‫שיעור ‪1‬‬

‫יום‪ ‬חמישי ‪ 22‬אוקטובר ‪2020‬‬

‫‪10:15‬‬
‫‪ ‬‬
‫השיטה המדעית מציעה דרך פורמאלית לחקור את העולם סביבנו‪ -‬מחקר הוא סקרנות‬
‫שיטתית‪ ,‬בדיקה של העולם עם מטרה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הקורס יעסוק במחקר באופן כללי‪ ,‬תוך התמקדות במחקר הניסויי (כי זה מה שהכי נפוץ‪,‬‬
‫בעיקר בפסיכולוגיה)‪.‬‬
‫בקורס לא נלמד סטטיסטיקה אבל נשתמש לפעמים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מדע או פסאודו מדע?‬
‫‪ ‬‬

‫(*למשל חלק מההשערות של פרויד לא ניתנות להפרכה וחלק כן)‬

‫‪ ‬‬
‫מחקר מדעי‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫המטרה של מחקר מדעי היא לצבור ידע‪ .‬יש כמה דרכים לעשות זאת‪:‬‬
‫ניתוח תיאורטי ‪ -‬ניתוח באמצעות היגיון וחיבור מודלים לתיאור המציאות‬ ‫‪‬‬
‫מחקר תיאורי ‪ -‬מדידה ותיעוד של המציאות (מה שקיים)‪ ,‬ללא תפעול‬ ‫‪‬‬
‫ובדיקת הקשר בין המשתנים‪ .‬משתמשים בתצפיות‪ ,‬ראיונות ומחקרים‬
‫איכותניים‪.‬‬
‫מחקר מתאמי ‪ -‬בדיקת מתאם סטטיסטי (קורלציה) בין משתנים‪ .‬מחקרים‬ ‫‪‬‬
‫מסוימים מסוג זה יכולים לתת מידע על כיוון סיבתי ולא רק על מתאם‪,‬‬
‫אבל לא כולם‪.‬‬
‫מחקר ניסויי ‪ -‬צבירת ידע על קשרים סיבתיים (מה משפיע על מה?)‪ .‬היחיד‬ ‫‪‬‬
‫שיכול להעיד על קשר סיבתי בצורה מוחלטת משום שלחוקרת יש שליטה‬
‫מלאה בתפעול המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מחקר יישומי לעומת מחקר בסיסי‪:‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫נהוג לחלק לשני הסוגים למרות שאין הפרדה מוחלטת‪ .‬לרוב ממצאים ממחקר בסיסי‬
‫משולבים במחקר יישומי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שלבים בעבודת מחקר‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫תצפית‪ -‬למשל ילדה בתיכון מסתכלת סביבה‬ ‫‪‬‬
‫הכללות אמפיריות ‪ -‬היא מגלה שכשבנות מתעניינות בבנים הן מציגות את‬ ‫‪‬‬
‫עצמן כמתקשות בחומר‪ ,‬כשהמצב הפוך בנים מציגים את עצמם כבעלי‬
‫כוח פיזי‪ .‬זאת דוגמא להכללה אמפירית שניתן להגיע עליה מתצפיות‬
‫בודדות‪.‬‬
‫פסוקים תיאורטיים ‪ -‬בשלב הזה הוגים תאוריה שמסבירה את ההכללות‬ ‫‪‬‬
‫האמפיריות‪:‬‬
‫כשהם רוצים למצוא חן בעיני המין השני בני נוער מנסים להתאים את‬ ‫‪‬‬
‫עצמם לאידיאל הנחשק (בעצם להתאים לסטריאוטיפ מגדרי)‪.‬‬
‫גזירת ניבויים אמפיריים‪ -‬אחרי שנבנה תאוריה נרצה לבחון אותה אז‬ ‫‪‬‬
‫נגזור ניבויים ונבדוק אם הם מתממשים‪ :‬בנות יטעו יותר בשיעור כשבן‬
‫נחשק נמצא‪ ,‬בנים יהיו פעילים יותר פיזית כשבת נחשקת נמצאת‪.‬‬
‫ביצוע ניסוי ‪ -‬הנערה יכולה גם לערוך ניסויים כדי לבחון את התאוריה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫למשל לשלוט בהימצאות בן נחשב בכיתה ולבדוק את מידת ההצלחה‬
‫בתרגילי מתמטיקה על הלוח‪.‬‬
‫עדכון התאוריה עקב תוצאות הניסוי‪ -‬לפעמים התוצאות לא מאששות את‬ ‫‪‬‬
‫התאוריה‪ ,‬אבל במקרים כאלה הן עוזרות לעדכן ולהתאים אותה‪ .‬במקרה‬
‫של עדכון התאוריה "נחזור" לשלב הפסוקים התאורטיים‪ ,‬נגזור שוב‬
‫ניבויים אמפיריים ונבצע שוב ניסוי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫לרוב יש כמה מדענים שחוקרים את אותו תחום מדע והתהליך הזה מתרחש בו"ז ע"י‬
‫כמה אנשים כך שנוספות השערות והתאוריה מתעדכנת גם תוך כדי עבודה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שאלת מחקר‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫שאלת המחקר מתארת את סוג הקשר שהחוקרת מעוניינת למצוא‪.‬‬
‫בדרך כלל שאלת המחקר מעידה על ההשערה הכיוונית של החוקרים‪( .‬למשל "כיצד‬
‫משפיעים חלומות בהקיץ על דיכאון?"‪ -‬זה לא מצביע כל כיווניות ההשערה‪ ,‬אבל אם‬
‫החוקרת רצתה שתהיה כיווניות בשאלה היא יכלה לכתוב "האם חלומות בהקיץ מגבירים‬
‫דיכאון?")‬
‫‪ ‬‬
‫יתרון בהשערת מחקר כיוונית זה שקל יותר להפריך את השערת ה‪ 0-‬הכיוונית‪ ,‬לכן אם‬
‫הניסוי לא הפריך אותה האמון שלנו בהשערת ה‪ 0-‬יהיה חזק יותר (הרי אי אפשר להוכיח‬
‫את השערת ה‪ 0-‬אפשר רק לקבל או לדחות ובכך לחזק או להחליש את האמון)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מאיפה מגיעות השערות? הן מבוססות לרוב על תאוריות‪.‬‬
‫אם יש שתי תאוריות מתחרות עם השערות מנוגדות לחוקרים לא תהיה רק השערת‬
‫מחקר אחת (חשוב שבמצב כזה החוקרים ידעו להסביר את השערת המחקר בהתאם‬
‫לשתי התאוריות)‪.‬‬
‫אפשר להגיע להשערות גם בלי לבסס אותן על תאוריות (המון ניסויים בתרופות נהגים‬
‫באופן כמעט אקראיים ולא מבוססים על תאוריות)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫תאוריות עוזרות לחוקרים להשקיע את המשאבים שלהם בשאלות מחקר שיש הגיון‬
‫בהתממשות שלהן או לפחות בבדיקה שלהן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שאלת המחקר מכתיבה את התנהלותו של המחקר‪:‬‬
‫קובעת מה הם המשתנים שיבחנו במחקר‬ ‫‪‬‬
‫מהי האוכלוסייה שתבחן ואיך יבחר המדגם‬ ‫‪‬‬
‫מה תהיה שיטת המחקר‬ ‫‪‬‬
‫אלו ניתוחים סטטיסטיים יבוצעו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫משתנה‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫כל סט של אירועים שיכולים להיות לו ערכים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫*במחקר מסוג זה המשתנה הנמדד הוא משתנה מקרי (אנחנו לא יודעים מראש מה הערך‬
‫שנקבל בו)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫סוגי משתנים‪:‬‬
‫משפיעים‪ :‬משתנים בלתי‪-‬תלויים (ב"ת) ‪independent variables (IV) -‬‬ ‫‪‬‬
‫מושפעים‪ :‬משתנים תלויים ‪dependent variables (DV) -‬‬ ‫‪‬‬
‫רק במחקר ניסויי אפשר לשלוט באמת בהשפעת המשתנים אחד על השני (סיבתיות)‪ ,‬אבל‬
‫אפשר להשתמש במושגים גם במחקר מתאמי למרות שאי אפשר להסיק סיבתיות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫משתנה ייחוס (‪ - )attribute‬המשתנה הנמדד‪ ,‬אין לנו שליטה ישירה עליו‬ ‫‪‬‬
‫בניסוי‪ .‬יכול להיות גם משתנה שאנחנו לא יכולים להשפיע עליו ולא רק‬
‫בגלל שאנחנו בוחרים (כמו מין או מצב סוציו‪-‬אקונומי)‬
‫משתנה מתופעל (‪/‬ניסויי‪/‬מופעל) (‪ - )active‬משתנה שאנחנו שולטים ברמה‬ ‫‪‬‬
‫שלו‬
‫(כל סוג יכול להיות גם תלוי וגם בלתי תלוי‪ ,‬בהתאם לניסוי)‬
‫‪ ‬‬
‫משתנה תיאורטי (‪ -)theoretical variable‬המשתנה הכללי שמעניין אותנו‬ ‫‪‬‬
‫משתנה אופרציונלי (‪ -)operational variable‬המשתנה שבו אנחנו‬ ‫‪‬‬
‫משתמשים כדי ללמוד על המשתנה התיאורטי‬
‫‪ ‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫הגדרה תיאורטית‪ -‬הגדרת המשתנה באמצעות מילים‪ ,‬בהתאם לתיאוריה‬ ‫‪‬‬
‫(הגדרה מילונית)‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ -‬הגדרה שמסבירה כיצד למדוד או לתפעל את‬ ‫‪‬‬
‫המשתנה‬
‫‪ ‬‬
‫שאלות מחקר הן לרוב תיאורטיות‪ -‬הן עוסקות במשתנים תיאורטיים (אנחנו רוצים לדעת‬
‫איך חרדה משפיעה על ריכוז‪ ,‬ולא איך תפעול של המשתנים האלה משפיע)‪ .‬לאחר שיש‬
‫תוצאות שאלות המחקר מתחילות לעסוק במשתנים האופרציונליים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מערכי מחקר‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫מערך מחקר מתאמי‪ -‬כל המשתנים נמדדים‪ .‬אין שום שליטה בשונות‬ ‫‪‬‬
‫המשתנים‪.‬‬
 ‫מערך מחקר ניסויי‪ -‬לפחות אחד מהמשתנים הב"ת מתופעל‪ .‬יש שליטה‬ ‫‪‬‬
‫בשונות המשתנים‪ .‬יש הצבה של נבדקים בקבוצות בצורה אקראית (אי‬
‫אפשר לעשות את זה במערך מתאמי)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בשני המערכים אנחנו מחפשים קשר בין משתנים‪ ,‬ההבדל הוא בצורה שלנו לחפש‪ .‬מערך‬
‫ניסויי מאפשר לגלות סיבתיות ומערך מתאמי פחות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הצבה מקרית (‪ -)random assignment‬ההקצאה המקרית נועה לסלק השפעות של‬
‫משתנים נוספים שאנחנו לא מעוניינים בהן‪ .‬כשההצבה מקרית סביר שההבדל היחיד בין‬
‫הנבדקים בשתי הקבוצות הוא במשתנה הב"ת‪ ,‬כך היא מאפשרת להסיק על סיבתיות‪-‬‬
‫אם יש הבדל בין הקבוצות במשתנה התלוי נוכל להסיק שזה בגלל המשתנה הב"ת כי זה‬
‫ההבדל היחיד בין הקבוצות‬
‫‪ ‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫במחקר נישאל למשל כמה אשמה חשנו וכמה פעמים שטפנו ידיים היום‪ .‬אולי נגיע לקשר‬
‫ונניח שהוא סיבתי‪ ,‬אבל לא נדע את כיוון הסיבתיות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אם יש לנו מתאם בין שני משתנים יש לנו לפחות ‪ 4‬דרכים להסביר את הקשר‪:‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫במחקר מתאמי אי אפשר להסיק כיוון סיבתי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫למשל התפעול יכול להיראות כך‪:‬‬

‫‪ ‬‬

‫*עץ‪/‬פלי=חלוקה אקראית לקבוצות‬

‫‪ ‬‬
‫מה שעשינו בזה הוא ששלטנו בסדר הזמנים ככה שבדקנו רק את השפעת האשמה על‬
‫שטיפת הידיים ולא את הכיוון ההפוך‪ .‬זה מתבסס על האקסיומה שאירוע יכול להשפיע‬
‫רק על אירוע שהתרחש אחריו‪ ,‬ולא יכול להשפיע על אירוע שהתרחש לפניו‪.‬‬
‫במצב זה עדיין יכול להיות שיש משתנה שלישי שמשפיע! אבל יש דרכים לשלול את זה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫יכול להיות שבמקרה ההקצאה לקבוצות גרמה להבדל‪ ,‬ולא המשתנה הב"ת‪.‬‬
‫מה הסיכוי שזה מה שקרה? הסיכוי הוא ערך ה‪ p-value‬שחישבנו במהלך הניתוח‬
‫הסטטיסטי (במקרה הזה מבחן ‪.)t‬‬
‫בדרך כלל נתייחס להבדל כלא מקרי כשהמבחן הסטטיסטי שבו השתמשנו מראה‬
‫שהסיכוי לקבל הבדל כזה הוא קטן מ‪( 5%-‬כלומר שההבדל הוא בגלל המשתנה הב"ת‪,‬‬
‫ולא בגלל חלוקת הקבוצות)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫‪ ‬‬

‫עיקר העבודה במחלקה לפסיכולוגיה היא מחקר ניסויי‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫תוקף ‪ -‬איכות הניסוי‪ ,‬מידת האמון שאנחנו יכולים לתת במסקנותיו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬