Professional Documents
Culture Documents
מה זה גנטיקה?
תכונות ,מה שמגדיר כל ייצור ,ואיך זה עובר מדור לדור.
מה אנחנו מצפים מהחומר הגנטי?
• יציבות מדור לדור – אם יש לי זוג פילים ,מה שייצא מההזדווגות בדור הבא יהיה פיל .זוג
עיניים וכו'.
• מגוון ושונות ,מוטציות .צבעי עיניים ,צבעי שיער.
• יש תרומה לילד משני הצדדים – גם מהאם וגם מהאב.
מחלות:
יש המון בעיות כשמסתכלים על גנטיקה .המון מחלות .כמעט בכל דבר אנשים מתחילים למצוא את
התרומה הגנטית .השונות היא כזו שגורמת למחלות .זה הולך מדברים פשוטים כמו סיסטיק פייברוזיס
לסכיזופרניה.
הפגשה גנטית:
מה הוא התהליך הבסיסי כשחושבים גנטית? מה קורה כל פעם שנולד ילד חדש מבחינה גנטית?
מפגישים חומר גנטי של שני ההורים ורוצים להבין מה קורה עם זה.
שיטות בשביל להפגיש חומר גנטי:
• הפריה רגילה – לשים ביחד זרע וביצית .רבייה מינית.
• וירוסים )נגיפים( שכאשר הם תוקפים את התאים שלנו מזריקים פנימה את החומר הגנטי שלו,
ובכך הוא מפגיש את החומר הגנטי שלו עם החומר הגנטי שיש בתא.
• איחוי של תאים -יצירת סיב של שריר – כמה תאים שמתאחים לתא אחד .הסיב של השריר
משנה את התכונות שלו בהתאם לגרעינים שיש בשריר .הרקמה הראשונה שיוצרת את
השליה נוצרת מאיחוי של תאים.
• קוניוגציה – העברה של חומר גנטי בין שני אורגניזמים -במיוחד בחיידקים לפעמים תאים
באים במגע ומחליפים ביניהם העתקים של החומר הגנטי והחיידק המקבל משנה את התכונות
שלו.
• הנדסה גנטית – בצורה מכוונת ניתן להחליף גנים בתוך התא ואז לשנות את התכונות.
חומר גנטי VSתכונות:
כשמדברים על חומר גנטי אפשר לדבר על הגנים עצמם – הרכב החומר הגנטי ,או על התכונה עצמה
– שזה מה שמעניין אותנו .רשימת הגנים בכל בן אדם זה דבר מאוד יקר ובעייתי.
אנחנו מדברים על היחס בין החומר הגנטי עצמו לבין התכונות שאנחנו מקבלים בסופו של דבר,
ואנחנו רוצים להבין את החוקיות .האם כשיודעים מהו ההרכב הגנטי אפשר לנחש את התכונה,
וההיפך?
ההרכב של החומר הגנטי של פרט מסוים – גנוטיפ.
התכונות של החומר הגנטי – פנוטיפ.
לא רק החומר הגנטי משפיע על הפנוטיפ ,אלא גם הסביבה.
יש משפחה שבה יש 4ילדים ,אחת הבנות חולה במחלה שנקראת ) GALACTOSEMIAלא מסוגלת
לעכל מוצרי חלב( .יש לה גנוטיפ למחלה .כשנותנים לה דיאטה מיוחדת ,היא בריאה – כלומר שינוי
הסביבה = שינוי הפנוטיפ .הגנוטיפ נשאר קבוע.
מכאן :גנוטיפ +סביבה = פנוטיפ.
אצל תאומים זהים הגנוטיפ זהה .אם יש תאומים שגדלים בסביבות שונות ,אפשר לחקור לפיהם את
השפעת הסביבה על הפנוטיפ .הבעיה היא – איך שמים את היד על הגורם האחד ששינה את הפנוטיפ.
כאן מדובר על דברים התנהגותיים ,פסיכולוגיים ,גובה ,משקל .כמובן שצבע עיניים למשל לא ישתנה.
אנחנו נתייחס לסביבה כקבועה בשלב זה ,אלא אם יגידו לנו אחרת.
– 1850מנדל
דרווין לא ידע גנטיקה .כי כשמנדל נפטר הרשימות שלו הלכו לאיבוד ונמצאו רק במאה ה) 20 -כ-
50שנה אחרי שהוא כתב אותן(.
מה שהיה נפוץ בעולם אז ,היה מודל שנקרא – blending inheritanceאנשים דיברו על תמציות .לא
היה להם שום מושג על גנטיקה .הסתכלו על ילד ועל הורים ואמרו שזה כמו לעשות מרק ,שמים קצת
מהתבלינים האלה ,קצת מאלה ,הטעם משתנה ,וזה הילד שיוצא מזה .מבחינה מדעית דובר על מיזוג
התמציות האלה .זה לא תמיד עבד ,ואז היו אומרים שזה בגלל ששמו קצת יותר מהתבלין ההוא ,קצת
פחות מההוא וזו התוצאה שהתקבלה .בלנדינג אינהריטנס זה אחלה דרך להסביר כל דבר שלא ניתן
להסביר.
מנדל הפך את זה ל – particulate inheritance -הוא דיבר על חלקיקים )יחידות גנטיות( וקבע את
החוקיות של ההתנהגות בין החלקיקים.
המערכת
• ייצור פשוט .תכונות פשוטות להסתכלות .פנוטיפים פשוטים לאנליזה.
• זמן דור קצר.
• לא יקר .זול להשיג אותו .מזון .משהו שקל לגדל אותו.
• הרבה צאצאים.
• לא דורש תנאי סביבה מיוחדים.
• לא תופס הרבה מקום.
• אמין .לא ימות באופן פתאומי.
על כל הדברים האלה מנדל חשב .לא ברור איך הוא הגיע ליצור הנכון ,אבל הוא בחר נכון .הוא בחר
את האפונה הריחנית .הבעיה עם הצמח הזה היא להפסיק את הגדילה שלו ,במיוחד אם יש לו קצת
מים ושמש .אפשר לצופף אותו מאוד .יש הרבה מאוד זרעים .באירופה היה מאוד נפוץ לגדל את זה.
היה זול להשיג את זה .היה מגוון פנוטיפים רחב .האפונה הריחנית יכולה לעשות האבקה עצמית – זה
תכונה שתרמה למנדל ומצד שני גרמה לו להרבה עבודה .הרבה פעמים מנדל היה צריך לעשות
עבודה של דבורה בעזרת מכחול .מנדל היה בצ'כיה ,ושם תקופת הגידול קצרה יחסית .מנדל הצליח
להשחיל 2-3דורות בשנה ,ובשאר הזמן הוא ניתח את התוצאות .זמן דור קצר .טונה של צאצאים.
מנדל בחר 7תכונות ,ולכל תכונה שני פנוטיפים:
• צבע פרח .פנוטיפים – סגול ולבן.
• צבע זרעים.
• צורת הזרעים .פנוטיפים – מקומטים או חלקים.
• צורת התרמילים.
• צבע התרמילים.
• מיקום הפרחים לאורך הצמח.
• גובה הצמח .פנוטיפים – גבוהים או נמוכים.
זה לא כל הפנוטיפים שיש ,אבל זה אלה שהוא בחר.
האבקה עצמית ואיך מונעים אותה:
כשמנדל רצה לכוון הכלאה מכוונות ,הוא גזר מהפרח שישמש כנקבה את האבקנים כדי למנוע
האבקה עצמית .בפרח ששימש כזכר מנדל צבע את האבקנים ,אסף בעזרת מכחול אבקה מהאבקנים
והעביר לנקבה כדי להפרות אותה .מנדל לא היה עצלן .אם פעם הוא לקח את הפרח הלבן כנקבה
ואת הסגול כזכר ,אז הוא דאג לעשות גם את הניסוי ההפוך ,ולקחת את הפרח הלבן כזכר ואת הסגול
כנקבה.
ההכלאה הראשונה של מנדל:
מנדל התחיל את הניסויים שלו .הוא עשה הכלאה בין צבעים של פרחים וקיבל לא את מה שהוא
ציפה .והוא הבין שיש לו בעיה גנטית בהכלאה שלו .וזה היה מאוד חשוב שהוא הבין שיש בעיה גנטית
בהכלאה .הוא ייצר זנים טהורים )זה לקח לו מספר דורות( – לכל פנוטיפ ופנוטיפ הוא דאג שיש לו
שורה של צמחים שאין יוצאי דופן .כל פעם שהוא נותן להם לעשות האבקה עצמית או הכלאה עם
צמח מאותה שורה ,הוא ייקבל בדיוק את אותם פנוטיפים .לוקח לבן ,נותן לו לעשות האבקה עצמית
או עושה הכלאה עם לבן – יקבל לבן .בשלב הראשון הוא הסתכל רק על תכונה אחת בכל פרח.
אח"כ הוא הכליא צמח סגול )מזן טהור( עם צמח לבן )גם כן מזן טהור( ,וקיבל פרח סגול .כל
הצאצאים יצאו סגולים .זה היה מאוד חשוב! המסקנה – אין .blending
הוא חזר על זה 7פעמים ,עבור כל תכונה .בכל הפעמים ,בדור הראשון ,רק אחד הפנוטיפים התבטא!
אחד משני הפנוטיפים השתלט על הדור החדש .יש תכונה יותר חזקה ,ותכונה יותר חלשה .הפנוטיפ
הסגול חזק יותר .יש יחסי כוחות בין הפנוטיפים השונים.
מנדל רצה להבין מה החוקיות של כל הדברים האלה.
דור ההורים מסומן כ .(P (parental -הדור הראשון מסומן .F1השני F2וכן הלאה.
:Pסגול +לבן.
:F1סגול.
למה יצא צבע כמו אחד ההורים ולא היה בלנדינג )שילוב(?
על מנת להבין זאת מנדל לקח שני פריטים מדור – F1שני פרחים סגולים .הוא יכל לעשות זאת
בשתי דרכים – לקחת שני פרחים או לקחת פרח אחד ולעשות לו האבקה עצמית .הוא עשה זאת
בשתי הדרכים כדי להיות בטוח.
:F1סגול +סגול.
מנדל ביצע את ההכלאה וקיבל זרעים .הוא לקח 929זרעים ,אותם הוא גידל כ"א לצמח אחר ,ורשם
כמה צמחים הוא מקבל עם פרחים סגולים וכמה עם לבנים.
705נתנו פרחים סגולים 224 .פרחים לבנים.
צריך להבין שהוא ספר צמחים שלמים ,שכל הפריחה שלהם היא בצבע אחיד .וזה רק היה יכול לצאת
לו בגלל שהוא עשה את הזנים הטהורים.
המסקנה – היחס בין הסגול ללבן הוא ) 3:1לטובת הסגול(.
זה לא מספיק טוב .מנדל מסתכל על עוד תכונות.
בהכלאה אחרת הוא הסתכל על צבע הזרע .צבע הזרע זה תכונה של הדור הבא )הצמח שהולך
לגדול מהזרע הזה( .לא צריך לגדל צמח ,כי מספיק שיש זרע .זה חוסך דור!
:Pירוק +צהוב.
:F1כל הזרעים שהתקבלו היו צהובים.
:F2האבקה עצמית או הכלאה בין שני זרעים מדור ) F1צהובים( – מתקבל צהוב וירוק ביחסים של ¼
) ¾ :לטובת הצהוב(.
המסקנות – יש שני העתקים של התכונה .שני חלקיקים שיקבעו את הצבע .יש יחסים של חזק מול
חלש ,אבל החלש כן שם ,ואם עושים את ההכלאה הנכונה אפשר לזהות שוב את החלש )התכונה
החלשה לא נעלמת ,אלא קיימת שם(.
פנוטיפ חזק – דומיננטי – .dominant
פנוטיפ חלש – רצסיבי – .recessive
הדבר הכי חשוב שמנדל עשה זה ליצור את הזנים הטהורים! בלי זנים טהורים ההכלאות האלה לא
היו מצליחות!
כל פעם שהוא עובד בתכונות של זרעים הוא עובד במספרים של אלפים.
בהכל הוא ניסה להתקרב ל.1000-
תמיד היחסים היו באיזור .1:3
תמיד ב F1 -היה רק פנוטיפ אחד – כל הדור היה אחיד.
הוא היה יכול להסיק מכך מהוא הפנוטיפ הדומיננטי.
מנדל רצה להבין את זה עוד יותר לעומק אז הוא המשיך את ההכלאות.
את ההכלאה של צבע הזרעים הוא המשיך ל.F3 -
הוא לקח את הזרעים מ F2 -וגידל לצמחים ושאל – איזה סוג של צאצאים נקבל בהאבקה עצמית?
כשהוא בדק את הירוקים ,כל פעם שהוא קיבל צמח הוא נתן לו לעשות האבקה עצמית )ירוק על
ירוק( – כל הצאצאים היו עם זרעים בצבע ירוק .על אף שהירוק הוא רצסיבי ,ברגע שיש רק את
הירוק ,הוא ירוק טהור .כלומר ,ברגע שרואים זרע ירוק הוא זן טהור ,הוא לא יכול לתת משהו אחר
חוץ מירוק.
הוא לקח גם 519זרעים F2צהובים ולכל צמח שגדל עשה האבקה עצמית.
מתוכם הוא קיבל 166זרעים צהובים לחלוטין .זה אומר ששוב הגענו לזן טהור .הוא לקח את כל
הצמח ובכל תרמיל בצמח הזה בדק את הזרעים שהיו שם )טהור!(.
והוא קיבל גם 353זרעים צהובים וירוקים )בתוך תרמיל אחד יש גם תרמילים צהובים וגם תרמילים
ירוקים( – על אף שיצאתי מזרעים צהובים מסתתר בהם הירוק – כלומר בהורים מסתתר ירוק והוא
מתבטא גם.
היחס הוא בערך ) 1:2לטובת התערובת(.
בדור F2היו פי 3יותר צהובים מאשר ירוקים.
מכאן :צהוב:תערובת:ירוק = .1:2:1
באפונה מקובל לקרוא לגנים לפי הפנוטים הדומיננטי.
בתוך כל זרע יש שני העתקים של גן לצבע הזרע .אחד דומיננטי ,אחד רסציפי .אנחנו נקרא לדברים
לפי הפנוטיפ הדומיננטי ) .(Yאות גדולה – דומיננטי ,אות קטנה – רצסיבי.
תא מין – גמטה .תא המין הנקבי – ביצית )זיגוטה( .תא המין הזכרי – אבקה.
הפרט הצהוב ב F1 -הוא Yy (Yמהצהוב y ,מהירוק(.
תאי מין שיכול ליצור הפרט הצהוב ב F1 – Y -או .y
אם הוא האבא הוא יכול ליצור Yאו .y
אם הוא האמא הוא יכול ליצור Yאו .y
עושים טבלה:
Y y
Y YY yY
y Yy yy
יש פה 3אופציות לצהובים )הכל מלבד :(yy
אחד טהור – YY :צהוב לחלוטין.
שניים מעורבים – Yy, yY :תערובת.
החוק הראשון של מנדל -מנדל הראה שלגבי תכונה אחת יש שני העתקים של התכונה בתוך הפרט.
הסיכוי לקבל אחת משני ההעתקים זה סטטיסטיקה חופשית .התפלגות חופשית.
הסיכוי לכל זיגוטה )סוג של צאצא( הוא ¼.
פרטים שיש להם שני העתקים זהים של הגן לתכונה – הומוזיגוטים ) YYאו .(yy
פרטים שיש להם שני העתקים שונים של הגן לתכונה – הטרוזיגוטים ) Yyאו .(yY
כל העתק כזה נקרא אלל ) .(alleleלכולנו יש שני אללים לגן מסוים .אם שני האללים זהים אנחנו
הומוזיגוטים ,אם שני האללים שונים אנחנו הטרוזיגוטיים.
מה יקרה אם נעשה האבקה עצמית של אלו שהם הטרוזיגוטיים? זה מה שקיבלנו בטבלה.
איזה הכלאה היינו עושים שתתן משהו לא צפוי כל כך?
בהכלאה בין הטרוזיגוט עם להומוזיגוט ירוק )הומוזיגוט רצסיבי( – היחס יהיה .1:1
מנדל תמיד חשב איזה הכלאות לעשות ואיזה זרעים לתת למגדלי האפונה כדי להראות להם שהוא
מבין .עכשיו זה כבר לא ניחושים ,הוא מבין מה הוא עושה.
מנדל יצר זנים טהורים של מספר תכונות -זרעים צהובים חלקים )זן טהור( לעומת זרעים ירוקים
מחוספסים )זן טהור(.
הוא עושה את ההכלאה.
הגנוטיפ של ה:P -
צהוב חלק .RRYY -הגמטות שהוא יכול ליצור .RY -
ירוק מחוספס .rryy -הגמטות שהוא יכול ליצור .ry -
:F1פנוטיפ -צהוב חלק ,גנוטיפ .RrYy -
הצהוב חלק מ F1 -יכול ליצור 5גמטות.RY, ry, Ry, rY :
ההנחה היא שההסתברות זהה .התפלגות בלתי תלויה .כלומר ,הסיכוי לכל גמטה הוא זהה.
אנחנו צריכים לראות אם המודל מתממש בפועל.
טבלה של גמטות לגבי :F2
RY ry Ry rY
RY RRY RrY RR RrY
Y y Yy Y
ry RrY rryy Rry rrY
y y y
Ry RRY Rry RRy RrY
y y y y
rY RrY rrYy RrY rrY
Y y Y
מה רואים בטבלה?
כמה צהובים חלקים יש בתוך הטבלה הזו? .9
כמה צהובים מחוספסים יש בתוך הטבלה הזו? .3
כמה ירוקים חלקים יש בתוך הטבלה הזו? .3
כמה ירוקים מחוספסים יש בתוך הטבלה הזו? .1
היחס שמתקבל הוא .9:3:3:1
זה פיזור הפנוטיפים שמתקבל בדור ,F2אם יש לנו התפלגות בלתי תלויה בין שני גנים.
מנדל רק מסתכל על הפנוטיפים .הוא מנחש את הגנוטיפים תוך כדי שהוא כותב את החוקים.
דוגמא לא של מנדל:
תוכים .הצבעים שלהם שונים .הצבע השונה הוא הכלאה של שני גנים ,כ"א שני אללים.
אם נסתכל על הפנוטיפים השונים ,הירוקים זה כל הפרטים שיש להם העתק אחד של כ"א מהאללים
הדומיננטיים ) Yו .(B -הפרטים שיש להם העתק אחד של האלל הדומינטטי Bאבל הם הומוזיגוטים
רצסיביים ל y -יהיו כחולים.
הצהובים יש להם אלל דומיננטי ל Y -אבל הם הומוזיגוטים רצסיביים ל .b -הלבנים הם הומוזיגוטים
כפולים של yושל .b
החוק הראשון של מנדל – התפלגות חופשית .גן אחד ,שני אללים ,הסיכוי לקבל כ"א מהם .50%
החוק השני של מנדל – התפלגות בלתי תלויה.
יש שיטות שונות שבהן מתארים הורשה:
ריבוע – זכר .עיגול – נקבע.
קוים זה הכלאות.
צאצאים מסמנים משמאל לימין )שמאלי הכי מבוגר ,ימני הכי צעיר(.
תאומים מסמנים ע"י מבנה משולש.
אפשר לסמן פרטים גם אם לא יודעים איזה מין )זוויג( הוא היה – מעוין.
אפשר לסמן מחלות או פרטים עם פנוטיפ חשוב – סימן מלא.
אפשר לסמן הומוזיגוטים והטרוזיגוטים.
אפשר לסמן פרטים שהופלו /נפטרו.
מבחינה סטטיסטת הפרט שמביא את המשפחה לגנטיקאי )הפרט שממנו מתחילים לחקור את כל
המשפחה( נקרא propositusויש לו סימון מיוחד.
יש סימונים מיוחדים לנישואים במשפחה )נישואי קרובים( כי חשוב לדעת את זה.
עץ משפחה:
תכונה רצסיבית של הצאצאים – שני ההורים בריאים .כלומר ,כאשר שני ההורים בריאים והצאצאים
שלהם חולים ,אז התכונה היא רצסיבית וההורים עצמם הם הטרוזיגוטים.
במשפחה יש נישואי קרובים והאלל של המחלה יכול להגיע משני ההורים וליצור את המחלה .זה עוד
סימן לכך שהיא רצסיבית.
מספרי הדורות מסומנים בספרות רומיות .מספרים רגילים ניתנים למספר הפרט בשורה.
הפרט בדור 4צאצא (IV2) 2הוא הומוזיגוט רצסיבי .הפרט בדור 4צאצא (IV4) 4הוא גם המוזיגוט
רצסיבי .ההורים של הילדים האלו הם הטרוזיגוטיים.
הכלל המנחה הוא שכל פרט שלא נחוץ הוא הומוזיגוט בריא.
למשל פרט 5בדור (II5) 2שהיא מחוץ למשפחה בוודאי נניח לגביה שהיא הומוזיגוט בריא.
בכל כרומוזום במיטוזה יש שני סיבים של דנ"א .זה אחרי פאזת .Sהדנ"א כבר עבר רפליקציה.
בתמונה רואים צילום של כרומוזום שמורכב משתי מולקולות דנ"א ,כאשר הוא במצב דחוס.
באינטרפאזה זה קצת יותר פתוח אבל לא הרבה.
המבנה שמחזיק את הכל ביחד – צנטרומר .הסלילים – דנ"א .כל סליל שמכיל דנ"א – כרומטידה.
בהתחלה יש כרומוזום אחד דו כרומטידי מוחזק ע"י צנטרומר .לכל כרומוזום יש צנטרומר אחד .חשוב
לשים לב שמדובר בכרומוזום אחד ,אבל בשתי כרומטידות .בהתפצלות נקבל כרומוזום אחד חד
כרומטידי.
כדי להגיע מההליקס הכפול למבנה הכרומוזום יש בערך 8דרגות דחיסה.
בכרומוזום הצנטרומר לא נמצא במרכז .יש זרוע ארוכה של הכרומוזום שנקראת ,qויש זרוע קצרה
של הכרומוזום שנקראת .Pאת הקצרה מציירים למעלה ,את הארוכה למטה.
יש לנו 23זוגות של כרומוזומים.
כריוטיפ – אוסף הכרומוזומים של פרט מסוים.
אנאפאזה – Iהכרומוזומים שבנו את הסינפסה עכשיו מתחילים ללכת כל אחד לתא אחר .עכשיו יהיה
לנו בכל תא בת 23כרומוזומים דו כרומטידיים .יצאנו מתא אם עם 46כרומוזומים דו כרומטידיים.
אחרי חלוקה ראשונה קיבלנו שני תאי בת שמכילים כ"א 23כרומוזומים דו כרומטידיים .עכשיו יש לנו
שני תאים שמכילים בדיוק חצי מהחומר הגנטי .למה היה חשוב שיהיה סינפסיז? בשביל לוודא שכל
תא מקבל את אותו כרומוזום .מביאים את הכרומוזומים ההומולוגיים אחד ליד השני בשביל להפריד
ביניהם .כל כרומוזום מהזוג הולך לתא אחר.
מבחינת מנדל זה עדיין בעיה כי כל כרומוזום הוא דו כרומטידי .אנחנו צריכים להגיע למצב שיש לנו
העתק אחד מכל גן.
אנחנו הולכים לחלוקה הגנטית השניה שהיא כמו מיטוזה – מיוזה .II
כל הכרומוזומים הם דו כרומטידיים וכל כרומוזום יצטרך להסתדר לבד.
נעשה פרופאה – התכווצות החומר.
מטאפזה – הכרומוזומים יסתדרו כבודדים על מישור החלוקה .אנחנו צריכים להפריד בין הכרומטידות.
כל כרומטידה תהפוך לכרומוזום )חד כרומטידי( כי הצנטרומר מתפרק .נוצר תא כך שבכל תא יש
כרומוזומים חד כרומוזומיים )תא הפלואידי – העתק אחד של כל גן( .התחלנו עם תא דיפלואידי
וסיימנו עם תא הפלואידי.
בסופו של דבר אם מסכמים את המיוזה ,אנחנו מייצרים 4תאי בת.
התחלנו מ 4-אללים לכל גן.
גומרים ב 4-תאים .לכל תא יש העתק אחד של כל גן )של כל כרומוזום( .הכרומוזומים הם המצב חד
כרומטידי.
ההפרדה הזו של הכרומוזומים נקראת סגרגציה .אם יש לנו פרט הטרוזיגוטי לאיזשהו גן ,אחרי
המיטוזה נקבל שני תאים דיפלואידים הטרוזיגוטיים.
לעומת זאת אם נסתכל על מיוזה ,אם יצאנו מפרט שהוא הטרוזיגוטי ,יש לנו כרומוזומים דו
כרומטידיים .בחלוקה המיוטית הראשונה אחד הכרומוזומים הולך לצד אחד ,הכרומוזום השני הולך
לצד השני .מאותו רגע הפרדנו את שני האללים .יש לנו כבר רק סט אחד של כרומוזומים .הA -
נפרד מה .a -החלוקה המיוטית הראשונה היא חלוקת הפחתה .מדיפלואידי יש סט אחד של חומר
גנטי .יש לנו כבר חצי מהחומר הגנטי .הכרומוזומים ההומולוגיים נפרדים אחד מהשני ואם היה פרט
הטרוזיגוטי Aaעכשיו יש שני תאים שבאחד יש Aובשני יש .aאחרי החלוקה המיוטית הראשונה יש
לנו 4תאים שונים.
פרט הטרוזיגוט כפול .AaBbעושה הכפלה של חומר גנטי .מגיע למיוזה .יש שני סוגים של סגרגציה.
הכלל השני של מנדל היה – זה בלתי תלוי .הצהובים לא תלויים בכחול .זה נותן 2אפשרויות ) Aהולך
עם Bאו aהולך עם .(bבסופו של דבר מתקבלים 4תאים שונים לגמרי .על הרעיון הזה מבוססות
התוצאות של מנדל.
סיכום תהליך המיוזה:
נתחיל להסתכל על תופעות חדשות שתלויות בתפקיד הזה.
מיקרוסקופים סבירים התחילו להופיע בסוף המאה ה 19-תחילת המאה ה.20-
באותה תקופה אנשים מצאו שוב את הרישומים של מנדל.
אנשים ראו את המיוזה ,התחילו לחקור אותה ,ופתאום התברר להם )אנחנו עשינו את זה הפוך(
שמיוזה במיקרוסקופ הזכירה מאוד את התוצאות של מנדל.
אנשים התחילו לדבר – "הכרומוזומים מתנהגים כמו החלקיקים של מנדל" .אבל תמיד יש יוצאי דופן.
יש לנו חרק Hemipteraורואים שיש זוגות זוגות של כרומוזומים .שני כרומוזומים הומולוגיים
בסינפסה .איך יודעים שזה שני ההומולוגים? לספור ולהשוות למה שקורה בתא במיטוזה .רואים
שבמיוזה יש אותו מספר של נקודות שחורות ,אבל הם באים בזוגות.
תופעה יוצאת דופן – סופרים את הזוגות ,אבל יש גוש יוצא דופן .יש 11זוגות ועוד 1שאין לו בן זוג.
אנשים לא הבינו מאיפה זה בא .לפי מנדל צריכים להיות שני העתקים לכל גן )שני כרומוזומים(.
מישהו אחר הסתכל על עוד אישזהי חיפושית .שם יש 4זוגות זהים ,אבל בזוג החמישי בני הזוג הם
לא באותו גודל .המצב הזה קרה רק בזכרים .בנקבות כל המרכיבים היו באותו גודל.
– XWXWYנקבה לבנה פוריה עם עודף כרומוזום .מעודד יצירת פרטים יוצאי דופן.
– XW+0זכר אדום עקר.
- +XWXW XWמת.
– Y0מת – חסרים לו כל הגנים שיושבים על .X
מה שמודגש נתרם ע"י האבא .אז מי שעשתה את הצרות היא האמא.
אי הפרדה – – non-disjunctionזה פשוט טעות במיוזה.
בסופו של דבר מה שקורה ,זה שהנקבה מכניסה לביצית שני העתקים של כרומוזום ) Xבמקום העתק
אחד(.
יש לנו לפני המיוזה 4העתקים של כרומוזום .Xאם לביצית אחת הכנסנו שני העתקים ,ביצית אחת
לא תקבל כרומוזום ,Xוזה הזכר האדום:.
בחלוקה המיוטית ראשונה ,זוג הומולוגים שעושים סינפסיס .במקרה של אי הפרדה ההומולוגים לא
הלכו כל אחד לצד אחר ,אלא הזוג הלך ביחד לצד אחד .הדבר הזה נכנס עכשיו לחלוקה המיוטית
השניה ,הכרומטידות נפרדות .הכרומוזום שנכנס לתא התחתון לבד עושה חלוקה מיוטית כמו שצריך.
גם 3הכרומוזומים שנכנסו לתא השני מתחלקים .הבעיה היא שבתא התחתון כבר חסר לנו כרומוזום.
ובתא עם 3הכרומוזומים ,יש לנו כרומזום מיותר .בסופו של דבר בארבעת תאי הבת יש לנו שני תאי
בת שחסר בהם כרומוזום ,ושני תאי בת שיש בהם כרומוזום מיותר .למעשה יש לנו פה אי הפרדה של
כרומוזומים – שתי ההעתקים הולכים לתא אחד ,במקום שהם ילכו לתאים שונים .זה לא קורה בכל
הכרומוזומים אלא במספר קטן של כרומוזומים .זו אחת הדוגמאות לתופעת ה.non disjunction -
מה קורה אם יש לנו אי הפרדה בשלבים שונים של המיוזה – בחלוקה המיוטית הראשונה או בחלוקה
המיוטית השניה?
פה כבר נכנס ההרכב הגנטי של הפרט.
יוצאים מפרט שהוא הטרוזיגוט.
אם יש אי הפרדה בחלוקה המיוטית הראשונה זה אומר ששני הכרומוזומים ,כ"א דו כרומטידי ,הולכים
לתא אחת והתא השני לא מקבל שום דבר .מה קורה מבחינת הרכב גנטי של תאי המין שנוצרים? יש
לנו שם את שני האללים .כלומר ע"י אי הפרדה ניתן להכניס שני אללים לפרט אחד .מבחינת הרכב
גנטי נקבל שני סוגים של תאי מין.
מיוזה בטטרהפלואידים:
בחלוקה המיוטית הראשונה אפשריים 3מצבים:
• לעשות שני זוגות )הכרומוזומים מסתדרים כשני זוגות כשהם לא מוצאים אחד את השני(.
• ישנם מצבים שהכרומוזומים כן מוצאים אחד את השני ,ואז הם עושים רביעיה .בחלק מן
המקרים ניתן להפריד את הרביעיה חצי-חצי .לכן יש מצבים שזה יוכל כן לתת פוריות.
• יכול להיות גם מצב ש 3 -כרומוזומים מצאו אחד את השני והרביעי נשאר בודד ,ואז לא תהיה
פוריות.
יש הרבה דמיון בינינו לבין דרוזופילה .אנחנו זה כאילו לקחו את הגנום של דרוזופילה והכפילו
פעמיים.
אנאאופלואידיה:
תוספת או חסר של אחד או שני כרומוזומים.
בייצורים דיפלואידים אנחנו מסמנים את זה כך:
– 2n+1שני סטים פלוס כרומוזום אחד – טריזומיה trisomy (3 -כרומוזומים(.
– 2n-1שני סטים מינוס כרומוזום אחד – מונוזומיה .monosomy -
– 2n-2ביטול כרומוזום אחד לגמרי – נולוזומיה .nullosomy -
בייצורים הפלואידים אנחנו מסמנים את זה כך:
– n+1דיזומיה disomy (2 -כרומוזומים( – תוספת של כרומוזום אחד.
אנאאופלואידיה קיימת גם בכרומוזומי מין – XXX, XXY, Y0, X0וכו'.
אנאאופלואידיה בבני אדם )גורם למחלות(:
Down’s syndrome – 47, 21טריזומיה – יש 47כרומוזומים והטירזומיה היא בכרומוזום .21זוהי
הטריזומיה הכי נפוצה .צריך לציין כמה כרומוזומים יש ,ואיפה מתרחשת הטריזומיה.
) Kleinfelter syndromeפיגור שכלי( – .XXYטריזומיה לכרומוזומי מין .איך יודעים מי עשה את
הטעות ב ?Kleinfelter -צריך להסתכל על כל מיני סמנים על כרומוזום Xשקל מאוד להסתכל
עליהם .למשל עיוורון צבעים זה תכונה שיושבת על כרומוזום .Xבודקים את המשפחה ,את הפנוטיפ
של ההורים ,ואז קובעים מי עשה את הטעות .כלומר בדיקת הכרומוזומים ותכונות ידועות עליהם.
) Turner’s syndromeבעיות פוריות( – .X0
– XYYעוד סוג של מחלה .אצל גברים .מצאו את זה פעם הרבה מאוד אצל אסירים וחשבו שזה קשור
לאלימות .אבל למעשה זה די נפוץ בכל האוכלוסיה .הגברים האלה נראים נורמלים לגמרי ואין להם
תסמינים חריגים .הצאצאים שלהם יכולים להיות חולים בקליינפלטר ,אבל המערכת יודעת לסלק את
תאי המין הפגומים האלה .יכולות להיות בעיות של פוריות.
100,000הריונות:
15,000הפלות ספונטניות .חצי מזה ,פרטים עם בעיות כרומוזומליות .אנאאופלואידיות גורמת להרבה
הפלות ,כלומר בהפלות ספונטניות זו אחת הדרכים להיפטר מפרטים עם בעיות כרומוזומליות.
מתוך ה 85,000 -הנותרים רק 550נולדו עם בעיות כרומוזומליות שונות .כלומר מערכת הסינון היא
די טובה! יש טבלה שניתן לראות את כל הפגיעות הכרומוזומליות.
ב 7,500 -פרטים שעברו הפלה ספונטנית יש כאלה שהיו טריפלואידים וטטרהפלואידים ,כלומר
פיקשוש בכל תהליכי המיוזה.
מחקר שנעשה בנוגע לתסמונת דאון .השכיחות של טריזומיה ) 21הפאק הכרומוזומלי שגורם
לתסמונת דאון( עולה כפונקציה של הגיל של האם.
למה?
ביציות זה תאי נבט .יש לנו מערכות מיוחדות בשביל לדאוג שתאי נבט לא יפגעו מכל מיני דברים
פשוטים ,אז למה יש עליה כ"כ חדה כפונקציה של גיל האם )מ 1:2300-ל.(1:46 -
עם הלידה לנקבה כבר יש מספר נתון של ביציות לעתיד ,למעשה ,יש לה בתוך השחלה מספר נתון
של מיוזות )מספר הביציות – כמה חלוקות יש עד שהאישה תפסיק להיות פוריה( .עם הלידה התאים
האלה מתחילים את המיוזה ,אבל רק אחד מ 4 -התאים יהפוך לביצית )רק ביצית אחת כל פעם
משלימה את המיוה( 3 .התאים האחרים יעזרו לביצית להתפתח.
אצל זכרים יש תאי גזע באשך שמתחלקים כל החיים .התאים נכנסים למיוטזה .מ 4 -תאים
שמתקבלים במיוזה יהיו 4תאי מין.
בנשים כל התאים שיתנו מוצא לביצית הם תקועים בפרופאזה של המיוזה הראשונה .הם נמצאים
בתרדמה .פעם בחודש ,בוחרים ביצית אחת אשר מסיימת את המיוזה ומגיעה לביוץ .מקבלים סיגנאל
הורמונלי.
בגיל – 45הביציות חיכו 45שנים עד לסיום המיוזה .למעשה הביציות מתחילות את המיוזה כבר לפני
הלידה! מספר הטעויות עולה .התאים לא אוהבים לחכות כל כך הרבה זמן לסיום המיוזה ,ולכן עושים
טעויות.
תסמונת דאון היא טעות של אי-הפרדה שמתרחשת במיוזה הראשונה.
המיוזה עושה טעויות ,וככל שעובר יותר זמן ,יש יותר טעויות.
האם היא הגורם העיקרי בתסמונת דאון אצל עובר.
גברים לרוב יודעים לעשות מיוזה תקינה .זה משהו שקורה אצלם כל הזמן ,בלי עצירות והשהיות.
אפשר לעשות אנליזה האם אי ההפרדה הייתה בחלוקה המיוטית הראשונה או בחלוקה המיוטית
השניה .רוב הטעויות הן בחלוקה המיוטית הראשונה ,וזה מתאים לעובדה שהתאים תקועים הרבה זמן
בחלוקה המיוטית הראשונה.
כדי לקבל אח"כ בדור F2את הפנוטיפים +pr+vgו prvg -צריך לעשות .crossing over
מה קורה בפרט ההטרוזיגוט שלנו?
הכפלה – שני כרומוזומים דו כרומטידיים כל אחד .הכרומוזומים עוברים הכפלה ורק בסינפסיס ניתן
לשבור את הכרומוזומים ולעשות הצלבה.
בפרופזה של החלוקה המיוטית הראשונה שתי הכרומטידות מוחזקות ע"י הצנטרומר – ניתן לשבור
את הכרומוזום וכך יש לנו 4כרומטידות .אנחנו מאחדים את הכרומוטידות של שני כרומוזומים
הומולוגיים שונים .אחרי הרקומבינציה שתי הכרומטידות שמוחזקות ע"י אותו צנטרומר הן כבר אינן
זהות .אנחנו יוצרים כרומוזום שבו יש חלק מהכרומוזום האימהי וחלק מהכרומוזום האבהי )וכך גם בבן
זוג שלו(.
מקבלים 4תוצרי מויזה שונים .אם כל אחד כזה הוא ביצית ,הצאצאים שנקבל הם שונים ,וזה בדיוק
הצאצאים שקיבל מורגן.
חשוב לשים לב ,הרקומבינציה לא מחסירה !DNAהרקומבינציה בכלל לא משנה את הדנ"א ,פשוט
הכרומוזומים מצטלבים .אין תוספת או חסר של נוקלאוטיד! זהו תהליך מדויק לחלוטין.
שינוי בין שני אללים הוא הרבה פעמים שינוי של נוקלאוטיד אחד ברצף הדנ"א באיזור של הגן.
אם היה לי אלל לעיניים כחולות ,ואלל שני לעיניים חומות והתרחש ,crossing overאוטומטית אם
ההצלבה התרחשה לפני השוני הזה בנוקלאוטיד ,האלל של העיניים הכחולות יהפוך לאלל של עיניים
חומות ,ולהיפך.
בשביל לראות מאורע של רקומבינציה ,שבירת הכרומטידות )רקומבינציה ,כיאזמה( צריכה להתרחש
בין הסמנים )בין שני גנים( – כלומר החלק השמאלי של כרומטידה מכרומוזום אחד עובר הצלבה עם
החלק הימני של הכרומטידה מההומולוג שלו .אם יש מאורע מחוץ לטווח ,אנחנו לא נראה את זה.
מדד לרקומבינציה זה שהאללים משנים מקום .אם הרקומביצניה היא לא בין הגנים )האללים(
שאנחנו מסתכלים עליהם ,אנחנו לא נראה את זה.
מורגן הסתכל על עוד דברים.
הוא אמר :נניח שאתרי הרקומבינציה הם אקראיים.
אם אתרי הרקומבינציה הם אקראיים ,ככל שהמרחק בין הסמנים שאנחנו מסתכלים עליהם הוא יותר
גדול ,כך הסיכוי לרקומבינציה יהיה יותר גבוה כי אז הסיכוי שמאורע אקראי יתרחש ביניהם הוא יותר
גדול .כלומר ,ככל שיש לי יותר מרחק ,יש לי יותר רקומבינציה .ככל שהמרחק קטן יותר ,כך הסיכוי
שתתחרש שם רקומבינציה ,הוא קטן.
מכאן ,שאפשר להשתמש ברקומבינציה כמדד של מרחק.
מתוך הפרטים (pr+vg+ (165), prvg (191), pr+vg (23ו (prvg+ (21 -מי עבר רקומבינציה?
הנדירים! הנפוצים הם כמו הסבא והסבתא.
ניתן לחשב אחוז רקומבינציה – .11%=44/400
ה 11% -הוא סמן של מרחק גנטי – איפה ממוקמים האללים )הגנים( על גבי הכרומוזומים – מה
המרחק ביניהם.
– CMסנטי-מורגן – מדד מרחק בין גנים ביחידות רקומבינציה.
בין prל vg -יש .CM 11
זה טוב לדעת אחוז רקומבינציה מכיוון שכך ניתן לדעת אחוז לחלות במחלה בעקבות רקומבינציה
)חישוב הסיכוי לקבל צאצאים פגומים בדור F2בעקבות רקומבינציה(.
יש הרבה בדיקות טרום לידתיות שאנחנו לא מכירים את הגן שגורם למחלה ,אבל אנחנו מכירים את
הגן השכן .אם יודעים שיש משפחה שיש בה גן למחלה ,בודקים את הגן השכן .כך נוכל למצוא את
האלל השכן מהגן ,זה שגורם למחלה .ניתן לחשב אחוז רקומבינציה ונוכל לדעת מה הסיכוי שהצאצא
יהיה חולה .כלומר ניתן לעשות חישוב סטטיסטי – מה הסיכוי שהצאצא יחלה במחלה.
דוגמא אחרת:
יש לי פרות.
צבע עיניים כחול בפרות קשור לתנובת חלב גבוהה .אנחנו יודעים שיש שם תאחיזה – שני הגנים הם
דומים.
אם רוצים לעשות פרות כאלה ,ויודעים שיש ,CM 1אז נצטרך עדר של 200פרות .אם יש עדר של
,CM 10נצטרך רק 20פרות )סתם דוגמא מספרית(.
למרחק הגנטי יש משמעות כלכלית.
המדד הזה של סנטי מורגן הוא מאוד חשוב .במשהו חקלאי הוא יכול לחסוך הרבה כסף .והוא יכול
להיות עניין של חיים ומוות כשמחליטים האם לעשות הפלה או לא למשל.
לשיטה הזו של מורגן יש הגבלה .מהו המרחק הכי קטן שאפשר למדוד בשיטה הזו? 50%) 50
יחידות רקומבינציה בין שני סמנים – שני גנים(.
למה? כי 50%רקומבינציה זה כמו להיות אקראי .ברגע שהמרחק מתקרב ל 50%-בין גנים שונים,
אפשר לומר שהגנים הם לא בתאחיזה ,כי הסיכוי שהם יגיעו לאיזשהו תא הוא ,50%כלומר זה כמו
התפלגות חופשית – התפלגות בלתי תלויה .הגנים עדיין יכולים להיות על אותו כרומוזום ,אבל הם לא
בתאחיזה .כלומר ,צריך למדוד במרחקים קטנים ,על מנת להישאר מתחת לאקראיות.
כן יש גנים שנמצאים במרחקים יותר גדולים )אפשר להגיע אפילו ל ,(CM 200 -אבל אנחנו לא
יכולים למדוד את זה בשיטת סנטי מורגן ,כי אנחנו לא יודעים אם הגנים בתאחיזה או שהם על
כרומוזומים שונים ,כי זה אקראיות!
)גם בחיידקים יש רקומבינציה ,אבל שם צריך לבנות מצבים מיוחדים – עוד נדבר על זה(...
כתיבה נכונה:
ברגע שיודעים ששני גנים הם בתאחיזה ,מסמנים את זה בקו.
בדוגמא הבאה הצאצאים הנפוצים יהיו .pr+vg+, prvgתוצרי ה:+crossing over: pr+vg, prvg -
לעומת זאת ,בדוגמא הזו הצאצאים הנפוצים יהיו .+pr+vg, prvgתוצרי הcrossing over: pr+vg+, -
:prvg
מבחינה גנוטיפית יש לפרט את אותם האללים בשני המקרים ,ההבדלים נובעים מארגון האללים על
הכרומוזומים ,והעובדה שיש תאחיזה ביניהם משנה את התאחיזה לגמרי בנוגע לצאצאים.
תאחיזה – משמעות גנטית ומשמעות בנוגע לצאצאים.
עכשיו נסתכל על 3סמנים:
– vgסמן כנפיים.
– ecמבנה של סוס )המזכיר מבנה של ראש של זבוב(.
– scמבנה של מערכת העצבים ,הזיפים.
לכל גן יש שני אללים.
הוא בנה שני זנים טהורים של שלושת הסמנים.
עשה הכלאה.
בדור F1הפנוטיפ הוא רגיל.
לאחר מכן ביצע הכלאה של F1עם הומוזיגוט משולש רצסיבי )הכלאת מבחן(.
מי נמצא בתאחיזה?
התוצאות – 8פנוטיפים שונים .הפנוטיפים מתחלקים לשתי קבוצות – נדיר ונפוץ.
ב 4 -הקבוצות הראשונות )נפוצים( – scו ec -תמיד ביחד ,כלומר הם בתאחיזה vg .לא נמצא
בתאחיזה )הוא משתנה כל הזמן(.
ב 4 -הקבוצות האחרונות )נדירים( – scו ec -שינו בן זוג – עשו רקומבינציה.
אז יש לנו תאחיזה בין scל ec -כי הם תמיד שומרים על בן זוג בקבוצה הנפוצה ,ותמיד מחליפים בן
זוג בקבוצה הנדירה .רק בין שניהם יש רקומבינציה.
מה קורה עם ?vgהוא קופץ .הוא לא בתאחיזה!
איך נמצא את המרחק גנטי בין scל?ec -
נדירים )רקומביננטים( חלקי סה"כ:
(CM 5.5) 5.5% = 56/1008
מה הכרומוזומים )הגנוטיפ( של ההורים )מדור ?(F1
בצורת כתיבה זו ניתן לראות ש sc -ו ec -בתאחיזה ,ואילו vgמופרד ואיננו בתאחיזה – הסמן שאינו
נמצא בתאחיזה נכתב בנפרד מכל השאר )במקרה הזה לא משנה מה למעלה ומה למטה(.
חשוב לשים לב ,שזה לא אומר שה vg -בהכרח לא על אותו כרומוזום .יכול להיות שהוא כן על אותו
כרומוזום ,אבל המרחק הגנטי בינו לבין הגנים האחרים הוא לפחות ) 50%מעבר ל 50 -סנטי מורגן(.
תאחיזה – גנים שיושבים על אותו כרומוזום – משפיע על הצאצאים בתדירות גבוהה ונמוכה.
בד"כ בהכלאות לוקחים זנים טהורים ומייצרים F1הטרוזיגוטי משולש או משותף .ל F1 -עושים
הכלאת מבחן ,ועל סמך ההכלאות הללו מבינים אילו גנים בתאחיזה ומה המיקומים שלהם
בכרומוזומים )עפ"י המרחקים שלהם(.
מקרה של תאחיזה:
– v – vermillionצבע עיניים.
– cv – crossveinlessמבנה של כנף הזבוב.
– ct – cutחתך בכנף הזבוב.
לקחו שני זנים טהורים שנבדלים בשלוש תכונות שונות ,יצרו F1הטרוזיגוטים משולשים )פנוטיפ
רגיל(.
ביצעו הכלאת מבחן של F1ואלו התוצאות:
שחלופים:
איך עושים?
מזהים את הגנים של הסבא והסבתא )זיהוי הכרומוזומום של דור .(P •
מזהים את הקבוצות ) 2קבוצות של שחלופים בודדים וקבוצה אחת של שחלוף כפול(. •
מהשחלוף הכפול מזהים את סדר הגנים על הכרומוזום. •
הגענו למסקנה כי ctנמצא במרכז ה"עסק".
הגן שנמצא במרכז משנה את הכרומטידות!
לאחר שאנחנו יודעים את הגנים על הכרומוזומים של הרקומביננטים הכפולים ,נוכל לדעת שהאופציה
הראשונה היא הנכונה .כלומר הסדר הוא .v – ct – cv
נמדוד מרחקים:
איפה יש רקומבינציה בין vו ?ct -בקבוצה ) 3-5חשוב לשים לב שצריך להחשיב גם את
הרקומביננטים הכפולים כי גם בהם התרחש השחלוף הזה( ובקבוצה ) 89-94איך יודעים? מציירים
את הכרומוזומים של דור Pובודקים באמצעות איזה שחלוף יחיד מקבלים את הכרומוזומים בכל אחת
מהקבוצות הבינוניות(.
לכן המרחק הוא:
המרחק בין vו) cv -כאילו אין ctבניסוי – כאילו אין סמן מרכזי( – סופרים רק את הקבוצות שהיה
בהן שחלוף יחיד )כאילו שהוא היה בין שני הגנים שבקצוות(:
אם מחברים את שני המרחקים )כאן כן מתחשבים בסמן המרכזי( מקבלים מרחק שונה בין vו:cv -
) CM 19.6 = 6.4 + 13.2במקום .(18.5
התוצאה השונה מתקבלת בגלל הרקומבינציה הכפולה )מאבדים שני מאורעות רקומבינציה –
הקבוצה 3-5לא נכנסת לחישוב(.
ככל שהמרחק בין הגנים גדול ,הטעויות שלנו עולות בנוגע למרחק.
יותר נכון למדוד גנים עפ"י מרחקים קצרים ,כך זה נכון יותר ויותר קרוב למציאות ,אולם הדיוק של
הספירה דורש מדגמים גדולים ,מכיוון שאחוז הרקומינציה בין גנים קרובים יורד .דבר זה בעייתי כי
צריך לגדל 1000זבובים.
מוטציות כרומוזומליות
עד עכשיו התייחסנו לאללים .כעת נעבור לדבר על כרומוזומים .לכל גן יש אורך .מה שמבדיל אלל
אחד מהשני הוא שינוי בנוקלאוטיד אחד או יותר או חסר .מספיקה מוטציה )שינוי( בנוקלאוטיד אחד
בתוך הגן על מנת לקבל חלבון אחר )או להרוס חלבון ברמה התפקודית( וכתוצאה מכך הפנוטיפ
ישתנה .למשל צבע עיניים יכול להיות בשינוי נוקלאוטיד אחד במקום ספציפי בגנום .כדי שנראה את
המוטציה היא צריכה להיות בתוך הגן או בין שני גנים )שני סמנים( .איפה תהיה רקומבינציה שנראה
את המוטציה? כל תאחיזה מצד שמאל למוטציה.
באופן פתולוגי ישנם כרומוזומים א-צנטריים )ללא צנטרומר( ויש כרומוזומים די-צנטריים )עם שני
צנטרומרים(.
מחלקים את הכרומוזומים של בני האדם עפ"י מיקום הצנטרומר:
למשל כרומוזומים 1-3הם מטצנטרים 4-5 ,מתחילים להיות אקרוצנטרים 13-15 ,אקרוצנטרים באופן
מובהק 21-22 ,טלוצנטרים.
אצל עכברים כל הכרומוזומים הם טלוצנטרים.
דרוזופילה – 4זוגות כרומוזומים:
)-1מסומן ב.X), 2, 3, 4 -
(X) 1ו 4-הם טלוצנטרים 2 ,ו 3-הם מטצנטרים.
במצגת רואים את הכרומוזומים של הדרוזופילה בבלוטת הרוק .הם דחוסים כך שהם נראים כאילו
שיש להם פסים )ללא צביעה( .כל פס הוא שני הכרומוזומים ההומולוגיים כאשר הם עדיין בסינפסיס.
יש 1000כרומטידות ,שני ההומולוגיים ביחד ,וכך הם מתפקדים בבלוטת הרוק .ניתן לראות שהם
הומולוגיים כשהם נפרדים מעט )יש 500עותקים לכל אחד( .כרומוזומים אלו נקראים פוליטנים .זהו
כלי מצוין כדי לראות שינויים בכרומוזומים.
דומגאות של שינויים:
חסרים – כרומוזום נשבר פעמיים וזורקים חלק לפח .קטעים 2,3נזרקו לפח ונוצר כרומוזום •
שמכיל את .1,4
חסרים כמה גנים .איך הכרומוזום יעשה מיוזה ,הרי הכרומוזום ההומולוגי שלו שונה )מכיוון
שבו אין מחסור( – בעיה במיוזה במציאת הבן זוג ההומולוגי.
לפעמים לא ממקמים את הכרומוזומים זה מול זה ,ואז כאשר יש רקומבינציה באחד •
מהכרומוזומים יהיו גנים מיותרים )מקטע מוכפל( ,ובשני יהיה חסר )מקטע נעלם( .זה קורה
כאשר הסינפסיס מתפספס .למשל בגנים של rRNAשיש כמה עשרות מהם והם שכנים אחד
לשני .גם כאן תהיה במיוזה ובהמשך גם בסינפסיס.
מה קורה לפרט שהוא הטרוזיגוט לחסר )כרומוזום אחד רגיל וכרומוזום שני עם חסר(? מה שמיוחד
בפרט הזה זה שיש לו רק עותק אחד נורמלי של הגן ,ולכן אותו עותק יתבטא גם אם הוא רצסיבי.
בבני אדם יש מחלות – – cri du chat syndromeמחסור בכרומוזום 5בזרוע pבחלק הטרמינלי –
מוטציית חסר טרמינלי .יש להם בכי שדומה לקריאת חתול .במחלה הזו יש טלומר.
ניתן להשתמש בכרומוזום פוליטני )בעל הפסים( כדי למפות חסרים ובזה משתמשים כטריק גנטי
למיפוי הגנום .למשל אם נראה בכרומוזום הפוליטני בזן אחד של זבובים קטע אחד חסר ובזן אחר
קטע אחר חסר ,ונבדוק מי מהם מראה את האלל הרצסיבי .אם נראה את האלל הרצסיבי במספר
איזורים אז אותו אלל ישב באיזור החפיפה.
ניתן לראות זאת עפ"י הדנ"א של הדרוזופילה ,ששם ממש רואים לולאות בדנ"א.
ברקומבינציה במיוזה במקרה הגרוע ביותר ,החסר יעבור מכרומוזום אחד לשני ,אבל חוץ מזה לא
תהיה בעיה .גם בהפרדה אין בעיה .הבעיה העיקרית היא בסינפסיס אבל זה נפתר ע"י לולאות.
הכפלות:
הכפלות הן כנראה העובדה שיש לנו במספר גנים יותר מהעתק אחד והן התרחשו באבולוציה.
דוגמא אחת לכך היא שרשרת הביטא גלובין בהמוגלובין שיש בבוגר .במהלך ההתפחות יש שרשרות
גלובין אחרות ) - ε, Gγגואנין – Aγ ,אדנין וכו'( שהן הכפלות של גן קודם .הגלובינים משתנים לצורך
התאמה לצריכת החמצן של העובר .יש שני עותקים של ) γגמא( .אחד עם גואנין והשני עם אדנין.
איך נוצר מצב שיש כ"כ הרבה מוטציות של שרשרת ביטא גלובין של ההמוגלובין? הכפלות –
!duplications
המערכת הזו נחקרת במיוחד ,מכיוון שיש אנמיות רבות הנובעות מסינפסיס לא נכונה במערכת.
יש 5העתקים דומים של הגן )היו במקור מאותו גן( – רצף הדנ"א דומה .כשהמערכת רוצה לעשות
סינפסיס היא יכולה להיות לא מדויקת ולפספס באחד וברקומבינציה נוצר כתוצאה בכך גלובין שונה
)למשל חצי בטא וחצי דלתא( .למעשה βלא מולד ,ואילו δכן ,ואז כשיש תאחיזה נוצר מצב בו יש
חצי βוחצי – δגורם לאנמיה מכיוון ששרשרת הביטא לא בנויה טוב ולא קושרת טוב חמצן .מחלות
מסיבה זו )אנמיה( נקראות leporeו .anti-lepore -המוטציה לא הורגת את הבן אדם ,אך הוא מאוד
חולה.
בחלוקה תהיה בעיה – כל צנטרומר הולך לצד אחר של התא והכרומוזום נשבר בנקודה
אקראית .יש יצירה של מבנה לולאה כדי שיהיה סינפסיס מקסימלי .כרומוזום אחד עושה
לולאה והכרומוזום השני נכנס בתוך הבילטה הזו ושעושה לולאה נוספת .הצנטרומרים
צמודים אחד לשני.
עוד דוגמא:
מתקבל כרומוזום אחד תקין 2 ,כרומוזומים שבהם מקטע אחד מוכפל ומקטע חסר וכרומוזומים
אחד המכיל את כל המידע אבל יש בו היפוך .לא נוצר כרומוזום דיצנטרי .זוהי הבעיה
המרכזית בסינפסיס.
אין כאן בעיות במיוזה .אולם לגבי 3מארבע הגמטות נשאלת השאלה אם ניתן ליצור מהן
צאצא תקין מבחינת ההתפתחות של הפרט .הבעיה היא עם החומר הגנטי שישנו או איננו וזה
יכול לגרום למוות /מחלה .כלומר 75%מהתוצרים של הפרט במידה זאת או אחרת לא
מאוזנים גנטית 50% .לא מאוזנים בטוח ועוד 25%לא מאורגנים בצורה לא נכונה .לומר רק
25%מהכרומטידות נכונות עפ"י האבא.
יש את כל האפשרויות שמתקבלות בהפרדה לאחר ההיפוך .יש מספר אפשרויות להיפרדות.
נקבל מספרים דברים שגורמים לבעיות רציניות במיוזה(:
כרומוזום די צנטרי .הכפלה. o
כרומוזום א-צנטרי .חסרים. o
בסופו של דבר מקבלים שתי גמטות תקינות ,ושתי גמטות לא תקינות עם מידע חסר.
טרנסלוקציות – נובע מקרינה מייננת:
שני כרומוזומים שונים )לא הומולוגיים( שהחליפו מקטעים .התופעה נקראת טרנסלוקציה .פרט כזה
נקרא הטרוזיגוט לטרנסלוקציה מאוזנת – כל החומר הגנטי נמצא ,ויש מצבים בהם הגנים אפילו לא
נשברים .אז מה הבעיה?
ביטוי. •
בעיה במיוזה ,כי הרי צריך להיות "טנגו" בין 4כרומוזומים .הסינפסיס מסובך מאוד. •
הפתרון:
עושים צלב ,מקפלים את הכרומוזומים.
מבנה יחסית פשוט .אין כאן בעיות בסינפסיס ,והסינפסיס שנוצר הוא מלא .במצב כזה כאשר תהיה
רקומבינציה גם כן לא תהיה בעיה ,כי כל כרומוזום יודע איפה הבן זוג שלו.
בהפרדה במיוזה כן תיווצר בעיה – אם שני הכרומוזומים הלא טרנסלוקנטים הולכים לתא אחד
והשניים הטרנסלוקנטים הולכים לתא שני מקבלים שתי גמטות תקינות ושתי גמטות עם חומר גנטי
מאוזן )אין חסר סמידע גנטי( אך בעל טרנסלוקציה .כאשר של Nהולך ביחד עם ,Tנוצר חסר במידע
הגנטי בגמטות.
יש 2סוגי הפרדות:
– Adjacentזה שקרוב וזה בעייתי. •
– Alternateמנוגדים – אפשר לקבל תאי מין נכונים. •
לא נדיר למצוא טרנסלוקציה במשפחה.
איפה נוצרת הבעיה בעקבות טרנסלוקציה?
פוריות והפלות .יש 3אופציות של הפרדה של הכרומוזומים שרק אחת היא נכונה )רק שליש
מהגמטות נותנות פרט תקין(.
בעיות אלו יכולות לגרום לסרטן ,כגון פילדלפיה.