‫מבוא לגנטיקה‬

‫גנטיקה של האדם‪:‬‬
‫גנטיקה זה מדע התורשה‪ -‬איך אנו מעבירים תכונות לדור הבא‪ .‬תחום זה הוא אמצעי לשמירת בני מיננו במשך הדורות )חיות‬
‫ובני אדם(‪.‬‬
‫מין אחד לא יכול לייצור מין מסוג אחר )כלב לא ייצור חתול וההיפך(‪ ,‬כאשר אחד הראיות לכך הוא הדמיון בתוך משפחות‪.‬‬
‫כדי להעביר את החומר התורשתי מדור לדור ו"לשכפל" את עצמנו אנו צריכים לבנות מנגנון שמאפשר לנו להעביר את‬
‫התכונות‪ .‬ראשית‪ ,‬צריך לבצע שיכפול תכונות‪ ,‬בנוסף לכך יש צורך בקידוד מידע מכיוון שאין אפשרות לתאר אדם בפרוטרוט‪,‬‬
‫צריך לקצר את זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש צורך ביכולת הגמישות להשתנות‪ -‬כלומר‪ ,‬אם ניקח דב קוטב שמהונדס גנטית לחיות בקרח‬
‫)פרווה‪ ,‬שומן‪ ,‬שינה‪ (..‬ונשים אותו במדבר סהרה‪ ,‬הוא לא ישרוד‪ .‬כל היצורים שחיים כרגע במקום מסוים‪ ,‬עברו תהליך של‬
‫שינויים גנטיים שהביאו אותם להיות מתוכנתים לסביבה‪ .‬יצורים רבים ואחרים חיו שם )מלבד דב הקוטב( אולם הללו לא‬
‫שרדו‪ .‬מי שחי בסביבה מסוימת עבר שינויים גנטיים שמתאימים לסביבתו‪ .‬אם הסביבה תשתנה והוא לא יעבור שינוי גנטי‪-‬‬
‫הוא לא ישרוד‪ .‬כדי שחומר גנטי ישתנה צריך לעבור מיליוני שנים‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬שלושת הדברים שאנו רוצים מחומר תורשתי‪:‬‬
‫יכולת להשתכפל‬ ‫‪.1‬‬
‫קידוד המידע‬ ‫‪.2‬‬
‫גמישות להשתנות‬ ‫‪.3‬‬
‫‪1‬‬
‫שלושה ציוני דרך בגנטיקה האנושית ‪:‬‬
‫גנטיקה קלאסית‪ :‬מנדל היה אבי התורשה המודרנית או הגנטיקה הקלאסית והוא קבע איך החומר התורשתי עובר‬ ‫●‬
‫בתורשה )הוא תבע מונחים כמו‪ :‬גן; אלל‪ /‬דומיננטי; רצסיבי‪ /‬גמטה ועוד(‪.‬‬
‫גנטיקה מולקולרית‪ :‬ווטסון וקריק הראשונים בעולם שפענחו איך חומר תורשתי נראה‪ .‬הם מצאו את מבנה ה ‪.DNA‬‬ ‫●‬
‫]הוא גילה את הנוקלאוטיד= יחידת הבסיס של הדנ"א אשר מורכב מ‪ 3-‬מרכיבים מרכזיים‪ :‬סוכר )קבוע(‪ ,‬פוספט )קבוע( ובסיס‬
‫)משתנה(‪ -‬הסוכר והפוספט הם מרכיבים קבועים והבסיס משתנה ‪) A‬אדנין(‪) C ,‬ציטוזין(‪) T ,‬טימין( ו‪) G-‬גואנין([‪.‬‬
‫גנומיקה‪ :‬פרויקט הגנום האנושי‪ -‬הפעם הראשונה שההיסטוריה האנושית הייתה בעלת ספר ההוראות של האדם‬ ‫●‬
‫מהמשפט הראשון עד המשפט האחרון‪ .‬הספר מכיל הוראות ליצירת בן אנוש= כל הקידוד מפוענח בספר פעם ראשונה‪.‬‬
‫פרויקט הגנום האנושי‪:2‬‬
‫פרויקט זה היה ברמה הבינלאומית ואיחדה מדינות רבות תחת אותה מטרה‪ -‬למצוא ספר הוראות‪ -‬איך בונים אדם?‬
‫תחילת הפרויקט ב‪ ,1990 -‬לקחו ‪ DNA‬של אדם אחד‪ ,‬וחילקו אותו למעבדות ברחבי העולם‪ .‬איך עושים את זה? דומה‬
‫לפאזל‪ ,‬שוברים את ה‪ DNA-‬בצורה אקראית עם אזורים חופפים ולפי אזורים אלה צריך למצוא את החתיכות שבאות אחת‬
‫אחרי השנייה‪ .‬את ניתוח של חלקי ה‪ DNA-‬חילקו למספר מעבדות ברחבי העולם מכמה סיבות‪ .1 :‬זו הייתה עבודה מאתגרת‬
‫ונדרשה לפעולתן של כמה מעבדות שיפעלו במקביל‪ .2 .‬כדי לבדוק את אמינות המחקר‪ -‬לראות שכולם עשו אותו הדבר‪.‬‬
‫פרויקט זה ערך כ‪ 13 -‬שנה בעלות של כמעט ‪ 13‬ביליון דולר‪ .‬לעומת היום שניתן לעשות זאת במהירות)בערך שבועיים( ובעלות‬
‫קטנה יחסית‪ .‬עד היום אנו לא יודעים לקרוא בדיוק את כל ההוראות‪ ,‬זה מסודר בערבוב לחלוטין‪.‬‬
‫אחד הגילויים המרעישים מפרויקט הגנום האנושי הוא קיומו של דמיון בין אדם לאדם ב‪ ,99.9% -‬משמע השונות ביניהם‬
‫מתבטאת ב‪ 0.1% -‬בלבד! מכאן שספר ההוראות שלהם הוא דומה מאוד‪.‬‬
‫פולי‪-‬מורפיזם= שונות‪ :‬כיום אנו יודעים היום כי השונות יכולה להיות בין ‪) 10%-0.1%‬יותר קרוב ל‪ 10% .0.1%-‬הינו מצב‬
‫נדיר מאוד(‪.‬‬
‫היום כדי לעשות רצף גנטי‪ ,‬מטפטפים ‪) DNA‬ניתן לקחת ‪ DNA‬או מבדיקת דם‪ /‬מרוק בפה‪ /‬שיער( לצ'יפ מסוים והוא כותב‬
‫ה‪ DNA-‬שלנו‪ .‬מכיוון שאין צורך לרצף את כל הדמיון ששייך לכל בני האדם מרצפים רק את השוני‪ .‬שוני זה אומנם מהווה‬
‫לרוב רק ‪ 0.1%‬מה‪ DNA-‬אולם אחוז קטן זה הוא ביטוי לדברים רבים בגוף האדם ולכן ישנו קושי בבידוד הדבר הספציפי‬

‫‪ 1‬לא לזכור תאריך‪.‬‬

‫‪ 2‬בעל אתר רשמי‬
‫‪1‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫אותו אנו מעוניינים לבדוק‪ .‬כיום יש לנו יכולת לזהות בצורה טובה רק חלק מהשינויים הגנטיים= מוטציות‪ ,3‬למשל‪ :‬אם אצל‬
‫אישה יש מוטציה בגן ‪ ,BRCA 1/2‬ישנו סיכוי של ‪ 80%‬שבמהלך חייה היא תחלה בסרטן השד )זה יכול לקרות גם אצל גברים‬
‫אבל זה הרבה פחות נפוץ(‪ .‬המיפוי הגנטי איפא מאפשר כלי אבחוני‪.‬‬
‫מה אפשר לעשות עם ספר זה?‬
‫כאשר מבינים את המיקום לשינוי הגנטי‪ -‬באם מהווה בסיס למחלה כלשהי אזי ניתן לעזור לאנשים מבחינה רפואית‬ ‫●‬
‫‪4‬‬
‫ולייצר עבורם תרופות חיצונית כתחליף למחסור בגופם‪ ,‬כמו הורמון גדילה‪ /‬אינסולין ‪.‬‬
‫הנדסת רקמות‪ -‬בעזרת ספר ההוראות ניתן לייצר איברים מחוץ לגוף שיהוו חלקי חילוף בשעת הצורך‪ .‬כיום ישנן‬ ‫●‬
‫מעבדות רבות ברחבי העולם שעומלות לפיתוח ענף מחקר זה‪.‬‬
‫"פארמקו‪ -‬גנטיקה"‪ -‬התאמת תרופה והמינון שלה עבור אדם ספציפי‪ .‬אחד הדברים השונים מאדם לאדם זו היכולת‬ ‫●‬
‫להתמודד עם תרופות ועם מינונן‪ .‬דבר חשוב ביותר לכשמדובר במחלות קשות בהן נותנים תרופות מאוד רעילות כמו‬
‫כימותרפיה לחיסול תאי סרטן‪ -‬שם עיקר הבעיה‪ ,‬שהטיפול הניתן לא רק מעודד חיסול תאים סרטניים אלא גם תאים‬
‫אחרים‪ .‬מכאן שמינון לא נכון של תרופה עלול להביא למותו של אדם‪ .‬המינון תלוי בחלקו בשינוי הספציפי שיש לכל‬
‫האדם‪ .‬מדע זה מתאים את מינון התרופות לשינוי הספציפי של האדם ולתהליך של קליטת התרופות בגוף של האדם‬
‫הספציפי‪.‬‬
‫טרפיה גנטית‪ -‬תחום מחקר שעדיין לא מיושם אשר בודק האם ניתן לתקן שגיאות גנטיות באדם מבחוץ? בסיס רעיון זה‬ ‫●‬
‫אומר שאם אדם נולד עם בעיה גנטית‪ -‬בוא נתקן אותו ← למה שיזריק אינסולין? במקום זה נחדיר הוראה מסוימת כך‬
‫שגופו ייחל לייצר אינסולין בעצמו‪ .‬משמע‪ ,‬לנסות לתקן ליקוי בגוף האדם ברמת הגרעין התורשתי‪ .‬זהו אתגר מאחר‬
‫והפגם מקודד בגרעין הזהה לכל התאים בגופינו‪ ,‬המשמעות היא שיש לתקן כל תא ותא‪ .‬נכון להיום אין כל כך תשובה‬
‫בתחום הזה בנוגע לילדים שכבר נולדו‪ ,‬אבל זה תחום שנמצא במחקר ופיתוח‪.‬‬
‫זירת הפשע‪ -‬ניתן להגיע לאדם בזיהוי כמעט מוחלט ע"י ה‪.DNA-‬‬ ‫●‬
‫שבבי דנ"א‪ :‬צ'יפ קטן שיכול להכיל את כל המידע הגנטי של אדם מסוים‪ -‬הצ'יפ בנוי מהרבה נקודות שכל נקודה מכילה‬ ‫●‬
‫שינוי‪ -‬ואז ע"י סקירה של השינויים אפשר לדעת את השונות של אדם מסוים לעומת אנשים אחרים‪.‬‬
‫תכונות של חיי מדף ארוכים‪ -‬האינטרס של חקלאים שפירות וירקות יירקבו לאט‪ .‬האם ניתן להחדיר לגנום של העגבנייה‬ ‫●‬
‫משהו להארכת חייה? כן‪.‬‬
‫בהביט החיסוני‪ -‬האם ניתן להזריק לירק או פרי את החיסון שאנו צריכים לקבל במקום לקבל זריקה? כן‪.‬‬
‫פרויקט הגנום האנושי מאפשר למעשה לזהות ולחזות ליקויים בגוף האדם‪ .‬אם כך‪ ,‬יש באפשרותו של אדם היכולת להחליט‬
‫האם הוא רוצה לדעת‪ /‬לא לדעת לגבי היתכנותה של מחלה כלשהי וכן להחליט על דרך פעולה )אם בכלל(‪ .‬לדוגמא‪ :‬אישה‬
‫בהיריון יכולה להחליט לבצע בדיקה מקיפה )מי שפיר( לגבי מצב עוברה ולהחליט האם היא רוצה לדעת לגבי סיכונים‬
‫אפשריים הקיימים בעניינו וכן להחליט על פעולות כלשהן )לבצע או לא לבצע הפלה(‪.‬‬
‫אין בזה טוב ורע‪ ,‬כן או לא‪ ,‬זה משתנה מאדם לאדם ובין חברה לחברה‪ .‬ככל שיש יותר אפשרויות השאלות האתיות שעולות‬
‫מזה הן שאלות מאוד מסובכות ברמה של מדינה‪ .‬האם היינו רוצים לדעת ולהחליט החלטות רפואיות בעצמנו? לדעת מחלות‬
‫שעתידות לתקוף אותנו בעתיד? איזה מידע כדאי לנו לדעת ואיזה לא?‬

‫ה‪:DNA-‬‬
‫‪ -DNA‬הוא החומר התורשתי‪ /‬הגנום המצוי בכל תא בגופינו )בגרעין התא ומעט במיטוכונדריה( וזהה בכולם מלבד תאי המין‪.‬‬

‫‪ 3‬מוטציה= שינוי שיש לו אפקט משמעותי על הבריאות של האדם‪.‬‬

‫‪ 4‬יש אנשים שיש להם סכרת טייפ ‪ , 1‬זה אנשים שנולדו בסדר גמור עם אינסולין טבעי ובוקר אחד בד"כ בגיל ההתבגרות‪ ,‬הגוף מחליט‬
‫שהוא לא אוהב את התאים שמייצרים אינסולין ומפתח מחלה אוטואימונית בה הוא תוקף את התאים ומחסל אותם‪ .‬לפני מאה שנים מי‬
‫שחלה במחלה זו‪ -‬גורלו היה מוות‪ ,‬כי הוראה זו היא הכרחית בדם‪ .‬אדם כזה לא יכול לגדול ולתפקד‪ .‬אם אין אינסולין‪ -‬אין אנרגיה‬
‫לתאים ולבסוף הם מפסיקים לעבוד‪ .‬התאים במצב של רעב‪ .‬ברגע שהיה לנו ספר וזיהנו איפה ההוראה בספר לייצר אינסולין יש לנו יכולת‬
‫להוציא את ההוראה מהספר ולייצר אותה בחוץ באמצעים טכנולוגים וכך אדם יכול להזריק אינסולין מבחוץ ובכך להמשיך לחיות‪.‬‬
‫‪2‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫‪ :DNA=deoxyribonucleic acid‬כלומר‪ ,‬חומצה דאוקסי ריבונוקלאית‪.‬‬
‫צורתו היא סליל כפול ולא בכדי‪ ,‬היות ומאפשרת לו מספר דברים‪ ,‬בין היתר‪ .1 :‬יציבות‪ .2 .‬הרצף הוא ארוך וצורתו הסלילית‬
‫מאפשרת את כיווצו ודחיסתו סביב היסטונים‪.‬‬
‫ה‪ DNA-‬בנוי מסליל כפול שמחולק למקטעים שנקראים כרומוזומים‪ .‬הכרומוזומים נמצאים בכפולות כך שיש לנו ‪ 23‬זוגות‬
‫של כרומוזומים‪ .‬למה זוגות? העתק אחד מכל כרומוזום מהאבא והעתק אחד מהאמא‪.‬‬
‫זוג מס' ‪ 23‬הוא זוג כרומוזומי המין‪ .‬אצל הנקבה הוא זוג זהה בדיוק כמו הזוגות האחרים‪ -‬אחד מהאימא אחד מהאבא‬ ‫∗‬
‫‪ = X X‬זוג כרומוזומי ‪ .X‬אצל הזכר זוג כרומוזומי המין אינם זהים‪ -‬אחד ‪ Y‬ואחד ‪.X‬‬
‫כשצריך להעביר את ה‪ DNA-‬לדור הבא מעבירים חצי מהכרומוזומים = חצי מהאימא וחצי מהאבא )כרומוזום אחד‬
‫מאבא כרומוזום אחד מאימא(‪ .‬לקביעת מין העובר האימא לעולם מעבירה ‪ X‬והאבא מעביר או ‪ X‬או ‪ . Y‬מכאן שה‪Y-‬‬
‫מגדיר זכר כזכר‪ ,‬משמע האבא הוא שקובע את מין העובר‪ .‬לאב אין שליטה על זה‪ ,‬אלא זה נעשה באופן אקראי‪.‬‬
‫תאומים זהים זה ביצית וזרע אחד שהתפצלו בשלב מוקדם ל‪ 2 -‬ולכן נקראים זהים‪ ,‬הם זהים גנטית ולכן תאומים זהים‬ ‫∗‬
‫לא יכולים להיות מינים שונים‪ .‬לעומת תאומים רגילים שזה ‪ 2‬ביציות ו ‪ 2‬זרעים והם לא זהים גנטית‪ ,‬זה כמו ‪ 2‬אחים‪.‬‬
‫תכונות ה‪: DNA-‬‬
‫מקודד לתכונות של האורגניזם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יועתק במינימום טעויות )אם כי יש לאפשר רמה מסוימת של מוטציה כדי לאפשר שינויים לסביבה(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יעיל מבחינת דחיסת המידע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מולקולה בעלת מבנה יציב )אחת המולקולות היציבות בטבע(‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יכולת לפתוח ולסגור את ה‪ , DNA-‬לטובת תהליכי שעתוק ושיכפול‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫המבנה האוניברסלי של הדנ"א‪:‬‬
‫הנוקלאוטיד‪ :‬הוא יחידת הבסיס= אבן הבניין של הדנ"א אשר מורכב מ‪ 3 -‬מרכיבים מרכזיים‪ :‬סוכר )קבוע(‪ ,‬פוספט )קבוע(‬
‫ובסיס חנקני )משתנה(← הסוכר והפוספט הם מרכיבים קבועים והבסיס החנקני משתנה‪.‬‬
‫יש ‪ 4‬סוגים של בסיס חנקני‪) A :‬אדנין(‪) C ,‬ציטוזין(‪) T ,‬טימין( ו‪) G-‬גואנין(‪.‬‬
‫הגדיל הכפול‪ 2 :‬נוקלאוטידים תמיד יתחברו זה לזה דרך הבסיסים )שמשתנים‪ ,‬כפי שהזכרנו למעלה( ויצרו זוג קבוע‪.‬‬
‫הבסיסים של שני נוקלאוטידים שונים מתחברים זה לזה בחוקיות קבועה‪ A :‬תמיד יתחבר ל‪) T-‬ייצרו ‪2‬‬ ‫‪−‬‬
‫קשרים ביניהם( ו‪ C-‬תמיד יתחבר ל‪) G-‬ייצרו ‪ 3‬קשרים ביניהם(‪.‬‬
‫הבסיסים של הנוקלאוטידים הם הידרופובים‪.‬‬ ‫‪−‬‬
‫הקשרים שנוצרים בין הבסיסים של שני הגדילים הם חלשים יחסית‪ ,‬מה שמאפשר לשני הגדילים להיפרד‬ ‫‪−‬‬
‫במידת הצורך )לדוגמא‪ ,‬בזמן שיכפול או שעתוק(‬
‫צורה סלילית= הליקס‪ :‬מה שמקיף קשרים אלו הם הסוכרים והפוספטים הקשורים ביניהם ויוצרים את המבנה הסלילי של‬
‫הדנ"א‪ ,‬הללו למעשה מאפשרים את היציבות והמבנה של הסליל הכפול‪.‬‬
‫ה‪ DNA -‬היא מולקולה ארוכה מאוד הבנויה מסליל כפול‪ .‬בכדי להפוך את אריזתה ליעילה‪ ,‬ה‪ DNA-‬מתלפף סביב‬
‫היסטונים )סוג של חלבונים( הללו מאפשרים את דחיסתו‪.‬‬
‫כרומוזומים זה קטעים צרים וארוכים הנמצאים בתוך הגרעין‪ .‬ניתן להבחין בהם בשלב המיוזה בלבד= שלב חלוקת התא‪,‬‬
‫כאשר הדנ"א עובר דחיסה‪ .‬הכרומוזומים מופיעים תמיד בזוגות‪ -‬כל זוג כרומוזומים דומים שנוצרו אחד מהאבא אחד‬
‫מהאמא נקראים כרומוזומים הומולוגיים‪.‬‬
‫בכל תא מתאי גופנו פרט לתאי המין‪:‬‬
‫דנ"א זהה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר כרומוזומים שווה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מהכרומוזומים בכל תא הם מהאימא וחצי מהאבא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תמונת קריוטיפ‪ -‬תמונה מסודרת של כל זוגות הכרומוזומים אחד ליד השני כולל כרומוזומי המין כשכל אחד עומד מול הזוג‬
‫‪3‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫שלו )סידור זה הינו מלאכותי ואינו נצפה כך בפועל(‪ .‬בבדיקת מי שפיר‪ 5‬הנעשית במהלך ההיריון לוקחים דגימה מהמים‬
‫שסובבים את התינוק‪ ,‬שם נמצאים שאריות תאיו ובודקים את תמונת הקריוטיפ‪.‬‬

‫תסמונת דאון‪ -‬הכרומוזומים צריכים להסתדר בזוגות‪ .‬כאשר ישנה שלישיה הדבר מעיד על בעיה גנטית קשה‪ .‬למשל‪ :‬תסמונת‬
‫דאון נובעת מטריזומיה )‪ 3‬עותקים( בכרומוזום מס' ‪. 21‬‬
‫תסמונת דאון היא השכיחה ביותר מבין התסמונות שמקורן בהפרעה כרומוזומלית← מה שמצביע על כך שהיא התסמונת‬
‫הכי קלה‪ ,‬מאחר וניתן לחיות‪ /‬לשרוד עמה‪.‬‬
‫מספר הכרומוזומים שונה בין בנ"א לבעלי חיים ובין כלל בעלי החיים בכלל‪.‬‬
‫משפת ה‪ DNA-‬לשפת החלבונים‪ :‬כל רצף של ‪ 3‬נוקלאוטידים ב‪ DNA-‬מקודדים לחומצה אמינית אחת‪ .‬רצף של ‪ 3‬אותיות זה‬
‫נקרא קודון! בכדי שה‪ DNA-‬יעבור להוראה ממשית בגוף אנו מייצרים ממנו ‪ RNA‬בתהליך שעתוק‪ .6‬בסופו ה‪RNA-‬‬
‫מתורגם‪ 7‬לחלבון המורכב מחומצות אמינו‪.‬‬
‫ישנם כ‪ 24-‬חומצות אמינו המיוצגות ע"י ‪ 64‬קודונים‪ .‬בממוצע‪ -‬שלושה קודונים לכל חומצת אמינו‪ .‬השונות בחלבונים‬ ‫●‬
‫מתבטאת בסדר מיקומם של חומצות האמינו בשרשרת‪.‬‬
‫ישנם ‪ 3‬ביליון רצפי אותיות )נוקלאוטידים( המרכיבים את החומר התורשתי‪.‬‬ ‫●‬
‫לסיכום‪ :‬תורשה ← התרבות← חלוקת התא‪.‬‬

‫‪ 2‬תהליכי התרבות תאים‪:‬‬

‫מיטוזה‪ -‬חלוקה תאית של כל תאי הגוף שלנו שבהם אנו צריכים להכפיל את החומר התורשתי במטרה ליצור תא חדש‪ .‬כל‬
‫כרומוזום‪ ,‬לא משנה אם מהאמא או מהאבא‪ -‬בכדי להגיע לשלב של חלוקה‪ -‬מכפיל את עצמו‪ .‬כך שכל כרומוזום יורכב מ‪2-‬‬
‫כרומטידות‪ .‬הכרומטידות האחיות קשורות בצנטרומר‪ ,‬הללו ייפרדו ליצירת שני תאים נפרדים שזהים לתא המקור‪.‬‬

‫מיוזה‪ -‬חלוקת הפחתה ‪ .‬כל אחד מתאי המין )זרע ומביצית( מגיעים עם חצי מהכרומוזומים‪) 23 -‬יחידות ולא זוגות(‪ ,‬מאחר‬
‫והללו יקבל סט של ‪ 23‬נוספים מהצד השני‪ .‬המיוזה מתחלקת ל‪ 2-‬שלבים‪:‬‬
‫מיוזה מספר ‪ : 1‬תא גזע שנמצא בתהליך התמיינות לתא מין‪ ,‬נושא )כמו בתא רגיל( ‪ 23‬זוגות של כרומוזומים‬ ‫●‬
‫הומולוגיים‪ ,‬הוא מכפיל אותם‪ ,‬רק שהפעם הם לא מסתדרים אחד אחרי השני )בטור‪ ,‬כמו במיטוזה( אלא בזוגות‬
‫הומולוגיים אחד מול השני‪ . 8‬הסתדרות זו נעשית באופן אקראי על מנת להגדיל את השונות )כלומר‪ ,‬אין הכרח‬
‫שאימא בימין ואבא בשמאל אלא זה מעורבב‪ ,‬משתנה כל הזמן(‪ .‬התארגנות זו נועדה לאפשר את תהליך השחלוף‪-9‬‬
‫תהליך שבסיסו נועד להגביר את השונות הגנטית‪ .‬לאחר השחלוף תתבצע הפרדה בין כרומוזומים הומולוגיים )לפני‬
‫המיוזה הראשונה יש ‪ 92‬כרומוזומים ובסוף המיוזה הראשונה יש ‪ 46‬כרומוזומים(‬
‫מיוזה מספר ‪ : 2‬בדיוק כמו מיטוזה‪ ,‬מסתדרים בטור‪ -‬אחד אחרי השני ומופרדים כאשר כל כרומטידה זזה לצד‬ ‫●‬
‫מסוים )לאחר המיוזה השנייה יש ‪ 23‬כרומוזומים כשכל כרומוזום מורכב מכרומטידה אחת‪.‬‬
‫תורשתיות גנטית עוברת בעיקר בתהליך המיוזה!‬

‫החוקים הבסיסיים לגנטיקה‪:‬‬

‫מנדל‪ -‬אבי הגנטיקה המודרנית‪ ,‬הטביע את המושגים הראשונים בגנטיקה‪ ,‬האדם הראשון שעשה סדר במושגי התורשה‪ .‬עד‬
‫היום למעט מקרים יוצאי דופן הוא פחות או יותר צדק‪ .‬הוא היה כומר ונודע כאיש מאוד מסודר ועקבי‪ -‬תכונות הכרחיות‬

‫‪ 5‬נכנסים עם מחט לחלל הבטן וממנו שואבים תאים של התינוק ש"צפים" בחלל‪ -‬לא דוקרים את התינוק‪.‬‬
‫‪ 6‬שעתוק‪ :‬מעבר מסליל כפול לסליל יחיד‬
‫‪ 7‬תרגום‪ :‬מעבר מחומצת גרעין לחומצות אמינו= חלבון‪.‬‬
‫‪ 8‬בשלב זה )אחרי ההשתכפלות( כל אחד מהכרומוזומים בנוי מכרומטידות זהות )כרומוזום אחד עם ‪ 2‬כרומטידות(‪.‬‬
‫‪ 9‬החלפת חומר גנטי בין ‪ 2‬כרומטידות הומולוגיות )אמא מול אבא(‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫להליך המחקר‪ .‬מנדל בחר לחקור את צמח האפון‪ 10‬במטרה להבין את חוקי התורשה הבסיסיים ← מודל ניסוי שנתברר‬
‫כמצוין כדי להבין את מודל הגנטיקה‪ .‬בשלב מסוים הוא זנח את המדע ולאחר הרבה מאוד שנים התברר שהוא צדק במחקריו‬
‫הקודמים‪.‬‬
‫המודל של מנדליזם‪ :‬מודל של צמח אפון הגינה‪ .‬בזמנו הוא היה מאוד נפוץ )נאמר לנו שיש לו ריח נפלא ☺(‪.‬‬
‫יתרונות הצמח )במצגת(‪:‬‬
‫האבקה עצמית‪ -‬יכול להרבות את עצמו ולכן לא צריך "בני זוג"‪ ,‬כאשר אבקני הצמח מפרים את העלי של הצמח‬ ‫‪.1‬‬
‫עצמו‪.‬‬
‫האבקה הדדית‪ -‬אבקני צמח אחר מפרים את העלי של צמח המקור!‬ ‫‪.2‬‬
‫הצמח גדל בקלות‪ -‬לכן ניתן להבחין מהר מאוד בתכונות שעברו או לאו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יש לצמח מספר רב של תכונות שבעזרתן קל להבדיל בין הזנים השונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התכונות עוברות בתורשה מדור לדור‪ -‬וכך ניתן לעקוב אחר דרך ההורשה שלהן‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התכונות באפון מאוד ברורות‪ -‬קל לראות את התכונות בצמח הזה‪ .‬מנדל בחר תכונות ספציפיות שאחריהן החליט‬ ‫‪.6‬‬
‫לעקוב )כמו גבה הצמח‪ ,‬צבע הפרח‪ ,‬הצורה שלו וכדומה(‪.‬‬
‫העלי והאבקנים הם שני האברים שבאמצעותם הצמח מתרבה= איברי המין‪ .‬העלי‪ -‬נקבי‪ ,‬האבקנים‪ -‬זכרי‪ .‬הם לא גדלים‬
‫באותו זמן‪ ,‬מה שאפשר למנדל להפריד ביניהם ולבחור עם אילו אבקנים הוא מאבק את עלי )אבקני המקור או אבקנים‬
‫אחרים(‪ .‬לפיכך‪ ,‬ע"פ מעקב אחרי השינוי בצבעים מנדל יכל לדעת אם מדובר בזן טהור או לא‪.11‬‬
‫אחרי שיצר זנים טהורים התחיל לשאול שאלה ראשונה בגנטיקה הנוגעת לעניין העברת הצבע מדור לדור‪.‬‬
‫מנדל לקח ‪ 2‬פרחים טהורים )=‪ ,(P‬מאותה המשפחה אולם ההבדל היחיד ביניהם הוא ה צבע← לקח אבקה לבנה ועלי סגול‬
‫ולהפך‪ -‬תוצאות‪ :‬הדור הראשון )=‪ (F1‬תמיד היה סגול‪.‬‬
‫לאחר מכן הוא לקח שני פרחים מ‪ F1 -‬וגילה שהצאצאים )=)‪ F2‬תמיד 'יולידו' שלושה סגולים ואחד לבן‪.‬‬
‫לפיכך‪ :‬אם ניקח זנים טהורים‪-‬‬
‫‪ -F1‬תמיד יבטא תכונה אחת מתוך ‪ 2‬אפשרויות )סגול‪ /‬לבן(‪ -‬התכונה הדומיננטית‪.‬‬
‫‪ -F2‬תמיד יהיה יחס של ‪ 3‬ל‪ -1 -‬כלומר‪ ,‬הדומיננטי יבוטא ב‪ 3-‬צמחים והרצסיבי בצמח אחד‪.‬‬
‫הוא ניסה זאת גם עם תכונות של אפון חלק מול אפון משונן ותמיד היחס בדור ‪ F2‬היה ‪.3:1‬‬
‫מנדל הגיע למסקנה ש‪:‬‬
‫ראשית יש חוקיות בהורשת תכונה מדור לדור‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא הגדיר שתמיד יש תכונה אחת דומיננטית ותכונה אחת רצסיבית‪ .‬התכונה שמשתלטת‪ -‬דומיננטית וזו שחבויה‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רצסיבית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לכל תכונה יש זוג גורמים תורשתיים= ‪ 2‬פקטורים‪ /‬העתקים ‪ -‬אחד מהאימא ואחד מהאבא ‪ .‬הם מאפשרים את‬ ‫‪.3‬‬
‫הופעת התכונה בייצור החי‪.‬‬
‫שני הגורמים התורשתיים האחראים לתכונה יכולים להיות זהים או שונים זה מזה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הומוזיגוט‪ -‬מצב בו שני הגורמים האחראים להיווצרותה של תכונה מסוימת )האללים( זהים )‪.(SS‬‬ ‫●‬
‫הטרוזיגוט‪ -‬מצב בו שני הגורמים האחראים להיווצרותה של תכונה מסוימת )האללים( שונים )‪.(Ss‬‬ ‫●‬
‫כשנראה תכונה רצסיבית נדע בוודאות שהגנוטיפ הוא שני גנים רצסיביים= הומוזיגוט רצסיבי← המקרה‬ ‫☒‬
‫היחיד שבו אני יודע מה הגנוטיפ ע"י הפנוטיפ‪.‬‬
‫כשנראה תכונה דומיננטית נדע בוודאות שבגנוטיפ שלו יש לפחות תכונה דומיננטית אחת‪ .‬או אות גדולה ואות‬ ‫☒‬
‫קטנה או פעמיים אות גדולה‪.‬‬
‫מילון מושגים‪:‬‬
‫‪ 10‬כיום לא יודעים לדעת האם בחר מודל זה במודע‪.‬‬
‫‪ 11‬זן טהור‪ -‬זן ששומר על התכונות שלו כמו שהן לאורך הדורות‪ .‬לדוגמא‪ :‬ניסה לאבק פרח סגול עם פרח סגול‪ -‬תמיד יישאר סגול‪ .‬וכן‬
‫פרח לבן עם פרח לבן‪ -‬תמיד יישאר לבן‪.‬‬
‫‪ 12‬לצאצא ניתן להוריש רק עותק אחד ועותק נוסף מגיע מההורה השני‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫אלל‪ -‬כל אחת מהצורות האפשרויות של הגן‪ .‬כל אלל אחראי לצורת ביטוי שונה בפועל )פנוטיפ( של אותה תכונה‪.‬‬
‫גן‪ -‬מקטע של דנ"א האחראי ליכולת לפתח תכונה תורשתית מסוימת= יחידה על גבי הגנום שמקודדת לתכונה← גן= תכונה‪.‬‬
‫גנום‪ -‬מקבץ כל התכונות בתוך החומר הגנטי← הדנ"א‪.‬‬
‫לוקוס‪) -‬מהמילה לוקיישן(‪ .‬מגדיר את המיקום של סוג המידע‪ .‬כלומר‪ ,‬אצל כול אנוש סוג המידע שמקודד לצבע עיניים נמצא‬
‫באותו מקום בדיוק )אולם המידע שהוא מכיל שונה‪ -‬חום‪ /‬ירוק‪ /‬כחול(‪.‬‬
‫‪ 22‬כרומוזומים אוטוזומים )עצמיים(‪ -‬קיימים הן בזכר והן בנקבה‪.‬‬
‫זוג של כרומוזומי מין‪ -‬יכולים להיות זהים במקרה של נקבה ) ‪ (XX‬ויכולים להיות שונים במקרה של זכר )‪ ←(XY‬מכאן‬
‫שהאב הוא זה שמחליט את מין הילוד מאחר ורק הוא נושא את ‪.Y‬‬
‫גנוטיפ‪ -‬הרכב הגנים )האללים( האחראים להיווצרותה של תכונה מסוימת‪) .‬אלל אחד מהאימא ואחד מהאבא(‪.‬‬
‫פנוטיפ‪ -‬צורת הביטוי של התכונה ביצור החי‪.‬‬
‫‪Ss*ss‬‬
‫ותכונה רצסיבית מסומנת באות קטנה‪.‬‬ ‫תכונה דומיננטית מסומנת באות גדולה‬
‫‪S‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪ss‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪ss‬‬
‫‪s‬‬
‫ריבוע פנט‪ -‬ע"ש המדען שהמציא אותו הנקרא פנט‪:‬‬
‫ריבוע שיעזור להבין מבחינה גנוטיפית מה מביא כל אחד מההורים ומה יוצא בפועל אצל הילדים‪ .‬רושמים למעלה את כל‬
‫האללים מהאמא ובמאונך את כל האללים מהאבא ועושים הצלבה ביניהם‪.‬‬
‫בהרבה תכונות זה כבר לא אפשרי מאחר ותכונה= גן לפעמי מורכבת ממכלול של כמה אללים‪.‬‬

‫החוקים של מנדל‪:‬‬
‫מהניסוי של מנדל שלמדנו עד כה סוג ההכלאה היה מונו‪-‬היברידית ‪ ,‬לטובת בדיקה של תכונה אחת בלבד )צבע הפרח(! מניסויים אלו‬
‫מנדל ניסח את החוק הראשון שלו‪.‬‬

‫חוק ‪ :1‬חוק ההתפצלות‪ -‬יש לכל הורה ‪ 2‬אללים‪ /‬פקטורים וכל הורה מוריש אלל אחד לדור הבא‪ .‬בעת יצירת הזיגוטה‪,‬‬
‫האללים מתפצלים ואנו מקבלים אחד מכל אחד‪.‬‬
‫המשך הניסויים של מנדל‪ :‬הכלאה די‪-‬היברידית‪ ,‬בדיקה של שני זוגות של תכונות= ‪ 2‬גנים‪.‬‬
‫שאלת מחקרו לניסויים הבאים‪ :‬האם הסגרגציה )ההפרדה( של ‪ 2‬אללים בגן השני תלויה בסגרגציה של הראשון?‬
‫כלומר‪ ,‬האם יש קשר בין התכונות השונות= תלויות )האם פרח סגול תמיד יהיה חלק( או שכל תכונה עובדת בנפרד= בלתי‬
‫תלויות?‬
‫בשלב הראשון‪ :‬מנדל היה צריך לאתר ‪ 2‬זנים טהורים הנבדלים ביניהם בשתי תכונות הנבדקות ולהכליא אותם‪.‬‬
‫לכן לקח אפון ירוק וחלק ואפון צהוב ומקומט‪ -‬הכליא אותם וקיבל אפון צהוב וחלק‪ .‬משמע‪ ,‬הצהוב הוא דומיננטי ולכן‬
‫נסמנו כ‪ Y -‬ואת הירוק נסמן כ‪ .y -‬כמו כן החלק הוא הדומיננטי ולכן נסמן כ‪ R -‬והמקומט כ‪ .r -‬לכן‪ ,‬הגנוטיפ עבור דור ‪P‬‬
‫)הדור בו אני מבצעת הכלאה בין הזנים הטהורים(‪ :‬האפון הירוק החלק‪ ,y/y *R/R :‬והאפון הצהוב המקומט‪Y/Y*r/r -‬‬
‫לאחר הכלאתם של דור ‪ :P‬התוצאה הייתה אפון צהוב וחלק← בשלב זה אנו יודעים בוודאות כי הגנוטיפ של צאצא זה הוא‬
‫‪.Y*y /13R*r‬‬

‫‪ 13‬מאחר והוריו הם זנים טהורים!‬

‫‪6‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫בשלב השני‪ :‬מנדל הכליא את דור ה ‪ ,f1‬משמע צהוב חלק עם צהוב חלק← ‪ Y*y /R*r‬עם ‪.Y*y /R*r‬‬
‫‪YR‬‬ ‫‪Yr‬‬ ‫‪yR‬‬ ‫‪yr‬‬

‫‪YYRR‬‬ ‫‪YYRr‬‬ ‫‪YyRR‬‬

‫‪YyRr‬‬
‫‪YR‬‬
‫צהוב חלק‬
‫צהוב חלק‬ ‫צהוב חלק‬ ‫צהוב חלק‬

‫‪YYRr‬‬ ‫‪YYrr‬‬ ‫‪YyRr‬‬ ‫‪Yyrr‬‬

‫‪Yr‬‬
‫צהוב חלק‬ ‫צהוב מחוספס‬ ‫צהוב חלק‬ ‫צהוב מחוספס‬

‫‪YyRR‬‬ ‫‪YyRr‬‬ ‫‪yyRR‬‬

‫‪yyRr‬‬
‫‪yR‬‬
‫ירוק חלק‬
‫צהוב חלק‬ ‫צהוב חלק‬ ‫ירוק חלק‬

‫‪YyRr‬‬ ‫‪Yyrr‬‬ ‫‪yyRr‬‬

‫‪yyrr‬‬
‫‪yr‬‬
‫ירוק מחוספס‬
‫צהוב חלק‬ ‫צהוב מחוספס‬ ‫ירוק חלק‬

‫סיכום התוצאות מהטבלה‪ ,‬תמיד יצא‪:‬‬

‫‪ 9‬גנוטיפ חלק וצהוב‬
‫‪ 3‬גנוטיפ ירוק חלק‬
‫‪ 3‬גנוטיפ צהוב מחוספס‬
‫‪ 1‬גנוטיפ ירוק מחוספס‬

‫מסקנה‪ :‬שתי תכונות הן בלתי תלויות )אחת כלפי השנייה(‪ ,‬מאחר והתכונות יתקבלו ביחס ‪.9:3:3:1‬‬
‫כלומר‪ ,‬היחס של כל תכונה תמיד יהיה ‪ ,3:1‬ללא תלות בקיומה של תכונה אחרת‪) .‬חלק= ‪ 12‬ומחוספס=‪) (4‬צהוב= ‪ 12‬וירוק=‬
‫‪ .(4‬מכאן מנדל ניסח את החוק השני שלו‪:‬‬

‫חוק ‪ :2‬כל אחד משני זוגות האללים מתנהג באופן עצמאי‪ -‬כלומר‪ 2 ,‬אללים של גן אחד‪ ,‬נפרדים זה מזה בעת יצירת גמטות‬
‫בצורה בלתי תלויה ביחס לגן השני!‬
‫לגבי החוקים של מנדל‪:‬‬
‫מנדל ערך עוד ניסויים בכל אחת התכונות בקומבינציות שונות‪.‬‬ ‫☒‬
‫החוקים הללו כשרים לכל האורגניזמים שמתרבים ברבייה מינית‪ ,‬בדפוסים פשוטים של תורשה‪.‬‬ ‫☒‬
‫ניסיונות באורגניזמים רבים מוכיחים שקיימים דפוסים מסובכים יותר‪:‬‬ ‫☒‬
‫כאשר אלל אחד לא דומיננטי לחלוטין‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר קיימים יותר מ‪-‬שני אללים לתכונה אחת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר הגנוטיפ לא מכתיב את הפנוטיפ בצורה נוקשה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מושגים בגנטיקה מנדלית‪:‬‬
‫הכלאה רציפרוקלית – הכלאה הופכית‪ .‬פעם הנקבה עם פנוטיפ ‪ A‬והזכר עם ‪ B‬ופעם אחת ההיפך‪.‬‬ ‫●‬
‫סימול הדורות – ‪ – P‬דור הורים ; ‪ – 1F‬דור צאצאים ‪ – 2F ; 1‬דור צאצאים ‪) 2‬תוצאת הכלאת ‪ 2‬מ‪.(1F -‬‬ ‫●‬
‫הטרוזיגוט – לפרט יש ‪ 2‬אללים שונים לאותו הגן‪.‬‬ ‫●‬
‫גנוטיפ הומוזיגוט‪.AA,aa -‬‬
‫‪.Aa‬לאותו הגן‪.‬‬
‫זהים‬ ‫גנוטיפ ‪ 2‬אללים‬
‫הטרוזיגוט‪-‬‬ ‫הומוזיגוט – לפרט יש‬ ‫●‬
‫‪ – Pannet square‬שיטה נוחה לניבוי גנוטיפי לצאצאים‪.‬‬ ‫●‬
‫‪7‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫מונוהיבריד – הסתכלות על תכונה אחת‪.‬‬ ‫●‬
‫דיהיבריד – הסתכלות על ‪ 2‬תכונות‪.‬‬ ‫●‬
‫חוק ראשון‪ :‬התכונות אינן "נעלמות"‪ .‬לכל פרט יש ‪ 2‬אללים לכל תכונה ורק אחד מהם בא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫●‬
‫חוק שני‪ :‬כל תכונה בפני עצמה עוברת סגרגציה )הפרדות( שלא תלויה בתכונות אחרות‪ .‬כרומוזומים שונים עוברים‬ ‫●‬
‫סגרגציה אקראית‪.‬‬
‫הכלאת מבחן ‪ -‬הכלאה עם זן טהור רצסיבי כדי לבדוק האם הפרט הנבחן הוא הומוזיגוט דומיננטי או הטרוזיגוט‪.‬‬ ‫●‬
‫יחס פנוטיפים בהכלאת ‪ 2‬הטרוזיגוטים‪ :‬מונוהיבריד – ‪ ; 3:1‬דיהיבריד – ‪.9:3:3:1‬‬ ‫●‬

‫תורשה מנדלית* וחוקי הסתברות‪:‬‬

‫הטבלאות שעד כה השתמשנו על מנת לחשב את ההסתברות להופעת תכונה מסוימת נוחה עבור בדיקת תכונה אחת‪ -‬שתיים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מה קורה כאשר נו בודקים כמה תכונות במקביל? ניתן להשתמש בחוקי הסתברות לצורך חישוב זה עבור משתנים‬
‫בלתי תלויים )מאחר ומצאנו כי תכונות אינן תלויות זו בזו בסגרגציה‪.‬‬
‫הסתברות= מוגדרת כסיכוי להתרחשות אירוע מסוים‪.‬‬
‫הסתברות להתרחשות של ‪ 2‬אירועים בלתי תלויים במקביל= למכפלת ההסתברות של כל אחד מהם‪.‬‬
‫דוגמא עבור הנ"ל‪ :‬מה ההסתברות לקבל צאצא שהוא הומוזיגוט רצסיבי בכל חמשת תכונות הגנים הנבדקים )=תכונות(‪ :‬סט‬
‫גנים ‪ .Aa, bb, Cc, Dd, Ee :1‬סט גנים ‪ :2‬סט גנים ‪.Aa, Bb, Cc, dd, Ee :1‬‬
‫ראשית נחשב את ההסתברות לקבל הומוזיגוט רצסיבי לגבי כל תכונה בנפרד ולאחר מכן נכפיל בין ההסתברויות‪ ,‬מאחר ואנו‬
‫מעוניינים שאלו התקיימו במקביל ← הסתברות ) ‪.P(ee) *P(cc)* P(dd) * P(bb) *P(aa)= 1/4*1/2*1/4*1/2*1/4= 1/256 =(P‬‬
‫הסתברות להתרחשות אחת מ‪ 2-‬אירועים בלתי תלויים= לסכום ההסתברויות של כל אחד מהם )של כל אירוע(‪.‬‬
‫דוגמא עבור הנ"ל‪ :‬בהכלאה מונו‪-‬היברידית‪ ,‬של שני הטרוזיגוטים ‪ ,Aa + Aa‬מה הסיכוי לקבל לפחות אלל אחד דומיננטי‬
‫בדור ‪ ← ?F2‬הסתברות ) ‪) P(Aa) + P(AA)= 1/4 +2/4 = (P‬חיבור בגלל שזה או זה או זה(‪.‬‬

‫כפי שהזכרנו כבר‪ ,‬חישובים אלו נוחות לנו בהרבה עבור הכלאות מרובות כמו הכלאה טריהברידית‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬איך יוצרים שושלות כי אם לא יהיה‪ -‬נלך לאיבוד בין השושלת הארוכה?‬

‫תורשה מנדלית באדם )ניתוח שושלת(‪:‬‬

‫מנדל ערך ניסויים רבים בכדי להוכיח את חוקיו וניתן ליישמם אותם על מצבים בהם יש רבייה מינית‪.‬‬
‫תורשה מנדלית באדם מעניינת וחשובה לנו ע"מ לחזות ולמנוע מחלות← מחלות עוברות כמו כל תכונה לכן נתייחס אליהם‬
‫ככאלו‪!14‬‬
‫מנדל בחר מודל מעולה )צמח האפון(‪ ,‬אך בבני אדם זו בעיה‪ .‬קשה לעקוב אחר אופן ההורשה באוכלוסייה האנושית בגלל‬
‫מספר צאצאים הנמוך‪ ,‬זמן הדור הארוך )לא כמו האפון‪ -‬שדור נולד לאחר מספר שבועות( והיעדר הכלאות מכוונות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי להבין את החוקיות של תכונות הגנום האנושי‪ ,‬אין לנו ברירה אלא לנתח שושלות ‪ =15‬ללכת אחורה )במקום להסתכל‬
‫קדימה‪ ,‬כפי שמנדל עשה(‪.‬‬
‫** בכדי להגיע למסקנות חותכות לגבי אופן ההורשה של מחלה‪ ,‬יש בדר"כ צורך לבדוק שושלות רבות‪.‬‬

‫‪ 14‬המחלה תעבור באותה תבנית גם לדורות הבאים בדיוק כמו צבע שיער או צבע עיניים‪.‬‬
‫‪ 15‬כמובן רק שושלות שיש לנו אותם בצורה ודאית‪ -‬עץ משפחה ברור‪.‬‬
‫‪8‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫סימונים מוסכמים בשושלת‪:‬‬
‫ריבוע‪ -‬זכר‪.‬‬
‫עיגול‪ -‬נקבה‬
‫זכר ונקבה‪ -‬קשורים באמצעות קו‬
‫ילדים מחוברים בקו נוסף‬
‫תאומים דיזיגוטיים‪ -‬תאומים לא זהים‪ :‬יוצאים ממקום אחד ‪ 2‬קווים‪.‬‬
‫תאומים מונוזיגוטים‪ -‬תאומים זהים‪ :‬יוצאים ממקום אחד ‪ 2‬קווים‪ +‬קו שמחבר‬
‫ביניהם )נוצר משולש(‪.‬‬
‫משושה‪ -‬מין לא נקבע )הפלה‪ ,‬מישהו שלא זוכרים(‪.‬‬
‫משפחה עם הרבה צאצאים מאותו המין‪ -‬במקום שישה עיגולים אפשר לסרטט אחד‬
‫ולרשום בתוכו מספר )‪.(6‬‬
‫עיגול‪ /‬ריבוע מלא בשחור‪ -‬יצור החולה במחלה‪.‬‬
‫חצי מלא וחצי ריק ‪ -‬נשא של המחלה )בדר"כ לא משתמשים בסימן זה מאחר ונשא לא‬
‫בהכרח מוצג בפנוטיפ(‪.‬‬
‫קו על הצורה‪ -‬היצור נפטר )מכל סיבה‪ :‬שיבה‪ /‬מיתה‪ /‬תאונה‪ /‬התאבדות(‪.‬‬
‫עיגול מאוד קטן מושחר‪ -‬הייתה הפלה או לידת עובר מת‪.‬‬
‫חץ ‪ -‬יכול להיות ליד כל אחד‪ ,‬זה האדם שעליו אנו שואלים את השאלה‪.‬‬
‫אותיות לטיניות‪ -‬סימון הדורות‪ ,‬תלוי בכמה אחורה הולכים‪.‬‬
‫מספרים‪ -‬מסמנים את הילדים‪.‬‬
‫שני קווים במקום סימון של קו‪ -‬נישואי קרובים‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬אוטוזום = כרומוזום שאינו כרומוזום מין‪ .‬כלומר קיימים ‪ 22‬כאלו )מלבד כרומוזום מס' ‪.(23‬‬
‫דגם הורשה אוטוזומי )‪ ( autosomal‬מעיד על כך שהגן המוטנטי יושב על כרומוזום שאינו מעורב בקביעת המין )יפורט‬
‫בהמשך(‪ .‬לכן‪ ,‬הסגרגציה של האללים )או‪ :‬של פנוטיפ המחלה( תהיה בלתי תלויה במין ♀♂ הצאצאים‪.‬‬

‫בעקבות ניתוח של שושלות התברר שיש שישה סוגי תורשה עיקריים בהעברת מחלות או תכונות בתורשת האדם‪:‬‬
‫***לפני‪ ,‬חשוב להדגיש כי גם כיום אין ריפוי של מחלות גנטיות אולם עבור מעט מן המחלות יש פתרון שמאפשר ביטוי קל של‬
‫המחלה )חיבור חך שסוע‪ ,‬תזונה נכונה ועוד(‪.‬‬
‫אוטוזומלי דומיננטי‪ -16‬תכונה היושבת על כרומוזום אוטוזימלי= תכונה שלא תלויה במין הילד‪ .‬דומיננטי=מספיק אלל‬ ‫‪.1‬‬
‫אחד דומיננטי והצאצא ילקה במחלה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לדוגמא‪ :‬במצב בו האבא חולה במחלה )כאשר המחלה היא דומיננטית( והגנוטיפ שלו הטרוזיגוט והאימא בריאה לחלוטין‪-‬‬
‫הומוזיגוטית רצסיבית‪ ,‬אז ‪ 50%‬מהילדים יהיו חולים ו ‪ 50%‬אחוז יהיו בריאים← במחלה אוטוזומלית דומיננטית‬
‫לצאצאים יש סיכוי של ‪ 50%‬לחלות למחלה‪ .‬מסקנה זו בהתבסס על דגם התורשה הנפוץ ביותר באוכלוסייה= הגנוטיפ‪:‬‬
‫‪ .18Aa*aa‬במחלה אוטוזומלית דומיננטית אין דילוג על דורות ‪ .‬אם מישהו מההורים חולה‪ ,‬משמע גם אצל הצאצאים‬
‫תופיע המחלה )בהסתברות של ‪ 50%‬בהתבסס על הגנוטיפ ←‪Aa*aa‬כשאחד ההורים חולה(‪.‬‬
‫דוגמאות למחלות‪:‬‬
‫פולידאקטלי ‪ -‬ריבוי אצבעות בידיים או ברגליים‪ ,‬מחלה זו עוברת בצורה אוטוזומלית דומיננטית‪.‬‬
‫גמדות ‪ -‬תרשים )במצגת( שושלת של משפחה גדולה ממדינת יוטה‪ ,‬מדגימה את אופן ההורשה של סוג מסוים של גמדות‪ .‬ניתן‬
‫להבחין מתרשים העץ כי‪:‬‬

‫‪ 16‬במחלה דומיננטית‪ -‬או שאתה בריא או שאתה חולה‪ ,‬אין דבר כזה נשא← לכן כמעט ואין דילוג בדורות‪.‬‬
‫‪ 17‬אם האבא חולה במחלה שהגנוטיפ שלה היא הומוזיגוט← המשמעות של כך שכל ילדיו צאצאיו יחלו במחלה!!‬
‫‪ 18‬נדיר שבני אדם יהיו בעלי אותו הגן‪ /‬המחלה יתחתנו‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫המחלה אינה מדלגת על דור )נדיר מאוד שיש תופעה כזו(‪.‬‬ ‫●‬
‫בכל דור‪ ,‬מחציתו בערך חולה במחלה )‪.(2/5 ;3/7‬‬ ‫●‬
‫מי שבריא‪ -‬בריא!‬ ‫●‬

‫האנטינגטון דיסיס‪ -‬מחלה נדירה )‪ ,(1/10,000‬סוג של ניוון שרירים‪-‬‬

‫מחלה נוירו‪-‬דגנרטיבית )מתקדמת‪ /‬מחמירה עם הזמן( הקשורה למערכת העצבים‪ .‬מחלה זו פוגעת בעצבוב של שרירים‬
‫שאט אט מפחיתה את יכולת הבקרה והשליטה על שרירי הגוף‪ .‬כמו כן נצפה גם דמנציה‪ .‬צפי אורך החיים הוא ‪10-20‬‬
‫שנה מרגע גילוי המחלה‪-‬אין תרופה‪ .‬ככל שעולים בגיל‪ -‬המחלה עולה בעוצמתה‪ -‬הפנוטיפ מתגלה‪ .‬לכן אם לא ידוע על‬
‫היסטוריה משפחתית של המחלה‪ ,‬אז האדם הלוקה בה‪ ,‬יגלה זאת בדר"כ בשנות ה‪ 30 ,20 -‬לחייו‪ .‬אחת הבעיות‬
‫המרכזיות במחלה הוא סף גילוי מאוחר של המחלה והעמדת צאצאים קודם הגילוי‪.‬‬
‫מחלה זו נובעת בגלל פגם בכרומוזום ‪ . 4‬עצם היותו לא תקין הוא מתחיל להיאגר עם הזמן בתאי מערכת העצבים לכן הפנוטיפ‬
‫מתגלה עם הזמן ומחלה זו נחשבת לנוירו‪-‬דגנרטיבית‪.‬‬
‫די‪ -‬ג'ורג' סינדרום‪ -‬שכיחות המחלה הוא ‪ 1/4000‬ונובע בגלל פגם בכרומוזום ‪ .22‬הסימפטומים‪ -C :‬בעיות לב‪ -A ,‬צורב פנים‬
‫אבנורמלית‪ -T ,‬תימוס לא מתפקד‪ -C ,‬חך שסוע‪ -H ,‬היפוקלצמיה= תת סידן‪.‬‬
‫יש שונות מבחינת הסימפטומים בין החולים במחלה‪ .‬כרגע אין טיפול במחלה‪ ,‬אולם חלק מהסימפטומים ניתנים לטיפול‬
‫באמצעות ניתוח‪ ,‬סגירת חך שסוע‪ .‬בעיה זו מעניינת אותנו מאחר ומלווה בבעיות קשות של היגוי השפה בעקבות השפה השסועה‪.‬‬
‫האפשרויות העומדות לרשות ההורים החולים‪:‬‬
‫א‪ .‬לעשות אבחון גנטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי המיפוי של המשפחה ניתן לדעת אחוז סיכוי של הדור הבא‪ -‬מה הצפי של הדור הבא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אבחון לעובר בשלב מוקדם‪ -‬בדיקת הגנוטיפ שלו )רלוונטי רק במקרים של ‪ 50%‬או ‪(25%‬‬
‫ד‪ .‬במצב של ‪ 100%‬חולים‪* -‬הבאת ילד חולה‪* .‬אימוץ‪* .‬פונדקאות‪ -‬עם ביצית של מישהי אחרת‪* ,‬הפריית חיצונית‪.‬‬
‫סיכום‪ ,‬המאפיינים מוטציה אוטוזומית דומיננטית‪:‬‬
‫מחלה זו בדר"כ נדירה מאוד באוכלוסייה הכללית‪ ,‬כאשר הטיפוס הנפוץ ביותר של נישואין שבהם יופיעו צאצאים‬ ‫●‬
‫חולים יהיה ‪) Aa*aa‬במקרה זה ‪ -a‬הוא האלל הנורמאלי; ו‪ A-‬הוא האלל המוטנטי(‪.‬‬
‫בהמשך לנ"ל‪ ,‬כשאחד ההורים חולה אזי יש סיכוי של ‪ 50%‬שהצאצאים יחלו‪.‬‬ ‫●‬
‫המחלה אינה תלויה במין החולה‪.‬‬ ‫●‬
‫צאצא בריא לא מעביר את המחלה מאחר ובסוג זה אין נשאות! )או שיש לך או שאין לך(‪.‬‬ ‫●‬

‫אוטוזומלי רצסיבי‪ -‬בדומה לתורשה אוטוזומלי דומיננטי‪ ,‬גם פה אין תלות במין‪ ,‬תכונה זו נמצאת על כרומוזום‬ ‫‪.2‬‬
‫אוטוזומלי‪ .‬תכונה או מחלה אוטוזומלית רצסיבית‪ -‬מחייבת שני אללים רצסיביים )של אותה מחלה( בגנוטיפ כדי לבטא‬
‫את הפונטיפ‪ .‬לאור זאת‪ ,‬קיימים שלושה מצבים‪ :‬חולה‪ ,‬בריא ונשא‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות בגנטיקה שאדם יכול להיות‬
‫נשא של מחלה מבלי שיכיר בזאת )מאחר שלאו דווקא מבוטאת כלפי חוץ‪ -‬בפנוטיפ( ולהתחתן עם אישה שגם היא נשאית‬
‫לאותה מחלה‪ .‬כאשר שני נשאים של אותה מחלה מחליטים להביא דור נוסף לעולם האפשרויות העומדות בפניהם הן‪A19 :‬‬
‫‪ ← a*Aa‬קיים סיכוי של ‪ 25%‬לחלות במחלה בדור הבא‪ ,‬משמע‪ ,‬על כל ‪ 4‬ילדים‪ ,‬ילד ‪ 1‬חולה )לא משנה מין הילד(‪ .‬לא זו‬
‫בלבד‪ ,‬קיים סיכוי של ‪ 50%‬לקבל ילדים נשאים‪ ,‬כלומר‪ -‬מתוך שלושת הבריאים ‪ -‬שניים נשאים ויכולים להעביר את‬
‫המחלה לדורות הבאים‪ .‬במקרה שהורים בריאים והילד חולה זה ברור שהמחלה רצסיבית וששני ההורים נשאים‪.‬‬

‫‪ 19‬זהו המקרה הנפוץ‪ ,‬קיים אופציה גם של ‪ AA*aa‬או ‪.Aa*AA‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫בסוג תורשה זו‪ ,‬המחלה יכולה לדלג על דור )בשונה מהתורשה הדומיננטית שלמדנו לפניכן(‪.‬‬
‫בד"כ מחלות כאלה באות לשכיחות בנישואי קרובים ‪ ,‬הסיבה היא פשוטה למדי‪ -‬כולנו נשאים של משהו! אולם‪ ,‬באוכלוסייה‬
‫הכללית קיים סיכוי נמוך מאוד שנישא לאדם בעל נשאות זהה לשלנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באותה משפחה )הן הקרובה והן‬
‫הרחוקה(‪ -‬הסיכוי שכולם היו נשאים לאותה מחלה הוא גבוה יחסית ומכאן שהשכיחות שהגן הרצסיבי יופי לידי ביטוי‬
‫בפנוטיפ הוא גדול יותר!‬
‫דוגמא למחלות‪:‬‬
‫‪ =Albinism‬לבקנות ‪ -‬קורה בגלל חוסר במלנין )שאחראי על צבע עיניים‪ ,‬עור‪ ,‬ושיער(‪ .‬הבעיה המרכזית במחלה זו היא שקיים‬
‫במסגרתה סיכוי גבוה לפתח ממאירויות )סרטן( בעור בעקבות צבעו הבהיר )אין כמעט סינון של קרינת השמש(‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫קיים סיכוי גבוה לפתח עיוורון‪.‬‬

‫ציסטיק פיברוסיס ‪ -‬אחת המחלות היותר נפוצות של מוצא קוקישנז‬

‫)מוצא אירופאי(‪ .‬שכיחות המחלה‪ 4% :‬מהאוכלוסייה של המוצא‬
‫אשכנזי בישראל נשאים של המחלה‪ .‬המחלה נובעת ממוטציה‬
‫בכרומוזום מס' ‪ 7‬האחראי על בניית ‪ =CFTR‬תעלת כלוריד בממברנה‬
‫של תאי אפיתל‪ .‬מאזן המלחים בגוף תלוי בכניסה ויציאה של מלחים‬
‫לתאים ע"י אותן תעלות כלוריד‪ .‬גן מס' ‪ 7‬פגום יוביל ליצירת תעלות לא פונקציונאליות ←משמע‪ ,‬תפקודם של כל תאי‬
‫האפיתל שמעורבים בהולכת נוזלים יורד משמעותית← מה שמוביל לחוסר במאזן המלחים בגוף‪.‬‬
‫ביטויים של מחלה זו ניתן לראות בין השאר‪:‬‬
‫זיעה מלוחה ‪ -‬ריכוז מאוד גבוה של מלחים בזיעה‪.‬‬ ‫●‬
‫מערכת העיכול ‪ -‬אנזימי העיכול שנוצרים בלבלב משונעים למעי באמצעות נוזלים‪ .‬לאור מחלה הנוזלים‬ ‫●‬
‫שמסייעים בשינוע הם סמיכים מאוד ולכן מעט אנזימי עיכול מגיעים בסופו של דבר למעי‪ .‬לכן‪ ,‬חולי סיסטיק‬
‫פיברוזיס רבים נמצאים במצב של תת‪-‬משקל עקב העיכול החלקי‪ ,‬למרות שהם אוכלים כרגיל‪ -‬הם סובלים לעתים‬
‫משלשולים כרוניים‪.‬‬
‫הריאות ‪ -‬השיעול הוא נחלתם של אנשים בריאים החשוב להוצאתם של גורמים זרים כמו אבק‪ ,‬חול‪ ,‬חיידקים‬ ‫●‬
‫שנכנסו לגופינו‪ .‬אצל חולי סיסטיק פיברוזיס אין יכולת לשנע נוזלים ממערכת הנשימה ‪ .‬הגופים הזרים שנכנסים‬
‫אל גופם נתקלים בנוזל צמיגי‪ ,‬כך שעם הזמן מתחילות להיווצר מושבות של חיידקים‪ .‬הצטברותם של אלו הורסת‬
‫את תאי הריאה עצמם‪ ,‬כמו גם חוסמת את חילוף הגזים בנאדיות הריאה מה שגורם לקשיי נשימה )עד כדי צורך‬
‫בהשתלת ריאה(‪ .‬נזקים אלו מלווים בשיעול כרוני ובליחה מרובה‪.‬‬
‫זו מחלה מאוד קשה וסביבה מתקיימים מחקרים רבים למציאת טיפול גנטי‪ .‬כיום עושים אבחון למי שנמצא ברמת סיכון על מנת‬
‫למנוע את הופעתה בפנוטיפ כמה שיותר‪ .‬בעבר‪ ,‬ילדים החולים במחלה זו נפטרו בגיל מאוד צעיר‪ -‬בין הילדות המאוחרת‬
‫עד הבגרות )רובם על רקע סיבוכי דלקת ריאות(‪ .‬כיום‪ ,‬אורך החיים עלה וניתן להגיע לגילאים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫בתרשים עץ‪ :‬ניתן לראות נישואי קרובי )מסומן ע"י קו כפול( שהביא לפנוטיפ של המחלה!‬

‫‪11‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬

‫רצסיבית‪ ,‬כאשר שכיחותה הוא‬ ‫אוטוזומלית‬ ‫מחלה‬ ‫‪-PKU‬‬ ‫המחלה‬

‫‪1-10,000/15000‬בלידה ‪ .‬מכיוון שמוח הילוד ממשיך לגדול בשנתיים הראשונות← אם מחלה זו לא נתפסת בזמן‪ ,‬זה עלול‬
‫להוביל לפיגור )קל‪-‬כבד(‪ .‬מחלה זו נגרמת ממחסור באנזים הנקרא פנילאלנין הידרוקסילז ) ‪ .(PAH‬במצב רגיל‪ -‬אנזים זה‬
‫נמצא בכבד ותפקידו הוא להפוך את חומצת האמינו 'פנילאלנין' ל'טירוזין'‪ .‬חוסר באנזים זה מביא להימצאות רבה של‬
‫פנילאלנין )הרעיל בצורתו זו להתפתחות המוח( ולמעט טירוזין‪ .‬קיים ניסיון של הגוף להיפטר מהכמויות הרבות של‬
‫ה'פנילאלנין' ע"י הפיכתו לחומר קצת פחות רעיל‪' -‬פינילפרוביק אסיד' והוצאתו בשתן‪ .‬אולם‪ ,‬תהליך זה לא בהכרח‬
‫מספיק‪ ,‬כך שעדיין יהיה עודף והצטברות של שני חומרים אלה )פנילאלנין ופינילפרוביק‪ -‬אסיד(‪ -‬שמהווים גורם מפריע‬
‫להתפתחות תקינה של המוח )לכן לרוב נראה כי האנשים החולים במחלה זו הם בעלי ‪ IQ‬נמוך(‪.‬‬
‫אחד הדברים שאופייניים לאנשים החולים במחלה זו הוא צבע עור‪ ,‬שיער ועיניים בהיר‪ .‬זאת מאחר ויש מחסור במלנין )שנגרם‬
‫בעקבות מחסור בטירוזין← החומר ממנו הוא נוצר(‪ .‬נשים לב כי לא כל מי שבהיר‪ ,‬משמע שהוא חולה במחלה זו!!‬
‫אם תופסים מחלה זו בשלב מאוד מוקדם )באזור הלידה( אפשר למנוע את המצבים הנ"ל‪ .‬אומנם אי‪ -‬אפשר למחוק את המחלה‬
‫גנטית‪ ,‬אולם‪ ,‬מכיוון שאת הפנילאלנין אנו מקבלים מחלבונים שאנו אוכלים‪ ,‬הרי שנוכל להימנע מהם= דיאטה‬
‫מפינילאלנין← שעליה הילד צריך להקפיד במשך כל חייו‪ .‬נשים בהריון שחולות במחלה זו גם צריכות להקפיד על תזונה‬
‫נכונה מאחר והעובר לא יודע להתמודד עם פינילאלנין‪.‬‬
‫‪ #‬לא מזמן יצא חוק הדורש סימון מזונות בכמות הפינילאלנין בתוכם‪ .‬בעיקר במוצרי דייאט‪ ,‬מאחר וחלק מהממתקים‬
‫המלכותיים מכילים כמויות גדולות של פינילאלנין‪.‬‬
‫‪ #‬כיום‪ ,‬כל תינוק שנולד לוקחים ממנו טיפת דם ע"מ לעלות על מחלות מטאבוליות מהסוג הזה‪ .‬למרות ששכיחות‬
‫המחלה הוא נדיר )‪ (1/15,000‬עושים את הסקריננג מאחר וזה עשוי להציל חיים ממש!‬
‫טאי זקס‪ -‬לא מפורט במצגת ולא פורט בכיתה‪.‬‬
‫במציאות‪ ,‬קביעת אופן ההורשה תעשה לפי שושלות רבות ולאחר בחינה מדוקדקת של הפנוטיפ )אבחון רפואי(‪.‬‬
‫רק לאחר מכן‪ ,‬ניתן יהיה לחשב את סיכוי להולדת צאצא חולה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬לזוג צעיר‪ ,‬בני‪ -‬דודים ראשונים‪ ,‬בריאים‪ ,‬שדודתם חולה במחלה אוטוזומלית רצסיבית נדירה‪ ,‬מעוניינים להביא ילד‬
‫לעולם‪ .‬אולם רוצים לדעת מה הסיכויים להביא ילד חולה )כמו דודתם(?‬
‫להלן תרשים עץ‪:‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫הנתון המשמעותי בשאלה‪ -‬שמדובר במחלה אוטוזומלית רצסיבית נדירה‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן להניח שאנשים המגיעים מחוץ‬ ‫❖‬
‫למשפחה אינם נשאים )‪.(AA‬‬
‫חישוב הסיכוי נעשה לפי מכפלה של כל ההסתברויות הרצויות )לאירועים הנחוצים( לקבלת מפגש של שני אללים‬ ‫❖‬
‫מוטנטים )‪ (aa‬בדור ‪.IV‬‬
‫בהמשך לנ"ל‪ -‬נשים לב כי השאלה שאני בודקת היא‪ :‬מה היא שרשרת האירועים שתביא בוודאות לילד חולה ומה‬ ‫❖‬
‫ההסתברות לקיומה?‬
‫בתרשים ניתן להבין כי ההורים שבדור ‪ I‬נשאים של אותה מחלה רצסיבית מאחר ונולדה להם בת שחולה במחלה‬ ‫❖‬
‫)מוקפת בעיגול שחור(‪ .‬שני הילדים האחרים )בן ובת( מדור ‪ II‬נישאו לאנשים מחוץ למשפחה ואנו מניחים לגביהם‬
‫כי הגן שלהם הוא ‪) AA‬הסבר ניתן בנק' הראשונה(‪ .‬לגבי שני האחים אנו מחשבים את הסיכוי שהם יהיו נשאים‬
‫)אנו רוצים לחשב את ‪ ,worst case scenario‬כפי שכבר הזכרנו בנק' השלישית(‪ -‬ידוע כי ההסתברות להיות נשא של‬
‫אותה מחלה היא ‪ 2‬מתוך ‪ 4‬אחים‪ .‬אולם מאחר והאחות בוודאות חולה ההסתברות תחושב על פי ‪ 3‬אחים← לכן‬
‫ההסתברות הם יהיו נשאים תהיה ‪.2/3‬‬
‫בהמשך התרשים ניתן לראות כי דור ‪ II‬הוליד דור ‪ III‬ואלו התחתנו זה עם זו‪ .‬צאצאי הדור ה‪ III -‬אומנם בריאים פנוטיפית‬
‫אך אין זה מעיד על הגנוטיפ שלהם )יכולים להיות נשאים של המחלה(‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪A AA‬‬ ‫‪Aa‬‬

‫‪A AA‬‬ ‫‪Aa‬‬

‫נחזור שוב‪ -‬מאחר ואני רוצה לבדוק את ה‪ worst case scenario -‬אני רוצה לחשב עבור שני צאצאי הדור ה‪ III-‬את‬
‫ההסתברות לנשאות‪ ,‬משמע ‪) Aa‬אם רק אחד יהיה נשא והשני יהיה בריא הרי שממילא צאצאם יהיה בריא או‬
‫נשא‪ .‬לא תהיה קיימת הסתברות לילד חולה מאחר ונדרשים שני אללים רצסיביים בגנוטיפ לביטויה בפנוטיפ( ←‬
‫ההסתברות שחושבה היא ‪) 1/2‬ע"י ריבוע פנט לאללים‪(AA; Aa -‬‬

‫כעת נותר לבדוק את הסיכוי של הצאצא )האופציונלי( מדור ‪ IV‬להיות חולה ע"י ריבוע פנט לאללים ‪ ← Aa; Aa‬ההסתברות‬
‫לאחר חישוב יוצאת ‪.1/4‬‬
‫כעת )כפי שהזכרנו בנק' השנייה( נכפיל את כל ההסתברויות אלו באלו )מאחר ואנו רוצים לקבל את ההסתברות לקיומם של‬
‫כל האירועים יחד‪:‬‬
‫‪ ← 2/3x2/3x1/2x1/2x1/4= 1/36‬זוהי ההסתברות של שרשרת האירועים לקבלת ילד חולה בדור ‪.IV‬‬
‫איקס לינקד רציסיבית‪ -‬צורת הורשה התלויה במין הילוד‪ X ) -‬ו‪ Y-‬שניהם כרומוזומי מין( כאשר הבעיה נמצאת ב‪← X-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מחלה זו היא רצסיבית‪ ,‬משמע‪ ,‬צריך שני העתקים פגומים כדי לבטא את המחלה‪ .‬אולם‪ ,‬מאחר וזכרים נושאים ‪ X‬אחד‬
‫בלבד‪ ,‬מספיק שהוא יהיה פגום על מנת שיהיה חולה במחלה זו‪ .‬נקבות נושאות שני ‪ X‬ולכן על מנת שהמחלה תבוא לידי‬
‫ביטוי בפנוטיפ נידרש ששני ה‪ X-‬יהיו פגומים )אם רק אחד מהם יהיה פגום אז נראה נשאות בלבד(‪.‬‬
‫לאור הנ"ל ניתן לומר כי אצל גברים מחלה זו יותר חמורה‪ -‬מאחר והוא יבטא את המחלה תמיד ללא תלות בסוגו )רצסיבי או‬
‫דומיננטי( ‪ .‬לכן אצל זכרים המצב יותר חמור‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫דוגמאות לקומבינציות אפשריות להורשת המחלה‪:20‬‬
‫כשהאב חולה במחלה והאם בריאה‪ -‬הבנות ב‪ 100%-‬תהיינה נשאיות של המחלה מאחר ו‪-‬‬
‫‪ X‬אחד הן מקבלות מהאב )אותו ‪ X‬פגום(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבנים יורשים מהאב תמיד את‬
‫כרומוזום ‪ , Y‬ולכן בנים של אב חולה לעולם אינם יורשים ממנו מחלה הנמצאת‬
‫בכרומוזום ‪.X‬‬
‫** ע"מ שהבנות יחלו במחלה‪ ,‬מאחר ומדובר במחלה רצסיבית הן יהיו חייבות לקבל שני‬
‫כרומוזומי ‪ X‬פגומים )אחד מהאבא ואחד מהאם(‪ .‬מכאן שזוג בו האב חולה ואם בריאה‪-‬‬
‫כל ילדיהם יהיו בריאים פנוטיפית‪.‬‬
‫מקרה אחר‪ ,‬בו האם נשאית של המחלה והאב בריא‪ -‬במצב זה הבנות יכולות להיות או‬
‫נשאיות או בריאות לחלוטין מאחר והן מקבלות בוודאות ‪ X‬תקין מהאבא‪ -‬כלומר‪ ,‬מאחר‬
‫וזוהי מחלה רסציבית נדרשת הופעה של ‪ 2‬גנים פגומים ע"מ לחלות בה← מצב שאינו‬
‫אפשרי עבור הבנות‪.‬‬
‫לעומתן‪ ,‬האפשרויות שעומדות בפני הגברים הם או חולים או בריאים ) ‪ 50%‬לכאן‬
‫ולכאן(← זאת מאחר ונושאים ‪ X‬אחד בלבד )כרומוזום המין השני לעולם ‪ Y‬שמועבר דרך‬
‫האב(‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אצל בנים לא נראה נשאות של המחלה← או שהם חולים או שהם בריאים‪ .‬לעומת זאת אצל בנות יש ‪ 3‬אפשרויות←‬
‫חולה‪ ,‬בריאה‪ ,‬נשאית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שכיחות המחלה גדולה משמעותית אצל בנים מאשר בנות מאחר ודי ב‪ X -‬לצורך הופעתה!‬
‫אין חיות בלי כרומוזום ‪) X‬בניגוד ל ‪ – Y‬ראייה לכך‪ ,‬בנות שלא נושאות אותו( מאחר ויש בו תכונות שקשורות ליצירת אדם באשר הוא ללא‬
‫תלות במין ולכן יופיע גם בזכרים‪ .‬כלומר‪ ,‬התכונות על ‪ X‬אינן קשורות לאישה )לא כמו ‪ Y‬הנושא תכונות לגבר( אלא לתפקוד אדם‬
‫בכלל‪ .‬חלק מהתכונות על כרומוזום ה‪ X -‬מקודדים חלבונים שהכרחיים למערכת הקרישה בגופינו‪ -‬פגיעה בתכונה זו תביא‬
‫להמופיליה )קיים סוגים שונים(‪ .‬עוד מחלות‪ :‬עיוורון צבעים‪ ,‬רטיניטיס פגימנטוזיה‪ -‬בעיות עיניים קשות‪ ,‬סוג של לבקנות ועוד‪.‬‬
‫דוגמא למחלה‪:‬‬
‫המופיליה ‪ -‬אי יכולות להקריש את הדם‪ .‬בתהליך קרישת הדם יש רצף של פקטורים היוצרים תהליך זה‪ .‬שניים מהפקטורים‬
‫נמצאים על כרומוזום ‪) X‬אחד הוא פקטור ‪ 1/5000 .(8‬לידות של זכרים נולד עם המופיליה ‪) A‬פקטור ‪ 8‬לא קיים(‪ .‬כיום‪,‬‬
‫כמו שאר המחלות הגנטיות אין ריפוי מלא של המחלה אולם יש טיפול תומך‪ -‬נותנים פקטור ‪ 8‬חיצונית‪ ,‬בתהליכים‬
‫ביוטכנולוגיים ואלו החולים במחלה נדרשים במשטר רפואי של הזרקה חיצונית‪.‬‬
‫בעבר מחלה זו הייתה מזוהה עם איידס מאחר ולחולים בה ניתנו מנות דם שלא נבדקו )לא היו את האמצעים לבדוק את טיבם(‬
‫ולכן רבים מחולי המופיליה לקו באיידס שלבסוף הוא זה שהביא למותם‪.‬‬

‫איקס לינקד דומיננטי‪ -‬צורת הורשה התלויה במין הילוד‪ -‬כאשר הבעיה נמצאת ב‪ ← X-‬מחלה זו היא דומיננטית‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫משמע‪ ,‬מספיק עותק פגום אחד על מנת ללקות במחלה‪.‬‬
‫מחלות אלה מתאפיינות בדרגת חומרה קלה יותר אצל נקבות‪ ,‬כתוצאה מתופעה ייחודית לנקבות המכונה‪ ,‬אבטול של כרומוזום ‪X‬‬
‫)אינאקטיבציה(‪.21‬‬

‫‪ 20‬דוגמאות לקומבינציות אפשריות )יש יותר(‪.‬‬

‫זהו תהליך המתקיים בשלב העוברי של החיים‪ ,‬המביא לכך שבכל תא בגוף הנקבה‪ ,‬פעיל למעשה רק כרומוזום ‪ X‬אחד‪ .‬החלוקה נעשית‬ ‫‪21‬‬
‫באופן אקראי‪ ,‬כך שבדרך כלל כל אחד משני כרומוזומי ה‪ X-‬של הנקבה פעיל ב‪ 50%-‬לערך מתאי הגוף‪.‬‬
‫‪14‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫דוגמאות לקומבינציות אפשריות להורשת המחלה‪:22‬‬
‫כשהאב חולה במחלה והאם בריאה‪ -‬הבנות ב‪ 100%-‬תירשנה את המחלה )מאחר וחייבות‬
‫לקבל ‪ X‬אחד מהאב שבמקרה זה פגום(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבנים יורשים מהאב כרומוזום ‪Y‬‬
‫בלבד‪ ,‬לכן בנים של אב חולה לעולם אינם יורשים ממנו מחלה דומיננטית שמקורה‬
‫בכרומוזום ‪.X‬‬
‫כאשר האם חולה במחלה )‪ X‬אחד לא תקין( והאב בריא‪ -‬במצב זה סיכויים שווים ) ‪(50%‬‬
‫להורשת הגן הפגום וביטוי המחלה בין צאצאים זכרים ונקבות ← משמע‪ ,‬במקרה פרטי זה‬
‫אין הבדל במין‪ -‬גם בנים וגם בנות עשויים לקבל ‪ X‬פגום‪.‬‬
‫דוגמא למחלה‪ :‬איקס שביר ‪ -‬אחת המחלות הגנטיות היותר נפוצות לפיגור שכלי‬
‫והתפתחותי‪ .‬הבעיה הגנטית נמצאת על כרומוזום ‪ X‬בגן שנקרא ‪ .1FMR‬שכיחות המחלה‬
‫‪ 1/2000‬אצל גברים ו‪ 1/2500 -‬אצל נשים‪ .‬מחלה זו קשורה בהרחבת מספר ההכפלות של‬
‫רצף תלת‪-‬בסיסי )‪ .(trinucleotide repeat disorder ) (CGG‬אחד המאפיינים )הייחודיים‬
‫יש לומר( במוטציה זו היא שיש בה הדרגתיות‪ -‬כלומר‪ ,‬אין רק משמעות לאם הגן פגום או‬
‫לא‪ ,‬אלא קיים פרמטר נוסף שעלינו להתחשב בו על מנת להבין האם המחלה קיימת או לא‪.‬‬
‫פרמטר זה הוא כמות החזרות שיש לאותו גן‪ .‬להלן הדרגות‪:‬‬
‫מעבר ל‪ 200 -‬חזרות← מוטציה‪.‬‬ ‫∗‬
‫בין ‪ 55-200‬חזרות← פרה‪-‬מוטיישן )לפני מוטציה(‪ .‬במצב זה האדם שנושא את הגן הפגום יהיה בריא‪ ,‬על אף‬ ‫∗‬
‫‪23‬‬
‫שמדובר במחלה דומיננטית!! אולם בעל סיכוי להביא דור צאצאים שחולה בפועל במחלה ‪.‬‬
‫בין ‪ 6-55‬חזרות← נורמל‪ -‬מצב התקין‪.‬‬ ‫∗‬
‫מאפייני‪ /‬תסמיני המחלה‪:‬‬
‫פיזיים‪ -‬פנים מאורכות‪ ,‬קצת לא סימטריות‪ ,‬יש הרבה מאוד שיניים וחך גבוה‪ ,‬אוזניים גדולות‪ ,‬לעיתים פזילה‪ ,‬בעיות לב ובעיות‬
‫פוריות‪.‬‬
‫אינטלקטואלי‪ -‬פיגור שכלי ברמה קשה וכתוצאה מכך קשיי למידה‪.‬‬
‫התנהגותית‪ , HDAD -‬מנופפים בידיים‪ ,‬מדברים לעצמם‪ ,‬הרבה מהם בחרדות או בדיכאונות**‪ ,‬כמו כן קיים קושי בתקשורת בין‬
‫אישית‪.‬‬
‫** לא יודעים להצביע אם חרדות ודיכאונות הן תופעות נלוות למחלה זו )בגלל הכרתם והבנתם את היות חולים‪ -‬לא רגילים( או‬
‫שזהו חלק מתסמיני המחלה ממש‪.‬‬
‫חלק מהתופעות ניתנות לטיפול )לא מלא אלא חלקי= תומך(‪ -‬כמו התנהגותיות ומנטאליות ע"י פסיכולוג ומתן תרופות מתאימות‪.‬‬
‫טיפול איכותי עשוי להביא את החולים במחלה עד לכדי מצב סמי תפקודי בקהילה )מצב בו הם חיים בקהילה עם‬
‫פיקוח(‪ .‬חלק מהתופעות אינן ניתנות לטיפול כמו אלו הפיזיולוגיות‪.‬‬

‫תורשה קו‪-‬דומיננטית‪ -‬סוג תורשה בו שני האללים מתבטאים‪ ,‬כלומר אין משמעות לדומיננטי ורצסיבי← כולם‬ ‫‪.5‬‬
‫דומיננטיים‪ .‬קו‪-‬דומיננטיות היא צורה של יחסי גומלין בין אללים ‪ -‬מעין "שיתוף פעולה" ביניהם‪ ,‬כך שהתכונה הסופית ‪-‬‬
‫הפנוטיפ ‪ -‬מהווה שילוב של התכונות להן מקודדים שני האללים‪ .‬יחסי גומלין מסוג זה קיימים בין האללים המכתיבים‬
‫את סוג הדם‪ .‬קיימים שלושה אללים לגן הקובע את סוג הדם‪ .A, B,O :‬כאשר האללים ‪ A‬ו‪ B-‬הם קו‪-‬דומננטים זל"ז ←‬
‫הללו יוצרים ‪ 4‬סוגי דם שונים‪ A, B, O, AB :‬דרך ‪ 6‬קומבינציות אפשריות‪ ,‬להלן‪:‬‬

‫‪ 22‬דוגמאות לקומבינציות אפשריות )יש יותר(‪.‬‬

‫‪) 23‬עלול להוות בעיה לדור הבא מכיוון שכאשר המערכת מעתיקה את הגנוטיפ‪ -‬עלולות להיות טעויות בהעתקה ולכן צריך להיות במעקב‬
‫כדי לוודא שזה לא יעבור את ה ‪.(200‬‬
‫‪15‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬

‫לסמן את שני האללים של אותה תכונה‬ ‫מקובל‪ ,‬במקרים אלה של קו‪ -‬דומיננטיות‬ ‫∗‬
‫באותה גדולה ולתת לכל אלל סימון קטן נוסף )למשה מספר כמו מעריך‪ /‬חזקה(‪.‬‬
‫במקרים של היעדר יחסי דומיננטיות‪ -‬רצסיביות ישנם ‪ 3‬פנוטיפים אפשריים לתכונה אחת )פרח אדום‪ ,‬לבן או‬ ‫∗‬
‫ורדרד(‪ -‬למרות שאחראים לה רק שני אללים של אותו הגן‪.‬‬
‫תורשה מיטוכונדריאלית‪ -‬תורשה אימהית בלבד‪ 24‬ומשמעותה הורשה של דנ"א‬ ‫‪.6‬‬
‫למיטוכונדריה‪ .‬רוב הגנום נמצא בגרעין אך חלק קטן ממנו מורש גם במיטוכונדריה ומקורו‬
‫מהאם בלבד )הזרע‪ ,‬מוסר דנ"א גרעיני בלבד(‪ .‬אי לכך‪ ,‬רק אימהות יכולות להעביר מחלה‬
‫זו← במצב כזה כל הילדים יהיו חולים )זכר ונקבה כאחד( ובנוסף‪ ,‬הבנות יעבירו מחלה זו‬
‫לדור הבא‪ .‬בנים החולים במחלה לא יעבירו אותה לדור הבא בשום צורה מאחר ואינם יכולים‬
‫להעביר סוג תורשה זה‪.‬‬
‫** שאלה לדוגמא‪ :‬אמא ואבא חולים במחלה מיטוכונדריאלית‪ -‬מה יהיה הגורם לה? )אבא‪,‬‬
‫אמא או שניהם‪ -‬מדוע?(‬
‫דנ"א מיטוכונדריאלי‪ -‬צורתו לא כשל כרומוזום רגיל אלא הוא סירקולרי )לכן יציב יותר(‬
‫ומקודד לחלבונים שתפקודם קשורים אך ורק למיטוכונדריה‪ .‬חלבונים אלו אינם מספיקים‬
‫לקיומה של המיטוכונדריה ולכן גם הגרעין מקודד חלבונים )אילו את רובם( הקשורים‬
‫לתפקוד המיטוכונדריה← כלומר הגנים שבמיטוכונדריה‪ -‬יקודדו רק למיטוכונדריה והגנים שבגרעין יקודדו גם לגרעין‬
‫)התא כולו( וגם למיטוכונדריה‪.‬‬
‫מספר המיטוכונדריות משתנה אצלנו בגוף כתלות בסוג התא‪ .‬רוב התאים בגופנו מכילים בין ‪ 100-10000‬מיטוכונדריות‪ .‬למשל‬
‫בתאי דם לבנים )לימפוציטיסטים( יש כ‪ 1000-‬מיטוכונדריות‪ ,‬בזרע‪ -‬בסביבות כמה מאות‪ .‬התא שמכיל הכי הרבה הוא‬
‫תא ביצית )אאוציט( המכיל בקירוב ‪ .100000‬בתאי דם אדומים אין מיטוכונדריות כדי שאלו לא ישתמשו בחמצן וכך ניתן‬
‫יהיה להעביר את החמצן לכל הגוף‪.‬‬
‫במחלה זו קיימת שונות גדולה בין החולים בה ‪ -‬קיימות דרגות שונות בחומרתה‪ .‬זאת מאחר ובעת והביצית המופרית אינה‬
‫מתחלקת כל פעם באופן זהה ושווה‪.‬‬
‫דוגמא למחלות‪:‬‬
‫דברים שקשורים לראייה‪.‬‬ ‫●‬
‫בעיות בלב‪.‬‬ ‫●‬
‫אפילפסיה‪.‬‬ ‫●‬
‫כמו שנאמר קודם‪ ,‬אין אפשרות לרפא את המחלה אולם ניתן למנוע את הופעתה ע"י "ייצור" ילד מ‪ 3-‬הורים‪ .‬אם ידוע‬
‫שהאם חולה במחלה‪ ,‬ניתן לבצע הפריית מבחנה‪ :‬לוקחים מביצית האם את הדנ"א בלבד‪ ,‬מאישה אחרת לוקחים ביצית‬
‫תקינה שתהווה "בית" לדנ"א של האם המקורית‪ .‬לאחר מכן מפרים אותה ע"י זרע האב ואם הפריה זו צלחה מושתלת‬
‫ברחם האם להמשך תהליך התפתחותו של העובר‪ .‬למעשה‪ ,‬בסוף תהליך זה ייוולד תינוק עם שלושה הורים מבחינה‬
‫גנטית‪ -‬דנ"א גרעיני של האמא דנ"א גרעיני של האבא ודנ"א מיטוכונדריאלי של אמא אחרת‪.‬‬

‫שינויים גנטיים‪ -‬מוטציות‪:‬‬

‫‪ 24‬זאת בגלל שתא הביצית הוא תא גדול מאוד ומכיל מספר רב של מיטוכונדריה ואילו תא הזרע הוא תא קטן מאוד‪ ,‬המכיל מספר‬
‫קטן שלהן‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מרבית המיטוכונדריה של תא הזרע מצויות בזנב התא‪ ,‬שאינו הופך לחלק מהביצית המופרת‪.‬‬
‫‪16‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫מוטציה היא כל שינוי ברצף ה‪ DNA -‬של האורגניזם והיא בסיס לשינויים בגנים‪ .‬מבחינה גנטית אנו מתייחסים‬ ‫●‬
‫לשינויים בגנום כדרך של המין האנושי להתפתח אבולוציונית )שינויים זה לאו דווקא בהכרח רע!‪ -‬יכולים להביא‬
‫להסתגלות האורגניזם לסביבתו‪ ,‬לדוג'‪ -‬התייעלות אגירת השומן בגוף האדם מה שאפשר את שרידותו גם בימים של‬
‫רעב(‪.‬‬
‫למרבית המוטציות אין השפעה על האורגניזם )בעיקר באאוקריוטים( מכיוון שחלק גדול מה‪ DNA-‬לא נמצא בגנים ולכן‬ ‫●‬
‫לא משפיע על הפנוטיפ‪.‬‬
‫מבין המוטציות שכן משפיעות‪ ,‬רוב המוטציות הן בעלות אפקט לטאלי )קטלני(‪ .‬יש אחוז קטן בלבד של מוטציות שגורם‬ ‫●‬
‫לשינוי בפנוטיפ שהוא לא לטאלי‪.‬‬
‫רק ‪ 2%‬מהדנ"א מקודד לחלבונים )משמע‪ 98% ,‬ממנו הן אותיות ללא הוראות(‪ .‬לכן אם יש שינוי‪ /‬טעות רוב הסיכויים שזו תהיה ב‪-‬‬
‫‪ ← 98%‬לכן רוב הטעויות הגנטיות יהיו בגנוטיפ ולא יופיעו בפנוטיפ כלל‪.‬‬
‫מוטציות שכן משפיעות יהיו ב‪ . 2% -‬השינוי הנפוץ ביותר הוא לטאלי‪ -‬כי אם יש שינוי בהוראות ליצירת חלבון‪ -‬לא יהיה לאדם את‬
‫החלבון והוא לא יוכל לחיות‪ .‬אולם‪ ,‬ישנן מוטציות )מועטות מאוד( שמאפשרות חיות באיזשהן מגבלות‪ .‬מאחר וקיימים מספר‬
‫קודונים )רצף של אותיות( שיכולים לקודד חלבון ספציפי‪ -‬אזי שינוי ברצף לא בהכרח ישפיע על יצירת אותו חלבון ← כי כמה‬
‫סוגי רצפים יכולים לקודד את אותו החלבון← דבר זה מקנה לנו יתרון גדול!!‬
‫מוטציה היא תהליך המביא לידי שינוי ב ‪ DNA‬של אורגניזם‪ ,‬אשר בעקבותיו עשוי להופיע שינוי בחלבון ובעקבותיו בתכונת היצור‪.‬‬
‫איך נוצרות מוטציות?‬
‫מטעות בתהליך השכפול של ה ‪ -DNA‬כי כאשר מתיקים רצף יש סיכוי גדול שיהיה שינויים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטגנים ‪ -‬שינויים כתוצאה מפעילותם של גורמים מסוימים‪ .‬הסביבה שלנו עשירה בחומרים מוטגנים‪ ,‬חלקם‬ ‫‪.2‬‬
‫מצויים בטבע וחלקם מעשי ידי אדם‪.‬‬
‫המוטגנים העיקריים הידועים היום‪:‬‬
‫סוגים שונים של קרינות )קרינת שמש‪ ,‬קרינת רנטגן‪ ,‬פיצוץ גרעיני(‬ ‫▪‬
‫כמקלים למיניהם )בנייה באסבסט‪ -‬חומר כימי שעלול לגרום לסרטן ריאות(‪.‬‬ ‫▪‬
‫נגיפים‪ -‬וירוסים שיכולים להיכנס ל‪ DNA-‬ולשנותו‪ .‬הם נכנסים לתוך גרעין התא ומשנים את רצף‬ ‫▪‬
‫הנוקלאוטידים בדנ"א וכתוצאה מכך נוצרות מוטציות‪.‬‬
‫המוטגנים הנ"ל פועלים באופן טבעי‪ ,‬אולם בנ"א למדו להשתמש בהם גם באופן מלאכותי‪ ,‬במעבדות מחקר‪ ,‬להשראת‬
‫מוטציות← מוטציות מכוונות ע"י בנ"א )מדענים(‪.‬‬
‫נמצא כי שימוש מלאכותי במוטגנים מעלה את שכיחות המוטציה פי ‪) 100‬ויותר!!(‪ ,‬בהשוואה למוטציות שמתרחשות באופן‬
‫ספונטני‪.‬‬
‫תכונות המוטציות‪:‬‬
‫מוטציות הן בסיס להתפתחות המינים בטבע ולתהליך האבולוציה‪.‬‬ ‫●‬
‫הגנים המוכפלים שעוברים מוטציות‪ ,‬מהווים מקור להרחבת מאגר הגנים של האורגניזם‪ ,‬והם מגדילים את יכולת‬ ‫●‬
‫הסתגלותו לתנאים משתנים‪.‬‬
‫סביר להניח‪ ,‬שהפרט בעל שני הסוגים של הגנים‪" ,‬החדש" ו"הישן"‪ ,‬יהיה מוצלח יותר בתנאים מסוימים ← סיכוייו‬ ‫●‬
‫לשרוד ולהעמיד צאצאים גדולים יותר לכן הוא יתרבה וצאצאיו יהיו הרוב באוכלוסייה‪.‬‬
‫המוטציה משפיעה על הדורות הבאים רק אם היא מתרחשת בגמטות (תאי מין(‪ .‬לעומת זאת מוטציה המתרחשת בתאים‬ ‫●‬
‫הסומטיים )תאי הגוף שאינם תאי מין( באה לידי ביטוי אך ורק באותו אורגניזם בו התרחשה המוטציה ואינה עוברת‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬
‫נהוג לחלק את המוטציות ל‪ 2-‬קבוצות‪:‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫מוטציות נקודתיות‪ -‬בהן משתנה בסיס )משמע‪ ,‬תכונה אחת‪ (25‬אחד ברצף הבסיסים של הדנ"א‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטציות כרומוזומיות‪ -‬גורמות לשינויים בבסיסים רבים בדנ"א )מאות ואף אלפי בסיסים( ‪,‬כלומר לעיתים במספר‬ ‫‪.2‬‬
‫גנים‪ ,‬כולל החלפת קטעי דנ"א בכרומוזום מסוים או בין כרומוזומים שלמים‪.‬‬

‫מוטציות נקודתיות‬
‫שינוי של נוקלאוטיד ולו באות אחת‪ .‬יכולה להוביל למחלה קשה‪ -‬תלוי איפה הטעות‪.‬‬
‫סוגים של מוטציות נקודתיות‪:‬‬
‫‪) Silent mutation‬מוטציה שקטה( ‪ -‬היה שינוי ברצף אך זה לא שינה את חומצת האמינו )כי יש מספר קודונים‬ ‫▪‬
‫שמקודדים את אותו חלבון(‪ .‬במצב כזה‪ ,‬אם לא נעשה מיפוי גנטי לא נדע בכלל שהתרחש איזשהו שינוי‪.‬‬
‫החלפה‪ -‬חומצה אמינית אחת התחלפה בשנייה‪ -‬לא חייב להיות שינוי לטאלי‪ .‬יכול להיות טוב‪ /‬רע‪ /‬כלום‪.‬‬ ‫▪‬
‫‪) Mutation Nonsense‬יצירת חלבון לא הגיוני‪ /‬סביר( ‪ -‬החלפת חומצת אמינו בסטופ קודון‪ ,‬ומשום כך נוצר מקטע‬ ‫▪‬
‫חלבוני לא תפקודי‪.‬‬
‫‪ -Mutation Missense‬שינוי מסגרת הקריאה מנקודת המוטציה והלאה עקב הוספה או החסרה של בסיס )נוקלאוטיד(‬ ‫▪‬
‫במקום מסוים‪) .‬בגלל שהתרגום נעשה בשלישיות‪ ,‬אז הורדה או הוספה של בסיס אחד לא עושה רק שינוי מקומי‪ ,‬אלא‬
‫החלוקה לשלישיות בהמשך של הדנ"א(‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫בכל‬ ‫שינוי‬

‫דוגמאות למחלות הנובעות ממוטציה נקודתית‪ :‬ציסטיק פיברוזיס ואנמיה חרמשית‪ ,‬נובעות עקב שינוי באות אחת בלבד‪.‬‬
‫אנמיה חרמשית ‪ -‬זו מחלה שנגרמת ממוטציה נקודתית שגורמת לכך שבמקום רצף הנוקלאוטידים ‪ ,GAG‬ה‪ A-‬מתחלף ב‪T-‬‬
‫ונוצר הרצף ‪ . GTG‬למעשה‪ ,‬המוטציה במחלה זו גורמת לשינוי נקודתי בגן להמוגלובין ומתבטאת בכך שלתאי הדם האדומים‬
‫צורת "חרמש" )במקום צורת הדסקית(← זו למעשה פוגעת בתפקודו התקין של ההמוגלובין האחראי על נשיאת החמצן‬
‫לרקמות הגוף‪ .‬לכן‪ ,‬ביטויי המחלה הם קוצר נשימה וחולשה )על פי רוב תמותה בגיל צעיר(‪.‬‬
‫אנמיה חרמשית היא מחלה רצסיבית אוטוזומלית‪) 26‬כלומר‪ -‬יש ‪ 3‬מצבים גנטיים‪ -‬בריא‪ /‬חולה‪ /‬נשא(‪ ,‬עם אחוז מאוד גבוה של‬
‫נשאים‪ .‬אם האדם חולה‪ ,‬אז יש לו סיכוי נמוך לשרוד‪ .‬אבל אם הוא נשא‪ -‬יש לו אפילו יתרון אבולוציוני באזורים מסוימים‬
‫בעולם‪ ,‬לדוגמא באפריקה שם יש אזורים שיש בהם מלריה‪ -‬סוג מסוים של טפיל שעובר ע"י עקיצת יתוש‪ ,‬חודר לדם ומתרבה‬
‫שם‪ .‬הטפילים של המלריה עוברים ממקום למקום ע"י כך שהם חודרים לכדוריות הדם ומתרבים שם בכמויות גדולות עד‬
‫שאלו מתפוצצות‪ .‬אחרי שכדורית דם מתפוצצת ה'מושבה' שהתפתחה שם עוברת לכדורית דם אחרת וחוזר חלילה‪ .‬מחלה זו‬
‫גורמת להרס של כדוריות דם אדומות )שלעדיהן אין לאדם חיות(‪.‬‬
‫קשר מעניין נמצא בין תפוצת מחלת האנמיה החרמשית לבין תפוצת מחלת המלריה‪ .‬במחקרים נמצא שבני אדם בריאים‬
‫הנושאים את המחלה )הטרוזיגוטים( עמידים יותר בפני טפיל המלריה‪ .‬תאי הדם האדומים שלהם מתאימים פחות‬
‫להתפתחותו של הטפיל‪ ,‬בהשוואה לתאי דם נורמליים‪.‬‬
‫מניחים שהסיבה שהמוטציה של האנמיה החרמשית נשארה במין האנושי זה כי באפריקה היא היוותה יתרון‪ -‬מי שהיה לו‬
‫את המוטציה הצליח לשרוד טוב יותר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מוטציות כרומוזומליות= אברציות‬
‫בניגוד למוטציה נקודתית שמשפיעה על נקודה אחת )בסיס אחד(‪ ,‬כאן מדובר על פרקים שלמים בספר שיכולים להוות בעיה‪.‬‬

‫‪ 25‬במצגת כתוב שרק בסיס אחד ברצף הבסיסים של הדנ"א השתנה‪ -‬אך הכוונה היא לתכונה אחת‪ ,‬למשהו נקודתית יותר‪ .‬למשל ב‪-‬‬
‫‪ fragile x‬הרצף חוזר על עצמו מספר רב של פעמים ולא רק פעם אחת אולם עדיין מדובר על תכונה בודדת ולא על מקטע שלם‬
‫מהכרומוזום‪.‬‬
‫‪ 26‬הגן לאנמיה חרמשית )‪ (S‬הוא רצסיבי )נשלט( על ידי הגן הדומיננטי הנורמלי )‪ ,(A‬ולכן בא לידי ביטוי רק בצאצא הנושא אותו במנה‬
‫כפולה )הומוזיגוטי)‪.‬‬
‫‪ 27‬בדר"כ בספרות כשאומרים מוטציה משייכים זאת לשינוי נקודתי ולא לשינוי כרומוזומלי‪ .‬שינוי כרומוזומלי יקרה בדר"כ אברציה‪.‬‬
‫‪18‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫שינויים כרומוזומליים מתחלקים ל‪ 2-‬סוגים עיקריים‪:‬‬
‫שינויים במבנה הכרומוזום‪ -‬בקטעים‪ /‬חלקים של כרומוזומים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חסרים ) ‪ - (deletions‬כאשר מקטע שלם )המכיל כמות מסוימת של בסיסים( בכרומוזום נעלם‪.‬‬ ‫▪‬
‫דופליקציות ) ‪ - (duplications‬כאשר מקטע שלם בכרומוזום עובר הכפלה= מופיע כמות מסוימת של פעמים‪.‬‬ ‫▪‬
‫אינברסיות ) ‪ -(inversions‬כאשר מקטע שלם מהכרומוזום התהפך‪.‬‬ ‫▪‬
‫טרנסלוקציה ) ‪ - (translocations‬כאשר לכרומוזום מתווסף מקטע שלם שלא שייך אליו‪ ,‬ממקום אחר לגמרי‪.‬‬ ‫▪‬
‫** נרחיב על כל הנ"ל בהמשך‪ .‬ראשית נרחיב על הסוג השני באברציות‪.‬‬
‫שינויים במספר הכרומוזומים‪ -‬נוגע לכרומוזומים שלמים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שינוי המביא למספר לא נורמלי של כרומוזומים← מצב זה נקרא אנאפלואיד )‪.(Aneuploidy‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬רוב העוברים לא שורדים מצב של אנאפלואידיות ולכן מסתיימים בהפלה ספונטנית )קיימים אף מצבים‬
‫בהם האישה לא ידעה אפילו על היותה בהיריון‪ -‬מאחר וזה קורה בעיקר בשלבים הראשונים של ההיריון(‪.‬‬

‫השינוי בכרומוזום שלם יכול להיות לכל סט )סוגי הכרומוזומים( ← למצב זה נקרא ‪=Complete aneuploidy‬‬
‫אנפלואידיות מלאה )נקרא גם פוליפלואידי( במקרה של אנאפלואידיות מלאה אנו נגדיר את המצב בצורה יותר מדויקת‪:‬‬
‫טריפולטאידי )‪ 3 -(3n‬העתקים לכל כרומוזום בסט )‪ 69‬כרומוזומים(‪ .‬בדר"כ נובע מהפריה של ביצית ע"י ‪ 2‬תאי‬ ‫●‬
‫זרע= פוליספרמי )‪ .(polyspermy‬ברוב המקרים העובר לא ישרוד היריון שלם ויעבור הפלה ספונטנית‪.‬‬
‫טטראפלואידי )‪ 4 -(4n‬העתקים לכל כרומוזום בסט ) ‪ 92‬כרומוזומים(‪ .‬בדר"כ נובעים מכישלון בחלוקה‬ ‫●‬
‫הזיגוטית הראשונה שמיד לאחר ההפריה‪ .‬במצבים כאלו העובר לא ישרוד היריון שלם ויעבור הפלה‬
‫ספונטנית‪.28‬‬

‫לעומת מצב של ‪ =Partial aneuploidy‬אנפלואידיות חלקית ‪ -‬בו קיים מספר לא תקין של כרומוזומים רק בחלק מהסט‪.‬‬
‫במקרה של אנאפלואידיות חלקית אנו נגדיר את המצב בצורה יותר מדויקת‪:‬‬
‫)‪ - Monosomy (2n-1‬קיום של העתק אחד של כרומוזום במקום ‪.2‬‬ ‫●‬
‫)‪ - Trisomy (2n+1‬קיום של ‪ 3‬העתקים של כרומוזום במקום ‪.2‬‬ ‫●‬
‫)‪ - Nullisomic (2n-2‬הכרומוזום חסר‪ ,‬לא מופיע כלל בגנוטיפ כשבמצב הנורמלי נדרש ‪ 2‬העתקים של אותו‬ ‫●‬
‫כרומוזום‪.‬‬
‫** באופן עקרוני‪ -‬מונוזומיה הרסנית יותר מטריזומיה‪.‬‬
‫המצבים הנ"ל יכולים להתקבל כתוצאה מבעיות בחלוקות המיוטיות )בראשונה או בשנייה( או במיטוזות הראשונות אצל‬
‫העובר‪.‬‬
‫הגורם לשינויים במספר הכרומוזומים‪:‬‬
‫אחת הסיבות המרכזיות לשינוי במספר הכרומוזומים זה כשל בחלוקת התא ) ‪ .(nondisjunction‬חלוקת תא יכולה להיות או‬
‫במיטוזה )בתאים אוטוזומלים רגילים( או במיוזה )בתאי מין(‪.‬‬
‫אם הפגם בחלוקה התבצע במיטוזה‪ ,‬אז ביטוי הפגם לא יעבור לצאצאים‪ .‬אולם‪ ,‬אם הפגם בחלוקה התבצע במיוזה‪ ,‬אז הפגם‬

‫‪ 28‬קיימים מצבים בהם אצל אנשים בוגרים ישנם תאים תתראפלואידים )זה מצב שבו אצל אותו אדם אפשר למצוא גם תאים נורמליים‬
‫וגם תאים עם מספר לא תקין של כרומוזומים(‪ .‬הדבר הזה יכול לקרות במצב שנקרא "מוזאיקה" ) ‪ =mosaicism‬מצב שבו אצל אותו אדם‬
‫יש שני סוגי תאים ששונים זה מזה מבחינה גנוטיפית‪ .‬זה יכול לקרות כתוצאה ממוטציה במהלך ההתפתחות(‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫יבוא לידי ביטוי בצאצא ולא באותו אדם‪.‬‬
‫הסיבה המרכזית למס' כרומוזומים לא תקין זה כשל בחלוקה של המיוזה‪.‬‬
‫אם ה‪ nondisjunction-‬קרה במיוזה הראשונה‪ :‬משמע‪ ,‬הכרומוזומים ההומולוגים )שכל אחד מהם מכיל ‪2‬‬ ‫●‬
‫כרומטידות( לא נפרדו← תא אחד קיבל הכול ותא שני כלום‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר המיוזה השנייה נקבל ‪ 2‬תאים ריקים ו‪2-‬‬
‫תאים עם כרומוזום בעל ‪ 2‬כרומטידות )במקום כרומטידה אחת(‪ .‬לכן‪ ,‬אם תאים אלו יעברו הפריה אז‪:‬‬
‫תא הבת הריק ‪ -‬אומנם יכיל את סט הכרומוזומים‪ ,‬אולם במקום שהסט כולו יכיל ‪ 2‬העתקים יהיה‬ ‫‪-‬‬
‫כרומוזום שיכיל עותק אחד בלבד← מונוסומיה‪.‬‬
‫תא הבת השני יופרה )זה שקיבל כרומוזום בעל ‪ 2‬כרומטידות(‪ -‬אז לעובר שייווצר יהיו ‪ 3‬עותקים מאותו‬ ‫‪-‬‬
‫כרומוזום← טריסומיה‪.‬‬
‫אם ה‪ nondisjunction-‬קרה במיוזה השנייה‪ :‬משמע‪ ,‬החלוקה הראשונה עברה באופן תקין והחלוקה השנייה‬ ‫●‬
‫הייתה לקויה‪ .‬במצב כזה נוצרו שני תאי בת תקינים ושני תאי בת לא תקינים‪ ,‬שבאחד מהם חסר כרומוזום )ייצור‬
‫מונוסומיה( ובשני יהיה כרומוזום כפול )ייצור טריסומיה(‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬אם ‪ nondisjunction‬קרה במיוזה הראשונה← ‪ 100%‬מהתאים יביאו להתפתחות עובר לא תקין!!‬
‫אם ‪ nondisjunction‬קרה במיוזה השניה← ‪ 50%‬מהתאים שנוצרו יביאו להתפתחות עובר לא תקין!!‬
‫מטרת השקף ‪ : Nondisjunction‬להסביר למה זה קורה? ודבר שני להראות שגם אדם תקין מבחינה כרומוזומלית עלול‬
‫להעביר מספר לא תקין של כרומוזומים לצאצא ללא קשר למצבו הרפואי!!‬
‫הסיכוי לבעיות כרומוזומליות בעובר נמצא קשור בגיל האישה ‪ .‬הסיכוי עולה עם גיל האישה‪ .‬הגבר מייצר כל הזמן זרעים‬
‫כאשר עם הגיל קיימת ירידה בכמות הייצור‪ .‬לא כך אצל האישה שנולדת עם מספר קבוע של ביציות לכל החיים‪ .‬זה אומר‬
‫שככל שהיא מתבגרת יש לה פחות ופחות ביציות )בגלל המחזור החודשי(‪ ,‬כמו גם ניתן לומר כי ככל שהיא מתבגרת הביציות‬
‫מתבגרות ביחד איתה )הביציות באותו גיל של האישה(‪ .‬ככל שהגוף מזדקן הסיכוי שיהיו בו פגמים גנטיים הוא יותר גדול‪.‬‬
‫** ישנו גרף שמראה את הסיכוי להביא ילד עם בעיות כרומוזומליות כתלות בגיל‪ ,‬שמראה שככל שעולים בגיל‪ ,‬כך הסיכוי‬
‫עולה בצורה משמעותי )עד גיל ‪ 24‬הסיכוי הוא ‪ 1‬ל‪ ,500-‬ובגיל ‪ 49‬הסיכוי הוא כבר ‪ 1‬ל‪.(7-‬‬

‫פירוט של המחלות הנובעות משינויים במספר הכרומוזומים= אנאפלואידיות‪:‬‬

‫טריזומיה ‪ 3) -16‬העתקים של כרומוזום מס' ‪ .(16‬השכיחה ביותר ‪ .‬רוב ההפלות הטבעיות על בסיס גנטי הקשורות‬ ‫▪‬
‫לכרומוזומים הם על בסיס טריזומיה ‪ . 16‬לפעמים האישה אפילו לא יודעת שעברה הפלה טבעית כי זה נעשה מאוד‬
‫מוקדם‪.‬‬
‫העוברים שכן שורדים זה המקרים היותר "קלים" )זה עדיין מחלות מאוד קשות והשרידות שלהם היא מאוד קטנה אבל בראיה‬
‫ביולוגית‪ -‬זה המקרים היותר קלים(‪.‬‬
‫טריזומיה ‪) -21‬שלושה עותקים של כרומוזום ‪ (21‬תסמונת דאון ‪ .‬נחשב למקרה הקל ביותר של אנאפלואידיות כי לא רק‬ ‫▪‬
‫שהעובר שורד את כל ההיריון‪ ,‬אלא גם שורד חיים שלמים )בניגוד למקרים אחרים של אנאפלואידיות(‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫טריזומיה ‪) -18‬שלושה עותקים של כרומוזום ‪ (18‬תסמונת אדוארד‪ .‬ב‪ 95%-‬מהמקרים תהיה הפלה ספונטנית וב‪5%-‬‬ ‫▪‬
‫הנותרים‪ ,‬העוברים מצליחים לשרוד את ההיריון אבל בדר"כ שורדים חיים של שנה אחת בלבד‪ .‬הסימפטומים של‬
‫המחלה‪ -‬בעיות במוח‪ ,‬בלב‪ ,‬בעיות מנטליות )פיגור(‪ ,‬חוסר במשקל‪ ,‬ראש קטן‪ ,‬אוזניים נמוכות ועוד‪.‬‬
‫טריזומיה ‪) -13‬שלושה עותקים של כרומוזום ‪ (13‬תסמונת פאטו‪ .‬שכיחותה ‪ .291/500‬בדומה לטריזומיה ‪ ,18‬ב‪95%-‬‬ ‫▪‬
‫מהמקרים תהיה הפלה ספונטנית וב‪ 5%-‬הנותרים‪ ,‬העוברים מצליחים לשרוד את ההיריון אבל בדר"כ שורדים חיים של‬
‫שנה אחת בלבד‪ .‬הסימפטומים של המחלה‪ -‬חך שסוע‪ ,‬אחיזה חזקה של הידיים‪ ,‬פיגור שכלי עמוק‪ ,‬התקפים דמויי‬
‫אפילפסיה‪ ,‬השלד לא תקין )ידיים‪ ,‬רגליים(‪ ,‬בעיות בלב‪ ,‬בעמוד השדרה ובמוח‪.‬‬

‫שלושת התמונות הנ"ל אלה קריוטיפים )=תמונת הכרומוזומים( של טריזומיה ‪ 18 ,21‬ו‪ .13-‬הסימון )‪ (XY, +13,47‬מסמן שיש‬
‫‪ 47‬כרומוזומים סה"כ )במקום ‪ -46‬כלומר‪ ,‬כרומוזום אחד עודף(‪ XY ,‬מסמן שבמקרה הספציפי הזה מדובר על גבר‪ ,‬ו‪13 + -‬‬
‫מסמן שמדובר על כרומוזום מספר ‪.13‬‬
‫‪) Sex Chromosome Aneuploidies‬מס' לא תקין של כרומוזומי מין(‪:‬‬
‫מספר לא תקין של כרומוזומי המין הרבה יותר נפוץ ממספר לא תקין בכרומוזומים האוטוזומים‪ .‬הסיבה היא כנראה‬
‫שכרומוזומים אוטוזומים מכילים את המידע שתומך חיים ואילו כרומוזומי המין בגדול‪ ,‬קשורים רק לתפקודים המיניים של‬
‫האדם ופחות לתפקוד רגיל‪ .‬לכן‪ ,‬בעיה בתפקוד מיני היא פחות משמעותית מבעיה בתפקוד הכללי של החיים‪ .‬על ‪ X‬ו ‪Y‬יש‬
‫פחות תכונות של חיי היום יום )יותר ‪ Y‬מאשר ‪ -X‬לא סתם ה‪ X-‬מצוי הן בגבר והן באישה(‪.‬‬
‫סוגי מוטציות באיברי המין‪:‬‬
‫טרנר סינדרום )‪ -(X0 ,45‬נקבה עם ‪ X‬אחד בלבד‪=) 30‬מונוזומיה(‪ .‬שכיחות ‪ .1/5000‬הדבר העיקרי הוא חוסר תפקוד של‬ ‫▪‬
‫מערכות המין הנשיות ולכן היא לא יכולה להעמיד את דור הצאצאים הבא‪ .‬תופעות נוספות הן‪ :‬קומה קטנה‪ ,‬בית החזה‬
‫יותר רחב מבית חזה ממוצע‪ ,‬קו שיער נמוך מאוד‪ ,‬אוזניים נמוכות‪ ,‬שכיחות גבוהה של מחלות כגון סכרת‪ ,‬בעיות ראיה‬
‫ושמיעה‪ ,‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬נטייה לקשיי למידה מסוגים שוני‪ ,‬אך ה‪ IQ -‬ואורך החיים לא מושפע מהסינדרום הזה‪.‬‬
‫תסמונת קליינפלטר )‪ -(XXY ,47‬שכיחות של ‪ 1/1000‬בלידות זכרים ‪ .‬הסימפטומים של המחלה‪ :‬גבוהים יחסית‪ ,‬אשכים‬ ‫▪‬
‫קטנים‪ ,‬ייצור מופחת של טסטוסטרון‪ ,‬ניצני שדיים‪ ,‬שיער דליל‪ ,‬גוון קול‪ .‬מאחר והמאפיינים הגבריים מופחתים במידה‬
‫ניכרת יהיה קושי בהעמדת צאצאים )לצורך כך נעזרים כיום בהפריה חוץ גופית(‪ .‬יש דיווחים שיש להם ירידה ברמות ה‬
‫‪ IQ‬אך לא ניתן להגיד זאת ברמה חותכת‪.‬‬
‫‪ -XYY ,47‬שכיחות של ‪ 1/1000‬בלידות זכרים ‪ .‬בדר"כ אין מודעות למוטציה זו‪ .‬ביטוייה יהיו בתכונות קיצוניות של גבר‪:‬‬ ‫▪‬
‫אגרסיביות‪ ,‬שיעור‪ ,‬קול נמוך ועוד‪ .‬לקבוצה זו קיימת נטייה לעלייה בקשיי לימוד ויכולת הדיבור ורכישת השפה שלהם‬
‫קצת מאוחרת בהשוואה לממוצע‪ .‬בד"כ זה לא משהו שמורש מהורים אלא קורה בצורה אקראית בזמן יצירת העובר‬
‫הספציפי‪ .‬אין בעיה בהעמדת צאצאים‪.‬‬
‫עד כאן פגמים בכרומוזומים שלמים‪.‬‬
‫‪) Structural Rearrangements‬שינויים במבנה כרומוזומים(‪ :‬הרחבת הנושא!‬

‫חסרים ) ‪ - (deletions‬כאשר מקטע שלם )המכיל כמות מסוימת של בסיסים( בכרומוזום נעלם‪.‬‬
‫‪ deletions‬בתא סומטי‪ -‬בחולים בלוקמיה )סרטן הדם( ניתן להבחין בחוסר של מקטע שלם בכרומוזום מס' ‪ .13‬מאחר‬
‫והמוטציה קיימת בתא סומטי אז זו לא תעבור בתורשה‪ -‬יש אפשרות להביא ילד בריא לחלוטין‪.‬‬

‫‪ 29‬השכיחות של תסמונת זו משתנה מעת לעת וממיקום למיקום בעולם )במצגת כתוב ‪ 1‬ל‪ 5,000-‬אבל זה לא מדויק‪ ,‬זה תלוי איפה ומתי‬
‫מדדו את זה(‪.‬‬
‫‪ 30‬סינדרום שקיים רק אצל נקבות מאחר והזכרים ממילא נושאים כרומוזום ‪ X‬אחד בלבד‪.‬‬
‫‪21‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫‪ deletions‬בתא מין‪ -‬סינדרום "יללת החתול" )קרה‪-‬דו‪-‬שה(‪ .‬נובעת ממחסור של חלק מכרומוזום מס' ‪ .5‬קיימת בכל הגזעים‪.‬‬
‫שם התסמונת מתאר את הבכי האופייני לתינוקות הסובלים מתסמונת זו‪ ,‬אשר מזכיר את יללת החתול‪ .‬סימפטומים‪ :‬בעיות‬
‫אכילה‪ ,‬משקל נמוך וגדילה איטית‪ ,‬עיכוב התפתחותי‪ ,‬קוגניטיבי‪ ,‬מוטורי‪ ,‬בעיות דיבור‪ ,‬היפראקטיביות‪ ,‬אגרסיביות‪ ,‬תנועות‬
‫שחוזרות על עצמן‪ ,‬מראה פנוטיפי ייחודי )ראש קטן(‪ ,‬מומי לב מולדים‪ ,‬מתח שרירים נמוך ועוד‪ .‬ניתן לטפל בחלק‬
‫מהסימפטומים אך לא ניתן לריפוי‪.‬‬
‫אם בעיה זו מתרחשת בתא סומטי‪ -‬אז הבעיה לא תעבור לדור הבא‪.‬‬ ‫∗‬
‫אם זו מתרחש בתא מין‪ -‬הבעיה תתבטא בדור הבא )כמו‪ :‬צעקת החתול(‪.‬‬ ‫∗‬
‫דופליקציות ) ‪ - (duplications‬כאשר מקטע שלם בכרומוזום עובר הכפלה= מופיע כמות מסוימת של פעמים‪.‬‬
‫ההכפלה יכולה להיות או מסוג של ‪ -tandem repeat‬כשהמקטע מופיע כמו שהוא פעמיים או יותר‪ ,‬או מסוג של ‪inverted‬‬
‫‪ -repeat‬כשהמקטע מופיע פעמיים או יותר אבל בסדר הפוך‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫התוצאה של דופליקציה היא תוספת חומר גנטי )תמיד!!‪ -‬גם כאשר הדופליקציה קורת בג'יבריש(‪ .‬דופליקציה בהטרוזיגוט‬
‫יביא ל‪ 3-‬עותקים של החומר המוכפל ( ‪ 1‬בכרומוזום המקורי ‪ 2 +‬במוטנטי(‪ .‬לעיתים להטרוזיגוט יהיה גם פנוטיפ ייחודי‪.‬‬
‫החומר הנוסף יכול לשמש מקור ליצירת גנים חדשים ואפילו משפחות של גנים‪.‬‬
‫חומרת המחלה תלויה במיקום של הדופליקשיין‪ . 32‬אחת הבעיות המרכזיות בדופליקציות )מעבר להכפלת המידע( של דנ"א‬
‫היא ששכפול זה עלול להפריע לקידוד החלבון← בגלל שהתרגום נעשה בשלישיות‪ ,‬אז הורדה או הוספה של קטע אחד לא‬
‫עושה רק שינוי מקומי‪ ,‬אלא שינוי בכל החלוקה לשלישיות בהמשך של הדנ"א‪.‬‬
‫אינברסיות ) ‪ -(inversions‬היפוך בסדר של מקטע שלם מהכרומוזום‪.‬‬
‫מצב שבו אזור כלשהו על פני הכרומוזום נשבר ומתחבר שוב אבל הפוך‪ ,‬כך שהסדר של הכרומוזומים משתנה ב‪ 180-‬מעלות‬
‫אבל כל האינפורמציה נשמרת← במצב זה אין שינוי בתכולה הגנטית אלא יש שינוי ברצף‪.‬‬
‫סוגים של אינברסיות‪ :‬ההבדל הוא איפה האינברסיה קורית‪.‬‬
‫פראצנטרית‪ -‬לא כוללת את הצנטרומר‪ -‬באיזה צד של הזרוע הייתה אינברסיה‪ -‬שחלוף במיקום‪.‬‬ ‫●‬
‫פריצנטרית‪ -‬גם הצנטרומר שינה את המיקום שלו‪.‬‬ ‫●‬
‫גם פה האינברסיה לא בהכרח מביאה לבעיה גנטית כמו‪ ,‬אם נפלה באזור שלא מקודד לחלבון )ג'יבריש( שלא באזורי‬
‫הבקרה‪ .33‬אולם אם נפל באמצע גן‪ -‬זה יכול ליצור חלבונים לא תקינים← משמע‪ ,‬תהיה בעיה גנטית‪.‬‬
‫טרנסלוקציה ) ‪ - (translocations‬החלפה של אזורים בין כרומוזומים לא הומולוגיים‪.34‬‬
‫הטרנסלוקשיין לא בהכרח מהווה בעיה‪ -‬למשל אם החיתוך והחיבור היה באזור של שלא מקודד לחלבון )ג'יבריש(‪ .‬אולם‪,‬‬
‫חיתוך וחיבור באמצע גן עלול להביא לבעיה גנטית )למעשה ביטלנו שני חלבונים שחיוניים לאדם ונוצרו ‪ 2‬חלבונים חדשים(‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬מקרה של טרנסלוקציה תמיד 'יבטיח' לי בעיות בפוריות )בין אם קרה בג'יבריש ובין אם קרה באמצע גן(‪ -‬נסביר‪:‬‬
‫טרנסלוקציה יכולה להיות טרנסלוקציה מאוזנת שאז כל המטען הגנטי נשאר אך המיקום לא תקין‪ -‬במקרה כזה בדרך כלל‬
‫הפנוטיפ יהיה נורמלי‪ ,‬אך צפויות בעיות פוריות הנגרמות מחלוקה בלתי מאוזנת של הגמטות ← עובר שייוולד מגמטה כזו‬
‫יהיה עם עודף בכרומוזום אחד ו‪/‬או חוסר בשני )תלוי בסוג הטרנסלוקציה(‪ .‬סוגי טרנסלוקציות‪:‬‬
‫נונרוברצוניאן טרנסלוקשיין )=רציפרוקל טרנסלוקשיין(‪ -‬החלפה בין שני כרומוזומים לא אקוצנטריים לא‬ ‫‪.1‬‬
‫הומולוגיים‪ 1/500 .‬או ‪ ← 1/625‬סוג זה בדר"כ לא מביא לבעיה גנטית מאחר ונעשה במקטעים לא מקודדים לגן‬
‫)ג'בריש(‪ .‬בעיות יתעוררו בדור הבא לאור חלוקה לא מאוזנת של הגמטות← עובר שייוולד מגמטה כזו יהיה עם עודף‬
‫בכרומוזום אחד וחסר בשני‪.‬‬

‫‪ 2 31‬אללים שונים לאותו הגן‪.‬‬

‫‪ 32‬אם ההכפלה נוצרה על אזור שאין בו גן אז זה לא יבוא לידי ביטוי ואם היא נעשתה במקום שיש בו גן חשוב זה יבוא לידי ביטוי ויגרום‬
‫לבעיות רבות‪.‬‬
‫‪ 33‬נכון לגבי כל שינוי וחיתוך המתבצע במבנה הכרומוזום‪.‬‬
‫‪) 34‬שאיננה מתבצע במסגרת תהליך המיוזה‪ -‬לא 'שיחלוף'‪ .‬כלומר‪ ,‬ההחלפה תהיה לא בין כרומוזומים הומולוגיים(‪.‬‬
‫‪22‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬

‫כרומוזומים‬ ‫שני‬ ‫טרנסלוקשיין‪-‬‬ ‫רוברצוניאן‬ ‫‪.2‬‬

‫הומולוגיים או לא הומולוגיים אקרוצנטריים )‪ (13,14,15,21,22‬מתחברים )בסוג זה אין חיתוך אלא חיבור בלבד( ←‬
‫הכרומוזומים למעשה מתאחים ומאבדים את הזרועות הקצרות שלהם ונוצר מצב של ‪ 45‬כרומוזומים‪ .‬גם במצב זה‬
‫אין בדר"כ בעיות גנטיות פנוטיפית‪ ,‬מאחר והזרועות הקצרות אינן מכילות גנים‪ .‬הבעיות תתעוררנה ביצירת‬
‫גמטות לא מאוזנות שיופרו‪.‬‬ ‫הגמטות‪ -‬אם ייווצרו‬

‫הכרומוזומים מתחלקים ל‪ 3 -‬סוגי מבנה על פי מיקום הצנטרומר‪:‬‬

‫מטא‪ -‬צנטרומר= הכפתור נמצא באמצע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סאב‪ -‬מטאצנטרומר= הצנטרומר נמצא למעלה כך זרוע אחת יותר ארוכה מהשנייה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אקרוצנטריים‪ :‬הצנטרומר יושב כמעט בסוף‪ ,‬נראה כאילו מסיים את הזרועות‪ .‬נראה שיש רק זרוע אחת ארוכה‬ ‫‪.3‬‬
‫ולמעלה כמעט אין כלום‪ .‬קיימים ‪ 5‬כרומוזומים כאלו‪.22 ,21 ,15 ,14 ,13 :‬‬
‫מתי אדם נורמאלי יכול לתפקד בצורה נורמאלית למרות שיש לו מצב של אנאפלואידיות‪ -‬מצב לא תקין של כרומוזומים?‬
‫במצב של מוזאיקה‪ -‬באותו אדם בדיוק יש ‪ 2‬אוכלוסיות של תאים בעלי גנוטיפ אחר‪ .‬כלומר חלק מתאיו במצב נורמלי‬
‫לחלוטין וחלק מהתאים במצב של אנאפלואידיות‪ -‬מצב לא תקין של כרומוזום‪ .‬זה קורה בזמן ההתפתחות העוברית כאשר‬
‫רוב הגוף שלו כבר היה קיים ואחד מתאיו הופך לאנאפלואידי וכל התאים שנוצרים בחלוקה זו בעקבות התא האנאפלואידי‬
‫ע"י תהליך המיוזה נהיו גם אנאפלואידים כי זה תהליך של הכפלה‪ -‬מכפיל את הטעות שוב ושוב )בד"כ זה יהיה אך ורק בתאי‬
‫גוף ולא בתאי מין כי תאי המין מתפתחים יחסית בתחילת ההתפתחות העוברית(‪ .‬למזלו‪ ,‬תאים אלה‪ ,‬במקרה‪ ,‬הם תאים בהם‬
‫האנאפלואידיות לא מפריעה←אדם יכול אפילו לא לדעת שיש לו את זה‪.‬‬
‫גוף אדם זה הוא כמו פסיפס‪ -‬כי יש ‪ 2‬גנוטיפים שונים‪ ,‬חלק מהתאים ככה וחלק מהתאים ככה‪.‬‬
‫המצב היחיד בו נראה אדם עם בעיה כרומוזומלית בגנים שלו והוא שורד טוב וחי רגיל זה אדם עם מוזאיקה שכנראה השינוי‬
‫בתאים שלו היה מאוחר יחסית ולכן לא הכול מופיע בתאים שלו‪.‬‬
‫איך מאבחנים מצב לא תקין של כרומוזומים בתהליך הפרייה?‬
‫ע"י תמונת קריוטיפ‪ -‬זו יכולה לאבחן למוטציות כרומוזומליות בלבד )במבנה‪ /‬במספר הכרומוזומים( ולא למוטציות‬
‫נקודתיות!!‬
‫לוקחים דגימת מי שפיר מאישה הריונית‪ -‬מכניסים מחט דרך הבטן של האם ושואבים מהנוזל בו התינוק נמצא‪ -‬מי השפיר‪.‬‬
‫בגלל שהתינוק גדל הוא משיל תאים מתים בסביבה שלו ולכן כאשר לוקחים טיפה מהמים ניתן ליצור תמונת קריוטיפ‪.‬‬
‫‪23‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫ציטוגנטיקה‪ -‬הוא המחקר של מבנה הכרומוזומים ומצבי מחלה הקשורים בהם‪ ,‬הנגרמים ע"י שינוי מספרי או מבני‬
‫בכרומוזומים‪ .‬זוהי בחינה ויזואלית של כרומוזומים ברמה מיקרוסקופית‪ .‬זוהי משימה מאוד מורכבת ואנשים עוברים‬
‫הכשרה מיוחדת לכך‪ .‬בכדי לזהות את המספר הנכון צריך סימנים כדי להבין מי זוג של מי‪.‬‬
‫הכללים שעוזרים לעשות את זה‪:‬‬
‫גודל‪ -‬כרומוזומים ארוכים וקצרים‪ .‬הכי ארוכים אלו ‪ .1-3‬הקטנים זה ‪ 21-22‬ו ‪ .Y‬ויש גדלי ביניים‪ .‬אדם מיומן ימיין‬ ‫●‬
‫קודם כל לפי גודל‪.‬‬
‫‪ -Banding pattern‬דפוס קווקווים‪ -‬אצל כולם הקווקווים מסודרים אותו דבר‪ .‬אזורים כהים זה אזורים עם דחיסות‬ ‫●‬
‫גנטית חזקה‪.‬‬
‫מיקום הצינטרומר‪) -‬כפי שהזכרנו מעלה(‪.‬‬ ‫●‬

‫איך עושים זאת?‬

‫מבצעים בדיקת מי שפיר ← מרבים את התאים ← לאחר התרבות מספקת מכניסים חומר כימי שעוצר את התהליך לפני‬
‫שלב המטא‪ -‬פאזה )לפני חלוקת התא ל‪ 2-‬תאי בת( ← לאחר מכן מביאים את התא 'לשחות' בתוך תמיסה היפוטנית בעלת‬
‫ריכוז מלחים נמוך‪ .‬במצב זה ריכוז המלחים בתא יהיה גבוה ולכן תהיה כניסה של מים לתא ← זאת עושים על מנת להוביל‬
‫לפיצוץ התא שיביא לפיזור של הכרומוזומים )שלא יהיו מכונסים בתוכם( ← לאחר מכן צובעים ופורסים לתמונת קריוטיפ‪.‬‬
‫צביעה‪ -‬ישנם צביעות שונות‪:‬‬
‫‪ -G banding‬צביעת ע"י ‪) Giemsa‬גיאזמה( השיטה הנפוצה לצביעת כרומוזומים← דגם אופייני של פסים כהים ובהירים‬
‫)פסים כהים מבטאים דלות בגנים(‪ .‬רזולוציית צביעה יחסית גבוהה‪.‬‬
‫מוטציות כרומוזומליות‪ -‬למה זה חשוב?‬
‫רפואה מודרנית‪ -‬זיהוי מוקדם של מומים מולדים ואנליזה של מוטציות סומטיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פיתוח‪ -‬חשיבות יישומית להשבחת זנים של בע"ח וצמחים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חשיבות למחקר‪ -‬תכנון ניסויים המבוססים על סידור מיוחד של קבוצות גנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חשיבות אבולוציונית‪ -‬להבנת תהליך ההשתנות והיצירה של גנומים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מחלות גנטיות מולטי‪-‬פקטוריאליות‪:‬‬

‫עד כה למדנו על מחלות שמורשות בדרך ה"מנדלית"‪ ,‬הרגילה שמקודדת ע"י גן אחד בלבד‪ .‬אולם‪ ,‬קיימות מחלות גנטיות‬
‫רבות )או תכונות( שהן מוליטפקטוריאליות פוליגניות‪.‬‬
‫מוליפקטוריאלי‪ :‬מולטי=הרבה← כלומר‪ ,‬שלא רק הגנטיקה משפיע על התכונה‪/‬מחלה אלא גם הסביבה‪.‬‬ ‫●‬
‫פוליגניות‪ :‬פולי=הרבה← כלומר‪ ,‬הרבה גנים שמקודדים לאותה תכונה בדיוק‬ ‫●‬
‫כלומר‪ -‬תורשה מולטיפקטוריאלית פוליגנית זו תורשה של תכונה מסוימת שמקודדת על ידי מספר גנים )ולא גן אחד בלבד(‪,‬‬
‫כאשר קיימת גם השפעה של הסביבה על התבטאות המחלה ← מה שהופך את עניין התורשה וחישוב הסיכויים למחלה‬
‫למורכב בהרבה!‬
‫דוגמא לתכונות )‪ (traits‬שהן מולטי‪-‬פקטוריאליות פוליגניות‪:‬‬
‫לחץ דם‪ :‬תכונה שנקבעת ע"י מספר גנים‪ ,‬אולם קיימת גם השפעה של הסביבה )למשל‪ :‬תזונה‪ ,‬חוסר‪/‬תת פעילות גופנית(‪.‬‬
‫למשל‪ :‬תזונה עשירה במלחים מעלה את הלחץ דם‪ .‬נשים לב כי השפעת הסביבה יכולה להיות לטובה‪ /‬לרעה‪ -‬למשל‪ -‬אדם‬
‫שמקפיד בתזונתו בליווי דיאטנית‪.‬‬
‫גובה‪ :‬תכונה שנקבעת ע"י מספר גנים‪ ,‬אולם קיימת גם השפעה של הסביבה‪ -‬כמה הילד ישן או אוכל יכול להשפיע בהמשך על‬
‫גובהו‪ .‬באופן כללי ניתן לראות שעם התקדמות הדורות קיימת עלייה בגובה )דור הילדים יכול להיות גבוה יותר מדור‬
‫ההורים(← משמע‪ ,‬יש אנשים בעלי פוטנציאל גנטי לגובה מסוים‪ ,‬כאשר הסביבה יכולה להשפיע על כמה מפוטנציאל זה‬
‫ימומש‪ .‬בפועל אוכלוסיית העולם נבדלים זמ"ז בקומתם )ואפילו ברמת המילימטרים(‪ .‬הדרך היחידה שניתן להסביר תופעה‬
‫‪24‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫זו היא שקיימים מספר רב של גנים המקודדים לתכונת הגובה ושילובם יוצר קומבינציות רבות ומגוונות )ובנוסף קיימת‬
‫השפעה של סביבה(‪.‬‬

‫גנים‪ ,‬אולם קיימת גם השפעה של‬ ‫אינטליגנציה‪ :‬תכונה שנקבעת ע"י מספר‬
‫במזרח אירופה היה ניתן לראות‬ ‫הסביבה‪ .‬בעבר‪ ,‬בבתי יתומים שהיו‬
‫ואלו לא נחשפו לגירויים‬ ‫ילדים עם אינטליגנציה נמוכה מאחר‬
‫שלילדים אלו היה פוטנציאל‬ ‫אינטלקטואלים כלל‪ .‬אין מן הנמנע‬
‫לאינטליגנציה אולם לאור סביבתם פוטנציאל זה לא מומש‪.‬‬
‫עוד אותו עניין‪ ,‬במוח יש שומן שמרכיב את המיאלין )חומר מבודד שעוטף את האקסונים( שגורם להולכה מהירה יותר של‬
‫המידע‪ .‬שומן זה מורכב ממולקולות רב‪-‬בלתי רוויות‪ ,‬שמגיעות משמן דגים ← משמע‪ ,‬דרך תזונתו של האדם‪ .‬הזנה זו קריטית‬
‫במיוחד עבור תינוקות‪ -‬אם נספק לילד פורמולות עשירות בחומצות שומן ארוכות שרשרת זה יכול להשפיע על האינטליגנציה‬
‫שלהם ולגרום להם להגיע למלוא הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם‪ .‬אם לאו‪ ,‬הדבר עלול להביא לפגיעה מוחית קשה‪.‬‬
‫דוגמא למחלות )‪ (complex diseases‬שהן מולטיפקטוריאליות פוליגניות‪:‬‬
‫יש מחלות כמו סכרת‪ ,‬סרטן‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬השמנה וכו' שנקראות ‪ complex diseases‬בגלל שהן מאוד‬
‫מסובכות להבנה‪ -‬גם כי יש הרבה מאוד גנים שקשורים למחלה )ואת רובם לא גילו עדיין( וגם כי לסביבה יש השפעה רבה על‬
‫התבטאותן‪ .‬למשל‪ :‬בסכרת )וגם בהשמנת‪ -‬יתר( יש בין ‪ 100-200‬מיקומים גנטיים שקשורים למחלה וכמות השינויים שנעשים‬
‫בגנים אלה משפיעה על התבטאות המחלה עצמה‪ .‬העובדה שנעשו שינויים בגנים אלה מעלה את הסיכוי לפתח מחלה זו‬
‫)בעוצמות‪ /‬רמות שונות(‪ ,‬אולם אין זה וודאי שאלו יבואו לידי ביטוי מאחר וקיים גורם סביבתי אשר משמעותי אף הוא‬
‫להתבטאות המחלה עצמה‪.‬‬
‫נטייה להתקפי לב ‪ :‬הנטייה ללקות בהתקף לב בגיל מוקדם היא דוגמא נוספת למחלה שהיא מולטיפקטוריאלית פוליגנית‬
‫שמושפעת גם מהגנטיקה וגם מהסביבה‪ .‬בגוף שלנו יש הרבה מולקולות שומן שצריכות לנוע ממקום למקום בתוך זרם הדם‬
‫)בסביבה מימית(‪ .‬בכדי להעביר את השומנים האלה ממקום למקום אנו צריכים חומרים מסוימים כמו אפוליפו‪-‬פרוטאינים‬
‫)סוג מסוים של חלבונים( שיעטפו את השומן בדם ויגרמו לו להתמוסס במימד המימי ולהתפנות לתוך התאים )זה קורה‬
‫למשל במערכת העיכול(‪ .‬אם יש שינויים גנטיים שגורמים לשינויים בחלבונים אלה אז הם פחות יעטפו את בועיות השומן וזה‬
‫יגרום לכך שהשומנים לא יתפנו מזרם הדם לתוך התאים בצורה ראויה‪ ,‬אלא הם יישארו בכלי הדם ויצרו אותם‪ .‬היצרות זו‬
‫יכולה להביא לחסימה של כלי הדם ולהתקף לב כבר בגיל צעיר‪ .‬יש רשימה ארוכה של שינויים גנטיים שיכולים לגרום‬
‫להתקפי לב בגיל צעיר‪ .‬אחת המחלות הידועות זה מחלה גנטית שמתרחשת ע"י מוטציה ב‪ LDL -‬רצפטור )רצפטורים‬
‫לכולסטרול( או ב‪ LDL-‬פרטיקל )חלקיקים‪ ,‬בועיות קטנות של שומן(‪ .‬מוטציה זו גורמת לכך שהכולסטרול לא מצליח להיכנס‬
‫לתאים ושוקע בדם‪ ,‬מה שגורם להתקפי לב בגיל צעיר )סביב גיל ‪ .(30‬זה שינוי גנטי שהוא יחסית נפוץ למחלות גנטיות‪ .‬אם‬
‫ידוע שיש נטייה גנטית להתקפי לב‪ ,‬צריך לקחת תרופות דרסטיות שיורידו את כמות הכולסטרול בדם‪ .‬אולם חשוב לזכור‬
‫שיש כל מיני רמות של שינויים בגנים אלה‪ -‬זה לא חייב להיות בהכרח ‪ 100%‬מהשינויים‪ .‬יכול להיות שלמישהו יהיו רק ‪20%‬‬
‫מהשינויים הגנטיים ואז המנגנון שלו עדיין יעבוד‪ ,‬אולם בצורה פחות טובה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במחלה מסוג זה יש גם אפקט של סביבה‬
‫שיכול להיות מאוד משמעותי‪ -‬אם מקפידים על פעילות גופנית ועל תזונה מתאימה אפשר בהחלט להקטין את הסיכוי ללקות‬
‫בהתקף לב← מה שמראה לנו איך הסביבה והגנטיקה עובדים ביחד ומשפיעים על מחלות מסוימות‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫מחלות מולדות )‪ (congenital defects‬שהן מולטיפקטוריאליות פוליגניות‪:‬‬
‫אלו מחלות שבאות לידי ביטוי כבר בעובר‪/‬לידה ובעלות פקטור סביבתי להתבטאותן‪ .‬על פניו נראה כי העובר‪/‬הוולד שמור‬
‫בבטן אימו ואינו מושפע מגורמים חיצוניים‪ -‬אולם לא כך הם הדברים‪ .‬ההשפעה הסביבתית נעשית בדרך עקיפה ומתווכת ע"י‬
‫האם‪.‬‬
‫‪ : Neural tube defects‬זו מחלה שבה הילד נולד ללא סגירה של עמוד השדרה בגב )ההתפתחות העוברית של התעלה‬ ‫●‬
‫העצבית לא הושלמה כנדרש(‪ .‬שכיחותה )‪ 1-3‬מתוך ‪ 1000‬לידות(‪ .‬אומנם זו מחלה גנטית‪ ,‬אולם יש לה גם השפעה‬
‫סביבתית‪ .‬אחד הדברים שמשפיעים עליה מבחינה סביבתית זה חוסר בחומצה פולית‪ .‬חומצה פולית זה ויטמין‪-‬‬
‫מכאן שאינו מסופק ע"י גוף האדם עצמו אלא ע"י תזונה‪ ,‬ובלעדיו אין לנו חיות‪ .‬נשים בהריון בעלות חוסר בחומצה‬
‫פולית עלול להביא לפגיעה בתהליך סגירת הניורל טיוב אצל העובר‪.‬‬
‫‪) Cleft palate‬חך שסוע (‪ :‬יש כל מיני סוגים של חך שסוע אבל ברוב המקרים זה מחלה פוליגנית‪ .‬שכיחותה‬ ‫●‬
‫באוכלוסייה ‪ 1/1000‬לידות‪.‬‬
‫‪ : Club foot‬כשכף הרגל גדלה כשהיא פונה כלפי פנים בצורה מבנית‪ .‬שכיחותה באוכלוסייה ‪ 1/1000‬לידות‪.‬‬ ‫●‬
‫‪ :Congenital heart defects‬בעיות בלב שהן מולדות )שכיחות של ‪ 4-8‬לידות מתוך ‪.(1000‬‬ ‫●‬
‫‪ : Hydrocephaly‬מצב שבו הראש התינוק נולד עם ראש מאוד גדול‪ ,‬בעקבות הצטברות של נוזלים במוח )שכיחות‬ ‫●‬
‫של ‪ 0.5-2.5‬לידות מתוך ‪.(1000‬‬
‫‪ :Pyloric stenosis‬נרחיב על כך בהמשך‪.‬‬ ‫●‬
‫עבור מחלות מולטיפקטוריאליות פוליגניות‪ ,‬לא ניתן לחשב את סיכויי המחלה במדויק ‪ ,35‬לאור מורכבותן ומספר הגורמים‬
‫המשפיעים עליהן‪ .‬קיים תחום שמנסה לעשות סדר במחלות )להבין מה אחוז ההשפעה הגנטית אל מול אחוז ההשפעה‬
‫הסביבתית(‪ .‬בצורה זו נדע להתמודד יותר טוב עם מחלות אלו‪.‬‬
‫ישנו סרגל מיוחד שבקצה אחד שלו נמצאות המחלות שמושפעות רק מהגנטיקה )כמו למשל ציסטיק פיברוזיס או אנמיה‬
‫חרמשית( ובקצה השני שלו נמצאות המחלות שמושפעות רק מהסביבה )כמו שפעת למשל(‪ .‬כל המחלות מהסוג של ה‪-‬‬
‫‪ complex diseases‬מסודרות איפשהו בין לבין לפי עוצמת ההשפעה הגנטית שלהן אל מול עוצמת ההשפעה הסביבתית‪.‬‬
‫מה שאנו כן יכולים להגיד על מחלות אלו זה שככל שאנו קרובים משפחתית למקרה שנולד ככה הסיכוי שלנו ללדת תינוק‬
‫חולה הולך וגדל בהתאמה‪ -‬זאת לאור הדמיון האפשרי בגנום‪ .‬למשל‪ :‬ב‪ ,cleft palate -‬אם קיים קרוב משפחה מדרגה ראשונה‬
‫שחולה במחלה זו )למשל אח‪/‬אחות( אז הסיכוי ללדת ילד חולה הוא ‪ .4%‬קרוב משפחה מדרגה שנייה יוריד את הסיכויים של‬
‫המחלה ל‪ ,0.7%-‬כאשר דרגה שלישית תוריד את האחוזים ל‪ 0.3%-‬וכך הלאה )עד להתקרבות סיכויי המחלה בקרב‬
‫האוכלוסייה הכללית(‪.‬‬
‫הסיכוי לחלות במחלות פוליגניות )כמו סכרת‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬בעיות לב‪ ,‬אפילפסיה וכו'( לרוב הוא יותר גבוה מאשר הסיכוי לחלות‬
‫במחלות שיושבות רק על גן אחד )אבל זה מאוד תלוי מחלה ואין על זה ממש נתונים מדויקים(‪.‬‬
‫פילוריק סטנוזיס )‪:(pyloric stenosis‬‬
‫זה מחלה פוליגנית שבה יש התעבות של השער הפילורי )השער שדרכו עובר המזון בין הקיבה לתריסריון(‪ -‬רקמת השריר‬
‫באזור זה גדלה באופן לא פרופורציונלי ולכן היא לוחצת באופן תמידי על הפתח שבין הקיבה לתריסריון ומצרה אותו‪ .‬הדבר‬
‫מוביל לכך שהמזון נאגר בקיבה‪ ,‬וכשהיא מתמלאת עד סופה כל המזון יוצא החוצה בהקאה← מה שעלול להביא את הילד‬
‫לכדי הרעבה‪ ,‬מאחר והמזון לא נספג בגופו‪ .‬לרוב בעיה זו מתגלית מוקדם ומטופלת באמצעות ניתוח‪ ,‬כך שהילד יכול לחיות‬
‫באופן נורמלי לחלוטין‪ .‬עד הניתוח אפשר להזין את הילד דרך הדם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ידוע כי למרות שמחלה זו היא פוליגנית‪ ,‬שכיחות גבוהה יותר אצל זכרים )לא ברור למה(‪ .‬כלומר‪ ,‬מין הילוד זה פקטור‬
‫מאוד משמעותי בביטוי המחלה‪ .‬הסיכוי ללדת צאצא חולה נוסף ‪ ,‬אחרי שכבר נולד ילד חולה‪ ,‬יהיה גבוה יותר במידה והילד‬
‫הראשון שנולד במחלה הוא מהמין של השכיחות הנמוכה יותר )בנות(‪ -‬מאחר ואם נולדה בת חולה )וידוע שהסיכוי להוליד בת‬
‫חולה הוא נמוך יותר(‪ ,‬הדבר מצביע על כך שרמת השינויים הגנטיים ככל הנראה גדולה יותר‪ ,‬ולכן הסיכוי להוליד ילד נוסף‬
‫שחולה במחלה הוא גדול יותר‪ .‬הדבר הזה נכון באופן כללי למחלות פוליגניות שבהן למין יש פקטור‪.‬‬

‫‪ 35‬לא מדובר בחישוב פשוט‪ /‬ביצוע עץ משפחה‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫‪:Congenital club foot‬‬
‫זה מחלה פוליגנית מולדת שבה הרגליים )רגל אחת או שתיהן( גדלות בצורה עקומה כשהן מסובבות כלפי פנים‪ .‬למחלה זו יש‬
‫ספקטרום קליני רחב )כל מיני דרגות חומרה שונות(‪ . 36‬ככל שהחומרה של המחלה גבוהה יותר‪ ,‬ככה הסיכוי ללדת צאצא נוסף‬
‫חולה יהיה גבוה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬אומנם המחלה היא מולדת‪ ,‬אבל כן אפשר להשפיע על החומרה שלה אחרי הלידה כמו למשל‬
‫לשים לתינוק גבס על הרגליים איך שהוא נולד‪ ,‬כשהעצמות שלו עוד רכות‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הסיכוי להוליד ילד חולה במחלה מולטיפקטוריאלית פוליגנית‪:‬‬
‫עולה← ככל שיש יותר קרובי משפחה חולים‪.‬‬ ‫●‬
‫יורד← ככל שהקרבה המשפחתית לחולים מרוחקת יותר‪.‬‬ ‫●‬
‫עולה← ככל שהביטוי הקליני במקרה המשפחתי בעבר היה חמור יותר‪.‬‬ ‫●‬
‫עולה← אם המקרה המשפחתי היה מהמין שבו שכיחות המחלה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫●‬
‫המרכיב הגנטי במחלות מולטיפקטוריאליות פוליגניות‪:‬‬
‫אחת השאלות שנשאלות‪ ,‬זה איך יודעים איפה ממוקמת מחלה מסוימת על גבי הסרגל של ההשפעה הגנטית מול ההשפעה‬
‫הסביבתית? )בתור הורים‪ ,‬עד כמה אנו משפיעים מבחינה גנטית על הסיכוי להתבטאות המחלה אצל דור הצאצאים שלנו(‪.‬‬
‫"חישוב קונקורדנס" )‪ -(concordance‬שיטת חישוב שאומרת לנו איזה אחוז מהמחלה הוא על בסיס גנטי‪.37‬‬
‫המטרה‪ :‬לבדוק את מידת ההורשתיות של תכונות או מחלות שונות‪ -‬מה מידת המרכיב הסביבתי ומה מידת המרכיב הגנטי‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬השוואת תאומים הומוזיגוטים )=מונוזיגוטים‪ -‬תאומים זהים‪ -‬שיצאו מביצית אחת( ודיזיגוטיים )תאומים לא‬
‫זהים‪ -‬שיצאו משתי ביציות שונות(‬
‫הרעיון‪:‬‬
‫תאומים מונוזיגוטיים ודיזיגוטיים גדלים באותה סביבה‪.‬‬ ‫●‬
‫תאומים מונוזיגוטיים זהים גנטית‪ ,‬בעוד שדיזיגוטיים שונים זה מזה גנטית )זהים רק ב‪.(50%-‬‬ ‫●‬
‫הבדיקה‪ :‬אם לתאום אחד יש את המחלה‪ ,‬מה הסיכוי שאותה מחלה תופיע גם אצל התאום השני )‪.(concordance‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫אם הסיכוי שהמחלה תהיה גם אצל התאום השני יותר גבוה במונוזיגוטיים מאשר בדיזיגוטיים ← יש במחלה‬ ‫●‬
‫מרכיב גנטי‪.‬‬
‫בין הסיכוי הנ"ל‬ ‫ככל שהפער‬ ‫●‬
‫במונוזיגוטיים‬
‫ובדיזיגוטיים יותר‬
‫הגנטי‬ ‫המרכיב‬ ‫גדול‪,‬‬
‫יותר גבוה‪.‬‬ ‫במחלה‬

‫מהטבלה הנ"ל ניתן לראות כי למשל ב‪ cleft palate-‬בקרב תאומים זהים הסיכוי של האח התאום לחלות במחלה אחיו חולה‬
‫הוא ‪ ,40%‬לעומת תאומים לא זהים שם הסיכוי עומד על ‪ .4%‬את אותו תהליך עשו למחלות שונות‪ .‬על חישוב התורשתיות‬
‫ניתן להתרשם מהטבלה מטה‪.‬‬
‫נשים לב כי האחוזים אינם ביטוי של מעורבות המחלה )הסיכוי לחלות( אלא הם ביטוי של עד כמה קיימת מעורבות גנטית‬

‫‪ 36‬היא יכולה לבוא לידי ביטוי רק ברגל אחת או בשתי הרגליים וגם כשהיא באה לידי ביטוי יכולות להיות כל מיני רמות למידת הסיבוב‬
‫של הרגל‪.‬‬
‫‪ 37‬אפשר לחשב את זה פחות או יותר גם אם לא יודעים את כל הגנים שעליהם המחלה יושבת‪.‬‬
‫‪27‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫בהתבטאות המחלה )ביחס למעורבות סביבתית(‪.‬‬
‫הערכת ההורשתיות של מחלה ) ‪ (Heritability estimates‬לא אומרת לי דבר על גנים ספציפיים שמקודדים לתכונה והאחוז‬
‫שלהם‪ .‬היא מספרת לי רק על אחוז ההשפעה של הגנטיקה לגבי מחלה מסויימת )פחות או יותר‪ ,‬זה לא ממש מדויק(‪.‬‬

‫העמודה הכי ימנית של ‪) heritability‬תורשתיות( מחשבת את הסיכוי של תאומים מונוזיגוטים פחות הסיכוי של התאומים‬
‫די‪-‬זיגוטים כפול ‪ .2‬זה מראה לנו בסולם של ‪) 1-0‬או ‪ (1-100‬מהו אחוז ההורשה הגנטית במחלה‪ .‬לפי הטבלה הנ"ל ניתן‬
‫להתרשם שבמאניה דיפרסיה ובאוטיזם יש ‪ 100%‬השפעה גנטית )אבל היום אנחנו יודעים שזה לא נכון‪ ,‬גם לסביבה יש‬
‫השפעה על המחלות אלה(‪ .‬חשוב לזכור שנתונים אלה משויכים למחקר ספציפי ועלולים להשתנות בין מחקרים שונים והין‬
‫אזורים שונים‪ -‬לכן יש לקחת את הממצאים בערבון מוגבל‪.‬‬

‫גנטיקה של אוכלוסיות‪:‬‬
‫עד כה למדנו כיצד אנו יכולים לסייע בנתינת הסתברות סטטיסטית להולדת ילד חולה כאשר לרשותנו נתונים על המשפחה‪,‬‬
‫כדוגמת עץ משפחה וידע קודם על מחלות גנטיות בעבר משפחותיהם של בני הזוג← זו הדרך העדיפה אולם לא תמיד‬
‫אפשרית‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪) :‬א( מה עושים אם אין עץ משפחה? )ב( אם קיים עץ משפחה אולם לא מוזכרת בו אף מחלה?‬
‫למשל‪ ,‬בני זוג שנשאים למחלת סיסטיק פיברוזיס‪ ,‬ללא ידיעתם‪ ,‬וכעת רוצים לדעת מה הסיכוי שלהם להוליד ילד חולה‪ .‬על‬
‫מנת לעזור להם‪ ,‬משתמשים בגנטיקה של אוכלוסיות‪.‬‬
‫אם אנו יודעים מה אחוז האנשים באוכלוסייה שחולים במחלה מסוימת‪ ,‬נוכל לחשב את הסיכוי של בני הזוג להוליד ילד‬
‫חולה‪ .‬כאשר מדובר בגנטיקה של אוכלוסיות‪ ,‬מדובר על אוכלוסייה גדולת מימדים‪ ,‬ברמת של מדינות ואפילו מוצא‪.‬‬
‫חשוב לזכור שזוהי לא גנטיקה של אדם פרטי‪ ,‬אלא גנטיקה של אוכלוסיות‪.‬‬
‫גנטיקה של אוכלוסיות = יישום עקרונות של גנטיקה על אוכלוסייה** שלמה של אורגניזם‪ .‬זהו תחום שבודק וחוקר את‬
‫שכיחות האללים באוכלוסיה‪.‬‬
‫**אוכלוסייה= כלל התושבים במקום מוגדר )מדינה‪ ,‬אזור‪ ,‬עיר( ובזמן מוגדר )לעיתים מורחב השימוש במילה זו לאוכלוסייה‬
‫שאינה של בני אדם(‪.‬‬
‫יש חשיבות לדעת שכיחות של גנוטיפ מסוים באוכלוסייה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫אם רוצים לדעת מה הסיכוי להוליד ילד עם מחלה תורשתית כלשהי‪.‬‬ ‫●‬
‫בדיקת אבהות‪.‬‬ ‫●‬
‫שימוש בזיהוי פלילי‪.‬‬ ‫●‬
‫אם רוצים לדעת כמה ילדים חולים בטאי זקס )או כל מחלה שהי( ייוולדו בארץ השנה‪.‬‬ ‫●‬
‫‪28‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫מבחינת מנות דם‪ -‬רוצים לדעת כמה מנות דם )על סוגיהם השונים( צריכים להכין בבנק הדם‪ ,‬בהתאם לסוגי‬ ‫●‬
‫המחלות שקיימות באוכלוסייה ולשכיחות שלהן‪.‬‬
‫נדידה והגירה של אוכלוסיות‪.‬‬ ‫●‬
‫יש ‪ 3‬סוגים של שכיחויות שיכולים לבקש מאתנו‪:‬‬
‫שכיחות אללים ‪ -‬מה השכיחות לראות את הופעת כל אחד מהאללים באוכלוסייה‪ .‬חשוב לזכור שלכל תכונה יש ‪2‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אללים )‪.(A/a‬‬
‫שכיחות גנוטיפים ‪ -‬מה השכיחות לראות את הופעת כל אחד מהגנוטיפים האפשריים באוכלוסייה‪ .‬חשוב לזכור שיש‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 3‬גנוטיפים אפשריים לכל תכונה‪.AA, Aa, aa -‬‬
‫שכיחות פנוטיפים ‪ -‬מה הסיכוי לראות את הופעת כל אחד מהפנוטיפים האפשריים באוכלוסייה‪ .‬חשוב לזכור שיש ‪2‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אפשרויות לביטוי פנוטיפי )חולה במחלה או בריא‪ -‬כולל בתוכו את הנשאים(‪.‬‬
‫בדר"כ‪ ,‬בכדי לחשב שכיחות של משהו מסוים באוכלוסייה אנו משתמשים בנוסחאות של הרדי ויינברג )נוסחאות שעד היום‬
‫נמצאות רלוונטיות(‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪Aa‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬
‫הרדי )מתמטיקאי אנגלי( וויינברג )רופא גרמני( הוכיחו שבאוכלוסיות גדולות השכיחות של האללים נשמרת קבועה )אחוז‬
‫האללים הרצסיביים לעומת הדומיננטיים(‪ .‬אלו ניסחו ביטוי מתמטי לחישוב שכיחות גנוטיפים באוכלוסייה המצויה בשיווי‬
‫משקל גנטי‪ ,‬לגבי גן בעל ‪ 2‬אללים‪:‬‬
‫אם ‪ = p‬שכיחות של האלל ‪) A‬דומיננטי(‪.‬‬ ‫●‬
‫ו‪ = q -‬שכיחות האלל ‪) a‬רצסיבי(‪.‬‬ ‫●‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אז שכיחות הגנוטיפים האפשריים לגבי שני אללים אלה תוצג בביטוי‪p +2pq+q =1 :‬‬
‫‪aa Aa AA‬‬
‫ומכאן גם שכיחות האללים תבוטא בביטוי‪p+q=1 :‬‬
‫חשוב לזכור את הנוסחאות האלה בע"פ‪.‬‬
‫דוגמא לשימוש בנוסחאות הנ"ל‪:‬‬
‫צבע פרווה של חתולים זו תכונה שמקודדת ע"י גן אחד בלבד‪ .‬הגן בעל ‪ 2‬אללים‪) B -‬פרווה שחורה( ו‪) b-‬פרווה לבנה(‪ .‬אם‬
‫בחדר אחד יש אוכלוסייה של ‪ 100‬חתולים‪ ,‬מתוכם ‪ 84‬חתולים בעלי פרווה שחורה )לגביהם לא ניתן לדעת בוודאות מה‬
‫הגנוטיפ שלהם‪ (BB, Bb, bB -‬ו‪ 16-‬הם בעלי פרווה לבנה )לגביהם ניתן לומר בוודאות כי הם הומוזיגוטים רצסיביים= ‪.(bb‬‬
‫לאור הנתונים הנ"ל ניתן לקבוע את שכיחות הפנוטיפים באותה אוכלוסייה‪:‬‬
‫שכיחות הפנוטיפ לפרווה שחורה היא ‪p2+2pq ←(84%) 0.84‬‬ ‫●‬
‫שכיחות הפנוטיפ לפרווה לבנה היא ‪q2 ←(16%) 0.16‬‬ ‫●‬
‫מבחינת שכיחות הגנוטיפים ‪ ,‬החישוב נעשה קצת יותר מורכב‪ -‬אומנם הגנוטיפ של החתולים הלבנים ידוע בוודאות )‪-bb‬‬
‫מאחר וזו תכונה רצסיבית(‪ ,‬אולם את הגנוטיפ של החתולים השחורים אנו לא יודעים בוודאות ‪ 38‬כי כל אחד מהם יכול להיות‬
‫או הומוזיגוט דומיננטי )‪ (BB‬או הטרוזיגוט )‪.(Bb/ bB‬‬
‫לכן‪ ,‬לטובת חישוב הגנוטיפ נעזר בשכיחות הפנוטיפ לפרווה לבנה שהיא ‪ ← 0.16‬זה אומר ש‪ q²-‬שווה ל‪ q²) 0.16-‬זה כמו =‪b²‬‬
‫= ‪.q=0.4‬‬ ‫‪√2 0.16‬‬ ‫‪ .(bb‬בכדי לחשב את ‪ =) q‬שכיחות האלל( נוציא שורש‪:‬‬
‫ע"פ הנוסחה של שכיחות האללים‪ ,p+q=1 :‬ניתן לחשב את ‪p ← p=1-0.4 =0.6‬‬
‫כעת‪ ,‬כשלרשותנו גם ערך ה‪ p-‬וגם ערך ה‪ q-‬נוכל לחשב כל שכיחות שנרצה‪:‬‬

‫‪ 38‬אלא אם נעשה לכל אחת מהם בדיקה גנטית‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫אם ברצוננו לחשב את השכיחות לגנוטיפ הטרוזיגוט‪ ,‬אז‪ ← 2pq :‬נעשה ‪ ← 2x0.4x0.6=0.48‬כלומר‪ ,‬השכיחות‬ ‫●‬
‫להופעת גנוטיפ הטרוזיגוט בקרב אוכלוסיית החתולים )בהקשר של צבע הפרווה( הוא ‪.(48%) 0.48‬‬
‫אם ברצוננו לחשב את השכיחות לגנוטיפ הומוזיגוט דומיננטי‪ ,‬אז‪ ← p² :‬נעשה ‪.0.6x0.6=0.36 ← 36%‬‬ ‫●‬

‫חשוב לזכור שבשביל לחשב גם את שכיחות האללים וגם את שכיחות הפנוטיפים נשתמש בנוסחה הראשונה )מאחר ולהם‬
‫קיימות רק ‪ 2‬אפשרויות(‪ .‬אולם‪ ,‬בכדי לחשב את שכיחות הגנוטיפים נשתמש בנוסחה השנייה ) מאחר ולה ‪ 3‬אפשרויות(‪.‬‬
‫כשנותנים לנו תרגיל שבו אנחנו מתבקשים לחשב שכיחות מסוימת חשוב לשים לב איזה שכיחות מבקשים מאתנו לחשב‪.‬‬

‫הנחות ראשוניות לעיקרון הרדי ויינברג‪:‬‬

‫‪39‬‬
‫מניחים שמדובר בגן מנדלי פשוט ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוכל להשתמש בנוסחאות הנ"ל רק אם באוכלוסייה שלגביה אנו מבררים מתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מדובר ביצורים די פלואידי )לכל פרט יש ‪ 2‬העתקים‪ -‬אחד מהאימא ואחד מהאבא(‪.‬‬ ‫▪‬
‫שמתרבים רבייה מינית )שיש אבא ויש אמא(‪.‬‬ ‫▪‬
‫האוכלוסייה הנבדקת היא גדולה מאוד‪.‬‬ ‫▪‬
‫שהזיווגים הם אקראיים בין שלושת הגנוטיפים באוכלוסייה )אם לא כך‪ ,‬הרי שלא יהיה ריבוע פנט פשוט(‪.‬‬ ‫▪‬
‫מניחים שאין סלקציה כנגד אחד הגנוטיפים‪ -‬כלומר שלא מסננים את אחד הגנוטיפים )חידוד של הנק'‬ ‫▪‬
‫הקודמת(‪.‬‬
‫שאין מוטציות חדשות שמשפיעות על שכיחות האללים‪.‬‬ ‫▪‬
‫אין הגירה משמעותית אל תוך האוכלוסייה או מחוץ לה )לפעמים הגירה מאוכלוסייה אחרת יכולה להשפיע על‬ ‫▪‬
‫שכיחות הגנטופית באוכלוסייה‪ -‬למשל‪ ,‬יכולים להגיע המון אנשים עם שני גנים דומיננטיים‪ ,‬וזה יכול להשפיע‬
‫על החישובים(‪.‬‬
‫אוכלוסייה שעומדת בכל התנאים הנ"ל נחשבת לאוכלוסייה שמקיימת שיווי משקל יציב‪.‬‬

‫‪ 39‬אינו רלוונטית לדברים מסובכים יותר כמו תכונות פוליגניות או קודומיננטיות‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬

‫דוגמא לתרגיל‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫נתון שאוכלוסייה מסוימת נמצאת בשיווי משקל הרדי וינברג לגבי הגן לצבע עיניים ‪ .E/e‬עיניים בהירות באותה אוכלוסייה‬
‫זו תכונה רצסיבית‪ ,‬כאשר הפנוטיפ שלה הוא ‪ 6%‬מהאוכלוסייה בלבד‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה שכיחות ההטרוזיגוטים באוכלוסייה זו?‬
‫← ‪ ← q²=0.06‬כלומר‪q=0.24 -‬‬ ‫‪√2 0.06‬‬ ‫תשובה ‪ :‬השכיחות באוכלוסייה להומוזיגוט רצסיבי היא ‪ ← 0.06‬כלומר‪= 0.24 -‬‬
‫← מכאן נוכל לחשב את ערכו של ‪ ← p: p= 1- 0.24 = 0.76 ← 2pq = 2 x 0.24 x 0.76 = 0.36‬כלומר‪ -‬השכיחות להטרוזיגוט‬
‫היא ‪.(36%) 0.36‬‬
‫באותו אופן של חישוב‪ ,‬אפשר לחשב גם את הסיכוי באוכלוסייה לחלות במחלה‪ ,‬או להיות נשא של מחלה מסוימת‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ -‬ציסטיק פיברוזיס‪:‬‬
‫נניח שהאוכלוסייה נמצאת בשיווי משקל )לשים לב‪ ,‬לא תמיד אומרים את זה!( ושכיחות החולים )=הפנוטיפ הרצסיבי(‬
‫נשארת קבועה מדור לדור‪ .‬שכיחות החולים נמדדה כ‪ 1-‬ל‪.2000 -‬‬
‫שאלה ‪ :‬מה אחוז הנשאים )משמע הגנוטיפ הוא הטרוזיגוטים‪ -‬מכיל שני אללים שונים זמ"ז( באוכלוסייה?‬
‫‪1‬‬
‫= ‪ ← =0.0005q²‬נוציא שורש‪ ← q=0.022 :‬מכאן נוכל לחשב את ערכו של ‪:p‬‬ ‫תשובה‪ :‬שכיחות החולים היא‬
‫‪2000‬‬
‫‪ ← p=1-0.022=0.978‬לכן שכיחות ההטרוזיגוטים )הנשאים( היא‪ ← x 0.022 x 0.978= 0.043 2 :‬כלומר‪ 4.3% ,‬מהאוכלוסייה‬
‫)‪ 1‬מתוך ‪ 25‬אנשים(‪.‬‬
‫שאלה הבאה על סמך הנתונים האלה‪ :‬מה הסיכוי של שני בני זוג בריאים‪ ,‬שאין להם היסטוריה משפחתית של ‪ CF‬להוליד‬
‫ילד חולה?‬
‫תשובה ‪ :‬בכדי שהילד ייוולד חולה צריך ששני ההורים יהיו נשאים )‪ .(Bb‬לכן‪ ,‬בכדי לחשב את הסיכוי ששניהם נשאים נכפיל‬
‫את הסיכוי של כל אחד מהם להיות נשא‪ .(x 0.043 0.043 ) :‬אולם‪ ,‬גם אם שניהם נשאים‪ ,‬הסיכוי שייוולד ילד חולה הוא ‪) 0.25‬‬
‫‪.(25%‬‬
‫לכן בכדי שייוולד ילד חולה אנו צריכים להכפיל את כל שלושת הסיכויים זה בזה‪.x 0.043 x 0.25 = 0.0004622 0.043 :‬‬
‫‪ 40‬כשכתוב לנו שיווי משקל הרדי‪-‬ויינברג זה אומר שאפשר להשתמש במשוואות‪ .‬אם לא אומרים לנו את זה‪ ,‬אנחנו צריכים לבדוק את‬
‫זה‪.‬‬
‫‪31‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫כלומר‪ ,‬הסיכוי שייוולד לשני הורים בריאים )כשאין לנו נתונים על עץ המשפחה שלהם‪ ,‬רק על סמך השכיחות באוכלוסייה(‬
‫ילד חולה הוא ‪ ←0.0004622‬כלומר‪ ,‬סיכוי של ‪ 1‬ל‪) 2163-‬שזה קרוב לנתון על האוכלוסייה שהיה לנו לפני כן(‪ .‬כמובן שהחישוב‬
‫יכול להיות הרבה יותר מדויק אם היה עץ המשפחה‪.‬‬

‫האם המצב הנ"ל מייצג את מה שמתרחש באוכלוסיות אמיתיות? ← כמו בכל מודל‪ ,‬מדובר בהפשטה של מציאות הרבה יותר‬
‫מורכבת‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אוכלוסיות רבות בטבע מקיימות שיווי משקל יציב‪.‬‬
‫במקרים אחרים‪ ,‬משתמשים במודל כהשערת אפס‪ ,‬דוחים אותה ושואלים‪ :‬אילו כוחות דוחפים את האוכלוסייה מחוץ לשיווי‬
‫המשקל?‬
‫הסיבות לחוסר שיווי משקל‪ ,‬הינם‪ :‬שינויים בהרכב הגנטי של האוכלוסייה יתרחשו כתוצאה מברירה טבעית‪ ,‬סחף גנטי‬
‫ומעבר גנים‪.‬‬
‫מוטציות ‪ :‬השפעה קטנה מאוד על שכיחות אלל‪ -‬פקטור יותר תיאורטי )לא קורה בפועל( שאומר כי בבת אחת‪ ,‬נוצרת‬ ‫‪.1‬‬
‫מוטציה בגן בקרב אוכלוסייה שלמה )או לפחות ברובה(‪.‬‬
‫הגירה‪ -‬מדוע עומדת כנקודה בפני עצמה? האם לא נכנסת תחת "אפקט המייסדים"?‬ ‫‪.2‬‬
‫סחיפה גנטית‪ :‬שינוי אקראי בשכיחות של האללים‪ ,‬בגלל אוכלוסייה מאוד קטנה אשר לא מייצגת נכונה את כלל‬ ‫‪.3‬‬
‫האוכלוסייה‪ .‬שינויים אקראיים במעבר הגנים מדור אחד לשני‪ ,‬שגורמים לשינוי יחס האללים באוכלוסייה‪ .‬ניתנו ‪2‬‬
‫הגדרות אולם הן לא הולמות אחת את השנייה‪.‬‬
‫נגרם כתוצאה מ‪ 2-‬גורמים עיקריים‪:‬‬
‫אפקט המייסדים ‪ -‬קורה שתת אוכלוסייה נודדת ומקימה אוכלוסייה חדשה שבה ההרכב הגנטי יהיה שונה‬ ‫●‬
‫מזה המקורי )הפרטים שנדדו בעלי תמהיל גנטי שונה לגמרי מזה שבאוכלוסייה המקורית(‪ ,‬אל אף שזו באה‬
‫מתוך אוכלוסיית המקור‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לא ניתן להשתמש בחוקי הרדי‪ -‬ויינברג על האוכלוסייה החדשה‬
‫)האם גם האוכלוסיה המקורית?(‪ .‬כמו כן‪ -‬האם אפקט המייסדים לא מתרחש כתוצאה מהגירה?‬
‫אפקט צוואר בקבוק ‪ -‬שינוי פתאומי= בפרק זמן יחסית קצר‪) ,‬סביבתי‪ 41‬או הגירה( שמפחית את גודל‬ ‫●‬
‫האוכלוסייה בצורה דרמתית‪ .‬אוכלוסייה גדולה עוברת שינוי בגודלה כך שרק חלק קטן ממנה נשאר ולפיכך‬
‫שכיחות האללים משתנה‪ .‬מצב בו גנוטיפ מסוים מביא ליתרון אבולוציוני לשרידות‪ -‬כאשר רק מי ששורד‬
‫מקים אוכלוסייה ומעמיד דור של צאצאים )כמו באנמיה חרמשית‪ ,‬לנשאים יש סיכויי שרידות טובים יותר‬
‫למלריה ולכן הם שרדו‪ ,‬דבר זה שינה את שכיחות הגנוטיפ של מחלת האנמיה חרמשית‪ ,‬באוכלוסייה(← הרי‬
‫אמרנו שסחף גנטי יש בוא אפקט של אקראיות‪ ,‬כלומר אינה מייצרת התאמות בשונה מתהליך של ברירה‬
‫טבעית‪ -‬אם כך‪ ,‬מדוע תהליך של אנמיה חרמשית בא כדוגמא לצוואר בקבוק?‬
‫כמו כן‪ ,‬מה מבדיל בין אפקט המייסדים לאפקט צוואר הבקבוק שהרי שינוי פתאומי הוגדר כסביבתי‪ /‬הגירה(?‬
‫סלקציה=ברירה טבעית ‪ :‬תהליך זה יכול לשנות את שכיחות האלל בכיוון סיסטמתי‪ ,‬בגלל השינוי בכושר העמדת‬ ‫‪.4‬‬
‫צאצאים של גנוטיפ מסוים‪ .‬זהו מנגנון אשר מייצר שונות בשכיחות גנים מדור לדור‪ .‬כתוצאה מכך אורגניזמים‬
‫מסוים נעשה מותאם יותר לסביבה‪ .‬חשוב לציין שהברירה הטבעית אינה פועלת על פרטים בודדים‪ ,‬אלא היא פועלת‬
‫על אוכלוסייה‪.‬‬
‫הסלקציה הטבעית מתרחשת בגלל‪:‬‬
‫ישנה שונות בין פרטים באוכלוסייה‪ ,‬לא כולם זהים בדיוק‪.‬‬ ‫●‬
‫פרטים בעלי שונות מסוימת "מותאמים" יותר מאחרים )לסביבה(‪.‬‬ ‫●‬
‫התכונות שבהם הפרטים שונים אחד מהשני הן תכונות מורשות‪.‬‬ ‫●‬
‫הפרטים "המותאמים" יותר מתרבים יותר ולכן מעמידים יותר צאצאים‪.‬‬ ‫●‬
‫בהמשך הדורות יותר צאצאים יהיו בעלי התכונות "המותאמות"‪.‬‬ ‫●‬

‫‪ 41‬התפרצות של מחלה קשה‪ ,‬אסון טבע‪ ,‬מלחמה‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫דוגמא לברירה טבעית כזו היא אנמיה חרמשית‪ ,‬שנגרמת כתוצאה מתא המוגלובין אבנורמלי‪ a .‬הם עמידים למלריה‪ ,‬ולכן‬
‫הפרט ההטרוזיגוט הוא עמיד יותר‪ .‬לכן האלל ‪ A/a‬הטרוזיגוטים נשמר למרות שהוא גורם למחלה קשה‪ ,‬בעיקר‬
‫במקומות שבהם יש מלריה )אפריקה(← כלומר‪ ,‬באוכלוסיות אפריקה יש אחוז גבוה מאוד של נשאות לאנמיה‬
‫חרמשית‪ .‬נשא של אותה מוטציה הוא בעל יתרון אבולוציוני לשרוד )בהשוואה לאדם בריא(‪ ,‬זאת מאחר וטפיל‬
‫המלריה לא דוגר אצלם‪.‬‬
‫מעבר‪ /‬זרימת גנים‪ :‬תוספות של גנים לאוכלוסייה או החסרה של גנים מהאוכלוסייה משנה את ההרכב הגנטי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫המעבר כאן הוא מכוון‪ ,‬בניגוד לסחף שהוא אקראי‪ .‬הגירה‪ -‬משנה שכיחות של אללים‪.‬‬
‫זיווג לא אקראי ‪ :‬לדוגמא‪ ,‬אוכלוסייה קטנה שבה נהוג להתחתן בנישואי קרובים‪ -‬דבר זה מביא להגבלת השונות‬ ‫‪.6‬‬
‫הגנטית ולהגברת הסיכוי להיות נשא‪ /‬חולה של מחלה כלשהי )הסיכוי לאותה מוטציה שמביאה למחלה‪ -‬עולה(‪.‬‬
‫בהמשך לנ"ל באם לא נתון לנו לגבי תכונה כי היא נמצאת שיווי משקל הרדי‪ -‬ויינברג‪ ,‬אזי עלינו לבדוק זאת‪ .‬כיצד? ← להציב‬
‫את הנתונים בנוסחאות של הרדי ויינברג )הנוסחה שמחשבת שכיחות פנוטיפים ואללים ונוסחה נוספת שמחשבת שכיחות‬
‫גנוטיפים( ולוודא שהן מסתכמות ל‪ .1-‬אם הן מסתכמות ל‪ 1-‬הרי שניתן לומר כי אותה תכונה נמצאת בשיווי משקל‪.‬‬

‫תרגילים‪:‬‬

‫‪33‬‬
 ‫מבוא לגנטיקה‬
‫שאלה‪ :‬גבר חולה במחלה מסוימת )נדירה( ונשוי לאישה בריאה‪ -‬להם ‪ 8‬ילדים‪ 4 ,‬בנות חולות ו‪ 4-‬בנים בריאים )פנוטיפית(‪.‬‬
‫מהו סוג ההורשה?‬

‫תשובה‪ X :‬לינקד דומיננטי‪ -‬האבא נותן לבנים ‪ Y‬בלבד כאשר את ה‪ X-‬הם יקבלו מהאימא‪ .‬לעומת זאת הבנות יקבלו ‪X‬‬
‫אחד מהאבא )שפגום( ו‪ X-‬שני מאימא‪ .‬מאחר וזו מחלה דומיננטית מספיק ‪ X‬אחד פגום ע"מ שהמחלה תבוטא פנוטיפית‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬נתונה השושלת שלהלן‪:‬‬

‫מהו אופן ההורשה?‬ ‫‪.1‬‬

‫כתוב את כל הגנוטיפים האפשריים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תשובה‪ :‬סוג ההורשה הוא ‪ X‬לינקד רצסיבי‪ .‬מאחר ואצל הבנים קיים רק ‪ X‬אחד‪ ,‬אזי גם אם המוטציה היא תכונה‬
‫רצסיבית‪ ,‬אם היא נאחזת ב‪ X -‬הבן בוודאות יהיה חולה‪.‬‬
‫הגנוטיפים האפשריים בעץ‪:‬‬
‫עיגול לבן‪Xx / xX / XX -‬‬ ‫▪‬
‫ריבוע שחור‪xY / Yx -‬‬ ‫▪‬
‫ריבוע לבן‪.XY / YX -‬‬ ‫▪‬
‫שאלה‪:‬‬

‫תשובה‪ :‬התשובה מודגשת בצהוב‪.‬‬

‫אפשרויות פנוטיפ לילד‬ ‫פנוטיפ ההורים‬ ‫זוג‬

‫‪A;B‬‬ ‫‪AB X O‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪AXO‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪A ; AB‬‬ ‫‪A X AB‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪O‬‬ ‫‪OXO‬‬ ‫‪4‬‬

‫שאלה‪ :‬לבקנות נובעת ממוטציה רצסיבית‪ .‬תדירות הלבקנים באוכלוסייה היא ‪ ,12%‬מהו אחוז הנשאים באוכלוסייה?‬

‫‪34‬‬
‫מבוא לגנטיקה‬
‫תשובה‪:‬‬

‫שאלה‪ +‬תשובה‪:‬‬

‫שאלה‪:‬‬

‫הסבר על התרשים‪:‬‬
‫שמאל‪ -‬תכונות ההורים )פנוטיפית(‪.‬‬ ‫●‬
‫ימין‪ -‬תכונות הילדים )פנוטיפית(‪.‬‬ ‫●‬
‫כל שורה מבטאת הכלאה שונה‪.‬‬ ‫●‬
‫לגבי התרשים הנ"ל‪ ,‬עלינו לבדוק‪:‬‬
‫מהי צורת ההורשה בכל אחת מההכלאות?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה הגנוטיפ של ההורים ושל הילדים בכל אחת מההכלאות?‬ ‫‪.2‬‬

‫תשובה‪ :‬במחברת‪.‬‬

‫‪35‬‬