‫חלקי המח‬

‫המח הקדמי‬

‫‪ .1‬טלאנצפלון‬
‫כולל את עיקרן של שתי ההמיספרות המוחיות‬ ‫‪‬‬
‫השכבה החיצונית של ההמיספרות המוחיות היא הקורטקס – "קליפת המח"‬ ‫‪‬‬
‫ההמיספרות כוללות את המערכת הלימבית (‪ )limbic system‬ואת הגנגליונים הבסיסיים ( ‪basal‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – )ganglia‬נמצאים באזורים התת‪-‬קורטיקליים של המח (החלקים העמוקים מתחת לקורטקס)‪.‬‬

‫א‪ .‬הקורטקס המוחי‬

‫מקיף את ההמיספרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מקומט וכולל מעניות (קפלים קטנים)‪ ,‬חריצים (קפלים עמוקים) ורכסים (הבליטות שבין מעניות או‬ ‫‪‬‬
‫חריצים סמוכים‪.‬‬
‫הקמטים מגדילים את השטח פנים שלו – שני שליש ממנו חבויים בהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שטח הפנים שלו הוא ‪ 2.360‬סמ"ר ועוביו הוא ‪ 3‬מ"מ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכיל בעיקר תאי גליה וגופי תא של נוירונים המעניקים לו את את השם – החומר האפור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתחת לקורטקס מונחים מיליוני אקסונים המחברים את הנוירונים שבו עם נוירונים בחלקי מח‬ ‫‪‬‬
‫אחרים‪ .‬מאחר והמיילין על האקסון הוא לבן – נקראת הרקמה החומר הלבן‪.‬‬

‫שלושה אזורים בו המקבלים מידע מאיברי חוש‪:‬‬

‫קורטקס הראייה הראשוני ‪ -‬מקבל מידע חזותי‪ .‬נמצא בחלקו האחורי של המח בצד הפנימי של‬ ‫‪-‬‬
‫ההמיספרות‪ ,‬בעיקר בגדה העליונה והתחתונה של החריץ הדרבני (המצוי באונת העורף‪ ,‬בחלק‬
‫המדיאלי של המח)‪.‬‬
‫קורטקס השמע הראשוני – מקבל מידע שמיעתי‪ .‬נמצא בשטחו התחתון של החריץ הצדי (שבין‬ ‫‪-‬‬
‫אונת הרקה‪ ,‬אונת המצח ואונת הקדקוד)‪.‬‬
‫קורטקס סומטרי סנסורי ראשוני – מקבל מידע חושי‪ .‬רצועה אנכית של קורטקס הצמודה למענית‬ ‫‪-‬‬
‫המרכזית (שבין אונת המצח לאונת הקדקוד)‪.‬‬
 ‫אזורים בו האחראים על עיבוד מוטורי‪:‬‬
‫הקורטקס המוטורי הראשוני – מעורב באופן ישיר בשליטה על תנועה ואחראי על שרירי שלד‬ ‫‪-‬‬
‫רצוניים‪ .‬החיבור לשרירים הוא קונטרה לטראלי‪.‬‬
‫קורטקס סנסורי אסוציאטיבי ‪ -‬בין העיבוד הסנסורי לעיבוד המוטורי – הנמצא ליד הקורטקס‬ ‫‪-‬‬
‫הראשוני של כל חוש‪ .‬מבצע עיבוד חושי מורכב לכל חוש בנפרד‪ ,‬אינטגרציה בין מספר חושים‬
‫(חיבור בין פרצוף לקול) ותפיסה של השלם ביחד לגירוי‪.‬‬

‫רוב הקורטקס מופקד על מה שנעשה בין התחושה לפעולה‪ :‬תפיסה‪ ,‬למידה‪ ,‬תכנון וזכירה –‬ ‫‪‬‬
‫תהליכים אשר חלים באזורים האסוציאטיביים של הקורטקס‪.‬‬
‫המענית המרכזית מפרידה בין שני האזורים של הקורטקס‪:‬‬
‫האזור הקדמי עוסק בפעולויות הכרוכות בתנועה – תכנון דרכי התנהגות והוצאתם לפועל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האזור האחורי מטפל בתפיסה ולמידה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקורטקס מתחלק ל‪ 4‬אונות‪:‬‬

‫אונה פרונטלית – מצחית (‪)frontal‬‬

‫ראשי תיבות שת"פ (שפה תנועה פונקציות גבוהות)‬
‫נמצאת קדימה אל החריץ המרכזי (‪ )central sulcus‬ומהווה ‪ 20%‬מהקורטקס של בני האדם‪.‬‬
‫אזור מוטורי ראשוני – הקורטקס המוטורי ‪ -‬מוציא את התנועה לפועל‪ .‬שולט בתנועה‪ ,‬אחראי על‬ ‫‪.1‬‬
‫מתן פקודות לחוט השדרה ומשם לשרירים‪ .‬מעביר מידע לקורטקס הפרה מוטורי‪.‬‬
‫אזור מוטורי אסוציאטיבי – הקורטקס הפרה מוטורי ‪ -‬אחראי לתכנון וארגון תנועה‪ ,‬אחראי על‬ ‫‪.2‬‬
‫התכנון המוטורי הכללי (כל תתי הפעולות הנדרשות לביצוע פעולה) – בין עיבוד סנסורי למוטורי‪.‬‬
‫קדמי לקורטקס המוטורי הראשוני ושולט בו‪.‬‬
‫אזור פרה פרונטלי – הקורטקס הפרה פרונטלי – פונקציות מנטליות גבוהות‪ .‬קשור לקבלת‬ ‫‪.3‬‬
‫החלטות‪ ,‬תכנון התנהגות‪ ,‬הומור‪ ,‬קשב‪ ,‬אמפתיה ‪ ,‬ניהול ובקרה של התפקודים שלנו‪ .‬הקורטקס‬
‫הפרה פרונטלי גדל באופן משמעותי עם התפתחות האבולוציה‪.‬‬
‫הוא מקבל מידע מכל האזורים האסוציאטיביים האחרים ומאזורים סנסורים ומפעיל את הקורטקס‬
‫המוטורי‪ .‬הוא יכול לתרגם ידע לפעולה‪.‬‬
‫איזור אורביטו פרונטלי – היבטים שונים של אישיות (כמו קבלת החלטות)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אזור ברוקה – אחראי על הפקת שפה‪ ,‬נמצא רק בהמיספרה שמאל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫תפקידי האונה הפרונטלית‪:‬‬
‫מוטוריקה (כולל דיבור) – מתופעל ע"י שלושת הקורטקסים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פונקציות ניהוליות – מעבר בין מטלות‪ ,‬בחירת תגובה נכונה מתוך מס' תגובות‪ ,‬עיכוב תגובה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש בסביבה בעזרת תנועות עיניים רצוניות‪ ,‬ניטור טעויות ושיפוט מוסרי (האזור הפרה פרונטלי)‪.‬‬
‫עיכוב התנהגות לא רצויה‬ ‫‪‬‬
‫תכנון (מערב את כל חלקי הקורטקס הפרונטלי)‬ ‫‪‬‬
‫חשיבה‬ ‫‪‬‬
‫קשר‬ ‫‪‬‬
‫אמפתיה‬ ‫‪‬‬
‫סימפטומים של פגיעות פרונטאליות‪ :‬המקרה של פיניאס גייג' (‪1848 -)Phineas Gage‬‬
‫פגיעה בהתנהגות חברתית‪ - .‬פגיעה אישיותית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬אין פגיעה באינטליגנציה‪.‬‬ ‫אין פגיעה פיזית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫האונה הפריאטלית – קודקודית (‪)parietal‬‬
‫ראשי תיבות קס"ם (קשב סומטו‪-‬סנסורי מרחב)‬
‫נמצאת מאחורי החריץ המרכזי (‪)central sulcum‬‬
‫תפקידי האונה הפריאטלית‪:‬‬
‫קורטקס סומטו – סנסורי ראשוני – קבלת מידע על תחושות בגוף‪ .‬מגע‪ ,‬כאב‪ ,‬טמפ' מעובדים‬ ‫‪‬‬
‫לראשונה באזור זה‪.‬‬
‫מיקום גירויים במרחב – מיוחס בעיקר לצד ימין (צד שמאל בעיקר תופסת את המרחב האישי‬ ‫‪‬‬
‫והגופני של האדם)‬
‫קורטקס סומטוסנסורי אסוציאטיבי – אינטגרציה סנסורית (עיבוד של מספר גירויים יחד)‬ ‫‪‬‬
‫עיבוד של קשב ‪( -‬בשונה משמיעה‪ ,attention ,‬יכולה להיות ראיה או מגע‪ .‬הכוונה לתשומת לב)‬ ‫‪‬‬
‫סימפטומים של פגיעות פרונטאליות‬

‫‪ - Visual Neglect‬הזנחת צד‬ ‫‪‬‬

‫מצב בו חולים לאחר פגיעה מוחית נכשלים בזיהוי‪/‬הפניית הקשב‪/‬תגובה לגירויים שמקורם בצד‬
‫אחד של המרחב הממשי‪/‬הייצוגי‪ ,‬כאשר כישלון זה אינו יכול להיות מיוחס לחסר תחושתי‪/‬מוטורי‬
‫ראשוני (‪ .)mesulam‬ההזנחה היא אינה תפיסתית אלא קשורה לכישלון בהפניית קשב לצד זה (ידע‬
‫סמוי לעומת גלוי) ומתייחסת למרחב ולגוף (הזנחת כל צד שמאל‪/‬הזנחת צד שמאל של כל אחד‬
‫מהעצמים במרחב)‪.‬‬
‫מבחנים נוירופסיכולוגיים לאיתור הזנחת צד ‪.test cancellation/bisection line -‬‬

‫אונה טמפורלית – צדית (‪)temporal‬‬

‫ראשי תיבות – שר"ה ז"ז (שמיעה רגשות הבנת השפה זיכרון זיהוי עצמים ופרצופים)‬
‫מכילה אזורי עיבוד וויזואלי מסדר גבוה – כמו קישור של ראיה למידע‪ ,‬תפיסת פנים‪ ,‬זיכרון וריח‪.‬‬
‫קורטקס אדיטורי ראשוני – קבלת קלט על צלילים שאנחנו שומעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אזור וורניקה – קישור בהבנת שפה מדוברת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקידים האונה הטמפורלית‪:‬‬
‫שמיעה‬ ‫‪‬‬
‫הבנת שפה (אזור וורניק)‬ ‫‪‬‬
‫זיכרון‬ ‫‪‬‬
‫רגשות‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי עצמים ופרצופים (באזור שמחובר לקורטקס הראייתי)‬ ‫‪‬‬

‫האונה האוקסיפיטלית – עורפית (‪)occipital‬‬

‫תפקידי האונה האוקסיפיטלית‪:‬‬
‫‪ ‬קורטקס ויזואלי ראשוני – קבלת מידע ראייתי‪.‬‬
‫‪ ‬אזורים ויזואליים אסוציאטיביים – עיבוד ויזואלי מסדר גבוה (צבע\תנועה)‬
 ‫חומר לבן – סיבים המקשרים בין אזורים (אקסונים של תאי עצב במוח)‬
‫‪ - Commissural fibers‬בין המיספרות (‪ = corpus callosum‬קורפוס קולוסום הוא המרכזי שבהם)‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Association fibers‬סיבים אסוציאטיביים המחברים אזורי קורטקס בתוך אותה המיספרה‬ ‫‪‬‬
‫(‪)long\short‬‬
‫‪ - Projection fibers‬קשרים בין הקורטקס לאזורים תת‪-‬קורטיקליים ולהיפך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב‪ .‬הגרעינים הבזאלים (‪)Basel ganglia‬‬

‫ראשי תיבות – מעורבות בתל"ם (מעורבות בתהליכי תנועה למידה מצבי רוח)‬
‫צבר נוירונים המשפיעים על האזורים המוטוריים של הקורטקס וגם על אזורים הקשורים לתפקידי ניהול‬
‫ובקרה‪.‬‬
‫‪Caudate nucleus‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Putamen‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Globus pallidus‬‬ ‫‪-‬‬
‫• מעורבים בשליטה על תנועה (באופן עקיף) ועל קוגניציה (למידה)‪.‬‬
‫• הגרעינים הבזאליים לא שולחים אקסונים ישירות לאזורים בחוט השדרה המפעילים את השרירים‪,‬‬
‫אלא שולחים אקסונים לתלמוס המגיעים לקורטקס שהוא בעל אזורים האחראיים על תפקידי ניהול‬
‫ובקרה‪.‬‬
‫מחלות המערבות את הגרעינים הבזאליים מאופיינות על ידי ביצוע תנועות לא רצוניות‪ ,‬העדר‬ ‫•‬
‫תנועתיות תקינה או יכולת לבצע תנועה חלקה‪ ,‬הפרעות בלמידה מסוג מסוים ובנוסף יתכנו‬
‫הפרעות במצב רוח שלא ניתן לייחס רק לפגיעה המוטורית‪.‬‬

‫ג‪ .‬המערכת הלימבית‬

‫אחראית על תפקודי זיכרון‪ ,‬דחפים ורגשות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת קדומה יותר מבחינה אבולוציונית‪ ,‬בעלת מבנה כללי של מעגל ובעלת מסלולים עצביים אל‬ ‫‪‬‬
‫אזורים תת‪-‬קורקטיקליים אחרים ואל הקורטקס‪.‬‬
‫חלקים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ ‬היפוקמפוס (סוס ים) – תהליכי למידה וזיכרון בהקשר של זמן או מקום‪.‬‬
‫‪ ‬אמיגדלה (שקד) – ביטויי רגש‪ ,‬התניית פחד‪ ,‬זיהוי סימנים רגשיים‪ ,‬זיכרונות רגשיים‪.‬‬
‫‪ – Cingulate cortex ‬נמצא מעל הקורפוס קלסום‪ ,‬שייך לקורטקס אך בעל קשרים עצביים חזקים‬
‫עם המערכת הלימבית‪ .‬קשור לשיכוך כאבים‪.‬‬
 ‫‪ .2‬דיאנצפלון‬
‫ד‪ .‬תלמוס‬
‫מחולק לגרעינים בעלי תפקידים שונים‪.‬‬
‫מקבל קלט לגבי כל המידע הסנסורי (מלבד ריח שלא מתקבל באופן ישיר) מאברי החישה‪.‬‬ ‫•‬
‫• מקבל מידע מוטורי מהגרעינים הבזאלים‪.‬‬
‫אחראי על העברת מסרים סנסוריים לקורטקס‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ - massa intermedia‬חיבור בין שני התלמוסים לצורך העברת מידע‪ .‬לא נמצא בכל אדם‪.‬‬ ‫•‬

‫ה‪ .‬היפותלמוס‬
‫מבנה שמחולק לגרעינים שונים‪ ,‬בעלי ארבעה תפקידים‪:‬‬
‫בקרה על מערכת העצבים האוטונומית – שליטה באיברים פנימיים (לדוג' – למידה של פחד מצליל‬ ‫‪‬‬
‫מסוים = למידה באזור האמיגדלה ‪ >-‬שליחת מידע להיפותלמוס ‪ >-‬גרימת שינויים פיזיולוגים –‬
‫הגברת דופק‪ ,‬נשימה‪ ,‬הזרמת דם לשרירים)‬
‫בקרה על המערכת האנדוקרינית‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬שחרור הורמונים מההיפותלמוס הגורמים לשחרור הורמונים מההיפופיזה (בלוטת יתרת המח)‪.‬‬
‫‪ -‬ייצור הורמונים בהיפותלמוס ושחרורם מההיפופיזה (אוקסיטוצין – התפתחות הרחם בלידה‬
‫והנקה‪ ,‬ווסופרסין – קוטר כלי הדם)‪.‬‬
‫בקרה על המערכת הלימבית – דרך נוירוטרנסמיטורים שמעבירים מידע מפנים הגוף אל המערכת‬ ‫‪‬‬
‫הלימבית‪.‬‬
‫ויסות חושים פנימיים )‪ - (interoceptive‬ויסות התנהגויות הקשורות באכילה ושתיה‪ ,‬רגולציה של‬ ‫‪‬‬
‫טמפ'‪ ,‬רגולציה של קצב לב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬תנועות מעיים‪ ,‬התנהגות מינית ורביה‪ ,‬רגולציה של מחזורים‬
‫עונתיים ומחזורי ערות ושינה‪ ,‬תגובות רגשיות‪.‬‬
‫‪ – )supra-chiasmatic nucleus( SCN‬גרעין בהיפותלמוס האחראי על שעונים ביולוגים הקשורים במחזורי‬
‫שינה וערות (ע"פ אור וחושך)‬
‫בלוטת האצטרובל‪ :‬קשורה למקצבים עונתיים ומחזורי שינה וערות‪.‬‬

‫היפופוזה‬
‫בלוטת יתרת המח‪.‬‬
 ‫המח האמצעי‬
‫מזאנצפלון‬
‫מקיף את תעלת המח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש בו שני חלקים עיקריים‪ :‬הטקטום והטגמנטום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתפתח מהשלפוחית האמצעית בעובר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫א‪ .‬טקטום‬
‫החלק הגבי של המזאנצפלון‪.‬‬ ‫●‬
‫מכיל את הקוליקולוס העליון (‪ )superior colliculi‬והקוליקולוס התחתון )‪ ,(inferior culliculu‬שניהם‬ ‫●‬
‫יחד מהווים ארבע בליטות על גזע המוח‪.‬‬
‫הקוליקולוס העליון הוא חלק ממערכת הראיה‪ .‬הוא אחראי לראיה לא מודעת ‪ -‬גם כשמערכת הראיה‬ ‫●‬
‫הרוסה‪ ,‬עדין נוכל להגיד מאיפה בא הגירוי‪ ,‬גם כשבעצם לא ראינו אותו‪.‬‬
‫הקוליקולוס התחתון הוא חלק ממערכת השמיעה‪ .‬גם הוא אחראי בעיקר לאוריינטציה לגירויים‬ ‫●‬
‫במרחב‪.‬‬

‫ב‪ .‬טגמנטום‬
‫החלק האמצעי של המוח התיכון‪ .‬נמצא מתחת לטקטום‪ .‬כולל את‪:‬‬
‫● ‪/reticular formation‬תצורה רשתית ‪ -‬אוסף של אקסונים במבנה רשתי‪ ,‬המשתרע על פני‬
‫כל גזע המוח‪ .‬יש לו תפקיד בשינה‪ ,‬עוררות‪ ,‬קשב‪ ,‬תנועה‪ ,‬טונוס שרירים ורפלקסים‪( .‬קרש"ת)‬
‫● )‪/ periaqueductal gray matter (PAG‬החומר האפור ‪ -‬גופי תאים שמקיפים את האקוודוקט‬
‫המוחי (תעלת המח)‪ .‬יש להם תפקידים בתנועה והתנהגויות שונות‪ :‬שיכוך כאב‪ ,‬התנהגות מינית‪,‬‬
‫התנהגות הקשורות להתמודדות עם איום (‪)fight or flight‬‬
‫● ‪/substantia nigra‬החומר השחור ‪ -‬אזור הקשור לתפקידים מוטוריים דרך הגרעינים‬
‫הבזאליים‪ .‬באזור זה ישנם תאים שמפרישים דופאמין‪ ,‬וצבעם שחור‪ .‬כאשר התאים האלה‬
‫מתנוונים (והאיזור הופך לבן‪ )...‬מתפתחת מחלת הפרקינסון‪.‬‬
‫● גרעין אדום ‪ -‬קשור בתנועה‪.‬‬
 ‫המח האחורי‬
‫‪ .1‬מטאנצפלון‬
‫א‪ .‬צרבלום‬
‫● המוח הקטן‪.‬‬
‫● מכיל כחצי מהנוירונים של המוח (קטן אבל מרוכז‪.)...‬‬
‫● דומה למוח הגדול ‪-‬יש לו שתי המיספרות‪ ,‬מכוסה בקורטקס צרבלי‪ ,‬ויש לו מספר גרעינים‪ .‬גרעינים‬
‫אלו מעוצבבים על ידי הקורטקס הצרבלי‪ ,‬ושולחים מידע אל מחוץ לצרבלום‪.‬‬
‫● מעדכן תנועה בזמן אמת ומסייע לקואורדינציה מוטורית‪ ,‬שיווי משקל‪ ,‬תנועה חלקה‪ ,‬טונוס שרירים‪,‬‬
‫התניה קלאסית ועוד‪( .‬שק"ט – שיווי משקל‪ ,‬קשב‪ ,‬טונוס שרירים)‬
‫● נזק במוחון פוגע ביכולת לעמוד‪ ,‬ללכת או לבצע תנועות מתואמות‪ ,‬וגורם לחוסר קאורדינציה‪.‬‬
‫● המוחון מקבל מידע מהקורטקס ומחוט השדרה (מידע ויזואלי‪ ,‬אודיטורי‪ ,‬סומטוסנסורי‪ ,‬ופקודות של‬
‫המוח לשרירים)‪ .‬הוא עושה אינטגרציה למידע‪ ,‬ואז מחזיר את המידע לקורטקס‪ .‬הוא בעצם עושה ויסות‬
‫ובקרה למידע‪ ,‬ומעדן את הפקודות של המוח כדי ליצור תנועות חלקות ולא מקוטעות‪.‬‬

‫ב‪ .‬גשר‬
‫● מגשר בין המדולה והמוח התיכון‪.‬‬
‫● יש בו גרעין גדול של אקסונים המשגר מידע מהקורטקס המוחי למוחון‪.‬‬
‫● גרעינים בתצורת הרשת שלו בו ממלאים תפקיד חשוב שקשור בשינה וערנות (שנת חלום)‪.‬‬

‫‪ .2‬מיילנצפלון‬
‫א‪ .‬מדולה ‪medulla‬‬
‫● המוח המוארך‪.‬‬
‫● זהו החלק הכי אחורי של גזע המוח‪ ,‬והוא מגיע עד לחוט השדרה‪.‬‬
‫● הוא מכיל חלק מתצורת הרשת‪ ,‬וכולל גרעינים שאחראים לנשימה‪ ,‬פעילות הלב וכלי הדם‪ ,‬טונוס‬
‫שרירים ועוד‪.‬‬

‫חוט השדרה‬
‫עמוד השדרה – ‪ 24‬חוליות‪.‬‬ ‫•‬
‫אורך חוט השדרה כ‪ 2/3 -‬מעמוד השדרה‬ ‫•‬
‫חוט השדרה מוקף בקרומים (בדומה למוח)‬ ‫•‬