‫מעבר חומרים דרך ממברנות –‬ ‫גליקוגן –‬

‫חדירות חומרים‪( Na+<K+<Cl-<Glu<Urea<H2O :‬מול' קטנות פולריות>מול'‬ ‫גליקוגנין‪ :‬חלבון בעל שתי תת יח'‪ ,‬נשאר בראשית השרשרת‪ ,‬פריימר לפעילות סינטאז‪ ,‬בעל‬
‫גדולות פולריות>יונים)‪ .‬מהירות הדיפוזיה עומדת ביחס הפוך לעוי הממברנה‪.‬‬ ‫פעילות אוטוקטליטית‪.‬‬
‫פוטנציאל כימי‪ :‬נובע מהפרשי ריכוזים ‪)ΔGin=-RTln(Co/Ci -‬‬ ‫גליקוגן פוספורילאז‪ :‬מפרק יח' גלוקוז מהגליקוגן במצב מזורחן ‪ .G1P‬יתרונות ‪ )1 -‬מזורחן‬
‫‪R=1.98*10-3Kcal/mol K ---- F=23.1Kcal/mol V‬‬ ‫ולכן אינו בורח מהתא‪ )2 .‬מזורחן ולכן אין צורך להשקיע ‪ ATP‬עמ"נ לזרחנה להמשך פעילות‪.‬‬
‫פוטנציאל דונאן‪ :‬פוט' חשמלי ‪ ΔG=ZFV -‬משוואת נרנסט‪)V=(RT/ZF)ln(Co/Ci :‬‬ ‫שוני ברצף החלבון (‪ )10%‬בין הכבד לשריר‪.‬‬
‫בצידה הפנימי של הממברנה ריכוז מטענים שליליים ובצידה החיצוני ריכוז יונים‬ ‫פוספוגלוקומוטאז‪G1P  G6P :‬‬
‫חיוביים (בגלל יונים גודל היונים השליליים אינם יכולים לצאת מהתא)‪.‬‬ ‫‪ – DeBranching Enzyme: α-1,6-Glucosidase‬מוריד את הגלוקוז האחרון בסיעוף‪ ,‬משחררו‬
‫דיפוזיה מזורזת‪ :‬בהתאם למפל הריכוזים‪ ,‬ע"י טרנספורטרים וללא השקעת ‪.E‬‬ ‫כגלוקוז ולא כ‪ .G1P-‬טרנספראז – מעביר ‪ 3‬גלוקוז מהסיעוף לשרשרת הארוכה‪.‬‬
‫נשא‪ :‬כל פעם הממברנה חשופה בצד אחד מצריך היפוך‪/‬שינוי קונפ'‪‬איטי‬ ‫גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז‪ :‬רק בכבד‪ ,‬מוריד ‪ P‬מ‪ GLU-‬מזורחן כדי שיוכל לצאת מהתא‪.‬‬
‫מבוקר וספציפי‪.‬‬ ‫‪– TCA‬‬ ‫פוספורילאז קינאז‪ :‬מוסיף ‪ P‬בשתי תתי יח' של פוספורילאז והופך אותו ממצב ‪( B‬לא פעיל)‬
‫מסלול לחמצון מולק' אנרגטיות שמהווה המשך של תהליך הגליקוליזה )במטריקס(תעלה‪ :‬במצב פתוח חור בממברנה מהירה יותר‪ ,‬פחות מבוקרת ולא ספציפית‬ ‫למצב ‪ A‬פעיל‪ – γ .‬קטליטית‪ -δ ,‬קלמודולין‪ – β ,‬זרחון ע"י ‪( PKA‬שפעול)‪ – α ,‬זרחון ע"י ‪PKA‬‬
‫‪ :UniportAcetyl CoA+3NAD+FAD+GDP+Pi+2H2O2CO2+3NADH+FADH2+GTP+2H++CoA‬העברה של חומר אחד עם מפל הריכוזים‪ ,‬אין השקעת אנרגיה‪.‬‬ ‫(במצב בו גם ‪ β‬וגם ‪ α‬מזורחנות – סובסטרט טוב ל‪)PP1-‬‬
‫חמצון נטו – חומר שנכנס בתחילת התהליך ועובר פירוק מלא של כל האנרגיה ולא נשא אקטיבי משני‪ :‬שימוש בגרדיאנט של אחד החומרים עם מפל הריכוזים‬ ‫‪ :PP1‬הופך את השפעת הפרוטאין קינאז מוריד זרחונים‪ .‬מוריד פוספט מפוספורילז ‪ A ‬לא‬
‫להעברה של השני נגד מפל הריכוזים‪.‬‬ ‫תוצר ביניים )במקרה שלנו ‪ -‬אצטיל ‪(CoA‬‬ ‫פעיל‪ .‬מוריד פוספט מפוספורילאז קינאז לא פעיל‪ .‬מוריד פוספט מגליקוגן סינטאז ‪B ‬‬
‫‪ :Symport/Antiport‬מצמד מעבר שני חומרים באותו כיוון‪/‬בכיוונים מנוגדים‪.‬‬ ‫פעיל‪ .‬ה‪ PP1-‬מזורחן ע"י ‪ PKA‬בתת יח' ‪ I  PP1‬לא פעיל‪ .‬משופעל ע"י אינסולין‪.‬‬
‫קומפלקס פירובט דהידרוגנז ‪ – E1 -‬דהידרוגנציה של פירובט )תוצר ביניים נקשר תעלות‪ )1 :‬חדירות סלקטיבית‪ )2 .‬שער (תלוי ליגאנד ‪ /‬מתח)‪ ,‬מהירות מנשאים‪.‬‬ ‫קלציום‪ :‬מתחבר לפוספורילאז קינאז בתת יח' ‪( δ‬קלמודולין) ומשפעל אותה‪.‬‬
‫תלויות מתח – מבנה אלפא הליקס עשיר בח‪ .‬אמינו חיוביות (‪ ,)Lys/Arg‬בעלת‬ ‫ל‪ TPP)-‬הכנסת זרוע ליפוליזין )של ‪ (2E‬ל‪) 1E-‬אתר קטליטי(‪‬העברת קבוצת‬ ‫סינטזת גליקוגן‪:‬‬
‫חיישן מתח שינוי בחיישן מוביל לשינוי במבנה התעלה‪ .‬ספציפיות ליון הנכנס‪.‬‬ ‫‪ )1‬גליקוגנין – תחילת השרשרת‪.‬‬
‫אצטיל מ‪ TPP-‬לזרוע ומעבר לתת היח' ‪ 2E‬השנייה העברת קב' אצטיל ל‪CoA-‬‬
‫ה"חור" הוא אזור גדול ופתוח שמורכב משיירי ח‪ .‬אמינו בעלות ‪ OH‬וקרבוניל‪,‬‬
‫חמצון‬ ‫ושחרור התוצר ))‪ Acetyl CoA‬הזרוע הולכת ל‪ 3E-‬וקב' הליפוליזין עוברת‬ ‫‪ UDPG )2‬פוספורילאז – ‪ G1P+UTP  UDP-Glu + PPi‬מקבל את ה‪ E-‬מה‪.PPi-‬‬
‫דרכו יכולים לעבור יונים עם‪/‬בלי שכבת מיום (‪ Na‬קטן מ‪ K-‬אך לא עובר בתעלות‬
‫)ה‪ FAD-‬עובר חיזור( ‪‬קב' ‪ FADH2‬עוברת חמצון ע"י ‪ ,+NAD‬חזרת האנזים למצב ‪ K‬מכיוון שהחמצנים בפילטר מכוונים שה‪ Na-‬לא יוותר על "עטיפת" המיום שלו‬ ‫‪ )3‬גליקוגן סינטאז – ‪ .)UDP-Glu+Glycogen (n)  UTP + Glycogen (n+1‬ההוספה היא בצד‬
‫ולא יעבור‪ ,‬ובנוסף הורדת שכבת המיום מ‪ Na-‬יקרה יותר אנרגטית מאשר מ‪.K-‬‬ ‫המקורי ‪.‬‬ ‫הלא מחוזר בקשר ‪ .α-1,4‬ה‪ UDP-‬צריך לחזור להיות ‪ UTP‬כדי שהתהליך ימשיך לקרות‪.‬‬
‫בקרת האנזים דהידרוגנז ‪ -‬זרחון ‪ /‬עיכוב בהיזון חוזר שפעול קינאז=זרחון=שיתוק ‪/‬שער אינאקטיבציה סוגר את התעלה‪ .‬הוכחת תעלה תלוית מתח ע"י מדידת‬ ‫(התהליך ההופך הוא – ‪)ATP+UDP  ADP+UTP‬‬
‫שפעול פוספ'=הסרה=הפעלה היזון חוזר – אצטיל ‪ CoA, NADH, ATP‬משפעלים הפרש מתחים ‪.PatchClamp‬‬ ‫‪ – Brancing Enzime )4‬צריך ‪ 7‬יח' מקצה בלתי מחזר‪ ,‬מדביק בקשר ‪.α-1,6‬‬
‫מעכבי תעלות תלויות מתח‪ :‬טטרודוקסין‪ ,‬סקסיטוקסין – חוסמים‪/‬‬ ‫קינאז הורמון וזופרסין – מעלה רמת קלציום שפעול פוספ'‪‬מפעיל הידרוגנז‬
‫מונעים מעבר יונים דרך התעלה‪ .‬וורטדין – תעלה פתוחה תמידית‬ ‫כספית וארסנט – חוסמות קבוצות ‪ SH‬לא ניתן להפוך אצטיל ל‪.CoA-‬‬
‫תלויות ליגאנד – אצטיל כולין‪ .‬תעלה שמשנה קונ'‬ ‫מחלת ברי ברי – מחסור בטיאמין )‪ (B1‬שמרכיב ‪) TPP‬קב' פרוסטטית בדהידרוגנז(‪‬‬
‫בתגובה לקשירת שתי מול' ‪ .Ach‬הפתיחה מאפשרת‬ ‫לא יכולים להשתמש בגלוקוז כמקור אנרגיה יוצר בעיות נוירולוגיות‬
‫חוסר בפוספטאז של פירובט דהידרוגנאז – אין הורדת זרחון קומפלקס לא פעיל מעבר יונים‪ .‬התעלה מכילה פילטרים עם שיירים‬
‫גלוקוז ח‪ .‬לקטית אין כניסה ל‪ TCA-‬הצטברות בדם פגיעה ברקמות מערכת שליליים (‪ )Asp, Glu‬וכך בוררת רק קטיונים‪.‬‬
‫‪ – DM‬אנאלוג של אצטיל כולין‪.‬‬ ‫עצבים נפגעת )אין ניצול גלוקוז‪ ,‬כמו ברי ברי (‪.‬‬
‫אצטיל כולין אסטראז – פירוק ‪ Ach ‬הפסקת סיגנל‪.‬‬
‫מעכבי האסטרז – אורגנופוספטים‪ ,‬גז חרדל‪ – DEP, Parathion ,‬נקשרים ל‪ OH-‬של‬
‫הסרין באתר הפעיל באנזים אין פירוק ‪Ach ‬סיגנל לא מופסק‪.‬‬
‫רעל הקוררה – ספציפי לרצפטור אצטיל כולין נקשר לאתר (כמו מעכב תחרותי)‬
‫‪‬חוסם אותו תעלה לא נפתחת‪.‬‬
‫טרנספורטר אקטיבי‪:‬נגד מפל הריכוזים ומצריך השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫משאבות ‪ – ClassP‬מעורב תהליך פוספורילציה‪ ,‬מעבירה בעיקר ‪ Na‬ו‪ ,K-‬בנוייה‬
‫משתי תת יחידות‪.‬‬
‫משאבת ‪ – Na/K ATPase‬שומרת על ריכוזי ‪ K‬גבוה בתוך התא (חשוב לפעילות‬ ‫פירוק גליקוגן‪:‬‬
‫אופטימלית של הרבה אנזימים)‪ 30% ,‬מאנרגית הגוף במנוחה הולכת לפעילותה‪,‬‬
‫‪ )1‬גליקוגן פוספורילאז –‬
‫מייצרת ‪ 20%‬מחום הגוף‪ ,‬את ה‪ Na-‬לא ניתן להחליף‪ ,‬את ה‪ K-‬ניתן להחליף עם‬
‫‪ Rb‬ויונים נוספים (הרבה פחות טוב)‪ .‬אלקטרוגנית ‪ -‬יוצרת הפרש מטענים‪ .‬ניתן‬ ‫‪)Glycogen (n)  G1P + Glycogen (n-1‬‬
‫שריר – בד"כ ‪ / b‬כבד – בד"כ ‪a‬‬
‫במקרים קיצוניים (ריכוזים מאוד גבוהים של ‪ )K/Na‬לבצע היפוך וליצור ‪ ATP‬אך‬
‫המשאבה לא תתפקד כטרנספורט‪ .‬מבנה – ‪ 2‬תת יח' ‪ α‬בעלות פעילות ‪,ATPase‬‬ ‫בקרה ‪-‬‬
‫‪ )1‬אלוסטרית (מקומית) ‪BB‬‬
‫מכילות אתרי קישור ליונים ולמעכביהם‪ 2 .‬תת יח' ‪ β‬גליקופפטידיות‪ ,‬פעילותן לא‬ ‫‪ATP AMP ‬‬ ‫‪GLU ‬‬
‫ידועה‪ ,‬כנראה בעיגון לממברנה‪.‬‬
‫מודל א'‪ -‬אפיניות של חלבון‪ ,‬קודם קישור לאחד היונים ואח"כ זרחון‪/‬דה‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪G6P‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ )2‬זרחון (הורמונים ‪ /‬גלובולרי)‬
‫‪BA‬‬

‫מחלות – ‪ )1‬אי יכולת העברת ‪ G6P‬ל‪ ER-‬או אי יכולת פירוק‬

‫‪G6P ‬כבד מוגדל מגליקוגן ניצול שומן כמקור ‪.E‬‬
‫‪ )2‬חוסר אנזים מפרק גליקוגן ‪ α-1,4 glycosidase ‬מוות‬
‫‪ )3‬חוסר אנזים ‪DeBranching ‬ניצול כמות גטנה של גליקוגן‬
‫‪ )4‬חוסר אנזים מסעף מוות‬

‫אפינפרין ‪ /‬גלוקגון – מופרשים ברמות גלוקוז נמוכות בדם קסקדת אירועים שמשפעלת‬
‫חוסם אנזים‬ ‫‪PKA ‬פירוק גליקוגן‪ .‬ובנוסף קשירה לרצפטור ‪ 7ATM ‬חלבון ‪G ‬יציאת סידן קשירה‬
‫פירובט קרבוקסילאז עובד רק‬ ‫בגליקוליזה‬
‫אם יש אצטיל ‪ ,CoA‬תלוי במצב‬
‫לקלמודולין שפעול גליקוגן פוספורילאז פירוק גליקוגן‬
‫מודל ב' – מודל של צימוד בין הקישור ובין‬
‫הפוספורילציה ‪ /‬דפוספורילציה‪.‬‬ ‫‪ .E‬יש ‪ – E‬גלוקונאוגנזה )יצירת‬
‫‪ GLU‬דרך אוקסלו'( ‪ /‬אין ‪– E‬‬
‫פוספורילציה – ‪E1+ATPE1-P+ADP‬‬ ‫מעגל קרבס ליצירת אנרגיה‬
‫דה פוספורילציה – ‪E2-P+H2OE2+P‬‬
‫מעכבים ‪ -‬אאוביין – חוסם דה פוספורילציה‬
‫של ‪ ,E2-P‬נקשר באתר קישור ‪K+‬‬
‫בצד החיצוני חסימת קשירת ‪.K+‬‬
‫דיגיטליס – נקשר לאתר ‪ K+‬בצד החיצוני‪.‬‬
‫דרופסי – כשל לב‪ ,‬התכווצות חלשה שניתן‬
‫לטפל עם דיגיטליס‪ ,‬מגביר את עוצמת‬ ‫פוספורילציה מחמצנת –‬
‫ההתכווצות בצורה עקיפה‪ .‬הטיפול ‪ -‬פגיעה במשאבה אין הכנסת ‪ ,K‬אין הוצאת‬ ‫מעגל ‪ TCA – 4‬פעולות חמצון‪ NADH3 ,‬ו‪ FADH2-‬שממשיכים לשרשרת מעבר אלק'‪,‬‬
‫‪ Na ‬גרדיאנט ‪ Na‬יורד פחות כוח מניע לפעילות ‪( Ca/Na Antiporter‬מכניס ‪ Na‬עם‬ ‫פוספורילציה מחמצנת (המשך) –‬ ‫שמתרחשת במיטוכונדריה‪ .‬היא מהווה המשך ניצול האנרגיה שמקורה בגלוקוז‪ .‬ע"י מעבר‬
‫מפל הריכוזים ומוציא ‪ Ca‬נגד)‪‬פחות קלציום יוצא ריכוזו בתא עולה רמה‬ ‫סדר הנשאים ומעכבים ‪:‬‬ ‫האלק' על הנשאים יש שאיבת פרוטונים אל הציטוזול שני כוחות – ‪ - ΔPH)1‬כוח מניע של‬
‫‪ NADHFMNFeSCoQCytBFeSCytC1CytCCytACytA3O2‬בזאלית גבוהה יותר של סידן בנוסף לרמה הגבוהה ב‪SR -‬כיווץ חזק יותר‪.‬‬ ‫גרדיאנט פרוטונים ‪ – ΔΨ )2‬כוח הנוצר מהפוט' החשמלי כתוצאה מיציאת המטענים‬
‫משאבת ‪:Ca/Mg ATPase‬‬ ‫רוטנון ואמיטל – מעכבים בין ‪( FeS‬קומפ' ‪ )1‬ל‪( CoQ-‬יוביקוינון)‪.‬‬ ‫החיוביים‪.‬‬
‫נמצאת ב‪ ,SR-‬שומרת על ריכוז גבוה של‬ ‫אנטימיצין ‪ – A‬מעכב בין ‪( CytB‬קומפ' ‪ )3‬ל‪)FeS (CytC-‬‬ ‫פוטנציאל חמצון‪-‬חזור‪ :‬לכל חומר במצב מחוזר יש פוט' – אפיניות של מולקולה מסויימת‬
‫ציאניד‪ ,‬אזיד‪ – CO ,‬מעכבים את ‪( CytA3‬קומפלקס ‪  )4‬אין העברת אלק' לחמצן סידן ב‪ SR-‬וריכוז נמוך בציטוזול‪.‬‬ ‫לאלקטרון‪ .‬מול' בעלת פוט' ח"ח שלילי רוצה למסור את האלקט' שלה ומול' בעלת פוט' ח"ח‬
‫פריציאניד – מקבל אלקטרונים מלאכותי (אלק' אחד) בין ‪ CytA‬ל‪ .CytA3-‬מונע‬ ‫חיובי רוצה לקבל אלק‪ ./‬סדר הנשאים נקבע עפ"י פוטנ' הח"ח שלהם‪ .‬ככל שהם שליליים‬
‫העברת אלק' לקומפלקס ‪.4‬‬ ‫יותר אפיניות קטנה יותר לאלקטרונים רוצים להעביר אלקטרונים הלאה יהיו יותר‬
‫‪ – Mg/HexoKinase‬קטלוז תהליך יצירת ‪ G6P+ADP‬שבלעדיו אין יצירת ‪ATP ‬אין‬ ‫קרובים ל‪ .NADH-‬ככל שפוט' הח"ח חיובי יותר הנשאים יהיו קרובים יותר לחמצן‪.‬‬
‫שרשרת העברת אלקטרונים‪.‬‬ ‫קומפלקס ‪ :1‬הקב' הפרוסטטית שתקבל אלק' תהיה‬
‫העברת הפרוטונים לציטוזול יוצרת ‪.)PMF (ΔµH=ΔΨ+ΔPh=2.3RT*ΔPh+F ΔΨ‬‬ ‫‪ FMN‬והיא תעבור חיזור ונקבל ‪ .FMNH2‬החיזור הוא‬
‫‪ – ATP syntase: 1) F0‬סטטור – חלבון ממברנלי‪ – F1 )2 .‬רוטור – פעילות סינטאז‪,‬‬ ‫דו שלבי (בנוסף לאלקטרונים נקשרים גם פרוטונים)‪.‬‬
‫בנוי מתת יח' ‪ γ‬במרכז ומ‪ 3-‬תת יחידות ‪ β‬במעגל – ‪ : T‬אפיניות גבוהה ל‪ ,ATP-‬בעל‬ ‫הקבוצה הפרוסטטית השנייה בנוייה מאטום ברזל‬
‫יכולת להפוך ‪ ADP+Pi‬ל‪ ,ATP-‬אך לאחר הסינטוז אין שחרור של ה‪ : ATP. L-‬אפיניות‬ ‫המיוצב ע"י שיירי ‪ .S‬אינה נוזאת ומעבירה פרוטונים‪.‬‬
‫נמוכה ל‪ ,ATP-‬כולאת ‪ ADP+Pi‬ולא יודעת לסנטז ‪ : ATP. O‬יודעת לשחרר ‪ ATP‬וגם‬ ‫הקב' הפרוסטטית השלישית היא ‪ CoA Q (UQ‬נייחת)‪.‬‬
‫טרנסלוקציה של חלבונים –‬ ‫‪ ,ADP+Pi‬ולקשור ‪ ADP+Pi‬אך אינם כלואים‪.‬‬ ‫יש שאיבת שני פרוטונים ומעבר ומעבר למצב ‪QH2‬‬
‫כאשר תת יח' ‪ γ‬מסתובת ‪ 120‬מע' נגד כיוון השעון יח' ‪ T‬הופכת ל‪( O-‬ה‪ ATP-‬שסונטזרצף סיגנל‪ :‬תוספת בקצה ‪ N‬שמרמזת כי החלבון מיועד לצאת מהציטופלסמה‪.‬‬ ‫ואח"כ העברת אלקטרונים ל‪.FeS-‬‬
‫אינו חלק מהתוצר הסופי‪ .‬מחולק ל‪ 3-‬אזורים‪ 16-30 :‬ח‪ .‬אמינו בסיסיות‪6-12 ,‬‬ ‫יכול להשתחרר)‪ ,‬יח' שבמצב ‪ L‬תהפוך להיות ‪( T‬תסנטז ‪ )ATP‬והיח' שבמצב ‪O‬‬ ‫הקב' הפרוסטטית הבאה היא ‪ CoA Q‬נוספת (ניידת)‬
‫תהפוך ל‪ L-‬ותלכוד את ה‪ .ADP+Pi-‬סיבוב ‪ 120‬מע' עם כיוון השעון הידרוליזה שלהידרופוביות‪ ,‬מסתיים בח‪ .‬אמינו קטנות (לרוב אלאנין)‪.‬‬ ‫מקבלת שני אלק' ושואבת שני פרוטונים מהמטריקס‬
‫חלבונים המיועדים למיטוכונדריה‪ :‬יותר ח‪ .‬אמינו הידרופוביות ברצף‪ ,‬עשירות‬ ‫‪ .ATP‬האנרגיה של הפרוטונים דרושה לשם שחרור ה‪ ATP-‬ולא לסינטוזו‪.‬‬ ‫קומפלקס ‪ :2‬מכילה קב' פלאבופרוטאין (‪ .)FAD‬תוצר‬
‫יותר בשיירים הידרוקסיליים (‪ ,)Ser, Try‬עשירות יותר בחומצות בסיסיות (‪Lys,‬‬ ‫מעכבים‪:‬‬ ‫הסוקסינט דהידרוגנאז הוא ‪FADH2 ‬מעביר את‬
‫פרוטונופורים – מפרי צימוד‪ ,‬קושרים ומשחררים פרוטון בהתאם למפל הריכוזים‪ ,)Arg,‬כמעט ואין ח‪ .‬אמינו חומציות‪.‬‬ ‫האלק' ל‪ FeS-‬ללא שאיבת פרוטונים‪ .‬פחות ‪ATP‬‬
‫מסיסים בממברנה וגורמים לביטול ‪ ΔPH‬ו‪(ΔΨ -‬לדוגמא – ‪ CCCP‬ו‪ .)DNP-‬בנוסף הםחלבונים המיועדים לגרעין‪ :‬בתוך החלבון קיים סיגנל ‪ NLS‬כחלק ממנו‪ ,‬בעלי ח‪.‬‬ ‫מסונטז כתוצאה מהעברת אלק' של הקומפלקס כי‬
‫אמינו בסיסיות‪ ,‬ישנה התקפלות של החלבון ואין הסרת הסיגנל (מצוי גם בבוגר)‪.‬‬ ‫מגבירים את שרשרת מעבר האלקטרונים‪.‬‬ ‫אין העברת פרוטונים‪.‬‬
‫‪ – DNP‬מפר צימוד‪ ,‬נשא מלאכותי של פרוטונים ישווה ריכוזים ביטול ‪ .ΔPH/ΔΨ‬העברה לאחר התרגום‪( :‬מיטוכונדריה וחיידקים) לרוב בבקטריות‪ ,‬לאחר שרוב‬ ‫קומפלקס ‪ :3‬ציטוכרום – חלבון מעביר אלק' בעל‬
‫אוליגומיצין – מעכב סינטזת ‪ ATP‬ע"י עיכוב ‪( F1‬כתוצאה מכך מעוכב מעבר אלק')‪.‬החלבון תורגם‪ .‬לכן יש צורך בצ'פרונים שימנעו את קיפולו‪.‬‬ ‫קב' הם‪ .‬יון הברזל עובר חמצון חזור‪ .‬תפקיד‬
‫צ'פרונים‪ – SecB :‬צ'פרון חשוב בבקטריה‪ ,‬יוצר קשר עם החלבון הבוגר‪.‬‬ ‫גלוטאמאט – מקור אלקטרונים‪ ,‬מזרז את מעבר האלקטרונים‪.‬‬ ‫הקומפלקס הוא לזרז העברת אלקטרונים מ‪QH2-‬‬
‫‪ – HSP70‬במיטוכונדריה (אך לא ספציפי לה)‪ ,‬יוצר אינטר' עם חלבון לא מקופל‪.‬‬ ‫יונופורים – פפטיד מעגלי שקושר ‪ ,K‬מסיס בממברנה ביטול ‪( ΔΨ‬ולינומיצין)‬ ‫ל‪ CytC-‬המחומצן‪ .‬החלבון מכיל ‪ 3‬קבוצות הם בתוך‬
‫תעלת ‪ – UCP1‬משופעלת ע"י ח‪ .‬שומן ומתחרה ב‪ ,ATP Syntase-‬מעבירה פרוטונים ‪ – MSF‬ספציפי למיטוכונדריה‪.‬‬ ‫שתי יח' ‪ Cyt – Bl‬אפיניות נמוכה‪ Bh ,‬אפיניות גבוהה‬
‫בחלבונים המיועדים למיטוכונדריה יהיה שימוש רק באחד משני סוגי הצ'פרונים‪.‬‬ ‫חזרה אל המטריקס עם המפל שלהם אבל זה מתבזבז כחום ולא ליצירת ‪ATP‬‬ ‫(שתי קב' בציטוכרום ‪ .)B‬בתוך ‪ CytC‬יש קב' הם‪.‬‬
‫במיטוכונדריה‪:‬שונה מאשר בחיידק מכיוון שיש שתי ממברנות‪– TOM .‬‬ ‫‪ – DCCD‬חומר שתוקע את ‪ F0‬של ‪ ATP‬סינטאז (מונע מעבר פרוטונים)‬ ‫מרכז רייסקי שונה מ‪ FeS-‬רגיל כי הוא מיוצב יותר‪.‬‬
‫קומפלקס של ‪ 4‬חלבונים בממברנה החיצונית שלהמיטוכונדריה‪TOM20/22 .‬‬ ‫יש שני אתרי קישור ל‪ UQ (Q0/Q1). QH2 -‬נקשר‬
‫טריפסין – הפרת צימוד ע"י ניתוק ‪( F1‬חוץ ממברנלי) והשארת ‪F0 ‬תעלה‬
‫מכילים שיירים חומציים שככל הנראה הם אלו שמושכים אליהם את השיירים‬ ‫שמעבירה פרוטונים ביטול הגרדיאנט (שרשרת מעבר אלקטרונים מואצת)‪.‬‬ ‫ל‪Q0 -‬העברת אלק' ושחרור פרוטון‪ .‬אלק' ‪ 1‬הולך‬
‫‪ –)DCCD‬כשמוסף לאחר טריפסין יחזיר את הצימוד כי הוא חוסם את הגרדיאנט)‪.‬החיוביים של הסיגנל‪ TOM20/22 .‬מזהים את ה‪ HSP70-‬וה‪ TOM70-‬מזהים את ה‪-‬‬ ‫למ‪ .‬רייסקי ציטו' ‪ C 1 ‬ציטו' ‪ C‬מחומצן צורה‬
‫‪( MSF‬וממנו מועבר ל‪ .)TOM20/22-‬החלבו עובר דרך הממברנה החיצונית בתוך‬ ‫נייג'רין – משחלף ‪ – Na/H‬מכניס ‪ +H‬עם המפל ומוציא ‪ Na‬החוצה מפר צימוד‬ ‫מחוזרת עוזבת את האנזים‪ .‬אלק' ‪ 2‬עובר ל‪CytB-‬‬
‫‪ – TOM40‬אין צורך בהשקעת אנרגיה‪ .‬בכדי לעבור את הממברנה הפנימית דרך‬ ‫ומשם למצב המחומצן של ‪ UQ‬באתר ‪Q1 ‬חיזור‬
‫חלבוני ‪ TIM‬יש צורך בהשקעת אנרגיה – נעשה שימוש במפל פרוטונים‪.‬‬ ‫מניחים כי לא משאבה אלקטרוגנית פגיעה ב‪ ΔPH -‬ו‪.ΔΨ -‬‬
‫ברגע שחלק מהחלבון נכנס למטריקס ‪ MHSP70‬נקשר אליו ומושך אותו פנימה‬ ‫‪ – Urea‬מפריד בין ‪ Fo‬ל‪ F1-‬בסינטאז‪ ,‬מפר צימוד‬ ‫ל‪Q-  -‬באתר ‪ Q0, UQ‬שהעביר אלקטרון‪ ,‬פרוטון‬
‫פפטידאז מוריד את רצף הסיגנל‪ – Tiny TIM .‬עוזרים בהעברה מהממברנה‬ ‫משתחרר מגיע אלק' שני ל‪ -Q-‬וגורם לשאיבת שני‬
‫החיצונית לפנימית‪ .‬אם ישנם חלבונים שמיועדים למרווח הבין ממברנלי‪ ,‬ישנו‬ ‫פרוטונים ליצירת ‪QH2 ‬דיפוזיה של ‪ QH2‬לאתר ‪Q0‬‬
‫רצף נוסף (בכל מקרה יצטרו לחצות את הממברנה הפנימית)‪.‬‬ ‫קומפלקס ‪ :4‬חמצון ‪ CytC‬מחוזר המצומד‬
‫העברה תוך כדי תרגום‪ )ER( :‬צימוד ההעברה עם התרגום‪ .‬קודם צריך לזהות‬ ‫לחיזור מולק' ‪ O2‬לקבלת שתי מול' מים‪.‬‬
‫רצף ומיקום ואח"כ לתרגם‪ .‬לאחר שכ‪ 70-‬ח‪ .‬אמינו תורגמו (רצף הסיגנל) ‪SRP‬‬ ‫קיימות ‪ 3‬תת יח'‪ ,‬שתי קב' הם‪ 3 ,‬יוני ‪Cu‬‬
‫(מזהה רצף סיגנל) נקשר אליו‪ .‬ה‪ SRP-‬בנוי מ‪ RNA-‬ו‪ 6-‬תת יח' חלבוניות‬ ‫מרוכזים בשני מרכזים ‪ A‬ו‪ .B-‬מרכז אחד‬
‫(החשובה היא ‪ SRP54- GTPase). SRP‬נקשר לסיגנל‪ ,‬לריבוזום ול‪GTP -‬הפסקת‬ ‫(‪ )CuA/CuA‬מכיל שני יוני נחושת שמחוברים‬
‫תרגום הקומפלקס הולך לממברנת ה‪( ER-‬אפיניות ‪ SRP‬לרצפטור שלו בממברנה)‬ ‫בגשר ציסטאיני‪.‬הגשר מקבל את האלק' מ‪.CytC-‬‬
‫יון הנחושת האחרון ‪ CuB‬מחובר ל‪ 3-‬ח"א ‪.His‬‬
‫‪‬הידרוליזת ‪ GTP  SRP‬משתחרר – אין צורך בו יותר מפני שהריבוזום נקשר‬ ‫שתי קב' ההם נקראות ‪( A‬מקבלות אלקט'‬
‫לממברנה תרגום ממשיך‪.‬‬
‫ב‪ ER-‬יש ‪ )SEC61 (αβγ‬שהוא הומולגי ל‪ SECYEG-‬בחיידק (‪ .)Y=α / E=γ‬תוך כדי‬ ‫מ‪ )CuA/CuA-‬ו‪( A3-‬מעבירה אלק' ל‪.)CuB-‬‬
‫ההתארכות‪ /‬המשך התרגום החלבון נכנס לממברנה דרך החור‪ .‬גם כאן בשלבים‬ ‫‪ CuA3 + CuB‬יוצרות את האתר הפעיל שבו‬
‫‪ O2‬מחוזר למים‪ CytC .‬מעביר אלק' ל‪CuA/CuA-‬‬
‫מאוחרים יש לידר פפטידז שחותך את הסיגנל והחלבון משוחרר בלומן‪.‬‬
‫בקטריות‪( SECYEG :‬יוצרים את החור בממברנה)‪ .)SECA (ATPase ,‬קומפלקס‬ ‫ומשם ל‪ HemA  -‬ל‪ HemA3 -‬ל‪ CuB-‬שעובר‬
‫‪-SECB‬חלבון נקשר ל‪ SECA-‬ובכך מגדיל את האפיניות של ‪ SECA‬ל‪SECYEG,-‬‬ ‫פוספורלטיביות‪ATP/2e :‬‬ ‫חיזור לקבלת ‪Cu+ ‬מול' נוספת נקשרת ועוברת‬
‫‪ SECA‬גם קושר ‪ ATP ‬ה‪ SECA-‬מוכנס לממברנה יחד עם חלק מהחלבון‬ ‫הוכחה לצימוד מעבר אלקטרונים וסינטזת ‪ :ATP‬גרדיאנט הפרוטונים שנוצר‬ ‫אותה הדרך אך האלקט' נעמד ב‪ A3-‬ועובר חיזור‬
‫ממעבר האלק' מנוצל ליצירת ‪ )ATP. 1‬קצב העלמות החמצן – כשאין ‪ ADP‬קצב‬ ‫ל‪ Fe+2 -‬אטום הברזל במצב זה קושר חמצן‬
‫ההעלמות איטי‪ ,‬כשמוסיפים ‪ ADP‬מערכת סינטזת ה‪ ATP-‬עובדת – קצב העלמות הידרוליזה של ‪ATP ‬שחרור ‪SECA ‬נקשר למקטע אחר בחלבון מחדיר את‬
‫החלבון וחוזר חלילה‪ .‬בשלב האחרון‬ ‫(אפיניות גבוהה)‪‬קשירת ‪ O2‬וקרבה בין ‪A3‬‬
‫חמצן גדל‪ )2 .‬מעכבי סינטזת ‪ – ATP‬אולגומיצין‪ ,‬מאטים את צריכת החמצן‪.‬‬ ‫ל‪( CuB-‬שהוא ‪ )+Cu‬גורמים לגשר פירוקסידי‬
‫בהשוואה בין כלורופלסט למיטוכונדריה‪ – ΔΨ :‬מיטוכונדריה ‪ – ΔpH /‬כלורופלסט ‪ Leader Peptidase‬מגיע וחותך את רצף הסיגנל ככה החלבון מתנתק מהממב'‪.‬‬
‫בכלורופלסט‪ :‬יש צורך בחציית ‪ 3‬ממברנות‪ ,‬השתיים הראשונות נחצות במנגנון‬ ‫הוספת אלקטרון נוסף ע"י ‪ CytC‬בנוסף לשאיבת‬
‫זהה לזה של הכלורופלסט‪ ,‬ולתך התילקואיד יש ‪ 3‬מנגנונים – ‪SECY, SECA, )1‬‬ ‫פרוטון שנקשר לחמצן הקשור ל‪ CuB-‬גורמת‬
‫‪ ,ATP, HSP70 2) SRP, GTP 3) ΔPH‬סיגנלי ארגנין תואמים‪.‬‬ ‫לביקוע הקשר של ה‪O2-‬ץ כתוצאה מביקוע הקשר יש משיכה של פרוטון נוסף שגורמת‬
‫‪ :Stop Transfer Sequence‬רצף הידרופובי שתוקע את החלבון בממברנה‪.‬‬ ‫לחיזור קבוצת ה‪ Fe-‬של ‪ A3‬ואז יש שאיבת שני פרוטונים ושחרור שתי מולק' מים‪.‬‬