Professional Documents
Culture Documents
ריכוז מים במים הוא מאוד גבוה ( )M55ולכן החדירות של גליקוגן:
מים מהירה (לא קלה) .חדירות המים את הממברנה קובעת את תופעת האוסמוזה .מולקולות גדולות לא טעונות ,גלוקוז, פולי גלוקוז ,משמש כמאגר פחמן ואנרגיה .גליקוגן הוא המאגר הקל ביותר לגישה ,מהיר ביותר מבחינת ניצול ושחזור.
מעט פולארית אך בשל הגודל שלה לא חודרת את הממברנה .יונים ,אורגנים ואי אורגנים ,טעונים ולכן אף פעם לא חודרים היתרון של פולימר כחומר תשמורת הוא שגליקוגן אינו מוסיף ללחץ האוסמוטי כפולימר .לא כמו ח.שומן גלוקוז יכול לספק
את הממברנה .בדומה :ח' אמינו ,נוקליאוטידים G6P ,אינם חודרים את הממברנה .בכדי להבטיח חדירות של חומרים אנרגיה גם בהעדר חמצן ולכן מספק אנרגיה לפעילות אנארובית ,גלוקוז היא מול' הדלק היחידה הנצרכת ע"י המוח (חוץ
מבתנאי רעב).הגליקוגן איננו ליניארי .בנוסף לשרשרת ליניארית יש ענפים -יוצר אריזה צפופה יותר .פירוק הגליקוגן הוא
שונים יש להכניס לממברנה עוד משהו .ריכוז היונים בתא שונה מריכוזם בדם :ריכוז +Kבתוך התא 400mMלעומת
מהקצוות ובשל הענפים יש יותר קצוות -פירוק מהיר יותר! בשרשרת הליניארית הגלוקוז מחובר בקשר ( ,α)4-1הענפים
+
20mMבדם ,ריכוז +Naבתא 50mMלעומת 440mMבדם ,ריכוז -Clבתא 40-150mMלעומת 560mMבדם ,ריכוז Ca2
מחוברים לשרשרת בקשרי ( .α)6-1הקשרים בענף עצמו הם ( .α)4-1גליקוגן נמצא בריכוז הגבוה ביותר בכבד .תפקיד
בתא 0.0003mMלעומת 10Mmבדם .מה יכול להבטיח כניסה ויציאת ובניית מפלי ריכוזים? חלבונים שנמצאים
הכבד לשמור על רמת גלוקוז קבועה בדם .הכבד מאכסן גלוקוז בצורת גליקוגן .כמות הגליקוגן מגיעה עד .10%גליקוגן
בממברנה .החלבונים מעניקים לממברנה חדירות – ספציפיות וכיוון מסוים .אפשר לדרג את החדירות ל 2-סוגים:
נמצא אף בחיידקים .גם בשרירים נמצאת כמות ניכרת של גליקוגן .3-2 %בגלל שמסת השרירים גדולה ממסת הכבד,
טרנספורט פסיבי ואקטיבי .ברוב התאים :מחוץ לתא המטען הוא 0mVובתוך התא המטען הוא ~ 70mV-בגלל המצאות
חומרים בעלי מטען שלילי בתוך התא שאינם בעלי יכולת לצאת מהתא .טרנספורט פסיבי -אינו דורש השקעת אנרגיה סה"כ הגליקוגן נמצא בכמות רבה יותר בשרירים .הגליקוגן מתפרק ע"י פוספורוליזה ומקבלים גלוקוז -1פוספט ,הדבר
חיצונית .יש להבטיח חדירות ממברנה -הכוח המניע הוא מפל הריכוזים .חומרים העוברים בעצמם את הממברנה עוברים חוסך אנרגיה (כשגלוקוז נכנס למעגל הגליקוליזה הוא עובר פוספורילציה -תהליך הדורש אנרגיה) .גלוקוז -1פוספט הופך
בדיפוזיה רגילה .חומרים שלא חוצים את הממברנה זקוקים לעזרה ,מנגנון זה נקרא "דיפוזיה מזורזת" .מתרחש ע"י חלבוני לגלוקוז -6פוספט ואז נכנס למסלול הגליקוליזה .תוצר פירוק הגליקוגן יכול להיכנס למסלול גליקוליזה במסלול אנאירובי
תעלות.ב"דיפוזיה מזורזת" מעבר חומרים נקבע לפי מפל הריכוזים .מה שמבדיל בין דיפוזיה פשוטה למזורזת זוהי תלות של עד לפירובט וקבלת אנרגיה בניגוד לחומרי תשמורת אחרים .לעבודה אנאירובית אנו משתמשים רק בגליקוגן .התפקיד
קצב ההעברה בריכוז או במפל הריכוזים .בדיפוזיה רגילה קצב העברה תלוי במפל הריכוזים באופן ליניארי ובדיפוזיה העיקרי של הכבד הוא להעביר גלוקוז לשאר התאים דרך מחזור הדם ,כך שגלוקוז -6פוספט הופך בכבד לגלוקוז.
מזורזת התלות היא היפרבולית (כמו גרף מיכאליס מנטן) .נבדוק חדירות חומרים בממברנה סינתטית (רק פוספוליפידים) פוספורליזה :מזורזת ע"י האנזים גליקוגן פוספורילאז .גליקוגן פוספורילאז לוקח גליקוגן כסובסטרט וע"י פוספורוליזה
ונשווה לחדירות חומרים בממברנה רגילה .ממברנה סינתטית -חדירות המים היא 0.005וחדירות גלוקוז קטנה ב 7-סדרי מזרז יצירת גלוקוז -1פוספט .מזרז את ההסרה של שיירי גליקוזיד מהצד הלא מחוזר של גליקוגן .הקשר בין C1והחמצן
גודל(גלוקוז גדולה ממים) .חדירות יונים קטנה ב 2-סדרי גודל מגלוקוז .ממברנה טבעית -החדירויות שונות וזה נובע מקיום הגליקוזידי מפורק ע"י אורתופוספט Piומתקבלת קונפיגורציה αבפחמן .C1ההתפרקות הפרוטיאוליטית של גליקוגן
של נשאים בממברנה .חדירות גלוקוז 0.00002גדולה ב 5-סדרי גודל מבסינתטית .קיים נשא שמזהה גלוקוז ומעביר אותו עדיפה מבחינה אנרגטית כיוון שהסוכר המשתחרר מזורחן .יתרון נוסף הוא שגלוקוז -1פוספט לא יכול לעבור בדיפוזיה אל
את הממברנה .חדירות -Clגבוהה ב 7-סדרי גודל מבסינתטית וכנ"ל גם לגבי +Naו( +K -ב 3-סדרי גודל) .ניתן לזרז את מחוץ לתא ,בעוד שגלוקוז כן .כשגליקוגן פוספורילאז מגיע לפיצול הפולימר לענפים הוא נתקע -הוא יודע להתעסק רק עם
החדירות בעזרת חלבונים ממברנליים אינטגרליים ,בעלי מקטעים הידרופוביים .קיימים 2מנגנוני "דיפוזיה מזורזת")1 : החלק הליניארי .הוא יכול לפרק עד 4מונומרים עד לפיצול ואז נכנסים אנזימים אחרים לפעולה .גליקוגן טרנספראז לוקח
תעלות -החלבון מתקפל לתעלה מימית שעוזרת לחומר אחר לחצות את הממברנה (חור) )2 .טרנספורטרים/נשאים -החלבון 3מונומרים מהענף ומעביר אותם לקצה החלק הליניארי .השייר שנשאר נפתח ע"י אנזים בשם 6-1αגלוקוזידאז ומקבלים
עוטף חומרים קטנים ומעביר אותם לצד השני של הממברנה .ההעברה היא בעצם שינוי קונפורמציה של החלבון כך שאתר גלוקוז נקי (הידרוליזה) .לאחר החיתוך מקבלים פולימר ליניארי שניתן לפירוק ע"י גליקוגן פוספורילאז עד הענף הבא-
הקשירה של החלבון יופיע בצד השני של הממברנה .החומרים שעוברים דרך נשאים אלו הם חומרים הקטנים מהממברנה. מנגנון התיישרות הפולימר .גלוקוז -1פוספט הופך לגלוקוז -6פוספט .הפוספט שנמצא במקום 6אינו הפוספט שהיה
החלבונים בטרנספורט פסיבי בעלי ספציפיות לחומרים .לחלבון שמעביר חלבון יש ספציפיות מאוד גבוהה עד שמבדיל בין D במקום .1הפוספט שבמקום 6הוא הפוספט שבאתר הפעיל של האנזים .לאחר מכן האנזים לוקח את הפוספט שבמקום .1
גלוקוז ל Lגלוקוז.וליןאומצין(אנטיביוטיקה) -נשא של אשלגן דרך הממברנה אמפיפטי ולכן יכול לעבור בקלות מסביבה הפוספט שבמקום 6הוא פוספט ממקום 1של גלוקוז -1פוספט אחר .תהליך זה מזורז ע"י האנזים פוספוגליקומוטאז.
מימית לממברנה ,בעל מבנה ספרי ויוצר קומפלקס יציב מאוד עם אשלגן ,עובר דההיטרטציה לאחר קישור אשלגן ולכן בתאי כבד הורדת פוספט מגלוקוז -6פוספט ע"י גלוקוז -6פוספטאז מתרחשת בתוך לומן (חלל פנימי) של הרטיקולום
מסיס בממברנה ,פועל ע"פ מפל ריכוזים .גראמיצידין -Aדוגמא נוספת לאנטיביוטיקה משמשת כתעלת מעבר ליונים. האנדופלסמטי .גלוקוז -6פוספט מועבר לתוך ה ,ER-מיד גלוקוז -6פוספטאז הופל אותו לגלוקוז ואל הציטופלסמה
אנטיביוטיקה זו מחוררת את הממברנה ונגדה אין עמידות .מדובר בפוליפפטיד קצר שמבנהו αהליקס 2 .סלילים בונים מועברים גלוקוז ופוספט .ריאקציה זו מתרחשת רק בכבד ולא בשרירים ובמוח .מנגנון גליקוגן פוספורילאז :אנזים גדול
תעלה בממברנה שעוזרת לקטיונים לחדור את הממברנה .כל מולקולת גראמיצידין בונה 0.5תעלה .המאפיין דיפוזיה דימר המורכב מ 2-תת יחידות זהות בעל מסה DK97ולכל אחת אתר פעיל .זהו חלבון גדול מכיוון שהסובסטרט שלו גדול.
מזורזת ומבדיל אותה מדיפוזיה פשוטה זה תלות קצב מעבר במפל הריכוזים .בדיפוזיה רגילה התלות היא ליניארית בתוך האתר הפעיל של כל תת יחידה נמצא קופקטור פירידוקסאל פוספט ( .)PLPהוא מאפשר קטליזת ריאקציית
ובדיפוזיה מזורזת התלות עם סטורציה .הדיפוזיה תלויה בריכוז הקומפלכס .יש מס' מוגבל של אתרי קשירה בחלבון -ריכוז פוספורוליזה ומונע הידרוליזה ע"י כך שהוא משמש בתור מקבל ומוסר פרוטון וכך מונע כניסת מים לאתר הפעיל ולאפשר
הקומפלכס תלוי בריכוז החלבון .קצב הטרנספורט המזורז נקבע ע"י ריכוז הקומפלכס נשא+סובסטרט הטרנספורט. לפוספט להשתתף בריאקציה .אתר קשירה נמצא במרחק A30מאתר קטליטי ,הם מחוברים ע"י תעלה צרה שמסוגלת
מקבלים פונק' סטורציה עם פרמטר המאפיין אפיניות נשא לסובסטרט -Km .בדיוק כמו במיכאליס מנטן ,ריכוז סובסטרט להכיל 4-5יחידות גלוקוז ,הפרדה גדולה זו בין האתרים מאפשרת לאנזים לבצע פוספורילציה בשיירים רבים ללא עזיבה
שנותן 0.5Vmaxזהו Kmעבור טרנספורט .דיפוזיה מזורזת מוגבלת מבחינת המהירות לא כמו דיפוזיה רגילה .מה שמאפיין של סובסטרט וקישור מחדש אחרי תהליך קטליטי אחד ,אנזים כזה נקרא .processiveאנזים זה עשיר במנגנוני בקרה.
את קצב דיפוזיה רגילה זה מקדם הדיפוזיה (השיפוע) ; ∆Gconc = − RT ln(Cout / Cin ) ; ∆ Gvolt = ZFV .עבור 2מנגנוני בקרה :בקרה אלוסטרית וקוולנטית -זרחון של האנזים ב 2-מקומות ,בכל תת יחידה .קיימים גם אפקטורים
חומרים הנכנסים לתא F=23.1kcal/V*mol ; ∆ Gin = − ∆ Gout ; ∆ Gin = − RT ln(Cout / Cin) + ZFV :בשאלות מסוג אלוסטריים .הזרחון נמצא בבקרה הורמונלית והם קובעים את זרחון האנזים .יש הבדל בבקרה בין שרירים וכבד .הבדלים
זה יש לשים לב לכיוון וליחידות .קצב העברה של תעלה הרבה יותר גבוה משל נשא כיוון שנשא צריך לעבור שינוי אלו נקבעים ע"י הספציפיות של כל אחד מהם .תפקודים של שרירים וכבד קובעים את הבקרה האלוסטרית בכל רקמה .יש
קונפורמציה בשביל העברה דבר הלוקח זמן רב ,בתעלה יש שינוי חד פעמי -פתיחת התעלה .סיבה נוספת היא שתעלה היא שיירי Serבכל תת יחידה שעוברים זרחון .זרחון בנק' אחת גורם לשינוי קונפורמציית החלבון .זמינות האתר הפעיל משתנה
"חור" ,היונים עוברים דרכה בחופשיות ואילו בנשא מדובר בקשירת חומר והוצאתו -אין מעבר חופשי של חומרים .גם בעת הזרחון .פוספורילאז -aמצב מזורחן של האנזים ,האתר הפעיל פתוח והאנזים פעיל -מצב .Rפוספורילאז -bמצב לא
לתעלות וגם לנשאים ספציפיות.השוואה בין אנזים לתעלה/נשא :דומה-מיכאליס מנטן,אתר פעיל ,יצירת קומפלקס ,שונה- מזורחן ,האתר הפעיל סגור והאנזים לא פעיל -מצב .Tפוספורילאז קינאז מזרחן את פוספורילאז b. 2צורות האנזים יכולות
תעלות מזרזות תהליך פיזיקלי ולא כימי ,אין תוצר חדש .חשיבות פוטנציאל חשמלי כמע' מעבר סיגנלים -מבחינים ב 2-סוגי ← Rמוסט לכיוון Rובמצב לא להיות במצב הפעיל Rאו במצב הלא פעיל ,Tההבדל הוא שבמצב מזורחן השוו"מ → T
תעלות :תעלות תלויות ליגנד :בעקבות קשירת ליגנד לתעלה יש פתיחה שלה .דוגמא אצטיל כולין רצפטור .תעלות תלויות
מתח :יש פתיחת התעלה בגלל שינוי במתח ,שינוי בפוטנציאל ממברנה .דוגמא :תעלת אשלגן .בתעלות מסוג זה החלק מזורחן מוסט למצב .Tבנוסף למודיפיקציה קוולנטית ,בשריר (פוספולירז bרגיש לשינוי בין מצב Tל )R -בקרה אלוסטרית
שרגיש לשינוי במתח voltage sensorקולט מידע לפתיחת התעלה -Gate .השער ,החלק שנפתח או נסגר כתוצאה משינוי מתרחשת ע"י חומרים המעורבים במטבוליזם אנרגטי .ריכוז גבוה של ATPוגלוקוז -6פוספט מייצבים את המצב הלא פעיל
במתח -Pore .הסלקטיביות הראשונית של התעלה .יש הגבלת גודל ,לא ספציפי .יכולים להכנס ל poreכל מיני חומרים, T. AMPשמופיע במצבים אנרגטיים לא טובים מייצב את המצב הפעיל .Rבשריר ATP :הוא מבקר אלוסטרי שלילי של
בעיקר לפי גודל -Filter .מעניק לתעלה את הספציפיות שלה .תעלות תלויות מתח בעלות ספציפיות גבוהה .תעלת אשלגן :יש פוספורילאז bאשר פעיל רק בריכוזים גבוהים של .AMPגלוקוז -6פוספט גם הוא מעכב .פוספורילאז bפעיל רק כאשר
לה פילטר מאוד ספציפי .בנוייה מ 4-תת יחידות שכל תת יחידה היא בעצם 2שרשראות αהליקס ,כאשר הפילטר הוא ← 2 ADPברגע שרמת ATPיורדת האנרגיה בתא מאוד נמוכה .אדנילאטקינאז מזרז את הריאקציה→ ATP + AMP :
באזור החיבור של 4תת יחידות .פתח ה pore A10ופתח הפילטר .A 3נתרן לא יעבור בה .יוני נתרן יותר קטנים מיוני ורמת ADPעולה מתרחשת הריאקציה .במצב תקין היחסים ביניהם 100:10:1כך ששינויים בריכוז AMPמאוד רגישים
אשלגן אך זוהי לא הסיבה העיקרית .ההסבר נעוץ במבנה הפילטר .היונים קשורים למולקולת מים ובשביל לעבור בתעלה למצב האנרגטי של התא ,מה שהופך אותו לאפקטור אלוסטרי יעיל מאוד .בכבד (פוספולירז Aרגיש לשינוי) פוספורילאז a
הם צריכים לעבור דהידרטציה .בעת היציאה הם עוברים הידרטציה בחזרה .בפילטר הסלקטיבי יש קב' שעוטפות את פעיל באופן מלא ללא קשר לרמת ,ATP, AMPוגלוקוז -6פוספט .בכבד :שונה בשני גורמים AMP )1 -אינו משפעל את
האשלגן כאילו היה עטוף במולקולות מים .המרחקים מותאמים לגודל אשלגן -מבנה ספציפי לאשלגן .יש צורך בהשקעת
פוספורילאז )b. 2פוספורילאז aעובר למצב בלתי פעיל ע"י הקשרות גלוקוז ( מ R-ל .)T-פוספורילאז קינאז מזרחן את
אנרגיה על מנת שאשלגן יעבור דהידרטציה ויש שחרור אנרגיה בקישור אשלגן לתעלה -סה"כ ΔGשלילי .דהידרטציה של
האנזים .1200KD,הפעלת האנזים מתרחשת ע"י זרחונו בעזרת פרוטאין קינאז a PKAהמופעל ע"י הורמון אפינהפרין
יוני נתרן דורשת יותר אנרגיה ובקשירת נתרן לתעלה יש שחרור נמוך יותר של אנרגיה -סה"כ ΔGחיובי .יכולים להקשר 4
יוני אשלגן לפילטר בו זמנית .מדובר בתהליך מתמשך :אשלגן נכנס לפילטר ואז בא עוד יון להקשר ,נוצרת דחייה ויון המתחיל מעגל .CAMPפוספורילאז קינאז מורכב מ 4-תת יחידות .α,β,γ,δאתר קטליטי בתת-יחידה γשאר היחידות
האשלגן הראשון עובר אתר קשירה ומאפשר ליון שנכנס להקשר לתעלה -כל יון שנכנס "דוחף" את זה שלפניו .תעלת נתרן: לבקרה.זרחון בתת יחידה βגורם לשפעול חלקי של האנזים .שפעול חלקי נוסף מתרחש בעת עלייה בריכוז Ca+2בתת יחידה
תלויית מתח .הפילטר הסלקטיבי שלו זה בעצם הגודל .נתרן עובר את התעלה ללא הידרטציה .אורך הפילטר .A 5פוטנציאל δשהיא בעצם החלבון קלמודולין המשופעל ע"י סידן בריכוז של ( 1uMגירוי חשמלי גורם לעלייה בריכוז) .רק 2הפעולות
פעולה :העברת אימפולס עצבי ,או מתא עצב לתא עצב שכן או מתא עצב לתא שריר .התעלה הראשונה שגורמת לתחילת ביחד נותנות פוספורילאז קינאז פעיל .אין חשיבות לסדר השפעול .עלייה בריכוז יוני סידן תגרום ליותר פירוק של גליקוגן
הפעולה אצטיל כולין רצפטור -הליגנד הוא אצטיל כולין .בנוייה מ 5-תת יחידות כשאצטיל כולין יכול להקשר ב 2-אתרים. (האנזים פעיל יותר).אדנילאט ציקלאז מפעיל תהליך פוספורוליזה -עיכוב אדנילאט מעכב פירוק גליקוגן.
כשאצטיל כולין נקשר לרצפטור התעלה נפתחת ויש מעבר קטיונים .יש כניסת נתרן ויציאת אשלגן וכך נוצר פוטנציאל פעולה סינתזת גליקוגן :כמו בריאקציות אחרות הסובסטרט של גליקוגן סינטאז כבר משופעל .הסובסטרט הוא חיבור של UTP
(אצטיל כולין נקרא נוירוטרנסמיטור) .בין תא עצב לתא שריר יש מרווח קטן (המרווח הבינסינפטי) .יש שחרור של וגלוקוז -1פוספט לקבלת גלוקוז UDP-ו .PPi-הגלוקוז מאוקטב ויכול לעבור לפולימר כמעט בלי שינוי ב .ΔG -הריאקציה
ויסיקולות שבהן אגור אצטיל כולין .האצטיל כולין משתחרר וגורם להתחלת פוטנציאל פעולה בתא העצב או השריר. הפיכה ומה שקובע את הכיווניות זה הידרוליזה של פירופוספט ל 2-אורתופוספט ע"י פירופוספטאז ולכן התגובה הכללית
האימפולס מתחיל משחרור אצטיל כולין מהתא הפרהסינפטי (מעביר) .לאחר מכן אצטיל כולין נקשר לאצטיל כולין רצפטור
שנמצא על התא הבא (פוסט סינפטי) .יש פתיחה של התעלה ובעיקר כניסת יוני נתרן לתוך התא .הדבר גורם לירידה במטען . G 1 P UTP H 2O UDP glucos 2 Piגליקוגן סינטאז מזרז את ריאקציית הפלמור מ גלוקוז UDP-לגליקוגן יחידת
שבתוך התא (דפולריזציה) ,פחות מטען שלילי בתוך התא .תעלת נתרן תלויית המתח נפתחת ב 40mV-~ -ובגלל הגלוקוז הפעילה מועברת לקב' הידרוכסיל של פחמן 4בקצה של גליקוגן ונוצר קשר גליקוזידי (, α)4-1יכול להוסיף
הדפולריזציה יש פתיחה של תעלת הנתרן .נתרן יעבור לפי מפל ריכוזים מחוץ התא לתוכו .מתרחשת שוב דפולריזציה, יחידות גלוקוז רק אם שרשרת הפוליסכריד מכילה יותר מ 4 -יחידות סוכר-יש לו פריימר .הפולימר הקצר הראשון מופיע
פידבק חיובי ייגרום לפתיחת עוד תעלות נתרן תלויות מתח .כעת ,נכנסות לפעולה תעלות אשלגן תלויות מתח ,כלומר ,בנוסף כתוצאה מפעילות החלבון גליקוג'נין המייצר את הפריימר .זהו חלבון שיכול לקשור קוולנטית גלוקוז כמונומר לשייר ה-
לתעלות הנתרן יש פתיחה של תעלות האשלגן .תעלות הנתרן מתחילות להסגר ,אשלגן יוצא מהתא -היפרפולריזציה .המטען Tyrבקב' פנול הידרוכסיל ספציפית בכל תת יחידה 2 .תת היחידות של החלבון עוזרות לבנות את השרשרת ולאחר
השלילי גדל (מחיובי לשלילי).אצטיל כולין אסטראז הוא אנזים שמפרק אצטיל כולין ונמצא במרווח הבינסינפטי .הוא יכול
להיות מעוכב ע"י גז עצבים וע"י פוספטים אורגניים .לאנזים יש סרין באתר הפעיל והפגיעה באנזים היא בו( .כגון פעולת גז שהשרשרת מספיק ארוכה 2תת היחידות מתפרקות .בכל חלקיק של גליקוגן ,לא משנה כמה נקי הוא ,אפשר למצוא חלבון
עצבים סרין) וניתן לצבוע אותו בצורה ספציפית .חלבון זה הוא גליקוג'נין שמחובר באופן קוולנטי לגליקוגן .כאשר השרשרת הליניארית
טרנספורט אקטיבי -מעבר חומרים נגד מפל הריכוזים ,יש צורך בהשקעת אנרגיה לחדירות זו.רבע מצריכת האנרגיה בתא מספיק ארוכה מתחיל לעבוד Branching Enzymeגליקוגן טרנספראז -בונה ענפים .הענף נוצר ע"י שבירת קשר (α)1-4
רגיל הולך לטרנספורט ,ליצירת מפלי ריכוזים של יונים וחומרים אחרים .מע' טרנספורט זהו חלק חיוני במע' החי .מנגנונים ויצירת קשר ( α .)1-6האנזים לוקח 7מונומרים מהקצה ,חותך אותם מהשרשרת ומעביר אותם לענף בקשר ( .α)6-1החלק
של טרנספורט אקטיבי )1 :משאבות יוניות )2 .קוטרנספורט (טרנספורט אקטיבי משני) )3 .טרנספורט ע"י מודיפיקציה המועבר חיב לכלול את הקצה הלא מותמר וחייב להגיע משרשרת של לפחות 11יחידות סוכר ,ענף חדש שנוצר חייב להיות
קוולנטית .מושגים הקשורים :אנטיפורט -כאשר טרנספורט מצומד של חומר אחד לכיוון אחד וחומר אחר לכיוון מנוגד. מרוחק בלפחות 4יחידות מענף קיים.הסתעפות חשובה מאוד כיוון שיוצרת מס' רב של יחידות קצה שהם אתרי הפעילות
החלפת 2חומרים .סימפורט -צימוד לכיוון אחד 2 .חומרים שעוברים ביחד לאותו כיוון .אלקטרוגני -במהלך המעבר נוצר של האנזימים של פירוק ויצירת גליקוגן וכך מגדיל את קצב סינתוז או פירוק הגליקוגן .גליקוגן סינטאז יכול להאריך כעת
פוטנציאל חשמלי בנוסף לפוטנציאל ריכוזי .החלפה של מטען נטו-אנטיפורט .אלקטרונייטרלי -אין מעבר של מטען נטו. גם את הענף וגם את השרשרת .בקרה של גליקוגן סינטאז :אנזים מפתח שנמצא תחת בקרה הורמונלית ואלוסטרית.
טרנספורט מזורז אקטיבי -מזורז ע"י משאבות ,נגד מפל הריכוזים ,יש השקעת .ATPמעבר חומר דרך הממברנה מצומד גלוקוז הוא עובר זרחון בכמה מקומות ,בעיקר זרחון מסיבי ב C-טרמינל וזרחון פחות מסיבי ב N-טרמינל ,כך שיש שינוי
לפירוק .ATPתעלות -טרנספורט מזורז ,יכול להיות גם פסיבי .ע"י חלבון נשא שקושר חומר מצד אחר ומשחרר מצד שני .יש רציני במטען החלבון .גליקוגן סינטאז במצב המזורחן הופך ממצב aל b-שאינו פעיל בדר"כ!! ,מצב Bבעיל כאשר יש ריכוז
סוגים שונים של נשאים -יוניפורטר (רק עם חומר אחד) וסימפורטר/אנטיפורטר (סוגים של קוטרנספורט) .בסימפורטר גבוה של G-6-Pאפקטור אלוסטרי חיובי של מצב , bצורה aפעילה ללא תלול ב.G-6-P -ההורמון שמשפעל פירוק חייב
ובאנטיפורטר כיוון המפלים יכול להיות מנוגד או באותו כיוון ,מה שקובע את הכיוון זה הגודל היחסי של מפל הריכוזים- לשתק סינתזה .זרחון גורם לפירוק להיות פעיל ולסנתוז להיות לא פעיל .הורדת זרחן מסיימת את פעילות והשפעת
אם סכום המפלים הוא לכיוון אחד זה יהיה כיוון הטרנספורט .תכונות של טרנספורטרים :חלבונים אלו הם חלבונים ההורמון -גליקוגן פוספורילאז וסינטאז הופכים ללא מזורחנים כתוצאה מפעילות פרוטאין פוספטאז )PP1( 1קומפלקס
ממברנליים ,אי אפשר לנקות אותם בשיטות רגילות .יש להוציאם מהממברנה ולהשאירם במצב הנטיבי בעזרת דטרגנטים.
דטרגנטים מתחרים עם הפוספוליפידים וממיסים אותם בפאזה מימית .לאחר שמבודדים את החלבון מרכיבים אותו מחדש בעל 3יחידות :תת יחידה קטליטית ,PP1 37KDתת יחידה רגולטורית ( RG1נקשרת לגליקוגן וכך מקרבת יחידה קטליטית
בממברנה מלאכותית -ויסיקולות ,ליפוזומים מלאכותיים -רקונסטיטוציה .בונים מערכת "טבעית" רק שהממברנה מכילה לסובסטרטים שלה -אנזימי הגליקוגן) .123KDויחידת מעכב 1תת יחידה קטנה רגולטורית ,כאשר היא במצב מזורחן היא
רק חלבון אחד .כך ניתן ללמוד ריאקציה של מעבר חומר דרך הממברנה .מאפייני נשאים :אפיניות לחומר וקצב העברה. מעכבת את .PP1כאשר אין צורך בפירוק גליקוגן PP1יעשה דפוספורילציה ויפסיק פירוק גליקוגן PP1 .גורם
שיטה אחרת מאוד נפוצה לחקר נשאים ותעלות בממברנה טבעית :פאטצ' קלאב -משתמשים בפיפטת זכוכית עם קצה מאוד לדפוספורילציה של גליקוגן סינתאז ומשפעל אותו ,כך שבעצם עיכוב הפירוק הוא מגביר סינתזה PKA.אחראי על
דק (קוטרה כמה מיקרונים ,כגודל התא) .מתקרבים איתה לתא ומתחילים לשאוב ואז )1 :לנער -הצד החיצוני נשבר. פוספורילציה של פוספורילאז קינאז וכך תורם לפירוק גליקוגן .בו זמנית הוא מעכב את PP1ע"י פוספרילציה של RG1מונע
בפיפטה יש אלקטרוליט וניתן למדוד זרם חשמלי .אם יש תעלה אז נוכל לבדוק חדירות יונים דרך הממברנה .ניתן להחליף ממנו להקשר ליחידה קטליטית מה שמונע קישור הסובסטרט ליחידה הקטליטית,בנוסף פוספולירציה של מעכב 1חוסמת
תמיסה חיצונית או פנימית ולבדוק האם יעבור נתרן או אשלגן ,מהו סוג החדירות ,קצב ,תלות במפל הריכוזים )2 .לשאוב קטליזה ע"י . PP1גם אנזים זה נמצא תחת בקרה הורמונלית :ברגע שיש אפינפרין יש שפעול של PKAומשאיר את
קצת יותר חזק כך שהחלק הפנימי יישבר ותכולת התא תישפך לתוך הפיפטה ,כך נוכל למדוד את חדירות הממברנה לכיוון
הפוספורילאז לא פעיל והסינטאז פעיל .כשאין אפינפרין אין שפעול של .PKAקשירת אינסולין לרצפטור טירוזין קינאז
אחר .תעלות יכולות להיות ב 2-מצבים :פתוחה וסגורה .כאשר התעלה סגורה החדירות מאוד נמוכה ומאופיינת בpA (10- -
מובילה לשרשרת פוספולירציה של חלבונים שבעקבותיה משופעל אינסולין סנסטיב פרוטאין קינאז המזרחן תת יחידה RG1
.)12Aתעלה מאופיינת ע"י כמה פרמטרים -הכי חשוב זה הספציפיות ליון מסויים .בתעלה לנתרן החדירות של אשלגן מאוד
נמוכה ובתעלה לאשלגן החדירות של נתרן מאוד נמוכה .אילו כוחות קובעים את כיוון וקצב ההעברה? ישנה כוס המחולקת של PP1באתר שונה ,בניגוד לאפינפרין הוא הופך את PP1ליותר פעיל.
מעבר סיגנל מהורמון לפירוק גליקוגן :פעילות שרירים גורמת לשיחרור של אפינהפרין –גורם לפירוק גליקוגן בשריר ,ברמה
ל 2-ובאמצע מחיצה ,אין חדירות ומעבר יונים בין 2חצאי התא .הריכוז כולל של הקטיונים והאניונים ב 2-התמיסות שונה,
הלחץ האוסמוטי שונה .מה שקיים זה מפל ריכוזים של נתרן ואשלגן .אם נמדוד את פוטנציאל התא נראה שעל המחיצה נמוכה בכבד .הכבד מגיב יותר לגלוקוגון שנאגר בקיבה ומשוחרר בתנאי רעב.1 .אפינפרין וגלוקגון נקשרים לרצפטורים
הפוטנציאל .0נפתח רק חדירות לנתרן על המחיצה .יוני נתרן ינועו מצד אחד לשני לפי מפל ריכוזים -יש העברה נטו של 7TMספציפים בממברנה החיצונית של תאי השריר או הכבד .אפינאפרין נקשר ל β-אדרנג'יק רצפטור בשריר וגלוקוגון
מטען וזה גורם למפל חשמלי על המחיצה .מה שקובע את הכיווניות זה פוטנציאל אלקטרוכימי .Δμמשוואת נרנסט: לגלוקוגון רצפטור בכבד .הקישור משפעל את תת יחידה αשל חלבון Gsעקב שינוי מבני החל בממברנה ובחלבון בעקבות
-Z ∆ µ~ ( Na) = RT ln[C1 / C 2] + ZF∆Ψמטען-F ,קבוע פארדיי -ΔΨ ,הפרש מפלים חשמליים .הטרנספורט ייעצר כאשר קשירת הורמון לרצפטור שלו GTP .2 .נקשר לתת יחידה αחלבון Gsשבצורת αGTPמשפעל אדנילאט ציקלאז-חלבון
טרנסממברנלי המזרז יצירצ שליח שניוני cAMPמ ATP . 3. cAMP -הוא קופקטור חיובי המשפעל חלבון PKAע"י
המערכת תגיע לשוו"מ ,Δμ=0כלומר ). ∆Ψ = − ( RT / ZF ) ln(C1 / C 2במקרה של קטיון חד ערכי ,Z=1המינוס מצביע על קישור של cAMPליחידות הרגולטוריות של החלבון היחידות הרגולטוריות מתפרקות מהקטליטיות שעתה פעילות.4 .
כיוון ΔΨמנוגד למפל הריכוזים .בשביל קטיון חד ערכי בטמ"פ החדר RT/ZF=59mVכאשר lnהופך ל .log-כך ניתן PKAמזרחן את תת יחידה βשל פוספורילאז קינאז ואת גליקוגן סינטאז .זרחון זה מפעיל את פוספורילאז ובאופן
לחשב פוטנציאל שיופיע על מד מתח .אם פותחים מעבר לקטיון אחד ומפל הריכוזים הוא פי 10אזי .ΔΨ=-59mVמשוואת סימולטני מעביר את גליקוגן סינטאז לצורתו הלא פעילה.בכבד קצת יותר מסובך :אפיהפרין יכול לגרום לפירוק גליקוגן
נרנסט מאפשרת חישוב מפל ריכוזים/פוטנציאל חשמלי ליון מסויים .משאבות יוניות :מנצלות אנרגיה של ATPכדי להניע בכבד אך בנוסף לכך הוא נקשר לרצפטור נוסף ל -ל α-אדרנג'יק רצפטור אשר משפעל פוספוליפאז Cשמאתחל מעגל שונה
מעבר יוני נגד מפל הריכוזים ובונות מפל ריכוזים על ממברנות שונות 25% .מרווח האנרגיה המתקבל מ ATPהולכים שבמהלכו יש עלייה בריכוז אינוזידול 1,4,5טריפוספט ושחרור של יוני סידן מה ER -מה שגורם לשפעול חלקי של
לבניית מפל ריכוזים במשאבות יוניות .המשאבות היוניות מדורגות לפי 3סוגים עיקריים :class P :שמן נובע מתכונה פוספורילאז קינאז .קישור סימולטני של גלוקוגון והפינפרין גורם לפירוק גליקוגן מקסימלי בכבד .הפסקת הסיגנל.1 :
עיקרית של המשאבות -במהלך פעילותן עוברות מודיפיקציה קוולנטית ע"י פוספט שמגיע מ ATPהמפורק באתר הפעיל של פעילות GTPaseשל חלבון .G. 2בנוסף התאים מכילים אנזימים פוספודיאסתראז שהופכים cAMPל.ATP. 3-חלבון
המשאבה .זהו שלב הכרחי ,חיוני .מתעסקות בהעברת יונים חד ודו ערכיים .H+, Na+ ,K+, Ca+2נמצאות גם בממברנה PKAמוסיף קב' פוספריל לתת יחידה αשל פוספוליראז קינאז לאחר זרחון ראשון של ,βהפוספורילציה גורמת לאנזים
ציטופלסמטית של כל התאים האאוקריוטים ,גם בממברנה פלסמטית של צמחים ,חיידקים ופטריות .עובדות כמשאבות להיות סובסטרט יותר טוב לדהפוספורילציה ולהפיכתו למצב לא פעיל ע"י האנזים PP1הנקשר חזק לפוספורילאז aאך
ובונות מפל יונים על חשבון פירוק :ATP. Class Fשמן נובע מפקטור הצימוד ( .)Fמעבירות אך ורק יוני מימן ותפקידן הוא במצבו הפעיל רק לאחר הקשרות של גלוקוז אז הוא מסיר את קב' הפוספוריל והופך אותו למצב לא פעיל bבעל
סינתזת ATPבמיטוכונדריה על חשבון מפל פרוטונים על הממברנה .זוהי משאבה הפיכה ויכולה לבנות מפל ריכוזים על אפיניות נמוכה PP1שמשתחרר ובעקבות כך יש שפעול של גליקוגן סינתאז -וכך רמת הגלוקוז בדם משפיעה על
חשבון .ATPנמצאות בממברנה של כלורופלסטים ( ATPעל חשבון אור -פוטוסינתיזה) ,תילאקואידים ובממברנה המטבוליזם של גליקוגן.אינסולין מגביר את סינתזת גליקוגן בעוד שגלוקגון ואפינפרין מזרזים את פירוקו.
פלסמטית של חיידקים :Class V .משאבות שמצויות בואקואלות (איברים תוך תאיים שתפקידם לאכסן פסולת ,או שאלות :אם ניצלנו את כל הגליקוגן בשריר האם אפשר לסנתז גלוקוז דרך גלוקונאוגנזה? לא .צריך אנזים גלוקוז -6
שנוצרים כתוצאה מאנדוציטוזה).מעבירות פרוטונים בלבד .דומות במבנה ל F-אך תפקידן לבנות מפל פרוטונים על פוספטאז שאיננו נמצא בשריר.
מעבר חומרים דרך הממברנה:
הממברנה על חשבון .ATPהמטרה לגרום לחומציות החלל הפנימי של ואקואלות ,תפקידן לפרק חלבונים או פסולת ובpH- התפקיד העיקרי של הממברנה הוא להפריד בין חללים שונים .הממברנה מורכבת מחומרים אמפיפטיים ,ואם
נמוך פירוק חלבונים או חומרי פסולת מתרחש מהר יותר .משאבת נתרן-אשלגן :נמצאת בממברנה פלסמטית של רוב
הפוספוליפידים מאורגנים במבנה דו-שכבתי אזי מ 2-הצדדים פני השטח הידרופיליים ותוך הממברנה הידרופובית .דומה
התאים האאוקריוטים .תפקידה להעביר 3יוני נתרן החוצה ו 2-יוני אשלגן פנימה על חשבון פירוק .ATPבמצב נורמלי מתמוסס בדומה .חומרים מסיסים במים לא יתמוססו בפאזה ההידרופובית ,מכאן שכל החומרים הפולאריים והטעונים לא
ריכוז נתרן מחוץ לתא גבוה ובפנים נמוך ( 145mMלעומת )12mMוריכוז יוני אשלגן בחוץ נמוך ובפנים גבוה (140mM יחדרו את הממברנה .מולקולות גזים ( )O2,N2,CO2כן יכולות לחדור את הממברנה כי אינן פולאריות ואין טעונות (אע"פ
לעומת .)4mMפעילות המשאבה גורמת למצב פיזיולוגי זה .טרנספורט זה הוא אלקטרוגני (אין שוויון במס' היונים שמסיסות במים) .חומרים קטנים לא טעונים (אע"פ שפולאריים) ,כמו אתנול ואוריאה ,חודרים את הממברנה .מים-
פוספורילציה אוקסידטיבית: היוצאים ונכנסים) ,נוצר פוטנציאל חשמלי על הממברנה של ~ 50-60mMעם מטען חיובי מחוץ לתא ושלילי בתוכו.
תהליך שבמהלכו מסונתזת רוב האנרגיה בתאים אאירובים (יש שיתוף ,)O2זהו מנגנון ליצירת רוב ATPבמע' חיות .בתאים פוטנציאל זה מאפשר הנעה של טרנספורט משני .בעזרת המשאבה מקבלים פוטנציאל אלקטרוכימי על הממברנה שמתפרש
אאוקריוטים -מתרחשת במיטוכונדריה .הממברנה החיצונית של המיטו' מכילה חלבונים המכילים פורינים .הם בונים מיד (מהר) על כל פני שטח הממברנה וכך מספק אנרגיה לכל מקום שם נדרש מעבר חומרים דרך הממברנה .פוטנציאל
תעלות אניוניות ,גדולות ולא סלקטיביות שמעניקות חדירות לממברנה החיצונית .ממברנה זו אינה חדירה לחלבונים .אחד חשמלי הוא המקור להעברת אותות במע' העצבים .פוטנציאל פעולה -סיגנל חשמלי שנוצר בקצה תא עצב ,מתפזר לאורך
התפקידים החשובים של המיטו' זה אפופטוזיס -מוות מבוקר של תאים אאוקריוטים .אחד מהחלבונים הקטנים (ציטוכרום התא וגורם להעברת אותות .מבנה המשאבה 2 :תת יחידות αו 2תת יחידות .βבתת יחידות αהאתר לקישור ATPפונה
)Cיוצא מהמיטו' ,גורם מרכזי להמשך מנגנון מוות מבוקר של התא .מתרחש בגלל פתיחה של חור גדול שחדיר לחלבונים. לתוך התא והאתר לקישור סטרואידים פונה החוצה .זוהי תעלה אסימטרית .מה שמאפיין מפל ריכוזים זה הכיוון.
הממברנה הפנימית מקופלת מאוד על מנת להגדיל את שטח הפנים (הגברה כמותית של מע' פוספורילציה אוקסידטיבית). המשאבה היא אנזים! משאבה מקטלזת ריאקציה של העברת יונים דרך הממברנה ,יש פירוק -ATPפעילות אנזימטית.
מכילה גם את החלבונים ששיכים לשרשרת מעבר .-eהמטריקס מכיל את מעגל קרבס ,כל האנזימים ששיכים למעגל הסובסטרט :יונים ו .ATP-התוצר ADP+Pi :ומפל ריכוזים .העברת יונים נגד מפל ריכוזים זוהי עבודה כימית ,יש צורך
נמצאים במטריקס .המטריקס מכיל גם DNAמיטוכונדריאלי שמקודד חלק מהחלבונים .הממברנה הפנימית לא חדירה להשקיע אנרגיה לביצוע עבודה ואנרגיה זו באה מפירוק .ATPמנגנון פעולה :לאנזים אתרי קשירה לנתרן ולאשלגן .בשלב
בקלות לחלבונים ואינה חדירה ליונים .לכל דבר הצריך להכנס למטריקס יש נשאים ספציפיים .בממברנה מיטוכונדריאלית ראשון 3יוני נתרן נקשרים עם אפיניות גבוהה מהצד הפנימי של הציטופלסמה -מאפשר פירוק .ATPמתרחש זרחון (על
הקטיון המספק אנרגיה למעבר חומרים הוא ,+Hיש ניצול של גרדיאנט פרוטונים .תפקיד המיטו' הוא לספק את השלב אספרטט ונוצר קשר קוולנטי פוספוריל אספרטט) והצורה המזורחנת של האנזים מקבלת קונפורמציה שונה כך שתאי
האחרון בהתמרת אנרגיה .יש שרשרת העברת -eמהנשאים NADH, FADH2אל החמצן .במעגל קרבס מקבלים 8NADH, הקשירה של נתרן פונים החוצה .קונפורמציה זו מאופיינת באפיניות נמוכה לנתרן מה שגורם לדיסוציאציה של יוני הנתרן.
.2FADH2כמו כן מקבלים 6CO2ורק ( 2ATPבנוסף ל 2ATP -שנוצרו בגליקוליזה) .בשלב הבא נכנסים ה -eלשרשרת, לאחר מכן מתאפשרת פתיחה ואסוציאציה של יוני אשלגן מהצד השני .קישור יוני אשלגן מאפשר דפוספורילציה והחזרת
האנרגיה שלהם מנוצלת והיא הולכת לסינתזה של ,32ATPמתוך 36מולקולות שניתן לקבל ממולקולת גלוקוז אחת .רוב האנזים לצורתו המקורית .האנזים יכול להיות ב 2-צורות 1E :ו .2E-ההבדל ביניהן אוריינטציה ואפיניות ליוני נתרן
האנרגיה מתקבלת בשלב האחרון .למולקולות שמוסרות -eיש פוטנציאל חיזור גבוה ולמולקולות המקבלות -eיש פוטנציאל ואשלגן 2 .הצורות יכולות להיות במצב מזורחן ולא מזורחן .זרחון 1Eדורש קישור של יוני נתרן ו .ATP-הצורה E1-Pאינה
חיזור נמוך .שרשרת מעבר -eזוהי שרשרת ריאקציות חמצון חיזור בהשתתפות נשאים שונים .מעבר -2eמ NADH -לחמצן יציבה ומשנה קונפורמציה ל .E2-P -צורה זו מאופיינת ע"י אפיניות גבוהה לאשלגן ונמוכה לנתרן -נתרן עובר דיסוציאציה
נותן אנרגיה של .Kcal/mol 52ע"י שבירת השרשרת למס' ריאקציות יש איבוד אנרגיה .הדבר טוב לתא כי אם נשחרר כמות ואשלגן נקשר .קישור אשלגן הוא תנאי הכרחי לדפוספורילציה והפיכת האנזים למצב לא מזורחן 2E. 2Eאינה יציבה
רבה של אנרגיה התא יישרף .המטרה היא לשחרר אנרגיה במנות אותן ניתן לעבד ולנצל היטב .בשרשרת יש כמה והופכת באופן ספונטני ל .1E -דבר זה מחזיר את המשאבה לאפיניות גבוהה לנתרן ונמוכה לאשלגן כשאתרי הקשירה פונים
קומפלכסים שכל אחד בנוי מכמה תתי יחידות ומכמה קב' פרוסטטיות :קומפלכס I: NADHדהידרוגנאז -מקבל -eמ- פנימה .גורם לדיסוציאציה של אשלגן לתוך הציטופלסמה ,קשירת נתרן וחוזר חלילה .פוספורילציה/דפוספורילציה וקישור
.NADHקומפלכס :IIסוקצינאט Q-רדוקטאז -דרכו נכנס סוקצינאט לשרשרת .קומפלכסים Iו II-מעבירים אלקטרונים נתרן/אשלגן הם תהליכים מצומדים .תפקידים עיקריים :היא שומרת על יציבות לחץ אוסמוטי בתא ,משפיעה על ריכוזי כל
ליוביקיונון (-Qנשא) .ניתן להתחיל את השרשרת מ 2-כיוונים NADHוסוקצינאט Q .מעביר לקומפלכס III: Q-Cyt C היונים שבתא .שומרת על ריכוז גבוה של אשלגן בתוך התא ,אשלגן הוא קופקטור של הרבה אנזימים בתא שלא יפעלו ללא
אשלגן .שומרת על פוטנציאל הממברנה -בפנים מטען שלילי ביחס לחוץ .היא מחזירה למצב התחלתי תאים שעברו תהליך
אוקסידורדוקטאז .קומפלכס IIIמעביר ל ,Cyt C-נשא קטן ,חלבון מסיס .הוא הקישור בין קומפלכס IIIל .IV-קומפלכס
של פוטנציאל פעולה .גורמת ליצירת אנרגיה לטרנספורט .גורמת ליצירת חום 2 .חומרים מעכבים למשאבה אלו הם חומרים
:IVציטוכרום Cאוקסידאז והוא מעביר לחמצן .קומפלכסים 1,3,4מעבירים פרוטונים אל מחוץ למטריקס ויוצרים
שנמצאים בתמצית הצמח דיגיטליס -וואבאים ודיגיטאוקסיגנין .מעכבים את שלב הדפוספורילציה ,האנזים נשאר במצב E2
גרדיאנט פרוטונים על הממברנה הפנימית (קומפלכס 2לא מעביר פרוטונים) .לנשאים חלק כרומופורי -בעלי בליעה .בליעתם
משתנה בהתאם למצב חמצון-חיזור שלהם .ככל שחומר מחוזר יותר בליעתו עולה .נשא שקרוב יותר לסובסטרט יהיה -Pומפל ריכוזים נתרן-אשלגן מתחיל להתפזר .מה שקובע בעיקר את פוטנציאל הממברנה זה אשלגן תעלות אשלגן יותר
מחוזר יותר .כתוצאה ממעבר ה -eויצירת גרדיאנט פרוטונים יש שפעול של קומפלכס V: ATPסינתאז המייצר .ATPנוצר פעילות מנתרן .ניתן להוכיח זאת ע"י הצבה במשוואה במצב רגיל של ,T=310Kשוו"מ ופעילות משאבה נורמלית והשוואת
מפל אלקטרוכימי של פרוטונים על הממברנה .קומפלכס :Iבצורת ,Lזרוע אנכית שנמצאת במטריקס וזרוע הידרופובית התוצאה למצב שבו המשאבה מעוכבת ( Cinקטן ו Cout-גדל) .רואים שמתרחשת דפולריזציה ,כלומר נתרן משפיע פחות על
פוטנציאל הממברנה מאשר אשלגן :Ouabain .מעכב משאבת נתרן-אשלגן .הוא נקשר לאתר הקשירה של האשלגן (כלומר
. NADH Q 5H matrixבתחילה NADHנקשר NAD QH 2 4 H cytosol
הנמצאת בתוך הממברנה .הריאקציה המזורזת: בחוץ) ,אם הוא קשור למשאבה היא פועלת פחות טוב .עיכוב המשאבה יכול לגרום לפעילות טובה יותר של הלב! כיצד? אם
לאתר קשירה שנמצא על הזרוע במטריקס ומעביר -eל ( FMNקב' פרוסטטית של הקומפלכס) והופך לצורתו המחוזרת המשאבה מעוכבת אז פחות יוני נתרן יוצאים החוצה .יש אנטיפורטר של נתרן וקלציום -נתרן נכנס לפי מפל ריכוזים
-FMNH2. eאלו מועברים ל 3 -מרכזים של ( 4Fe-4Sחלבוני גפרית ברזל שהם הקב' הפרוסטטית השנייה של הקומפלכס). וקלציום יוצא מהתא כנגד המפל .אם המשאבה פחות פעילה אז האנטיפורטר עובד פחות ויש פחות יציאת סידן .ריכוז
יוני הברזל בחלבונים יכולים להיות במצב מחוזר Fe+2או במצב מחומצן .Fe+3קב' ברזל-גפרית עוברות ריאקצית חמצון הסידן בתא גבוה מה שמאפשר התכווצות שרירים טובה יותר -כלומר הלב עובד טוב יותר.
משאבת סידן :נמצאת בממברנה של הרטיקולום האנדופלסמטי .הרטיקולום הוא מאגר ליוני סידן .משאבת הסידן אחראית
חיזור ללא שחרור פרוטונים -e .מקב' ברזל גפרית מועברים ל .CoA-Q -מעבר ה -eמ NADH-ל Q-בקומפלכס Iגורם
להעברת סידן ל( ER-או סארקופלסמטי בשרירים) .משאבת סידן מסוג ,Pכלומר כוח מניע זה פירוק ATPובאמצע יש
לשאיבה של +4Hאל מחוץ למטריקס .חיזור Qל QH2-נוצר כתוצאה של יציאת 2פרוטונים מהמטריקס .זוג ה -eשקשור ל-
אנזים מזורחן .לאנזים 3דומיינים -N :לקשירת -ATP. Aלהתמרת אנרגיה ו -Pעובר זרחון Asp351 ,עוברת זרחון .זרחון
QH2מועבר ל 4Fe-4S-והפרוטונים משוחררים לצד הציטוזולי .משם עוברים ה -eל Q-נייד בתוך הממברנה ההידרופובית,
ח' אמינו אחת בחלבון ענק גורם לשינוי קונפורמציוני .מנגנון הפעולה :מאוד דומה לנתרן-אשלגן .ל 1E -נקשרים 2יוני סידן.
שנוצר עקב יציאה של -2eמהמטריקס לציטוזול .קומפלכס :IIחלבון ממברנלי אינטגרלי שנמצא בממברנה הפנימית של
פירוק ATPוזרחון מותנים בקשירת סידן .זרחון מעביר מ E1-ל .E2-בצורה זו אתר הקשירה פתוח לצד השני של הממברנה.
המיטו' FADH2 .לא עוזב את הקומפלכס אלא ה -eמועברים למרכז Fe-Sואז ל Q-ומשם נכנסים לשרשרת .בניגוד
יש שחרור סידן ודפוספורילציה .יש לנו 2Eלא יציב שהופך בחזרה ל .1E-לצורה 2Eיש אפיניות גבוהה לסידן מהצד
לקומפלכס Iלא גורמים להעברת פרוטונים .משאבת הפרוטונים השנייה בשרשרת היא קומפלכס :IIIציטוכרום הוא חלבון
הציטופלסמטי .קישור סידן מאפשר פירוק ATPוזרחון .1Eהזרחון מעביר לצורה 2Eכשאתר הקשירה פונה לתוך הER-
שמעביר -eומכיל קב' פרוסטטית . QH 2 2CytCox 2 H matrix Q CytCred 4 H cytosol .Hemeהקומפלכס הוא דימר
ומאופיין באפיניות נמוכה לסידן .שחרור סידן מאפשר דפוספורילציה 2E .חופשי אינו יציב והופך חזרה ל 1E-וחוזר חלילה.
המכיל 11תת יחידות .מכיל בסה"כ 3קב' Hemeשנמצאות בשתי תת יחידות CytbH, CytbL, Cytc1. bL :עבור אפיניות פעילות משאבת נתרן-אשלגן חשובה מאוד לאספקת אנרגיה לטרנספורט אקטיבי משני .המשאבה בונה מפל ריכוזים ומפל
נמוכה ו bH-עבור אפיניות גבוהה והם נמצאים ב .Cytb-הסוג ה c 3-נמצא ב .Cytc1-בנוסף לקב' ה Heme-האנזים מכיל קב' חשמלי וניתן לנצל זאת כדי להניע מעבר גלוקוז מחוץ התא לתוך התא נגד מפל הריכוזים של גלוקוז (למשל) .מפל ריכוזים
ברזל-גפרית עם מרכזי .2Fe-2Sמרכז זה נקרא .Rieske centerהקומפלכס מכיל 2אתרי קישור ייחודים עבור Qשנקראים של נתרן מניע מעבר גלוקוז נגד מפל הריכוזים .בחיידקים :מתרחש טרנספורט של לקטוז על חשבון מפל פרוטוניםATP- .
Qo, Qi. Qiנמצא קרוב יותר לצד הפנימי של המטריקס .מעגל ה :Q-המכניזם של מעבר ה -eמ Q-ל .CytC-המעגל מתחיל :ADP translocaseנשא .דורש השקעת אנרגיה .מעבר ATPל ADP-הוא אלקטרוגני ( -3לעומת .)-2נוח לזרז את
כאשר QH2נקשר לאתר Qo. QH2מעביר בכל פעם .-1eהוא עובר תחילה למרכז rieskeואז ל Cytc1-ובסופו של דבר למול' ההחלפה ע"י מפל חשמלי על הממברנה.
Cytcמחומצנת והופך אותו לצורתו המחוזרת Cytc .המחוזר חופשי לעזוב את האנזים בצורה זו .האלקטרון השני מועבר מעגל קרבס /מעגל חומצת הלימון:
תחילה ל CytbL-ואז ל CytbH-ובסופו של דבר ל Q-הקשור באתר .Qiעקב קבלת ה -eה Q-מחוזר ל .-∙Qכאשר QH2באתר למטאבוליזם 3כניסות עיקריות :שומנים ,חלבונים ,סוכרים .בשלב שני המסלולים מתחברים בצומת אחת שבאמצעה עומד
Qoמחומצן ל Q-הפרוטונים שלו משתחררים לצד הציטוזולי של הממברנה .מול' ה Qשבאתר Qoחופשיה לעזוב את האתר. אצטיל .CoAומהצומת לא ניתן לדעת מהיכן הגיע האצטיל ל .CoA -בשלב השלישי -השלב האירובי .מכונת עיבוד של
בשלב זה -∙Qנמצא באתר .Qiמול' שניה של QH2נקשרת לאתר Qoומגיבה באותה הדרך כמו הראשונה .אחד מה -eמועבר אצטיל CoAהוא מעגל קרבס CoA .הוא קופקטור שתפקידו לשפעל קב' המחוברת אליו -הכי נפוצה אצטיל .שפעול=עלייה
באנרגיה חופשית .השלב של כניסת פירובט למעגל קרבס ומעגל קרבס נמצאים במיטוכונדריה -במטריקס.
-
למרכז rieskeואז ל Cytc1-ומועבר משם לחיזור מול' שניה של .Cytcהאלקטרון השני עובר ל CytbL-ואז ל ,CytbH-ל ∙Q מעגל זה הוא קטבולי ואנאבולי .תפקידו לייצר נשאי אלקטרונים .בתאים אאוקריוטים ,מעגל קרבס נמצא במיטוכונדריה
+
שקשור באתר .Qiבעת הוספת האלקטרון השני רדיקל הקיונון לוקח +2Hמהצד של המטריקס ויוצר .QH2הורדה של 2H והגליקוליזה בציטוזול .הקשר בין הגליקוליזה למעגל קרבס הוא דקרבוקסילציה אוקסידטיבית של פירובט ( מועבר
אלו תורמת ליצירת גרדיאנט הפרוטונים .בסוף מעגל ה Q 2-מול' QH2מחומצנות ליצירת 2Qומול' אחת של Qמחוזרת ל- למיטוכונדריה ע"י אנטיפורטר) המתרחשת בתוך המטריקס:
QH2, 2מול' Cytcמחוזרות +4H ,משוחררים לצד הציטופלסמטי ו +2Hמועברים מהמטריקס ל .-∙Qהשלב הסופי של pyruvat + CoA + NAD + תהליך בלתי הפיך המזורז ע"י הקומפלכס פירובט → acetylCoA + CO 2 + NADH
השרשרת הוא חמצון של Cytcמחוזר שנוצר בקומפלכס ,IIIשלב זה מצומד לחיזור של O2ל .2H2O-ריאקציה זו מזורזת דהידרוגנאז .תג' נטו של המעגל:
ע"י קומפלכס :IVמכיל 2קב' Heme (aו )a3-ו 3-יוני נחושת .המרכז בעל 2יוני נחושת נקרא CuA/CuAוהוא מקבל ה -eמ- +
acetylCoA + 3NAD + FAD + GDP + Pi + 2 H 2 O במעגל → 2CO2 + 3NADH + FADH 2 + GTP + 2 H + + CoA
Cytcהמחוזר 2 .מול' Heme Aנקראות Heme aו Heme a3-והן בעלות תכונות שונות כיוון שהן ממוקמות באופן שונה קרבס מתרחשות 4תגובות חמצון-חיזור .ריכוז אוקסלואצטט לא משתנה במהלך התג' ,כמו כן אצטיל .CoAבמהלך התג'
בקומפלכס .התפקיד של Heme aהוא להעביר -eמ CuA/CuA-בעוד שהתפקיד של Hemea3זה להעביר -eל( CuB-המרכז רק אצטיל CoAמתחמצן ל CO2-וכל שאר החומרים מתמחזרים .שני אטומי הפחמן העוזבים את המעגל שונים מאלו
בעל יון הנחושת הנוסף) Hemea3 .ו CuB-יוצרים ביחד את המרכז הפעיל שבו O2מחוזר ל .H2Oהריאקציה הכללית
שנכנסו אלי -נכנסו מקב' האצטיל ויצאו בתור CO2. 4זוגות אטומי מימן עוזבים את המעגל ב 4-תג' חמצון 2.מולקולות
-
שמקוטלזת ע"י קומפלכס IVהיא . 4CytCred 8 H matrix O2 4CytCox 2 H 2O 4 H cytosol :חמצן מולקולרי הוא מקבל e +NADמחוזרות בדקרבוקסילציות האוקסידטיביות של איזוציטרט ו α-קטוגלוטרט .מולקולת FADמחוזרת בחמצון
טרמינלי אידיאלי כיוון שהוא בעל אפיניות גבוהה ל -eולכן יוצר כוח מניע תרמודינמי גדול .אם מתחילים מסוקצינאט אז סוקצינאט ומולקולת +NADאחת מחוזרת בחמצון מלאט .חמצן -מקבל אלקטרונים אולטימטיבי .מעגל קרבס זהו תהליך
מדלגים על פעילות קומפלכס 1ויש יציאה של פחות מימנים ,כלומר פחות ייצור .ATPאנרגיית -eמנוצלת לטרנספורט אאירובי בלבד וזאת כיוון ש +NAD-ו FAD-יכולים להיווצר במיטוכונדריה רק דרך מעבר אלקטרונים לחמצן מולקולרי.
אקטיבי דרך הממברנה ,פרוטונים עוברים מצדו הפנימי של המטריקס החוצה ונוצר פוטנציאל מעבר פרוטונים .המפל שלב :1אוקסלואצטט ( 4פחמנים) ,אצטיל CoA (2פחמנים) ומים מגיבים ליצירת ציטרט ( 6פחמנים) ו .CoA-ציטרט
מורכב מ 2-חלקים :ריכוזי וחשמלי 2 ,החלקים שונים מבחינה אנרגטית והם "לוחצים" על הפרוטון לחזור אל תוך סינתאז :אוקסלו אצטט מגיב תחילה עם אצטיל CoAליצירת ציטריל CoAמבנה ביניים תיאואסטרי בעל אנרגיה גבוהה
המטריקס .הקומפלכס ATPסינתאז מנצל את מפל הפרוטונים ליצירת ATP. ATPסינתאז מורכב מ 2-תת יחידות.Fo, F1 - ולכן הידרוליזה זו מושכת את התג' לכיוון סינתזת ציטרט ו ..CoAשלב :2ציטרט עובר איזומריזציה לאיזוציטרט.
-
כאשר מפרידים ביניהן ניתן לראות שאין סינתזת ATPושרשרת הנשימה פועלת יותר מהר .כלומר ,אין צימוד בין מעבר e האיזומריזציה מתרחשת על מנת לאפשר לציטרט לעבור דקרבוקסילציה אוקסידטיבית .היא מתרחשת ע"י שלב דהידרציה
לסינתזת .ATPפקטור F1אחראי על סינתזת .ATPבנוסף קיימים מעכבים כגון אוליגומיצין שמעכב את שלב ואחריו הידרציה ,בעצם יש החלפה פנימית של +Hו .-OH-שני שלבים אלו מזורזים ע"י אקוניטאז אנזים ברזל-גפרית .שלב
הפוספורילציה .קצב מעבר -eרגיש לאוליגומיצין (הוא משפיע על Foולא על .F1המנגנון יכול לעבוד רק במקרים בהם חדירת :3איזוציטראט מגיב עם +NADלקבלת -αקטוגלוטראט CO2 ,ו .NADH-שלב חמצון חיזור ראשון .אוקסלוסוקצינט הוא
פרוטונים איננה פסיבית-ספונטנית ,במקרה זה גרדיאנט הפרוטונים לא יחזיק מעמד .אם הממברנה חדירה ליונים אחרים, חומר ביניים בתג' זו .האנזים המזרז ריאקציה זו הוא איזוציטרט דהידרוגנאז .שלב -α :4קטוגלוטראט מגיב עם +NADו-
הם יכולים לפזר את הפוטנציאל החשמלי על הממברנה ולכן שלמותה הכרחית לפעילות העברת ה -eוצימודם ליצירת .ATP CoAבתג' דקרבוקסילציה אוקסידאיבית שנייה לקבלת סוקציניל CoA, CO2ו .NADH-תג' זו מזורזת ע"י האנזים -α
-
מפר צימוד :כל חומר שיכול להשפיע על חדירות הממברנה ליונים DNP-2,4 .בנוכחות נשאי :-eמפר צימוד בין מעבר e קטוגלוטראט דהידרוגנאז (הומולוגי לפירובט דהידרוגנאז אותו מכניזם) .שלב :5סוקציניל CoAמגיב עם PiוGDP-
לסינתזת .ATPיש מעבר -eמזורז אך אין סינתזת ATPאלא הידרוליזת .ATPהוא אינו מעכב את האנזים ATPסינתאז לקבלת סוקצינאט GTP ,ו( CoA-תג' שוו"מ) .סוקציניל CoAהוא תרכובת תיואסטרית עתירת אנרגיה .חיתוך הקשר
כיוון שהוא מפרק .ATPהחומר מספיק הידרופובי לחדור את הממברנה ומצד שני הוא חומצה חלשה בעלת pKaקרוב האסטרי של תרכובת זו מצומד לפוספורילציה של .GDPזהו השלב היחיד במעגל אשר מפיק באופן ישיר קשר פוספטי עתיר
לנייטרלי ויכול להיות טעון .הוא לוקח פרוטון בצד אחד של הממברנה עובר אותה ובפנים משחרר את הפרוטון -כך הוא
אנרגיה .התגובה מזורזת ע"י סוקציניל CoAסינתאז -הטרודימר α2β2שלב 1בתג' החלפה של CoAב Pi-ויצירת מבנה
מפזר מפל אלקטרוכימי על הממברנה :FCCP .גם חומצה חלשה הידרופובית עם מסיסות גבוהה בתוך הממברנה .מבחינה
תרמודינמית נוצר מפל פרוטונים על הממברנה .את האנרגיה החופשית שנוצרת מהמפל נוכל לחשב לפי: ביניים בעל פוטנציאל אנרגיה גבוה סוקציניל-פוספט ,שייר היסתדין מתת יחידה αמסיר את קב' הפוספוריל ויוצר סוקצינט
. G 2.3RT ( pH in pH out ) ZF , ADP Pi [ H ]out ATP H 2O [ H ]inמבנה ותפקוד קומפלכס V- ATPסינתאז: ופוספוהיסתדין ,שייר הפוספוהיסתדין מתנדנד לעבר GDPהקשור בתת יחידה βוקב' הפוספוריל מועברת ליצירת . GTP
שלב :6אוקסלואצטט נוצר מחדש ע"י חמצון סוקצינאט .סוקצינאט מותמר לאוקסלואצטט ב 3-צעדים)1 :שלב חמצון בו
קומפלכס גדול שנמצא בממברנה הפנימית .ניתן לזהות 2חלקים עיקריים -חלק בולט F1ולחק ממברנלי Fo (oמגיע סוקצינאט הופך לפומראט FAD .מקבל 2מימנים בשלב זה כיוון ששינוי האנרגיה החופשית אינו מספיק לחזר .+NAD
מאוליגומיצין ,זהו מקום פעילות של המעכב הספציפי של המשאבה אוליגומיצין .הוא פועל על Foאבל מעכב פעילות מזורזת ע"י סוקצינאט דהידרוגנאז.חלבון ברזל-גפרית ,מעוגן ישירות לממברנה פנימית במיטוכונדריה ומשתתף ישירות
הקומפלכס השלם) .ראש הקומפלכס F1פונה למטריקס .ניתן להפריד בין 2החלקים ע"י ריכוז מלח גבוה .משאבת בשרשרצ העברת e, FADקב ,פרוסטטית לא עוזב את האנזים )2שלב הידרציה בו פומראט הופל ל-L -מלאט .האנזים הוא
הפרוטונים המעבירה דרך הממברנה פרוטונים בלבד היא מסוג Fובעלת פעילות :ATPase. F1הקומפלכס מורכב מ 9-תת פומראז -מזרז תוספת טרנס סטראוספציפית של Hו )OH. 3-שלב חמצון נוסף בו -Lמלאט ו +NAD-מגיבים לקבלת
יחידות .3α3βγδεהמשקל המולקולרי של αו β-הוא Kd, γ 50-53עד כ Kd 30-ושל δו :ε 15-20 Kd. F0-חלק ממברנלי, אוקסלואצטט NADH ,ו( +H -תג' שוו"מ) ריאקציה יחידה בעלת אנרגיה חופשית חיובית במעגל החמצון קורה עקב
מורכב מ 3-סוגי תת יחידות .a2b(10-14)cמשקל aהוא Kd, b 30הוא Kd 17ו c-הוא .Kd 8יש תת יחידה אחת a, 2תת העלמות התוצרים .תגובה זו מזורזת ע"י מלאט דהידרוגנאז +NAD .הוא שוב פעם מקבל האלקטרונים NADH .וFADH2-
יחידות bו בין 10-14תת יחידות -cכל אחת היא 2סלילי αהחוצים את הממברנה .מניסויי פירוק והרכבה שלתת היחידות עוברים לממברנה הפנימית של המיטוכונדריה ושם מתחמצנים ע"י .O2תוך כדי חמצון יש צימוד לזרחון .התוצרים
וקריסטלוגרפיה גילו כי המבנה מאוד סימטרי והוא בעל פעילות פונקציונלית .קוטר הראש -12nmמבנה מרחבי גדול. העיקריים של מעגל קרבס 8 :אלקטרונים .קרבוקסילציה של פירובט :תג' המזורזת ע"י פירובט קרבוקסילאז .פירובט עובר
הראש מורכב מ 3α+3β -ומעוגן לממברנה ע"י 2תתי היחידות ,bקיים חיבור מכני ליחידה δבין היחידות וישנו חיבור לאוקסלואצטט ,משמעות -חידוש מעגל קרבס .פירובט דהידרוגנאז .זהו קומפלכס המורכב מ 3-סוגי אנזימיםE1, E2, E3:
פונקציונלי של תת יחידה δלתת יחידה .cאתר פעיל :אתר הקישור מורכב מ 2-תתי יחידות .αβפעילות הקומפלכס ו 5-קואנזימים :תיאמין פירופוספט ( ,)TPPליפואמיד FAD -CoA,ו .+ NAD-קיימים 4שלבים בהמרת פירובט לאצטיל
מבוססת על רוטציה -תנועה סיבובית של חלק ממברנלי בעל צורת רוטור .החיבור בין הרוטור-תת יחידה cל γ-ודרכו ל αβ )CoA: 1פירובט ו TPP-מגיבים לקבלת hydroxyethyl-TPPן .CO2-תג' זו מזורזת ע"י .E1טבעת טיאזול של ( TPPב)E1-
גורם לסיבוב של הקומפלכס .סינתזת ATPבאתר הפעיל של F1מתרחשת באופן ספונטניADP Pi ATP H 2O . הינה טבעת חומצית ולכן יוצרת קרבאניון אשר מצרף ברצון קב ,קרבוניל של פירובט .הוספה זו מלווה בדקרבוקסילציה של
לריאקציה זו ΔGחיובי אך אם נסלק את המים במהלך הריאקציה התגובה תלך לכיוון סינתזת ATPונקבל ΔGשלילי, פירובט ומתקבל הידרוקסיאתיל )TPP. 2-קב' ההידרוקסיל המחוברת ל TPP-מחומצנת ליצירת קב' אצטיל ומועברת
יהיה קרוב ל 0-כלומר ריאקציה בשו"מ .אם באתר הפעיל ADPו Pi-קשורים ואין נוכחות של מים אז יווצר .ATPכאשר לליפואמיד .המחמצן הוא קב' הסולפיד של ליפואמיד אשר מומרת לצורת סולפהידריל .מזורזת ע"י E1ונוצר אצטיל
נבדקה הזיקה של נוקליאוטידים לקומפלכס F1שמכיל 3אתרי קישור αβנתגלה כי לכל אתר היכולת להמצא באחת מ3 - ליפואמיד )3 .קב' האצטיל מועברת ל CoA-ליצירת אצטיל .CoAדהידרוליפויל טרנסאצטילאז ( )E2מזרז תג' זו )4 .הצורה
הזיקות הבאות :אתר )T( 1בעל אפיניות מאוד גבוהה ל ATP-ובמהלך ניקוי של קומפלכס F1מאוד קשה להפטר מATP- המחומצנת של ליפואמיד נוצרת מחדש ע"י דהידרוליפויל דהידרוגנאז ( E3). 2אלקטרונים מועברים ל( FAD -קב'
באתר זה ולקבל חלבון נקי .אתר )L( 2בעל זיקה בינונית ואתר )O( 3בעל זיקה חלשה ,על בסיס עובדות אלה הוצע Binding פרוסטטית של האנזים) ואז ל .+NAD-הקומפלכס פירובט דהידרוגנאז גדול מריבוזום ,מסתו ~ .5000kDaמורכב מ3-
:Change Mechanisemבאתר Tמתרחשת ריאקציה ספונטנית של יצירת ,ATPאך הוא קשור חזק ולא יכול לצאת. אנזימים שהאינטגרציה שלהם מאפשרת קטליזת ריאקציה מורכבת .קומפלכס זה הומולוגי ל-α -קטוגלוטראט דהידרוגנאז.
שחרור ATPמ T-זה שלב הדורש אנרגיה .סיבוב תת יחידה γגורם לפתיחת האתר הפעיל ושחרור של ATPמ T-והפיכתו ל- בקרה קוולנטית פוספורילציה של E1בקומלכס ע"י קינאז ספציפי מפסיקה את פעילות הקומפלכס ,הפעלה מחודשת מושגת
.Oסיבוב זה גורם לשינוי קונפורמציה המתרחש בכל תת היחידות ,ותת יחידה Lשהחזיקה ADPו Pi-בצורה חלשה נסגרת ע"י פוספטאז ספציפי .הגברת היחסים NADH/NAD+, CoA/acetylCoA, ATP/ADP :מקדמת פוספורילציה וכך גם את
והופכת ל .T-תת יחידה Oהופכת ל L-ויכולה לקשור ADPו Pi-ו T-הקושרת ATPהופכת ל O-ומשחררת אותו .כלומר תת הפסקת פעילות הקומפלכס .פירובט ן ADPמשפעלים את ההידרוגנאז ע"י עיכוב הקינאז ,בעוד ש +Ca2-עושה זאת ע"י
יחידה Lקושרת ADPו ,Pi-ב T-מתרחשת סינתזת ATPבאופן ספונטני וב O-משתחרר .ATPהשינוי בקונפורמציות הוא שפעול הפוספטאז .פירובאט דהידרוגנאז "מכובה" כאשר יש הרבה תוצרי ביניים והאנרגיה גבוהה .אינסולין -מאיץ את
נגד כיוון השעון .כל זה כרוך בסיבוב של 1200של תת יחידה γעם כיוון השעון ,כיוון שהקומפלכס הוא הקסמר טריגונלי. המרת פירובט לאצטיל CoAע"י המרצת דפוספורילציה של הקומפלכס .בקרה אלוסטרית של האנזים :הקומפלכס-
*אם השינוי בקונפורמציות T,L,Oמתרחש עם כיוון השעון מדובר בהידרוליזת .ATPהמנוע עובד בעזרת האנרגיה ATPמעכב ן AMPמשפעל -E2 .אצטיל CoAמעכב ו CoAמשפעל E3- NADH .מעכב ו +NAD-משפעל .בקרה של המעגל:
המשתחררת מפירוק .ATPכיצד פרוטונים העוברים דרך Foגורמים לסיבוב של תתי יחידה ?γבתת יחידה cכל שרשרת שלב בקרה חשוב בבקטריה -סינתזת ציטרט מאוקסלואצטט ואצטיל CoA. ATPמעכב אלוסטרי של ציטרט סינתאז .שלב
פוליפפטידית יוצרת זוג של סליל αשחוצה את הממברנה .שייר של Aspנמצא במרכז הסליל השני .כאשר Aspקשורה בקרה נוסף -איזוציטרט דהידרוגנאז הוא אנזים המשופעל אלוסטרית ע"י ( ADPמגדיל זיקה לסובסטרט) .קשירת
לחלק ההידרופובי של הממברנה השייר חייב להיות לא טעון .תת יחידה aבנוייה מ 2-חצאי תעלות פרוטונים שלא חוצות איזוציטרט +NAD+, Mg2 ,ו ADP-קואופרטיביות באופן הדדי .בניגוד NADHמעכב איזוציטרט דהידרוגנאז ע"י החלפת
את הממברנה .פרוטונים יכולים לעבור דרך תעלות אלו אך לא לחלוטין דרך הממברנה .תת יחידה aנמצאת סמוך לטבעת c +NADבאופן ישיר ATP .מעכב +NAD .ו FAD-זמינים רק כאשר האנרגיה נמוכה .שלב בקרה שלישי-α -קטוגלוטראט
כאשר כל חצי תעלה מגיבה עם תת יחידה cאחת .בתעלה הסביבה הידרופילית ולכן שני שיירי ה Aspב 2-תת יחידות c דהידרוגנאז ,סוקציניל CoAו NADH-מעכבים -תוצרי התג' המזורזת ע"י האנזים .כמו כן מעוכב ע"י רמת אנרגיה גבוהה.
הקשורות לתעלה ,ויתרו על הפרוטונים שלהם וה Aspנמצאות במצבן הטעון .טבעת ה c-לא יכולה להסתובב לשום כיוון כאשר רמת האנרגיה בתא גבוהה ,קצב המעגל פוחת וכמו כן מעבר דוגמאות של 2פחמנים למעגל (הבאים מאצטיל .)CoA
משום שזה יגרום לשייר טעון של Aspלהכנס לסביבה הידרופובית .פרוטון יכול לנוע דרך חצי תעלה ולגרום לכך שהAsp - *תג' נוספת שיכולה ליצור אוקסלואצטט מפירובט -גלוקונאוגנזה! מחלת ברי ברי :נגרמת מחוסר בתיאמין -ויטמין .B1
הטעונה תהפוך ללא טעונה .סביר להניח שהפרוטון ינוע בתעלה הקשורה לצד הציטוזולי של הממברנה בגלל שריכוז הגוף לא יכול לסנתז ויטמינים .מחלה זו גורמת לחוסר תפקוד של הקומפלכס ,חוסר יכולת ליצור אנרגיה .העצבים נפגעים
הפרוטונים שם גבוה פי 25מאשר בצד של המטריקס .דבר זה קורה בשל השרשרת שיוצרת את הגרדיאנט .כניסה של ממחלה זו .ציטרט סינתאז :דימר 2תת יחידות זהות כל אחת .49KDבמהלך הקטליזה האנזים עובר שינויים
פרוטונים לתוך חצי התעלה בצד הציטוזולי נגרמת גם עקב הפוטנציאל על הממברנה שהוא 0.14v +ומגדיל את ריכוז קונפורמציוניים מהותיים .תחילה נקשר אוקסלואצטט ואח"כ אצטיל .CoAהסיבה לסדר ההקשרות -אוקסלואצטט מגדיל
הפרוטונים קרוב לפתח של חצי התעלה הציטוזולית .אם שייר ה Aspעבר פרוטונציה לצורתו הלא טעונה ,טבעת ה c-יכולה התארגנות מבנית גדולה אשר מובילה להווצרות אתר קשירה לאצטיל CoAומונע הידרוליזה של אצטיל * .CoAאנזים
להסתובב אך ורק בכיוון השעון .סיבוב כזה מעביר את השייר של החומצה ליצירת מגע עם הממברנה ומזיז את השייר אסימטרי אשר תוקף תרכובת סימטרית יכול להבחין בין 2קב' זהות של אותה התרכובת .ארסנט :בעל התאמה סטרית לח'
ליפוית במצב מחוזר ,מחזר וגורם לאנאקטיבציה של הקומפלכס .דומה למחלה ברי ברי.
מ 2-ראשים וזנב .יש לו 2שרשראות כבדות ו 4-קלות .מה קורה למיוזין אם נפעיל עליו פרוטאזות? טריפסין יפריד את מול' הטעון שנמצא בחצי התעלה של המטריקס .הפרוטון יכול לעבור דיסוציאציה מה Aspולנוע דרך חצי התעלה אל המטריקס
המיוזין ל( LMM, HMM :2-מכיל קצת מהזנב ,S2 ,ו 2-יח' של -S1ראש המיוזין .השרשראות הקלות קשורות ל .)S1-פפאין שעני בפרוטונים ולשחזר את המצב ההתחלתי .טבעת ה c-קשורה חזק לתת היחידות γ, εולכן כאשר היא נעה גם תת
יפריד בין S1ל .S2-הפילמנט הדק מורכב בעיקר מאקטין ( Gאקטין זהו המונומר ו F-אקטין זהו הפולימר) ,מכיל היחידות הללו נעות בסיבוב בתוך ההקסמר ( )α3β3ביחידה .F1סיבוב תת יחידה γגורם לסינתזת ATPדרך המכניזם שעליו
טרופומיוזין -גורם להפרעה סטרית של הקישור בין אקטין למיוזין וטרופונין -בעל 3תתי יחידות TnT :קושרת טרופומיוזין, דובר .מס' תת יחידות cמאוד משמעותי משום שהוא קובע את מס' הפרוטונים שחייבים לעבור בכדי לגרום ליצירת מול'
TnIמעכבת התכווצות שריר -TnC ,קושרת יוני סידן .כשריכוז הסידן עולה טרופונין קושר סידן וגורם לטרופומיוזין לא .ATPכל סיבוב של 360oשל תת יחידה γגורם לסינתזה ושחרור של .3ATPלכן אם יש 10תת יחידות ,cכל ATPנוצר ע"י
להפריע לקישור בין אקטין למיוזין ,בעל 4אתרי קשירה לסידן .קישור יוני הסידן לטרופונין גורם לכך שהקומפלכס העברה של 3.33פרוטונים (עבור כל ATPעוברים 3פרוטונים) .כמה ATPמקבלים ממעבר זוג -eדרך השרשרת? כמות
טרופונין-טרופומיוזין ינוע פנימה לתוך 2גדילי האקטין .מנגנון ההתכווצות :הפילמנטים לא משתנים באורך .מה שמשתנה האנרגיה של פעילות כל קומפלכס המעביר פרוטונים מספיקה לסינתזת ATPאחד .המדד לפעילות הוא יחס של Piאחד
זו החפיפה ביניהם -מנגנון ההחלקה .בעת ההתכווצות יש איזור חפיפה יותר גדול ,המרחק בין Zל Z-מתקצר .פירוק ,ATP לחמצן אחד .סה"כ אם מתחילים מקומפלכס Iיחס P/Oהוא 3ונוצרות 3מולקולות .ATPבקומפלכס .II P/O=2ניתן
קישור אקטין והתכווצות השריר :מתחילים במצב שנקרא " ."ATP-Myosinה ATP-שקשור למיוזין עובר "הידרוליזה" (יש להוסיף חומר התורם -eוכך לגרום לסינתזת -ATPעלייה ב ,pH-עקב פירוק -ATPירידה ב pH. ADP-ATP-טרנסלוקאז:
לשים לב כי זוהי לא בדיוק הידרוליזה .זוהי הוספת מים ללא פירוק הקשר) .בשלב הבא מקבלים מצב הרפייה "ADP-Pi- כ 14%-מכלל החלבונים בממברנה הפנימית .טרנספורטר של ATPמהמטריקס אל הציטוזול ושל ADPמהציטוזול
."Myosinבעת עלייה בריכוז יוני הסידן מתאפשרת חפיפה .אקטין נכנס ומקבלים " ."Actin-Myosin-Pi-ADPלאחר מכן למטריקס .המעבר מצומד ,לא יתבצע טרנספורט של ATPאם ADPלא ייקשר ולהיפך ADP .נקשר בצד הציטוזולי עקב
קישור אקטין גורם ליציאת ADP+Piומקבלים מצב התכווצות " ."Actin-Myosinבשלב נוסף ATPנקשר למיוזין מה מפלי הריכוזים שלו .הנשא משנה קונפורמציה ומשחרר ADPבתוך המטריקס ATP .נקשר ושוב יש שינוי קונפורמציה ו-
שגורם לאקטין לצאת ושוב חוזרים למצב " ."ATP-Myosinזהו מעגל שחוזר על עצמו .ההרפייה נובעת מ )1 :קישור הATP - ATPמשוחרר לציטוזול .חילוף זה יקר מבחינה אנרגטית ,בערך רבע מהאנרגיה שנוצרת ממעבר -eע"י השרשרת נצרכת
גורם לשחרור האינטראקציה בין האקטין למיוזין )2 .משאבות Ca+2ATPaseמחזירות רמה נמוכה של סידן בתא ,שוב יש -
בכדי ליצור מחדש את פוטנציאל הממברנה שנפגע עקב תהליך החילוף .קצב הפוספורילציה האוקסידטיבית :מעבר e
הפרעה סטרית של טרופומיוזין .ריגור :קישיון ,מתרחשת בעת מוות .הגוף נתקע בשלב " ."Actin-Myosinהסבר מוצע מצומד לפוספורילציה -e .בדר"כ לא עוברים דרך השרשרת ל O2 -אלא אם כן ADPעובר סימולטנית פוספורילציה ל.ATP -
תהליך ההתכווצות וההרפייה :במנוחה S1אינו יכול להקשר ליחידת האקטין ,כתוצאה מנוכחות טרופומיוזין .מיוזין קשור פוספורילציה אוקסידטיבית דורשת מלאי של ( NADHאו מקור אחר של -eבעל פוטנציאל גבוה) O2, ADP ,ו .Pi-הפקטור
ל .ADP+Pi -כתוצאה מגירוי עצבי יש עלייה בריכוז יוני הסידן בציטופלסמה .טרופומיוזין משנה את מיקומו כך שעכשיו החשוב ביותר בקביעת הקצב הוא רמת ה .ADP -הבקרה הנעשית ע"י רמת ה ADPנקראת בקרה נשימתית .רמת הADP -
ראש ה S1-נקשר ליח' האקטין בפילמנט הדק ו Pi-משתחרר .הקישור של מיוזין לאקטין גורם לשחרור .ADPהשחרור הזה משפיעה גם על קצב מעגל קרבס בגלל הצורך ב +NAD-וב .FAD-רמת ADPגדלה כאשר ATPנצרך ולכן פוספורילציה
גורם לשינוי קונפורמציה של S1ב ,45o-ביחס ליח' האקטין .שינוי זה גורם לתזוזה של הפילמנט הדק ,בתהליך הקרוי -
אוקסידטיבית מצומדת לניצול .ATPמעכבים :ניתן לעכב את התהליך בכל השלבים .רוטנון ואמיצל חוסמים מעבר e
.Power strokeהקישור של ATPלמיוזין גורם לשחרור הקשר אקטין-מיוזין .לאחר מכן יש "הידרוליזה" של ATPע"י ראש בקומפלכס Iולכן מונעים את ניצול NADHכסובסטרט .מעבר -eשנוצר מחמצון סוקצינאט לא נפגע .אנטימיצין Aמפריע
המיוזין החופשי .מה גורם לריכוז יוני הסידן לעלות? גירוי עצבי .העברת סיגנל עצבי ע"י אצטיל כולין .גורם לפתיחת תעלות למעבר ה -eמ CytbH-בקומפלכס .IIIמעבר ה -eבקומפלכס IVניתן לעיכוב ע"י ציאניד ( ,)-CNאזיד ( )N-3ופחמן חד חמצני
האצטיל כולין .מתרחשת דפולריזציה .לאחר מכן יש התפשטות ה exitationמממברנת תא השריר ל .T tubules -ואז ( .)COציאניד ואזיד מגיבים עם צורת Fe+3של Hemea3בעוד ש CO-מעכב את צורת .Fe+2עיכוב השרשרת מעכב את
העברת ה exitationמה T tubulesל ,SR-מה שגורם לשחרור יוני סידן מה .SR-העלייה בריכוז יוני הסידן גורמת סינתזת ATPכיוון שלא נוצר כוח מניע של פרוטונים ATP .סינתאז גם כן ניתן לעיכוב .אוליגומיצין ו DCCD-מונעים
להתכווצות השריר :Ca+2ATPase .על כל מול' ATPהמשאבה מכניסה 2יוני סידן .ל E1-יש אפיניות גבוהה לקלציום ויש זרימת פרוטונים דרך ATPסינתאז .כתוצאה מהעיכוב של ATPסינתאז השרשרת מפסיקה לפעול (התהליכים מצומדים).
קישור של סידן ו .ATPלאחר מכן מתרחשת פוספורילציה תוך שחרור ADPומקבלים E1-Pשהופך מיד ל .E2-Pהאפיניות בנוכחות מפר צימוד (כגון ,)DNPמעבר -eמ NADH-ל O2-ממשיך כרגיל ללא הפרעה ,אך לא נוצר ATPע"י ATPסינתאז
במצב זה לסידן נמוכה ויש שחרור של יוני הסידן לתוך ה ( SRהידרוליה תוך שחרור )Piומקבלים E2שאיננה יציבה והופכת מיטוכונדריאלי כיוון שהכוח המניע של הפרוטונים בממברנה הפנימית של המיטו' התפזר .מפר צימוד גורם לעלייה בצריכת
מידית ל .E1אוקסלואצטט -גורם לירידה בריכוז יוני הסידן החופשיים בתוך ה ,SR-המשאבה פועלת יותר ,הצימוד נשאר. החמצן וחמצון NADHולכן כמות גדולה של דלק מטאבולי נצרכת ,לא נשמרת אנרגיה בצורת ATPאלא היא משתחררת
יונומיצין -מפר צימוד ,הוא מפזר את ריכוז יוני הסידן לפי מפל ריכוזים ,כלומר יוציא אותם מה.SR- כחום .בקרת מפר צימוד היא דרך ביולוגית יעילה ליצירת חום ADP-ATP .טרנסלוקאז מעוכב ע"י ריכוז נמוך מאוד של
אינטגרציה של מטבוליזם: אטראקטילוזיד ו .bongkrekic acid-פוספורילציה אוקסידטיבית נעצרת זמן קצר לאחר הוספה של אחד משני המעכבים,
כל מסלול מטבוליזם מבוקר באופן עצמאי ויש תיאום בין כל המסלולים -גליקוליזה ,סינתזת ח' שומן ,מעגל קרבס ,שרשרת מה שמראה כי ADP-ATPטרנסלוקאז חיוני לתהליך* .אם יש גלוקוז ,הקסוקינאז ו Mg+2מתרחשת התג':
העברת -eוכו' .ישנו תיאום מלא בין כל המסלולים .ישנם מס' עקרונות של מטבוליזם)1 :יחסים אנרגטיים בתא .בכדי , G + ATP → G − 6 − P + ADPיש עודף של ADPשמגיע לקומפלכס 5שם יהפוך ל .ATP -כל ה ATP-שיווצר יפורק שוב
לתפקד (לסנתז ולגדול) יש צורך בקליטת אנרגיה והפיכתה למטבע אנרגטי אחד .ATPפעילויות התנועה בתא ,טרנספורט וכך נבטיח המשכיות של השרשרת ע"י המשכיות הצימוד.
אקטיבי ,ביוסינתזה של חומרים והעברת סיגנלים דורשים ATPלצורך התרחשותם ,תוך הפיכת ATPל .ADP-ריאקציות פירוק וסינתזה של חומצות שומן:
בעלות ΔGחיובי מצומדות לפירוק .ATPקליטת האנרגיה ויצירת ATPמתרחשת ע"י חמצון מול' דלק או פוטוסינתזה. שומנים נכנסים למטאבוליזם בצורת פוספוליפידים או שומנים אחרים .שומנים זהו מקור מאוד עשיר ויעיל של אנרגיה והם
היחס ATP/ADPמסמל את רמת האנרגיה בתא ומשפיע על כל התהליכים הנ"ל)2 .יחסים של קטבוליזם ואנאבוליזם המרכיב המשמעותי ביותר במזון .בגוף האדם ,שומנים נשמרים בעיקר כטרי אציל גליצרול-טריגליצרידים :גליצרול מחובר
תלויים בפוטנציאל חמצון חיזור .בריאקציות קטבוליות שמתרחשות בעיקר לכיוון חמצון ,יש חיזור של +NADויצירת ל 3-ח' שומן .תפקידי ח' שומן* :אבני בניין של ליפידים ופוספוליפידים* .מודיפיקציה של חלבונים -ח' שומן מחוברת
.NADHלעומת זאת +NADPו NADPH-הם קופקטורים לריאקציות חיזור אנאבוליות .יש חמצון של NADPHל- קוולנטית לחלבון ומעניקה לו תכונה של עיגון בממברנה* .מקור אנרגיה מאוד משמעותי .בח' שומן הפחמן נמצא ברמת
.+NADPמכניזם בקרה של מטבוליזם)1 :בקרה על רמת האנזים ע"י שינוי כמותי של האנזים הגורם לריאקציה מרכזית חיזור מאוד גבוהה .אלו הם שומנים -דוחים מים והדבר מעניק להם יתרון מבחינת לחץ אוסמוטי .הם אינם קושרים מים
ואין צורך בהידרטציה .טריגליצרידים שוקלים פחות מגליקוגן עם אותה כמות אנרגיה .כמות האנרגיה הנאגרת בשומנים
במטאבוליזם)2 .בקרה על פעילות האנזים -ע"י שינוי של אנזימי מפתח בכל מסלול -זוהי בקרה אלוסטרית)3 .מידור ,הפרדה היא הגבוהה ביותר בגוף האדם* .אבני בניין לסינתזת הורמונים ולמסנג'רים שניוניים בתא .המוח יכול לנצל רק גלוקוז
בין תהליכים מטאבוליים .לכל רקמה תפקיד שונה)4 .בקרה הורמונלית)5 .בקרה ע"י מודיפיקציה קוולנטית .יש שימוש (ובמקרים מיוחדים בגופי קטון) אך לא בח' שומן כמקור אנרגיה.בניצול של חומצות שומן כמולקולות דלק ישנם שלושה
בבקרה ע"י שינוי קוולנטי בנוסף לבקרה אלוסטרית כיוון ששינוי קוולנטי של אנזים זהו בדרך כלל השלב האחרון במפל שלבים :טריגליצרידים מפורקים בשלב ראשון ע"י ליפאזות ,בתהליך הנקרא ליפוליזה .הליפאזות משופעלות ע"י הורמונים
המאפשר לדרכים מטבוליות להיות "מודלקות" או "מכובות" במהירות ע"י ריכוז נמוך מאוד של סיגנלים מעוררים .כמו כן, כאפינפרין ,נורפינפרין ,גלוקגון ואדרנוקורטיקוטרופיק .בתאי שומן ,הורמונים אלו משפעלים רצפטורים 7ממברנליים אשר
שינוי קוולנטי עמיד יותר מאשר אינטראקציות אלוסטריות .בקרה על פעילות האנזים* :בקרה אלוסטרית :בעיקר ע"י
עיכוב בהיזון חוזר .השפעה של התוצרים ,לאו דווקא תוצרים ישירים אלא תוצרים של סוף מסלול או של מסלול אחר. משפעלים אדנילט ציקלאז .רמה מוגברת של ציקליק )AMP (cAMPממריצה את פרוטיאן קינאז ,Aאשר משפעל את
הבקרה נעשית באתר שונה מהאתר הפעיל .בעקבות קישור זה יש שינוי בקונפורמציה ,בקרה הפיכה ,תלוי בריכוז האפקטור. הליפאזות ע"י זרחונן .הורמונים אלו מגבירים ליפוליזה .בניגוד לכך ,אינסולין מעכב ליפוליזה .ליפאז -חותך ח' שומן
*בקרה קוולנטית :זרחון ואדנילציה ,בלתי הפיך מבחינה קוולנטית אך ניתן להפוך את הפעולה ע"י אנזים .עקב מודיפיקציה מהגליצרול .בסופו של דבר מקבלים ח' שומן נפרדות וגליצרול .מופעלים ע"י זרחון מזורז .ח' שומן חופשיות חודרות
קוולנטית יש שינוי בפעילות האנזים -חלקם גורמים לשפעול האנזים וחלקם לירידה בפעילות .ידועות גם מודיפיקציות ממברנה ויכולות לצאת למחזור הדם .שומנים מועברים מרקמה לרקמה בצורת קומפלכס עם חלבונים -ליפופרוטאין .ח'
קוולנטיות ע"י הוספת ח' שומן הגורמות לעלייה באפיניות של חלבון לממברנה ,ח' שומן מעדיפות להיות בממברנה שומן מועברות בדם באמצעות חלבון מיוחד -אלבומין .הוא בעל כיסים הידרופוביים (ח' השומן נכנסות וכך נמנעות
ומשמשות כעוגן בממברנה .בכל מסלול יש צמתים ,נק' מפתח הנתונות לבקרה (צומת -נק' בהן מסלולים שונים נפגשים או אינטראקציות לא רצויות עם מים)?גליצרול עובר זרחון ע"י גליצרול קינאז על חשבון .ATPגליצרול קינאז דהידרוגנאז
מתחברים אחד לשני) .בגליקוליזה -מתרחשת בציטוזול .ישנה המרה של מולקולת גלוקוז לשתי מולקולות פירובט תוך מעביר לקטון ואז נמצא בשו"מ עם מולקולה נוספת שיכולה להכנס לגליקוליזה או גלוקונאוגנזה .ככל שח' שומן רוויה יותר
יצירת שתי מולקולות ATPו .NADH-אנזים מפתח הוא הפוספופרוקטוקינאז ,המזרז את השלב המחייב בגליקוליזה ,ולכן ארוכה טמ"פ ההתכה שלה גבוהה יותר .כשנכנס קשר כפול הוא מוריד את טמ"פ ההתכה באופן משמעותי .ח' פלמיטית-
הוא אתר הבקרה החשוב ביותר .אנזים זה עשיר באתרים אלוסטרים .בכבד ,הבקרה החשובה ביותר על פוספופרוקטוקינאז זוהי ח' שומן רוויה בעלת 16פחמנים .שלב :Iאקטיבציה וטרנספורט -האקטיבציה מתרחשת ע"י אדנילציה או חיבור ל
מתבצעת ע"י F-2,6-BP.כאשר רמת הגלוקוז בדם נמוכה ,יש ירידה ברמת .F-2,6-BPאם כך ,יש האטה בגליקוליזה ,CoAריאקציה זו דורשת אנרגיה )1 .אדנילציה בעזרת -ATPח' שומן מחוברת ל )AMP. 2 -העברת ח' שומן מ AMP-ל-
ושחרור גלוקוז לשימוש ברקמות אחרות .משופעל ע"י F-2,6-BP, AMPומעוכב ע"י -ATPבקרה עפ"י אנרגיית התא .היחס .CoAלא דורש השקעת אנרגיה )3 .העברת אציל CoAשנוצר לתןך המיטוכונדריה .במיטו' מתרחש מעגל קרבס ולכן עדיף
AMP/ATPהוא מאוד רגיש ולכן משמש כרגולטור טוב .רמת F-2,6-BPתלויה ברמה ההורמונלית .בגלוקונאוגנזה -גלוקוז שחמצון ח' שומן יתרחש גם הוא שם .חמצון ח' שומן ,להבדיל מגליקוליזה ,מתרחש במיטו' .לא כדאי להכניס אציל CoA
יכול להיות מסונתז ע"י הכבד והכליות ממקורות שאינם פחמימתיים כלקטט ,גליצרול וחומצות אמינו .אנזים מפתח הוא כמו שהוא ישר לתוך המיטו' CoA .ונגזרותיו לא חודרים את הממברנה המיטוכונדריאלית .קב' האציל מועברת מCoA-
פרוקטוז 1,6ביספוספאט .מעוכב ע"י AMP, F-2,6-BPומשופעל ע"י ציטרט .הצטברות של ציטרט במעגל קרבס מראה על לקארניטין ע"י קארניטין אצילטרנספראז ,Iאציל קארניטין מועבר דרך הממברנה ע"י טרנסלוקאז ,ואז הוא עובר שוב ל-
עודף אנרגיה ולכן יש שפעול של הגלוקונאוגנזה ,סינתזת גלוקוז ,יש שימוש באנרגיה לצורך סינתזה .במעגל קרבס -השלב .CoAבהעדר של קארניטין או טרנסלוקאז יכולים להגרם התכווצות שרירים ,חולשה חזקה או אפילו מוות .במהלך
הראשון ,הפיכת פירובט לאצטיל ,CoAהוא בלתי הפיך ויש עליו בקרה .גליקוליזה וגלוקונאוגנזה מבוקרות כך שכאשר התעמלות ממושכת ,חולשה של השרירים מראה על חוסר בקארניטין אציל טרנספראזות ,כיוון ששרירים מסתמכים על ח'
מתרחש אחד התהליכים ,השני מתרחש בצורה מינימלית בלבד .בסינתזת ח' שומן :ריאקציה 1היא בלתי הפיכה (הפיכת השומן כמקור אנרגיה לטווח ארוך .שלב :IIחמצון ח' שומן -גם הוא מתרחש בכמה שלבים .כל פעם כתוצאה של 4
אצטיל CoAלמאלוניל .CoAמשופעל ע"י ציטרט ומעוכב ע"י התוצר הסופי פלמיטויל .CoAבדומה ,השלב הראשון בפירוק ריאקציות נחתך משרשרת האציל קטע של 2פחמנים ומועבר ל CoA-אחר ונוצר אצטיל CoA. βאוקסידציה של ח' שומן-
ח' שומן ,קארניטין אצילטרנספראז Iמעוכב ע"י מאלוניל .CoAבמסלול פנטוז הפוספט יש בקרה של רמת חמצון-חיזור. זהו המעגל! (הקשר שנחתך הוא אחרי פחמן βומכאן השם) .פירופוספט מתפרק ע"י פירופוספטאז מה שמניע את הריאקציה
הצלבה בין מסלולים :גלוקוז הופך לגלוקוז 6פוספט G-6-P .יכול להכנס ל 3-מסלולים)1 :להפוך ל F-6-Pלאחר מכן לכיוון יצירת אציל .CoAקארינטין אציל טרנספראז Iמזרז ריאקציית העברת ח' שומן מ CoA-לקארניטין ,מתרחש
לפירובט ואז להכנס לגלוקונאוגנזה)2 .להפוך ל G-1-Pואז להפוך לגליקוגן)3 .להפוך ל -6פוספוגלונאט ואז לריבוז 5פוספט בממברנה החיצונית .בממברנה הפנימית יש עוד טרנספר של ח' שומן מקארניטין ל CoA-מיטוכונדריאלי ,מזורז ע"י
ולהכנס למסלול פנטוז הפוספט .פירובט הוא התוצר העיקרי של הגליקוליזה .בתנאים אנאאירובים הוא הופך ללקטט קארניטין אצילטרנספראז . IIקארניטין :זהו מתווך ,קטליזטור של הכנסת ח' שומן מהציטוזול אל המטריקס .פירוק ח'
(שריר) -זוהי ריאקציה חשובה לגליקוליזה כי גורמת לשחזור .NADHמלקטט ניתן לקבל בחזרה פירובט בעודף .NADH שומן המחוברת ל CoA-מתרחשת בעזרת שרשרת של 4ריאקציות )1 :חמצון ,הורדת מימן יחד עם -eמפחמן .βחמצון של
פירובט הוא מקור לאוקסלואצטט .אוקסלואצטט יכול להכנס לגלוקונאוגנזה (סינתזת גלוקוז) ושם יהפוך ל G-6-Pואז ניתן פחמן βעם חיזור של )FAD. 2הכנסת ,תוך פירוק קשר כפול בין פחמן βל ,γ-חמצן לפחמן .γמתרחש בעזרת מים )3 .חמצון
לקבל פירובט בחזרה .פירובט הופך לאצטיל CoAשגם הוא יכול להכנס ל 3-מסלולים)1 :סינתזת ח' שומן ויצירת אצטיל פחמן γתוך חיזור של .+NADהקשר בין פחמן βל γ-נחלש וניתן לחתוך אותו ולקשור אותו ל CoA-נוסף )4 .חיבור 2
CoAבחזרה מפירוקן)2 .יצירת CO2במעגל קרבס ויצירת מול' )ATP. 3כאשר אצטיל CoAלא נכנס למעגל קרבס ,יש פחמנים ל -CoA-תיוליזה .כתוצאה מ 4שלבים אלו מקבלים CoAמחובר לשרשרת ואצטיל .CoAבשלב זה קיבלנו 2
מחסור באוקסלואצטטט לעומת עודף של אצטיל ,CoAהוא יכול ללכת לריאקציית סינתוז כולסטרול ,הורמונים וגופי מולקולות מחוזרות( NADH :שרשרת הנשימה) ו( FADH2 -קב' פרוסטטית ששיכת לאצטיל CoAדהידרוגנאז ,הראשון
קטון ,כגון אצטואצטט ואצטון ,שיכולים להיות מקור אנרגיה בריאקציות אחרות .מידור :בציטוזול מתרחשים הגליקוליזה, בשרשרת ,זוג ה -eשמועברים ל FADיכולים להכנס ישירות לשרשרת כי הוא אנזים ממברנלי ושייך באותה מידה לשרשרת.
סינתזת ח' שומן ומסלול פנטוז הפוספט .במטריקס המיטוכונדריאלי מתרחשים פירוק ח' שומן ,מעגל קרבס ,פוספורילציה מוסר -eל .)CoQממול' אחת של ח' פלמיטית קיבלנו 129מול' .ATPכאשר מס' הפחמנים בח' שומן הוא אי זוגי נשאר שייר
אוקסידטיבית ויצירת גופי קטון .הקשר בין הרקמות השונות מתרחש דרך מע' הדם .המוח :מקבל כמקור אנרגיה רק
בעל 3פחמנים שעובר קרבוקסילציה (דורשת השקעת אנרגיה .)1ATP ,מקבלים שייר עם 2פחמנים שעובר אפימריזציה
גלוקוז המועבר אליו ע"י ,GLUT3המספק כמות קבועה של גלוקוז למוח ובמקרים חריגים גופי קטון (במצב של רעב
מתמשך) .בגלל מחסום בין המוח למע' הדם ,אלבומין הקושר ח' שומן לא מגיע למוח ולכן ח' שומן לא יכולות לספק מקור ואיזומריזציה ומקבלים סוקציניל CoA-שנכנס ישירות למעגל קרבס .תנאי חשוב :ח' שומן ניתן לשרוף על "אש" של
אנרגיה .אין מאגרי אנרגיה ולכן יש צורך באספקה רציפה של גלוקוז .במוח גלוקוז עובר חמצון מלא ל .CO2-שריר קרבוהידראט .יש צורך באוקסלואצטט על מנת להכניס את אצטיל CoAלמעגל .אי אפשר לסנתז אוקסלואצטט מאצטיל
הלב:הדלק העיקרי הוא ח' שומן .כמו כן ,גופי קטון ולקטט יכולים לשמש כדלק .למעשה ,הלב מעדיף שימוש באצטואצטט .CoAללא עודף של אוקסלואצטט אין שריפה של ח' שומן .אוקסלואצטט מתקבל מפירובט (גליקו') .מ 2-מול' אצטיל ניתן
על פני גלוקוז .רקמה שומנית :אחראית לאספקתח' שומן לרקמות אחרות ולאספקת גליצרול .מאגר עשיר מאוד של ח' שומן ליצור 2מול' קטוניות שונות השייכות לגופי הקטון .זהו מקור אנרגיה לא טוב .גלוקוז זהו הדלק העיקרי למוח ולתאי הדם
וגליצרול בצורה של טריאציל גליצרול .פירוק טריאצילגליצרול נעשה ע"י שימוש באנרגיה מגלוקוז .שריר :מבצע עבודה האדומים .ברעב ממושך 75% ,מן הדלק שהמוח צורך מגיעים מגופי קטון .בהעדר של גלוקוז ,הלב משתמש באצטואצטט
מכנית ומשתמש גם בגלוקוז ובח' שומן כמקור אנרגיה וגם בגופי קטון .בנוסף ,מתרחשת בשריר סינתזת גליקוגן לצורך (גוף קטון) .רמות גבוהות של אצטואצטט בדם זהו סימן למחסור ביחידות אצטיל וגורם לירידה בקצב ליפוליזה ברקמות
אחסון אנרגיה .כתוצאה מגליקוליזה אינטנסיבית (תנאים אנאאירובים) בשעת עבודה נוצר ריכוז גבוה של לקטט שעובר שומן .סינתזת ח' שומן :מתרחשת בציטוזול .שרשרת הריאקציות הופכת ל -חיזור ,דהידרטציה ,וסינתזה NADPH .הוא
למע' הדם ונכנס לכבד .בעקבות פעילות מוגברת של גליקוליזה יש פירוק חלבונים ונוצר אלאנין .בשעת מנוחה ,ח' שומן הן
אקוויולנט חיזור אצטיל -הפרדה בין מסלולים קטבולים ואנאבולים )1 .הפיכת אצטיל CoAלמאלוניל CoAבתהליך
הדלק העיקרי בשריר ומספקות 85%מן האנרגיה הדרושה .כבד :מפעל לעיבוד מזון ואספקת גלוקוז לרקמות אחרות .ח'
קרבוקסילציה .האנזים בתהליך זה הוא אצטיל CoAקרבוקסילאז ,בעל קב' פרוסטטית הנקראת ביוטין שחיונית
שומן מגיעות לכבד ושם מסונתז טריאציל גליצרול או שנכנסות ל β-אוקסידציה ליצירת אנרגיה .גלוקוז מסונתז בכמויות לפעילותו .שלב זה אינו הפיך ולכן מחייב ומבוקר .בקרה קוולנטית :כשאין צורך בסינתזת שומנים תתרחש פוספורילציה.
גדולות בכבד לצורך אספקה למוח ולשריר .גלוקוז 6פוספטאז הוא אנזים סופי בגלוקונאוגנזה ואינו נמצא בשריר ובמוח ריכוז גבוה של AMPיוביל להפעלת האנזים שמזרחן את אצטיל CoAקרבוקסילאז .בקרה אלוסטרית :ציטראט נקשר
אלא רק בכבד .הכבד יכול להשתמש בכל המקורות כמקור אנרגיה -ח' אמינו ,ח' שומן ,גלוקוז וגופי קטון .ריכוז הגלוקוז
לאנזים הלא פעיל וגורם להפעלה חלקית .אם הצטבר ציטראט המצב האנרגטי גבוה .הציטראט נוצר בתחילת ה,TCA-
בדם הוא ,4-5mMכמות נמוכה של אנרגיה -אם גלוקוז לא נכנס למחזור הדם האנרגיה הזו מנוצלת תוך דקות .בכבד יש
כלומר יש מספיק ATPמה שיגרום לשפעול חלקי .ציטראט נוצר במיטו' בתחילת ה TCA-ויכול לעבור בעזרת נשא אל
פחות גלוקוז מאשר בשריר כיוון שיש יותר שריר בגוף .המוח צורך כ 60%-מהגלוקוז שנוצר בכבד ,בנוסף גלוקוז נצרך כמזון
הציטוזול שם יהפוך לאצטיל CoAויוכל להמשיך בתהליך סינתזת ח' שומן .אם יש הרבה פלמיטויל CoAתעצר הסינתזה:
בעת מנוחה 15% .של האנרגיה היומית נצרכת ע"י המוח .פעילות המוח לא משתנה הרבה ממצב שינה למצב מבחן20% .
מצריכת החמצן היא ע"י המוח ולכן הפסקת אספקת גלוקוז וחמצן למוח יכולה לגרום לנזק אדיר תוך זמן קצר .מעגל קורי: מעכב טרנספורט של ציטרט לציטוזול ומעכב את האנזים )2 .קב' מאלוניל מועברת מ CoA-לחלבון ( ACPנשא של האציל)
הקשר בין גליקוליזה לגלוקונאוגנזה .במצב פעיל של שריר נוצר לקטט מעודף של פירובט ,זוהי חומצה והיא גורמת לירידה שתפקידו להעביר מאלוניל או אצטיל לחלבונים בעלי פעילות חיזור ,הידרטציה -..לחבר מאלוניל לאצטיל .פעילות זו
ב pH-ולהתכווצות שרירים .לקטט עובר לדם ומשם לכבד והופך שם לפירובט .פירובט נכנס למסלול הגלוקונאוגנזה והופך מתרחשת עד ליצירת הח' המבוקשת ויש שחרור של .ACPבכל ריאקציה קונדנסציה (חיבור) בין מאלוניל לאצטיל יש
לגלוקוז שיוצא מהכבד אל הדם ומהדם בחזרה לשריר .בקרה הורמונלית :תיאום בין המסלולים המטבוליים :קטבוליזם שחרור של .CO2הריאקציה מזורזת ע"י קומפלכס ענק .מאלוניל CoAזוהי הצורה המאוקטבת של אצטיל .CoAבקרה:
ואנאבוליזם .מבוססת על רמת הגלוקוז בדם (במצב נורמלי .)0.8mg/mlכאשר רמת הגלוקוז בדם יורדת ל,0.4mg/ml- אינסולין ממריץ סנתזת ח' שומן ע"י שפעול הקרבוקסילאז בעוד שגלוקגון ואפינפרין מעכבים .ציטרט -סיגנל לכך שיש אבני
מופסקת פעילות טרנספורטרים של גלוקוז למוח .קיימים 3הורמונים המבקרים פעילות זו :אינסולין ,גלוקוגון ואפינפרין. בניין ואנרגיה בשפע ,משפעל את הקרבוקסילאז .פלמיטויל CoA -מעכב את הקרבוקסילאז ,וכך גם .AMP
כאשר רמת הגלוקוז בדם גבוהה זה גורם ליצירת אינסולין .אינסולין מזרז קליטת גלוקוז מהדם אל הכבד וזירוז סינתזת בקרה כוללת :מבוצעת ע"י פוספורילציה הפוכה .אצטיל CoAקרבוקסילאז מכובה ע"י פוספורילציה ומשופעל ע"י
גליקוגן .ממריץ גליקוליזה ומעכב גלוקונאוגנזה בכבד .גלוקוגון -משפיע על מסלול הפוך ,פירוק גליקוגן והפרשת גלוקוז דפוספורילציה .הקרבוקסילאז בלתי פעיל כאשר רמת האנרגיה נמוכה .תגובות לדיאטה :פירוק וסינתזת ח' שומן אינם
מהכבד אל תוך הדם .כתוצאה מצריכת מזון יש עלייה בריכוז גלוקוז בדם ולכן יש סינתזת ח' שומן ,טריאצילגליצרול פועלים במקביל .ברעב ,רמת חומצות השומן החופשיות עולה כיוון שהורמונים כגון אפינפרין וגלוקגון ממריצים ליפאזות
וגליקוגן .מתרחשת אגירה של ח' שומן ברקמת השומן וסינתזת גליקוגן בשריר .המוח והלב מתפקדים בצורה נורמלית .רמת של תאי שומן .אינסולין בניגוד לכך מעכב ליפוליזה.
גלוקוז בדם גבוהה ולכן יש ייצור גבוה של אינסולין המזרז תהליכים אלו .בין הארוחות ,כל המאגרים שיצטברו מנוצלים ביוכימיה של השריר:
ליצירת גלוקוז וח' שומן .יש שמירה על מצב תקין ,ריכוז נורמלי של גלוקוז בדם ,שריר מנצל ח' שומן שהצטברו ,המוח תנועת מול' מתרחשת עקב שינויים קונפורמציונייים של החלבון .רוב החלבונים הם חברים במשפחת ה.NTPase p-loop -
מקבל גלוקוז מהכבד ונמצא במצב תקין .במצב הרעבה -מצב מסוכן .אם מקורות גליקוגן בכבד ובשריר מנוצלים עד הסוף למיוזין תפקיד עיקרי בשריר ,נע לאורך פילמנטים של חלבון האקטין .מורכב מ 2-חלקים :שרשרת כבדה 87Kdשרשרת
ויש חוסר באוקסלואצטט ,יש הצטברות של כמויות גבוהות של אצטיל CoAולא ניתן לשרוף אותן ללא אספקה של קלה בעלת חשיבות גבוהה ושרשרת קלה רגולטורית .בגוף האדם יש 40מיוזין ,חלקם מתפקדים בשריר .מבנה המיוזין2 :
אוקסלואצטט מקליקוליזה והם הופכים לגופי קטון .מקור יחיד לסינתזת גלוקוז במצב הרעבה הוא מפירוק חלבונים. ראשים המחוברים לגבעול .בעל 4חלקים 2 -חלקים של ,S1אחד של S2 (HMM)- heavyוחלק נוסף הנקרא .LMM- light
יתרחש רק פירוק של ח' שומן ,השריר יכול לקבל אנרגיה מח' שומן .השריר והמוח לא מקבלים גלוקוז מהדם ,כיוון שרמת
הגלוקוז ירדה לרמה בה הטרנספורטרים כבר לא מעבירים גלוקוז מהדם למוח ולכן יש הפקה של אנרגיה מגופי קטון- כל S1מתאים לאחד מהראשים ומכיל 850ח' אמינו .המבנה של S1הוא αהליקס .ההליקס יוצר אתר עבור 2השרשראות
מסלול לא יעיל ,נכנסים למעגל קרבס דרך סוקציניל CoAומאפשרים פעילות של המוח והלב .במצב הרעבה רמת הגלוקוז הקלות .השרשראות כרוכות מסביב ל α-הליקס .החלקים האחרים S2ו LMM-הם בעלי מבנה גדול של αהליקס במצב
יורדת מהר מאוד ,רקמות שונות עוברות לניצול ח' שומן ,רמת ח' שומן בדם עולה ולאחר יומיים של הרעבה רמת גופי הקטון .coil-coilהמבנים האלה ביחד מגיעים לגודל של 1700אנגסטרם .מיוזין נע בצורה מעגלית .התזוזה מופסקת עקב השינוי
בדם עולה בצורה משמעותית .יש יחס הפוך בין קצב יצירת ATPממול' דלק לריכוזם.מעגל קרבס איטי יותר מגליקוליזה באפיניות החלבון .השריר בנוי מסיבים רבים .כל סיב מורכב ממיופיברילות ,כשכל מיופיברילה מכילה כמה יחידות
ופירוק גליקוגן לקלוקוז בכבד עוד יותר איטי .קצב שריפת שומנים הוא איטי גם כן אך ניתן לקבל הרבה יותר אנרגיה. התכווצות -סרקומרים .סרקולמה= ממברנת השריר .סרקופלסמה=ציטוזול תא השריר .כל סיב שריר מכיל קב'
לאחר הפעלת השריר יש ניצול ATPבשניות הראשונות ויצירת אנרגיה וקראטין פוספט מתחיל מטאבוליזם אנאאירובי. מיופיברילות מקבילות המאורגנות לאורך הסיב .בין המיופיברילות יש ( SRרשת ממברנה) שעוטפת אותן ותפקידה לאגור
לאחר דקות מתחיל במקביל מטאבוליזם אאירובי (יותר מהיר מאנאאירובי) .סכרת -יש שני סוגים -I :יש מחסור יוני סידן .בזמן התכווצות יש יציאת יוני סידן -T tubule .צינורות הממברנה .קיימים כדי להבטיח שאירוע ההתכווצות
באינסולין -II ,אין תגובה לאינסולין .בעקבות כך חולי סכרת יהיו במצב הרעבה תמידי ,רמת הגלוקוז בדם תהיה גבוהה יהיה אחיד בכל המיופיברילות .סרקומר מוגדר מקו Zאחד לקו Zאחר ,בנוי מסיבים עבים ודקים .העבים מסודרים
מאוד אך הרקמות לא יקבלו גלוקוז ויהיו בהרעבה .הכבד נתקע במצב של גלוקונאוגנזה ויצירת גופי קטון .אין ספיגה של במאוזן -H zone .מכיל רק סיבים עבים -A zone .מכיל סיבים עבים ודקים -I zone .מכיל רק סיבים דקים .בקצוות Z
גלוקוז לתאי האדיפוז (תאי ח' שומן) ולכן לא יווצרו ח' שומן .בתאי השריר יהיה פירוק חלבונים לשם יצירת ח' אמינו -lineחלבונים אליהם קשורים סיבים עבים ודקים .הסדר .Z,I,A,H,A,I,Z :מה שקושר את הסיב העבה לקו Zזהו חלבון
וגלוקוז .עקב המחסור בגלוקוז יהיה מחסור באוקסלואצטט ולכן אצטיל CoAיהפוך לגופי קטון .מתבטא בריח של אצטון שנקרא Titinהמקנה גמישות לסרקומר (פועל כמו קפיץ שיכול להמתח ולהתכווץ) -Nebulin .מחבר את הפילמט הדק לקו
מחולה בסכרת או מאדם הנמצא בהרעבה. ,Zנקראים גם חלבוני סרגל כי קובעים את אורך הפילמנטים .סיב עבה מורכב בעיקר ממולקולה הנקראת מיוזין ,מורכבת
פוטוסינתזה:
פוטוסינתזה מתרחשת בכלורופלסטים ,בתאים ירוקים .מנגנון המרת האנרגיה נמצא בממברנת התילקואידים .השלב
הראשון בפוטוסינתזה הוא קליטת אור ע"י כלורופיל ,מול' פיגמנט .לאחר מכן יש יצירה של -eבעלי אנרגיה גבוהה עם
פוטנציאל חיזור גבוה -e .אלו משמשים ליצירת NADPHו ATP-בסדרת תג' הנקראות תג' אור ,זאת כיוון שהן זקוקות
לאור על מנת להתרחש NADPH .ו ATP-הנוצרים בתג' האור מחזרים CO2והופכים ל 3-פוספוגליצראט בסדרת תג'
הנקראות מעגל קלווין (או תג' חושך) .תג' האור של הפוטוסינתזה משתמשות באנרגיית הפוטונים ליצירת -eרב אנרגטיים
המשמשים לחיזור +NADPל NADPH-ובאופן בלתי ישיר בשרשרת מעבר ה -eליצירת מפל פרוטונים לאורך הממברנה.
תוצר לוואי של תג' אלו הוא .O2בתג' חושך NADPH ,ו ATP -הנוצרים בעקבות האור גורמים לחיזור של CO2לתרכובות
אורגניות שימושיות יותר .לכלורופלסט 3ממברנות שונות :חיצונית ,פנימית וממברנת תילקואיד ,ו 3-איזורים נפרדים :חלל
בינממברנלי ,סטרומה וחלל התילקואיד .הממברנה הפנימית מקיפה סטרומה ,שזהו אתר הפעילות הפחמנית של
הפוטוסינתזה .בתוך הסטרומה ישנם מבנים המוקפים בממברנה הנקראים תילקואידים וצורתם דיסקות שטוחות .הם
נערמים יחד ליצירת גרנומות .ממברנות התילקואידים מכילות אמצעים למעבר אנרגיה :חלבונים קולטי אור ,מרכזי
ריאקציה ,שרשרת מעבר -eו ATP -סינתאז .ממברנת התילקואיד והממברנה הפנימית בעלות חדירות גבוהה ליונים ומו'
קטנות .הסטרומה מכילה אנזימים מסיסים אשר גורמים לפעולת NADPHו ATP-הנוצרים ע"י התילקואיד להמיר CO2
לסוכר .השלב הראשון הוא קליטת אור ע"י כלורופיל .כלורופיל הם מול' קולטן לפוטונים יעילות מאוד כיוון שהן בעלות
קשרים יחידים וכפולים מצומדים -פוליאנים .יש להם אזורי קליטה מאוד חזקים בתחום הנראה של הספקטרום .קבוע
-
הקליטה המקסימלי של כלורופיל aגבוה מ .105M-1cm-1-אנרגיית האור מעוררת -eמרמת היסוד שלו לרמה המעוררת .ל e
בעלי אנרגיה גבוהה יכולים להיות מס' מסלולים .ברוב המול' הקולטות אור ה -eפשוט חוזר לרמת היסוד והאנרגיה מומרת
לחום .אך אם מצוי מקבל -eמתאים ,ה -eהמעורר יכול לנוע מן המול' הראשונים למקבל .תהליך זה גורם להווצרות מטען
חיובי על המול' הראשונית והווצרות מטען שלילי על המקבל ,מתייחסים לזה כאל הגברת הפרדת מטענים .האזור בו זה
מתרחש נקרא מרכז ריאקציה .פוטוסינתזה בצמחים ירוקים מבוקרת ע"י 2קומפלכסים מקושרי ממברנה הרגישים לאור:
פוטוסיסטם )I (PSIופוטוסיסטם II (PSII). PSIמכיל בדר"כ 13שרשראות פוליפפטידיות ,יותר מ 60-מול' כלורופיל,
קיונון (ויטמין )K1ו 3-צוותים של .4Fe-4Sהמסה המולרית גבוהה מ 800Kd. PSII-מורכב מלפחות 10שרשראות צד
פוליפפטידיות ,יותר מ 30-מול' כלורופיל ,יון ברזל לא הֶמי ו 4-יוני מנגנז PSI .מגיב לאור עם אורך גל הקצר מ,700nm-
בעוד ש PSII-מגיב לאורך גל הקצר מ .680nm-תחת תנאים רגילים ,ה -eזורמים תחילה דרך ,PSIIלאחר מכן דרך ,Cyt-bf
קומפלכס המקושר לממברנה והומולוגי ל Q-CytC -אוקסידורדוקטאז ,ואז דרך .PSIה -eמגיעים ממים 2H2O :מחומצנות
ליצירת מול' O2עבור כל -4eהנשלחים דרך שרשרת מעבר -eזו .ה -eבסופו של דבר מחזרים +NADPל .NADPH-תהליכים
אלו יוצרים מפל פרוטונים לאורך הממברנה התילקואידית שגורם ליצירת .ATPהריאקציה הכוללת המזורזת ע"י :PSII
, 2Q 2 H 2O lightכאשר -Qפלסטוקווינון ו -QH2-פלסטוקווינול .הקווינון מומר מצורתו המחומצנת O2 2QH 2
למחוזרת PSII .לוקח -eממים ויוצר חמצן מולקולרי .תג' זו מתרחשת במרכז מיוחד המכיל 4יוני מנגנז .הפוטוכימיה של
PSIIמתחילה עם ערור זוג מיוחד של מול' כלורופיל ,המקושר ע"י תת יחידות D1ו .D2-הוא מורכב מכלורופיל .aהזוג
המיוחד קרוי לפעמים P680. P680מעביר -eבמהירות לפאופיטין המצוי בקרבה (כלורופיל עם +2Hבמקום יון Mg+2
מרכזי) .משם ה -eמועבר תחילה לפלסטוקווינון המחובר חזק באתר ,QAואז לפלסטוקווינון חלופי באתר ,+QB. P680
מחמצן חזק מאוד ,מוציא -eממול' מים המקושרות חזק למרכז מנגנז .מנגנז נבחר לתפקיד זה כיוון שיכול להתקיים בהרבה
מצבי חמצון ויכול ליצור קשרים חזקים עם מינים המכילים חמצן .מרכז המנגנז ,בצורתו המחוזרת ,מחמצן 2H2OלO2-
יחיד .בכל פעם שקליטת פוטון מוציאה -eמ ,P680-ארבעה שלבים פוטוכימיים נדרשים על מנת להוציא את ה -eולחזר את
מרכז המנגנז PSII .מקיפה את ממברנת התילקואיד כך שאתר חיזור הקווינון נמצא בצד של הסטרומה ,בעוד שמרכז
+
המנגנז ,אתר החמצון של המים ,נמצא בלומן התילקואיד +2H .הנלקחים בכל חיזור של Qבאים מהסטרומה ו 4H
המשתחררים בעת חמצון המים משתחררים לתוך הלומן ונוצר מפל פרוטונים .ה QH2שנוצר ע"י PSIIתורם את ה eשלו
-
להמשך שרשרת מעבר ה -eאשר מסתיימת ב .PSIה -eהנ"ל מועברים ,אחד אחד ,לפלסטוציאנין ( ,)Pcחלבון נחושת שנמצא
2 . QH 2 2 Pc(Cu 2 ) Q 2 Pc(Cu ) 2 H thylakoidהפרוטונים ממפלסטוקווינול משוחררים לתוך
בלומן התילקואיד.
לומן התילקואיד .הקומפלכס Cyt-bfמכיל 4תת יחידות .קומפלכס זה מזרז את התג' דרך מעגל Qבחצי הראשון של
המעגל QH2 ,מחומצן ל ,Q-כל פעם -eאחד Pc .זהו חלבון קטן ומסיס עם יון נחושת בודד.בצורתו המחומצנת ל Pc-צבע
כחול מאוד .החמצון של QH2מסתיים בשחרור +2Hללומן התילקואיד .בחצי השני של מעגל Q, Cyt-bfמחזר מולקולה
שניה של Qל ,QH2-לוקח +2Hמצד אחד של הממברנה ואז מחמצן מחדש QH2כדי לשחררם בצד השני של הממברנה.
האנזים ממוקם כך שהפרוטונים משוחררים ללומן התילקואיד (נלקחים מהסטרומה) ,תורם למפל הפרוטונים לאורך
הממברנה .השלב האחרון בריאקציות האור מזורז ע"י ( PSIהומולוגי ל PSII-ב .)40%-גרעין מע' זו הוא זוג של שתי תת
יחידות psaAו psaB-זהות .זוג מיוחד של מול' כלורופיל נמצא במרכז המבנה וקולט אור מקסימלי ב .700nm-מרכז זה,
,P700מאתחל הגברה בהפרדת מטענים .ה -eמועבר לאורך הדרך בכלורופיל באתר A0ו Q-באתר A1לסט צבתים של 4Fe-
.4Sמשם ה -eעובר לפרדוקסין ( ,)Fdחלבון מסיס המכיל צבת .2Fe-2Sהמטען החיובי של +P700מנוטרל ע"י מעבר -eמ-
. Pc(Cu + ) + Fdox lightתג' זו
Pcמחוזר .התג' הכוללת המזורזת ע"י PSIהיא תג' חמזור פשוטה→ Pc(Cu +2 ) + Fd red :
מזורזת ע"י קליטת פוטון ב λ=700nm -בעל אנרגיה של .40.9Kcal/molהשיתוף בין PSIל PSIIיוצר מעבר -eממים ל-
.+NADPחיזור +NADPמזורז ע"י פרדוקסין +NADP-רדוקטאז .קב' ה FAD-המקושרת באנזים זה מקבלת ,-eאחד
בזמנו ,מ 2-מול' פרדוקסין מחוזר ,כאשר זה עובר מהצורה המחומצנת שלו דרך חומר ביניים (סמיקווינון) לצורה המחוזרת
המלאה .לאחר מכן ,האנזים מעביר יון הידריד ל +NADP -ליצירת .NADPHתג' זו מתרחשת בסטרומה .לקיחת הפרוטון
לשם חיזור +NADPממשיכה לתרום לגרדיאנט הפרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד .סינתזת ATPמונעת ע"י כוח של
מפל פרוטונים .החלל התילקואיד נהיה מאוד חומצי .pH~4 ,האנרגיה נקראת כוח פרוטוני מניע Δpוהוא מורכב מ2-
מרכיבים :גרדיאנט מטען וגרדיאנט כימי .בכלורופלסטים כמעט כל Δpנובע מגרדיאנט pHבעוד שבמיטו' ישנה תרומה
גדולה מפוטנציאל הממברנה .הסיבה להבדל זה נובעת מחדירות ממברנת התילקואיד ל Mg+2-ול .-Cl-מעבר +Hהמוגבר
בגלל האור לחלל התילקואיד מלווה במעבר כלוריד באותו הכיוון או Mg+2בכיוון ההפוך .כתוצאה מכך נשמרת נייטרליות
חשמלית ולא נוצר פוטנציאל מטען ממברנלי Δp .מומר ל ATP-ע"י ATPסינתאז של כלורופלסטים ,הנקרא גם קומפלכס
.CF1-CF0הוא דומה לזה של המיטו' CF0 .מעביר פרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד בעוד ש CF1-מזרז היווצרות ATP
מ ADP-ו .Pi-האוריינטציה הממברנלית של CF1-CF0היא הפוכה .אם כך ,פרוטונים זורמים מהלומן דרך ATPסינתאז
-
לתוך הסטרומה .כיוון ש CF1-מצוי בשטח הפנים של הסטרומה ATP ,הנוצר משוחרר ישירות לתוך הסטרומה.זרימת e
מעגלית דרך PSIמובילה ליצירת ATPבמקום .NADPHה -eבפרודוקסין המחוזר יכולים להיות מועברים לקומפלכס
Cyt-bfולא ל .+NADP-לאחר מכן ה -eזורם חזרה דרך הקומפלכס Cyt-bfלחיזור Pcשיכול להיות מחומצן מחדש ע"י
+P700להשלמת המעגל .תוצאה נטו של מעגל זה היא שאיבת +Hע"י .Cyt-bfמפל הפרוטונים הנוצר מניע סינתזת .ATP
בתהליך זה ,פוטופוספורילציה ATP ,נוצר ללא הווצרות NADPH. PSIIלא משתתף בפוספורילציה מעגלית וכך O2לא
נוצר ממים .פוספורילציה מעגלית מתרחשת כאשר +NADPאינו זמין לקבל -eמפרודוקסין מחוזר בגלל יחס גבוה מאוד של
NADPHל .+NADP-תג' נטו . 2 NADP + + 3 ADP −3 + 3Pi − 2 + H + → O2 + 2 NADPH + 3 ATP −4 + H 2O :פיגמנטי
עזר ,כגון כלורופיל ,ופיגמנטים אחרים מקושרים למרכזי ריאקציה .פיגמנטים אלו קולטים אור ומזרימים את האנרגיה
למרכז הריאקציה לשם המרה לצורות כימיות .יש 2תנאים להעברת האנרגיה)1 :ספקטרום הפליטה של התורם מספיק
קרוב לספקטרום הבליעה של המקבל ()100-150nm). 2קרבה פיזית בין מול' הפיגמנט .כלורופיל bוקרוטיאונידים הם מול'
קוצרות אנרגיה ומזרימות אותה למרכז הריאקציה .כלורופיל bקולט אור בטווח .450-500nmקרוטיאונידים הם
פוליאנים נרחבים הקולטים אור בטווח ,400-500nmאחראים כמעט על כל הצבעים הצהובים והאדומים .פיגמנטי העזר
נערכים במס' קומפלכסים קוצרי אור שמקיפים באופן מושלם את מרכז הריאקציה .מעכבים -DCMU :מעכב מעבר eל-
-
.Cyt-bfפלוריזין -מעכב את ATPסינתאז (את -F0). NH4Clמפר צימוד -DCCD .מעכב העברת פרוטונים דרך ,F0ברגע
שיש פגיעה בסינתזת ATPאז יש פגיעה במעבר -e-. EDTAמפר צימוד .מפריד בין F0ל -F1. EDTA+DCCD-ביטול הפרת
צימוד.
ליציאת ADP+Piומקבלים מצב התכווצות "Actin- ביוכימיה של השריר:
."Myosinבשלב נוסף ATPנקשר למיוזין מה שגורם לאקטין תנועת מול' מתרחשת עקב שינויים קונפורמציונייים של
לצאת ושוב חוזרים למצב " ."ATP-Myosinזהו מעגל שחוזר החלבון .רוב החלבונים הם חברים במשפחת הNTPase p- -
על עצמו .ההרפייה נובעת מ )1 :קישור ה ATP-גורם לשחרור .loopלמיוזין תפקיד עיקרי בשריר ,נע לאורך פילמנטים של
האינטראקציה בין האקטין למיוזין )2 .משאבות Ca+2ATPas חלבון האקטין .מורכב מ 2-חלקים :שרשרת כבדה 87Kd
שרשרת קלה בעלת חשיבות גבוהה ושרשרת קלה רגולטורית.
eמחזירות רמה נמוכה של סידן בתא ,שוב יש הפרעה סטרית
של טרופומיוזין .ריגור :קישיון ,מתרחשת בעת מוות .הגוף בגוף האדם יש 40מיוזין ,חלקם מתפקדים בשריר .מבנה
נתקע בשלב " ."Actin-Myosinהסבר מוצע תהליך המיוזין 2 :ראשים המחוברים לגבעול .בעל 4חלקים2 -
ההתכווצות וההרפייה :במנוחה S1אינו יכול להקשר ליחידת חלקים של ,S1אחד של S2 (HMM)- heavyוחלק נוסף
האקטין ,כתוצאה מנוכחות טרופומיוזין .מיוזין קשור ל- הנקרא .LMM- lightכל S1מתאים לאחד מהראשים ומכיל
.ADP+Piכתוצאה מגירוי עצבי יש עלייה בריכוז יוני הסידן 850ח' אמינו .המבנה של S1הוא αהליקס .ההליקס יוצר
בציטופלסמה .טרופומיוזין משנה את מיקומו כך שעכשיו אתר עבור 2השרשראות הקלות .השרשראות כרוכות מסביב
ראש ה S1-נקשר ליח' האקטין בפילמנט הדק ו Pi-משתחרר. ל α-הליקס .החלקים האחרים S2ו LMM-הם בעלי מבנה
הקישור של מיוזין לאקטין גורם לשחרור .ADPהשחרור הזה גדול של αהליקס במצב .coil-coilהמבנים האלה ביחד
גורם לשינוי קונפורמציה של S1ב ,45o-ביחס ליח' האקטין. מגיעים לגודל של 1700אנגסטרם .מיוזין נע בצורה מעגלית.
שינוי זה גורם לתזוזה של הפילמנט הדק ,בתהליך הקרוי התזוזה מופסקת עקב השינוי באפיניות החלבון .השריר בנוי
.Power strokeהקישור של ATPלמיוזין גורם לשחרור מסיבים רבים .כל סיב מורכב ממיופיברילות ,כשכל
הקשר אקטין-מיוזין .לאחר מכן יש "הידרוליזה" של ATP מיופיברילה מכילה כמה יחידות התכווצות -סרקומרים.
ע"י ראש המיוזין החופשי .מה גורם לריכוז יוני הסידן סרקולמה= ממברנת השריר .סרקופלסמה=ציטוזול תא
לעלות? גירוי עצבי .העברת סיגנל עצבי ע"י אצטיל כולין .גורם השריר .כל סיב שריר מכיל קב' מיופיברילות מקבילות
לפתיחת תעלות האצטיל כולין .מתרחשת דפולריזציה .לאחר המאורגנות לאורך הסיב .בין המיופיברילות יש ( SRרשת
מכן יש התפשטות ה exitationמממברנת תא השריר לT - ממברנה) שעוטפת אותן ותפקידה לאגור יוני סידן .בזמן
.tubulesואז העברת ה exitationמה T tubulesל ,SR-מה התכווצות יש יציאת יוני סידן -T tubule .צינורות הממברנה.
קיימים כדי להבטיח שאירוע ההתכווצות יהיה אחיד בכל
שגורם לשחרור יוני סידן מה .SR-העלייה בריכוז יוני הסידן
המיופיברילות .סרקומר מוגדר מקו Zאחד לקו Zאחר ,בנוי
גורמת להתכווצות השריר :Ca+2ATPase .על כל מול' ATP
מסיבים עבים ודקים .העבים מסודרים במאוזן-H zone .
המשאבה מכניסה 2יוני סידן .ל E1-יש אפיניות גבוהה
מכיל רק סיבים עבים -A zone .מכיל סיבים עבים ודקיםI .
לקלציום ויש קישור של סידן ו .ATPלאחר מכן מתרחשת
-zoneמכיל רק סיבים דקים .בקצוות -Z lineחלבונים
פוספורילציה תוך שחרור ADPומקבלים E1-Pשהופך מיד ל
אליהם קשורים סיבים עבים ודקים .הסדר.Z,I,A,H,A,I,Z :
.E2-Pהאפיניות במצב זה לסידן נמוכה ויש שחרור של יוני
מה שקושר את הסיב העבה לקו Zזהו חלבון שנקרא Titin
הסידן לתוך ה ( SRהידרוליה תוך שחרור )Piומקבלים E2 המקנה גמישות לסרקומר (פועל כמו קפיץ שיכול להמתח
שאיננה יציבה והופכת מידית ל .E1אוקסלואצטט -גורם ולהתכווץ) -Nebulin .מחבר את הפילמט הדק לקו ,Z
לירידה בריכוז יוני הסידן החופשיים בתוך ה ,SR-המשאבה נקראים גם חלבוני סרגל כי קובעים את אורך הפילמנטים.
פועלת יותר ,הצימוד נשאר .יונומיצין -מפר צימוד ,הוא מפזר סיב עבה מורכב בעיקר ממולקולה הנקראת מיוזין ,מורכבת
את ריכוז יוני הסידן לפי מפל ריכוזים ,כלומר יוציא אותם מ 2-ראשים וזנב .יש לו 2שרשראות כבדות ו 4-קלות .מה
מה.SR- קורה למיוזין אם נפעיל עליו פרוטאזות? טריפסין יפריד את
מול' המיוזין ל( LMM, HMM :2-מכיל קצת מהזנב ,S2 ,ו2-
יח' של -S1ראש המיוזין .השרשראות הקלות קשורות ל.)S1-
פפאין יפריד בין S1ל .S2-הפילמנט הדק מורכב בעיקר
מאקטין ( Gאקטין זהו המונומר ו F-אקטין זהו הפולימר),
מכיל טרופומיוזין -גורם להפרעה סטרית של הקישור בין
אקטין למיוזין וטרופונין -בעל 3תתי יחידות TnT :קושרת
טרופומיוזין TnI ,מעכבת התכווצות שריר -TnC ,קושרת יוני
סידן .כשריכוז הסידן עולה טרופונין קושר סידן וגורם
לטרופומיוזין לא
להפריע לקישור בין אקטין למיוזין ,בעל 4אתרי קשירה
לסידן .קישור יוני הסידן לטרופונין גורם לכך שהקומפלכס
טרופונין-טרופומיוזין ינוע פנימה לתוך 2גדילי האקטין.
מנגנון ההתכווצות :הפילמנטים לא משתנים באורך .מה
שמשתנה זו החפיפה ביניהם -מנגנון ההחלקה .בעת
ההתכווצות יש איזור חפיפה יותר גדול ,המרחק בין ZלZ-
מתקצר .פירוק ,ATPקישור אקטין והתכווצות השריר:
מתחילים במצב שנקרא " ."ATP-Myosinה ATP-שקשור
למיוזין עובר "הידרוליזה" (יש לשים לב כי זוהי לא בדיוק
הידרוליזה .זוהי הוספת מים ללא פירוק הקשר) .בשלב הבא
מקבלים מצב הרפייה " ."ADP-Pi-Myosinבעת עלייה
בריכוז יוני הסידן מתאפשרת חפיפה .אקטין נכנס ומקבלים "
."Actin-Myosin-Pi-ADPלאחר מכן קישור אקטין גורם