‫‪2‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫היסטולוגיה‪/‬ד"ר נועם לבאות‬

‫‪484.1.1008‬‬
‫סמסטר ב' תשע"ו ‪ 3‬נק"ז‬
‫קורס חובה תלמידי רוקחות‬
‫סיכום הרצאות‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫היסטולוגיה‪/‬נועם לבאות‬
‫הרצאה ‪1‬‬
‫מעבדה‪ -‬לזהות רקמות‪/‬חתכים של רקמות מתוך תמונה במחשב ומה אפשר להגיד עליהם‪ .‬את החומר‬
‫התיאורטי לומדים בהרצאות וצריך לדעת לפני המעבדה‪ .‬כל תחילת מעבדה יהיה בוחן תיאורטי על‬
‫המעבדה הנוכחית וסיכום של המעבדה הקודמת‪ .‬נוכחות חובה פעם בשבועיים‪.‬‬
‫חייב לעבור ‪ 3‬בחנים בציון מעל ‪ ,50‬בחנים ‪ 5%‬מהציון‬
‫מעבדה חובת נוכחות‬
‫בוחן בתחילת המעבדה‪:‬‬
‫‪ .1‬חלק עיוני‪ -‬שאלות שלמדנו על השיעור )‪ 4‬שאלות אמריקאיות(‬
‫‪ .2‬חלק מעשי‪ -‬שאלות על הסלידיים של מעבדה קודמת‬
‫הציון בקורס‪:‬‬
‫‪ 60%‬מבחן תיאורטי‬
‫‪ 35%‬מבחן מעשי במעבדה‬
‫‪ 5%‬בחני מעבדה‬
‫למבחן‪:‬‬
‫‪ 60‬שאלות‬
‫‪ 40‬עיוני‬
‫‪ 20‬מעשי‬

‫היסטולוגיה‬
‫מחקר של רקמות‬
‫הקורלציה בין מבנה לתפקוד‬
‫• אבחנה וטיפול‬
‫• הנדסה של רקמות‬

‫מבנה=תפקיד‬
‫• מורפולוגיה קשורה לתפקוד‬
‫• אורך תאים נע בין ‪1m-2•m‬‬
‫• צורות שונות‪ :‬עגולים בעלי שלוחות‪ ,‬פירמידליים‪ ,‬מאורכים‪..‬‬

‫‪1‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪3‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫המבנה ההיררכי של גופנו‬

‫העולם התחיל כחד תאיים ואז התחילו להיווצר אורגניזם רב תאיים‬
‫בשביל להתקיים אורגניזם צריך מזון‪ ,‬יכולת התרבות‬

‫אפשר לתרגם ל‪-‬‬

‫אנרגיה‬ ‫מים‬ ‫חום‬

‫מתא אחד נוצרים ‪ 2‬תאים ויש צורך בחומרי בנייה‪ ,‬פחמן‪ ,‬מימן‬
‫הגוף שלנו מורכב מתאים וגם מחובר בין תאי‬

‫יוצרים‬

‫‪ Organs‬איבר‬

‫‪ Organ systems‬מערכת‬

‫מערכת‬ ‫קיבה‬ ‫רקמה‬ ‫בתוך תא‬ ‫אברון‪ :‬מיטוכונדריה‬ ‫דנ"א‬ ‫כמו פחמן‬ ‫אטום‬
‫גוף האדם‬ ‫העיכול‬

‫איברים‪:‬‬
‫מבנים אנטומיים המורכבים מרקמות הפועלות בשיתוף לבצע פונקציות מסוימות ‪:‬‬
‫כבד‬ ‫•‬
‫לבלב‬ ‫•‬
‫ריאות‬ ‫•‬
‫עין‬ ‫•‬
‫שחלה‬ ‫•‬

‫יחידה אנטומית תפקודית‪ :‬מערכות‬

‫רקמות ואיברים המשולבים בפעילות מסוימת‪:‬‬
‫• מערכת העצבים המרכזית‬
‫• מערכת הרבייה‬
‫• מערכת העיכול‬
‫• מערכת החיסון )מפוזרת בגוף(‬

‫רואים שיש גוש של תאים זה גידול‪ .‬גידול זה אוסף תאים מאוד גדול שיושבים ביחד‪ .‬אם יש גידול הוא‬
‫לוקח את האספקה של המזון והחמצן )מהדם( יוצר אנרגיה בונה לו מאקרומולקולות )אברונים(‬
‫מתרבה‬
‫כשגידולים מתחילים להתפשט הם מתנהגים כרקמות ומתחילים לספח לעצמם את כלי הדם של הגוף שלנו‬
‫עד שהגוף לא מסוגל לספק אותו יותר והוא מת‪ .‬הגוף מת ואח"כ הגידול‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪4‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫תא‪ .‬כל מה שיש בתא‪ ,‬כל אברון‪ ,‬משרת את התא‪.‬‬

‫‪-ER‬יש ‪ ER‬מחוספס וחלק‪ .‬תפקידו הוא להפריש חומרים לקרום ולציטופלסמה וגם להוסיף חומרים‬
‫שומנים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬חלבונים‪.‬‬
‫למה התא צריך בכלל לייצר חומרים שיוצאים מהתא? עניין של תקשורת‪ :‬תקשורת בין תאים‪ ,‬תקשורת‬
‫בין התא לסביבה‪ .‬החומרים שמוצגים ע"ג התא‪/‬מופרשים החוצה ממנו מסייעים לתקשורת‪.‬‬
‫לדוגמא שומנים שמופרשים מהתא ומשמשים לתקשורת‪ :‬הורמונים‬
‫בין כל תא יש הבדלים בתוכן שמשרת את התפקיד שלו‪:‬‬
‫אם יש תא שצריך להפריש הרבה הורמונים יהיה לו הרבה ‪ ER‬חלק‪.‬‬
‫אם זה תא שצריך לזהות הרבה חיידקים‪/‬וירוסים יהיה לו הרבה ליזוזומים ו‪ ER‬מחוספס )שמייצר‬
‫נוגדנים ורצפטורים(‪.‬‬

‫התאים הם היחידה התפקודית בכל יצור חי‪ .‬הם מבצעים את הפעילות הכימית הדרושה לחיים‪ .‬מורכבים‬
‫חלבונים‬ ‫ליפידים חומצות גרעין‬ ‫מ‪ :‬פחמימות‬

‫חלבונים מבניים‬ ‫‪ATP‬‬ ‫ממברנות‬ ‫אנרגיה‬

‫חלבונים תפקודיים‬ ‫‪DNA‬‬ ‫שומנים‬
‫‪RNA‬‬ ‫הורמונים‬

‫לתאים יש תכונות רבות‪:‬‬

‫• עושים פעילות מטבולית‬
‫• מתרבים‬
‫• זזים‬
‫• רגישים‬

‫מצב סטטי מתקיים כש‪:‬‬

‫‪ .1‬כמות התאים החדשים שנוצרים = כמות התאים שמתים‬
‫‪ .2‬תאים לא מתים וגם לא מתחדשים )מוח‪ ,‬סחוס‪ ,‬עצם הקוכליאה‪(..‬‬

‫לתאים שונים יש פעילות שונה‪/‬תפקיד שונה ולכן גם מבנה שונה‪.‬‬

‫אורך תא ‪1m - 2•m‬‬

‫תאי דם אדומים‪ -‬אין להם גרעין ולכן יותר קל להם לעבור בכלי הדם הצרים‪ .‬בשביל לעבור ולהיות בעלי‬
‫תנועה הם צריכים להיות קטנים ואלסטיים לכן "הוציאו" מהם את הגרעין שהוא האברון הכי לא אלסטי‬
‫בתא‪ .‬הוצאת הגרעין באה על חשבון שהם לא יכולים להתרבות ככה‪ .‬אבל אם כך איך נוצרים לנו כל שנייה‬
‫בגוף מיליוני תאי דם אדומים? הם מתמיינים מתי אב בתוך מח העצם‪ .‬הם התאים שמתרבים הכי מהר‬
‫ובכמות הגדולה ביותר‪.‬‬

‫תאי עצב‪ -‬בעל הרבה אקסונים‪ 60 .‬טריליון קשרים בין ניורונים במח שלנו‪.‬‬

‫שריר חלק‪ -‬נראה כפסים חלקים‪.‬‬

‫אפיתל ובלוטות‬

‫היסטולוגיה‪ -‬לומדים על הרקמות‪ .‬הקשר שבין מבנה לתפקיד‪.‬‬

‫‪ .1‬איבחון וטיפול‬
‫‪ .2‬הנדסה של רקמות חדשות‬

‫רקמות‪ -‬אוסף של תאים הפועלים באופן דומה למטרה מסויימת‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪5‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫סוגי רקמות עיקרים בגוף‬

‫‪ .1‬אפיתל‪ -‬מעי‪ ,‬כבד‪ ,‬עור‬
‫‪ .2‬שריר‪ -‬משורטט‪ ,‬חלק‪ ,‬שלד‪ ,‬לב‬
‫‪ .3‬רקמות חיבור‪ -‬כלי דם‪ ,‬סחוס‪ ,‬עצם‬
‫‪ .4‬עצבים‬

‫‪ – EXTRA CELLULAR MATRIX‬חומר חוץ תאי‬

‫• נוצר בידי תאים ומופרש החוצה‬
‫• קומפלקס של מאקרומולקולות‪ ,‬חומר אמורפי וסיבים מסוגים שונים‬

‫תפקיד‪:‬‬
‫תמיכה מכנית לרקמות‬ ‫‪.1‬‬
‫קושר את הרקמות והתאים‬ ‫‪.2‬‬
‫אוגר חומרים בעיקר מים‬ ‫‪.3‬‬
‫ויסות של תנועת תאים )תאי דם לבנים‪ ,‬חיידקים(‬ ‫‪.4‬‬
‫חילוף חומרים נוח עם מולקולות מתוך כלי הדם‬ ‫‪.5‬‬

‫כדי להבחין בין ‪ 2‬פרטים‬

‫העין לא מסוגלת להבחין ברקמות‪ .‬לעין יש רזולוציה )כושר הפרדה( ‪ . 200•=0.2mm‬זה בגלל הרצפטורים‬
‫שיש על רשתית העין‬
‫כדוריות דם אדומות ‪ •6‬לא‬ ‫כלי דם זה עניין של ס"מ בסיס השערה ‪ •100‬ועדיין לא רואים אותה‬
‫גרעין ‪ •1-15‬לא רואים דנ"א ‪ 1nm‬כרומטידות מולקולות‬ ‫רואים‬

‫כדי להיות מסוגלים להבחין בין ‪ 2‬רקמות‪ ,‬כדי שהאור יבדיל בין ‪ 2‬אובייקטים אורך גל צריך להיות קטן‬
‫מהמרחק בין ‪ 2‬הנקודות‪/‬אובייקטים‪ .‬פיתחנו שיטות כדי לראות את האובייקטים‪:‬‬
‫• מיקרוסקופ אור לבן‪0.2•m -‬‬
‫• מיקרוסקופ אלקטרוני‪:‬‬
‫‪ scan -SEM .1‬סורק – ‪2.5nm‬‬
‫‪ transmission -TEM .2‬חודר – ‪1nm‬‬

‫איך חושפים את הפרטים הקטנים?‬

‫כל חלק שנוציא מהגוף )כמו גידול( הוא יתחיל להתפרק כי לא טוב לו= השמדה עצמית‪ .‬התנאים לא‬
‫מתאימים‪ ,‬כשהסביבה משתנה הם יודעים שצריך להשמיד את עצמם‪ .‬או‪ -‬חיידקים באים ‪/‬תולעים‪/‬זבובים‬
‫ועושים זיהומים‪/‬אוכלים את הרקמה‪.‬‬

‫אם הוצאנו את הגידול נרצה לשמור אותו בסביבה טובה כדי שהוא ישתמר ויהיה באותו מצב כמו שהיה‬
‫בגוף החי קודם ואז נוכל להסתכל עליו‪.‬‬
‫‪ Fixation .1‬פיקסציה‬
‫‪ Sectioning .2‬לחתוך אותו דק דק כדי להבחין בפרטים שבעומק השכבות‬
‫‪ Staining .3‬צביעה‪ -‬נצטרך לצבוע רק את האברון שרוצים להבחין בו או‪ -‬לצבוע רקמות שקופות‬
‫כדי שיהיה ניתן להבחין בהם‪.‬‬

‫מיקרוסקופים‪ :‬אור‪ ,‬אלקטרוני‪ ,‬פלורסנציה‪.‬‬

‫גורמים שמשפיעים על הרזולוציה‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת אופטית‬
‫‪ .2‬אורך גל המאיר את האובייקט‬
‫‪ .3‬עובי האובייקט‪ -‬אם יש בו הרבה שכבות הן יבלעו את האור ולא נראה את כל הפרטים‬
‫‪ .4‬איכות הקיבוע‪ -‬נצטרך לקבע את הרקמה כך שהיא תהיה שטוחה ככל הניתן שלא ייווצרו שכבות‬
‫‪ .5‬עוצמת הצביעה‬

‫מיקרוסקופ‪ -‬מגדיל את התמונה ומשרת את העין כדי שנוכל לראות ברזולוציה הנכונה‬
‫‪ -Eyepiece‬המקום איפה שמתסכלים‬

‫‪4‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪6‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫צריך מקור אור מרוכז לכיוון הרקמה‪ – Condenser .‬לוקח את האור ומרכז אותו ואז האור עובר דרך‬
‫הרקמה‪ .‬האור נושא איתו את האינפורמציה‪ -‬מה הרקמה בלעה ואיזה גל הוסט ממנה‪.‬‬

‫במיקרוסקופ אלקטרוני הקרן עובדת אותו דבר רק שהיא לא אור אלא אלקטרונים שבאו משדה חשמלי‬
‫שבין אנודה לקתודה‪.‬‬
‫• מיקרוסקופ חודר‪ -‬אלקטרונים עוברים ברקמה ומה שרואים בתמונה בתוצאה זה אלקטרונים‬
‫שעברו‬
‫• מיקרוסקופ סורק‪ -‬מסתכלים על מה שמתפזר כתוצאה מהפגיעה ברקמה וכך מתקבלת תמונה‬
‫תלת ממדית‪ .‬צריך לצפות את הרקמה בזהב ואז נקבל התזה רציפה של אלקטרונים שלא תלויים‬
‫בבליעה של אלקטרונים אלא בצורת הרקמה‪/‬טופוגרפיה‪.‬‬

‫ההבדלים בין המיקרוסקופים מצויים בטבלה‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אור קונטרסט ניגודיות‬

‫במיקרוסקופ אור רגיל התמונה מתקבלת על סמך שינוי בעוצמה הנובע מבליעה ופיזור של פוטונים ממקור‬
‫אור ע"י הדוגמא‬
‫דרך לראות תא שקוף‪ -‬לצבוע אותו‪ -‬הרקמה תבלע יותר אור‪ .‬לצביעה יש מחיר‪ .‬תמיד יהיה צורך לשחק עם‬
‫רמת הניגודיות כדי לראות יותר טוב את הפרטים הקטנים‪.‬‬
‫משתנה = אור שניתז∆ ‪ −‬אור שעובר∆‬

‫מיקרוסקופ פאזות‬ ‫מיקרוסקופ ‪dark field‬‬

‫תמונה קצת יותר תלת מימדית‪ .‬יותר ניגודיות‪.‬‬
‫מאפשר להבחין בפרטים קטנים‪ .‬סיכום של הגל‬
‫המקורי שהוסט עם הגל שעבר דרך הדוגמא‪.‬‬
‫תרגום של שינוי פאזה לשינוי עוצמה‬
‫מיקרוסקופ פאזות – מאפשר לראות חיידקים לא‬
‫צבועים‪ .‬מבוסס על כך שמקדם השבירה של‬
‫החיידקים גדול במעט ממקדם השבירה של מים‪,‬‬
‫כך שהאור שפוגע בחיידק עובר בגבול בין מקדמי‬
‫השבירה ומקבלים תמונה של חיידקים עם הילת‬
‫אור סביבם‪.‬‬
‫מסתכלים רק על מה שנפלט מהתא הצידה‪ .‬הארה‬
‫בזוית של הדגם שמאפשרת החזרה של האור‬
‫לעדשה רק אם עבר פיזור על פני הדוגמא‪ .‬רקע‬
‫כהה‪.‬‬
‫מיקרוסקופ ‪ – dark field‬האור בא מהצד‪ ,‬ואם‬
‫הוא פוגע בחלקיק הוא עובר ל ‪ .objective‬כלומר‪,‬‬
‫רואים את האור שהתפזר כתוצאה מנוכחות‬
‫החלקיק‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הרחבה מגוגל על מיקרוסקופ שדה אפל‪-‬‬

‫עיקרון השדה האפל‬

‫בשיטה זו האור המאיר את הדגם מגיע בזווית כך שאינו נכנס לתוך האובייקטיב‪ .‬האור היחידי שיכנס אל‬
‫תוך האובייקטיב הוא חלק מהאור המפוזר מהדגם‪ ,‬כך שבתמונה המתקבלת הרקע הוא חשוך לגמרי ורק‬
‫באזור שבו נמצא הדגם נראה אור‪ .‬גם בשיטה זו אי‪-‬אפשר לעבור את גבול הרזולוציה‪ ,‬אבל ניתן לראות‬
‫בקלות חלקיקים קטנים שעוצמת האור המתפזרת מהם היא קטנה מאוד‪.‬‬

‫פלורסנציה‬
‫מולקולות של פלורופור‪fluorophores -‬‬
‫אם פוגע בו אור באורך גל מסויים הוא מעורר את האלקטרונים שבאטומים שלו‪ .‬כשהאלקטרונים חוזרים‬
‫למצב יסוד הם פולטים קרינה באורך גל מסויים אחר שהוא בעל צבע פלורנסטי‪.‬‬

‫אפשר להדביק פלורופור לחלבון כלשהוא כמו נוגדן‪ ,‬נקרין עם פילטר ‪ 1‬רק אורך גל של אור מסויים שיגרום‬
‫נשתמש בפילטר ‪ 2‬ונזהה את החלבון‬ ‫לעירעור הפלורופור הפלורופור ינצנץ בפלוסרנט באורך גל שונה‬
‫שמנצנץ‪.‬‬
‫חודר‬ ‫סורק‬ ‫פלואורסנטי‬ ‫אור‬
‫קרן אלקטרונים‬ ‫קרן אלקטרונים‬ ‫אור מונוכרומטי‬ ‫אור לבן‬ ‫מקור‬
‫אלקטרו‪-‬מגנט‬ ‫אלקטרו‪-‬מגנט‬ ‫זכוכית ‪ +‬ציפוי‬ ‫זכוכית‬ ‫עדשות‬
‫‪Fixed‬‬ ‫‪Fixed‬‬ ‫‪Live/fixed‬‬ ‫‪Live/fixed‬‬ ‫דגם‬

‫‪5‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

 ‫‪7‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫ציפוי שכבה דקה‬ ‫ציפוי זהב‬ ‫צביעה‬ ‫אין‪/‬צביעה‬ ‫קיבוע של‬

‫מוליכה‬ ‫הפרפרת‬

‫‪2D‬‬ ‫‪3D‬‬ ‫‪2D/3D‬‬ ‫‪2D‬‬ ‫תמונה‬

‫‪0.2nm‬‬ ‫‪10 nm‬‬ ‫)‪0.2•m (1.5nm‬‬ ‫‪0.2•m‬‬ ‫רזולוציה‬
‫פיזור אלקטרונים‬ ‫פיזור אלקטרונים‬ ‫החזרה‬ ‫אור שחוזר‬ ‫איך‬
‫עוברים‬ ‫חוזרים‬ ‫פלורסנטית‬

‫לקרוא בספר הקורס על ‪ Fixation‬ועל ‪:embedding‬‬

‫‪ = Fixation‬קיבוע‪ ,‬בדרך כלל על ידי חומר כימי או תערובת של חומרים כימיים‪ ,‬הקיבוע הוא לצמיתות‬
‫והוא משמר את מבנה רקמות לטיפולים הבאים‪.‬‬
‫דוגמאות צריכות להיות מקובעות מיד אחרי שהם הוצאו מהגוף‪.‬‬
‫פורמלין‬ ‫קיבוע משמש‪:‬‬
‫• לסיים את חילוף החומרים בתא‬
‫• למנוע השמדה עצמית של תאים ורקמות‬
‫ייבוש עם ריכוזי אלכוהול עולים‬ ‫וירוסים‬ ‫ו‬ ‫פטריות‬ ‫‪,‬‬‫חיידקים‬ ‫• להרוג מיקרואורגניזמים פתוגניים‪ ,‬כגון‬
‫• להקשיח את הרקמה כתוצאה מהצטלבות או דנטורציה של חלבונים‬

‫פורמלין‪ ,‬תמיסה מימי ‪ 37%‬של פורמלדהיד‪ ,‬ואריאציות שונות של דילולים או‬

‫ממסים אורגנים מסירים‬
‫שאריות של אלכוהול‬
‫החדרה של פרפין מומס לתמיסה‬
‫התמיסה המסחרית הסטנדרטית של פורמלדהיד מדולל בבופר עם פוספטים ) ‪pH‬‬
‫הפרפין מתקרר ומתקשה ומוכנס‬
‫לבלוק‬
‫בשילוב עם כימיקלים אחרים או בופרים‪ ,‬הוא המקבע הנפוץ ביותר‪.‬‬
‫פורמלדהיד משמר את המבנה הכללי של רכיבי התא ורכיבים בין תאיים )חוץ‬
‫תאיים( על ידי זה שהיא מגיבה עם קבוצות אמינו של חלבונים )לרוב צולבים‬
‫שאריות ליזין(‪.‬‬
‫בגלל שפורמלדהיד לא משנה באופן משמעותי את המבנה התלת‪-‬ממדי שלהם‪,‬‬
‫חלבונים יכולים לשמור את יכולתן להגיב עם נוגדנים ספציפיים‪ .‬מאפיין זה הוא‬
‫חשוב בשיטות מכתימות אימונוציטוכימיקאל – בשיטות של צביעת נוגדנים‬
‫במקום צביעת חלבונים לצורך זיהוי חלבונים‪.‬‬
‫‪ (7‬פועלת יחסית לאט אבל חודרת לרקמה היטב‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מכיוון שהוא אינו מגיב עם שומנים‪ ,‬זה בקושי מקבע קרום התא‪.‬‬

‫בשלב השני‪ ,‬הדגימה מוכנה להטבעה בפרפין כדי לאפשר חתכים‪.‬‬

‫חותכים אותו ושמים על‬ ‫הכנת דגימה לבדיקה דורשת החדירה שלו עם מדיום הטבעה שמאפשר לו להיות‬
‫שקופיות זכויות‬ ‫פרוס דק‪ ,‬בדרך כלל בטווח של ‪ 5‬עד ‪ 15‬מיקרומטר‬
‫הדגימה נשטפה לאחר קיבוע ומיובש בסדרה של תמיסות אלכוהול כשהריכוז עולה‬
‫גבוה עד לכדי ‪ 100%‬אלכוהול כדי להסיר מים‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬הסליקה הבאה‪ ,‬ממסים אורגניים כגון ‪ xylol‬או טולואן‪ ,‬אשר מומסים‬
‫הפרפין מומס החוצה עם ממסים‬ ‫גם באלכוהול וגם בפרפין‪ ,‬משמשים להסרת האלכוהול לפני החדרה של פרפין‬
‫אורגניים‬ ‫המומס לדגימה‪.‬‬
‫כאשר פרפין נמס הופך לקר ומוקשה‪ ,‬הוא נכנס לתוך בלוק בגודל מתאים‪.‬‬
‫הבלוק מותקן אז בתוך מכונת חיתוך –מיקרוטום‪ -‬וחותכים אותו בסכין פלדה‪.‬‬
‫החתכים שנוצרו שמים על שקופיות הזכוכית באמצעות הרכבה בינונית )‪pinene‬‬
‫ייבוש עם ריכוזי אלכוהול יורדים‬ ‫או שרף אקרילי( כדבק‪.‬‬

‫בשלב השלישי‪ ,‬הדגימה היא מוכתמת כדי לאפשר בדיקה‬

‫צביעה‬ ‫בגלל שחלקי פרפין הם חסרי צבע‪ ,‬הדגימה אינה מתאימה עדיין לבדיקה‬
‫מיקרוסקופית אור‪.‬‬
‫כדי לצבוע או להכתים את חתכי הרקמות‪ ,‬הפרפין חייב להיות מומס החוצה‪ ,‬שוב עם ‪ xylol‬או טולואן‬
‫לאחר מכן יש לייבש את השקופית באמצעות סדרה של תמיסות אלכוהול בריכוז הולך וקטן‪.‬‬
‫הרקמה בשקופיות מוכתמת עם המוטוקסילין במים‪.‬‬
‫מכיוון שה ‪ ,counterstain, eosin‬הוא יותר מסיס באלכוהול מאשר במים‪ ,‬הדגימה היא שוב מיובש‬
‫באמצעות סדרה של תמיסות אלכוהול בריכוז הולך ועולה ומוכתם ב‪ eosin -‬באלכוהול‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪8‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫איור ‪ 1.1‬מראה את התוצאות של צביעה עם ‪ hematoxylin‬לבד‪ eosin ,‬לבד‪ hematoxylin ,‬עם ‪eosin‬‬
‫‪.counterstain‬‬
‫לאחר הצביעה‪ ,‬הדגימה לאחר מכן עבר דרך ‪ xylol‬או טולואן על הרכבה בינונית לא מימית ומכוסה עם‬
‫כיסוי כדי לשמר את ההכנה הקבועה הזו‪.‬‬

‫התמונה הכחולה‪ -‬מתאר את הצביעה עם ‪ hematoxylin‬בלבד‪.‬‬

‫למרות שיש צביעה כללית של הדגימה‪ ,‬הרכיבים והמבנים בעלי זיקה גבוהה עבור הצבע הם הכי צבעוניים‬
‫)נצבעו הכי חזק( למשל‪ ,‬ה‪ DNA -‬ואזורי הגרעין של התא המכילים ‪RNA cytoplasmic‬‬

‫התמונה הורודה‪ -‬מתאר את הצביעה עם‪ ,counterstain ,eosin ,‬באופן דומה יש צביעה כללית של הדגימה‬
‫כאשר משתמשים בו לבד‪.‬‬
‫שים לב‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי הגרעינים הם פחות בולטים מאשר הדגימה מוכתמת ‪ hematoxylin‬לבד‪.‬‬
‫לאחר שהדגימה מוכתמת ב‪ hematoxylin -‬ולאחר מכן נכנסת להכנה לצביעה עם ‪ eosin‬בתמיסת‬
‫אלכוהול‪ hematoxylin ,‬שאינו כבול בחוזקה הולך לאיבוד‪ ,‬ואז ‪ eosin‬מכתימה את אותם הרכיבים שאליו‬
‫יש לו זיקה גבוהה‪.‬‬

‫התמונה הסגולה‪ -‬התוצאה הסופית של המטוקיסלין שאח"כ נצבע ב אאוסין‬

‫הכנת דגמים למיקרוסקופ אור‪:‬‬

‫• לקיחת דוגמא מחיה מורדמת או קרוב ככל האפשר למוות‪.‬‬
‫• חתכים )‪ (section‬דקים שמאפשרים מעבר אור ומונעים הסתרה של חלקים שונים‪ .‬עובי חתך ‪5‬‬
‫‪) .mm‬כמו כן מאפשר פיקסציה מהירה – מעט שינויים(‬
‫• שימור החתכים או התאים על ידי פיקסציה – קיבוע‪ ,‬עצירה של תהליכים ביולוגיים‪ .‬בתאים ניתן‬
‫לעבוד כשהם חיים ולראות תהליכים ביולוגיים‪/‬פיזיולוגיים‪.‬‬
‫• חתך סדרתי )‪ – (serial secion‬סדרה של חתכים עוקבים לקבלת מבנה ‪. 3D‬‬
‫• הניגודיות בתמונה נוצרת על ידי‪:‬‬
‫‪ -‬שיטות אופטיות )‪(Phase, DIC‬‬
‫‪ -‬צביעה‬

‫פיקסציה‬
‫המטרה‪ :‬קיבוע של המצב שהיה בעת יצירת הדוגמא‬
‫• שימור של הרקמה‪ ,‬עצירת תהליכים אוטוליטיים וגדילת חיידקים‬
‫• דה‪-‬נטורציה של חלבונים‪ ,‬קישור בין מאקרו מולקולות‬
‫• הוצאת מים‬
‫• פרמיאביליות של הדוגמא לצביעה‬
‫• הקשחה ועיוות הדוגמא‬
‫• דוגמאות‪:‬‬
‫– פורמלין )לאיברים שלמים(‬
‫– פורמאלדהיד‬
‫– אלכוהול‪ ,‬אצטון‬
‫– חומצות כגון ‪picric acid :‬‬

‫פיקסציה בהקפאה‪ :‬בקריאוסטט‪ ,‬ע"י גז דחוס‪.‬‬ ‫•‬

‫תהליך מהיר מאוד לשימור הרקמה‪ ,‬שומר על שומנים וגורם להקפאת המים‬
‫אין דה‪-‬נטורציה‪ ,‬חלבונים כפי שהיו ברקמה החיה‬
‫חיתוך בטמפ' נמוכה‬
‫חיתוך גס יותר‪ ,‬איכות חתך ותמונה נמוכים‬

‫‪7‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪9‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫אין אפשרות לחתכים סידרתיים‬

‫‪Embedding‬‬
‫ייצוב של הרקמה לפני החיתוך‪ ,‬לתוך בלוק של חומר רך‬ ‫•‬
‫דורש הוצאת המים מהרקמה‪ ,‬דה‪-‬הידרציה‪:‬‬ ‫•‬
‫שטיפות בחומר הידרופובי )אלכוהול( בריכוז עולה‪.‬‬
‫אח"כ שטיפה בממס אורגני )קסילן( לניקוי משומנים‪.‬‬
‫שימוש ב‪:‬‬ ‫•‬
‫פראפין החודר לרקמה‪ ,‬דרגות קושי שונות‬ ‫–‬
‫ג'לטין‬ ‫–‬
‫צלואידין קשיח יותר‪ ,‬לחיתוך דק‬ ‫–‬
‫חיתוך הרקמה בתוך הגוש המוקשה‪ ,‬בעזרת מיקרוטום‪ ,‬לפרוסות בעובי של ‪. 1-10 mm‬‬

‫הצפת החתכים הדקים במים ואיסוף על גבי זכוכית נושא‬

‫סילוק פראפין והחזרת מים‪ ,‬רה‪-‬הידרציה‪ ,‬בתהליך הפוך לקודם‪.‬‬

‫צביעה‪ , mounting ,‬סגירה עם זכוכית מכסה‪.‬‬

‫‪Basophilic = has affinity for basic dye molecules‬‬

‫)‪(NOT necessarily acidic‬‬
‫‪structures like DNA and RNA and certain proteins.‬‬

‫‪Acidophilic or eosinophilic = “likes” the acidic dye‬‬

‫)‪(NOT necessarily basic‬‬
‫‪structures like most cytosolic proteins‬‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני‪:‬‬
‫לפי חוקי דה‪-‬ברולי לאלקטרונים יש אורך גל‪.‬‬
‫אורך הגל של אלקטרונים קצר יוצר מזה של האור‪.‬‬
‫אורך גל קצר יותר – רזולוציה גבוהה יותר‪.‬‬
‫החתך צריך להיות דק במיוחד אחרת פיזור ובליעת האלקטרונים ימנעו קבלת תמונה‪.‬‬
‫צביעה על ידי חומר שבולע אלקטרונים )שחור‪-‬לבן(‬
‫‪.electron dense stain‬‬

‫‪8‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪10‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫הכנת הדגם למיקרוסקופ אלקטרוני‬

‫• שימוש בבלוק קטן של רקמה‪ ,‬מהיר מאוד‪.‬‬
‫• במקום פראפין שימוש בחומר פלסטי קשיח יותר‪ ,‬לחיתוך דק יותר‪.‬‬
‫• עובי החתכים ‪. 30-50 nm‬‬
‫• החתך מונח על רשת )‪ (grid‬מתכת‬
‫• צביעה‪:‬‬
‫למיקרוסקופ אלקט' סורק ‪ :‬ציפוי פני השטח במתכת אינרטית‬ ‫•‬
‫• למיקרוסקופ אלקט' חודר ‪ :‬השקעה של מתכות כבדות‪ ,‬פיזור טוב יותר‬

‫היסטולוגיה‪/‬מיכל‬
‫הרצאה ‪2‬‬
‫אפיתל‬

‫‪ .1‬הפרדה ולאפשר לדברים לעבור‪/‬לא לעבור‬

‫אפיתל היא רקמת הציפוי שתוחמת ומפרידה ויוצרת גבולות בין מבנים שונים‪ ,‬ובין תחומים‬
‫שונים בתוך הגוף‪ .‬מפה אנחנו מבינים שאנחנו צריכים הרבה סוגים של גבולות לפי סוג של התאים‬
‫שנמצאים לצידם‪ .‬לכל גבול יש לנו הפרדה אבל גם יש שם מקום כדי להעביר חומרים שונים‪.‬‬
‫בהפרדה יכול להיות שומרים שמגנים שלא יכנס כל דבר לתא או שנותנים לכל דבר להיכנס תלוי‬
‫בסוג התא השכן‪.‬‬
‫העור‪ -‬צריך להיות אטום וסגור כי הדברים בחוץ הם חיידקים שפשופים מכאניים אבק שהגוף‬
‫רוצה להגן על עצמו מפני איומים אלה‪ .‬לא כל העור הוא אפיתל אבל שכבה אחת היא אפיתל‪.‬‬
‫כלי דם‪ -‬הדם שזורם בגוף שלנו יש הרבה רקמות כדי שהדם לא ילך יישפך לכל מיני מקומות יש‬
‫צורך בכלי דם שתוחמים אותו‪ .‬במרכז נמצא אפיתל שיוצר את הגבול לבין הבחוץ‪ .‬שם צריך גבול‬
‫פחות מסיבי מהגבול של העור יותר כי הדם מעביר דברים שהגוף כן צריך‪ .‬אם יש דברים שיזלגו‬
‫החוצה מכלי הדם אבל זה עדיין בסדר כי התאים בגוף צריכים את זה‪.‬‬
‫האפיתל הוא הרקמה שמהווה את החלק המפריש של בלוטות והצינורות שלהן‪.‬‬
‫האפיתל משמש גם כרצפטור עבור איברי חישה מסוימים‪.‬‬
‫כל המקומות שדורשים גבול והפרדה מצופים באפיתל!‬

‫‪ .2‬תקשורת‬
‫יש מקומות שבהם אנחנו רוצים לספוג דברים כמו בריאות )לספוג חמצן מהסביבה(‪ .‬אפיתל יודע‬
‫להעביר בצורה מבוקרת דברים‪ .‬אפיתל יודע איפה זה הבחוץ‪-‬חוץ לגוף )כל מה שלא איברים של‬
‫הגוף שלנו שרירים עצמות רקמות( = הצד הבזלי הבסיס של האפיתל ואיפה זה הפנים‪-‬פנים הגוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫• עור‪ -‬הבחוץ זה הסביבה והפנים זה מה שבתוך הגוף מתחת לאפיתל‬
‫• מערכת כלי דם‪ -‬הבחוץ זה הדם והבפנים זה הגוף‪.‬‬
‫• מערכת העיכול‪ -‬מה שבתוך הצינור )איפה שהמזון עובר( נחשב לבחוץ ומה שמסביב‬
‫לצינור זה פנים הגוף‪.‬‬

‫אפיתל מחוברת לאותם איברים פנימיים של הגוף הבסיס יושב מעוגן על הרקמה החיבורית‬
‫• הצד הבזלי זה הצד פונה לתוך הרקמה‪ ,‬השריר‪ ,‬הגוף‪ ,‬פונה לפנים‪ ,‬פונה לממברנה‬
‫הבאזלית‪ .‬אחרי הממברנה הבאזלית יש רקמת חיבור‬
‫• הצד האפיקלי=הצד עליון‪ ,‬פונה לחוץ‪ ,‬גובל לחלל‪ ,‬פונה החוצה כל מה שהוא לא רקמות‪,‬‬
‫שרירים )חוץ לגוף(‬

‫‪9‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪11‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫גוף‬ ‫רקמת חיבור שרירים‬ ‫עור‪ :‬מתחיל באפיתל‬

‫פנים הגוף ‪.‬‬ ‫מסביב רקמות חיבור מסביב שרירים‬ ‫מעיים‪ :‬מתחיל באפיתל מבפנים‬
‫כלומר האפיתל הוא בתוך המעיים ובעור הוא פונה לסביבה החיצונית‪.‬‬

‫תפקידים‪:‬‬
‫כיסוי )עור‪ ,‬חללים בגוף‪ ,‬קנה נשימה(‬ ‫‪.1‬‬
‫חציצה בין משטחים שונים )ריאות‪(Blood brain barrier ,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הגנה )מכנית‪ ,‬טרמית‪ ,‬התייבשות(‬ ‫‪.3‬‬
‫ספיגה )מעי(‪ -‬מערכת העיכול ‪ -‬המטרה כאן היא ספיגה של חומרים מזינים ולשם כך‬ ‫‪.4‬‬
‫צריך תאי אפיתל שיעשו זאת‪.‬‬
‫‪ .5‬הפרשה )בלוטות זיעה‪ ,‬קנה נשימה‪ ,‬מערכת העיכול( ‪-‬החורים הקטנים על העור מפרישים‬
‫מן חלב שמגן על העור‪ .‬שומניות זו עוזרת לעור לשרוד‪ .‬הפרשה נוספת היא הפרשה של‬
‫זיעה‪ ,‬רוק ואנזימים במערכת העיכול‪.‬‬

‫כיווץ )מסביב לאזורים מפרישים בבלוטות(‬ ‫‪.6‬‬

‫צינור העיכול בפה ובוושט מיועד להובלה‪.‬‬ ‫•‬

‫בלוע – תפקיד האפיתל להיות צפוף יותר וחזק יותר כנגד חיידקים ונגד חיכוך‪.‬‬ ‫•‬

‫הפרשה – בלוטות זה אפיתל מיוחד שהתמיין ונעשה ספציפי לתפקידים של הפרשה‬ ‫•‬
‫‪ o‬בלוטות ‪ – exocrine‬הפרשה חיצונית‪ ,‬הקשר עם המשטח העליון מהווה את‬
‫צינורית המוצא ה‪. duct -‬‬

‫‪ o‬בלוטות ‪ – endocrine‬הפרשה לסביבת כלי הדם‪ ,‬הקשר של האפיתל עם פני‬

‫השטח מתנתק‪.‬‬
‫כל התקשורת בין החלל לתוך הגוף נעשית דרך האפיתל‪ ,‬והאפיתל שותף לה‪ .‬במקומות שונים בגוף‬
‫הדרישות יהיו שונות‪ :‬ספיגה‪ ,‬הגנה מכאנית וכו'‪.‬‬

‫אפיתל שכבתי ‪ -‬משטחי תאים מפרידים‪ ,‬ובלוטות ‪ -‬גדילה לתוך הרקמה החיבורית‪.‬‬ ‫•‬

‫אפיון אפיתל – אפיתל מוגדר כתאים שיוצרים את הגבול והנוזל החוץ תאי שלהם‬
‫תאים צפופים עם מעט חומר בין תאי המאפשר היצמדות יותר טובה בין תאי אפיתל שכנים‪.‬‬
‫התאים נצמדים זה לזה גם בזכות המבנה שלהם שהוא שקעים ובליטות )פאזל(‪.‬‬
‫אפיתל היא רקמה א‪-‬ווסקולרית‪ ,‬לא ניזונה ע"י כלי דם אלא על ידי דיפוזיה מכלי דם ברקמת‬
‫החיבור שנמצאת מתחתיה‪ .‬אם הרקמה של האפיתל היא עבה התאים העליונים נושרים ומתים‬
‫כי הם לא מקבלים מספיק הזנה‪ .‬הסיבה לכך שאין כלי דם ברקמת אפיתל זה כדי למנוע מעברים‬
‫נגישים לחיידקים ועוד מזיקים שבעצם האפיתל שומר על הגוף מפניהם‪ .‬בעצם באפיתל רב שכבתי‬
‫התאים מתמיינים מהחלק הבזלי לאפיקלי‪ ,‬כלומר יש נשירה מפנים הגוף לכיוון החלל‬
‫כלומר‪ ,‬כדי ליצור גבול טוב ומפריד נרצה אזור הפרדה גם שהגבול שמן‪ /‬גדול )מרחק בין גדר לגדר‬
‫גדול( לא נשים שם דברים‪ ,‬לא נעביר שם כלי דם‪ .‬אם מישהו יצליח לעבור ולהיכנס לגבול הזה‬
‫הוא יצליח מהר להיכנס לתוך התאים‪/‬גוף‪ .‬לא משנה כמה היא עבה וכמה שכבות יש בה בתוך‬

‫‪10‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪12‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫האפיתל אין כלי דם בצד הצד הבזלי ועד הצד האפיקלי אין כלי דם‪ .‬אפיתל היא רקמה א‪-‬‬
‫וסקולרית בלי כלי דם‪ ,‬כמעט היחידה בגוף‪ .‬הרימה הזו היא גם בלי עצבים‬
‫רקמת האפיתל נוצרת מכל השכבות האמבריולוגיות – מהאקטודרום )עור‪ ,‬חלל הפה‪ ,‬אף‪ ,‬ואנוס(‬
‫מהמזודרם )אפיתל שעוטף כל"ד‪-‬אנדותל(‪ ,‬וזה שנוצר מהאנדודרם )מע' עיכול‪ ,‬נשימה‪ ,‬לבלב‪ ,‬כבד‬
‫וכו'(‪.‬‬
‫האפיתל היא רקמה קוטבית‪ .‬הצד שפונה לחלל נקרא צד אפיקלי והצד שפונה לתוך הגוף נקרא‬
‫הצד הבזאלי – פנימי‪ .‬מיד לאחר הרקמה של האפיתל יש לנו איזור חוץ תאי שמכיל חלבונים כמו‬
‫קולגן‪ ,‬בעצם רקמת חיבור‪ .‬בצד אחד מפרישה חומרים כמו חלב שמגן עליה ובצד שני היא עדינה‬
‫כי היא פונה לתוך הגוף דוגמא‪ :‬בעור בצד החיצוני יש קרטין ובחלק הפנימי אין קרטין בכלל‪.‬‬
‫קרטין‪ -‬שכבה של תאי אפיתל מייצרי חלבון קרטין‪ .‬תאים אלו ייצרו קרטין והתמלאו בו‪ ,‬לאחר‬
‫מכן נעלמה הציטופלסמה‪ ,‬הגרעין והאורגנולת )מוות תאי(‪.‬‬
‫לכל צד תפקיד שונה ולכן כל ממברנה תבטא חלבונים אחרים‪.‬‬

‫אפיתל יושבים מאוד צמודים זה לזה )בכל רמה של הגנה( בסדר ויוצרים שורות ואז שכבות‪ .‬זה‬
‫מבנה שייחודי לאפיתל בלבד‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫‪ .1‬גבול לטראלי‪ -‬בין תאי אפיתל שכנים‬
‫בין תאי אפיתל שכנים בגבול הלטראלי פונה לחלק האפיקלי הם מפרישים חומר צמיגי כמו‬
‫סיליקון שחודר קצת לתאים אבל בעיקר הוא חוסם = ‪ TIGTH JUNCTION‬וזה יוצר גבול חזק‬
‫ובלתי פריץ‪ADHIRIN JUNCTION .‬‬
‫‪ .2‬גבול אפיקלי‪ -‬הגבול העליון‬
‫‪ .3‬גבול בזאלי‪-‬פונה לממברנה הבאזלית‬

‫ממברנה לטרלית‪ :‬הצד הפונה לתאי אפיתל אחרים‪.‬‬ ‫•‬

‫צד אפיקלי‪ :‬אפיונו תלוי בסוג התא – אם זה תא סופג‪ ,‬מפריש‪ ,‬עור וכו'‪.‬‬ ‫•‬
‫ממברנה בזאלית‪ :‬חשופה לפנים הגוף‪ .‬הצד שמתחתיו תמיד יש ממברנה בזאלית שתמיד‬ ‫•‬
‫מונחת על רקמת חיבור‪ .‬מכאן מתרחשת הדיפוזיה של מזינים לתא האפיתל‪.‬‬
‫כל צד שונה מהשני בצורת ההתארגנות שלו )מבחינת פוספוליפידים וחלבונים(‪.‬‬
‫‪ -basement membrane/basal lamina‬באזל למינה היא לוחית דקה המפרידה בין רקמת‬
‫האפיתל לרקמת החיבור הנמצאת )תמיד( מתחתיה‪ .‬הלוחית באה במגע עם הממברנה הבאזלית‬
‫של האפיתל‪ .‬הלוחית אינה תאית‪ ,‬היא עשויה מחלבונים פוליסכרידים ונראית רק במיקרוסקופ‬
‫אור‪ .‬כפל לוחיות או לוחית עבה מכונה ‪.basement membrane‬‬
‫תפקיד השכבה –‬
‫• השכבה מספקת תמיכה לתאי האפיתל ועיגון לרקמת החיבור‬
‫• מהווה מתרס ברנני אשר מווסת או מונע החלפת מקרומולקולות בין הרקמות‬
‫• משפיעה על קוטביות התא‬
‫• מווסתת את התרבות והשתנות התאים ע"י פקטורי גדילה‬
‫• משפיעה על המטבוליזם של התא‬
‫• משמשת כנתיב לנדידה תאית‪ .‬אין חומר חוץ תאי בצד הבזאלי‪.‬‬

‫תאי האפיתל‪ ,‬מהיותם תאים המהווים מתרס )חשופים לתנאים קיצוניים(‪ ,‬בעלי אורך חיים קצר‬
‫ולכן מתחלקים בקצב מהיר‪ .‬חלוקה מרובה מעלה את הסיכוי למוטציה ולכן סרטן הנובע מאפיתל‬
‫הוא סרטן נפוץ )למשל המעי הגס‪/‬מלנומה(‪ .‬בד"כ מדובר בסרטן לוקלי שלא חודר את האפיתל‪.‬‬
‫בשלבים מתקדמים של המחלה תאים סרטניים יכולים לחדור את הממברנה הבזאלית ואז יהיה‬
‫מדובר על מטסטזות‪ .‬כל הזמן שהוא מקומי ניתן להוציא אותו‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪13‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫אפיתל הוא רקמה רה‪-‬גנרטיבית‪ ,‬אורך חיים של תאים יכול להיות מ‪ 3-‬ימים ועד לכחודשיים‪.‬‬

‫ממברנה בזאלית‬

‫שכבה לא תאית של חלבונים פוליסאכרידים )חומר חוץ תאי(‬ ‫•‬

‫היא בעלת מולקולת סוכריות גדולות כדי שיהיה קשה לעבור אותו‪ ,‬גורם לו להיות קשה וצמיגי ‪.‬‬
‫מהווה תמיכה לאפיתל וכן שכבת ‪ interface‬בין האפיתל לרקמה החיבורית )עיגון(‬ ‫•‬
‫הגבול שאליו מגיעים כלי הדם )"פנים הגוף"(‬ ‫•‬
‫מעורבת בגדילת תאי האפיתל והתמיינותם )מונעת גדילה נורמלית כלפי הרקמה‬ ‫•‬
‫החיבורית(‬
‫פילטר סלקטיבי להעברת מולקולות )למשל בכלי דם ובכליה(‬ ‫•‬
‫לא בולטת במיקרוסקופ אור‪ ,‬דרושה צביעה מיוחדת‪.‬‬ ‫•‬
‫במיקרוסקופ אלקטרוני ניתן להפריד לשלוש שכבות‪:‬‬ ‫•‬
‫– ‪lamina lucida‬‬
‫– ‪lamina densa‬‬
‫– ‪lamina fibroreticularis‬‬

‫אפשר לצבוע את הממברנה הבאזלית וע"י כך לראות אותו‪.‬‬

‫קיבוע‬ ‫‪.1‬‬
‫משקעים אותו כדי לחתוך לפרוסות דקות )כמו עגבנייה קשה( נמלא את הממברנה בחומר‬ ‫‪.2‬‬
‫כמו פרפין שחודר לתא ומתקשה מהר בתוך התא בטווח טמפ' ששומר על הרקמה )ולא‬
‫הורס אותה כמו ‪ 100‬מעלות(‬
‫חותכים‬ ‫‪.3‬‬
‫מוציאים את הפרפין‬ ‫‪.4‬‬
‫אפשר להסתכל על הדוגמא‬ ‫‪.5‬‬
‫רקמה דקה מאפשרת לנו לראות פרטים‪ .‬כמה שהיא יותר דקה כך אפשר לראות יותר פרטים‬
‫‪ .6‬צביעה‬
‫אם נצבע חלק מהסיבים בצבע נגיד ורוד יהיה יותר קל לראות את הסיבים האלה מאשר אחרים‪.‬‬
‫אם צבענו את הדוגמא ויצא לנו סיבים שונים בצבעים שונים לפי הצבעים ששמנו ואם נלמד מה‬
‫גורם לכל סיב להיצבע בצבע כלשהוא נלמד יותר טוב על התא ועל הסיבים שנצבעו‬

‫המהטוקסילין ואאוזין‪:‬‬
‫‪ .1‬אאוזין )ורוד( הוא צבע שהוא חומצי מטבעו ‪ PH‬חומצי ולכן הם יימשכו למבנים בסיסים‬
‫מבנים אאוזינופילים בתא ‪ PH‬בסיסי כדי לעשות נטרול‪.‬‬
‫• כמו סוכרים בציטופלסמה של התא )ורוד חיוור(‬
‫• מיטוכונדריה )מאוד בסיסית ולכן תהיה בגוון ורוד כהה‪-‬אדום( אי אפשר לראות‬
‫מיטוכונדריון אחד בודד אלא רק הרבה=מיטוכונדריה‪ ,‬על סמך הגוון נדע כמה‬
‫מיטוכונדריות יש בתא ולמה‪ ,‬תאי שריר יש להם הרבה מיטוכונדריה כי תפקידה ייצור‬

‫‪12‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪14‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫אנרגיה לתא ולכן לתאי שריר יהיה צבע חזק ולתאי אפיתל יהיה גוון חיוור‪ ,‬לתאי דם‬
‫יהיה גוון באמצע‪.‬‬
‫סקלת הצבע היא פר‪-‬פרפרט )פר דוגמא( ותלוי ב‪:‬‬
‫‪ .1‬כמה נוזל אאוזין נשים ‪ .2‬כמה זמן נשאיר את התא לספוח אאוזין ‪ .3‬תוקף האאוזין‬
‫אבל יש לפעמים רקמות שלגביהם נוכל להגיד גוון לגבי כלל התאים ברקמה )כמו שאמרנו שריר <‬
‫דם < אפיתל(‬
‫‪ .2‬המהטוקסילין )כחול( מולקולה בסיסית שנכנסת למבנים החומציים מבנים בזופיליים‪.‬‬
‫• כמו דנ"א אם דנ"א הוא צפוף כמו בעת החלוקה או אחרי שסיים לייצר חלבונים הוא‬
‫יהיה בגון כחול‪-‬סגול כהה וקטן‪ .‬גרעינים שהם בעת ייצור החלבונים והדנ"א נפתח ונפרש‬
‫על שטח גדול יהיה בגוון כחלחל סגלגל בהיר ועל שטח גדול‬
‫• ליזוזום‬
‫• ריבוזומים )מקום שבו מייצרים חלבונים מרנ"א( הרבה ריבוזומים בציטופלסמה זה תלוי‬
‫בתפקיד התא ייצבעו בצבע כהה‬
‫כמעט אף פעם לא נוכל לראות את הממברנה הבאזלית כי מאוד דקה‪ .‬במערכת הנשימה היא‬
‫מאוד עבה ונוכל לראות אותה‪ .‬במקומות אחרים צריך לצבוע אותו והוא יקבל צבע בגלל צביעה ב‪-‬‬
‫‪ PAS‬צביעה של מולקולות סוכריות גדולות‪.‬‬
‫הממברנה הבאזלית היא חוץ תאית‬
‫אם הממברנה הבאזלית נפרצה אז הסרטן עולה לרמה יותר גדולה ויכול להיכנס לכל הרקמות‬
‫וצינורות בגוף‪ .‬כל עוד היא לא נפרצה אפשר להוציא את האפיתל ולגמור את הסרטן‪.‬‬

‫מיון אפיתל סוגים שונים אפיתל נבדלים בעובי‪ /‬גודל שלה וברמה שהיא מגנה‬

‫נמיין אפיתל עפ"י שני קריטריונים‪:‬‬

‫צורת התא – גבוהים בינוניים או שטוחים‪ .‬משמעות מאפיין זה‪ -‬מה‪ ,‬כמה והאם התא צריך‬ ‫•‬
‫לאגור בתוכו חומרים שונים‪ .‬לדוגמא תא שצריך רק להעביר יהיה שטוח ומכאן נובע שבקרת‬
‫התא נמוכה‪ .‬דוגמא נוספת היא תא במערכת העיכול – תפקידו לספוח במהירות כמות גדולה‬
‫של מזינים ולאחר מכן להעביר באיטיות לתאים אחרים‪ ,‬לכן תא זה זקוק לנפח אחסון‪ .‬עוד‬
‫דוגמא היא תאי הפרשה שגם כן צריכים לאגור אך מהירות הספיחה )ביחס למהירות הספיחה‬
‫של תאי העיכול( גבוהה יותר ולכן הם תאים קטנים יותר‪ ,‬בינוניים‪ .‬החלוקה אם כך תהיה‪:‬‬
‫‪ .1‬אפיתל שטוח ‪ - Squamous‬אם התאים נמוכים ופרושים על שטח גדול‪ .‬הגובה בין‬
‫הצד האפיקלי לבאזלי קטן‪ ,‬לשאר התא יש יותר מקום לדברים חשובים יותר‪ .‬לגרעין‬
‫בקושי יש מקום לכן היא דוחפת את הממברנה הבאזלית קצת‪ ,‬נראה בליטה‪ .‬רוחב‬
‫גדול מאורך‪.‬‬

‫‪ .2‬תאים קובואידאלים ‪ - Cubiodal‬תאים שהגובה בין הצד האפיקלי לצד הבזאלי‬

‫פחות או יותר שווים והגרעין שלהם עגול מדויק משיקולי סימטריה בתוך הקובייה‪.‬‬
‫רוחב‪ ,‬אורך ועומק זהים בגודלם )בקירוב(‬

‫‪ .3‬תאים קולמונריים ‪ - Columnar‬תאים גליליים במקומות שרוצים הרבה תאים‬

‫שצמודים קרוב אחד לשני תאים שיש בהם הרבה מקום שמשמש לספיגה‪ .‬הגובה בין‬
‫הצד האפיקלי לבאזלי גדול מהשטח שלהם )הגבול הלטראלי(‪ ,‬הגרעינים יהיו‬
‫אליפטיים ויכולים לשבת בכל שטח התא תלוי איפה התא צריך מקום‪ .‬אורך גדול‬
‫מרוחב‪.‬‬

‫תאים הם יצורים חיים בעלי אורך חיים והם עוברים שינויים‪ .‬מזהים את הרקמה על פי איך רוב‬
‫התאים נראים אין דברים אבסולוטיים הכל יחסי‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪15‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מספר שכבות האפיתל – במקומות שונים יש צורך ברקמות אפיתל שונות‪ .‬כמה תאים‬ ‫•‬
‫יושבים בשטח שבין הצד האפיקלי לבין הצד הבזאלי‪ .(skin vs mouth) .‬למשל‪ ,‬הרקמה במע'‬
‫העיכול תהיה חד שכבתית מכיוון שיש צורך לספוח ולהעביר‪ .‬זאת בניגוד לעור שתפקיד‬
‫השכבה לשמש כמחסום מכני‪ .‬אפיתל חד שכבתי חדיר יותר‪ ,‬ולכן הרבה יותר מסוכן מבחינת‬
‫חדירה‪ .‬למשל כל מע' הנשימה וכל מע' העיכול מצופות מאפיתל חד שכבתי מכיוון שהצפי‬
‫למינימום סיכונים מכאניים‪.‬‬

‫החלוקה‪:‬‬
‫‪ .1‬פשוט ‪ – Simple‬רקמה בעובי של שכבת תאים אחת‪ .‬חד שכבתי כל התאים נוגעים‬
‫בממברנה הבאזלית‪ .‬מעורב בד"כ בהפרשה או ספיגה‪ .‬גובה התאים מצביע על רמת‬
‫פעילות‬
‫‪ .2‬רב שכבתי ‪ – *Stratified‬רקמה בעובי של **שתיים או יותר שכבות‪ .‬דו עד רב שכבתי‪,‬‬
‫רק השכבה העמוקה ביותר במגע עם הממברנה הבאזלית‪.‬‬
‫‪ .i‬דו שכבתי ‪ -‬בדרך כלל צינוריות מוצא של בלוטות‪ ,‬יחודית לבלוטת זיעה‬
‫‪ .ii‬רב שכבתי עמיד בפגיעה מכנית‪ -‬כוחות חיכוך‪ .‬שכבות לא חדירות‪ .‬תאים‬
‫מתפתחים בצד הבאזלי ויוצאים החוצה לכיוון החלל שם הם נושרים‪.‬‬
‫‪ - Pseudostratified Epithelium .3‬כל התאים במגע עם הממברנה הבאזלית אך לא כולם‬
‫מגיעים לפני השטח‪ .‬השכבה מורכבת מתאים בשלבי התמיינות שונים‪ ,‬עם גרעינים‬
‫בגבהים שונים‪.‬‬

‫*ברב שכבתי השכבה העליונה )הצד האפיקלי( היא שנותנת לרקמת האפיתל את שמה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בעור השכבה האפיקלית היא שטוחה ולכן הרקמה נקראת רב שכבתית שטוחה‬
‫למרות שמתחתיה שכבות של תאים בינוניים וגבוהים‪.‬‬

‫אפיתל‬

‫רב שכבתי‬ ‫פשוט‬

‫שטוח‬ ‫קוביאודלי‬ ‫קולמונרי‬

‫אפיתל פשוט שטוח‬

‫• תאים דקים ושטוחים‪ ,‬מסודרים כאריחים במבט על‪.‬‬
‫• מהצד נראות בליטות באזור הגרעין‪.‬‬
‫• בחלק מהמקרים מבצעים רגולציה של מולקולות העוברות דרך הממברנה‪.‬‬
‫• מבנה המאפיין ממברנות המקיפות כלי דם אנדותל )‪ (endothelium‬ואיברים פנימיים‬
‫)‪ - (mesothelium‬בטן‪ ,‬חלל החזה‪ ,‬לב‪ ,‬שלפוחיות חילוף הגזים בריאות‪.‬‬
‫• הכי פחות הגנה והכי קל לעבור אותו‬

‫‪14‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪16‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫במקומות שצריך דיפוזיה‪ ,‬הדיפוזיה תתרחש דרך התאים ולא בין התאים‬ ‫•‬
‫• גרעין הטרוכרומטיני )סגור(‪ ,‬תא שטוח עם בליטה שנובעת מעוביו של הגרעין‬
‫ביחס לעובי התא‪.‬‬
‫• גרעיני התאים הם בזופליים‪ ,‬יחסית כהים וצפופים‪.‬‬
‫• אפיתל שטוח שיושב על ממברנה בזאלית‪.‬‬
‫• מבצעים רגולציה של מולקולות שעוברות דרך הממברנה‪.‬‬
‫• עטיפה של חללים פנימיים‪.‬‬
‫• דוגמאות ל ‪endothelium, pericardium, pleura, peritoneum :SSQE‬‬
‫• לא צריכים הרבה שעתוק או גרעין אאוכרומטיני‪ ,‬כמעט ולא רואים ציטופלזמה‪,‬‬
‫כ"כ דקים שזה גבול הרזולוציה שלנו‪ .‬הדרך לזהות אותם היא בעיקר דרך‬
‫הבליטות של הגרעינים‪.‬‬

‫אפיתל פשוט קובואידאלי‬

‫• בחתך צד התאים נראים קוביים‪.‬‬
‫• נמצא בבלוטות מפרישות‪ ,‬ובצינוריות )כליה(‪.‬‬
‫• גרעין כדורי אאוכרומטיני‪ -‬לא צפוף‪ ,‬בעיקר בגלל שהם בד"כ תאי הפרשה )ייצור מוגבר‬
‫של חומרי הפרשה(‬

‫תפקידם חציצה במקומות אקטיביים‪ :‬בצינורות מובילי נוזלים צינורות מוצא של‬ ‫•‬
‫בלוטות‪ ,‬אזורים מפרישים של בלוטות ולעיתים שינוי של תוכן החלל על ידי ספיגה‬
‫סלקטיבית או הפרשה של חומרים שונים‪.‬‬
‫מרכיבים צינוריות בכליה‪ .‬נמצאים גם בשחלות ובבלוטת המגן ‪.thyroid gland‬‬ ‫•‬
‫יותר יעילים בהפרשה לכן הם צריכים מרחב בשביל הוזיקולות‪.‬‬ ‫•‬
‫הגבול הלטרלי לא ברור ויש ביכולתם להשתטח ולהתארך‪ ,‬צורתם גמישה‪.‬‬ ‫•‬
‫תאי בלוטות זיעה יהיו קוביאידליים‪.‬‬ ‫•‬
‫את הגבולות הלטרליים לא רואים‪ ,‬בינוניים בגובהם‪ ,‬הרוחב שלהם לא תמיד ברור ויכול‬ ‫•‬
‫להשתנות‪.‬‬

‫אפיתל פשוט קולמונרי‬

‫• תאים מוארכים‬
‫• אפשר לשים הרבה תאים אחד ליד השני‬
‫• הגובה יותר גדול מהרוחב‪ -‬תאים גבוהים בחתך צד‪.‬‬
‫• גרעינים אובליים אליפטיים בכיוון התאים‬
‫• יושבים בחלק הבזאלי בתמונה הזו ספציפית אבל יכולים לשבת בכל אזור‬
‫• גרעינים אליפטיים מסודרים‪ ,‬בד"כ בצד הבזאלי של השכבה‪.‬‬
‫‪Non-ciliated‬‬

‫מעורב בהפרשה מסיבית או ספיגה מסיבית של חומרים‪.‬‬ ‫•‬

‫נמצא במערכת העיכול‪.‬‬ ‫•‬
‫השכבה מכילה סוגי תאים נוספים כגון תאי ‪ Goblet‬מפרישים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪Ciliated‬‬

‫הריסים מתפתחים בצד האפיקלי‪.‬‬ ‫•‬

‫מעורב בהסעה של נוזלים בתוך החלל‪.‬‬ ‫•‬

‫‪15‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪17‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מצוי באפיתל שמקיף את חלל הרחם‪ ,‬נמצא במערכת הנשימה‪.‬‬ ‫•‬

‫הרעיון של לשים יותר תאים גבוהים נותן לכל תא לספוג יותר ולאגור יותר‪ ,‬אבל כך הגענו למצב‬
‫ששטח הפנים בצד האפיקלי )הצד שסופח( הוא קטן‪.‬‬
‫כמו נגיד וילון שיש בו קפלים כדי שיהיה אפשר לצופף אותו בפינה בלי שיתפוס מקום אבל גם‬
‫לפרוש אותו על החלון‪.‬‬
‫כדי להגדיל את שטח הפנים בצד האפיקלי במקומות שיש בו פעילות מסיבית יוצרים קפלים‬
‫בממברנה הפלסמטית של התא )ממברנת התא(‪ -‬מיקרו וילי )וילי‪-‬אצבעות( כדי שפעילות של‬
‫הספיחה תהיה יעילה יותר‪.‬‬
‫הגבול שהם יוצרים נקרא ‪ brush border‬כי הוא נראה כמו מברשות שצמודות זו לזו‪ .‬במקומות‬
‫שאין בראש‪-‬בורדר נראה מבנה אחר‪ -‬ציליות ‪ CILIA‬שהוא נראה כמו ריסים‪ ,‬שערות שעוזרות‬
‫להניע את הריר במערכת הנשימה שלנו‪ .‬לשערות קוראים סיליות‪.‬‬

‫תא שזורם בו דם עשיר בחמצן יכול להיות קטן ושטוח כי לא חשוב הקצב שהוא מעביר חמצן ואין‬
‫לו תפקיד ספציפי‪ .‬לעומת זאת תא במע' העיכול )הקדמונית( קיבל מזון פעם בכמה ימים ולכן‬
‫הצטרך לספוג במהירות מקסימאלית מזינים מתוך האוכל שעובר במעי‪ .‬המזינים אז עוברים לצד‬
‫הבזאלי‪ .‬עוטפים את המעי הדק והגס‪ ,‬קיבה‪ ,‬בלוטות קיבה וכיס מרה‪.‬‬
‫מתמחים בספיחה‪ ,‬אגירה והפרשה‪ .‬הגרעין יושב קרוב לממברנה הבזאלית‪.‬‬

‫בחלק האפיקלי של התא יהיו הרבה אברונים‪:‬‬

‫‪ .1‬תאי ‪ - goblet‬תא אפיתל שעבר מודיפיקציה‪ .‬התא מפריש נוזל לסיכוך וחומרי‬
‫פירוק‪ .‬ניתן לזהותו בכך שגרעינו אינו עגול אלא דמוי משולש‪ .‬נראה ברקמה מעין‬
‫כתם לבן )זהו החומר המפריש שהופרש‪/‬נשטף מהפרפרט(‪.‬‬
‫‪ – Microvilli .2‬התארכות של הממברנה ליצירת מעין שלוחות שמסייעות בספיחה‬
‫ומעניקות שטח פנים גדול יותר לתא‪.‬‬
‫‪ – Cilia .3‬מבנה מוטורי )חלבוני( על פני הממברנה שתפקידו להניע חומרים ולסכך‬
‫בהתאם לסוג התא )נפוץ בעיקר בקנה הנשימה(‪.‬‬

‫הגרעינים בצד הבזאלי‪.‬‬ ‫•‬

‫הגרעינים בד"כ יחסית אאוכרומטיניים בהירים‪ ,‬הצבע מפוזר באופן אחיד בתא‪.‬‬ ‫•‬
‫ניתן להבדיל בין ‪ cilia‬ל‪ microvilli -‬לפי – ‪ cilia‬ארוכה יותר‪ ,‬תראה שקופה יותר‬ ‫•‬
‫במיקרוסקופ אור‪ .‬כמו כן תלוי בסביבה – המערכת העיכול למשל נמצא ווילי‬
‫בעוד שבמערכת נשימה נראה ציליה‪.‬‬
‫אפיתל רב שכבתי שטוח‬
‫• אפשר לפגוע בו בקלות‬
‫• התאים העמוקים‪ :‬מקוביים ועד קולמונריים נמוכים‪ .‬מתחילים מכמעט קובייתיים‬
‫)פעילים יותר מתחלקים יותר( ונעשים יותר ויותר שטוחים עד שבצד האפיקלי הם‬
‫שטוחים ומכאן שמם‪.‬‬
‫• ממברנה עבה עם תאים שטוחים על פני השטח‪.‬‬
‫• ברוב המקרים מונחת על רקמה חיבורית לא שטוחה ויוצרת בליטות שמרימות את‬
‫השכבה הבאזלית של האפיתל )‪(papillea‬‬
‫• נמצא בוושט‪ ,‬בווגינה – אזורים לחים )‪ (non keratinized‬ועל פני העור )‪.(keratinized‬‬
‫• בקרנית מונחת על רקמה חיבורית חלקה‪.‬‬
‫• התאים שלמעלה הם הכי זקנים בגלל שהם נדחפים למעלה ע"י התאים החדשים ולכן הם‬
‫שטוחים‪ .‬הם משנים צורות במהלך בגלל תהליך ההזדקנות וההידחפות‬
‫• ברוב המקרים התאים שלמעלה מתים ומשאירים את החלבונים שלהם )קרטין( ככל שיש‬
‫יותר קרטין העור נראה יותר מקומט‬

‫‪16‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪18‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫אם נגן על העור שלנו עם פילינג ושמנים העור לא יצטרך להגן על עצמו ויהיה פחות‬ ‫•‬
‫שכבות‪ .‬אם לא נגן עליו הוא יצטרך להגן על עצמו ולבנות הרבה שכבות כמו כפות ידיים‬
‫של פועל שהן עבות וקשות יש בהן הרבה שכבות והרבה קרטין‪.‬‬

‫כדי לעזור להזנה של האפיתל יש לנו מבנה שנקרא פפילה הר של רקמה חיבורית‬
‫שמסביבה ממברנה בזאלית שבא יש כלי דם שמגיעים קצת יותר קרוב לצד האפיקלי‪.‬‬

‫אפיתל רב שכבתי ‪ -‬מכיוון שאין הזנה טובה לשכבות אפיקליות‪ ,‬האפיתל יוצר מן הרים‪,‬‬
‫‪ Papilla‬שביניהם יש ממברנה בזאלית‪ .‬בפפילה יש איזור יותר צר שכלי הדם מתקרבים‬
‫יותר למעלה‪ .‬בעצם כניסה של רקמת חיבור לתוך האפיתל עם כלים להזנה‪ .‬נראה רקמת‬
‫חיבור נדחפת כלפי האפיתל‪.‬‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/3‬מיכל‬

‫רקמה חיבורית‬

‫חומר מילוי‪ ,‬לסתום חורים‪ ,‬נמצאת בין כל הרקמות האחרות‪ :‬שרירים עצמות ועצבים‪ .‬המרכיב‬
‫שנמצא בגוף בכל מקום שבו אין רקמה אחרת‪.‬‬
‫מורכבת מ‪ :‬תאים ‪ +‬הרבה מאוד חומר חוץ תאי‬
‫רקמה שנותנת תמיכה מבנית ומטבולית‪ ,‬מענה לכל מיני כוחות שפועלים על הרקמה‬
‫תפקידים חשובים‪:‬‬
‫‪ .1‬המקום שבו תאי דם לבנים פועלים‪ .‬הם נבנים במוח העצם ומגיעים בזרם הדם למקום‬
‫שהם פועלים בו‪ .‬הפעילות שלהם נגד האנטיגנים מתבצעת ברקמה החיבורית‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך של רה‪-‬דגנרציה‪ ,‬תיקון‪ ,‬אם יש פצע בעור אז הרקמה החיבורית היא הראשונה‬
‫שנכנסת לפעולה‪ .‬גם בקטע האימוני‪/‬החיסוני‪ ,‬קודם כל להגן כדי שלא יכנסו גופים זרים‬
‫לעור‪ .‬גם יצירת רקמה חדשה ע"י רקמה חיבורית‪.‬‬
‫הרקמה החיבורית יודעת להתחדש‪.‬‬
‫צלקת‪ -‬רקמה חיבורית שתיקנה את הפצע‪ ,‬אבל הרקמה החיבורית היא לא כמו הרקמה‬
‫המקורית‪ .‬שונה בתחושה‪ ,‬במגע ובתפקיד‪ ,‬כי מערכת העצבים שם שונה וכו'‪ .‬היא לא מתפקדת‬
‫כמו המקור‪ .‬למשל‪ :‬פצע בתאי שריר לב )במקרה של התקף לב( מי שממלא את החוסר של תאי‬
‫השריר שמתים הוא רקמה חיבורית‪ .‬רקמה חיבורית לא יודעת להתכווץ כמו תאי שריר לב ולכן‬
‫הלב לא יכול להתכווץ באזור הפצע כמו מקודם‪ .‬נותרת שם צלקת לכל החיים‪.‬‬
‫תפקידי הרקמה החיבורית‪:‬‬
‫תמיכה מבנית ומטבולית לשאר הרקמות‪ ,‬מילוי החללים‪.‬‬
‫א‪ .‬תמיכה מבנית‪:‬‬
‫• מטריצה המחברת וקושרת רקמות‬
‫• רצועות‪ ,‬גידים‪ ,‬סחוסים ועצמות‬
‫ב‪ .‬תמיכה מטבולית‪:‬‬
‫• העברת כלי הדם‪ ,‬חילוף של מטבוליטים וחומרי פסולת דרך החומר האמורפי‬
‫• אחסון של חומרי הזנה בחומר האמורפי ובשומן‬
‫• "שדה הקרב" של תאי השורה הלבנה‬
‫• תיקון רקמות‬

‫‪17‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪19‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מאפייני רקמה חיבורית‪:‬‬

‫בניגוד לאפיתל‪ ,‬יש לה המון חומר חוץ תאי‪ .‬באפיתל אמרנו שיש רקמה סדורה של תאים עם מעט‬
‫חומרים חוץ תאיים‪ .‬תאי האפיתל תמיד צמודים לזה ולזה עושים גדר‪.‬‬
‫רקמה חיבורית קלאסית‪ :‬הם נבדלים זה מזה בהרכב ובכמות של חומר חוץ תאי‬
‫סחוס ועצם – העצם מקבל את החוזק שלה מהמינרל שיוצר חומר חוץ תאי מסיבי‬
‫תמיד בסביבה של רקמה חיבורית נראה תאי שומן‪ .‬אם ריכוזם ממש גבוה אז היא תהיה רקמת‬
‫שומן‬
‫דם‪ -‬מוגדר כסוג של רקמה חיבורית כי יש לו את ההגדרה של הרבה חומר חוץ תאי‬

‫קלאסית‪ :‬בסיסיות‬
‫מיוחדות‪ :‬דם‪ ,‬סחוס‪ ,‬עצם‪ ,‬שומן שעונה לקריטריון של רקמה חיבורית )ריבוי של חומר שנותן‬
‫תמיכה מטבולית(‬
‫מרכיבי הרקמה החיבורית‪:‬‬
‫‪ .1‬תאים ‪Cells‬‬
‫‪ .2‬חומר חוץ תאי ‪ECM: Ground Substance, Fibers, tissue fluid‬‬

‫‪ .1‬תאים של רקמה חיבורית‪:‬‬

‫לא תמיד הם מופיעים בכל מקום‪ .‬יש הרכבים שונים של תאים במקומות שונים שנותנים מענה‬
‫לתפקידים שונים של רקמה חיבורית במוקמות שונים בגוף‪.‬‬

‫וריאציות ביחסים בין המרכיבים השונים מאפשרים מגוון רחב של סוגים של רקמה‬ ‫•‬
‫החיבורית בעלי תפקידים שונים‪.‬‬

‫מי שמייצר את החומר החוץ תאי הוא התאים‪.‬‬

‫תאים של רקמה חיבורית קלאסית‪ Fibroblasts :‬כי הם מייצרים ‪ Fibers‬סיבים וגם‬ ‫•‬
‫מייצרים חומרים חוץ תאיים אחרים‪.‬‬
‫רואים מצבים של התבגרות הרקמה והגעה למצב של פעילות קבועה‪ .‬התחדשות של הרקמה‬
‫דורשת לייצור חדש של חומרים חוץ תאיים‪ .‬נדע להבחין בין מצב של תאים פעילים )התפתחות‪,‬‬
‫גדילה‪ ,‬תיקון נזק(‬

‫‪ -MAST‬תא הנבט תא צעיר שמייצר דברים )פיברובלסט(‬ ‫•‬

‫‪ -Fibrocit‬התא הזקן‪ ,‬מצב של רגיעה‪ .‬פיברוציסטים מסוגלים לחזור להיות‬ ‫•‬

‫פיברוסלטים ולייצר חומרים חוץ תאיים כדי לתקן פצעים‪.‬‬

‫בסחוס ובעצם‪ Chondroblasts :‬ו ‪ .Osteoblasts -‬יש יצור של חומר חוץ תאי שמהווה‬ ‫•‬
‫את התשתית המבנית של המבנה שלנו‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪20‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫תאים של מערכת החיסון זה שדה הקרב שבו מתרחשות הקרבות של מערכת החיסון‪.‬‬ ‫•‬
‫תאים אלה נמצאים ברקמות החיבור הקלאסיות )לא סחוס ועצם(‪ ,‬מעוררים את‬
‫הפעילות החיסונית ואם צריך יותר תאים כדי להילחם הם יגייסו אותם‪.‬‬

‫כלי הדם עוברים ברקמה החיבורית‪ .‬היא הרקמה שממלא את הנפח ויושבת בין לבין‬ ‫•‬
‫ולכן כלי הדם זה אזור הספר‪ .‬כלי דם יובלי את הדם עם חמצן והמזון לאותם אתרי‬
‫יעד באזורים השונים בגוף‪ .‬כלי דם קטנים מזינים בעצמם את תאי רקמה החיבור‪.‬‬
‫כלי דם גדולים ייסעו בתוך הרקמה החיבורית‪ .‬הרקמה החיבורית היא הרקמה שבה‬
‫יושבים דברים‪ .‬כלי דם הם זמינים תמיד‪.‬‬

‫רקמה חיבורית קלאסית – השמות הירוקים‪,Eosinophils ,Neutrophils :‬‬ ‫•‬

‫‪ Lymphocytes‬מתחלקים‪ ,‬מתמיינים‪ ,‬וגדלים במח העצם ומהגרים לרקמה‬
‫החיבורית שם הם מבצעים את התפקיד שלהם‪ .‬תאים אלה הם‪ -‬תאים גרנונאליים‬
‫)יש להם גרנולות=גבשושיות(‪ -‬מוכנים לבצע את התפקיד שלהם ברקמה החיבורית‬
‫באים מוכנים מכלי הדם‬

‫מונוצטים )הופך ל‪-‬מאקרופאג'( לימפוציטים )הופך ל‪ -‬תאי פלזמה( יכולים לסיים את‬ ‫•‬
‫ההתפתחות שלהם ברקמה החיבורית‪ .‬לא נראים אותם ברקמות החיבוריות‪ ,‬אלא‬
‫רק את מה שבסוגריים‪ .‬והפוך‪ -‬מה שבסוגריים לא נראה בדם רק ברקמה החיבורית‪.‬‬

‫תאים שנראה רק ברקמה חיבורית )ורודים(‪:‬‬ ‫•‬

‫‪Fibroblasts o‬‬
‫‪Mast Cells - o‬‬
‫‪Macrophages o‬‬
‫‪Plasma Cells - o‬‬
‫‪Chondroblasts o‬‬
‫‪Osteoblasts o‬‬
‫‪Adipose o‬‬

‫תאי פלסמה הם אלה שמייצרים נוגדנים ומסמנים את האנטיגן וקוראים לתאים‬ ‫•‬
‫אחרים שיבואו לפרק אותם‪.‬‬
‫מונוציטים יהפכו להיות מאקרופאגים‪ ,‬הם התאים הפעילים שאוכלים את‬ ‫•‬
‫האנטיגנים‪.‬‬
‫באזופילים מעט מאוד באזופילים ‪ 0.5%‬מהתאים הלבנים‪ .‬תאי באזופילים יוצאים מהדם‪.‬‬
‫תאי מאסט הם התאים המשמעותיים מבחינת היצירה של האימפלמציה‪.‬‬
‫תאים מחולקים לפי תפקידים שלהם‬
‫תאים קלאסיים של רקמה חיבורית‪ -‬מייצרים סיבים וחומר אמורפי‬ ‫‪.1‬‬
‫תאים שעושים תהלכי פאגוציטוזה‪ -‬תאים בלעניים שמפרשים חומרים אחרים‬ ‫‪.2‬‬
‫תאים שמייצרים נוגדנים )המהות של מערכת החיסון השניונית(‬ ‫‪.3‬‬
‫תאים שמייצרים חומרים חוץ תאיים בסחוס ובעצם‬ ‫‪.4‬‬
‫תאי שומן‪ -‬נמצאים תמיד ברקמת חיבוריות‪ ,‬מאגרים של חומרי מזון‪ ,‬תפקידי הזנה‬ ‫‪.5‬‬
‫עוברים דרכה‪ ,‬כלי דם מעבירים את החומרים שלהם בדיפוזיה‪ ,‬נותנת תמיכה לאפיתל‬
‫במקומות שיש עודף של חומרי מזון תאים אלה מתפתחים אוגרים את המזון למקרה‬
‫שנצטרך אותם‪ .‬תפקיד נוסף הוא קשור למכניקה‪ -‬בולם זעזועים‪ ,‬מבודד‪ ,‬משכך תנועות‪.‬‬
‫מלוים תמיד את הרקמה החיבורית‪ .‬תאי שומן יכולים לבוא גם בתוך הרקמה החיבורית‪.‬‬

‫א‪FIBROBLAST .‬‬

‫‪19‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪21‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫תאים שמייצרים חומר חוץ תאי זה התפקיד המרכזי שלהם‬

‫מתמיינים מרקמה עוברית‪ -‬המזודרם )רקמת הנבט האמצעית‪ ,‬באמצע בין החלל הפנימי של הגוף‬
‫שלנו לבין החלל שנמצא בחוץ(‬
‫מתמיינים להיות רקמה חיבורית ויוצרים חומרים חוץ תאיים בשלב מוקדם של העוברות‪ .‬הגדילה‬
‫של העובר מתבססת על הגדילה של הרקמה החיבורית כי בלי תמיכה שלה הגוף לא יכול לגדול‬
‫)עצמות ושרירים(‬
‫תא פיברובלסט מייצר הרבה מאוד סיבים והרבה מולקולות אחרות שמופרשות מחוץ לתא‪.‬‬
‫הסיבים זה חלבונים סיביים רב סוכריים ענקיים שמופרשים מחוץ לתא ויוצרים את החומר החוץ‬
‫תאי‪.‬‬
‫לפיברובלסט צורה מוארכת‪ ,‬יש לה צורה של נול עם בטן שמנה באמצע‪ .‬תאים מוארכים בעלי‬
‫קצוות צרים והמרכז שמן‪ .‬הגרעין במרכז‪.‬‬
‫כשמסתכלים על פיברובלסט פעיל הגרעין שלו גדול והדנ"א פרוס בתוכו כי יש הרבה שעתוק של‬
‫רנ"א כדי לייצר חלבונים בציטו'‪ .‬הציטו' שלו עם הרבה ריבוזומים ומבנים מייצרי חלבונים‪ .‬יש‬
‫הרבה חומצות גרעין ולכן היא חומצית בניגוד לתאים אחרים שהיא בסיסית )נצבע אאוזינופילי(‪,‬‬
‫פה היא קצת יותר חומצית ולכן תא נצבע בצבע באזופילי אוהב בסיסי כשצובעים המהטוקסילין‬
‫הגרעין הוא אליפסה הדנ"א מפוזר בתוך האליפסה זה לא סתם גוש כהה כמו בתאי אפיתל‪.‬‬
‫הבלגן שיש מכל התאים ברקמת חיבור מאוד מקשה עלינו לראות את הציטופלסמה‪ .‬לא נראה את‬
‫הממברנה הפלסמטית ברזולוציה של מיקרוסקופ אור‪.‬‬

‫בונה קולגן‪ ,‬אלסטין וסיבים נוספים‬ ‫•‬

‫יוצר חומר אמורפי‬ ‫•‬

‫כשהחומר החוץ תאי נוצר‪ ,‬התא הופך ללא פעיל‪ .‬הגרעין מתכווץ‪ .‬התהליך הוא תהליך‬
‫אינדיבידואלי‪ .‬מעבר מפיברובלסט לפיברוציט הוא מעבר הדרגתי‪ .‬נראה ברקמה תאים בכל מיני‬
‫שלבים של ההזדקנות‪ .‬מאפיינים את ‪ 2‬הקווצות‪.‬‬
‫פיברוציט הוא התא הזקן‪ ,‬גרעין צפוף מאוד‪ ,‬גרעין אליפסה קטנה‪ ,‬הצבע באזופילי הוא מאוד‬
‫כמעט שחור‪ ,‬גרעין מצומצם‪ .‬הציטופלסמה לא מייצרת חלבונים ולכן הציטו' היא בסיסית =‬
‫"ציטו' קלאסית סטנדנטית" נצבע בגוון אאוזינופילי גון וורדרד‪ .‬קשה להגדיר את הגבול של התא‬
‫ומזהים אותו רק לפי הגרעין‪ :‬גרעין אליפטי קטן ושחור‪.‬‬
‫גם פה‪ ,‬צריך לזכור שבחתך היסטולוגי חותכים חתך תלת מימדי ועושים תמונה דו ממדית והן לא‬
‫תמיד ייראו אליפסות אבל אנחנו יודעים שהן תמיד אליפסות‪.‬‬

‫ב‪Mast cells .‬‬

‫• מפרישים הפרין והיסטמין כדי לעורר תגובה חיסונית‬
‫• גדולים עגולים או דמוי ביצה ‪ 20-30‬מ"מ‬
‫• גרעין קטן מרוכז עשוי להיות מכובה ע"י גרנולות )גבשושיות(‬
‫• – ‪spherical secretory basophilic granules staining metachromatically (blue dye‬‬
‫)‪purple/red granule‬‬
‫תאים של מערכת החיסונית שיושבים ברקמה החיבורית ופועלים ברקמה החיבורית‪.‬‬
‫חלקם נוצרים בדם וחלקם יושבים ברקמה החיבורית כדרך קבע‪.‬‬
‫מפרישים את החומר היסטמין שהם המזהים חומרים זרים לגוף‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪22‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫תאי מאסט בתוך התא יש להם ווסיקולות שבהם הם אוגרים היסטמין‪ .‬הם גם מייצרים היסטמין‬
‫וגם שומרים אותו‪.‬‬
‫כשמגיע גורם זר שמגרה את תאי המאסט‪ ,‬הם מפרישים את הווסיקולות‪ ,‬את האברונים האלה‪,‬‬
‫בתהליך שנקרא אקסוציטוזיס )התאים פותחים את הווסיקולות ומפרשים את מה שנמצא בתוכם‬
‫מחוץ לתא( וזה יגרום לתהליכים שאנחנו מכירים כמו הפרשת ריר‪ ,‬קרישת דם )בזמן שיש למשל‬
‫התקף אלרגיה(‪.‬‬
‫מה שמקבלים נגד התקף אלרגני זה אנטי‪-‬היסטמין שפועל נגד ההיסטמין וגורם לעצירה של‬
‫הסימפטומים כמו עצירת הריר‪..‬‬
‫תאי מאסט הם תאים גדולים יחסים ‪ 15-20‬מיקרון‪.‬‬
‫גרעין שיושב בד"כ באחד הקצוות ולא במרכז‪ .‬התא מלא בווסיקולות שבתוכן אגור ההיסטמין‪.‬‬
‫בצביעה הוא נבצע אאוזינופילי חזק )צביעה ורוד חזק‪-‬אדום( כי המרקם שלו בסיסי‪.‬‬

‫ג‪Macrophages .‬‬
‫פאגוציטוזיס של חומרים זרים‬ ‫•‬
‫צורה עגלגלה‪-‬עד אובלית עם משטח לא סדיר‪ ,‬גרעין אקסצנטרי כהה‪ ,‬אפשר לראות לפעמים‬ ‫•‬
‫את החומר שנבלע‪.‬‬
‫מיוצר במוח העצם‪ ,‬מתמיין במח העצם‪ ,‬זורם בדם בצורת מונוציט‪ .‬המונוציט יוצא מכלי הדם‬
‫במקומות שהרקמה החיבורית קוראת לו לבוא לשם‪ .‬יש מערכת של סיגנלים של חומרים‬
‫שמפורשים על ידי הרקמה החיבורית שקוראים למונוציטים לצאת מהדם להתיישב ברקמה‬
‫החיבורית ולתפקד בתוך הרקמה החיבורית‪ .‬כשמונוציט יוצא מכלי הדם הוא עובר עוד שלב אחד‬
‫של התמיינות )מתקדם לקראת הבגרות שלו(‪ ,‬הופך ממונוציט‪ -‬למאקרופאג‪.‬‬
‫מאקרופאג זה תא בלען‪ ,‬עושה תהליכי פאגוציטוזה‪ -‬בולע גופים זרים שנמצאים ברקמה‬
‫החיבורית ומחסל אותם‪ .‬יש להם ליזוזומים ואברונים שקשורים לפירוק של כל מיני חומרים‬
‫אנאורגניים‪ ,‬אבק וכו'‪ ..‬החומרים מתפרקים הכי טוב שהם יכולים ואז הם מתים=פרוקטוזיס‪.‬‬
‫חומרים אנאורגניים מתפרקים לחומצות אמיניות שלהם ונבלעים ע"י הרקמה החיבורית‪ .‬ח"א‬
‫אלה הופכים להיות אבני הבניין של תאים שכנים בגוף שלנו‪ .‬כל מה שלא יכול להתפרק יותר‬
‫מפונה מהגוף במערכת הדם או העיכול‪.‬‬
‫מאקרופאגים הם תאים גדולים‪ ,‬בעלי ליזוזומים ושלפוחיות שהתא הזה מייצר כדי לאגור דברים‪.‬‬
‫תאים אלה יודעים ללכת‪/‬לזוז ברקמה החיבורית כדי להתקדם לעברם של חומרים זרים כדי‬
‫לבלוע אותם‪ .‬הליכה של תאים‪ :‬התא שולח שלוחות‪/‬בליטות של ציטופלסמה מהתא כמו קורים‬
‫של ספיידרמן‪ .‬הוא לא עגול‪/‬מרובע סטנדרטי אלא בעל צורה לא מוגדרת בגלל השלוחות‪ .‬קשה‬
‫לזהות את הגבולות שלו בעיקר כשהוא יושב במקום צפוף ומבולגן כמו רקמה חיבורית‪.‬‬
‫אאוזינופילי עם הרבה ליזוזומים ו‪-‬ווסיקולות‪.‬‬
‫גרעין גדול כי יש הרבה מקום ולכן הדנ"א פרוש כי יש לו מקום‪.‬‬
‫פרפרט היסטולוגיה רגיל הוא ‪ 5‬מיקרון‪ .‬הגרעין נראה כביכול קטן בגלל שהחתך ההיסטולוגיה‬
‫קטן‪ .‬הגרעין נראה חיוור‪ .‬התא נראה גדול עם הרבה "חורים"‪/‬גבשושיות‪.‬‬
‫ד‪Plasma Cells .‬‬
‫תאים המייצרים נוגדנים‬ ‫•‬
‫תאים גדולים בצורת ביצה‬ ‫•‬
‫הציטופלסמה בזופילית‬ ‫•‬
‫תמונת גולג'י שלילית‬ ‫•‬
‫גרעין עגול וגדול‪ ,‬אקסצנטריים‪ ,‬גושי כרומטין )דנ"א( גסים ומסודרים בצורת ‪clock-face‬‬ ‫•‬
‫סביב הממברנה של הגרעין‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪23‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫לימפוציטים נמצאים בבתי שחי‪ ,‬גרון‪ ,‬מפשעה‪ .‬הם איברים לימפואידים‪ ,‬כשיש גירוי של המערכת‬
‫החיסונית הם מתנפחים‪.‬‬
‫תאים לימפוציטים שעוברים כמעט את כל שלבי ההתמיינות במח העצם‪.‬‬
‫אורך חיים מאוד ארוך בגוף‬
‫נמצאים בתוך הרקמה החיבורית‬
‫תאי זיכרון‪ -‬זוכרים אנטיגנים שמע' החיסון נתקלה בהם פעם‪.‬‬
‫לימפוציט מזהה ונזכר באנטיגן הזה‪ ,‬יודע מהם החלבונים שצריך לייצר כדי להרוג את האנטיגן‬
‫הזה‪ ,‬הוא קורא לחברים )ספציפיים( שלו כדי שיפרקו אותו‪.‬‬
‫לימפוציט מתמיין לתא פלסמה‪ .‬שניהם יושבים ברמה החיבורית‪.‬‬
‫לימפוציט הוא תא הזיכרון )תא קטן ולא פעיל מבחינת ייצור חלבונים‪ ,‬הוא מכיל אינפורמציית‬
‫זיכרון(‪ .‬אח"כ הוא מתמיין להיות תא פלסמה או מבקש מחברים לימפוציטים שלו להיות תאי‬
‫פלסמה והם התאים שמציירים נוגדנים‪.‬‬
‫גרעין של תאי פלסמה יותר פתוח ודנ"א יותר מפוזר – יש יותר שעתוק של רנ"א‪ ,‬יותר חומצות‬
‫גרעין וחומצות אמינו ולכן הציטופלסמה יותר חומצית ‪ -‬יותר בזופילית‪.‬‬
‫הם מפרישים נוגדנים החוצה‪ .‬נוגדנים נצמדים לאנטיגן‪ .‬התצמיד הזה יזוהה בידי תאים אחרים‬
‫והם יעברו פאגוציטוזה )לא בידי מאקרופאגים(‪.‬‬
‫‪ 13-17‬מיקרון‪ ,‬לרוב ‪ 15‬מיקרון קצת יותר קטן ממאקרופאג‪.‬‬
‫תא אובלי עם גרעין בצד ולא במכרז‪.‬‬
‫גרעין קלוק פייס‪ clock-face -‬גושי צבע שמפוזרים כמו ספרות על השעון‪ ,‬במסגרת ‪ ,‬בקרבת‬
‫ממברנת הגרעין‪.‬‬
‫ציטופלסמה ורדרד‪-‬סגלגל‬
‫ה‪ White Adipocytes .‬תאי שומן לבן‬
‫אחסון של ליפידים לא טעונים‬ ‫•‬
‫אגירה לאנרגיה‪ ,‬ייצור של חום‪ ,‬בידוד‬ ‫•‬
‫מצויים מתחת לעור‪ ,‬באזור הכליות‪ ,‬בעצמות של מבוגרים‬ ‫•‬

‫מתחילים בצורה שדומה לפיברובלסט‪ .‬השומן מופרד מן הנוזל המימי של ציטופלסמה כך‬
‫שנוצרים בועיות של שומן בתוך הציטופלסמה )כמו בועיות שמן על מים בכוס(‪ .‬אם נשקשק קצת‬
‫את התא אז השומן יתמזג עם הנוזל התאי אבל אף אחד לא באמת משקשק את התא ולכן לא‬
‫קורה‪.‬‬
‫מתמיינים רק בילדות‪ .‬ככל שיש יותר תאי שומן בילדות יש יותר פוטנציאל לאגור שומן בעתיד‬
‫שומן חום‪ -‬נותן גוון כהה‪ ,‬שומן של ילדים בד"כ והוא שומן בריא כי הוא מאגר אנרגיה זמינה‬
‫ובקלות התאים פורקים את השומן שלהם‪ .‬ככל שמתבגרים הבועיות הולכות ומתרבות עד שהן‬
‫יוצרות בועית אחת יותר גדולה ודוחקת את הציטופלסמה של התא לקצוות וגם הגרעין נדחף לצד‪.‬‬
‫התאים אלה הם השומן הלבן באנשים בוגרים – עושה יותר בעיות ונזקים והוא פחות זמין‪.‬‬
‫טווח של שנים עד למעבר משומן חום לשומן לבן‪ .‬תאי שומן נשארים אצלנו הרבה שנים‬
‫יכולים להיות בגודל של מאות מיקרונים ולאגור הרבה שומן‬
‫מאגר אנרגיה זמין יחסית אבל הגוף שומר עליו כי זה המאגר שלו לימי מצוקה‪.‬‬

‫טריגליצרידים שנצברו בציטופלסמה‬ ‫•‬

‫‪22‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪24‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫גרעין נדחף הצידה‬ ‫•‬

‫שלפוחית שאינה כבולה‬ ‫•‬
‫כשמכינים פרפרט של תאי שומן‪ ,‬צריך להשתמש באלכוהול‪ .‬האלכוהול גורם לכך שהשומן נשטף‬
‫החוצה‪ .‬בועיות שומן בוגרות נשארות בפרפרט כחללים גדולים וקצת ממברנה מסביב‪ .‬השומן‬
‫נשטף החוצה‪.‬‬
‫נק' קטנות זה תאי דם אדומים‪.‬‬
‫גרעין באזופילי כהה יחסית צפוף בלי תפקיד‪.‬‬
‫גרעינים לא תמיד רואים אותם כי הם קטנים ביחס לכל התא ולפעמים הוא גם יוצא החוצה‬
‫מהפרפרט כי הוא לא נמצא בחתיכה הזו אלא בחתיכה אחרת תלוי איפה חתכנו‪.‬‬
‫בתמונה זה רקמת שומן כי ריכוז תאי השומן הוא גבוהה‪ .‬יש שם ריבוי של תאי דם אדומים‪ ,‬כי‬
‫רקמת שומן היא מאגר אנרגיה שגם מקבלת אקסטרה מכלי דם וגם מוציאה לכלי דם את‬
‫העודפים‪ .‬אגירה והפרשה‪ .‬הרבה נימי דם שעוברים בסביבה‪.‬‬
‫‪Brown Adipocytes‬תאי שומן חום‬ ‫ו‪.‬‬
‫–‬

‫שומן מאוחסן בכמה שלפוחיות‬ ‫•‬

‫מפריש את האנרגיה מאשר לאגור אותו‬ ‫•‬
‫מיטוכונדריה רבים‬ ‫•‬
‫הרבה נימי דם‪ ,‬קפילרות‬ ‫•‬

‫‪ .2‬החומר החוץ תאי‪:‬‬

‫מורכז מ‪ 2-‬סוגי חומרים‪:‬‬
‫‪ .1‬סיבים‪ -‬חוזק בפני מתיחה‪ .‬לא מאפשרים למתוח את הרקמה עד אינסוף אלא עד גבול‬
‫מסויים‪.‬‬
‫‪ -Collagen‬קולגן‪ -‬סיבים חזקים וישרים‬
‫‪ –Reticular Fibers‬סיבים רטוקולארים סוג של סיבי קולגן שהוא פשוט דק ועדין‪.‬‬
‫‪ -Elastin‬סיבים אלסטיים‪ ,‬העור חוזר למקום שלו אחרי שמתחנו אותו‪ .‬סיבים מסולסלים‬

‫פולימרים של חלבונים המסודרים בסיבים מאורכים‪.‬‬ ‫•‬

‫יחסים שונים ביניהם מאפשרים את מגוון התכונות השונות של הרקמה החיבורית‪:‬‬ ‫•‬
‫יציבות‪ ,‬חוזק ואלסטיות‪.‬‬
‫שילוב בין סיבים אלסטיים לקולגן מאפשר מתיחה עד גבול מסויים ואז סיב אלסטי מושך את‬
‫הקולגן בחזרה למקום‪.‬‬
‫גידים יהיו בעיקר עם סיבי קולגן מחברים בין עצם לשרירי עצם לעצם הוא חזק שמושך אחריו‬
‫משהו )כמו עצם שנייה(‪ .‬הסיבים שם הם סיבים ישרים וכשהשריר מתכווץ העצם תזוז אחרי הגיד‬
‫ולא תחזור‬

‫מולקולת הבסיס הינה שרשת של חומצות אמינו‪ ,‬כל חומצה שלישית היא גליצין‪.‬‬ ‫•‬
‫השתיים האחרות ברוב המקרים‪ :‬פרולין והידרוקסיפרולין‪ .‬המגוון נותן תכונות שונות‬
‫לקולגן‪ .‬שלב זה תלוי בנוכחות ויטמין ‪. C‬‬

‫‪23‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪25‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫כל שלוש שרשראות נקשרות ביחד ליצירת פרוקולגן‪. 1.5 x 280 nm ,‬‬ ‫•‬
‫תהליך הקשירה מתבצע בעזרת אנזימים ב‪ , rER -‬בעזרת ‪ propeptides‬סיומת חלבונית‬ ‫•‬
‫לא מסולסלת‪ ,‬הקשורים לכל קצה של מולקולת קולגן‪.‬‬

‫הסלסול של ‪ 3‬חוטים אחד בשני זה נותן חוזק‪ .‬המולקולות של אפלא‪-‬קולגן משתלבות אחת‬
‫בשנייה ויוצרות פרו‪-‬קולגן‬
‫תלוי בחומצות אמיניות שונות של המולקולות‪ ,‬נקבל סוגים שונים של קולגן‬
‫פיברובלסט קובע איזה סוגי קולגן ייבנו לרקמת החיבור‪.‬‬

‫לאחר יצירת הפרו‪-‬קולגן‪ ,‬השרשרת מופרשת מחוץ לתא‪.‬‬

‫מחוץ לתא נקטעים ה‪ ,propeptides -‬ונשארת שרשרת טרופו‪-‬קולגן נחשפים צדי ה‪ +‬וה – ואז הן‬
‫מתחברות זו לזו‪ ,‬לא מסיסה‪.‬‬
‫כמו לגו‪ -‬לא בונים מגדלים אחד ליד השני כי אז הם יתפרקו כי הם לא תומכים זה בזה‪ .‬אלא‬
‫בונים כמו תפר על כל ‪ 2‬לגואים שמים לגו מעל וככה מגדל אחד גבוהה יציב‪.‬‬
‫במקרים מסוימים )קולגן ‪ (I, II, III‬נוצרות פיברילות‪.fibrils ,‬‬
‫קשרי מימן והידרופוביות של המולקולות נותנת סידור אופייני במיקרופיברילות‪ ,‬הקשרים‬
‫מקובעים בנוכחות האנזים ‪ lysyl oxidase‬אשר מזרז היווצרות קשרים קוולנטים בנקודות‬
‫מסוימות לאורך המולקולה‪ ,‬שנקבעו ב‪.ER -‬‬
‫כל חץ אדום הוא פרו קולגן ‪ 3‬סיבים‬
‫רוחב פיברילה של קולגן ‪20-300nm :‬‬
‫סיבים עבים קולגן‪ -‬כמו בעור‬
‫סיבים עדינים רטוקולארים‪ -‬מסביב לכבד‬
‫סיבים שונים בעובי שונה למקומות שונות תלוי בשכבות לגו ששמים אחד על השני‬

‫‪ .1‬קולגן‬
‫תפקיד‪ :‬תלוי בסוג‬ ‫•‬
‫לפחות ‪ 25‬סוגים שונים של סיבי קולגן‪:‬‬ ‫•‬
‫‪Type I‬‬
‫מספק חוזק מתיחה‬
‫‪ 90%‬של קולגן הכולל‬
‫הדרמיס‪ ,‬גידים‪ ,‬עצם‬
‫‪Type II‬‬
‫בסחוס היאליני ואלסטי‬
‫‪Type III‬‬
‫בממברנה רטיקולארית‪ ,‬שריר חלק‬
‫הקולגן הראשון שמופרש בעת ריפוי פצעים‬
‫‪Type IV‬‬
‫בממברנה בזאלית‬
‫רשת חזקה ולא סיבים‬

‫‪24‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪26‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫א‪Collagen fibers (type I) .‬‬

‫עבה ולא מסועפת ‪) 10-100mm‬סיבים ארוזים בחבילות(‬
‫‪ -‬נראה גלי פרושים‬
‫‪ -‬קשיח‪ ,‬חוזק מתיחה גדול יותר מפלדה‬
‫‪ -‬מעט אאוזינופילי‬

‫צביעה ב‪MSB -‬‬

‫קולגן נצבע בכחול‪.‬‬
‫שרירים נצבעים אדום‪.‬‬
‫גרעינים נצבעים בסגול‪.‬‬
‫תאי דם אדומים צהוב‪.‬‬

‫‪Reticular Fibers .2‬‬

‫סיבי קולגן דקים במיוחד‪ 0.5-2 mm ,‬אשר יוצרים רשת סביב איברים שונים ‪ :‬כלי דם קטנים‪,‬‬
‫עצבים‪ ,‬שרירים‪ ,‬בלוטות לימפה וטחול‪.‬‬
‫לא נראים בצביעת ‪ H&E‬אבל נצבעים שחור בצביעת שיקוע כסף‪.‬‬
‫נצבעים בצביעת ‪PAS‬‬
‫הסיבים מורכבים בעיקר מקולגן ‪ , type III‬קשורים לגליקו‪-‬פרוטאינים ופרוטאו‪-‬גליקנים רבים‪.‬‬
‫הפיברילות בקוטר של ‪ , 35 nm‬גליקו‪-‬פרוטאינים ופרוטאו‪-‬גליקנים מהווים את הקישורים בין‬
‫הפיברילות‪.‬‬
‫הסיבים הדקים היוצרים את הרשת הרטיקולארית מאפשרים גמישות‪.‬‬

‫‪Elastin .3‬‬
‫הסיבים האלה הם נותני הגמישות לרקמה‪.‬‬
‫מולקולות של גליקו‪-‬פרוטאינים יוצרות מיקרופיברילות‪,‬‬
‫חבילות של מיקרופיברילות בעובי של כ‪ 10nm -‬מתאחדות‬
‫חלבון בשם אלסטין מופיע בין סיבי המיקרופיברילות‪.‬‬
‫אלסטין מצטבר בתוך החבילות ונעטף על ידי מיקרופיברילות ליצירת סיבי האלסטין‪.‬‬

‫‪Ground Substance‬‬
‫חומר אמורפי‬
‫‪25‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪27‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מתנגד כוחות דחיסה‬ ‫•‬

‫משמש להובלה ולהחלפה של תוצרי המטבוליזם‬ ‫•‬
‫מחסום חשוב נגד ההתפשטות של מיקרואורגניזמים‬ ‫•‬
‫מגיב ומסדיר את הפעילות של החלבונים המופרשים‬ ‫•‬
‫כמו ג'לי‪ .‬מולקות רב סוכריות צפופות שסופחות אליהן מים וזה יוצר דבר יותר קשיח ממים‪,‬‬
‫כמעט כמו עצם‪ .‬סיבים מתנגדים למתיחה‪ ,‬החומר האמורפי מתנגד למעיכה‪.‬‬
‫בפיקציה האלכוהול שוטף את הג'ל החוצה ורואים חללים ששם היה את החומר האמורפי‪ .‬לא‬
‫רואים ממברנה ולא רואים גרעין‪.‬‬
‫מאוד מספח אליו מים‪ ,‬חצי‪-‬מוצק ג'ל‬ ‫•‬
‫נצבע בבירור בצביעה של ‪ LM‬טיפוסית‪.‬‬ ‫•‬
‫המורכב בעיקר מ גליקוס‪ -‬אמינו‪-‬גליקאנים )‪ (GAGs‬מאורגן ב פרוטאו‪-‬גליקאנים‬ ‫•‬
‫כמו מברשות שמסודרות במבנה תלת ממדי‪.‬‬

‫פרוטאו‪-‬גליקאנים‬
‫• גליקוס‪ -‬אמינו‪-‬גליקאנים )‪ (GAGs‬קשורים בקשרים קוולנטים לחלבונים במבנה‬
‫של בקבוק‪-‬מברשת‪.‬‬
‫• שרשרת פוליפפטידית‪ ,‬או חלבון הליבה‪ ,‬נעשה על ריבוזומים שמסביב לממברנה‬
‫הנכנס ו מושחל לתוך לומן של ‪.reticulum endoplasmic‬‬
‫• השרשראות הפוליסכרידיות מורכבות בעיקר על חלבון ליבה בתוך מערכת‬
‫הגולג'י‪.‬‬
‫• ‪ 4‬קבוצות סוכריות )טטרא‪-‬סאכרידים( מחוברים לשרשרת בצד של סרין על‬
‫חלבון הליבה‪ ,‬כך נוצר ‪ .GAG‬עוד בזמן שהוא במערכת הגולג'י‪ ,‬סוכרים רבים‬
‫שכבר חוברו‪ ,‬עוברים תיקונים ושינויים‬

‫סיווגים של רקמות חיבור‬

‫סוג הרקמה נקבע לפי הקצוות שלה‪:‬‬

‫לא צפוף‪/‬תחוח‬ ‫•‬

‫צפוף‬ ‫•‬
‫מסודר‬ ‫•‬
‫לא מסודר‬ ‫•‬

‫‪ .1‬צפופה‪ -‬סיבי קולגן עבים‪ ,‬מעט חומר אמורפי‪ ,‬מעט תאים )כי אין להם איפה לשבת(‪.‬‬
‫רקמה חיבורית צפופה‪ .‬סיבי קולגן‬ ‫מתנגדת טוב למתיחה‪ .‬בעור יש אפיתל קולגן‬
‫הם בכל מיני כיוונים ולא רק לכיוון אחד‪ .‬הם בבלגאן כמו בצלחת ספגטי מבולגנת‪.‬‬
‫במקומות שהכיוון בהם חשוב כמו גידים שצריך למשוך במקום אחד‪ ,‬כל הסיבים הם‬
‫באותו כיוון כמו שקית ספגטי חדשה‪.‬‬
‫‪ .2‬לא צפופה‪/‬תחוחה‪ -‬יש בה הרבה חומר אמורפי וסיבי קולגן עדינים ברקמה והרקמה‬
‫נראית אוורירית‪ ,‬כמו אויר בין האברונים‪ .‬תמיד מתחת לאפיתל ונותן תמיכה מכנית‬
‫שעושה תהליכי דיפוזיה בקלות‪ .‬בכל מקום שהיה חומר אמורפי יושבים כמו צימוקים‬
‫בתוך הגלים תאים מהשורה הלבנה‪-‬תאים מהמערכת החיסונית‪ .‬רקמה חיבורית תחוחה‬
‫תכיל הרבה חומר אמורפי והרבה סיבי קולגן עדינים יחסית‪ ,‬הרבה תאים מהמערכת‬
‫החיסונים‪ ,‬חוזק חיסוני גדול‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪28‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .1‬רקמת חיבור לא צפופה ‪ /‬תחוחה‬

‫ממלאה נפח סביב תאי שריר‪ ,‬תומכת תמיד את רקמת האפיתל ומגנה על כלי הדם והלימפה‪.‬‬
‫בעלת תפקידים חשובים בתגובה דלקתית‪.‬‬
‫הרבה תאים‪ ,‬הרבה גרעינים ששייכים בעיקר לפיברובלסטים ומאקרופאגים רבים מאוד‪.‬‬
‫הרבה חומר אמורפי ‪Ground substance‬‬
‫מכילה את כל סוגי הסיבים‪ ,‬מעט סיבים רטיקולארים‪.‬‬
‫רקמה גמישה‪ ,‬לא עמידה בפני לחץ‪ ,‬מכילה כלי דם רבים )‪(vascularized‬‬
‫חללים ריקים‪ -‬חומר אמורפי נשטף החוצה‪.‬‬

‫‪ .2‬רקמת חיבור צפופה‬

‫מיעוט תאים‪ ,‬פיברוציטים רבים יותר‬ ‫•‬

‫סיבים רבים‪ ,‬בעיקר סיבי קולגן‬ ‫•‬
‫הרקמה פחות גמישה והרבה יותר עמידה בלחצים‬ ‫•‬

‫רקמת חיבור צפופה ולא מסודרת‬ ‫‪.3‬‬

‫סיבי קולגן צפופים‪ ,‬לא מאורגנים‪.‬‬ ‫•‬
‫הסיבים יוצרים מבנה מורכב תלת מימדי אשר נותן לרקמה חוזק מכני רב‪.‬‬ ‫•‬
‫מצוי בדרמיס‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .4‬רקמת חיבור צפופה ומסודרת‬

‫• סיבי הקולגן ברקמה מונחים בכיוון אחיד שהוא גם הכיוון של הפיברוציטים‪.‬‬
‫• מעט חומר בין תאי‪ -‬חומר אמורפי‪Ground substance /‬‬
‫• מעט תאים‬
‫• עמיד ביותר במתיחה‪ ,‬אופייני לגידים‬

‫רקמה רטיקולארית‬
‫רקמה חיבורית תחוחה )לא צפופה(‪ ,‬המכילה סיבים רטיקולארים רבים ונותנת תמיכה עדינה‬
‫לאיברים המפואטיים‪.‬‬
‫התאים המאפיינים הם תאים רטיקולארים‪ ,‬התמיינות של פיברובלסטים‪.‬‬
‫מבנה ספוגי‪.‬‬

‫מיקום‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬איברי הלימפה‬
‫בלוטות לימפה‪ ,‬מח עצם‪ ,‬טחול‬
‫‪ o‬בלוטות אנדוקריניות‬
‫לבלב‪ ,‬בלוטת תריס‪ ,‬שחלות‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/4‬נעם‬

‫‪27‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪29‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫רקמת הובלה דם‬

‫‪.‬‬
‫דם היא רמה הובלה‬
‫למה צריך דם‬
‫למדוזה אין רקמת דם‪/‬מערכת הובלת דם‪ .‬הגוף שלנו גדול ולכן חמצן לא יכול לעבור בדיפוזיה לכל הגוף‪,‬‬
‫העברה של הורמונים ומזון‪ ,‬ויסות חום‪ ,‬מערכת חיסון וכו'‪..‬‬
‫חמצן לא עובר בדיפוזיה יש תאים מיוחדים נושאי חמצן‪.‬‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫העברה של חמצן ונוטרינטים לתאים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫העברה של פסולת ופחמן דו חמצני מהתאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫העברה של הורמונים וחומרים רגולטוריים מ‪ -‬ול‪ -‬תאים ולרקמות השונות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תפקיד בשמירה על איזון‪ -‬הומאוסטזיס )ויסות( של חום‪ ,‬יונים ומלחים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫העברה של מערכת החיסון למקומות הדורשים הגנה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫רקמה חיבורית תחוחה‪ ,‬נוזלית מהווה רקמת העברה‪ ,‬המכילה ‪ :‬תאים ונוזל בינתאי‪-‬פלסמה‪.‬‬ ‫•‬
‫בגלל הנוזל אין קשר מרחבי בין התאים‪.‬‬

‫כ‪ 5 -‬ליטרים באדם בוגר‪.‬‬ ‫•‬

‫שני סוגי תאים עיקריים‪ :‬אדומים ‪ -‬אריתרוציטים‪ ,‬לבנים – לויקוציטים‪ .‬מבנים נוספים ‪-‬טסיות‬ ‫•‬
‫טרומבוציטים ‪platelets‬‬

‫הדם נוצר בתימוס )בשלבי העוברות וילדות מוקדמת( ובמח העצם‪.‬‬ ‫•‬

‫אינדיקציה לפתולוגויות‪ -‬כמות יחסית של סוגי תאים שונים‪ ,‬מורפולוגיה שונה וכו'‪ .‬בבדיקת דם‬ ‫•‬
‫מסתכלים על סוגי התאים וכל מיני חלבונים רגולטורים שמשייטים בפלסמה‬

‫צביעה‪:‬‬

‫שיטות צביעה מקובלות‪ , wright :‬גימזה‪ ,‬ליישמן‬ ‫•‬

‫‪ .1‬אאוזין – צובע חומרים בסיסיים )ורוד(‬
‫‪ .2‬מטילן בלו‪ -‬צובע מרכיבים חומציים )כחול( במקום המהטוקסילין‬
‫‪ .3‬מטה כרומזיה לצבע אזורי ‪ -‬ליזוזומים נצבעים בסגול כי יש בהם גם בסיס וגם חומצה‬
‫אז הם שילוב צבעים של הורוד וכחול וכל מיני‪) .‬תהליך חימצון של המטילן בלו(‬

‫בסירכוז ‪) -‬או שקיעה ספונטנית( לשים את הדם בצנטריפוגה מסובב מהר את המבחנות ואז‬ ‫•‬
‫הנוזל שוקע בגלל הלחץ והכוחות שמופעלים לפי המסה שלהם והנוזל פלסמה יישאר למעלה‪.‬‬

‫כן עושים פיקציה ולא עושים קיבוע של רקמת הדם‪ .‬צובעים ומורחים‪ .‬התאים הם מתים כי עברו פיקציה‪.‬‬
‫הנקודות הוורודות זה כדוריות דם אדומות קטנות‬
‫העיגול הגדול הוא תאי דם לבן )בודד בתוך הדוגמא(‬

‫מערכת החיסון‬

‫‪28‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪30‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫צריך תאים שמכירים תאים פתוגניים וצריכים לדעת איך להתמודד עם כל פתוגן‪ .‬מלחמה יום‪-‬יומית‬
‫ומגוון האיומים שאנחנו נחשים אליו הוא עצום‪.‬‬
‫למה מע' החיסון לא יצרה תא אחד שיכיר את כל הסוגים של האיומים וידע איך להילחם מול כולם? ויצרה‬
‫הרבה תאים של מערכת החיסון לימפוציט מסוג ‪ A‬ומסוג ‪ B‬וכו'‪..‬‬
‫בגלל חיסכון באנרגיה‪.‬‬
‫מערכת התרעה‪ .‬אם יש לנו מערכת התרעה טובה לא צריך להחזיק מערכות בכל נק' בגוף אלא‬ ‫‪.1‬‬
‫אפשר בנקודה אחת והיא תגיע לכל הגוף‪.‬‬
‫אי אפשר לדחוס בתא אחד הרבה מאוד חלבוניים‪ .‬מגבלת כמות החומר פר תא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צריך להחזיק מגוון של תאים בשביל היכולת להסתגל לשינויים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא צריך להחזיק כל הזמן כמות גדולה של תאים‪ .‬צריך להחזיק מנגנון של חלוקה של תאים‬ ‫‪.4‬‬
‫ספציפיים שיתחלקו ויתרבו במקרה של צורך‪ .‬חוסך באנרגיה לגוף בעת החלוקה‪.‬‬
‫תאי דם לבנים‪ -‬לויקוציטים‬
‫המקור שלהם במח העצם‪ .‬נוצרים במח העצם )לימפוציטים גם באיברים לימפואידים(‬ ‫•‬
‫ומשתמשים בדם להובלה‬
‫פונקציה ‪ :‬מערכת ההגנה‪ ,‬פעילים בתוך הרקמה החיבורית‬ ‫•‬
‫‪3‬‬
‫כ‪ 5000-9000 -‬לממ‬ ‫•‬
‫‪3‬‬
‫במצבים פתולוגיים מספרם עולה ל‪12,000 -‬לממ‬ ‫•‬
‫ברקמה הטבעית התאים גדולים יותר מאשר בחתכים! )בגלל ייבוש‪ ,‬פיקסציה‪(...‬‬ ‫•‬
‫במשטח התאים נראים גדולים יותר מאשר ברקמה הטבעית‪ ,‬מבנים כגון גרעינונים אינם נראים‪,‬‬ ‫•‬
‫וכד'‬
‫בכל סוגי התאים הלויקוציטים נמצא הרבה ליזוזומים בציטופלסמה – גרנולות אזורופיליות‪ ,‬לא‬ ‫•‬
‫תמיד ניתן לראות אותם במיקרוסקופ אור‪ ,‬בגלל גודלם ‪ . 0.2-0.5 mm‬גרעינים = גרנולות‬
‫ווסיקולות אברונים קטנים זקיקים של התא שעטופים בממנה ומכילים חומר והחומר הספציפי‬
‫הזה לתא ספציפי זה התחמושת של התא של מערכת החיסון יכול להיות חלבונים שיופרשו‬
‫החוצה ויגרמו לתאים ספציפיים להתחלק מהר‪ ,‬רעלניים‪ ,‬חלבונים שגורמים להרחבה של המקום‬
‫להיכנס פנימה‪.‬‬
‫בחלק מהתאים של מע' החיסון לא ניתן לראות את זה בצביעות בגלל ההרכב הכימי של מה‬ ‫•‬
‫שנמצא בתוך הגרנולות וזה נקרא א‪-‬גראנולריים‪ .‬תאים בהם אפשר לראות‪ -‬גראנולריים‬

‫תיפקוד תאים לויקוציטים ‪ -‬בעיקר ברקמה החיבורית‪:‬‬

‫‪ .1‬ניוטרופיל ‪ -‬הפעילים ביותר‪ ,‬קו ההגנה הראשוני‪ ,‬פאגוציטוזיס‪ ,‬בעיקר כנגד חיידקים‪.‬‬
‫‪ .2‬מונוציט ‪ -‬עוברים בקלות דרך דפנות כלי הדם‪ ,‬תאים בלעניים )ברקמה מתבגרים‬
‫למאקרופאג'ים(‪ ,‬מעורבים בדלקות כרוניות‬
‫‪ .3‬בזופיל ‪ -‬משחררים הפרין והיסטמין ע"י אקסוציטוזיס של החומרים הנמצאים בגרנולות‬
‫)קשורים כנראה ל‪ mast cells -‬הנמצאים ברקמה ופעילים בתגובה ל‪(antigen -‬‬
‫‪ .4‬לימפוציט ‪ -‬ממוינים לקטנים )‪ ,(T-cells, B-cells‬בינונים וגדולים )שלבי התפתחות( תפקיד‬
‫מרכזי בתגובה חיסונית‪ ,‬יוצרי נוגדנים‬
‫‪ .5‬אאוזינופיל – פאגוציטוזה של קומפלקס ‪ , antigen-antibody‬מספרם עולה מאוד במצבים‬
‫אלרגיים או בנוכחות פרזיטים‬
‫כל החבורה ששייכת לתאים שנמצאים בדם וצריכה להגיע למקום מזוהם )מתחת לעור‪ ,‬ברקמת חיבור(‬
‫איפה שהפתוגניים שהוא לא בדם‪ .‬הם נוסעים בדם )מוסעים ע"י הזרם( וצריכים לצאת ממנו לרקמת‬
‫החיבור ושם הם הולכים בכוחות עצמם‪ .‬יש להם תנועה אמבואידית‬
‫התאים בדרך כלל עוברים אפופטוזיס )השמדה עצמית( לאחר יציאתם מהדם לרקמות החיבור הבסיסיות‬
‫)לימפוציטים חוזרים לדם‪ -‬תאי זיכרון חיסוני(‬

‫לויקוציטים אגרנולריים‬

‫‪29‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪31‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .1‬לימפוציטים‬
‫‪ , 6-8 mm‬מעוגלים‪ ,‬הכי קטנים שבקושי רואים אותם רואים רק את הגרעין ומעט מאוד‬ ‫•‬
‫ציטופלסמה‪.‬‬
‫‪ 20-35%‬מהלויקוציטים‪ ,‬הכי נפוץ!‬ ‫•‬
‫גרעין מוגדל‪ ,‬עגול מונח בצד אחד של התא‪ ,‬מעט ציטופלזמה‬ ‫•‬
‫הכרומטין מרוכז ולכן הגרעין נצבע בצבע עז‪ ,‬הציטופלזמה בזופילית )ריכוז של‬ ‫•‬
‫ריבוזומים( הכוונה היא שאין הרבה ביטויי של גנים הם בדם והם ישנים הם ייצרו הרבה‬
‫חלבונים שנצטרך בעת הפעולה מחוץ לדם‬
‫לימפוציטים מצויים לרוב באיברים לימפואידים ולא בדם‪ .‬נוצרים במח עצם ובתימוס‬ ‫•‬
‫התאים עוברים הבשלה‪ ,‬ומשם מועברים לאיברים לימפואידים משניים‪ :‬טחול‪ ,‬שקדים‬
‫בלוטות לימפה‪ ,‬שם הם עוברים אקטיבציה‪ ,‬וכן פרוליפרציה‪.‬‬
‫תפקידם ‪ :‬תקיפה של גופים זרים‪ ,‬מיקרואורגניזמים‪ .‬מתווכים של פעילות ספציפית של‬ ‫•‬
‫מערכת החיסון‪.‬‬

‫לימפוציט גדול‪ .‬מאופיין על ידי גרעין צבוע מרוכז מאוד‪ ,‬אך לא ממורכז‪.‬‬
‫הציטופלסמה של תא זה מכילה מעט גרנולות אזורופיליות‪ ,‬המצביעות כי זהו כנראה ‪T-‬‬
‫‪.lymphocyte‬‬

‫לויקוציטים אגרנולריים‬
‫‪ .2‬מונוציטים‬

‫תאים גדולים יותר אבל עדיין קטנים‬ ‫•‬

‫‪ 3-8%‬מכלל הלויקוציטים‬ ‫•‬
‫‪ 9-12 mm‬בדם‪ ,‬במשטח מגיעים עד לקוטר של ‪20mm‬‬ ‫•‬
‫גרעין בצורת פרסה לתאים המבוגרים‪ ,‬גרעין בצורת שעועית‬ ‫•‬
‫הכרומטין מפוזר כרשת בגרעין‪ ,‬הגרעין לא נצבע חזק‬ ‫•‬
‫הגולג'י לא נצבע ומשאיר אזור לבן סביב הגרעין הכוונה היא שיש הרבה פעולת הפרשה של‬ ‫•‬
‫ציטוקינים לגייס את המערכת ולגרום להתחלקות של תאים אחרים‬
‫מבנים גרנולריים אזורופיליים לעיתים בציטופלזמה ‪ -‬ליזוזומים‪ .‬לרוב לא נראים‬ ‫•‬
‫במיקרוסקופ אור כלל בגלל גודלם‪.‬‬
‫תפקיד של פאגוציטוזיס‪ ,‬הפרשה של רעלנים‪ ,‬הפעלה של תאי ‪ , T‬בדם‪ .‬כאשר חודרים לרקמה‬ ‫•‬
‫עוברים טרנספורמציה למקרופאג'ים‪.‬‬

‫לויקוציטים גרנולריים‬

‫‪ .1‬ניוטרופיל‬

‫‪30‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪32‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫יש בו גרנולות בכמות גדולה )מיקרוסקופ אלקטרוני( אבל בדרך אחרת הם לא נראים‬ ‫•‬
‫הראשונים לפגיעה ויודעים להפריש אח"כ חומרים שיבואו לעזור‬ ‫•‬
‫‪ 7-9 mm‬בדם‪ 10-12 mm ,‬במשטח‬ ‫•‬
‫‪ 65%-75%‬מהלויקוציטים‬ ‫•‬
‫גרעין מאוד פולימורפי‪ ,‬המורכב מ ‪ 3-5‬מבנים אובאליים המחוברים בסיבי כרומטין‬ ‫•‬
‫)מספר המבנים עולה בתאים מבוגרים(‪-‬הגרעין נדחס כל כך חזק עד שהוא מקבל‬
‫צורות משונות‪ .‬גרעין אונתי עם הרבה אונות‬
‫‪ -B1‬ניוטרופיל של אישה כרומוזום ‪ X‬יוצא בתור צ'ופצ'יק בצד‬ ‫•‬
‫‪ -B2‬ניוטרופיל של גבר‪ ,‬רגיל‪.‬‬ ‫•‬
‫הגרנולות הספציפיות – ניוטרופיליות )מקבלות גוון סגלגל( בציטופלזמה‬ ‫•‬
‫הגרנולות האזורופיליות הן ליזוזומים עם אנזימים הידרוליטיים‪ ,‬המשוחררים‬ ‫•‬
‫בעקבות בליעה של חומר זר ע"י הניוטרופיל‬
‫הגרנולות נוצרות בגולג'י‪ ,‬עטופות ממברנה‪.‬‬ ‫•‬
‫תפקידם פאגוציטוזיס‪ ,‬שיחרור של חומרים הגורמים לאינפלמציה‪.‬‬ ‫•‬

‫חלק ממשטח דם המראה גוף זר שנבלע ל"תוך" ניוטרופיל )פאגוציטוזיס(‬

‫לויקוציטים גרנולריים‬

‫‪ .2‬אצידופיל ‪ /‬אאוזנופיל‬

‫‪ 9-10 mm‬בדם‪ 12-14 mm ,‬במשטח‬ ‫•‬

‫‪ 2%-4%‬מהלויקוציטים‪ ,‬מאוד נדירים‪ .‬אם יש אותם בכמות גדולה סימן ל‪ :‬יש לנו‬ ‫•‬
‫אלרגיה או תולעים‪.‬‬

‫הגרעין מורכב משני חלקים מוגדרים היטב מורכב מ‪ 2-‬אונות‬ ‫•‬

‫הציטופלזמה מלאה בגרנולות בגודל אחיד‪ ,‬הנצבעות על ידי אאוזין באדום‪-‬ורוד‬ ‫•‬

‫הגרנולות הספציפיות הן ליזוזומים עם אנזימים הידרוליטיים ו‪.peroxidase -‬‬ ‫•‬

‫החלבונים בגרנולות הספציפיות מתגבשים‪.‬‬

‫הרס של פארזיטים‪ .‬משתתפים בהרגעה של תגובות אלרגיות מפריש אנטי‪-‬היסטמין‪.‬‬ ‫•‬

‫בלענים של קומפלקס אנטיגן‪-‬נוגדן‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪33‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫במיקרוסקופ אלקטרוני הגרנולות נראות מקובצות‪ ,‬בגלל שהן מורכבות על ידי גבישים‬ ‫•‬
‫של חלבונים‪ .‬גבישים אלו הם ציטו‪-‬טוקסיים ומופרשים כאשר יש פראזיטים‪.‬‬

‫לויקוציטים גרנולריים‬

‫‪ .3‬בזופיל‬

‫‪ 0.5%-1.5%‬בלבד מהלויקוציטים‬ ‫•‬

‫‪ 7-9 mm‬בדם‪ 10-11 mm ,‬במשטח‬ ‫•‬
‫הגרעין אי‪-‬רגולרי ובנוי משני חלקים עיקריים‪ 2 ,‬אונות ‪ ,‬ומבנים נוספים‪ .‬גבולות הגרעין‬ ‫•‬
‫אינם מוגדרים היטב‪.‬‬
‫הגרנולות הספציפיות – בזופיליות‪ ,‬מעוגלות ובגדלים שונים‪ ,‬מונחות על הגרעין פעמים‬ ‫•‬
‫רבות‪ ,‬מטשטשות את גבולות הגרעין‪ .‬הגרנולות נצבעות מטה‪-‬כרומטית‪ :‬שינוי צבע לאחר‬
‫ההתחברות לגרנולות‪.‬‬
‫הגרנולות מסיסות במים ולכן בלתי נראות בפרפרציה שגרתית‪.‬‬ ‫•‬
‫הגרנולות מכילות היסטמין‪ ,‬הפרין‪ ,‬וסרוטונין – ליצירת אינפלמציה‪ ,‬הרחבת כלי הדם‬ ‫•‬
‫כדי שיכולו להגיע לשם כל התאים כדי להתמודד עם האיום‪ .‬מקביל לתפקיד של ‪mast‬‬
‫‪ cells‬ברקמה‪.‬‬
‫גורמות לדילול של הדם‪ ,‬ולחדירות של כלי הדם‪.‬‬ ‫•‬
‫תא מאסט גם בעל גרנולות שנצבעות בצבע בסגול‪ .‬אבל תא מאסט הרבה יותר גדול‬ ‫•‬
‫מהבזופיל‪ .‬הגרעין של הבזופיל הוא שלפוחית עונתי ובתא מאסט הגרעין הוא עגול ויפה‪.‬‬

‫ההפרדה בין בזופיל לאאוזנופיל‪.‬‬

‫באאזנופיל‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ .1‬הגרעין מוגדר היטב‪ ,‬ומורכב משני חלקים שווים בגודלם‪.‬‬

‫‪ .2‬הגרנולות בציטופלסמה צפופות מאוד‪ ,‬ומכסות את כל השטח‪ .‬כמו שטיח צפוף‬

‫בבזופיל‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ .1‬צבע הגרעין מטושטש על ידי הגרנולות וקשה להפריד ביניהם‪.‬‬

‫‪ .2‬הגרנולות מופרדות זו מזו‪ .‬עיגולים גדולים ומופרדים יותר‪.‬‬

‫אריתרוציטים‪ -‬תאי דם אדומים‬

‫פונקציה‪ :‬העברת גזים‪ :‬חמצן ודו תחמוצת הפחמן‪ .‬הכי חשובים‬ ‫•‬

‫‪32‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪34‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫עשירים בחלבון קושר החמצן המוגלובין‬ ‫•‬

‫ללא מבנים תוך תאיים )גרעין וכד' אין כחול( במרכז התא יש חלל צר יותר כמו דונאטס‬ ‫•‬
‫אלסטיים מאוד‪ ,‬לאפשר מעבר בנימים צרים‬ ‫•‬
‫גודל ב‪) 7.6 mm x 1.9 mm :smear -‬ברקמה טרייה ‪( 8 mm‬‬ ‫•‬
‫‪ 2.4‬מיליון אריטרוציטים נוצרים במח העצם כל שניה‪ .‬אורך חיים כ‪ 120 -‬יום‪ ,‬נהרסים‬ ‫•‬
‫בעיקר בטחול‬
‫‪3‬‬
‫לאדם מבוגר כ‪1012 X20-30 -‬כ‪ 5 (4)x106 -‬תאים לממ‬ ‫•‬
‫אצידופיליים – נצבעים באדום‪ ,‬באופן אחיד‬ ‫•‬
‫נצמדים אחד לשני ויוצרים שרשראות‬ ‫•‬
‫מורפולוגיה משתנה‪ -‬אנמיה חרמשית‬ ‫•‬

‫צביעת ‪ Wright‬אופיינית לצביעה של משטח דם‪.‬‬

‫ניתן לראות את האריתרוציטים מרוכזים בשרשראות )‪.(rouleaux‬‬

‫טסיות הדם‪ -‬טרומבוציטים‪Platelets -‬‬

‫"חתיכות" של תאים גדולים‪ -‬מגה קריוציט )‪ (megakaryocytes‬ממח העצם‪ .‬המגה‪-‬‬ ‫•‬

‫קריוציט משיל מעצמו חתיכות עם ממברנה שהם יש טרומבים‬
‫ללא גרעין או אורגנלות‬ ‫•‬
‫מופיעות בדרך כלל בקבוצות‪ ,‬נקשרות זו אל זו‬ ‫•‬
‫נקשרות אל תאים של כלי הדם )‪(endothelia‬‬ ‫•‬
‫מסייעות בקרישה של דם‬ ‫•‬

‫‪Hematopoiesis‬‬

‫כל התאים הנ"ל נוצרים במח העצם ומקורם בסוג תא בודד‪.‬‬

‫אפשר לקחת עכבר ולהרוג לו את כל תאי מערכת החיסון מח העצם ע"י הקרנה ואז להשתיל לו‬
‫תא בודד וכל התאים יצמחו מחדש‪ HEMATOPOIESIS STEMS CELLS .‬תאי גזע‪ .‬תאים‬
‫אלה יודעים לעבור התמיינות והתמיינות היא חד כיוונית )אחרי התמיינות אי אפשר לחזור‬
‫אחורה(‪ .‬כל תא חדש שנוצר יודע להתמיין לעוד ‪ 2‬סוגים וכו'‪..‬‬

‫תא גזע מסוג כזה יודע לייצר תאים המאטופואיטים רק תאי דם ולא רקמות אחרות!! בשבילם יש‬
‫תאי גזע אחרים‪.‬‬

‫היום אפשר להוציא תאי גזע ממח עצם של אדם או אפשר להוציא את זה מזרם הדם אפשר לגרום‬
‫לתאים לעזוב את מח העצם ולהגיע לזרם הדם )ע"י הזרקה של תאים מסוימים(‪ .‬כמות תאי הגזע‬

‫‪33‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪35‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫באדם בריא היא עצומים ואפילו מספיק תא גזע ‪ 1‬בשביל התרומה ולכן אין חשש בתרומה של מח‬
‫עצם‪.‬‬

‫אם זאת הם מאוד נדירים‬

‫מקור כל תאי הדם בסוג תא אחד‪ ,‬תא גזע המטופויטי ‪Hematopoietic Stem Cell‬‬ ‫•‬

‫בשלב הראשון נוצרים תאי הדם במח העצם מאוחר יותר בהתפתחות בנוסף למח העצם‬ ‫•‬
‫יש יצירה של לימפוציטים בלבד בתימוס‪.‬‬

‫‪ – Myeloid tissue‬מח עצם‪ ,‬יצירת רוב תאי הדם‬ ‫•‬

‫‪ – Lymphatic organs‬תימוס‪ ,‬יצירת לימפוציטים‬ ‫•‬

‫תאי מוצא ממח העצם מופיעים בדם במצבים פתולוגיים‪:‬‬

‫‪ – Chronic myeloid leukemia‬תאי מוצא של גרנולוציטים‪.‬‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/5‬מיכל‬

‫מערת העצבים‬
‫מערכת מפוזרת ומורכבת‪.‬‬
‫לא נמצאת רק במקום אחד בגוף‪ ,‬אלא בכל מקום‪ ,‬בשני הכיוונים‪ :‬איסוף והעברת מידע‪.‬‬
‫עושה פעילויות מאוד מורכבות‬

‫תפקיד איסוף של אינפורמציה‪:‬‬

‫‪ .1‬גם מבחוץ‪ :‬קר חם נעים כואב‬
‫‪ .2‬גם מתוך המערכת הפנימית‪ :‬רעב שבע שרירים‬
‫המידע נאסף לתוך מרכז בקרה‪ :‬מערכת העצבים המרכזית = המוח‪ .‬המוח מעבד את כל המידע‬
‫שמקבלים ומוציא חזרה לפריפריה פקודות‪ .‬למשל‪ -‬עכשיו השריר צריך להתכווץ כי צריך להזיז‬
‫את הרגל כי קר‪/‬חם‪/‬בא לי ללכת וכו'‪..‬‬
‫מערכת העצבים באופן כללי ‪ -‬איסוף המידע‪ ,‬עיבוד המידע והוצאת הפקודות לפריפריה‬
‫המע' צריכה להיות בקשר מתמיד עם כל הסביבה‪ ,‬עם כל האיברים בגוף שלנו‪ ,‬גם כדי לקבל מידע‬
‫וגם כדי להוציא פקודות להפעלה‬
‫יש תקשורת בין הסביבה לפנים הגוף‪-‬למערכת העצבים וגם תקשורת הפוכה בין מע' העצבים‬
‫לאיברי הגוף‪.‬‬
‫כל פעילות שמתרחשת נשלטת בידי מע' העצבים‪.‬‬
‫אנטומית יש חלוקה ל‪:‬‬
‫‪ .1‬מע' עצבים מרכזית‬
‫‪ .2‬מע' עצבים פריפריאלית‬

‫‪34‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪36‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫בעבר‪ ,‬המע' המרכזית היה נחשב למוח וחוט השדרה‪ .‬שם נעשית מרבית קבלת ההחלטות )עיבוד‬
‫המידע(‪ -‬מרכז הבקרה בגדול אבל לא רק שם נעשה עיבוד המידע‪ .‬כל השאר נחשב מע' העצבים‬
‫הפריפריאלית‪ -‬כל השלוחות כל המבנים שלא יושבים בתוך המוח הגדול הקטן או חוט השדרה‪.‬‬
‫שלוחות בעיקר זה שלוחות של תאים‪ ,‬עצבים בסלנג‪ ,‬החוטים שמוליכים את המידע ב‪ 2-‬הכיוונים‪.‬‬
‫אותה רשת של חוטים‪ .‬באופן מעשי מדובר בשלוחות שהם חלקים מתוך אותם תאים שיושבים‬
‫במע' העצבים המרכזית‪.‬‬
‫עושים את החלוקה בין המרכזית לפריפריאלית אבל אנטומית זה לא באמת חלוקה נכונה כי זה‬
‫אותו סוג מידע‪ .‬גם פיזיולוגית החלוקה לא נכונה כי התפקיד אותו דבר‪ -‬להעביר מידע‪.‬‬
‫המע' הפריפריאלית כוללת את אותם תאים שיושבים במע' העצבים המרכזית ואלה שלוחות שלה‬
‫שעוברים לאיברים השונים בגוף‪.‬‬
‫גם בפריפריה ליד עמוד השדרה יש קבוצות תאים של עצב‪ ,‬לא שלוחות אלא ממש תאים‪,‬‬
‫שמקבלים מידע‪ ,‬מעבדים אותו ומוצאים פקודות‪ .‬אז גם ההגדרה שעיבוד המידע נעשה במע'‬
‫העצבים המרכזית לא נכונה‪ .‬יש תאים ליד עמוד השדרה‪ ,‬לאורך מערכת העיכול שמעבדים מידע‬
‫שמגיע ממערכת העיכול‪ ,‬שמוצאים החלטות להגיד למעי להתכווץ או לא להתכווץ‪ .‬התאים‬
‫שעושים את העיבוד לא נמצאים רק במע' העצבים המרכזית אלא גם בפריפריאלית‪.‬‬
‫כל פעילות בגוף צריכה להיות מבוקרת ולכן גם תאי עצב ממע' הפריפריאלית שנמצאים בגוף לא‬
‫זרוקים סתם ברקמה החיבורית אלא יושבים בתוך מבנה מסודר שנקרא גנגליונים‪ -‬אברונים‬
‫מופרדים מתוך הסביבה שלהם )הרקמה החיבורית(‪ .‬המבנים יושבים מוגדרים בקפסולה וסגורים‬
‫בתוך הסביבה‪ .‬היא לא חלק מהרקמה החיבורית אבל הרקמה החיבורית עוטפת אותה‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫התמיינות‬ ‫אוסף של תאים מתחלקים מביצית וזרע שהתאחדו‬ ‫היוצרות של עובר‬
‫יוצרים צינור חלול שהוא יהפוך לצינור של מערכת העיכול וכל האיברים יצמחו‬ ‫שכבות נבט‬
‫ממנה‬
‫שכבה החיצונית מבין ‪ 3‬שכבות הנבט יוצרת‪ -‬עור וגם מע' העצבים מתפתחת מאותה שכבה‬
‫חיצונית נותן לנו רמז על כך שהתפקיד שלה הוא לאסוף מידע שנמצא בסביבה החיצונית‬

‫תאים של מערכת העצבים‪:‬‬

‫‪ .1‬נוירונים‪ -‬עושים את הפעילות של מע' העצבים יכולים להעביר מידע ע"י העברה של‬
‫זרמים חשמליים )יונים חשמליים של סודיום נכנסים ויוצאים מהתא ויוצרים מוליכות(‪.‬‬
‫תאים בעלי מוליכות גבוהה ומולכים זרמים חשמליים‪ .‬יוצרים רשת תקשורת מאוד‬
‫מורכבת‪ .‬נוירון לא מתפקד לבד‪ ,‬תמיד חבורה‪ ,‬תמיד הם עובדים ביחד‪ .‬כל נוירון הוא‬
‫חלק משרשרת המידע והם שונים זה מזה בהרבה מאוד מובנים ולכל אחד תפקיד שונה‪.‬‬
‫• התאים הפעילים שנותנים את האיסוף עיבוד והוצאת המידע‪ .‬כל תא הוא יחידה‬
‫עצמאית שמקבלת מידע‪ ,‬מעבדת אותה ומוציאה פקודה‪ .‬לכל תא יש תפקיד אבל הם‬
‫עובדים ביחד בתור מערכת‪.‬‬

‫‪ .2‬תאים תומכים‪ -‬גם במוח וגם בפריפריה‪ ,‬בכל מקום‪ .‬הגנגליונים יושבים בתוך קפסולות‬
‫מבודדים מהסביבה החיצונית כדי שהסביבה לא תשפיע על הגנגליון ותגרום לפקודות בלי‬
‫בקרה‪ .‬המבנים של המע' העצבים הפריפריאלית וגם המבנים של מע' העצבים המרכזית‬
‫עטופים בקפסולה‪ .‬קפסולה היא רקמה צפופה של רקמת חיבורית שיוצרים הפרדה טובה‬
‫ובתוך המבנים מי שנותן את כל התמיכה הם תאי תמיכה מיוחדים למע' העצבים‪ ,‬לא‬
‫נראה שם פיברוציטים וכו'‪ ..‬כמו במע' החיסונית תהיה שם הפרדה בין הנוירונים לבין‬
‫שאר הגוף‪ .‬תאי תמיכה שונים במע' המרכזית ותאי תמיכה שונים במע' הפריפריאלית‬
‫נותנים תמיכה ויוצרים את החומר החוץ תאי שלהם‪.‬‬
‫במע' העצבים בכלל אין מקרה של יצירת צלקת ע"י הרקמה החיבורית והמערכת‬
‫החיסונית אלא יש שם תאי אחרים שאחראים לזה‪.‬‬
‫כלי דם נכנסים לתוך המבנים האלה‪ ,‬עוברים את המחסום ‪ BBB‬כדי שתהיה ביקורת‬
‫לדם שנכנס למבנים האלה‪ ,‬כלומר התאים התומכים אחראים למחסום ה‪.BBB -‬‬

‫‪35‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪37‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מבנה הנוירון‬
‫‪ .1‬גוף התא )פריקריון‪ ,‬סומה( ‪ -‬חלק אמצעי של התא‬
‫‪ .2‬דנדריטים מתמחים בלקבל גירוי מנוירונים אחרים‬
‫‪ .3‬אקסונים שנושאים אותות הרחק מהסומה‬
‫נוירונים מורכבים מ‪:‬‬
‫‪ .1‬גוף התא‪ -SOMA -‬מבנה שעטוף ממברנה עם ציטופלסמה‪ .‬בציטו' יש אברונים‬
‫ליזוזומים ‪ ER‬גרעין וכו'‪ ..‬בד"כ נוירונים הם תאים גדולים כלומר שגם הגרעין שלהם‬
‫גדול‪ .‬נראה סומה שהגרעין הוא דיי דומיננטי בה‪ .‬כשהגרעין גדול הדנ"א מפוזר על נפח‬
‫גדול והוא ייראה בהיר בצביעה ורואים את הגרעינון )אזור שלא עובר שיעתוק(‪.‬‬
‫‪ .2‬דנדריטים‪ -‬מבנה של תא שאוסף מידע‪ .‬על הדנדריטים יש רצפטורים שמאפיינים את‬
‫התא ויודעים להרגיש כל מיני דברים‪ :‬חומרים שנוירונים אחרים משחררים‪ ,‬שינוי‬
‫בטמפ'‪ ,‬שינוי בלחץ‪ .‬נוירונים מדברים אחד עם השני ע"י שחרור חומר כלשהו‬
‫נוירוטרנסמיטר‪ ,‬כמו אפינפרין ואצטיל חולין ויש רצפטורים על הנוירון השני שיכול‬
‫להרגיש את זה‪ .‬לאורך כל הדנדריטים אפשר לראות נקודות שהן אוספות מידע‪.‬‬
‫דנדריטים נהפכים להיות יותר צרים ככל שמתרחקים מהתא‪ .‬הדנדריטים פזורים בתלת‬
‫מימד במרחקים מאוד רחוקים‪ .‬המידע נכנס לתוך הסומה‪ ,‬כשהתא מקבל החלטה‬
‫הפקודה יוצאת מהתא והפקודה עוברת מתא לתא‪.‬‬
‫‪ .3‬אקסון‪ -‬כשמגיע המידע לתוך הסומה והסומה מחליט לשחרר פקודה יוצא אקסון ‪1‬‬
‫אקסון של כן או לא‪ .‬האקסון יוצא לדרך ומקצוות האקסון יוצאים המון‬
‫נוירוטרנסמיטרים שמגיעים לכל מיני איברים בגוף‪ .‬נגיד הרבה פיצולים של אקסון יגידו‬
‫להרבה תאי שריר להתכווץ כדי שהשריר יתכווץ‪ .‬יש לו כפתורים בקצוות ‪ boutons‬ואז‬
‫אפשר להגיד שזה אקסון‪.‬‬
‫את הכיוון של הזרם החשמלי אי אפשר לראות אבל אפשר למדוד‪ .‬אם הזרם נכנס מהחוט לסומה‬
‫זה היה חוט של דנדריט ואם הזרם יוצא מהסומה לחוט החוט הוא אקסון‪.‬‬

‫גוף התא‪ -‬סומה‬

‫סומה יכולה להראות במגוון צורות מאורכים‪ ,‬עגולים‪ ,‬פירמידות ובמגוון גבהים‪ .‬גודל‪5-150 :‬‬
‫מילימטר‬
‫החלק המרכזי של התא‬
‫גרעין חיוור‪ ,‬גרעינון בולט‬
‫תאים נוירונים שמפעילים שרירים בתגובה של רפלקס‪ ,‬בתאים אלה גוף התא הוא מאוד גדול‪ ,‬הם‬
‫מוכנים עם הרבה נוירוטרנסמיטרים פעילים מאוד ומוכנים בבת אחת לתת פעילות‪ .‬גוף תא גדול‬
‫קשור לפעילות מוטורית‪.‬‬
‫בתוך הציטו' של הנוירון יש ייצור של חלבונים ויש הרבה ריבוזומים‪ .‬הפעילות מאוד בולטת‪.‬‬
‫בנוירונים יש גבשושיות בולטות של ה‪ ER) rER‬מחוספס(‪ ,‬מבנים בזופיליים שעליהם נבנים‬
‫החלבונים‪ .‬המבנים האלה נצבעים בצבעיה של ניסל וקוראים להם ‪.NISSEL BODIES‬‬
‫מבנה של מערכת ההובלה‪ -‬צריך מע' רכבות כדי להוביל חומרים‪ ,‬המע' צריכה להיות יעילה כדי‬
‫להעביר מולקולות ווסיקולות לאורך התא‪ .‬שלד התא )ציטו‪-‬סקלטון( משמש לנסיעת חלבונים על‬
‫פניו‪ .‬בתאים האלה מע' ההובלה היא מאוד מסיבית ולפעמים אפשר לראות ממש פסים בצבעיה‪-‬‬
‫נוירו‪-‬פילמנטים‪ .‬פילמנטים הם סיבים עדינים‪.‬‬
‫מחלקים נוירונים למשפחות‪:‬‬
‫‪ .1‬מולטי פולריים‪ -‬הרבה דנדריטים‬

‫‪36‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪38‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .2‬אוני פולריים‪ -‬בעלי שלוחה אחת דנדריט אחד ארוך‪ .‬קשורים לרפלקסים במקומות‬
‫שבהם המידע צריך לעבור מאוד מהר‪ .‬המידע הולך לסומה אבל לא מתקבלת החלטה‬
‫בסומה והמידע ישר עובר לאקסון‪ .‬האקסון קצר יושבים בקרבת עמוד השדרה האקסון‬
‫הקצר נכנס לעמוד השדרה משחרר נוירוטרנסמיטר ליד דנדריט של תא שכן‪ .‬אין הרבה‬
‫דנדריטים‪ .‬מקבל את המידע ומעבד אותה בגוף התא הוא נוירון מולטי פולרי ומוציא‬
‫מידע דרך האקסון ועובר לכל אורך היד נגיד לשריר‪ .‬המידע לא מעובד ע"י הסומה‪ .‬מעט‬
‫כאלה וזה בד"כ גנגליונים שיושבים קרוב לעמוד השדרה‪.‬‬
‫‪ .3‬בי פולריים‪ -‬דנדריט אחד ואקסון אחד‪ .‬כמו ראייה ושמיעה‪ .‬דנדריט סופר כמה פוטונים‬
‫של אור מתקבלים‪ ,‬עובר לסומה ואז מהסומה )עיבוד בסומה( יוצא אקסון למוח והמוח‬
‫מתרגם את מה שהוא ראה‪.‬‬
‫תאים תומכים‬
‫שוואן סלס‪ -‬מקיפים את כל הסיבים במערכת הפריפריאלית‪ .‬הגרעין בצבע אחיד‪ ,‬במרכז‬ ‫•‬
‫התא‪ ,‬מכיל גם מיקרוטובולי‪ ,‬מיקרופילמנטים‪ ,‬ליזוזומים‪ .‬התאים מונחים זה בצד זה‬
‫ומכסים משטח‪ .‬תאי העצב חודרים לתוך תאי שוואן המתעגלים סביבם ‪.mesaxon -‬‬
‫שלוחות של תאי עצב נוסעות בפריפריה‬
‫מאגדים אותם בחבורות הרבה דנדריטים והרבה אקסונים שמגיעים לקצוות האצבע מגיע ביחד‬
‫ומתפצלים בדרך‪ .‬החבורות של שלוחות ארוזות ע"י רקמה חיבורית צפופה שמונעת מדברים לפגוע‬
‫בהם‪ .‬שכבה אטומה שאין דיפוזיה לא מבוקרת דרכה‪.‬‬
‫נכנסים לסביבה שבה עוברים השלוחות ממש‪ :‬כל שלוחה מקבלת הגנה מתאים שנקראים תאי‬
‫‪ SCHWANN‬כמו כריות‪ ,‬שלוחות שוקעות לתוך הכרית‪ .‬לא נראה את השלוחה מבחוץ כי הכרית‬
‫תכסה אותה אבל החומר של הכרית לא מתערבב עם החומר של השלוחות אלא רק עוטף אותה‪.‬‬
‫תאי שוואן הם ‪ 20‬מיקרון‪ .‬הרבה תאי שוואן אחד ליד השני לאורך השלוחה‪.‬‬
‫השלוחות מקבלות את ההזנה שלהם מתוך הסומה בגוף התא‪.‬‬
‫תא שוואן מייצר מגון של חומרים חוץ תאיים‪:‬‬
‫‪ .1‬אקסטרנל ממברן‪ -‬ממברנה בזאלית‪ -‬כשהשלוחות שוקעות לתוכן‪ ,‬תא שוואן עוטף את‬
‫עצמו ובכך גם את השלוחות בסבכה של קולגן עטיף שיוצרת פילטר )אם אולי נכנס חומר‬
‫לתוך השוואן הקולגן עוצר אותו ולא נכנס לשלוחה(‬
‫‪ .2‬אנדונריום‪ -‬מבנה מורכב של קולגן שעוטף את הכל ונותן עוד קצת תמיכה‬
‫‪ .3‬במקומות שסיגנלים צריכים לעבור מאוד מהר‪ ,‬תאי שוואן מתחילים לייצר שכבת בידוד‬
‫במקום להתמקד באקסטרנל ממברן‪ ,‬התא שוואן מתחיל ליצור מהממברנה הפלסמטית‬
‫שלו מבנה שומני ועבה שעוטף את השלוחה‪ .‬עדיין יש ייצור של אקסטרנל ממברן‪ .‬זה‬
‫המיילין‪ .‬נותן הגנה וסיכוך לסיגנלים חשמליים‪ .‬מיילין הוא חומר שומני שנשטף החוצה‬
‫בפרפרט סטנדרטי ונישאר כמו לכלוכים‪.‬‬
‫כשיש ייצור של מיילין יש תא שוואן אחד לכל שלוחה ואם אין לה מיילין היא יכולה‬
‫לתפוס הרבה שלוחות‪.‬‬

‫מיילין‪ -‬חומר לבן ושברירי‪ ,‬נוצר על ידי תאי שוואן‪ .‬חומר לפידי‪ ,‬ולכן נמס בפיקסציה ומשאיר‬
‫רשת של ניורוקרטין )ציטו‪ -‬סקלטון(‪ .‬בפיקסציה עם אוסמיום נצבע שחור‪.‬‬
‫משטח המיאלין מצפה את סיב העצב‪ ,‬ומתהדק סביבו‪.‬‬

‫שלוחה‪ +‬הממברנה הפלסמטית שלה‪ ,‬תא שוואן עם מיילין מסביב לה ממברנה בזאלית חיצונית‪,‬‬
‫אנדונריום‪.‬‬
‫כל הגרעינים שאפשר לראות בתמונות כאלה זה גרעינים של תאי שוואן כי לשלוחות אין גרעינים‪,‬‬
‫גרעינים שלהם יושבים בגוף התא‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪39‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫משטחי המיאלין יוצרים שכבות שסביבן מלופפת הציטופלסמה של תאי שוואן‪) .‬עוגת גלילה(‪.‬‬
‫בתוך שכבת המיאלין נוצרות שכבות‬
‫במרווחים של ‪ – nodes of Ranvier – 1-1.5 mm‬אזורים בהם האקסון חשוף למגע‪ ,‬צפיפות‬
‫גבוהה של תעלות נתרן על פני ממברנת התא‪.‬‬

‫‪ 2‬משפחות של תאים תומכים‪:‬‬

‫‪ .1‬אסטרוציטים‪ -‬מקבילים לפיברוציטים‪ ,‬אחראים על הייצור של הסביבה החוץ תאית של‬
‫נוירונים‪ ,‬יוצרים את החומר התאי‪ ,‬יוצרים את ‪ BBB‬ובכך מהווים את המחסום שדואג‬
‫מי יכנס ומי יצא‪ ,‬מתקשר עם הנוירונים‪ ,‬יכולים לספוג נוירוטרנסמיטרים‪ .‬ויסות של‬
‫פעילות נוירונאלית שמירה על הומיאוסטאזיס‬
‫תאים שיש להם שלוחות ארוכות אין דנדריטים ואין אקסונים ואין זרם חשמלי‬
‫‪ .2‬הולי דנדרוציטים‪ -‬המקבילים של תאי שוואן‪ ,‬מייצרי מיילין במע' העצבים המרכזית‪.‬‬
‫במע' העצבים המרכזית אין שלוחות‪ .‬נראים תאים מאורכים כמו תאי שוואן ושולחים‬
‫שולחות‪ .‬יודעים לייצר מיילין להרבה שלוחות )לא כמו שוואן שמייצר מיילין לשלוחה‬
‫אחת בלבד(‪ ,‬מרחקים קטנים‪ ,‬גולגולת שמגנה אין הפרעות ההשפעה של המיילין היא‬
‫קטנה לעומת שאר הגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬מיקרו גאליה‪ -‬מיקרו כי במצב הנורמלי שלהם הם קטנים‪ .‬מע' החיסון של מע' העצבים‬
‫המרכזית‪ .‬המקור שלהם הוא כמו המקור של תאים במע' החיסון יש להם את כל‬
‫הכישורים של מע' החיסון לזהות אנטיגנים‪ ,‬לעשות פאגוציטוזה וכו'‪ .‬כשיש דלקת במע'‬
‫העצבים המרכזית הם גדלים ומתרבים‪ .‬תאים צפופים‪.‬‬

‫את כל התאים קשה לזהות בצביעות רגילות אאוזין המהטוקסילין ולכן יש צביעות‬
‫אחרות‪.‬‬

‫חללים במוח=חדרים במוח מלאים בנוזל שאחרים לוויסות והעברה של כל מיני דברם‬
‫מצד אחד לצד לשני‪ .‬חלל שמתחיל במח ונמשך לכל אורך עמוד השדרה מכיל את הנוזל‬
‫הצברו‪-‬ספינלי שמוצאים אותו אם רוצים לראות אם יש בעיה של דלקת קרום המוח או‬
‫משהו נוסף‪ .‬מערכת ביקורת שקשורה להומיאוסטזיס במע' העצבים המרכזית‬

‫עוטף את החלל שכבה שנראה כמו אפיתל‪ ,‬מייצרים ציליות‪ ,‬שערות שמזיזות את הנוזל‬
‫בתוך החלל ‪ -‬תאים אפינדימליים‪.‬‬

‫אפי‪-‬נריום )מחוץ לנוירון(‬

‫שלוחה של עצב‪ ,‬עצב פריפריאלי‪ .‬אותם חוטים שמובילים בתוכם את השלוחות של תאי‬
‫עצב לא מסוגלים לדעת לאיזה כיון השלוחה מובילה מידע‪ .‬האם היא דנדריט או אקסון‬
‫אבל אפשר לראות אותם יושבים אחד ליד השני‪ ,‬רואים גוש של רקמה חיבורית יותר‬
‫צפופה מעין קפסולה‪ .‬רקמה חיבורית עם יותר סיבים‪ ,‬יותר חומר אמורפי והיא נותנת‬
‫תמיכה ומחזיקה חבילות של שלוחות‪.‬‬
‫אפינריום רקמה חיבורית יותר מסיבית שמפרידה חבילות של שלוחות בכל חבילה יש‬
‫המון שלוחות והן יושבות מאוגדות ביחד‪ .‬כל חבילה עטופה במעטפת של ניילון נצמד‬
‫אטום‪ -‬פרינריום‪ -‬אופייני רק לתאים אלה יכולים לייצר ‪ TIGHT JUNCTION‬שלא‬
‫מאפשר לשום דבר להיכנס באופן לא מבוקר‪ .‬מעטפת חד שכבתית של תאים שיוצרים‬
‫איטום בין התאים לבין הרקמה החיבורית שבחוץ‪.‬‬

‫בתוך החבילה יש הרבה שלוחות כל שלוחה מוקפת בתא שוואן וכל מה שמתלווה אליה‪..‬‬
‫כל עיגול קטן זה שלוחה עם תא שוואן מסביב והכל‪ ...‬אם נראה גרעינים הם ייראו‬
‫מאורכים‪ ,‬הם גרעינים של תאי שוואן ולא של נוירונים!‬

‫עצב פריפריאלי חתך אורך חתך קצת אלכסוני לא רואים חבילות שכנות‪ .‬אפינריום הוא‬
‫מעין מעטפת של רקמה חיבורית לא בולטת‪ ,‬הוא קטן‪ .‬פרינריום עוטף בצורה אוטמת את‬

‫‪38‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪40‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫המבנה‪ .‬רואים כלי דם שנמצא בקרבת הפרינריום‪ .‬בתוך המבנה רואים את הגליות )גל ~ (‬
‫של החוטים‪ .‬הם בצורה גלית כדי שהם יוכלו להתמתח‪ ,‬כמו סיבים של קולגן‪ .‬הגרעינים‬
‫שרואים בפנים הם גרעינים של תאי שוואן‪ .‬נראה כמו אפיתל רב שכבתי שטוח אבל בלי‬
‫חלל‪ ,‬יש הרבה פסים‪ ,‬זה תא עצב‪.‬‬

‫מערכת העצבים המרכזית זה אוסף של גופי תאים ושלוחות‪ .‬שלוחות‪ -‬גם אקסונים וגם‬
‫דנדריטים‪ .‬רוב השלוחות הם שלוחות שמתקשרות תא עם תא אבל לא בהכרח התאים‬
‫הם אחד ליד השני‪ .‬הרבה אגירה של מידע במבנה הזה‪ .‬נוירונים שיושבים אחד ליד השני‬
‫בד"כ הם קשורים לאותו תפקיד‪ :‬אזור שקשור לראייה‪ ,‬דיבור‪ ,‬שמיעה וכו'‪ ..‬אפשר‬
‫למפות אזורים שונים במוח וגם בין האזורים יש תקשורת כמו למשל ידוע שריח מייצר‬
‫זיכרון שמייצר תמונה‪..‬‬
‫הסידור של מע' העצבים המרכזית וגנגליונים בצורה דומה הוא צורה דומה מפריד בין‬
‫השלוחות לבין הגושים הגדולים של התאים‪ .‬במוח הגדול והקטן השלוחות נמצאות‬
‫במרכז וקבוצות של התאים נמצאות בחוץ‪ .‬קבוצות של גופי נוירונים הם האזור האפור‬
‫)בחוץ( רק שלוחות שהולכות רחוק יושבות בחלק הלבן‪ .‬שלוחות שהולכות קרוב יושבות‬
‫בחלק האפור‪.‬‬
‫חבילות של שלוחות של נוירונים וגם מיילין‪ -‬האזור הלבן )בפנים( אוליגו‪-‬דנדריטים‬
‫שמייצרי מיילין ישבו בעיקר באזור הלבן יש שם גם מיקרו גאליה ו אסטרוציטים אבל‬
‫בריכוז נמוך יותר‪.‬‬

‫בעמוד השדרה החומר האפור יושב בפנים בפרפר ולבן בחוץ‬

‫רוב השלוחות בעמוד השדרה הולכת למטה או למעלה‪ ,‬מובילות מידע מעמוד השדרה‬
‫למוח‪ .‬כשיש פגיעה בעמוד השדרה ויש פגיעה בשלוחות‪ ,‬ככל שהפגיעה יותר למטה יש‬
‫איבוד של שלוחות ואיבוד של תנועה והרגשה יותר למטה בגוף‪.‬‬
‫גרעיני ענק של נוירונים שיושבים במח השדרה‬

‫בצביעה היסטולוגית חומר לבן לא נראה לבן אלא ורדרד‬

‫על הגבול בין האזור שיש הרבה נוירונים לבין אזור שבו מעט נוירונים הצורה שלהם הם‬
‫כמו בצל הם עגולים תאי פורקינייה מתקשרים בין אזורים שונים במוח‬

‫מוח קטן אחראי על נשימה וכל התנועות האוטונומיות‪.‬‬

‫חומר אפור‪:‬‬
‫גופי תא עצביים ואת ‪ ,neuroglial‬דנדריטים‪ ,‬חלקי ‪ unmyelinated‬של אקסונים‬
‫חומר לבן‪:‬‬
‫אקסונים ‪ myelinated‬בעיקר עם כמה אקסונים ‪ unmyelinated‬ואת תאי גלייה‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/6‬נועם‬

‫סחו ס ועצם‬

‫תפקיד מבני תמיכה‬

‫גם השלד באופן כרונולוגי מתחיל מסחוסים ואז עצמות‬
‫סחוס‬

‫סחוס הינו מבנה של רקמה חיבורית צפופה ולא מסודרת‪ ,‬מכיל הרבה מאוד חומר חוץ תאי מרובה‬ ‫•‬
‫וקצת תאים‪.‬‬
‫נותן תמיכה חוזק ובעיקר בולם זעזועים‬ ‫•‬

‫‪39‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪41‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫בניגוד לרקמות חיבוריות אחרות‪ ,‬אינו מכיל כלי דם או עצבים‬ ‫•‬

‫רקמה אשר ‪ 75%‬ממנה הוא מים האגורים בחומר החוץ תאי מולקולות מים אחוזות ולא חופשיות‪.‬‬ ‫•‬
‫יוצר ג'ל‪.‬‬
‫סחוסים אינם מצויים במקומות רבים באדם בוגר‪ ,‬רק כתמיכה לרקמות רכות‪ .‬רקמה יחסית נדירה‬ ‫•‬
‫קצת באף אוזניים מכסה הלוע קנה הנשימה מפרקים‬
‫ניתן למצוא סחוסים רבים במהלך ההתפתחות שכן זהו מבנה יציב אך בעל יכולת גדילה מהירה‪,‬‬ ‫•‬
‫מהווה "מודל" ראשוני לעצם‪.‬‬
‫נבנית ע"י תאים ומתוחזקת ע"י תאים‬ ‫•‬
‫מקורו בתאים מזנכימליים )מזודרם(‬ ‫•‬

‫הסחוס מורכב מ‪:‬‬

‫כונדרוציטים‪ .‬סחוס זה כונדרו‬ ‫תאים‪ -‬כונדרובלסטים‬ ‫•‬

‫חומר חוץ תאי מרובה ‪ -‬סיבי קולגן עדינים סוג ‪ 2‬ו‪ Ground substance -‬חומר אמורפי ‪40%‬‬ ‫•‬

‫בעוברות הסחוס כמעט תמיד מוקף ב‪ -‬פריכונדריום= פריפריאלית לסחוס=פריפריאלית לכונדרו‪ .‬רמת‬
‫חיבור שעוטפת את הסחוס מבחוץ‪ .‬רקמה חיבורית צפופה לא מסודרת מכילה תאים שונים‪:‬‬

‫פיברובלסטים‪ ,‬תאים מזנכימליים‪,‬‬ ‫•‬

‫כלי הדם מגיעים לרקמת הסחוס דרך הפריכונדריום וההזנה נעשית בדיפוזיה‪.‬‬ ‫•‬

‫סוגי סחוסים‪:‬‬
‫‪– Hyaline cartilage .1‬‬

‫מבנה גמיש יחסית לשאר כי יש לו הרבה חומר אמורפי‪ ,‬מים וקצת סיבים‪.‬‬ ‫•‬
‫מוקף על ידי שכבת רקמה חיבורית צפופה‪ ,‬פריכונדריום‪.‬‬ ‫•‬
‫בטרכאה קנה הנשימה‪ -‬מונע מקנה הנשימה לקרוס פנימה ובברונכיולות‬ ‫•‬
‫‪– Elastic cartilage .2‬‬

‫החומר החוץ תאי מכיל כמות גדולה יחסית של סיבים אלסטיים‪.‬‬ ‫•‬
‫בלי פריכונדריום‬ ‫•‬
‫הסחוס הנדיר ביותר נמצא רק באף ובמכסה הלוע‬ ‫•‬
‫‪– Fibrous cartilage .3‬‬

‫מבנה ביניים בין רקמה חיבורית צפופה וסחוס היאליני‬ ‫•‬

‫מכיל בעיקר קולגן ‪.type I‬‬ ‫•‬
‫מופיע בדרך כלל בהקשר למחברים‪.‬‬ ‫•‬
‫הסחוס הקשה ביותר מכיל קולגן סוג ‪ 1‬שהוא הכי עבה מכולם‪ .‬רק פה נמצא קולגן ‪.1‬‬ ‫•‬
‫דיסקים בגב הם סחוס פיברוטי‪ .‬סחוס קשה בין סחוס לכמעט עצם‬ ‫•‬
‫‪– Articulate cartilage .4‬‬

‫סוג מיוחד של סחוס היאליני‬ ‫•‬

‫מצפה את המרפקים‬ ‫•‬
‫מקטין את החיכוך בקצות העצמות‪ ,‬אזורי החיבור שלהם‬ ‫•‬
‫ללא פריכונדריום בניגוד לסחוס היאליני‬ ‫•‬
‫מסכך ובולם זעזועים‬ ‫•‬

‫‪40‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪42‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫מזנכימלי קונדנסשיין‬
‫תאי גזע מזנכימליים‪ :‬כשריכוז החמצן יורד זה משנה אותם והם מתחילים להתמיין‪ .‬התאים שבפנים‬
‫מתחילים להתמיין לתאי סחוס‬
‫חתך דו מימדי‬

‫התאים החיצוניים יוצרים את רקמת הפריכונדריום )המעטפת(‬

‫התאים שמתמיינים מתחילים להפריש המון חומר החוצה ובגלל שהם היה צפופים ודחוסים‪ ,‬החומר‬
‫האמורפי הזה שמופרש מתחיל לזלוג בין התאים וכך התאים מתרחקים אחד מהשני ובניהם חומרים חוץ‬
‫תאיים‬

‫סחוס היאליני‬

‫כבר בשבוע החמישי בשלב העוברי‪ ,‬תאים מעוגלים מתרכזים ליצירת ‪centers of‬‬ ‫•‬
‫‪chondrification‬‬
‫כונדרובלסטים מפרישים חומרים של מטריצה חוץ‪-‬תאית‪ ,‬סחוסית‪.‬‬ ‫•‬
‫ה‪ ground substance -‬מורכב ופרוטאו‪-‬גליקנים וגליקו‪-‬פרוטאינים רבים‪,hyaluronan :‬‬ ‫•‬
‫‪chondroitin sulfates and keratan sulfate‬‬
‫בתעשייה משתמשים בחומצה היאלורונית כי זה סופח מים וממצק את הפנים )פילינג(‬ ‫•‬
‫החומר החוץ תאי מכיל גם קולגן )‪ (type II‬היוצר סיבי קולגן עדינים מחוץ לתא בעובי של כ‪2 -‬‬ ‫•‬
‫מיקרון‬
‫החללים ברקמות שמאוכלסים ומלאים בתאים נקראים לקונות‪.‬‬ ‫•‬
‫כשהחומר החוץ תאי נוצר הכונדרובלסטים מתרחקים זה מזה‪ ,‬ומתיישבים בתוך חללים‪ :‬לקונות‬ ‫•‬
‫התאים הופכים לתאים בוגרים הנקראים כונדרוציטים‪ ,‬אלה מאכלסים את הלקונות בסחוס בוגר‬ ‫•‬
‫כשמזדקנים נמצא יותר לקונות ריקות וזה מתקשר לחוזק של העצם‬ ‫•‬
‫בקרבת הפריכונדריום התאים שטוחים יותר‪ ,‬במרכז הסחוס התאים מעוגלים‪.‬‬ ‫•‬
‫בקרבת הלקונות החומר החוץ תאי מכיל כמות גדולה יותר של גליקוז‪-‬אמינו‪-‬גליקאנים‪ ,‬נצבע‬ ‫•‬
‫כהה יותר ומכונה ‪ .Territorial matrix‬במקומות אחרים החומר החוץ תאי נקרא ‪Non-(Inter)-‬‬
‫‪.territorial matrix‬‬

‫אי אפשר להבדיל בין פיברובלסט לבין תאי גזע מזנכימליים‬

‫בקצה התאים הם שטוחים‬
‫וככל שנכנסים בפנים הם מתחילים להתעגל‬
‫יש שינויים בגוון של האפור‬

‫‪41‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪43‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫בשלב הראשון הם באותו גוון באותו צבע‬

‫וככל שנכנסים התאים מרוחקים קצת יותר אחד מהשני והגוון האפור שבניהם הוא גון אחר בהיר יותר‬

‫מבדלים בין כונדרובלסט לכונדרוציט ‪:‬‬

‫‪ .1‬מורפולוגית‪ -‬שונים בצורה‪ .‬כונדרובסלטים יותר שטוחים וכונדרוציטים יותר עגולים‬
‫‪ .2‬פונקציונאלית‪ -‬תכונה‪ -‬כונדרובלסט יכול להתחלק ולקבל ‪ 2‬חלקים אותו דבר וכונדרוציט הוא לא‬
‫מתחלק יותר‬
‫כונדרובלסט הופך לכונדרוציט והתהליך לא הפיך‬

‫צבע סגול כי הוא באזופילי אוהב בסיס כי הוא חומצי בגלל התכונה של המולקולה לספוח מים‪ .‬למולקולות‬
‫שסופחות מים יש פולריות שסופחת מים ולכן הם גם סופחים את הצבע הסגול‬
‫הגוון הסגול הוא לא אחיד בגלל שהתא הוא זה שמפריש את החומר ולכן מסביב לתא נצפה לראות ריכוז‬
‫גבוהה של החומר ולכן הצביעה שמסביב לתא היא כהה יותר‪ .‬זה יוצר טריטוריה מסגרת לתא ‪territorial‬‬
‫‪matrix‬‬
‫ומה שבין תא לתא ‪inter territorial matrix‬‬
‫ככל שההבדל בין הצבעים יותר גדול זה אומר שהתאים הם יותר פעילים‬
‫ככל שההבדל בצבעים פחות בולט זה אומר שמזדקנים ולכן התאים פחות פעילים‬
‫‪ Territorial matrix‬יכול להיות לקונה ‪ 1‬או כמה לקונות‬
‫תא יושב בתוך לקונה‬
‫אצל זקנים גם מוצאים כונדרובלסטים אבל הם נדירים‬
‫הכונדרובלסטים הם קבוצה איזוגנית וקובע את רמת התאים שרוצים להתחלק וכמה יש תאים‬
‫כונדרוציטים‪ .‬רמת האיזוגנים תגדיר עד כמה התאים יכולים להתחלק ולשמר את הסחוס בעתיד‬

‫כמו תאים פעילים אחרים לכונדרובלסטים יש ‪ ER‬מגורגר= ‪ , RER‬מרובה‪.‬‬ ‫•‬

‫הכמות של ה‪ RER-‬קטנה בכונדרוציטים‪.‬‬ ‫•‬
‫הממברנה הפלסמטית של הכונדרובלסטים מכילה "זרועות" האוחזות בדופן הלקונה‪.‬‬ ‫•‬
‫מיקרוסקופ אלקטרונים שמצלם את התאים בתוך סחוס של חולדה‬
‫התאים נמצאים בקשר ישיר ובאופן פעיל הם יוצרים את הסיבים משחררים ושמים אותו במקום ולכן יש‬
‫להם זיזים‬
‫הציטו' היא מגורגרת וזה לא נראה עיגולים מושלמים זה נראה כמו נחשים בהירים ומפותלתלים זה בגלל‬
‫שיש להם ‪ rER‬מפותח בעל תפקיד של הפרשה‬
‫הדנ"א הוא פתוח ובגלל שיש הרבה פעילות גנים ויצירה של חלבונים וקולגן ופרוטאו‪-‬גליקנים שמחזיקים‬
‫את המים‬

‫החומר החוץ תאי‬

‫המטריקס עשוי מסוכר לא חופשי כמו גלוקוז אלא מסודר בפולימר יש לו טעם מתוק‪ .‬יש לו ‪ 2‬פולימרים‬
‫מרכזים‪:‬‬
‫‪ .1‬נגזרת של גלוקוז עם אמין‪ -‬גלוקוז אמין או גלקטוז אמין‬
‫‪ .2‬סולפט וקרבוקסיל ולכן הוא חומצי‬

‫‪42‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪44‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫ביחד הם נקראים גלוקוז אמינו גליקאנים‪ ,‬אחראים על קשירת המים בגלל החומציות והאמין שלהם הם‬
‫יכולים לקשור מולקולות מים‬
‫הם ברוב המקרים קשורים לחלבון כי הם נבנים על גבי חלבון ב ‪ER‬‬
‫הם נראים כמו סוכריות על מברשת‬
‫ופרוטאו‪-‬גליקנים המברשות‬
‫המולקולות אחוזות בחוט כתום היאלורונית אסיד שהיא שרשרת מאוד ארוכה והיא לא נבנית ע"ג‬
‫חלבונים‬
‫אם מזריקים חומצה היאלורונית לפנים היא מושכת אליה פרוטאו‪-‬גליקאנים‬

‫המטריצה החוץ‪-‬תאית נראית חסרת מבנה בחתכים היסטולוגיים מאחר שסיבי הקולגן‬ ‫•‬
‫המרכיבים אותה עדינים במיוחד )‪. (~20nm‬‬
‫הקולגן מהווה כ‪ 40% -‬מהחומר החוץ תאי ברקמת סחוס ללא המים‪.‬‬ ‫•‬
‫ברקמת סחוס כ‪ 75% -‬מהרקמה הינו מים‪ ,‬היוצרים מרכיב הדומה לג'ל כשהם כלואים בתוך‬ ‫•‬
‫הגליקוז‪-‬אמינו‪-‬גליקאנים‪.‬‬
‫הגליקוז‪-‬אמינו‪-‬גליקאנים ‪) GAG‬כונדרוטין סולפט וקרטן סולפט( ‪ ,‬מחוברים בקבוצות של כ‪-‬‬ ‫•‬
‫‪ 200‬על פני חלבון מרכזי )מברשת בקבוקים( = פרוטאו‪-‬גליקאן‬
‫הפרוטאו‪-‬גליקאנים מחוברים היאלורונית אסיד‪ GAG -‬בעל מבנה מאורך וישר‬ ‫•‬
‫מבנים אלו נקשרים לפיברילות של קולגן ומייצבים את המבנה‪.‬‬ ‫•‬
‫ההזנה של הסחוס מתבצעת בדיפוזיה של חומרים דרך ג'ל זה‪.‬‬ ‫•‬
‫טרכאה‪ -‬סחוס היאליני‬
‫צבע סגול בולט של הסחוס עם תאים עגולים בפנים כונדרובלסטים וכונדרוציטים לקונות עגולות‬
‫אפיתל עמודי של הריאה‬
‫רקמת חיבור צפופה‬
‫סחוס‬
‫יכול להיות או בברך טרכאה ובברונכיולות‬

‫‪ 2‬אופני גדילה‬
‫‪ .1‬תאים בתוך הרקמה מתחלקים‬
‫‪ – Interstitial growth‬כונדרובלסטים בתוך הרקמה מתחלקים ויוצרים קבוצות תאים קטנות‪.‬‬
‫‪ .Isogenies group‬כל קבוצת תאים יוצרת את החומר החוץ תאי המקיף אותה‪.‬‬
‫‪-‬צורת גדילה האופיינית לסחוס צעיר‪.‬‬
‫‪ .2‬גדילה מבחוץ תאים שבפריכונדריום שמתחלקים ויוצרים חומר חוץ תא‬
‫‪ - Appositional Growth‬תאים ממקור מזנכימליים המקיפים את הסחוס‪ ,‬בחלק הפנימי של‬
‫הפריכונדריום‪ ,‬מתמיינים לכונדרובלסטים ומייצרים חומר חוץ תאי חדש‪ .‬צורת גדילה זו קיימת מעט גם‬
‫בסחוס בוגר‪.‬‬

‫סחוס אלסטי‬

‫‪43‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪45‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫פחות סגול יש פה יותר סיבים של קולגן סוג ‪2‬‬ ‫•‬

‫כמו סחוס היאליני‪ ,‬עם סיבים אלסטיים רבים במטריצה‪.‬‬ ‫•‬
‫מוקף על ידי פריכונדריום‪.‬‬ ‫•‬
‫צהבהב במצב הטבעי‪ ,‬צביעה מיוחדת מדגימה את הסיבים האלסטיים‪.‬‬ ‫•‬
‫בהתמקדות ברקמה נראים תאים עגולים‬ ‫•‬
‫אפשר לצבוע את הסיבים האלסטיים‬ ‫•‬
‫כל הלקונות מתמוססות ולכן הן נראות ריקות‬ ‫•‬

‫כונדרובלסט כי הוא מתחלק )בלקונה יש ‪ 2‬תאים(‬ ‫•‬

‫סחוס פיברוטי‬

‫הכי קשים‬ ‫•‬

‫מצב ביניים בין סחוס לעצם‬ ‫•‬
‫מצב הביניים בין הסחוס לרקמה החיבורית הצפופה‪.‬‬ ‫•‬
‫הכונדרוציטים מסודרים בטורים‪.‬‬ ‫•‬
‫המטריצה מכילה סיבי קולגן ‪ I‬רבים‪ ,‬ולכן נצבעת אסידופילית‪ ,‬בדומה לרקמה החיבורית‬ ‫•‬
‫הצפופה‪.‬‬
‫חבילות סיבי קולגן מסודרות בכיוון אורכי‪ ,‬המתנגד בדרך כלל לכיוון מתיחה‪.‬‬ ‫•‬
‫התאים מסודרים לאורך בגוון סגול כהה‬ ‫•‬
‫ללא פריכונדריום‪.‬‬ ‫•‬
‫דיסקים בגב הם בעלי דיסק של סחוס פיברוטי נותן גמישות מפזר את העומס בולם זעזועים ויש‬ ‫•‬
‫שם גם ג'ל של סחוס היאליני שהוא הנוזלי ובמקרה של פריצת דיסק הנוזל יוצא החוצה ולוחץ לנו‬
‫על החוליות‬

‫רקמת עצם‬

‫הפרדה מאקרוסקופית‪:‬‬
‫עצם ספוגית – טרבקולות )לוחות של העצם‪ ,‬סעיפים( של רקמת עצם עם חללים רבים ביניהם‪ ,‬החללים‬
‫מלאים במח עצם ושומן‪.‬‬
‫עצם דחוסה – רקמת עצם ללא חללים‬
‫העצם עשירה בכלי דם העוברים בתוך העצם הדחוסה ובסמוך לעצם הספוגית במח העצם‬

‫היחסים בין העצם הספוגית לעצם הדחוסה משתנים כשמדברים על סוגים שונים של עצמות‬ ‫•‬
‫בשטוחות‪ -‬מעטה דק של עצם שטוחה והרבה ספוג‬
‫ארוכות‪ -‬חלל שלא מכיל עצם ספוגית ורק במפרק יש עצם ספוגית‬
‫גולגולת‪ -‬הרבה עצם ספוגית‬
‫מפרקים‪ -‬הרבה עצם ספוגית‬
‫מה ההבדל בפעילות של עצם ספוגית לעומת עצם דחוסה‪:‬‬
‫‪ .1‬ספוגית קשיחות יותר גבוהה‬
‫‪ .2‬בולם זעזועים יותר בספוגית כי יש יותר פני שטח‬
‫לדוגמא‪ ,‬כשמפעילים כוח כלשהוא על ‪ 2‬גושים‪ :‬אחד ספוגי ואחד קשיח‬
‫לספוגי יש פני שטח גדול יותר והכוח מתפזר על פני כל השטח הכוח יגרום לדחיסה קלה ופגיעה קטנה אבל‬
‫לא משמעותית ‪ ,‬גוש דחוס בד"כ יתבקע בחתיכה אחת‬

‫‪44‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪46‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫רקמה מסודרת שמותאמת באופן מושלם לתפקוד שלה‬

‫‪ .1‬תמיכה‪ -‬התקדמות בריצה צריך עצם שתומך בשרירים‪,‬‬
‫צורת הגוף היא עצמות ובלעדיה היינו בצורת ג'לי כזה‬

‫‪ .2‬הגנה שומר על המוח על הריאות הלב איברים פנימיים‬

‫‪ .3‬משמשות מחסן לסידן שחשוב לפעילות המוח ולפעילות השרירים‪ .‬רוב הסידן מוחזק בעצמות‬
‫במקרה שיש חוסר בסידן חוסר היפו‪-‬קלציה יש יציאה של סידן מהעצמות‬

‫‪ .4‬הבית של מערכת החיסון הדם‪ ,‬התאים יושבים במח העצם ומח העצם הוא חלל אקטיבי שמשפיע‬
‫על פעילות התאים ומבקר אותם‪.‬‬
‫יש סוגים שונים על עצמות בגדלים ובצורות שונות כדי להתאים לפעילות שלה‬
‫גולגולת‪ -‬חור לעיניים חור לאף מקום שממנו מתפתחות השיניים‪ ,‬עיגול ששומר על המוח‪ .‬זה מותאם‬
‫בדיוק לראש‬

‫מרכיבי הרקמה‪:‬‬
‫החומר החוץ תאי‬

‫סיבי קולגן מסוג ‪I‬‬ ‫•‬

‫‪Ground substance‬‬ ‫•‬
‫חומר אי‪-‬אורגני‪ ,‬גבישים של תחמוצת סידן‪-‬זרחן )‪ ,(CaPO4‬הגבישים מוקפים ביונים ומוקולות מים‪.‬‬ ‫•‬
‫הגבישים האי‪-‬אורגניים נוצרים לאחר יצירת החומר האורגני על ידי האוסטאובלסטים‪.‬‬
‫ריכוזים של החומר האי‪-‬אורגני קרויים ‪Cementing lines‬‬ ‫•‬

‫ארגון העצם‬
‫הרקמה מכילה הרבה כלי דם ונבנית ע"ג כלי דם‪ .‬כשמדברים על עצם מתחילים ב אוסטאו‬

‫אוסטאון לאמאלר ‪Lamellar Bone‬‬

‫סיבי הקולגן מאורגנים ביריעות בעובי של ‪.3-7mm‬‬ ‫•‬

‫היריעות מונחות במקביל או קונצנטרית‪ ,‬כאשר כיוון הסיבים ביריעות צמודות פונה לכיוונים‬ ‫•‬
‫שונים‪ .‬זויות שונות ועובי שוני תלוי בפעילות העצם‬
‫המבנה הקונצטרי בנוי סביב תעלה שבמרכזה כלי דם‪ ,‬עצבים ורקמה חיבורית תחוחה‪.‬‬ ‫•‬
‫אוסטיאון‪Haversian system ,‬‬ ‫•‬
‫ארגון התאים בין הרקמות‬
‫תמונה של אוסטאון‬
‫התעלות הם קאנאלס והם קטנות אז הן קאנאליקולי‬
‫בלקונות יושבים אוסטיאוציטים‬

‫יש שכבות מסביב לעצם הדחוסה ויש שכבות שממלאות אותה‪ .‬חללים באמצע בין האוסטון מח העצם‬
‫והחוצה‬

‫בעצם הספוגית‬

‫‪45‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪47‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫אין אוסטאונים ואין כלי דם בפנים‬

‫בגלל שהלוחות מספיקות דקות תמיד יש כלי דם בפריפריה ולא צריך אותם בפנים‬
‫בפנים יהיו אוסטאוציטים‬
‫מבנה של שכבות‬
‫הטרבקולות מסודרות ברשת בהתאם לעומס של העצם‪ ,‬לדרישות המכניות של העצם‪.‬‬
‫טרבקולות נוצרים מ‪) lamellae‬אוסטיאוציטים‪ ,‬לקונה‪ ,‬קאנאקולי(‬
‫המרווח בין טרבקולות מלא ב מח עצם צהוב או מח עצם אדום‪.‬‬

‫בעצמות בניגוד לסחוס זה רקמה ויש לה פני שטח חיצונית פריאוסטיאום )דומה לפריכונדריום( ומעטפת‬
‫פנימית אנדוסטיאום )רקמה שונה במבנה יש לה רק שכבה אחת של תאים(‬
‫תאים שמצפים את העצם לא רקמת חיבור‬

‫‪Tissue preparation‬‬
‫‪ .1‬מוצאים מהם את הסידן‪ -‬שמים אותם בתמיסה שמוציאה את הסידן החוצה ונשארים רק עם‬
‫הקולגן זה הופך אותה ליותר גמישה ופחות קשיחה‬
‫החוזק של העצם זה הקולגן והקשיחות של העצם זה הסידן‬
‫דה‪ -‬קלאציפיקציה‬
‫‪ .2‬לשים בפאראפין‬
‫במקרה כזה לא נראה את סיבי הסידן‪.‬‬
‫אם כן נרצה לראות את הסיבים של הסידן נצטרך לעשות שיקוע במשהו קשה יותר‪ -‬משתמשים בפלסטיק‬
‫מומס לא רותח‪ -‬מתיל מתקרלין הפלסטיק נכנס לעצם וממלא את החללים כך שיש מבנה קשיח יותר‬
‫שאפשר לפתוח ולפרוס‬

‫רמודולינג‬

‫העצמות הן אחת הדברים הכי דינאמיות‪ ,‬העצם משוחלפת בהתאם לפעילות שהיא מורגלת אליו‬ ‫•‬
‫המערכת של העצמות עובר שיחלוף כדי לטפל בה‬ ‫•‬
‫יש תאים שמפרקי עצמות במיליוני אתרים מיקרוסקופים ובו בזמן יש תאים שבונים את העצם‬ ‫•‬
‫אחריהם‬
‫ככל שנעמיס על העצמות זה גורם לאתרים מסוימים להתפרק יותר ולאתרים מסוימים להתפרק‬ ‫•‬
‫פחות‬
‫בתוך ‪ 10‬שנים כל העצמות מוחלפות )חוץ מבאוזן שהיא אותו דבר מרגע לידה ועד המוות(‬ ‫•‬
‫עובי של העצם ביד החזקה יכול להיות ‪ 20-40‬אחוז יותר מעובי העצם ביד החלשה‬ ‫•‬
‫ברגע שלא זזים הרבה זמן העצמות עוברות פירוק כמו בחלל בכל חודש בחלל מאבדים ‪ 1-2‬אחוז‬ ‫•‬
‫ממסת העצם‪.‬‬

‫‪Bone remodeling unit‬‬

‫‪ .1‬התא ההרסני‪ -‬אוסטאו‪ -‬קלאסט לועס עצמות זה תא גם ממערכת הדם אבא שלו זה המונוציט‬
‫אח שלו זה המקרופאג הוא מפריש אזור חיץ שאליו הוא מפריש חומצות חזקות ופרוטאזות‬
‫שמפרקי חלבון‬
‫‪ .2‬אוסטו‪-‬בלסאט בוני עצם הפעילות שלו מוצמדת לפעילות של אוסטו‪-‬קלאסט‪ .‬הפעילות של‬
‫הקלסאט גורמת לעידוד התמיינות של בלאסט ולכן הם עובדים ביחד‬

‫‪46‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪48‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .3‬אוסטיאוציט אבא שלו זה אוסטיאובלסט‪ .‬כשהאוסטיאובלסטים בונים חלק מהם מוקפים‬

‫בחומר‪ ,‬בעצם‪ ,‬וזה גורם להתמיינות לאוסטיאוציטים‪ .‬הם המוח של העצם הם חשים בעומס‬

‫אוסטאו‪-‬קלאסט ‪Bone cells: Osteo-clasts‬‬

‫אוסטאוקלסטים –מאכלים את העצם על מנת לאפשר בנייה מחודשת של עצם‪.‬‬ ‫•‬
‫מקורם בתאי גזע המטופויטים‪ .‬מתמיינים ממונוציטים‬ ‫•‬
‫במהלך ההתמיינות הפרקורסורים עוברים איחוי ויוצרים תאי ענק רב גרעיניים‪ .‬מאכלים את העצם‬ ‫•‬
‫על מנת לאפשר בנייה מחודשת של עצם‪.‬‬
‫בשלב פירוק העצם יוצרים האוסטאוקלסטים אזור הרמטי המבודד מהסביבה ‪ Sealing Zone‬אליו‬ ‫•‬
‫מופרשים חומצות ואנזימים המפרקים את המינרל‪ .‬בשלב הבא מפורק הקולגן על ידי פרוטאזות‪.‬‬
‫יוצר טבעת של אקטין והטבעת הזו מדבקת לעצם בצורה חזקה ובין התא עצמו לבין העצם בתוך‬ ‫•‬
‫התחום של הטבעת הוא מפריש חומרים ומוריד את ה ‪ pH‬מפריש פרוטאזות מפרקי עצם‬
‫חתך שבו הוצאנו את הסידן והקולגן נותן את הצבע הורוד‪ .‬רואים את מח העצם הוא עשיר בתאים‪ .‬זו‬ ‫•‬
‫רקמת חיבור רטיקולארית רואים את האוסטיאו קלסטים שהם תאים עם גרעינים ובתוך אותו אתר‬
‫נראה אפילו כמה עיגולים יש להם סלף יוז'ן‪ -‬כמה תאים באים מתמזגים והופכים לתא אחד אז יש‬
‫מצב לתא אחד עם הרבה גרעינים‬

‫רואים וסיקולות שהם מכילות את החומר תחמושת החומצי פרואזות יש לו שטח פנים גדול ע" קפלים‬ ‫•‬
‫כך הם נצמדים חזק יותר לעצם‬

‫פעילות של פירוק עצם חייבת להיות צמודה לבנייה של העצם כך שאין בריחת סידן‬ ‫•‬
‫בהזדקנות יש פעילות יתר של הפירוק )אבל הבנייה אותו דבר!( ולכן יש "בריחה של‬
‫סידן" אבל גם בריחה של קולגן ועוד חומרים כלומר יש פירוק של העצם וירידה במסת‬
‫העצם‬

‫אוסטאו‪-‬בלסטים ‪Bone cells: Osteo-blasts‬‬

‫אוסטאובלסטים – התאים מייצרי החומר החוץ תאי‪ ,‬ממוקמים על פני השטח של העצם‪ ,‬מסודרים‬ ‫•‬
‫כמו תאי אפיתל קוביים‪ .‬ציטופלסמה באזופילית‪.‬‬
‫מקורם של התאים בתאי גזע מזנכימלים‪.‬‬ ‫•‬
‫תאים אלה מפרישים תחילה את הקולגן ולאחר מכן יוצרים את גבישי המינרל ומפרישים אותם‬ ‫•‬
‫כלוחות לחללים שבין סיבי הקולגן‬
‫תאים מפרקים לוקח להם זמן פחות מאשר לתאים הבונים‪ .‬תאים בונים לוקח להם חודשים לתקן את‬ ‫•‬
‫העצם‪.‬‬

‫דומים לתאי אפיתל קובואידלי‪ .‬על העצם הספוגית רואים את התאים שבונים את העצם‬ ‫•‬

‫‪Bone cells: Osteo- cytes‬‬ ‫אוסטיאוציטים‬

‫תאי העצם הנפוץ ביותר‬ ‫•‬
‫אוסטאוציטים – מתמיינים מאוסטאובלסטים לאחר ייצור החומר החוץ תאי‪.‬‬ ‫•‬
‫ממוקמים בתוך לקונות‪ ,‬שטוחים מאוד‪ .‬התאים שולחים שלוחות ארוכות דרך ‪, canaliculi‬‬ ‫•‬
‫והשלוחות נוגעות זו בזו ומאפשרות העברת חומרים‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪49‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫תאים אלה חשים את העומס על העצם ומתאמים את פעילות האוסטאוקלסטים‬ ‫•‬

‫והאוסטאובלסטים‪.‬‬
‫זה המוח של העצם‪ .‬כל התאים האוסטאוציטים יוצרים מיליארדי קשרים בניהם אפילו יותר‬ ‫•‬
‫מהקשרים בין הנוירונים במוח‬
‫מפרישי הורמונים שמווסתים את הפעילויות בגוף אפילו האינסולין בלבלב )לא יודעים למה(‬ ‫•‬
‫מווסת את האנרגיה‪ -‬באנורקסיה גם כאשר אין שומן בגוף העצמות מלאות בשומן )לא יודעים‬ ‫•‬
‫למה(‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/7‬נועם‬

‫שרירים וכלי דם‬
‫רקמה המאפשרת תנועה‪ ,‬על ידי התכווצויות‪/‬הרפיה‬
‫עיכול‪ ,‬לידה‪ ,‬צמצם של העין‬
‫כל הפעילות של השרירים בגוף נובעת מהיכולת שלהם להתכווץ באופן מבוקר )באופן מודע על ידינו או‬
‫באופן לא מודע כמו התכווצות של הלב(‬

‫התאים יכולים להתקצר במקביל לכיוון המתיחה של השריר‬

‫התאים בונים סיבים‬
‫טרמינולוגיה‪ :‬סרקופלסמה‪ ,‬סרקולמה‬
‫מבנים מאפשרים התכווצות‪myofilament :‬‬
‫הסיבים אסופים בחבילות‪ ,‬וביניהם כלי דם רבים ועצבים המצויים ברקמה חיבורית תחוחה המספקת‬
‫תמיכה‪.‬‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫תנועה‬
‫הולכת חומרים בצינורות‬
‫נשימה )סרעפת(‬
‫ראייה )צמצום והרחבת האישון(‬

‫מיון‪:‬‬
‫‪ .1‬משורטט ‪striated‬‬
‫התכווצות מהירה‪ ,‬חזקה‪ ,‬לפרק זמן מוגבל‬
‫דגם היסטולוגיה פסים שחוזרים על עצמם בהירים וכהים‬
‫שריר לב )לא רצוני(‬ ‫•‬
‫שלד )רצוני( קשור לעצמות‪ ,‬גפיים‬ ‫•‬
‫‪ .2‬חלק ‪smooth‬‬
‫התכווצות איטית וממושכת‬
‫תנועה ספונטנית לא רצונית שמגורה ע"י גירוי עצבי הורמוני או חומרים שעוברים שם‬
‫משמשים להובלה והנעה של דברים בתוך הגוף שלנו כמו ברחם‪ ,‬בעיכול‪ ,‬בכלי דם‬
‫אין להם את הדגם הזה של הפסים‬
‫מקיף איברים חלולים )לא רצוני(‪ ,‬כלי דם‪ ,‬חלל המעי‬ ‫•‬

‫שרירי שלד‬
‫לא מחוברים באופן ישיר אל השלד עצמו יש רקמה שמתווכת בין הרקמה לשלד‪ -‬גידים‬

‫‪48‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪50‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫רצועות‪ -‬מחברים בין עצם לעצם‬

‫גידים‪ -‬מחברים בין שריר לעצם‬
‫גיד הוא רקמה חיבורית צפופה וסגורה בעיקר קולגן סוג ‪ 1‬ומסודרים במקביל לכוחות המתיחה‬
‫סטייק=שריר עם פחות או יותר סיבים ושומן‬
‫מונחים שקשורים לשריר יהיו משולבים עם המילה ‪ .sarco‬ביוונית ‪ sarco‬שריר באנגלית ‪flesh‬‬

‫צריכים רקמה שמסוגלת להתכווץ‬

‫איך גורמים להתכווצות‬
‫אלסטין לא יכול לעבוד פה כי הוא עדין מידי וגם כי התכווצות של אלסטין היא הספונטנית‪ .‬אם המע'‬
‫הביולוגית שלנו הייתה מופעלת על אלסטין הכוח היה מופעל במתיחה וזה לא המצב אנחנו מפעילים כח‬
‫בכיווץ‪.‬‬
‫אלסטין היא מערכת חוץ תאית‪ .‬היינו מעדיפים שמע' הכיווץ תהיה תוך תאית כי‪:‬‬
‫‪ .1‬היא צורכת הרבה אנרגיה‪ -‬קרובה למיטוכונדריה‪.‬‬
‫‪ .2‬סדר‪ -‬אפשר לסדר דברים יותר טוב בתוך התא‬
‫‪ .3‬בקרה‪ -‬בתא אפשר לבקר פעילות של דברים בצורה הרבה יותר טובה‬
‫כל הסיבים שמתכווצים של השריר הם נמצאים בתוך תאי השריר ולכן אפשר לקרוא לתאי השריר גם סיבי‬
‫שריר כי כל הכיווץ מתרחש בסיבים‪ ,‬בתאים‬
‫הסיב בנוי מיחידות‬
‫השריר מורכב מחבילות ‪Fasciculi‬‬
‫כל חבילה מורכבת מסיבים )תאים( ‪muscle fiber‬‬
‫כל סיב מורכב ממיופיברילות )מוקפות בציטופלזמת התא וממברנת התא(‬
‫כל מיופיברילה מורכבת מסרקומרים )מיופילמנטים מאורגנים( – מיופיברילה היא החלק המתכווץ‬
‫מיופילמנט הוא ארגון של חלבונים‪.‬‬

‫פילמנטים של אקטין ומיוזין מרכיבים את המיופיברילה‬

‫סיבי השריר עצמו מכנית לא כל כך חזקים‬
‫כל סיב עטוף ברקמת חיבור וכל כמה סיבים עטופים ברמת חיבור והכל עטוף מרקמת חיבור אחת גדולה‬
‫רקמת חיבור צפופה עם הרבה קולגנים שמדביק את התאים ביחד וגורם להם להתכווץ ביחד ונותן להם‬
‫חוזק שומר עליהם‪ .‬בשכבות האלה נמצא גם הרבה כלי דם שמזינים את השריר וכשהשרירים לא פעילים‬
‫נקבל שם הרבה שומן‬
‫שכבה הכי פנימית שעוטף סיב בודד‪/‬תא בודד‪ :‬מעטפת פנימית או אנדומיזיום‬
‫המעטפת הבאה‪ :‬פרימיזיום‬
‫המעטפת הכי חיצונית‪ :‬אפימיזיום‪/‬פאסיה‬
‫בכל השכבות מוצאים כלי דם‪ ,‬כלי דם גדולים מבחוץ וככל שנכנסים לתוך השכבות כלי הדם הופכים‬
‫לקטנים יותר‪.‬‬

‫בחתך רוחב רואים יפה את הרקמות שעוטפים את הסיבים‬

‫באדום רואים את הסיבים ובלבן את הרקמות שמסביבם‬
‫סיבי השריר )תאים(‬
‫• תאים ארוכים מגיעים עד ‪myofiber – 30-40 mm‬‬
‫• תאים גליליים )קוטר של ‪ (10-100mm‬עם קצוות מעוגלים‬
‫• מתחברים בקצוות לגידים או רקמה חיבורית אחרת‬
‫• תאים מרובי גרעינים )כ‪syncytium – (35nuclei/mm -‬‬
‫• הגרעינים אובליים‪ ,‬יושבים בפריפריה של התא )לאורך הסרקולמה(‬
‫• בסרקופלסמה‪ :‬מיופיברילות‪ ,‬מיטוכונדריות רבות‪ SR ,‬מפותח מאוד‬
‫– נוצרים מהמזודרם‪ ,‬התאחדות של תאים ‪myoblast‬‬

‫סכמה של תא שריר בודד‬

‫‪49‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪51‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מיובלסטים או מיופייברז‬
‫סיב השריר נוצר מאיחוי של כמה תאים‬
‫הגרעינים יושבים בפריפריה‬

‫בתמונה הימינית‪ :‬אדום סימון של האקטין מיוזין ובכחול בפריפריה את הגרעינים )צביעה פלורסנטית‬
‫זרחנית עם נוגדנים(‬

‫בסיב שריר יש עשרות מיופיברילות שעובי כל אחת כ‪.1mm -‬‬

‫‪Field of Conheim artifact:‬‬
‫התאגדויות של מיופיברילות בעת פרפרציה של דוגמאות נתנו תחושה כאילו מאורגנות בחבילות‪.‬‬

‫תאים גדלים ב‪ 3‬אופנים‬

‫‪ .1‬ע"י הוספה של סיבים‪/‬תאים נוספים חדשים )ללכת לחדר כושר‪ ,‬התפתחות גיל ההתבגרות(‬
‫‪ .2‬הכי שכיח‪ :‬התאים עצמם גדלים‪ .‬תא הולך וגדל‪ ,‬מתנפח‪ ,‬היפרטרופיה‪ ,‬מכניסים יותר חלבונים‬
‫ויותר נוזל‪ ,‬בונים יותר ממברנה ולכן הם גדלים בגודל‬
‫‪ .3‬לאותם סיבים קיימים מצטרפים אליהם סיבים קיימים אחרים ממקום אחר סלף יוז'ן‪ ,‬במצב של‬
‫עומס רציני למשל‬
‫בצעירות סיבים חדשים גדלים )‪ (1‬ובגיל המבוגר זה לא נפוץ )‪(1‬‬

‫המיופיברילות מורכבות מאקטין ו‪-‬מיוזין‪.‬‬

‫אקטין ומיוזין זה פילמנטים=פולימרים‬
‫אקטין נוצר מיחידות גלובולרית ‪ G‬מתחברות ביחד ויוצרות את האקטין ‪F‬‬
‫אקטין מכיל נקודות עגינה למיוזין‬
‫מיוזין הוא גם פולימר אבל הוא סידור קוטבי יש לו זנב וראש והיא מסתדרת בפולימר ראש לזנב‬
‫כל הראשים לכיוון אחד וכל הזנבות הם בכיוון השני‬
‫הקומפלקס אקטין‪-‬מיוזין נקרא סרקומר שיש בו מולקולה מרכזית שהיא מיוזין ומסביבו יש מולקולות‬
‫אקטין‬
‫‪ G-actin‬מכיל נקודות קישור למיוזין‪.‬‬
‫‪ G-actin‬מתקשר אחד לשני באופן כיווני ליצירת פילמנטים של ‪.F-actin‬‬
‫בקרה לקישור המיוזין נעשית על ידי טרופונין וטרפומיוזין‪.‬‬
‫מיוזין חלבון מנוע בצורת מקל גולף‪ ,‬עם ראש קושר וזנב‪ .‬החלבונים מסתדרים בקבוצות‪.‬‬

‫יש ציר מרכזי שנראה ‪ M-LINE‬שבוא כל הזנבות של המיוזין מחוברים ומקבלים יציאה של ראשים לכל‬
‫צד‪ .‬בגבולות הסרקומר יש קומפלקסים של חלבונים ואליהן נקשרות רק מולקולות אקטין‪ .‬לגבול קוראים‬
‫‪ Z-DISC/Z-LINE‬בגלל שבחתך זה נראה כמו דיסק‪ .‬תפקיד שלו לקשור פולימרים של אקטין‬
‫איך פולימר אקטין נקשר למיוזין‪.‬‬
‫יש לו נקודות חיבור למיוזין והוא יכול להתחבר אליהם בכל רגע תיאורטית אבל יש לו מכסה שמורכב מ‪2‬‬
‫חלבונים שנקראים טרופונין וטרפומיוזין‪ ,‬כלומר במצב שבו השריר רפוי מיוזין לא יכול להיקשר לאקטין‪.‬‬

‫המיופילמנטים הם "חוטים" של החלבונים מאורגנים עם כיווניות מסוימת‪ ,‬נראים רק במיקרוסקופ‬

‫אלקטרוני‪.‬‬

‫רואים דגם צביעה מפוספס כי ‪ 2‬המולקולות הן אאוזינופיליות ‪ .‬ליד הגבול נראה אזור בהיר ובמרכז אזור‬
‫כהה‪.‬‬
‫כלומר המיוזין כהה יותר והאקטין בהיר יותר‬
‫כך אפשר לזהות את גבולות הסרקומר )החלקים הבהירים ובתוכם חלק כהה(‬
‫העובי שלהם משתנה‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪52‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫כשהשריר מתכווץ הפס הצר יתכווץ כי הפילמנטים של האקטין נעים לכיוון המרכז של הסרקומר ל‪m- -‬‬
‫‪. line‬‬
‫‪Thin actin filaments:‬‬
‫‪Helix, polar arrangement.‬‬
‫‪1mm x 5 nm‬‬
‫‪Thick myosin filaments:‬‬
‫‪1.5mm x 12-15 nm‬‬

‫‪Ratio of 6 actins surrounding 1 myosin.‬‬

‫‪Repeating structure- Sarcomer‬‬

‫סידור הפילמנטים יוצר מבנה מסודר‪ :‬סרקומר‪,‬‬

‫עם אזורים שבולטים בניגודיות שלהם במיקרוסקופ אור‪.‬‬
‫ניגודיות זו הינה שירטוט הרוחב ועל שמה‬
‫"השריר המשורטט"‬

‫‪ -A‬עבה‪ ,‬אקטין וגם מיוזין‬

‫‪ -I‬דק בתוך כל שני סרקומרים‪ ,‬אקטין‬
‫פס דק כהה נוסף זה ה ‪Z‬‬

‫מגנון הכיווץ‪:‬‬
‫עלייה בסידן תוך תאי בעקבות גירוי של עצב‪.‬‬
‫הסידן גורם לשינוי קונפורמציה של טרופונין‪ ,‬וחשיפה של טרופומיוזין המאפשר קישור בין אקטין למיוזין‪.‬‬
‫ראשי המיוזין נקשרים לאקטין ובתהליך שדורש ‪ ATP‬עוברים מאתר קישור אחד למשנהו‪.‬‬
‫תנועה זו יוצרת משיכה של פילמנטים של אקטין זה כלפי זה‪ ,‬והצרה של אזורי ‪ I‬ו‪.H -‬‬
‫כל המיופיברילות מתכצוות בבת אחת‪ ,‬מנגנון של ‪. All or none‬‬

‫התכווצות של שריר נוסעת מקישור של מיוזין לאקטין משיכה של אקטין ע"י ראשי המיוזין‪.‬‬
‫המיוזין נקשר לאקטין ומושך אותו‪ .‬צריך ‪ ATP‬לתהליך הזה וגם סידן‪.‬‬
‫‪ ATP‬הראשים של המיוזין נמצאים באופן טבעי תמיד במצב פתוח כשמכניסים לו ‪ ATP‬אפשר לכווץ את‬
‫השריר‪ ,‬כשה‪ ATP‬ילך משם המיוזין יפתח שוב‬
‫ראשי המיוזין תופסים את האקטין ומוסיפים ‪ ATP‬וכולם ביחד נמשכים ונסגרים מכל צד לכיוון ה ‪m-line‬‬
‫מיוזין לא יכול להיקשר סתם כך לאקטין כי יש לו מכסה לכן נצטרך סידן שנקשר למכסה טרופונין שמשנה‬
‫את המבנה שלנו וכך גם וטרפומיוזין גם משתנה במנה ומפנה את המקום שלום כדי שיהיה אתר קישור‬
‫למיוזין‪ .‬כך האקטין יכול להיקשר למיוזין‪.‬‬
‫הדבר הזה חייב להיות מאוד רצוני‬

‫הטריגר להתחלת הפעולה הוא הסרת המכסה כלומר הסידן‪ .‬זה סידן שמשתחרר בבת אחת ומגיע לכל‬
‫המיופיברילות בבת אחת‪.‬‬
‫הסידן לא יכול להיות בתאים כל הזמן אלא הוא משתחרר מאיפשהו‪ .‬הוא מגיע מ ‪sarco-plasmatic‬‬
‫‪ reticulum‬סוג של ‪ ER‬בסיב של שריר‬

‫הארגון של סיב שריר= טריאדה‬

‫מערכת ה‪ SR -‬המספקת סידן מפותחת במיוחד בתאים‪:‬‬ ‫•‬
‫– כל מיופיברילה "עטופה" ברשת של טובולים של ה‪ , SR -‬אלמנטים גליליים המקושרים‬
‫ל"מאגר מרכזי" )ציסטרנות( הנמצא באזור הגבול ‪. A-I‬‬

‫‪51‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪53‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫על מנת לאפשר העברה יעילה ומהירה של הסיגנל החיצוני‪ ,‬הסרקולמה חודרת ויוצרת מפרצים‬ ‫•‬
‫מסיב למיופיברילות‪ .T-tubules ,‬גם באזור הגבול ‪. A-I‬‬
‫בקצה של סיב השריר הסרקולמה עוטפת כמו כפפה את המיופיברילות‪ ,‬המתחברות אליה‬ ‫•‬
‫בנקודות עיגון‪ .‬כמו כן יש מפרצים שאליהן נכנסת הרקמה החיבורית מבחוץ‪.‬‬

‫מדובר על אותו חלק בסימון הכחול‬ ‫•‬

‫כל הצהובים זה המיופיברילות וכל המיופיברילות עטופים ב סרקו אי אר והוא צובר את הסידן יש לו‬
‫משאבות שמכניסות סידן‪ .‬הוא מאגר של הסידן‪ .‬כשהשריר צריך להתכווץ בבת אחת נפתחות תעלות‬
‫בסרקו אי אר ‪ SR‬ומכניסות סידן‪.‬‬
‫יש קשר בין המוח לשרירים כי אנחנו שולטים על השריר‪ .‬יש עיצוב‪ .‬יש סינפסה בין קצה העצב לתא השריר‬
‫שם משתחררים מולקולות שמתרגמים לשינוי במטען החשמלי של הממברנה של תא שריר וזה טריגר‬
‫לשחרור הסידן‪.‬‬
‫חוטי העצבוב עוטפים את הסיב וממש נצמדים ל ‪ SR‬כדי שיהיה עצבוב לשלוחה ונקבל את התגובה של ‪SR‬‬
‫ושחרור הסידן לתוך המיופיברילות‪ .‬לשלוחות‪/‬לקפל המיוחד קוראים טרנסווארס טובול‪ .‬קפל של ממברנה‬
‫של תא שריר כשהתא הזה מגורה חשמלית וזה הקשר השירין בין ממברנת השריר אל ה‬
‫‪. SR‬‬
‫יש הרבה ‪t-tubule‬‬

‫עצבים מיוחדים שנקראים מוטור נוירון עצבים מוטורים‪ .‬נקודת מפגש עם כל סיב וסיב והגירוי שמתחיל‬
‫את התכווצות השריר‪.‬‬

‫עצבוב של שריר משורטט‬

‫• היחידה התפקודית כוללת שרירים ועצבים המקושרים ביניהם דרך ‪Motor end plates :‬‬
‫• יצירה של סינפסות מאפשרות תקשורת בין השריר לאקסונים‪.‬‬
‫• כל סיב שריר יכול להיות מעוצבב בנפרד‪ ,‬דבר המאפשר שליטה עדינה‬

‫שריר הלב‬
‫לא מפעילים בצורה רצונית‬ ‫•‬
‫שריר הלב הוא לא אורכי כמו כולם אלא הוא גלובולרי ומתכווץ מבחוץ פנימה ולכן הסידור של‬ ‫•‬
‫התאים שונה כיווניות שונה יותר מגוונים מבחינת הכיווניות וכדי לאפשר כיווניות כזו הם בנויים‬
‫אחרת‬
‫שריר הלב שמסתכלים על החיבורים שלהם סיב שריר לא נגמר בגיד‪ ,‬סיב שריר נגמר בסיב שריר‬ ‫•‬
‫אחר‪ ,‬תא שריר אחד נקשר לתא אחר‪.‬‬
‫סיבים יותר קצרים ומסודרים בטור‪ ,‬איפה שנגמרים תא אחד מתחיל תא אחר‬ ‫•‬
‫חלק מהתאים אפילו מתפצלים יכול להיות שתא של שריר אחד מחזיק ‪ 2‬תאי שריר אחרים זה לא‬ ‫•‬
‫רואים בשריר שלד‪.‬‬
‫הגרעינים של תאי שריר לב הם במרכז ולא בפריפרייה אין פיוז'ן‪ .‬יש לעיתים תא עם ‪ 2‬גרעינים‬ ‫•‬
‫)נדיר ולא יודעים למה( ואין יותר מ‪ 2‬גרעינים בכל תא‪.‬‬
‫‪ .1‬התאים עוקבים אחד אחד השני בתור‬
‫‪ .2‬תאים מתפצלים‬
‫‪ .3‬הגרעינים במרכז התא‬

‫תאים גליליים ארוכים ‪ 100mm‬עם קצוות מפוצלים‬ ‫•‬

‫גרעין יחיד )לעיתים דו גרעיניים( במרכז התא‬ ‫•‬
‫מיטוכונדריות רבות‬ ‫•‬
‫מיופיברילות מסודרות מהוות את מנגנון הכיווץ‬ ‫•‬
‫‪ – T-tubules‬כמו בשריר המשורטט‪ ,‬מצויות באזור ה‪Z-line -‬‬ ‫•‬
‫ה‪ SR -‬מורכב בעיקר מטובולים מקושרים ביניהם ברשת מסועפת‬ ‫•‬
‫‪ – Intercalated disc‬מבנים הקושרים בין התאים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪52‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪54‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫– קישור בין מיופיברילות לסרקולמה‪ ,‬ע"י אקטין‬

‫– קישור בין התאים ע"י דזמוזומים‬
‫– ‪ Gap junctions‬להעברת הסיגנל‬
‫התאים משולבים זה בזה בכיוונים שונים ליצירת הרקמה‬ ‫•‬
‫כלי דם רבים‬ ‫•‬

‫במבנה הם עדיין סרקומרים‪ .‬עיקרון פעולה )סידן ו ‪ ATP‬מיופיברילות והכל זה הכל אותו עיקרון‬
‫משתנה האורך של התאים העובדה שתא אחד מתחבר ישירות לתא שריר אחר ולכן יש גם קישור מיוחד‪.‬‬
‫תפר‪ -‬גבול התאים מורכז מ טאיי‪-‬ג'אנקשיין ודזמוזום רצפטורים של חלבונים שמעוגנים ע"י שלד התא‬
‫ותופסים רצפטורים של תא שכן‪.‬‬
‫ש אנדומיזיום‬

‫שריר חלק‬
‫• אין מבנה של סרקומר‬
‫• הם מתכווצים וההתכווצות תלויה באקטין ומיוזין אבל הסידור הוא אחר‬
‫• התכווצות יותר איטית משריר משורטט‬
‫• מניעים חומרים בתוך הגוף‬

‫תאים מאורכים מוצאם קרוב לרקמה חיבורית‪ ,‬מסודרים בשכבות ומוחזקים על ידי רשת סיבים‬ ‫•‬
‫רטיקולריים הנוצרים על ידי התאים עצמם‪.‬‬
‫התא הגדול ביותר ברחם ‪ , 12x600mm‬הקטן ביותר בנימי דם ‪1x10 mm‬‬ ‫•‬
‫כיווץ איטי ומתמשך‪ ,‬המתיחה מועברת לרקמה סיבית המקיפה את התאים‬ ‫•‬
‫נמצא בעיקר במערכת העיכול‪ ,‬וכלי הדם‬ ‫•‬
‫כמו כן במערכת‪ :‬הנשימה‪ ,‬שתן‪ ,‬רחם‪ ,‬שיערות בדרמיס ולימפה‪.‬‬
‫שרירים חלקים משמשים‬ ‫•‬
‫– להנעה של חומרים בתוך חללים על ידי התכווצות והרפיה )‪.(peristaltic‬‬
‫– שמירת המתיחה של כלי דם‬
‫– איריס העין‬
‫מבנה‬
‫התאים מאורכים‪ ,‬מחודדים בקצוות‪ ,‬מעובים במרכז סביב הגרעין‬ ‫•‬
‫הסרקופלסמה‪ :‬אסידופילית אחידה‬ ‫•‬
‫גרעין מאורך‪ ,‬רשת כרומטין עדינה‪ ,‬לא נצבע כהה‪ ,‬מכיל מספר גרעינונים‬ ‫•‬
‫אורגנלות תוך תאיות מעטות‪ ,‬סביב הגרעין בד"כ‬ ‫•‬
‫– ‪ Smooth endoplasmic reticulum‬מאגר סידן‬
‫– מיטוכונדריות – מאגר ‪ATP‬‬
‫כושר ההתכווצות בא מהחלקה הדדית של סיבי אקטין ומיוזין )חלבונים המיוצרים על ידי התא(‪,‬‬ ‫•‬
‫אשר מצויים בסרקופלסמה‪.‬‬
‫מרכז שמן עגול וקצוות דקים ובד"כ נמצא אותם בקבוצות ולא בודד‪ .‬שייך לרקמת שריר שפועלים ביחד‪.‬‬
‫הם קשורים אחד לשני ע"י קומפלקסים חלבוניים‬
‫ההתכווצות שלהם היא לא התכווצות שבה הם משנים את האורך שלהם מארוך לקצר הם בסה"כ הופכים‬
‫מכדור גדול לכדור קטן כל השריר מתכווץ פנימה )סחיטה של סמרטוט(‪.‬‬

‫חתך אורכי‪,‬‬
‫בכל תא גרעין אובלי מוארך שנבצע בצבעים ורודים ולא סגול כהה‪ .‬גרעינים יותר גדולים מפיברובלסט‬
‫)דחוסים וקטנים(‪ .‬גרעין ממורכז על ציר האורך של התא‪.‬‬
‫נצבעים באאוזין חזק מאוד יותר מקולגן‪ ,‬הוורוד הכי כהה‪.‬‬

‫חתך רוחבי‪,‬‬
‫גרעין במרכז התא‬
‫יש רקמת חיבור בין התאים עצמם )לא נקראים אנדומיזיום(‬

‫‪53‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪55‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫הגרעין מוקף בציטופלסמה‪,‬‬

‫לא בכל התאים נראה הגרעין )בגלל החתך(‬

‫מבנה עדין ‪ -‬במיקרוסקופ אלקטרוני‬

‫• בסרקופלסמה‪:‬‬
‫סביב הגרעין מיטוכונדריה‪ ER ,‬ריבוזומים‪.‬‬
‫החלל מכיל ‪ myofilaments‬בחבילות אירגולריות‪.‬‬
‫‪ dense bodies‬אזורים קושרי אקטין )חלבון ‪. (a-actinin‬‬
‫• הסרקולמה‪:‬‬
‫''שלוחות קצרות'' נכנסות לתאים שכנים על מנת ליצור מבנה אחיד‪ .‬בין התאים חיבורים של ‪(gap nexus‬‬
‫)‪ junctions‬להעברת אותות חשמליים וטרנסמיטורים ביעילות‪.‬‬
‫צפיפות גבוהה של פיברילות )אלמנטים ציטוסקלטליים‪ ,‬מכילים אקטין( באזורים מסויימים ‪:‬‬
‫‪.attachment plaques‬‬
‫מעבר לסרקולמה יש למינה באזלית המקיפה כל תא‪.‬‬

‫‪ Myofilaments‬וכיווץ‬
‫• סיבי אקטין דקים ‪ ,5-8 nm‬וסיבי מיוזין עבים ‪ ,14-15nm‬לא מסודרים‪ ,‬יוצרים מעין רשת בתא‪.‬‬
‫• סיבים עבים משובצים בין חבילות הסיבים העדינים )מגיע עד ל‪(15:1 -‬‬
‫• מנגנון הכיווץ‪ :‬אות שניתן על ידי כניסת יוני סידן‪ ,‬פוספורילציה של ראשי המיוזין‪ ,‬החלקה של‬
‫סיבים‪ ,‬אקטין‪-‬מיוזין‬
‫• יחידת הכיווץ ‪ :‬התא כולו‬
‫• חבילות של מיופילמנטים דקים מתחברות אל‪ , attachment plaques -‬על ידי ה‪dense bodies -‬‬
‫שבתוך התא על מנת ל"העביר" את המתיחה בין תאים שכנים‪.‬‬
‫ממברנת התא )סרקופלסמה( ורואים עליהם קומפלקסים חלבונים ‪ attachment plaque‬שבצד השני הם‬
‫קשורים לאקטין ומיוזין ובתוך התא גם רואים גושים כהים )פלאקים( ובפנים קוראים להם ‪dense bodies‬‬
‫ביניהם יש סיבי אקטין ומיוזין קווים שנקראים ‪thin filaments‬‬
‫‪ Attachments‬קשורים גם ל ‪ attachments‬של תאים סמוכים וגם לסיבי אקטין ומיוזין שקשורים ל ‪dense‬‬
‫‪bodies‬‬
‫כשיש התכווצות ה ‪ attachments‬מתקרב ל ‪dense bodies‬‬
‫ההבדל בין שריר שלד לשריר חלק‪:‬‬
‫כשריר שלד מתכווץ כל הסרקומרים מסודרים באותו כיון )גבולות של ‪ (z-line‬אחרי התכווצות שריר שלד‬
‫משנה את המצב מארוך לקצר כי הסרקומרים הם באותו כיוון‬
‫נקודות עיגון‪z-line :‬‬
‫כששריר חלק מתכווץ הוא הופך מכדור גדול לכדור קטן כי הוא מתכווץ בכיוונים שונים‪ .‬הגבולות שלו‬
‫נקודות העיגון זה ‪ attachments‬ו‪ dense bodies -‬שהם מסודרים בכיוונים שונים ולא בכיוון אחר‪.‬‬
‫זה בהכרח מאפשר מגוון גדול יותר של התכווצויות‪.‬‬
‫רקמת חיבור היא פחות דומיננטית כי היא לא גורמת להתכווצות כמו בשריר שלד הקולגן‪ .‬אלא בשריר‬
‫חלק ה‪ attachments -‬שמחוברים בין תא לתא‪.‬‬
‫התכווצות של שריר חלק‪:‬‬
‫ארגון‬
‫התאים בודדים או בקבוצות קטנות )‪(fascicles‬‬
‫משובצים בתוך חבילות של סיבים אלסטיים‪ ,‬מכוסות על ידי רקמה פיברואלסטית‪.‬‬
‫בדרמיס מקושר לשיערות‬

‫בדרך כלל‪ :‬משטחי תאים‬

‫• התאים מסודרים במשטחים‪ ,‬כל התאים באותו משטח מונחים בכיוון אחד‪ ,‬גרעין ליד קצה‬
‫מחודד על מנת לקבל צפיפות גבוהה‪ ,‬מרווח ‪50-80nm‬‬

‫משטחים מאונכים זה לזה יוצרים בדרך כלל קירות של מבנים חלולים )מערכת העיכול(‬ ‫•‬
‫כל תא מוקף בלמינה אקסטרנה וסיבים רטיקולריים )נוצרים על ידי תאי השריר(‪.‬‬ ‫•‬

‫‪54‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪56‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫בין חבילות התאים מעט רקמה חיבורית תחוחה‪.‬‬ ‫•‬

‫משטחים מוקפים ברקמה חיבורית‪ ,‬המכילה כלי דם‪ ,‬עצבים‪ ,‬פיברובלסטים ותאים נוספים‪.‬‬ ‫•‬
‫המתיחה מועברת לסיבים הרטיקולריים ואחר כך לרקמה המקיפה‪.‬‬ ‫•‬
‫יצירת כוח אחיד ומתמשך ‪ -‬כגון שמירת המתח של דפנות כלי דם‪.‬‬ ‫•‬
‫גם בתוך רקמה אחת של שריר חלק נראה כיוונים שונים‪ :‬גם סיבים אורכיים וגם רוחביים‬ ‫•‬

‫הפרדה בין שריר חלק ורקמה חיבורית בצביעת ‪:H&E‬‬

‫‪ .1‬תאי השריר נצבעים כהה יותר על ידי אאוזין מסיבי קולגן‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי השריר אחידים ומסודרים‪ ,‬סיבי הקולגן קטועים‪ ,‬מפותלים‬
‫‪ .3‬הגרעינים בתאי השריר החלק נמצאים בתוך הסיבים‪ ,‬עשויים להיות מכווצים‪ ,‬וגדולים יותר משל‬
‫הפיברובלסטים והפיברוציטים שבין סיבי הקולגן‪.‬‬

‫ניתן להדגיש על ידי צביעה ספציפית!‬

‫שריר ורקמה חיבורית צפופה )שלפוחית שתן‪ (H&E ,‬בתמונה משמאל‬

‫כלי דם‪:‬‬
‫נוצרים מהרקמה המזאנכימלית‬ ‫•‬
‫בהיווצרות‪ :‬הרקמה משתטחת ונוצרים תאי אנדותל – התאים היוצרים את דופן כלי הדם‪ .‬תאי‬ ‫•‬
‫אפיתל שטוחים חד‪-‬שכבתי‪.‬‬
‫תפקיד‪ :‬חלוקה של ניוטריאנטים‪ ,‬חמצן‪ ,‬הורמונים‪ ,‬חום לאיברים השונים‪ ,‬ואיסוף של תוצרי‬ ‫•‬
‫מטבוליזם לריאות ולכליות‪.‬‬
‫וורידים‬ ‫קפילרות‬ ‫עורקים‬ ‫•‬

‫שינוי במבנה של צינוריות הדם וגם בין הצינורות הגדולים לקטנים מאותו סוג‪.‬‬
‫החזרת‬ ‫הקטנים‬
‫דםטוניקה‬ ‫מהלב‪ .‬שכבה כלי‬
‫נקראת‬ ‫לוקחים דם‬
‫שכבות וכל‬ ‫כלי דם בנויים מ‪3-‬‬
‫הדם‬ ‫יותר‪ ,‬מפגש בין‬ ‫טוניקהעורק‬
‫פנימית‪ -‬טוניקה אינטימה‬ ‫מכל‬ ‫‪.1‬‬
‫מהקפילרות‬ ‫העורק לווריד‪ .‬דרג‬ ‫טוניקה מדיה‬ ‫מרכזית‪-‬‬
‫סעיפים‬ ‫‪ .2‬טוניקה‬
‫מתפצלים‬
‫ללב‪.‬‬ ‫אדונטידיה מאוד‪,‬‬
‫טוניקה מסועף‬ ‫חיצונית‪-‬‬
‫קוטר‬ ‫טוניקה בעלי‬
‫רבים‬ ‫‪.3‬‬
‫חילוף החומרים בין‬ ‫כולל גדול‬
‫הדם לרקמות‪.‬‬ ‫מהמקורי‪ ,‬השטף‬ ‫ה"טוניקות"‪:‬‬
‫את הדם עצמו זה סוג של אפיתל‪ -‬אנדותל יוצר את השכבה הפנימית של הטוניקה אינטימה‬ ‫מה שמצפהקטן‬

‫טוניקה מדיה‪ -‬מה שמשתנה מצינור דם לצינור דם‬

‫מבנה כללי של כלי דם‬

‫ה"טוניקות"‪:‬‬
‫‪ :Tunica Intima .1‬תאי אנדותל מאוד רה‪-‬גנרטיביים )‪ ,(1% per day‬למינה באזלית‪ ,‬שכבת תת‪-‬‬
‫אנדותל מורכבת מסיבי קולגן וסיבים אלסטיים – סידור אורכי של הסיבים‪.‬‬
‫‪ :Tunica media .2‬שכבות קונצנטריות של שריר חלק‪ ,‬סידור ספירלי‪ .‬בין התאים סיבים‬
‫אלסטיים‪ ,‬רטיקולריים‪ ,‬ופרוטאוגליקנים מיוצרים על ידי תאי השריר‪.‬‬

‫‪ :Tunica adventitia .3‬סיבים של קולגן‪ ,‬וסיבים אלסטיים ברובם אורכיים‪ .‬חיבור רציף לרקמה‬
‫החיבורית המקיפה את האיבר דרכו עובר כלי הדם‪ .‬במקרים רבים בעיקר ורידים קשה לראות‬
‫איפה הגבול בין הטוניקה לרקמה‬

‫טוניקה מדיה‬

‫‪55‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪57‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫סנדוויץ' שריר חלק ורקמת חיבור‬ ‫•‬

‫ההבדל בין כל כלי דם זה כמה היא עבה‬ ‫•‬
‫יש לה גמישות כי יש סיבי אלסטין יש לה חוזק בגלל הקולגן )התנגדות לקריעה(‬ ‫•‬
‫היריעות אינן מסודרות‪ .‬הסיבים מעורבים בין תאי השריר‬ ‫•‬

‫בקפילרות ובוורידונים )ונולות(‪:‬‬

‫מבנה השכבות פשוט הרבה יותר‪ .‬באזור הטוניקה מדיה יש תאים ‪ pericytes‬יש תאי אנדותל כמעט ואין‬
‫טוניקה מדיה כי לא צריך כוח מכני‬
‫בעורקים‪:‬‬
‫הטוניקה אינטימה מופרדת מהטוניקה מדיה על ידי ‪ internal elastic lamina‬יריעות אלסטין מחוררות‬
‫)‪ (fenestrae‬לאפשר העברת נויטריאנטים‪.‬‬
‫הטוניקה מדיה מופרדת מהטוניקה אדוונטיציה על ידי ‪external elastic lamina‬‬

‫עובי בטוניקה מדיה‪ .‬עורקים מכילים טוניקה מדיה עבה מאוד והרבה שריר חלק‬ ‫•‬
‫בווריד הטוניקה מידה דקה וטוניקה אדונטידיה יותר מפותחת שנמשכת ישירות לרקמת חיבור‬ ‫•‬
‫גבול לא ברור‬
‫יש קפלים שנובעים מנוכחות של אלסטין במיוחד בעורקים הגדולים שצריכים חוזק לדם‬ ‫•‬
‫הסיסטולי שמגיע מהלב העורק נמתח ומתרחב לדם שמגיע‬

‫שכבה עבה של טוניקה מדיה והרבה שריר חלק‬ ‫•‬

‫נוכחות של אלסטין )קפלים של אנדותל(‬ ‫•‬
‫שכבה של אדונטידה שהיוא יותר מוגדרת מאשר בוריד‬ ‫•‬

‫‪Vasa Vasorum‬‬
‫"כלי הדם של כלי הדם"‬ ‫•‬
‫להעברת ניוטריאנטים וחמצן לתאים באדוונטיציה ובמדיה הרחוקים מחלל כלי הדם‪.‬‬ ‫•‬
‫אופייניים יותר לורידים‬ ‫•‬
‫)לא רק!!!(‬

‫לכלי דם יש כלי דם שמזינים את השרירים שלה בטוניקה האדונטידיה‪.‬‬ ‫•‬

‫כל החללים זה כלי דם שמזינים כלי דם גדולים יותר‬ ‫•‬
‫שוני בצבע בין השריר )סגול( לרקמת חיבור )בהיר יותר(‬ ‫•‬

‫עורקים ‪Arterioles‬‬
‫קוטר קטן מ‪ , 0.5mm -‬חלל קטן‪.‬‬ ‫•‬
‫שכבת התת‪-‬אנדותל צרה‪.‬‬ ‫•‬
‫כשתי שכבות של תאי שריר במדיה‪.‬‬ ‫•‬
‫אדוונטיציה צרה‪.‬‬ ‫•‬
‫ללא יריעות אלסטיות בין השכבות בעורקיקים קטנים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ : Muscular arteries‬רוב העורקים בגוף‪ .‬שכבת תת‪-‬אנדותל מכילה סיבים מועטים של שריר‬ ‫•‬
‫חלק‪ internal elastic lamina .‬בולטת‪ .‬מדיה מכילה כ‪ 40 -‬שכבות של תאי שריר חלק מעורבות‬

‫‪56‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪58‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫עם יריעות אלסטיות‪ ,‬סיבים רטיקולריים ופרוטאוגליקנים‪ external elastic lamina .‬בעורקים‬
‫גדולים יחסית‪ .‬אדוונטיציה רקמה חיבורית עם פיברובלסטים מעטים‪ ,vasa vasorum ,‬ועיצבוב‪.‬‬

‫‪ : Large elastic arteries‬האאורטה וענפיו‪ .‬צבעם צהבהב בגלל כמות האלסטין‪ ,‬השומרת על‬ ‫•‬
‫מבנה העורק תחת הלחץ המשתנה של הלב‪ .‬האינטימה עבה‪ ,‬בתת‪-‬האנדותל יש סיבים אורכיים‬
‫של הרקמה החיבורית‪ .‬ה‪ internal elastic lamina -‬לא בולטת בגלל המרקם הדומה למדיה‪.‬‬
‫המדיה ‪ 40-70‬שכבות של תאי שריר )עם הגיל(‪ .‬יריעות אלסטיות רבות ועבות‪ .‬האדוונטיציה פחות‬
‫מפותחת ומתחברת ישירות לרקמה החיבורית המקיפה‪.‬‬

‫צביעה המדגישה סיבי אלסטין‬

‫• צביעה שמדגישה את צבעי האלסטין צובעת אותם בשחור‪ ,‬בעורק יש הרבה אלסטין קרוב לצד של‬
‫הלומן‬

‫ורידים‬
‫‪ : Venules‬דפנות דקות‪ ,‬האדוונטיציה היא העבה מבין השכבות‪ .‬המדיה מכילה ‪ ,pericytes‬תאים‬ ‫•‬
‫עם יכולת התכווצות והתמיינות‪.‬‬
‫– ‪ : Post capillary venules‬הוורידונים המתחברים לקפילרות‪ ,‬משם יוצאים תאי הדם‬
‫הלבנים לרקמה החיבורית‪.‬‬
‫‪ : Veins‬קוטר ‪ .1-9 mm‬שכבת תת‪-‬אנדותל צרה או חסרה‪ .‬המדיה מכילה מעט תאי שריר‬ ‫•‬
‫וביניהם סיבים רטיקולריים‪ ,‬ומעט סיבי אלסטין‪ .‬האדוונטיציה היא שכבה מפותחת‪ .‬לורידים יש‬
‫שסתומים שהם קפלים של האינטימה הנכנסים לחלל הוריד‪ .‬השסתום בנוי מרקמה חיבורית‬
‫אלסטית‪ ,‬סיבים לחיזוק ואנדותל‪.‬‬
‫‪ : Large veins‬שכבת האינטימה מפותחת‪ ,‬המדיה מכילה מעט תאי שריר והרבה רקמה חיבורית‪.‬‬ ‫•‬
‫האדוונטיציה היא העבה ביותר ומכילה בגדולים שבהם חבילות שריר חלק בכיוון אורכי‪ .‬דבר זה‬
‫מחזק את הוריד ומאפשר תנועה פריסטלטית לסייע לזרימה‪.‬‬

‫שסתומי כיס בורידים‬

‫למניעת זרימה של הדם כלפי מטה‬

‫ורידיםים פחות טוניקה מדיה העיקרון הוא לא דחיסה‪ ,‬הדם מגיע לשם בתנועה ולכן יש לו שסתומים‬ ‫•‬
‫חד כיוונים‪ -‬הדם זורם בכיוון אחד‪ .‬כל דחיסה שיש תניע את הדם בכיוון אחד‪ .‬השסתומים הם קפלים‬
‫של אנדותל ורקמת חיבור מתחתיה‪ .‬כל עוד יש זרימה השסתום פתוח‬
‫בעורקים הטוניקה מדיה דוחסת את הדם‪ ,‬הדופן דוחסת‪ .‬בוורידים הרקמה חיבורית ולחץ שלילי‬ ‫•‬
‫שמגיע מהלב מניעים את הלב והשסתומים דרושים כדי לוודא שהדם לא חוזר‪.‬‬
‫השסתום נסגר מהלחץ‬ ‫•‬

‫קפילרות‬

‫"צינורות" מתאי אפיתל שטוחים ולמינה באזלית‪ ,‬המחברים בין הצד העורקי לוורידי‬ ‫•‬
‫התאים מאורכים בכיוון הזרימה של כלי הדם‬ ‫•‬
‫קוטר ‪) 7-9 mm‬בהשוואה לתא דם אדום(‬ ‫•‬
‫צפיפות הרשת שלהן תלויה במטבוליזם של הרקמה‪.‬‬ ‫•‬
‫החיבורים בין התאים חלשים ומאפשרים מעבר תסנין מהדם לרקמה‪.‬‬ ‫•‬
‫באזורים מסוימים חילוף החומרים מבוקר‪ :‬התאים מחוברים עם ‪ zonula occludens‬ו‪gap -‬‬ ‫•‬
‫‪.junctions‬‬
‫‪ Pericytes‬תאים מאזנכימליים עם שלוחות ציטופלסמתיות המקיפות את תאי האנדותל‪ .‬אחרי‬ ‫•‬
‫פציעה תאים אלה מתחלקים ומתמיינים לתיקון כלי הדם‪.‬‬
‫צפיפות גבוהה‪ :‬ריאות‪ ,‬כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חומר אפור במוח‬ ‫•‬

‫סוגי קפילרות‬

‫‪57‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪59‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .1‬רציפות )‪ :(continuous, somatic‬דפנות חלקות‪ .‬מצויות ברקמת שריר ‪) ,‬וסיקולות‬

‫פינוציטוטיות(‪ ,‬רקמה חיבורית‪ ,‬רקמת עצב ובלוטות מפרישות אקזוקריניות‪.‬‬

‫‪ .2‬מחוררות )‪" : (fenestrated or visceral‬חלונות" )‪ (60-80 nm‬בדפנות‪ ,‬מכוסים בדיאפרגמה‬

‫עדינה‪ .‬מוקפים בלמינה באזלית‪ .‬מצויות בכליות‪ ,‬מעי‪ ,‬בלוטות אנדוקריניות‪.‬‬

‫‪ .3‬מחוררות ללא דיאפרגמה‪ :‬למינה באזלית עבה במיוחד‪ .‬אופייני לגלומרולי של הכליה‪.‬‬

‫‪ .4‬לא רציפות )‪ : (discontinuous sinusoidal‬מבנה מפותל ועובי חלל גדול )‪ , (30-40 mm‬דפנות‬
‫מחוררות‪ ,‬למינה באזלית לא רציפה‪ .‬הרבה מקרופאגים סביב תאי האנדותל‪ .‬מצויות בכבד‪,‬‬
‫בטחול‪ ,‬במח עצם‪.‬‬

‫קפילרות )נימי דם( כלי דם הרבה יותר דק כמה סוגים‪ .‬היעד הסופי של כל מה שמובל בדם ולכן הם‬ ‫•‬
‫בעלי הדופן הדקה ביותר כי צריך לעבור חומר בדיפוזיה דרך הדופן‪.‬‬
‫אנדותל יש תמיד‪ .‬אין לו ‪ 3‬טוניקות‪.‬מסביב לאנדותל יש תאים תומכים‬ ‫•‬
‫באזל לאמינה שלפעמים מחוררת‬ ‫•‬
‫צריך רק לזכור את העיקרון שהדופן היא דקה ולפעמים היא אפילו מחוררת וזה תלוי בתפקיד‬ ‫•‬
‫הנימים‪ .‬ממברנה באזלית שונה בעובי‪ .‬רמת החירור של הנימים זה תלוי בקצב שאנחנו רוצים את‬
‫חילוף החומרים‪.‬‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/8‬מיכל‬

‫מערכת העיכול‬

‫מטרה של ספיגה של חומרי מזון שהגוף זקוק לה‬

‫מערכת עם אבולוציה שונה מכל דבר‬
‫ממוקדת במטרה של ספיגה ומנצל את כל מה שאנחנו מכניסים לפה‬
‫קודם כל צריך לחשוף את התאים שמסוגלים לעשות פעילויות ספיגה )אפיתל( לחומרי מזון כדי שהם יוכלו‬
‫לקחת אותו ולספוג אותו‬
‫לקחת משהו שבא מבחוץ לתוך הגוף‬
‫יש בעיה בהתמודדות המערכת עם בעיות של מה שבא מבחוץ ונחשף לאפיתל חד שכבתי ולכן יש פתרונות‬
‫מתחילה בפה איפה שמכנסים את חומרי המזון מפרישים את הרוק ביחד עם אנזימים שעושים‬ ‫‪.1‬‬
‫פירוק של מולקולות גדולות כמו עמילן אפיתל רב שכבתי‬
‫ושט צינור הובלה‬ ‫‪.2‬‬
‫קיבה מבצעת פירוק של חומרי מזון גם פירוק מכני וגם פירוק כימי ופירוק כימי אינטנסיבי דורש‬ ‫‪.3‬‬
‫חומציות מאוד נמוכה מערכת שצריכה להתמודד עם חומרים שמופרשים אנזימים והתמודדות‬
‫של תאים שחשופים לתנאים חומציים נמוכים‪ ,‬פחות עניין של חיכוך‬
‫המחית נכנסת למעי דק‪ .‬הספיגה מתרחש ברובו במעי דק שלב ראשוני של אנזימים שמסיימים‬ ‫‪.4‬‬
‫פירוק ורוב המעי דק הוא סופג ‪ 7‬מטר‬
‫מעי גס‬ ‫‪.5‬‬
‫מה שנשאר נפלט החוצה דרך הרקטום כמעט אך ורק כל מה שהגוף לא יכול לנצל‬ ‫‪.6‬‬
‫בדרך יש כבד ולבלב שהם ‪ 2‬בלוטות כמו בלוטות רוק עם תפקיד חשוב במערכת העיכול‪ .‬בלוטות הרוק‬
‫מרככות את המזון ונותנות אנזימים לפירוק ראשוני אותו דבר לגבי הכבד והלבלב הם משתתפים בתהליך‬
‫של אספקת האנזימים לתהליכי העיכול ומפרישים חומרים שמנטרלים את החומציות בין הקיבה למעי דק‪.‬‬
‫כיס מרה תוספת קטנה ליד כבד והוא שותף באותם תהליכים אפשר לחיות בלי כיס מרה‬

‫‪58‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪60‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫במעי גס יש ספיגה של נוזלים וביחד איתם קצת מלחים וקצת מינרליים יש שם מעט ספיגה אבל זה לא‬
‫משמעותי‬
‫צריך תאי אפיתל שעומדים בתנאים של החלל ובחומר שמופרש שם‬
‫אפיתל רב שכבתי בלשון ואח"כ הוא הופך לחד שכבתי‬
‫בחלק מהמקומות אפיתל לא מספק את הדרישה של ההפרשה ואז יש לנו בלוטות חיצוניות כמו רוק כבד‬
‫הן רחוקות מפני השטח ויש להם צינורות שמובילים את ההפרשות לתוך החלל‬
‫יש גם בלוטות מקומיות‪ ,‬שקיעה‪ ,‬חדירה של האפיתל פנימה‪ .‬החלל ממשיך להיות רציף )קטן וצר( ויצירה‬
‫של אזורים עם תאים מפרישים‬
‫החומר שמופרש יוצא דרך צינורות קטנים ואז הצינורות מתרחבים ומגיעים לצינור מוצא גדול ומופרש‬
‫לחלל‬
‫יש כאלה לאורך הוושט בעיקר בחלקים התחתונים וזה עוזר לחומרים להחליק למטה‬

‫מוקוזה‪ -‬רקמה רירית‪ ,‬מכיל כמויות גדולות של מים ג'לי עדין‬

‫למינה פרופריאה ‪ lamina propria‬אחרי אפיתל תמיד רקמה חיבורית תחותה עם סיבים והרבה חומר‬
‫אמורפי שמאפשר לתאים של השורה הלבנה לחיות שם מערכת חיסון פעילה שמגנה מפני מה שנמצא בתוך‬
‫החלל‬
‫באזורים כמו פה או וושט שהאפיתל הוא רב שכבתי הרקמה חיבורית פחות משמעותית ויש פה פחות‬
‫מערכת חיסונית‬
‫לעומת איפה שהאפיתל הוא חד שכבתי ששם יש הרבה תאים ממערכת החיסון וזה משמעותי‬
‫את המבנה הזה סוגרת שכבה שריר חלק שנותנת אחיזה‪ .‬שכבת השריר נותנת תמיכה לשכיבת המוקוזה‬
‫שלא תתפרק מוסקולאריס מוקוזה ‪muscularis mucosae‬‬
‫אחרי שכבת מוקוזה יש תמיכה יותר משמעותית סאב מוקוזה ‪ sub mucosa‬זה רקמה חיבורית יותר‬
‫מאסיבית וזה נותן תמיכה‪ ,‬יותר צפופה פחות חומר אמורפי שם זורמים כלי הדם הגדולים יותר שגם הם‬
‫צריכים תמיכה‬
‫גם הבלוטות הלוקליות ושלוחות של עצבים יושבות בתוך הסאב מוקוזה‬
‫מה שמחזיק וגם נותן התנגדות ושומר שהצינור יישאר באותו רוחב אפילו שמכניסים אוכל שהצינור לא‬
‫יתרחב יותר מידי וגם נותן התנגדות כדי שהאוכל ימשיך לנוע )לדחוף את המזון( עוזר לתהליך‬
‫הפריסטלטיקה של העיכול הכל עטוף בשריר חלק מוסקולאריס אקסרנטל שהוא שריר מסיבי‬
‫‪muscularis external‬‬
‫אח"כ יש רקמה חיבורית‬
‫והכל יושב בתוך שקית מעטפת ובונה את חלל הבטן‪.‬‬

‫מוסקולאריס אקסטרנל בנוי מ‪ 2‬שכבות של הרבה תאים של שריר‬

‫‪ .1‬השכבה הפנימית יותר )קרוב לחלל( היא שריר סירקולרי ‪circular‬‬
‫‪ .2‬השכבה החיצונית היא ניצבת לונגידטוד ‪longitude‬‬
‫כשאחד מתכווץ והשני מתרפה אפשר לתזמן את התנועתיות כך שיהיה דחיפה בכיוון אחד‬
‫כשיש בעיה בשרירים האלה אז יש ריפלקס והמזון יכול לחזור אחורה‬
‫יושבים תאי עצב והם עושים את הבקרה על מתי יש כיווץ בין ‪ 2‬השכבות בתוך גנגליונים‬
‫סאב מוקוזה יוצרים גבעות בגלל שאנחנו לא רוצים שהחלל שם יהיה ענק‪ .‬המוקוזה יכולה להשתטח‬
‫כשהמזון עובר וקצת להרחיב אותה‪.‬‬
‫יש התערבות של השריר בכניסה לקיבה בתור סוגר והם השתכללות של מוסקולאריס אקסטרנל כדי שמזון‬
‫לא יחזור וגם כדי שהחומציות של הקיבה לא תעלה לוושט‬

‫‪59‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪61‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫הסגול זה מוקוזה שמורכבת מ אפיתל ומלאמינה פרופריאה ומעט רקמה חיבורית‪ .‬במקרה של הוושט‬
‫האפיתל הוא רב שכבתי שטוח‬
‫הסגול נראה כאילו הוא קולמונרי אבל זה בהגדלה שבכלל לא רואים תאים וזה הכל ערבוב של רקמה‬
‫חיבורית ואפיתל רב שכבתי שטוח‬

‫מוקוזה‬
‫‪ .1‬אפיתל של המוקוזה‬
‫‪ .2‬לאמינה פרופריאה‬
‫‪ .3‬מוסקולאריס מוקוזה‬
‫• בלוטות לימפה‬
‫סאב מוקוזה‬
‫‪ .1‬בלוטות בסאב מוקוזה‬
‫‪ .2‬צינורות בסאב מוקוזה‬
‫שרירים )מוסקולאריס אקסטרנל(‬
‫‪circular .1‬‬
‫‪longitude .2‬‬

‫חלוקה כללית של דופן מערכת העיכול ‪:‬‬

‫מוקוזה‪:‬‬
‫כל השכבה אחת לשבוע‬ ‫אפיתל – קצב התחדשות מהיר‪,‬‬
‫למינה פרופריה‪ -‬ר"ח‬
‫חלק מסודרות בליפוף סביב החלל‬ ‫מוסקולריס מוקוזה – ‪ 2‬למינות של שריר‬
‫סאב‪-‬מוקוזה‪:‬‬
‫ר"ח צפופה יותר‪ ,‬מרובת סיבים קולגניים‬
‫בלוטות ע"ש ברונר‬
‫גנגליונים‪) :‬ע"ש מייזנר(‬
‫מוסקולאריס אקסטרנה‪:‬‬
‫שריר חלק ‪ :‬שכבה היקפית ושכבה אורכית‬
‫שלוחות של תאי עצב פריפריאלי‪,‬‬
‫גנגליונים‪) nerve plexsus :‬ע"ש אאורבך(‬
‫סרוזה‪:‬‬
‫אפיתל ור"ח תחוחה העוטפת את כל המבנה‬

‫וושט‬

‫מוקוזה‬
‫אפיתל )‪(stratified sqamous nonkeratinized‬‬
‫‪Lamina propria‬‬
‫‪ Muscularis mucosae‬שריר חלק‪ ,‬סיבים אורכיים‬
‫‪Submucosa‬‬

‫‪60‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪62‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫רקמה חיבורית מעט צפופה‪ ,‬עם בלוטות‬

‫‪Muscularis externa‬‬
‫פנימית‪ -‬סיבים היקפיים ‪ ,‬חיצונית‪ -‬סיבים אורכיים‬
‫‪upper third mostly skeletal‬‬
‫‪middle third skeletal and smooth‬‬
‫‪lowest third only smooth muscle‬‬

‫קיבה‬
‫חלק מורכב של הצינור‬
‫מעטפות שלו זה אותן שכבות שעוטפות הצינור‬
‫תפקידים‬
‫‪ .1‬אחסון ואגירת מזון‬
‫‪ .2‬ויסות קצת ההעברה למעי הדק להמשך העיכול‬
‫‪ .3‬פירוק מכני‬
‫‪ .4‬פירוק אנזימטי פרוטאזות לפירוק חלבונים‪ -‬צריך כמות גדולה של תאים שיודעים להפריש אנזימים‬
‫וחומצות כאלה‪ .‬תאים מפרישים תאי אפיתל‪ .‬עכשיו יש דרישה כפולה מהם‪:‬‬
‫א‪ .‬שיפרישו כמות גדולה יותר של חומרים‬
‫ב‪ .‬הגנה על התאי אפיתל מהתנאים החומציים שיש‬

‫ולכן חלק מתאי אפיתל מפרישים‪:‬‬

‫‪ .1‬אנזימים‬
‫‪ .2‬חומרים חומציים לעשות סביבה חומצית‬
‫‪ .3‬ריר סמיך שמגן על התאים כמו שכבה של שעווה מגנה‬
‫‪ .5‬פירוק ראשוני של שומנים‬

‫יש לה קפלים של מוקוזה וסאב מוקוזה שמאפשרים התרחבות של הקיבה ומסייעים בפירוק מכני‬
‫הקפלים )גבעות( יכולים להשתטח כשהמזון נכנס ונאגר בקיבה‬
‫הקפלים נקראים ‪-‬רוגאה ‪ : Rugae‬קפלים של המוקוזה והסאב מוקוזה המאפשרים התרחבות של הקיבה‪,‬‬
‫ומסייעים בפירוק המכני‬

‫במקום שהשריר מוסקולאריס אקסטרנל יהיה ‪ 2‬שכבות כמו בוושט יש ‪ 3‬שכבות‬

‫‪Circular .1‬‬
‫‪Longitude .2‬‬
‫‪ -Oblique .3‬אלכסון שיושב בפנים ונותן עוד כח ועוד כיווני תנועה כי לשריר יש רק ‪ 2‬כיווני תנועה‬
‫)כיווץ והרפיה ( אם נסדר ‪ 3‬שכבות שריר ב‪ 3‬כיוונים שונים נקבל תנועתיות מאוד גדולה‬

‫יצירה של בלוטות קטנות מקומיות שטח פנים גדול בגלל הקפלים‬

‫גבעות של למינה פרופריאה שעליה יש אפיתל‬
‫שכבה אחת של למינה פרופריאה‬
‫אפיתל חודר פנימה ויוצר בורות לתוך הלמינה פרופריאה עדיין יש הפרדה ביניהם יש ממברנה בזאלית‬
‫שסוגרת את האפיתל אבל יש חדירה של האפיתל לתוך הלמינה פרופריאה והמבנים הם כ"כ צפופים‬

‫‪61‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪63‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫שבחתך היסטולוגי מאוד קשה לראות את הפרדה בין האפיתל ללמינה פרופריאה רואים את התחיתות של‬
‫הלמינה פרופריאה לעומת הצינורות של האפיתל שחודרים למרכז‪ .‬בכל צינור יש חלל הצינור הוא צר‬
‫לאורך החדירה רואים את התאים שמפרישים ‪ HCL‬ומפרישים אנזימים בעיקר אנזימים מפרקי חלבונים‬
‫פפסינוגן והם כולם יושבים לאורך הבלוטה הם נדחקים כלפי מעלה ויוצאים החוצה לעבר החלל‬
‫‪ -Gastric pit‬כוכים שאפשר לחדור אליהם זה תאי אפיתל חד שכבתי רובם תאי גובלט שנקראים מוקוס‬
‫סלס ‪ mucus cells‬שהם מפרישים ריר והם נראים דומה לתאי גובלט הריר שלהם יותר סמיך‬
‫‪ Gastric pits‬מכוסים ב תאים מפרישי ריר ואם יורדים מהם לתוך הבלוטה ‪ gastric gland‬נראה בעיקר‬
‫תאי מפרישים ‪HCL‬ותאים פריאטליים שמפרישים אנזימים‬
‫‪ Gastric pit‬אחד יכול להגיע לבלוטה אחת או ל‪ 2‬בלוטות‬
‫ההפרדה היסטולוגית לא פשוטה התאים הבולטים הם התאים הפריאטליים‬
‫המוקוזה‬
‫‪ Surface mucus cells‬הפרשת ריר סמיך ועבה שנצמד לאפיתל‬
‫‪Cardiac/gastric/pyloric glands‬‬

‫‪ Chief cells‬מייצרים פפסינוגן‪ ,‬הפעיל בסביבה חומצית‬ ‫•‬

‫‪ Parietal cells‬מפרישים ‪ HCL‬להורדת החומציות והפעלה של האנזימים ופקטור המסייע‬ ‫•‬
‫בספיגת ויטמין ‪b12‬‬
‫‪ Mucus neck cells‬הפרשת ריר‬ ‫•‬
‫‪ Enter-o- endocrine cells‬הפרשת הורמונים‬ ‫•‬

‫הקצה של הקיבה זה מגיע למעי דק‬

‫אורכו של המעי כ‪ 7 -‬מטרים‪ ,‬והוא מפותל בתוך חלל הבטן‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – Duodenum‬כ‪ 20 -‬ס"מ‬ ‫•‬
‫‪ – Jejunum‬כ‪ 3 -‬מטרים‬ ‫•‬
‫‪ – Ileum‬כ‪ 4 -‬מטרים‬ ‫•‬
‫תפקידיו‬ ‫•‬
‫העברה של חומרי המזון למעי הגס‬ ‫–‬
‫סיום תהליך העיכול על ידי אנזימים )מהדופן שלו ומבלוטות חיצוניות(‬ ‫–‬
‫ספיגת התוצרים של חומרי מזון לכלי דם ולימפה‬ ‫–‬
‫הפרשת הורמונים‬ ‫–‬

‫אורכו של המעי הדק ‪ 7‬מטרים והוא מפותל בתוך חלל הבטן‬

‫יש שם סוגר התעבות של השריר החיצוני וזה נותן סגירה‪ .‬רק שהקיבה מסיימת את התהליך הפירוק זה‬
‫עובר למעי דק‬
‫הקיפול האחרון של הקיבה לפני הדאודנום יש הפרשה של בי‪-‬קרבונט שגורם לחומציות לעלות‪ ,‬ביטול‬
‫החומציות‪ .‬בלוטות מקומיות שמפרישות ‪HCO3‬‬
‫‪ .1‬הדאודנום ‪ 20-25‬ס"מ חלק קטן ורק מקבלים את השינויים הראשונים שמכינים את המחית לקראת‬
‫תהליך הספיגה‬

‫‪62‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪64‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .2‬ג'גנום ‪ 3‬מטר חומרי מזון טריים הכל מפורק תאי אפיתל כולם מודגשים לצורך תהליך הספיגה‬
‫‪ .3‬איליום ממשיך בתהליך הספיגה אבל בגלל שהרוב כבר נספג אבל בגלל שהאורך שלו ‪ 4‬מטר והמזון עובר‬
‫שם כבר כמה שעות עדיין יש ספיגה‬
‫יש התפתחות של בקטריות שהגוף רוצה להימנע מהם בזמן הארוך הזה ולכן הלמינה פרופריאה באיליום‬
‫יותר עשירה במבנים של מערכת החיסון שעוזרים להגן על הגוף מפני מה שעלול לחדור מתוך החלל‪ .‬חלק‬
‫מהבקטריות הן נמצאות במעי בדרך קבע וחלק שרדו את החומציות בקיבה והגיעו למעי עם המזון‬
‫הפרדה של החלל היא לפי המבנים השונים‬
‫‪ .1‬נראה בלוטות שמסייעות לנטרול החומציות וסיום של פירוק שומנים וחומצות אמינו‬
‫‪ .2‬ספיגה‬
‫‪ .3‬משמעותיות של מערכת החיסון‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫העברה של חומרי מזון למעי גס‬ ‫‪.1‬‬
‫סיום תהליך העיכול ע"י אנזימים מהדופן שלו ומבלוטות חיצוניות‬ ‫‪.2‬‬
‫ספיגת התוצרים של חומרי מזון לכלי דם ולימפה‬ ‫‪.3‬‬
‫הפרשת הורמונים‬ ‫‪.4‬‬

‫תפקיד המעי זה להגדיל את שטח הפנים לספיגה‬

‫מי שעושה ספיגה זה חלבונים טרנספורמרים‬
‫הוא בנוי בכמה רבות‪/‬דרגים שמאפשרים ספיגה מאוד יעילה‬

‫צינור ‪ 7‬מטר שיושב מפותל בתוך חלל הבטן‬ ‫•‬

‫הצינור מורכב מאותן שכבות‬ ‫•‬
‫‪ .1‬מוסקולאריס מוקוזה שמאפשרת תנועתיות המחית היא יותר נוזלית וקלה יותר ולכן יש רק‬
‫‪ 2‬שכבות שריר שמניעות חומרי מזון שעוברות בקיפולים‪ .‬חומרי מזון שנתקעים יוצרים ביצה‬
‫וזה מסוכן‬
‫‪ .2‬סאב מוקוזה‪ -‬כמו רוגיות בקיבה‪ ,‬קפלים בוושט‪ ,‬במעי הדק הקפלים הכי הכי מפותחים‬
‫שנראה בגוף כי זה מגדיל את שטח הפנים לשים מקסימום תאים‪ .‬הגבעות של סאב מוקוזה‬
‫יוצרים מבנים גבוהים כמעט שליש מהחלל של הצינור‪ .‬טבעות של סאב מוקוזה שבולטות‬
‫ומגדילות את שטח הפנים‪ .‬לפעמים לבליטה יש פיצול‪ .‬גבעות אלה נקראות פליקה‬
‫סירקולאריס המילה המקבילה לחצאית פליסה )עם קפלים של בד( זה מגדיל את שטח הפנים‬
‫פי ‪ 3‬לולא היה את הקפלים של הפליקה‪ .‬יותר פליקה בג'גנום‪ -‬בגלל ששם יש את הכי הרבה‬
‫ספיגה‬

‫‪Plicae Circularis‬‬ ‫•‬

‫מבנים ספירליים קבועים של דופן המעי המגדילים את פני השטח פי ‪3‬‬ ‫–‬
‫כל כפל יכול להקיף כ‪ 2/3 -‬מהקוטר הפנימי‬ ‫–‬
‫‪Mucosa + Submucosa‬‬ ‫–‬
‫המבנים מפותחים במיוחד ב‪ duodenum -‬ובחלק הראשון של ה‪ileum -‬‬ ‫–‬

‫‪ .3‬על הפליקה יושבים שכבת מוקוזה גם למוקוזה יש קפלים משלה נוספים זה כאילו בד שעוטף‬
‫את הפליקה והבד הוא כמו מגבת שיש לו שערות עומדות‪ .‬גם לגבעה יש גבעות יש חדירות‬
‫)כאילו בלוטות כמו ‪(gastric gland‬‬
‫‪ .4‬למינה פרופריאה מגדילה את שטח הפנים בכיוון החלל היא יוצרת אצבע שבולטת ‪VILLI‬‬
‫‪ .5‬שכבת אפיתל שיושב על האצבע הבולטת‬
‫הגדלות נוספות לשטח הפנים‪ ,‬זה מגדיל פי ‪ 7‬את שטח הפנים לולא היו את ההגדלות הנוספות האלה‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪65‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫בפליקה סירקולאריס‪:‬‬
‫מוקוזה ‪ +‬סאב מוקוזה‬
‫בווילי‪:‬‬
‫מוקוזה בלבד‪ ,‬האזור המרכזי הינו שכבה של השריר החלק של המוסקולאריס מוקוזה‬

‫בלוטות אמיתיות בתוך הסאב‪ -‬מוקוזה‪ ,‬אפיתל שנכנס לסאב מוקוזה נקרא בלוטות ברונר‪ .‬רק ב‪-‬‬ ‫•‬
‫הדאודנום‪ .‬הן מפרישות בי‪-‬קרבונט‪ .‬המון בלוטות שממלאות את רוב הסאב מוקוזה‪ .‬מכל התאים‬
‫המפרישים יש צינור מוצא קטן שמתחבר לכמה צינורות מוצא קטנות הצינור מתעבה עד‬
‫שמגיעים לגזע עבה וכל החומר מופרש לתוך חלל של מעי‬
‫‪ PH‬נורמלי אסור שיהיו חומציות בגלל שאי אפשר לצפות את האפיתל בשעווה מגנה‪ .‬הציפוי ימנע‬ ‫•‬
‫מתאי האפיתל ספיגה טובה‪.‬‬

‫חלוקה כללית של דופן המעי הדק‪:‬‬

‫מוקוזה‪:‬‬

‫אפיתל‪ -‬קצב ההתחדשות מהיר‪ ,‬כל השכבה אחת לשבוע‬ ‫•‬

‫למינה פרופריאה‪ -‬רקמת חיבור‬ ‫•‬
‫מוסקולאריס מוקוזה‪ 2 -‬למינות של שריר חלק מסודרות בליפוף סביב החלל‬ ‫•‬
‫סאב מוקוזה‪:‬‬

‫רקמת חיבור צפופה יותר‪ ,‬מרובת סיבים קולגניים‬ ‫•‬

‫בלוטות על שם ברונר‬ ‫•‬
‫גנגליונים )ע"ש מייזנר(‬ ‫•‬
‫מוסקולאריס אקסטרנל‪:‬‬

‫שריר חלק‪ -‬שכבה היקפית ושכבה אורכית‬ ‫•‬

‫שלוחות של תאי עצב פריפראילי‬ ‫•‬
‫גנגליונים‪) nerve plexsus :‬ע"ש אאורבך(‬ ‫•‬
‫סרוזה‪:‬‬

‫אפיתל‬ ‫•‬
‫רקמת חיבור תחוחה העוטפת את כל המבנה‬ ‫•‬

‫מבנים היסטולוגיים המסייעים לתפקיד הספיגה‬

‫‪Plicae circularis .1‬‬
‫• מבנים ספירליים קבועים של דופן המעי המגדילים את פני השטח פי ‪3‬‬
‫• כל כפל יכול להקיף כ‪ 2/3-‬מהקוטר הפנימי‬
‫• ‪Mucosa + submucosa‬‬
‫• מבנים מפותחים במיוחד ב‪ duodeunom -‬ובחלק הראשון של ה ג'גנום‬

‫‪Villi .2‬‬
‫• מבנה דמוי אצבע בולטת של מוקוזה המגדילה את שטח הפנים פי ‪10‬‬
‫• אפיתל גלילי פשוט מקיף את הלמינה פרופריאה‬
‫• אורך של ‪0.5-1.5mm‬‬
‫• בחתך רוחב נראה מבנה מעוגל של אפיתל המקיף למינה פרופריאה‬

‫‪64‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪66‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫‪(Intestinal glands of Lieberkuhm) Crypts .3‬‬

‫• שקע של מוקוזה המגדילה את שטח הפנים פי ‪10‬‬
‫• אפיתל גלילי פשוט מקיף את הלמינה פרופריאה‬

‫שקעים צינוריים אשר פתחיהם בין ה‪villi -‬‬ ‫•‬

‫בחתך רוחב נראה מבנה מעוגל של אפיתל המקיף למינה פרופריאה‬ ‫•‬

‫הווילי עטוף בתאים סופגים‬

‫מעבר לתאים הסופגים יש קצת תאי גובלט אנחנו לא רוצים ריר סמיך אבל תאי גובלט נותן ריר‬ ‫•‬
‫בסמיכות נמוכה שמגנה על הצד האפיקלי של תאי אפיתל אבל זה לא מפריע לספיגה‬
‫גם בקיבה שמנו את התאים המתחלקים בבלוטה‪ ,‬גם פה אנחנו רוצים להגן עליהם אבל גם שלא‬ ‫•‬
‫יתפסו לנו מקום על הווילי ונוצרות כאילו בלוטות‪ .‬זה כאילו בלוטות כי היא לא מפרישה דברים‪.‬‬
‫כאילו בלוטות מלאות בתאים המתחלקים ויש תאים בודדים מפרישים‪ .‬הם מקום מוגן לתאים‬
‫מתחלקים‪ .‬לחדירות קוראים קריפטה ‪ CRYPT‬כוך קטן ומוגן‪ .‬קריפטות של מעי‪ .‬בעבר זה‬
‫נקרא הבלוטה של מעי על שם ליברקום ‪lieberkuhm‬‬
‫ברגע שתא מתחלק ונוצר תא חדש הוא מתמיין ונדחף למעלה‬ ‫•‬
‫אחרי ‪ 2-3‬ימים התאים הזקנים מתים בגלל הפעילות הקשה שלהם‬ ‫•‬
‫וילי פונים כלפי מעלה ‪ ,‬קריפטות פונים כלפי מטה‬ ‫•‬
‫שכבת שריר שתומכת במוקוזה מוסקולאריז מוקוזה‪ .‬לא היה לה משמעות בשום מקום אחר רק‬ ‫•‬
‫פה‪ .‬תא של שריר בודד שולח שלוחה לתוך הוילי וזה נותן תמיכה )לא פריסטלטיקה(‪ .‬זה מזיז‬
‫קצת את הוילי בגלל שתנועת המזון במעי גורמת לוילי להשתטח כלפי הדופן‪ ,‬השריר מעלה קצת‬
‫את הוילי בחזרה כדי שתאי אפיתל יהיו חשופים יותר למזון‪.‬‬
‫למינה פרופריאה בתוך וילי מכילה כמות אדירה של תאים ממערכת החיסונים‬ ‫•‬
‫תאי אפיתל הם ההגנה הראשונית וכדי למנוע את החדירות של חומרים אז בין תאי אפיתל יש‬ ‫•‬
‫‪ tight junctions‬רק חלבונים שהטרנספורטים לוקחים ומכניסים באופן אקטיבי חודרים לתוך‬
‫המערכת‪ .‬אם משהו בכל זאת הצליח לעבור יש שם תאים של מערכת חיסון שפוגעים בו‪.‬‬
‫תאי אפתיל קולומנרי שיכולים לאגור הרבה אבל לא עד אינסוף ולכן צריך להעביר אותו לדם‪.‬‬ ‫•‬
‫נראה ברקמה חיבורית המון קפילרות של דם ותפקידם להכניס חומרי מזון‪ .‬האנדותל שלהם לא‬
‫סגור עד הסוף ויכול להכניס חומרים כמו גלוקוז‪ .‬מהקפילרות הם נאספים לורידונים‪ ,‬ורידים‬
‫בסאב מוקוזה ומשם לורידים גדולים לוריד אחד גדול וריד פורטלי שהולך לכבד מהמעי‪ .‬וריד‬
‫שעשיר בחומרי מזון עם בקרה ראשונית‪ .‬שולחים אותו לביקורת בכבד לפני שמגיע ללב‪.‬‬
‫בלמינה רואים ריבוי של תאים ממערכת החיסון הרבה גרעינים והרבה סיבי קולגן‪ ,‬אפשר לראות‬ ‫•‬
‫קפילרות בהגדלה יותר‬
‫בסאב מוקוזה יש פחות גרעינים‬ ‫•‬
‫גם לכל תאי אפיתל יש אפשרות להגדיל את שטח הפנים שלו ע"י ‪ brushborder‬גבעות של‬ ‫•‬
‫הממברנה התאית ואפשר לשים יותר טרנספורטים בצד האפיקלי‪ .‬יכול להיקרא גם מיקרווילי‬
‫כשיורדים לקריפטה רואים בהתחלה תאי גובלט‪ .‬אנטרוציטים תאים סופגים עם מיקרווילי‬ ‫•‬
‫נכנסים יותר פנימה לקריפטה התאים נראים יותר הומוגניים לא ממוניים או שהם תאים‬ ‫•‬
‫מתחלקים‪.‬‬
‫בקריפטה תאים שמפרישים חומרים שמגרים את מערכת העצבים‪ .‬מפרישים נויסרטנין‪ -‬למוח‬ ‫•‬
‫להיות שמח כי יש אוכל ולפריסטלטיקה לפעול‬
‫תאים יחידים שעושים את ה כמעט בלוטה‪ ,‬התאים שיושבים בתחתית הקריפטה מאוד אדומים‬ ‫•‬
‫מאוד אאוזיניפולים עם גרנולות בולטות והם מפרישים חומרים אנטיבקטריאליים‪ .‬הקריפטה‬
‫היא מאוד צר שמאוד קשה להיכנס אליה אבל אם נכנסים אז מאוד קשה לצאת ולכן בתחתית יש‬
‫ייצור חומרים נגד התפתחות של זיהומים‪ .‬תאים מפרישים תאי פאנט נותנים הגנה לוקלי‬
‫בקריפטה ולפעמים באזור הסמוך אליו‬
‫חומרים אנטיבקטראליים מפרשים גם מהלבלב ועוברים לדאודנום‬ ‫•‬

‫מיקרוווילי ‪Microvilli‬‬

‫מבנים סאב‪-‬תאיים להגדלה נוספת של שטח הפנים‬ ‫•‬

‫‪65‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪67‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫אורך ‪ 1‬מיקרו‪-‬מטר‬ ‫•‬

‫קוטר ‪ 0.1‬מיקרו‪-‬מטר‬ ‫•‬
‫מבנים של הממברנה הפלסמטית של תאי האפיתל‬ ‫•‬
‫המבנים מכוסים בשכבה פילמנטית )‪ (glycocalyx‬היוצרת שכבת איטום מפני חומרים‬ ‫•‬
‫פרוטאוליטים‬

‫תאים לא ממויינים‬
‫תאים מתחלקים‬

‫תאים אנטרו‪-‬אנדוקריניים‬
‫תאים מפרישי הורמונים‬

‫תאי ‪Paneth‬‬

‫תאים פירמידליים בעלי בסיס רחב צמוד לממברנה הבאזלית‬ ‫•‬

‫מפרישים חלבונים הקשורים לפירוק בקטריות‬ ‫•‬
‫גרנולות ההפרשה נצבעות אסידופילית ומשוות לתא גוון בהיר ב‪HE -‬‬ ‫•‬

‫בלוטות ע"ש ברונר רק ב דאודנום‬

‫בלוטות גדולות הנמצאות בסאב מוקוזה של הדאודנום‬ ‫•‬

‫תאים מפרישים קוביים גבוהים‬ ‫•‬
‫גרעינים כהים בזאליים‬ ‫•‬
‫צינורות מוצא ‪ ducts‬בעלי אפיתל קוביאודלי נמוך‬ ‫•‬
‫הצינורות ולעיתים הבלוטה חודרים את המוסקולאריס מוקוזה‬ ‫•‬
‫צינורות המוצא נשפכים לקריפטות‬ ‫•‬
‫הפרשה של ריר בסיסי להגן מפני ההפרשה החומצית המגיעה מקיבה‬ ‫•‬

‫תאים סופגים‬
‫• תאים בעלי מיקרווילי‬
‫תאי ‪Goblet‬‬
‫• תאים מפרישי ריר המפוזרים על פני האפיתל‬
‫• מספרם רב יותר ב‪ileum -‬‬
‫• נוצרים מהתאים הלא ממוינים‪ ,‬ומהגרים אל פני ה‪ villi -‬תוך אגירת מוקוס‬

‫איליום‬
‫אגרדטים חבורות של לימפוציטים אחת ליד השני גם בלימינה פרופריאה וגם בסאב מוקוזה תאים גדולים‬
‫של לימפוציטים מזהים את החומרים שמצליחים לחדור והופכים לתאי פלזה ויוצרים חומרים הורגים‬
‫אותם‬
‫‪Peyer's patch in the ileum‬‬

‫מעי גס‬

‫‪66‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪68‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫מקבל את חומרי המזון כמעט מוכנים להפרשה רק מרכזים סופחים קצת מים ומה שמומס איתו אבל‬
‫בגדול אין תהליך ספיגה משמעותי‬
‫צריך להתמודד פה עם חיכוך יותר גדול כי ההפרשה מוצקה ולכן צריך ריר שיאפשר למוצק לעבור מעל תאי‬
‫האפיתל מעל המוקוזה‬
‫טניה קולי‪ -‬חבורות של מעי‪ -‬מוסקולאריס אקסטרנל אורכי אבל במקום שהוא מפוזר באופן אחיד לאורך‬
‫הצינור הוא ממורכז ונמצא במוקדים וכך יש לנו דחיפה כל פעם של המוצק‬
‫סאב מוקוזה אחיד ועל גביו שכבת מוקוזה עם מוסקולאריס מוקוזה ואז מוקוזה‬
‫מוקוזה זה למינה פרופריאה ואפיתל‬
‫לא צריך וילי כי אין ספיגה‬
‫צריך קריפטות כי צריך תאים מתחלקים הסביבה האפיקלית היא עוינת וצריך הפרשה של הרבה ריר אז‬
‫צריך לעשות הרבה תאים‪ .‬התאים מתחלקים לתאים סופגים ולהרבה תאי גובלט ותאים מפרישים‪.‬‬
‫קריפטות מתחילות כבר בעצמן את ההפרשה של הריר הן יותר רחבות ואין צורך בתאי פאנט‬

‫ככל שמתקרבים לרקטום השינוי בריכוז סוגי האפיתל משתנה כי צריך פחות ספיגה ויותר הפרשה בשביל‬
‫הסיכוך‬

‫אין פליקות‬ ‫•‬

‫אין וילי‬ ‫•‬
‫קריפטות ארוכות וישרות‬ ‫•‬
‫תאי גובלט מרובים יותר‬ ‫•‬
‫למינה פרופריאה צרה‬ ‫•‬
‫שומן בסאב‪-‬מוקוזה‬ ‫•‬
‫המוסקולריס אקסטרנל מורכבת משכבה פנימית סירקולרית ושכבה חיצונית אורכית אשר‬ ‫•‬
‫מורכבת בעצמה מחבילות‪Taenia coli :‬‬

‫אפנדיקס‪ -‬תוספתן‬
‫חדירה הצידה של הקולון לא ברור למה לקולון יש התפצלות שלא מובילה לשום מקום‬
‫אין לו מטרה פיזיולוגית‪ ,‬מנוון‬
‫האוכל שמגיע אליו אין לו לאן להתקדם ונשאר אפקט הביצה אדיר‬
‫לא צריך פריסטקלטיקה כי אין לאן ללכת מוסקולריס אקסטרנל עלוב‬
‫סאב מוקוזה כמו בקולון מאסיבי הרבה תאים של מערכת החיסון ריכוזים ענקיים של לימפוציטים‬
‫שיושבים פעילים ומתחלקים‬
‫איבר שהוא כל הזמן על סף דלקת ומערכת החיסיון משופעלת שם הרבה‬
‫אפשר ללמוד שם על מערכת החיסון‬
‫אפשר להסתדר גם בלעדיו )לא כמו שקדים(‬
‫מוקוזה – אין הרבה קריפטות אין תנועה של מזון‪ ,‬אין וילי ויחסית מעט קריפטות רחבות הכל בעצלתיים‬
‫חוץ ממערכת החיסון‪.‬‬
‫מבנה שנותן מענה לביצה שנוצרת שם כל פעם‪.‬‬

‫תוספת מהצקום‬ ‫•‬

‫בעל דופן עבה‪ ,‬בגלל כמות הרקמה הלימופאידית בסאב‪-‬מוקוזה‬ ‫•‬

‫‪67‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪69‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫ללא וילי ומיעוט של קריפטות‬ ‫•‬

‫מוסקולריס אקסטרנל צרה‬ ‫•‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/ 9‬מיכל‬

‫כבד וקצת לבלב‬

‫מבנה ש לתאים אפיתליים שבמהלך הזמן שקעו לתוך החלל שאותו הם ציפוי‬
‫החלק הפנימי יהיה החלל של האברים הפנימיים‬
‫הצינור של מערכת עיכול שעטוף בחלל ומתוך החלל יצא צינור מוצא ארוך ונוצרת בלוטה נפרדת‬
‫יצרו מבנה משל עצמם‬
‫בלוטה שתפקידה להפריש חומרים שמסייעים בתהליך העיכול‬
‫בלוטה שהתפצלה ממערכת העיכול ובוודאי תסייע לו‬
‫צינור מוצא שלו מתחבר לדאודנום‪ -‬חלק ראשון של מעי דק שבו יש את הסוף של תהליך הפירוק‬
‫בבלוטה יש הפרשה של אנזימים שעוזרים לפירוק סופי‬
‫תאי כבד הם מייצרי האנזימים ומפרישים אותם אל החלל במטרה לסייע בפירוק‬
‫הבלוטה קשורה בצורה מאוד קרובה לתוך מה שקורה במע' העיכול הטבע מנצל את הבלוטה לתפקידים‬
‫נוספים‬
‫הוא צריך להסתכל על מה שמגיע ממערכת העיכול‪ .‬מעבר להיותה בלוטה אקסוקרינית שמפרישה חומרים‬
‫לחלל הדאודנום הוא מבצע סינון ובדיקה של כל מה מגיע מתוך מערכת העיכול לכלי הדם‬

‫יש מערכת מתוחכמת‪:‬‬

‫‪ .1‬מסייעת בתהליך העיכול‬
‫‪ .2‬בקרה על חומרים שמערכת העיכול הכניסה פנימה‬
‫כל מה שלא מוצא חן בעיני הכבד מפורק וחוזר לצינור כדי שיפלט החוצה מהגוף ולא ייספג‬
‫חומרים שמערכת העיכול ספגה ולא הייתה צריכה לספוג אותם הכבד מנטרל אותם ונפטר מהם במסלול‬
‫זה‬
‫כבד הוא מסנן בגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬מסנן דם מפני חומרים לא טובים )אבל לא סינון של מערכת החיסון(‬
‫‪ .2‬היפטרות מכל החומרים דרך המערכת שמאפשרת הוצאת חומרים החוצה )מעי גם ורקטום(‬
‫יש לו תפקיד של מסננת בנוסף לתפקיד אקסוקרינית שלו‬
‫ברוב הבלוטות הם מייצרים את החומרים שלהם והוא נאגר בסינוסים כלשהם ומופרש כשצריך אותו‬
‫בכבד אין מקום לאגור דברים ולכן החומרים שנוצרים הם נאגרים בכיס המרה‬
‫כיס מרה הוא שלב ביניים אבל אין בעיה לחיות בלעדיו כי הכבד הוא האחראי על התהליך של יצור‬
‫התהליך יהיה פחות יעיל אם אין לכבד את המחסן שלו אבל אפשר להסתדר בלי זה‬

‫בלוטה מורכב מתאים אפיתליים מפרישים האפטוציטים‪-‬תאי הכבד כמו תאים אפיתליים אחרים יודעים‬
‫להתחלק כל החיים שלנו‪.‬‬
‫תרומת תאי כבד לא פוגעת בתורם‪/‬נתרם כי הם עוברים התחלקות‬

‫תפקיד‪:‬‬

‫הבלוטה האקסוקרינית הגדולה בגוף האדם‪.‬‬ ‫•‬

‫בכבד מתבצע עיבוד ואגירה של נוטריינטים שנספגו במערכת העיכול‪ .‬מהווה את הממשק בין‬ ‫•‬
‫מערכת העיכול והדם‬
‫ההפרשה של הכבד היא המרה‪ ,‬המופרשת לכיס המרה ומתפקדת לעיכול של שומנים‪.‬‬ ‫•‬
‫ייצור של הורמונים וגורמי קרישה‪ ,‬משתתף במטבוליזם של ברזל‬ ‫•‬

‫הספיגה‬

‫וילי סופג את כל החומרים‪ .‬יש לו טאי ג'אנקשיין וכל מה שיכול להכנס לתוך כלי הדם אחרי הלמינה‬
‫ואחרי שמערכת החיסון בודקת אותו‪ ,‬הוא מתנקז לקפילרות‪ .‬מתוך כל הווילי סאב מוקוזה נאסף וריד‬

‫‪68‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪70‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫אחד גדול מאוד מכל הורידונים שהוא מועשר בחומרי מזון ולמרות הסינון הראשון שהוא עבר עדיין‬
‫נרצה‪:‬‬
‫‪ .1‬להעביר ביקורת‬
‫‪ .2‬שחרור איטי של החומרים‬
‫‪ -Portal vein‬עשיר בחומרי מזון‪ .‬מגיע לתוך הכבד יורד בכבד לדרג קפילרי )מנגנון ייחודי(‪ .‬הדם‬
‫הורידי נפתח לדרג הקפילרי‪ .‬בכבד מתרחש תהליך הסינון ‪-‬הסינון הוא לקיחת רעלניים והיפטרות‬
‫מהם‪ .‬הם גם לוקח סוכרים ואוגר אותם בכבד ומשחרר אותם לאט לאט לכלי דם דרך הוריד שיוצא‬
‫מהכבד‪ .‬וריד זה מתחבר ל ‪ VENA CAVE‬ומגיע ללב‬

‫בדם הפורטלי‪ -‬מלא סוכר‬

‫האפטיק ואין‪ -‬פחות סוכר‬
‫בגוף‪ -‬פחות סוכר‬
‫נחכה כמה שעות בכלי דם פורטלי ייגמר המזון‪/‬סוכר אבל בגוף ובהאפטיק ואין עדיין תהיה רמה זהה‬
‫של סוכר‪/‬מזון כדי שלא תהיה קפיצה גדולה בסוכר בגוף‬

‫אחד האיברים הגדולים ביותר בגוף שלנו קילו וחצי באדם בוגר‬ ‫•‬
‫צריך כלי דם שיכנס לכבד‪ -‬עורק‪ -‬בשביל החמצן ‪ .‬תאי כבד עובדים קשה ויש להם סוכר בשפע אבל‬
‫חייבים חמצן‪ .‬רוב הדם שמגיע לכבד הוא מהפורטלי וקצת מהדם העורקי‪ .‬העורק הוא קטן פי ‪3‬‬
‫מהפורטל ואין‬
‫הצנרת בתוך הכבד‪:‬‬
‫‪ 2‬אונות של הכבד ‪LOBES‬‬

‫מערכת מורכבת של צנרת להביא דם גם עורקי וגם ורידי לפצל לדרג קפילרי לאסוף אותו בחזרה‬
‫לוורידים קטנים ואז ורידים גדולים יותר‪.‬‬
‫בתוך קפילרות הכבד מערבבים דם עורקי וורידי ביחד‪ .‬תאים האפטוציטים מסתכלים על הדם‬
‫בקפילרות ורואים במקביל חמצן וחומרי מזון ולכן אין צורך לבנות מערכת קפילרית כפולה‪.‬‬
‫צנרת המרה‪ -‬ייצור אנזימים שמסייעים בפירוק שומנים‬
‫כמו בכל בלוטה מתוך האסינוסים )חלל שתאים מפרישים פונים אליו ומפרישים את החומרים( שהם‬
‫האזורים המפרישים בכבד אין ממש חלל גדול אלא חלל קטן‪ ,‬צר וחלק ונקרא לו עדיין אסינוס‪.‬‬
‫האסינוסים בכבד הם מעברים צרים אליהם מופרשים האנזימים עם הנוזל של המרה‪ .‬האנזימים‬
‫האלה מתנקזים בצינורות מהחללים לתוך צינורות עם חלל גדול יותר וכל כמה צינורות מתנקזים‬
‫לצינור גדול עד שהם מתנקזים לצינור המוצא וכך הוא יוצא מתוך הבלוטה ומגיע לכיס מרה‪ -‬ממנו יגיע‬
‫לדאודנום‬
‫הילום‪ -‬שער הכבד שמים את הצנרת היותר גדולה ונשים גם צינור מרה שהוא צינור מוצא של בלוטה‬
‫‪ BILE DUCT‬וכל צינורות יושבים ביחד עם תמיכה והם יתפצלו לצינורות קטנים יותר‪.‬‬

‫כלומר ב‪Hilum -‬‬

‫‪Portal vein .1‬‬

‫‪Hepatic artery .2‬‬
‫‪Bile duct .3‬‬

‫צינורות יותר גדולים – יותר רקמה חיבורית‪ -‬יותר תמיכה מבנית‬

‫‪69‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪71‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫ורידים יותר גדולים‬ ‫כלי דם קפילריים יתחילו כלי דם ורידים שיאספו את הדם מהקפילרה‬
‫לווריד גדול אחד שיוצא מהכבד ‪ HEPATIC VEIN‬לא מתוך ההילום‪.‬‬

‫המבנה עטוף ברקמה חיבורית‪ ,‬המון תאים אפיתליים והרבה רקמה חיבורית‬
‫הכבד עטוף בקפסולה של רקמה חיבורית צפופה שמחזיקה אותו ושומרת עליו מפניו פגיעות חיצוניות‬
‫הקפסולה העוטפת את הכבד שולחת שלוחות ‪ septea‬אל תוכו ומפרידה בין אזורים שונים אוניות‪.‬‬
‫אזורים אלה מכילים מעט תאים‪ ,‬פיברובלסטים וסיבי קולגן מרובים‪ -‬שלוחות ‪ ,‬עמודים שנותנים‬
‫תמיכה מבנית בתוך הכבד כדי שלא יקרוס‪.‬‬

‫אותם תאים שיודעים להפריש מרה וגם להסתכל על מה זורם בדם ולקחת מה שהם צריכים ממנו‬
‫האפטוציטים יושבים בתוך מבנה שנקרא אוניות כל מבנה הוא בניין עצמי שיש לו צנרת שמביאה את‬
‫הדם לתוכו וצנרת שמוציאה דם ממנו וצנרת שמנקזת את המרה ממנו מתוך האסינוסים‬
‫כל אוסף בניינים=כל שכונה יש לה רקמת חיבורית קצת יותר צפופה ומסביבם עוברים צינוריות דם‬
‫יותר מאסיביות כך שיש חבילות של אוניות קטנות מאוגדות‬
‫הרקמה החיבורית היא דיי עדינה באונית ומאפשרת לתת תמיכה מבנית קלה ולא מעבר לזה אצל‬
‫חזיר רואים את ההפרדה יותר טוב‪ .‬רואים משושים שהם הרקמה החיבורית‬

‫ראים קפילרות עבות שטח פנים גדול יותר ספיחה יותר איטית וכך יש יותר זמן להאפטוציטים‬
‫להסתכל על מה יש בדם ‪ .‬סינוסואידות‪-‬קפילרות רחבות‬
‫הצד הבזלי פונה לרקמה חיבורית ולפנים הגוף ולכלי הדם‬
‫הצד האפיקלי פונה להפרשה של חומרים‬
‫מבנה משושים ממלא הכי הרבה האפטוציטים בתוך חלל הכבד ורק ב‪ 3‬מתוך ‪ 6‬קודקודיים שלו יש‬
‫כלי דם‪ ,‬כי כלי דם יכול לכסות שטח מצד ימין ומצד שמאל ולכפות על כך‬

‫ארגון פנימי‬
‫הכבד מורכב מתאי אפיתל‪ ,‬פרנכימה‪ ,‬רבים המסודרים במשטחים‪ ,‬בעובי של תא אחד‪.‬‬ ‫•‬
‫בין המשטחים מפרידות סינוסואידות )תאי אנדותל(‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ – Portal canals‬אזורים בהם מצויים כלי המרה‪ ,‬הלימפה והדם המתנקזים‪ ,‬מנוקזים‬ ‫•‬
‫מהאונית‪.‬‬
‫שלוחות של כלי עורקי שעולות בדפנות כלפי מעלה איפה שיש לנו רקמה חיבורית תומכת כל כלי דם‬
‫עורקי שמתפצל הצידה שולח שלוחות הדם מתוכו זורם לתוך סינוסואידות לתוך צינור הניקוז שבתוך‬
‫המעגל של האונית שלנו ‪. CENTRAL VEIN‬‬

‫במקביל אליו עובר הפורטל ואין מגיע ברמה חיבורית שולח שלוחה מתפצל לשלוחות קטנות יותר‬
‫שמתפצל לכלי דם קטנים לכל קומה‪ .‬וזה נאסף בסנטרל ואין‬
‫המרה שנוצרת על ידי האפטוציטים מובלת בצנרת של מרה‪ .‬היא צנרת שמכילה אנזימים מפרקי מזון‬
‫מכילה רעלניים ב ‪ pH‬נמוך ולא נרצה ערבוב‪ .‬במקבילה לקפילרות מזרימים צינורות נוספים שאוספים‬
‫מרה לצינור הירוק‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪72‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫טאי ג'אנקשיין סביב הצנרת של המרה שמונע מהמרה לזלוג החוצה מהצינורות וגם תאים אפיתליים‬
‫מפרישים איזה שעווה שמגנה עליהם‪.‬‬
‫בתוך האונה כלי הדם הם סינוסואידות מחוררות דופן‪.‬‬
‫צינורות של דם‪:‬‬
‫יש לו חלל‬ ‫‪.1‬‬
‫אם זה עורק יש לו שריר חלק‬ ‫‪.2‬‬
‫מסביבו יש רקמה חיבורית‬ ‫‪.3‬‬
‫הכי חשוב זה אפיתל חד שכבתי שטוח‬ ‫‪.4‬‬
‫בתוך האונה כלי הדם הם סינוסואידות מחוררות דופן‪.‬‬ ‫•‬
‫קפילרות זורמות לאורך הבניין ומגיע ל‪ central VEIN‬מכל דירה נכנסת לתוך הצינור המרכזי‪.‬‬

‫מבחינת האפטוציטים תאי כבד אמורים למלא את הנפח של המבנה למקסימום כדי שכל קפילרה‬
‫תשב ליד האפטוציטים זה הצד הבזלי של האפטוציטים‪.‬‬

‫כלי דם תמיד ליד צד בזאלי של תאי אפיתל‬ ‫•‬

‫יש טיפה של רקמה חיבורית ואז האפטוציטים‬
‫יש להם מעל ‪ 2‬צדדים בזאליים ומכל צד שלהם פונים לכלי דם‬
‫איפה שהצד האפיקלי בין כל ‪ 2‬תאים יש תעלות קטנטנות ‪ CANALICULI‬שעוברות בין תאים זה הצג‬
‫האפיקלי‪ .‬צד אפיקלי קטנטן והחלל עטוף בטאי ג'אנקשיין והתא מפריש לתוך החלל את אותם‬
‫האנזימים ויוצרים מיצי מרה וכל החומרים שהתא רוצה להעיף החוצה‪.‬‬

‫מאוד קל להבדיל בין ‪ BILE DUCK‬לבין כלי דם‪ :‬כלי דם עורק או וריד עטופי באפיתל חד‬ ‫•‬
‫שכבתי שטוח‪ .‬צינור מצא של בלוטה מנקז את הקנליקולי ולכן בעלי אפיתל חד שכבתי‬
‫קובואידלי‬

‫טריאדה פורטלית‪ -‬צנרת של ‪BILE DUCK, HEPTIC ARTERY, PORTAL VEIN‬‬

‫‪-3‬צינורות שאין ביניהם ערבוב‪.‬‬

‫סינוסואידות לא רציפות )‪ : (discontinuous sinusoidal‬מבנה מפותל ועובי חלל גדול ‪(9-15‬‬ ‫•‬
‫)‪ , mm‬דפנות מחוררות )‪ ,(100nm‬מרווחים בין‪-‬תאיים גדולים‪ .‬למינה באזלית לא רציפה‪.‬‬

‫מאקרופאגים רבים סביב תאי האנדותל‪.‬‬

‫האנדותל של סינוסואידות הוא לא אטום וסגור‪ .‬ממברנה פלסמית עוטפת את התא אבל עדיין יש בו‬
‫חללים כמו בייגלה‬
‫אנדותל עם חלונות מרוב שהוא פתוח מולקולת מאוד גדולות יכולות לצאת החוצה לרקמה החיבורית‬
‫העדינה עוטפת אותו מה שיוצא החוצה לא נתקל בממברנה בזאלית עבה אלא היא קרועה ופתוחה‬
‫ומאפשרת למולקולות גדולות לצאת‪.‬‬
‫זורם בו דם עשיר במזון ומזון יכול לצאת מהכלי דם לרקמה חיבורית ומיד אחרי הרקמה החיבורית‬
‫הדקיקה יושבת האפטוציט שהוא לוקח‪ :‬רעלנים‪ ,‬שומנים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬כמעט הכל‬
‫לאט לאט משחרר חזרה סוכרים במשך הרבה שעות אחרי האוכל‪ ,‬שומנים וכו'‪ ,‬חזרה לדם‬
‫הכבד בדיוק בגלל זה נחשב חשוב ומזין )לאכול כבד מי שבתת תזונה( הכבד הוא עשיר בחומרי מזון‬
‫כמה שיש מזון בגוף‪ ,‬בכבד יש הרבה יותר‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪73‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫תאי דם מחזיקים ברזל והמוגלובין בגלל תאי דם אדומים שמתפרקים בתוך הכבד גם הברזל נשאר‬
‫בכבד ומשוחרר לאט לאט‪ .‬הכבד בכל רגע נתון עשיר בכל חומר שהגוף‪.‬‬
‫הכבד מאוד מזין‬
‫יש בו גם רעלניים בילי רובין חלק מפירוק ההמוגלובין‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬תרופות‪ ,‬חומרים אנ‪-‬אורגניים שהם‬
‫חומרים שמרמים את תאי האפיתל של הגוף ותאי הכבד שמים לב אליהם ומנטרלים אותם הם ייפטרו‬
‫מהם ביחד עם מיצי מרה‪.‬‬
‫אם יש יותר מידי רעלניים אין אפשרות לכבד לפרק אותם ולכן האפטוציטים מתחילים למות‪ .‬כמו‬
‫כמויות מופרזות של אלכוהול‪ .‬תאים מתים ובמקומם יש רקמה חיבורית‪ -‬צירוזיס‪ ,‬אין שורות של‬
‫האפטוציטים יש רקמה חיבורית שלא מנטרלת ולא אוגרת כלום כמו צלקת‪ .‬זה פגיעה מסיבית והם לא‬
‫מספיקים להתחלק כדי לתקן את הפגיעה ולכן יש צלקת ואין אפשר לתקן את זה‪.‬‬
‫הצנרת באונית הכבד‬
‫‪.‬רואים קפילרה רחבה מאוד אפילו יותר מהעורק ומהוריד‬
‫מרה היא חומצית מאוד ומכיל את כל הרעלניים שהגוף רוצה להיפטר מהם ומחכה שסיגנל שאומר‬
‫שהגיע אוכל שומני לגוף ובאותו רגע כיס מרה משחררת את המרה‪.‬‬
‫המרה מופרשת לכיס מרה כמו היצע וביקוש בגוף‪ ,‬כמו הפרשה של כל בלוטה‪ ,‬מופרשים לפי‬
‫הדרישה‪ .‬בלוטות הן חיות ויכולות להתנוון אם לא נפעיל אותם מספיק‪.‬‬

‫)‪Portal triad (tetrad‬‬

‫קולגן צבוע בכחול‪Masson stain, collagen in blue -‬‬

‫החלל זה הפורטל ואין‪ -‬אפיתל חד שכבתי שטוח אין שריר חלק למרות שהוא כלי דם גדול‬ ‫‪.1‬‬
‫מצביע על כך שהוא ורידי‪ -‬וריד פורטלי‬
‫כלי דם קטן ביחד אליו גם הוא עם אנדותל אבל רואים את השריר בעל מבנה מסודר‬ ‫‪.2‬‬
‫שמקפים את הכלי דם‪ .‬זה כלי דם עורקי שלוחה של האפטיק ארטרי‪.‬‬
‫צינור עטוף אפיתל קובואידלי בלי שריר‪ ,‬צינור מוצא של בלוטה‪BILE DUCT ,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫צינורות לימפה שלא נדבר עליהם‬ ‫‪.4‬‬
‫יכולים להיות שם צינורות נוספים כי הם מתפצלים והרי זה חתך היסטולוגי‬ ‫•‬

‫‪ Hepatocytes‬האפטוציטים וסינוסואידים שנמצאים לידם‬

‫קל לראות תאי אפיתל‬
‫תא דם של השורה הלבנה אולי ניוטרופיל בתוך הכלי דם )פס לבן(‬
‫צריך מיקרוסקופ אלקטרוני כדי שתהיה מספיק רזולוציה לראות את מה שדיברנו עליו‬
‫תאים רב מצולעים‪ ,‬בגודל של כ‪.20-30mm -‬‬

‫ציטופלסמה יחסית בזופילית‪.‬‬

‫גרעינים עגולים אליפסות‪ ,‬בעלי גדלים שונים מאוד אם רואים ‪ 2‬גרעינים זה כי התא מתחלק‬
‫הציטופלסמה מכילה גליקוגן ווקואולות של שומן‪ ,‬הממוצות בפרפרציה‪.‬‬
‫האפטוציט פונה ב‪ 2‬צדדיו לצד בזאלי‬

‫‪72‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪74‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫רקמה חיבורית‪ -‬חלל דיסה זה כמו למינה פרופריאה כי היא כל כך עדינה שלא ניתן להגיד שהיא‬
‫שכבה של למינה פרופריאה‬

‫חלל דיסה כלפי הסינוסואידות‬ ‫•‬

‫קליטת חומרים מתסנין הדם לתאים‪,‬‬ ‫•‬
‫הפרשת גורמי קרישה מהתא‬ ‫•‬
‫איסוף של נוזל המרה‪ ,‬דרך תעליות בין התאים‬ ‫•‬
‫מאקרופאגים יכולים לשבת בדיסה או בתוך כלי הדם )לא נראה את זה בשום מקום אחר!(‬
‫בין התאים יש קנליקולי – צינורות שזורמים שם ויזרמו לפורטל טריאדה בתור בייל דוקט‪ .‬הקנליקולי‬
‫הוא בעצם אסינוס‪ ,‬אותו חלל שלתוכו התא מפריש‪ .‬אין צינור נוסף‪ .‬הצינור זה החלל שהתאים יוצרים‬
‫ומפרישים לשם‪.‬‬

‫הגדלה של צביעה עם ברזל השוקע לדפנות ה‪canaliculi -‬‬

‫‪ -C‬קנליקולי צינור עטוף בהאפטוציטים שמתנקז את נוזלי המרה לעבר הבייל דוקט שנמצא בפורטל‬
‫טריאדה‬
‫‪ -B‬גרעינים יש ‪-2‬גרעינים וזה תאים מתחלקים‬

‫מאקרופאגים‪ ,‬תאי קופפר‪ ,‬בתוך הסינוסואידות‬

‫תפקידים‪ :‬סילוק אריתרוציטים זקנים‪,‬‬
‫ייצור המרה הינו תלוי המוגלובין‪ ,‬ובילירובין‪ ,‬רעלן‪ ,‬תוצר הפירוק של ההמוגלובין מופרש דרך מיצי‬
‫המרה‪.‬‬

‫לבלב‬
‫בלוטה אחרת שחיונית לפחות כמו הכבד לצורך מערכת העיכול‬
‫מע' העיכול מייצרת את רוב הדברים שצריך כדי לפרק את חומרי מזון‬
‫קיבה מפרקת חלבונים לפפטידים‪ ,‬אבל זה לא מספיק‪ ,‬הגוף יכול לספוג רק חומצות אמיניות‪ .‬כנ"ל‬
‫לגבי שומנים ולכן צריך אנזימים מהכבד )לפירוק סופי של שומנים( ואנזימים מהלבלב )לפירוק סופי‬
‫של חלבונים(‬
‫חומרי מזון מגיעים לדאודנום ונפגשים עם הנוזלים מכיס מרה ומהלבלב ורק אז הם מפורקים‪.‬‬
‫רק אז הם הופכים לחומצות שומן ולחומצות אמינו ויכולים להיספג בידי מעי הדק‬
‫כבד‪ -‬אחראי לפירוק שומן‬
‫לבלב‪ -‬אחראי לפירוק חלבון‬
‫החלק האקסוקריני של הלבלב זה תאים אפיתליים מפרישים שכמו הכבד שבמקור היו קרובים‬
‫לדאודנום ויצרו צינור מוצא שהתרחק ומפריש חומרים בצינור שמתמזג עם הצינור מכיס מרה לתוך‬
‫הדאודנום‬
‫כמו בכבד‪ .‬מתחיל בצינורות קטנים שגדלים ונאספים עד לצינור מוצא‬

‫‪73‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪75‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫ההורמונים שהלבלב מפריש הם החלק המוכר של הלבלב יש בו אזורים קטנים של תאים אפיתליים‬
‫שמפרישים אינסולין וגליקוגן וההורמונים האלה מופרשים לכלי דם )אנדוקריני בלי צינוריות מוצא(‬
‫ומתפזרים בגוף‬
‫כשיש סינגל שהגיע אוכל‪ -‬כל החללים בחלק האקסוקריני מתרוקנים כי הם מפרישים את האנזימים‬
‫וכל החללים בחלק האנדוקריני מפריש את ההורמונים וסיגנלים נוספים לגוף לשמוח וגם אינסולין‬
‫וכו'‪...‬‬
‫בחלק האקסוקריני‬
‫לבלב מורכב מאוניות שכל אונית היא עשרות‪-‬מאות חללים מפרישים עם תאים אפיתליים שמפרישים‬
‫לתוך החללים‬
‫מתוך החללים זה מתאסף לצינוריות קטנות שמתאספות לצינורות גדולים יותר מהאסינוס המפריש‪,‬‬
‫כמו גפן‪ ,‬לצינור מוצא אחד גדול‬
‫בין חבורות של אוניות רואים פסים לבנים שזה רקמה חיבורית‬
‫צינורות מוצא של בלוטה‪ -‬אפיתל קובואידלי‪ .‬בצינורות עבים זה יכול להגיע גם לאפיתל קולמונרי‪.‬‬
‫איי לנגרהנס זה החלק האנדוקריני החלל הולך לאיבוד וכולם פונים לכלי דם ונוצר מבנה‬ ‫‪-I‬‬
‫הרבה יותר הומוגני זה לא תאים אפיתליים שיושבים במעין כדור מסביב לחלל אלא‬
‫תאים שיושבים אחד ליד השני וכבר בצביעה ובהגדלה קטנה רואים איים כאלה‬
‫שמפרישים לתוך כלי דם הורמונים‬

‫אפיתל קובואידלי גם בצינורות קטנים וגם בגדולים )בגדולים אף קולמונרי(‬

‫רקמה חיבורית‬
‫חלל גדול מוגדר אי אפשר להתלבלב בינו לבין החלל הקטן של אסינוס‬

‫‪Endocrine pancreas‬‬

‫‪ 1-2%‬מנפח הלבלב‪.‬‬

‫‪ – Islets of Langerhans‬איי לנגרהנס הינם איבר אנדוקריני דיפוזי בלבלב‪.‬‬

‫תפקידם – ויסות המטבוליזם של פחמימות ‪,‬חלבונים ושומנים בגוף ע"י‬

‫הפרשת ההורמונים ‪ :‬אינסולין‪ ,‬גלוקגון וסומטוסטטין‪.‬‬
‫בצביעת ‪ H&E‬האיים נצבעים בצביעה בהירה‪.‬‬

‫גרעינים עגולים‬
‫הוורוד זה החומרי הפרשה בחלל וזה עטוף בתאי אפיתל‬
‫באי אין חלל והמון כלי דם והמון תאי אפיתל יושבים משולבים וקשה להגדיר פה צד אפיקלי וצד‬
‫באזלי‬

‫להזין את תאי האפיתל לתת חמצן וסוכר‬

‫‪74‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪76‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫באזור האנדוקריני יש בלאגן בלי חללים מסודרים וריכוז אדיר של המון כלי דם באופן יחס לאזור‬
‫האקסוקריני כלי דם אלה גם מביאים חמצן וגם מקבלים את ההורמונים‬

‫‪Exocrine pancreas‬‬

‫‪ .1‬בלוטות ההפרשה ‪compound tubuloacinar serous glands -‬‬

‫תאי אפיתל פשוטים פירמידליים‪.‬‬ ‫•‬

‫מכילים גרנולות זימוגן – הפרשת אנזימי עיכול בצורתם הבלתי פעילה‪.‬‬ ‫•‬
‫)טריפסינוגן‪ ,‬פפסינוגן‪ ,‬ליפאז ועוד(‬
‫הגרנולות אצידופיליות ורודות‪.‬‬ ‫•‬
‫האנזימים משוחררים מהגרנולה אל חלל הבלוטה ע"י אקסוציטוזיס‪.‬‬ ‫•‬
‫האנזימים עוברים אקטיבציה בחלל המעי הדק‪.‬‬ ‫•‬
‫מיליוני אסינסוסים שתמיד מפרישים חומרי הפרשה‪ .‬החומר נאגר בתוך המון חללים‬ ‫•‬
‫‪ .2‬צנרת ניקוז והפרשת מיצי הלבלב )לא חשוב השמות!!!(‬
‫‪Centro acinar cells‬‬ ‫‪intercalated duct‬‬ ‫‪intra lobular collecting ducts‬‬

‫‪Interlobular ducts‬‬ ‫‪main pancreatic duct‬‬

‫תאי ה ‪ intercalated ducts -‬מפרישים מים וביקרבונט אל חלל הצינור‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ HCO3-‬מעלה את ה – ‪ ,pH‬ע"מ לנטרל את חומציות הקיבה ויצירת סביבה‬ ‫•‬

‫מותאמת לפעילות אנזימי הלבלב‪.‬‬

‫‪ .3‬בקרה הורמונלית‬

‫גירוי תאי הצינור להפרשת מים וביקרבונט‪.‬‬ ‫‪Secretin‬‬ ‫•‬

‫גירוי תאי הבלוטות האצינריות להפרשת אנזימי לבלב‪.‬‬ ‫‪CCK‬‬ ‫•‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/10‬נועם‬

‫מערכת הרבייה‬

‫מערכת מתוחכמת‬
‫משמרת את האורגניזם עצמו לאורך האבולוציה‬
‫מתחיל במפגש בין ביצית לזרע וזה יוצר עובר‬

‫מערכת רבייה זכרית‬

‫• תפקידה לייצר זרע‬

‫• זרע הוא ‪ 60‬מיקרון כולל זנב‬
‫‪L – central‬‬ ‫‪lumen‬‬
‫מהגודל‬ ‫‪Interlobular‬‬
‫הזכרית מהרגע שנוצר עד הרגע שנפלא החוצה ‪ 7.6‬מטר פי ‪ 100‬אלף‬ ‫‪duct‬‬
‫מע' הרבייה‬
‫בתוך– ‪A‬‬
‫‪glandular‬‬
‫•‬ ‫‪acini‬‬
‫שלו‬
‫‪C – centroacinar cells‬‬ ‫יוצר– ‪S‬‬
‫בתוך ‪ 2-5‬מ"ל נוזל‬ ‫‪supporting‬‬
‫•‬ ‫‪tissue‬‬
‫• ‪ 400-600‬מיליון זרעים בנוזל )‪ 1%‬מנפח הנוזל(‬
‫‪D – intercalated duct‬‬ ‫• כל יום יש ייצור של ‪ 200-300‬מיליון תאי זרע בשלבי בגרות‬
‫• תהליך הבשלה לוקח ‪ 3‬חודשים‬

‫‪75‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪77‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫למה צריך ליצור זרע בכמויות אם בסוף רק זרע ‪ 1‬מפרה את הביצית‬

‫הפרייה נעשית בסביבה לא סטרילית היא לא מוגנת על ידי מערכת החיסון היא לא בגוף ולכן‬ ‫•‬
‫תיאורטית כל דבר מזהם‪/‬טפיל היה יכול לפגוש את הביצית ולכן שמים שם את מלוא המכשולים‬
‫‪ PH‬חומצי מאוד‬ ‫•‬
‫תנועה נגדית ל‪-‬סיליות‬ ‫•‬
‫תאי מערכת חיסון אלימים‬ ‫•‬
‫טוקסינים‬ ‫•‬
‫בנוזל הזרע יש נוגדי קרישה‬ ‫•‬
‫ולכן חשוב לעשות את כל מכשולים כדי שרק זרע יפגוש את הביצית‬

‫למה יש ‪ 7.6‬מטר בתוך גוף הזכר‬

‫הרבה מאוד זרעים בתהליך שלוקח זמן‬
‫לגרום לו להתמיין לתא זרע‪ ,‬לתת לו הכנה לרגע שיצא החוצה‬
‫תהליך ההכנה לוקח ‪ 3‬חודשים זה סרט נע אבל זה לא מסונכרן ולכן כל יום תיאורטית אפשר להוציא‬
‫כמות כזו גדולה של זרע‬

‫המרכז באשכים‬
‫מיוצרים תאי הזרע‬
‫אשכים מחוץ לגוף הזכר ‪Testes‬‬
‫צינור מאוד מגולגל אפידידימיס ‪Epididimis‬‬
‫הצינור הופך ל ואס דפרנס ‪Vas Deferens‬‬
‫צינור השופכה איג'קולרי דקאט‬
‫פרוסטטה ‪Postate‬‬
‫צינור השתן ‪Urethre‬‬
‫נפלט החוצה דרך החור‬

‫מרגע היצור יש כמה בלוטות שמפרישות חומרים שמצטרפות לנוזל הזרע‬

‫לנוזל הזרע יש כמה מאפיינים כמו מסוגל להיקרש מחוץ לגוף חי‬
‫באורגניזמים שונים הזרע יוצר חומר קרוש פלאק שמונע הזדווגות של גברים נוספים עם אותה נקבה‬

‫בלוטת סמינאל וסיקל ‪ 60% Seminal Vesicles‬מהנוזל נוצר שם ומצטרף לזרע בצינור השופכה‬ ‫•‬
‫פרוסטטה מייצרת הרבה חומרים שמעשירים ‪ 10-20%‬מהנוזל והרבה סוכרים פרוקטוז להזין את‬ ‫•‬
‫הזרעים‪ ,‬חומרים אלקליים שמעלים את ה‪ PH‬בדרך בצינור השתן וגם בנרתיק‬
‫הבולבולטראל גלנד ‪ Bulbourethral gland‬מצטרף קצת לפני צינור השתן ותורם להעלות ה‪PH‬‬ ‫•‬

‫תפקיד הבלוטות להפריש חומרים נוספים לנוזל כדי שיעזרו לו להבשלה הסופית וגם בדרך שהוא עושה‬

‫‪76‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪78‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫אשכים‬
‫זה לא בטמפ' הגוף וזה בטמפ' יותר נמוכה ב‪ 2-‬מעלות‬
‫לאפשר בקרה יותר טובה‬

‫תאי מין גם בזכר וגם בנקבה נפרדים משאר הגוף והולכים למקום שבו הם צריכים להיות‬ ‫•‬
‫ויישמרו שם ב‪ -‬פול‪ .‬זה תאי הגזע של הזכר ונרצה לשמור עליה מפני מוטציות‬
‫נוריד את הטמפ' כדי שלא יהיו פעילויות מטבוליות של חלבונים‬ ‫•‬
‫הכל נעשה קצת יותר לאט כדי שיהיה עוד רמה של בקרה על השכפול‪ ,‬בדיקה והכל‪..‬‬ ‫•‬

‫שכבה עבה שמגנה על האשך עשירה בקולגן כדי לשמור על חוזק טוניקה אלבוגינה ‪TUNICA‬‬
‫‪ ALBUGINEA‬נמצאת מסביב לכל האשך )בכחול( היא נכנסת פנימה וגם יוצרת מחיצות )ספטומים‬
‫‪(SEPTUM‬‬
‫בין המחיצות נוצרות אונות האשך ‪ 250‬אונות ובתוך כל אונה יש צינור הזרע סמינפרוס טובול‬
‫‪SEMINIFEROUS TUBULE‬‬
‫‪ 80‬ס"מ של צינורות בכל מחיצה‬
‫‪ 800‬מטר סה"כ של צינור מגולגל בתוך האשכים סמינפרוס טובול‬

‫בצד האחורי של האשך הטוניקה יוצרת רשת של מחילות רשת‪ -‬רטה טסטיס ‪RETE TESTIS‬‬
‫לתוך המחילות נשפכים כל סמינפרוס טובול‬
‫רשת המחילות זה משפך שכל סמינפרוס טובול נכנס אל תוך המשפך ומשם יוצא הלאה בצינוריות ישרות‬
‫וקצרות יחסית טוקסטי ארננס ונכנסות אל האפידידידמיס‬
‫אפדידידימיס צינור מאוד מגולגל יש בו תהליכי הבשלה )בראש( ואחסון )בזנב( ומשם זה יוצר לצינור‬
‫המרכזי שיוצא מהאשכים ואח"כ יהפוך להיות טג'קשרי דאקט ואחכ לצינור השתן‬
‫טיפול בזרע‪:‬‬

‫לתת לו אנרגיה‬ ‫•‬

‫לבדוק אותו‬ ‫•‬
‫לבחון את התכונות שלו‬ ‫•‬
‫להכין את נוזל הזרע‬ ‫•‬
‫ולכן נראה הרבה תאים שמסוגלים להפריש חומר ולספוג וגם להוביל אותו‬
‫תאי הובלה‪ :‬אפיתל קולומנארי או קוביאודלי שיהיה עליו סיליות ומיקרו‪-‬וילי שהם משתנים גם לאורך‬
‫צינור ההובלה‬

‫מתפתח בתוך חלל הבטן ובהמשך יורדים אל שק האשכים‬ ‫•‬

‫טמפרטורה‪ 35 :‬מעלות‬ ‫•‬
‫הקפסולה היא רקמת חיבור עבה )‪(Tunica albuginea‬‬ ‫•‬
‫‪ SEPTA‬מפריד את האשך לאוניות‬ ‫•‬
‫אונה מכילה ‪ tubules seminiferous 1-4‬ורקמות חיבור ביניים‬ ‫•‬

‫אונות שמלאות בסמיניפרוס טובול‬ ‫•‬

‫‪77‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪79‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫רואים בחתך הרבה מאוד צינורות אפילו שיש רק צינור אחד זה בגלל צורת החתך ובגלל שהצינור‬ ‫•‬
‫מגולגל‬
‫בין הסמינפרונס טובול יש עוד רקמת חיבור תחותה עם תאים מאוד חשובים‬ ‫•‬

‫לומן‪ -‬חלל פנימי של צינורית‬

‫בין ‪ 2‬גילגולים יש רקמה חיבורית תחותה עם תאי מערכת חיסון ופיברובלאסטים מיוחדים שהם הכלאה‬
‫בין תא שריר חלק לבין תא פיברובלסט והם נקראים פיברובלאסטואידים‪ .‬הם דמוי פיברובלסט ומיואיייד‬
‫סלס והם בעלי יכולת התכווצות‪ .‬הם צמוד לרקמה חיבורית‬
‫סמינפרונס טובול‬

‫מייצרים זרע‬ ‫•‬

‫‪:INTERSTITIAL TISSUE‬‬

‫מכילים ‪Leydig cells‬‬ ‫•‬

‫מייצרים טסטוסטרון‬ ‫•‬
‫אפידידימיס‬

‫זרע מתבגר‬ ‫•‬

‫אחסון הזרע‬ ‫•‬

‫ברקמה חיבורית ה‪ Interstitial Connective Tissue -‬של הסמינפרונס טובול אפשר למצוא‪:‬‬

‫‪: LEYDIG CELLS .1‬‬

‫מייצרים טסטוסטרון‬ ‫•‬
‫מפרישים טסטוסטרון )עושים פעילות אנדוקרינית של האשכים(‬ ‫•‬
‫הם בעלי גרעין עגול בין סמינפרונס‬ ‫•‬
‫ברקמת חיבור תחותה‬ ‫•‬

‫באפיתל של הסמינפרונס טובול אפשר למצוא‪:‬‬

‫‪:SPERMATOGONIA .2‬‬
‫הרבה תאים עם גרעין יחסית עגולה‬ ‫•‬
‫ציטופלסמה מאוד מוגדרת עגולה וקטנה‬ ‫•‬
‫הם תאי האב של תאי זרע‬ ‫•‬
‫הם מתחלקים ומתמיינים ליצור את הספרמטוזום‪ -‬מבנה של זרע הבוגר‬ ‫•‬
‫‪Spermatogonia‬‬ ‫‪Primary Spermatocytes‬‬ ‫‪Spermatids‬‬ ‫•‬

‫‪:SERTOLI CELLS .3‬‬

‫גרעין שטוח גדול‬ ‫•‬
‫לא נצבע מאוד חזק בהמהטוקסילין‬ ‫•‬
‫ציטופלסמה מאוד לא מוגדרת ‪ -‬הציטו' שלהם ממלא את כל החלל של תאי זרע מתפתחים‬ ‫•‬
‫תומכים בייצור הזרע‬ ‫•‬
‫יש בניהם טאי ג'אנקשיין קשר מאוד הדוק ביניהם‬ ‫•‬
‫לא מתחלקים או מתמיינים‬ ‫•‬

‫‪78‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪80‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫סרטולי‬
‫יוצרים קשר בניהם יוצרים מחיצה ‪ BTB‬שהיא כמו ‪ BBB‬במוח למה‪:‬‬
‫הזרע הוא גוף זר כי הוא מכיל ‪ 2‬חומרים‪:‬‬
‫‪ 1‬כרומטידה אחת מכל כרומטידה בסוף‬
‫‪ .2‬בסוף הרפליקציה של המיוזה הראשונה יש שיחלוף בין כרומטידות אחיות כך שנוצרים דברים חדשים‬
‫שלא היה אצל האב‬
‫תאי זרע שונים גנטית מכל התאים בגוף ולכן מערכת החיסון לא יכולה להיכנס לשם כי היא הייתה מכירה‬
‫אותם בתור גורם זר וגורמת להשמדה להם‬

‫תומכים‪ ,‬מגנים ומזינים את תאי הזרע ‪Spermatogenic cells‬‬ ‫•‬

‫מפרישים נוזל לתוך הסמינפרונס טובול‬ ‫•‬
‫יש להם טאי ג'אנקשיין עם תאי סטרולי סמוכים וזה מחלק את הלומן של הסמינפרונס טובול ל‪2-‬‬ ‫•‬
‫חלקים‪ basal :‬ו‪ .adluminal -‬לפעמים הטאי ג'אנקשיין נפתח כדי לאפשר את המעבר של תאי‬
‫זרע ללומן‬
‫‪ Blood-Testis-Barrier‬שמגנים על תאי זרע מתפתחים מהפעילויות האוטואימוניות‬ ‫•‬

‫‪ SPERMATOGENESIS‬ספרמטוג'ניסיס‬
‫תהליך ההתמיינות מספרמטוגניה לספרמטוזוה‬
‫‪Spermatogenia‬‬ ‫‪Spermatozoen‬‬
‫שכולל ‪ 3‬שלבים עם ‪ 2‬תוצרי מעבר‪:‬‬
‫‪ .1‬ספרמטוציטים‪Spermatocytes‬‬
‫‪ .2‬ספרמטידים ‪Spermatids‬‬

‫לא קורה באופן סימולטני בתוך הסמינפרונס טובול‬

‫‪ 2‬דברים דרמטיים שקורים‪:‬‬

‫‪ .1‬שרשרת של התמיינות שנוצר‬
‫‪ .2‬שינוי מורפולוגי מטורף מתא עגול לתא זרע מיוחד עם זנב‬

‫הכל מתבצע בתוך האשך יש ‪ 2‬מיוזות‪:‬‬

‫‪ .1‬חלוקה רגילה עם שיחלוף של כרומטידות‬
‫‪ .2‬חלוקה ‪ 2‬שגורמות לשינוי במטען הכרומוזומלי של התאים‬

‫מיטוזות‪:‬‬
‫‪ 2‬שלבים ספרמטוציטים‪ :‬ראשוני ושניוני שביניהם יש מיוזה ‪ 1‬המטען הגנטי משתנה שם‬
‫ומיוזה שנייה זה אחרי השלב השניוני‬
‫מיטוזה ראשוני מיוזה ראשונה מיטוזה שניונית ומיוזה שנייה‬
‫שינוי מטען גנטי בגלל שיחלוף כרומטידות‬

‫‪79‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪81‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫ספרמטוזוה‬ ‫ספרמטיד‬ ‫ספרמטוציט‬ ‫ספרמטוגוניה‬

‫ספרמטוציטים שניוניים לא יפגשו את מערכת החיסון‬

‫‪ .1‬ספרמטוג'ניסיס‪ :‬ספרמטוגוניה מתחלק ומתרבה )מיטוזה( ומתמיין ל ספרמטוציט ראשוני‬
‫‪ .2‬מיוזה‪ :‬ספרמטוציט שניוני )די‪-‬פלויד( מתמיין ל ספרמטוציט שניוני )הפלואיד(‬
‫‪ .3‬ספרמטוג'ניסיס‪ :‬ספרמטידים מתמיינים לתאים מיוחדים ביותר‪ -‬ספרמטוזוה )ספאם( אין‬
‫חלוקת תאים‬

‫יוצרים תא עם פוטנציאל ליכולת תנועה עדיין אין לו תנועה ולכן לתהליך קוראים ספרמיוג'ניסנס‬
‫)מיו=שריר( מ ספרמטידים ל ספרמטוזוה השלב האחרון מתרחשים בו הרבה דברים לייצור של תא עם‬
‫יכולת תנועה‬
‫נוצר מבנה בסוף הזרע שנראה כמו זנב‬
‫הגרעין משנה את הצורה לצורת חץ‬
‫כל המיטוכונדריה מתרכז בצוואר הזרע והם יהיו המנוע לתנועה‬
‫כדי ליצור את מבנה התנועה יוצרים שוטון‪ ,‬זנב‪ ,‬מלא במיקרוטובול ובסיבי אקטין ומנועים שינועו עליו הם‬
‫נותנים לו את יכולת התנועה‬
‫וגם משילים ממנו המון ממברנות‬
‫המפקח על התהליך זה תאי סרטולי והם גם בולעים את הממברנות שמושלות‬
‫תאי סרטולי בולעים גם זרעים שמתפקששים בדרך בתהליך‬

‫‪ACROSOME‬‬

‫אברון שמתפתח על חצי הצד הקדמי של ראש הזרע‬ ‫•‬

‫מכיל סוגים שונים של אנזימים‪Neuraminidase, acid phosphatase, acrosin :‬‬ ‫•‬
‫מעטפת של תא הזרע שמעוררת שחרור של אנזימים שמעכלים את הנתיב של הזרע כדי שהוא יגיע‬ ‫•‬
‫לביצית‬

‫‪ADENOHYPOPHYSIS SYNTHESIZES HORMONES‬‬

‫כל המערכת הזכרית מבוקרת ע"י הורמונים‪ ,‬גם הנשית‪ ,‬כל מתחיל מהמוח‬ ‫•‬
‫היפופיזה והיפותלמוס‬
‫ההיפופיזה משחררת ‪ 2‬הורמונים שמשפיעים על האשכים ‪ H0‬ו‪ LH -‬מגיעים לאשכים ומבקרים את‬
‫הפרשת תאי ליידיג= הפרשת הטסטוסטרון הורמונים שמגרים יצור טסטוסטרון באשכים‬
‫היפותלמוס יכול לראות אם יש רמה גבוה של טסטוסטרון ולכן אי אפשר לטפל בגברים שיש להם בעיה‬
‫בייצור טסטוסטרון כי הרוב מגיע למוח וזה מפסיק את הייצור שלהם‬

‫‪Luteinizing Hormone (LH):‬‬

‫מעורר הפרשת טסטוסטרון ע"י תאי ליידיג‬
‫‪Follicle Stimulating Hormone (FSH):‬‬

‫‪80‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪82‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫מעורר ייצור של זרעים ביחד עם טסטוסטרון ע"י הסדרה ובקרה של תאי סרטולי‬

‫מערכת הרבייה הנקבית‬

‫סלקציה ממילוני תאים‬
‫רבו הבשלה של הביצית בתוך הגוף‬
‫הביצית יוצאת מהגוף בסוף )מהשחלה(‬
‫צינור השחלות אינפונדיבולום ‪ INFUNDIBULUM‬חלק צר וחלק עבה‬
‫החלב העבה הוא האמפולה ‪ Ampulla‬ושם פוגש הזרע את הביצית‪ -‬מתרחש הפריה‬
‫צינור הביציות נשפך לרחם ‪Uterus‬‬
‫רחם הופך לנרתיק ‪Vagina‬‬
‫כל תהליך הסלקציה הוא בתוך גוף האישה ובתוך השחלה זה חלק מהגוף הפנימי‬
‫הביציות יוצאת מהשחלה בביוץ בתהליך אלים אל חלל הבטן ושם נאספת ע"י רקמה דמויות אצבעות‬
‫שנקראת פימבריאה ‪Fimbriae‬‬
‫נכנסת לצינור עד לאמפולה‬

‫איפה שנוצרת הביצית זה השחלה ‪Ovary‬‬

‫‪ 2‬חלקים לשחלה‪:‬‬
‫‪ .1‬קורטקס ‪Cortex‬‬
‫‪ .2‬מדולה חלק פנימי ‪Medulla‬‬

‫קורטקס‬

‫מקיף את המדולה‬ ‫•‬

‫זה זקיקים כל זקיק מכיל ביצית בשלי התבגרות שונים‬ ‫•‬

‫מדולה‬

‫רקמת חיבור מרכזית‬ ‫•‬

‫מכילה כלי דם רבים‬ ‫•‬
‫עצבים‬ ‫•‬

‫בעוברות יש ‪ 7‬מיליון ארגוניה תאי מין נקביים‬ ‫•‬

‫עוברים מיטוזות ומיוזה ‪ 1‬בלבד )שיחלוף של כרומטידות( ומתמיינים לאוציט ראשוני‬ ‫•‬
‫ביציות ראשונות ‪ 1) OOCYTES‬מיליון בלידה( בלידה נעצרים במיוזה ‪1‬‬ ‫•‬
‫זקיקים ראשוניים פרימודאליים )‪ 400‬ב וסת(‪ :‬ביציות מוקפות בתאי אפיתל פשוטים שטוחים‪.‬‬ ‫•‬

‫זקיקי השחלה‬
‫שלושה שלבים של זקיק שחל בגיל התבגרות‬

‫כל זקיק מכיל ביצית אחת‬ ‫•‬

‫‪81‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪83‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .1‬זקיק ראשוני ‪ /‬פרימודאלי שכבה אחת של תאי זקיק שטוחים מקיף את הביצית‪ .‬תמיד‬
‫יהיה בקורטקס של השחלה‬
‫‪ .2‬זקיקים גדלים הופכים משכבה אחת לבעלי הרבה שכבות )בתמונה מימין(‬
‫‪ .3‬זקיקים בוגרים )גראפין ‪ -(GRAAFIAN‬בעלי חלל גדול והביצית יושבת כאן בתוך חלל‪.‬‬

‫השכבה מסביב לביצית הוא קורונה רדיאטה ‪ Corona Radiata‬וזה שכבה שמלווה את הביצית‬ ‫•‬
‫גם כשהיא יוצאת מהשחלה‬
‫החלל נקראה אנטרום ‪Antrum‬‬ ‫•‬
‫יכול להיות גדול כמו השחלה כולו‬ ‫•‬
‫עוברת ביוץ‬ ‫•‬
‫יכולה להיות מזוהה ע"י אולטרסאונד‬ ‫•‬
‫תאי ‪ interna theca‬מתחילים לייצר אנדרוגנים שמומרים לאסטרוגנים על ידי תא גרנולוזה‬ ‫•‬

‫יש אנטרום שמלא בנוזל והוא לא חלל ריק‬ ‫•‬

‫השכבה החיצונית של תאי האפיתל‪ -‬הם תאי גרנולוזה תומכים בהתפתחות הביצית וגם מפרישים‬ ‫•‬
‫הורמונים‬
‫שכבה של תאים‪ -‬תאי תקע יותר שטוחים אחרי גרנולוזה וגם הם מפרישים הורמונים‬ ‫•‬
‫האי שבו יושב הביצית יש לו צוואר שמחובר ל גרנולוזה ונראה קומולס אאופולוס ‪Cumulus‬‬ ‫•‬
‫‪oophorus‬‬
‫מעטה מגליקופרוטאינה – זונה פלוצ'ידה ‪ ZONA PELUCIDA‬שריון על הביצית‬ ‫•‬
‫תאי גרנולוזה של הקורונה רדיאטה מסביב הכל הם תאי גרנולוזה‬ ‫•‬
‫אח"כ יש שינוי בשכבות היה עיגולים ולמטה עם שטוחים יותר עם גרעין שטוח יש ביניהם רקמת‬ ‫•‬
‫חיבור זה תאי תקע‬
‫הם שונים בתפקידים‪ ,‬וגם מבקרים את הפעילויות אחד של השני ו ותאי תקע מפרישים הורמונים‬ ‫•‬
‫הורמונים של תאי תקע זה אנדרוגנים‪ -‬זה שלב לא בוגר של הורמוני מין צריך שהוא יעבור שינוי‬ ‫•‬
‫לבוגר‪ -‬אסטרוגן‬
‫תאי גרנולוזה הופכים את האנדרוגן לאסטרוגן‬ ‫•‬

‫הזקיקים משנים את הגודל ואת המבנה שלהם לפי שלב ההתבגרות שלהם – זקיק זה פוליקר‬ ‫•‬
‫זקיק‪ -‬זה חלל סגור לעומת לומן‪ ,‬והוא מוקף באפיתל זקיקים זה אברונים קטנים שמכיל שכבות‬ ‫•‬
‫של תאים מסוגים שונים והביצית היא בתוך האברון הזה‬
‫אחרי כל שלבי ההתפתחות בשלבי ביוץ יהיה חריגה של ביצית‬
‫הזקיק לא נהרס לגמרי והופך להיות גופיף צהוב קורפוס זה איבר אנדוקריני שמלווה את שלבי ההתפתחות‬
‫הראשנים של העובר ומפריש הורמונים ‪ .‬הגופיף הצהוב לא יוצא מהשחלה‬
‫קורפוס אלדיקה אם אין הפרייה הוא מתנוון ונספג וזה הגורל של רובם מהם‬

‫‪CORPUS luteum‬‬
‫הזקיק הצהוב מתמלא בתאים אח"כ ואין אנטרום‬
‫התאים האלה מייצרים גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון‬
‫הזקיק הוא קורפוס לוטיאום משנים את השמות של השכבות ל‪ 2‬שמות חדשים‬
‫תאים יותר משמעותיים בהפרשת הורמונים‬

‫‪82‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪84‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫נוצר מזקיק קיר שנישאר אחרי ביוץ‬

‫תאים שהתמיינו להפריש אסטרוגן ופרוגסטרון‪:‬‬
‫‪ .1‬גרנולוזה לוטאין ‪GRANULOSA LUTEIN‬‬
‫‪ .2‬תקע לוטאין ‪THECA LUTEIN‬‬

‫ביוץ זה שימשיך לייצר הורמונים ופרוגסטרון‬

‫זה הורמונים שמבקרים את ההיריון‬

‫הביצית חורגת‬
‫הריון מחוץ לרחם‪ -‬ביצית לא נכנסת לצינור ביציות )חצוצרה(‬
‫ביצית מופרית נודדת לרחם‬
‫לרחם צורה של אגס מורכב מהרבה שכבות של אפיתל מפריש‬
‫‪ .1‬אנדומטריום ‪Endometrium‬‬
‫‪ .2‬מיומטריום ‪ Myometrium‬שמכיל שם שכבות של שריר חלק‬
‫‪ .3‬פרימטריום ‪ Perimetrium‬זה האפיתל הכי חיצוני של הרחם‬

‫שריר חלק והוא מה שגרום להתכווצות של הרחם‬

‫מחזור השכבה שמשתנה זה אנדומטריום‬

‫עובר שינויים מחזוריים כדי להכינו להשתלת ביצית מופרית‬
‫‪ .1‬פאנקשיונל לאייר ‪(stratum functionalis) FUNCTIONAL LAYER‬‬
‫החלק הפונקציונאלי שמפריש את כל החומרים שדרושים לעובר‬ ‫•‬
‫מלא בבלוטות‬ ‫•‬
‫מלא בכלי דם‬ ‫•‬
‫הגבולות הם הלומן של הרחם‬ ‫•‬
‫מושל‪/‬מתנוון בווסת‬ ‫•‬

‫‪(stratum basale) BASAL LAYER‬‬ ‫‪ .2‬באזל לאייר‬

‫• החלק הבזלי כלי דם יותר עבים‪ ,‬עורקים ומתפצלים לנימים שהם מגיעים לחלק הפונקציונלי‬
‫• מקור לתאים בשביל ההתחדשות של השכבה הפונקציונאלית‬
‫• נשמר במחזור‬

‫החלק הפונקציונאלי מתפתח עד החלק של הביוץ ואם אין הפרייה כלי הדם נהרסים וכל הרקמה עוברת‬
‫תמותה ומושלת‬

‫מחזור‬
‫‪ .1‬הפרשה של אסטרוגנים‬
‫‪ .2‬הפרשה של פרוגסטרון‬

‫‪83‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪85‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫בין השלבים זה הביוץ‬

‫עד הביוץ יש אסטרוגנים שמופרשים ע" זקיקים מתפתחים‬
‫אחרי הביוץ יש פרוגסטרון ואסטרוגן שמופרשים מהזקיק צוהב‬
‫השכבה הפונקציונאלית מתחילה להתעבות שיא שלה בזמן היווצרות הזקיק הצהוב אם יש הפרייה השכבה‬
‫גדלה יותר‬
‫אם הזקיק הצהוב מתנוון יש ירידה בפרוגסטרון ולכן יש התנוונות של השכבה הפונקציונלית‬
‫אם אין הפרייה אין הפרשה של פרוגסטרון‬

‫שלבים של התפתחות אנדומטריום‬

‫‪ -PROLIFERATIVE PHASE .1‬פרוליפרטיבי‬

‫התבגרות זקיקים שמושפע מאסטרוגנים‬
‫הרקמה הולכת ומתעבה אבל לא ממלא את כל החלל של אנדומטריום‬

‫‪ -SECRETORY PHASE .2‬סקרטורי‬

‫מקביל לשלב הלוטאלי ומושפע מפרוגסטרון‬
‫השלב המפריש‬

‫‪ -MENSTRUAL PHASE .3‬מנסטרואל‬

‫מתחיל כמו ייצור הורמון בירידות גופיף צהוב‬
‫כל שכבת אנדומטריום הופכת לבלוטה אחת כמות הבלוטות הולכת וגוברת‬

‫‪UTERUS / PROLIFERATIVE PHASE‬‬

‫תאי בשכבה הבאזלית מתחילים להתרבות כדי ליצור שכבה פונקציונלית‬ ‫•‬
‫עורקים סליליים מתחילים להתארך ויוצרים שכבת כלי דם‬ ‫•‬
‫שכבה פונקציונלית הופכת עבה יותר מהשכבה הבאזלית שלב ‪ 1‬בסוף‬ ‫•‬

‫‪UTERUS/SECRETORY PHASE‬‬

‫שכבה פונקציונלית מתעבה‬ ‫•‬

‫הבלוטות נעשות מפותלות וצוברות כמויות גדולות של חומרי הפרשה‬ ‫•‬

‫הרחם גם תומך בעובר בכל מה שהוא צריך וגם מאחסן אותו‬

‫הורמונים חומרי הזנה וכו'‬

‫היסטולוגיה שיעור ‪/11‬נועם‬

‫‪84‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪86‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫מערכת אנדוקרינולוגית‬

‫מערכת בקרה‬
‫מבקרת רקמות אחרת בגוף פעילויות שונות‬
‫אם מסתכלים על הגוף שלנו שוב זה אוסף גדול מאוד של תאים וחומר ביניהם שמתקשרים בניהם‬
‫הכל מבוקר‬
‫למה צריך בקרה‬
‫איזה סוגי בקרה יש‬
‫דברים מבוקרים בגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬טמפ'‬
‫‪pH .2‬‬
‫‪ .3‬אוסמולריות )מלחים(‬
‫‪ .4‬נפח וזרימה של דם )לחץ דם(‬
‫‪ .5‬חלוקה של תאים‬
‫‪ .6‬התפתחות והתחדשות של רקמות‬
‫‪ .7‬רבייה‬
‫‪ .8‬מטבוליזם )צריכה ויציאה של מזון‪ ,‬רמת ניצול של אנרגיה בידי תאים(‬

‫מערכת עצבית ומערכת אנדוקרינית‬

‫עצבית‪ -‬הגירוי הוא ע"י הולכה חשמלית‬
‫אנדוקרינית‪ -‬הגירוי הוא ע"י שיחרור של חומר מסויים שנודד בדם ומגיע ליעד שלה‬

‫ההורמונים‪-chemical messenger -‬‬

‫מולקולות כימיות שיש להם שליחות מסויימת בגוף‬
‫הם נוצרים עי תאים מקצועניים בבלוטות אנדוקריניות‬
‫כולם נעים דרך הדם‬
‫להורמון שמגיע לתא מטרה שלא דרך הדם‪ -‬זה לא פעילות אנדוקרינית‬

‫פעילות אנדוקרינית‬
‫משחרר הורמון שנכנס לכלי דם מגיע לתא מטרה שיכול להיות רחוק מאוד ממנו‬

‫פעילות אוטוקרינית‬
‫חומר שמשוחרר ע"י תא א' מפעיל את התא א' עצמו‪ ,‬גירוי עצמי‬

‫פעילות פאראקרינית‬
‫חומר שמשוחרר מתא א' ומופרש בחומר החוץ תאי ומפעילות תא ב' שנמצא בשכנות אליו ולא עובר בדם‬

‫‪85‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪87‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫במערכת העצבים אין כלי דם יש אקסון שיוצר סינפסה זה מקום צר שבו קצה אחד של תא פוגש תא אחר‬
‫ולשם מופרש חומר‪ -‬נוירוטרנסמיטר שיפעיל את תא המטרה‬
‫תא' מתקשרת ישירות עם תא ב' וזה מהיר יותר‬
‫יש פה גם אפשרות לסלקציה‪ ,‬אפשר לשלוח אקסון אחד רק לתא אחד מתוך כל ה‪ 10‬ורק הוא יופעל‬
‫אם מפרישים הורמון שנרצה שיפעל רק על תא מסויים ולא על רקמה כולו שלא ייספגו ע"י תאים אחרים‬
‫שלא קשורים‪ ,‬אין פה עניין של בקרה‬
‫איך אפשר להשיג בקרה ברמה כזו למולקולה ששולחים לדם ורוצים שתגיע רק למקום כלשהוא‬
‫איך אפשר להיות ספציפיים‪:‬‬
‫רצפטורים‪ -‬רק תאים ספציפיים יבטאו את הרצפטורים האלה להורמון הספציפי הזה‬
‫יש מגוון רצפטורים וגם מגון של הורמונים‬

‫‪ .1‬הורמונים הם נגזרות של חומצות אמינו‬

‫• אדרנלין‪/‬אפינפרין‬
‫• נוראדרנלין‪/‬נוראפינפרין‬
‫• הורמוני תירואיד‬

‫‪ .2‬פפטידים וחלבונים‬
‫• אינסולין‬
‫• ‪TSH‬‬
‫• ‪LH‬‬

‫‪ .3‬שומנים )הורמונים שנבנים על סטרואידים או על מולקולות כולסטרול‬

‫• קורטיזול‬
‫• טסטוסטרון‬
‫• אסטרדיאול‬

‫‪ .4‬הורמונים שמבוססים על חומצות שומן‪EICOSANOIS -‬‬

‫• פרוסטאגלאנדיס‬

‫ההבדל בין הורמונים שומניים לחלבוניים‬

‫חלבונים מסיסים במים ולא בשומן‬
‫שומן מסיס בשומן ולא במים‬

‫מי יעבור בקלות דרך ממברנות‪ -‬השומניים‪ ,‬החלבוניים לא יכולים לעבור דרך ממברנות ולכן‪:‬‬

‫הורמונים שומניים הרצפטורים שלהם נמצא בתוך התא‬ ‫•‬

‫הורמונים חלבוניים הרצפטורים שלהם נמצא ע"ג התא‬ ‫•‬

‫הורמונים צריך ליצור ולשחרר בכמויות גדולות‪ ,‬הם צריכים לעבור מרחקים גדולים בריכוז גדול של דם‬
‫ולהגיע בריכוז אפקטיבי וזה צריך להיות מהיר‬

‫‪86‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪88‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫צריך להחזיק מחסני הורמונים‬

‫איך ניצור מחסנים של הורמונים‬

‫הורמונים חלבונים נחזיק בווסיקולות של תאי אפיתל‪ ,‬כשצריך את ההורמונים יש איחוי של‬ ‫•‬
‫הווסיקולות עם ממברנת התא והן מופרשות החוצה‬
‫הורמונים שמניים אי אפשר להחזיק בווסיקולות כי הם ממברנות שומניות בעצם והם יוכלו‬ ‫•‬
‫לעבור דרכם‬
‫לכן לא אוגרים הורמונים שומניים‪ ,‬אלא מחזיקים הרבה ממה שמייצר אותם בתא‪ .‬יהיה‬ ‫•‬
‫הרבה ‪ . smooth ER‬כולסטרול כן אפשר לאחסן ע"י זה שקושרים אותם לשרשרות‬
‫טריגליצרידים‬

‫הבלוטות‬
‫במוח‬
‫‪ .1‬ההיפותלמוס מבקר את כל המערכת האנדוקרינית‪ .‬נמצא במרכז המוח כולל פיקוח על‬
‫ההיפופיזה‬
‫‪ .2‬בלוטת ההיפופיזה‪ -PITUITARY /‬היא ‪ MASTER GLAND‬משחרר הורמונים שחלק מהם‬
‫עושים פעילות כלשהיא וחלק מההורמונים מגרים תאים אחרים לשחרר הורמונים‬
‫בהיפותלמוס יש גבעול שיורד לבלוטת ההיפופיזה‬
‫הבלוטה מחולקת ל‪ 2‬אונות שמופרדות ע"י חלק מרכזי שיוצר עוד אונה שהיא מרכזית‪ .‬יש אונה‬
‫קדמית ואונה אחורית‬
‫ההיפופיזה מאוד מעוגנת ויושבת בתוך עצם טרבקולרית‬
‫קדמית‪Adenohypophysis -‬‬
‫אחורית –‪Neurohypophysis‬‬

‫הרבה כלי דם מגיעים לאזורים האלה כי הם צריכים להסיע את ההורמונים לגוף‬

‫ריכוז גדול של כלי דם קפילרות שנמצאות בתחתית הגבעול זה נקרא צומת הקפילרות העיקרי‬
‫‪primary capillary plexus.‬‬

‫‪secondary capillary plexus,‬‬ ‫המשני הוא‪-‬‬

‫יש ורידים שמנקזים דם מ‪ 2‬אונות‬

‫ויש רשת שם כלי דם באזור ניורו‪-‬היפופיסיס‬

‫נוירונים בהיפותלמוס מייצרים הורמונים של ‪Releasing and Inhibiting Hormones‬‬

‫המולקולות האלה מועברות לאונה המרכזית ‪ median eminence‬ומאוחסנות שם‬
‫הם משוחררים לצומת הראשונה ‪the primary capillary plexus.‬‬

‫‪87‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪89‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫דם מהצומת הראשונה מועבר לפורטל ואין של ההיפופיזה לתוך הצומת המשני ‪the secondary‬‬
‫‪ capillary plexus‬שממוקם בתוך ה אדנו‪-‬היפופיסיס‬

‫עצבים מגיעים עד לצומת הראשונה של כלי הדם מההיפותלמוס‬

‫חלק מהם נכנסים ל ניורו‪-‬היפופיסיס‬

‫ניורו‪-‬היפופיסיס מלאה באקסונים של נוירונים‬

‫הנוירונים משחררים הורמונים בעקיפין )ניורו‪-‬היפופיסיס אין פעילות אנדוקרינית(‬

‫חלק מההורמונים נוצרים מהאקסונים שנכנסים ל ניורו‪-‬היפופיסיס ומופרשים לדם אל הגוף‬ ‫•‬
‫חלק נכנסים לתוך ה אדנו‪-‬היפופיסיס ומבקרים‪/‬מפעילים את הפעילויות של תאי האפיתל‬ ‫•‬
‫שם )אין שם נוירונים( כתובה מכך הם יפרישו הורמונים אחרים שיכנסו לזרם הדם‬

‫השחרור של הורמונים ב ניורו‪-‬היפופיסיס הוא מבוקר ע"י הורמונים שממוקמים ב ‪paraventricular‬‬

‫וב‪ supraoptic nuclei -‬בתוך ההיפותלמוס‪.‬‬
‫הם מגיעים ל ניורו‪-‬היפופיסיס ע"י אקסונים מתווכחים‬

‫חתך היסטולוגי‬

‫צביעה כהה‪ -‬תאי אפיתל‪/‬אנדותל )אונה קדמית כהה(‬ ‫•‬

‫צביעה חיוורת‪ -‬הם אקסונים )אונה אחורית בהירה(‬ ‫•‬
‫המרכז זה התפר שבין אונות הקדמית ואחורית‪ -‬אינטרמידיאט לוב‪ -‬אונה מרכזית יש שם הרבה עיגולים‬
‫עם צביעה וורדרדה חלקה‬
‫לא ידוע איזה הורמונים מופרשים מהאונה המרכזית והם מצטברים באברונים שנקראים קולונואידים‬
‫מחוץ לתא‬

‫תאים שהציטו' שלהם יותר ככה סגול‪ -‬בזופיליים‬

‫תאים שהצביעה יותר ורדרדה‪ -‬אסידופיליים‬
‫תאים שלא נראה בהם ציטו' רק גרעינים‪ -‬כרומופוביים‬
‫כל סוג תא מייצר סוג אחר של הורמונים‬
‫יש אומרים שכרומופוביים הם תאי גזע של בזופיליים ואסידופיליים‬

‫בזופיליים – הורמונים שמבקרים את השחלות אשכים בלוטת התריס‪ -‬הורמונים שמבקרים פעילות של‬
‫בלוטות אחרות‬
‫כרומופוביים‪ -‬לא יודעים מה מייצרים‪ ,‬כנראה כלום‬
‫אסידופיליים‪ -‬הורמון הגדילה‪ ,‬פרולקטין )התפתחות בלוטת החלב בשד( – הורמונים שמשפיעים ישירות‬
‫על תא המטרה‬

‫רוב ההורמונים מיוצרים ע"י אדנו‪-‬היפופיסיס‬

‫‪88‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪90‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫היפותלמוס מפריש הורמון ל אדנו‪-‬היפופיסיס )‪(Grow hormone relasing hormone – GHRH‬‬

‫מגיע לאונה קדמית‬
‫מפרישם עוד הורמון‬
‫ואז הם משחררים הורמון גדילה‬
‫מגיע לכבד‬
‫הכבד בתגובה מפריש אינסולין גרוס פקטור ‪IGF1‬‬
‫הורמון זה מגיע לתאי שומן תאי עצם‬
‫כשהרמות של ‪ IGF1‬עולות זה מגיע להיפופיזה וזה גורם לו להפסיק את הייצור וזה גם מגיע להיפותלמוס‬
‫שמוציא הורמון שמנוגד להורמון ‪GHRH‬‬

‫איך היפותלמוס חש דברים בדם למרות ה ‪BBB‬‬

‫התשובה אינפונדיבולום‬
‫יש שם דברים שאין להם טאיי ג'אנקשיין יש קפילרות מחוררות ודם נכנס לאזורים מסוימים ב‪-‬‬
‫אינפונדיבולום שמגיבים ובהתאם לזה משוחררים הורמונים‬
‫‪ BBB‬הופך להיות פחות אפקטיבי יותר פרמסיבי באזור ה‪-‬אינפונדיבולום‬

‫התאים האזינופיליים שמייצרים הורמוני גדילה הם ‪ 50%‬מהתאים ב‪ -‬אדנו‪-‬היפופיסיס‬

‫באונה האחורית‪ PARS NERVOSA -‬ב ניורו‪-‬היפופיסיס‬

‫גושי הרינג ‪ HERING BODIES‬קורה במקום שיש בו הרבה אקסונים באזור מסויים יש הפרשה גדולה‬
‫של הורמונים‬
‫הקצוות הדיאסטליים של אקסונים של מסלול ההיפותלמו‪-‬היפופיפסיאל נגמר ב ‪. pars nervosa‬‬
‫הם מאחסנים את ‪ neurosecretions‬המיוצרים על ידי גופי התא שלהם‪ ,‬אשר ממוקמים בהיפותלמוס‪.‬‬
‫אין ‪) perikaryia‬גופי התא של הנוירונים( בתוך ‪pars nervosa‬‬

‫מה שמופרש בעיקר זה אוקסיטוצין גורם להתכווצות של שרירים חלקים בגוף‬

‫‪Oxytocin (Paraventricular nuclei):‬‬
‫מגרה התכווצות של שרירים חלקים של הרחם כמו בחדירה או אורגזמה ועוזר ביציאה של החלב מהשד‪.‬‬

‫הורמון נוסף – ‪ – ADH‬מכיל ‪ 9‬פפטידים של חומצות אמינו‪ .‬גורם לספיגה של מלח בכליות ובעקבות זאת‬
‫מעלה את נפח הדם‬
‫)‪Vasopressin = Antidiuretic Hormone (ADH‬‬
‫‪(Supraoptic nuclei):‬‬

‫‪ .1‬משפיע על הכליות‬

‫‪89‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪91‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫חוסך במים של הגוף על ידי צמצום התפוקה של שתן‪.‬‬

‫‪ ADH‬נקשר לרצפטורים של מבנים צינוריים המאספים שתן של הכליה ומקדם מחדש ספיגת המים בחזרה‬
‫לתוך מחזור הדם‪.‬‬
‫‪ .2‬משפיע על מערכת כלי הדם‬

‫ריכוזים גבוהים של ‪ ADH‬גורמים להתכווצויות של עורקיקים דבר שמוביל ללחץ דם מוגבר‪.‬‬

‫בלוטה אנדוקרינית מתחמה בלוטת התירואיד או בלוטת התריס‬

‫יש לה תפקיד חשוב‬
‫‪ .1‬ויסות טמפ' בגוף‬
‫‪ .2‬פעילות מטבולית כללית כל התאים בגוף שלנו מכילים רצפטורים להורמוני התירואיד והורמונים‬
‫אלה יקבעו כמה התאים יבזבזו אנרגיה חילוף חומרים גבוהה‬
‫יושבת בקרבת הצוואר ליד ה טרכאה‬
‫נראית כמו פרפר עם ‪ 2‬אונות ואונה מרכזית שמחברת ביניהם‪-‬איסטמוס‬
‫מייצר ‪ 2‬הורמונים‪:‬‬
‫‪ .1‬טרי יודו טירוזין ‪T4‬‬
‫‪ .2‬טירוקסין ‪T4‬‬
‫זה מבוסס על חומצה אמינית טירוזין‬
‫חשוב שיהיה יוד אמיתי )ולא איזוטופ שלו כמו בהפצצה גרעינית( בשביל שהוא יעבוד טוב‬
‫משפיעים מאוד על הפעילות המטבולית בגוף‬
‫‪ .3‬קלציטונים‪ -‬מבקר את רמת הסידן בדם‪ .‬כשיש הרבה סידן הוא מוריד את רמת הסידן בים‬

‫צביעה אחידה וחלקה ומוקף בתאי אפיתל‬

‫זה לומן של בלוטה אנדוקרינית שמוקפת בתאי אפיתל‬
‫החומר בפנים עשיר בחלבונים ויוצר מן ג'ל וזה נקרא קולואיד‬
‫כל הזקיקים המבנים האנדוקריני מלאים ב קולואיד‬
‫האפיתל מסביב ל קולואיד אחראי על ‪ T3‬ו‪T4 -‬‬
‫בין הזקיקים יש עוד תאים‪ -C-CELLS -‬שמיצרים קלציטונים‬
‫הורמונים הם ב קולואיד‬

‫היפותלמוס חש את רמת ה ‪ T3 T4‬בדם כשהרמה שלהם יורדת הוא משחרר ריליסינג הורמון ‪TRH‬‬
‫גורם לשחרור ‪ TSH‬סטימוליטינג הורמון מהיפופיזה‬
‫מגיע לתירואיד‬
‫תירואיד משחרר ‪T3 T4‬‬

‫‪ .1‬עליה בפעילות הבאזלית מטבולית‬

‫‪ .2‬עליה בחום הגוף‬

‫‪90‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪92‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫בלוטות אדרנל בלוטת יותרת הכליה‬

‫יושבות על הכליה‬
‫יש ‪ 2‬בלוטות ל‪ 2-‬כליות‬
‫הם זהות פונקציונאלית אבל הן לא זהות בצורה ובמיקום‪:‬‬

‫הימינית היא בצורת פירמידה ויושבת בדיוק מעל הקצה העליון של הכליה הימנית‬ ‫•‬
‫השמאלית היא בצורת קרואסון חצי ירח וממוקמת על הגבול המרכזי שלל הכליה השמאלית‬ ‫•‬
‫מההילום עד לקוטב העליון‪.‬‬
‫מייצרות כמה הורמונים עם פעילויות שונות‬
‫הורמונים מיוצרים ע"י ‪ 2‬חלקים של הבלוטה‬
‫‪ .1‬קורטקס חיצוני‬
‫‪ .2‬מדולה פנימי‬

‫הבדלים בצביעה בין ‪ 2‬החלקים‬

‫מדולה יותר סגלגלה פחות אדמדמה התאים שם פועלים בצורה כמו נוירונים‪ ,‬הרבה קפילרות‬
‫קורטקס מכיל הרבה תאי אפיתל אנדוקרינית הקורטקס נראה לא אחיד‬

‫‪ 3‬מבנים לקורטקס‪:‬‬

‫• קפסולה ורודה מאוד מכילה קולגן‬

‫‪ .1‬מבנה מאורך‪glomerulosa -‬‬
‫‪ .2‬פיזור של נקודות אקראית ‪fasciculate -‬‬
‫‪ .3‬תאים יותר צפופים ומבנים יותר עגלגלים – ‪reticularis‬‬
‫• מדולה‬
‫כל הקורטקס מייצר סטרואידים‬

‫כל חלק מייצר הורמון אחר‬

‫‪ 80%‬מנפח הבלוטה‬

‫מדולה מייצרת קטהקולמאמין ‪ catecholamines‬נגזרת של חומצות אמינו‬

‫‪ .1‬סטרואיד שנקרא אלדוסטרון‪ -‬מינראלוקורטיקואיד‪ -‬אחראי על מינרל מלחים לחץ דם‬
‫גלוקו קורטיקואדים‪ -‬שיירים של סוכר להורמונים אלה‬
‫קורטיזול ואנדרוגן‬
‫‪ .2‬יורדים לרטיקולריז‬

‫מדולה‪ -‬נתלים בחומצות אמינו ולא בסטטרואידים‬

‫אדרנלין ונוואדרלנין‬
‫אפינרפין ונורו אפינרירן‬

‫‪91‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪93‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫‪Glomerlusoa‬‬
‫‪Aldosterone .1‬‬
‫שולט בנפח הדם ע"י שמשפיע על ספיגת מלחים בכליה‪ ,‬גורם לה לשחרור אשלגן וספיגה של נתרן‬

‫‪FASICULTA‬‬
‫‪ .2‬קורטיזול‪-‬‬
‫חיוני להתמודדות עם מצבי טראומה נפשית או פיזיולוגית‬
‫משפיע על המטבוליזם בכל הגוף‪ ,‬התרחבות של נאדיות‪ ,‬פעילות בזלית של מטבולית של תאים‪,‬‬
‫הורמון הסטרס‪ ,‬משפיע על קצב לב‬
‫מכין את הגוף למצב של פריז‪ ,‬פייט או פלייט‬

‫אנשים שאין להם את רצפטורים של גלוקוקורטיקואידים‬

‫השפעה על סוכרים‪ ,‬התפתחות ריאות וגם שינויים בנפח הריאות‬
‫סטרס מנטלי יש עליה ברמות של קורטיזול בגוף‬

‫‪RETICULARIS‬‬
‫‪ .3‬מייצר אנדרוגינים‬
‫יש להם השפעה על התפתחות עצמות בזכרים אבל אפשר להתסדר בלעדיו‬

‫‪MEDULLA‬‬
‫‪ .4‬תאים שמייצרים אדרלנין קוראים לתאים האלה ‪chromaffin cells‬‬
‫‪ 80%‬מייצרים אדרלנין‬
‫‪ 20%‬מייצרים נואדרלנין‬
‫משתתפים בתגובה של פריז פלייט פייט‬
‫העצמה של עפילות מטבולית‬
‫עליה בקצב לב‬

‫בלבלב‬
‫‪ 2‬קבוצות קטנות של תאים יוצרים איים איי לנהרגנד‬
‫אנשים שאיים אלה נפגעים בהם לא מסוגלים לווסת את הסוכר בדם שלהם‬
‫הם מבקרים את רמות הסוכר בדם‬
‫אינסולין‬
‫הפעולה ההפוכה‪ -‬גלוקגון‬
‫‪ 2‬הורמונים מיוצרים ע"י ‪ 2‬תאים שונים שנמצאים באיי אלה‬
‫כל אי ‪ 3000‬תאים ויש עוד ‪ 3‬סוגי תאים אחרים‬
‫תא בטא‪ -‬אינסולים‬

‫‪92‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪94‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫תא אלפא‪ -‬גלוקגון‬

‫דלתא‪ ,‬גי'‪PP ,‬‬

‫‪ 5‬סוגי תאים סה"כ ואפשר להבדיל בינהם ע"י אימנוהיסטוכימיה נוגדנים בצבעים שונים פלורסנטינטים‬
‫סכרת נעורים‪ -‬אנשים שנולדים עם תאי בטא שמזוהיים כזרים ע"י מערכת היחסון שלנו והם לא מסוגלים‬
‫לייצר אינסולין‬

‫בטא ‪ 70%‬מהתאים מייצרים אינסולין להוריד את רמת הגלוקוז בדם‪ ,‬הכבד שואב אליו את כל הקלוקוז‬
‫ומאחסן אותם בתוכו‬
‫קלוקז=גון מעלה את רמת הגלוקוז בדם‬
‫היסטולוגיה שיעור ‪/12‬נועם‬
‫מערכת הנשימה‬

‫למה צריך מערכת הנשימה?‬ ‫•‬

‫לנשום‬

‫מה נושמים?‬ ‫•‬

‫חמצן‬

‫בשביל מה צריך בשביל זה מערכת הרי יש תולעים וכל מיני שמסננים את החמצן ישר‬ ‫•‬
‫מהאוויר בדיפוזיה בלי מערכת‬
‫צריך דם‬
‫כדי להעביר את החמצן‬
‫כי אנחנו יותר גדולים יש מרווח של דיפוזיה‬

‫למה המערכת צריכה להיות סגורה‪ ,‬ריאות בתוך הגוף ולא יכולנו לנשום מתוך העור‪,‬‬ ‫•‬
‫לדגים יש זימים בעור שזה מחוץ לגוף‬
‫דגים חיים בתוך מים חמצן עובר הכי טוב בדיפוזיה במים ולכן צריך לשמור על הלחות )להחזיק‬
‫את העור לח ורטוב( כמו התולעים וכל מיני‬
‫אי אפשר לשמור על עור לח כל הזמן בחוץ כי אנחנו נתייבש ולכן צריך לשים את המערכת בפנים‬
‫שם אפשר לשמור שיהיה לח ורטוב ושם יש חילוף טוב יותר של גזים‬
‫סביבה לחה והחמצן עובר בדיפוזיה אל הדם‬
‫יוצר בעיה חדשה‪:‬‬
‫יש כניסה של חלקיקים ששואפים אותם איך נפטרים מהם )אבק וכו'(‬
‫נזלת נוזלים שתופסים את ההפרשות‬
‫רוב החלקיקים שאנחנו נפטרים מהם זה דרך מערכת העיכול )פירוק של החלקיקים‪ ,‬הסעה‬
‫מהריאות וקנה הנשימה אל הלוע למערכת העיכול דרך הוושט חלק מהם יוצאים מהפרשות בנזלת‬
‫וכל מיני כאלה אם הם נתפסים בחלק העליון של מערכת הנשימה(‬
‫יש שערות פילטרים שמונעים כנסיה ומוקוס שתופסים את החלקיקים ונרצה לתפוס אותם כמה‬
‫שיותר גבוה‬

‫‪93‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪95‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫‪ .1‬דיפוזיה טובה‬
‫‪ .2‬הגנה על המערכת‬
‫אם היינו נושמים מהעור היה לנו הרבה יותר פני שטח‬
‫בריאות יש נאדיות שמאפשרות הגדלת שטח פנים הקפלים עצמם צריכים להיות עדינים דקים כדי‬
‫שנוכל לדחוס הרבה כאלה בפנים הבעיה מוקוס נוזלים קפלים עדינים אז הכל נדבק מתח פנים‬
‫מוקוס מסויים סורפקטנט שמונע‪ ,‬מוריד את מתח הפנים ומאפשר לכל הקפלים להתנפח ולא‬
‫לקרוס פנימה‬
‫תפקיד המערכת‪ :‬חילוף גזים ) ‪(CO2 ,O2‬‬
‫בין הדם לבין האוויר‪.‬‬
‫תוצר לוואי של הנשימה זה פד"ח וצריך להפטר ממנו‬
‫נושמים מהפה והאף‬
‫המערכת היא כמו עץ שמתחיל בקנה השימה שהוא הגזע מתפשט לענפים‬
‫מתחלקים את מערכת הנשימה ל‪ 2-‬חלקים‬
‫‪ .1‬המוביל‬
‫‪ .2‬הנשימתי‬

‫חלק מוביל )‪:(Conducting portion‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תפקידיו‪:‬‬
‫‪ .1‬הובלת האוויר אל החלק הנשימתי‪.‬‬
‫‪ .2‬ניקוי האוויר‪.‬‬
‫‪ .3‬הוספת לחות‪.‬‬
‫‪ .4‬חימום האוויר‪.‬‬

‫חלק נשימתי )‪:(Respiratory portion‬‬ ‫‪.2‬‬

‫תפקידיו‪:‬‬
‫‪ .1‬חילוף גזים‪.‬‬
‫‪ .2‬ניקוי האוויר‪.‬‬

‫‪ – Alveolus‬יחידת חילוף הגזים‪ ,‬מוקפת ברשת קפילרות‪.‬‬

‫מערכת ההובלה‬
‫כוללת את אזור כניסת האוויר בחללי האף ופה‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ – Pharynx‬פארינקס‪ -‬הקופסא הראשונה נק' מפגש בין ה[ה והאף‬ ‫‪.2‬‬
‫‪- Larynx‬לרינקס ‪ -‬קופסא שיושבת בקנה הנשימה ומאפשרת להוציא קולות‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ – Trachea‬טרכאה‪ -‬דרכי הנשימה‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ – Bronchi‬ברונכי‪ -‬סינפונות‪ -‬מסתעף לענפים עבים‬ ‫‪.5‬‬
‫סינפונות‪ -‬מתצלים לברנוכליות ‪Bronchiols‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ברונכליות הופכות ל‪ -‬ברונכיולות סופיות ‪. Terminal bronchiols‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪94‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪96‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫חלל האף ‪Nasal Cavity -‬‬

‫נחיריים ‪ -‬מכילות שערות מיוחדות קצרות ועבות‪ ,‬לסינון חלקיקים גדולים‪ .‬בנוסף‬
‫מופרש חומר שומני )‪ (sebum‬המצפה את השערות‪ ,‬ועוזר בלכידת החלקיקים‪.‬‬
‫אזור הרחה – ‪ -Olfactory area‬בקרה של איכות האוויר הנשאף‪.‬‬
‫אזור נשימה‬
‫* ‪Pseudostratified columnar ciliated epithelium‬‬
‫*‪ – Lamina propria‬רקמה חיבורית הנמצאת מתחת לאפיתל‪ .‬עשירה‬
‫בכלי דם – חימום האוויר הנשאף‪.‬‬
‫מצפה את רוב החלק המוביל‪.‬‬
‫אופייני בעיקר למערכת‬
‫הנשימה‪.‬‬
‫‪Respiratory Epithelium – Pseudostratified columnar ciliated epithelium‬‬
‫אפיתל רב שכבתי‬
‫פסאודו‪-‬סטראטיפאייד‪ -‬רק שכבה אחת של גרעינים בצד הבאזלי הציטופסלמה מגיעה‬
‫כמעט לאזור האפיקלי אבל לא ממש כל הגרעינים יושבים באותה שכבה גרעינים שונים‬
‫ומגיעים לאזורים שונים ברקמה עצמה‬
‫לעומת אפיתל רב שכבתי רגיל שיש הרבה שכבות ורואים הרבה גרעינים בשכבות‬

‫מורכב מכמה סוגי תאים‪:‬‬

‫‪ – Goblet cells‬תאי גביע‪ ,‬מפרישי מוקוס‪.‬‬
‫‪ – Ciliated cells‬בעלי סיליה‪ .‬תנועת גל אחידה מניעה מוקוס וחלקיקים לכיוון הלוע‪.‬‬
‫‪ – Basal cells‬תאי נבט‪ .‬המקור ליצירת התאים האחרים‪.‬‬

‫במיקרוסקופ אלקטרוני‪ :‬תערובת של תאים בצד הבאזלי וחלק מגיעים לצד האפיקלי וחלק לא‬
‫מגיעים אפשר לראות הרבה תאי גובלט והרבה וסיקולות ורואים את הסיליות של תאי הסיליה‬

‫מהאף עוברים ל‪ 2-‬קופסאות ‪ 2‬חללים‪:‬‬

‫‪ .1‬הלוע – ‪Pharynx‬‬
‫אזור החיבור בין חלל הפה והאף‪ ,‬אל הוושט וה – ‪.Larynx‬‬

‫‪95‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪97‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מורכב מ‪ Oropharynx :‬ו – ‪.Nasopharynx‬‬

‫אזור הלוע עשיר ברקמת לימפה דיפוזית ובקשרוני לימפה‪Pharyngeal ) .‬‬
‫‪(tonsils‬‬
‫מכסה הלוע נמצא בלרינקס‬

‫‪Larynx .2‬‬
‫אזור מעבר האוויר שבין הלוע ל – ‪.Trachea‬‬
‫משמש להעברת אוויר לנשימה ולהפקת קול‪.‬‬
‫מגן מפני חדירת גופים זרים לקנה הנשימה‬
‫קופסת הקול עם מיתרי הקול‬
‫בעל סחוס ובפנים מצופה באפיתל מתחיל להיות דומה לדרכי הנשימה‬

‫קנה הנשימה – ‪Trachea‬‬

‫קוטר – ‪ ,2.5 cm‬אורך – ‪.10cm‬‬
‫משמש להעברת אוויר ולהכשרתו לנשימה‪.‬‬
‫שכבת מוקוזה פנימית קפלים באפיתל‬
‫שריר חלק‬
‫צורת ‪ C‬שהוא סחוס היאלני סגול כהה חזק נראה בצורת פרסה‬

‫דופן ה – ‪ Trachea‬מורכבת מ – ‪ 4‬שכבות‪:‬‬

‫‪Pseudostratified columnar ciliated epithelium - Mucosa .1‬‬
‫‪ – Lamina propria‬שכבת ר"ח עשירה בסיבים אלסטיים ובתאים‪) .‬מכילה רקמה‬
‫לימפטית(‪.‬‬

‫‪ – Submucosa .2‬ר"ח מעט יותר צפופה מה ‪ .Lamina propria -‬מכילה רקמה לימפטית‪,‬‬
‫)‪.(mixed glands‬‬ ‫כלי דם ולימפה‪ ,‬ובלוטות מוקוטיות וסרוטיות‬

‫‪ – Cartilaginous layer .3‬סחוס היאליני בצורת ‪ .C‬ייחודי לקנה‪ .‬תמיכה מכנית המונעת‬
‫תמט של הקנה בנשיפה‪ .‬בחלק האחורי – שריר חלק ורקמה פיברוטית‪.‬‬

‫‪ – Adventitia .4‬ר"ח המקשרת בין הקנה לסביבתו‪ .‬מכילה את כלי הדם והעורקים‬
‫הגדולים המספקים את הקנה‪.‬‬

‫בלוטות מוקוטיות וסרוטיות‪:‬‬

‫שכבת ריר הלוכדת חלקיקים‪.‬‬
‫הוספת לחות לאוויר הנשאף‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪98‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫מניעת התייבשות האפיתל ע"י האוויר‪.‬‬

‫מוסע ע"י הסיליות אל הלוע‪.‬‬
‫לבלוטה מוקוטית מבנה שונה מבלוטה סרוטית‬

‫יורדים מהטרכאה וזה מתפצל ל‪:‬‬

‫הסימפונות – ‪Bronchi‬‬
‫דופן הסימפונות מורכבת מ‪:‬‬
‫‪Mucosa1 .1‬‬
‫‪Pseudostratified columnar ciliated epithelium‬‬
‫‪ Lamina propria‬דקה יותר מבקנה‪.‬‬
‫‪Muscularis .2‬‬
‫רצועות שריר חלק מאונכות זו לזו‪ .‬מווסתים את קוטר הסימפון‪ .‬עלייה בכמותם ככל‬
‫שהסימפון מוצר‪.‬‬
‫‪Submucosa .3‬‬
‫רקמה חיבורית תחוחה‪ ,‬בלוטות מעורבות ורקמת שומן‪.‬‬

‫‪Cartilaginous layer .4‬‬

‫טבעות סחוס בעלות צורה אירגולרית‪ .‬ירידה בכמותם ככל שהסימפון מוצר‪.‬‬
‫‪ - Adventitia .5‬רקמה חיבורית‪.‬‬

‫הקוטר שלהם יותר קטן‬ ‫•‬

‫הסחוס לא מופיע בפרסה אלא לוחות של סחוס ובנהם שריר חלק‬ ‫•‬
‫הסחוס מקיף את הברונכיול ב‪ 360-‬מעלות ולא נוגעות אחת בשנייה‬ ‫•‬
‫סיבים אלסטיים‬ ‫•‬
‫בפנים שכבת מוקוזה שהיא מקופלת עם קפלים כדי להגדיל את שטח הפנים‬ ‫•‬

‫דופן הסימפון‬

‫זקיקים וזה האזור הנשימתי‬ ‫•‬

‫לזקיקים קוראים אלוויאולי ‪Alveoli‬‬ ‫•‬
‫בכניסה לזקיקים שהמערכת המובילה נפגשת עם המערכת הנשימתית קואאים לזה‬ ‫•‬
‫טרמינל ברונכי‬

‫‪97‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪99‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫‪Bronchiole‬‬
‫קטרים של ‪ 5mm‬או פחות‪.‬‬
‫ללא בלוטות‬
‫ללא סחוס‬
‫מעט ‪.Goblet cells‬‬
‫‪Pseudostratified columnar ciliated epithelium‬‬

‫‪Simple columnar epithelium‬‬

‫‪Simple cubidal epithelium‬‬

‫ככל שנכנסים לתוך כלי הנשימה ככל שהוא יהיה יותר דק וקרוב לאזור הנשימתי‬ ‫•‬
‫האלוואולי האפיתל שמצפה אותו יהיה יותר קובואידלי‬
‫מעבר מאפיתל רב שכבתי‬ ‫•‬
‫לפשוט‬
‫ובסוף קובואידנלי‬
‫הדופן תהיה יותר ויותר דקה‬ ‫•‬

‫‪Terminal bronchiole‬‬
‫תאי אפיתל מסוג ‪ Simple cubidal epithelium‬הכוללים‪:‬‬
‫‪ - Ciliated cells‬מספרם קטן לאורך הברונכיולות‪.‬‬
‫‪ – Clara cells‬תאים מפרישי ליפופרוטאין‪ .‬מקטין את מתח הפנים בברונכיול‪ .‬מקור‬
‫משני לסורפקטנט מספרם עולה לאורך הברונכיולות‪.‬‬
‫צריך הרבה לחות כדי לשחלף גזים אבל לא נרצה שכלי הנשימה יקרסו אחת לשנייה צריך‬
‫נוזל סורפקטנט דוחה מים והוא מייצב את כלי הנשימה‬

‫‪Terminal bronchiole vs Bronchiole‬‬

‫יודעים שזה טרמינל ברונכיולי כי יש אפיתל קובואידלי ומתחתיו יש חיבור לזקיקים האלוואולי‬
‫שאריות של שריר חלק‬
‫‪ .1‬תמיכה מכנית‬
‫‪ .2‬התכווצות של שריר מאפשרת לסחוט את האוויר החוצה מהריראות‬

‫אלוואולי זה נאדיות‬

‫‪98‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪100‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫שלבי המעבר מתבטאים בשינוי שכבת האפיתל )סיליארי לתאי קלרה(‪,‬‬

‫ירידה בכמות השריר החלק ב – ‪.Terminal bronchiole‬‬

‫נכנסים ל חלק הנשימתי‬

‫הגדלת שטח הפנים‬
‫ומפגש בין חמצן לדם‬

‫‪Respiratory bronchioles‬‬
‫‪Alveolar ducts‬‬
‫‪Alveolar sacs‬‬
‫‪Alveoli‬‬
‫הכל מכוסה ברשת קפילרות ענפה‪ -‬פלקסוסים‬

‫‪Respiratory bronchioles‬‬
‫נראה ככפתורים של שריר חלק‬
‫אפיתל קובואידלי חד שכבתי‬
‫חלקו הראשון של העץ הברונכיאלי המאפשר חילוף גזים‪.‬‬
‫‪ Alveoli‬לאורך הברונכיולות מאפשרים את חילוף הגזים‪.‬‬
‫נגמר הברונכיול והופך לשקים של אלוואולי‬

‫רספטירוי ברוכניול )‪ (RB‬שונה מברונכוליו )‪ (B‬שהוא בעל דופן אחידה‬

‫יש לו כפתורים ואפיתל קובואידלי שמתעבה באוזרים שיש שריר חלק‬
‫סופרקטנט מופרש בברונכיול וב‪ RB‬ע"י תאי קלרה‬

‫‪Alveolar ducts‬‬
‫צינורות אוויר שדפנותיהם‬
‫מורכבות מפתחי אלבאולי‪.‬‬
‫בהיקף טבעות שריר חלק‪ ,‬הנראות ככפתורים בחתך‪.‬‬
‫נראה כפתורים של שריר חלק‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיכה מכנית‬
‫‪ .2‬לסחוט את כל האוויר‬

‫‪99‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪101‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫יש הפרשה של סופרקנט ע"י תאי אלוואולי‬

‫‪Alveolar sacs‬‬
‫חללים מוקפי אלבאולי‪.‬‬

‫ב‪ RB -‬יש דופן של אלוואיול רקמה וממברנה בזאלית במעבר ל ‪ DUCT‬כל החלק הדומיננטי‬
‫מסביב זה האלוואולי‬
‫רואים רק את הכפתורים של השריר החלק‬

‫‪Alveoli‬‬
‫אתר חילוף הגזים בין האוויר לדם‪.‬‬
‫‪ 100-150‬מיליון אלבאולי בכל ריאה‪.‬‬
‫קוטר – ‪0.2mm‬‬
‫שטח חילוף גזים של כ – ‪. 140m2‬‬

‫‪Alveolar epithelium‬‬
‫תאים פנאומציטים ‪ 2‬סוגים תאים שטוחים במיוחד‬
‫‪.1‬‬
‫‪Type I pneumocytes‬‬
‫תאי אפיתל חד שכבתי‬
‫שטוחים במיוחד‪ .‬מצפים‬
‫את רוב שטח האלבאולי‪.‬‬
‫התאים מחוברים ב‪-‬‬
‫‪. occludent junction‬‬
‫מייצרים מחסום בין חלל‬
‫האוויר והדם‪.‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪Type II pneumocytes‬‬
‫תאים מפרישי סורפקטנט‪ .‬תאים קובידאליים הבולטים לחלל האלבאולי‪.‬‬
‫מכילים גרנולות הפרשה ובהן פוספוליפידים )‪.(Lamellar bodies‬‬

‫‪100‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬
 ‫‪102‬‬

‫הנרייטה פושקש‬

‫מיקרוסקופ אקטורני סורק רואים רק את החומר החוץ תאי של הרקמה והיא עשירה‬
‫בחומר חוץ תאי ושם יושבים קולגן ותאים‬

‫‪Alveolar septum‬‬
‫הרקמה המפרידה בין חללי אוויר סמוכים‪.‬‬
‫‪ .1‬חלק דק – אזור חילוף הגזים‪.‬‬

‫‪ .2‬חלק עבה – הצטברות נוזל חוץ תאי‪ ,Type II pneumocytes ,‬מקרופאגים‬

‫אלבאולרים וסיבים אלסטים‪.‬‬

‫‪ SC= septal cells‬תאים של הספטום‬

‫‪Al=alveoli‬‬
‫‪C= capilary‬‬

‫קשר בין תאי הדם‪/‬קפילרות לבין פנאומציטים סוג ‪1‬‬

‫‪Pores of Kohn‬‬
‫פתחים המאפשרים סירקולציית אוויר בין חללי אלבאולי שונים‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני‬

‫פנאומציטים סוג ‪ 1‬ומתחתיו חלל של קפילרה שעוברת בתוך המחיצה= ספטום של‬
‫האלוואולי‬
‫חמצן יגיע יעבור את הממברנה של פנאומציטים סוג ‪1‬‬
‫יעבור את הדופן וממברנה של האנדותל ויעבור את הקפילרה יפגוש שם כדורית דם‬
‫אדומה ויוסע בדם‬

‫מעבר הגזים הינו דרך כמה מחסומים‪:‬‬

‫‪Surfactant layer‬‬

‫‪Type I pneumocyte‬‬

‫‪Basal membrane‬‬

‫‪Endothelial cell‬‬

‫‪Erythrocyte membrane‬‬

‫‪101‬‬

‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן‪-‬גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬

‫‪103‬‬
‫הנרייטה פושקש‬

‫מאקרופאגים אלבאולריים – ‪Dust cells‬‬

‫דומים למקרופאגים‬
‫מפרקי חומרים‪/‬בולעים יוצאים מהדם מהרקמות אל חלל האלוואולי ועבורים על דופן‬
‫האלוואלי כמו שואב אבק ובולעים את חלקיקי האבק והתאים האלה עם כל הפתוגנים‬
‫בהם מוסעים למערכת העיכול ומתפרקים שם‬
‫פעילים בתוך חלל האלבאולי ובמחיצה האלבאולרית‪.‬‬
‫אחראים לניקוי האוויר הנשאף מחלקיקים‪ ,‬לבליעת ‪ , RBC’s‬פתוגניים ומזהמים‪.‬‬

‫‪102‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בן גוריון‬ ‫מאגר הסיכומים‬