‫‪1‬‬

‫אנטומיה פיזיולוגיה של מערכת העצבים‬

‫הקדמה‬
‫הנוירולוגיה ‪ Neurology‬היא ענף ברפואה העוסק בחקר המבנה‪ ,‬התפקוד והמחלות של מערכת‬
‫העצבים‪ .‬מערכת העצבים היא מערכת הוויסות והבקרה של הגוף‪ ,‬ומעורבת בכל הפעולות‬
‫המתרחשות בכל מערכות הגוף‪ .‬מערכת העצבים מקשרת את האדם אל סביבתו ומתאמת בין‬
‫מערכות‪-‬הגוף‪ .‬באמצעות אברי‪-‬החוש היא קולטת גירויים מהסביבה ומאברי‪-‬הגוף‪ ,‬מעבדת אותם‬
‫ומגיבה עליהם באמצעות שרירים ובלוטות של הגוף‪.‬‬

‫מערכת העצבים מורכבת מ‪ 2-‬חלקים‪:‬‬

‫‪ – Central Nervous System – CNS .1‬מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫‪ – Peripheral Nervous System – PNS .2‬מערכת העצבים ההיקפית‪.‬‬
‫ה‪ CNS -‬כוללת את מוחות הגולגולת ואת מוח (חוט) השדרה‪ .‬מוחות הגולגולת כוללים את המח‬
‫הגדול – ‪ , Cerebrum‬המח הקטן – ‪ , Crerbellum‬מח הביניים ‪ ,Diencephalon‬המח התיכון‬
‫‪ ,Midbrain‬המח המאורך ‪ .Medulla Oblongata‬שני האחרונים ממוקמים בגזע המח ‪Brain‬‬
‫‪ Stem‬וביניהם נמצא הגשר ‪ .Pons‬חוט השדרה ‪ Spinal Cord‬הוא המשכו של המוח המאורך ‪.‬‬

‫ה ‪ -PNS‬מורכבת מעצבים אשר יוצאים ממערכת העצבים המרכזית אל הפריפריה‪ .‬המערכת‬

‫כוללת את‪:‬‬
‫העצבים הקרניאליים – ‪ Cranial Nerves – 12‬זוגות עצבים שיוצאים מגזע המח‬
‫העצבים הספינליים – ‪ – Spinal Nerves‬יוצאים מחוט השדרה – ‪ 31‬זוגות עצבים‪.‬‬
‫עצבים אוטונומיים – ‪ – Aotonomic Nerves‬מקורם בגזע המח ועמוד השדרה והם מתלווים‬
‫לעצבים הספינליים ולקרניאליים‪.‬‬
‫מערכת העצבים על שני חלקיה [‪ ]CNS,PNS‬כוללת שני מרכיבים‪ :‬סומטי ואוטונומי‪.‬‬
‫המרכיב הסומטי‪ =Soma ,‬גוף‪ ,‬מעצבב מבנים סומטיים‪ :‬עצמות ‪ ,‬מפרקים ‪ ,‬עור ‪ ,‬שרירי שלד‬
‫רצוניים‪.‬‬
‫המרכיב האוטונומי מעצבב מבנים פנימיים‪ ,‬ויסרליים ‪ , Viscera‬בתוך הגוף ‪ :‬א‪ .‬איברים פנימיים‬
‫– לב ‪ ,‬ריאות ‪ ,‬שלפוחית השתן ‪ ,‬רחם‪ .‬ב‪ .‬בלוטות – בלוטות הרוק ‪ ,‬הזיעה ‪ ,‬החלב ‪ ,‬הדמעות‪ .‬ג‪.‬‬
‫שרירים בלתי רצוניים הנמצאים בדופן למשל‪ :‬כלי דם ‪ ,‬צינור עיכול‪ ,‬צינור מוביל שתן‪ ,‬שלפוחית‬
‫השתן‪.‬‬
‫תא עצב ‪Neuron‬‬
‫מערכת העצבים בנויה מתאי עצב‪ .‬תא עצב‪ ,‬נוירון‪ ,‬הוא יחידת המבנה התפקודית הבסיסית של‬
‫מערכת העצבים‪ .‬בתא העצב נוצר דחף בתהליך ‪ Excitation‬ומועבר כסיגנל‪ ,‬דחף‪ ,‬עצבי שהוא‬
‫למעשה סיגנל חשמלי‪ .‬בסיום המעבר מתרחש דיכוי הדחף – ‪ .Inhibition‬הרקמה העצבית שבונה‬
‫את מוחות הגולגולת ‪ ,‬מוח השדרה והעצבים שיוצאים מהם‪ ,‬מורכבת מתאי עצב ומתאי גליה‬
‫‪ . Neuroglia‬גליה=דבק ‪ .‬תאים אלה תומכים בתאי העצב ‪ ,‬מזינים אותם וממלאים בנוסף‬
‫תפקידים ספציפיים אחרים‪ .‬הם מועדים להתפתחות של גידולים‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫איו‬
‫ר מס‪ -1 .‬תא עצב‬
‫חלקי תא עצב‬
‫דנטריטים שלוחות ציטופסלמטיות רבות היוצאות מגוף התא‪ ,‬קולטות את הגירוי החשמלי‬ ‫‪.1‬‬
‫ומוליכות אותו לכוון גוף התא‪.‬‬
‫‪ .2‬גוף התא ‪ -‬בו נמצאים אברוני התא כולל גרעין התא‪.‬‬
‫‪.3‬אקסון שלוחה ארוכה שיוצאת מגוף התא לצד ההפוך לדנטריטים‪ .‬זה סיב שאורכו ממיקרונים‬
‫בודדים ועד לאורך מטר‪ .‬תפקידו להעביר את הדחף העצבי מגוף התא לדנטריט של תא שכן‪.‬‬
‫חלק מהאקסונים מצופה בחומר בשם מיאלין ‪ myelin‬שהוא חומר שומני אשר מבודד את‬
‫האקסון מסביבתו ‪,‬מגביר את קצב המעבר של האות העצבי באקסון ומונע קצרים בין תאי‬
‫עצב שכנים‪ .‬לאורך המיאלין קיימות הפסקות (קשרי ראנבייה) במרחקים קבועים ‪,‬להן תפקיד‬
‫בהעברה מהירה של הדחפים‪ .‬קצה האקסון מתרחב בצורת כפתור הנקרא "כפתור סינפטי"‪.‬‬
‫סינפסה ‪ -‬אזור המפגש בין קצות תא עצב אחד לתא שבא אחריו‪.‬‬
‫מרווח סינפטי ‪ -‬המרווח בין התאים באזור הסינפסה‪ .‬תא העצב שלפני הסינפסה נקרא "תא‬
‫קדם סינפטי" ‪ Presynaptic Neuron ,‬התא לאחר המרווח הסינפטי נקרא ‪Postsynaptic‬‬
‫והוא יכול להיות נוירון‪ ,‬בלוטה או שריר‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫איור מס‪ 2 .‬סינפסה‬

‫העברת הדחף העצבי‬

‫הכיוון הקבוע של מעבר האות החשמלי הוא מהדנטריטים דרך גוף התא אל קצוות האקסון‪.‬‬
‫העברת הדחף העצבי‪ ,‬האות חשמלי‪ ,‬נעשה בעזרת פתיחת תעלות נתרן בממברנת האקסון של‬
‫הנוירון‪ .‬בעקבות כניסת יוני נתרן לתוך התא משתנה המתח החשמלי משני צדי קרום התאים‪.‬‬
‫כשהאות החשמלי עובר בתא עצב ומגיע לקצהו‪ ,‬הוא משפיע על שלפוחיות הנמצאות באזור זה‪,‬‬
‫לשחרר למרווח הסינפטי חומר כימי שנקרא נוירוטרנסמיטר‪.‬‬

‫שלבי מעבר האות החשמלי‪:‬‬

‫בקצה האקסון גורם האות החשמלי לפתיחת תעלות סידן ולשחרור סידן ממאגרים בתא בהם‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא נאגר‪.‬‬
‫שחרור זה מוביל לתנועה של השלפוחיות המכילות נוירוטרנסמיטר לעבר קצה האקסון‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫להתמזגותם עם קרום התא וכתוצאה מכך הנוירוטרנסמיטר משתחרר למרווח הסינפטי ‪.‬‬
‫הנוירוטרסמיטור נקשר לקולטן בקרום התא הפוסט סינפטי וגורם לתעלות הנתרן שבקרום התא‬ ‫‪.3‬‬
‫הסמוכות לקולטן להיפתח‪ .‬כתוצאה מכך מתרחש מעבר של יוני נתרן מחוץ התא פנימה ‪ ,‬וגורם‬
‫לשינוי במתח החשמלי משני צדי קרום התא‪ .‬הפרש המתח החשמלי ‪,‬שהיה במצב מנוחה מינוס‬
‫שבעים מיליוולט‪ , mV - 70 ,‬משתנה בעקבות מעבר יוני הנתרן לפלוס ארבעים מיליוולט ( ‪+40‬‬
‫‪ . mV‬שינוי מתח חשמלי זה גורם לתעלות נתרן להיפתח בהמשך האקסון וזהו האות העצבי‬
‫המתקדם לאורך תא העצב (פוטנציאל פעולה)‪ .‬כך האות הכימי‪ ,‬הנוירוטרנסמיטר הופך לאות‬
‫חשמלי)‪ .‬תעלות הנתרן בקרום האקסון‪ ,‬נפתחות בזה אחר זה עד קצה האקסון‪ .‬כשהאות החשמלי‬
‫מגיע לקצה האקסון ‪,‬בכפתור הסינפטי‪ ,‬הוא גורם לתנועה של השלפוחיות ‪,‬שנמצאות בקצה‬
‫האקסון ומכילות נוירוטרנסמיטר‪ ,‬לנוע לקרום התא באזור זה‪ .‬קרום השלפוחיות מתמזג עם‬
‫קרום התא והנוירוטרנסמיטור משתחרר החוצה‪ ,‬למרווח הסינפטי‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫כוון מעבר של האות העצבי הוא‪ :‬דנדריטים – > גוף תא ‪ > -‬אקסון ‪ .‬האבחנה בין דנדריט לאקסון‬
‫היא על פי כיוון הדחף‪ :‬דנדריט ‪ >-‬גוף התא ‪ >-‬אקסון ‪ >-‬אתר המטרה‪.‬‬

‫איור מס‪ – 3 .‬משאבת נתרן‪-‬אשלגן בקרום העצב‪.‬‬

‫המרווח הסינפטי ומעבר הנוירוטרנסמיטר (חומר כימי) מאט את מעבר האות העצבי (החשמלי)‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬מרווח זה מאפשר קישור בין מספר רב של נוירונים ‪ ,‬העברת מידע ויצירת‬
‫תקשורת בין נוירונים רבים‪ .‬תקשורת זו מגדילה את המורכבות והיכולת של מערכת העצבים‪,‬‬
‫ומגבירה את יכולת המערכת לעבד מידע ולהפעיל מרכיבים שונים בגוף‪.‬‬

‫סוגי הנוירונים‬
‫תאי העצב נחלקים על פי כיוון מעבר הדחף‪:‬‬

‫נוירון תחושתי ‪Sensory neuron‬‬

‫נוירון תחושתי מעביר דחף מקולטני החוש אל מערכת העצבים המרכזית‪ .‬אל גוף הנוירון‬
‫הסנסורי מגיע דנדריט ארוך ויוצא אקסון קצר ‪ .‬גוף התא של הנוירון הסנסורי נמצא מחוץ‬
‫ל‪ CNS-‬בתוך גנגליון ‪ – Ganglion‬מבנה שנוצר מאוסף של גופי תא ‪ .‬גרעין – ‪ – Nucleus‬הוא‬
‫מבנה שנוצר מאוסף של גופי תא שנמצאים תמיד בתוך ה‪.CNS‬‬
‫נוירון תנועתי ‪Motor neuron‬‬
‫נוירון תנועתי מעביר דחף מגוף הנוירון‪ ,‬הנמצא בתוך מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬דרך אקסון‬
‫ארוך המגיע אל איבר המטרה הנמצא בהיקף הגוף‪ .‬איבר המטרה הוא שריר או בלוטה‪ .‬דרכו‬
‫מועברת הפקודה לשריר להתכווץ או לבלוטה להפריש‪ .‬תא העצב המוטורי מתאפיין בדנדריטים‬
‫רבים קצרים ואקסון אחד ארוך היוצא ומגוף תא‪ .‬צורה מורפולוגית הזו נקראת ‪Multipolar‬‬
‫‪. .neuron‬‬
‫נוירון מקשר‪/‬מתאם ‪Association neuron‬‬
‫נמצא במערכת העצבים המרכזית ומשמש לקישור בין נוירונים‪.‬‬
‫עצב הוא צבר של סיבי תאי עצב‪ ,‬נוירונים‪ .‬העצב עטוף רקמה חיבור ומכיל סיבי אקסונים של תאי‬
‫עצב רבים‪ .‬יש עצבים מוטוריים ‪ ,‬סנסוריים ומעורבים‪.‬‬
‫סיבי העצבים עטופים ברקמות חיבור‪:‬‬
‫‪ – Epineurium‬רקמת חיבור צפופה‪ ,‬עשירה ב‪ ,Collagen -‬מקיפה את העצב מבחוץ‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫‪ – Perineurium‬שכבה היוצרת את ה‪ Blood-Nerve Barrier -‬ומאגדת קבוצת אקסונים וכוללת‬

‫רקמת חיבור המפרידה בין צברים של סיבים‪.‬‬
‫‪ – Endoneurium‬שכבה המופרשת על ידי תאי ‪ Schwann‬ונמצאת בין עטיפות ה‪ Myelin -‬של‬
‫האקסונים‪ .‬הדחף הסנסורי עובר תמיד מן האיבר אל המח‪ .‬זהו דחף ‪ .Afferent Impulse‬כאשר‬
‫הדחף מגיע אל אזורים מסוימים במוח‪ ,‬הנקראים קליפת המח – ‪– Cortex‬הדחף מתורגם‬
‫לתחושה ספציפית‪ .‬ישנם ‪ 2‬סוגי תחושות ‪:‬‬
‫‪ .1‬תחושה כללית – חום ‪ ,‬קור ‪ ,‬כאב ‪ ,‬מגע ‪ ,‬לחץ‪ ,‬תחושת מנח ומצב הגוף‪.‬‬
‫‪ . 2‬תחושה ספציפית שמקורה מאחד מאברי החוש – שיווי משקל ‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ראייה ‪ ,‬ריח ‪ ,‬טעם‪.‬‬
‫ישנם גירויים שמגיעים אל אזורים נמוכים יותר מהמח הגדול ואלה אינם מודעים ‪ ,‬למשל גירויים‬
‫מהגידים והשרירים שמגיעים ל‪ Cerebellum‬על טונוס השריר או מתיחות הגידים‪.‬‬
‫הדחף המוטורי ה‪ Efferent Impulse -‬עובר תמיד מהמח אל האיבר ‪ -‬שרירים‪/‬בלוטות‪ .‬כאשר‬
‫הדחף מגיע אל האיבר הוא מפעיל אותו – גורם לשרירים להתכווץ ולבלוטות להפריש‪.‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית ‪Central nervous system‬‬
‫‪ ‬‬
‫התפקיד העיקרי של מערכת העצבים המרכזית הוא לעבד את המידע הרב שמגיע אליה ולהגיב‬
‫בהתאם‪ .‬בתוכה מתבצעים כל התפקודים העצביים הגבוהים של התודעה‪ ,‬של תנועה‪ ,‬חשיבה‪,‬‬
‫זיכרון ‪ ,‬למידה ועוד‪ .‬מערכת זו מורכבת בעיקר מנוירונים ותאי גליה (תאים שמלווים ותומכים‬
‫בנוירונים ומסייעים לתאי העצב באספקת מזון‪ ,‬בהגנה ובמתן תמיכה‪ ).‬והיא כוללת את מוחות‬
‫הגולגולת ואת מוח השדרה‪ .‬משקל המוח באדם מבוגר הוא כ ‪ 1.4 -‬ק"ג המהווה כ‪ 2%-‬ממשקל‬
‫האדם‪ ,‬אך מקבל ‪ 20%‬מאספקת הדם של הגוף כולו‪ .‬במוח יותר מ – ‪ 10‬מיליארד תאי עצב וכ – ‪20‬‬
‫מיליארד תאי לוואי ‪ ,‬גליה‪.‬‬
‫על המוח מגינים מספר שכבות‪ :‬העור ‪ ,‬עצמות הגולגולת ‪ ,‬שלוש שכבות של קרומי מוח‬
‫‪ .Meninges: 1‬הקרום הקשה ‪ .Dura,2‬הקרום העכבישי ‪ .Arachnoid3‬הקרום העדין ‪.Pia‬‬
‫בין הקרום העכבישי לקרום העדין נמצא מבנה ספוגי הנקרא החלל התת‪-‬עכבישי‪ .‬חלל זה מלא‬
‫בנוזל המוחי שדרתי ‪ CSF cerebrospinal fluid‬הנוזל ממלא גם את מערכת ארבעה חללים בתוך‬
‫המוח‪ ,‬הם חדרי המוח‪.‬‬
‫העובדה שהמוח צף בתוך נוזל מקטינה באופן ניכר את משקלו האפקטיבי‪ ,‬ובכך מאפשרת לו‬
‫לשאת את משקלו העצמי ומורידה את הלחץ מבסיס המוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנוזל המוחי שדרתי עוזר‬
‫לייצב את המוח ולהגן עליו מפני זעזועים‪ ,‬ודרכו נשטפת הפסולת המטבולית של מערכת העצבים‪.‬‬
‫א‪ .‬מוחות הגולגולת כוללים את‪ :‬המוח הגדול ‪ , Cerebrum‬מוח הביניים ‪ Diencephalon‬המוחון‬
‫‪ , Cerebellum‬גזע המוח ‪ brain stem‬המכיל את המוח התיכון ‪ Midbrain‬והמוח המאורך‬
‫‪ Medulla Oblongata‬ביניהם נמצא הגשר ‪.Pons‬‬
‫‪ .1‬המוח הגדול ‪Cerebrum‬‬
‫בנוי משני חלקים שווים בגודלם‪ ,‬חצאי כדור בצורתם‪ ,‬הנקראים המיספרות (‪.)Hemispheres‬‬
‫הוא בעל שקעים וחריצים רבים‪ ,‬המגדילים את שטח הפנים שלו‪ .‬מורכבות הפיתולים במוח‬
‫עומדת ביחס ישר למורכבותם של תפקודי המוח‪.‬‬
‫כל המיספרה מכילה שני חלקים עיקריים ‪ -‬החלק הלבן והחלק האפור‪ :‬החלק האפור בנוי מגופי‬
‫הנוירונים ויוצר את קליפת המוח (‪ ,)cortex‬המהוה כ‪ 85-‬אחוז ממשקלו של המוח ובו מתבצעות‬
 ‫‪6‬‬

‫עיקר הפעילות המוחית והפעילויות המורכבות ביותר במוח‪ :‬קריאה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬לימוד ושימוש‬
‫בשפה‪ ,‬הבנת מוסיקה‪ ,‬לימוד קרוא וכתוב‪ ,‬רגשות‪ ,‬זיהוי אובייקטים‪ ,‬תכנון תנועות ועוד‪.‬‬
‫צבע החומר הלבן של המוח נובע מהמיאלין העוטף את סיבי תאי העצב‪ .‬הוא מכיל את סיבי העצב‬
‫המקשרים בין אזורי הקליפה השונים לבין עצמם‪ ,‬והיוצאים מהם לחלקי המוח האחרים ולשאר‬
‫הגוף‪ .‬בין שני ההמיספירות מגשר כפיס המוח (‪ ,)Corpus callosum‬ובו עוברים סיבי העצב‬
‫המקשרים בין אונות מקבילות בשני החלקים‪ .‬כל המיספירה מאופיינת בסוגי פעילויות יחודיים‪,‬‬
‫ומחולקת לארבע אונות‪ .‬כל אונה אחראית על תפקודים אחרים * ראה העשרה מס‪.1 .‬‬

‫‪ .2‬מוח הביניים ‪ Diencephalon‬מוח הביניים מורכב מארבעה חלקים עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬בלוטת האצטרובל (‪ ,)pineal gland‬האחראית על השעון הביולוגי של הגוף‪.‬‬
‫‪.2‬הרמה (‪ ,)Thalamus‬שתפקידה העיקרי הוא העברת קלט חושי ומוטורי אל החלקים‬
‫המתאימים של קליפת המוח‪ : .‬אליה מגיעים כל הדחפים התחושתיים‪ ,‬חוץ מחוש הריח‪.‬‬
‫שם הם יוצרים סינפסות ועוברים אל קליפת המוח התחושתית לאזור המתאים‪ .‬זהו מנגנון‬
‫אינטגרטיבי חשוב‪ .‬חלקים מיוחדים שלו חשובים לויסות הערנות‪ ,‬ההכרה והריכוז‪ ,‬ויש‬
‫להם השפעה על קליפת המוח‪ .‬יש בו מרכזים הקשורים ברגשות (מערכת לימבית)‪ ,‬ואחרים‬
‫הקשורים לתפקודים מוטוריים‪ .‬עיקר חשיבותו של התלמוס הוא בהעברה איכותית‬
‫ומדויקת של מידע תחושתי‪ ,‬ברירת הקלטים‪ ,‬תיאום של פעילות קליפת המוח‪ ,‬עיבוד‬
‫במקביל של מידע ואחסונו‪.‬‬

‫‪ .3‬התת‪-‬רמה (‪ )Hypothalamus‬היא אחד המרכיבים החשובים ביותר של המערכת‬

‫האנדוקרינית‪ ,‬ומכילה בנוסף גם מרכזים של רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬יצר מיני‪ ,‬ויסות טמפרטורה ‪,‬‬
‫תאבון והנאה‪  .‬בשל תפקידיו להיפותלמוס השפעה על המצב הרגשי והפיזיולוגי‪.‬‬
‫ההיפותלמוס נמצא מתחת לתלמוס ומהווה כאמור מרכז חשוב של הפעילות האוטונומית‬
‫הקשורה בוויסות הסביבה הפנימית של הגוף‪ :‬חום הגוף‪ ,‬מאזן המים‪ ,‬הפרשה אנדוקרינית‪,‬‬
‫מטבוליזם של סוכרים ושומנים וקיום שינה תקינה‪ .‬אל ההיפותלמוס מגיעים דחפים‬
‫מהתלמוס‪ ,‬מהמערכת הרשתית ומקליפת המוח הגדול‪ .‬השפעת ההיפותלמוס נעשית הן על‬
‫ידי מסלולים עצביים והן על ידי הפרשת הורמונים המשפיעים על ההיפופיזה (בלוטת יותרת‬
‫המוח)‪ .‬ההיפותלמוס הוא אחד המרכזים של המערכת הלימבית‪ .‬הוא מקבל דחפים גם‬
‫מקליפת המוח‪ .‬בלוטת האצטרובל השייכת אף היא להיפותלמוס מהווה מרכז שממונה על‬
‫השעון הביולוגי‪ ,‬מנגנון שקובע את המחזוריות של תהליכים בתאים ובאברים‪.‬‬
‫‪.4‬בלוטת יותרת המוח ‪ Hypophysis/ Pituitary gland‬היא בלוטה מרכזית בחשיבותה‬
‫בגוף‪ .‬קשורה מבנית אל ומבוקרת על ידי ההיפותלמוס‪ .‬מייצרת הורמונים רבים‪ ,‬ומפקחת על‬
‫פעילותן של בלוטות אחרות במערכת האנדוקרינית‪  .‬עשויה משתי אונות‪ ,‬קדמית ואחורית‪,‬‬
‫שכל אחת מפרישה הורמונים שונים‪ ,‬בעלי השפעות נרחבות בגוף‪ .‬בין ההורמונים המופרשים‬
‫מהאונה הקדמית‪ :‬הורמון הגדילה‪ ,‬הורמון הביוץ ועוד‪ .‬בין ההורמונים של האונה האחורית‬
‫נמצאים‪ – ADH :‬הורמון שמשפיע על ספיגה חוזרת של מים מהכליה לדם‪ ,‬אוקסיטוצין‪-‬‬
‫הורמון שגורם להתכווצויות הרחם‪.‬‬
‫מוח הביניים מקשר בין מערכת העצבים למערכת ההורמונלית‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫‪ .3‬המוחון ‪Cerebellum‬‬
‫נמצא בחלקה האחורי של הגולגולת‪ .‬בנוי משני חצאים סימטריים‪ .‬קשור במסילות עצביות‬
‫לחלקים רבים במוחות האחרים‪ .‬בהיקפו קליפה ‪( cortex‬קליפת הצרבלום) מפותלת‪ ,‬שם‬
‫מרוכזים רוב גופי התאים‪ .‬בחלקו המרכזי‪ ,‬מתחת לקליפה נמצאים אקסונים שיוצאים ונכנסים‬
‫לצרבלום‪ ,‬וכן גם כמה גרעינים עמוקים של הצרבלום‪ .‬ממלא תפקיד מרכזי בתכנון ובקרה על‬
‫תנועות מורכבות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ברכיבה על אופניים יש להפעיל מספר רב של שרירים‪ ,‬ולתאם ביניהם‪.‬‬
‫כאשר לומדים לרכב על אופניים‪ ,‬מחשבים תחילה כל תנועה באופן מודע וזה תפקידה של קליפת‬
‫המוח‪ .‬אך כאשר התנועות הופכות מתואמות מאליהן‪ ,‬השליטה בתכנון התנועה עוברת מקליפת‬
‫המוח לצרבלום ואז התנועות מתבצעות ללא מודעות לתהליך‪ .‬בצרבלום‪ ,‬קיימת היכולת לשמור‬
‫מיומנויות שנרכשו לאורך זמן ‪,‬לכן ניתן לרכב על אופניים גם אחרי תקופה ארוכה של חוסר‬
‫רכיבה ‪ .‬השליטה על שיווי המשקל נמצא גם הוא במוחון‪.‬‬
‫הצרבלום מקבל אינפורמציה מהגוף‪ ,‬בעיקר מהשרירים וגם מהקורטקס של המוח הגדול‪ .‬בו‬
‫נעשית אינטגרציה של האינפורמציה המאפשרת תנועות חלקות‪ ,‬מדויקות ומיומנות‪ .‬פגיעה‬
‫בצרבלום מביאה לתנועות קופצניות‪ ,‬מסורבלות‪ ,‬ולחוסר יכולת ללמוד תנועות מוטוריות‬
‫מורכבות‪ .‬שתיית אלכוהול פוגעת בצרבלום‪ ,‬ובעקבות כך ביכולת לבצע תנועות מסוימות‪ ,‬ובין‬
‫היתר‪ ,‬בשיווי משקל‪ .‬הצרבלום מקושר עם האזורים המוטוריים‪ ,‬ויכול לווסת את התנועה עם‬
‫פידבק ממערכות הגוף השונות‪.‬‬
‫בין תפקידיו כאמור שמירה על שווי משקל‪ ,‬יציבות‪ ,‬קואורדינציה ועידון התנועות‪ .‬ממונה על‬
‫רפלקסים הקשורים בתנועות לא רצוניות של הגוף‪ .‬המוח הקטן אינו מעורר תנועה אולם הוא‬
‫מבקר פעולת שרירים מודעות ואוטומטיות‪ .‬אליו מגיעים דחפים מהשרירים מהמפרקים והגידים‬
‫וגם מהעיניים ומהאוזן הפנימית (שווי משקל) והם תורמים לתחושת מיקום אברים בגוף‪.‬‬
‫‪ .4‬גזע המוח ‪Brain stem‬‬
‫גזע המוח נמצא מתחת לקליפת‪-‬המוח‪ ,‬וקדימה לצרבלום‪ .‬גזע המוח הוא הציר המרכזי והפנימי‬
‫של מוחות הגולגולת ומהוה המשך ישיר של מוח השדרה‪ .‬הוא ממלא תפקידים חיוניים לשמירת‬
‫סימני החיים בגוף‪ :‬אחראי על בקרת מערכת השרירים העצמאית‪ ,‬משמש כתחנת מעבר מהמוח‬
‫הגדול למוח השדרה ומשם לגוף כולו‪ .‬מבקר את מערכת העיכול‪ ,‬הנשימה‪ ,‬כלי הדם והלב‪.‬‬
‫הוא כולל את‪ :‬המוח התיכון‪ ,‬הגשר‪ ,‬המוח המוארך‪.‬‬
‫א‪ .‬המוח התיכון‪: Midbrain‬‬
‫נמצא מתחת לתלמוס‪ .‬משמש כתחנת מעבר חשובה בתהליכי עיבוד הראייה והשמיעה‪ ,‬ומפקח על‬
‫מצבי העירנות והשינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגשר ‪ -‬אזור הפונס ‪ - - Pons‬הוא אזור מעבר של אקסונים שמגיעים מהקורטקס ומהגוף אל‬
‫הצרבלום‪ .‬הבליטה בחלקו הקידמי של הפונס בנוי מאקסונים שנשלחים אחורנית לצרבלום ‪.‬‬
‫מלבד תפקידו כקישור בין המוח הגדול לבין המוח הקטן והמוח המוארך‪ ,‬הפונס שולט בין‬
‫השאר על מנגנונים של שלב השינה ‪REM‬ויצירה של חלומות‪.‬‬
‫בגזע המוח נמצאת גם המערכת הרשתית האחראית על הערנות‪ .‬היא מכילה תאי עצב הקשורים‬
‫זה לזה על ידי סינפסות מרובות‪ .‬אל המערכת הרשתית מגיעים דחפים תחושתיים עולים‪ ,‬יוצרים‬
‫בה סינפסות‪ ,‬ולאחר מכן עולים באופן לא ספציפי לאזורים שונים בקליפת המוח הגדול‪ .‬למוח‬
‫מגיעים בכל שניה כ ‪ 100 -‬מיליון דחפים‪ ,‬רובם חסרי משמעות‪ .‬המערכת הרשתית מסננת את אלו‬
 ‫‪8‬‬

‫החוזרים בתכיפות גבוהה‪ ,‬רעש מכוניות‪ ,‬לחץ של שעון יד‪ ,‬או טמפרטורת החדר‪ .‬דחפים לא‬
‫תדירים או שינוי פתאומי‪ ,‬מועברים דרך המערכת הרשתית אל קליפת המוח ומגיעים לתודעה‪.‬‬
‫העדר דחפים במערכת זאת גורם לתרדמה‪ ,‬למצב של צמח‪ .‬דחפים שמגיעים אליה מהקליפה‬
‫גורמים לערנות‪ .‬במצבי שינה‪ ,‬במצב של חלום‪ ,‬המתח הבסיסי של השרירים לא קיים‪ ,‬וכך לא‬
‫מבצעים את מה שרואים וחווים בחלום‪ .‬המערכת הרשתית קשורה גם לחלקי מוח נוספים כמו‬
‫המוח הקטן ואזורים שונים במוח הגדול‪.‬‬
‫ג‪ .‬המוח המאורך ‪ -Medulla Oblongata -‬חלקו התחתון של גזע המוח‪ ,‬נמצא מתחת לגשר ‪.‬בנוי‬
‫מגרעינים רבים שאחראים על ויסות של תפקודים חיוניים בסיסיים‪ :‬שמירה על קצב הלב‪,‬‬
‫לחץ הדם‪ ,‬תנועות וקצב הנשימה‪ .‬מרכז הנשימה אחראי על ויסות קצב ועומק הנשימה‪,‬‬
‫ומרכז הבקרה על דופק הלב ולחץ הדם האחראי על ויסות קצב הלב ולחץ הדם‪.‬‬
‫מאזורים שונים של גזע המוח יוצאים אל מחוץ למוח ‪ 12‬זוגות של עצבים (הבנויים מצרורות של‬
‫אקסונים)‪ ,‬הקרויים העצבים הקרניאלים (‪ .)carnial nerves‬ישנם סוגים שונים של עצבים‬
‫קארניאלים‪ .‬סוג אחד מגיע לאזור הראש ואחראי על תחושות המגע‪ ,‬טמפ' וכאב באזור הראש‬
‫והפנים‪ ,‬כמו שרירי העיניים‪ ,‬הלשון וכו'‪ .‬סוג אחר מעביר אינפורמציה סנסורית ספציפית‪ :‬ריח‪,‬‬
‫ראייה‪ ,‬שמיעה‪ .‬סוג נוסף הוא עצבים שמעצבבים אזורים פנימיים של הגוף‪ :‬גרון‪ ,‬בית בליעה‪,‬‬
‫קרביים‪ .‬העצב העיקרי שמגיע אל האזורים הפנימיים הוא עצב הואגוס שהוא העצב הקרניאלי‬
‫העשירי‪ ,‬מתוך ‪ 12‬זוגות עצבים‪ ,‬ולו חשיבות בוויסות הפעולות האיברים הפנימיים‪.‬‬
‫כך מערכת העצבים המרכזית מקבלת דחפים חשמליים ממערכת העצבים ההיקפית‪.‬‬
‫מוח השדרה‬
‫מוח השדרה‪ ,‬הוא המשכה הישיר של מערכת העצבים המרכזית ‪ .‬הוא בנוי מצרור עבה של סיבי‬
‫עצב היוצא מגזע המוח שבגולגולת ועובר דרך שורה של חללים בחוליות עמוד השדרה‪ ,‬עד לקרוב‬
‫לקצהו‪ .‬בהמשך למוחות הגולגולת ‪,‬תעלת מוח השדרה מוקפת בשלושה קרומי מגן‪ ,‬בתוכם נוזל‬
‫המוח‪ ,‬שתפקידו כאמור כפול‪ :‬בלימת זעזועים ואספקת חומרי תזונה לעצבים‪ .‬הנוזל מכיל גם‬
‫תאים חיסוניים להגנה מפני זיהומים‪ .‬סיבי העצב של מוח השדרה עטופים במיאלין‪ .‬‬
‫מוח השדרה הוא איבר העיבוד הראשוני בתהליך העברת האותות והמידע בגוף‪ .‬הוא מורכב‬
‫מארבעה חלקים‪ ,‬שכל אחד מהם אחראי לאזור אחר של הגוף – צוואר‪ ,‬חזה‪ ,‬מותניים ועצה‪ .‬כל‬
‫חלק אוסף את המידע הנקלט מעצבי השדרה השונים שמסתעפים על כל חלקי הגוף‪ .‬מוח השדרה‬
‫מעבד את המידע ברמה הראשונית‪ ,‬ולעתים מעביר הוראה לגוף כיצד להגיב על גירויים שונים עוד‬
‫לפני שעברו עיבוד במוח הגדול‪ .‬אלה הם מנגנוני הרפלקס המופעלים על ידי מוח השדרה‪ .‬בנוסף‬
‫אחראי מוח השדרה להפעלה ולוויסות של האיברים הפנימיים בגוף‪.‬‬
‫‪  ‬מוח השדרה מתקשר עם גזע המוח ודרכו אל חלקים אחרים של מוח הגולגולת‪.‬‬
‫במרכזו של מוח השדרה נמצא החומר האפור המורכב כידוע מגופי תאי העצב וסביבו החומר הלבן‬
‫המכיל את הסיבים עטופי המיאלין‪ .‬ארגון הפוך למוח הגדול שם החומר האפור הוא בהיקף והלבן‬
‫במרכז‪ .‬מחוט השדרה יוצאים ‪ 31‬זוגות של עצבים העוברים דרך חורים קטנים מבין חוליות עמוד‬
‫השדרה ומעצבבים את הגוף כולו‪.‬‬
‫סרטון על מבנה מוח השדרה‬
‫‪http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/‬‬
‫‪%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-‬‬
 ‫‪9‬‬

‫‪%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%95%D7%98-‬‬
‫‪%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%94‬‬

‫קשת הרפלקס ‪ - REFLEX ARCH‬קלט ‪ -‬פלט במערכת העצבים וקשת הרפלקס‬

‫קשת רפלקס‪ ‬היא מסלול תגובה לא רצונית שבו מידע מועבר מעצב סנסורי‪ ,‬תחושתי לעצב‬
‫מוטורי‪ ,‬תנועתי‪ ‬בתיווך של עצב מקשר במוח השדרה‪ ,‬אך‪ ‬ללא מעורבות של המוח הגדול‪ .‬‬
‫קשת רפלקס מופעלת כאשר הגירוי חזק ולעיתים כואב‪ ,‬למשל‪ ‬כשנוגעים בלהבה‪ ‬או במכשיר חד‪.‬‬
‫במקרה כזה‪ ‬עובר הדחף העצבי דרך‪ ‬העצב התחושתי‪ ‬אל מוח השדרה‪ ‬ודרך עצב מקשר‪ ‬אל‪ ‬העצב‬
‫התנועתי‪ , ‬אשר‪ ‬גורם להרחקת היד מהגירוי הכואב‪  .‬במקביל‪ ,‬המידע מגיע גם אל המוח‪ ,‬אולם זה‬
‫לוקח זמן רב יותר ולכן המודעות למתרחש מגיעה אחרי רתיעת היד מהגורם המכאיב‪ .‬קשת‬
‫הרפלקס מאפשרת‪ ‬תגובה מהירה‪ ‬לגירוי מסוכן‪.‬‬
‫קשת הרפלקס מקצרת את מעבר הגירוי העצבי ומאפשרת‪ ‬מהירות גבוהה של תגובה‪ .‬מהירות‬
‫תגובה חשובה בעיקר במקרים של מצבים מסוכנים‪ .‬כמו כן‪ ‬התגובה מוחלטת‪ ,‬כלומר‪  ,‬תתרחש‬
‫תמיד‪ ,‬מה שמהווה יתרון נוסף למהירות התגובה‪ ,‬במקרים מסוכנים‪.‬‬
‫קשת הרפלקס כוללת את המרכיבים המייצגים את סוגי התאים במערכת העצבים ואת‬
‫הפיזיולוגיה אותה מבצעים‪ :‬נוירון תחושתי סנסורי המקבל מידע מתא חוש‪ ,‬סינפסה‪ ,‬ונוירון‬
‫תנועתי שקצה האקסון שלו יוצר סינפסה עם שריר משורטט‪.‬‬
‫סרטון על קשת הרפלקס‬
‫‪http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/‬‬
‫‪%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%9C%D7%A7%D7%A1-%E2%80%93-%D7%AA‬‬
‫‪%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-‬‬
‫‪%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9E‬‬
‫‪%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-‬‬
‫‪%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%AA‬‬

‫קשת זאת מייצגת קליטת מידע ותגובה תנועתית אוטומטית מהירה ואוטומטית‪ .‬לרוב‪ ,‬אם כי לא‬
‫תמיד‪ ,‬האזור ממנו מגיעה התחושה והאזור שבו מופעל שריר משורטט חופפים‪.‬‬
‫נוירון סנסורי או תחושתי הוא הנוירון אליו צמוד החיישן‪ ,‬תא החוש‪ .‬המידע המתקבל הוא גירוי‬
‫המגיע מחוץ לגוף‪ .‬החיישן המקבל את התחושה צמוד לתא עצב באיזור הדנטריטים של תא העצב‪,‬‬
‫כלומר תא עצב זה מופעל מהדנטריטים לכיוון האקסון‪ .‬קצה האקסון של תא העצב הסנסורי‬
 ‫‪10‬‬

‫משתתף בסינפסה ואחריה מופעלים הדנטריטים של תא העצב המוטורי‪ .‬הנוירון המוטורי ‪,‬‬
‫התנועתי ‪ ,‬הוא הנוירון המפעיל שריר משורטט‪ .‬בין קצה תא העצב המוטורי‪ ,‬איזור האקסון‬
‫והשריר המופעל נמצאת סינפסה נוספת‪ .‬הנוירוטרנסמיטר המיוצר בקצה האקסון המוטורי‬
‫מתקשר לקולטנים המצויים על תאי השריר‪ .‬קשירת הנוירוטרנסממיטר לקולטנים אלו מביאה‬
‫לפתיחת תעלות נתרן בתא השריר ולמעבר הדחף העצבי לתנועת התכווצות של השריר‪.‬‬
‫דוגמא לצורה של רפלקס זה הוא רפלקס הבליעה בו הגירוי התחושתי מתקבל מבסיס הלשון‬
‫ושרירי הלוע אחראיים לבליעה המתבצעת בעקבות גירוי זה‪.‬‬
‫במבנה אנטומי בסיסי זה הסינפסה מאפשרת לתאי עצב נוספים להשתתף בתהליך הרפלקס‬
‫ולהגדיל את המורכבות של מערכת העצבים‪ .‬לדוגמא לאזור הסינפסה בין תא העצב הסנסורי‬
‫והמוטורי יכול להצטרף עצב סנסורי שני המוביל את האות התחושתי מחוט השדרה לעבר המוח‪.‬‬
‫לאותה סינפסה יכול להגיע עצב מוטורי אשר יורד מהמוח ומעביר אות עצבי להפעלת העצב‬
‫המוטורי המוביל בקשת הרפלקס להפעלת שריר רצוני‪.‬‬

‫מערכת העצבים ההיקפית ‪:Peripheral nervous system‬‬

‫מערכת העצבים ההיקפית היא רשת של סיבי תאי עצב הפזורה בכל הגוף‪ ,‬ותפקידה העברת‬
‫התחושות וגירויים שונים מהגוף למוח ולהעביר את המסרים ממערכת העצבים המרכזית‪ ,‬כלומר‬
‫ממוחות הגולגולת וחוט השדרה אל כל חלקי הגוף‪.‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית מתחילה מנקודת יציאתם של העצבים מחוט השדרה או מהמוח ועד‬
‫הגיעם לאיברי המטרה‪ :‬השרירים‪ ,‬העור‪ ,‬איברי החישה‪ ,‬איברים פנימיים ועוד‪ .‬היא אחראית על‬
‫הפעלת השרירים‪ ,‬העברת התחושות‪ ,‬עצבוב איברים פנימיים‪ ,‬כלי דם‪ ,‬בלוטות זיעה והפרשה וכו'‪.‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית נחלקת לשני חלקים עיקריים‪ ,‬בהתאם לתפקוד‪:‬‬
‫מערכת העצבים הסומטית הכוללת בחלקם את ‪ 12‬זוגות עצבי הגולגולת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מערכת העצבים האוטונומית הבנויה משני חלקים‪ :‬המערכת הסימפתטית והמערכת‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפראסימפטטית‪:‬‬
‫א‪ .‬מערכת העצבים הסומטית ‪ -‬מעצבבת את השרירים הרצוניים‪ .‬במערכת זו שני חלקים‪:‬‬
‫‪. 1‬מערכת העצבים המוטוריים‪ -‬כוללת את העצבים המעצבבים את השרירים האחראים על התנועה‪.‬‬
‫גופי הנוירונים (תאי העצב) המוטורים נמצאים בחלק הקדמי של חוט השדרה‪ ,‬הקרן הקדמית‪,‬‬
‫ומהם יוצאת שלוחה (אקסון) עד לשריר אותו הם מעצבבים‪ .‬כלומר‪ ,‬תא עצב מוטורי‪ ,‬יכול להיות‬
‫ארוך מאוד‪ ,‬לדוגמא‪ :‬נוירון המעצבב שריר בכף הרגל יכול להגיע לאורך של מטר ויותר! אין תקדים‬
‫בגוף לתאים באורך שכזה‪.‬‬
‫‪. 2‬מערכת העצבים הסנסוריים (תחושתיים)‪ -‬כוללת את העצבים האחראים על העברת כל סוגי‬
‫התחושה מכל חלקי הגוף (פני הגוף ומהאיברים הפנימיים) למערכת העצבים המרכזית‪ .‬בדומה‬
‫לעצבים המוטורים גם העצבים התחושתיים יכולים להיות ארוכים מאוד‪ .‬גופי התאים התחושתיים‬
‫אינם נמצאים בחוט השדרה עצמו‪ ,‬אלא בסמוך אליו‪ ,‬בין החוליות‪ ,‬וקרויים גנגליונים סנסוריים‪.‬‬
‫העצבים התחושתיים מעבירים תחושות מסוגים שונים‪ :‬כאב‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מגע‪ ,‬לחץ‪ ,‬רטט ותחושת‬
‫מיקום האיברים במרחב‪ .‬עצבים אלה שונים זה מזה בהתאם לסוג התחושה אותה הם מעבירים‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬העצבים האחראים על העברת תחושת הכאב והטמפרטורה הינם בעלי קוטר קטן‪ ,‬ולכן‬
‫חלקם אף נטולי מעטפת מיאלין לעומת התאים האחראים על העברת תחושת הרטט או מיקום‬
‫האיבר במרחב‪ ,‬אשר הינם בעלי קוטר גדול ועטופים במיאלין‪.‬‬
 ‫‪11‬‬

‫ב‪ .‬מערכת העצבים האוטונומית‬

‫כוללת עצבים אשר אינם נתונים לשליטה רצונית‪ ,‬ולכן הם נקראים אוטונומיים‪ .‬זוהי רשת עצבים‬
‫גדולה ומסועפת האחראית על כל הפעולות האוטומטיות בגוף כמו פעולת הלב‪ ,‬מערכת העיכול‪,‬‬
‫איברים פנימיים‪ ,‬כלי הדם‪ ,‬בלוטות הפרשה ועוד‪ .‬העצבים האוטונומיים הינם בעלי קוטר קטן‬
‫והולכתם איטית‪.‬‬
‫מערכת העצבים האוטונומית מווסתת ומבקרת כאמור את פעילות האיברים הפנימיים‪ .‬היא שולטת‬
‫בעיקר על שרירים חלקים‪ ,‬שנמצאים בדופן רוב האיברים הפנימיים‪ ,‬ומשפיעה על פעילותם‪.‬‬
‫המערכת האוטונומית מווסתת ומבקרת‪ ,‬אך לא מפעילה את שריר הלב‪ ,‬מבקרת פעילות של בלוטות‬
‫הפרשה מסוימות‪ ,‬ואף שרירים קטנים בבסיס השערות‪ ,‬מה שגורם לסימור השיער‪.‬‬
‫מערכת העצבים האוטונומית כוללת שתי תתי מערכות‪:‬‬
‫‪ .1‬המערכת הסימפתטית ‪ -‬מופעלת בעיקר במצבי סכנה וחירום‪ .‬תפקידה להכין את הגוף‬
‫להתמודדות יעילה עם מצבי לחץ‪ ,‬ע"י ניצול טוב יותר של אנרגיה במאגרים שונים בגוף‪ .‬השפעתה‬
‫כוללת הפניית דם לשרירים ע"י שינוי בקוטר כלי הדם‪ ,‬משפיעה על הפרשת הורמון הקורטיזול‬
‫מבלוטת האדרנל שמשפיע על עלייה בריכוז הגלוקוז בדם‪ .‬מפחיתה פעילות פחות חיונית בזמן חירום‬
‫כמו עיכול או גדילה‪ ,‬פעילות המערכת החיסונית הפעלת סימור השערות וכו'‪ .‬האנטומיה של‬
‫המערכת הסימפטטית כוללת גופי תאים בחלק המדיאלי לאטרלי של חוט השדרה‪( .‬במרכז‪/‬צד של‬
‫עמוד השדרה) תאים אלו עושים סינפסה עם שרשרת של גנגליונים סימפתטיים הנמצאים מחוץ‬
‫לחוט השדרה אך בסמוך לו‪ .‬מהנוירון בגנגליון יוצא אקסון שעושה סינפסה עם איבר המטרה‪,‬‬
‫ומשחרר שם נוירוטרנסמיטר נוראפינפרין (נוראדרנלין) שמשפיע על תפקוד איבר המטרה‪ .‬נוירונים‬
‫מהמערכת הסימפתטית מפעילים כאמור גם את בלוטת האדרנל‪ ,‬שמפרישה (פרט לקורטיזול) גם‬
‫אפינפרין (או אדרנלין)‪ ,‬שמופרש לדם‪ ,‬ומחזק את השפעת המערכת על איברים פנימיים‪.‬‬

‫‪.2‬המערכת הפאראסימפתטית ‪ -‬מופעלת בזמן מנוחה‪ ,‬וחשובה בויסות הפעילות השוטפת של איברי‬
‫הגף הפנימיים‪ .‬במקרים רבים פעילותה מנוגדת לפעילות המערכת הסימפטטית‪ .‬המערכת‬
‫הפארסימפטטית מחזירה את הגוף למצב רגיעה המתבטא ב‪ :‬הפחתת קצב הלב‪ ,‬הורדת לחץ דם‪,‬‬
‫הגברת פעילות העיכול וכד'‪ .‬גופי התאים הסימפטתים מצויים בגזע המוח או בחלק התחתון של‬
‫עמוד השדרה‪ ,‬ולא לאורך חוט השדרה‪ .‬חלק מהעצבים הקארניאלים (בעיקר הואגוס) הם חלק‬
‫מהמערכת הפאראסימפתטית‪ .‬תאים אלו שולחים אקסון אל גנגליון שנמצא סמוך לאיבר המטרה‪,‬‬
‫ששולחים את האקסונים שלהם אל איבר המטרה ומשחררים טרנסמיטור אצטיל כולין‪.‬‬
‫היבטים תפקודיים של מערכת העצבים‬
‫למערכת העצבים ‪,‬כאמור‪ ,‬יש שני חלקים תפקודיים עיקריים‪ .‬מערכת העצבים הרצונית (סומטית)‬
‫ומערכת העצבים האוטונומית‪ .‬בכל אחד משני החלקים קיימים שלושה המרכיבים העוסקים‬
‫בקליטת מידע (החלק הסנסורי)‪ ,‬עיבוד המידע במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬והפעלת מרכיבים‬
‫ואיברים שונים בגוף (החלק המוטורי)‪.‬‬

‫‪ .2‬מערכת העצבים האוטונומית‪ .‬במ ערכת עצבים זו ההחלטות שמתקבלות הן החלטות עצמאיות‬
‫שלא תלויות ברצון ובמודעות היא מקבלת מידע מהסביבה הפנימית של הגוף‪ ,‬מאברי הגוף‪.‬‬
‫לדוגמא מידע על לחץ הדם בעורקים ‪ ,‬זהו מידע פנימי שמגיע כל הזמן לחלק במערכת העצבים‪.‬‬
‫בהתאם לעיבוד המידע מתקבלת גם התגובה‪ .‬אם לחץ הדם נמוך אותו חלק של מערכת העצבים‬
‫(במוח המאורך)‪ ,‬יגרום להעלאת לחץ הדם בעזרת מערכות שונות בגוף‪ .‬לא ניתן באופן מודע ורצוני‬
 ‫‪12‬‬

‫להגביר את קצב הלב או להוריד אותו‪ ,‬להרחיב את צינורות האוויר או להגביר את התנועתיות של‬
‫המעיים‪ .‬פעולות אלו מתרחשות באופן עצמאי אוטונומי‪.‬‬
‫מערכת העצבים האוטונומית בעיקרה מקבלת מידע מן האיברים הפנימיים בגוף ומפעילה אותם‪.‬‬

‫בנוסף לאמור לעיל ‪,‬כפי שהודגש ‪,‬מערכת העצבים מחולקת למערכת העצבים המרכזית שמכילה‬
‫את מוחות הגולגולת ואת חוט השדרה ומערכת העצבים ההיקפית שהיא מחוץ למערכת העצבים‬
‫המרכזית‪.‬‬

‫מערכת העצבים ההיקפית כוללת את תאי עצב שיוצאים מחוץ למוח ולחוט השדרה ומגיעים אל‬
‫אזורים שונים בגוף‪ .‬כך תאי העצב והעצבים ההיקפיים שמגיעים לאיברי הגוף הפנימיים הם חלק‬
‫מהמערכת האוטונומית‪( ,‬מערכת העצבים אוטונומית מפקחת ‪,‬כאמור‪ ,‬על האיברים הפנימיים‪.‬‬
‫ומאידך‪ ,‬תאי העצב ההיקפיים אשר יוצאים מאזורים אחרים במוח מגיעים אל שרירי השלד ואל‬
‫איברי החושים המגוונים והם חלק ממערכת העצבים הסומטית‪ ,‬הרצונית (עצבי הפנים והצוואר‬
‫לדוגמא)‪.‬‬

‫התמונה הבאה מציגה את המוח וחלקי חוט השדרה כחלק ממערכת העצבים המרכזית ואת‬
‫מערכת העצבים ההיקפית היוצאת מחוט השידרה‪.‬‬

‫בתמונה הבאה מוצגת האנטומיה והתפקוד של מערכת העצבים האוטונומית‪:‬‬

 ‫‪13‬‬

‫מערכת העצבים האוטונומית ובקרת לחץ דם‬

‫שני אזורים עיקריים במוח‪ ,‬גזע המוח וההיפותלמוס‪ ,‬אחראים על האיברים הפנימיים בגוף‪ ,‬ובכך‬
‫אחראים על הבקרה של מערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬

‫המערכת האוטונומית מעבירה את המידע מאיברי הגוף הפנימיים ‪,‬בעזרת נוירונים סנסוריים‪ ,‬אל‬
‫שני המרכזים ‪ ,‬גזע המוח וההיפותלמוס‪ ,‬במוח‪ .‬שם מידע זה (המידע המצוי בזמן נתון)‪ ,‬עובר‬
‫השוואה לערכים הרצויים של המדד הנבדק ומתקבלת החלטה האם יש להגביר את פעולת האיבר‬
‫או המערכת או להפחיתה‪ .‬החלק המוטורי‪ ,‬החלק המפעיל‪ ,‬מתחלק לשני חלקים‪ :‬החלק‬
‫הסימפתטי והחלק הפראסימפתטי‪ :‬החלק הסימפתטי הוא החלק המופעל על סמך מידע פנימי‬
‫וכן בזמן מתח או לחץ והוא גורם להגברת ההפעלה של מרבית מערכות הגוף‪.‬‬
‫החלק השני החלק הפראסימפתטי מופעל בזמן רוגע‪ ,‬הנאה‪ ,‬והוא גורם להורדת ההפעלה של‬
‫מרבית מערכות הגוף‪ ,‬למעט מערכת העיכול ומערכת המין שאותם הוא מפעיל‪.‬‬
‫לשני החלקים שהוזכרו ישנם מרכזים באותם אזורים במוח ‪,‬אולם כל אחת משתי המערכות‬
‫האלה כולל עצבים שונים גם במוח וגם במערכת העצבים ההיקפית‪ ,‬למרות שהם נמצאים‬
‫בסמיכות‪.‬‬

‫כל איבר מאיברי הגוף הפנימיים מעוצבב ונמצא תחת שליטה גם של מערכת העצבים‬
‫הסימפתטית וגם של מערכת הפאראסימפתטית‪ .‬לכן ניתן גם להגביר וגם להפחית‪.‬את פעילותו של‬
‫כל איבר בגוף‪.‬‬
 ‫‪14‬‬

‫המערכת האנדוקרינית יחד עם מערכת העצבים אחראיות על רוב ההומיאוסטזיס בגוף ‪ ,‬כאשר‬
‫ההיפותלמוס מפקח ומקשר את שתי המערכות האלה ‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬החלק המבצע של מערכת העצבים האוטונומית מתחלק גם מבחינה אנטומית וגם‬
‫מבחינה תיפקודית‪ ,‬לשני חלקים‪ :‬לחלק הסימפתטי ולחלק הפאראסימפתטי‪ .‬אלו החלקים‬
‫המבצעים של מערכת העצבים האוטונומית‪ .‬בנוסף‪ ,‬במערכת האוטונומית קיים מרכיב של תאי‬
‫עצב שמקבלים את המידע מאיברי הגוף הפנימיים‪ ,‬אולם בקבלת המידע אין חלוקה למערכת‬
‫הסימפתטית והפאראסימפתטית כיוון שהמידע הוא מידע מסוים‪ ,‬אין מידע "עצבני" או מידע‬
‫"רגוע"‪ .‬יש מידע שיש לו ערכים מסוימים‪ .‬בהיפותלמוס שהוא כאמור המרכז העיקרי של מערכת‬
‫העצבים האוטונומית נמצאים הנוירונים המקשרים בין קבלת המידע לבין ההפעלה בהתאם‬
‫למידע המתקבל ולערכים של המידע המתקבל מאיברי הגוף הפנימיים מתקבלת החלטה איזו‬
‫מערכת להפעיל‪ .‬האם את המערכת הסימפתטית או את המערכת הפרסימפתטית‪.‬‬

‫יחד עם החלוקה המאוד חדה הזאת בין שני המרכיבים של מערכת העצבים‪ ,‬הרצוני והאוטונומי‪,‬‬
‫יש ביניהם קשר‪:‬‬
‫בחלק מהמקרים מראות וקולות ועובדות שמקבלים מהסביבה החיצונית מגיעים גם אל המערכת‬
‫האוטונומית ומשפיעים עליה‪ .‬למרות שבאופן רגיל המערכת האוטונומית קשורה לאיזון של המצב‬
‫ושמירה על יציבות של מערכות הגוף הפנימיות‪.‬‬

‫לדוגמא ‪ -‬אם לחץ הדם עולה‪ ,‬המערכת האוטונומית תגיב בהורדתו‪ .‬המערכות הפנימיות מושפעות‬
‫גם מגירויים חיצוניים‪ .‬החלק האנטומי המוטורי‪ ,‬המבצע‪ ,‬של מערכת העצבים הסימפתטית‬
‫נמצא באזורים מסוימים בהיפותלמוס‪ .‬משם יוצאים עצבים שעוברים לחוט השדרה‪ ,‬ומחוט‬
‫השדרה הם מתפזרים לאיברי הגוף השונים‪ .‬רשת העצבים של מערכת העצבים הסימפתטית‬
‫ענפה מאוד ומסועפת‪ .‬ולמעשה‪ ,‬עצבים מגיעים לא רק לאיברים פנימיים ספיציפיים ‪ -‬ללב‪ ,‬לכבד‪,‬‬
‫למערכת הנשימה‪ ,‬למערכת העיכול‪ ,‬לשלפוחית השתן‪ ,‬לאיברי המין ולאישון של העין‪.‬‬
‫אלא גם לכל עורקי הגוף ולכל בלוטות הזיעה בעור‪ .‬מעורבים כאן עצבים מרובים היוצרים מספר‬
‫סינפסות בדרך‪ ,‬כאשר הסינפסה האחרונה במסלול של המערכת הסימפתטית מתבצעת על ידי‬
‫האקסונים של העצבים אלו כמעט בצמידות לאיברי הגוף השונים ‪ .‬הנוירוטרנסמיטרים‬
‫שמיוצרים על ידי עצבים של המערכת הסימפתטית בסינפסה עם איברי המטרה‪ ,‬הם אדרנלין‬
‫ונוראדרנלין הנקראים גם אפינפרין ונוראפינפרין‪.‬‬
 ‫‪15‬‬

‫הציור מראה התהליך שמתרחש בתאי עצב שבו‪ ,‬החומצה אמינית טירוזין שנקלטת על ידי תאי‬
‫העצב‪ ,‬בעזרת מספר אנזימים הופכת בסופו של דבר לנוירוטרנסמיטרים‪ :‬נוראדרנלין ואדרנלין‪.‬‬
‫פעולתם של נוירוטרנסמיטרים אלו ‪,‬אדרנלין ונוראדרנלין‪ ,‬באיברי הגוף הפנימיים היא להפעיל‬
‫את איברי הגוף בצורה המתאימה שמאפשרת לגוף להתמודד עם מצבים של סטרס ומאמץ גופני‪.‬‬
‫פעולתם של אדרנלין ונוראדרנלין כוללת את‪:‬‬
‫קצב הלב‪ -‬הגברה‪.‬‬
‫התכווצות של שריר הלב‪ -‬הגברה‪.‬‬
‫מערכת הנשימה ‪ -‬הרחבת דרכי האוויר של הסמפונות) הרחבת דרכי האוויר מושגת על ידי הרפיית‬
‫השרירים החלקים הנמצאים בדופן הסמפונות‪ .‬התכווצות שרירים אילו יגרמו להיצרות‬
‫הסמפונות‪.‬‬
‫התכווצות השרירים החלקים בדפנות כלי הדם‪ .-‬ולכן מעלה את לחץ הדם‪.‬‬
‫תאי הכבד ‪ -‬הפעלת תהליך הגלוקונאוגנזה‪ .‬האדרנלין והנוראדרנלין מעלים את רמת הגלוקוז‬
‫בדם‪.‬‬
‫הרחבת האישון‬
‫בכליה‪ -‬הגדלת ה‪ , .GFR‬הקטנת קוטר העורקיק היוצא (התכווצות השרירים החלקים בדופן‬
‫העורקיק) וכתוצאה מכך הדם שנכנס לפקעית הכליה נשאר יותר זמן‪.‬‬
‫מערכת העיכול ‪ -‬פועלת במצב של רוגע‪ .‬האדרנלין מדכא את הפעילות של מערכת העיכול וגם שם‬
‫כמו במערכת הנשימה השפעתו היא על השריר החלק‪ .‬בנוסף האדרנלין מדכא גם את הפרשת מיצי‬
‫העיכול‪.‬‬
‫הרפיית שלפוחית השתן‬

‫הפעלת איברי הגוף הפנימיים מושפעת ממערכת העצבים הסימפתטית וכן מהליבה ‪ ,‬מדולה‪ ,‬של‬
‫יותרת הכליה‪ .‬יותרת הכליה שייכת למערכת האנדוקרינית‪ ,‬וגם היא מייצרת אדרנלין‬
‫ונוראדרנלין ‪ .‬אבל במערכת זו אין הם משפיעים על סינפסה ואיבר מטרה צמוד אלא מופרשים‬
‫לזרם הדם ומגיעים לכל איברי הגוף‪ .‬הליבה של יותרת הכליה מקבלת עצבוב סימפטתי שגם הוא‬
 ‫‪16‬‬

‫עובר דרך חוט השדרה כשקצוות העצבים הם אלו שמהווים את הליבה של יותרת הכליה‬
‫שמייצרת כאמור נוירוטרנסמיטרים אלו‪.‬‬

‫מערכת העצבים הפארא‪-‬סימפתטית ‪ -‬גם היא מתחילה בהיפותלמוס אבל כאמור מרוכזת‬
‫באזורים ספציפיים של תאי עצב בהיפותלמוס‪ .‬כאשר מופעלת המערכת הפרא‪-‬סימפתטית היא‬
‫מעבירה את האות העצבי גם כן לאיברים פנימיים‪ ,‬שאליהם מגיעים גם עצבים אחרים נוספים‪.‬‬
‫האיברים העיקריים שהמערכת הפאראסימפתית מעצבבת הם‪ :‬הלב‪ ,‬מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬מערכת השתן‪ ,‬ומערכת המין‪ .‬אין עצבוב פרא‪-‬סימפתטי לעורקים ולבלוטות הזיעה‪.‬‬
‫הפעולה של המערכת הפראסימפתטית הפוכה לפעולה של המערכת הסימפתטית‪ .‬כלומר‪ ,‬שריר‬
‫שהמערכת הסימפתטית מכווצת ‪ ,‬המערכת הפרא‪-‬סימפתטית משפיעה על התרפותו‪ .‬היא גם‬
‫מעודדת הפרשה של אינסולין ולכן פעולתה היא הכנסת גלוקוז מהדם והפיכתו בתאי הגוף‬
‫המתאימים לחומרי תשמורת ‪ .‬הנוירוטרנסמיטר של המערכת הפרא‪-‬סימפתטית הוא‬

‫אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬

‫רבים מהנוירוטרנסמיטרים‪ ,‬כולל אצטיל כולין‪ ,‬מיוצרים במוח גם באזורים אחרים‪ .‬הם לא‬
‫ייחודיים רק למערכת העצבים הפרא‪-‬סימפתטית ‪ .‬הדבר המיוחד הוא שבמערכת העצבים‬
‫הפאראסימפתטית זהו הנוירוטרנסמיטר שפועל על איברי המטרה של המערכת‬
‫הפאראסימפתטית ‪ .‬כאמור‪ ,‬מערכת העצבים הפרא‪-‬סימפתטית מתחילה בהיפותלמוס ‪ ,‬עוברת‬
‫בחלקה בחוט השדרה‪ ,‬ויוצאת מחוט השדרה במספר עצבים באזור האגן‪ .‬משם העצבים מעצבבים‬
‫את החלקים התחתונים של מערכת העיכול‪ ,‬את שלפוחית השתן ואת מערכת המין‪ .‬חלק אחר של‬
‫מערכת העצבים הפרא‪-‬סימפתטית יוצא ישירות מגזע המוח דרך הגולגולת ומעצבב עצבוב‬
 ‫‪17‬‬

‫פאראסימפתטי באזור הפנים‪ ,‬לדוגמא את בלוטות הרוק ואת האישון‪ .‬יחד עם זאת העצב‬
‫הפאראסימפתטי העיקרי שיוצא מהגולגולת לא מעצבב איברים בפנים אלא עושה מסלול ארוך‬
‫בצוואר‪ ,‬בבית החזה ועד לאיברי הבטן‪.‬זהו עצב הואגוס‪ ,‬העצב התועה)‪ .‬מדובר בשני עצבים ‪ -‬כי‬
‫כל עצב שיוצא מהמוח ‪ ,‬לפנים או לחוט השדרה‪ ,‬תמיד מדובר בזוג עצבים‪ .‬אחד שיוצא מצד ימין‬
‫ואחד שיוצא מצד שמאל)‪ .‬עצב הואגוס במהלכו הארוך מעצבב את כל האיברים שהוא מגיע‬
‫אליהם בדרך‪ :‬הוא מעצבב את מערכת הנשימה‪ ,‬את הלב כולל את הקוצב הראשי‪ ,‬את הקיבה ואת‬
‫שאר האיברים של מערכת העיכול העליונה‪ .‬כאמור פעולתו על איברים אלו הפוכה מפעילות‬
‫המערכת הסימפתטית‪.‬‬

‫לסיכום ‪ -‬שלוש מערכות מעורבות בוויסות לחץ הדם בגוף‪ .‬המערכת ההורמונלית "רנין –‬
‫אנגיוטנסין – אלדוסטרון" ‪ ,‬מערכת העצבים הסימפתטית (אדרנלין ונוראדרנלין) ומערכת של‬
‫חומרים פאראקריניים שמיוצרים בדופן כלי הדם – כמו הגז ‪ .NO‬שפעול יתר של המערכות‬
‫הגורם להתפתחות יתר לחץ דם כרוני‪ ,‬הגורם נזק למערכות רבות בגוף‪.‬‬