‫הרצאה ‪ : 1‬הגנום מבנה ותפקיד‪.

‬‬
‫מספר עותקי הכרומוסום‪:‬‬
‫•הפלואידי – קופי אחד של כל כרומוסום‪.‬‬
‫•דיפלואידי – שני עותקים (הומולוגים אך לא בהכרח זהים – הומוזיגוט או הטרוזיגוט)‪ ,‬של‬
‫כל כרומוסום‪ .‬לדוגמא הפרוקריוטיים וגם שמרים (יוקריוטי)‪.‬‬
‫•פוליפלואידי – מספר הסט של כל כרומוסום גדול מ‪.2 -‬‬

‫לוקליזציה של הגנום‪:‬‬
‫העובדה שהגנום ביוקריוטים הוא בגרעין גורמת לכך שכל תהליך שקורה בגרעין צריך לעבור אח"כ‬
‫לציטופלסמה לעומת זאת בפרוקריוטים התהליכים מצומדים (תוך כדי שעתוק יש תרגום)‪.‬‬

‫הגנום היוקריוטי‬ ‫הגנום הפרוקריוטי‬

‫דיפלואידי (לרוב)‪.‬‬ ‫הפלואידי‬
‫ליניארי (יש קצוות התחלה וסוף)‬ ‫מעגלי – אין נקודת התחלה וסוף‬

‫פרדוקס ה‪:c value -‬‬

‫‪ – C value‬הכמות הסופית של דנ"א לכל תא הפלואידי באורגניזם‪ .‬והפרדוקס הוא שאין התאמה בין‬
‫כמות הדנ"א ביצור לבין מורכבות היצור‪ .‬למשל ליצורים פשוטים כמו בצל יש יותר דנ"א מיצורים‬
‫מורכבים כמו הבני אדם‪ ,‬עובדה זו מראה שמה שחשוב זה לא כמות הדנ"א אלא כמות הגנים ומה הם‬
‫מקודדים‪.‬‬

‫הגנום המינימאלי‪:‬‬
‫הסט המינימאלי של גנים ממנו אפשר להתקיים – גנים האחראיים על‪ :‬תרגום‪ ,‬שעתוק‪ ,‬רפליקציה של‬
‫דנ"א‪ ,‬תיקון דנ"א‪ ,‬חלבונים מלווים (יצירה של מבנה שלישוני לחלבון)‪ ,‬חלבונים האחראיים על‬
‫מטבוליזם (יצירת אנרגיה)‪ ,‬אנזימים ליצירת מבנה התא‪ ,‬חלבוני ממברנה ועוד ‪ 18‬גנים לא ידועים‪ .‬סה"כ‬
‫‪ 256‬גנים‪.‬‬
‫נשים לב שגנים האחראיים על ייצור חומצות אמינו ונוקלאוטידים לא ברשימה‪ ,‬כך שאותם האורגניזם‬
‫יוכל לקבל מהסביבה‪.‬‬
‫איך החליטו על הגנים ברשימה‪:‬‬
‫•פגעו בגן מסוים ע"י מוטציה ואם החיידק לא יכול להתקיים כתוצאה מכך אז הגן הכרחי‪.‬‬
‫•נשווה בין כל החיידקים האם גן מסוים נמצא אצל כולם – אם כן אז הכרחי‪.‬‬

‫תוכן הגנום‪:‬‬
‫הגנום ישנם חלקים מקודדים ולא מקודדים‪ .‬האזורים הלא מקודדים הם כל רצפי הבקרה‪ ,‬הפרומוטור‬
‫והאזורים המבניים‪ .‬אך ישנם גם אזורים לא מקודדים שלא שייכים לבקרה – ‪. junk DNA‬‬
‫דרכים לחיפוש גנים מקודדים (מציאת ‪ ORF‬אזורי קריאה פתוחים) ‪:‬‬
‫ע"י קריאת ה‪ mRNA -‬וחיפושו בגן או חיפוש החלבון וממנו נמצא את הגן עצמו‪ .‬שיטות אלו אשר‬
‫מחפשות רק ‪ ORF‬מפספסות את כל הגנים אשר מייצרים ‪.) RNA )rRNA , tRNA‬‬

‫‪:Definitions‬‬
‫גן – כל רצף הדנ"א הנחוץ לסינתזה של חלבון או מולקולת ‪.RNA‬‬
‫בגנום האנושי פחות מאחוז אחד מהגנום הם גנים מקודדים‪ 4% ,‬הם רצפי הבקרה‪ ,‬ו‪ 95% -‬הם ‪junk‬‬
‫‪.DNA‬‬
‫אין קורלציה לבין גודל הכרומוסום לבין מספר הגנים שבו‪ ,‬כך שה‪ junk DNA -‬מפוזר באופן לא אחיד‬
‫בגנום‪.‬‬
‫נשים לב שביוקריוטים יש יותר ‪ junk DNA‬ופיזור הגנים המקודדים הוא גדול‪ ,‬לעומתם בפרוקריוטים‬
‫יש פחות ‪ junk‬ופיזור הגנים יותר מצומצם‪.‬‬

‫יחידות שעתוק (‪:)transcription unit‬‬

‫היחידות הנפוצות ביותר של סידור גנים מקודדים בפרוקריוטים הם האופרון – גנים אשר מטרתם הוא‬
‫מסלול מטבולי אחד ימצאו ביחידה אחת אשר לה אזור בקרה אחד‪ .‬לדוגמא סינתזת חומצת האמינו ‪. trp‬‬
‫התוצאה של העובדה שבפרוקריוטים הגנום מסודר באופרונים היא שמוטציה בודדת יכולה לשתק את‬
‫הייצור של כמה חלבונים‪ ,‬למשל מוטציה באזור הבקרה של ה‪ trp -‬אופרון תהרוס את הייצור של כל ‪5‬‬
‫הפוליפפטידים האחראיים על יצירת חומצת האמינו טריפופן‪( .‬יצירת מוטציה זו תתרחש ע"י ‪knock out‬‬
‫של הגן ע"י החדרת גן פגום לתאי זרע וביצה‪ -‬לעובר מתאים אלו יהיה את הגן הפגום)‪.‬‬

‫בגנים יוקריוטים לכל גן אפילו לכאלה אשר קשורים לאותו תהליך יש אזור בקרה משלו ו‪mRNA -‬‬
‫משלו‪.‬‬

‫‪ – Cistron‬יחידה אשר מקודדת ל‪ -‬פוליפפטיד בודד‪ .‬ולכן האופרון נחשב להיות ‪.polycistron‬‬
‫ביוקריוטים גן אחד – שרשרת פוליפפטידית אחת ולכן הוא נחשב ‪. monocistronic‬‬

‫‪:Junk DNA‬‬
‫סיבות לקיומו‪:‬‬
‫•הדנ"א הלא מקודד הוא לא זבל אלא "מסך עשן" כלומר מוטציות מתרחשות כל הזמן ואם‬
‫כל האזורים בגנון יהיו חיוניים המוטציות עלולות לגרום נזק‪ ,‬אם יש הרבה דנ"א לא מקודד‬
‫הסיכוי לפגוע באזור מקודד ולגרום נזק יפחת מכיוון שיפגעו גם באזורים לא מקודדים שם‬
‫אין נזק‪.‬‬
‫•הגישה שאומרת שהחלקים הלא מקודדים הם אכן ‪ junk‬ואפשר להוציאם החוצה‪.‬‬
‫•תיאורית הגן האנוכי – ה‪ junk -‬הוא פרזיט אשר יש לו יכולת לשרוד בכל חלוקה וכל עוד‬
‫הוא לא מפריע ליצור הנושא אותו הוא ישרוד‪.‬‬
‫•ל‪ junk -‬יש תפקיד המיועד לטובת התא‪ ,‬תפקיד מבחינת מבנה – נותן נפח לדנ"א כך‬
‫שתהליכים של מידור ביוקריוטים יתרחשו‪.‬‬
‫למשל במיקרואורגניזמים אין הרבה ‪ junk‬התיאוריה לכך היא שרפליקציה של הדנ"א לוקחת הרבה‬
‫אנרגיה כך שהשאיפה ליצורים קטנים מאד היא שיהיה להם כמה שפחות דנ"א והתהליך ייקח פחות‬
‫אנרגיה‪ ,‬לשם כך במהלך האבולוציה התקזז כמות ה‪ junk -‬של היצורים הקטנים‪.‬‬

‫חלק גדול מה‪ junk -‬הם החזרות הארוכות‪ .‬חזרות אלו יכולות להיות רצפי ‪.ALU, LINE, SINE‬‬
‫רצפי ה‪ LINE1 -‬מרכיבים כ‪ 25% -‬מהגנום יש להם רצפי ‪ LTR‬בקצוות והם מזכירים רטרו וירוסים‬
‫(וירוסים היוצרים דנ"א מ‪ -‬רנ"א)‪.‬‬

‫חלוקת הגנים ביוקריוטים‪:‬‬

‫הגנים המקודדים מתחלקים לשני סוגים‪:‬‬
‫•גנים אשר מופיעים פעם אחת בסט הפלואידי‪ ,‬אלו הם ‪ solitary gene‬או גנים ייחודיים‪.‬‬
‫בדרך כלל הם מתבטאים בצורה שונה בין סוגים שונים של תאים‪ ,‬כלומר מבוטאים רק‬
‫בתאים מסוימים (למשל בתא כבד ולא בתא עצב)‪.‬‬
‫•גנים אשר ישנם שניים או יותר עותקים שלהם בסט הפלואידי‪ ,‬העותקים לא זהים אך דומים‬
‫(גנים אלו כנאה מקורם באותו גן קדמון‪ .)gene duplication -‬סטים של גנים כאלו‬
‫נקראים משפחות גנים‪ .‬משפחות הגנים בדרך כלל באים כ‪ house keeping genes -‬שהם‬
‫גנים אשר בלעדיהם התא לא יכול להתקיים (נשימה‪ ,‬מבנה‪ ,‬שעתוק וכו')‪ .‬גנים אלו‬
‫מתבטאים בכל תא ותא‪.‬‬
‫בתוך משפחות גנים ישנו גם פסאודו גן – גן לא פעיל (כתוצאה ממוטציה או שחלק מהגן חסר) היושב‬
‫בגנום והיה במקור פעיל‪ .‬הגן לא מפריע ויש עותקים נוספים ממנו ולכן לא יעלם בתהליך הברירה‬
‫הטבעית‪.‬‬
‫דוגמא למשפחת גנים הם גנים המקודדים ל‪-‬גלובינים‪ ,‬כל הסוגים השונים מקודדים לגלובינים הנושאים‬
‫חמצן בדם‪ ,‬אך הם מראים שוני ביניהם אשר מתבטא בתפקידים שונים בפיזיולוגיה של האדם‪.‬‬
‫‪:Dose repetitions‬‬
‫בחלק מהאורגניזמים הגנים המקודדים ל‪ ,RNA -‬היסטונים‪ ,‬וחלבונים מסוימים נמצאים במערכים‬
‫החוזרים על עצמם ‪ . tandemly repeated arrays‬כלומר עותקים זהים של הגן יחזרו אחד אחרי השני‪.‬‬
‫זאת בשביל לספק כמות גדולה של תוצר הגן – אם צריך כמות גדולה של ‪ RNA‬לתרגום הגן אז צריך‬
‫כמות גדולה של עותקי גן זה‪.‬‬
 ‫הרצאה ‪ – 2‬ביטוי גנים בפרוקריוטים‬
‫מודל האופרון‪:‬‬
‫גנים אשר ביטויים מופעל ע"י נוכחות סובסטרט מסוים‪ ,‬למשל הלקטוז מפעיל את ביטוי הגנים של ה‪-‬‬
‫‪.LAC‬‬
‫מאפשר מסלול קטבולי – אופרון אשר מפרק (למשל אופרון הלקטוז)‪ ,‬או מסלול אנאבולי – אופרון אשר‬
‫בונה (‪ trp‬אופרון)‪.‬‬

‫‪:Lac Operon‬‬
‫חיידק מפרק גלוקוז ויוצר אנרגיה בתהליך גליקוליזה‪ .‬מולקולת הלקטוז היא דו סוכר (חיבור גלוקוז‬
‫וגלקטוז) אשר גם היא משמשת כמקור אנרגיה‪ ,‬חיידק יעדיף גלוקוז מאשר לקטוז (פירוק הלקטוז לוקח‬
‫אנרגיה) אך אם אין גלוקוז כלל אז יפרק את הלקטוז‪.‬‬

‫אופרון הלקטוז בנוי מ‪ 3 -‬גנים מבניים וגן בקרה אחד‪:‬‬

‫‪ Zo‬אשר מקודד את ‪( gal β‬אנזים המפרק את הלקטוז לחד סוכר)‪.‬‬
‫‪ Yo‬אשר מקודד את ‪( permease‬מכניס את הלקטוז דרך הממברנה אל תוך התא)‪.‬‬
‫‪ Ao‬לא ברור מה תפקידו‪.‬‬
‫‪ Io‬גן הבקרה‪ ,‬נמצא מחוץ לאופרון הלקטוז ומקודד את ה‪ repressor -‬של האופרון‪.‬‬
‫בנוסף ישנם אזורי בקרה אשר נמצאים לפני האופרון (בין הגנים המבניים לגן ‪ ,)I‬ובנויים מ‪:‬‬
‫‪ – Promotero‬רצך דנ"א אשר מהווה את האתר בו מתחיל השעתוק‪.‬‬
‫‪ – Operatoro‬רצף דנ"א אליו נקשר הרפרסור אשר הגן ‪ I‬מייצר‪.‬‬
‫ה‪ inducer -‬באופרון זה הוא הלקטוז עצמו‪.‬‬

‫איך האופרון עובד‪:‬‬

‫כשאין לקטוז בתא – הגן ‪ I‬מייצר את הרפרסור‪ ,‬הרפרסור יהיה פעיל ויתחבר לאופרטור כך שה‪RNA -‬‬
‫פולימרז אשר נמצא בפרומוטור לא יוכל להמשיך ולתרגם הלאה‪.‬‬
‫כשיש לקטוז בתא – הלקטוז נקשר לרפרסור‪ ,‬קישור זה גורם לשינוי מרחבי של הרפרסור וכתוצאה מכך‬
‫הרפרסור ניתק מה – ‪ , DNA‬רנ"א פולימרז יכול להמשיך בעבודתו ולתרגם את הגנים‪ .‬מגיעים‬
‫למקסימום פעילות האופרון ואח"כ יש ירידה הדרגתית בפעילות (ככל שהלקטוז מפורק)‪.‬‬
‫הלקטוז פועל כ‪ inducer -‬אך הוא עובד רק אם יהיה בתוך התא‪ ,‬וכדי להכניס את הלקטוז לתא צריך את‬
‫הגן ‪ premease‬אשר שייך לאופרון אשר ייוצר רק אם הלקטוז יהיה בתוך התא‪ .‬הפתרון לבעיה זו הוא‬
‫שאין השתקה מוחלטת של האופרון (בערך ‪ 95%‬השתקה) ואז יש מספיק ‪ premease‬בשביל להכניס את‬
‫הלקטוז לתא‪.‬‬

‫איך הבינו איך האופרון עובד‪:‬‬

‫עשו ניסויים בהם השתמשו ב‪-‬‬
‫‪o‬גן מדווח – גן אשר בנוי כך שאזור הבקרה שלו הוא האזור שרוצים לחקור‪ ,‬והאזור של‬
‫הגנים המבניים יהיה של גן אשר קל לראות אם הוא יוצר או לא‪ .‬למשל חלק הבקרה יהיה‬
‫של האופרון עצמו אך הגנים המבניים יהיו של חומר שלאחר יצורו נצבע בכחול‪.‬‬
‫‪ – IPTGo‬חומר עם מבנה דומה ללקטוז‪ ,‬גם הוא עושה אקטיבציה לאופרון אך הוא עצמו לא‬
‫עובר פירוק‪.‬‬
‫‪ Gal – Xo‬מהווה סובסטרט ל‪ ,gal β -‬כך שאנזים זה מזהה אותו ומפרקו‪ ,‬התוצר המפורק‬
‫מייצר צבע כחול כך שקל לזהותו‪.‬‬
 ‫הפנוטיפים האפשריים של ה‪ lac-‬אופרון‪:‬‬
‫‪ – Wild typeo‬האופרון מכובה כשאין לקטוז‪ ,‬האופרון עובד בנוכחות לקטוז‪.‬‬
‫‪ – Constitutiveo‬האופרון תמיד עובד (בלי או עם לקטוז)‪.‬‬
‫‪ – Non – inducibleo‬האופרון תמיד מכובה (בלי או עם לקטוז)‪.‬‬

‫והניסוי שנערך‪ :‬לקחו מושבת חיידקים וגידלו אותם על מצע שמכיל ‪ IPTG‬ן‪ ,gal- X -‬רוצים לראות אם‬
‫בחיידקים יש מוטציות אשר ישתיקו את האופרון (המושבות יהיו תמיד לבנות כי אין פירוק של ‪)gal –X‬‬
‫או יגרמו לו תמיד לעבוד (המושבות יהיו תמיד לבנות – הסובסטרט מתפרק)‪.‬‬
‫התוצאות היו שאכן נוצרו מושבות חיידקים אשר היו רק כחולות‪ ,‬דבר זה יכול לנבוע מהסיבות‪:‬‬
‫‪o‬הרפרסור לא מיוצר‪.‬‬
‫‪o‬הרפרסור מיוצר אך הוא בצורה שלא מסוגל להיקשר לדנ"א‪.‬‬
‫‪o‬הרפרסור בסדר אך משהו בבסיסי הדנ"א השתנה – אתר הקישור‪ ,‬האופרטור‪ ,‬השתנה‪.‬‬

‫בשביל לדעת האם המוטציה היא באופרטור או ברפרסור נעשה ניסוי בו עבדו על דיפלואיד חלקי (רק‬
‫האזור הנחקר הוא דיפלואידי וזאת ע"י פלסמיד עם עותק נוסף תקין)‪.‬התוצאה הייתה ‪ 2‬סוגי מוטציות‪:‬‬
‫‪Cis acting mutation - Oco‬‬

‫פה המוטציה באופרטור‪ ,‬הוספנו‬

‫עוד עותק תקין אך עדיין‬
‫הרפרסור לא יכול להיקשר‬
‫לאופרטור הפגום בעותק הישן‬
‫ולכן המושבה תהיה כחולה‪.‬‬
‫כך שאם המוטציה היא‬
‫באופרטור – ברצף הדנ"א אי‬
‫אפשר לתקנה ע"י הוספת עותק‬
‫תקין‪.‬‬

‫‪Trans acting mutation – lacIo‬‬

‫פה המוטציה ברפרסור כלומר‬

‫הגן ‪ I‬לייצור הרפרסור לא תקין‪.‬‬
‫נוסיף עותק תקין של הגן כך‬
‫שייוצר רפרסור תקין‪ ,‬רפרסור‬
‫זה נמצא בכמות מספיקה גם‬
‫לעותק הישן וגם לחדש כך‬
‫שתיקנו את הבעיה‪.‬‬

‫‪ :Cis acting‬משפיעה רק על גנים אשר באותם מולקולה‪ .‬המוטציה היא ברצף הדנ"א‪.‬‬
‫‪ :Trans acting‬משפיעה על גנים באותה מולקולת דנ"א או במולקולה אחרת‪ .‬המוטציה היא בחלבון כך‬
‫שניתן לתקן בעזרת חלבונים מבחוץ‪.‬‬
‫בקרה חיובית – ‪:cAMP‬‬
‫נשאלת השאלה כיצד זה כשיש גם לקטוז וגם גלוקוז התא יודע להשתמש בגלוקוז‪ ,‬וכשריכוז הגלוקוז‬
‫יורד התא עובר לפירוק לקטוז‪ .‬התשובה מולקולת ‪– cAMP‬‬
‫‪o‬נמצא בתאים בקורלציה הפוכה לרמת הגלוקוז (כשהגלוקוז גבוה ה‪ cAMP-‬נמוך)‪.‬‬
‫‪o‬יוצר קשר בין רמת הגלוקוז לרמת הביטוי של אופרון הלקטוז‪.‬‬
‫‪o‬מולקולה פשוטה מדי בכדי לעבוד לבד‪ ,‬היא עובדת יחד עם מולקולת ‪.CAP‬‬

‫השילוב של המולקולות ‪ cAMP‬ו‪ CAP -‬יוצר‬

‫קומפלקס אשר נקשר קרוב אל הפרומוטור ומזרז‬
‫את הפעילות של רנ"א פולימרז‪.‬‬
‫כשהגלוקוז נוכח בתא כמות ה‪ cAMP -‬נמוכה‬
‫אם אין לקטוז אז הרפרסור מפריע לשעתוק‪ ,‬אך אם‬
‫יש לקטוז ואין הפרעה של הרפרסור יתרחש שעתוק‬
‫אך ברמה נמוכה כי אין זירוז של רנ"א פולימרז‪.‬‬
‫כשאין גלוקוז אז רמת ‪ cAMP‬גבוהה ויש זירוז‪.‬‬
‫בעוד שהלקטוז עושה בקרה שלילית (מדכא את‬
‫פעילות האופרון)‪ ,‬ה‪ cAMP -‬מבצע בקרה חיובית‪,‬‬
‫אשר קיימת גם בעוד אופרונים חוץ מאופרון‬
‫הלקטוז‪.‬‬

‫משמעות בקרת הגנים‪:‬‬

‫ברירת המחדל של הגנום היא שגנים מבוטאים אלא אם כן הם מושתקים ע"י בקרה‪.‬‬
‫בחיידקים רק ‪ 5%‬מהגנים פעילים (מבוטאים) כל הזמן זאת לשם חסכון באנרגיה‪.‬‬

‫עקרונות הבקרה‪:‬‬
‫‪o‬אינטראקציה בין דנ"א לחלבון – פקטורים כמו רפרסור (מונע מ‪ -‬רנ"א פולימרז מלשעתק‬
‫את הגן) או אקטיביטור (מזרז את פעילות רנ"א פולימרז)‪ ,‬הם אלו אשר נקשרים לדנ"א‪.‬‬
‫‪o‬אינטראקציה בין חלבון לחלבון – הפקטורים (רפרסור או אקטיביטור) מגיבים אחד עם‬
‫השני ועם רנ"א פולימרז‪.‬‬
‫‪o‬הסביבה החיצונים גם היא משפיעה‪.‬‬
 ‫אנליזה של הפרומוטור‪:‬‬
‫נרצה לדעת היכן נמצאים אתרי הקישור כמו הפרומוטור‪ ,‬האופרטור והמקום אליו נקשר ה‪. cAMP -‬‬

‫נעשה ניסוי בו השתמשו באנזים ‪ DNAse‬אשר‬

‫שובר את הדנ"א למקטעים‪ .‬אם לפני השבירה נשים‬
‫בדנ"א גם חלבוני שעתוק או רפרסור וכו' האנזים‬
‫ישבור את כל הדנ"א פרט לאזורים בהם חלבון‬
‫קשור לדנ"א מקום זה הוא אתר קישור לחלבון‪.‬‬
‫כתוצאה מניסוי זה נראה כי לאופרון הלקטוז יש ‪3‬‬
‫אתרי קישור אשר הם חופפים במקומם והם –‬
‫‪ ,CAP‬רפרסור ו‪ -‬רנ"א פולימרז‪.‬‬

‫החפיפה באזורי הבקרה היא בשביל שהרפרסור‬

‫ימנע מ‪ -‬רנ"א פולימרז מלהיקשר‪.‬‬
‫האזורים ב‪ 35- , 10- -‬הם אזורים קריטיים לרנ"א‬
‫פולימרז ולכן מוגנים‪.‬‬

‫פעולת ה‪ -‬רנ"א פולימרז‪:‬‬

‫‪70‬‬
‫‪σ‬‬ ‫לפעולת רנ"א פולימרז נחוץ החומר‬
‫בלעדיו לא יהיה התחלה של שעתוק‪ .‬אם נשים‬
‫רק את ‪ σ 70‬גם כן לא יהיה שעתוק‪ ,‬מכך מבינים‬
‫‪70‬‬
‫‪ σ‬מתנתק (אחרי‬ ‫שהקומפלקס (שלוב של רנ"א פולימרז ו‪ )σ 70 -‬הכרחי‪ .‬אחרי התחלת השעתוק ה‪-‬‬
‫בערך ‪ 20‬בסיסים)‪.‬‬

‫רנ"א פולימרז מורכב מ‪ 5 -‬יחידות ‪:‬‬

‫‪ 2‬אלפא‪ 2 ,‬בטא‪ ,‬ו‪.σ 70 -‬‬

‫אם נסתכל על אתרי קישור בפרומוטורים שונים של אופרונים שונים נראה שיש שימור של רצפים כלומר‬
‫יש רצפים חוזרים בין הפרומוטורים של האופרונים השונים (באזורים ‪ 35- '10-‬של הפרומוטור)‪ .‬מוטציה‬
‫ברצפים אלו יכולה לפגוע בשעתוק או תגביר את השעתוק (יחזק את הקשר בין רנ"א פולימרז לדנ"א)‪.‬‬
 ‫סיום השעתוק (טרמינציה)‪:‬‬
‫מתי נעצר השעתוק? יש איזושהי אינדיקציה בסוף‬
‫האופרון שאומרת שהגענו לסוף אלו הם אינם רצפים‬
‫חוזרים בין אופרונים כי אלו הם רצפים הקשורים‬
‫למבנה לא לקודונים‪.‬‬
‫רצפים אלו נקראים‪:‬‬
‫‪Rho independent termination sites‬‬
‫כלומר מנגנון טרמינציה אשר הסימן לסיום הוא רצף‬
‫של דנ"א (בעוד שבסוג ‪ depended‬הסימן הוא‬
‫פקטור חלבוני – אנזים)‪.‬‬
‫רצפים אלו עשירים בחזרות של ‪ G-C‬ובסוף סידרה של ‪.U‬מבנה זה יוצר מעין לולאה אשר גורמת‬
‫לרנ"א פולימרז לעצור (רצף ה‪ U -‬גורם לכך שה‪ mRNA -‬לא יציב ולכן הרנ"א יורד ממנו וכן המבנה‬
‫השניוני מערער את קשר ה‪ -‬רנ"א לדנ"א)‪.‬‬

‫מודל ה‪ trp -‬אופרון‪:‬‬

‫גנים אשר ביטויים מושתק בגלל נוכחות החומר אשר מהווה ‪ , co-repressor‬החומר הוא בד"כ המוצר‬
‫הסופי של האופרון‪.‬‬
‫אופרון הטריפופן מורכב מ‪ 5 -‬גנים אשר כולם תורמים לסינתזה של חומצת האמינו טריפופן‪.‬‬

‫הבקרה העיקרית היא הרפרסור – הוא פעיל רק כאשר‬

‫טריפופן קשור אליו‪ ,‬הוא נקשר לאופרטור וחוסם את‬
‫השעתוק‪.‬‬
‫השתקת האופרון נעשית גם ע"י מנגנון האטוניאציה ‪-‬‬
‫כשאין ‪ trp‬משעותק גם רצף ארוך (מלא) וגם רצף קצר‬
‫(רק עד הגנים המבניים) של ‪ mRNA‬וכשיש ‪trp‬‬
‫משעותק רק רצף קצר‪.‬‬
‫התגלה שיש מקטע ‪ leader‬אשר שולט על רמת השעתוק‪.‬‬
‫התגלה שברצף ה‪ L -‬יש רצפים ששמם ‪ 4 ,3 ,2 ,1‬כאשר‬
‫(‪ )2,3‬ו‪ )3,4( -‬מסוגלים לבנות מבנה דו סיבי‪.‬‬

‫מנגנון האטוניאציה‪:‬‬
‫הריבוזום מתחיל בשעתוק‪ ,‬מקטע ‪ 1‬מכיל כמה‬
‫חזרות של חומצת האמינו ‪ .trp‬אם יש ‪ trp‬בתא‬
‫הריבוזום ימשיך להתקדם אך בכך יש הזדמנות‬
‫למקטעים ‪ 3,4‬ליצור מבנה שניוני ובכך נקבל‬
‫מבנה טרמינציה והשעתוק יפסק‪.‬‬
‫אם אין ‪ trp‬בתא הריבוזום מתחיל לתרגם את רצף‬
‫‪ 1‬אך נתקע (מחכה ל‪ )trp -‬כך שיש הזדמנות‬
‫למקטעים ‪ 2,3‬ליצור מבנה שניוני – לא נוצר‬
‫מבנה טרמינציה האופרון ממשיך להיות מתורגם‪.‬‬
‫רק השילוב של המקטעים ‪ 3,4‬נותן מבנה שניוני‬
‫שבסופו רצפי ‪ = U‬מבנה טרמינציה‪.‬‬
‫אם יהיה מוטציה ברצפי ה‪( Leader -‬הוספה או‬
‫הורדה של בסיסים) נאבד את התזמון – בעיה‪.‬‬
 ‫הרצאה ‪ – 3‬ביטוי גנים ביוקריוטים‬
‫בעוד שבפרוקריוטים מנגנון הבקרה של הגנים תלוי מאד בסביבה‪ ,‬ביוקריוטים יש מנגנון בקרה פנימית‬
‫וכן ‪ – differential gene expression‬כלומר איזה גן מתבטא באיזו רקמה‪.‬‬

‫בקרה על ביטוי גנים מתרחשת בכמה מקומות‪:‬‬

‫‪ – Transcription initiationo‬האם יש בכלל שעתוק של הגן‪.‬‬
‫‪o‬אחרי השעתוק ישנם החלטות – ‪.splicing, localization, stability‬‬
‫‪o‬בקרה על שינוי החלבונים לאחר ייצורם (שינוי כימי )‪.‬‬
‫‪o‬בקרה האם יהיה תרגום שונה של ה‪.mRNA -‬‬

‫‪:Run on analysis‬‬
‫בתחילה רצו לבדוק האם גנים מסוימים בכלל‬
‫משעותקים ואם כן באיזה קצב‪ .‬לשם כך‬
‫השתמשו בשיטת ה‪ – run on -‬לקחו גרעינים‬
‫מבודדים ונתנו להם לבטא גנים מחומרים‬
‫מסומנים‪ .‬אח"כ בדקו מהי הכמות של הגן‬
‫הספציפי וזאת ע"י בדיקת נוכחות החומר‬
‫המסומן‪.‬‬

‫‪:RNA Polymerases‬‬
‫‪ – RNA Polymerases 1o‬שעתוק בתוך הגרעין‪ ,‬יוצר את ‪.rRNA‬‬
‫‪ – RNA Polymerases 2o‬מייצר ‪ mRNA‬בתוך הגרעין (מקודד לחלבון)‪.‬‬
‫‪ – RNA Polymerases 3o‬שעתוק מחוץ לגרעין מייצר סוגים נוספים של ‪rRNA, tRNA‬‬
‫ומולקולות קטנות של ‪.RNAs‬‬

‫‪:Core Promoter‬‬
‫מקטע הדנ"א המינימאלי אשר חיוני לתחילת‬
‫השעתוק ע"י רנ"א פולימרז‪ .‬רצף מסוים של‬
‫בסיסים שבלעדיהם אין תחילת שעתוק כלל (ובכך‬
‫אין שעתוק)‪.‬‬
‫מציאת הרצף המינימאלי נעשה ע"י ניסוי בו בדקו‬
‫מהם רכיבי הפרומוטור שבלעדיהם אין שעתוק –‬
‫נקצץ מקטע דנ"א בכל פעם בגודל קבוע כך שבכל‬
‫פעם יהיה לנו מקטע חשוד (המקטע המקוצץ)‪,‬‬
‫נכניס מקטעים אלו לפלסמיד ונבדוק מהו המקטע‬
‫המינימאלי שעדיין מאפשר ביטוי או ביטוי חלקי‪ ,‬מזה אפשר ללמוד האם הפרומוטור מהווה אתר קישור‬
‫אחד או שהוא בנוי מכמה כאלו‪.‬‬

‫‪:Core Promoter elements‬‬

‫ישנם רצפים אשר בד"כ נמצאים ב‪: core promoter -‬‬
‫‪ TSS – transcription start siteo‬אתר שממנו והלאה ייווצר ה‪.mRNA -‬‬
‫‪ – TATA boxo‬רצף קונסנזוס של ‪ )TATAAA)A‬מתקשר ל‪ TFIID -‬בעזרת ‪TBP‬‬
‫ממוקם ביו ‪ 25-‬ל‪ -35 -‬מה‪ .TTS -‬מהווה אינדיקציה לרמ"א פולימרז מהיכן להתחיל את‬
‫השעתוק‪.‬‬
‫נמצא ברוב המקרים‪ ,‬אם לא קיים אז במקומו יש את ה‪.initiation site -‬‬

‫‪ – Initiation siteo‬כמו ה‪ ,TATA-‬גם כן נקשר ל‪ TFIID -‬וכן אליו נקשר הרנ"א‬

‫פולימרז ישירות‪ .‬מבנה‪ YY)C(A)+1(N)T/A(YY :‬כאשר ‪Y‬מייצג פירימידינים‪N ,‬‬
‫מייצג כל אחד מ‪ 4 -‬הבסיסים‪ ,‬ה‪ C -‬נמצא במיקום ‪ -1‬וה‪ A -‬נמצא במיקום ‪.1‬‬
‫‪o‬במרחקים ‪ -35‬עד ‪ +35‬ישנם אתרים נוספים כמו ‪ TFIIB‬ו‪ .DPE -‬ה‪ DPE -‬מצוי בד"כ‬
‫כשאין ‪ TATA‬מיקומו מ‪ +28 -‬עד ‪ +32‬הוא חובר עם ‪ initiation site‬ו‪.TFIID -‬‬
‫‪ – CpG islandso‬לעיתים נמצא כי השעתוק בגנים מסוימים מתחיל באתרים שונים‬
‫לאורך רצף מסוים של דנ"א‪ ,‬כתוצאה מכך מקבלים ‪ mRNA‬השונים ביניהם בקצוות ה‪-‬‬
‫‪( '5‬התחלת השעתוק כל פעם ממקום אחר)‪ .‬גנים אלו לא מכילים ‪ TATA‬או ‪initiation‬‬
‫‪ site‬אלא מכילים אזורים עשירים ב‪ ,CG -‬פקטור שעתוק בשם ‪ SP1‬מזהה את אזורים‬
‫אלו ומשם מתחיל השעתוק‪ .‬אלו הם לרוב ‪.house keeping genes‬‬
‫לרצפים של ‪ CG‬יש אפשרות לעשות מתילציה (הוספה של ‪ CH3‬ל‪ )G -‬ובכך למנוע את‬
‫שעתוק הגן‪ ,‬האיים הם גם כנראה לסמן אזורים לא פעילים בגנום‪.‬‬
 ‫‪:Additional Promoter Elements‬‬
‫בנוסף לאלמנטים הקבועים בפרומוטר ישנם עוד ‪ cis acting‬אלמנטים אשר גם מבקרים את פעולתו של‬
‫ה‪ -‬רנ"א פולימרז והם‪:‬‬
‫‪ – Proximal elementso‬אזורי בקרה השוכנים ‪ 200 – 100‬בסיסים למעלה בזרם מה –‬
‫‪ ,TSS‬בחלק מהמקרים אלמנטים אלו הם ספציפיים לסוג התא או ספציפיים לשלב במחזור‬
‫התא‪.‬‬
‫הם קושרים את פקטורי השעתוק (‪ )TF‬כך שהם מהווים אתר קישור לפקטורי השעתוק‪.‬‬
‫המיקום שלהם בהשוואה לפרומוטור חשוב – בניסוי שנערך נראה כי אם החסירו עד ל‪20 -‬‬
‫בסיסים במרחק בין האלמנט לפרומוטור לא הייתה השפעה‪ ,‬אך כאשר הוסיפו ‪ 30‬עד ‪50‬‬
‫בסיסים בין האלמנט ל‪ TATA -‬התוצאה הייתה ביטול האלמנט לחלוטין‪.‬‬
‫‪ – Distal elementso‬גם כן משפיע על התחלת השעתוק אך ממרחק רב מה‪.TSS -‬‬

‫‪:Linker mutation analysis‬‬

‫נרצה לדעת באיזה חלקים‬

‫מאזורי הבקרה השונים‬
‫אפשר לפגוע והגן עדיין‬
‫יבוטא‪ .‬נעשה ניסוי בו בכל‬
‫חלק באזור הבקרה עשו‬
‫גנים‬ ‫ובעזרת‬ ‫מוטציה‬
‫מדווחים ראו איך הושפע‬
‫ביטויו של הגן‪.‬‬

‫המשך ‪:Additional Promoter Elements‬‬

‫‪ – Enhancerso‬גם הם אתרי קישור לפקטורי השעתוק ובתוכם יש אתרי קישור רבים‪ .‬יש‬
‫לאתרים אלו אפקט הגברה על שעתוק הגן‪ ,‬הם מצויים ‪ upstream‬או ‪ downstream‬מה‪-‬‬
‫‪ TSS‬יכולים להיות בתוך אינטרון וכן אחרי האקסון האחרון בגן‪ .‬בד"כ הם פועלים לסוג תא‬
‫מסוים (‪.)cell type specific‬‬
‫גילו שה‪ enhancer -‬מכיל כמה אתרי קישור ע"י פגיעה ברצף הדנ"א שלו כשהתוצאה היא שאין‬
‫ביטול של האלמנט ולכן הוא מורכב מכמה אתרים‪ ,‬מוטציה באזור מסוים יכולה לשנות את רמת‬
‫ביטוי הגן (הגברה או הפחתה)‪.‬‬
‫זיהוי ה‪ enhancer -‬הראשון היה ע"י ניסוי בו יצרו ‪ 2‬פלסמידים‪ ,‬האחד עם ה‪enhancer -‬‬
‫ובשני אין‪ .‬בדקו האם תהיה הגברה של ייצור גן מסוים (בתא מסוים כי ה‪ enhancer -‬הוא‬
‫ספציפי לתא) אם יכניסו פלסמידים אלו לתא‪ ,‬התוצאה היא שאכן בתא עם הפלסמיד עם ה‪-‬‬
‫‪ enhancer‬היה עוצמה חזקה יותר של ביטוי הגן מהתא ללא ה‪.enhancer -‬‬
 ‫נשאלת השאלה איך רצף אשר נמצא רחוק מהפרומוטור משפיע על גן הרחוק ממנו?‬
‫קישור של החלבונים (פקטורי השעתוק) ל‪ enhancer -‬מאפשר קיפול של מולקולת הדנ"א כך שאתרים‬
‫הרחוקים אחד מן השני יכולים להתקשר‪ .‬חלבונים אלו עכשיו קרובים לרנ"א פולימרז ואינטראקציה זו‬
‫היא שמזרזת את ייצור הגן‪.‬‬

‫‪:Transcription Factors‬‬
‫חלבונים מסוג ‪( trans acting‬בקרה בצורת חלבון השולטת בגן אם הוא על כרומוסום אחד או יותר)‬
‫אשר נקשרים לאזורי בקרה מסוג ‪( cis acting‬בקרה ברצף הדנ"א השולטת בגן רק אם הוא על אותו‬
‫כרומוסום) הם כמו הרפרסור או האקטיבטור בפרוקריוטים‪.‬‬
‫נקשרים ל‪ proximal promoter elements -‬או ל‪.enhancers -‬‬
‫פקטורי השעתוק יכולים להיות אקטיבטורים או רפרסורים‪.‬‬
‫בכדי לזהותם נערוך ניסוי בו נשים בדפנות של מבחנה רצף דנ"א שלו נרצה למצוא מיהם הפקטורים‬
‫שנקשרים אליו‪ ,‬נעביר חלבונים במבחנה‪ ,‬החלבון שנקשר זהו הפקטור שעתוק‪ .‬באותה צורה אפשר‬
‫לעשות את ההרצה על ג'ל‪ .‬או ליצור מוטציות ולראות מה משתנה‪.‬‬

‫אם נרצה לברר מידע על פקטורי השעתוק כמו בכמה‬

‫הם מגבירים את ביטויו של הגן נעשה ניסוי בו‬
‫בפלסמיד אחד יהיה הגן המקודד לפקטור שעתוק‬
‫ובפלסמיד אחר אתר הקישור של הפקטור וגן מדווח‬
‫בשביל שנוכל לראות את ההשפעה‪ .‬נכניס את ‪2‬‬
‫הפלסמידים לתא ונראה את כמות הגן המדווח‬
‫שיוצרה‪.‬‬

‫מבנה פקטור השעתוק‪:‬‬

‫יש ‪ 3‬אתרים החוזרים על עצמם בפקטורי השעתוק‪:‬‬
‫‪o‬אזור בחלבון אשר נקשר לדנ"א‪.‬‬
‫‪o‬אזור בחלבון אזר עובר אינטראקציה עם חלבונים אחרים‪.‬‬
‫‪o‬אזור אשר מבחינת המבנה המרחבי שלו מסוגל להעניק גמישות (אם היה קשה מבחינה‬
‫מרחבית הקישור לדנ"א לא היה יכול להיווצר)‪.‬‬
 ‫סוגי פקטורי שעתוק‪:‬‬
‫כל פקטורי השעתוק מתחלקים לשני סוגים חלבונים והורמונים‪.‬‬
‫רב ההורמונים הם הורמונים סטרואידים‪ ,‬כל הורמון סטרואידי מסוגל להיכנס לתא דרך הממברנה ולכן‬
‫הרצפטורים לסטרואידים יהיו בתוך התא‪ ,‬לעומתם להורמונים אחרים או לחלבונים אשר לא מסוגלים‬
‫להיכנס לתוך התא הרצפטור יהיה על ממברנת התא‪.‬‬

‫פעולת הסטרואידים‪:‬‬
‫הם חודרים לתא בקלות לכן הרצפטורים בציטופלסמה או בגרעין‪ ,‬כשהסטרואיד מגיע הוא נקשר‬
‫לרצפטור שעד עכשיו היה קשור אליו חלבון אחר‪ .‬זאת יוצר שינוי מרחבי ברצפטור כך שהוא יוכל‬
‫להיכנס לגרעין ולהיקשר לדנ"א‪ .‬דרך אחרת היא שהרצפטור מהווה רפרסור וכשהסטרואיד נקשר אליו‬
‫הוא הופך לאקטיבטור‪.‬‬

‫פעולת הורמונים אחרים וחלבונים‪:‬‬

‫מולקולות גדולות אשר לא מסוגלות להיכנס לתא‪ ,‬לכן הם משתמשים במערכת תיווך תאית –‬
‫‪ signal transduction‬מעבירים מסר חיצוני לתא בכדי שתתבצע פעולה מסוימת‪.‬‬
‫למשל האינטרפרון אמור לסמן לתאי ‪ T‬להיכנס למצב הגנתי ע"י‪ :‬חלבון האינטרפרון נקשר לרצפטור‬
‫ובכך נגרם שינוי במבנה המרחבי של הרצפטור‪ ,‬דבר זה מאפשר לקינאז להפוך לפעיל‪ ,‬הקינאז מבצע‬
‫פוספורילציה של פקטור השעתוק‪ ,‬הפקטור הופך לפעיל ויכול להיכנס לגרעין להיקשר לאתר הקישור‬
‫הספציפי לו ולזרז שעתוק של הגנים האנטי ויראלים‪.‬‬
 ‫הרצאה ‪ - 4‬מבנה כרומטין וביטוי גנים‬
‫מבנה הכרומטין‪:‬‬

‫כרומטין – קומפלקס של דנ"א ושל היסטונים‪.‬‬

‫היסטון – קבוצה של חלבונים‪ ,‬משפחה של גנים‬
‫אשר מתבטאים בצורה גבוהה‪ .‬מסביבם ישנו‬
‫מארז של דנ"א הנקרא נוקלאוזום‪.‬‬
‫נוקלאוזום – יחידת מבנה קטנה של הכרומטין‬
‫אשר גרעינה הוא ההיסטון‪.‬‬
‫הטרו כרומטין – אריזה של נוקלאוזומים אשר‬
‫דחוסים יחדיו (חלק מהכרומטין)‪ ,‬קשה להביע‬
‫את רצפי הדנ"א באזורים אלו‪ ,‬למשל אזורים סביב הצנטרומרים‪.‬‬

‫היכן נמצא הגן משפיע את ביטויו – אם בהיסטון אז יש גישה אליו וקל לשעתקו‪ ,‬אם בהטרו כרומטין אז‬
‫אין גישה אליו ואי אפשר לשעתקו‪.‬‬

‫‪:Histone acetylation / deacetylation‬‬

‫לזנב ההיסטון (‪ )N – termini‬יכול להיות קשור זנב אצתיל (קבוצות ‪ ,)lysine‬קיומו של זנב זה או לא‬
‫משפיע על המטען של ההיסטון‪ ,‬הזנב נותן מטען חיובי להיסטון‪.‬‬
‫‪ - Deacetylation‬כאשר המטען חיובי‪ ,‬האינטראקציה בין הנוקלאוזומים הדוקה יותר כך שלפקטורי‬
‫השעתוק אין גישה ולכן אין שעתוק של הגן‪.‬‬
‫‪ – Acetylation‬המטען שלילי‪ ,‬מבנה הכרומטין פרוש יותר ונגיש‪ ,‬המרחקים בין הנוקלאוזומים‬
‫מאפשרים שעתוק‪.‬‬

‫הוכחה לכך שיש מעבר גן מאזור כרומטין להטרו כרומטין‪:‬‬

‫כמו כן בדקו האם גן שמבוטא ברקמה‬
‫מסוימת‪ ,‬כאשר נחפשו ברקמה אחרת‬
‫בה הוא לא מבוטא נראה שהוא במבנה‬
‫אחר‪.‬‬
 ‫האנזים ‪ DNase 1‬חותך דנ"א‪ ,‬אם הדנ"א לא נגיש או עטוף בחלבונים אז הוא לא יחתך‪.‬‬
‫לקחו תא בו גלובין קיים והאנזים ניסה לעכל את הדנ"א האחראי על גלובין ואכן הוא עוכל‪ ,‬בעוד שבתא‬
‫בו אין גלובין (לא מבוטא) האנזים לא עיכל את חלקי הדנ"א כלומר הדנ"א היה במבנה אשר לא אפשר את‬
‫עיכולו‪.‬‬

‫יש ‪ 2‬סוגים של מבנה דנ"א אשר משפיעים על השעתוק‪:‬‬

‫‪o‬הטרו כרומטין – כמה הדנ"א ארוז בצפיפות‪.‬‬
‫‪o‬דנ"א מתילציה – האם על גבי ציטוזום תשב קבוצה‬
‫מתילית‪ ,‬קיומה של הקבוצה המתילית מונע גישה‬
‫לדנ"א כלומר פקטורי השעתוק לא יכולים להתחבר‬
‫לדנ"א‪.‬‬

‫כרומוסומי המין‪:‬‬
‫המין ביוקריוטים נקבע ע"י כרומוסומי המין‪ .‬באדם ‪ XX‬נקבה‪ XY ,‬גבר כרומוסום ה‪ Y -‬קובע את המין‪.‬‬
‫יש מינים שהעדר כרומוסום ‪ X‬קובע את המין הזכרי (‪.)X0‬‬
‫כרומוסומי המין ‪ X, Y‬הם עניים בגנים ביחס לכרומוסומים האחרים‪ ,‬לכרומוסום ה‪ X -‬אין גן הייחודי‬
‫למין (כל גן שעליו יכול להיות בכל מקום בגנום)‪ ,‬לעומתו ב‪ Y -‬יש שילוב של ‪ 2‬סוגי גנים חלקם זהים‬
‫לגנים ב‪ X -‬וחלקם גנים שהם ‪ sex limit‬שנוכחותם מכתיבה את קיום המין‪ ,‬עדיין כרומוסום זה מאד קטן‬
‫ביחס ל‪.X -‬‬

‫אבולוציה של כרומוסומי המין‪:‬‬

‫התיאוריה של היונקים – כרומוסומי המין יצאו מזוג כרומוסומים אוטוזומלים‪ ,‬במהלך האבולוציה הופיעה‬
‫על אחד מהם גן דומיננטי אשר קבע את ייחודיות המין‪ .‬כעת יש התפצלות בין שני הכרומוסומים – אחד‬
‫רגיל והשני נושא את התכונה ‪.sex limit‬‬
‫אח"כ התרחשה הגבלת רקומבינציה בין שני הכרומוסומים באזורים מסוימים בכרומוסום כלומר בחלקים‬
‫הדומים בין ‪ 2‬הכרומוסומים יש רקומבינציה‪ ,‬אך בחלקים השונים אין‪.‬‬
‫לבסוף התרחשה צבירה של מוטציות ואיבוד מקטעי גנים גדולים על גבי הכרומוסום ה‪ .sex limit -‬כך‬
‫שהרבה מהגנים על ‪ Y‬הם פסאודו גן‪ ,‬המנגנונים שהכתיבו את איבוד הדנ"א ב‪ Y -‬לא ידועים אך הם היו‬
‫מכוונים‪.‬‬

‫‪:Dosage compensation strategies‬‬

‫נוצרה בעיה‪ -‬לנקבות יש ‪ 2‬עותקים מכל גן ואילו לזכרים עותק אחד‪ .‬זהו מצב לא תקין ובמהלך‬
‫האבולוציה התפתחו מנגנונים לתיקון בעיה זו ע"י השוואת ריכוזים של הגנים בזכר ובנקבה‪:‬‬
‫‪o‬פתרון היונקים – משתיקים את אחד העותקים של הנקבה כלומר הוא נדחס לגופיף הנקרא‬
‫‪.barr‬‬
‫‪o‬פתרון אשר מוריד בחצי את כמות הביטוי מ‪ 2 -‬ה‪ X -‬ים כך שכל ‪ X‬יבטא רק חצי‪.‬‬
‫‪o‬פתרון שבו מגבירים את קצת ביטוי ה‪ X -‬פי ‪ 2‬אצל הזכרים‪ ,‬בנקבות ה‪ X -‬יהיה פעיל‬
‫כרגיל‪.‬‬
‫לא משנה מה כמות הביטוי ובלבד שיהיה זהה ין זכרים לנקבות‪.‬‬
 ‫‪:Female mammals X inactivation‬‬
‫בשליש הראשון של ההיריון נוצרת החלטה בעוברה איזה מה‪ X -‬ים יעבור אינאקטיבציה‪ .‬ההחלטה‬
‫מתרחשת באופן רנדומאלי (פרט לתאים של מעטפות חיצוניות כמו השלייה שם חייב ה‪ X -‬של האם‬
‫להתבטא) וברגע שנלקחה ההחלטה התאים יעבירו זאת הלאה לצאצאיהם‪.‬‬
‫בחתולים מסוימים לעיתים יש לנקבות מבנה‬
‫פרווה מנומר (שחור וצהוב) – המיקום תלוי‬
‫בהיכן התרחש האינאקטיבציה למשל אם בזנב‬
‫נבחר ה‪ X -‬האימהי אז הצבע צהוב‪ .‬לזכרים‬
‫לעומת זאת יהיה צבע פרווה אחיד תלוי איזה ‪X‬‬
‫הם קיבלו‪.‬‬
‫במקרה ויש ‪ X‬פגום אשר יגרום למוות התא‪,‬‬
‫נראה שהבחירה איזה ‪ X‬יושתק היא לא‬
‫רנדומאלית כי התאים עם ה‪ X -‬הפגום ימותו‪,‬‬
‫ישרדו אלה עם ה‪ X -‬הפגום מושתק‪.‬‬

‫איך ההשתקה של ‪ X‬מסוים מתבצעת‪:‬‬

‫בכל אחד מכרומוסומי המין יש אתר ‪ Xic‬שבאמצעותו מתבצעת ההחלטה איזה מה‪ X -‬ים להשתיק‪.‬‬
‫בתוך ‪ Xic‬יש שני גנים‪:‬‬
‫‪ – Senseo‬מקודד בכיוון הנכון‪ ,‬מבטא את ‪.Xist‬‬
‫‪ – Anti senseo‬מקודד בכיוון הנגדי‪ ,‬מבטא את ‪.Tsix‬‬
‫כשמבוטא ה‪ Xist -‬נוצר ‪ mRNA‬אשר נצמד לכרומוסום ממנו נוצר וכך הכרומוסום הופך ללא פעיל‪.‬‬

‫ישנן כמה פעולות הנדרשות בשביל שהאינאקטיבציה תתרחש‪:‬‬

‫‪ – Countingo‬סופרים את מספר ההשתקות שצריך לבצע – ‪ n-1‬כאלו לפי מספר ה‪ X -‬ים‪.‬‬
‫למשל ‪ XY = 0‬השתקות‪ = XX ,‬השתקה אחת‪ XXY = 2 ,‬השתקות וכך הלאה‪.‬‬
‫‪o‬בחירה איזה ‪ X‬יושתק‪.‬‬
‫‪o‬האינאקטיבציה עצמה ע"י מנגנון ‪.Xic‬‬

‫‪:Xist‬‬
‫בהתחלה הגן שמבטא את ‪ Xist‬אקטיבי בשני הכרומוסומים בצורה לא יציבה כך שה‪ mRNA -‬המיוצר‬
‫משני הכרומוסומים לא יציב‪ .‬אח"כ אחד מהגנים ייסגר וה‪ mRNA -‬שנוצר מהגן השני יתייצב‪.‬‬
‫הכרומוסום שבו הגן נסגר הוא האקטיבי‪ ,‬ואילו הכרומוסום שבו ה‪ Xist -‬פעיל הוא יושתק (‪mRNA‬‬
‫מתיישב על הדנ"א וחוסם אותו)‪.‬‬
‫‪:Tsix‬‬
‫יוצרת גם כן ‪ mRNA‬אשר בתחילה מבוטא בשני הכרומוסומים ואח"כ עובר לביטוי רק באחד מהם‪.‬‬
‫‪ Tsix‬נקשר אל ‪ Xist‬כך שהוא לא יהיה פעיל יותר‪ ,‬בעצם ביטוי האנטי סנס ( ‪ )Tsix‬מסייע בבחירה מי‬
‫יהיה הכרומוסום המושתק‪.‬‬

‫‪ X‬אקטיבי – ‪ Xist‬לא פעיל כי ה‪ Tsix -‬פעיל ונקשר אליו‪.‬‬

 ‫‪ X‬לא אקטיבי – ‪ Xist‬פעיל‪ Tsix ,‬לא פעיל‪.‬‬

‫אם יהיה גן בו יש מוטציה בפרומוטר של ‪ Tsix‬אז הגן יהיה תמיד אקטיבי‪.‬‬

‫רצפי ‪:LINE 1‬‬

‫נשאלת השאלה לאן ה‪ mRNA -‬של ה‪ Xist -‬נקשר? נמצא שאחוז רצפי ה‪ LINE 1 -‬בכרומוסום ה‪X -‬‬
‫הוא מאד גבוה בעיקר באזורי ה‪ .Xic -‬אם נוסיף רצפי ‪ LINE‬ל‪ X -‬נראה עליה באינאקטיביות‪.‬‬
‫רצפי ‪ LINE‬הם רצפים באורך ‪ 6000‬בסיסים בערך‪ ,‬הם חוזרים בגנום הרבה פעמים במגוון מקומות‪,‬‬
‫בבני אדם מהווים ‪ 16%‬מהגנום‪.‬‬

‫‪:DNA Methylation‬‬
‫בעזרת המתילציה אנו מעבירים הלאה את המידע איזה מה‪ X -‬ים הוא המושתק‪ ,‬הדנ"א המושתק עובר‬
‫מתילציה כך שבמהלך הרפליקציה הרי נוצרים ‪ 2‬עותקים מדנ"א זה‪ ,‬כל עותק יהיה מסומן ע"י מתילציה‬
‫רק בצד אחד שלו (רק בסליל דנ"א אחד) – סימן לתא שזהו ה‪ X -‬המושתק ויש לסמן גם את סליל הדנ"א‬
‫השני שלו‪.‬‬
‫גם בכרומוסום האקטיבי יש מתילציה אך לא באותה רמה כמו האינאקטיבי‪ .‬המתילציה בכרומוסום‬
‫האינאקטיבי תהיה בכל חוץ מאזור ה‪ , Xist -‬בכרומוסום האקטיבי זה יהיה הפוך‪.‬‬

‫ל ‪ X -‬ול‪ Y -‬יש אזורים הומולוגים‪:‬‬

‫ל‪ X , Y -‬יש גנים זהים באזורים מסוימים‪ ,‬אזורים שבמהלך המיוזה יכולים לעבור רקומבינציה ביניהם‪,‬‬
‫בכרומוסום ‪ Y‬אזורים אלו נקראים ‪ PAR1, PAR2‬והם מצויים בעיקר בקצוות הכרומוסום‪.‬‬

‫הבעיה שנוצרה היא – אם נשתיק את אחת מכרומוסומי ה‪ X -‬של הנקבה אז לגבר יהיה יותר חומר גנטי‬
‫כי ‪ Y‬לא מושתק‪ ,‬יש ‪ 3‬מנגנונים אפשריים לפתרון‪:‬‬
‫‪o‬להשתיק גנים אלו גם ב‪.Y -‬‬
‫‪o‬לבטא גנים אלו ב‪ X -‬המושתק‪.‬‬
‫‪o‬להגביר את ביטוי הגנים ב‪ X -‬של הנקבה‪.‬‬
‫המנגנון שנבחר אבולוציונית הוא מספר ‪ 2‬ישנם גנים ב‪ X -‬המושתק שכן מתבטאים ושמם ‪.escapes‬‬

‫‪:Escape from X inactivation‬‬

‫גנים הנמצאים גם ב‪ X -‬וגם ב‪ Y -‬בורחים מההשתקה ב‪ .X -‬רוב הגנים כאלו בורחים אך יש חריגות –‬
‫גנים אשר בורחים מ‪ X -‬כשאין להם הומולוג ב‪ Y -‬או שהומולוג זה לא פעיל‪.‬‬
‫הגנים הבורחים בד"כ יושבים בקבוצות השאלה היא איך הם בורחים?‬
‫ישנם כמה מודלים אפשריים לבריחה‪:‬‬
‫‪o‬מודל אזורי – הרי רב הגנים הבורחים יושבים בקבוצות‪ ,‬כל הקבוצה בורחת יחד ואם ישים‬
‫גן נוסף בקבוצה גם הוא יברח‪ .‬עדות שמחזקת את מודל זה היא העובדה שרצפי ה‪LINE -‬‬
‫(אשר קשורים לאינאקטיבציה) הם נמצאים באזורים שבורחים בכמות דומה לכרומוסום‬
‫אוטוזומלי ולא בכמות גדולה כמו באזורים שאין בהם בריחה (שם יש פי ‪ 2‬רצפי ‪.)LINE‬‬
‫‪o‬מודל שאומר כי ישנם אתרים בגנים אשר מכתיבים את יכולת הבריחה‪ .‬עדות התומכת‬
‫במודל זה היא ההשוואה בין המינים‪ ,‬אם מודל זה נכון אז נצפה שאותם גנים בכל היונקים‬
‫יעברו בריחה ואכן רואים שאותם גנים באדם ובעכבר בורחים מהשתקה למרות שמיקומם‬
‫שונה על גבי ה‪( X -‬בעכבר הגנים כבר לא בקבוצות אך הבריחה נמשכת) זה מרמז שיש‬
‫משהו על גבי הגני שגורם להם לברוח‪.‬‬
‫‪o‬המודל המשולב ‪ -‬שילוב של שני המודלים הללו‪ .‬ניסוי שתומך במודל זה – הדביקו‬
‫לכרומוסום ‪ X‬חלק מכרומוסום ‪ ,4‬נראה כי גם חלקי הכרומוסום ‪ 4‬עוברים בריחה והיחס‬
‫של הגנים הבורחים בכרומוסום ‪ 4‬הוא זהה ליחס של הבורחים בכרומוסום ‪.)X )30%‬‬
 ‫נרצה לדעת מיהם הגנים הבורחים והאם יש השפעה לסוג רקמה‪:‬‬
‫נשתמש בתא היבריד – נוסיף לתא של עכבר את הכרומוסום ‪ X‬האינאקטיבי של האדם‪ .‬עם גלאי המזהה‬
‫את הגן ההומאני נוכל לבדוק האם יש גנים הומאניים שבוטאו כלומר ברחו‪.‬‬
‫אם נערוך אותו ניסוי על רקמות עכבר שונות נראה האם יש מאפיינים ספציפיים לרקמה – האם יש גנים‬
‫אשר יברחו רק ברקמה מסוימת‪ ,‬ואכן זה כך – רק בחלק מהתאים התרחשה בריחה‪.‬‬

‫הרצאה ‪Gene imprinting – 5‬‬

‫‪ – Epigenetic control of gene expression‬הכוונה שינוי שעובר בתורשה בפנוטיפ הגן אשר לא‬
‫נגרם משינוי ברצף הדנ"א‪ .‬דוגמא לכך היא ה‪.gene imprinting -‬‬

‫‪:Gene imprinting‬‬
‫לכל גן יש ‪ 2‬אללים אחד מהאם והשני מהאב‪ Gene imprinting ,‬גורם לכך שרק אחד מהאללים בא‬
‫לידי ביטוי‪ ,‬והאלל השני מושתק‪ ,‬השאלה היא מי מהאללים מושתק?‬
‫ההחלטה איזה מהאללים עובר השתקה (מקור אבהי או אימהי) היא לא רנדומאלית‪ ,‬בד"כ הגנים‬
‫האחראיים על הגדלת העובר (שלד‪ ,‬מסת שרירים) הם ממקור אבהי‪ ,‬והגנים האחראיים על שינויים‬
‫במערכת העצבים ממקור אימהי‪.‬‬
‫למשל הגן ‪( Ifg2‬פקטור גדילה) פועל בעותק האבהי ומושתק בעותק האימהי‪ ,‬ולעומתו הגן ‪ Ifg2r‬שהוא‬
‫הרצפטור של הגן הקודם פועל באימהי ומושתק באבהי‪.‬‬
‫בניסוי שנערך על הגן ‪ ifg2‬יצרו עובר שהוא שילוב של ‪:‬‬
‫‪o‬הפריה של ‪ 2‬תאי ביצה – העובר מת כי לא היה עותק אבהי לפקטור ‪.Ifg2‬‬
‫‪o‬תא זרע ותא ביצה – עובר נורמאלי‪.‬‬
‫‪o‬תא זרע עם ‪ Ifg2‬פגום ותא ביצה – העובר מת (אין ‪ Ifg2‬תקין מצד האב)‪.‬‬

‫מבנה הגנים שעוברים ‪:imprinting‬‬

‫באלל המושתק יש אזורים בפרומוטר העוברים מתילציה (‪ )DMRs‬והם אלו שמציינים מיהו הגן‬
‫המושתק‪ .‬למשל בגן האימהי ל‪ Ifg2r -‬נראה כי אין מתילציה ב‪ DMR1 -‬בעוד שבגן האבהי יש‪ ,‬אך‬
‫באימהי יש מתילציה ב‪ DMR2 -‬בעוד שבאבהי אין‪ ,‬בגן האבהי נוצרת מולקולת אנטי סנס מ‪DMR2 -‬‬
‫שתפקידה לא ברור אך לשם כך אין מתילציה ב‪.DMR2 -‬‬
‫מכילים ‪ )imprinting centers )Ics‬בהם יש מתילציה שונה אשר מבקרים את ביטוי הגנים ועוברים‬
‫בתורשה‪.‬‬
‫חלק מהגנים העוברים ‪ imprinting‬נמצאים ב‪( clusters -‬קבוצות קטנות)‪.‬‬

‫שינויים ברמות המתילציה בזמן התפתחות תאי זרע או ביצית‪:‬‬

‫בזמן יצירת הגמטות אנו רואים שינוי ברמת המתילציה על גבי הגנום שלהן (מזהים את השינוי ע"י‬
‫שקילת הגנום – אם קל יותר אין מתילציה וההיפך)‪ .‬השינוי הוא שבתחילה יש דה מתילציה – כל‬
‫הסימונים של המתילציה יורדים (בשביל להוריד את סימוני ההורים)‪ ,‬אח"כ יש מתילציה מחודשת‬
‫המסמנת את המין (סימון הגנים האבהיים התאי זרע וסימון הגנים האימהיים בתאי ביצית)‪ .‬בכך‬
‫המתילציה נותנת לנו דרך להבחין בין שני עותקים זהים של גנים‪ ,‬האם הוא אימהי או אבהי‪.‬‬

‫ברגע שאוחדו תאי הזרע והביצית – ההפריה – יש שוב גל של דה מתילציה אך הפעם הגנים שכבר עברו‬
‫‪ imprinting‬לא מושפעים ובכך התא יכול "לזכור" את המוצא ההורי של כל שני גנים זהים‪ .‬הדה‬
‫מתילציה השנייה לאחר ההפריה היא כנראה בשביל לקבוע את תפקיד התא (עצב‪ ,‬שריר וכן הלאה)‪.‬‬
‫כשעובר מתפתח הוא מייצר ‪ 2‬רקמות שונות – רקמות עובר ורקמות חוץ עובריות‪ .‬יש הבחנה ביניהם‬
‫בכמות המתילציה‪.‬‬

‫תיאוריות המסבירות את קיום ה‪:imprinting -‬‬

‫‪o‬בגלל ה‪ imprinting -‬חייבים רבייה מינית‪.‬‬
‫‪o‬בדרך זו אפשר לבדוק האם כל הגנים נמצאים – ברגע שגן עבר ‪ imprinting‬אז יש רק‬
‫עותק אחד ממנו וכך אשפר לבדוק האם כל סט הכרומוסומים בתא‪ ,‬למשל אם גן עבר‬
‫מוטציה והשני מושתק אז חסר עותק‪.‬‬
‫‪ – Parental conflict hypothesiso‬משמעות אבולוציונית של מאבק בין זכרים ונקבות‪.‬‬
‫הקונפליקט הוא כזה – ביונקים מסוימים הנקבה יכולה להביא כמה צאצאים בהריון אחד‪,‬‬
‫וכן שיהיה כמה אבות לצאצאים אלו (באותו היריון)‪ ,‬לכן הרצון האבהי של כל אב הוא‬
‫שהצאצא שלו יהיה כמה שיותר חזק וישרוד‪ ,‬ואילו הרצון האימהי הוא שכל העוברים‬
‫ישרדו לא משנה מאיזה אב הם‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ב‪ imprinting -‬הגנים האימהיים יהיו להקטנת העוברים ואילו הגנים האבהיים‬
‫יהיו לחיזוק והגדלת העובר‪.‬‬
‫בעצם התיאוריה אומרת שצריך אבולוציונית הבדל בין מין מונוגמי (אב יחיד) שאינו צריך את‬
‫ה‪ imprinting -‬ולכן במין כזה נצפה לראות ירידה ב‪ imprinting -‬כי אין בו צורך‪ ,‬לבין מין‬
‫פוליגמי (הרבה אבות) שכן צריך ‪.imprinting‬‬
 ‫הרצאה ‪RNA Processing – 6‬‬
‫השלבים ב‪:RNA Processing -‬‬
‫‪o‬הוספת ה‪.CAP -‬‬
‫‪– Transcription terminationo‬‬
‫איך מסתיים השעתוק‪.‬‬
‫‪ – Poly A tailo‬מה קורה לזנב בקצה‬
‫‪.'3‬‬
‫‪.Splicing / alternative splicingo‬‬
‫‪.RNA editingo‬‬
‫‪.Cytoplasmatic transporto‬‬

‫מולקולות ה‪ mRNA -‬בגרעין אינן מולקולות חופשיות‪:‬‬

‫לא מוצאים בשום שלב בגרעין מולקולת ‪ mRNA‬שהיא‬
‫לבד‪ ,‬תמיד קשורים אליה חלבונים המגנים עליה‪ .‬חלבונים‬
‫אלו נקראים ‪ – hnRNPs‬חלבונים קטנים יחסית אשר‬
‫נצמדים לכל אורכה של מולקולת ה‪( mRNA -‬כל סוג של‬
‫חלבון ‪ hnRNP‬כנראה לצמד לרצף מסוים במולקולה) ‪,‬‬
‫תפקידם הוא‪:‬‬
‫‪o‬להגן על מולקולת ה‪ – mRNA -‬בצורה זו‬
‫המולקולה יציבה מבחינה כימית‪.‬‬
‫‪o‬הם מונעים היווצרות של מבנים שניוניים ב‪-‬‬
‫‪ mRNA‬אשר יפריעו לתהליך‪.‬‬
‫‪o‬נראה שישנם תפקידים נוספים ל‪ hnRNPs -‬הם‬
‫תורמים למבנה המזוהה ע"י פקטורי השעתוק‪ ,‬וכן‬
‫יש להם תפקיד בהעברת ה‪.mRNA -‬‬

‫‪:CAP‬‬
‫אנזים שתפקידו הוא לזהות את מולקולת ה‪ , mRNA -‬בערך ‪ 30‬בסיסים אחרי תחילת השעתוק‪,‬‬
‫ולהלביש עליה על קצה ‪ '5‬קבוצה אשר תגונן עליה‪.‬‬

‫‪:Transcription termination‬‬
‫ל‪ mRNA -‬יש זנב ‪ poly A‬בקצה ‪ '3‬של המולקולה‪ ,‬למעלה הזרם של זנב זה ישנו גם רצף שמור של‬
‫‪ ,AAUAAA‬זנב זה מסמן את סוף השעתוק‪ ,‬במחקרים נוספים התגלה שבנוסף לזנב זה ישנו עוד סימן‬
‫ההכרחי לסיום השעתוק – למטה בזרם (כ‪ 50 -‬בסיסים) מ‪ poly A -‬שם יש אזורים העשירים ב‪.GU -‬‬
‫ישנם ‪ 2‬מודלים המשערים איך סיום השעתוק מתרחש‪:‬‬
 ‫‪o‬רנ"א פולימרז חש בסיגנל‪ ,poly A -‬מכך ניתקת היחידה החלבונית מהרנ"א פולימרז‬
‫ומפסיק השעתוק‪.‬‬
‫‪o‬נוצרת מולקולת ‪ mRNA‬עם סיגנל של ‪ ,poly A‬מרגע שסיגנל זה נחשף יש חיתוך של ה‪-‬‬
‫‪ mRNA‬מקבלים ‪ 2‬מולקולות האחת מה שצריך – מקצה ‪ '5‬עד החיתוך והשנייה מהחיתוך‬
‫עד איפה שרנ"א פולימרז המשיל לשעתק‪ ,‬מולקולה זו מעוכל מקצה ‪ '5‬שלה (הלא יציב)‬
‫והשעתוק מפסיק‪.‬‬

‫בכדי שאכן יתבצע החיתוך ויתווסף זנב‬

‫ה‪ poly A -‬יש צורך ברצפים‬
‫החוזרים של ‪ GU‬בתהליך‪:‬‬
‫פקטור ‪ CPSF‬נקשר לרצף השמור‬
‫‪ poly A‬ברגע שנתקל בו‪ ,‬פקטורים‬
‫נוספים בשם ‪cleavage factors‬‬
‫נקשרים לרצפי ‪ GU‬ומחברים את שני‬
‫החלקים יחדיו‪ .‬כתוצאה מהקיפול‬
‫ומהאינטראקציה נוצר מבנה הזמין‬
‫לאנזים היודע לחתוך מולקולת‬
‫‪ mRNA‬ויודע להוסיף אדנין (הזנב)‪.‬‬

‫בניית הזנב‬

‫‪:Splicing‬‬
‫הדרך היחידה של התא לדעת שקיים אקסון היא זיהוי האינטרונים‪ ,‬לרצף של אינטרון יש ‪splice sites‬‬
‫שאותם אפשר לזהות‪ :‬קצה ‪.........AG '3‬אזור מועשר בפירימידינים‪ A.......GU.......‬קצה ‪.'5‬‬

‫איך מתרחש חיתוך האינטרון‪:‬‬

‫בעזרת מולקולות ‪ snRNAs‬אשר‬
‫מתחסרות עם חלבונים קטנים בשם‬
‫‪ snRNPs‬ומרכיבים יחד את יחידת‬
‫הספלייסוזום‪ ,‬יחידה זו מזהה את‬
‫האינטרון חותכת קודם את קצה ‪ '5‬שלו‬
‫כך שקצה ‪ '5‬של האינטרון חופשי וקצה‬
‫‪ '3‬עדיין עם האינטרון‪ ,‬ואח"כ חותכת‬
‫את קצה ‪.'3‬‬
‫זאת בגלל שלא תמיד ה‪ splicing -‬מתרחש אחרי השעתוק אלא בזמן השעתוק (התהליך מצומד)‪ ,‬ולכן‬
‫צריך שקצה ‪ '5‬יחתך קודם‪.‬‬

‫‪ Splicing‬רקורסיבי – לא מחכים עד שהאינטרון כולו משעותק אלא מורידים אותו המקטעים‪ .‬רצפים‬
‫דומים מספיק לקצה ‪ '3‬של האינטרון הם אלו שמאפשרים את הדבר‪.‬‬

‫ה‪ snRNAs -‬מזהים רצפי קונסנזוס ב‪ mRNA -‬ונקשרים אליהם‪ ,‬זהו תהליך של צימוד בסיסים בין שני‬
‫המולקולות‪ .‬צימוד זה נותן את היכולת לקפל את ה‪ mRNA -‬ולגזור אותו אח"כ‪ .‬רצפי הקונסנזוס אלו‬
‫נמצאים בתחילת וסוף כל אינטרון‪ ,‬מוטציה בהם תפגע בתהליך ה‪.splicing -‬‬

‫‪:Splicosom‬‬
‫מכיל ‪ ,)snRNAs )U1 – U6 6‬וגם עוד כ‪ 100 -‬חלבונים קטנים‪ .‬אחרי יצירת ה‪ Splicosom -‬יש ארגון‬
‫מחדש של הזוגות ‪ mRNA‬ו‪ snRNPs -‬ב‪ ,Splicosom -‬היחידה הזו היא זו אשר מבצעת את החיתוך‬
‫של האינטרון‪ .‬האקסונים מודבקים יחדיו והאינטרון משוחרר מהקומפלקס ועוברים תהליך מחזור (אלא‬
‫אם כן צריך את האינטרון לתפקיד כלשהו בתא)‪.‬‬

‫‪:Self splicing introns‬‬

‫ישנם אינטרונים אשר לא צריכים ‪ Splicosom‬בשביל החיתוך‪ ,‬הם מבצעים ‪ splicing‬לבד‪ .‬כל‬
‫האינטרונים הללו יש בתוכם רצף אשר מקודד להתקפלות המולקולה למבנה שניוני הדומה ל‪-‬‬
‫‪.Splicosom‬‬
‫מכך הועלתה התיאוריה כי אלו הם אינטרונים קדומים‪ ,‬והאינטרונים הקיימים היום נוצרו מאינטרונים אלו‬
‫ע"י תהליך בו הם איבדו את היכולת להתקפל למבנה שניוני בעצמם‪ ,‬ויצירת ‪ snRNAs‬אשר החליפו את‬
‫יכולת זו‪.‬‬

‫‪:Alternative splicing‬‬
‫במקום להוציא רק את האינטרונים מוצאים גם יחידות של אקסונים‪ ,‬כך שיש כמה קומבינציות למולקולת‬
‫ה‪ . mRNA -‬התהליך יתרחש בשני תנאים‪:‬‬
‫‪o‬אי אפשר לשנות את סדר האקסונים‪ 1-2-3( .‬אפשרי‪ ,‬וכן ‪ 1-3‬אפשרי אך ‪ 2-1‬לא אפשרי)‪.‬‬
‫‪o‬שני האקסונים החיצוניים המכילים את בקרות ה‪ stop codon , poly A -‬ואת בקרות‬
‫ההתחלה חייבים להישאר‪ .‬רק אם יש רצפים אחרים של אקסונים המכילים מידע לבקרה‬
‫(עצירה או התחלה של שעתוק)‪ ,‬האקסונים החיצוניים יכולים להיחתך‪ ,‬אחרת הם חייבים‬
‫להישאר‪.‬‬
‫ה‪Alternative splicing -‬‬
‫חלבונים‬ ‫ע"י‬ ‫מבוקר‬
‫הנקשרים לרנ"א (לרצף‬
‫מסוים ליד ה‪splicing -‬‬
‫‪ .)site‬ישנם חלבונים‬
‫המונעים גישה לפקטורי ה‪-‬‬
‫‪ splicing‬כך שהרצף לא‬
‫יחתך‪ ,‬וישנם חלבונים אשר‬
‫מזרזים את פעילות פקטורי‬
‫ה‪ splicing -‬והחיתוך‬
‫יתרחש‪.‬‬
‫בתהליך זה החלבונים‬
‫המזרזים חיתוך גורמים לכך שיהיה התעלמות מאתר ‪ '3‬של האינטרון הראשון ומאתר ‪ '5‬של האינטרון‬
‫השני‪.‬‬
‫רואים ש‪ Alternative splicing -‬קשור גם לסוג רקמה‪ ,‬כאשר כל חלבון הנוצר מסוג שונה של ה‪-‬‬
‫‪ splicing‬מאפיין רקמה מסוימת‪.‬‬
 ‫‪:RNA Editing‬‬
‫מנגנון בקרה המייצר שונות ביולוגית ברמת החלבון כלומר פה ההחלטה היא לא איזה חלקים יכנסו‬
‫לתרגום‪ ,‬אלא נוצר ‪ mRNA‬רגיל אשר המידע בו לא זהה למידע שבדנ"א‪ .‬באזורים ספציפיים נוצרת‬
‫החלפה של בסיסים – בד"כ ההחלפות הן קבועות‪:‬‬
‫‪ Co‬מוחלף ל‪.U -‬‬
‫‪ Ao‬מוחלף ל‪.I -‬‬
‫כך שאחרי שרצף ה‪ mRNA -‬עבר שינוי‪ ,‬הרצף לתרגום שונה כך שהחלבון יהיה שונה‪.‬‬
‫תהליך זה קיים בצורה נפוצה במיטוכונדריה ובפטריות‪ ,‬הוא הופך מסגרת קריאה לא פתוחה לפתוחה‪,‬‬
‫כלומר מעבר מגן לא מקודד למקודד‪.‬‬
‫דוגמא ל‪ editing -‬היא החלפה של קודון מסוים ל‪ stop codon -‬כך שה‪ mRNA -‬הנוצר יהיה קצר יותר‬
‫מהמקורי‪.‬‬
‫הרבה מהרצפים המכוונים את ה‪( editing -‬מכוונים את האנזים האחראי על התחלופה של אתר ספציפי)‪,‬‬
‫נמצאים באינטרונים לכן הרבה מהרצפים העוברים ‪ editing‬נמצאים בקצה האקסון (קרובים לאינטרון)‪.‬‬
‫ישנו מנגנון המשמר רצפים אלו בתוך האינטרונים‪.‬‬
‫המולקולות המכוונים את ה‪ editing -‬הן מסוג ‪ GRNA‬אשר בנויות משני חלקים – חלק המתאים לאזור‬
‫העובר ‪ editing‬וחלק אשר יוצר מבנה שניוני עם רצפים כך שבמבנה זה החלק שאין לו זיווג נביא לו‬
‫בסיס‪.‬‬
 ‫הרצאה ‪RNA Stability Regulation – 7‬‬
‫לאחר שעתוק וחיתוך עובר ה‪ mRNA -‬לציטופלסמה‪ ,‬נראה שיש שונות ביציבות בין ‪ mRNA‬שונים‪.‬‬
‫כמות ה‪ mRNA -‬בתא נקבעת ע"י כמה ממנו משועתק וכן ע"י יציבות ה‪ ,mRNA -‬היציבות או חוסר‬
‫יציבות יכולה להשפיע על כמה מהר אפשר להפסיק לייצר חלבון מסוים (‪ mRNA‬לא יציב – תוך דקות‬
‫נגמר ייצור החלבון)‪.‬‬
‫רוב ה‪ mRNA -‬של הבקטריות הם לא יציבים‪ ,‬גורם זה נותן לתא את היכולת להסתגל מהר לשינויים‬
‫סביבתיים המצריכים שינוי ברמת החלבונים (למשל הפסקת ייצור החלבון כי קיים בסביבה החיצונית‪,‬‬
‫לכן ה‪ mRNA -‬של חלבון זה יהיה לא יציב)‪ .‬רב ה‪ mRNA -‬ביצורים רב תאיים הם יציבים לאורך זמן‬
‫רב‪.‬‬
‫נרצה לדעת מה גורם ליציבות או חוסר יציבות‪ ,‬במולקולות ‪ mRNA‬לא יציבות נמצאו רצפי קונסנזוס‬
‫‪ AUUUA‬בקצה ‪ '3‬של ‪.UTR‬‬
‫מכיוון שרצפים אלו לא נמצאו במולקולות יציבות וכשהוסיפו אותם למולקולה יציבה היא איבדה את‬
‫היציבות מבינים כי רצפים אלו הם שאחראיים הם חוסר היציבות של המולקולה‪.‬‬

‫בניסוי הוסיפו ל‪ mRNA -‬של בטא גלובין‬

‫אשר היא מולקולה יציבה‪ ,‬את רצפי‬
‫הקונסנזוס הלא רציפים‪ ,‬מקבלים ירידה‬
‫דרסטית ביציבות מולקולת הבטא גלובין‪.‬‬

‫‪:Iron Response Elements‬‬

‫פיזיולוגיה של ברזל היא דוגמא לכך שאפשר לבקר את יציבות זמן החיים של הגן (זמן מחצית חיים ארוך‬
‫או קצר)‪.‬‬
‫אין בשום סיטואציה ברזל חופשי בגוף‪ ,‬הוא תמיד קשור לחלבונים כמו המוגלובין‪ ,‬בכל רגע נתון צריך‬
‫בקרה על כמות הברזל בגוף‪ .‬החלבונים העוזרים לבקרה של כמות הברזל בתא‪:‬‬
‫‪ – Transferringo‬מסיע את הברזל ברצף הדם‪.‬‬
‫‪o‬רצפטור ה‪ – Transferring -‬נמצא על גבי התא‪ ,‬קושר את התרכובת של ברזל ו‪-‬‬
‫‪ Transferring‬ומכניס את הברזל לתא‪.‬‬
‫‪ – Ferritino‬אנזים הנמצא בתוך התא ומבקר על אגירת הברזל‪.‬‬

‫בקרה על יציבות מולקולת הרצפטור‪:‬‬

‫ב‪ mRNA -‬של רצפטור ה‪ Transferring -‬יש בקצה ‪ '3‬רצפי חזרה של אי יציבות‪ ,‬כשרמת הברזל בתא‬
‫נמוכה נראה שמולקולה זו מתייצבת‪.‬‬
‫הרצפים בקצה ‪ '3‬נקראים ‪ ,IRE‬אם הם חשופים אז מערכת של התא מזהה אותם ומעכלת את המולקולה‪.‬‬
‫או שהם מוגנים מפני עיכול‪.‬‬
‫החלבון האחראי על ההגנה נקרא ‪ ,IRE-BP‬ויש לו שני מצבים‪:‬‬
 ‫‪o‬לא אקטיבי – הרבה ברזל בתא‪ ,‬החלבון קשור לברזל ולכן לא אקטיבי‪.‬‬
‫‪o‬אקטיבי – מעט ברזל‪ ,‬החלבון משתחרר מהברזל ונקשר לרצפי ה‪ IRE -‬ומכך מגן עליהם‬
‫מעיכול‪.‬‬

‫בקרה על כמות חלבון האגירה‪:‬‬

‫ב‪ mRNA -‬של מולקולת ה‪ Ferritin -‬יש רצפים של אי יציבות בקצה ‪ ,'5‬הם לא מקנים חוסר יציבות‬
‫למולקולה מכיוון שהם בקצה ‪( '5‬אם היו בקצה ‪ '3‬היה חוסר יציבות)‪ .‬אך נוכחות רצפים אלו בקצה ‪'5‬‬
‫וקישור חלבון ‪ IRE-BP‬אליהם יקבע עד כמה מולקולת ה‪ mRNA -‬תהיה זמינה לתרגום‪.‬‬
‫לחלבון הקושר שני מצבים‪:‬‬
‫‪o‬לא אקטיבי – יש הרבה ברזל בתא החלבון יקשר אליו וישאיר את הרצפים חשופים‪ ,‬ולכן‬
‫המולקולה תתורגם (ובכך יהיה מולקולה שתאגור את הברזל בתא)‪.‬‬
‫‪o‬אקטיבי – מעט ברזל בתא‪ ,‬החלבון ניתק מהברזל ונקשר לרצפים כך שה‪ mRNA -‬לא‬
‫יתורגם‪.‬‬

‫חלבון נוסף המכיל רצפים של אי יציבות בקצה ‪ '5‬ומבוקר כמו ‪ ferritin‬הוא חלבון ‪Ala synthas‬‬
‫האחראי על יצירת קבוצת ה‪ HEM -‬בהמוגלובין (קבוצה הקושרת חמצן)‪ .‬כך שיש הרבה ברזל‪ ,‬יש‬
‫יצירת החלבון‪ ,‬מעט ברזל אין יצירת החלבון‪.‬‬

‫חמצן כבקרה ליציבות ‪:mRNA‬‬

‫‪ – VEGF‬נותן סיגנל לחלוקת תאי אנדותל וגם סיגנל לתזוזה של התאים‪ .‬במצב של חוסר חמצן צריך‬
‫לבנות כלי דם לכן הגן ‪ VEGF‬עובר הגברה בהיפוקסיה (חוסר חמצן)‪ .‬העובדה ש‪ VEGF -‬עובר הגברה‬
‫בחוסר חמצן היא תוצאה של ‪ 2‬אירועים‪ :‬הגברת שעתוק גן ה‪ ,VEGF -‬וכן ייצוב של ה‪ mRNA -‬של‬
‫‪.VEGF‬‬
‫איך נדע שאכן הייצוב הוא בהיפוקסיה – נצפה לראות חלבונים הקשורים לרצפי האי יציבות בחוסר‬
‫חמצן‪ ,‬ואת הרצפים חשופים (חלבונים לא קשורים) במצב רגיל של חמצן (כך שיהיה ירידה בביטוי הגן‬
‫בגלל החוסר יציבות)‪.‬‬
‫בניסוי שנערך רצו לבדוק איך הייצוב משפיע על רמת ‪ - mRNA‬חשפו תאים למצב רגיל של חמצן‪ ,‬וכן‬
‫לחוסר חמצן ומדדו את רמת ה‪ .mRNA -‬נראה כי הייצוב משפיע פי ‪ 3‬עד ‪ 4‬על רמת ה‪ mRNA -‬בחוסר‬
‫חמצן‪ .‬בניסוי זה מנעו שעתוק לחלוטין בשביל שלא ישבש את התוצאות‪.‬‬
‫בניסוי אחר‪, Run On ,‬רצו לבדוק איך רמת השעתוק משפיע על רמת ה‪ – mRNA -‬מפרידים את‬
‫הגרעין משאר התא‪ ,‬מסמנים רדיואקטיבית את חומרי הגלם לשעתוק‪ ,‬ומסתכלים רק על ה‪mRNA -‬‬
‫שנוצרים‪ .‬בצורה זו מנענו ייצוב של ‪ mRNA‬אשר ישבש את התוצאות‪.‬‬

‫תוצאות הניסויים היא שהייצוב והשעתוק יחדיו מעלים את רמת ה‪ mRNA -‬בחוסר חמצן פי ‪ 12‬בערך‬
‫מאשר במצב רגיל‪ .‬כשהורדנו את רצפי החוסר יציבות מהמולקולה‪ ,‬גם במצב של חמצן רגיל היתה עלייה‬
‫של רמת ה‪( mRNA -‬נפטרנו מהחוסר יציבות)‪.‬‬
 ‫הרצאה ‪:Cellular Sorting – 8‬‬
‫יש חשיבות על מיקום החלבון כי זה משפיע על פונקציה מסוימת‪ ,‬אם התאים רוצים לייחד פעילוצ לאזור‬
‫מסוים בתא אז הם צריכים למדר את החלבון‪.‬‬
‫יש ‪ 2‬קטגוריות של מיון חלבונים‪:‬‬
‫‪o‬הפרדה לפי זמן ‪ -‬נשלט לפי השעון הביולוגי‪.‬‬
‫‪o‬הפרדה מבחינת מיקום‪.‬‬
‫אנו נתמקד בהבחנה של המיקום‪ ,‬הפרדה זו נעשית ע"י ה‪ ,sorting -‬אשר נעשה ב‪ 2 -‬דרכים‪:‬‬
‫‪o‬לייצר חלבון במצב לא פעיל ורק כשיגיע למקומו להפעילו‪ ,‬למשל חלבונים גרעיניים‬
‫המיוצרים בציטופלסמה ופעילים בגרעין ע"י פוספורילציה‪.‬‬
‫‪o‬להעביר ‪ mRNA‬לאזור בו נרצה חלבון פעיל‪ ,‬ורק שם לתרגמו‪.‬‬

‫‪:RNA export‬‬
‫מולקולות רנ"א מתורגמות בגרעין ומובלות החוצה אל הציטופלסמה‪ ,‬זאת בתהליך אקטיבי הצורך‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫הממברנה של הגרעין צריכה לאפשר העברה דו כיוונית של מולקולות גדולות‪ ,‬בחלק הפנימי של‬
‫הממברנה קיימת הלמינה אשר תפקידה להגן על מולקולות הדנ"א‪.‬‬
‫‪ mRNAs‬מובלים מהגרעין החוצה דרך תעלה הנקראת ‪ ,pore complex‬אלו הם מבנים גדולים‬
‫המורכבים מחלבונים הנקראים ‪.nucleoporins‬‬
‫בכדי שהחלבונים יכנסו ויצאו בתעלות הממברנה הם צריכים "קוד" כניסה ויציאה‪ ,‬הסיגנל ‪ NES‬הוא‬
‫סיגנל יציאה‪ ,‬והסיגנל ‪ NLS‬הוא סיגנל כניסה לגרעין (כניסה ומיקום)‪ .‬להרבה חלבונים יש את שני‬
‫הסיגנלים‪ ,‬חלבונים כאלו הם חלבוני מטען אשר "סוחבים" חלבונים אחרים (לעיתים יש קומפלקס של‬
‫חלבונים והסיגנל נחשף רק כאשר החלבונים מסודרים יחדיו – מונע כניסה ‪ /‬יציאה של החלבונים‬
‫בנפרד)‪.‬‬
‫חלבוני המטען חוברים עם חלבונים בשם ‪ hnRNR‬ויצרים קומפלקס אשר הוא זה שנושא את סיגנלי‬
‫היציאה או הכניסה‪.‬‬
‫מולקולות הרנ"א מתחברות ל‪ hnRNPs -‬אשר מכילים את הסיגנל ‪ NES‬קומפלקס זה נקרא ‪,mRNP‬‬
‫מוטציה באזור קישור של הרנ"א לחלבון תשאיר את החלבון הגרעין‪ ,‬מוטציה בחלבון עצמו תשאיר את‬
‫הרנ"א בגרעין‪.‬‬
‫איך ההעברה מתבצעת‪:‬‬
‫ישנו חלבון הנקשר לאתר ‪ CAP‬של ה‪-‬‬
‫‪ mRNA‬אשר נקרא ‪ ,CAPBP‬הוא מזהה רק‬
‫את ה‪ mRNA -‬אשר ההגנה שלהם על קצה ‪'5‬‬
‫היא ‪( CAP‬הרנ"א אשר הם רנ"א ריבוזומלי‬
‫אין להם הגנה על קצה ‪ '5‬ולכן לא יוצאו‬
‫מהגרעין)‪ ,‬קצה ה‪ '5 -‬של המולקולה יוצא‬
‫קודם‪ .‬ברגע שהקומפלקס יצא מהגרעין ה‪-‬‬
‫‪ hnRNPs‬חוזרים בחזרה לגרעין למשלוח‬
‫נוסף‪.‬‬
‫רק מולקולות ‪ mRNA‬אשר סיימו את תהליך‬
‫השעתוק והחיתוך יכולות לצאת מהגרעין‪.‬‬
 ‫‪:mRNA localization‬‬
‫מסיעים את ה‪ mRNA -‬לאתר מסוים ורק שם מתרגמים אותו‪ ,‬אזורים שקובעים את הלוקליזציה נמצאים‬
‫בקצה ‪ '3‬של ה‪ ,mRNA -‬הרצפים יוצרים מבנים שניוניים אשר מזוהים ע"י חלבונים שתפקידם להעביר‬
‫את ה‪ mRNA -‬לאתר המתאים‪ .‬מרבית ה‪ mRNA -‬עוברים עיכוב תרגום במהלך ההסעה ואפילו באתר‪,‬‬
‫זה כחלק מה‪( timing -‬מעכבים תרגום עד שצריך את החלבון)‪.‬‬
‫אם נעשה מוטציה אשר לא תפגע במבנה השניוני של הרצפים בקצה ‪ ,'3‬אז עדיין ה‪ mRNA -‬ימוקם‬
‫לאתר המתאים‪.‬‬

‫‪:Localizer elements‬‬
‫האלמנטים אשר אחראיים על הלוקליזציה נמצאים בד"כ בקצה ‪ 3‬של ‪ ,UTR‬מבנם יכול ליצור מבנה‬
‫שניוני‪.‬‬
‫נערך ניסוי בו רצו לראות מיהם רצפי הלוקליזציה ואת השפעתם על הגנים אלפא אקטין הנמצא מסביב‬
‫לגרעין ו‪ -‬בטא אקטין הנמצא בקצוות התא‪ .‬ניקח את רצפי הלוקליזציה של מולקולות אלו ונצמידם לגן‬
‫מדווח נקבל את התוצאות‪:‬‬
‫‪o‬כשהצמדנו את קצה ‪ '5‬לגן מדווח לא היה שום לוקליזציה היה פיזור אחיד של אלפא ובטא‬
‫אקטין בכל התא‪.‬‬
‫‪o‬כשהצמדנו את קצה ‪ '3‬לגן מדווח נראה צביעה באתרים ספציפיים בתא – אלפא מסביב‬
‫לגרעין ובטא בקצוות התא‪ ,‬אכן הייתה לוקליזציה‪.‬‬

‫הקשר בין לוקליזציה להתפתחות עוברית‪:‬‬

‫תהליך ‪ – differentiation‬התמיינות התאים מתא מקור אחד לכמה תאים ברקמות שונות‪.‬‬
‫תהליך ‪ – morphogenesis‬קביעה של צורת האברים‪.‬‬
‫כל התפתחות עוברית מוכתבת לפי ‪ 2‬צירים‪ :‬ראש – זנב‪ ,‬גב – בטן‪ .‬אם צירים אלו ישובשו נוכל למשל‬
‫לקבל יצור דו ראשי‪.‬‬

‫‪:Positional Information‬‬
‫היכולת של התא לדעת את המיקום שלו ולרכוש לעצמו זהות בהתאם‪.‬‬
‫כשעובר נמצא בשלבים הראשונים (כמה תאים)‪ ,‬אם ניקח תאים ממקום שאמור להיות רקמת ראש‬
‫ונעבירם למקום המייצג רקמת גפיים התא אכן יחליף את תפקידו‪ .‬אך אם נעשה זאת בשלבים מאוחרים‬
‫יותר התא לא יחליף תפקידים ובאזור הרגלים יצמח ראש‪ .‬מכך אנו מסיקים שלמיקום התא יש השפעה על‬
‫תפקיד התא‪.‬‬
‫למעשה בשלבים מוקדמים בהתפתחות עוברית מה שקובע את תפקיד התא זהו מיקומו בקומפלקס‪.‬‬
‫החומרים האחראיים על העברת המידע המיקומי הם מורפוגנים – פקטורי שעתוק שהתגובה אליהם היא‬
‫תלוית ריכוז כלומר הגן יופעל או לא לפי ריכוז המורפוגן‪ .‬לכן לשם יצירת הבדל במידע בין התאים‬
‫השונים ניצור הבדל בריכוז המורפוגנים בתאים השונים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה איך יוצרים ריכוזים שונים של המורפוגן בתוך תא אחד? מי שאחראי על האי סימטריה‬
‫בריכוזים הם קבוצה של ‪ mRNA‬בשם ‪ maternal mRNA‬אשר מושתלים בביצית עוד לפני ההפריה‪,‬‬
‫הם מושתלים במקומות ספציפיים בתא העוברי‪ ,‬ותפקידם הוא לקודד למורפוגנים כך שהעובר יתפתח לא‬
‫יהיה כמות זהה של מורפוגנים בכל התאים‪.‬‬
‫ביצית בעצם מורכבת מ‪ 16 -‬תאים שאחד מהם הוא הביצית ו‪ 15 -‬מהם הם תאים תומכים – אשר תפקידם‬
‫הוא לשתול את ה‪ mRNA -‬המטרנלי במקומות מתאימים בציטופלסמה של הביצית בצורה לא סימטרית‪.‬‬

‫ישנם ‪ 4‬קבוצות של ‪ mRNA‬מטרנלי האחראיות על התפתחות העובר‪:‬‬

 ‫‪o‬קבוצה הקובעת את ראש העובר‪.‬‬
‫‪o‬קבוצה הקובעת את זנב העובר‪.‬‬
‫‪o‬קבוצה הקובעת את הקצוות של בראש ושל הזנב‪.‬‬
‫‪o‬קבוצה הקובעת את ציר זנב – בטן‪.‬‬

‫גן ה‪bicoid -‬וגן ה‪:hunchback -‬‬

‫‪ mRNA‬המטרנלי הראשון שהתגלה נקרא ‪ bicoid‬הוא עובר לוקליזציה לראש העובר‪ ,‬חוסר בגן זה ייתן‬
‫התפתחות לא תקינה של העובר‪ .‬אם נשתול ‪ mRNA‬של גן זה במרכז נראה סגמנטים כפולים של ראש‬
‫זנב‪.‬‬
‫הגן של ה‪ mRNA -‬המטרנלי ‪ hunchback‬יופעל רק לאחר שהופעל גן ה‪ bicoid -‬ועלה ריכוזו‪.‬‬
‫הפרומוטור של – ‪ hunchback‬מראה שיש לו ‪ 3‬אתרי קישור ל‪ bicoid -‬עם קישור גבוה‪ ,‬ושלושה כאלו‬
‫עם קישור נמוך‪ .‬רמת הקישוריות של האתר קובעת את הריכוז המינימאלי של ‪ bicoid‬הנדרש לזרז‬
‫תרגום הגן‪.‬‬
‫בניסוי שנערך בנו פרומוטורים סינטטיים שבאחד אתרי קישור עם קישוריות נמוכה ל‪ bicoid -‬ואחד עם‬
‫אתר קישור עם קישוריות‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫ואכן רואים שבגן ע הפרומוטור‬
‫עם הקישוריות הגבוהה ייצר‬
‫יותר ‪ hunchback‬מאשר זה עם‬
‫הקישוריות הנמוכה‪.‬‬
‫בנוסף הסיקו שככל שיהיה יותר‬
‫אתרי קישור ל‪ bicoid -‬על גבי‬
‫ה‪ mRNA -‬של ‪hunchback‬‬
‫ייווצר יותר ‪.hunchback‬‬

‫ישנם ‪ 2‬מקורות של ‪ hunchback‬בתא‪:‬‬

‫‪ Hunchbacko‬אשר מקורו הוא משעתוק זיגוטי אשר מבוקר ע"י ריכוז ה‪ bicoid -‬והוא‬
‫נמצא רק בראש העובר‪.‬‬
‫‪ Hunchbacko‬אשר מקורו מ‪ mRNA -‬מטרנלי ואשר מפוזר בצורה שווה בכל העובר‪.‬‬
‫לכן היינו מצפים לראות פיזור של חלבון ה‪ hunchback -‬בכל העובר ולא רק בראש‪ ,‬אך באמת חלבון זה‬
‫מצוי רק בראש העובר‪ .‬הסבר לכך הוא שישנו חלבון בשם ‪ nanus‬אשר עובר לוקליזציה לזנב ותפקידו‬
‫למנוע את תרגום ה‪ hunchback -‬המטרנלי אשר נמצא גם בזנב‪.‬‬
‫‪ Nanus‬נקשר לרצפים בקצה ‪ '3‬של ה‪ hunchback -‬ומוריד את זנב ה‪ -‬פולי ‪ A‬כך שה‪ mRNA -‬לא‬
‫יוכל לעבור תרגום‪.‬‬
‫אם בעובר יש מוטציה ל‪ nanus -‬נקבל עובר שאין לו זנב כי הגן של ‪ hunchback‬המטרנלי התבטא‬
‫בזנב‪ .‬אם נבטל את ‪ nanus‬וגם את ה‪ hunchback -‬המטרנלי ונשאיר רק את ה‪ hunchback -‬הזיגוטי‬
‫העובר יתפתח כרגיל‪.‬‬

‫‪ Hunchback‬גם הוא מורפוגן ולעיתים פועל יחד עם ‪ bicoid‬וגורם להתבטאות גנים שונים במקומות‬
‫שונים בעובר‪ .‬למשל ‪ kruppel‬מופעל מריכוזים שונים של ‪ ,hunchback‬הוא מופעל גם מעל ריכוז‬
‫מסוים של ‪ hunchback‬אך גם מתחת לריכוז מסוים שלו‪ ,‬כלומר בין ערכים מסוימים של ריכוז‪.‬‬