‫מכללת מדיסין‬

‫פילוסופיה של הנטורופתיה‬

‫מרצה – רומי חוכמה‬

‫הנדסה גנטית‬

‫מירב עיני כהן‬

‫רינת שאבי‬
‫ת‪.‬ז‪023586712 .‬‬
‫ת‪.‬ז‪22276778 .‬‬
 ‫ינואר ‪2007‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא – הנדסה גנטית במזון ………………………………………………‪3‬‬

‫ההבדל בין השבחה לבין הנדסה גנטית ……‪...…………………………….‬‬

‫‪4‬‬

‫יתרונות וחסרונות בשימושי ההנדסה הגנטית‬

‫……………………………‪5.‬‬

‫………………………………‬ ‫הנדסה גנטית כיום‪ ,‬אמונות וחוקים‬

‫‪6-7‬‬

‫סיכום …………………………………………………………………‪8...‬‬

‫‪2‬‬
 ‫הנדסה גנטית במזון‪-‬‬

‫הנושא של הנדסה גנטית במזון הינו נושא סבוך ומורכב ‪ ,‬אשר טומן בחובו‬
‫מלחמת כוחות אדירה בין הגופים הכלכלים המתועשים לבין שוחרי הטבע והסביבה‬
‫הירוקה‪.‬‬

‫רוב הסיבות להתפתחות ההנדסה הגנטית במזון קשורות יותר להגנה על רווחים‬
‫של התאגידים השולטים בייצור החקלאי‪ ,‬ופחות במה שטוב לאדם לאכול‪.‬‬
‫בשלושים השנים האחרונות מוכנסים לתוך המזון של האדם חומרים שמעולם לא‬
‫נכללו בו‪ .‬השפעותיהם ארוכות הטווח של חומרים אלה לא נחקרו מעולם‪ .‬היום‬
‫ניתן למצוא מזון מהונדס בדגני בוקר‪ ,‬בתחליפי חלב ודייסות לתינוקות )סויה(‪,‬‬
‫בטחינה‪ ,‬בתפוחי אדמה ובצ'יפס‪ ,‬בשוקולד בשמן קנולה ובעיקר בשמן הסויה‬
‫שנמצא כרכיב במוצרי מזון רבים‪.‬‬

‫בישראל אין כיום גידול מסחרי של צמחים מהונדסים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ע"פ נתוני‬
‫התאחדות התעשיינים‪ ,‬מ"י מייבאת מארה"ב מעל מיליון טון גרעינים בשנה‪ ,‬ביניהם‬
‫חיטה‪ ,‬תירס‪ ,‬סויה וזרעי שמן קנולה‪ ,‬המשמשים הן כחומרי גלם ישירים במזון לבני‬
‫אדם והן כמזון לבהמות‪.‬‬

‫לפני כשלוש שנים ‪ ,‬החליט משרד הבריאות שמכירת מזון שהונדס תותר במ"י‪,‬‬
‫אך יסומן ככזה על האריזות‪ .‬טרם נחקק חוק בנושא ולכן ניתן למכור במ"י מזון‬
‫מהונדס ללא כל סימון‪ .‬לממשלה אין כל מידע על כמויות‪ ,‬סוגים‪ ,‬יבואנים‪ ,‬חברות‬
‫וכיו"ב‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫עבודה זו כוללת את הבעייתיות הרבה בתחום ההנדסה הגנטית‪ .‬מחד ישנם‬
‫שיקולים בעד שימוש בהנדסה גנטית כגון‪ ,‬הארכת חיי מדף‪ ,‬השבחת המזון‪ ,‬מתן‬
‫פיתרון למחלות שונות וכו' ‪ ,‬אולם מאידך המחיר שהסביבה צריכה לשלם עבור‬
‫התפתחות זו יכול לעיתים להיות כבד מנשוא שתוצאותיו עדיין לא נבדקו כלל‬
‫וכלל‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ההבדל בין השבחה גנטית קונבנציונאלית לבין‬
‫הנדסה גנטית‪-‬‬

‫הנדסה גנטית היא הפעולה של לקיחת גן מאורגניזם אחד והעברתו לאורגניזם‬

‫אחר במטרה לשנות תכונות מסוימות באורגניזם הנתון‪ .‬לשינוי התכונות של המזון‬
‫בעזרת הנדסה גנטית יש שימושים רבים‪ .‬על ידי הנדסה גנטית אפשר למשל‬
‫לשנות את הערך התזונתי של המזון‪ ,‬לשפר את עמידותו בפני חרקים ומחלות‬
‫ולהאריך את חיי המדף שלו‪ .‬יש הטוענים כי שימושים אלה בעצם מאפשרים‬
‫להנדסה הגנטית לפתור את בעיית הרעב בעולם‪ ,‬כי בעזרתה אפשר ליצור מזון‬
‫מזין יותר בקלות ובמהירות‪.‬‬

‫השבחה גנטית מכוונת )קונבנציונאלית( קיימת כבר למעלה ממאה שנים‪.‬‬

‫ההשבחה הגנטית היא תהליך של הכלאה יזומה באמצעות רבייה מינית שבו‬
‫מעבירים את מכלול החומר התורשתי שמכיל המין מיצור אחד לשני‪ .‬לעומתה‬
‫בהנדסה גנטית‪ ,‬שהינה טכנולוגיה חדשה יחסית‪ ,‬אנו יכולים להעביר גנים בודדים‬
‫בלבד ) הבונים את התכונות העוברות בתורשה( שבהם אנו מעונינים והעברה‬
‫נעשית במעבדה‪ .‬טכנולוגיה זו מאפשרת ביצוע שינויים מכוונים בחומר התורשתי‬
‫של היצור )צמח בע"ח או מיקרואורגניזם(‪ ,‬לשנות תכונות קיימות או להעניק לו‬
‫תכונות חדשות‪ .‬בהשבחה גנטית קונבנציונאלית נעשתה הברירה הטבעית של‬
‫צאצאי ההכלאה המינית בתנאי שדה במשך דורות רבים‪ ,‬בעוד שצאצאי ההנדסה‬
‫הגנטית נבררים בצורה מדעית‪ ,‬בתוך זמן קצר יחסית‪ ,‬בצורה מבוקרת וניתן‬
‫להימנע מהעברת גנים בלתי רצויים‪ .‬בנוסף ההנדסה הגנטית מאפשרת להשיג‬
‫שינויים גנטיים שבאמצעות השבחה גנטית היו עורכים זמן רב‪.‬‬

‫מזון מהונדס גנטית ) ‪ (GMO, Genetically modified, Genetically engineered‬הינו מזון שהוא או‬
‫אחד או יותר ממרכיביו עבר שינוי גנטי באמצעות הנדסה גנטית‪ .‬מזונות או רכיבי‬
‫מזון היכולים לעבור שינויים גנטיים הם‪ :‬בעלי חיים או צמחים המשמשים חומרי‬
‫גלם ביצור מזון ומיקרואורגניזם המשמשים לייצור מזון כמו למשל שמרים‬
‫המשמשים לאפיית לחם‪ .‬מזון שהוא תוצר של השבחה גנטית קונבנציונאלית אינו‬
‫משתייך לקטגוריית מזון מהונדס‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫היתרונות בשימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ובמזון‪-‬‬
‫הקניית עמידות צמחים כנגד מזיקים‪.‬‬ ‫•‬
‫הקניית עמידות צמחים לחומרי הדברה‪.‬‬ ‫•‬
‫הארכת חיי מדף של מוצרי מזון טריים הנוטים להתקלקל במהירות‪.‬‬ ‫•‬
‫העלאת רמת רכיבי תזונה במזון והעלאת ערכו התזונתי‪.‬‬ ‫•‬
‫גיוון ושיפור של מוצרי מזון ע"י שינוי טעם‪ ,‬צבע ומרקם‪.‬‬ ‫•‬
‫ריפוי רקמות או אברים חולים באמצעות גנים בריאים‪ ,‬לייצור‬ ‫•‬
‫שיבוטים מאורגניזמים קיימים‪ ,‬וגם להפוך בע"ח ל"בתי‪-‬חרושת" לתרופות‪.‬‬
‫מניעת מוות וודאי מרעב‪ ,‬על‪-‬פני חשש לא מוכח למוות עתידי ‪:‬‬ ‫•‬
‫הוזלת עלות המזון ‪ :‬הטכנולוגיה תאפשר ייצור מזון שעלות‬ ‫‪.1‬‬
‫הגידול שלו תהיה זולה יותר עקב תכונות גנטיות חדשות שיש‬
‫בצמחים המהונדסים‪ .‬בעולם בו מיליוני אנשים מתים מידי שנה‬
‫מרעב )בייחוד באפריקה ובאסיה(‪ ,‬יש לעודד כל אפשרות להוזיל‬
‫את עלות המזון ולמנוע מאנשים למות מרעב‪.‬‬
‫מניעת מוות ונכות עקב תת‪-‬תזונה ‪ :‬למעלה מ‪ 2-‬מיליארד בני‬ ‫‪.2‬‬
‫אדם בעולם ניזונים כמעט רק מאורז‪ .‬אך באורז אין ויטמין ‪ A‬וע"פ‬
‫נתוני האו"ם‪ ,‬כ‪ 2-‬מיליון ילדים מתים כל שנה ממחסור בויטמין ‪A‬‬
‫וכרבע מיליון מתעוורים כתוצאה מכך‪ .‬כדי להילחם בתופעה‪ ,‬הונדס‬
‫האורז והוחדר לתוכו גן המייצר ויטמין ‪ .A‬טענת המתנגדים‪ :‬הכמות‬
‫המיוצרת חסרת משמעות‪ .‬התומכים ‪ :‬זה מה שעושה את ההבדל בין‬
‫מצב קריטי‪ ,‬המוביל לעיוורון ומוות‪,‬לבין מחסור חמור‪,‬המאפשר‬
‫להמשיך לחיות‪.‬‬

‫החסרונות בשימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ומזון‪-‬‬

‫הסכנה לסביבה ‪ -‬בטבע קיים איזון אקולוגי‪ .‬צמחים מהונדסים יפגעו‬ ‫•‬
‫באיזון האקולוגי וכתוצאה מכך תיפגע הסביבה‪ .‬חשש לנדידה של גנים בין‬
‫צמחים ומינים ביולוגיים שונים‪ ,‬בלי שבני‪-‬אדם ובע"ח ידעו לזהות את‬
‫הצמחים והאורגניזמים‪.‬‬
‫הסכנה לצרכנים – ב‪ 3 -‬תחומים ‪ :‬עמידות לאנטיביוטיקה‪ ,‬רעילות‬ ‫•‬
‫ואלרגיה‪:‬‬
‫אנטיביוטיקה ‪ :‬בתהליך ההנדסה הגנטית נעשה לפעמים‬ ‫‪.1‬‬
‫שימוש בחומרים אנטיביוטיים לסימון הגנים המושתלים‪ .‬הדבר עלול‬
‫לגרום לעמידות יתר של צרכנים לאנטיביוטיקה‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫רעילות ‪ :‬הימצאות היתר של הגנים‪ ,‬עלולה להעלות את‬ ‫‪.2‬‬
‫כמות הרעלנים הנמצאים במזון באופן טבעי‪ ,‬כגון רעל הסולנים‬
‫בעגבניות‪ ,‬חצילים ותפוחי אדמה‪ .‬מקרה לדוגמא‪ :‬תפו"א שהושתל‬
‫בו גן דוחה חרקים‪ ,‬הרעיל עכברי מעבדה שניזונו ממנו‪.‬‬
‫אלרגיה ‪ :‬יצירת חלבונים חדשים זרים למזון המקורי‪ ,‬אשר‬ ‫‪.3‬‬
‫עלולים לגרום לתגובות אלרגיות‪ .‬למשל ‪ :‬לדנ"א של פולי סויה‬
‫הוחדרו גנים של אגוז ברזיל‪ ,‬כדי לשתול בסויה חומצות אמינו‬
‫חיוניות לשיפור החלבון‪ .‬התברר שהועברו לסויה גם תכונות‬
‫אלרגניות של האגוז‪ ,‬וכך אנשים אלרגיים לאגוזים עלולים לאכול‬
‫את הסויה‪ ,‬בלי לדעת שיש בה תכונה אגוזית המסכנת אותם‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬זוהתה התופעה בסויה המהונדסת במהירות יחסית‪,‬‬
‫מכיוון שאלרגיה לאגוזים היא תופעה מוכרת‪ ,‬אך עקרונית קיים קושי‬
‫ניכר להעריך ולאבחן מראש אלרגיות בצמחים מהונדסים‪.‬‬
‫התלות הכלכלית שיוצרות חברות הביוטכנולוגיה‪ ,‬והאינטרס הכלכלי‬ ‫•‬
‫של חברות הביוטכנולוגיה גורמים לכך שכמעט ולא נעשים מחקרים‬
‫הבודקים את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות שיש למזון מהונדס‬
‫גנטית‪ .‬עד היום‪ ,‬נערכו בסה"כ שבעה מחקרים קליניים מקיפים לגבי‬
‫השפעות שליליות של הנדסה גנטית על בני אדם‪ .‬בארבעה מהם התגלו‬
‫השפעות שליליות‪ .‬ישנן ראיות והשערות רבות ומגוונות בנוגע להשפעות‬
‫שליליות של הנדסה גנטית על האדם והסביבה‪ :‬הפרשה מרובה מדי של‬
‫רעלנים מצמחים מהונדסים יכולה לפגוע בקרקע‪ ,‬בצמחי בר ובחרקים‪.‬‬
‫בריחה של גנים מצמחים מהונדסים לצמחיית בר תגרום לאיבוד השליטה‬
‫של האדם בצמחים מהונדסים‪ ,‬מזון מהונדס יכול לייצר רעלנים‪ ,‬לגרום‬
‫לאלרגיות ולעמידות לאנטיביוטיקה‪ .‬הבעיה העיקרית היא שהשפעות אלו הן‬
‫השפעות לטווח הרחוק ולכן קשה להוכיח באופן חד‪-‬משמעי את הקשר‬
‫שלהן למזון מהונדס גנטית ללא מחקרים מקיפים‪.‬‬

‫הנדסה גנטית כיום‪-‬‬

‫בין המזונות המהונדסים הראשונים שהופיעו בארה"ב הן העגבניות אשר ידועות‬

‫בשמן המסחרי "‪ ."Flavor Saver‬אורך חיי המדף של עגבניות אלו ארוך יותר בהשוואה‬
‫לעגבניות אחרות הנמצאות בשוק והן עוברות ריכוך בשלב מאוחר יותר‪ .‬הארכת חיי‬
‫המדף הוא ללא פגיעה בתכונות הפרי וערכו התזונתי‪ .‬בבריטניה שיווק עגבנייה זו‬
‫כעגבנייה טרייה נדחה ע"י ציבור הצרכנים וכיום עגבניות שעברו שינוי גנטי‬
‫משווקות בבריטניה אך ורק כמוצרים שעברו טיפול בחום כגון רסק עגבניות או‬
‫קטשופ‪.‬‬

‫צמחים מהונדסים נוספים המשמשים כמרכיב בתעשיית המזון בארה"ב הם‪ :‬תירס‬
‫וסויה העמידים לחומרי הדברה או למזיקים‪ .‬נכון להיום בארה"ב כ‪ 50% -‬מזני‬
‫התירס והסויה מהונדסים גנטית ‪ .‬הקניית עמידויות לצמחים בהנדסה גנטית שנויה‬
‫במחלוקת וקיים חשש לפגיעה בזני בר‪.‬‬

‫מיקרואורגניזם המשמשים ביצור מזון‪:‬‬

‫ראשיתה של ההנדסה הגנטית התמקד בביצוע שינויים גנטיים במיקרואורגניזם‬
‫המשמשים ביצור מזון )חיידקים שמרים ועבשים(‪ .‬מיקרואורגניזם חשובים‬
‫בתעשיית המזון לביצוע תהליכי יצור שונים כגון מוצאי חלב למיניהם )יוגורט‬
‫וגבינות(‪ ,‬מוצרים כבושים )מלפפון בחומץ או מלח(\ יין ועוד‪ .‬השינויים הגנטיים‬
‫המתבצעים במיקרואורגניזם אלו מאפשרים שיפור תכונות טעם ‪ ,‬ריח ומרקם‬

‫‪7‬‬
‫במוצר הסופי‪ .‬בנוסף בעזרת שינויים גנטיים במיקרואורגניזם אלו ניתן לפתח גם‬
‫מוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה )למשל העלאה ושיפור איכות החלבון( או ‪ /‬ו דלי‬
‫קלוריות )למשל הקטנת כמות האלכוהול והסוכר בבירה( וכן לשפר תהליכי יצור‬
‫שנים בתעשייה‪.‬‬

‫אמונה‪ ,‬דת ובעיות אתיות אחרות‪-‬‬

‫קיימת אפשרות לסתירה בין ערכים אתיים לדוגמא כשרות‪ ,‬צמחונות וטבעונות‬
‫כתוצאה מצריכת מזון מהונדס‪ .‬לדוגמא האם צריכה של עגבנייה שהוסף לה גן‬
‫מבעל חיים מהווה בעיה לאנשים שאמונתם מתנגדת לצריכת בשר כמו למשל‬
‫עבור הצמחוניים והטבעונים‪ .‬על מנת לפתור בעיות מסוג זה יש צורך בסימון ברור‬
‫על האריזה של המזון שעבר שינוי‪.‬‬

‫המצב התחיקתי בעולם ובישראל‪-‬‬

‫ארה"ב ‪ -‬קיימות תקנות של גופים שונים העוסקים בפיקוח על המזון כגון תקנות‬
‫של רשות המזון והתרופות )‪ .(FDA- Food and Drug Administration‬בארה"ב דורשים‬
‫ביצוע הערכת בטיחות לפיתוחי מזון מהונדס אך לא דורשים סימון מיוחד של‬
‫מוצרים אלה‪.‬‬

‫אירופה ‪ -‬קיימות הנחיות של האיחוד האירופאי )‪ ( European Union –EU‬הכוללות‬

‫הנחיות לבטיחות וסימון מזון מהונדס‪ ,‬והנחיות לאישור שחרור לסביבה של‬
‫אורגניזם שעברו שינויים גנטיים )‪ .(GMO‬במסגרת ההנחיות יש חובת סימון ‪ .‬חלק‬
‫מהמדינות החברות באיחוד אימצו את ההנחיות והוציאו חוקים ליישום בארצן כגון‪:‬‬
‫אנגליה‪ ,‬צרפת וגרמניה‪ .‬מדינות שאינן חברות באיחוד האירופאי כגון שוויץ התקינו‬
‫תקנות משלהן בנושא הכוללות הסדרת נושא סימון של מוצרי מזון מהונדסים‬
‫גנטית‪.‬‬

‫ישראל ‪ -‬ב‪ 1997-‬הוקמה ועדה בין‪-‬משרדית בשם הועדה למזון חדיש‪ ,‬היא כללה‬
‫נציגים ממשרדים ממשלתיים שונים )כמו משרד החקלאות‪ ,‬משרד הבריאות וכו…(‬
‫ומטרתה הייתה לקבוע תקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית על מנת שיהיה‬
‫אפשר להתחיל לסמן מוצרים מהונדסים גנטית‪ .‬הנציגים בוועדה היו ממשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬משרד התמ"ס‪ .‬הועדה החליטה לאמץ את המודל‬
‫האירופאי לסימון מוצרים‪ ,‬הקובע כי סויה‪ ,‬תירס וקנולה מהונדסים גנטית צריכים‬
‫להיות מסומנים וכמו כן מוצרים המכילים ‪ 1%‬ומעלה של רכיבים מהונדסים גנטית‪.‬‬
‫הסיבה שבגללה לא רוצים לסמן מוצרים שיש בהם פחות מאחוז של חומר‬
‫מהונדס גנטית היא שמדידת כמות כזו של חומר יותר יקרה ויותר מסובכת‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬אי‪-‬חובת סימון של מוצרים שמכילים פחות מאחוז אחד בעצם מבטלת את‬
‫מוצרים‪.‬‬ ‫של‬ ‫גדולה‬ ‫מאוד‬ ‫לכמות‬ ‫הסימון‬ ‫חובת‬
‫לאחר שהועדה למזון חדיש קבעה תקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית‪,‬משרד‬
‫הבריאות החליט שלפני שממשיכים צריך שכל משרדי הממשלה שחברים בוועדה‬
‫יאשרו את התקנות‪ .‬הועדה העבירה את התקנות למשרדי הממשלה שחברים‬
‫בוועדה ובשלב הזה התהליך נתקע ולא היה ברור למה‪,‬יתכן עקב לחצים פוליטיים‬
‫שמקורם בתעשיית המזון בארץ‪ ,‬ויתכן עקב הסכמי סחר עם ארה"ב ואירופה שעל‬
‫פיהם ישראל מחויבת לייבא מזונות שונים הכוללים מזונות ורכיבי מזונות מהונדסים‬
‫גנטית‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫ב‪ 19.1.2004-‬התקיימה ישיבה נוספת של הועדה למזון חדיש‪ .‬שלהם ובה הוחלט‬
‫על סימון מזון מהונדס גנטית‪ .‬אך הדרך עוד רחוקה‪,‬משום שכעת עוברת טיוטת‬
‫התקנות לניסוח משפטי לקראת חקיקה ‪ -‬תהליך שנמשך לפעמים שנה ויותר‪.‬‬
‫האפשרות שהחוק יעבור בכנסת תלויה בכוחות הפועלים עליה‪ :‬משרד התמ"ס‬
‫עלול עדיין להכשיל את החקיקה‪ .‬לכן‪ ,‬כדי שמזון מהונדס גנטית יסומן יש‬
‫להמשיך לפעול ולהעלות את המודעות הציבורית לנושא‪.‬‬

‫הנושא מטופל על ידי שתי ועדות‪ :‬הועדה למזון חדיש של משרד הבריאות והוועדה‬
‫הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות‪ .‬הוועדה למזון חדיש מורכבת‬
‫מנציגי משרד הבריאות )מזון‪ ,‬תזונה ומעבדות( מנציג משרד החקלאות )יו"ר‬
‫הוועדה הראשית לצמחים מהונדסים(‪ ,‬נציג הציבור ונציג התעשייה‪ .‬מטרת הוועדה‬
‫היא לגבש את עמדת משרד הבריאות ומדיניותו בטיפול בנושא מזון מהונדס‬
‫ולהסדיר את הנושא חוקית‪ .‬הועדה הראשית לצמחים מהונדסים מורכבת‬
‫ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום השבחה גנטית בתוצרת‬
‫חקלאית‪ ,‬אך בתחום ההנדסה הגנטית נמצאת בשלבי מחקר בלבד‪ .‬אי לכך אין‬
‫בארץ תוצרת חקלאית מקומית שעברה הנדסה גנטית‪ .‬כל המחקרים נמצאים תחת‬
‫פיקוח של הועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות‪ .‬לעומת זאת‬
‫ישנו שימוש בתעשיית המזון בארץ בחומרי גלם מהונדסים גנטית המיובאים‬
‫מארה"ב ומאירופה‪ ,‬בעיקר תירס וסויה‪ .‬כמו כן יתכן יבוא של מוצרים מוגמרים‬
‫המכילים רכיבים מהונדסים‪.‬‬

‫הערכת בטיחות וסימון מזון מהונדס‪-‬‬

‫החשיבות בהערכת בטיחות מזון מהונדס‪:‬‬
‫כל מזון או רכיב מהונדס גנטית )כולל מיקרואורגניזם שעברו שינויי גנטי( חייב‬
‫לעבור הערכות בטיחות קפדניות הנעשות על ידי צוות מומחים לנושא‪ .‬עליו לעמוד‬
‫בכל הדרישות והמבחנים ולהימצא בטוח לשימוש ולצריכה‪.‬‬
‫ביצוע הערכות בטיחות מזון מהונדס גנטית מתייחסים בעיקר לגורמי סיכון‬
‫אפשריים לבריאות האדם הצורך מזון מהונדס‪.‬‬
‫עליה ברמה של הרעלנים הטבעיים של המזון‪ .‬ישנם מזונות‬ ‫•‬
‫המכילים באופן טבעי כמות מסוימת של חומרים רעילים לאדם אשר כמותם‬
‫באופן טבעי אינה גורמת סיכון מצריכתם‪ .‬לדוגמא ירקות ממשפחת הסולנים‬
‫כגון עגבנייה‪ ,‬חציל‪ ,‬תפו"א וכו' ‪ .‬במזונות כגון אלו בודקים האם בעקבות‬
‫ביצוע השינוי הגנטי‪ ,‬חלה עליה ברמת הרעלנים הטבעיים‪.‬‬
‫המצאות חלבונים חדשים זרים לחומרי מקור שמרכיב את המזון‬ ‫•‬
‫אשר עלולים להיות אלרגנים‪ .‬במזון שעבר שינוי גנטי בודקים האם השינוי‬
‫שהתבצע שינה את החלבונים הקיימים באופן טבעי במזון והאם נוסף חלבון‬
‫חדש‪ .‬במידה ונוסף חלבון חדש בודקים האם הוא גורם לאלרגיה בבני‬
‫אדם‪ .‬אין מאשרים יצור ושיווק מזון שעבר שינוי גנטי‪ ,‬אשר עשוי להכיל‬
‫חלבון הגורם לאלרגיה‪.‬‬
‫הופעת חומרים במזון מהונדס גנטית שלא היו במזון קודם והעשויים‬ ‫•‬
‫להשפיע על תהליכי חילוף החומרים בגוף‪ .‬בביצוע הערכת בטיחות למזון‬
‫שעבר שינוי גנטי בודקים האם נוספו למזון חומרים חדשים שלא היו בו‬
‫קודם כגון הורמונים והיסטמינים אשור עשויים להשפיע על תקינות תהליכים‬
‫בגוף האדם‪.‬‬

‫נושא הסימון הפך לנושא חשוב בדיונים על מזון מהונדס בכל העולם‪ .‬משרדים‬
‫ממשלתיים‪ ,‬ארגוני צרכנים‪ ,‬וגורמי שיווק מזון בעולם ובארץ מאמינים בזכות הצרכן‬

‫‪9‬‬
‫לדעת האם השתמשו בטכנולוגיית הנדסה גנטית בייצור המזון או רכיבים ממנו ולכן‬
‫דורשים סימון מוצרים אלו‪.‬‬
‫באירופה קיימת פעילות ענפה בנושא וקיימות דרישות ברורות לסימון מזון שעבר‬
‫שינוי גנטי‪ .‬לעומת זאת נכון להיום בארצות כגון ארה"ב וקנדה מאמינים שהסימון‬
‫אינו הכרחי כיוון שמזונות אלו עוברים הערכת בטיחות לפני שיווקם‪ ,‬על ידי צוות‬
‫מומחים המייעצים לגורמים הממשלתיים האמונים על פיקוח המזון ורק מוצרים‬
‫הבטוחים לשימוש מורשים לשיווק‪ .‬בארץ משרד הבריאות מאמץ את הגישה‬
‫שלציבור זכות לדעת והועדה למזון חדיש של משרד הבריאות פועלת להסדרת‬
‫נושא סימון מזון שעבר שינוי גנטי באופן חוקי‪.‬‬

‫ולסיכום דעתנו בעניין הנדסה גנטית ‪-‬‬

‫בשנים האחרונות אנו עדים לעליה חדה של מגמות ההפוכות זו לזו בתחום‬
‫ההנדסה הגנטית‪ .‬מחד ההתפתחות הטכנולוגית בתחום ההנדסה הגנטית צברה‬
‫תאוצה אדירה בשנים האחרונות‪ ,‬כך שכמעט אין אפשרות למצוא מוצר על המדף‬
‫שלא עבר איזשהו עיבוד תעשייתי או לא מכיל רכיבים מהונדסים‪ ,‬ומאידך ישנם‬
‫חוגים רבים הקמים להתריע בגין הסכנות הרבות הטמונות בביצוע הנדסה גנטית‪,‬‬
‫ודורשים מן העוסקים בתחום זה לא לפגוע באיזון האקולוגי הטבעי‪.‬‬

‫מאחר ואנו ערים ליתרונות הרבים של ההנדסה הגנטית בתחומים שונים ובעיקר‬
‫בתחום הרפואה ‪ ,‬יש מקום להמשיך ולחקור בתחומים אלו אולם‪ ,‬יש לבצע‬
‫מחקרים אלו תחת בקרה ופיקוח הגופים השונים במדינה‪.‬‬

‫הן בארה"ב והן באירופה קיימת בקרה ופיקוח על הגורמים השונים העוסקים‬
‫בהנדסה גנטית בכל תחום שהוא‪ ,‬תוך מתן תשומת לב ודגש לסכנות הרבכות‬
‫הכרוכות בכך‪ .‬יחד עם זאת באירופה מבינים כי זכות הציבור לדעת האם המוצרים‬
‫שהוא צורך עברו איזשהו עיבוד ושינוי כך שיחשבו כמהונדסים גנטית‪ ,‬לפיכך‬
‫קיימת חובה לסמן מוצרים אלו‪.‬‬

‫נראה כי איזון בין הרצון להתפתח מבחינה טכנולוגית גנטית לבין הרצון‬
‫לשמור על סביבה אקולוגית טבעית טמון ביכולת של הגופים השונים‬
‫לבקר ולפקח על תהליכים אלו‪ ,‬כולל סימון המוצרים אשר כוללים‬
‫בתוכם רכיבים מהונדסים ‪.‬‬

‫‪10‬‬
 .1

11