‫לו חלבונים זמינים‪ .
‬דוגמאות ל ‪ capping :cytochalasins‬נקשר לקצה ‪ +‬של ‪F‬אקטין ומונע הוספת מונומרים ומתרחשת רק דהפולריזציה וכך אפשר‬ ‫גליקוגן הינו צורת תשמורת של גלוקוז‪ ,‬הגליקוגן הינו פולימר גדול המורכב מיחידות גלוקוז המחוברים בקשרים גליקוזידים ‪ (a(1-4‬כאשר‬
‫לאבד את הפילמנט‪ phalloidin .2 .‬נקשר לשני צידי סיבי אקטין ומייצב אותו‪.‬מערכת זו טובה לבקרה‪ ,‬פירוק ומונע בזבוז ‪.ATP‬חלבוני ‪:crosslinking‬‬
‫עוזרים לאקטין להסתדר בקבוצות וכך מיוזין יכול לבוא באינטראקציה עם אקטין‪-Arp 2/3.‬יוצר צומת בין שני סיבים בעל יכולת נוקלואציה(זה יתכן גם‬
‫ע"י חלבונים אחרים(‪,‬מבצע איתחול לתהליך הפילמור ומהווה נקודת חיבור להסתעפות‪ .‬החלבון שמשפעל הוא ‪ ,WASP‬הוא משופעל ע"י חלבוני ‪G‬‬
‫הנמצאים בממברנה‪.‬מוטורפרוטאינס‪-‬מחליקים על סיבי הציטוסקלטון מיוזין נע על מיקרופילמנטים וקינאז ודיאנין נעים על מיקרוטובולים‪ .‬הם משתמשים‬
‫באנרגייה מהידרוליזת ‪ . ATP‬מיוזין‪-‬נע על האקטין מחבר בין הידרוליזת ‪ ATP‬לתנועה פיסית‪ .‬עובר שינויים קונפורמטיביים‪.‬‬
‫מעבר חומרים‪ -‬מערכות המעבר ממוקמות על הממברנה ולרוב אלה הם חלבונים חוצי ממברנה מסוג אלפא הליקס‪.‬חדירות חומרים‪:‬מולקולות לא‬
‫פולריות ולא טעונות (ליפופיליות( יעברו בדיפוזיה פשוטה עם מפל הריכוזים‪.‬למולקולות פולריות או גדולות במיוחד דרוש חלבון על מנת לעבור ממברנה‬
‫כאשר יון או מולקולה פולרית עוברת ממברנה עם מפל הריכוזים זה נקרא העברה פסיבית מזורזת ‪ -‬טרנספורט פאסיבי‪.‬טרנספורט אקטיבי‪-‬מולקולה הנעה‬
‫נגד מפל הריכוזים‪ ,‬תהליך הדורש אנרגיה ותוצאת התהליך הינה גרדינט ריכוזים‪.‬בדיפוזיה פאסיבית ככל שנעלה בהפרש הגרדיאנט ‪ ,‬מעבר דרך בממברנה‬
‫יהיה לינארי‪ .‬בהעברה מזורזת‪ -‬מעבר חומרים בעזרת חלבונים יתקבל גרף מיכאליס מנהטן כאשר המינוחים משתנים שכן אין שינוי קטליטי ודיסוציאציה‬
‫אלא רק שינוי קונפורמציה‪ -‬לא מקבלים תוצר‪.‬במצב ריוויון כל הנשאים תפוסים ע"י סובסטרט‪ 3.‬סוגי טרנספורט‪.1:‬טרנספורטר(נשא(‪-‬מעבירים לפחות‬
‫יון ‪ 1‬עם מפל הריכוזים‪.2.‬תעלות‪-‬מעבר עם מפל הריכוזים‪,‬טרנספורט פאסיבי מאוד מהיר‪.3.‬משאבה‪-‬תהליך הדורש אנרגיה‪ .‬המעבר הינו בניגוד למפל‬
‫הריכוזים‪(.‬המעבר דרך תעלה הכי מהיר כי יש צורך בשלב ‪ 1‬בלי צורך בקישר סובסטרט(‪.‬סוגי נשאים‪: uniporter :‬נשא חד כיווני מעביר עם מפל‬
‫הריכוזים‪.‬מודל‪:‬הנשא פונה כלפי חוץ ונקשר אליו סובסטרט ‪ ,‬בעקבות הקישור יש שינוי קונפורמיציה כך שאתר קישור הסובסטרט פונה לפנים‬
‫התא‪.‬בפנים ריכוז הסובסטרט נמוך יותר כך שהסובסטרט ישתחרר והנשא שוב ישנה קונפורמציה כך שאתר הקישור יפנה כלפי חוץ‪:Symporter .‬מעבר‬
‫של ‪ 2‬מולקולות באותו כיוון אחת עם מפל הריכוזים והשניה נגד‪.‬אקטיבי משני‪-‬האנרגיה לא נוצרה ישירות ע"י החלבון הזה אלא ע"י משאבה שגרמה ליון‬
‫שעובר עם מפל הריכוזים להיות בגרדיאנט כל כך גדול‪.‬מודל‪:‬יש צימוד משום ש ‪ s1‬ו ‪ s2‬זקוקים אחד לשני כדי לעבור‪(.‬ציורים(‪:antiporter.‬מעבר ‪2‬‬
‫מולק' בכיווים שונים‪ .‬אחד עם והשני נגד‪(.‬גם אקטיבי משני(‪ .‬מודל‪:‬האנטיפורטר בעל ‪ 2‬אתרי קישור‪-‬אחד בתוך התא והשני מחוץ לו‪(.‬בציור ‪ +Na‬עובר‬
‫עם מפל מבחוץ לבפנים והמימן נגד מבפנילבחוץ(‪=electrogenic *.‬גורם לשינוי במטען כתוצאה מהמעבר‪=electroneutral.‬לא גורם לשינוי במטען‬
‫כתוצאה מהמעבר‪.‬רקונסטיטוציה‪-‬שחזור פעילות חלבון מנוקה בממברנה מלאכותית‪ .‬מוציאים את החלבון ע"י דטרגנט שהוא חומר הידרופובי לפחות בצד‬
‫אחד‪ .‬הדטרגנט מקיף את החלבון ומאפשר לצאת מהממברנה המקורית ללא פגיעה במבנה הנטיבי של החלבון‪ .‬לשם סילוק הדטרגנט מבצעים דיאליזה עם‬
‫פוספוליפידים‪.‬סוגי תעלות‪.1:‬ליגנד‪-‬קישור לליגנד חיצוני‪-‬מחוץ לתא משרה שינוי קונפורמציה של התעלה‪ -‬פתיחת התעלה וכך יש העברה‬
‫ספציפית‪(.‬לדוגמא‪-‬רצפטור לאצטיל כולין(‪ -voltage.2‬שינוי בפוטנציאל חשמלי של הממברנה גורם לשינוי קונפורמציה ופתיחת התעלה‪ .‬הסלקציה מאוד‬
‫מדויקת (‪-K,Cl,Cu,Na(3.signal ligand‬תלויות ליגנד אך נפתחת בעת קשירת ליגנד בתוך התא‪.‬תעלות תלויות מתח‪:‬ישנם שינויים מהירים במתח ואילו‬
‫התעלה איטית יותר ולכן יש מנגנון ‪ chain&ball‬הסוגר ופותח את התעלה מהר‪.‬יש סלקציה לפי גודל ומטען‪ .‬יש ‪ 2‬שלבי פילטרציה‪ -pore.1 :‬סלקציה‬
‫ראשונה עפ"י גודל‪.2.‬פילטר‪-‬הפילטר יכול להיות מטען כלשהו‪ .‬בפילטר עוברים רק חומרים ששכבת המיום שלהם ספציפית מאפשרת אינטרקציה עם‬
‫התעלה‪ .‬תעלת נתרן תלוית מתח –מכילה ‪ 4‬יחידות זהות להן רצף זהה של ח‪ .‬אמינו‪ .‬הפילטר מאפשר מעבר ‪ Na‬עם שכבת מיום שלו‪.‬ליתיום שהוא קטן‬
‫מנתרן גם כן יכול לעבור בתעלה עם שכבת המיום שלו‪(.‬אשלגן ממוים גדול יותר ולכן לא יעבור(‪ .‬יש חשיבות לנוכחות של חמצן ‪/‬חנקן לאינטרקציה עם‬
‫הפילטר‪ .‬תעלת אשלגן‪ -‬תלוית מתח‪ :‬בעלת ‪ 4‬תתי יחידות‪-‬כל אחת בעלת ‪ 2a‬הליקסים‪ .‬שינוי מתח קונפורמציית התעלה משתנה ‪ ,‬אלפא הליקסים זזים‬
‫ונוצר פתח הידרופילי המאפשר מעבר יון טעון‪ .‬החדירות ל אשלגן גדולה פי ‪ 100‬מלנתרן הסיבה‪:‬האשלגן מתחיל לעבור ממוים אולם באמצע הדרך יש‬
‫כווץ של התעלה והוא מוותר על שכבת המיום תוך יצירת אינטרקציות פולריות עם קבוצת קרבוניל הנמצאת בפילטר‪.‬האנרגיה המבוזבזת בשחרור המיום‬ ‫–מזורחן פעיל(נוטה ל ‪ -R( b‬לא מזורחן לא פעיל (נוטה ל ‪ , (T‬כל אחת משתי צורות נמצאת בו"מ בין ‪ R‬ל ‪ T‬שלה‪ .‬הם נבדלים אחד מהשני‬
‫מתקבלת חזרה ביצירת הקשרים ‪.‬נתרן לעומת זו בגלל גודלו הקטן לא יכול ליצור את הקשרים עם הקרבוניל ולכן אין החזר אנרגטי והוא לא יעבור‪.‬‬
‫מוטציות המשנות את השיירים בחלק זה של החלבון‬
‫יבטלו את הסלקטיביות‪ .‬תעלה תלויות ליגנד‪:‬אצטיל כולין‬
‫רצפטור‪:‬תעלה תלוית אצטיל כולין מכילה פילטר הטעון‬
‫שלילית הקובע ספציפיות לקטיונים‪ .‬התעלה בנויה‬ ‫קינאז‪:‬אנזים בקרה המזרחן את גליקוגן פוספורילאז מ ‪b‬ל ‪ .a‬בנוי ‪ 4‬יח'(א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד(‪ .‬אתר הפעיל נמצא גמאושלושת האחרות משמשות לבקרות‪.‬‬
‫ממספר תתי יחידות וה ‪ pore‬נמצא בין תתי‬
‫היחידות‪.‬התעלה נפתחת בקישור אצטיל כולין ל ‪2‬‬
‫יחידות אלפא‪.‬התעלה נסגרת ע"י אצטיל כולין אסטראז –‬
‫הוא נקשר לאצטיל כולין מחוץ לתא ריכוז אצטיל כולין‬
‫חופשי יורד ‪ .‬האצטיל כולין שקשור לתעלה‬
‫‪+ CoA, ADP‬‬
‫‪Pyruvat‬‬ ‫משתחרר(על מנת להגדי את ריכוזו החופשי( והתעלה‬
‫‪NAD+‬‬
‫נסגרת‪A( AchR + 2 A ↔ AchRA2 .‬אצטיל‬
‫לפעילותו בעוד שצורה ‪ a‬פעילה ללא קשר לנוכחות ‪.G6P‬מערכות בלימה של ‪.cMP:1‬ישנם תאים המכילים פוספודיאסטרז שהופך ‪cAMP‬‬
‫כולין(‪.‬תעלת אצטיל כולין פחות ספציפית מתעלות‬
‫אשלגן ונתרן‪.‬ברגע שהיא נפתחת יונים עם מטען חיובי‬
‫יכולים לעבור – היון שיעבור הוא זה שעובר עם מפל‬
‫הריכוזים‪.‬רעלנים‪ :‬ספציפיים לתעלות נתרן‪-‬אבו נפחא‪:‬‬
‫מייצר רעלן טטרה דוטוקסין שיודע להקשר לתעלות‬
‫ספציפיות לנתרן ולמנוע מעבר חומרים דרכה ויצירת‬
‫פוטנציאל פעולה‪-STX.‬סטוקסוטוקסין‪-‬אותה פעולה‪.‬‬
‫ספציפי לתעלת אשלגן‪ dendrotoxinns -‬לתעלת אצטיל‬
‫כולין ‪-DM.1‬אנאלוג לאצטיל כולין שיוגע להקשר ל ‪2‬‬ ‫קישור של קליקוגן לתת יח' קטליטית ופעילות ‪ PP1‬יורדת‪ ,‬אקטיבציה של קסקדת ‪ cAMP‬מובילה להשבתת ‪ PP1‬משום שאינו יכול לקשור‬
‫המקומות ברצפטור וכך לאפשר דהפולריזציה תמידית‬
‫של התא‪-.‬אצטיל כולין לא יודע לפרק ‪ DM‬כי אין בו‬
‫קשר אסטרי‪.‬יתכן כי ל ‪ DM‬אפיניות גבוהה מאוד‬
‫לרצפטור והוא נקשר באופן בלתי הפיך‪.2 .‬סוקסיניל כולין‪ -‬גם אנאלוג לאצטיל כולין ונקשר לרצפטור אך מפורק מהר ע"י אצטיל כולין אסטראז – קישור‬
‫הפיך לממברנה‪.tubocuranine, carbetoxinise, bangarotoxin.3.‬סוגי משאבות‪-P-type:‬משאבות שבמהלך פעולתן עוברות פוספורילציה עצמית‬
‫באספרטט‪ .‬דורשות ‪ ATP‬להעברת היון‪.‬משאבות מסוג זה‪:‬נתרן‪ ,‬פרוטונים ‪,‬אשלגן ‪,‬סידן(קלציום(התנאי למעבר במשאבה זו הוא קודם קיום היון שאמור‬
‫‪- F-type E + ATP −‬משאבות המעבירות רק פרוטונים ומעורבות‬ ‫לעבור ואז רק הידרוליזת ‪ ATP‬בכדי למנוע בזבוז אנרגיה‪→ EP .‬‬
‫‪ADP‬‬ ‫שמתרחשת בציטוזול‪.‬היצירה של אצטיל ‪ CoA‬מפירובט‪:‬הפירובט הינו התוצר של הגליקוליזה אשר בתנאים אנאירובים מותמר לחומצה‬
‫בסינתזת ופירוק ‪ ATP‬תוך ניצול גרדיאנט פרוטונים‪ .‬לרוב נמצאות במיטוכונדריה‪,‬כלורופלסטים ובעלות מספר רב של תת יחידות‪ V-type.‬משאבות‬
‫שמעבירות פרוטונים‪.‬דומות מבנית ל ‪:F.ABC-type‬לא ספציפיות ומנצלות סוגי אנרגייה שונים להעברת חומרים(לא רק ‪.(ATP‬משאבת ‪Ptype‬‬
‫‪ -ּ+Na+//K‬משאבה אלקטרוגנית ‪ 3Na:2K 2‬היונים עוברים בניגוד למפל הריכוזים המשאבה בונה פוטנציאל ממברנה שלילי‪.‬הנתרן יוצא מהתא‬
‫והאשלגן נכנס‪.‬יש הפיכה של אנרגיה כימית לחשמלית‪.‬יש שימוש בהידרוליזת ‪.ATP‬התעלה בנויה מ ‪ 2‬יחידות אלפא ו ‪ 2‬יחידות בתא ‪a2b2 . a‬תת‬
‫‪ Pyruvate‬בפעילות הפירובט דהידרוגנז משתתפים‬
‫יח'קטליטית ו ‪b‬אחראית על קיפול וייצוב ‪ .‬רק בנוכחות שניהם התעלה תעבוד‪.‬מעכבים ספציפיים למשאבה‪:‬א‪ Digitoxigenin.‬ב‪ Ouabain 2.‬מעכבים‬
‫אלה הינם קאריוסטרואידים (בעלי מבנה דומה לכולסטרול( והם מונעים דה פוספורילציה של המשאבה המזורחנת ובכך מגבירים את קצב ההתכווצות‪ .‬ג‪.‬‬
‫‪-vanadate‬אנאלוג לפוספט‪ ,‬נקשר לחומצה האספרטית –המעכב ההפיך היחיד‪.‬כל המעכבים חוסמים את פירוק ‪ .E2-P‬תפקידי המשאבה אשלגן נתרן‪:‬‬
‫‪.1‬שמירה על יציבות אוסמוטית‪.2.‬שומרת על ריכוז אשלגן גבוה בתא (נחוץ לפעילות אזימים(‪.3.‬שומרת על ריכוז נתרן נמוך‪.4.‬שמירה על פוטנציאל‬
‫הממברנה ושחזורו לאחר פוטנציאל פעולה ‪.5‬גרדיאנט הריכוזים שנוצר משמש כוח אקטיבי משני ‪.6‬יצירת חום – תורם לשמירה על טמפ' הגוף‪.‬מעבר‬
‫סוכרים בתא‪:‬צימוד משאבה ‪ K/Na‬לסימפורטר של גלוקוז ונתרן‪ .‬העברת ‪ Na‬עם מפל הריכוזים וגלוקוז נגד ויוניפור של גלוקוז‪ .‬ריכוז הנתרן בחוץ גבוה‬
‫כתוצאה ‪ symporter‬מכניס נתרן עם מפל הריכוזים לתא וגלוקוז נגד מפל הריכוים לתא‪(.‬יש אתר נפרד לגלוקוז ונפרד לאשלגן(‪-uniporter .‬מעביר את‬
‫הגלוקוז מהתא לדם עם מפל הריכוזים‪ .‬היוניפורטר לגלוקוז רגיש למעכב ‪.cytochelasim B‬אם נוסיף לכל המערכת הזו וובאין הוא יעכב את המשאבה‬
‫כך שיתקבל שיוויון ריכוזים של נתרן מ ‪ 2‬צידיי הממברנה ‪ .‬מע' הסימפורטר לא תפעל‪.‬כנ"ל אם נוסיף ולינומיצין שהוא יונופור‪ .‬מנגנון הסימפורטר ב‬
‫‪- +Na‬גלוקוז‪ :+ATPase Mg2+ -Ca2.‬משאבת ‪ P‬נמצאת על ממברנת ‪ SR‬ושואבת את הסידן ל ‪– SR‬יוצרת מאגרי ‪Ca‬המשתחררים כתגובה לגירוי‬
‫עצבי‪ .‬לאחר התכווצות השריר המשאבה מופעלת ושואבת חזרה את הקלציום‪ .‬המגנזיום הינו קופקטור‪ .‬קישור היונים לא תלוי ב ‪ .ATP‬בשלב הראשון‬
‫יש אפיניות לסידן שמתנה את הקישור ל ‪ ATP‬מלווה בפוספורילציה שמשרה שינוי קונפורמציה שגורמת לירידה באפיניות‪ ,‬שחרור סידן דה פוספורילציה‬
‫ושינוי קונפורמציה חזרה‪.‬יונופורים‪:‬מולקולה שאינה חלבון ותפקידה להעביר יונים מצידי הממברנה ולבטל מפל ריכוזים(שנוצר ע"י משאבה(‪ .‬עובד תמיד‬
‫עם מפל הריכוזים ולא תלוי באנרגיה‪ 2 .‬מנגנונים עיקריים של העברה מזורזת באמצעות יוניפורים‪:‬א‪– Protein pores .‬חורים בממברנה המאפשרים‬
‫מעבר חומרים‪,‬דוגמא‪ :‬גרמיצידין ‪ A‬מייצר מעין תעלה ‪ ,‬חור שמאפשר מעבר חופשי וכך מבטל את מפל הריכוזים‪.‬הוא חודר לממברנה ולא נמצא שם‬
‫באופן קבוע‪ .‬ב‪– Carrier molecules .‬מולקולות שנושאות חומרים מצד אחד של הממברנה לצד שני‪ ,‬דוגמא‪ :‬ולינומיצין בולע את היון באופן חופשי‬
‫ויחד איתו עובר דרך הממברנה הוא ספיציפי ל ‪.K‬‬ ‫מבוקרת ע"י מספר בקרות‪.1:‬ריכוז גבוה של תוצרי הריאקציה מעכבים את הריאקיה‪ acetyl CoA :‬מעכב את ‪ E2, NADH‬מעכב את ‪E3.‬‬
‫מעבר ‪-e‬מולקולות ה ‪NADH‬ו‪ FADH2 -‬שנוצרו במעגל ה ‪ TCA‬וכתוצאה מחמצון חומצות שומן הנן מולקולות עתירות אנרגיה‪-‬כל אחת מכילה זוג‬
‫אלקטרונים‪.‬פוספורילציה מחמצנת‪-‬היא התהליך בו נוצר ‪ ATP‬כתוצאה מהעברה של אלקטרונים מ ‪NADH‬או ‪ FADH2‬ל ‪O2‬ע"י סדרה של נשאי‬
‫אלקטרונים‪.‬תהליך זה הינו המקור העיקרי ל ‪ ATP‬בתהליך אירובי‪.‬שרשרת מעבר האלקטרונים ופוספורילציה של ‪ ADP‬מצומדים ע"י גרדיאנט‬
‫הפרוטונים לאורך הממברנה המיטוכונדיאלית הפנימית‪.‬פוספורילציה מחמצנת מהווה סיום שלסדרה של מעברי אנרגיה‪ :‬בתחילה פחממנים מתחמצנים‬
‫במעגל החומצה הציטרית ליצירת אלקטרונים בעלי פוטנציאל מעבר גבוה‪ .‬אח"כ אלקטרונים אלה מומרים ע"י שרשרת מעבר האלקטרונים לכוח מניע של‬
‫פרוטונים (‪ (proton-motive force‬ואח"כ הכוח המניע של הפרוטונים משמש ליצירת ‪.ATP‬למיטוכונדריה ‪ 2‬ממברנות‪ :‬ממברנה פנימית וממברנה‬
‫חיצונית‪ .‬החלל שבין ‪ 2‬הממברנות נקרא החלל הבין ממברנלי והחלל שבתוך הממברנה הפנימית נקרא מטריקס‪ .‬פוספורילציה מחמצנת מתרחשת על‬
‫הממברנה הפנימית להבדיל ממרבית הריאקציות של מעגל החומצה הציטרית וחמצון השומנים שמתרחשות במטריקס‪.‬הפונקציה העקרית של מעגל‬
‫החומצה הציטרית הייתה לייצר ‪NADH‬ו‪FADH2 -‬ע"י חמצון של אצטיל ‪.CoA‬בפוספורילציה מחמצנת משמשים ‪NADH‬ו‪ FADH2 -‬להפוך חמצן‬
‫מולקולרי למים‪ .‬התהליך מתרחש ע"י סדרה של שרשרת מעבר אלקטרונים שמתרחשת דרך מספר נשאים ומכונה שרשרת מעבר האלקטרונים‪.‬שרשרת‬
‫מעבר האלקטרונים מכילה ארבעה קומפלקסים חלבוניים‪ 3 :‬משאבות פרוטונים וקשר פיזי למעגל החומצה הציטרית‪:‬האלקטרונים מועברים מ‬
‫‪NADH‬ל ‪O2‬דרך שרשרת של שלושה קומפלקסים חלבוניים (‪ .(1,3,4‬מעבר האלקטרונים דרך קומפלקסים אלה מוביל לטרנספורט של פרוטונים דרך‬
‫הממברנה הפנימית‪ .‬פירוט שרשרת מעבר האלקטרונים‪:‬קומפלקס ‪ :1‬הריאקציה שמקוטלזת ‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ NADH + Q + 5H matrix → NAD + QH 2 + 4 H cytosol‬קשירת ‪ NADH‬והעברת ‪ 2e‬ל ‪FMN‬לקבלת ‪( FMN2‬בנסוף ל ‪e‬נקשרים גם ‪.(p‬‬
‫ה ‪2e‬משם עוברים לקופל' ברזל המיוצב עי שיירי ‪(.S‬אין מעבר ‪ .(p‬הקב' הפרוסטטית השלישית שמקבלת ‪ e‬היא ‪ CoA Q (UQ‬נייחת(‪.‬יש שאיבת שני‬
‫פרוטונים ומעבר למצב ‪QH2‬ואח"כ העברת אלקטרונים ל‪.FeS-‬בסופו של דבר ה ‪ e‬מועברים ל ‪ Q‬נייד ונשאבים ‪ 2p‬נוספים מהמטריקס וה ‪ Qh2‬נע‬
‫לקומפ' ‪.3‬קומפלקס ‪:2‬האנזים סוקסינאט דה הידרוגנאז אשר יוצר ‪FADH2‬במעגל ה ‪ TCA‬ע"י החמצון של סוסינאט לפומראט מהווה חלק מקומפלקס‬
‫‪FADH2 .2‬אינו עוזב את הקומפלקס אלא האלקטרונים שלו מועברים ל ‪ Fe-S‬ומשם ליוביקוינון נייד שהופך ליוביקוינול שנודד גם לקומפלקס ‪.3‬‬
‫קומפלקס זה אינו מעביר פרוטוניםוכתוצאה מכך פחות ‪ ATP‬נוצר מחמצון של ‪ FADH2‬מאשר של ‪.NADH‬קומפלקס ‪:3‬קומפלקס ‪ :3‬ציטוכרום –‬
‫חלבון מעביר אלק' בעלקב' הם‪ .‬יון הברזל עובר חמצון חזור‪ .‬תפקיד ל‪ CytC-‬המחומצן‪ .‬החלבון מכיל ‪ 3‬קבוצות הם בתוךשתי יח' ‪ Cyt – Bl‬אפיניות‬
‫נמוכה‪ Bh ,‬אפיניות גבוהה(שתי קב' בציטוכרום ‪ .(B‬בתוך ‪ CytC‬יש קב' הם‪ .‬מרכז רייסקי שונה מ‪ FeS-‬רגיל כי הוא מיוצב יותר‪.‬יש שני אתרי קישור‬
‫ל‪ UQ (Q0/Q1(. QH2-‬נקשר ל‪Q0 -‬העברת אלק' ושחרור פרוטון‪ .‬אלק' ‪ 1‬הולך למ‪ .‬רייסקי ציטו' ‪ C 1 ‬ציטו' ‪ C‬מחומצן צורהמחוזרת עוזבת‬
‫את האנזים‪ .‬אלק' ‪ 2‬עובר ל‪CytB-‬ומשם למצב המחומצן של ‪ UQ‬באתר ‪Q1 ‬חיזורל‪Q-  -‬באתר ‪ Q0, UQ‬שהעביר אלקטרון‪ ,‬פרוטון משתחרר‬
‫מגיע אלק' שני ל‪ -Q-‬וגורם לשאיבת שניפרוטונים ליצירת ‪QH2 ‬דיפוזיה של ‪ QH2‬לאתר ‪Q0‬קומפלקס ‪:4‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ 4Cyt _ cred + 8 H matrix + O2 → 4Cyt _ cox + 2 H 2 O + 4 H cytosol‬חמצון ‪ CytC‬מחוזר המצומדלחיזור מולק' ‪ O2‬לקבלת שתי מול' מים‪.‬קיימות ‪3‬‬
‫תת יח'‪ ,‬שתי קב' הם‪ 3 ,‬יוני ‪ Cu‬מרוכזים בשני מרכזים ‪ A‬ו‪ .B-‬מרכז אחד(‪ (CuA/CuA‬מכיל שני יוני נחושת שמחוברים בגשר ציסטאיני‪.‬הגשר מקבל‬
‫את האלק' מ‪.CytC-‬יון הנחושת האחרון ‪ CuB‬מחובר ל‪ 3-‬ח"א ‪.His‬שתי קב' ההם נקראות ‪( A‬מקבלות אלקט' מ‪ (CuA/CuA-‬ו‪( A3-‬מעבירה אלק' ל‪-‬‬
‫‪ CuB(. CuA3 +CuB‬יוצרות את האתר הפעיל שבו ‪ O2‬מחוזר למים‪ CytC .‬מעביר אלק' ל‪ CuA/CuA-‬ומשם ל‪ HemA  -‬ל‪ HemA3 -‬ל‪-‬‬
‫‪ CuB‬שעוברחיזור לקבלת ‪Cu+ ‬מול' נוספת נקשרת ועוברתאותה הדרך אך האלקט' נעמד ב‪ A3-‬ועובר חיזורל‪ Fe+2 -‬אטום הברזל במצב זה‬
‫קושר חמצן (אפיניות גבוהה(‪‬קשירת ‪ O2‬וקרבה בין ‪ A3‬ל‪( CuB-‬שהוא ‪ (+Cu‬גורמים לגשר פירוקסידי הוספת אלקטרון נוסף ע"י ‪ CytC‬בנוסף‬
‫יש הסתעפות בכל שייר עשירי ‪.(a(1-6‬הגליקוגן הינו מאגר אנרגיה חשוב כי‪.1:‬משמש בופר השומר על רמת גלוקוז בדם‪.2.‬מקור אנרגיה‬
‫בהיעדר חמצן‪,‬פעילות אנאירובית‪.3.‬ניתן לגייסו בקלות ולכן טוב בפעילות פתאומית‪.‬הגליקוגן נאגר בכבד ובשרירי השלד(ציטוזול(‪.‬ריכוזו‬
‫בכבד גבוה יותר אולם יש יותר שרירי שלד מכבד ולכן סה"כ יש יותר גליקוגן בשריר‪.‬הבדלים בין חומצות שומן לגליקוגן‪.1:‬גליקוגן פחות‬
‫עשיר באנרגיה‪.2 .‬גלוקוז שמקורו בגליקוגן משמש כמקור אנרגיה לתהליכים אנארוביים‪ .‬בכבד‪-‬יש יצירה ופירוק של גליקוגן והם מבוקרים‬
‫לשמירה על רמת הגלוקוז בדם על מנת לספק את צרכי האנרגיה של האורגניזם השלם‪ .‬בשריר‪ -‬התהליך מבוקר לשם הענות לצרכי השריר‬
‫‪2−‬‬
‫‪ glycogen(n( + ( Pi =( HPO4 ←‬הפירוק הינו בעצם תהליך‬ ‫‪ ‬‬ ‫בלבד‪.‬פירוק גליקוגן‪→ G − 1 − P + glycogen(n − 1( -‬‬
‫‪gly phosphorilaze‬‬
‫הפוספולירציה ‪,‬חיתוך מהקצה הלא מחזר‪ .‬שלושת תהליכי הפירוק‪.1:‬שחרור ‪ G1P‬מגליקוגן ע"י גליקוגן פוספורילאז הגליקוגן פוספורילאז‬
‫מפרק קשרי ‪ (a(1-4‬ע"י הרחקת מים מהאתר הפעיל‪ -‬בכדי למנוע הידרוליזה‪.‬הפירוק נעשה עד ‪ 4‬שיירים לפני הסתעפות ‪.a(1-6(.2‬התאמת‬
‫הגליקוגן שנותר להמשך פירוק‪ .‬האנזים טרנספרז מוריד את ‪ 3‬השיירים לפני ההסתעפות(ככה שנשאר רק שייר ‪ 1‬שמחבר לההסתעפות(‬
‫ומעבירם לקצה חופשי של השרשרת‪ .‬בנוסף מתרחש פירוק ההסתעפות‪-‬קשר ‪(a(1-6‬ע"י גלוקוזידאז ‪-(a(1-6‬מתקבלת מולקולת גליקוגן‬
‫לינארית עם קשרי ‪(a(1-4‬בלבד‪.3.‬הפיכת ‪ G1P‬ל ‪ G6P‬להמשך מטאבוליזם ע"י פוספוגלוקומוטאז‪ 3 .‬אפשרויות המשך ‪.G6P:1‬סובסטרט‬
‫ראשוני לגליקוליזה ‪ .2‬הופך ל ‪ NADPH‬או לנגזרות ריבוז במסלול פנטוז פוספט‪.3 .‬יכול להיות מומר לגלוקוז חופשי ולהשתחרר לדם‪-‬‬
‫מתרחש בעיקר בכבד‪.‬פירוט השלבים‪ -‬גליקוגן פוספוליראז‪-‬מקטלז תגובת פוספולירציה –הסרה של שיירי גלוקוז מקצוות לא מחזרים של‬
‫הגליקוגן‪.‬יתרונות הפוספורילציה על פני הידרוליזה‪.1:‬הסוכר משתחרר כבר מזורחן ‪ G1P.2‬יכול להכנס מיד למסלול הגליקוליזה ‪G1P.3‬‬
‫טעון שלילית ולכן לא יכול לחדור ממברנה ולצאת מהתא‪ .‬בהידרוליזה נקבל גלוקוז ללא פוספט ונצטרך ‪ ATP‬ע מנת לקבל תוצר זהה לזה‬
‫המתקבל ישירות בפוספורילציה‪ .‬התהליך הפיך אבל מתרחש בכל זאת בגלל היחס ‪ Pi/G1P‬גדול ממאה‪.‬חסרון הפוספורילציה‪ -‬אין עדיפות‬
‫לתהליך מבחינה תרמודינמית‪.‬מנגנון האנזים‪ -‬בנוי מ ‪ 2‬תתי יחידות ‪.‬כל תת יחידה בנויה מ ‪ 2‬מתחמים‪ .1-‬אמינו טרמינלי‪-‬בעל אתר קישור‬
‫לגליקוגן ‪ .2‬קרבוקסיל טרמינלי‪ .‬האתר הפעיל יכול לקשור ‪ 4‬מול' גלוקוז בו"ז וזה מסביר למה הוא מפסיק ‪ 4‬לפני ההסתעפות‪.2.‬טרנספרז ו‬
‫‪ (a(1-6‬גלוקוזידאז ‪ (a(1-6‬גלוקוזידאז עושה הידרוליזה על קשר ‪ (a(1-6‬ומשחרר מולקולת גלוקוז חופשית שעוברת פוספורילציה ע"י‬
‫הקסוקינאז‪ 2.‬האנזימים נמצאים יחד בשרשרת פוליפפטידית המתפקדת כאנזים בי פונקציונלי‪ .2.‬פוספוגלוקומיטאזהופך ‪ G1P‬שהתקבל‬
‫משלב ראשון ל ‪*.G6P‬גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז –אנזים הידרוליטי הנמצא רק בכבד והוא מבקע את קבוצת הפוספוריל מ ‪ G6P‬ליצירת גלוקוז‬
‫חופשי ו ‪ Pi‬שיכול לצאת בקלות מחוץ לתאים לדם‪.‬סנטזת גליקוגן‪gly (n( + UDP − glu cos e ↔ gly ( n + 1( + UDP :‬‬
‫‪* G1P + UTP ←‬‬ ‫‪   →UDP − glu cos e + ppi‬‬
‫‪UDPglu cos e pirophosphorilase‬‬
‫‪UDP-glucose G1P + UDP + H 2 O → UDP − glu + 2 pi‬הינה צורה פעילה של גלוקוז‪ .‬התגובה ליצירתו הינה בשו"מ אך‬
‫מכיוון ש ‪ ppi‬עובר הידרוליזה ל ‪ 2Pi‬התגובה הישירה מועדפת‪.‬התארכות שרשרת הגליקוגן‪ -‬תחילה ישנו פריימר והוא הגליקוג'נין‪ -‬אליו‬
‫מתחברות ‪ 8‬יחידות של גלוקוז המגיעות מ ‪ UDP‬גלוקוז שמתפרק ורק אח"כ גליקוגן סינתאז המחובר אליו יכול להתחיל לסנתז בעצמו‬
‫ולהאריך את השרשרת בקשרי ‪ .(a(1-4‬לאחר מכן מתחילות ההסתעפויות שאותן מבצע ‪(a(1-6‬גלוקוזידאז‪ .‬חשיבות ההסתעפויות‪.1:‬העלאת‬
‫המסיסות בגליקוגן ‪.2‬מעלות קצב פירוק וסינתה של גליקוגן ובכך מאפשרות זמינות‪ .‬בקרות‪ :‬גליקוגן פוספורילאז‪:‬דימר הקיים ב ‪ 2‬צורות‪a-‬‬
‫בקב' פוספוריל ‪ 1‬בכל תת יחידה‪ .‬בשריר‪:‬א‪ .‬מעבר מ ‪ b‬ל ‪ a‬מתבצע ע"י זרחון של שייר סרין אחד ע"י ריכוז גבוה של אפינפירין שבסופו‬
‫ישופעל פוספורליז קינאז‪ .‬בקרה אלוסטרית מבתצעת ע"י ‪ .E.garge‬המעבר הינו ממצב ‪ bT‬למצב ‪ bR‬כאשר מודולטור חיובי זה ‪AMP‬‬
‫שליליים‪.ATP, G6P :‬בשריר במנוחה ‪ b‬נמצא במצב ‪ T‬ועם התחלת מאמץ יש עליה בריכוז ‪ AMP‬ויש אקטיבציה של ‪ b‬למצב ‪.R‬כבד‪:‬‬
‫הכבד אינו מושפע ממצב אנרגתי והגורם האלוסטרי השלילי הינו גלוקוז‪ ,‬ריכוז נמוך של גלוקוז הופך את הצורון מ ‪ aT‬ל ‪.aR‬פוספורליאז‬
‫האנזים נצמא תחת בקרה כפולה‪ .1:‬פוספורלילאז קינאז לא רק מזרחן את המטרה אלא גם עובר זרון בעצמו בתת יחידה בטא וכך מתבצע‬
‫שפעולו החלקי‪ .‬הזרחון מתבצע ע"י פרוטאין קינאז ‪ (A (PKA‬שהוא עצמו שמופעל ע"י שליח שניוני ב ‪ ,cAMP‬שפעול קסקדה זו מתבצע‬
‫גם ע"י הורמונים כגון אפינפרין‪ .2.‬ע"י יוני ‪ Ca‬הנקשרים לתת יחדה דלתא שהינה קלמודולין‪ .‬שפעול זה חשוב בשריר שבו הכיווץ נגרם‬
‫ע"י שחרור יוני ‪ Ca‬מ ‪ .SR‬לשם שפעול מלא של האנזים יש צורך בשתי הבקרות‪.‬השפעת הורמונים על מטבוליזם של גליקוגןהורמון‪>-‬‬
‫חלבון ‪>-G-> AC->cAMP ->PKA‬פוספורילאז קינאז‪>-‬קליקוגן פוספורילז‪.‬בשריר ההורמון הינו אפנפירין ובכבד גלוקוגון (מופרש‬
‫כאשר רמת סוכר נמוכה(‪ .‬קליקוגן סינטאזמבוקר ע"י שינוי קוולנטי‪ .‬עובר פוספורילציה (זרחון( באתרים מרובים ע"י ‪ PKA‬וקינאזות‬
‫אחרות‪ .‬הפוספורליציה הופכת אותו ממצב פעיל ‪a‬למצב לא פעיל ‪ .b‬צורה ‪b‬המזורחנת דורשת ריכוז גבוה של ‪ G6P‬כפקטור אלוסטרי‬
‫ל ‪ AMP.2.PKA‬מוסיף זרחון ‪ 2‬בתת יח' ‪a‬לאחר שכבר זרחן את בטא כאשר שתי היח' מזורחנות הפוספורילאז קינאז הופך למטרה קלה‬
‫לפרוטאין פוספטז ‪ (PP1(1‬שגורם להסרת זרחון ודיכוי של פוספורליאז קינאז‪.3 .‬תת יח' ‪ a‬בחלבון ‪ G‬בעלת אפיניות ל ‪AC‬רק כאשר היא‬
‫מצוותת ל ‪ .GTP‬לתת יח' ‪ a‬יש אפשרות להפוך ‪ GTP‬ל ‪ GDP‬והקסקדה נפסקת‪ .‬בקרה הדדית על פירוק וסנטזת גליקוגן ‪- .PKA‬מזרחן‬
‫פוספורילאז קינאז וגורם לו להיות פעיל וגם מזרחן גליקוגן סינטאז וגורם לו להיות לא פעיל‪ .‬המנגנון הזה מונע התרחשות סינטזה ופירוק‬
‫גליקוגן‪-‬האטת קצב הפירוק ובמקביל ‪-PP1‬מעכב פוספורילאז קינאז וקליקוגן פוסורילאז ‪ a‬ע"י הורדת זרחון‪.‬מצד שני הוא מסיר קבוצת‬
‫פוספט מקליקוגן סינטאז ‪ b‬והופך אותו לצורה פעילה ‪ -a‬האצת הסינטזה‪ PP1.‬בנוי משלוש יח'‪ PP1.1 :‬תת יח' קטליטית ‪ RG1.2‬יח'‬
‫רגלטורית בעלת אפיניות גבוה לקליקוגן‪ I1 3.‬תת יח' אינהיבטורית שכאשר היא מזורחנת (ע"י ‪ (PKA‬היא מעכבת את ‪ .PP1‬בקרה על‬
‫‪.PP1- 1‬יח' ‪ RG1‬מקרבת את ‪ PP1‬למולק' הגליקוגן ומביאה לפעילות של ‪ .PP1‬ברגע שיח' זו מזורחנת ע"י ‪ PKA‬יש ניתוק מ ‪, pp1‬אין‬
‫סובסטרט‪.2.‬פוספורילציה של ‪ I1‬ע"י ‪ PKA‬מונעת קטליזה המוצעת ע"י תת יח' ‪.PP1. 3‬ריכוז סוכר גבוה בדם גורם להפרשת אינסולין‬
‫הגורם לשפעול סנטזת גליקוגן‪-‬אינסולין נקשר לרצפטור שלו (טירוזין קינאז( ומוביל לאקטיבציה של פרוטאין קינאז מסויימים שרגישים‬
‫לאינסולין המזרחנים תת יח' ‪ RG1‬באתר שונה מזה המזורחן ע"י ‪ ,PKA‬הזרחון גורם להעלאת אפיניות של ‪ RG1‬עם תת יח' ‪ PP1‬כתוצאה‬
‫מכך יש הורדת זרחון של גליקוגן סינטאז גליקוגן פוספורילז ופוספורילאז קינאז ויש סינטזה של גליקוגן‪.‬‬
‫‪.TCA-‬הקישור בין סיום הגליקוליזה למעגל החומצה הציטרית הוא דקרבוקסילציה מחמצנת של פירובט ע"י האנזים פירובט‬
‫דהקרבוקסילז‪/‬דההידרוגנז ליצירת אצטיל ‪.CoA‬מעגל החומצה הציטרית מתרחש בתוך המטריקס במיטוכונדריה לעומת הגליקוליזה‬
‫לקטית‪/‬אתנול‪ .‬בתנאים אירובים הוא מוכנס למיטוכונדריה ע"י מסירה של ‪ -OH‬בעזרת נשא‪ .‬במטריקס של המיטוכונדריה הפירובט עובר‬
‫דהקרבוקסילציה מחמצנת ע"י האינזים פירובט דהידרוגנז קומפלקס ליצירת אצטיל ‪ CoA‬בתגובה הבלתי הפיכה‪:‬‬
‫‪+ CoA + NAD + → acetylCoA + CO2 + NADH‬‬
‫חמישה קואינזימים‪ TPP, Lipoic acid, FAD, CoA :‬ו‪.+NAD -‬ישנם ‪ 3‬שלבים לתהליך‪ :‬דהקרבוקסילציה‪ ,‬חמצון והעברת קבוצת‬
‫האצטיל ל ‪.CoA‬שלב הדהקרבוקסילציה מניב את האנרגיה שמניעה את ‪ 2‬התהליכים שלאחר מכן‪ .‬פירוט שלבי התהליך‪:‬ב ‪ :E1‬פירובט‬
‫נכנס לקומפלקס ונקשר ל ‪ TPP‬כתוצאה מכך יש שחרור של ‪ Co 2‬מפירובט‪ .‬הידרוקסילאתיל (מה שנשאר לאחר שיחרור הפד"ח( מועבר‬
‫לקבוצה הפרוסטטית ליפואמיד של אנזים ‪.2E‬הליפואמיד מחובר לאנזים באמצעות זרועה שנכנסת לתוך ‪ E1‬ומעבירה את ההידרוקסילאתיל‬
‫ל ‪E2‬בקשירת ליפואמיד להידרוכסיל משתחררים ‪ 2e‬לאחר קשירה זו מוכנס ההידרוכסילאתיל לאתר הפעיל של ‪ E2. E2‬מחמצן את‬
‫ההידרוקסילאתיל והופך ל ‪O=CCH3‬ושם מודבק לו ‪ COA‬ומשתחרר אצטיל ‪ .COA‬את שחזור הזרוע של ‪ E2‬עושה ‪ E3‬ע"י העברת ‪2e‬‬
‫ל ‪ +FAD2‬שהופך ל ‪ FADH2‬ואז ‪ NAD+‬הופך ל ‪.NADH‬פירוט שלבי המעגל‪:‬התגובה הראשונה שמתחילה את המעגל היא דחיסה‬
‫אלדולית ובעקבותיה הידרוליזה‪:‬השלב הראשון‪ .acetylCoA+Oxaloacetate→citrylCoA :‬האנזים שמקטלז את התגובה הינו ציטראט‬
‫סינטאז (‪ citrate synthase(.Oxaloacete‬נקשר ראשון אל האנזים ומשרה שינוי קונפורמציה שיוצר אתר קישור ל ‪acetylCoA‬שלב שני‪:‬‬
‫‪ citrylCoA‬עובר הידרוליזה ליצירת ציטראט ו ‪ CoA‬תגובה זו היא עתירת אנרגיה וזה מה שדוחף את השלב כולו לכיוון התוצרים(השלב‬
‫הראשון לבד לא מועדף תרמודינמית(תגובת איזומריזציה של הציטראט לאיזוציטראט‪ :‬יש "הזזה" של ‪(OH‬ציור(‪a-keto' dehidraginaze .‬‬
‫עובד כמו פורובט דהידרוגנאז‪ .‬שלב זה הינו השק"מ‪.‬סטויכומטריה של התגובה‪ 2:‬פחמנים נכנסים בצורת אצטיל ו ‪ 2‬עוזבים את הריאקציה‬
‫בצורת פחמן דו חמצני‪ 4.‬זוגות יוני מימין עוזבים (‪ 8‬אלקטרונים(‪.‬מיוצרת מולקולת ‪(GTP‬ולא ישירות מהמעגל נקבל ‪ ATP(2‬מולקולות‬
‫מים נכנסות לתגובה‪.‬מקבלים ‪ 3‬מולק' ‪(NADH‬כל אחת ‪(ATP 2.5‬מולק' ‪(FADH2 (1.5 ATP‬בסבוב ‪ 1‬של המעגל נקבל ‪.ATP 9‬יש לציין‬
‫כי המעגל פעיל אך ורק בתנאים אירובים מפני שלא ניתן לקבל ‪ NAD+,FAD‬במידה ולא מתרחשת שרשרת מעבר האלקטרונים שמחייבת‬
‫חמצון‪.‬בקרה‪ :‬הפירובט דהידרוגנז מבוקר אלוסטרית וע"י פוספורילציה הפיכה‪:‬התגובה ליצירת אצטיל ‪ CoA‬מפירובט אינה הפיכה‪.‬ולכן‬
‫‪.2‬בקרה קוולנטית – פוספורילציה של הפירובט דההידרוגנז (‪ (E1‬ע"י קינז ספציפי מדכאת את האקטיביות של הקומפלקס‪ .‬פעולתו של‬
‫פוספוטאז ספציפי מאקטבת את הקומפלקס מחדש (ב ‪ .(E2‬יחס גבוהה של ‪ NADH/NAD+, acetyl CoA/CoA, ATP/ADP‬מעלה‬
‫פוספורילציה ומעכב את הקומפלקס‪ .‬ריכוז גבוה של ‪ ,ADP‬פירובט‪ ,‬יהיה צורך בהפעלת הקומפלקס וכן הפעלת קינאז –הגברת‬
‫דהפוספורילציה‪ .‬עלייה בריכוז הסידן (‪( (Ca‬שמועלה הורמונלית ע"י אזופרסין ואינסולין( משפעלת את הפירובט דהידרוגנז ע"י שפעול‬
‫הפוספטז‪.‬נקודות בקרה נוספות‪:‬בקרה מבוצעת בשני אתרים נוספים‪.‬מעגל החומצה הציטרית כמקור לאבני בניין לביוסינתזה‪:‬באמצעות‬
‫גלוקונאוגנזה ניתן להפיק גם כן אוקסואצטט ולהכניסו למעגל‪ ,‬ברמת אנרגיה נמוכה‪.‬לאצטיל קואנזים ‪ A‬יש יציאה לשומנים‪ .‬אוקסלואצטט‬
‫יש יציאה לאספרטט‪-‬ח‪.‬אמינו נוספות‪ ,‬פירינים פירומידינים‪.‬ציטראט הולך לח‪.‬שומן וסטורואידים‪.‬א' קיטו הולך ליצירת גלוטמט‪-‬ח‪.‬אמינו‬
‫אחרות ופורינים‪.‬סוקסיניל קוא הולך ל ‪ , heme‬כלורופיל ופורפירינים‪.‬מחלת ברי ברי‪ :‬נגרמת מחוסר בתיאמין‪ -‬ויטמין ‪ B1‬תיאמין מרכיב‬
‫את הקבוצה הפרוסטטית של ‪ , E1‬פגיעה זו תמנע את השלב הראשון של הדקרבוקסילציה של הפירובט ולא יתקבל אצטיל ‪ -COA‬חוסר‬
‫יכולת ליצור אנרגיה הגוף לא יכול לסנתז ויטמינים‪ .‬השפעה פיזיולוגית‪-‬פגיעה במוח‪,‬העצבים נפגעים ממחלה זו‪ .‬ארסנט‪/‬כספית‪ :‬בעלי‬
‫אפיניות גדולה לקב' ‪ SH‬של הליפואמיד ב ‪ E2‬גורמים לאנאקטיבציה של הקומפלכס ולכן לא נוצר אצטיל ‪ .COA‬דומה למחלה ברי ברי‪.‬‬
‫פגיעה זהה תהיה בשלב בו האנזים הינו אלפא קטו דהידרוגנז‪.‬‬
‫וציטוסקלטוןהוא שלד התא השומר על צורתו ומאפשר תנועתו‪ .‬משחקת תפקיד חשוב בניוד תוך תאי של חומרים וחלוקת התא‪ 3.‬חלבונים‬
‫ציטוסקלטיים בתוך התא‪.1:‬מקרופילמנטים‪:‬תת יח' שלו זה אקטין‪.‬יוצרים מבנים ארוכים מאוד‪.‬אקטין מאוד דינמי‪,‬הם יוכלים להתפרק‬
‫ולהבנות מהר‪ -IF.2.‬תת יח'‪ :‬קרטין‪-‬חלבון מרכזי בתאי העור ויוצר גם שערות‪.‬למינס‪-‬חלבון בודד בתוך גרעין המייצב את הממברנה‬
‫הפנימית של מעטפת הגרעין‪.‬וימנטין‪-‬נותן חוזק מכני לתאים‪.‬ניורופילמנטים‪-‬מחזקים את ההקסונים הארוכים של נוירונים‪.‬הרכבה וארגון של‬
‫‪-IF‬ביחס לאקטין ‪(1‬סיבים רחבים יותר ‪(2‬אין להם קישור ספיציפי כלומר בכל רקמה יש חלבונים שונים ממשפחה זו ‪.3‬אינם פולריים‪ ,‬הבניה‬
‫של ‪ IF‬הינה לשני הכיוונים כלומר בצורה הופכית‪ .3 .‬מיקרוטובולים‪ -‬תת יחידה טובולין‪ .‬מבנה המיקרוטובולים הינו דימר המורכב מ‪a-‬‬
‫טובולין ו‪-‬בטא טובולין במבנה של צבר‪ ,‬מבנה קשיח וגדול היוצר פילמנטים ארוכים‪ .‬תפקידם‪:‬גורמים לתנועה של תאי זרע משמשים‬
‫כמסילות להעברת דברים ומהווים את הסיבים המפרידים את הכרומוזים בחלוקת התא‪*.‬המיקרופילמנטים וה‪ IF-‬נמצאים באותו מקום בתא‬
‫ואילו המיקרופילמנטים במקום שונה‪.‬תנועה‪.1:‬תנועה דורשת אנרגיה ‪.2‬נעשית ע"י פירוק והרכבה של חלבונים ציטוסקלטיים‬
‫(מיקרוטובולים ומיקרופילמנטים(‪.3‬חלבוני מנוע משתמשים בסיבי ציטוסקלטון כמסילות‪.‬אקטין‪ -‬תת יחידה מונומרית של ציטוסקלטון יכול‬
‫לקשור ‪ ATP‬ו ‪ ADP‬בעל שתי צורות ‪G.‬אקטין צורה גלובולרית ומסיסה‪ F.‬אקטין צורה סיבית פולימרית ולא מסיסה‪.‬הפולימר לא קוולנטי‬
‫ובעל קשרים אלקטרוסטטיים‪ .‬האקטין יוצר פולימר כיווני פולרי‪.‬לבני אדם ‪ 6‬גנים של אקטין כאשר כל אחד מקודד לאקטין אחר‪ 4:‬גנים של‬
‫‪a‬אקטין והם בתאי השריר ואחראים לפעולות הכיווץ‪ 2 .‬גנים של בטאו‪-‬גמא אקטין הנמצאים בתאים אחרים הגורמים לתזוזה‪ .‬אקטין יודע‬
‫לקשור ‪ ATP‬בנקיק מסויים בתוך המולקולה המונומרית בנוכחות יון מגנזיום‪ .‬קונפורמציה של אקטין תלויה באם קשור ‪ ATP‬או ‪ADP‬‬
‫לאתר המונומרי‪ .‬צורת מונומר ראשונית ‪G‬אקטין ‪ ATP‬עובר פולימריזציה ליצירת ‪F‬אקטין ‪ , ATP‬צורה זו עוברת הידרוליזה תוך כדי‬
‫שחרור פוספט ומתקבלת צורת ‪F‬אקטין ‪ .ADP‬צורה זו עוברת דהפולריזציה ליצירת ‪G‬אקטין ‪ ADP‬וצורה זו משחררת ‪ ADP‬וקושרת‬
‫‪ ATP‬במקומה‪.‬בדר"כ הפיכה זו נעשית בריכוז גבוה של ‪ ATP‬כאשר ‪ ATP‬מהווה בקרה למערכת ולאקטין‪ .‬הפילמנט אקטין נבנה מהקצה‪+‬‬
‫לקצה ה‪ -‬והפירוק הוא מכיוון ‪ -ADP‬ל‪ . +ATPּ:‬במצב שו"מ יש ‪ actintredmillimg‬שקצב הפירוק=קצב הרכבת האקטין זוהי נקודה‬
‫קריטית התלויה ב‪ PH-‬טמפ' וריכוז מלחים‪ .‬מיוזין נע המקצה ה‪ -‬לקצה ה‪ . +‬חלבוני ‪ capping‬נקשרים לאחד מקצוות של הסיב ומונעים‬
‫פירוק או הרכבה מקצה זה ללא קשר לריכוז המונומר‪ .‬לכן בתא יש ריכוז גבוה של מונומר כי ברגע שהתא יחליט להגדיל את הפולימר יהיו‬
 ‫הוא תוצר של ‪ 2‬מולק' מים שמוסרות אלקטרונים‪.6.‬גרדיאנט הפרוטונים‪ :‬במיטוכונדריה – ‪+H‬גבוה בחלל הבין ממברנלי ביחס למטריקס‪ ,‬בכלורופלסט ‪-‬‬ ‫לשאיבת פרוטון שנקשר לחמצן הקשור ל‪ CuB-‬גורמת לביקוע הקשר של ה‪O2-‬ץ כתוצאה מביקוע הקשר יש משיכה של פרוטון נוסף‬
‫‪ +H‬גבוה בלומן ביחס לסטרומה ‪ :PMF.7‬במיטוכונדריה –דלתא פסאי משמעותי יותר‪ ,‬בכלורופלסט – דלתא ‪ ph‬משמעותי יותר‪.8.‬מספר שרשראות‬ ‫שגורמת לחיזור קבוצת ה‪ Fe-‬של ‪ A3‬ואז יש שאיבת שני פרוטונים ושחרור שתי מולק' מים‪..‬מעגל ה‪:Q -‬המנגנון עבור הצימוד של העברת‬
‫להעברת אלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה אחת בכלורופלסט שתי שרשראות שמקושרות ע"י ציטוכרום ‪.bf‬‬ ‫אלקטרון מיוביקוינול לציטוכרום ‪ c‬אל שאיבת פרוטון ידוע בשם מעגל ‪.Q‬מעגל ה ‪ Q‬מבצע גם את המעבר מנשא של שני אלקטרונים –‬
‫ח‪.‬שומן‪ -‬תפקידים של ח' שומן‪ .1:‬אבני בניין לפוספו וגליקו ליפידים‪ .2 .‬קושר חלבונים לממברנה‪ .3 .‬מול' דלק‪.4 .‬סינתזת הורמונים ושליחים‬ ‫יוביקוינול‪ ,‬אל נשא של אלקטרון אחד – ציטוכרום ‪ .c‬סיכום מעגל ‪:Q‬שני מולקולת של ‪ QH2‬מחומצנות ליצור שני מולקולות ‪ ,Q‬מולקולה‬
‫תוך תאיים‪ .‬שומן לא סופח מים ולכן מתאים יותר לאחסנת אנרגיה‪.‬תא שומן‪-‬עיקר תוכנו טריאצילגילצרול ‪ -TAG‬החומר המאחסן אנרגיה‪.‬‬ ‫אחת של ‪ Q‬מחומצנת ל ‪ ,QH2‬ששני מולקולות של ציטוכרום ‪ c‬מחוזרות‪ ,‬ארבעה פרוטונים משוחררים בצד הציטופלזמטי של הממברנה‬
‫ח‪.‬שומן בודדות נחשבות כמפרי צימוד‪ -‬אם מוסיפים אותן למיטוכונדריה אין סינתזת ‪ ATP‬ח‪.‬שומן מאד מחוזרת‪ .‬ח‪.‬שומן מעוכלות בדכ‬ ‫ושני פרוטונים נשאבים מהמטריקס‪ .‬סדר הנשאים ומעכבים ‪NADHFMNFeSCoQCytBFeSCytC1CytC :‬‬
‫‪(TAG‬מולק' פולרית)‪ .‬פירוק ‪ TAG: TAG‬ע"י ליפאז הופך ל ‪+glycerol‬ח‪.‬שומן‪ .‬שפעול תהליך זה הודות ל*אפינפרין*גלוקגון*נוראפונפרין‪ ,‬אלו‬ ‫‪CytACytA3O2‬רוטנון ואמיטל – מעכבים בין ‪( FeS‬קומפ' ‪ (1‬ל‪( CoQ-‬יוביקוינון(‪ .‬אנטימיצין ‪ – A‬מעכב בין ‪( CytB‬קומפ' ‪ (3‬ל‪-‬‬
‫גורמים לשפעול ‪ Ac‬שגורם ליצירת ‪ CAMP‬המשפעל ‪ PKA‬אשר מזרחן‪/‬מאקטב אצ הליפאז‪ .‬אינסולין מעכב תהליך זה‪ .‬ח‪.‬שומן אינן מסיסות‬ ‫‪(FeS (CytC‬ציאניד‪ ,‬אזיד‪ – CO ,‬מעכבים את ‪( CytA3‬קומפלקס ‪  (4‬אין העברת אלק' לחמצןפריציאניד – מקבל אלקטרונים מלאכותי‬
‫ולכן ‪ BSA‬נושא אותן לתאי מטרה‪ .‬הגליצרול נספג בכבד ושם עובר פוספו'‪ ,‬חמצון ואיזומריזציה והופך ל ‪ glyceraldehyde 3 phosphate‬שזה‬ ‫(אלק' אחד( בין ‪ CytA‬ל‪ .CytA3-‬מונע העברת אלק' לקומפלקס ‪ – Mg/HexoKinase.4‬קטלוז תהליך יצירת ‪ G6P+ADP‬שבלעדיו אין‬
‫חומר ביינים בגלירוליזה‪/‬גליקואגינזה‪ .‬פירוק ח‪.‬שומן‪-‬מתרחש במיטוכונדירה‪ .‬שלב ‪ 1‬מתרחש בין ממברנות של מיטוכונדריה‪.‬ח‪.‬שומן‪ATP+‬‬ ‫יצירת ‪ATP ‬אין שרשרת העברת אלקטרונים‪.‬העברת הפרוטונים לציטוזול יוצרת ‪.(PMF (ΔµH=ΔΨ+ΔPh=2.3RT*ΔPh+F ΔΨ‬‬
‫הופך ל ‪(PPi+Acyl adenylate‬מכיל ‪ .)AMP‬זה מגיב עם קואנזים ‪ A‬לתת ‪ acyl CoA+AMP.2‬ריאק' הנ"ל הן בשו"מ אך המניע להתרחשות‬ ‫מבנה ופעולת ‪:ATPase‬בנוי משתי תת יחידות‪ -F1 :‬אתר סינטזת ‪ ATP‬פונה במצב הרגיל אל תוך המיטוכונדריה מכילה ‪ 5‬סוגים של‬
‫זה פירוק ‪ .PPi‬שלב ‪-2‬טרנספורט למטריקס‪ -‬אציל קרניטין טרנספראז ‪ – I‬הקשור לממברנה החיצונית של המיטוכונדריה‪ -‬לוקח קרניטין ‪+‬‬ ‫שרשראות פוליפפטידיו‪ .‬בנוי מתת יח' ‪ γ‬במרכז ומ‪ 3-‬תת יחידות ‪ β‬המשתתפת בצורה ישירה בקטליזה‪ -F0 .‬תעלה לפרוטונים שממוקמת על‬
‫האציל ‪ coa‬ומשחרור ‪ .CoA‬אציל קרניטין טרנסלוקאז מעביר את האציל‪-‬קרניטין לתוך המטריקס‪ .‬אציל קרניטין טרנספראז ‪ II‬בממברנה‬ ‫גבי הממברנה הפנימית‪ 3.‬הקונפורמציות של תת היחידה ‪ -β:T- tight‬קונפורמציה זו קושרת ‪ ATP‬באפיניות מאוד גבוהה מה שמאפשר לה‬
‫הפנימיתמפרק את אציל קרינטין יחד עם ‪ coa‬לאציל ‪+coa‬קרניטין‪ .‬ואז קרניטין מועבר בחזרה למרווח בין ממברנלי‪*.‬קרניטין טראנספארס ‪1‬‬ ‫לסנטז ‪ ATP‬מ ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬עם קבוע שו"מ קרוב ל‪.1-‬קטנפורמציה שלא משחררת ‪-ATP.L- loose‬קושרת ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬אבל לא מסנטזת‬
‫מדוכא עי מלוניל ‪ coa‬אלוסטרית‪ ,‬כדי למנוע פירוק והרכבהב יחד‪ .‬חמצון ‪.β:1‬חמצון ע"י ‪ -FAD‬אציל ‪ CoA‬מחומצן ל ‪trans-Δ2-enoyl-CoA‬‬ ‫‪- ATP.O-open‬יודעת לשחרר ‪ ATP‬אבל גם קושרת ‪ ATP‬ופוספט אבל לא כולאת אותם (כלומר יכול להשתחרר ולהיקשר – שו"מ(‪.‬‬
‫(בעלת קשר כפול) תוך יצירת ‪FADH2.2.‬הידרציה‪ -‬הכנסת מים (פירוק קשר כפול) וקבלת ‪ -L-3-Hydroxyacyl CoA‬סטריאוספציפית‪.‬‬ ‫כאשר תת יח' ‪ γ‬מסתובת ‪ 120‬מע' נגד כיוון השעון יח' ‪ T‬הופכת ל‪( O-‬ה‪ ATP -‬שסונטז יכול להשתחרר(‪ ,‬יח' שבמצב ‪ L‬תהפוך להיות ‪T‬‬
‫‪.3‬חמצון ע"י ‪ – +NAD‬קבלת ‪ ,ketoacyl CoA-3‬ו ‪.NADH + H+.4‬תיוליזה – הוספת ‪ CoA‬וקבלת אציל ‪ CoA‬מקוצר בשני פחמנים‪ ,‬ואצטיל‬ ‫(תסנטז ‪ (ATP‬והיח' שבמצב ‪ O‬תהפוך ל‪ L-‬ותלכוד את ה‪ .ADP+Pi-‬סיבוב ‪ 120‬מע' עם כיוון השעון הידרוליזה של ‪ .ATP‬האנרגיה‬
‫‪.CoA‬משמעות הריאקציה‪-‬אצטיל ‪ CoA‬יכנס למעגל קרבס לתת ‪ FADH2‬ו ‪ ,NADH‬שאותם קיבלנו גם מהחמצון עצמו‪ .‬סטוכיומטריה של‬ ‫של הפרוטונים דרושה לשם שחרור ה‪ ATP-‬ולא לסינטוזו‪.‬הפנימית של המטוכונדריה חייבת להיות בלתי חדירה לרוב המולקולות אך‬
‫התגובה לדוג' עבור ‪ 16‬פחמנים‪ 7 -‬מחזורי תגובה יתקבלו ‪ 8‬אצטיל ‪ coa‬שיתן ‪ATP.7FADH2 10‬שיתנו ‪ATP. 7NADH 1.5*7‬שיתנו ‪7*2.5‬‬ ‫קיימים חלבוני העברה למספר של מולקולות‪.‬הממברנה הפנימית אינה חדירה ל‪NADH -‬או ‪ NAD‬אז איך ‪ NADH‬שנוצר בקליקוליזה‬
‫‪.ATP‬כלומר ‪ ATP-2 ATP 108‬סה"כ ‪.106‬גופי קטון‪ -‬נוצרים בכבד כתגובה לחוסר אוקסאלואצטט (אי פעילות מעגל קרבס)‪ ,‬או עודף אצטיל‬ ‫עובר לתוך הממברנה להתחיל בשרשרת מעבר אלקטרונים?התשובה היא שרק האלקטרון מ ‪NADH‬עובר דרך הממברנה ודרך אחת לעשות‬
‫‪ )CoA: 1‬דחיסת שני אצטיל ‪ CoA‬יוצרת אצטואצטיל ‪ CoA‬תוך שחרור ‪ )CoA. 2‬הוספת אצטיל ‪ CoA‬נוסף ומים‪ .‬מתקבל ‪hydroxy-3--3‬‬ ‫זאת היא דרך ‪ glycerol 3-phosphate shuttle‬שם האלקטרונים מומרים ל ‪FADH2‬ונכנסים לשרשרת מעבר האלקטרונים דרך ‪ Q‬וכן‬
‫‪ )methyl-glutaryl CoA. 3‬יציאת אצטיל ‪ CoA‬נותנת אצטואצטאט‪ )4 .‬מכאן שתי אפשרויות‪ :‬א‪ .‬יציאת ‪ CO2‬לקבלת אצטון‪ .‬או ב‪ .‬חיזור‬ ‫בסופו של דבר יווצרו ‪ 1.5‬מולקולות של ‪ ATP‬במקום ‪ - 2.5‬הדרך הזו מתרחשת בעיקר בשרירים‪ .‬בכבד ובלב אלקטרונים מ‬
‫לקבלת ‪ D3‬הידרוקסי בוטראט‪ .‬נפוץ אצל חולי סכרת שאינם מטופלים – אין אינסולין‪ ,‬ריכוז גלוקוז בתאים נמוך‪ ,‬רמת אוקסלואצטאט‬ ‫‪NADH‬מועברים ע"י ‪ .malate-aspartate shuttle‬אלקטרונים מועברים מ ‪NADH‬בציטוזול לאוקסלואצטט ליצירת מאלאטאשר נכנס‬
‫נמוכה‪ .‬אצטואצטאט מהווה בקרה‪ ,‬ריכוז גבוה שלו מעיד על שפע אצטיל ‪ coa‬וכך מובילים לירידה בליפוליזה‪ .‬סינטזת ח‪.‬שומן מתרחשת‬ ‫למטריקס ועובר חמצון ע"י ‪ NAD‬ליצירת ‪NADH‬בריאקציה שמזורזת ע"י אנזים החומצה הציטרית מאלאט דההידרוגנאז ליצירת‬
‫בציטוזול‪ .‬ההתארכות נמשכת עד קבלת ששרשת של ‪ 16‬פחמנים‪ .‬כלומר בגמר שלב ‪ 7‬הבוטיריל ‪ ACP‬חוזר לשלב ‪ 4‬וכך עד קבלת ‪ 16‬פחמנים‪.‬‬ ‫אוקסלואצטט‪ .‬האוקסלואצטט הופך לאספרטט שיכול לחזור לצד הציטוזולי מדובר בשרשרת הפיכה (לעומת בשריר(‪.‬וזה קורה רק אם היחס‬
‫‪ 16‬בגלל שזה סובסטרט טוב לתיואסטרז שיוצר ממנו פלמיטאט‪/ACP+‬‬ ‫‪ NAD/NADH‬גבוה יותר בציטוזול‪.‬הכניסה של ‪ ADP‬למיטוכונדריה מצומדת ליציאה של ‪:ATP‬החלבון שאחראי על השחלוף הזה‬
‫הוא ‪ - ATP/ADP translocase‬אנטיפורטר‪ ADP .‬יכנס לתוך המטריקס רק אם ‪ ATP‬יצא ולהיפך‪ .‬הטרנסלוקאז מכיל אתר קשירה יחיד‬
‫גם ל ‪ ATP‬ןגם ל ‪ .ADP‬במצב של פוטנציאל ממברנה חיובי קצב העברת ‪ ATP‬מהיר יותר מאשר עבור ‪ ADP‬בגלל של ‪ ATP‬יש מטען‬
‫שלילי יותר (‪.(-4‬הטרנסלוקאז אינו מתהפך מהחוץ כלפי פנים עד שמולקולת ‪ ADP‬לא נקשרת אליו‪.‬חשוב לציין שפוטנציאל הממברנה ו‪-‬‬
‫‪ pmv‬קטנים בעת ההחלפה של ‪ ATP‬ן‪ ADP -‬שתוצאתה העברת מטען שלילי נטו החוצה מהמטריקס‪.‬חישוב כמות ‪ ATP‬שנוצר מחמצון‬
‫מלא של גלוקוז‪.1:‬גליקוליזה – הפיכה של גלוקוז לפירובט (בציטוזול(‪.2ATP.2 :‬הפיכה של פירובט לאצטיל ‪ – CoA‬נוצרות ‪ 2‬מולקולות‬
‫‪.NADH.3‬מעגל החומצה הציטרית (תוך המיטוכונדריה(‪.2ATP + 6NADH +2FADH24 :‬פוספורילציה מחמצנת (תוך המיטוכונדריה(‪:‬‬
‫‪ #2‬מולק' ‪ NADH‬מהגליקוליזה יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ‪ ATP.#2 3 :‬מולקולות ‪ NADH‬מהדקרבוקסילציה המחמצנת‬
‫של פירובט כל אחת ‪ 2.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ ‪ ATP.#2 5‬מולקולות ‪FADH2‬יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ - ATP‬סה"כ ‪ATP.#6 3‬‬
‫מולקולות ‪ NADH‬שנוצרו במעגל החומצה הציטרית כל אחת ‪ 2.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ ‪.ATP 15‬סה"כ עבור מולקולה אחת של גלוקוז‬
‫קיבלנו ‪ 30‬מולקולות של ‪.ATP‬קצב הפוספורילציה המחמצנת נקבע ע"י הצורך ב ‪ .ATP:1‬בגלל הצימוד אלקטרונים לא יעברו בשרשרת‬
‫מעבר האלקטרונים אלא אם ‪ ADP‬הופך ל ‪ .ATP.2‬פוספורילציה מחמצנת דורשת אספקה קבועה של ‪( NADH‬או מקור אחר‬
‫לאלקטרונים(‪ O2, ADP ,‬ו‪ .Pi -‬הפקטור הכי חשוב בקביעת קצב הפוספורילציה המחמצנת הוא הכמות של ‪ ADP.3. ADP‬מהווה בקרה‬
‫עבור הפוספורילציה המחמצנת‪ .‬מעכבים‪ :‬פרוטונופורים‪ -‬מפרי צימוד‪ ,‬קושרים ומשחררים פרוטון בהתאם למפל הריכוזים‪ ,‬מסיסים‬
‫בממברנה וגורמים לביטול ‪ ΔPH‬ו‪(ΔΨ -‬לדוגמא – ‪ CCCP‬ו‪.(DNP-‬בנוסף הם מגבירים את שרשרת מעבר האלקטרונים‪ – DNP .‬מפר‬
‫צימוד‪ ,‬נשא מלאכותי של פרוטונים ישווה ריכוזים ביטול ‪.ΔPH/ΔΨ‬אוליגומיצין – מעכב סינטזת ‪ ATP‬ע"י עיכוב ‪( F1‬כתוצאה מכך‬
‫מעוכב מעבר אלק'(‪.‬גלוטאמאט‪ -‬מקור אלקטרונים‪ ,‬מזרז את מעבר האלקטרונים‪.‬יונופורים – פפטיד מעגלי שקושר ‪ ,K‬מסיס בממברנה‬
‫ביטול ‪( ΔΨ‬ולינומיצין(תעלת ‪- UCP1‬משופעלת ע"י ח‪ .‬שומן ומתחרה ב‪ ,ATP Syntase-‬מעבירה פרוטונים חזרה אל המטריקס עם המפל‬
‫שלהם אבל זה מתבזבז כחום ולא ליצירת ‪- ATP. DCCD‬חומר שתוקע את ‪ F0‬של ‪ ATP‬סינטאז (מונע מעבר פרוטונים( טריפסין – הפרת‬
‫צימוד ע"י ניתוק ‪( F1‬חוץ ממברנלי( והשארת ‪F0 ‬תעלה שמעבירה פרוטונים ביטול הגרדיאנט (שרשרת מעבר אלקטרונים מואצת(‪.‬‬
‫‪ –DCCD‬כשמוסף לאחר טריפסין יחזיר את הצימוד כי הוא חוסם את הגרדיאנט‪.‬נייג'רין – משחלף ‪ – Na/H‬מכניס ‪ +H‬עם המפל ומוציא‬
‫בקרה גלובלית‪ -‬ע"י פוספורילציה הפיכה‪ .‬הקרבוקסילאז מעוכב ע"י פוספורילציה ומאוקטב ע"י דה פוספורילציה‪ .‬הזרחון נעשה ע"י ‪AMP-dependent‬‬
‫‪ Na‬החוצה מפר צימוד מניחים כי לא משאבה אלקטרוגנית פגיעה ב‪ ΔPH -‬ו‪ – ΔΨ. Urea -‬מפריד בין ‪ Fo‬ל‪ F1 -‬בסינטאז‪ ,‬מפר‬
‫‪ protein kinase‬שמזרחן את הקרבוקסילאז וקבוצת הזרחן מוסרת ע"י ‪ protein phosphatase 2A.AMP-dependent protein kinase‬מאוקטב ע"‬
‫צימוד‪ .‬הוכחה לצימוד מעבר אלקטרונים וסינטזת ‪ :ATP‬גרדיאנט הפרוטונים שנוצר ממעבר האלק' מנוצל ליצירת ‪ (ATP. 1‬קצב העלמות‬
‫‪ AMP‬ומעוכב ע"י ‪ – ATP‬כלומר דהקרבוקסילאז מעוכב כשמצב האנרגיה ירוד‪ .‬העיכוב של פוספטאז ‪ 2A‬נחוץ לשמירה על הקרבוקסילאז במצבו‬
‫החמצן – כשאין ‪ ADP‬קצב ההעלמות איטי‪ ,‬כשמוסיפים ‪ ADP‬מערכת סינטזת ה‪ ATP-‬עובדת – קצב העלמות חמצן גדל‪ (2 .‬מעכבי סינטזת‬
‫המפוספט‪ .‬אפנפרין וגלוקגון מאקטבים ‪ PKA‬אשר מעכב את הפוספטאז ע"י הוספת קבוצת פוספט אליו‪ .‬ולכן ההורמונים האלה מעכבים סינטזת חומצות‬
‫‪ – ATP‬אולגומיצין‪ ,‬מאטים את צריכת החמצן‪.‬‬
‫שומן ע"י שמירה על קרבוקסילאז במצבו המפוספט‪.‬אינסולין גורם לדהפוספורילציה‪.‬בקרה לוקאלית‪ -‬הקרבוקסילאז מופעל אלוסטרית עי ציטראטשמסיר‬
‫חלקית את העיכוב ע"י כך שציטראט מקל על הפולריזציה של האוקטמר הלא פעיל (קרבוקסילאז( לפילמנט פעיל‪ .‬רמת הציטראט גבוהה כאשר רמת‬ ‫‪ CO2 + H 2 O light‬כאשר (‪ (CH2O‬מייצג פחמימנים וכו'‪.‬פוטוסינתזה בצמחים ירוקים מתרחשת‬ ‫‪‬‬‫פוטוסינטזה‪→(CH 2 O( + O2 -‬‬
‫האצטיל ‪ CoA‬ורמת ה ‪ ATP‬גבוהות‪.‬פלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את ההשפעה של ציטראט ע"י היקשרות במצב של הרבה חומצות שומן‪ .‬כמו כן‬ ‫בכלורופלסט‪ :‬אנרגיית האור נקלטת ע"י מולקולות פיגמנט (כלורופילים(ונמצאות בכלורופלסט ומשמשת ליצירת אלקטרונים גבוהים‬
‫הפלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את הטרנסלוקאז שמעביר ציטראט מהמיטוכונדריה לציטוזול ‪.‬תגובה לשינויים בדיאטה‪ -‬בהרעבה רמת חומצות השומן‬ ‫באנרגיה עם פוטנציאל חיזור גבוה‪ e.‬אלה משמשים ליצירת ‪ NADPH‬כמו גם ‪ ATP‬בסדרה של ריאקציות שמכונות ריאקציות האור‪.‬‬
‫החופשיות גבוהה בגלל הורמונים כמו אפניפרין וגלוקגון שמשפעלים ליפאזות בתאי אדיפוס לעומת אינסולין שמעכב ליפאזיס‪.‬כולסטרול‪:‬על מנת ליצר‬ ‫‪ NADPH‬ן‪ ATP -‬שנוצרו מחזרות אח"כ ‪ CO2‬והופכות אותו ל ‪ phosphoglycerate-3‬ע"י סדרה של ריאקציות שנקראות מעגל קלווין‬
‫כולסטרול יש ‪ 3‬שלבים‪ :‬יצירה של ‪ isopentyl pyrophosphate‬מאצטיל ‪ ,CoA‬סינטזה של ‪ squalene‬ויצירה של הכולסטרול‪.‬סינטזה של כולסטרול‬ ‫או ראקציות החושך‪.‬פוטו'מתרחשת באורגנלות שנקראות כלורופלסטים‪ .‬כמו המיטוכונדריה לכלורופלסט יש ממברנה חיצונית ופנימית‪.‬לומן‬
‫מתחילה בייצור המולקולה ‪ .3HMG-CoA‬המולקולה הנ"ל נוצרת מאצטיל ‪ CoA‬וגוף קטון‪ .‬לאחר הסינטזה של המולקולה יש ‪ 2‬אופציות‪ :‬או חזרה‬ ‫בתוך תלקואיד והסטרומה בין תלקואיד חממברנה ה ‪ .2‬בממברנת התילקואיד ישנה לכידת האור עי כלורופ' הגורם למעבר ‪.e‬השלב ‪1‬הוא‬
‫למיטוכונדריה והתפרקות חזרה‪ ,‬או הפיכה ל ‪ Mevalonate‬בציטוזול (שלב ראשון בסינטזת כולסטרול ולכן הרבה תרופות תוקפות את השלב הזה(‪.‬‬ ‫הלכידה של אור עי מול' פוטורצפטור (שהסוג העקרי בכלורופלסט הוא כלורופיל ‪ a‬שיון ‪ Mg‬נקשר במרכזו(‪ .‬ה ‪ E‬מהאור מערערת ‪ e‬ממצב‬
‫כשמתחיל להיות מספיק כולסטרול נשלח מסר לגרעין התא להפסיק לסנטז רצפטורים שיבלעו ‪ LDL‬וכן מפסיקה סינטזת כולסטרול ב ‪ ER‬והאנזים‬ ‫היסוד שלו (‪ (ground energy level‬ול ‪ e‬מעורר זה יכולים להיות מס' גורלות‪.1:‬פשוט יחזור למצב היסוד ו ‪ E‬שנבלעה תומר בפליטת חום‪.‬‬
‫שאוגר כולסטרול מתחיל לעבוד‪ .‬שרירים ‪ -‬השריר מורכב מצבר של סיבי שריר כאשר כל שיב הוא בעצם תא גרעיני ארוך‪ .‬סיבי שריר מכילים‬ ‫‪2‬מעבר של ה ‪ e‬למולקולת ‪ – acceptor‬מה שיוצר מטען חיובי במולק' המקורית ומטען שלילי ב ‪ acceptor‬ומכונה ‪photoinduced‬‬
‫מיופיברינים שלהם יש יחד' חוזרת הסרקומר‪ .‬כיווץ‪ :‬החלקת סיבי מיוזין על גבי אקטין‪ .‬המיוזין נע לכייון ‪ +‬של אקטין וגגורם ל ‪ zline‬להקרב‪ .‬בשרירים‬ ‫‪ .charge separation‬האתר בו קורים הפרדת המטענים מכונה מרכז הריאקציה‪ e 3..‬יכול לחזר מולק' אחרת לאחסן את ‪ E‬האור בצורה‬
‫גודל אקטין הינו קבוע ויציב בגלל טרומפומיוזין‪ .‬על הטרומ' יושב טרופיונין הבנוי מ ‪ 3‬תת יח'‪ TnT :‬תת יח' קושרת טרומפומיוזין‪-TnI ,‬מעכבת‬ ‫כימית‪ .‬בכל התהליך ‪ 2‬מולק מים מתחמצנות ליצירת מולק ‪O2‬ולהעברת ‪:4e.PS2‬הריאקציה הכללית שמקוטלזת ע"י ‪ PS2‬היא‪:‬‬
‫התכווצות שריר‪TnC.‬בעלת ‪ 2‬דימרים‪ C .‬בעל אפיניות גבוה ל ‪ Ca‬וקושר אותו תמיד‪ .‬ל ‪ N‬אפיניות נמוכה‪ .‬בריכוז גבוה של סידן הוא נקשר ל ‪N‬‬ ‫‪ 2Q + 2 H 2O light‬כאשר ‪ Q‬מייצג פלסטוקוינון ו‪ QH2 -‬מייצג פלסטוקווינול‪ PS2 .‬מקבלת את ‪ e‬ממים שמייצרים‬ ‫‪‬‬‫‪→ Q2 + 2QH 2‬‬
‫ומאשפר שינוי קונפורצמיה לקישור מיוזין‪ .‬שחרור ‪ Ca SR‬ונקשר ל ‪ TNC‬נגרם שינוי קונפורמציה לקומפלקס אשר מאפשר לרטומפומיוזין לחשוף את‬ ‫מולק' ‪ O2‬ע"י ריאקציה שמתרחשת במרכז מיוחד שמכיל ‪ 4‬יוני ‪ .Mg‬ב ‪ PS2‬קיימים זוג של כלורופילי ‪ a‬שבולעים אור באורך גל ‪ max‬של‬
‫אתר קישור אקטין מיוזין‪ .‬בהעברת סיגנל של תאי עצב משתחרר ‪ Ach‬ונפתחת תעלת ‪ , Ach‬תעלת ‪ Na‬הגורמת לשינוי בפוטנציאל פעולה וכך נפתחת‬ ‫‪+‬‬
‫‪ 680nm‬ולכן נקראים ‪ P680. P680‬מעביר ‪ e‬לפאופיטין צמוד (כלורופיל עם ‪ ( 2H‬משם ‪ e‬מועבר ראשית ל ‪ Q‬באתר ‪ QA‬ואח"כ ל ‪ Q‬ב‪-‬‬
‫תעלת תלוית מתח של סידן וזה יוצא מ ‪ SR‬לתא‪ DHP.‬תעלה תלוייה מתח מצומדת לפתיחת תעלת רצפטור לריאדין המשחררת יוני ‪ Ca‬מ ‪ SR‬לתא‪.‬‬ ‫‪ QB‬עם הגעה של ‪ e‬שני והתפיסה של ‪ 2‬פוטונים ה ‪ Q‬שב ‪ QB‬מתחזר ל ‪ .QH2‬לאחר יצירת הפרדת המטענים ‪+P680‬מחמצן חזק מאוד‬
‫הסידן מתשחרר נשקר ל ‪ TNC‬וגרום לשינוי קונפורמציה‪.‬בהרפייה משאבת ‪ ATPASE‬שואפת את יוני ‪ Ca‬בחזרה ל ‪ SR‬חוזרים לפוטנציאל מנוחה‪.‬‬ ‫מושך ‪ e‬ממים במרכז ‪ .Mn‬מרכז המנגן בצורתו המחוזרת מחמצן שתי מולק' מים ליצירת מולק' ‪ O2‬בודדת‪ .‬בכל פעם שהבליעה של פוטון‬
‫בירדת ריכוז ‪ Ca‬טרומפומיוזין‪-‬טרופומיונין עוברים שינוי קונפורמציה ואתר קישור מיוזין אקטין נחסם‪-Tenuty .‬רמת ‪ ATP‬מאוד נמוכה‪ ,‬המיטוכונדריה‬ ‫מוציאה ‪ e‬החוצה מ ‪ P680‬החלק הטעון חיובית מושך ‪ e‬ממרכז ‪ Mn. 4 e‬שמגיעים מפירוק המים משמשים לחיזור שני ‪ Q‬ל ‪QH2.PS2‬‬
‫מרגישה זאת ומתחילה לשאוף יוני ‪ Ca‬וכך גורמים להרפיה‪ .‬במות הגופה קשה‪ ,‬כי אין ‪ ATP‬ויש קישור חזק בין מיוזין לאקטין ואין הרפיה‪.‬‬ ‫משתרעת לאורך ממברנת התילקואיד כך שהאתר לחיזור קוינון נמצא בצד של הסטרומה והאתר עם מרכז המנגן בו המים מוסרים‬
‫אינטגרציה ‪ -‬עקרונות ‪ – ATP .1‬המטבע הנפוץ האנרגתי – אפשר לנצל את האנרגיה שאגורה בהידרוליזת ‪ ATP‬ולהפוך ראקציות לא ספונטניות לראקציות מועדפות אנרגתית‪.2.‬‬ ‫אלקטרונים נמצא בצד של הלומן‪ .‬ולכן שני הפרוטונים שנלקחים לחיזור של כל מולק' של פלסטוקוינון באים מהסטרומה וארבעת הפוטונים‬
‫‪ ATP‬נוצר ע"י החמצון של מולקולות דלק כמו גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וחומצות אמינו‪ NADPH.3.‬הינו תורם האלקטרונים העקרי בביוסינטזות‪4 .‬גדול בא מקטן – לדוגמא אצטיל ‪CoA‬‬
‫שמשתחררים בביקוע המים משוחררים ללומן מה שעוזר ביצירת גרדיאנט הפרוטונים בין הלומן (בה יש "עודף" פרוטונים( בהשוואה‬
‫הינו תוצר ביניים‪/‬התחלתי של רוב מולקולות הדלק‪ 5.‬ביוסינטזה ופירוק הן לרוב מסלולים שונים – מה שגורם לשליטה ובקרה יעילה יותר על כל מסלול בנפרד‪.‬בקרה‪.1:‬אינטראקציות‬
‫אלוסטריות – הזרימה של המולק' ברוב הריאקציות המטבוליות קוראת בעיקר בגלל הפעלתו של איזים‪ .‬התגובות המועדפות לבקרה הן לא הפיכות והראשונת במסלול‪ .‬הבקרה היא‬ ‫לסטרומה‪ .‬מפל הפרוטונים כאן הוא בדיוק הפוך לזה שבמיטוכונדריה וההיפוך הזה הוא גם קונסיסטנטי בהקשר לשאר חלבוני ממברנה כולל‬
‫אלוסטרית שמאפשרת לאינזימים אלה להבחין במהירות בסיגנל ולהתחיל לפעול‪.2.‬שינויים קוולנטים – פוספורילציה ע"י אינזימים שאחראים לכך‪.3 .‬רמת האינזים – רמת האינזים‬ ‫‪ ATP‬סינטאז‪.‬ציטוכרום ‪:bf‬הפלסטוקוינול שנוצר ב‪ PS2 -‬תורם את ‪ e‬שלו שימשיכו בשרשרת מעבר ‪ e‬שמסתיימת ב ‪ PS1. e‬מועברים‬
‫נשלטת בעיקר ע"י הורמונים‪.4.‬אנזימים שונים במקומות שונים בתוך התא‪.5 .‬אופי מטבולי שונה לכל איבר בגוף מאפשר בקרה יעילה‪.‬התהליכים המטבולים ‪:‬גליקוליזה – קוראת‬ ‫אחד אחד לפלאסטוציאנין (‪ (Pc‬חלבון שנמצא בלומן של התילקואיד‪2. QH 2 + 2 Pc(Cu +2 ( → Q + 2 Pc (Cu + ( + 2 H + lumen :‬‬
‫בציטוזול‪ ,‬הופכת מולקולה אחת של גלוקוז לשתי מולקולות פירובט עם תוצר של ‪ ATP‬ו‪ +NADH. NAD -‬שנצרך בריאקציה שמקוטלזת ע"י ‪glyceraldehyde 3-phosphate‬‬
‫‪ dehydrogenase‬חייב להיווצר מחדש‪ .‬בתנאים אנאירובים כמו פעילות שרירים מוגברת זה מושג ע" חיזור פירובט ללקטאט‪ .‬בתנאים אירובים יש מעבר של אלקטרונים מ ‪NADH‬‬ ‫הפרוטונים מהפלסטוקוינול משוחררים אל הלומן‪ e .‬מהפלסטוקוינול עוברים דרך חלבון ה‪ Fe-S -‬להפוך פלסטוציאנין מחומצן לצורתו‬
‫לחמצן בשרשרת מעבר אלקטרונים‪ Phosphofructokinase .‬אשר מקטלז את התגובה מ ‪ F-6-P‬ל‪ F-1,6-BisP -‬נתון לבקרה ומעוכב ע"י רמת אנרגיה גבוהה‪/‬מאוקטב ע"י רמת‬ ‫המחוזרת‪ .‬פלסטוציאנין הוא חלבון קטן ומסיס עם יון נחושת בודד‪ .‬בחלק השני ציטוכרום ‪ bf‬מחזר מולקולה נוספת של פלסטוקוינון‬
‫אנרגיה נמוכה‪.2.‬מעגל חומצה ציטרית ופוספורילציה מחמצנת – חמצון של מולקולות דלק‪ ,‬מתרחש במיטוכונדריה‪ ,‬רוב המולקולות נכנסות כאצטיל ‪ .CoA‬האלקטרונים שנוצרים ב‬ ‫לפלסטוקוינול ע"י לקיחת שני פרוטונים מצד אחד של הממברנה ואז מחמצן שוב את הפלסטוקוינול לשחרור הפרוטונים ללומן‪:PS1 .‬השלב‬
‫‪ TCA‬כ ‪ NADH‬או ‪ FADH2‬מועברים לחמצן מולקולרי דרך שרשרת מעבר אלקטרונים שתוצרתה הוא ‪ PMF‬שמניע יצירת ‪ .ATP‬תורמי האלקטרונים מחומצנים ומוחזרים למעגל‬
‫החומצה הציטרית רק אם ‪ ADP‬עובר במקביל פוספורילציה ל ‪ ATP‬מה שמבטיח שקצב מעגל ה ‪ TCA‬יתאים לצריכה של ‪ .ATP‬כמו כן עודף ב ‪ ATP‬מעכב שני אינזימים ב ‪TCA.‬‬
‫האחרון של ריאקציות האור מקוטלז ע"י ‪ PS1‬שני כלורופילי ‪ a‬נמצאות במרכז החלבון ובולעות באורך גל ‪ max‬של ‪ .700nm‬המרכז הזה‪,‬‬
‫‪.3‬גלוקוניאוגינזה – במיטוכונדריה ע"י פירובט שעובר קרבוקסילציה לאוקסלואצטט‪ .‬ואז אוקסלואצטט הופך בציטוזול לפוספואנול פירובט‪ .‬הבקרה נעשית באופן כזה שלא יעבוד‬ ‫‪ ,P700‬יוצר הפרדת מטענים‪ e .‬מועברים דרך כלורופיל באתר ‪ A0‬וקוינון באתר ‪ A1‬לסט של ‪ .4Fe-4s‬משם ‪ e‬מועברים לפרודוקסין (‬
‫במקביל עם גליקוליזה‪.4.‬סינטזה ופירוק של גליקוגן – מבוקרים ע"י הורמונים שמפעילים קסקדה שפוספורילאז פעיל כשסינטאז לא פעיל ולהפך‪.4 .‬סינטזה ופירוק של חומצות‬ ‫‪ -(Fd‬חלבון מסיס שמכיל ‪ 2Fe-2S‬שקשורים לארבעה שיירי ציסטאין‪.‬המטען החיובי של ‪+P700‬מנוטרל ע"י העברה של אלקטרון‬
‫שומן‪.‬צמתים‪.1:‬גלוקוז ‪ 6‬פוספאט – גלוקוז שנכנס לתא עובר פוספורילציה לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ובעקבות זאת או מאוחסן כגליקוגן (כשיש הרבה ‪ ATP‬וגלוקוז ‪ 6‬פוספט(‪ ,‬או הופך‬ ‫מפלאסטוציאנין מחוזר‪ .‬ולכן סה"כ התגובה הכוללת שמקוטלזת ע"י ‪ PS1‬עם אלקטרון אחד‪:‬‬
‫בגליקוליזה לפירובט (כשנדרשת אנרגיה( או שהופך לריבוז ‪ 5‬פוספט (בסיס של ‪ .(DNA‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט יכול להיות מיוצר מפירוק גליקוגן או מגלקוניאגינזה‪.2 .‬פירובאט – מיוצר‬
‫‪:Ferredoxin – NADP+ Reductase . Pc(Cu + ( + Fd ox light‬למרות שפרודוקסין (‪ (Fd‬מחוזר הינו מחזר‬ ‫‪‬‬‫‪→ Pc (Cu +2 ( + Fd red‬‬
‫בעיקר מגלוקוז ‪ 6‬פוספט‪ ,‬אלאנין ולאקטאט‪.‬א‪.‬פירובט יכול להיות מחומצן ללקטאט ע"י מעגל קורי – ריאקציה זו מאפשרת לגליקוליזה להמשיך באופן זמני בתנאים אנאירובים ברקמות‬
‫פעילות כמו שרירים מכווצים‪ .‬הלקטאט מחומצן שוב לפירובט ברקמות אחרות‪.‬ב‪.‬ראקציה הפיכה אחרת בציטוזול היא ההפיכה של פירובאט לאלאנין לייצור חומצות אמינו‪.‬ג‪.‬אופציה‬ ‫חזק הוא אינו מספיק טוב להנעת הרבה ריאקציות גם בגלל שהוא נשא של אלקטרון אחד‪ ,‬לעומתו ‪ NADPH‬מחזר של שני אלקטרונים‪,‬‬
‫אחרת היא בתהליך קרבוקסילציה במיטוכונדריה להפוך לאוקסלואצטט (השלב הראשון של גלוקוניאוגינזה( שבסופה מסונתז גלוקוז‪ .‬הקרבוקסילציה של פירובט חשובה למעגל ה ‪TCA‬‬ ‫מאוד יעיל בהרבה תהליכים (כולל במעגל קלווין(‪ .‬הריאקציה של חיזור ‪+NADP‬ל‪ NADPH -‬מקוטלזת ע"י פרודוקסין ‪+NADP‬‬
‫למילוי מחדש של חומרי ביניים‪ .‬אצטיל ‪ CoA‬מאקטב פירובט קרבוקסילאז מגדיל את הסינטזה של אוקסלואצטט כשהמעגל מועט בגלל מחסור בתוצרי ביניים אלה‪.‬ד‪.‬אופציה נוספת היא‬ ‫רדוקטז‪ FAD .‬הקשור לאינזים מקבל אלקטרונים (כל פעם אחד( משתי מולקולות של פרדוקסין מחוזר שהופך למחומצן‪ .‬האנזים אח"כ‬
‫דהקרבוקסילציה מחמצנת לאצטיל ‪ CoA‬ראקציה לא הפיכה במיטוכונדריה רק אם ‪ ATP‬נצרך או או לסינטזה של ליפידים‪.2.‬אצטיל ‪ – CoA‬נוצר מדה קרבוקסילציה מחמצנת של‬ ‫מעביר יון הידריד ל ‪ +NADP‬ליצירת ‪ -NADPH‬יש לשים לב שהריאקציה הזו קוראת בצד של הסטרומה אבל הלקיחה של פרטון בחיזור‬
‫פירובט וממעגל חמצון בטא של חומצות שומן‪.‬א‪.‬יכול להיות מחומצן לגמרי לפחמן דו חמצני במעגל ‪.TCA‬ב‪.‬יכול ליצור גופי קטון או כולסטרול‪.‬ג‪.‬עובר לציטוזול בצורה של ציטראט‬
‫לצורך סינטזת חומצות שומן‪ .‬איבר המוח‪:‬גלוקוז הוא כמעט הדלק היחידי למוח מלבד בהרעבה ממושכת‪ .‬במוח אין מחסני דלק ונדרשת לו אספקה מתמדת של גלוקוז‪ 60% .‬מהגלוקוז‬ ‫ה ‪ +NADP‬תורמת לגרדיאנט הפרוטונים לאורך התילקואיד‪.‬גרדיאנט הפרוטונים הוא זה שיוצר סינטזת ‪:ATP‬העקרונות של ‪ATP‬‬
‫בזמן מנוחה מגיע למוח‪ ,‬מתוך זה בין ‪ 70%-60%‬מנוצלים להפעלת משאבת נתרן אשלגן שמוציאה נתרן החוצה ואשלגן פנימה אחרי אות עצבי‪ .‬השאר משמשים לסינטזה של‬ ‫סינטאז בכלורופלסט כמעט זהים לאלה שבמיטוכונדריה‪ .‬לאורך כל שרשרת מעבר האלקטרונים שבכלורופלסט נוצר גרדיאנט פרוטונים‬
‫ניורוטרנסמיטורים וכו'‪ .‬בזמן פעילות מוחית אין שינוי בצריכת הגלוקוז הכללית אלא רק המקומית‪ .‬הגלוקוז מועבר אל תאי המוח בעזרת גלוקוז טרנספורטר ‪3‬בעל ‪ Km‬נמוך לגלוקוז‬ ‫בשלוש מקומות עקריים(כלומר הכנסת ‪ +H‬ללומן(‪ – PS2.1:‬שחרור של ארבעה פרוטונים כתוצאה מהביקוע של המים אל הלומן‪.‬‬
‫(=העברה יעילה(‪.‬חומצות שומן אינן משמשות כדלק למוח מכיוון שהן קשורות לאלבומין בפלסמה ואינן עוברות את ה ‪ .(BBB (blood-brain barrier‬במצב הרעבה גם גופי קטון‬ ‫‪.2‬ציטוכרום ‪ – bf‬פרוטונים עוברים בצורה וקטוריאלית מהסטרומה אל הלומן‪.3.‬פרודוקסין רדוקטאז לוקח שני פרוטונים מהסטרומה מה‬
‫משמשים מקור אנרגיה‪ .‬השריר‪:‬הדלק העקרי לשריר מקורו בגלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וגופי קטון‪ .‬בשריר אגור גליקוגן רב שמומר לגלוקוז ‪ 6‬פוספט לצורך האנרגתי של תאי השריר‪.‬‬ ‫שמגדיל את הגרדיאנט‪.‬הגרדיאנט נשמר כי ממברנת התילקואיד בלתי חדירה ביסודה לפרוטונים‪ .‬הלומן נעשה חומצי כלומר האור יוצר‬
‫בשריר אין גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז ולכן לא יוצא ממנו גלוקוז‪ .‬בעת מאמץ וכיווץ השרירים הקצב של הגליקוליזה מהיר הרבה יותר מזה של מעגל ה ‪ TCA‬והרבה מהפירובט שנוצר מחוזר‬
‫ללקטאט שחלקו זורם לכבד שם מומר בתהליך הגלוקוניאוגינזה שוב לגלוקוז (מעגל קורי(‪ .‬חלק מהפירובט גם הופך לאלאנין שיכול גם הוא להפוך לגלוקוז בכבד‪ .‬בשריר במצב מנוחה‬ ‫גרדיאנט פרוטונים שהוא המקור העקרי בכלורופלסטים ל ‪ PMF‬לעומת המקור העקרי במיטוכונדריה –דלתא פסאי‪ .‬ההבדל נובע מכך‬
‫חומצות שומן הן הדלק העקרי שמספקות ‪ 85%‬מהאנרגיה‪.‬הלב‪:‬שריר הלב מתפקד באופן אירובי כראייה יש בשריר הלב הרבה מיטוכונדריות‪ .‬חומצות שומן וגופי קטון כמו גם לקטאט‬ ‫שממברנת התילקואיד הינה חדירה ליונים כמו כלור ומגנזיום‪ .‬ההשפעה של האור על יצירת הגרדיאנט של הפרוטונים מלווה בהעברה של‬
‫מספקות דלק ללב‪.‬רקמות אדיפוס‪:‬הטריאציל גליצרול שמאוחסן בתאי אדיפוס הינו מקור דלק חשוב‪ .‬רקמות אדיפוס מתמחות באסטרפיקציה של חומצות שומן ושחרורם‬ ‫יוני כלור באותו כיוון או יוני מגנזיום (ביחס של ‪ (1:2‬בכיוון ההפוך‪ .‬וכתוצאה מכך לא נוצר פוטנציאל חשמלי גדול‪ .‬מערכת ה‪ATP -‬‬
‫מטריאצילגליצרול‪ .‬בבני אדם המקום העקרי לסינטזת חומצות שומן הוא הכבד שמעביר את חומצות השומן בליפופרוטאינים‪ .‬טריאציל גליצרול עוברות הידרוליזה ע"י ליפאז חוץ תאי‬ ‫סינטאז‪:‬מערכת כמעט זהה לזו שבמיטוכונדריה‪ -F0 :‬ממוקם בממברנה מורכב מארבע שרשראות פוליפפטידיות‪ ,‬מעביר פרוטונים לאורך‬
‫שמשופעל עי אינסולין‪ .‬אחרי שחומצות השומן נכנסות לתא המטרה תאי האדיפוס מסנתזים אותם‪ ,‬לשם כך נדרש גלוקוז‪.‬בפירוק ברקמות אדיפוס (שהינו ע"י ליפאזות שמופעלות ע"י‬ ‫ממברנת התילקואיד‪ F1 .‬מקטלז את היצירה של ‪ .ATP‬כמובן שהמיקום בממברנה של ה‪ ATP -‬סינטאז הפוך בכלורופלסטים לעומת‬
‫הורמונים( הגליצרול מועבר לכבד וחומצות השומת עוברות רהאסטרפיקציה אם גליצרול ‪ 3‬פוספט זמין או משוחררות לפלסמה אם אין גילצרול ‪ 3‬פוספט בגלל מיעוט בגלוקוז‪.‬כלומר‬
‫רמת הגלוקוז בתאי אדיפוס הינה פקטור משמעותי בקביעה האם חומצות שומן ישוחררו לדם‪.‬הכבד‪:‬הפעילות המטבולית של הכבד חיונית בלספק אנרגיה למוח‪ ,‬לשרירים ולרקמות‬ ‫המיטוכונדריה ולכן פרוטונים יוצאים החוצה מהלומן של התילקואיד דרך ‪ ATP‬סינטאז אל הסטרומה‪ .‬כלומר הן ‪ ATP‬והן ‪NADPH‬‬
‫אחרות‪ .‬הכבד הינו לב התהליכים המטבולים‪ .‬הכבד מוציא ‪ 2/3‬מהפחמימות והחד סוכרים בדם אליו והופך אותם לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ולגליקוגן‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט בעודף הופך לאצטיל‬ ‫התוצרים של שרשרת ריאקציות האור משוחררים אל הסטרומה מוכנים להיקלט למעגל קלווין‪ .‬מסלול מעגלי‪ :‬כשאין ‪NADP+. Fdx‬‬
‫‪ CoA‬וליצירת חומצות שומן‪ ,‬כולסטרול ומיץ מרה‪ .‬הכבד יכול לספק גלוקוז לדם ע"י שבירה של גליקוגן‪ ,‬או גלוקוניאוגינזה שחומרי המוצא אליה הם לקטאט ואלנין מהשריר‪ ,‬גליצרול‬ ‫מעביר ‪ e‬חזרה ל‪ CytBf-‬ונוצר גרדיאנט‪ .‬יש לנו מעגל ‪ e‬שעובד רק ב‪ ,PS1-‬אין יצור ‪ ,O2‬אין יצור ‪ NADPH‬ויש ייצור ‪ .ATP‬יש יצירת‬
‫מתאי אדיפוס וחומצות אמינו מהמזון‪ .‬במצב של שובע הכבד מסנטז חומצות שומן ומסיע אותן בדם בצורה של ‪ .VLDL‬במצב של רעב הכבד הופך חומצות שומן לגופי קטון‪ .‬כאשר יש‬ ‫‪ ATP‬על כל ‪ e 2‬שעוברים‪ .‬סטריוכימיה עבור תגובות האור‪:‬הבליעה של ‪ 4‬פוטונים ע"י ‪ PS2‬יוצרת מולקולה אחת של חמצן‪ ,‬ומשחררת ‪4‬‬
‫עודף של מלוניל ‪( CoA‬מצב טוב( שרשראות ארוכות של חומצות שומן לא יכנסו אל המטריקס וחומצות שומן יועברו אל תאי האדיפוס ליצירת טריאציל גליצרול‪ .‬במצב של חוסר‬ ‫פרוטונים אל הלומן‪ 2 .‬מולקולות של פלסטוקוינול מחומצנות במעגל ‪ Q‬של ציטוכרום ‪ bf‬ומשתחררים ‪ 8‬פרוטונים אל הלומן‪ .‬בסופו של‬
‫במלוניל ‪( CoA‬חוסר בדלק( חומצות שומן נכנסות למיטוכונדריה והופכות לגופי קטון‪.‬הכבד מספק את צרכיו האנרגתיים ע"י פירוק של מעט חומצות אמינו וחלבונים משלו ‪ 3‬מצב של‬
‫הרעבה מתמשכת ‪ -‬במצב של הרעבה המקורות הפחממניות נשרפות ביום הראשון‪.‬המטרה העקרית של המטבוליזם במצב של הרעבה היא לספר גלוקוז למוח ולרקמות אחרות (תאי דם‬ ‫דבר האלקטרונים מארבע מולקולות של פלסטוציאנין מועברים לפרודוקסין ע"י העברה של ארבעה פרוטונים נוספים הארבע מולקולות של‬
‫אדומים( שנשענים רק עליו כמקור אנרגתי‪ .‬נזכיר שחומצות שומן לא יכולות להפוך לגלוקוז בגלל שאצטיל ‪ CoA‬אינו יכול להפוך לפירובאט‪ .‬רק הגליצרול יכול להפוך לגלוקוז בכמות‬ ‫‪2 H 2O + 2 NADP + + 10 H stroma‬‬‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪→ O2 + 2 NADPH + 12 H lumen‬‬ ‫פרדוקסין מחוזר יוצרות ‪ 2‬מולקולות של ‪.NADPH‬תגובה כוללת‪:‬‬
‫קטנה‪ .‬ולכן המקור הנוסף של גלוקוז הן חומצות אמינו שמפורקות מחלבונים‪.‬‬ ‫‪ 12‬הפרוטונים מהלומן עוברים דרך ‪ ATP‬סינטאז ומשחחררות של מולקולות של ‪.ATP‬לסיכום‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−4‬‬
‫‪ 2 NADP + 3 ADP + 3Pi + H → O2 + 2 NADPH + 3 ATP + H 2O‬התהליך הציקלי בו לא נוצר ‪ NADPH‬יותר‬
‫פרודוקטיבי בהתייחס לסינטזת ‪ .ATP‬בליעה של ארבעה פוטונים ע"י ‪ PS1‬תשחרר ‪ 8‬פרוטונים ללומן ותצור שתי מולקולות‬
‫‪.ATP‬מעכבים‪:‬הרבה קוטלי עשבים מבוססים על הפרעה לפעולה של ‪ PS2‬או ‪ .PS1‬מעכבים של ‪ PS2‬חוסמים מעבר אלקטרונים בעוד‬
‫מעכבים של ‪ PS1‬מטים אלקטרונים מהחלק הטרמינלי של ה ‪ .PS1‬מעכבי ‪ PS2‬כוללים‪ :‬אוריאה‪ ,‬דיורון ואטרזין שנקשרים לאתר ‪QB‬של‬
‫‪ PS2‬וחוסמים את יצירת פלאסטוקוינול‪ – Paraquat.‬מעכב של ‪ .PS1‬מקבל אלקטרונים מ ‪ PS1‬והופך לרדיקל שמגיב עם ‪ O2‬ליצירת‬
‫סופרוקסיד או הידרוקסיד רדיקל שגורמים להרס ממברנות חיוניות‪.‬השוואה בין שרשרת מעבר ‪ e‬במיטוכונדריה לכלורופלסט‪ATP.1:‬‬
‫סינטאז הפוך‪ :‬בכלורופלסט נכנס אל הסטרומה‪ ,‬במיטוכונדריה‪ ,‬נכנס אל המטריקס‪.2.‬כלורופלסט – מבקעים מים‪ ,‬במיטוכונדריה – יוצרים‬
‫מים‪.3.‬אתרי יצירת גרדיאנט פרוטונים‪ :‬כלורופלסט – ‪ 3‬אתרים‪ ,‬במיטוכונדריה פעם ‪ 2‬ופעם ‪ 3‬תלוי מה מקור האלקטרונים‪.4.‬מקור‬
‫האלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה ‪ .NADH, FADH2 -‬פוטוסינתזה – ביקוע מים‪.5.‬חמצן‪ :‬במיטוכונדריה הוא נצרך והופך למים‪ ,‬בכלורופלסט‬