‬‬
‫מולקולות של פלסטוקוינול מחומצנות במעגל ‪ Q‬של ציטוכרום ‪ bf‬ומשתחררים ‪ 8‬פרוטונים אל הלומן‪.‬‬
‫בסופו של דבר האלקטרונים מארבע מולקולות של פלסטוציאנין מועברים לפרודוקסין ע"י העברה של‬
‫ארבעה פרוטונים נוספים הארבע מולקולות של פרדוקסין מחוזר יוצרות ‪ 2‬מולקולות של ‪.NADPH‬‬

‫‪2 H 2O + 2 NADP + + 10 H stroma‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪→ O2 + 2 NADPH + 12 H lumen‬‬ ‫תגובה כוללת‪:‬‬

‫‪ 12‬הפרוטונים מהלומן עוברים דרך ‪ ATP‬סינטאז ומשחחררות של מולקולות של ‪.ATP‬‬

‫לסיכום‪2 NADP + + 3 ADP −3 + 3Pi −2 + H + → O2 + 2 NADPH + 3 ATP −4 + H 2 O :‬‬
‫התהליך הציקלי בו לא נוצר ‪ NADPH‬יותר פרודוקטיבי בהתייחס לסינטזת ‪ .ATP‬בליעה של ארבעה‬
‫פוטונים ע"י ‪ PS1‬תשחרר ‪ 8‬פרוטונים ללומן ותצור שתי מולקולות ‪.ATP‬‬
‫פיגמנטים מסייעים‪:‬‬
‫מערכת אור‪/‬פוטוסינתזה שתתבסס על שני כלורופילי ‪ a‬בלבד תהיה לא יעילה משתי סיבות‪:‬‬
‫‪.1‬כלורופיל ‪ a‬בולע אור רק באורך גל ספציפי‪.‬‬

‫‪.2‬אפילו בתחום שכלורופיל ‪ a‬בולע אור הרבה פוטונים יעברו דרכו מבלי להיבלע בגלל כמותו‬
‫הנמוכה במרכז הריאקציה‪.‬‬
‫פיגמנטים מסייעים בולעים אור ומעבירים את האנרגיה אל מרכז הריאקציה דרך מספר פיגמנטים‬
‫מסייעים בעזרת אינטראקציות אלקטרומגנטיות – רזוננס‪.‬‬
‫כלורופיל ‪ b‬וקרטנואידים הם פיגמנטים מסייעים חשובים‪.‬‬
‫מעכבים‪:‬‬
‫הרבה קוטלי עשבים מבוססים על הפרעה לפעולה של ‪ PS2‬או ‪ .PS1‬מעכבים של ‪ PS2‬חוסמים מעבר‬
‫אלקטרונים בעוד מעכבים של ‪ PS1‬מטים אלקטרונים מהחלק הטרמינלי של ה ‪ .PS1‬מעכבי ‪PS2‬‬

‫כוללים‪ :‬אוריאה‪ ,‬דיורון ואטרזין שנקשרים לאתר ‪ QB‬של ‪ PS2‬וחוסמים את יצירת פלאסטוקוינול‪.‬‬

‫‪ – Paraquat‬מעכב של ‪ .PS1‬מקבל אלקטרונים מ ‪ PS1‬והופך לרדיקל שמגיב עם ‪ O2‬ליצירת‬

‫סופרוקסיד או הידרוקסיד רדיקל שגורמים להרס ממברנות חיוניות‪.‬‬
‫השוואה חשובה בין שרשרת מעבר האלקטרונים במיטוכונדריה לכלורופלסט‪:‬‬
‫‪ ATP.1‬סינטאז הפוך‪ :‬בכלורופלסט נכנס אל הסטרומה‪ ,‬במיטוכונדריה‪ ,‬נכנס אל‬
‫המטריקס‬
‫‪.2‬כלורופלסט – מבקעים מים‪ ,‬במיטוכונדריה – יוצרים מים‪.‬‬

‫‪.3‬אתרי יצירת גרדיאנט פרוטונים‪ :‬כלורופלסט – ‪ 3‬אתרים‪ ,‬במיטוכונדריה – פעם ‪ 2‬ופעם‬

‫‪ 3‬תלוי מה מקור האלקטרונים‪.‬‬

‫‪.4‬מקור האלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה ‪ . FADH 2 ,NADH -‬פוטוסינתזה – ביקוע מים‪.‬‬

‫‪.5‬חמצן‪ :‬במיטוכונדריה הוא נצרך והופך למים‪ ,‬בכלורופלסט הוא תוצר של ‪ 2‬מולק' מים‬
‫שמוסרות אלקטרונים‪.‬‬
‫‪.6‬גרדיאנט הפרוטונים‪ :‬במיטוכונדריה ‪ H + -‬גבוה בחלל הבין ממברנלי ביחס למטריקס‪,‬‬

‫בכלורופלסט ‪ H + -‬גבוה בלומן ביחס לסטרומה‪.‬‬

‫‪ :PMF.7‬במיטוכונדריה – ‪ ∆Ψ‬משמעותי יותר‪ ,‬בכלורופלסט ‪ ∆pH -‬משמעותי יותר‪.‬‬

‫‪.8‬מספר שרשראות להעברת אלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה אחת בכלורופלסט שתי‬

‫שרשראות שמקושרות ע"י ציטוכרום ‪.bf‬‬
 ‫מערכת הראייה‬
‫מבנה הרטינה‪:‬‬
‫הרטינה היא הריקמה האחורית בגלגל העין שמהווה חלק מהמוח‪ .‬מדובר בשכבה דקה שמלאה‬
‫בפוטורצפטורים וכל תפקידה הוא לקלוט את הפוטון ולהעביר את האינפורמציה בצורה של סיגנל‬
‫חשמלי‪.‬‬
‫‪ 3‬איזורים עקריים ברטינה‪:‬‬
‫‪ cones .1‬ו ‪ rods‬כאשר ‪ cones‬אחראי לקליטת הצבע ו‪ rods -‬רגיש לעוצמת האור‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי עצב בי פולרים שמשמשים כמתווכים – קולטים את הסיגנל החשמלי מהרצפטורים ומעבירים‬
‫הלאה‪.‬‬
‫‪ .3‬תאי גנגליונים שמקבלים את הסיגנל החשמלי מהתאים הבי פולרים כאשר האקסונים של הגנגליונים‬
‫יוצרים את העצב האופטי שמעביר למוח‪.‬‬

‫מבנה תא ‪:rod‬‬
‫סיגמנט עליון – שמכיל כ‪ 1000 -‬דיסקים כשבכל דיסק מרוכזים הפוטורצפטורים שקולטים את האור –‬
‫במקרה זה רדופסין (מורכב מחלבון אופסין שקשור לקבוצה פרוסטטית‪ 11 :‬ציס רטינל‪.‬‬
‫סיגמנט תחתון – מכיל גרעין ומטוכונדריה כאשר בקצה שלו יש את האיזור שיכול להכיל את הסינפסה‬
‫(איזור המגע לתאי העצב הבי פולרים)‪.‬‬
‫חשוב לציין שה‪ 11 -‬ציס רטינל נמצאת בקשר קוולנטי עם החלבון ואינה חופשיה וממוקמת בתוך‬
‫האיזור הטרנס ממברנלי של החלבון לשם מגיע הפוטון‪.‬‬
‫מה קורה בהשפעת האור‪:‬‬
 ‫הרודופסין מראה ספקטרום בליעה באור הנראה כאשר אורך הגל בו הבליעה מקסימלית הוא ‪.500nm‬‬

‫בעת הארה הקונפיגורציית ציס בין פחמן ‪ 11‬ו‪ 12-‬משתנה לטרנס שמלווה בשינוי של בערך ‪ 5 A‬של‬
‫המשך המולקולה‪ .‬המולקולה שקשורה קוולנטית לליזין מסויים משרה שינוי קונפורמציה בחלבון כולו‪.‬‬
‫ברגע שנקלט פוטון הרדופסין עובר תהליך של שפעול כאשר תוך זמן מאוד קצר הוא משנה את‬
‫ספקטרומי הבליעה שלו לבליעה מקסימלית ב ‪ 380nm‬והקונפורמציה החדשה והמשעופלת נקראת‬
‫‪ .metarhodopsin2‬שלאחר מספר מחזורים מתפרקת לאופסין ול ‪.all-trans-retinal‬‬
‫כאשר סינטזה של החלבון נעשית מה ‪ 11‬ציס רטינל והאופסין‪.‬‬
‫איך השינוי קונפורמציה מביא לסיגנל עצבי סיגנל חשמלי‪:‬‬
‫לכל פוטון שנקלט יש היפרפולריזציה של ‪( .1Mv‬היפרפולריזציה= יותר שלילי‪ ,‬דה פולריזציה=יותר‬
‫חיובי)‪ .‬ממברנה של ‪ con‬או ‪ rod‬יכולה לעבור היפרפולריזציה של עד ‪ 30mV‬שזה מספיק להעברת סיגנל‬
‫חשמלי הלאה‪.‬‬
‫איך משיגים היפרפולריזציה‪:‬‬
‫ע"י תעלות לנתרן (שמעבירות גם סידן – נראה בהמשך דווקא נתרן כי העברתו נעשית ע"פ מפל הריכוזים‬
‫מבחוץ פנימה)‪ .‬התעלות נסגרות בעת קליטת אור‪.‬‬
‫מדובר בתעלות תלויות ליגנד כאשר הליגנד הינו ‪ cGMP‬שנקשר לתעלות ופותח אותן‪ .‬בחושך יש רמה‬
‫גבוהה של ‪ cGMP‬והתעלות פתוחות וכשריכוז ה ‪ cGMP‬יורד התעלות נסגרות‬
‫איך האור משפיע על רמת ‪:cGMP‬‬
‫ישנה סינטזה ופירוק של ‪ cGMP‬כאשר הפירוק נעשה הוא מאסיבי (כדי שהסיגנל לא ימשך)‪.‬‬
‫להלן סכימה של תהליך הפירוק והסינתזה‪:‬‬

‫‪GTP Guanylate‬‬
‫‪‬‬ ‫‪_ cyclase‬‬
‫‪→cGMP cGMP‬‬
‫‪‬‬ ‫‪_ phosphodiesterase‬‬
‫‪→5' − GMP‬‬
‫כאשר בסינטזה יוצא מה ‪ GTP PPi‬ומולקולת מים ובפירוק נכנסת מולקולת מים ויוצא פרוטון‪.‬‬
‫הפוספודיאסטראז נמצא כל הזמן במצב לא פעיל והקליטה של הפוטון ע"י הרדופסין משפעלת אותו‪.‬‬
‫שפעול פוספודיאסטראז‪:‬‬
‫נקלט פוטון – יש שינוי קונפורמציה ברדופסין שהופך למטארדופסין – המטארדופסין מכירה את‬
‫הטרנסדיוסין (חלבון ‪ )G‬ובעת קשירה של מטארודופסין התת יחידה ‪ α‬בטרנסדיוסין קושרת במקום‬
‫‪ GDP GTP‬ומקבילם ‪ α − GTP‬פעילה שנקשרת לתת יחידות ‪ γ‬בפוספודיאסטראז ומסלקת אותן‬
‫וע"י כך משפעלת אותו‪ .‬המחזורים יסתיימו כאשר ‪ GTP‬יחזור להיות ‪.GDP‬‬
‫מתי המטארודופסין מפסיק לעבוד‪:‬‬
‫חלבון ארסטין עוצר את המטארודופסין המזורחן בלבד‪ .‬המטארודופסין עובר זרחון ע"י רודופסין קינאז‬
‫וככל שיש יותר זרחנים (עד ‪ )7-8‬האפניות לארסטין גבוהה יותר‪ .‬ככל שיהיה יותר פוספט המערכת תהיה‬
‫פחות רגישה כי הארסטין כל הזמן יתפוס את המטארודופסין ולא תהיה קליטה טובה של פוטונים‪.‬‬
‫כלומר הארסטין עוצרת את המערכת לפני שהמטארודופסין מתפרק‪.‬‬
 ‫פוטון אחד שקלטנו עובר אמפליפיקציה מאוד חזקה‪ :‬הוא מפעיל רודופסין שיכול להפעיל ‪ 500‬פעמים‬
‫טרנסדיוסין שכל אחד ממנו מפעיל פוספודיאסטראז שכל אחד ממנו מפרק ‪ 100‬מולק' של ‪cGMP‬‬
‫כלומר סה"כ מפרוטון אחד ‪ 500,000‬מולק' של ‪ cGMP‬מפורקות‪.‬‬
‫המבנה של התעלה תלויית הליגנד היא טטרמר עם מקדם היל ‪ 3‬כלומר יש יותר מאתר אחד ויש‬
‫קופראטיביות דהיינו ע"מ שהתעלה תפתח לגמרי צריך ‪ 4‬מולק' ‪ cGMP‬שיקשרו‪.‬‬
‫סידן מהווה בקרה על האנזים שמסנטז ‪ – cGMP‬גאנילאט ציקלאז כאשר הסידן מעכב את פעילותו‪ .‬כי‬
‫התעלה שמעבירה נתרן מעבירה גם סידן ולכן בחושך התעלות נפתחות וסידן כמו גם נתרן נכנסים ל ‪.rod‬‬
‫הזרימה של סידן מאוזנת ע"י המעבר שלו דרך משחלף – מערכת טרנספורט שמשתמשת בהעדפה‬
‫התרמודינמית של זרימה של ארבעה יוני נתרן אל תוך התא ויון אשלגן אחד החוצה להוציא יון סידן‬
‫אחד‪ .‬אחרי הארה הכניסה של יוני סידן דרך תעלת ה ‪ cGMP‬נפסקת אבל יציאתו דרך המשחלף נמשכת‬
‫ולכן הרמה הציטוזולית של סידן נופלת מ ‪ 500nM‬ל ‪ 50Nm‬אחרי הארה מה שמעורר את גאנילאט‬
‫ציקלאז ומחדש את ריכוז ה ‪ cGMP‬לפתוח מחדש את תעלות תלויות ‪.cGMP‬‬
‫‪:Cons‬‬
‫מערכת שאחראית על ראיית הצבע כאשר חלק האופסין שונה במספר חומצות אמינו (‪ 11‬ציס רטינל‬
‫זהה) והרודופסין שנמצא ב ‪ cons‬בולע רק בתחום הנראה‪.‬יש ‪ 3‬פוטורצפטורים שונים שבולעים באיזור‬
‫הכחול הירוק והאדום כאשר כל תא מכיל רק סוג אחד של פיגמנט (בדיקה‪ :‬מאירים את התא ורואים‬
‫שהוא בולע רק באורך גל אחד)‪ ,‬כאשר היכולת לבלוע את הפוטון תלויה בחלבון – באופסין (בין אדום‬
‫לירוק יש ‪ 15‬חומצות אמינו שונות ורק ‪ 3‬שונות לכחול)‪.‬‬
‫הפיגמנט – צבע העין שאנו רואים אצל כל אחד תפקידו בין השאר לסנן את האור שנבלע‪.‬‬
‫דלתוניזם – אנשים שלא רואים את הצבע הכחול‪ 8% .‬מהגברים עיוורי צבעים כי התכונה לראית צבע‬
‫נמצאת בגן ‪.X‬‬
‫מנועים מולקולרים ‪ +‬השריר‬
 ‫מטבוליזם של חומצות שומן‬
‫לחומצת שומן יש ראבעה תפקידים עקריים‪:‬‬
‫‪.1‬אבני בניין לבניית פוספוליפידים וגליקוליפידים – המרכיבים העקריים של הממברנה‪.‬‬
‫‪.2‬קשירת חלבונים באופן קוולנטי לממברנה‪.‬‬
‫‪.3‬מולקולות דלק – טיאצילגליצרול שהינו אסטר לא טעון עם גליצרול הינו אבן הבניין‬
‫ליצירת חומצות שומן וממנו מפיקים אנרגיה רבה‪.‬‬
‫‪.4‬הורמונים שמשמשים בהעברת מסרים לתאים השונים בגוף‪.‬‬
‫מבט כללי‪:‬‬
‫תהליך הפירוק – תהליך הפירוק ממיר‪/‬משנה תרכובת אליפטית למספר יחידות אציליות מאוקטבות‬
‫(אצטיל ‪ )CoA‬שיכול להמשיך במעגל ה ‪.TCA‬‬
‫חומצת שומן מאוקטבת מחומצנת ליצירת קשר כפול‪ ,‬לאחר מכן אל הקשר הכפול מסתפחת מולקולת‬
‫מים (הידרטציה) שוב תהליך של חמצון האלכוהול שנוצר בשלב הקודם לקטון ובשלב האחרון ביקוע של‬
‫הקטון הארבע פחממני (טיוליזה) ע"י ‪ CoA‬ליצירת אצטיל ‪ CoA‬וחומצת שומן קצר יותר בשני פחמנים‬
‫וחוזר חלילה עד המרה מוחלטת לאצטיל ‪ CoA‬דו פחממני‪.‬‬
 ‫תהליך הסינטזה – קבוצת אצטיל מאוקטבת וקבוצת מלוניל מאוקטבת יוצרות פרגמנט ארבע פחממני‬
‫שעובר תהליך חיזור דהידרטציה ושוב חיזור ליצירת בוטריל ‪ .CoA‬ושוב חיבור של הבוטריל עם מלוניל‬
‫עד לסינטזה של חומצה ‪ 16‬פחמנית‪.‬‬
‫טריאצילגליצרול‪:‬‬
‫‪ 2‬סיבות לכך שטריאציל גליצרול הינו מקור מאוד מרוכז של אנרגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬מאוד מחוזר‬
‫‪ .2‬מולקולה לא פולרית – לא מכילה מים‪.‬‬
‫ביונקים ההצטברות של טריאציל גליצרול היא בציטופלזמה של תאי אדיפוס‪.‬‬
‫הניצול של חומצות שומן כדלק דורשות ‪ 3‬שלבים של עיבוד‪:‬‬
‫רקמות פרפריאליות מוצאות גיישה לאנרגיה המאופסנת בתאי אדיפוס דרך ‪ 3‬שלבים‪:‬‬
‫‪.1‬הליפידים חייבים להיות משונעים‪ ,‬בתהליך זה טריגליצרול מפורק לחומצות שומן וגליצרול‬
‫אשר משוחררים מתא האדיפוס ומועברים לתא המטרה‪.‬‬
‫‪.2‬בתאי המטרה חומצות השומן חייבות להיות מאוקטבות ומועברות למיטוכונדריה לפירוק‪.‬‬
‫‪.3‬חומצות השומן מפורקת לאצטיל ‪ CoA‬אשר נכנס למעגל ה‪.TCA -‬‬
‫פירוק של טריאציל גליצרול ע"י ‪:AMP Regulated Lipases‬‬
‫התהליך מכונה ליפוליזיס‪ .‬הליפזות של תאי אדיפוס מאוקטבים ע"י אפניפרין וגלוקגון‪ .‬בתאי אדיפוס‬
‫הורמונים אלה מתחילים שרשרת מעבר סיגנלים ע"י קשירה לרצפטורי ‪ 7TM‬שמאקטבים אדנילט‬
‫ציקלאז שמעלה את רמת ה ‪ cAMP‬שמשפעל ‪ PKA‬שמאקטב את הליפאז י"י הוספת קבוצת פוספט‪.‬‬
‫בניגוד לכך אינסולין מעכב את תהליך הליפזיס‪.‬‬
‫‪ BSA‬קושר את חומצות השומן ומשמש כנשא עבורן לתאי המטרה‪.‬‬
‫הגליצרול שמשתחרר נספג ע"י הכבד עובר פוספורילציה וחמצון ל ‪ dihydroxyacetone phosphate‬ואז‬
‫איזומריזציה ל‪ .Glyceraldehyde 3-phosphate -‬המולקולה הזו היא תוצר ביניים בתהליך‬
‫הגליקוליזה‪/‬גלוקוניאוגינזה (התהליך הוא הפיך גם לקבלת גליצרול)‪.‬‬
‫קשירה של חומצות שומן ל ‪ CoA‬לפני תהליך החמצון‪:‬‬
‫חומצות השומן עוברות אקטיבציה לפני הכניסה למטריקס‪ .‬האקטיבציה של חומצות שומן נעשית בשני‬
‫שלבים‪ :‬בשלב הראשון חומצת השומן מגיבה עם ‪ ATP‬ליצירת אציל אדנילאט (קשירה של הקבוצה‬
‫הקרבוקסילית של חומצת שומן ל ‪ AMP‬ושחרור ‪ )PPi‬בשלב השני הקבוצה הסולפורית של ‪ CoA‬תוקפת‬
‫את האציל אדנילט ליצירת אציל ‪ CoA‬ו‪.AMP -‬‬
 ‫הריאקציות האלה הפיכות אבל מה שמטה את שו"מ לכיוון של התוצרים הוא פירוק ה‪.PPi -‬‬
‫קרנטין נושאת את חומצות השומן המאוקטבות אל המטריקס של המיטוכונדריה‪:‬‬
‫האציל ‪ CoA‬שנוצר קודם לכן נקשר לקרנטין ליצירת אציל קרנטין תוך שחרור ‪ CoA‬ריאקציה‬
‫שמזורזת ע"י קרנטין אציל טרנספראז ‪ 1‬שקשור לממברנה החיצונית‪ .‬האציל קרנטין מועבר דרך‬
‫הממברנה הפנימית ע"י טרנסלוקאז‪ .‬בתוך המטריקס האצילקרנטין מגיב עם ‪ CoA‬לשחרור קרנטין‬
‫ואציל ‪ CoA‬ריאקציה שמקוטלזת ע"י קרנטין אציל טרנספראז ‪ .2‬והטרנסלוקאז מחזיר את הקרנטין‬
‫לצד הציטוזולי בחילוף עם אציל קרנטין שנכנס‪.‬‬

‫מעגל חמצון ‪: β‬‬

‫הפירוק של אציל ‪ CoA‬קורה בארבעה שלבים‪ :‬חמצון ע"י ‪ ,FAD‬הידרציה‪ ,‬חמצון ע"י ‪ NAD +‬ו‪-‬‬

‫טיוליזה ע"י ‪ .CoA‬כתוצאה שרשרת החומצה השומנית מתקצרת בשני פחמנים‪ ,‬ו‪NADH , FADH 2 -‬‬
‫ואצטיל ‪ CoA‬נוצרים‪.‬‬
‫חמצון של אציל ‪ CoA‬ע"י אציל ‪ CoA‬דהידרוגנאז לתת ‪ enoyl CoA‬עם קשר כפול‬
‫טרנס‪.‬‬

‫הידרציה של הקשר הכפול ע"י ‪ .enoyl CoA hydratase‬ריאקציה סטריוספציפית‬

‫לתת איזומר ‪ L‬בלבד‬

‫חמצון נוסף שהופך את קבוצת ההידרוקסיל בפחמן ‪ 3‬לקטון ומשחרר ‪.NADH‬‬

‫ריאקציה שמקוטלזת ע"י אינזים שספציפי לאיזומר ‪ L‬מהראקציה הקודמת‪.‬‬

‫השלב האחרון הוא טיוליזה ע"י מולקולת ‪ CoA‬ליצירת אציל ‪ CoA‬קצר יותר‬
‫בשני פחמנים ואצטיל ‪CoA‬‬

‫ושוב האציל ‪ CoA‬הקצר יותר יחזור ויעבור את ‪ 4‬הריאקציות האלה עד התפרקות מלאה‪.‬‬
‫החמצון המלא של פאלמיטאט יוצר ‪ 106‬מולקולות של ‪:ATP‬‬
‫הפירוק של פלמיטואיל ‪ CoA‬דורש ‪ 7‬פעמים מעבר במעגל חמצון ‪: β‬‬

‫‪PalmitoylCoA + 7 FAD + 7 NAD + + 7CoA + 7 H 2O → 8acetylCoA + 7 FADH 2 + 7 NADH + 7 H +‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ ATP 2.5‬עבור כל ‪ NADH, 1.5 ATP‬עבור כל ‪ ATP 10 , FADH 2‬עבור החמצון של אצטיל ‪CoA‬‬
‫במעגל ה ‪ – TCA‬סה"כ ‪ 106‬מולקולות ‪( ATP‬אחרי שהורדנו ‪ 2‬על פירוק ‪ PPi) +146‬מולקולות מים‬
‫(שמשמשות חיות מסויימות לשתייה כמו גמל וכו')‪.‬‬
‫במידה ומספר הפחמנים בשרשרת חומצות השומן אינו זוגי במעגל האחרון נקבל פרופרניל ‪CoA (3‬‬
‫פחמני) שנכנס למעגל ה ‪ TCA‬כ‪ -‬סוקסיניל ‪ CoA‬ע"י ארגון מחדש שדורש ויטמים ‪.B12‬‬

‫‪:Ketone Bodies‬‬
‫האצטיל ‪ CoA‬שנוצר בתהליך חמצון החומצות שומן יכנס למעגל ה‪ TCA -‬רק אם פירוק שומנים‬
‫ופחמימות מאוזנים‪ .‬הסיבה היא שהכניסה של אצטיל ‪ CoA‬למעגל ה ‪ TCA‬תלוי בזמינות של‬
‫אוקסלואצטט ליצירת ציטראט‪ .‬ריכוז האוקסלואצטט נמוך אם פחמימות אינן זמינות‪ .‬במצב של‬
 ‫הרעבה‪/‬סכרת אוקסלואצטט אוקסלואצטט מומר ליצירת גלוקוז במסלול הגליקוליזה ולכן אינו זמין‬
‫להכניס את אצטיל ‪ CoA‬למעגל ה‪.TCA -‬‬
‫בשלב זה אצטיל ‪ CoA‬זמין ליצירת גופי קטון בשלושה שלבים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אצטיל ‪ CoA‬נפגשים ליצור ‪.acetoacetyl CoA‬‬

‫‪ acetoacetyl CoA.2‬מגיב עם אצטיל ‪ CoA‬ומים ליצירת ‪ HMG-CoA‬ושחרור ‪.CoA‬‬

‫‪.3‬בשלב השלישי נקבל אצטואצטט‪.‬‬

‫סיכום ‪ 3‬השלבים‪2 AcetylCoA + H 2O → acetoacetate + 2CoA + H + :‬‬

‫אצטואצטון יכול להתחזר ע"י ‪ NAD +‬ליצירת ‪ D-3-Hydroxybutyrate‬או בדקרבוקסילציה להפוך‬
‫לאצטון‪.‬‬
‫גופי קטון משמשים כמקור דלק עקרי ברקמות מסויימות‪:‬‬
‫שריר הלב משתמש בגופי קטון כמקור אנרגיה בהעדפה לגלוקוז וכן משמשים כמקור אנרגיה למוח‬
‫במצב של הרעבה‪.‬‬
‫סינטזה ופירוק של חומצות שומן אינן שלבים הפיכים אחד של השני‪:‬‬
‫הבדלים עקריים בין סינטזה לפירוק של חומצות שומן‪:‬‬
‫‪.1‬סינטזה קוראת בציטוזול לעומת פירוק שקורה במטריקס‪.‬‬
‫‪.2‬תוצרי ביניים בסינטזה נקשרים קוולנטית לקבוצה הסולפורית של ‪ ACP‬בעוד תוצרי ביניים‬
‫של פירוק נקשרים קוולנטית לקבוצה הסולפורית של ‪.CoA‬‬
‫‪.3‬האנזימים של הסינטזה מחוברים בפוליפפטיד אחד לעומת הפירוק שם האנזימים נפרדים‪.‬‬
‫‪.4‬בעת סינטזה היחידה העקרית ממנה נבנה היא מלוניל ‪ ACP‬לעומת פירוק שם היחידה‬
‫העיקרית המתקבלת היא אצטיל ‪.CoA‬‬
‫‪.5‬המחזר‪/‬תורם האלקטרונים בסינטזה הוא ‪ NADPH‬ומקבלי האלקטרונים בפירוק הם‬

‫‪ NAD +‬ו‪.FAD -‬‬

‫‪.6‬ריאקציה סטריוספציפית בפירוק שיצרה איזומר ‪ L‬ובסנטזה ריאקציה סטריוספציפית‬

‫לאיזומר ‪.D‬‬
‫יצירת מלוניל ‪ CoA‬בסינטזה של חומצות שומן‪:‬‬
‫הסינטזה מתחילה בדהקרבוקסילציה של אצטיל ‪ CoA‬למלוניל ‪ .CoA‬מדובר בריאקציה חשובה שנתונה‬
‫לבקרה ואינה הפיכה‪.‬‬

‫‪AcetylCoA + ATP + HCO3− acetyl‬‬

‫‪ _ CoA‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ → MalonylCoA + ADP + Pi + H +‬‬
‫‪_ carboxylase‬‬

‫האנזים אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז מכיל קבוצה פרוסטטית (לא חלבונית) שנקראת ביוטין שאליה קשור‬
‫פחמן דו חמצני פעיל (כמו בפירובט קרבוקסילאז)‪ .‬חשוב לציין שהפחמן שנוסף מהפחמן הדו חמצני אינו‬
‫מופיע בתוצר הסופי – חומצת השומן אלא משתחרר בשלב הראשון של הסינטזה‪.‬‬
‫‪:ACP – Acyl carrier protein‬‬
 ‫תוצרי הביניים בסינטזת חומצות שומן קשורים קוולנטית ל ‪ ACP‬שהיא בעלת קשר ‪ SH‬בדיוק כמו ב‬
‫‪.CoA‬‬
‫מעגל סינטזת חומצות שומן‪:‬‬
‫קבוצת האנזימים שאחראית על סינטת חומצות השומן נקראת‪ .fatty acid synyhase :‬הסינטזה‬
‫מתחילה ביצירה של אצטיל ‪ ACP‬ומלוניל ‪ ACP‬בעזרת אצטיל טרנסאצילאז ומלוניל טרנסאצילאז‪:‬‬
‫‪AcetylCoA + ACP ↔ acetylACP + CoA‬‬
‫‪MalonylCoA + ACP ↔ malonylACP + CoA‬‬
‫חומצות שומן בעלות מספר אי זוגי של פחמנים מתחילות את הסינטזה עם פרופיוניל ‪ ACP‬שנוצר‬
‫מפרופיוניל ‪.CoA‬‬

‫בשלב הראשון אצטיל ‪ ACP‬ומלוניל ‪ ACP‬מגיבים תוך שחרור פחמן דו חמצני ו‪-‬‬
‫‪ ACP‬ליצירת אצטואצטיל ‪ ACP‬בריאקציית קונדנסציה )לא משתמשים בשני‬
‫אצטיל בגלל תגובה לא מועדפת תרמודינמית‪.‬‬

‫חיזור של קבוצת הקטון ליצירת איזומר ‪) D‬סטריוספציפית( ע"י ‪ NADPH‬בו נהוג‬

‫יותר להשתמש בראקציות של ביוסינתזה ‪.‬‬

‫דהידרציה – יציאה של מולקולת מים‬

‫חיזור נוסף ע"י ‪NADPH‬‬

‫בסיבוב השני של הסינטזה בוטריל ‪ ACP‬מגיב עם מלוניל ‪ ACP‬בריאקציית קונדנסציה ליצירת חומצה‬

‫‪ 6‬פחמנית‪ .‬המעגל ימשיך עד הגעה ל ‪ C16 − acylACP‬ליצירת פלמיטאט ו ‪ ACP‬ע"י תיואסטראז‪.‬‬

‫קבוצת האנזימים שאחראית על סינטת חומצות השומן נקראת‪:fatty acid synyhase :‬‬
 ‫מדובר בשבעה אתרים פעילים שונים שנמצאים בפוליפפטיד בודד כאשר יתרון לכך הוא זה שהפעילות‬
‫של איזימים שונים מתואמת ומדובר במבנה יציב יותר מאשר אנזים בודד כאשר תוצרי ביניים יכולים‬
‫לעבור מאנזים אחד לשני מבלי לעזוב את האתר הפעיל – יעיל יותר‪.‬‬
‫הסטריוכימיה של סינטזה של חומצות שומנים‪:‬‬
‫הסטריוכימיה של סינטזת פלמיטאט‪:‬‬
‫‪AcetylCoA + 7 malonylCoA + 14 NADPH + 20 H + → palmitate + 7CO2 + 14 NADP + + 8CoA + 6 H 2O‬‬
‫הסנטזה של מלוניל ‪ CoA‬להמשך הסינטזה של חומצות השומן (אחרי המעגל הראשון) נתונה בתגובה‪:‬‬

‫‪7 AcetylCoA + 7CO2 + 7 ATP → 7malonylCoA + 7 ADP + 7 Pi + 14 H +‬‬

‫כלומר הסטריוכימיה הכוללת היא‪:‬‬

‫→ ‪8 AcetylCoA + 7 ATP + 14 NADPH + 6 H +‬‬

‫‪palmitate + 14 NADP + + 8CoA + 6 H 2O + 7 ADP + 7 Pi‬‬
‫מעבר של אצטיל ‪ CoA‬אל מחוץ למיטוכונדריה‪:‬‬
‫אצטיל ‪ CoA‬נוצר מפירובט במיטוכונדריה בעוד חומצות שומן מסונתזות בציטוזול ולכן אצטיל ‪CoA‬‬
‫חייב לעבור לציטוזול‪ .‬המיטוכונדריה אינה חדירה לאצטיל ‪( CoA‬גם לא בעזרת קיאטין שנושא רק‬
‫חומצות שומן ארוכות)‪ .‬המעבר של אצטיל ‪ CoA‬לאורך הממברנה הפנימית של המיטוכונדריה נעשה ע"י‬
‫ציטראט שנוצר ע"י תגובה בין אצטיל ‪ CoA‬עם אוקסלואצטט (בתנאי שנמצא בריכוז גבוה)‪ .‬ציטארט‬
‫מועבר לציטוזול שם הוא מפורק שוב לאוקסלואצטט ולאצטיל ‪ CoA‬ע"י ‪.ATP-citrat lyase‬‬
‫כלומר יש השקעה של מולקולת ‪ ATP‬בפירוק הציטראט‪.‬‬
‫האוקסלואצטט חייב לחזור למיטוכונדריה והיא אינה חדירה אליו ולכן בסדרת ריאקציות‬
‫אוקסלואצטט מחוזר למלאט (תוך השקעת ‪ )NADH‬ומלאט הופך לפירובט (תוך שחרור ‪)NADPH‬‬
‫שחודר חזרה למיטוכונדריה והופך בריאקציית קרבוקסילציה חזרה לאוקסלואצטט (ע"י פירובט‬
‫קרבוקסילאז)‪.‬‬
‫כלומר נוצרת מולקולה אחת של ‪ NADPH‬על כל מולקולת אצטיל ‪ CoA‬שנועברת כלומר סה"כ ‪8‬‬
‫מולקולות ‪ NADPH‬על ‪ 8‬מולקולות אצטיל ‪ CoA‬שעובר ולכן שש ‪ NADPH‬נוספות דרושות‪.‬‬
‫בקרה על אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז‪:‬‬
‫מטבוליזם של חומצות שומן נשלטת בצורה כזו שסינטזה ופירוק רגישים מאוד לצרכים פיזיולוגים‪.‬‬
‫הסינטזה תהיה מקסימלית במצב אנרגתי טוב ובמחסור של חומצות שומן קיימות‪.‬‬
‫נזכיר שהאינזים אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז מקטלז את היצירה של מלוניל ‪ .CoA‬הקרבוקסילאז מבוקר‬
‫ע"י ‪ 3‬סיגנלים גלובלים‪ :‬גלוקגון‪ ,‬אפניפרין ואינסולין‪.‬‬
‫אינסולין מדרבן את הסינטזה של חומצות שומן ע"י אקטיבציה לקרבוקסילאז בעוד גלוקגון ואפניפרין‬
‫בעלי השפעה הפוכה‪.‬‬
‫הרמה של ציטראט‪ ,‬פלמיטואיל ‪ CoA‬ו‪ AMP -‬גם מהווה בקרה‪.‬‬
‫ציטראט – סיגנל שמראה שאבני בניין ואנרגיה מצוייה בשפע מאקטב את הקרבוקסילאז בעוד‬
‫פלמטואיל ‪ CoA‬ו‪ AMP -‬מעכבים אותו‪.‬‬
 ‫בקרה בשני מישורים‪:‬‬
‫בקרה גלובלית – ע"י פוספורילציה הפיכה‪ .‬הקרבוקסילאז מעוכב ע"י פוספורילציה ומאוקטב ע"י דה‬
‫פוספורילציה‪ .‬הזרחון נעשה ע"י ‪ AMP-dependent protein kinase‬שמזרחן את הקרבוקסילאז וקבוצת‬
‫הזרחן מוסרת ע"י ‪.protein phosphatase 2A‬‬
‫‪ AMP-dependent protein kinase‬מאוקטב ע" ‪ AMP‬ומעוכב ע"י ‪ – ATP‬כלומר דהקרבוקסילאז‬
‫מעוכב כשמצב האנרגיה ירוד‪.‬‬
‫העיכוב של פוספטאז ‪ 2A‬נחוץ לשמירה על הקרבוקסילאז במצבו המפוספט‪ .‬אפנפרין וגלוקגון‬
‫מאקטבים ‪ PKA‬אשר מעכב את הפוספטאז ע"י הוספת קבוצת פוספט אליו‪ .‬ולכן ההורמונים האלה‬
‫מעכבים סינטזת חומצות שומן ע"י שמירה על קרבוקסילאז במצבו המפוספט‪.‬‬
‫אינסולין גורם לדהפוספורילציה‪.‬‬
‫בקרה לוקאלית – הקרבוקסילאז מופעל אלוסטרית עי ציטראטשמסיר חלקית את העיכוב ע"י כך‬
‫שציטראט מקל על הפולריזציה של האוקטמר הלא פעיל (קרבוקסילאז) לפילמנט פעיל‪ .‬רמת הציטראט‬
‫גבוהה כאשר רמת האצטיל ‪ CoA‬ורמת ה ‪ ATP‬גבוהות‪.‬‬
‫פלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את ההשפעה של ציטראט ע"י היקשרות במצב של הרבה חומצות שומן‪ .‬כמו כן‬
‫הפלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את הטרנסלוקאז שמעביר ציטראט מהמיטוכונדריה לציטוזול ‪.‬‬
‫תגובה לשינויים בדיאטה – בהרעבה רמת חומצות השומן החופשיות גבוהה בגלל הורמונים כמו‬
‫אפניפרין וגלוקגון שמשפעלים ליפאזות בתאי אדיפוס לעומת אינסולין שמעכב ליפאזיס‪.‬‬
‫כולסטרול‪:‬‬
‫על מנת ליצר כולסטרול יש ‪ 3‬שלבים‪ :‬יצירה של ‪ isopentyl pyrophosphate‬מאצטיל ‪ ,CoA‬סינטזה של‬
‫‪ squalene‬ויצירה של הכולסטרול‪.‬‬
‫סינטזה של כולסטרול מתחילה בייצור המולקולה ‪ .3HMG-CoA‬המולקולה הנ"ל נוצרת מאצטיל ‪CoA‬‬
‫וגוף קטון‪ .‬לאחר הסינטזה של המולקולה יש ‪ 2‬אופציות‪ :‬או חזרה למיטוכונדריה והתפרקות חזרה‪ ,‬או‬
‫הפיכה ל ‪ Mevalonate‬בציטוזול (שלב ראשון בסינטזת כולסטרול ולכן הרבה תרופות תוקפות את השלב‬
‫הזה)‪.‬‬
‫כולסטרול בנוי מצד הידרוקסילי וצד הידרופובי ותפקידו למנוע יתר סדר בממברנה ע"י כך שהוא דואג‬
‫שלא תהיה קשיחה מידי‪/‬נוזלית מידי‪ .‬אם יש עודף כולסטרול הוא "ישכב" על הממברנה ואז תתחיל‬
‫סתימת עורקים‪.‬‬
‫ה"רכב" בו מועבר כולסטרול הוא ליפו פרוטאינים (יש ‪ 10‬סוגים שנבדלים בצפיפותם)‪ .LDL, HDL .‬על‬
‫פני התא של תאים שמעוניינים להשתמש ב ‪ LDL‬יש פוטורצפטורים וברגע ש ‪ LDL‬נקלט נוצרת מעיין‬
‫בועה שמתחילה להיכנס לתוך התא‪.‬‬
‫תוך כדי הרצפטורים חוזרים חזרה אל פני התא וה‪ LDL -‬מגיע לאורגנלה שמפרקת אותו‪ .‬כשמתחיל‬
‫להיות מספיק כולסטרול נשלח מסר לגרעין התא להפסיק לסנטז רצפטורים שיבלעו ‪ LDL‬וכן מפסיקה‬
‫סינטזת כולסטרול ב ‪ ER‬והאנזים שאוגר כולסטרול מתחיל לעבוד‪.‬‬
 ‫אינטגרציה של מטבוליזם‬
‫עקרונות משותפים למטבוליזם‪:‬‬
‫‪ – ATP.1‬המטבע הנפוץ האנרגתי – אפשר לנצל את האנרגיה שאגורה בהידרוליזת ‪ATP‬‬
‫ולהפוך ראקציות לא ספונטניות לראקציות מועדפות אנרגתית‪.‬‬
‫‪ ATP.2‬נוצר ע"י החמצון של מולקולות דלק כמו גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וחומצות אמינו‪.‬‬

‫‪ NADPH.3‬הינו תורם האלקטרונים העקרי בביוסינטזות‪.‬‬

‫‪.4‬גדול בא מקטן – לדוגמא אצטיל ‪ CoA‬הינו תוצר ביניים‪/‬התחלתי של רוב מולקולות‬

‫הדלק‪.‬‬
‫‪.5‬ביוסינטזה ופירוק הן לרוב מסלולים שונים – מה שגורם לשליטה ובקרה יעילה יותר על‬
‫כל מסלול בנפרד‪.‬‬
‫בקרה‪:‬‬
‫מטבוליזם מבוקר במספר דרכים‪:‬‬
‫‪.1‬אינטראקציות אלוסטריות – הזרימה של המולק' ברוב הריאקציות המטבוליות קוראת‬
‫בעיקר בגלל הפעלתו של איזים‪ .‬התגובות המועדפות לבקרה הן לא הפיכות והראשונת‬
‫במסלול‪ .‬הבקרה היא אלוסטרית שמאפשרת לאינזימים אלה להבחין במהירות בסיגנל‬
‫ולהתחיל לפעול‪.‬‬
‫‪.2‬שינויים קוולנטים – פוספורילציה ע"י אינזימים שאחראים לכך‪.‬‬

‫‪.3‬רמת האינזים – רמת האינזים נשלטת בעיקר ע"י הורמונים‪.‬‬

‫‪.4‬אנזימים שונים במקומות שונים בתוך התא‪.‬‬
‫‪.5‬אופי מטבולי שונה לכל איבר בגוף מאפשר בקרה יעילה‪.‬‬
‫התהליכים המטבולים העקריים ואתרי הבקרה העקריים בכל תהליך‪:‬‬
‫‪.1‬גליקוליזה – קוראת בציטוזול‪ ,‬הופכת מולקולה אחת של גלוקוז לשתי מולקולות פירובט‬
‫עם תוצר של ‪ ATP‬ו‪ +NADH. NAD -‬שנצרך בריאקציה שמקוטלזת ע"י ‪glyceraldehyde‬‬
‫‪ 3-phosphate dehydrogenase‬חייב להיווצר מחדש‪ .‬בתנאים אנאירובים כמו פעילות‬
‫שרירים מוגברת זה מושג ע" חיזור פירובט ללקטאט‪ .‬בתנאים אירובים יש מעבר של‬
‫אלקטרונים מ ‪ NADH‬לחמצן בשרשרת מעבר אלקטרונים‪ Phosphofructokinase .‬אשר‬
‫מקטלז את התגובה מ ‪ F-6-P‬ל‪ F-1,6-BisP -‬נתון לבקרה ומעוכב ע"י רמת אנרגיה‬
‫גבוהה‪/‬מאוקטב ע"י רמת אנרגיה נמוכה‪.‬‬
‫‪.2‬מעגל חומצה ציטרית ופוספורילציה מחמצנת – חמצון של מולקולות דלק‪ ,‬מתרחש‬
‫במיטוכונדריה‪ ,‬רוב המולקולות נכנסות כאצטיל ‪ .CoA‬האלקטרונים שנוצרים ב ‪ TCA‬כ‬
‫‪ NADH‬או ‪ FADH2‬מועברים לחמצן מולקולרי דרך שרשרת מעבר אלקטרונים שתוצרתה‬
‫הוא ‪ PMF‬שמניע יצירת ‪ .ATP‬תורמי האלקטרונים מחומצנים ומוחזרים למעגל החומצה‬
‫הציטרית רק אם ‪ ADP‬עובר במקביל פוספורילציה ל ‪ ATP‬מה שמבטיח שקצב מעגל ה‬
‫‪ TCA‬יתאים לצריכה של ‪ .ATP‬כמו כן עודף ב ‪ ATP‬מעכב שני אינזימים ב ‪.TCA‬‬
 ‫‪.3‬גלוקוניאוגינזה – במיטוכונדריה ע"י פירובט שעובר קרבוקסילציה לאוקסלואצטט‪ .‬ואז‬
‫אוקסלואצטט הופך בציטוזול לפוספואנול פירובט‪ .‬הבקרה נעשית באופן כזה שלא יעבוד‬
‫במקביל עם גליקוליזה‪.‬‬
‫‪.4‬סינטזה ופירוק של גליקוגן – מבוקרים ע"י הורמונים שמפעילים קסקדה שפוספורילאז‬
‫פעיל כשסינטאז לא פעיל ולהפך‪.‬‬
‫‪.5‬סינטזה ופירוק של חומצות שומן‪.‬‬
‫צמתים עיקריות בשרשרת של מטבוליזם‪:‬‬
‫‪.1‬גלוקוז ‪ 6‬פוספאט – גלוקוז שנכנס לתא עובר פוספורילציה לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ובעקבות זאת‬
‫או מאוחסן כגליקוגן (כשיש הרבה ‪ ATP‬וגלוקוז ‪ 6‬פוספט)‪ ,‬או הופך בגליקוליזה לפירובט‬
‫(כשנדרשת אנרגיה) או שהופך לריבוז ‪ 5‬פוספט (בסיס של ‪ .)DNA‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט יכול‬
‫להיות מיוצר מפירוק גליקוגן או מגלקוניאגינזה‪.‬‬

‫‪.2‬פירובאט – מיוצר בעיקר מגלוקוז ‪ 6‬פוספט‪ ,‬אלאנין ולאקטאט‪.‬‬

‫‪.a‬פירובט יכול להיות מחומצן ללקטאט ע"י מעגל קורי – ריאקציה זו‬
‫מאפשרת לגליקוליזה להמשיך באופן זמני בתנאים אנאירובים ברקמות‬
‫פעילות כמו שרירים מכווצים‪ .‬הלקטאט מחומצן שוב לפירובט ברקמות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪ .b‬ראקציה הפיכה אחרת בציטוזול היא ההפיכה של פירובאט לאלאנין‬
‫לייצור חומצות אמינו‪.‬‬
‫‪.c‬אופציה אחרת היא בתהליך קרבוקסילציה במיטוכונדריה להפוך‬
‫לאוקסלואצטט (השלב הראשון של גלוקוניאוגינזה) שבסופה מסונתז‬
‫גלוקוז‪ .‬הקרבוקסילציה של פירובט חשובה למעגל ה ‪ TCA‬למילוי מחדש‬
‫של חומרי ביניים‪ .‬אצטיל ‪ CoA‬מאקטב פירובט קרבוקסילאז מגדיל את‬
‫הסינטזה של אוקסלואצטט כשהמעגל מועט בגלל מחסור בתוצרי ביניים‬
‫אלה‪.‬‬
‫‪.d‬אופציה נוספת היא דהקרבוקסילציה מחמצנת לאצטיל ‪ CoA‬ראקציה לא‬
‫הפיכה במיטוכונדריה רק אם ‪ ATP‬נצרך או או לסינטזה של ליפידים‪.‬‬
‫של‬ ‫‪.3‬אצטיל ‪ – CoA‬נוצר מדה קרבוקסילציה מחמצנת של פירובט וממעגל חמצון ‪β‬‬
‫חומצות שומן‪.‬‬
‫‪.a‬יכול להיות מחומצן לגמרי לפחמן דו חמצני במעגל ‪.TCA‬‬
‫‪.b‬יכול ליצור גופי קטון או כולסטרול‪.‬‬
 ‫‪.c‬עובר לציטוזול בצורה של ציטראט לצורך סינטזת חומצות שומן‪.‬‬

‫לכל איבר יש פרופיל מטבולי ייחודי‪:‬‬

‫המוח‪:‬‬
‫גלוקוז הוא כמעט הדלק היחידי למוח מלבד בהרעבה ממושכת‪ .‬במוח אין מחסני דלק ונדרשת לו‬
‫אספקה מתמדת של גלוקוז‪ 60% .‬מהגלוקוז בזמן מנוחה מגיע למוח‪ ,‬מתוך זה בין ‪ 70%-60%‬מנוצלים‬
‫להפעלת משאבת נתרן אשלגן שמוציאה נתרן החוצה ואשלגן פנימה אחרי אות עצבי‪ .‬השאר משמשים‬
‫לסינטזה של ניורוטרנסמיטורים וכו'‪ .‬בזמן פעילות מוחית אין שינוי בצריכת הגלוקוז הכללית אלא רק‬
‫המקומית‪.‬‬
‫הגלוקוז מועבר אל תאי המוח בעזרת גלוקוז טרנספורטר ‪3‬בעל ‪ Km‬נמוך לגלוקוז (=העברה‬
‫יעילה)‪.‬חומצות שומן אינן משמשות כדלק למוח מכיוון שהן קשורות לאלבומין בפלסמה ואינן עוברות‬
‫את ה ‪ .)BBB (blood-brain barrier‬במצב הרעבה גם גופי קטון משמשים מקור אנרגיה‪.‬‬
‫השריר‪:‬‬
‫הדלק העקרי לשריר מקורו בגלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וגופי קטון‪ .‬בשריר אגור גליקוגן רב שמומר לגלוקוז‬
‫‪ 6‬פוספט לצורך האנרגתי של תאי השריר‪ .‬בשריר אין גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז ולכן לא יוצא ממנו גלוקוז‪.‬‬
‫בעת מאמץ וכיווץ השרירים הקצב של הגליקוליזה מהיר הרבה יותר מזה של מעגל ה ‪ TCA‬והרבה‬
‫מהפירובט שנוצר מחוזר ללקטאט שחלקו זורם לכבד שם מומר בתהליך הגלוקוניאוגינזה שוב לגלוקוז‬
‫(מעגל קורי)‪ .‬חלק מהפירובט גם הופך לאלאנין שיכול גם הוא להפוך לגלוקוז בכבד‪.‬‬
‫בשריר במצב מנוחה חומצות שומן הן הדלק העקרי שמספקות ‪ 85%‬מהאנרגיה‪.‬‬
‫הלב‪:‬‬
‫שריר הלב מתפקד באופן אירובי כראייה יש בשריר הלב הרבה מיטוכונדריות‪ .‬חומצות שומן וגופי קטון‬
‫כמו גם לקטאט מספקות דלק ללב‪.‬‬
‫רקמות אדיפוס‪:‬‬
‫הטריאציל גליצרול שמאוחסן בתאי אדיפוס הינו מקור דלק חשוב‪ .‬רקמות אדיפוס מתמחות‬
‫באסטרפיקציה של חומצות שומן ושחרורם מטריאצילגליצרול‪ .‬בבני אדם המקום העקרי לסינטזת‬
‫חומצות שומן הוא הכבד שמעביר את חומצות השומן בליפופרוטאינים‪.‬‬
‫טריאציל גליצרול עוברות הידרוליזה ע"י ליפאז חוץ תאי שמשופעל עי אינסולין‪ .‬אחרי שחומצות השומן‬
‫נכנסות לתא המטרה תאי האדיפוס מסנתזים אותם‪ ,‬לשם כך נדרש גלוקוז‪.‬‬
‫בפירוק ברקמות אדיפוס (שהינו ע"י ליפאזות שמופעלות ע"י הורמונים) הגליצרול מועבר לכבד וחומצות‬
‫השומת עוברות רהאסטרפיקציה אם גליצרול ‪ 3‬פוספט זמין או משוחררות לפלסמה אם אין גילצרול ‪3‬‬
‫פוספט בגלל מיעוט בגלוקוז‪.‬‬
‫כלומר רמת הגלוקוז בתאי אדיפוס הינה פקטור משמעותי בקביעה האם חומצות שומן ישוחררו לדם‪.‬‬
 ‫הכבד‪:‬‬
‫הפעילות המטבולית של הכבד חיונית בלספק אנרגיה למוח‪ ,‬לשרירים ולרקמות אחרות‪ .‬הכבד הינו לב‬
‫התהליכים המטבולים‪ .‬הכבד מוציא ‪ 2/3‬מהפחמימות והחד סוכרים בדם אליו והופך אותם לגלוקוז ‪6‬‬
‫פוספט ולגליקוגן‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט בעודף הופך לאצטיל ‪ CoA‬וליצירת חומצות שומן‪ ,‬כולסטרול ומיץ‬
‫מרה‪.‬‬
‫הכבד יכול לספק גלוקוז לדם ע"י שבירה של גליקוגן‪ ,‬או גלוקוניאוגינזה שחומרי המוצא אליה הם‬
‫לקטאט ואלנין מהשריר‪ ,‬גליצרול מתאי אדיפוס וחומצות אמינו מהמזון‪.‬‬
‫במצב של שובע הכבד מסנטז חומצות שומן ומסיע אותן בדם בצורה של ‪ .VLDL‬במצב של רעב הכבד‬
‫הופך חומצות שומן לגופי קטון‪.‬‬
‫כאשר יש עודף של מלוניל ‪( CoA‬מצב טוב) שרשראות ארוכות של חומצות שומן לא יכנסו אל המטריקס‬
‫וחומצות שומן יועברו אל תאי האדיפוס ליצירת טריאציל גליצרול‪ .‬במצב של חוסר במלוניל ‪( CoA‬חוסר‬
‫בדלק) חומצות שומן נכנסות למיטוכונדריה והופכות לגופי קטון‪.‬‬
‫הכבד מספק את צרכיו האנרגתיים ע"י פירוק של מעט חומצות אמינו וחלבונים משלו‬
‫‪ 3‬מצבים אנרגתיים שונים‪:‬‬
‫מצב בין שובע לרעב לשובע – אחרי אכילת ארוחת ערב גלוקוז וחומצות אמינו מועברות מהמעי אל‬
‫הדם‪ .‬מצב זה מוביל להפרשה של אינסולין (הווסת השני הוא גלוקגון)‪ .‬אינסולין מאקטב את האחסנה‬
‫של מולקולות דלק ואת הסינטזה של חלבונים בהרבה דרכים‪ .‬הכבד עוזר להגביל את רמת הגלוקוז בדם‬
‫בעת מצב של שובע ע"י אחסונו כגליקוגן‪ .‬אינסולין מאיץ את הלקיחה של הגלוקוז שבדם אל הכבד ע"י‬
‫‪ .GLUT2‬הריכוז הגבוה של אינסולין בדם אחרי ארוחה מבטיחה גם את הכניסה של גלוקוז אל‬
‫השרירים ואל תאי אדיפוס‪ .‬אינסולין גם מאיצה אתהסינטזה של גלוקגון ע"י שרירים כמו גם בכבד‪.‬‬
‫הכניסה של גלוקוז אל רקמות האדיפוס מבטיחה יצירה של גליצרול ‪ 3‬פוספט לסינטזה של טריאציל‬
‫גליצרול‪.‬‬
‫מספר שעות אחרי האוכל – רמת האינסולין יורדת‪ ,‬רמת הגלוקגון עולה כתגובה לירידה ברמת הגלוקוז‬
‫שבדם‪ .‬היעד העקרי של גלוקגון הוא הכבד שמאיץ את פירוק הגליקוגן ומעכב את יצירתו‪ .‬כמו כן הוא‬
‫מעכב יצירת חומצן שומן ע"י הפחתה ביצור של פירובאט וע"י הורדת פעילותו של אצטיל ‪CoA‬‬
‫קרבוקסילאז‪ .‬כמו כן גלוקוניאגינזה מואצת בכבד וגליקוליזה נחסמת‪.‬‬
‫גלוקוז מתחיל להשתחרר מפירוק הגליקוגן בכבד אל הדם‪ .‬ללא נוכחות אינסולין צריכת הגלוקוז עבור‬
‫השרירים ורקמות האדיפוס יורדת והמקור העקרי לאנרגיה הוא חומצות שומן ולכן רמת הגלוקוז בדם‬
‫נשמרת‪.‬‬
‫הגליצרול שמשתחרר מתאי האדיפוס מספק חלק מהפחמימימות ליצירת גלוקוז‪ .‬כלומר יש שמירה על‬
‫רמת הגלוקוז בדם = הומיאוסטאזיס‪.‬‬
‫בעת אכילת ארוחת בוקר – שומן מטופל כרגיל ע"י הכבד אבל הגלוקוז לא נלקח ישר לאחסון ע"י הכבד‬
‫אלא הכבד משאיר את הגלוקוז לשאר הרקמות‪ .‬ואז הכבד מתחיל לאחסן גליקוגן ואחרי שכל המאגרים‬
‫מולאו ורמת הגלוקוז ממשיכה לעלות מתחילה סינטזה של חומצות שומן‪.‬‬
‫מצב של הרעבה מתמשכת ‪ -‬במצב של הרעבה המקורות הפחממניות נשרפות ביום הראשון‪.‬המטרה‬
‫העקרית של המטבוליזם במצב של הרעבה היא לספר גלוקוז למוח ולרקמות אחרות (תאי דם אדומים)‬
‫שנשענים רק עליו כמקור אנרגתי‪ .‬נזכיר שחומצות שומן לא יכולות להפוך לגלוקוז בגלל שאצטיל ‪CoA‬‬
‫אינו יכול להפוך לפירובאט‪ .‬רק הגליצרול יכול להפוך לגלוקוז בכמות קטנה‪ .‬ולכן המקור הנוסף של‬
‫גלוקוז הן חומצות אמינו שמפורקות מחלבונים‪.‬‬